ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



הנגיף הסיני[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:נגיף קורונה 10:10, 3 באפריל 2020 (IDT)

צבעי האורות של מטוסים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מטוס

סרטי ספין-אוף במספרים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מבוקר היום הזה עבדתי על הרחבת הערך ספין אוף. כפי שכבר מוסבר שם, ישנם מספר סוגים של יצירות ספין-אוף: סרט>סרט; סרט>סדרת טלוויזיה; סדרת טלוויזיה>סרט; סדרה>סדרה; סרט/סדרה>משחק וידאו. לתחושתי, מבלי שיש לי אסמכתא כלשהי, הספין-אוף'ים הנפוצים ביותר הם סרטי ספין-אוף של סרטים קודמים, כלומר: סרט>סרט. פחות מזה הצורות האחרות. האם יש מידע או תובנה שיאששו או יפריכו את הסברה הזו? מתייג את GHA, The Turtle Ninja, קפקא, גאנדולף, שני אבנשטיין, Lostam, נחשון55, U1903, JewHyper, אליגטורבעלי הידע בקולנוע.--נדב - שיחה 15:40, 4 בפברואר 2020 (IST)

תגדיר "סרטי ספין-אוף של סרטים קודמים", הכוונה לא ממש ברורה. מו סיזלאקהטברנה 20:06, 4 בפברואר 2020 (IST)
סרט שהוא ספין-אוף של סרט קודם, סרט שנגזר מסרט קיים (ולא, למשל, מסדרת טלוויזיה או משחק מחשב).יותר ברור מזה אי אפשר. כמו שמבול של צרות הוא ספין-אוף של ברוס הגדול מכולם.--נדב - שיחה 08:23, 8 בפברואר 2020 (IST)

כוח מגנטי[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מגנטיות

הכחדת הדינוזאורים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:הכחדת קרטיקון-פלאוגן 10:09, 3 באפריל 2020 (IDT)

החברה הישראלית העתיקה ביותר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

קיבלתי לאחרונה את זה: https://i.redd.it/2yypuibpnxe41.png , אינפוגרפיקה מגניבה על החברה (הפעילה) העתיקה ביותר בכל מדינה. הצטערתי לראות שישראל לא שם. מישהו יודע מי החברה הישראלית העתיקה ביותר? 72.43.122.61 03:40, 5 בפברואר 2020 (IST)

קודם כול תגדיר למה כוונתך. האם לחברה שנוסדה בארץ ישראל, או גם לחברה שנוסדה בחו"ל ועברה לישראל. לדוגמה יקבי כרמל נוסדה בארץ ישראל בשנת 1882, אבל תה ויסוצקי נוסדה במוסקבה בשנת 1849, והמשרדים שלה עכשיו בתל-אביב. (אלה רק דוגמאות, לא יודע אם הוותיקות ביותר, אבל אם תגדיר את כוונתך אולי מישהו יוכל לעזור). Ronam20 - שיחה 04:02, 5 בפברואר 2020 (IST)
לגבי ויסוצקי זה לא לגמרי נכון, החברה בארץ הוקמה על ידי שמעון זיידלר בשנות השלושים של המאה העשרים בארץ ישראל, אחרי שהיה סוכן של ויסוצקי בפולין. שנילי - שיחה 07:26, 5 בפברואר 2020 (IST)
במידת מה זה כנראה עניין של הגדרה. האם חברת קוקה קולה שהוקמה באמה ה-19 ויש לה זכיינית בישראל, נחשבת או לא? תלוי בהגדרה. סביר להניח שחלק מהחברות באיפוגרפיקה שצורפה עונות להגדרה רחבה מאוד. Ronam20 - שיחה 12:47, 5 בפברואר 2020 (IST)
הראשון שעולה לי בראש: יקב טפרברג (1870). כמוכן יש בארץ מוסדות מאוד ותיקים כגון הקדשים וכנסיות, אבל אני מניח שלא מדובר עליהם. Tzafrir - שיחה 14:12, 5 בפברואר 2020 (IST)
זו שאלה קלאסית לוויקינתונים. אמנם בישראל הוא לא מוצא הרבה לפני 1900 אבל במדינות אחרות יש יותר. Uziel302 - שיחה 01:19, 6 בפברואר 2020 (IST)
לתשומת לבכם שהתמונה נמחקה, מה שהופך את הדיון ללא רלוונטי.--נדב - שיחה 14:31, 6 במרץ 2020 (IST)

אנשי ה "כדור הארץ שטוח" (Flat earth society)[עריכת קוד מקור]

לא, נו, באמת, מה הקטע?

למה להתעלם מכל כך הרבה תצפיות ישירות, הספין של גרמי שמים כולל כדור הארץ עצמו (שצריך תנע שמוסבר מספיק ברור אולי בכל טקסט בוק מדעים), מסלול הירח סביב כדור הארץ והמסלול של שניהם (יחד עם גרמי שמים נוספים) סביב השמש, תמונות באיכות מעולה, קטעי וידאו באיכות מעולה, הדמיות של מערכת השמש וההסבר הכבידתי למסלולים סביבה וכמובן - להקיף בטיסה את כדור הארץ.

זה נראה לי כמו נרקיסיזם - אדם כל כך אוהב את עצמו שהוא לא יודה בכזב של עצמו שנסתר על ידי המציאות בצורה חד משמעית על ידי בדיקה ישירה כגון להביט לשמים בלילה ללא זיהום אור בלי או עם טלסקטופ, או להקיף את כדור הארץ במטוס. אבל מעבר להסבר על דרך הנרקיסיזם, האם יש הסבר אחר? אולי ניסיון לגיוס תרומות מפתאים מסכנים?

אני אישית לא הייתי מתייחס ברצינות לאדם שטוען את זה וממשיך הלאה (לא תוקף אותו, ככלל, כי הרי לא להאכיל טרול ככלל מפסיק הטרלה), אבל כאן אני מרשה לעצמי לשאול, האם זה נרקיסיזם, הטרלה, או שניהם יחדיו?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן, אין מה להתייחס לזה ברצינות. מדובר בחובבי תאוריות קשר. שים לב שפורומים של ה"שטוחיסטים" מלאים בתאוריות קונספירציה רבות ומגוונות, התנגדות לחיסונים, פחד מהבונים החופשיים, הכחשת הדינוזאורים ועוד ועוד. ראה לדגומה כאן, כאן וכאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:16, 5 בפברואר 2020 (IST)
שלום לך; "תאוריות קשר", "התנגדות לחיסונים" ו"בונים חופשיים" הם מונחים עמומים שלי אישית אין כוונה לדון בהם ללא ניתוח מושגי רציני ראוי בדיון ייעודי (שאין לי כוונה להיכנס אליו כאן). מעבר לכך, אני באופן כללי מסכים שזה יכול לתאום לרעיונות מוזרים ואנטי מדעיים כגון הכחשת אבולוציה כתופעה שנצפית ישירות במעבדה או מאטביזם או מתאוריות מבוססות מאובנים כולל שלילת קיומם של שחזורי דינוזאורים וחיות קדומות אחרות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
השערה: לבני אדם אלה יש צורך עז להרגיש "שותפי סוד". אני חושב שאם איזו תאוריית קשר היתה מוכחת כנכונה הם ינטשו אותה, אם אני לא טועה זה מה שקרה עם רצח קנדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:31, 5 בפברואר 2020 (IST)
אילן, נראה לי שאתה טועה בביצוע השוואה זו --- אני אישית לא הייתי משווה בין המקרים; במקרה של השטוחיסטים הטענה היא מטורפת לחלוטין, כידוע לך היא נוגדת את אחת מפיסות הידע המדעי, ההנדסי והטכנולוגי הבסיסיות והמוצקות ביותר. יש אנשים עם פיצול אישיות, יש אנשים שמנסים לשנכע עצמם ואחרים שהם עשירים עם נכסי יוקרה ומיליונים רבים למרות שהכל מדומיין; יש אנשם שחיו במדינות עם משטר מונרכי וטענו שהם המלך (או המשיח), חלקם נלקחו לבית משוגעים, כלומר יש אנשים שמנותקים מהמציאות סביבם ברמות שונות; במקרה זה זו לאו דווקא שכנוע כמנגנון הגנה, הכחשה כמנגנון הגנה או ניתוק כמנגנון הגנה, אלא אולי שילוב קיצוני של חוסר ידע, פנאטיות וטרוליות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זו רק השערה שלי. אני די בטוח שרובם לא טרולים. חוסר ידע לדעתי לא מהווה גורם, כי קל מאד לרכוש את הידע וממילא אנשים סביבם מנסים לשווא לספק להם את הידע החסר. פנאטיות - נכון מאד, אבל מה גורם להם מלכתחילה לאמץ את הרעיון שלגביו הם פנאטים? אני משער שצורך חזק להרגיש נעלים מהסביבה שלהם, שהם חברים בקבוצה מצומצמת ונבחרת של יודעי סוד. כאמור, זו השערה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:10, 6 בפברואר 2020 (IST)
יש לנו ערך תאוריית קשר. מה שטוב במקרה של השטוחיסטים הוא שמדובר על אמונה מופרכת לחלוטין ולכן הוא מקרה שמאפשר לבדוק את המנגנונים של התופעה. אמונה בתאוריות קשר שונות לא בהכרח ננטשת גם לאחר שהן הופרכו. באופן כללי יש לנו מנגנוני מחשבה שמצליחים לגרום לנו להתעלם מכל מיני סתירות צורמות למדי. כאשר מפריכים בצורה עובדתית אמונה (ואם זה מספיק חשוב לנו), אנחנו מצליחים למצוא או להמציא לה הצדקה אחרת. לא מדובר רק על חוסר ידע. אבל אם מדברים על ידע: איך אפשר לתרגם לעברית w:Science communication‏ ? Tzafrir - שיחה 14:00, 6 בפברואר 2020 (IST)
חבל מאד שהדוגמה הראשונה שם היא רצח קנדי, שהוא תאוריית הקשר היחידה שאני מכיר בה יש תיעוד שעשוי לתמוך בה - הסרטון שצולם בעת הרצח ניתן לפרשנות סבירה שיותר מדי כדורים נורו מכדי שתאוריית היורה היחיד תעמוד. זה לא חקוק בסלע - יש שתי פרשנויות שונות ושתיהן סבירות לגבי מה שרואים בסרטון, ולמרבה הצער אין אפשרות להכרעה לכאן או לכאן. על כל פנים זו לא דוגמה טובה לתאוריית קשר. אניח הצעה בדף השיחה לשנות את הדוגמה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 6 בפברואר 2020 (IST)
זו דוגמה טובה מבחינתי: יש כל מיני דברים שאפשר אולי לפרש בדרכים אחרות. אבל עברו כבר יותר מחמישים שנים ולא צצה אף עדות רצינית לכך. בינתיים חשפו גם הארכיבים של ה־KGB, והרבה אנשים סיפרו את מה שהם יודעים (מתחום אחר: גרון עמוק). מה שברור הוא שגם אם היה כאן משהו אחר, זו לא הייתה מזימה גדולה שהרבה יותר מאיש אחד היו מעורבים בה. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 בפברואר 2020 (IST)
זה לא משנה כמה אנשים היו מעורבים במזימה שהייתה או לא הייתה, הנקודה היא שזו אפשרות סבירה שחקירת ההתנקשות כיסתה במתכוון או ברשלנות על כך שלא מדובר ביורה יחיד. העדות האובייקטיבית לכך (אני מתעלם מכל השטויות האחרות) היא שבסירטון ההתנקשות יש שני ממצאים שניתנים לפירוש סביר שמחייב ירייה נוספת ועל כן יורה נוסף. דוגמה טובה לתאוריית קשר היא קנוניה שאין שום ספק שהיא קישקוש מוחלט - כדור הארץ השטוח, כמטריילז, הנחיתה על הירח, מזימת ה-11 בספטמבר, מזימת החיסונים וכ"ו. לא חסרות תאוריות קשר שאין עליהן שום עוררין שהן שטויות מוחלטות.
אני רוצה להדגיש - אין ספק שרוב תאוריית הקשר לגבי רצח קנדי היא קישקוש מוחלט, אבל חלק בודד וחשוב בתאורייה - הטענה שהיה יותר מיורה אחד - אינה קישקוש מוחלט מפני שיש ממצא אובייקטיבי שפירוש סביר שלו הוא שהיה יותר מיורה אחד - מה שאומר שהייתה קנוניה של שני אנשים לכל הפחות.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:50, 6 בפברואר 2020 (IST)
יש כאן נקודה שאתה אולי מתעלם ממנה: המדע (כלומר: הדרך המסודרת של צבירת הידע המדעי) הפריכה את התאוריות הללו. אבל איך אני אמור לדעת את זה? דרך מתווכים שונים. ואם מסיבות שונות אני לא סומך עליהם ואני סומך יותר על החברים הטובים שלי באינטרנט? וכאן בא לעזרתי בועת הפילטר שעוזרת לי לקרוא ולראות יותר חומרים שאני מכיר. גם הטיית אישור עוזרת לי להתעלם מכל מיני מאמרים עם טענות תמוהות ומוזרות (כלומר: כאלו שאני לא מסכים עם תוכנן). התוצאה היא שאבחנה שהייתה שם: אם אני כבר לא סומך על הידע המקובל, הרבה יותר קל לי לקבל לא רק תאוריית קשר אחת, אלא גם אחרות. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 בפברואר 2020 (IST)
ישנן תאוריות קשר שקל מאד להפריך באמצעות בדיקות פשוטות שכל אדם יכול לבצע, למשל התאוריה שכדור הארץ שטוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:53, 6 בפברואר 2020 (IST)

צינון בסין[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לצורך השוואה בלבד: מהי כמות המצוננים בסין ברגע זה? שואל השאלות - שיחה 17:09, 5 בפברואר 2020 (IST)

מכתבה שפורסמה בישראל היום לפניי כשעה: ׳על פי הנתונים, 174 אלף בני אדם נדבקו בנגיף הקטלני ויותר מ-24 אלף מצאו את מותם כתוצאה ממנו. על פי צילומי המסך שפרסמו כלי התקשורת בטיאוואן, מספר המחלימים נמוך בהרבה מהמספר שמספקות הרשויות בבייג'ינג.׳ מקווה שענית לך על השאלה.
2019-nCoV אינו צינון, אז זה לא ממש עונה על השאלה. שואל השאלות - שיחה 13:17, 6 בפברואר 2020 (IST)
(וגם התשובה שענה שגויה). Ronam20 - שיחה 13:25, 6 בפברואר 2020 (IST)

טחינה מלאה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:טחינה

עזרה במציאת שמו של סרט על ילד שהוריו גרושים ועזב את ביתו למקום שנקרא בסרט "אי האלמוגים"[עריכת קוד מקור]

אני מבקש את עזרת המומחה במציאת סרט שהופק, לדעתי, בין שנת 1990 לשנת 2004, בו מוצג ילד בן 11-12 לערך שהוריו גרושים וגר עם אביו שהזניח אותו וזלזל בו עד כדי שעזב בטיסה למקום שנקרא בסרט "אי האלמוגים"; האי כולל מלון יוקרה בסגנון בנייה שאולי מדויק יהיה להגדיר כ"פולינזי" ומתיידד שם עם מקומיים שעוזרים לו ומזעיקים את הרשויות ואת אמא שלו ולאחר מכן אביו מואשם בהזנחה.

אולי טעיתי באחד או יותר מן הפרטים אך הסרט שאני מחפש את שמו דומה לתיאור זה; לא אתפלא אם הסרט היה אוסטרלי.

למי שיציעו שם, אנא תאר\י איך הושג; אולי משתמשי הדף כולל אני, נלמד משהו מכך.

תודה מראש לעוזרות ולעוזרים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תרגום מאמרים מאנגלית לעברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שלום. שמי אלי בן דוד (שם משתמש: ebdavid). אני מעוניין לתרגם מאמרים מאנגלית שאינם קיימים במאגר בעברית. מה עלי לעשות לשם כך? ממי אני מבקש רשות לתרגם. איך מוסיפים מאמר מתורגם? נא הורוני. יש לי ניסיון בתרגום מאמרים לאתרים שונים כגון 'הידען'. אני נוהג לתרגם תכנות אבטחה כאלה ואחרות. אין לי תאר בתרגום אך אני מתרגם מיומן, אני עוסק בזה למעלה מ-15 שנה. בתודה אלי

אתה מדבר על דפים בויקיפדיה האנגלית או על מאמרים אקדמיים השייכים לעיתונות המדעית ? Shaishyy - שיחה 16:24, 9 בפברואר 2020 (IST)
אם הכוונה היא לויקיפדיה האנגלית - תרגם חופשי, לאף אחד אין זכויות יוצרים על זה. אבל רצוי שתיקח בחשבון את ויקיפדיה:מדריך לתרגום ערכים. --ּ - שיחה 11:59, 21 בפברואר 2020 (IST)

חור תולעת ומושג הטלפורציה (teleportation)[עריכת קוד מקור]

לפי מה שאני מבין כלא פיזיקאי וכלא סטודנט לפיזיקה אלא כמתעניין בלבד (אולי אפילו לא ברמת "חובב"):

  1. חורי תולעת ברמת המאקרו (כאלה שחללית יכולה לעבור דרכם) אולי כלל אינם אפשריים ליצירה על ידי ישויות תוך יקומיות (כגון בני אדם).
  2. חורי תולעת קיימים בודאי ברמת המיקרו ונפתחים ונסגרים למעשה באופן תכוף ביקום (כלומר, חלקיקים קוונטים עוברים ממקום אחד למקום אחר בכל מקום ביקום, כל הזמן).
  3. לפחות תאורטית, חורי תולעת הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו הם היינו הך עם המושג טלפורציה (teleportation)

האם הבנות אלה נכונות לגמרי ואם חלקית אז לפחות אשמח לדעת איפה שגיתי.

תודה למומחה על עזרה בכך, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://www.delta.tudelft.nl/article/hansonlab-demonstrates-quantum-teleportation-0

כמה קפאין?[עריכת קוד מקור]

שלום, נתונים 4 קפסולות זהות של קפה אספרסו ומכונה אחת. מכינים 4 כוסות: 25 סמ"ק, 40 סמ"ק, 60 סמ"ק ו-90 סמ"ק. האם כמות הקפאין בכל כוס זהה? שונה? מה ההסבר? חזרתישיחה 16:23, 10 בפברואר 2020 (IST)

אם בכל כוס יש קפסולה אחת, הקפאין מגיע רק מהקפה שבקפסולה, וכל השאר זה מים, אז בכל כוס יש אותה כמות קפאין. מה הבעיה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לדעתי משך הזמן שהמים עוברים דרך הקפסולה משפיע. להמחשה - נוסיף כוס של 10 סמ"ק וכוס של 200 סמ"ק. חזרתישיחה 18:25, 10 בפברואר 2020 (IST)
כמות הקפאין זהה; ריכוזו במים משתנה. ההשפעה של הקפאין במחזור הדם תלויה בריכוז שבו הוא נכנס. 192.114.7.2 18:34, 10 בפברואר 2020 (IST)
אני חושב שהכוונה של חזרתי היא שכאשר מכינים קפה ארוך, אז יותר מים עוברים דרך הקפה בקפסולה ולכן לוקחים איתם יותר מהקפאין. כלומר בקפה 25 סמ"ק לא כל הקפאין מנוצל, אלא חלק גדול נשאר בקפסולה שמושכלת לפח. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:43, 10 בפברואר 2020 (IST)
זה באמת הכיוון. חזרתישיחה 19:45, 10 בפברואר 2020 (IST)
לא הבנתי. אנחנו מניחים שיש הבדל ומנסים להסביר אותו? מאיפה ההנחה? Tzafrir - שיחה 19:54, 10 בפברואר 2020 (IST)
אין צורך להניח, זה באמת המצב. כתרגיל מחשבתי, בואו נניח שנעביר דרך הקפסולה רק מיליליטר אחד של מים. אני מקווה שברור לכולם שלא כל כמות הקפאין תתרכז בו. אם לא השתכנענו, נניח שאנו זורקים את המיליליטר ראשון שעובר (מתוך הנחה שכל הקפאין שם) - ברור שלא כל מה אחריו יהיה נטול קפאין. בשורה התחתונה, ריכוז הקפאין למיליליטר יורד על כל מיליליטר נוסף שעובר בקפסולה. אבל עד שלב מסויים, נוספת עוד כמות משמעותית של קפאין על כל מיליליטר. מובן שמעבר של 50 מ"ל מים לא יניבון כמות כפולה של קפאין מ- 25 מ"ל. אבל יניבו יותר. אסף השני - שיחה 21:34, 10 בפברואר 2020 (IST)
זה בערך מה שחשבתי. אם אעביר ליטר – אקבל כנראה לפחות 99% מהקפאין שבקפסולה לאחר השתייה, אבל הקפה יהיה בטעם של מים. אם אעביר 5 סמ"ק או פחות – אקבל קפה חזק מאוד עם כמות קטנה של קפאין, אבל כמות אפסית של נוזל. אני אוהב קפה חזק (משתמש בנספרסו בחוזק 10-12). באיזה נפח אקבל קפה חזק מספיק, כך שלתוספת מים דרך הקפסולה תהיה השפעה זניחה? יש איזה גרף שמראה אחוז הקפאין בתלות בכמות המים שעוברת דרך הקפסולה? חזרתישיחה 10:25, 11 בפברואר 2020 (IST)
אני לא בטוח שיש לזה תשובה כללית. במכונה שיש אצלנו בעבודה זה בערך 30 מיליליטר, אבל אין לי מושג אם זה תופס לכל מכונה. בנוסף, יש על המכונה מד לחץ, שאינני יודע מה משמעותו - האם בלחץ גבוה יותר המיצוי יותר טוב? כאמור, אין לי תשובה לזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:32, 11 בפברואר 2020 (IST)
חיפוש בגוגל של "caffeine extraction water 30 ml long short graph espresso" הניב את זה. אסף השני - שיחה 20:14, 11 בפברואר 2020 (IST)
גדול אתה Face-smile.svg. נראה ש 40 מיליליטר זה מצוין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:39, 12 בפברואר 2020 (IST)

אלגוריתמאי[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:אלגוריתם

חקר עיצוב ההיסטוריה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב כיצד נקרא תחום החקר המדעי העוסק בתהליך כתיבת ההיסטוריה לאור הנרטיבים המנחים את כותביה? בשאילה ממתמטיקה, מדובר בנגזרת שלישית - היסטוריה, היסטוריוגרפיה וחקר תהליך ההיסטוריוגרפיה שאיני יודע מה שמו. 199.203.202.153 10:49, 11 בפברואר 2020 (IST)

ראה בערך פילוסופיה של ההיסטוריה - הרבה פעמים הכוונה היא לפילוסופיה של ההיסטוריוגרפיה. --א 158 - שיחה 19:04, 11 בפברואר 2020 (IST)

מגמה אנטי-אינטלקטואלית[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מוסד להשכלה גבוהה

חידות חיתוך והרכבה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שאלתי איך אפשר לחלק משולש כלשהוא ל 5 חלקים זהים?

- סוף העברה
מוטב לשאול בהכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים - וק:הכהממ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:33, 16 בפברואר 2020 (IST)

האם נסיך ודוכס זה אותו דבר?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:נסיך

האם אפשר להיות חבר בשני פרלמנטים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

אזרחות כפולה אינה פוסלת מועמד לפרלמנט, נכון? האם חברות בפרלמנט של מדינה א' תפסול הצטרפות לרשימת מועמדים במדינה ב'? האם קיים מנגנון או חוק כלשהו שימנע מצב שבו איש הוא חבר של שני פרלמנטים שונים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:25, 12 בפברואר 2020 (IST)

תלוי במדינות. נתחיל עם זה שבמדינת ישראל חבר הכנסת לא יכול להחזיק באזרחות זרה. דגש חזק - שיחה 17:27, 12 בפברואר 2020 (IST)
סעיף 16א לחוק יסוד הכנסת: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר". לא ברור מה דינו של חבר כנסת בעל אזרחות נוספת של מדינה שלא ניתן לוותר על אזרחותה. רון חל (HLron) - שיחה 13:54, 1 באפריל 2020 (IDT)

מה היה בשטח אריאל לפי ההתנחלות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לפני הגיע גרעין תל אביב, למי היה שייך השטח? 213.55.225.192 22:21, 12 בפברואר 2020 (IST)

באיזה שלב לומדים בבית ספר תחביר?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:תחביר#באיזה שלב לומדים בבית ספר תחביר? 08:21, 11 באפריל 2020 (IDT)

מישהו מבין ארמית כאן?[עריכת קוד מקור]

מה כתוב?

נתקלתי בתמונה המצורפת. אני מצליח לזהות את המילה "עלמא" (עולם) החוזרת על עצמה ואת המילה "שנת" בשורה הראשונה. אני חושב שבשורה השניה מצוין תאריך (שימו לב לאותיות שחוזרות על עצמן). האם מישהו יכול לפענח אותו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:55, 14 בפברואר 2020 (IST)

שבת שלום, Corvus. באתר של מוזיאון הלובר יש תרגום לאנגלית ולצרפתית.--80.230.81.45 10:14, 15 בפברואר 2020 (IST)--Arsenal sin platea - שיחה 10:16, 15 בפברואר 2020 (IST)
תודה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:23, 18 בפברואר 2020 (IST)

למה, מתי ואיך נוצר הכתב השומרוני?[עריכת קוד מקור]

לפי מיטב הבנתי מה שנזכר במקרא כ"כותים" מתקופת בית המקדש הראשון איננו בהכרח שומרונים; אולי חלקם היו אבות שומרונים אך בכל מקרה אני הבנתי שאין תמימות דעים כזו בקרב חוקרי ביקורת המקרא לפחות.

כמו כן, לפי מיטב הבנתי, הפעם הראשונה בה נזכרו שומרונים בשם "שומרונים" (במקורות עבריים ולא בתרגומים) היא על ידי יוספוס.

לפי סינתזה של יוספוס עם בשורות ישועיות (כגון אלו בספר הברית החדשה), השומרונים התקיימו כבר בסביבות שנת 0 עם תורה משלהם וסביר לי אישית להניח שגם עם כתב שומרוני משלהם.

אני מבין ואולי אני טועה טעות נוראה, שהכתב השומרוני שונה מאד מכל כתובת שמצאו בחפירות שמתאורכת עד לשיבה מגלות בבל בהיתר כורש בשנת 538-.

לכן, אני מניח שהכתב נוצר בין שנת -538 לשנת 0.

למה, מתי ואיך נוצר הכתב השומרוני?

אגב, אם לאלכס צייטלין יש פרופיל ויקיפדיה, אנא תייגו אותו; אני חושב שכדאי שיעשה על זה תכנית במסגרת הסדרה "באים אל הפרופסורים".

בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במאמר של אסתר אשל וחנן אשל ב"ספר השומרונים" הם מסיקים שהכתב השומרוני המתועד החל מהמאה ה-3, הוא התפתחות של הכתב העברי ששימש את היהודים בסוף תקופת בית שני, ושהפך לאחר מרד בר כוכבא לכתב המאפיין את השומרונים. ראה כאן. Ronam20 - שיחה 21:18, 15 בפברואר 2020 (IST)
אגב, לכותב השאלה: אין שנת אפס. כאן זה לא מתמטיקה - אין גם שנים שליליות - אלא לפני ואחרי הספירה. משנה אחת לפני הספירה נהיה שנת אחת לספירה, בלי לעבור באפס.
למגיב האלמוני מעלי: בספירה הנפוצה (common era) אולי אין אך זה תלוי בהגדרה, הרי בטח תסכים שניתן להמציא לוח שנה שכן מתחיל משנת 0 (זה תלוי אם מונים שונים בבסיס Zero based index או בבסיס One based index) ואם אני לא טועה זו נעשה לפחות בלוחות שנה אחרים. גם לגבי שנת -1 וכן האלה, אני מבין שזו לא הנורמה. תודה על עיקר המסר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקרב על בריטניה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:הקרב על בריטניה#בשביל מה בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה ומדוע לא יצאה לבליץ נגדי

האם תמרים שנמכרים בשוק יכולים לגדול לעץ תמר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב תמר כשהוא צומח על העץ הוא ממש בשרני ולדעתי אלו הנמכרים בשוק מיובשים. האם היבוש הורג את הזרע בפנים? או שאם שמים אותו בקרקע הוא יגדל להיות עץ? 213.55.220.118 00:22, 17 בפברואר 2020 (IST)

באופן כללי אין בעיה להשתמש בזרע; הייבוש לא פוגע בו. למעשה זרעי תמר יכולים להחזיק אפילו אלפי שנים במקום קר ויבש (הקוד הגנטי נשאר בר השפעה). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר, אבל העץ שיתקבל לא צפוי לתת פרי משובח במיוחד. ראשית קיים סיכוי של 50% לקבלת זכר. שנית יתקבל למעשה זן חדש ואקראי. תמרים מרבים מייחורים על מנת לקבל פרי צפוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:08, 17 בפברואר 2020 (IST)
אגב, בזנים היבשים הייבוש מתרחש על העץ באופן טבעי. מחכים שהפרי יבשיל ויתייבש לפני שמתחילים בגדיד. התמרים שאתה מתייחס אליהם נקראים "תמר לח" ואלו זנים אחרים לגמרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:05, 19 בפברואר 2020 (IST)
זה קרה לפחות במקרה אחד ידוע מאוד, כאשר אבשלום פיינברג, חבר תנועת המחתרת ניל"י, נפטר, ולאחר שנים רבות נמצאה גופתו מתחת עץ תמר, שצמח מפירות התמרים שהיו בכיסו. דני Danny-wשיחה 13:18, 19 בפברואר 2020 (IST)
יש אצלנו עץ בשם "מתושלח" שנבט מגרעין בן 2,000 שנה! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:33, 19 בפברואר 2020 (IST)
בדוק מדעית ? אינני בטוח שגיל זה אפשרי בדקל תמר. בנצי - שיחה 22:25, 19 באפריל 2020 (IDT)
זה לא שהדקל בן 2000. הגלעין נזרע אחרי כ-2000 שנה (זרעו גלעין תמר שנמצא בחפירות מצדה). ראה כאן. Ronam20 - שיחה 22:40, 19 באפריל 2020 (IDT)

שכר פסוט דוק בארץ הוא באמת שכר מינימום?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לפי אתר ביטוח לאומי, השכר החודשי המינימלי הוא 5300 שקלים. לפי אתר הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב, השכר החודשי לפוסט דוק הוא 5723 שקלים. כלומר דוקטור למדע שנמצא בשלבי השתלמות מתפרנס כעובד ניקיון שעושה קצת שעות נוספות? אני מפספס משהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:28, 17 בפברואר 2020 (IST)

שכר מינימום לחודש הוא שכר על עבודה במשרה מלאה. המילגה באוניב' היא מילגה ולא שכר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ומה זה משנה איך קוראים לזה? פוסט דוק הוא עובד מחקר שכיר במשרה מלאה. זה שהאוניברסיטה החליטה לקרוא לזה "מלגה" זה רק מטעמי מיסוי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:21, 17 בפברואר 2020 (IST)
האם זה לא בנוסף לעבודה כמרצה? Tzafrir - שיחה 20:16, 17 בפברואר 2020 (IST)
לא ידוע לי. האם אוניברסיטאות בישראל מעסיקות פוסט דוקים כמרצים? לרוב הלימודים בארץ הם בשפה העברית ובדרך כלל פוסטדוקים באים מחו"ל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:31, 17 בפברואר 2020 (IST)
כיום, כל מי שסיים דוקטורט ומעוניין להמשיך בקריירה אקדמית לא מסתפק בדוקטורט וממשיך לעבודת מחקר עצמאית (ללא מנחה כמו בדוקטורט), שהיא בדרך כלל ממומנת במלגה. כך, שאין זה נכון ש"פוסטדוקים באים מחו"ל". זהו פשוט שלב הכרחי בדרך להפוך לחוקר / מרצה / פרופסור באוניברסיטה, בין בישראל ובין בחו"ל. בתקופה זו רצוי לפרסם כמה שיותר מחקרים בעיתונות האקדמית, כדי להוכיח יכולת מחקרית מתקדמת. Tmima5 - שיחה 23:39, 17 בפברואר 2020 (IST)
ולגבי תנאי הפוסט, שכר/מלגה והוראה, ראו פוסט דוקטורט למדעי הרוח למשל באוניברסיטת תל-אביב. Tmima5 - שיחה 23:53, 17 בפברואר 2020 (IST)
ממה שאני מכיר פוסטדוק למדעי הטבע באוניברסיטה העברית מקבל מלגה של כעשרת אלפים ש"ח. אין תנאים סוציאלים כגון פנסיה וביטוח אובדן כושר עבודה. משה פרידמן - שיחה 08:59, 18 בפברואר 2020 (IST)
משה פרידמן, תודה. אני מניח שהתנאים באוניברסיטת תל אביב די דומים. האם יש חובת או אפשרות תעסוקה כמרצה או מתרגל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:22, 18 בפברואר 2020 (IST)
חובה בוודאי לא. האם זה אפשרי אינני יודע, אבל זה בוודאי לא מקובל. לפחות לא מה שאני רואה סביבי. משה פרידמן - שיחה 15:02, 18 בפברואר 2020 (IST)
עוזי ו., מה התנאים אצלכם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:22, 18 בפברואר 2020 (IST)
מס הכנסה מגביל את הסכום שיכול להחשב למלגה באזור ה-8,000 ש"ח לחודש חפשו "מלגה". אפשר לשלם יותר מזה, כשכר. פוסט-דוקטורנטים מקבלים את המלגה שלהם בדרך כלל ממענק ייעודי, או ממענקי מחקר של המנחה שאיתו הם עובדים. הסכום תלוי בזמינות המשאבים. ממה שאני רואה סביבי, פוסט-דוקטורנטים זרים מקבלים סכום של 8,000-11,000, וישראלים (שיכולים ללמד קורס או שניים) מקבלים קצת פחות מזה. עוזי ו. - שיחה 16:24, 19 בפברואר 2020 (IST)

שוט ארוך[עריכת קוד מקור]

אשמח לתשובה מהמבינים השונים בקולנוע: איך נקרא צילום בו מתמקדים באיטיות במבנה (אני מניח שהסוג לא חייב להיות על מבנה, אבל אם יש משהוא ייחודי למבנה אז זה מה שאני צריך), וסוקרים אותו מלמלעה ללמטה (נניח מתמקדים בבניין משרדים, מצלמים אותו לאט מהגג ועד לכניסה, ואז הסרט ממשיך ומתמקד בפעולותיו של הגיבור שנכנס למשרד, וחוזר לקצב צילום רגיל)?david7031שיחה • כ"ב בשבט ה'תש"ף • 15:50, 17 בפברואר 2020 (IST)

נראה לי שלסקירה האנכית קוראים (באנגלית) "tilt shot". י.--Arsenal sin platea - שיחה 22:52, 17 בפברואר 2020 (IST)
(Tilt (camera)). שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 16:45, 19 בפברואר 2020 (IST)
תלוי בזווית תנועת המצלמה. Tilt זה כאשר המצלמה קבועה במקומה ומסתכלת מעלה-מטה, כמו שאדם עומד במקומו ומרים ומוריד ראש. אולם יתכן שכוונת השואל היא שהמצלמה נעה במקביל לגוף שהיא מסתכלת עליו, כלומר, המצלמה נוסעת מעלה-מטה אך זווית המבט לא משתנה. בכל מקרה, זו טכניקה שונה מאשר מצלמה שנכנסת לבניין ועוקבת אחרי אובייקט נע, וזה נקרא Tracking shot.--נדב - שיחה 20:58, 19 בפברואר 2020 (IST)
אני מניח שהתכוונתי לTilt. האמת שלא כל כך מעניין אותי צורת הצילום, אני צריך את זה בשביל להגדרי נקודת מבט ספרותית. (מה שאני מתעסק אתיו זה מגילת אסתר, אבל מי שבקי בספרות כללית מוזמן להסתכל בתיאור פגישתו על עמוס עוז עם בן גוריון ב"סיפור על אהבה וחושך".david7031שיחה • כ"ה בשבט ה'תש"ף • 23:59, 19 בפברואר 2020 (IST)

איזו חברה התקיימה בארץ ישראל בין החברה הנאטופית לבין החברה הכנענית?[עריכת קוד מקור]

איזו חברה התקיימה בארץ ישראל בין החברה הנאטופית לבין החברה הכנענית?

או שמא הארכיאולוגיה מראה לנו שהמעבר היה ישיר והדרגתי מחברה נאטופית לערי מדינה כנעניות (ראשוניות, כלומר, שלפני משבר האקלים בכנען)?

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ר’ ארץ ישראל בעת העתיקה#התקופה הנאוליתית ואילך. Tzafrir - שיחה 08:53, 19 בפברואר 2020 (IST)
עזר לי מאד. תודה (אגב, הפתיע אותי לראות את כל המידע על אותן תקופות קדומות וקדומות יותר בערך אחד; אני חושב שערך זה גדול מדי ומוטב לפצלו). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
במשפט אחד, כפי שכבר ראית: המעבר מראשית התיישבות הקבע של ציידים-לקטים בתרבות הנטופית לראשית העיור בארץ ישראל היה הדרגתי וארך כמה אלפי שנים. ראשית הופיעו כפרים שעסקו בחקלאות ברמה כזאת או אחרת, יחד עם ציד וליקוט. לאחר מכן הכפרים גדלו מאוד, עברו לכלכלה חקלאית באופן כמעט בלעדי, התפתחו מרכזים אזוריים ותעשיות מתמחות, ולבסוף העיור.
לגבי הערך שציינת, אני חושב שטוב שכל התקופות נסקרות (בקצרה) בערך אחד. למי שרוצה להרחיב יש ערכים מורחבים, אבל חשוב מאוד שכל מהלך ההתפתחות יהיה זמין לקורא בנוחות במקום אחד. Reuveny - שיחה 22:42, 19 בפברואר 2020 (IST)

מתי אגם כנרת היה כה רדוד כך שבנו ב"מעמקו" את אותו מבנה סלעים ענק שכיום מכוסה מים?[עריכת קוד מקור]

מתי אגם כנרת היה כה רדוד כך שבנו ב"מעמקו" את אותו מבנה סלעים (cairn) ענק שכיום מכוסה מים?
אני שואל את השאלה לא רק במובן ההיסטורי אלא במובן של חויית דעה במובן גאולוגי בו אני כמעט לא בקיא.

https://edition.cnn.com/2013/04/19/world/meast/israel-ancient-structure-mystery/index.html

תודה מראש למי שיעזרו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם נמל התעופה חיפה ונמל התעופה רמון הם שטחים גליליים (בדומה לנתב"ג)?[עריכת קוד מקור]

הטענה שכן לא מופיעה בערכים אלו, לכן אני שואל כאן.

בתודה לבבית,

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי מה שאני רואה במפה, נמל התעופה חיפה, כמו גם נמל חיפה ונמל אשדוד נמצאים כולם בתחומים המוניציפליים של הערים שלהם. Tzafrir - שיחה 08:49, 19 בפברואר 2020 (IST)
אני תוהה מדוע, אם כך, אין לנמל התעופה חיפה (אשר כביכול נכלל בתוך שטח העיר חיפה) כתובת של רחוב ומספר בעיר חיפה; כמו כן, אני תוהה אם נמל תעופה רמון שוכן או לא שוכן בבאר אורה (בערכו כתוב "צפונית לבאר אורה") ואם כן אז מה הכתובת והמספר שלו שם אם אכן לא מדובר בשטחים גליליים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם זה עוזר אני יודע ששדה התעופה ראש פינה הוא שטח גלילי, אני מניח שככה זה בשאר המקרים, כמו שנתבג לא בכפר חבד או לוד 90Desertboy - שיחה 17:45, 26 בפברואר 2020 (IST)
הבסיס ממוקם בצמוד לתחנת הרכבת חוצות המפרץ בחיפה, דרך משה דיין 1 חיפה, בשטח הבסיס פועל נמל תעופה חיפה. את זה מצאתי דרך הערך בח"א 21 – המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר 90Desertboy - שיחה 18:31, 26 בפברואר 2020 (IST)

המבטא של אבבא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

באיזה מבטא שרו חברי להקת אבבא את שיריהם? הוא אינו תואם את הסטריאוטיפ שאני מחזיק בו עבור מבטא שוודי, אבל זה כמובן לא אומר הרבה. Eyalweyalw - שיחה 10:39, 20 בפברואר 2020 (IST)

https://www.quora.com/How-do-you-explain-that-ABBA-singers-have-a-heavy-Swedish-accent-when-interviewed-but-their-English-especially-from-the-female-leads-sounds-perfect-with-no-accent-in-their-songs

מדוע לא מתייחסים ל"58 מגדרים" כהפרעות נפשיות?[עריכת קוד מקור]

ישנן רשימות ארוכות כמו זאת המתארות עשרות מגדרים. לרבות מגדרים כמו מגדר המשנה ברגע שמקבלים מחזור ומגדר המשנה בהתאם למוזיקה אותה שומעים.

לי כהדיוט נראה שכל הרשימה היא רשמית הפרעות שונות שמתמקדות ספציפית במדור בתודעה שאחראי על הגדרת הזהות העצמית. איך זה ש-Delphigender אינו מוכר כתסמין של בעיה נפשית? 213.55.224.191 11:33, 20 בפברואר 2020 (IST)

התשובה שלי היא למה כן ויתרה מכך, למה תמיד להתייחס לזה ברצינות? הרי אלה בסך הכל ביטויים, הגדרות שאין להן בסיס בהכרח; לכל אדם יש תחושה מגדרית; תחושה שלדעתי אי אפשר להסביר ממש במילים או לפחות לא עם השלב הנוכחי של המדע - זה מאפיין רגשי בסיסי ועקבי באדם, אבל איזו זהות (מבחינה מילולית) הוא בוחר בשביל לתאר את זה - ובכן, יש אין סוף אפשרויות; אני יכול להגדיר את עצמי כ"חייזר ממאדים כשאני שותה סודה"; זה לא משנה את העובדה שאני בן אדם, לכן לדעתי לפעמים הגדרות כאלה הן לא יותר מהטרלה ואולי גם ניסיון מרד, ספק פתטי, בחברה שאכן פשוט יש בה "נשים", "גברים", "נשים טרנסיות" "גברים טרנסים" או "חסרי מגדר" או סט אחר כמעט זהה של הגדרות.
בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם בספרות הארכיאולוגיה יש הבדל בין ערי מדינה כנעניות "ראשוניות" לערי מדינה כנעניות "שניוניות"?[עריכת קוד מקור]

לא מזמן ראיתי ראיון איפה שהוא בערוץ Alex Tseitlin ביוטיוב עם הארכיאולוג הישראלי הנודע ישראל פינקלשטיין; למיטב זכרוני פינקלשטיין טען משהו כמו שהיו שתי תקופות של ערי מדינה כנעניות --- תקופה אחת ולאחריה משבר אקלים חריף "במזרח הקרוב" שגרם לנטישת הערים שכלל לכל הפחות נדידה מאסיבית ואולי גם "כפיור" (כתהליך הפוך לעיור עם מאפיין של לקטנות-ציידות) עד שנסתיים משבר האקלים ואז נראתה חזרה ואף פריחה של ערי המדינה הכנעניות ושיש לכך כל מיני ראיות.

האם יש מונח מקצועי לתאר את שתי התקופות האלה (ספק תקופות?), אשמח לדעת מהו המינוח הרלוונטי כדי לחפש על כך מידע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה ביניימית? Tzafrir - שיחה 21:17, 21 בפברואר 2020 (IST)
אוו, נחמד מאד, תודה לך ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בניית שריר מחלבונים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

כשאוכלים חלבון בשביל לבנות שריר: האם זה משנה מה סוג החלבון? אם זה נגיד חלבוני חלב או חלבונים מהצומח, זה ישנה לבניית השריר?

כן. החלבונים הרצויים הם חלבונים מלאים - מה שאומר שהם מכילים את כל 9 חומצות האמינו החיוניות. אלו חומצות האמינו שגוף האדם אינו מסוגל לסנתז לבדו. אפשר גם לגוון בין מספר מקורות חלבון כך שלמרות שלא מדובר בחלבון מלא הצירוף יכלול את כל ה 9.
חלבון הביצה אלבומין, בשר, עוף ודגים כולם מכילית חלבונים מלאים. בתזונה טבעונית אפשר לשלב בין מינים ושונים של קטניות על מנת להבטיח שהמזון יכלול את כל ה 9. ראה חומצת אמינו#חשיבות תזונתית !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:20, 22 בפברואר 2020 (IST)

היכן חצתה הרכבת העות'מאנית יפו-ירושלים את ואדי מוסררה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

היכן חצתה הרכבת העות'מאנית יפו-ירושלים את ואדי מוסררה?

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/0/02/Jafaa-%26-Sarona-Russian-map_1903.jpg
היא לא חצתה את הנחל ומתחנת הרכבת יפו ועד לתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים היא עוברת מדרום לנחל. בברכה, Easy n - שיחה 12:43, 22 בפברואר 2020 (IST)
כלומר, לדעתך המפה הרוסית בערך מסילת הרכבת יפו-ירושלים מתארת מצב שלא התקיים. משה אלגום - שיחה 07:18, 23 בפברואר 2020 (IST)
לפי המפה הרוסית שבערך, המסילה חצתה את הואדי לא פעם אחת, אלא פעמיים. בדקתי בספר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל - תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו" (1991) מאת ב"ז קדר. במפה של הצבא הגרמני מ-1918, בעמוד 84, ובתצ"א בעמוד 86, אני לא רואה חציה של הואדי. לעומת זאת, במפה (בצרפתית) מתוך מדריך תיירים מ-1912, בעמוד 87, נראה שהמסילה חוצה את הואדי פעמיים, כמו במפה הרוסית שבערך. --א 158 - שיחה 15:40, 23 בפברואר 2020 (IST)
התוואי ההיסטורי של המסילה לא חוצה את התוואי הנוכחי של הנחל. יתכן שתוואי הנחל השתנה מתישהו. בברכה, Easy n - שיחה 17:44, 23 בפברואר 2020 (IST)
כרגע יש שתי אפשרויות סבירות. אפשרות ראשונה - שלושת המפות נכונות: ב-1903 וב-1912 המסילה חצתה את הואדי הלוך וחזור, ואז התוואי השתנה כך שב-1918 היא לא חצתה אותו בכלל. אפשרות שניה - תוואי הואדי לא השתנה בין 1912 ל-1918, ומקור הפער הוא שגיאה בחלק מן המפות. לדעתי זו האפשרות הסבירה יותר - יש שגיאה בשתי המפות המוקדמות, והמצב המתואר במפה הגרמנית מ-1918 (המסילה לא חצתה את הואדי) התקיים גם לפני כן. כדי להכריע סופית, דרושים מקורות נוספים. --א 158 - שיחה 21:47, 23 בפברואר 2020 (IST)

למה נגיף הקורונה משגע את כולם?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

הנגיף מדבק מאוד, זה הבנתי. אבל רק 50% מפתחים תסמינים ומתוכם כולם מחלימים ללא פגע, פרט למספר מצומצם של אנשים עם מחלות אחרות. זה בדיוק כמו צינון ושפעת עונתית, לא? אז מה כל הסיפור? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לשפעת יש חיסון, ולקורונה עדיין לא, לכן אי אפשר למנוע ישירות את התמותה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
החיסון לשפעת הוא לזני המחלה שהיו נפוצים לפני חצי שנה (אצלנו: בחורף הקודם של חצי הכדור הדרומי). הוא עוזר נגד חלק מזני השפעת שמסתובבים (ולכן הוא בהחלט הרבה יותר טוב מכלום) אבל לא מונע הכל. כמוכן לא כולם מחלימים ללא פגע. יש גם כמה שמתים. Tzafrir - שיחה 09:10, 23 בפברואר 2020 (IST)
נכון, שכמות הנפטרים משפעת (לא האחוז, אלא הכמות) גדולה הרבה יותר. משפעת נפטרים מיליונים (מתוכם כמה מאות בארץ בכל שנה). מהמחלה שבה מדביק וירוס הקורונה נפטרו פחות מאלפיים אנשים בכל העולם (מתוכם 0 נפטרים בישראל, ופחות מעשרה בכל העולם שאינו סין). באחוזים, לעומת זאת, יש תמותה של כ- 2% מתוך הנדבקים בוירוס הקורונה. בניגוד לתמותה של 0.01% מהנדבקים בשפעת. תוסיף לזה את עוד שלוש עובדות: א. לשפעת יש חיסון, שדי משפיע. (נפטרים לרוב מעט אנשים, שיש להם בעיות בריאות מורכבות אחרות, בנוסף לשפעת). נגד וירוס הקורונה אין חיסון, וייקח עוד זמן וכסף עד שיכינו חיסון כזה. ב. לא ידוע עדיין מי האוכלוסיות המועדות יותר להיפגע. (לא רק קשישים וחולים שנדבקו נפטרו, אלא גם צעירים ובריאים). .ג. דרכי הההדבקה הספציפיות של וירוס הקורונה עוד לא ידועות. מנחשים שהוא עובר בנשימה בטווח של מטרים (ויכול כנראה להגיע גם לרקמות גוף אחרות כמו עיניים, וכך להיכנס לגוף). ומנחשים שאינו שורד בחום, מחוץ לגוף, לאורך זמן. אי הידיעה מהווה גורם לחץ. מעבר לזה - הסיבה לכך שמדברים על זה היא גם כי "זה בחדשות עכשיו". באופן פרדוקסלי - זאת אחת מהסיבות שבגללן חדשות נמצאות בכותרות. Face-smile.svg בריאות שלמה לכולנו. דני Danny-wשיחה 10:35, 23 בפברואר 2020 (IST)
מאד הדאיגה אותי כתבה בynet על יעילות החיסון השנה. אני מקווה שהכתבה שגויה - המספרים לא נראים לי נכונים. על כל פנים טענו שם שיעילות החיסון השנה היתה בין 21 ל 30 אחוזים. זה ממש מעט. גם שיעור כזה מציל חיים, אבל בהחלט לא יכול למנוע התפשטות של הנגיף אפילו בהנחה הלא מציאותית שכל מי שיכול מתחסן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:21, 23 בפברואר 2020 (IST)

מה זה ספריי להסרת שיער ואיך זה נבדל משיטות כגון לייזר או הסרה נקודתית עם אלקטרוליזה או מכשיר F.U.T?[עריכת קוד מקור]

לאחרונה אני נתקל בפרסומות באנגלית של ספריים שונים שמשווקים ל"הסרת שיער".

מה זה ספריי להסרת שיער ואיך זה נבדל משיטות כגון לייזר או הסרה נקודתית עם אלקטרוליזה או מכשיר F.U.T?

  • האם הכוונה להסרת שיער לצמיתות או רק לעיכוב צמיחה של שיער?
  • האם זה מיועד לכל רקמת שיער או מיועד רק לרקמות ספציפיות?

בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מחיפוש במנוע החיפוש של גוגל, הנה תשובה:
חומרים להסרת שיער, הנקראים גם דפילטורים, עשויים מכימיקליים (חומרים כימיים בעלי רעילות) פעילים שמטרתם לפגוע בחלבונים שבשיערה. כימיקלים כמו thioglycolic acid ו-potassium hydroxide חודרים אל השיערה, ומפרקים את חלבוני הקראטין שבה. על ידי פירוק הקראטין, הכימיקליים יוצרים בשיערה שברים וגורמים לחלק ממנה להתנפח.
מה שנותר בעור, לאחר השימוש בספריי, הוא תאים מתים ושיערות פגועות שיוצאות בקלות ממקומן. ההספריי פוגע בכל מה שהוא נוגע בו. (בניגוד לשימוש בלייזר שהוא נקודתי). חשוב לזכור שהכימיקליים המצויים בספרי להסרת השיער שבו תשתמשו עלולים לגרום לכוויות וגירויים בעור. (בקישור - מקור לטקסט). בהצלחה. Danny-wשיחה 16:02, 27 בפברואר 2020 (IST)
לא ברור מן הכתוב אם חומרים אלה רק מעכבים צמיחת שיער או מונעים אותה לגמרי (אם כן מדובר בחומרים מסוכנים מאד) ולכן אינני מזהה מענה חד משמעי לשאלות לעיל, אך תודה לך על זמנך בהבאת הציטוט.
אני חושב שאריץ חיפוש באנגלית מתי שיתפנה לי זמן לחקור את זה ברצינות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תנוחה גברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

יש תנוחת צילום אחת של גברים, בהם יד אחת מורמת למעלה בתנועה שמזכירה הצדעה נאצית, אבל הצידה ולא קדימה. משהו שאולי מזכיר תעופה, לא ברור. הגבר בצילומים הוא לרוב חשוף חזה ושרירי. מישהו מזהה במה מדובר? 213.55.224.97 01:56, 24 בפברואר 2020 (IST)

סופרמן? עוזי ו. - שיחה 19:11, 24 בפברואר 2020 (IST)
הפניה לתמונה עשויה לעזור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:02, 24 בפברואר 2020 (IST)
ככה. זה לא נראה סופרמן.213.55.225.233 01:50, 25 בפברואר 2020 (IST)
זו תנועה שנקראת dab שמסתיימת בתנוחה ששאלת עליה או בתנוחה אחרת אחרת. ראה את זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:27, 25 בפברואר 2020 (IST)
דאב (ריקוד)--נדב - שיחה 14:52, 25 בפברואר 2020 (IST)
התנוחה הזאת עם היד למעלה מופיעה בצילומי בוני גוף ממש ישנים. משמעותית לפני הדאב. וגם זה בכלל לא דומה. 213.55.225.201 23:09, 25 בפברואר 2020 (IST)

אקסל הצגה של מספר למרות שנוסחה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב שלום,

משהו יודע האם ניתן באקסל להציג מספר למרות שהוא נוסחה? כלומר שאם אגזור את הטור לגליון חדש המספרים ישמרו?

תדוה מראש,--132.64.201.117 10:11, 24 בפברואר 2020 (IST)

אתה מחפש "שמירה בתור ערך" -- לחיצה על הכפתור הימני של העכבר מאפשרת "הדבקה מיוחדת", וזו אחת האפשרויות. עוזי ו. - שיחה 10:20, 24 בפברואר 2020 (IST)
אני חושב שזה נקרא "הדבקה מיוחדת" או paste special
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:51, 24 בפברואר 2020 (IST)
אכן. עוזי ו. - שיחה 15:08, 24 בפברואר 2020 (IST)

מאמץ מתיחה של פחמן דו חמצני[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מהו מאמץ מתיחה (בMPa) של פחמן דו חמצני (במצב של קרח יבש)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:32, 24 בפברואר 2020 (IST)

מה הרקע לשאלה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:03, 24 בפברואר 2020 (IST)
יש פה את התשובות - לשון ריבוי. מסתבר שזה תלוי מאד בתנאים ובמבנה קריסטלוגרפי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:07, 24 בפברואר 2020 (IST)
תודה רבה, זה יכול לעזור. הרקע, אם אתה סקרן, הוא "ניסוי מחשבתי" בו גוש קרח יבש חודר אל תוך נפטון. הגוש יתפורר מהלחץ או יתנדף במעברו דרך שכבות האטמוספרה. השאלה היא באיזה גובה הוא מצופה להישבר מהלחץ (יתכן שהוא יתנדף כולו לפני שמגיע לגובה בו הלחץ גבוה מספיק). Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:49, 25 בפברואר 2020 (IST)
אשמח לשמוע את המסקנות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:25, 25 בפברואר 2020 (IST)
שבירה של החומר תלויה במאמצים עליו. לחץ אטמוספרי יוצר לחיצה ולא מתיחה, אז חוזק למתיחה לא עונה על השאלה. המאמצים של גוש שפוגע באטמוספירה במהירות לא יהיו יחסיים ללחץ האטמוספרי, יש ים של תופעות שקשורות להתנדפות המהירה, לכוחות אווירודינמיים, אולי פלסמה ואני לא יודע מה עוד. מבחינת החומר עצמו, מבנה החומר ואיך ייצרו אותו בעיקר קובע את החוזק. קרח יבש רגיל מיוצר בשיטה ששגורמת לו להיות אוורירי (פורוזיבי) ומתפורר, עם חוזק נמוך ביותר. המאמר המקושר בודק באופן תיאורטי עבור גביש יחיד. באופן כללי, חומרים גבישיים לעיתים נדירות מיוצרים כגביש יחיד, אלא במבנה רב-גבישי, והחוזק שלהם קשור אבל לא זהה לחוזק החד-גבישי. ‏Setresetשיחה 12:04, 26 בפברואר 2020 (IST)
‏Setreset, תודה! בסימולציות כאלה, אנחנו מחפשים יותר סדר גודל מאשר דיוק. ולכן העכרה של 20-25 גיגה פסקל היא דבר סביר. עניין porosity בהחלט יכול לשנות את התמונה וכנראה גם תהיה לו השפעה על חוזק. "צוואר הבקבוק" בסימולציות הוא לאו דווקא שם, אלא במבנה האטמוספירה שאנחנו מניחים. אין לו באמת פרופיל צפיפות ידוע לפלנטות גזיות. ישנם מספר מודלים נחמדים שתואמים את התצפיות ברדיוס, מסה ומומנטים כבדתיים, אבל בכל יש ניוון רב למדי. ככה שלהזניח מבנה גבישי זה לא הדבר הנורא ביותר (כן, אני יודע שלהזניח מבנה נשמע פסיכי כעוסקים במדעי חומרים. אסטרופיזיקאים אוהבים להזניח דברים חשובים). עד כמה ההבדל בין מתיחה ללחיצה שונה מבחינה מספרית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:05, 26 בפברואר 2020 (IST)
בבטון לדוגמה היחס הוא בסדר גודל. שנילי - שיחה 18:35, 26 בפברואר 2020 (IST)
אני חושב שהמצב מסובך יותר. על צידי הגוף הנופל מופעלים מאמצי גזירה. גלי קול העוברים דרך הגוף מפעילים לחילופין מאמצי מתיחה ולחיצה ולא מדובר על כוחות זניחים - זה מה שגרם לטילים סובייטיים להתפרק בכניסה לאטמוספירה, והסיבה לעיצוב קפסולות נחיתה כחרוט רחב שבסיסו מעוגל. המסקנה שלי היא שאם גלי הקול הספיקו על מנת לקרוע מתכת, ההשפעה שלהם על חומר חלש יותר תהיה עוד יותר דרסטית. קשה לי להאמין שאפשר יהיה לקבל תוצאות ראליות, אפילו בסדר גודל אחד או שניים, ממצב כה מורכב ללא סימולציה מורכבת מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:40, 26 בפברואר 2020 (IST)
הייתי מחפש מאמרים שמדברים על שבירה של מטאורים באטמוספרה. מטאורים עשויי קרח יהיו הכי רלוונטיים לדעתי. יש כמה מאמרים שמדברים על שבירה באטמוספרה, למשל [2] [3]. נראה שמה שקובע אם המטאור יישבר הוא הנקודות החלשות, או פגמים, בחומר. בנקודות כאלו החוזק יכול להיות קטן בכמה סדרי גודל מהחוזק הגבישי. אין אפשרות למדל דבר כזה. אם אתה מתכוון להציע אפשרות לבנות גוף כזה, הדבר הקריטי יהיה הקפדה על איכות החומר. אם אתה רוצה לעבוד בהנחה שהחומר יהיה איכותי בכל נפחו, אז תשתמש בחוזק שמצוי בספרות (מתיחה, לחיצה, גזירה, פיתול). או אז צריך ללמוד מהם המאמצים העיקריים - כנראה גלי הלם קוליים, כוחות אווירודינמיים, שוק תרמי, ועוד. ככה אני הייתי מתחיל עבודה כזו. ‏Setresetשיחה 13:01, 1 במרץ 2020 (IST)

כמה ג'אול זה קלוריה[עריכת קוד מקור]

בערך קלוריה כתוב 4.185 יש לי מחשבון שנותן תוצאה 4.1858 שם ושם 4.1868--גיאומטריה1 - שיחה 09:34, 25 בפברואר 2020 (IST)

ראה בויקיאנגלית. ההדרה הרשמית של הקלוריה איננה חד משמעית, ולכן ישנן מספר הגדרות מקובלות לקלוריה שהינן חד משמעיות, אבל יש ביניהן הבדלים קטנים. ערך הקלוריה נע בין 4.182 ג'אול לבין 4.204 ג'אול. ההבדל הוא של כמחצית האחוז. משה פרידמן - שיחה 11:50, 25 בפברואר 2020 (IST)

מהו המונח "פריטה" באנגלית מתמטית?[עריכת קוד מקור]

אני בכוונה שואל כאן ולא בוק:ייעוץ לשוני שכן השאלה נוגעת למומחי ספרות תחום המתמטיקה;

כל ניסיונותיי למצוא מונח אנגלי מקביל למונח העברי פריטה עלו בתוהו; הכי רחוק שהגעתי זה scattering (כוונתי, פיזור של קבוצה לרכיבים בודדים) אבל בגלל שאי אפשר לקרוע שטרי כסף לפיסות ובכך "לפזר אותם" המונח אולי יישאר תקף רק לפעילות אבסטרקטית מתמטית ולא יהיה מנוס משימוש במונחים הכלליים יותר (והמקבילים למיטב הבנתי) "המרה" (conversion) וכן "התמרה" (transduction)? שהרי כל פריטה היא המרה\התמרה אך לא כל המרה\התמרה היא פריטה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי כדאי לשאול גם בהכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים - וק:הכהממ.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:26, 21 בפברואר 2020 (IST)
המונח to change הוא כל כך מובהק, עד שהוא נתן את שמו למטבעות באופן כללי. מכונות פריטה נקראות change machines (אנ'). עוזי ו. - שיחה 10:24, 24 בפברואר 2020 (IST)
עוזי, אני מכיר את המונח ושותף לטענה שהוא מובהק, אך הוא לא עוזר כשמנסים לתרגם אנגלית לשפות אחרות בהן כן יש מונח כמו "פריטה" (ואגב בתור עיקרון ואתה בטח יודע זאת טוב ממני, אין הכרח שזה יהיה רק במובן של כסף). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אולי תבהיר למה כוונתך ב"פריטה" שלא במובן של כסף; נמצא לזה מונח בעברית מתמטית, ואז נחשוב מה לעשות באנגלית מתמטית. עוזי ו. - שיחה 19:10, 24 בפברואר 2020 (IST)
עוזי, אני חוזר בי מכתיבת המשפט "ואגב בתור עיקרון ואתה בטח יודע זאת טוב ממני, אין הכרח שזה יהיה רק במובן של כסף" אבל אם אני לא טועה יש פריטה במובנים של לקחת עשרת ולפרוט אותה לאחדות; האין זו "פריטה" בדומה לפריטת כסף ואם לא אז מה ההבדל?
אגב, ככל שהשרשור הזה מתקדם נעשה לי מוזר יותר ויותר שאין מקבילה אנגלית ל"פריטה". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שאלתי מתמטיקאי ששפת אימו אנגלית - הוא לא מכיר מלה לתהליך של המרת 10 בעשר אחדות, וגם לא למלה פריטה (במובן זה). עם זאת, הכתובת הנכונה לשאלה כזו היא מורה למתמטיקה לכתות ג'-ד' (במדינה דוברת אנגלית), ולאו דווקא מתמטיקאי מקצועי. עוזי ו. - שיחה 17:35, 25 בפברואר 2020 (IST)
עוזי, אני דוחה את הקביעה הנחרצת לכאורה לפיה הכתובת לשאלה כזו היא "מורה למתמטיקה לכתות ג'-ד' (במדינה דוברת אנגלית), ולאו דווקא מתמטיקאי מקצועי"; אמנם היות אדם מתמטיקאי מקצועי ומורה טוב למתמטיקה אינם היינו אך, אך בעניין שפה אני משוכנע ששניהם יכירו את המינוח המדויק והנפוץ (ביותר, באותה עת). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דחה כרצונך. אם המונח לא חדר לשפה, והוא משמש להוראה בלבד, יכירו אותו עובדי הוראה. עוזי ו. - שיחה 20:25, 25 בפברואר 2020 (IST)
אכן. לאו דווקא להוראה בלבד, אולי הוצע בעבודתו של מתמטיקאי; אינני יודע. אם אתה אומר שאין דבר כזה זה מספיק לי, אני פשוט אמשיך להשתמש במונחים ציינג' או המרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בניגוד לתפיסה המקובלת, עבודתו של מתמטיקאי כוללת מעט מאד פריטה של עשרות לאחדות. עוזי ו. - שיחה 07:28, 26 בפברואר 2020 (IST)
אוי נו, הרי לא טענתי ולא התכוונתי לטעון טיעון בהקשר כמות כזו... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה אין פיזיקאי מלבד ניוטון ואיינשטיין המוגדר כפורץ דרך?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

ניוטון היה הראשון שהגדיר את הגדרות הפיזיקה המודרנית, איינשטיין היה פורץ דרך שניסח את תורת היחסות, אבל מה עם מכניקת הקוונטים (שאיינשטיין שלל) הגדולה מכולן? למה אין מישהו שמוגדר כפורץ דרך בקשר אליה? אולי שרידנגר או מישהו כזה?

יש ממש הרבה מדענים פורצי דרך פרט לאלו שציינת. לדגומה קופרניקוס, ג'יימס קלרק מקסוול ובולצמן. אלו אישים שהעולם המדעי נראה אחרת לחלוטין בעקבות עבודתם.
לגבי "האבא של קוונטים": למכניקת הקוונטים יש כמה אבות, ואיינשטיין הוא אחד מהם (למרות התנגדותו לפרשנות קופנהגן). אנשי קוונטים משפיעים הם שרדינגר (שציינת), נילס בוהר, וולפגנג פאולי, מקס פלאנק, פול דיראק, ורנר הייזנברג, לואי דה ברויי וכמובן מקס בורן. לכל אחד מהמצוינים יש תרומה חשובה ביותר לפיתוח התחום. ראו גם היסטוריה של מכניקת הקוונטים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:49, 25 בפברואר 2020 (IST)
אני לא יודע למה אתה טוען שאין מלבדם פיזיקאים פורצי דרך.
אבל לגבי מכניקת הקוונטים, איינשטיין היה גם אחד מפורציה הדרך הכי גדולים גם שלה (במאמר על האפקט הפוטואלקטרי, ממאמרי "שנת הפלאות")! זה שאחרי זה הוא התנגד אליה זה סיפור אחר. emanשיחה 17:52, 25 בפברואר 2020 (IST)
הבעיה עם זה, לדעתי, זה לא העובדה שאין פיזיקאים פורצי דרך, אלא בגלל שבמהלך החינוך בבתי הספר מציינים את מרביתם. איינשטיין וניוטון הם מיוחדים בזה שתכלס מציינים אותם גם בבתי הספר וגם בשיח הכללי על המדע. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:47, 25 בפברואר 2020 (IST)

כדור הארץ כעגול/שטוח מבחינה מתמטית[עריכת קוד מקור]

הי, אשמח לתשובה לטקסט הבא של מישהו שדוגל בזה שכדור הארץ הוא שטוח ולא עגול, ולהלן הטענה שלו שאשמח לדעת מענה מתמטי, חישובי, ומענה כללי (ייתכן והוא טועה גם בהנחה שלו, איני יודע): בעולם כדורי יש קימור בכל מייל ריבוע שמונה אינץ... בשתי מייל ריבוע 32 כי 2*2*8 = 32. זאת אומרת שבעשר ק"מ צריך להיות קימור של כשש מטר, הוידיאו שנשלח נראה שאין קימור" (עד כאן) לא יכולתי להעלות את הוידיאו -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקימור הנראה לעין הוא תוצאה של מרחק ולא שטח. לו היה כדור הארץ חלק (ללא הרים ועמקים), הסטיה במרחק x קילומטרים מאיתנו, בין המציאות הכדורית לבין המישור המשיק, היתה בערך x^2/13 מטרים (אכן, כ-8 מטרים במרחק של עשרה קילומטרים) [משום ש-, כאשר R הוא הרדיוס]. כדי לראות את הקימור הזה, עמוד על החוף, ושלח ספינה להתרחק ממך. תוכל לראות שבמרחק עשרה קילומטרים היא שוקעת 8 מטרים, ואם גובהה 32 מטרים אז במרחק 20 קילומטרים לא תוכל לראות אותה עוד. עוזי ו. - שיחה 19:10, 25 בפברואר 2020 (IST)
ניתן לבדוק באמצעות משקפת את אמיתות התשובה הקודמת. אפשר לראות המחשה של זה גם על ידי מפות גוגל כשמתרחקים בתצוגה תלת ממדית. רואים איך כשמתקרבים מאוד זה נראה שטוח וככל שמתרחקים מתגלית הכדוריות.--גיאומטריה1 - שיחה 19:40, 25 בפברואר 2020 (IST)
ראשית תודה לעונים. ואיך ייתכן בעצם שיש וידיאו שמראה לכאורה שאחרי 10ק"מ אין תזוזה של 'שקיעה' של אותם 8 מטרים?

אשמח לדעת כדי לענות למי ששלח את הסרטון תשובה מדעית זה הלינק https://www.youtube.com/watch?v=n6UxAfNU5RU&app=desktop

לינק להמחשה במפות גוגל ו"הוכחה" שגם הירח שטוח. https://www.google.co.il/maps/space/moon/@19.4361902,17.6282694,688a,35y,347.25h,79.5t/data=!3m1!1e3?hl=iw אם תלחץ על הגלגלת של העכבר תראה שכשאתה מתרחק אתה רואה שזה נעשה כדור. זו מפה של הירח ולא של כדור הארץ.--גיאומטריה1 - שיחה 20:53, 25 בפברואר 2020 (IST)
ואגב אם יש מי שמתעקש להוכיח שכדור הארץ שטוח, ובאמת משוכנע בזה ולא סתם חובב פרדוקסים, אז הוא כנראה מאמין שיש איזו שהיא מערכת ששולטת על העולם ומשום מה נוח לה ללמד את השקר שהעולם אינו שטוח. אולי שימצא גם את ההסבר הפסיכולוגי לתופעה המוזרה הזו? למי נחוץ כל כך שהעולם יהיה עגול ואיך הוא יכול לתעתע ככה בכולם?--גיאומטריה1 - שיחה 21:00, 25 בפברואר 2020 (IST)
לחפש הגיון אצל מאמיני הארץ השטוחה שקול לחיפוש דגים בחלל. תאורטית אפשר לבצע את החיפוש, מעשית לעולם לא יהיו תוצאות חיוביות. הם פשוט פסיכים. אני מתרכז במושפעים שהשכל מתפקד אצלם כשורה, אבל אחרי מתקפה של מאמיני הארץ השטוחה הם מתחילים לפקפק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:35, 27 בפברואר 2020 (IST)
ההוכחה הפשוטה ביותר שהעולם לא שטוח הוא הצירוף של שקיעת השמש, עם שעות אור שונות בעולם. אפשר להסביר כל אחד מהם בנפרד על עולם שטוח, אבל לא את שניהם יחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:56, 26 בפברואר 2020 (IST)
יש מלא הוכחות. העובדה שמערכות מזג אוויר תמיד מסתובבות ולא נעות בקווים ישרים, מוכיח שהכול סובב, והעובדה שמעל לקו המשווה הכל סובב נגד כיוון השעון ומתחת לקו המשווה הכל סובב עם כיוון השעון מוכיח שמה שסובב חייב להיות עגול. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:40, 26 בפברואר 2020 (IST)
Lirdon, אני מתרכז בהוכחות פשוטות שכל אחד יכול לבצע ממש בקלות. היעד הוא אנשים שפויים שמתחילים לפקפק בעולם כדורי תחת מתקפה של מופרעי העולם השטוח. עד עכשיו עלו בדעתי שתי בדיקות - זו שציינתי ובדיקה יותר קשה, של זוית משתנה לכוכב מעל האופק כשבו זמנית צופים בו מכמה מקומות הפזורים על כל העולם. בחלק הוא לא יראה כלל (יהיה מתחת לאופק) ובאחרים יופיע בזוויות שונות מעל האופק.
את מבחן הספינה ומשקפת פסלתי אחר שביצעתי אותו - צריך יום עם ראות מצוינת בשביל שזה יעבוד.
אחד מהמבחנים שהצעת, "ערכות מזג אוויר תמיד מסתובבות ולא נעות בקווים ישרים" לא תעבוד, מפני שמקבלים אותה תוצאה בדיסק מסתובב. יהיה מומנט שונה לאוויר בתנועה משולי הדיסק פנימה ולאויר שנע ממרכז הדיסק החוצה. בכל מקרה זו בדיקה שאדם מן השורה לא יכול לבצע. אם יש לך רעיונות נוספים לבדיקות קלות מאד לביצוע אשמח מאוד לשמוע! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:31, 27 בפברואר 2020 (IST)

שבירה 1[עריכת קוד מקור]

בשולי הדברים אעיר שאני מתמוגג מנחת מאז התפוצצות פרשת ההרצאה על הארץ השטוחה בתיכון. בשלב מסויים אפילו חשבתי לבנות הרצאה דומה ולהציע אותה לבתי ספר. הסיבה לכך היא שאני לא חושב שיש שום איום בתפיסה הזאת, בניגוד לקונספירציות אחרות שרצות ברשת. לכן היא מתאימה מאוד לשמש מעין "נגיף מומת" שאנחנו כחברה יכולים להשתמש בו כדי לחזק את המערכת החיסונית שלנו, ושל הנוער בפרט, כנגד הכמויות האדירות של ההבלים שרצות ברשתות החברתיות ובפלטפורמות אחרות ברשת. למעשה, אדם מיומן מספיק מסוגל להשאיר כמעט כל תלמיד תיכון או סתם אזרח משכיל ללא תשובות טובות. חוויה כזו עשויה ללמד את בני הנוער שלא כל מה שנשמע משכנע הוא אכן כזה, לא כל "עובדה" שמישהו מציג בסרטון ביוטיוב היא אכן עובדה, וכשאין לך תשובה בשלוף זה לא אומר שהעולם שטוח, אלא שאתה צריך להעמיק יותר. חוויה כזו יכולה לעודד אותך להבין את הכשלים הנפוצים בתיאוריות קונספירציה. בנוסף, חוויה כזו יכולה לעודד העמקה בקרב חלק מבני הנוער ביחס לשיטה המדעית, האופן בו אנו צוברים ידע, ודברים נוספים חשובים. מהבחינה הזו, אגב, אני מאוד מתחבר לגישה של אילן שמעוני. מבחינתי, מורה לפיזיקה שיצא עם תלמידיו לשדה כדי לעשות ניסוי שמראה להם שהעולם העגול תורם להם המון. איזה מדהים זה יהיה אם מורה יצא עם תלמידיו לתצפית על כוכבים לפני עלות השחר, כאשר כיתות מקבילות בספרד ובחוף המערבי של ארה"ב יוצאות לתצפית מתואמת באותו הזמן. התלמידים בשלושת בתי הספר ילמדו איך לזהות כוכב ספציפי, איך למדוד את הזווית ביחס לאופק, ובזמן אמת יחליפו מידע עם עמיתיהם בארצות השונות כדי לוודא באופן ישיר שהעולם כדורי. נהדר ממש. משה פרידמן - שיחה 11:14, 27 בפברואר 2020 (IST)
אילן, אני לא התרכזתי במאמיני העולם השטוח, (אני בכלל לא בטוח שאנשים שמטיילים בעולם יכולים להאמין בזה) אלא במושפעים, אמרתי שאין מי שמאמין שהעולם שטוח שיוכל להסביר למה לדעתו הצליחו לתעתע באנשים לומר להם שהעולם עגול. את מבחן הספינה לא ניסיתי אבל ראיתי בעבר תמונה של זה, אפשר כמובן להיות על הספינה עצמה ולנסות לחפש נקודה על היבשה בגובה נמוך יותר ממה שהאופק מסתיר, אבל אכן במרחק 10 קילומטר בדרך כלל אין ראות טובה. בכל אופן נראה לי שההוכחה הפשוטה ביותר היא היעלמות היבשה כשאתה במרחק גדול ממנה אף כשאת הכוכבים אתה יכול לראות באמצעות טלסקופ.
ראיתי כעת את הסרטון שבתחילת השאלה. הוא נכנס לכינרת ולא מדד בדיוק את המרחק. וכמו כן לא הוכיח שנראית נקודה נמוכה יותר מ-6 מטר במרחק 10 קילומטר כנדרש. רק ניצנוץ של מראה אשר ייתכן שראו את החלק העליון שלה בלבד. מלבד זה זו לא הוכחה שהעולם שטוח אלא לכל היותר שרדיוסו גדול יותר ממה שמשערים.--גיאומטריה1 - שיחה 15:51, 27 בפברואר 2020 (IST)
בנוסף נראה לי שיש שם דווקא הוכחה לקיום הקימור, כי רוב המראה היתה מחוץ למים והיה צריך להיות שיראו שהחלק המנצנץ הוא גבוה יותר מהרוחב, ובאמת בחלק המנצנץ הרוחב נראה יותר מהגובה.--גיאומטריה1 - שיחה 16:23, 27 בפברואר 2020 (IST)
יש אתגר באיסוף ראיות לכך שכדור הארץ עגול, אבל השואל ביקש משהו אחר - הסבר מדעי לתופעה הנראית בסרטון. נראה לי שהסברו של משתמש:גיאומטריה1 אינו מספק: אם לא משקרים לנו בסרטון, אז המרחק בין שתי הנקודות לחוף הכנרת הוא כמעט 10 ק"מ, ואם רואים מראה מנצנצת שקוטרה פחות ממטר, זו לכאורה סתירה לסטיה המחושבת של ששה מטרים. ההסבר קשור מן הסתם לשבירה אטמוספרית, אבל בלי חישוב שמצדיק את מה שרואים בסרטון, זה לא מסביר הרבה. עוזי ו. - שיחה 16:37, 27 בפברואר 2020 (IST)
הכנרת – גם הרוחב המקסימלי גדול מ־10 קילומטרים. מאיזה חוף לאיזה חוף זה נמדד? Tzafrir - שיחה 19:40, 27 בפברואר 2020 (IST)
אם תקרא את דברי תגלה שגם אני "לא התרכזתי במאמיני העולם השטוח, אלא במושפעים". לגבי מבחן הספינה, נסה זאת בעצמך! הוא עובד רק בימים שהאוויר ממש צלול ויציב, אחרת הספינה מיטשטשת ונעלמת הרבה לפני שאתה יכול לראות את אפקט הקימור. יוצא שאתה לא יכול לסמוך על המבחן הזה, להיפך - רוב הסיכויים שהוא יכשל.
אני חוזר ומדגיש העובדה שהשמש שוקעת בצירוף העובדה שבחלקים שונים של העולם השמש זורחת ובאחרים לילה היא ההוכחה הנגישה ביותר שמצאתי. אשמח מאד אם מישהו ימצא משהו נגיש אחר. מש הציע מדידת זויות לכוכבים. גם זה יכול לעבוד אבל לדעתי פחות נגיש (אם כי הערך המוסף גדול הרבה יותר).
לדעתי צריך לפמפם בכל הכוח את עניין השמש.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:22, 27 בפברואר 2020 (IST)
עוזי ו. יש לך פיתרון? נראה לי רחוק שזה בגלל שבירה אטמוספרית בלבד. המראה שם די גדולה, וגם המצלמה גבוהה יותר מפני המים, ולכן צריך לקחת את כל זה בחשבון, אני לא יודע את הרדיוס המדויק של כדור הארץ ואיך מחשבים את הקימור באיזור שלנו, בכל אופן גם בהנחה שכל המדידות שלהם מדויקות יש כאן לכל היותר הוכחה שרדיוס כדור הארץ גדול יותר ממה שמניחים במדידה.
אילן שמעוני ומשה פרידמן לגבי מבחן הכוכבים אולי אפשר גם באותה מדינה ובאותו קו אורך אם מחפשים את כוכב הצפון ומודדים את גובהו מעל האופק. קל לראות שמדובר באותו כוכב ורואים אותו נמוך או גבוה יותר, אפשר להסביר את זה רק על ידי הנחת הכדוריות. משהו נגיש יותר מהפרשי השעות, אני עדיין חושב שאם אי אפשר להאיר בפנס מכאן ויראו את זה באיטליה, זה מוכיח מספיק. בעבר יכלו לטעון שאי אפשר לראות רחוק כל כך, אבל היום שאנו יודעים שאפשר לראות בטלסקופים גם כוכבים ממרחק שנות אור , ואילו למרחק של כמה מאות קילומטרים על היבשה אי אפשר לראות אור, זה כבר מוכיח--גיאומטריה1 - שיחה 20:53, 27 בפברואר 2020 (IST)
גובה נראה של כוכב ממקומות שונים זה לא הוכחה כל כך פשוטה: צריך לזכור שחסיד הארץ השטוחה לא מניח כמונו שהכוכב במרחק מאוד גדול, אלא הוא בכיפה שמסתובבת לא כל כך גבוה מעל הארץ, ולכן נראה בגבהים שונים ממקומות שונים. אני מסכים עם אילן שההוכחה הנגישה ביותר היא עליית/ירידת השמש מתחת לאופק, אבל זה עדיין לא כזה פשוט: אם חסיד הארץ השטוחה טוען שהשמש יורדת מתחת לאופק כי היא רחוקה מאיתנו יותר מקוטר הארץ, ומסתובבת סביב כל הארץ השטוחה, אז אפשר להתקשר עם אנשים שאתה בוטח בהם ברחבי העולם ולברר איפה השמש מבחינתם. לחלופין אם חסיד הארץ השטוחה טוען שהשמש יחסית קרובה אלינו ונעה תמיד מעל הארץ השטוחה, אז הגודל הנראה שלה צריך לקטון מאוד הרבה לפני שהיא מתקרבת לאופק, והיא גם תראה מטושטשת יותר ויותר (בגלל האטמוספרה) עד שתעלם מעינינו, שוב הרבה לפני שהיא מתקרבת לאופק. H. sapiens - שיחה 22:08, 27 בפברואר 2020 (IST)
בודאי שיש פתרון, והוא אפילו פשוט - זה מיראז', בגלל שקרני אור מתכופפות במעבר בין שכבות אוויר בצפיפות שונה. במקורות יש על מקרים שספינות מלחמה ארו אחת את השנייה, אבל הצליחו להגיע למגע (קרב) רק אחרי שלושה ימים. כבר לא זוכר איזו מלחמה ואילו מדינות. מיראז' אפשר לראות פשוט ב"שלוליות" שמופיעות על הכביש כשחם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:19, 28 בפברואר 2020 (IST)
אילן תודה. חשבתי על זה אבל לא הייתי בטוח אם זה נכון על הכינרת. עוזי כתב דבר אחר שלא נראה לי נכון (אלא אם כן גם הוא התכוון לזה) כי שבירת האור של השמש דרך האטמוספרה היא בגלל שעוברת מהחלל הריק לתוך האויר שהוא שובר את האור אבל כאן לא היה מעבר מתווך אחד לאחר. חשבתי שהמדידות פשוט לא מדוייקות. אמנם אתמול עשיתי את החישוב והבנתי שהם עשו עבודה טובה (אם כי לא מוכיחה מישוריות). כי לפי החשבון כדי לראות ממרחק כזה הרדיוס של כדוה"א צריך להיות בערך 12500 ק"מ. (לא הקוטר, הרדיוס!). כנראה שזה כן שבירה של קרני האור בצירוף זה שכדור הארץ אינו כדור.--גיאומטריה1 - שיחה 09:17, 28 בפברואר 2020 (IST)
ראיתי שוב את הסרטון והפעם עם קול. הם טוענים שירדו ממש לגובה 7 סנטימטר מפני המים, ובכל זאת רואים את המראה. בכל זאת הרוחב של המראה גדול יותר ולא רואים את הנקודה התחתונה שלה. בניגוד לתוצאה צפויה בעולם שטוח. אז היינו רואים שהגובה של המראה גדול יותר.--גיאומטריה1 - שיחה 12:36, 28 בפברואר 2020 (IST)
בכל זאת ברור שלא חכם לזלזל בדברים שנראים כהוכחה. ואולי ימצאו תגליות פורצות דרך בזכות זה...--גיאומטריה1 - שיחה 12:47, 28 בפברואר 2020 (IST)
ההסבר של מיראז’ נשמע מאוד עדין. אם אני מבין אותו נכון, אבל אם אני מבין נכון, אפשר לאושש אותו על ידי השטת סירה בין שני הצדדי במהלך הניסוי כדי לראות שאיזה עומק ממנה רואים בכל חלק. עד כמה האליפטואידיות של כדור הארץ יכולה להשפיע על החישובים? סדר גודל שלם? מעבר לכך, האם יש בכינרת גאות משמעותית? Tzafrir - שיחה 14:11, 29 בפברואר 2020 (IST)
לגבי הגאות אני בטוח - התשובה שלילית, הכינרת קטנה מכדי שיהיה הפרש משמעותי. אפילו הים התיכון קטן מכדיו שגאות תהי משמעותית, אני מנחש שבכינרת ההפרש יהיה קטן מסנטימטר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:44, 1 במרץ 2020 (IST)

שבירה 2[עריכת קוד מקור]

'ההוכחה לגבי שקיעת השמש פשוטה וישירה. אם העולם שטוח והשמש שוקעת תחת האופק, אז בשום מקום בעולם לא יהיה יום. לא צריך להסתבך עם זה יותר מדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:20, 28 בפברואר 2020 (IST)
אני לא בטוח שזה פשוט עד כדי כך. הבעייה היא שלרובנו אין אינטואיציה טובה איך יתנהג האופק בעולם שטוח. לזכרוני העמום יש על זה כמה דיונים נחמדים בספרי המד"ב של עולם טבעת (שהוא שטוח או כמעט שטוח, תלוי באיזה כיוון אתה מסתכל). לפי מודל פחות פשטני של אנשי הארץ השטוחה, השמש היא פרוג'קטור כיווני (ולא כדור) שנע במעגל אופקי בגובה אחיד מעל הארץ השטוחה, לא זוכר באיזה גובה (אם אי פעם נאמר בכלל) אבל קטן בהרבה מקוטר הארץ. במודל כזה אכן יהיו יום ולילה, בזמנים שונים במקומות שונים, והשמש תנוע לכיוון האופק ואולי אף תשקע מתחתיו אם למשל יש הר. אלא שהגודל הנראה שלה יקטן מאוד, וקרוב לוודאי שתעלם לחלוטין לפני שתגיע לאופק. וכמובן שניתן למצוא כשלים רבים נוספים במודל כזה, אבל הם לא יהיו ברורים מאליהם לילד או לאדם שלא מבין באסטרונומיה. גישה של "זה נורא פשוט" עלולה להתברר כגול עצמי רטורי בדיון נגד חסיד ארץ שטוחה, אם באיזשהו שלב הוא ישלוף מודל פחות פשטני כזה או אחר. H. sapiens - שיחה 00:03, 29 בפברואר 2020 (IST)
אני לא רואה איך זה יכול להכשל. גם בים רואים את השמש שוקעת אל מתחת לאופק. בעולם שטוח ניתן להסביר תופעה כזו רק בכך ש(בדומה למודלים קדומים) השמש מקיפה את הארץ השטוחה, אבל אז לא יכול להיות יום בשום מקום בעולם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:16, 29 בפברואר 2020 (IST)
הטיעון בא בצירוף עם התופעה של ליקוי ירח. בהנחה שאנשי הארץ השטוחה מקבלים את ההסבר שליקוי ירח הוא הטלת צל כדור הארץ על הירח, אז השמש חייבת להיות בזמן ליקוי ירח מצידו האחר של כדור הארץ (עגול או שטוח). באותו רגע הם צריכים להתקשר לקוזינה בצידו השני של כדוה"א, לדרוש בשלומה ולשאול אם אצלה בדיוק יום עכשיו. גם קמירותו של הצל עשויה לעורר מספר שאלות, אולם את זו ניתן לתרץ בחלק מהמקרים בכך שצורתו של הארץ היא דיסקית עגולה. אסף השני - שיחה 12:16, 29 בפברואר 2020 (IST)
אני ממש לא מבין את המתעקשים לסבך את זה, אולי בשל הנכות שלי. לי ברור שככל שהטיעון פשוט יותר, ככה הוא ברור יותר למי ששומע אותו ולכן משכנע יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:40, 29 בפברואר 2020 (IST)
בעולם הדיסק נדרשים בכמה ספרים למהירות אור מאוד נמוכה כדי להסביר תופעות שונות שקשורות ליום ולילה. באופן כללי לחסידי הארץ השטוחה יש כל מיני מודלים יותר מסובכים מהמודל הפשטני הזה. ככה זה כשמאוד משתדלים להסביר תצפיות. Tzafrir - שיחה 14:11, 29 בפברואר 2020 (IST)
דווקא האפיצייקל והאקוואנט היו מאד מוצלחים לזמנם. הם הניבו חיזויים הרבה יותר מדויקים ממודל קופרניקוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:33, 29 בפברואר 2020 (IST)
H. sapiens איזה מודל יכול להסביר את שינוי הגובה של כוכב הצפון בין הקוטב הצפוני לקו המשווה, וכנגד את שינוי מיקום העננים המגלניים בדרום, ואם הם לא נראים בולט מספיק אז שינוי מיקום צלב הדרום? בנוסף קל להפריך או לאושש את טענתם אם תנסה לחצות את אנטארקטיקה על ידי כלי טייס שיכול לעמוד ברוחות שם.
Amundsen-scott-south pole station 2007
גם את השמש אני לא מאמין שיכולים להסביר, אם ניקח בחשבון את היום של 24 שעות מעבר לחוגי הקוטב הצפוני והדרומי. --גיאומטריה1 - שיחה 09:33, 1 במרץ 2020 (IST)
כפי שנרמז מעלי בנוגע לאפיציקלים, מודל מספיק מסובך יכול להסביר כמעט כל דבר. לא שהמודלים של הארץ השטוחה מתקרבים אפילו לרמה של מודל האפיציקלים. השאלה כפי שאני מבין אותה היא אחרת: נגיד שאתה בדיבייט נגד חסיד ארץ שטוחה, בבית ספר או ביוטיוב או במקום אחר שבו רוב הקהל לא מבין באסטרונומיה. השאלה היא אם יהיה חכם מצידך לפתוח את הדיבייט בטקטיקה של: "זה בעצם נורא פשוט. כל אחד מכם יכול לראות בעצמו, ולכל היותר עם עזרה מכמה חברים שהוא בוטח בהם, שהארץ לא יכולה להיות שטוחה, לפי טיעון פשוט A". ואם כן, מהו הניסוח המדוייק של A. כאשר תביא בחשבון שחסיד הארץ השטוחה יכול בהמשך הדיון להציע מודלים יותר ויותר מסובכים, והטיעון A כפי שהצגת אותו עדיין צריך לעבוד נגד כל אחד מהם, באופן שברור גם ללא מומחים, אחרת אתה תיאלץ להודות לכל הפחות שהעסק לא פשוט כפי שהצגת בהתחלה. H. sapiens - שיחה 10:53, 1 במרץ 2020 (IST)
מסכים, אבל יש פה נקודה נוספת: אם התשובה של הפסיכים מסובכת מאד, אולי אפילו מסובכת מכדי שהמושפעים יבינו, הפסיכים מאבדים אמינות. אני חושב שזה בדיוק המקרה עם השמש מתחת לאופק. אולי אפשר לתרץ את זה איכשהו, אבל התירוץ יהיה מסובך מאד (כעובדה חבורה של אנשים נבונים כאן לא רואה תירוץ שכזה). עֶד לויכוח יצא עם תחושה ברורה שמי שנותן תירוצי הוא אנשי הארץ השטוחה. אותו דבר לגבי החשפות כוכבים שונים עם תנועה על קו אורך (למעו האמת גם רוחב!). במודל ארץ שטוחה קשה מאד לתרץ זאת ולהסביר את זה שהקבוצות לא מתעוותות נראה לי בלתי אפשרי ללא מנגנון סופר-מסובך שגם הוא יעיד על עצמו שמדובר בתירוץ.
לגבי הניסוי שנערך בכינרת, ראשית שאפו לשטוחיים, זה ניסוי שבוצע היטב. בשביל לבדוק אותו אין מנוס מחזרה עליו לוודא שהוא הדיר, ואם התוצאה זהה לבצע מדידות נוספות באותו זמן ממש על מנת לבדוק את השערת המיראז'. אם השערת המיראז' נופלת, עדיין יש לבדוק שיפועי כבידה מקומיים !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 1 במרץ 2020 (IST)
מנסיוני (לא עם שטוחיים אבל עם בריאתנים ודומיהם) שיטה פופולרית להצנחת תירוץ מסובך לתוך הדיון היא: יש לנו ביוטיוב וידאו שמסביר את זה. לא ראית את כולו? (הוא בקלות יכול להמשך שעה ויותר) לא ענית באופן סדור על כל הטיעונים בו? אתה זה שהפר את כללי הדיון ההוגן. כן ראית וכן ענית? פשוט זה כבר לא...
לגבי ה"ניסוי" בכינרת, כפי שענה מישהו ביוטיוב, זה שיחזור של ניסוי נהר בדפורד (Bedford Level experiment) שנערך ואף הוסבר עוד במאה ה-19, וההסבר הוא שבירה אטמוספירית. H. sapiens - שיחה 14:36, 1 במרץ 2020 (IST)
לתיאור נוסף של הדילמה הטיפוסית ע"ע טרחן כפייתי. H. sapiens - שיחה 14:39, 1 במרץ 2020 (IST)
שים לב שהמטרה היא לא לשכנע את השטוחיים\ אלא את המושפעים. במצב שהשטוחי נאלץ לסגת אל "יש סרטון ביוטיוב" התגובה הנכונה, אני חושב היא "אה, ובלי סרטון מיוטיוב אתה לא יודע מה התשובה?" ואולי להוסיף "סרטונים ביוטיוב גם טוענים <הכנס כאן תאוריית קונספירציה מטומטמת בבירור>, אז כל מה שיש לך? אמרתי דבר פשוט שמוכיח שאתה מדבר שטויות. נראה אותך עונה לזה בעצמך".
עכשיו יש פה בעייה. אני אספגר ומה שנראה לי בתור תשובה מוחצת עבור המושפעים לא בהכרח תופס. אז אשמח לאינפוט אם ההערכה שלי נכונה או לא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:02, 1 במרץ 2020 (IST)
שיטת "יש לנו וידאו ביוטיוב" (ולחלופין "מוסבר באתר האינטרנט או בפייסבוק שלנו") בדיוק תפורה למען הקהל, או המושפעים במינוח שלך. המושפעים לא נדרשים לטרוח לראות את הוידאו/אתר בעצמם, ובוודאי לא לנסות להבין את כל מה שנטען שם. מבחינתם הם רואים שהשטוחי סיפק לך מקור מפורט ומסודר לעמדתו, ואתה מסרב להתעמק במקור הזה, או לחלופין אתה כן מתעמק בו ונותן עליו תשובות מסובכות (התשובות בד"כ צריכות להיות אפילו יותר מסובכות מהטענות, לפי עקרון "אבן שטיפש אחד זרק לבאר"). כלומר במקרה הטוב מבחינתך, עבדת קשה רק בשביל לרסק בעיני המושפעים את טענתך הראשונית ש"זה נורא פשוט". במקרה הגרוע הפגנת זלזול בטענות השטוחי, ואתה מעלה חשד שפשוט אין לך היכולת והידע להתמודד איתן. סמוך על השטוחי שהוא מייד ינצל לטובתו גם את הזלזול וגם את החשד. כאמור, יש לי נסיון אישי נגד שיטה כזו. H. sapiens - שיחה 18:47, 1 במרץ 2020 (IST)
אני לא חולק עד דעתך, אבל אני מנסה להבין אותה. המושפע שמע ממני טיעון פשוט וישיר, ומהצד השני שמע "יש תשובה ביוטיוב". אני הייתי תופס זאת בתור חולשה של הצד השני שלא מסוגל להגן על השקפתו ללא הפנייה ליוטיוב.
אם זה לא מספיק, אז אני יכול להוסיף שני דברים: 1. יש ביוטיוב המון קישקושים ושטויות. 2. יש ביוטיוב תשובה לתשובה שיש ביוטיוב.
לי ממש קשה לתפוס איך נימוק ישיר וברור, שעומד מול "לך ליוטיוב" לא מנצח עם יד אחת מאחורי הגב, אבל אני היוצא דופן בדברים כאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:54, 1 במרץ 2020 (IST)
אמ;לק. מייק "המשוגע" נהרג בהתרסקות טיל שבנה. חזרתישיחה 15:35, 2 במרץ 2020 (IST)

שבירה 3[עריכת קוד מקור]

מה זה אמור להראות? מדובר על איש חובב סיכונים שהתפרסם בביצוע תעלולים מסוכנים ונהרג כשאחד מהם התפקשש. לא לגמרי ברור עד כמה הוא האמין שהארץ שטוחה, או שהוא סתם השתמש באמונה הזו שאמצעי לגיוס תשומת לב ומימון. הוא תכנן לטוס עם רקטה (רקטה? טיל?) לגובה כלשהו. שם היה אמור להפתח כדור פורח ועליו הוא היה אמור לטוס לגובה רב (למה הוא לא המריא מראש בכדור פורח? אין לי מושג. לא התעמקתי בתכנון הניסוי שלו). למרבע הצער הכדור הפורח לא נפתח והוא צנח מגובה רב. אבל הגובה שאליו הוא הגיע לא היה הגובה שאליו הוא תכנן להגיע בניסוי. ולכן אין בכשלון הניסוי כאן שום הפרכה לאף טענה. Tzafrir - שיחה 00:48, 3 במרץ 2020 (IST)
H. sapiens מה באמת הפיתרון לטרחנים מסוג זה? אם הקונספירציה נראית אמיתית, אי אפשר להסתמך בהחלט על הקונצנזוס המדעי. לגבי הארץ השטוחה, הטענה פשוטה, הרי אין מי שדחוף לו שהעולם יהיה כדור, ומאידך לא היו יכולים לרמות כך כבר אלפיים ארבע מאות שנה, בתור קוריוז https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA לא רק העולם כדור אלא גם איך מוכיחים את זה: "ככדור. שהעולם עגול... שאלכסנדרוס מוקדון עלה למעלה עד שראה כל העולם ככדור". (כתע ראיתי שיש פיתרון חלקי בפיסקה "מאפיינים" בערך טרחן כפייתי). אילן שמעוני, אני לא בטוח שהתשובה כל כך פשוטה ראיתי את אתר הויקי של אגודת הארץ השטוחה, לא הבנתי הרבה כי זה באנגלית. אבל נראה שהם לא טיפשים כל כך. הטענה שהכי קל להפריך היא את זה שלטענתם אי אפשר לחצות את אנטארקטיקה. אולי גם אפשר לבדוק את היקף של אנטארקטיקה, לא ברור לי אם הם עונים על זה. כמו כן לא ידוע לי איך הם מסבירים את היעלמות היבשה הנמוכה כשמתרחקים מהחוף ואילו את ההרים או הבתים הגבוהים עדיין רואים. אמנם אפשר לתרץ את זה שהראות בסמוך לקרקע קשה יותר.--גיאומטריה1 - שיחה 09:32, 3 במרץ 2020 (IST)
Tzafrir לפי מה שאני שמעתי הוא רצה לפתוח מצנח ולנחות מלמעלה. לא הבנתי איך הוא חשב להוכיח שהעולם שטוח מהגובה שהוא רצה לעלות אליו, אולי על ידי צילום התנועה המהירה כלפי מעלה וראיה שהאופק לא מתרחב כמו הצפוי בעולם כדורי. בכל אופן גם את זה יש להסביר על ידיד טיעון המירא'ז. כך שזה ללא תועלת. יעיל יותר יהיה לנסות לצלם את אנטארקטיקה מלמעלה, אבל לשם כבר קשה להגיע. (אם תיקח סירה שתפליג עד שם, תוכל לחבר כדור פורח לעלות לגובה קילומטר או יותר ולראות את האופק ולא "חומת קרח").--גיאומטריה1 - שיחה 09:32, 3 במרץ 2020 (IST)
1. במיראז' תמיד תראה תמונה רוטטת אפילו במשקפת. 2. מגובה מסוים והלאה רואים כדור שכבר אי אפשר להסביר עם מיראז', אבל אני חושב שזה משהו כמו 200 ק"מ ולכן לא מעשי אפילו עם מטוס מגביה טוס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:11, 3 במרץ 2020 (IST)

אין לי פתרונות פלא, אבל להלן כמה המלצות אם אתם פותחים בדיבייט מאורגן או מזדמן עם שטוחי (או כל טרול אנטי-מדעי אחר) מול קהל של לא-מומחים:

  1. את הטרול לא תשכנעו, לא משנה כמה הטיעונים שלכם חזקים. התחרות היא על לב השומעים. התאימו את רמת הטיעונים ואופיים לקהל.
  2. הניחו שיריבכם מוכן היטב מעצם זה שכנראה כבר עבר את השלבים האלו קודם פעמים רבות, פגש את רוב הטיעונים שתשלפו, וניסה נגדם כמה טקטיקות חלופיות.
  3. וודאו שגם אתם מוכנים ושולטים בחומר, כי הוא יכול לתפוס אותכם על שגיאות נפוצות.
  4. חשבו כמה צעדים קדימה בויכוח, ואל תתחייבו בהתחלה לטענות מיותרות שאח"כ קשה להגן עליהן (למשל ש"זה נורא פשוט").
  5. בררו קודם באילו עמדות היריב תומך ולאן הוא ייקח את הדיבייט. בד"כ קל מאוד למצוא ויכוחים קודמים שלו ברשת. בהזדמנות תוכלו לגלות כל מיני דברים שהוא מעדיף להסתיר (דוגמה: הטיעונים שלו מועתקים מאתר נוצרי מסיונרי, במידה והקהל של הדיבייט יהודי).
  6. המטרה העיקרית של יריבכם היא לזרוע ספקות אצל השומעים בהסבר המדעי המקובל. אצל חלקם מספיק ספק כי הם כבר מוטים נגד הממסד המדעי.
  7. הקונצנזוס המדעי לצדכם - העזרו בו. נסו לגרום לשומעים לחשוב איך הם כבר מסתמכים על הקונצנזוס הזה. דוגמה: "בואו נקווה שהמפתחים של חץ 3 מתחשבים בקימור כדוה"א והסיבוב שלו. מהנדסי הטילים האירנים בוודאי מתחשבים בכך."
  8. במידה ואתם מתעקשים להשתמש בעצמכם בטריקים מלוכלכים (למשל, להגחיך את היריב), וודאו שאתם טובים בזה ושהקהל רצפטיבי. אחרת עדיף לשמור על נימוס.
  9. פנו לעצמכם הרבה זמן... H. sapiens - שיחה 14:53, 3 במרץ 2020 (IST)
לא עדיף להתמקד בטיעון אחד ממש פשוט שכל אחד בקהל מכיר מנסיון אישי? משהו כמו "אל תסבך את מה שממש פשוט, תן לי תשובה איך רואים שהשמש שוקעת מתחת לאופק, בא לילה אבל במקומות אחרים בעולם יש יום"? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:34, 3 במרץ 2020 (IST)
בהחלט יתכן. זה עבד לי פעם עם (פחות או יותר) אותו טיעון. השטוחי אפילו לא ניסה לענות לי ונטש מיד, אולי כי הטיעון מאוד מוצלח, אבל יותר סביר שבגלל תגובות מאנשים נוספים הוא העריך שאין לו מה לחפש באותו פורום. מנסיון עם טרולים הרבה יותר עקשניים, הם אף-פעם לא מודים בהפסד, לא משנה כמה ברור שאין להם תשובה. הם פשוט ישאלו אותך שאלה נגדית בכיוון אחר שיותר טוב מבחינתם. אם אתה לא מוכן לענות על השאלה שלהם והם לא מוכנים לענות על השאלה שלך, הדיון יסתיים בתיקו, אבל נגד הקונצנזוס המדעי זה מבחינתם נצחון. H. sapiens - שיחה 20:59, 3 במרץ 2020 (IST)
אני לא יודע למה נעלמה תגובה שלי אולי שכחתי לשמור. אילן שמעוני תראה את הדיון שם משום מה אף אחד לא התייחס לשאלה של השמש. (פעם אחת מישהו כתב את זה בצחוק, ולא היתה תגובה). מה עם אתר הויקי של "אגודת הארץ השטוחה" אין שם משהו על השמש? (האתר באנגלית ולא כל כך הבנתי אותו). --גיאומטריה1 - שיחה 21:23, 3 במרץ 2020 (IST)
מה דעתכם על זה? http://www.panoramas.dk/fullscreen2/full22.html אשליה או מציאות? מסופר שם שהמטפס על האוורסט ראה את עקמומיות הארץ והסתפק אם זה באמת או רק אשליה אבל החליט (על סמך מה?) שזו אשליה.--גיאומטריה1 - שיחה 21:33, 3 במרץ 2020 (IST)
אילן שמעוני, שוב לגבי מה ששאלת למה לא להתמקד בטיעון אחד פשוט. אני חושב שהדרך הנכונה היא בכלל לחקור מהן הנחות היסוד. בדרך כלל אצל הטרול או הטרחן, לא מוגדרות האקסיומות וכללי ההיסק הבסיסיים. ולכן יוכלו למצוא חוסר עיקביות בטענותיו. כמובן חקירה כזו מייגעת יותר בדרך כלל גם את הקורא מהצד. מצד שני לחזור על טיעון אחד, יועיל רק כשבאמת אין תשובה כלל לצד השני. כי אם יש תשובה מורכבת, אז הוא יכול לשלוף מנגד שאלה שהתשובה שלה מורכבת לא פחות. (למשל שתלויה בהסבר הקשור לתורת היחסות הכללית).--גיאומטריה1 - שיחה 13:22, 4 במרץ 2020 (IST)
שוב ושוב חוזרים בדיון ל"תהיה להם תשובה מסובכת", אבל אף אחד לא מציע תשובה כזו. לגבי ההצעה לתשובה שנסמכת על יחסות כללית - זה לא יכול לעבוד כי המשיכה תהיה למרכז הדיסק, מחוץ למרכז יעמדו עקום, ומעוד יותר רחוק כולם יפלו למרכז. לדעתי אתם מסבכים משהו פשוט ובסיסי. שוב, אני לא יכול לדעת אם הלקות שלי מונעת ממני הבנה שצריך להתארגן מול כל הטיעונים, לבדוק אקסיומות והנחות יסוד וכך הלאה. נראה לי שדווקא עמדה זו היא צורה מצוינת להוכיח לקהל שיש פה ויכוח בין עמדות שקולות. אני שואל שוב, פעם עשירית (בהפרזה): איזה יתרון יש להקלע לסיבוך הזה, כשאפשר להמנע ממנו ולהדגים לקהל שאפילו על דבר פשוט וישיר השטוחיים לא יכולים לענות? אוסף התשובות לנסיונות שלהם להשיב מצומצם. הם לא יכולים לטעון שמדובר בפרספקטיבה, כי אז הגודל הנראה של השמש היה קטן יותר ויותר עם התקרבותה לאופק. כל תשובה אפשרית שלהם תהיה או מגוכחת באופן ישיר ופשוט, או סבוכה במידה כזו שגם הקהל לא יבין אותה ולא יקבל אותה מול הסבר פשוט וישיר הרבה יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:12, 4 במרץ 2020 (IST)
לגבי האספרגר, אני משער שגם אני לוקה בזה אף שלא אובחנתי. לגבי מה שטענתי, לא שיש להם תשובה עם תורת היחסות הכללית. אלא שעלולים לשאול שאלה שהתשובה עליה קשה, ולדוגמא הזכרתי אפשרות, אם התשובה תהיה תלויה בתורת היחסות הכללית. מה יש להם להוכיח או להקשות אני לא יודע כי לראשונה נתקלתי בזה כשנפתח הדיון כאן. עד אז הייתי בטוח שכל מי שטס במטוס רואה בעיניו את הכדוריות, ויש לנו מספיק למי להאמין, כדי שלא יצטרכו בכלל לפתוח דיון על זה. אבל כשפתחתי את הערך אגודת הארץ השטוחה ראיתי שזה לא פשוט כל כך. שוב אני מציין, יש להם אתר ויקי באנגלית ולפני שנכנסים לדיון צריכים לראות את מה שהם כותבים בכל נושא. בינתיים ממה שהצלחתי להבין הם טוענים שהשמש מסתובבת מעל הארץ, והראות שלנו קצרה ככל שנמצאים נמוך יותר, לכן יש מקום שלא רואים את השמש כי היא רחוקה מדי, יש אפקט שגורם לשמש להיראות גדולה יותר כשהיא רחוקה (לא קראתי את ההסבר שלהם, אני משער שזה קשור לשבירה אטמוספרית) ואילו את השקיעה לתוך הים בדרך כלל לא רואים, ואם רואים זה כי יש עצם שמסתיר באותו רגע. על המצב בדרום לא הבנתי את הכל אבל הם מטילים ספק במדידות שנעשו בים ולא על הקרקע. כמובן שאת האופק העגול יש להסביר בכך שהראות נגמרת לכל צד באותו מרחק מכאן. הרעיון לבדוק את הנחות היסוד, הוא באמת עלול לתת תחושה שגם להם יש הנחות נכונות. אבל זה בתנאי שאכן יש להם הנחות נכונות. למשל יש להם הנחה שלא מאמינים למפות של העולם, ולא לכל מודדי המרחקים. (אבל לניסויים שמוכיחים את השטיחות כן מאמינים?). אפילו את מציאות הלויינים בחלל הם מכחישים, כי אין להם הסבר אלא אם כן שולחי הלווינים גם כן מאמינים בסוד שהארץ שטוחה.--גיאומטריה1 - שיחה 20:53, 4 במרץ 2020 (IST)
אני רוצה לשאול את השאלה ההפוכה לשאלה של אילן: האם יש טענה לתומכי הארץ השטוחה שלי יהיה קשה להסביר ולהם יהיה קל? מהי? יונת זהב - שיחה 20:57, 11 במרץ 2020 (IST)

מה זה "תמיכה מבחוץ" בהקשר של ממשלה?[עריכת קוד מקור]

מה הכוונה שמפלגה "תומכת מבחוץ"? האם היא חלק מהקואליציה? האם הכוונה שהם המליצו על מישהו כרה"מ, אבל לא מוכנים לשבת תחת פיקודו בממשלה? 87.70.47.45 17:59, 28 בפברואר 2020 (IST)

להצביע בכנסת עבור הקואליציה בלי להיות חלק ממנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:16, 28 בפברואר 2020 (IST)
יכול להיות שאני לא מבין משהו. לאיזה הצבעה בדיוק הכוונה? בראש שלי קואליציה זה 61 חברי כנסת שהתאגדו בשביל להקים ממשלה. האם יש אפשרות אחרת שבה יהיו פחות מ61 חברי קואליציה במציאות ובכל זאת תוקם ממשלה? 87.70.47.45 23:16, 28 בפברואר 2020 (IST)
מבחינת החוק יכולה להיות "ממשלת מיעוט", כלומר ממשלה עם קואליציה של פחות מ 61 חברי כנסת. דומני שהיו מספר מקרים כאלה בעבר, אולי מקרה אברשה טמיר (התרגיל המסריח) הוא אחד מהם, אחרי שחבר כנסת ערק מהקואליציה.
אפשרות אחת היא להצביע אמון בממשלה אבל לא להצטרף בפועל לממשלה, אפשרות שנייה היא להצביע נגד גוש אחד וכך למנוע הקמת ממשלה ולהימנע בהצבעה נגד הגוש השני וכך לצור לו רוב בעד. שנילי - שיחה 12:16, 29 בפברואר 2020 (IST)
הממשלה חייבת לקבל רוב בהצבעת האמון של הקמתה. אם 100 חברי כנסת מחליטים להימנע, ההצבעה האמון יכולה להיות מוכרעת ברוב של 11 מול 9. מעבר לכך, ממשלת ישראל מסתמכת על קואליציה של סיעות בכנסת. הסיעות הללו חותמות על הסכמים קואליציוניים שהם קווי היסוד של הממשלה. סיעה שתומכת מבחוץ, לא מחויבת לכך, ולכן על הממשלה לעבוד יותר קשה כדי להבטיח את הרוב הקואליציוני לכל הצעת חוק שהיא רוצה להעביר, ובפרט, לחוק התקציב. ממשלה שמסתמכת על קואליציה שבה לא חברים רוב חברי בית הנבחרים נקראת ממשלת מיעוט. Tzafrir - שיחה 13:47, 29 בפברואר 2020 (IST)

מה הוא הסיוע הבטחוני שנותנת ארה"ב לישראל בשנת 2020?[עריכת קוד מקור]

עם השנים התעשייה הצבאית של ישראל הלכה והתחזקה; ישראל מייצרת מגוון מוצרי מיגון ונשק (וכן מוצרים שנופלים איפה שהוא בין אלה כגון מוצרי יירוט טילים); תעשיית הכימיקלים בישראל עדיין מפותחת וחזקה.

אני תוהה, מה הסיוע שמעניקה ארה"ב בפועל לישראל מעבר לנושאי תעשייה צבאית ששם אני מניח ישראל יכולה להסתדר די טוב בלי ארה"ב?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישראל לא יכולה "להסתדר די טוב" בלי סיוע של ארה"ב, בלשון המעטה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בתחומים מסוימים שייתכן והם רבים מאד - אך בלי דוגמאות קונקרטיות אין זו באמת תשובה לשאלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בפעם האחרונה שבדקתי הסיוע עמד על 6% מהכנסות הממשלה (אני לא זוכר אם 6% כולל הסיוע או בלי). משמעותי בלי ספק, אבל לא משהו שתהיה קטסטרופה בלעדיו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:40, 1 במרץ 2020 (IST)
אם ארה"ב תפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל, זה יהיה רק תסמין לבעיה חמורה בהרבה. אביתר ג'שיחה • 14:38, 29 במרץ 2020 (IDT)

שנה "מעוברת"[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם שנה "מעוברת" זאת שנה "בהריון"? 87.70.47.45 23:29, 29 בפברואר 2020 (IST)

כן. והעובר הוא החודש חודש הנוסף. Ronam20 - שיחה 23:35, 29 בפברואר 2020 (IST)
רק עד סוף חודש שבט זו שנה מעוברת, באדר א' החודש הנוסף כבר נולד, ואז זאת שנה בחופשת לידה. דוד שי - שיחה 09:40, 2 במרץ 2020 (IST)
השנה לא "יולדת". זה מילה מושאלת, כמו שאישה בהיריון יש תוספת בגופה שאינה בגוף רגיל, כך בשנה הזו יש חודש שאינו נמצא בשנה רגילה.--213.8.65.165 10:59, 2 במרץ 2020 (IST)

למה הפרקליטות והסניגוריה הציבורית אינן גוף אחד בישראל והאם יש מדינות בהן הן גוף אחד?[עריכת קוד מקור]

למה הפרקליטות והסניגוריה הציבורית אינן גוף אחד בישראל והאם יש מדינות בהן הן גוף אחד?

תודה לעוזרות, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה לשאלה הראשונה, ולא משנה באיזו מדינה מדובר, היא כי יש ביניהן ניגוד עניינים חמור. אם הפרקליטות תתבע בן אדם ללא אמצעים לשכור עורך דין, הסניגוריה הציבורית תגן עליו מפני הפרקליטות. לערב את שני הגופים הללו, זה כמו לתת לבן אדם אחד להיות ראש התביעה הכללית בישראל והמייעץ לממשלה בנושאים משפטיים על איך להתגונן מפני התביעה הכללית. בעצם, רגע... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 1 במרץ 2020 (IST)
רק במדינה שממשלתה מתנהגת כארגון פשע יש קונפליקט בין ראש התביעה הכללית ובין היועץ המשפטי לממשלה, משום שממשלה נורמלית אינה מחפשת ללא הרף איך להפר חוק, ולכן נאלצת להתגונן מפני התביעה הכללית. צר לי על אנשים צעירים שגדלו לתוך תרבות שבה הלא נורמלי הוא הנורמה. דוד שי - שיחה 09:45, 2 במרץ 2020 (IST)
ואוסיף שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו לשמש עורך הדין של הממשלה אלא ליעץ לה ולפרש עבורה את החוק כך שהיא לא תעבור עליו בהחלטות ובמעשים, וממילא לא תמצא עצמה עומדת בפני תביעה, מקומית או בינלאומית. שנילי - שיחה 07:21, 6 במרץ 2020 (IST)
אולי רשמית. בפועל, הוא משמש פעמים רבות כעורך הדין של הממשלה.david7031שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 21:46, 7 במרץ 2020 (IST)
לא ברור לי מה מגדיר את תפקידו הרשמי של היועץ. [הייתי מצפה שהחוק יעשה זאת]. בפועל, תפקידו גם לייצג את הממשלה. עד כדי כך שזכותה של הממשלה למצוא מייצג אחר, נתונה בויכוח. לטענת הנורמליות - אם ממשלה נורמלית זקוקה לבקרה שיפוטית, על אף שהיא אינה מחפשת ללא הרף איך להפר חוק, הבקרה הזו צריכה להתקיים בהליך הוגן, שבו התביעה וההגנה אינם זהות -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ספאם בחירות[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך להתגונן מהצפה של ספאם טלפוני לקראת בחירות? הם זה לא נוגד את החוקים לשלוח הודעות למספרים אקראיים או להתקשר בעזרת מכונה עם הודעות מוקלטות? 87.70.47.45 10:37, 1 במרץ 2020 (IST)

חוק הספאם בישראל מחריג פעילות לא מסחרית ובפרט פעילות פוליטית. Tzafrir - שיחה 11:54, 1 במרץ 2020 (IST)
הייתי רוצה להבהיר שכדי שהספאם יהיה אסור הוא לא חייב להיות מטעם גוף מסחרי (אין לעמותות, למשל, פטור מהחוק) – מה שאסור שיהיה מסחרי הוא אופן הפצת דבר הפרסומת. לגבי תעמולה פוליטית: גם אם היא מוחרגת מ"חוק הספאם", למפלגות אין פטור מחוק הגנת הפרטיות אז אם ביקשת ממפלגה שלא תיצור קשר איתך ושוב ושוב מתקשרת אליך היא מפרה את החוק (בנוסף לכל ההפרות שיכולות לגעת לניהול לא תקין של מאגרי מידע).--Arsenal sin platea - שיחה 09:05, 2 במרץ 2020 (IST)

הזנת ערך לויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב שלום, אני אילן קלוצמן מכיתה ח"4 מבית ספר אורט פסגות כרמיאל. אני וקבוצתי מפרויקט ספייסלאב מקרן רמון, קישור כאן: https://www.space.gov.il/community-projects/93967 רוצים לכתוב ערך ויקיפדיה בנושא פרסום בחלל, ורצינו לשאול: האם נושא זה עמוק מספיק לכתוב ערך מידיי? האם נושא זה כללי מדי?

שלום אילן,
מה בדיוק אתם רוצים לכתוב אודות פרסום? האם הכוונה לערך אודות פרסומות מסחריות בחלל? גילגמש שיחה 18:04, 2 במרץ 2020 (IST)
שלום אילן, כל הכבוד על היוזמה! הרעיון לכתוב על פרסום בחלל הוא טוב ויפה. להלן השלבים העיקריים שאתם צריכים לבצע:
  1. ללמוד איך ליצור דף חדש בוויקיפדיה.
  2. לקרוא ולהבין את הערך באנגלית על פרסום בחלל (אנ').
  3. ליצור ערך בשם פרסום בחלל שיכלול את התרגום של עיקרי הדברים מהערך באנגלית, בהתאם לכללי העריכה.
  4. להוסיף לערך מידע נוסף, שאינו מופיע בערך באנגלית. מידע זה, שאספתם באופן עצמאי, צריך להגיע ממקורות אמינים.
בהצלחה ואתם מוזמנים לשאול עוד שאלות ולהיעזר בחבר'ה שכותבים כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 22:24, 2 במרץ 2020 (IST)
גבי, לפני שאתה מעודד כתיבת ערכים בוויקיפדיה, כדאי לברר, כמו שאילן מנסה לעכשות כאן, אם לערך יש חשיבות אנציקלופדית או שימחק ויזרק לפח. לכן, חשוב לבדוק איזה ערך הם רוצים לכתוב. גילגמש שיחה 22:43, 2 במרץ 2020 (IST)
הוא כתב בפירוש שהם רוצים לכתוב ערך על פרסום בחלל. ברור שיש לערך כזה חשיבות אנציקלופדית. --‏גבי‏ • שיח 23:00, 2 במרץ 2020 (IST)
לא, זה לא ברור. תלוי מה יכתב בערך. גילגמש שיחה 07:40, 3 במרץ 2020 (IST)
לנושא הערך יש פוטנציאל לחשיבות אנציקלופדית. את הערך עצמו צריכים לראות לאחר שייכתב (או שיתחיל להיכתב). ואם אני כותב כאן כבר: בדרך כלל עדיף לשאול שאלות מהסוג הזה בויקיפדיה:דלפק יעוץ. Tzafrir - שיחה 07:56, 3 במרץ 2020 (IST)

זיהוי צמח[עריכת קוד מקור]

פרח אדום חדש.jpg
פרח אדום חדש קרוב.jpg

מהו הצמח הזה שכאן? התמונה היא באזור פרוזדור ירושלים, בלילה. הצמח מגיע לגובה של 2 או 3 מטר. 95.86.65.157 22:52, 2 במרץ 2020 (IST)

זה ורד. בברכה, Easy n - שיחה 08:56, 3 במרץ 2020 (IST)
וכמדומני שזה לא הפרח אלא הפרי--גיאומטריה1 - שיחה 15:32, 3 במרץ 2020 (IST)
ספציפית, לדעתי, ורד הכלב אסף השני - שיחה 19:33, 3 במרץ 2020 (IST)

מושג ה"שכבות" בארכיאולוגיה ובניית המקדש המוסלמי על הר הבית בירושלים[עריכת קוד מקור]

ממיטב הכרותי עם מגוון ממצאים ארכיאולוגיים, מאפיין חוזר בעבודתם של ארכיאולוגים הוא תיארוך שכבות של בניינים.

בהמון מקרים, ארכיאולוגים נתקלים בבניין שנבנה תוך שימוש בהריסות או חורבות של בניין קדום שבעצמו נבנה על הריסות של בניין קידום וכן הלאה בערך עד 5 שכבות לכל היותר בכל פעם.
כנראה שיפוץ שכבות ושימוש בהן כתמך או כשלד היה מנהג נפוץ בקרב בנאים בעולם העתיק.

אוקי,

ברצוני לשאול האם המקדש שבנו המוסלמים אשר ידוע לי שנבנה על הריסותיו של בית המקדש השני, נבנה על שכבות (ולכן מבנהו יכול ללמד חוקרים על מבנה בית המקדש השני) או שמא לאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים כלל לא נשארו לו שכבות אלא רק הריסות מעטות?

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי. יש דרך אחת לברר, והיא לבצע חפירה ארכיאולוגית מתחת למסגדי הר הבית. זה טרם נעשה. Reuveny - שיחה 18:55, 3 במרץ 2020 (IST)
בכל מקרה, אסור לשכוח שבין חורבן בית שני להקמת המסגד כנראה שהיו עוד מבנים באותו מקום, כמו מקדש יופיטר הרומי, ואולי משהו גם ביזנטי?
מדברי מומחה לעניין. H. sapiens - שיחה 14:45, 6 במרץ 2020 (IST)

הקואליציה ההומוגנית בהיסטורית ישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

בהיסטוריה של מדינת ישראל, מה היא הקואליציה עם הכי מעט מפלגות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:48, 3 במרץ 2020 (IST)

נראה לי שממשלת ישראל השש עשרה שאחרי מלחמת יום כיפור, עם 3 סיעות בקואליציה.Ronam20 - שיחה 12:56, 3 במרץ 2020 (IST)

הקשר בין הפרשות לארוחות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב אזהרת טריגר: שאלה מגעילה. (אפשר להסתיר את השאלות, אם זה מפריע. אני לא יודע איך לעשות את זה).
שמתי לב שבמקום העבודה שלי, תמיד תאי השירותים בשימוש מיד לאחר ארוחת הצהריים, באופן עקבי. הדבר עורר אותי לכמה שאלות:

  1. כמה מהר האוכל מתעכל כך שתוך דקות אנשים נמצאים כבר בשירותים?
  2. אם ההפרשות שייכות לארוחה אחרת, כמה דיליי יש? כלומר, האם זה שאריות האוכל של הערב הקודם/של הצהריים הקודמים?
  3. האם נשמר סדר בהפרשות? כלומר, לאחר אכילת מאכלים מסוימים יש זירוז בקצב ההפרשות - זה זירוז שמשפיע על כל המזון המתעכל או שרק המאכלים הללו "עוקפים" את כל היתר?

בתודה, שאינו יודע - שיחה 13:43, 3 במרץ 2020 (IST)

מה שאני יודע.
יציאה ישר אחרי ארוחה היא לא של הארוחה. הכנסת למעי אוכל בכניסה- זה דוחף את מה שיש ליציאה. בנוסף אחרי ארוחות יש פעילות מעי מוגבר של התכווצויות ש"מסיעות" את תוכן המעי בכיוון היציאה.
קשה לי להאמין שיש "נתיב עקיפה" במעי... אבל זו רק השערה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:15, 3 במרץ 2020 (IST)

כאן. "משך העיכול הכולל עומד על 30-20 שעות" אסף השני - שיחה 21:53, 3 במרץ 2020 (IST)

מדד ג'יני[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בערך האנגלי על מדד ג'יני (Gini_coefficient) מוזכר שישנו חסרון למדד והוא: "As a disadvantage, the Gini index only maps a number to the properties of a diagram, but the diagram itself is not based on any model of a distribution process. The "meaning" of the Gini index only can be understood empirically. Additionally the Gini does not capture where in the distribution the inequality occurs. As a result, two very different distributions of income can have the same Gini index." ((Income inequality metrics))
ככל שאני מבין מהכתוב, נטען שהמדד אינו מייצג את התפלגות הנתונים כולה וכמה התפלגויות הכנסה יכולות להיות מבוטאות באמצעות אותו ערך של המדד. אני רוצה לשאול:

  1. מבחינה מתמטית, מדד ג'יני הוא פונקציה ש"ממירה" התפלגות למספר. האם לא כל פונקציה כזו סובלת מאותו חסרון?
  2. מתמטית/סטטיסטית/אמפירית, מה משותף לשתי התפלגויות שיש להן את אותו ערך ג'יני? איזה מאפיין יש למחלקת השקילות של כל ההתפלגויות שמייצרות ערך ג'יני זהה/דומה.

תודה, שאינו יודע - שיחה 13:47, 3 במרץ 2020 (IST)

ההסתייגות הראשונה היא שהמדד אינו מהווה פרמטר "טבעי" של ההתפלגות, ולכן אין טיעון א-פריורי שקובע אם ערך מסויים (כמו 0.8) הוא גבוה או נמוך. ההסתייגות השניה היא אכן שהתפלגויות שונות מאד זו מזו יכולות להציג אותו מדד ג'יני. זה כמובן נכון לכל מדד חד-ממדי של תופעה מורכבת. את השאלה על המאפיינים המשותפים אפשר לפרש באופן מתמטי מדוייק: להתפלגות האחידה יש מדד גי'ני 0. נניח שלהתפלגות מסויימת יש מדד ג'יני קטן (כגון 0.01). עד כמה היא מוכרחה להיות קרובה להתפלגות האחידה? אני יכול לתת תשובה סבירה לשאלה הזו, אבל ככל שהמדד גדל התאור יהיה פחות ופחות אפקטיבי. עוזי ו. - שיחה 15:13, 3 במרץ 2020 (IST)
עוזי ו., תודה! אשמח אם תוכל להרחיב מעט לגבי ההסתייגות השנייה. מהו התיאור אודותיו אתה מדבר? ומה יקרה לתיאור הזה כשהמדד יגדל? האם אתה מתכוון ש"משפחת" ההתפלגויות שמדד הג'יני שלהן 0.001 היא "קטנה" יותר מ"משפחת" ההתפלגויות שמדד הג'יני שלהן הוא 0.5? או שזו לא שאלה של גודל כמו שאלה של "דמיון" (באיזושהי מטריקה)? שאינו יודע - שיחה 15:49, 3 במרץ 2020 (IST)
קשה לדבר בהקשר כזה על גודל, משום שמרחב ההתפלגויות הוא מממד אינסופי ואי אפשר להגדיר עליו מידה (כדור תלת-ממדי ברדיוס מטר הוא קטן מכדור תלת-ממדי ברדיוס עשרה מטרים, אבל כששני הכדורים בעלי ממד אינסופי ההשוואה נעשית קשה). תשובה מפורטת לשאלה הזו יכולה להיות היכנשהו בין תרגיל מתקדם בהסתברות לבין נושא לעבודת מאסטר; יש דרכים שונות למדוד מרחק בין התפלגויות רציפות, וכל אחת מהן תוביל לתשובה מסוג אחר. לדוגמא, אפשר לנסות להוכיח תוצאה מעין זו: תהי P מידת הסתברות שמדד ג'יני שלה הוא e. לכל קבוצה A באוכלוסיה (שאת הנתח שלה באוכלוסיה נסמן ב-|A|), מתקיים . נובע מזה למשל שאם מדד ג'יני במדינה מסויימת הוא e, אז חלקם של ה-10% העליונים ברכוש אינו יכול לעלות על 10%+4e (מישהו יצטרך לבדוק כאן את הקבועים). עוזי ו. - שיחה 19:21, 3 במרץ 2020 (IST)

איך לנסח דגימה אקראית באנגלית?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שאלה פשוטה של נוסח. הפעולה שאני מבצע הוא לתת לכל ילד מספר אקראי בין 0 ל 1. המספרים מוגרלים בתוכנת מחשב בהתפלגות אחידה רציפה. האם ברור לכתוב:

( ) every child assigned with a random A, with uniform distribution

נשמע לי טיפה עקום. איך מנסחים את זה באנגלית תקינה מתמטית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:37, 3 במרץ 2020 (IST)

אפשר כך: Every child is assigned with a random, uniformly distributed, number, . עוזי ו. - שיחה 19:12, 3 במרץ 2020 (IST)

כשר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

נכון שלפי חוקי ישראל אסור להגיד "כשר" ללא אישור הרבנות? מה הניסוח המדויק של החוק? 213.55.225.194 00:11, 4 במרץ 2020 (IST)

מדינת ישראל אוסרת על גופי שיווק מזון ותמרוקים להגדיר את מוצריהם במונח "כשר" אלא אם קיבלו הכשר מגוף כשרות שמוכר על ידי מדינת ישראל; לדעתי זו מציאות מכוערת ועם פתח גדול לשחיתות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראה חוק איסור הונאה בכשרות. האיסור חל על בית אוכל, על יצרן מזון ועל חנות מזון. הוא לא חל במקרים אחרים (למשל אדם שמעיד על עצמו שהמטבח בביתו כשר). האיסור חל רק על טענה לכשרות מזון, ולא על שימושים אחרים במילה, למשל "מזון זה לא כשר", "שמעתי הרצאה של אסא כשר" או "הכסא הזה כשר למהדרין". בניגוד לדברי המשיב הקודם, אין איסור לטעון לכשרות של תמרוקים. תקן ישראלי 1318 מחייב לציין על התווית של יין שאינו כשר את המילים "לא כשר". דוד שי - שיחה 05:58, 4 במרץ 2020 (IST)

פיירפקוס זוכר סיסמאות, אבל לא נכנס אוטומטית. מה לעשות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שיחקתי משהו בהגדרות והרסתי לעצמי. יוצא שכשאני סוגר את הדפדפן, אז הוא לא זוכר בפעם הבאה לא את האתרים שגלשתי בהם, לא את זה שנכנסתי לחשבון (בפייסבוק וכדומה). אבל יש ססמאות שהוא כן זוכר כשורות המילוי. רק שצריך כל פעם להיכנס שוב. ואז הוא גם לא זוכר היסטוריית גלישה. מה עושים? איך מתקנים שהוא כן יזכור הכל? 213.55.225.194 11:31, 4 במרץ 2020 (IST)

תעתיק לשורת הכותרת את הקוד about:preferences#privacy ותעשה "הדבקה ומעבר" אחר כך תבחר תחת הכותרת "היסטוריה" פיירפוקס "ישמור היסטוריה". זה לא יזכור את מה שכבר נמחק, אלא מעכשיו והלאה--213.8.65.24 15:52, 5 במרץ 2020 (IST)

קורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב 1.האם הקורונה עפה באוויר? למה בירשו מיושבי שש שורות ביציע בבלומפילד להכנס לבידוד? האם עיטוש עם חיידקים מגיע לעבר שש שורות?

הערך נגיף קורונה מזכיר את המונח העברה טיפתית אך לא מפרש (זה גם לא אדום שם). הנגיפים לא עוברים באוויר ממש אלא בטיפות קטנות של רוק שמרחפות באוויר. Tzafrir - שיחה 21:24, 4 במרץ 2020 (IST)
אז נחזור לשאלה: מה המרחק אליו טיפות הרוק עפות?david7031שיחה • י"ב באדר ה'תש"ף • 21:42, 7 במרץ 2020 (IST)

שיחה מקובל לומר שעד 2 מטר, אבל ראיתי מחקר של MIT שבעת עיטוש רסיסי רוק יכולים לעוף עד 26 רגל (כ-8 מטר). שמש מרפא - שיחה 14:10, 12 באפריל 2020 (IDT)

כתוב שם גם "אך תיתכן גם העברה אווירנית" - למה הכוונה? מיה - שיחה 02:31, 22 במרץ 2020 (IST)

סגירת דלתות בבית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

אהלן למומחים, שמתי לב שכאשר אני סוגר דלת אחת בבית (אפילו אם היא כבר כמעט סגורה ואני רק סוגר אותה לגמרי) יש מעין "הדף" שמשפיע על דלתות גם אם הם נמצאות במרחק של כמה מטרים ממנה. מה זו התופעה הזו? ממה היא נובעת? שאינו יודע - שיחה 11:31, 6 במרץ 2020 (IST)

זה הדף, פשוטו כמשמעו. הדלת שאתה מניע דוחפת נפח לא מבוטל בכיוון התנועה שלה. בנוסף, בפעולה של סגירה נוצר הפרש לחץ של ממש בין שני צידי הדלת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:17, 6 במרץ 2020 (IST)

ליובה גילצ׳יק[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה

שלום רב, ערכתי לאחרונה את הערך של ״ליובה גילצ׳יק״, מפקד גדוד פרטיזנים ע״ש זוקוב בבלארוס. אולם, לא מצאתי בשום מקור מידע באיזו שנה נפטר/נהרג? האם מישהו יוכל לעזור לי בכך כדי להוסיף את המידע החסר. תודה ושבת שלום Mirakoren - שיחה 11:52, 6 במרץ 2020 (IST)

- סוף העברה
http://unicat.nlb.by/opac/pls/dict.dic_tst_first?tu=r&name_view=va_aall&a_001=BY-NLB-ar96579&l_siz=20 גם הם לא יודעים
בבקשה. דרך אגב, במקרים רבים, ציון התאריך 1 בינואר מצביע על כך שהתאריך המדויק לא ידוע.--נדב - שיחה 13:05, 6 במרץ 2020 (IST)
כמו כן, שימי לב לעניין התעתיק וההגייה: גילצ'יק = הילצ'יק.--נדב - שיחה 13:08, 6 במרץ 2020 (IST)

מקצועות אקדמאים "ערבים". למה זה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

יש תופעה מעניינת בארץ והיא ריבוי ערבים במקצועות של עריכת דין, רוקחות ורפואה. בהשוואה לדגומה למקצועות הנדסה ומדעי הטבע שבהם יש דווקא תת ייצוג ערבי. מה הסיבה החברתית לכך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:32, 6 במרץ 2020 (IST)

לדעתי, זה בעיקר בגלל שבעבר (לפני 30 ו-20 שנה נניח) ההורים של העוסקים בתחומים אלה מן "המגזר הערבי" דחפו אותם למקצועות אלה בגלל שלפחות בעבר הם היו יוקרתיים מאד והייתה זו דרך לקדם את מעמד המשפחה הערבית בחברה לא ערבית ברובה; כיום פחות יוקרתי להיות רופא או עורך דין (ויותר יוקרתי להיות מדען מחשב או מתכנת).
בעידן בו ידע בפיזיקה, כימיה וביולוגיה כמו גם בתזונה ורפואה מונגש, במקרים רבים במילים פשוטות, לציבור בחיפוש מהיר - ידע שהוא לעתים איכותי מאד (ולויקיפדיות השונות כולל ויקיפדיה העברית יש תפקיד בכך כמובן אך ממש לא רק להן; לדוגמה גם לאתרים כמו Quora ו StackExchange) פחות צריך להיוועץ ברופא או רוקח בשביל שאלות טריוויאליות ברפואה מונעת, טיפולים עצמיים וכדומה וגם קל יותר להיחשף לתמורות בעולם המשפט ואף לקבל ייעוץ והכוונה מעורכי דין במדיה חברתית; סרטונים ואפליקציות למידה בכל התחומים הללו מנגישים ידע רב מעבר למאמרים וערכים וכשאתה מוסיף את זה לאמצעי תקשורת אחרים אתה מקבל דור שהוא כן יותר אורייני וספקן בתחומים טכניים בעיקרם אלה; לדעתי המקצועות הללו ימשיכו להצטמצם ככל שתהיה קדמה בטכנולוגיות מידע וטכנולוגיות לימוד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גם יוקרה של מקצועות אלה בחברה הערבית, קלות מציאת עבודה לאחר הלימודים בהשוואה למקצועות הייטק.
אני מניח שזה בעיקר עניין של אופנה. מסיבה כלשהי מקצועות אלה מושכים את הקהל הערבי ומקצועות אחרים, רווחיים ומכובדים לא פחות משום מה לא מושכים אותם. אני מניח שזה טרנד שיחלוף עם הזמן והערבים ישתלבו בכל המקצועות באופן דומה לשאר הישראלים. גילגמש שיחה 10:02, 8 במרץ 2020 (IST)
ציינתם את קלות מציאת העבודה. האם למהנדסים ערבים יותר קשה למצוא עבודה? אני מניח שחברות כמו רפא"ל ותעשייה צבאית יראו בהם מועמדים משמעותית פחות מתאימים, אבל השוק רחב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:04, 9 במרץ 2020 (IST)

האם הימנעות מחיסונים מחזקת את המערכת החיסונית?[עריכת קוד מקור]

אני לא מכל תנועת ההתנגודת לחיסונים וברור לי שמדובר בהמצאה חיונית. אני מתחסן כמעט כל שנה, אז לא זאת השאלה. השאלה היא האם אדם שמתחסן נגד שפעת באופן קבוע מדי שנה למעשה מחליש את החסינות הטעבעית שלו נגד פרזטים שונים (כמו וירוסים וחיידקים אחרים)? 213.55.220.29 22:49, 6 במרץ 2020 (IST)

למיטב ידיעתי - אין החלשות כשהתחלואה אינה במקביל,] יש החלשות כשהתחלואה במקביל. גילגמש ייתן תשובה מוסמכת יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:29, 7 במרץ 2020 (IST)
לא. חיסון לא מחליש את מערכת החיסון. גילגמש שיחה 21:49, 7 במרץ 2020 (IST)

סמכות בית דין רבני[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם יש הגבלות על בית דין רבני מבחינת חוקי המדינה? לפי הבנתי הם יכולים להטיל עונש מעצר בתנאים ירודים כרצונם ללא הגבלת זמן. משתמשים בזה נגד סרבני גט. השאלה היא האם הם יכולים להטיל כל עונש שבעולם? נניח החליט על עונש מלקות או הוצאה להורג? מה מונע את העונשים הללו? 213.55.220.29 01:23, 7 במרץ 2020 (IST)

חזון בתי הדין הרבניים

לשפוט את העם על פי דין תורה, בהתאם לסמכויות הקבועות בחוק בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 וביתר החוקים הנוגעים לבתי הדין, ולהנחיל לעם את ערכי הצדק והיושר של תורת ישראל...בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל. בתי הדין פוסקים על פי דין תורה ובהתאם ל--הוראות חוק-- המופנות אל בתי הדין.

הסמכות החוקית שלהם להטיל מאסר היא רק על סרבני גט [ליתר דיוק גם על סרבני חליצה, שזה נדיר יותר], הסמכויות המדויקות מוגדרות בחוק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם דמויות ספרותיות מוגנות בזכויות יוצרים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

נניח אני לוקח סיפור ידוע מסוים (לצורך העניין המשחק של אש וקרח) ומצייר את הדמויות על קלפים. על כל קלף אני כותב את שם הדמות. ולאחר מכן, אני מדפיס כמה מאות חפיסות קלפים ומוכר באופן מסחרי. האם הפרתי זכויות יוצרים? מה שלקחתי זה שמות פרטיים ותיאור מילולי ומהם יצרתי משהו חדש. 213.55.220.29 18:47, 7 במרץ 2020 (IST)

זו הפרת זכויות יוצרים. כפי ששם מסחרי ש למוצר מוגן בזכיות יוצרים, ולוגו של מוצר ושל חברה מוגנים, כך גם דמויות ושמותיהן. פתח המוצא היחיד הוא כשמדובר על שם נפםוץ. לא ניתן להגן בזכויות יוצרים על ג'ון סמית, למשל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:27, 7 במרץ 2020 (IST)
זו לא בהכרח הפרת זכויות יוצרים: אם התאור המילולי או הציור עצמו מועתק, זו אכן הפרה. אולם אם הם מספיק מקוריים, זו עשויה לא להיות הפרה של זכויות יוצרים. למיטב הבנתי, שם שנכנס על קלף הוא קצר מדי להגנה על זכויות יוצרים. לעומת זאת, סביר מאוד להניח שזו הפרה של סימן מסחרי או משהו קרוב מהמשפחה שלו. וכמובן: אני לא עורך דין ואם אתה מתבסס רק על העצה הזו, אל תתלונן אחר כך. Tzafrir - שיחה 05:21, 8 במרץ 2020 (IST)
ראה יצירה נגזרת. Dovno - שיחה 11:03, 8 במרץ 2020 (IST)
כל מה שעשוי מנייר יכול להיות דוגמה ליצירה נגזרת. אבל עדיין התנאי הבסיסי הוא שזכויות יוצרים יחולו. סתם דיוקן של אישה מחייכת משלבת ידיים ומביטה קדימה על רקע נוף אינו בהכרח העתקה של תמונה ידועה אחרת. Tzafrir - שיחה 14:55, 8 במרץ 2020 (IST)

זכויות יוצרים על הופעות ציבוריות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב היי, נניח שהייתי בקהל בהופעה (חינמית/בתשלום על כרטיס) וצילמתי קטעים מן ההופעה - שיר או שניים. האם מותר לי להעלות ליוטיוב? למי יש זכויות על היצירה? האם האמן יכול לבקש מהצלם להסיר את החומרים מן הרשת? שאינו יודע - שיחה 21:51, 7 במרץ 2020 (IST)

זכויות היוצרים על היצירה שייכות לאמן, ואין לך רשות להעלות אותם ליוטיוב. אם תעשה את זה והאמן יבקש להוריד, אז יוטיוב יורידו. יש להקות שהתפרסמו בכך, אם אני לא טועה אז במשך כמה שנים מטאליקה ביקשו שיהיו ביוטיוב רק סרטונים איכותיים שהם צילמו בעצמם, ולא סרטוני מעריצים, ורק אחר כך החליטו שאין להם כוח להתעסק עם זה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:45, 10 במרץ 2020 (IST)

איך אפשר לחיות בביוב?[עריכת קוד מקור]

איך יש בעלי חיים שחיים בביוב? מילא ג'וקים, אבל בעלי חיים מפותחים כמו עכברים ותנינים? איך הם הגיעו לשם? איך הם חיים בלי אור, בלי אוויר נקי, בלי מים נקיים? מה הם אוכלים ושותים? איך הם לא מתים מזיהומים ומדיכאון?--213.57.70.5 23:38, 7 במרץ 2020 (IST)

באחד הספרים, אולי ב-Coffee, Tea or Me? [אנ] כתוב שבתעלות הביוב של ניו יורק חיים תנינים. Sima shimony - שיחה

"פות" במקרא[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם המילה "פות" מגיעה מהמקרא? מישהו מכיר ראי מקום? 213.55.220.29 00:26, 8 במרץ 2020 (IST)

כן, ככתוב במילון. Tzafrir - שיחה 05:25, 8 במרץ 2020 (IST)

דומיננטיות סטוכסטית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב נתקלתי במושג דומיננטיות סטוכסטית (Stochastic dominance). בערך באנגלית יש דוגמה על דומיננטיות מסדר ראשון (וגם לגבי סדר שני יש הסבר קצר) ולא ממש הצלחתי למצוא דוגמאות או אינטואיציות לדומיננטיות מסדר שלישי, מצאתי רק את ההגדרה המתמטית. אפשר הסבר אינטואיטיבי או דוגמה דומה לזה? תודה, שאינו יודע - שיחה 10:10, 8 במרץ 2020 (IST)

החלמה מקורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב האם אדם שהחלים מקורונה, מוגן כעת ואין סיכון/יש סיכון מופחת שיחלה שוב בקורונה בתקופה הקרובה? Nirvadel - שיחה 17:38, 8 במרץ 2020 (IST)

אכן. הוא מחוסן לזן הזה . Ronam20 - שיחה 18:06, 8 במרץ 2020 (IST)

חושב לציין שזה לאו דווקא מונע וירוסי קורונה אחרים (כמו סארס מ2002). 213.55.220.41 01:51, 9 במרץ 2020 (IST)

דווח על מקרה אחד (רק אחד) של מדריכת תיירים יפנית שלכאורה נדבקה פעמיים. אחד ההסברים שהוצעו לעניין הוא שהאבחון הראשון שלה היה שגוי. --א 158 - שיחה 11:19, 9 במרץ 2020 (IST)

אלכס חולה אהבה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

כיצד אזרח שאינו גר בישראל יכול לראות אלכס חולה אהבה מלי להפר חוקים? תודה 213.55.220.41 11:22, 9 במרץ 2020 (IST)

לשלול לו את הדיסק עם הסרט (או דיסק און קי). Gil mo - שיחה 13:50, 20 במרץ 2020 (IST)

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגרה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מה מקור האמירה? האם זה ביטוי עברי במקור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:02, 9 במרץ 2020 (IST)

לפי מה שכתוב בויקימילון, דודו טסה. בערך המקביל באנגלית יש אמרה דומה:

It is hard to fail, but it is worse never to have tried to succeed. Theodore Roosevelt, speech at the Hamilton Club, Chicago (10 April 1899) The Strenuous Life (vol. 13 of The Works of Theodore Roosevelt, national ed.), chapter 1, p. 320 (1926).

מה היתרון ב Smartwatch שאין ל Smartphone?[עריכת קוד מקור]

מה היתרון ב Smartwatch שאין ל Smartphone או במילים אחרות, מה Smartwatch יכול לעשות ש Smartphone לא יעשה נוח יותר וטוב יותר לכלל הלקוחות?

בתודה וברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא צריך להוציא אותו מהכיס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:38, 11 במרץ 2020 (IST)
זהו? זה הכל? אם כך, ובכן, אני אישית מניח שהחסרונות עולים על היתרונות לפחות עבור אנשים מסוימים; אם כי לעד אני אגיד לאדם - לדעתי עדיף לך Smartwatch על Smartchip שכן אני חושש שרוצים לפגוע בחירות של אדם על גופו עם כל הצ'יפים האלה ובעיקר לשלוט בבני אדם; קשה לדעת מה יהיה עוד 25-50 שנה עם ממשלות שונות בעניין הזה; "קומו בני אדם להגן על חירותכם". בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לעושי ספורט - לשעון חכם יש מס' תכונות שאין בטלםון. למשל מדידת דופק, נשימה ושאר מפרמטרים. Shannen - שיחה 17:08, 13 במרץ 2020 (IST)
מדובר על שני מוצרים מקטגוריות שונות -

מכשיר הסלולר החכם שייך לקטגוריה של מכשירי תקשורת ומיחשוב,השעון ה"חכם" לעומת זאת שייך לקטגוריה של מכשירי טכנולוגיה לבישים. השעון החכם מקל על המשתמש בביצוע פעולות הקשורות למכשירים טכנולוגיים אחרים בראשם הטלפון הנייד באופן מקביל לשימוש בדיבורית. מסך השעון קטן מכדי לשמש כ"מכונת מדיה" אך הוא מאפשר נגישות גבוהה לקריאת הודעות והתרעות. שעוני ספורט מכילים בתוכם חיישנים אשר לרוב אינם כלולים במכשירי טלפון ניידים, דוגמאות לכך הביא shannen. שעונים "חכמים" אחדים כוללים בתוכם רכיב תקשורת sim אך לא ידוע באמת מה אחוז השימוש בהם כמכשיר תקשורת בלעדי, מה נוחות השימוש בהם או מהי חווית המשתמש. במקרים אחדים ניתן לראות בשעון ה"חכם" מכשיר דמוי טלפון נייד מדור 1 או דור 2 אך יכולותיו קרובות יותר למכשיר ה"ביפר" שהיה קיים בעבר ופחות למכשיר ה-smartphone המודרני. לסיכום: השעונים ה"חכמים" שייכים לקטגוריה של טכנולוגיה לבישה, ניתן לראות בחלק מהשעונים הללו התפתחות של מכשיר ה"ביפר" או לחילופין מכשיר עזר לשימוש בטלפון "חכם".

הגדרת הכימיה האורגנית[עריכת קוד מקור]

בעבר דיברתי עם כימאי מומחה בכימיה לא אורגנית והוא אמר לי משהו דומה לכך שבכימיה אורגנית מתמקדים בעיקר במולקולות שהן פוליסכרידים וכן גם במולקולות הכוללות טבעת בנזן אחת או יותר.

ברצוני לשאול האם יש מיקודים נוספים בכימיה אורגנית או הגדרה נרחבת יותר שגם כן מקובלת מאד ואני שואל זאת לאחר עיון בערך כימיה אורגנית וקריאת רשימה זו בערך.

תודה מראש על עזרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך משכנעים שהוקנצנזוס המדעי צודק[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב טרחן כפייתי מערער על דברים שכל העולם מאמינים בהם בגלל שכך חונכו בבית הספר. האם נתינת האימון למקובל במדע במקום לשכל הפרטי שלי היא הגישה הנכונה? ראיתי למשל מי שטען שאם הוא מוצא בעייתיות בהוכחה מתמטית מקובלת הוא מחפש את הטעות אצלו, ולא מניח שההוכחה באמת שגויה. אני חושב שהסיבה של זה היא אמונה אישית שלא ייתכן שהמומחים טעו ואני (או הטרחן לצורך העניין) עליתי על זה. מה בעצם ההבדל בין זה לדוגמה?--גיאומטריה1 - שיחה 13:09, 10 במרץ 2020 (IST)

הדוגמא מעולם המתמטיקה אינה מתאימה כי המתודה המתמטית מבוססת על לוגיקה עם כללי היסק מוגדרים. בשאר ענפי המדע השיטה היא לנסות להוכיח תיאוריה באמצעות עובדות אמפיריות, שכל עוד לא הופרכה היא מקובלת. נכון הוא שהתיאוריה והיסק מתוך העובדות "יושבותײ בתוך פרדיגמה מקובלת בקהילה המדעית. אכן יש בכך משום דוגמה, אך היא פתוחה לערעור מתמיד וראו גםהמבנה של מהפכות מדעיות מאת תומס קון. שנילי - שיחה 14:32, 10 במרץ 2020 (IST)
בעיקרון יכול להיות שכל המומחים טועים, אבל ההסתברות לכך מאוד נמוכה (או ליתר דיוק: ההסתברות שיש נקודה שבה כל המומחים טועים היא די גבוהה. אנחנו לא יודעים הכל. הסיכוי שגם כולם טועים וגם דווקא אני צודק, נמוכה בהרבה). הכלל לגבי טעות בהוכחה נכון גם לתחומים אחרים: סביר בהרבה שהבאג הוא בקוד החדש שאני כתבתי מאשר בקוד מוכר וידוע שעליו כבר עברו הרבה עיניים. יש הרבה מקומות שבהם אפשר לטעות ולכן הרבה יותר סביר להניח שאני טעיתי. Tzafrir - שיחה 16:19, 10 במרץ 2020 (IST)
טרחן כפייתי לרוב אינו דואג לדברים כה שוליים כמו לעבור על ההוכחות של המשפטים ולבדוק כל שורה מאיפה היא נובעת. הוא מתעלם מהגדרות ישנות וממציא חדשות (שלרוב בסך הכל מקרה כללי של הגדות ישנות). עבודתיו של הטרכן לרוב מלאים בשגיאות לוגיות או פעולות מתמטיות חסרות משמעות (בו נחלק את התוצאה ב-26 בשביל שזה יסתדר עם מה שאני רוצה להוכיח).
קשה עד כדי בלתי אשפרי היום להפריך לחלוטין משפטים מתמטיים מבוססים. מתמטיקאים במשך עשרות דורות עוסקים (בין היתר) בחיפוש אחר שגיאות בהוכחות הקיימות. פעם לכמה דורות יש פריצות משמעותיות שבמקום להפיל את התורה כולה, פותחים הסתעפות מעניינת נוספת. Corvus‏,(Nevermore)‏

תרגום מערבית-יהודית תוניסאית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב אני מחפש מישהו/י השולט/ת בערבית-יהודית זו, לשם תרגום מכתב ישן בעל חשיבות משפחתית. מישהו ? תודה, בנצי - שיחה 22:21, 10 במרץ 2020 (IST)

פרחים חד ודו מניים[עריכת קוד מקור]

לאיזה מהצמחים הבאים יש פרחים שונים זכריים ונקביים: דובדבן תפוז תפוח תות שדה

באופן כללי יותר: איך אני מוצא רשימה של צמחים חד מיניים ודו-מיניים? האם יש קבוצה טקסונומית שמתאימה להם? או קטגוריה בויקיפדיה? במקרה שלפרח יש שתי צורות מיניות, איך אני מוצא תמונה של כל אחת מהן?

תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 20:13, 11 במרץ 2020 (IST).

כשאתה אומר "לאיזה מהצמחים הבאים יש פרחים שונים זכריים ונקביים", השאלה האם אתה מתכוון לצמח אחד (צמח חד ביתי) שיש עליו שני סוגי פרחים: פרח זכר ופרח נקבה. או לצמח דו-ביתי שבו לכל פרט יש פרחים ממין אחד בלבד (יש כמובן גם צמחים חד-ביתיים שבהם באותו פרח עצמו יש אברי מין זכריים ונקביים, אבל על כך לא שאלת). Ronam20 - שיחה 20:48, 11 במרץ 2020 (IST)
מה שכרגע מענין אותי זה לאיזה מהצמחים יש שתי סוגי פרחים (זאת אומרת או שיש להם שתי סוגי צמחים או סוג צמח אחד ושי סוגי פרחים עליו).אבל אני אשמח גם לישמוע מי מהם חד-ביתי ומי דו ביתי. שוב תודה רמי (Aizenr) - שיחה 21:23, 11 במרץ 2020 (IST)
אני יודע שתפוז הוא חד-ביתי. אינני יודע לגבי השאר, ולא מצאתי בחיפוש שטחי רשימה מסודרת כפי שביקשת. אני מחכה לספר שאמור להיות קיים בספריית המושב שבו קיימת התשובה לכל עצי הפרי הנפוצים (מאות), אבל גם שם לא תהיה, למשל, תשובה עבור תות-שדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:13, 12 במרץ 2020 (IST)
תודה רבה. איך קראים לספר? רמי (Aizenr) - שיחה 08:01, 13 במרץ 2020 (IST)
אין לי מושג, הפעם האחרונה שקראתי בו היתה לפני 40 שנה. אני זוכר שבכותרת המשנה היה "טרופיים וסובטרופיים" והמלה הראשונה בכותרת היתה "מדריך". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:08, 13 במרץ 2020 (IST)

האם מאז פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים ירדו העומסים בשגרירות האמריקנית בתל אביב?[עריכת קוד מקור]

תהייה על דעת המומחה, אולי מניסיונו האישי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה קורה עם סוריה ועיראק?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם המלחמה נגמרה? מצד אחד לא דווח על סיום המלחמה, מצד שני הפסיקו לדבר על זה לחלוטין. האם המלחמה נמשכת והתקשורת פשוט איבדה עניין?

המלחמה בסוריה לא הסתיימה ואף הייתה בכותרות בחודש האחרון, עם התנגשויות בין הצבא הסורי לטורקי באזור אידליב. Tzafrir - שיחה 15:46, 12 במרץ 2020 (IST)
התקשורת לא איבדה עניין. ראיתי דיווחים גם בתקשורת העברית וגם בתקשורת הבינלאומית דיווחים על עימותים בעירק ובסוריה. היה דיווח בתקשורת הזרה למשל על התנגשות בין תושבי לסבוס המקומיים לפליטים והזכירו הפגנותו של היוונים נגד גל פליטים נוסף. היו כמובן דיווחים נוספים. גילגמש שיחה 06:40, 13 במרץ 2020 (IST)

משפחה בטבע ובאדם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

1) האם המבנה החברתי של חיים במשפחות הוא דבר אוניברסלי לאנושות? האם יש חברות בהם אין משמעות לקשרים כמו "בן דוד", "אחות", "סבא"?
2) האם ישנם בעלי חיים השומרים על מסגרות משפחיות בגיל מבוגר (לא קשר בין האם לגורים רכים)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:12, 12 במרץ 2020 (IST)

התשובה לשאלה הראשונה היא כן, לא. ראה אוניברסלים אנושיים#רשימת אוניברסלים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:48, 12 במרץ 2020 (IST)
והתשובה לשאלה השנייה היא גם כן. ראה כוורת הדבורים וקיני הנמלים. Ronam20 - שיחה 19:50, 12 במרץ 2020 (IST)

איך מציינים פרקי זמן בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב יש ביטויים מקראיים להגדרת פרקי זמן כמו שעה/דקה וכו'? כלומר, לא אכפת לי אם הם יודע מה השעה, השאלה אם הם יודעים להגיד למישהו - "בוא ניפגש בעוד שעתיים", או משהו כזה. כמובן שיש להם זמנים ארוכים כמו שנים, חודשים וימים, השאלה איך מתייחסים ליחידות זמן קטנות יותר. שאינו יודע - שיחה 15:20, 13 במרץ 2020 (IST)

דוגמה ל"רגע". עוד אחת. עוד. ועוד. חזרתישיחה 19:24, 13 במרץ 2020 (IST)
ולמי שלא רואה את הקישורים בתגובה מעלי: שמות, ל"ג, ה' דוגמא לרגע, במדבר, י"ז, י' עוד אחת. ישעיהו, כ"ו, כ' עוד. ישעיהו, נ"ד, ז'-ח' עוד. ישעיהו, כ"ז, ג' דוגמא לרגעים. דניאל, ד', ט"ז דוגמא ארמית לשעה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:56, מוצאי שבת, י"ח באדר ה'תש"ף (IST).
ואף אחת מהתשובות פה לא רלוונטית, כי משמעות המילה "רגע" שם היא זמן קצר, אבל לא ברור קצר ביחס למה. בישעיהו הכוונה ל"תקופה קצרה", שיכולה לארוך כמה שבועות ואפילו כמה שנים.david7031שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 13:22, 23 במרץ 2020 (IST)
ולעצם השאלה, אני לא מכיר מונחים לחלקים קטנים מיום, אבל יש מונחים לשעות (ראש אשמורה, חצות, זריחה וכו').david7031שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 13:24, 23 במרץ 2020 (IST)

למה פיתוח חיסון לוקח הרבה זמן?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לפתח חיסון נגד נגיפים חדשים? מה עושים במחקר הזה שדורש כל כך הרבה זמן? שואל השאלות - שיחה 17:29, 13 במרץ 2020 (IST)

קריאה מומלצת !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:15, 13 במרץ 2020 (IST)

מה סדר ההתקנה הנכון של פייתון?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

אם אני מעוניין לעבוד על חלונות בpycharm, כך שהוא לא יטריד אותי בהודעות שחסרות לו חבילות כמו numpy ו-sys: מה הסדר הנכון להתקין? קודם Anaconda ואחריה pycharm ואז חבילות? או להיפך? האם צריך להתקין עוד דברים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:00, 13 במרץ 2020 (IST)

לא בטוח שזה יפתור את כל הבעיות, אבל לדעתי כדאי להתחיל מאנקודנדה ואז לעבור לפייצ'ארם. החבילות שציינת אמורות להגיע עם אנקונדה. יםשיחה • י"ט באדר ה'תש"ף • 23:40, 14 במרץ 2020 (IST)

הזרמת צילום לענן מסמארטפון[עריכת קוד מקור]

נניח שאדם רוצה לצלם עוולה בוידאו אך חושש שאם יתפסו אותו מצלם ויתקפו אותו המידע יימחק (למשל, אם המסארטפון יישבר בצורה כזו ששחזור לא יתאפשר) והוא רוצה לנסות למנוע אובדן מידע כזה מראש דרך הזרמת המידע לשטח אחסון ענן כל עוד הסמארטפון תקין והוא מצלם (streaming to cloud).

בשל העובדה שכל אפליקציית צילום היא שונה ולא בהכרח בכל המסארטפונים כולן יעבדו עם כל שירותי אחסון הענן הגדולים (ואולי גם לא יעבדו עם אף אחת באופן דיפולטיבי) וכן בשל העובדה שעלול להיות קונפליקט בשאלה לאן לשמור את המידע --- האם לשמור לכונן האחסון המקומי או לאחסון ענן (ואם אין תשובה אז לא לשמור כלל), ברצוני לשאול:

איך יוכל האדם לדאוג שהצילום יישמר בהזרמה (upload streaming) ממצלמת הסמארטפון שלו, לשירות אחסון ענן כגון Microsoft OneDrive או Amazon CloudDrive או Google OneDrive (אך לא בהכרח של הענקיות הללו)?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מעניין. מצאתי שתי אפליקציות כאלה, ושתיהן הוסרו מגוגל פליי, לא ברור מאילו סיבות. הורדתי אחת מהן מהלינק הזה ובחנתי אותה בvirustotal והיא הוכרזה כנקיה על ידי כל האנטיוירוסים פרט לאחד, שכתב שהיא חשודה בעיניו. התקנה על אחריותך בלבד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:38, 15 במרץ 2020 (IST)
התקנה על אחריות המתקינים בלבד :) אבל האמת, שאלתי את השאלה בעיקר לידע כללי; אין לי כל כוונה להתקין אפליקציה ייעודית לכך. אני מניח שהזרמה ליוטיוב תהיה פיתרון טוב עבור רבים. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש רשמית מגבלות טיסה בתוך אירופה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

בטיסות ממדינה למדינה בתוך האיחוד/שנגן - האם יש מגבלות כלשהן בתוקפה האחרונה? אני מתכנן טיול מאוסטריה לפולין לדוגמה. האם זה אפשרי עקב המצב? 213.55.224.254 00:32, 15 במרץ 2020 (IST)

פדופיליה בקלנוע הישראלי[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שמתי לב שבקלנוע הישראלי הקלסי יש עידוד של יחסי מין פדופיליים. דוגמאות בולטות הן אלכס חולה אהבה בו יש יחסים אינטימיים בין ילד בן 12 לבין דודתו הבוגרת ואסקימו לימון בו שלושת הילדים הולכים לזונה.

האם באותה התקופה בה הסרטים צולמו פדופיליה היה דבר מקובל חברתית? כי המעשים ממש לא זוכים לביקורת פנימית בסרט. וגם בצילומים עצמם איתן סנה היה בן 15 כשהתנשק עם שרון הכהן-בר בת ה-22. באותם השנים הדבר התקבל כתקין? 213.55.224.254 13:11, 15 במרץ 2020 (IST)

הסצנות שאתה מתאר אופייניות לתקופת המהפכה המינית. שנות ה-60 של המאה ה-20 הביאו לפתיחות בנושאי מין שלא הייתה מקובלת לפני כן, והפתיחות הזו כללה קבלה של מערכות יחסים לא-שגרתיים, והרבה ניסיונות מצד אמנים לכלול תכנים מיניים ביצירות שלהם ולראות איך הציבור יגיב. חלק מהניסיונות נבלמו מיד, למשל הניסיון להציג סרטים פורנוגרפיים בבתי קולנוע רגילים - מהר מאד הם תוייגו בסימני זיהוי מיוחדים (כמו האותיות XXX) והוצגו רק בבתי קולנוע נפרדים. אבל ניסיונות אחרים נקלטו כלגיטימיים, ורק בשנות התשעים השתנה הלך הרוח בציבור והם נתפסו כפוגעניים ולא-רצויים.
הסצנה הראשונה שתיארת היא סוג של הגשמת פנטזיה, של נער בתחילת או באמצע גיל ההתבגרות הנמשך לאישה מבוגרת. משיכה כזו מתוארת בהרבה יצירות מאותה תקופה, בהן הספר "מה מעיק על פורטנוי" של פיליפ רות והסרט "הבוגר". מערכות יחסים כאלה היו נפוצות ביצירות אמנותיות, ולאף אחד לא הייתה בעיה עם שחקן בן 15 שמתנשק עם בת 22. בפועל קשרים כאלה היו נדירים יחסית, וגם כיום הם חריגים, אבל קיימים. דוגמה למערכת יחסים דומה היא זו שבין נשיא צרפת עמנואל מקרון לאשתו בריז'יט.
הסצנה השנייה שתיארת היא של ילדים שהולכים לזונה. לצערנו תופעה זו קיימת עד היום (למשל [4]) אבל כן, בשנות השבעים ראו בתופעה כזו משהו "קצת חריג" ולא יותר מזה, והיום מתייחסים לזה הרבה יותר בחומרה. היום יש גם יותר מודעות לכך שאשה שסוחרת בגופה נמצאת במצוקה וזקוקה לשיקום.
צריך להוסיף שבאופן כללי אז כן, באותה התקופה פדופיליה הייתה דבר מקובל חברתית. היו לא מעט שירי ערגה שגברים שרו לנערות (כמו Young Girl, You're Sixteen וגם השיר "את בת שש עשרה" של יהורם גאון), ובעיתונים סיקרו מערכות יחסים בין גברים מבוגרים לבין נערות כדבר טבעי, אפילו קצת נערץ. רשימת הגברים הזו, בעולם וגם בארץ, ארוכה מאד. רומן פולנסקי הופיע בציבור פעמים רבות עם נסטסיה קינסקי בת ה-15, ועם נערות נוספות, עד שהורשע באונס קטינה ונמלט לאירופה. בישראל, דן בן אמוץ נודע ביחסיו עם נשים בכל הגילאים, כולל קטינות, וגם הוא הורשע במעשה מגונה בילדה בת 12. יהורם גאון יצא עם אורנה גולדפרב כשהייתה בת 16 והתחתן איתה לאחר זמן קצר. דורון אייל יצא עם נינה ברוש כשהייתה בת 16 והתחתן איתה לאחר זמן קצר. ואלה רק דוגמאות ספורות. רק בשנות התשעים הלך הרוח בציבור השתנה, וטוב שכך.
-- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:23, 21 במרץ 2020 (IST)

מה ההבדל בין עובד שעתי לשכיר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שלום,

מה ההבדל בין עובד שעתי לשכיר והקורונה?

תודה מראש, --132.64.201.117 16:01, 15 במרץ 2020 (IST)

למה יש שום טרי (ירוק) רק לפני פסח?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב קראתי באינטרנט שהוא לא ראוי למאכל בעונות אחרות השאלה אם זה נכון? מה יקרה אם אשתול עוד חצי שנה? מתי אוכל לאכול שום טרי?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5240772,00.html
זה קובע שכך המצב, אך לא עונה על השאלה. כך גם הערך שום הגינה. לפי הערך האנגלי, מדובר על צמח שמגודל ונותן יבול במשך כל השנה. אך כנראה בארץ זה לא מסתדר בעונות אחרות. Tzafrir - שיחה 16:50, 16 במרץ 2020 (IST)

מדיניות ההתמודדות עם הקורנה בארצות שונות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב { אני מבין שיש הבדלי מדניות בין מדינות שונות בהתמודדות עם הקורונה (למשל: סין, בריטניה, ארצות הברית וישראל), מה ההבדלים? האם הם תוצאה של פער אידואלוגי? תפקודי? או פשוט מציאות חיים שונה? יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

זו שאלה רחבה, שאין לה תשובה אחת (ואולי כל התשובות נכונות), אבל הרבה מההבדלים נובעים משיטת המערכת לבריאות הציבור, מאופי הממשל ומגודל המדינה. במידה מסוימת לישראל יש יתרון בכך שהיא מדינה קטנה, שמערכת הבריאות שלה מרכזית יחסית ופחות מופרטת, ושיש בה ביטוח בריאות ממלכתי. מדינות גדולות יותר שמחולקות למדינות ולמחוזות עם מערכות נפרדות או בלי ביטוח רפואי חובה, עשויות להתקשות יותר לנהל את המצב. Ronam20 - שיחה 21:23, 15 במרץ 2020 (IST)
לא רק מדינה קטנה, אלא גם ניתנן לבידוד בקלות יחסית (בדומה לדרום קוראה, אוסטרליה ורצועת עזה, לדוגמה). Tzafrir - שיחה 23:03, 15 במרץ 2020 (IST)
יש בערכים שלנו מידע על זה? מה שאני ראיתי עד היום נגע רק לסין ולישראל. בשאר המדינות יש בעיקר תיאור של ההתפשטות. יהודי מהשומרון - שיחה 06:18, 16 במרץ 2020 (IST)
אפשר להוסיף. המידע על רצועת עזה לא מופיע כרגע באף ערך ואף ערך פוטנציאלי. Tzafrir - שיחה 16:48, 16 במרץ 2020 (IST)
עשיתי חשבון-על-מעטפה, וקיבלתי תוצאה כ"כ מזעזעת שאני מקווה שיש לי טעות ממשית בשיקולים. זה הולך ככה:
בחשבון גס, מספר החולים העולמי הוא לפחות פי 10 מהמספרים הידועים. כל מדינות מרכז אסיה לא יכולות לדווח תוצאות אמת, חלק מהן לא מסוגלות לאכוף אפילו בידוד חלקי. בשכונה שלנו - המזרח התיכון: ישראל, ירדן, סעודיה, מדינות המפרץ ומצרים מחזיקות מערכת בריאות שמסוגלת למסור נתונים בדיוק סביר על המצב. בעזה, סוריה, עיראק, לוב ולבנון לא קיים שלטון מרכזי שמתפקד ברמה של שירותים אזרחיים לתת דיווחים שהם אפילו עשירית מהאמת, סביר להניח שהרבה פחות. אפריקה ואינדונזיה - כנ"ל.
באירופה העשירה, מפותחת ותרבותית בקושי מתמודדים, והמחלה משתוללת, מה שאומר שבשל קשיי הזיהוי ומיעוט הבדיקות המצב שם חמור לפחות פי 2, בהערכה גסה, ממה שמדווח. בארה"ב, רוסיה ודרום אמריקה לא בודקים כמעט בכלל ואין שום סגר, ואין שום מחסום להתפשטות האפידמיה.
שיעור התמותה המוצהר הוא בין 0.5% ל 3%. אבל מרבית המדינות בחשבון הקודם לא מסוגלות להעניק אפילו טיפול בסיסי של חמצן, שלא לדבר על מכונת הנשמה. ארה"ב חזקה ותוכל לעמוד בזה ברגע שיוחלט, אבל השאר לא יכולות. שיעור ההדבקה הצפוי, אם מאמינים למרקל, עומד על 70%. אני מעריך (הערכה גסה מאד) שלפחות רבע מהחולים במצב בינוני ימותו במדינות אלה. הערכה של שיעור תמותה - במדינות שלא מסוגלות לתת תמיכה בסיסית 1.5+0.3+10 = 4.5%
ברמה העולמית אהיה אופטימי ואניח 50% נדבקים מהאוכלוסייה פחות סין ואולי גם הודו (המדינות הזערוריות כמו ישראל ודרום קוריאה לא נחשבות), שיביאו לתמותה של כ 1.5% מכלל האוכלוסייה. מדובר על 1.5% מחצי אוכלוסיית חצי מהעולם, שזה 33 מליון אם אינני טועה. במדינות שלא יכולות להתמודד - 100 מליון. 130 מליון מתים. מטורף. סיוט של ממש.
בבקשה שמישהו ימצא איזו טעות מג'ורית ב guesstimate הזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:46, 17 במרץ 2020 (IST)
למעשה, לחישוב שלך היה אפשר להגיע באופן פשוט יותר - בשפעת הספרדית מתו 20-50 מיליון מתוך שני מיליארד תושבים העולם דאז, בין אחוז לשניים וחצי אחוזים. תיקונים שונים בהתאם לאופי המחלה יכולים להוסיף פקטורים מספריים מסדר גודל של 1, וכך מגיעים להערכה שלך. כמובן, צריך לדון בהבדלים בין הנגיף הנוכחי לבין השפעת הנוכחית (והם קיימים ורבים), אבל מבחינת חישוב על גב מעטפה, "נגיף בתפוצה עולמית עם שיעור תמותה של אחוזים בודדים" לא מצריך פרטים כדי לקבל סדר גודל. כמה נקודות, שהן יותר הצפת ההנחות הסמויות שלך מאשר התנגדות אמיתית לאחת מהן, התנגדויות שיהיה צריך לשמוע ממומחים - ראשית, אנחנו יותר מודעים מאשר בשפעת הספרדית, כך שייתכן שמאמצי בלימה יצליח במדינות שלא נדבקו עדיין באופן משמעותי - ארגנטינה או קנדה, למשל; קטונתי מלהעריך האם יש להן סיכוי להצליח בכך ולהימנע מהדבקה משמעותית. שנית, התעלמת מהסיכוי לברבור שחור - גילוי חיסון שייבחן בהליך מזורז, גילוי שתרופה קיימת מסייעת להתמודדות עם המחלה וכיו"ב; שוב, קטונתי מלהעריך האם ייתכן תרחיש כזה. שלישית, ייתכן שהסגר יתברר כיותר אפקטיבי משנראה; התוצאות מאיטליה מתחילות להגיע רק עכשיו, והמצב שם היה מתחת לכל ביקורת, כך שאולי למדינות במצב סביר יותר יש עוד תקנה.
בנוסף, האם סין והודו הן "מדינות שלא יכולות להתמודד" בעיניך? זה לא ברור מהניסוח, אבל עושה רושם שדווקא סין עשתה עבודה טובה בבלימת המחלה. היו שם פחות מאלף מקרים מאז תחילת מרץ. Eyalweyalw - שיחה 19:18, 17 במרץ 2020 (IST)
התייחסתי לעניין סין והודו - אין ספק שסין יכולה להתמודד ומתמודדת בהצלחה. הודו לדעתי תהיה סיפור אחר, אבל יש אפשרות שאני טועה. לגבי ברבור שחור -0 יש כבר תרופה שככל הנראה עובדת (משהו-סיויר) אבל היא יקרה מאד, ולא תהיה זמינה פרט למדינות עשירות. ההערכות לגבי פיתוח חיסונים מדברות על עוד שנה לפחות, וזה תחת ההנחה שאחד מהחיסונים שמפתחים כרגע יוכיח את עצמו.
עם זאת, בהתחשב בממדי המשבר, אני מצפה ומקווה שהמימשל הסיני ישים פס על הסכמות בינלאומיות לגבי פטנטים ופשוט יעתיק בלי בושה (וזה מוצדק לדעתי) תרופה מוצלחת אבל יקרה מדי. אולי זו תיקוות שווא... אבל יש תיקווה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 17 במרץ 2020 (IST)
ההנחה שבמדינות מפותחות יהיו פחות הרוגים היא לא בהכרח נכונה. באיטליה 99% מהמתים הם בעלי מחלות רקע, והגיל הממוצע שלהם 80. כמה כאלו יש באנגולה? יהודי מהשומרון - שיחה 09:31, 19 במרץ 2020 (IST)
1.5% אחוז תמותה הוא בערך השיעור השנתי הטבעי. עוזי ו. - שיחה 10:22, 19 במרץ 2020 (IST)

קשרים בין קפריסין לישראל[עריכת קוד מקור]

קפריסין היא המדינה הלא-ערבית הקרובה ביותר לישראל. מדוע אין קשרים תרבותיים וכלכליים יותר משמעותיים בין המדינות (לדוגמה, מעבורת שמאפשרת תנועה קלה)?

התנועה במעבורת לא קלה כלכך. כדי שיתקיים שירות הסעה הוא צריך התכנות כלכלית. נדרשים לקוחות שירצו להשתמש בשירות זה. המרחק בין חופי ישראל לקפריסין הוא לא מבוטל. לכן, לא סביר שיהיו מעבורות רבות ששטות לקפריסין, במיוחד כשיש אלטרנטיבה דרך האוויר. גילגמש שיחה 18:00, 19 במרץ 2020 (IST)
שיט לקפריסין במעבורת לא יהיה בהכרח זול יותר מטיסה, ויקח הרבה יותר זמן. היתרון במעבורת הוא האפשרות לשנע כלי רכב ממקום למקום, ויתרון זה נגרע במקרה של קפריסין בגלל שהמכוניות בישראל מותאמות לנהיגה בצד ימין של הכביש, בניגוד לקפריסין. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 11:28, 21 במרץ 2020 (IST)

ניבים של עברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם ניתן לקרוא איפשהו על דיאלקטים שונים של עברית?

עברית#ניבים ומבטאים עבריים. חזרתישיחה 12:58, 18 במרץ 2020 (IST)

הוצאה להורג על כפירה ביהדות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שמעתי על כך שבימי הביניים לראשי הקהילות היהודיות היה עונש מוות על כפירה. האם יש מידע בנושא? 213.55.224.254 22:28, 18 במרץ 2020 (IST)

לא סביר. העונש היה נידוי, כמו שעשו לשפינוזה. לקהילה היהודית לא היה מספיק כוח להוציא להורג. איפה שמעת על זה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:19, 19 במרץ 2020 (IST)
לא סביר לחלוטין. גילגמש שיחה 17:56, 19 במרץ 2020 (IST)
בשיא ימי הביניים בספרד, בערך בין 1000 ל-1300, יש דיווחים רבים יחסית על הוצאות להורג בידי בתי-דין רבניים, לא בעוון כפירה אלא כעונש למוסרים. AddMore-III - שיחה 18:29, 19 במרץ 2020 (IST)
טוב, אתה המומחה. גילגמש שיחה 19:21, 19 במרץ 2020 (IST)
עדיין נראה לי שגוי. שאלתי רב לגבי הוצאות להורג ביהדות והוא השיב בפסקנות שעל פי ההלכה רק לסנהדרין יש סמכות לקבוע הוצאה להורג. AddMore-III, אשמח לראות סימוכין לטענתך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:21, 19 במרץ 2020 (IST)
חיזוק לדברי הרב מצאתי ממש אצלנו, בארבע מיתות בית דין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:26, 19 במרץ 2020 (IST)
רבנים אומרים הרבה דברים. ההיסטוריונים מעריכים שהדיווחים על הוצאות להורג הם אמינים. AddMore-III - שיחה 00:01, 20 במרץ 2020 (IST)
[דרוש מקור]. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:15, 20 במרץ 2020 (IST)
אני לא מכיר את ההיסטוריה של יישום דין מוסר בימי הביניים, אבל עקרונית אין סתירה בין דברי אדמור לדברי הרב ששאלת. דין מוסר (סנקציות כנגד מי שעומד להסגיר יהודי לידי השלטונות העוינים) לא נחשב לגזר דין מוות ולהוצאה להורג פורמליים, והוא אינו חלקו מדיני המשפט הרגילים. הוא סוג של הגנה עצמית קהילתית. Ronam20 - שיחה 00:16, 20 במרץ 2020 (IST)
כפי שאמר אדמור ורונאם, הוצאה להורג נהגה בימי הבינים למוסר, באיזור ספרד זה אפילו היה מותר מצד השלטונות, ובאיזור אשכנז נעשה בסתר ראו אליהו בן זמרה המסירות והמלשינות במשנתם של חכמי ספרד. שמחה אסף, העונשין אחרי חתימת התלמוד. לדוגמה : כך כתב הרא"ש שו"ת הרא"ש כלל יז סימן א תשובה: גם כי בטלו ד' מיתות בית דין, מיום שגלו סנהדרין, היינו דוקא שאין לדון את האדם לחייבו מיתה על א' מהעבירות שחייבין עליהם מיתה. דכיון שאין סנהדרין במקומם, אין אדם שליט לדון את חברו למיתה. ...לכך נהגו בכל תפוצת הגולה, כשיש מסור מוחזק בכך ששלשה פעמים מסר ישראל, או ממונם, ביד אנסין, שמבקשים עצה ותחבולה לענשו (בדפוס ויניציאה שס"ז: לבערו מן העולם), משום מיגדר מילתא ושיוסרו האחרים ולא ירבו מוסרים בישראל, וגם להציל כל ישראל הנרדפין מתחת ידו. הילכך, בנידון זה, שהעידו העדים שהיה מוחזק מסור ומלשין, וגם היה בשעת מעשה, יפה עשו שדנוהו להענש (בדפוס ויניציאה שסז: לתלו'); וכן יאבדו כל אויבי ה' ואוהביו כצאת השמש וגו'. נאום הכותב, אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל. אבי84 - שיחה 08:03, 20 במרץ 2020 (IST)
אבי84, Ronam20, AddMore-III תודה לכם! מה לגבי השאלה המקורית, עונש מוות על כפירה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:33, 21 במרץ 2020 (IST)
לא קיבלתי את התיוג, בכל אופן על כפירה לא הורגים, כשאין סנהדרין. אבי84 - שיחה 11:20, 6 באפריל 2020 (IDT)
גם כשיש סנהדרין. על כפירה לחוד לא מענישין – משום שהיא בגדר לאו שאין בו מעשה. רק על עבודה בפועל של עבודה זרה. דגש חזק - שיחה 21:19, 6 באפריל 2020 (IDT)

אופניים וקורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב מהם היתרונות ומהם החסרונות של התניידות על אופניים בהקשר של מגפת הקורונהוירוס? (שימנשמע?) מה, אין? 08:31, 19 במרץ 2020 (IST)

אני מתקשה לחשוב על יתרונות או חסרונות כלשהם. הווירוס עובר בעיקר על ידי טיפות רוק זעירות או על ידי מגע במשטח שעליו הן נחתו. יתכן שיצאו מחקרים ספציפיים לגבי אופניים, אבל אני לא מודע אליהם ובעיני זה גם לא פרט מאוד חשוב. גילגמש שיחה 17:56, 19 במרץ 2020 (IST)

השם של הערך[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב איך משנים את שם הערך שיצרתי? --Michal glueck - שיחה 15:54, 19 במרץ 2020 (IST)

שלום Michal glueck, אין לך מספיק ותק להעביר דף לשם חדש. לאיזה שם תרצה לשנות את משתמש:Michal glueck/לני בן בשט? חזרתישיחה 16:45, 19 במרץ 2020 (IST) היי חזרתי הערך שיצרתי לא צריך לכלול את שמי משתמש:Michal glueck/ אלא רק את שם האמן לני בן בשט.

--Michal glueck - שיחה 18:02, 19 במרץ 2020 (IST)

מסכות נגד קורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם מסכות רפואיות באמת עוזרות נגד נגיף הקרונה?

תלוי איזה ותלוי גם בשאלה - עוזרות למי? ללובש או לסביבתו. גילגמש שיחה 17:54, 19 במרץ 2020 (IST)
אשמח לפירוט קצת בנושא ותשובות לשאלות שהעלת.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הערך מסכה רפואית לא עונה טוב על השאלה ואפשר להרחיבו. מסתובבות עכשיו לא מעט תשובות טובות ומוסמכות לשאלה הזו. Tzafrir - שיחה 09:33, 23 במרץ 2020 (IST)
עד כמה שהבנתי, המסכיה לא עוזרת נגד הידבקות, מסיבה אחת פשוטה: הוירוס יכול להידבק לך אל היד, ובפעם הבאה שתגרד את אזור הפה (נניח כי המסכה מגרדת) הוא יחדור אל מערכת הנשימה. המסכה כן עוזרת לנשאים, כי היא מונעת התעופפות של רסיסי רוק עם הוירוס.david7031שיחה • כ"ז באדר ה'תש"ף • 13:14, 23 במרץ 2020 (IST)

נגיף הסארס נעלם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לאן נעלם נגיף הסארס . מה הרג אותו.

הוא לאו דווקא נעלם. סביר שמספר הנדבקים הוא קטן מאוד ולכן לא שומעים ממנו. לא ידוע לי על פרסום רשמי לפיו המחלה שנגרמת על ידי הנגיף הזה מוגדרת כנכחדת. גילגמש שיחה 19:33, 19 במרץ 2020 (IST)

האם לחברת קורונה יש עילה לתביעה?[עריכת קוד מקור]

אומרים שהמכירות של בירה קורונה צנחו. האם לחברה יש עילה לתבוע את הרופא/חוקר/ארגון שהחליט לקרוא כך לנגיף הקטלני?--89.208.0.85 00:13, 20 במרץ 2020 (IST)

corona זו מילה בלטינית, ואין בעלות על מילים בשפה (מלבד זאת הנגיף לא נקרא Corona אלא Coronavirus וזו מילה אחרת. חוץ מזה מי שהמציא את שם הנגיף כבר לא בחיים). Ronam20 - שיחה 01:09, 20 במרץ 2020 (IST)
תזכורת: דף הפירושים קורונה. לפי הערך האנגלי על הבירה, יש יקב ספרדי ידוע בשם „קורונה״ ולכן בספרד הם נמכרים תחת המותג „קורוניטה״ (כתר קטן, או אולי: עטרה קטנה). נראה לי שזה היה שם מתאים יותר לנגיף. Tzafrir - שיחה 09:16, 20 במרץ 2020 (IST)
ומלבד זאת, אם יצרנית הבירה הייתה תובעת מישהו על זכויות יוצרים, היא הייתה חשופה לתביעה דומה מן העיר, שנוסדה שנים רבות לפניה... אביתר ג'שיחה • 14:14, 29 במרץ 2020 (IDT)

מעקב השב״כ אחרי אזרחים - מה הביג דיל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בכל המאמרים בהם מובע חשש מפני המעקב הדיגיטלי, הטענות הן ״פגיעה חריגה בפרטיות״, ״מדרון חלקלק״ וכיו״ב. אף אחד לא מציין ממש איך נפגעת הפרטיות שלו במקרה כזה - מה, איזה נועם מהשב״כ ידע איפה אתה נמצא? הרי רק תלך לסופרמרקט וכל השכונה תדע איפה אתה נמצא, ואיפה פרטיותך אז? ולגבי ה״מדרון החלקלק״, אני מניח שמדובר בחשש שהטכנולוגיה תמשיך לשמש למעקב אחרי אזרחים גם שלא לצורך הנוכחי. אבל אם מישהו היה רוצה בכך, היה כבר יכול מזמן לעשות כן בלי לחכות לקורונה, לא? בקיצור, מה הביג דיל? Gil mo - שיחה 10:45, 20 במרץ 2020 (IST)

ראשית כל, הערך הרלוונטי: תקנות שעת חירום. אני בכל מקרה משתדל עכשיו לא לצאת מהבית עם הטלפון. אני לא צריך שנועם מהשב״כ וחבר שלו אבי ממשרד הבריאות (והחבר שלו. והחבר של החבר של החבר שלו) ידעו איפה אני ללא רצוני. אבל שאלת מה השתנה: עד עכשיו זה היה אסור. ופתאום זה מותר. לכאורה רק לארבעה עשר ימים. אבל כזכור, הארץ שלנו עדיין נמצאת חלקית במצב חירום עוד משנת 1945. שימוש בתקנות לשעת חירום נוח מאוד וזה לא תמיד נוח לוותר על הסמכויות שהתקבלו.
וכן, אם עוד הרבה כמוני, המכשיר הזה יאבד הרבה מיכולתו. האם יכריחו אנשים להסתובב עם טלפונים (יתברר פתאום שהסוללות סובלות מחולשה לא מוסברת)? זה מה שקורה כאשר המדינה נוקטת בצעדים לא מידתיים: זה פוגע בסולידריות. Tzafrir - שיחה 12:42, 20 במרץ 2020 (IST)
התקנות מרשות לשב"כ "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי... למעט תוכן שיחה" - מידע טכנולוגי זה הרבה יותר מאשר מיקום. מותר לשב"כ לשאוב את כל המידע שבטלפון שלך, במחשב שלך ואצל ספק שירותי התקשורת (טלפון ואינטרנט) שלך, כל זאת לשם "זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו". גם אם תשליך לים את הטלפון והמחשב, לא תוכל למחוק את ההיסטוריה שנשמרה אצל ספקי השירות.
כדי להבהיר את המשמעות של הגבלת התקנות ל-14 ימים, אביא שתי דוגמאות:
  • בשנת 1974 הוטל מס מעסיקים כפתרון זמני לבעיית התקציב עד להטלת מס ערך מוסף. המס הזמני הזה נשאר אתנו 34 שנים.
  • באותה שנה ניתן היתר, בעקבות המחסור בכוח אדם שגרמה מלחמת יום הכיפורים, להעסיק עובדים 12 שעות ביום. ההיתר הזה נשאר אתנו עד עצם היום הזה, והשבוע אף הורחב (באופן זמני, כמובן) ל-14 שעות.
אם תשאלו אותי מה אני מעדיף, שהאיראנים ישאבו את המידע עלי או השב"כ, התשובה שלי ברורה: האיראנים, משום שאת האיראנים כנראה לא אפגוש לעולם, אבל שב"כניקים אני פוגש לפעמים, וממש אין לי חשק להתחיל לפענח מה הם יודעים עלי.דוד שי - שיחה 13:17, 20 במרץ 2020 (IST)
צפריר השיב לעניין העקרוני, אבל נשאלת גם שאלת הנזק הפוטנציאלי. אני מנחש כמובן, אבל אפשר להניח שמי שעוקב אחרי האזרחים הוא לא "נעם מהשב"כ" אלא מחלקת שב"כ אורגנית ומערכת המחשוב שלה שאינה שוכחת דבר. המעקב יכול לגלות איפה אתה נמצא ביום ובלילה, עם מי אתה נפגש (בלי ידיעת המעסיק, או בלי ידיעת אשתך), עם מי אתה משוחח בטלפון, באיזו תדירות ולמשך כמה זמן. גם אם אתה אזרח שומר חוק, יכול להיות במידע הזה חומר לסחיטה; לאו דווקא כספית - עצם הידיעה שהמידע הזה עלול להיות בידי השב"כ (ועלול להיות מודלף "בטעות") יכולה לגרום לך "לרצות" פתאום לשתף פעולה הרבה יותר מאשר קודם לכן. אתה יכול לדמיין מכאן את המשך המדרון? עוזי ו. - שיחה 13:21, 20 במרץ 2020 (IST)
גוגל יודעת את זה ממילא. Ronam20 - שיחה 13:23, 20 במרץ 2020 (IST)
לגוגל הסכמת. גם פה זה לא בסדר ומתחילים להתעורר בעניין הזה הפרלמנטים ברחבי העולם. השאלה, מה חברות כאלה יכולות לעשות עם המידע ומה מדינה יכולה לעשות מול האזרחים שלה? במקרה של חברות, הזהות הדיגיטלית משמשת לפרסום מוכוון לקוח. החברות לא ממש מוכרות מידע לגורמי צד שלישי, אלא מציעות קהלים למפרסמים. הן לא יסחטו אנשים ולא יעבירו מידע לגורמים עויינים, נניח דרך dark web, כי זה יפגע במוניטין שלהן, יעמיד אותן בפני תביעות ויגרום לנטישה המונית. עלול להיות מצב של חפרפרות בחברות, אך לרוב יש נהלי אבטחת מידע נוקשים, כדי למנוע את זה. לגבי מה מדינה יכולה לעשות, בתרחישים קיצוניים, לנצל את המידע כדי לפגוע בזכויות אדם על רקע פוליטי, מגדרי ועוד - שלילת זכויות, פגיעה פיזית, סחיטה לצרכים פוליטיים. מצדיקים זאת כ"מתנגד משטר". דברים כאלה כמובן רואים במדינות טוטליטריות וביצירות דיסטופיות (כמו 1984, מראה שחורה וכו'). פגיעה שכזו בפרטיות ואפילו חשיפה של מידע רגיש שיכול לשמש גורמים עוינים ראינו כבר בבחירות האחרונות, ע"י הליכוד, בשימוש באפליקציית "אלקטור" לאיסוף מידע אודות נטייה פוליטית של אזרחים. (¯`gal´¯) - שיחה 01:32, 21 במרץ 2020 (IST)
אני לא הסכמתי לגוגל. אם ממשלת ישראל תחייב אותי להשתמש בשרותים של גוגל, זה יהיה בעייתי באותה מידה מבחינתי. Tzafrir - שיחה 13:11, 21 במרץ 2020 (IST)
ברגע שנרשמת חתמת על חוזה בינך ובין גוגל שמציין את זה. לא זוכר איך קוראים לזה, יש שם משפטי לחוזה אינטרנטי, והוא מחייב כמו כל חוזה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:13, 21 במרץ 2020 (IST)
רוב השנים לא היה לי טלפון אנדרואיד (וגם לא איי-פון). השנה יש לי. אבל אני מריץ עליו LineageOS ולא התקנתי עליו את יישומי גוגל. לכן לא חתמתי על שום חוזה עם גוגל ולא התקנתי תוכנה קניינית של גוגל. ובתשובה לשאלה אחרת: אני יודע שאני לא יכול להעלים את נתוני העבר. אז מה? ועוד נקודה: העברת הטלפון למצב טיסה מדי פעם גם מעניקה לכם שקט זמני מעדכונים וגם (אם הרבה יעשו אותה) מאותתת לחברות הסלולריות שיש בעיה עם אמינות אמצעי האיכון הזה. Tzafrir - שיחה 10:47, 22 במרץ 2020 (IST)
צודק צפריר, יש הרבה דרכים בהן אפשר לחבל באמצעי הבא להגן עליך, ולבלבל את דורשי טובתך. הנה למשל, נשלח את כל המכשירים הסלולריים של המשפחה ברכב אחד שנוסע לסופר, כך יחשבו שכולנו יצאנו מהבית. וראה למטה את שאלותי שטרם נענו. Gil mo - שיחה 12:31, 22 במרץ 2020 (IST)
יש לי בעיה עם „דורשי טובתי״. אני לא מקבל את כל הדרישות שלהם. אני משתדל מאוד להקפיד על מיעוט מגע עם הזולת, אבל אני רוצה גם קצת התחשבות מינימלית. Tzafrir - שיחה 13:02, 22 במרץ 2020 (IST)
  1. אילו נתונים? "זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו" - איזה מידע מהמכשיר פרט למיקום נדרש? האם הפורנו שהורדתי? האם השיחות שניהלתי עם המאהב מאחורי גבה של אשתי?
  2. עוזי, המעקב *יכול* לגלות הרבה דברים, אבל זה לא חדש והיה אפשרי גם לפני שנים. למה לחשוש מזה עכשיו אם לא חששת מזה עד כה? ״קודם היה אסור״ - האיסור מעניין מישהו מהשב״כ שרוצה להשתמש במידע לרעה? גם היום אסור להשתמש במידע לרעה. מי שנשמע לאיסור אז ישמע גם היום. אני לא רואה איפה המדרון. Gil mo - שיחה 13:35, 20 במרץ 2020 (IST)
מישהו להבהיר את שתי הנקודות לעיל? מה אני מפספס? Gil mo - שיחה 15:20, 21 במרץ 2020 (IST)
נתונים שיכולים להיות גלויים בקלות יחסית: למי התקשרת ותוכן מסרונים. כמוכן החברות הסלולריות יכולות לדעת בערך לאילו אתרים גלשת מהטלפון הסלולרי. לא לגמרי ברור לי מה כל זה חוץ ממיקום יועיל כאן, אבל לפי הניסוח מותר להם להשתמש בזה. אולי הניסוח נועד לאפשר להם לבקש/לדרוש מגוגל ודומותיה נתוני מיקום ואולי אף פרטים אחרים. Tzafrir - שיחה 13:02, 22 במרץ 2020 (IST)
ועדיין, החשש משימוש לרעה לא מובן. אם בשב״כ הקפידו על האיסור לשימוש לרעה עד היום, למה שיעברו על האיסור היום? מי שרוצה לעשות שימוש רע יכול היה כבר מזמן. המסקנה המתבקשת היא שאף אחד לא מתכוון לקחת את הנתונים לשימוש רע. צודק? Gil mo - שיחה 15:36, 22 במרץ 2020 (IST)
רונן ברגמן ועידו שברצטוך מספקים פרטים נוספים על „הכלי״ של השב"כ. Tzafrir - שיחה 11:28, 29 במרץ 2020 (IDT)
מאמר מעניין מאוד! אני מקווה שאנשים ישילו קצת מהפרנויה בעקבות הקריאה... Gil mo - שיחה 09:24, 30 במרץ 2020 (IDT)
ישנם ימים, לא הרבה כאלה, שהבחירה שלי לוותר על טלפון סלולרי (אני נקי כבר 5 שנים ו-6 ימים), פתאום לא נראית הזויה כל כך. בברכה, Easy n - שיחה 18:10, 20 במרץ 2020 (IST)

פיצול בתעלת האיילון[עריכת קוד מקור]

סמוך לגשר יהודית יש פיצול בתעלת האיילון.רוב המים ממשיכים בתעלה הראשית, וחלק זורמים ימינה לתוך מובל תת קרקעי. לאן הוא מוביל? שושושושון - שיחה 18:34, 20 במרץ 2020 (IST)

הוא עובר מתחת לנתיבים השמאליים של איילון צפון ומתחבר בחזרה לתעלת האיילון אחרי מחלף השלום. המטרה שלו היתה הסטה של התעלה מזרחה כדי לאפשר את הרחבת תחנת רכבת תל אביב השלום לשלושה רציפים. בברכה, Easy n - שיחה 19:41, 20 במרץ 2020 (IST)
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA#/map/0 חזרתישיחה 19:46, 20 במרץ 2020 (IST)

צפייה בפוסט מחוק בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

הגבתי לפוסט של חבר בפייסבוק, שלאחר מכן נמחק על ידו. הופיעה לי התראה שהוא הגיב בחזרה (כתגובה לתגובה). כשאני פותח את ההתראה אני יכול לראות את הפוסט ואת התגובות אליו אבל לא לראות את התגובות לתגובות. האם יש דרך לצפות בהן? (¯`gal´¯) - שיחה 01:15, 21 במרץ 2020 (IST)

מדוע רשות האוכלוסין וההגירה איננה מופיעה ברשימת המנהלות בערך משרד הפנים?[עריכת קוד מקור]

מעיון בערך משרד הפנים אני מבין שנכון למועד הכתיבה, למשרד זה, מנהלות אלו:

  • המנהל לשלטון ולמנהל מקומי
  • המנהל לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות
  • האגף לביקורת ברשויות המקומיות
  • אגף מרשם ומעמד
  • המנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים
  • המפקחת הארצית על הבחירות ברשויות המקומיות

עם זאת, אני יודע שגם רשות האוכלוסין וההגירה היא "זרוע" או "מנהלה" של המשרד ועל כן תהיתי ואני שואל כאן את המומחה - מדוע רשות האוכלוסין וההגירה איננה מופיעה ברשימת המנהלות בערך משרד הפנים?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הרשות היא יחידת סמך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה קאוור?[עריכת קוד מקור]

"החלפתם כבר את הקאוור שלכם? אם כן, אז אתם כבר יודעים שצריך להשאר בבית. ואם לא, אז אתם מוזמנים להחליף ומתבקשים להשאר בבית!" -הודעה רשמית של עריית באר שבע הערב. מה זה קאוור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:50, 21 במרץ 2020 (IST)

cover - תמונה ברשתות החברתיות שנראית בגדול בראש הדף (לא תמונת הפרופיל הקטנה). מיה - שיחה 02:31, 22 במרץ 2020 (IST)
לא נראה קשור לשאר הטקסט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:20, 22 במרץ 2020 (IST)
חיפוש קצר גילה לי שזה פורסם בפייסבוק של עיריית באר שבע ובקאבר כתוב "נשארים בבית - מנצחים את הקורונה". רואה את הקשר? מיה - שיחה 03:24, 22 במרץ 2020 (IST)
מוזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:59, 22 במרץ 2020 (IST)

תיק של "מרקו פולו". מה זה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

הי, יש לי תיק שכתוב עליו MarcoPolo ודגל של שווייץ (צלב לבן על רקע אדום). ראו דוגמאות פה ופה. החיפוש "swiss marco polo" נותן תוצאות בעברית בלבד. האם מדובר בחברה ישראלית, במסווה של שוויצרית? אם לא, למה אין תוצאות באנגלית ומה שם החברה? 213.55.224.254 15:37, 22 במרץ 2020 (IST)

מרקו פולו הוא מותג של קל גב הישראלית. Gil mo - שיחה 16:20, 22 במרץ 2020 (IST)

חסינות העדר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב עד כה שהבנתי, העיקרון של חסינות העדר הוא, שאם אחוז גבוה מספיק האוכלוסיה מחוסן, שרשרת ההדבקות תקטע בשלב די מוקדם. לפי ההסבר הזה, אין סיבה שלחסינות העדר תהיה השפעה על אותם שבכל אופן נדבקו.

לעומת זאת, בערך חסינות העדר מופיע - "מחקרים מראים כי כאשר מספיק פרטים באוכלוסיה מתחסנים, אפילו אותם אלה שלא חוסנו יחלו פחות קשה במחלה"[1] האם זה נכון? יש לכך הסבר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

  1. ^ Healthcare Triage (4 באוגוסט 2014), Vaccines and Herd Immunity, בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2019 

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מעיון בהיסטוריית הגרסאות אפשר לראות שבהתחלה היה כתוב בערך "יחלו פחות במחלה" ואז מישהו החליט משום מה להוסיף את המילה "קשה". הגרסה הראשונה עדיפה. מתקן. Ronam20 - שיחה 00:48, 23 במרץ 2020 (IST)

השב"כ יודע לאתר את הטלפון גם אם הGPS היה סגור?[עריכת קוד מקור]

האם התוכנות של מעקב על אזרחים פועלת גם כאשר המשתמש מנתק את אופציית הGPS? מה הטכנולוגיה שמאפשרת זאת? 213.55.224.254 12:18, 23 במרץ 2020 (IST)

השידור של המכשיר שלך נקלט על ידי אנטנות סלולרי שונות הפזורות בשטח, וקולטות אותו בעוצמת סיגנל שונה בהתאם למרחק מה שיכול לאפשר חישוב מיקום. Ronam20 - שיחה 12:28, 23 במרץ 2020 (IST)
אין קשר לעוצמת הסיגנל - האנטנות מחשבות כל הזמן את המרחק אל הטלפונים לפי העיכוב בין זמן השידור וזמן הקליטה (לפחות ב-GSM, שם כל טלפון רשאי לשדר רק בזמן שהוקצה לו). אם יש לפחות 3 אנטנות שקולטות את שידורי הטלפון בו זמנית, ניתן לחשב את מיקומו במדויק. בברכה, Easy n - שיחה 14:09, 23 במרץ 2020 (IST)
תודה על התיקון. Ronam20 - שיחה 14:34, 23 במרץ 2020 (IST)
בהתחשב בזה שהשב"כ הוא שמופקד על העניין, לא אתפלא אם מעורבות כאן גם שיטות/טכנולוגיות שאינן ידועות ברבים. ראובן מ. - שיחה 14:39, 23 במרץ 2020 (IST)
גם השב”כ לא מסוגל להוציא מהרשת הסלולרית (בניגוד לנחקרים ב”אמצעים מיוחדים”) מידע שלא קיים בה. בברכה, Easy n - שיחה 22:57, 23 במרץ 2020 (IST)
לא התייחסתי לשאלה שבכותרת, אלא לזו שבגוף הפסקה. ראובן מ. - שיחה 23:14, 23 במרץ 2020 (IST)

האם יש קורונה בצפון קוריאה?[עריכת קוד מקור]

כולם מדברים על הקורונה בסין ובדרום קוריאה, אבל מה עם המדינה שחוצצת ביניהן- צפון קוריאה? אם יש קורונה בשתי המדינות שמקיפות את צפון קוריאה, האם זה בהכרח אומר שיש גם קורונה בצפון קוריאה עצמה?--89.208.0.85 15:10, 23 במרץ 2020 (IST)

זה לא בהכרח אומר. הנגיף עובר מאדם לאדם, והשאלה אם יש נגיף קורונה בקוריאה הצפונית לא תלויה בסמיכות הגאוגרפית אלא במגע עם אנשים מבחוץ. לצפון קוריאה יש יחסים הדוקים עם סין, ולכן הקשרים האלה יכולים להיות מקור להידבקות. מה בדיוק קורה בצפון קוריאה ועד כמה הנגיף התפשט שם? זו מדינה מסוגרת וקשה לדעת פרטים (ברשת רצים סיפורים על הוצאה להורג של חולי קורונה, אבל אגדות מסמרות שיער על קוריאה הצפונית תמיד מסתובבות ברשת ולא צריך להתייחס אליהן ברצינות). Ronam20 - שיחה 02:47, 24 במרץ 2020 (IST)
מסכים לגמרי. אני רק רוצה להוסיף שעל פי עדויות של פליטים, הרבה מהשליטה על אוכלוסיה בצפון קוריאה מושגת על ידי הגבלת חופש התנועה של האנשים. אנשים לא יכולים להסתובב בחופשיות במדינה, יש עמדות ביקורת בכבישים וכדומה ואנשים צריכים סיבה טובה ומסמכים חתומים שיאפשר להם לנוע בין אזורים ספציפיים לביצוע מטלה ספציפית. זה מקשה על תנועה ומעבר מידע בין אזורים (זה מגביל יכולת של התארגנות משמעותית והתפשטות של מרד), אבל לדעתי גם מקשה על התפשטות הוירוס. למיטב הבנתי זה נכון גם בפיונגיאנג, אם כי לא ברור עד כמה זה יעיל. ככה שקשה מאוד להעריך איך הוירוס מתפשט במדינה כזאת. כמובן המדינה הזאת לא חברה באף ארגון בינלאומי, וגם היא נוטה לפברק מידע ולא מוכנה להודות בבעיות פנימיות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:39, 24 במרץ 2020 (IST)

מחסור במטושים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לפי הערך מקל ניקוי אוזניים‎ הבנתי שמטוש זה בסך הכל השם המקצועי של מקל אוזניים. אז למה לא רוכשים אותם בסופרמרקטים וזהו? בעלות של 100 שקלים אפשר להשיג עשרות אלפים של כאלה. האם המקלות שהם מחפשים מכילים איזה חומר מיוחד או שהם ארוכים במיוחד? הבעיה לא ברורה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תעיף מבט כאן - דוגמה של מטוש לבדיקה ותוכל לראות את ההבדלים בעצמך. Ronam20 - שיחה 02:30, 24 במרץ 2020 (IST)
  1. . סטריליים באריזה סטרילית של כל אחד בנפרד
  2. . ללא שאריות אקראיות של DNA/RNA
  3. . אכן ארוכים במיוחד.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:37, 24 במרץ 2020 (IST)

מה בדיוק גורם למחלה בקורונה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב הבנתי שכשאדם נדבק בנגיף, הנגיף מתחיל להתרבות בתוכו במשך תקופת דגירה מסוימת ללא תסמינים, ורק אחרי איזשהו זמן מופיעים התסמינים (חום, שיעול, וכו'). מה גורם לתסמינים - התגובה של מערכת החיסון לנגיף או הנגיף עצמו? ואותה שאלה לגבי המוות מהמחלה - זה נגרם מתגובה קיצונית של מערכת החיסון (כמו בשפעת ספרדית למשל) או מהתפשטות של הנגיף בגוף? יונת זהב - שיחה 09:56, 24 במרץ 2020 (IST)

על פי הכתבות, שילוב של שני גורמים: הרג תאים בריאות על ידי הוירוס עצמו, לפעמים בליווי תגובת היסטריה של מערכת החיסון - שמחמירה עוד יותר את המצב. על כל פנים גם ללא תגובה חיסונית מופרזת, אם מערכת החיסון לא מצליחה להתמודד עם הנגיף, עוד ועוד תאים בריאות מתים אחרי ששימשו לוירוס תאי אינקובציה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:54, 25 במרץ 2020 (IST)
זה בגדול איך כל הוירוסים עובדים. הוירוס הזה וכל וירוסי ה-SARS (ראשי תיבות של: Severe Acute Respiratory Syndrome), תוקפים לרוב את הריאות ומערכת הנשימה וזה חלק מהנגיפיות שלה. אנשים העידו שקשה מאוד לנשום, וזה בנוסף לשאר התסמינים כמו חום סחרחורות וכדומה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:13, 26 במרץ 2020 (IST)

מפות לוד בתקופה המנדטורית ובתקופה העות'מנית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב האם מישהו יודע איפה למצוא מפות אלה ? בפרט, האם מישהו יודע מה היו שמות רח' הרצל, ורח' החלוץ בעיר זו, בתקופה המנדטורית ? רח' כצנלסון למשל, היה רח' סלאח א-דין. תודה, בנצי - שיחה 23:10, 24 במרץ 2020 (IST)

למה אין ישיבות של הכנסת בשישי-שבת-ראשון?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב למה אין ישיבות של הכנסת בשישי-שבת-ראשון? זה מעוגן בחוק או בתקנון הכנסת? שאינו יודע - שיחה 19:51, 25 במרץ 2020 (IST)

סעיף 19 (א) (1) לתקנון הכנסת:
"הכנסת תקיים ישיבות בימים ב' ו ג' - החל בשעה 16:00 , וביום ד' החל בשעה 11:00; יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי לשנות את זמניה של ישיבה, לבטל ישיבה ולקבוע ישיבה נוספת ואת זמניה בין - באחד הימים האמורים ובין ביום אחר שאינו מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18 א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט."
חזרתישיחה 09:17, 26 במרץ 2020 (IST)

אנטרופתוגנים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב שועלבעלי הידע במיקרוביולוגיה

המונח הוזכר בחדשות. לא הצלחתי לאתר אזכור בויקיפדיה. באיזה ערך יש לדון בנושא זה? פתוגניות? "אנטרו" כמו באנתרופולוג? ‏Hummingbird° כולי אוזן ° יש לך הודעה 21:12, 25 במרץ 2020 (IST)

זה לא ברור לי, ממה שאני זוכר מדובר בגורמי מחלות של מערכת העיכול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 25 במרץ 2020 (IST)
המונח "אנטרופתוגן" מתייחס לכל מיקרואורגניזם (נגיף, חיידק, או טפיל) שגורם לזיהומים בדרכי העיכול (גסטרואנטריטיס). שועל - שיחה 22:43, 25 במרץ 2020 (IST)
לגבי האיות, זה enteropathogen. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:25, 26 במרץ 2020 (IST)

כמה נשאים צריך בשביל לפתח חסינות עדר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

כיום ידועים 2,369 מקרי הדבקה. בפועל הבידוד לא באמת יעיל (אנשים מתקהלים בסופרמרקטים ותחבורה ציבורית. בין היתר עקב ההנחיות) והמחלה מופצת. ככה שלצורך העניין סביר להניח שיש פי 10 מקרי הידבקות מהמספר הנקוב, כלומר יש קרוב ל-20 אלף נשאים/חולים. ככה שכ- 0.25% מהאוכלוסייה נושאים את הנגיף כיום. ואפשר להניח לצורך הפישוט שבין ההדבקה לבין החלמה עוברים 30 יום (פחות או יותר זה הזמן ברוב המקרים) ושהמחלימים הם חסינים.

השאלה היא כמה אחוז צריך בשביל לפתח חסינות עדר וכמה זמן זה יכול לקחת בקצב ההדבקה הנוכחי? 213.55.225.46 01:56, 26 במרץ 2020 (IST)

זו שאלה עמומה, ככל שיש יותר אנשים מחוסנים, כך החברה בכללותה יותר מוגנת. Ronam20 - שיחה 02:04, 26 במרץ 2020 (IST)
למה עמומה? חסינות עדר היא דבר מוגדר היטב - אחוז החסינים שמונעים התפשטות כללית. השאלה היא מה הערך המדויק עבור וירוסים מהסוג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עדיין עמום. מה זה "מונעים התפשטות כללית"? Ronam20 - שיחה 02:12, 26 במרץ 2020 (IST)
או אולי אתה מתכוון לסף חסינות העדר (HIT)? לפחות לפי מה שמופיע בערך באנגלית הוא 29–74% עיין שם במקורות. Ronam20 - שיחה 02:19, 26 במרץ 2020 (IST)
ראה כיסוי חיסוני. לפי המופיע שם, אם כל חולה מדביק כשלושה נוספים, צריך שלמעלה משני שליש מהאוכלוסיה יהיו חסינים כדי לעצור את ההתפרצות. בהנחה שצעדי הבידוד יצמצמו את קצב ההדבקה, האחוז הנדרש יהיה קטן יותר, אבל יעיל רק כל עוד הבידוד ימשיך. איני חושב שאפשר כעת לדעת כיצד צעדי הבידוד ומזג האוויר ישפיעו על קצב ההדבקה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וכל זאת בהנחה שאדם שנדבק והבריא אינו יכול להידבק עוד, חשוב לומר. זה עדיין לא הוכח לגבי הקורונה. מו סיזלאקהטברנה 03:30, 27 במרץ 2020 (IDT)

מה הבג"ץ היה עושה אם ותיק חברי הכנסת היה מישהו מהליכוד?[עריכת קוד מקור]

האם הטלת המנדט על עמיר פרץ היא בגלל שהוא במקרה ותיק חברי הכנסת, או בגלל "הסכמתו לפעול בהתאם למתווה האמור ככל שייקבע" (לשון פסיקת בג"ץ מהלילה)?

לדעתי גם וגם https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\20\440\021\v26&fileName=20021440.V26&type=4. חזרתישיחה 09:46, 26 במרץ 2020 (IST)
לא הבנתי. האם לבג"ץ יש חופש פעולה בבחירתו על מי להטיל את הסמכות לכנס את הכנסת, או שהוא רק מוסמך לדון בלשון החוק ולהכניס פרשנויות בכוונת המחוקק? בברכה, גיברס - שיחה 09:52, 26 במרץ 2020 (IST)
לא משנה לאיזה מפלגה היה משתייך ותיק חברי הכנסת, בכל מקרה היה חייב לכנס את הכנסת לבחירת יושב ראש. בברכה. ליש - שיחה 09:58, 26 במרץ 2020 (IST)
ואם גם הוא היה מחליט לפעול לפי צו מצפונו, ולהתעלם מהציווי? בברכה, גיברס - שיחה 10:09, 26 במרץ 2020 (IST)
עמיר פרץ הביע את הסכמתו למתווה שהוצג בפני בג"ץ. ראה סעיף 6 בפסק הדין וההחלטה (קישור בתגובתי למעלה):
"היועץ המשפטי לכנסת הוסיף וציין כי לקראת הדיון שהתקיים בפנינו הוא בא בדברים עם חבר הכנסת עמיר פרץ שהינו ותיק חברי הכנסת, אשר נתן הסכמתו לפעול בהתאם למתווה האמור ככל שייקבע, ואישר זאת בפנינו גם עו"ד שגב המייצג את סיעת העבודה-מרץ בבג"ץ 2171/20"
חזרתישיחה 10:21, 26 במרץ 2020 (IST)
יפה. אם כך, אם ותיק חברי הכנסת לא היה מוכן להתחייב לפעול כפי הוראות בג"ץ, מה היה הבג"ץ עושה? זו בעצם כותרת השאלה. בברכה, גיברס - שיחה 10:27, 26 במרץ 2020 (IST)
כלום. בג"ץ לא עושה כלום אם לא פונים ("עותרים") אליו. במקרה הזה הייתה פנייה מגובשת מראש. חזרתישיחה 10:41, 26 במרץ 2020 (IST)
שאלה טובה, בג"ץ היה מוצא פתרון אחר לקיום הצו וכינוס המליאה. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 11:06, 26 במרץ 2020 (IST)
זו שאלה היפותטית. העובדה שעמיר פרץ הוא „זקן חברי הכנסת״ (ליתר דיוק: המבוגר ביותר מבין חברי הכנסת הוותיקים ביותר שאינו ראש ממשלה, שר או סגן שר. הוותיקים ביותר הם, לפי סדר הגיל, בנימין נתניהו, עמיר פרץ ומשה גפני) ידועה היטב. החוק הזה נחקק בעקבות, בין השאר, העובדה שפרץ היה אמור להיות היו״ר הזמני כבר בפעמים קודמות. Tzafrir - שיחה 13:39, 26 במרץ 2020 (IST)
עמיר פרץ הוא לא זקן חברי הכנסת, חיים כץ מבוגר ממנו; פרץ הוא "ותיק חברי הכנסת". בברכה, גיברס - שיחה 23:17, 26 במרץ 2020 (IST)

כמה יהודים נרצחו בשואה לפני מבצע ברברוסה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב כמה יהודים נרצחו בשואה לפני 'הפתרון הסופי'?

הושמדו או מתו? הייתה "תמותה טבעית", כלשון הנאצים, בגלל תנאים תברואתיים במחנות הריכוז, צפיפות וחוסר במזון. על ההשמדה החליטו רק בוועידת ואנזה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:34, 27 במרץ 2020 (IDT)
האיינזצגרופן רצחו יהודים (ואחרים) רבים עוד קודם לכן, כאשר יהודים נרצחו בשל יהדותם. ראה איינזצגרופן#רקע_כללי, וזה לפני ועידת ואנזה.אסף השני - שיחה 12:05, 27 במרץ 2020 (IDT)
כאן: איינזצגרופן#דרכי_ביצוע_ההשמדה מובאת הערכה של כמליון וחצי יהודים שהומתו שלא במחנות ההשמדה על ידי האיינזצגרופן. לא ברור לי אם זה בדיוק מה שאתה מחפש, אבל זה בהחלט קו המפריד בין שלב ביניים של שיטתיות ההרג לשלב המתקדם ביותר. אסף השני - שיחה 14:57, 27 במרץ 2020 (IDT)
יהודים נרצחו מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, בשלב ראשון במספרים קטנים יחסית. ההשמדה הסלימה עם המלחמה. המספרים הגדולים הם 1.5 מיליון נרצחים בירי ע"י עוצבות המבצע (בבריה"מ), 3.5 מיליון נרצחים בגז, ו-1 מיליון נרצחים בגטאות ובמחנות ברעב, במחלות וכו'. הנאצים טענו שמדובר במוות "טבעי", אך תנאי המחיה שם (באחריות הנאצים) הובילו בסבירות גבוהה למוות, לכן מדובר ברצח.

(¯`gal´¯) אסף השני תודה על התשובות. אני מחשיב מוות מהתנאים הקשים (שהוא בכלל לא טבעי) כרצח לכל דבר. טעיתי בניסוח שלי ולמעשה התכוונתי לשאול כמה נרצחו לפני מבצע ברברוסה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יושב ראש הכנסת - האם התפקיד נותן כוח פוליטי של ממש?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לא ברור לי מהערך האם ליו"ר באמת יש סמכות וכוח פוליטי אמתי, או שמדובר בסוג של תפקיד ייצוגי וארגוני בלבד (כמו מזכיר ראשי) נטול כוח של ממש? 213.55.225.46 16:47, 26 במרץ 2020 (IST)

יושב ראש הכנסת יכול לעכב (ובכך: להטיל וטו בפועל) על הצעות חוק כאשר הן עומדות בפני המליאה: בקריאה טרומית (להצעות חוק פרטיות), קריאה ראשונה לפני סבב הוועדות וקריאה שניה ושלישית אחריו. בפועל כמעט תמיד היושב ראש מתואם היטב עם הנהגת הקואליציה. Tzafrir - שיחה 17:46, 26 במרץ 2020 (IST)

מועד פריחת עץ הזית[עריכת קוד מקור]

מתי היא פריחת עץ הזית, זמן שבו הוא מפיץ את אבקניו? יש אתר שבו ניתן לראות את המידע המדויק על כך? חשוב לי לדעת גם את התאריך השנתי הקבוע, וגם את זה של השנה שקורה בפועל (לפעמים יש שינויים קלים בעקבות השפעות עונתיות).--2A01:6500:A052:9731:6756:C7A4:40A5:A225 11:47, 27 במרץ 2020 (IDT)

בין אפריל לתחילת יולי. גגל פריחת הזית.
בגינה שלי הזיתים פורחים עכשיו. ככה זה כל שנה. בברכה, Easy n - שיחה 21:44, 27 במרץ 2020 (IDT)

הערכות סטטיסטיות בנושא הקורונה[עריכת קוד מקור]

כמה חולי קורונה יש כיום בעולם + אלה שכבר מתו? האם אפשר להעריך כמה חולים וכמה מתים היו אם אף ממשלה ואף אדם לא היו נוקטים שום צעד והחיים היו נמשכים כרגיל? והאם אפשר להעריך כמה חולים וכמה מתים היו אם מנהגי ההיגיינה שלנו היו כמו של הנוצרים באירופה בימי הביניים- דהיינו, בלי שטיפת ידיים, בלי מקלחת וביוב זורם ברחובות?--185.175.34.213 16:03, 27 במרץ 2020 (IDT)

מידע שמתעדכן ברציפות באתר הזה. בברכה, Easy n - שיחה 21:42, 27 במרץ 2020 (IDT)
גם זה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:24, 28 במרץ 2020 (IDT)
זה לא בטוח להסתמך בוודאות על 7 נקודות נתונים, אבל נראה שעברנו מהתפשטות אקספוננציאלית להתפשטות לינארית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 28 במרץ 2020 (IDT)
נראה שיש האטה משמעותית בקצב הגידול (נראה שעברנו מכ-25% ליום לכ-15% ליום), אבל אין סיבה לחשוב שזה לינארי. עוזי ו. - שיחה 22:30, 28 במרץ 2020 (IDT)
ובכל מקרה קשה להסיק מסקנות מהנתונים, כי אתה לא יכול לדעת עד כמה המספרים מייצגים את המצב באוכלוסייה ועד כמה הם מייצגים שינוי במספר הבדיקות וברמת מובהקות הסימפטומים הנדרשת על מנת לבצע בדיקה. Ronam20 - שיחה 22:55, 28 במרץ 2020 (IDT)
מצד אחד זה נכון. אבל מצד שני - מאחר והבדיקות כעת יותר אינטנסיביות - יותר סביר שזה כן מעיד. אם תמשיך את הקו אחורה בזמן, תקבל שהיו יותר מקרים מהקו, אז זה בהכרח מעיד על שינוי מגמה, אלא אם הבדיקות סופר-לא-מדגמיות דווקא בשבוע האחרון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:09, 28 במרץ 2020 (IDT)
הבדיקות אולי יותר אינטסיביות באופן אבסולוטי, אבל מצד שני ייתכן שבגלל העומס יש הקשחה של רף הסימפוטמטים המינימלי לביצוע בדיקות (לא שאני יודע על הקשחה כזו). Ronam20 - שיחה 23:15, 28 במרץ 2020 (IDT)
עוזי ו., אם זה יסתדר על קו ישר באופן הזה, נאמר גם עוד שבוע מהיום, אז עדיין זה לא לינארי? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:11, 28 במרץ 2020 (IDT)
אם לאורך תקופה הגידול יהיה לינארי, זה אכן יהיה לינארי, אבל כל עוד יש שינוי בקצב זה לא לינארי. Uziel302 - שיחה 00:08, 29 במרץ 2020 (IDT)

אף אחד לא התייחס לשתי השאלות האחרות שלי :/ --185.175.34.213 17:08, 29 במרץ 2020 (IDT)

יש לזה סיבה - קשה לתת תשובה כשיש כל כך הרבה נעלמים. הערכה גסה מאד היא ש 60% יידבקו. במצב של ימי הביניים, ללא טיפול תומך ימותו כל אלה שבמצב בינוני או גרוע מזה - כ 15% מהחולים, מה שמביא אותנו לתמותה של עשירית מהאוכלוסייה. בעולם המודרני יהיה בין לבין - בהרבה מדינות אין אפשרות לתת טיפול תומך, וגם המדינות המתקדמות ביותר אין אפשרות לטפל בכל כך הרבה חולים. אז מדובר על משהו בין 2% ל 10% מהאוכלוסיה. כאמור, אלה הערכות גסות מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:52, 30 במרץ 2020 (IDT)

זה לגמרי לא לינארי. מסתבר שלסמוך על נתונים מהארץ זה לא רעיון טוב. נתוני משרד הבריאות אחרים, עוזי צדק, q=1.15
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:55, 30 במרץ 2020 (IDT)

בחירת יושב ראש הכנסת[עריכת קוד מקור]

האם יושב ראש הכנסת חייב להבחר על-ידי רוב מוחלט של חברי הכנסת? (61 קולות). ומה קורה אם יש כמה מועמדים, והמועמד המוביל מקבל לדוגמה 40 קולות? 50 קולות? או אפילו 30 קולות?

לדעתי זה חסר, צריך להוסיף את זה לערך. 79.180.211.207 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום, 04:38, 29 במרץ 2020 (IDT)

ובאותו עניין, איך הוחלט על מינוי הזמני של עמיר פרץ כוותיק חברי הכנסת? למיטב הבנתי מקריאת חוק יסוד: הכנסת, כל הסמכות שהייתה קיימת לוותיק חברי הכנסת, גם כשהייתה סמכות כזאת, הייתה כינוס המליאה הראשונה של הכנסת החדשה. בשום מקום בחוק לא מדובר על סמכות שמוקנית לוותיק חברי הכנסת במקרה של התפטרות, פטירה, הדחה או נבצרות של יו"ר הכנסת המכהן. תפקיד ממלא המקום מוקנה במקרים כאלו לסגן יושב הראש (שלא היה קיים במקרה הנוכחי). אז בשם איזה חוק בג"ץ החליטו לתת את הסמכויות דווקא לעמיר פרץ? אביתר ג'שיחה • 13:50, 29 במרץ 2020 (IDT)
החוק הנוכחי קובע: „ עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת אם שב ונבחר כחבר הכנסת, ואם לא שב ונבחר – יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל.״ בית המשפט הוא הפרשן המוסמך לחוק, וזו דוגמה ללקונה שיש בחוק. הכנסת לא יכולה לבחור יושב ראש ללא יושב ראש בפועל. לכן היושב ראש בפועל הסביר ביותר הוא ותיק חברי הכנסת. אפשר לחשוב על תיקון החוק אם הפרשנות של בין המשפט אינה הפרשנות הרצויה. Tzafrir - שיחה 14:31, 29 במרץ 2020 (IDT)
ההסבר נכון אך לא מלא: אם יושב ראש הכנסת מתפטר – ממלא את מקומו אחד מסגניו, כלשון סעיף 20א (ג) לחוק יסוד: הכנסת ("נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת - מפני שהתפטר או נפטר או מפני שקבעה ועדת הכנסת כי מטעמי בריאות נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו - יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב ראש חדש"). כשיולי אדלשטיין התפטר – לא היו לו סגנים; לכן נאלץ בית המשפט העליון כשבתו בבית המשפט הגבוה לצדק למנות את עמיר פרץ לנהל ישיבה אחת ספציפית של הכנסת, שתדון ברשימה סגורה של נושאים. עמיר פרץ לא מונה לתפקיד יושב ראש הכנסת, אלא – כלשון ההחלטה בבג"ץ, בג"ץ הורה:
כי על מנת להבטיח את קיום פסק הדין מיום 23.3.2020 תוקנה לוותיק חברי הכנסת סמכות תחומה ומוגדרת כדלקמן: 
(1) לפנות לוועדה המסדרת לפי סעיף 19 לתקנון הכנסת על מנת לכנס את מליאת הכנסת מחר, יום ה' 26.3.2020 , אף שיום זה איננו נמנה עם הימים שבהם היא מתכנסת על פי התקנון;
(2) לקבוע את סדר היום של אותה ישיבה לפי סעיף 25 לתקנון הכנסת ולכלול בו את ההצעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת;
(3) לנהל את אותה הישיבה.
חזרתישיחה 15:14, 29 במרץ 2020 (IDT)

שריר גדול=שריר חזק?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

א) האם יש נוסחה קבועה לפיה מסת שריר מתורגמת ישירות למסה שאותה השריר מסוגל להרים? במילים אחרות, מסת שריר היא כוח?

ב) נכון שבניית מסת שריר מחייבת כמות קטנה (5-6) חזרות עם משקל גדול? אם במקום זה עובדים על מספר גדול של חזרות (20) עם משקל נמוך: האם מסת שריר תעלה בכל זאת?

ג) האם אימוני strenght ו hypertrophy זה אותו דבר? 213.55.225.46 19:05, 29 במרץ 2020 (IDT)

וירוס הקורונה לא עובר באוויר?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לפי אירגון הבריאות העולמי, וירוס בקורונה לא עובר באוויר. הכוונה היא שאם אדם חולה משתעל/מתעתש עליך על במשטח שבו אתה נוגע יהיה לך סיכוי הדבקות? ואין אפשרות להיבדק מנשימה ליד אדם חולה? הבנתי נכון את הטענה? 213.55.225.46 22:26, 29 במרץ 2020 (IDT)

אם אדם משתעל או מתעטש לידך (ואתה עומד קרוב) - אתה עלול להידבק (זה לא נחשב להדבקה מהאוויר אלא להדבקה מטיפיות). גם אם מישהו מתעטש על משטח ואתה נוגע במשטח ומכניס את היד לפה או לאף, אתה עלול להידבק. Ronam20 - שיחה 22:52, 29 במרץ 2020 (IDT)
משמעות הדבר היא שאין דרך להידבק מאדם נשאי שאין לו סימפטומים של שיעול ונזלת. זאת משמעות הטענה של אירגון הבריאות העולמי? 213.55.225.46 01:37, 30 במרץ 2020 (IDT)
לא זו המשמעות. אדם הרי יכול לפזר טיפיות בשיעול קל, או תוך כדי דיבור, בלי סימפטומים של חולה. המשמעות של ההודעה היא שלדעת ארגון הבריאות ההדבקה מתרחשת ככל הנראה רק כשאתה עומד די קרוב לנשא. והנגיף כנראה אינו מידבק על ידי כך שהוא נישא באוויר למרחק רב או לאחר שהייה באוויר במשך זמן רב. Ronam20 - שיחה 01:55, 30 במרץ 2020 (IDT)
ואדם נשאי שאינו משתעל כלל ואינו מדבר איתך, האם יכול להדביק אותך אם נמצא במרחק של כמטר ממך? 213.55.225.46 11:14, 30 במרץ 2020 (IDT)
כעיקרון הנגיף עובר באמצעות טיפיות. שמירת מרחק של מטר לפחות זו ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. אם שמרת מרחק, רוב הסיכויים שלא נדבקת. אם אתה יכול לשמור על מרחק גדול יותר, וגם לא להיכנס לשאלה אם האדם המדובר שחרר טיפיות מיקרוסקופיות בלי ששמת לב בכחכוח הגרון או בדיבור - עדיף (צריך לזכור שהידע על העברת הנגיף עדיים בתהליכי מחקר, ושבדוחות הארוכים של ארגון הבריאות, העמדות קצת פחות נחרצות ויותר זהירות). אבל אם כבר קרה ועמדת ליד אדם כזה במרחק של קרוב למטר כמו שכתבת, לא צריך להיכנס לפאניקה, בכל זאת שמרת מרחק כמומלץ, ואם הוא לא דיבר או השתעל זה עוד יותר מקטין את הסיכון כנראה. Ronam20 - שיחה 13:33, 30 במרץ 2020 (IDT)
ככל הנראה זה הרעיון הטוב ביותר !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:59, 30 במרץ 2020 (IDT)
זה קצת יותר טוב (קראתי שהאסטרונאוטים שאמורים לצאת אל עבר תחנת החלל הבין-לאומית ב-9 באפריל שוהים עכשיו בבידוד כדי לשלול אפשרות להדבקה בחלל). Ronam20 - שיחה 23:23, 30 במרץ 2020 (IDT)
"לא עובר באוויר" הכוונה שהפתוגן (שגורם למחלה) כבד, ולכן הוא לא מרחף באוויר לאורך זמן, אלא נופל על הריצפה. המשמעות היא שאם נשא מעיף עליך רסס ישיר (למשל בשיעול או בעיטוש), הרסס עף עליך ישירות ואתה עלול להידבק. אבל אם הוא הוציא רסס לאוויר והלך, ומאוחר יותר אתה הולך במקום שבו הוא היה, אתה לא תידבק מהאוויר, כי הרסס נפל על הריצפה ולא נשאר מרחף באוויר. רוב ההדבקות הן מרסס ישיר ולא ממשטחים, אבל מומלץ מאוד בכל מקרה לחטא את המשטחים ואת הידיים, כדי למנוע הדבקות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שמיעת אודיו במהירות כפולה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב גיליתי משהו מוזר ולא הצלחתי לעמוד על הסיבה שלו. אם אני שומע הרצאה במהירות כפולה ביוטיוב, הקול של המרצה נשמר אבל הוא משודר במהירות גבוהה יותר. לעומת זאת, אם אני מוריד את אותה הרצאה ומנגן אותה על המחשב שלי דרך BSplapyer, VLC, Media Player וכו' הקול הופך לצפצפני. מדוע זה קורה ואיך אפשר להתגבר על זה? (הבעיה גדלה במהירויות גבוהות - יש הרצאות שבגלל קצב הדיבור האיטי בהן ניתן לשמוע את ההרצאה ביוטיוב ב-250% אבל אם מנסים לשמוע במהירות כזו בנגן מקומי במחשב אי אפשר להבין מילה בגלל רמת הצפצוף). אשמח לעזרת המומחה! שאינו יודע - שיחה 09:25, 30 במרץ 2020 (IDT)

כשאתה מנגן סרטון דרך דפדפן כלשהו (לא ציינת באיזה אתה משתמש), אתה עושה שימוש בנגן מובנה שקיים בו. אגב, כיום רוב נגני הסטרימינג לא מורידים את הקובץ במלואו, אלא בפרגמנטים שמועברים בשיטה שנקראת BLOB באמצעות JS, מה שהופך את זה בעייתי להוריד את הסרטון. בעבר הרחוק זה היה גם דרך תוכנת צד שלישי, והיה מוטמע פקד של הנגן. ובעבר הלא כ"כ רחוק, באמצעות פלאש ובפורמט FLV של אדובי. בנגן שמותקן אתה משתמש בחבילת הקודאקים שמותקנת שהיא לרוב אוניברסלית לכלל הנגנים על המחשב. יכול להיות שלא התקנת חבילת קודאקים עדכנית? (¯`gal´¯) - שיחה 03:35, 31 במרץ 2020 (IDT)
אני בספק אם התקנת קודֶקים תעזור. ביוטיוב משתמשים בקודֶק סטנדרטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:04, 31 במרץ 2020 (IDT)
זה לא מדוייק. ב-vlc הקול ימשיך להישמע נורמלי, בפליי מדיה של ווינדוס - לא. אין מה לעשות עם זה, זו פשוט הגדרת התוכנה. בנטפליקס, אגב, אין אופציה להאצת שמע. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 10:07, 31 במרץ 2020 (IDT)
זה מדוייק מאד. VLC משתמשת בקודקים פנימיים ולא תלויה בקודקים של ווינדוז. אני לא בטוח מה המצב בדפדפנים - האם הם משתמשים בקודקים של ווינדוז או בקודקים פנימיים כמו VLC. איך שלא יהיה, ביוטיוב משתמשים בקודקים נפוצים בלבד, כאלה שמגיעים עם ווינדוז. למטרה זו הם מקדדים מחדש כל סרטון שאתה מעלה אליהם. התקנת קודקים לא תעזור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:14, 31 במרץ 2020 (IDT)

לגבי השאלה, יש קדקדים שונים שעושים פונקציה שונה של נגינה. כאשר אתה שם מהירות כפולה בנגן, אזי מבחינת התמונה לרוב פשוט קופצים פריימים, ומנגנים כל פריים שני במקום כל פריים. הקדקד יכול לעשות את אותו הדבר ולנגן מקטעים המתאימים לפריימים, זה לא משנה את הצליל אבל מקטין את התוכן שמתנגן. בעוד קדקד אחר יכול פשוט לנגן את כל הערוץ במהירות כפולה. זה דוחס את אותם הגלים לזמן קצר יותר היוצר תדרים קצרים. תדרים קצרים יותר נשמעים יותר גבוהים בטונים ולכן הם צפצפנים יותר. עוד פעם, תלוי באיך הקדקד מעבד את השמע ואיך הוא דוחס אותו. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:20, 31 במרץ 2020 (IDT)

בנגן רגיל האצת הסרטון מקצרת את אורך הגל של האודיו, ולכן הקול נשמע גבוה יותר. כאשר משתמשים ביוטיוב, מקבלים את הסרטון אחרי מניפולציה - יוטיוב עושים התמרה של פס הקול כדי לשמור על הקול המקורי. במקביל, אי אפשר להוריד סרטון שמנוגן במהירות גבוהה ואז להשמיע אותו במהירות רגילה - הקול יעוות כלפי מטה. רון חל (HLron) - שיחה 16:06, 1 באפריל 2020 (IDT)
והערך באנגלית הרלוונטי - (Audio time stretching and pitch scaling). שמוליק - שיחה 22:00, 6 באפריל 2020 (IDT)

שאלה בלוגיקה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

נניח שיושבים ארבעה חברים, שאף אחד מהם לא נולד ברוסיה, ונניח שאחד מהם אומר לשני "לא כולנו נולדנו ברוסיה". האם זהו משפט נכון מבחינה לוגית? תודה

כן. המשפט "לא כולנו נולדנו ברוסיה" שגוי אך ורק במקרה וכל האשים בחדר נולדו ברוסיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:15, 30 במרץ 2020 (IDT)
זה תלוי אם הוא מוסיף פסיק: "לא, כולנו נולדנו ברוסיה" תמי זנד - שיחה 17:24, 30 במרץ 2020 (IDT)
דובר עברית רגיל מבין "לא כולנו" במשמעות "כן חלקנו", ו"כולנו לא" כ"אף אחד מאיתנו". שפה טבעית שונה מאופרטורים לוגיים. --א 158 - שיחה 16:00, 2 באפריל 2020 (IDT)

מה עושה האופציה -e בתוכנה read בלינוקס?[עריכת קוד מקור]

שלום, לעתים אני משתמש בתוכנה read בכדי להגדיר משתנים אינטראקטיבית ובעיקר עם האופציה -s בכדי שלא יופיע על המסך הקלט שאני מזין אל המחשב.

נתקלתי באופציה -e וניסיתי לקרוא כמה manuals לגביה אך לא הבנתי מה היא עושה, באחת ה manuals היה כתוב:

use Readline to obtain the line in an interactive shell

באחרת נכתב:

Get a line of input from an interactive shell. The user manually inputs characters until the line delimiter is reached.

מכיוון שאני כבר מקליד אינטראקטיבית ב shell הנוכחי (סביר להניח עד שהגעתי ל delimiter, מה שמעולם לא קרה לי), לא ברורה לי מה הכוונה.

מה עושה האופציה -e בתוכנה read בלינוקס? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ליתר דיוק: לא בלינוקס, אלא בbash. זוהי אחת הפקודות המובנות של bash. הספריה readline מפותחת במקביל ל־bash ומספקת את יכולת עריכת השורה. לכן מקשים מיוחדים כמו ctrl-A או ctrl-E וכמובן tab (להשלמת שמות קבצים) יעבדו. Tzafrir - שיחה 10:10, 31 במרץ 2020 (IDT)
אוקיי, תודה על המידע; אנא חווה דעתך על האופציה -e, עדיין לא הצלחתי להבין מה מטרתה מן החוברות של ה shell built-in הספציפי read. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
התייחסתי אליה. אפשר לנסות ולבדוק. Tzafrir - שיחה 11:15, 31 במרץ 2020 (IDT)
ניסיתי read x ונתתי הערך y וניסיתי read -e x ונתתי הערך y. בשני המקרים קיבלתי ערך זהה, כך שאולי יש דרך אחרת לבדוק שפספסתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קראתי שוב את הההסבר בחוברת הראשונה שציטטתי ועכשיו בעקבות תגובתך ברור לי למה היה כתוב שם Readline אך אינני בטוח מה הכוונה ב to obtain the line in an interactive shell כי הרי כבר יש אינטראקטיביות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לחץ פעמיים על טאב בעת העריכה, לדוגמה. או לאחר תחילת הכתיבה לחץ על ctrl-A (מעבר לתחילת שובה ב־Emacs ומכאן גם ב־readline). ועוד. יש פירוט מלא שלהם בדף ה־man של readline‏. Tzafrir - שיחה 12:11, 31 במרץ 2020 (IDT)
או ! אכן, כשלחצתי פעמיים על טאב בעת העריכה (עם -e) תושאלתי האם להציג רשימה של כל ההשלמות האפשריות במספר נתון (ובלי -e זה לא קרה --- אז חוויתי רק tabulations); בתור משתמש Bash-nano צנוע זה מספיק לי; תודה רבה לך על העזרה המלמדת, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה השופטים לא נבחרים בבחירות דמוקרטיות?[עריכת קוד מקור]

בדומה לשתי רשויות השלטון האחרות?--185.175.34.213 13:51, 31 במרץ 2020 (IDT)

נכון להיום הועדה לבחירת שופטים, ועדה שאמורה לייצג את רצון העם, ומורכבת ממספר נציגים של גופי משפט שונים בוחרת את השופטים. יש על כך ויכוח רב ובעיקר על העובדה שמעורבת כאן פוליטיקה וקשרים מלבד שיקולים מקצועיים ותוכל לקרוא על חלקו בערך. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:37, 31 במרץ 2020 (IDT)
הרשות המבצעת לא נבחרת על ידי האזרחים.
ג'ון אוליבר מדגים לאן מידרדר הרעיון הזה. עוזי ו. - שיחה 20:28, 31 במרץ 2020 (IDT)
בארצות הברית בוחרים הכל. ברוב הדמוקרטיות המצב שונה. במדינות שונות יש דרכים שונות לבחירת שופטים. בדרך כלל יש אישזהו גוף, ולא מעם הגוף הזה מנסה לייצג רשויות שונות. Tzafrir - שיחה 21:18, 31 במרץ 2020 (IDT)
שפיטה זה מקצוע; הממשלה לא נבחרת. חזרתישיחה 23:38, 31 במרץ 2020 (IDT)
כי השופטים לא מייצגים דעה פוליטית או תוכנית של הממשל. השופטים אמורים להיות אובייקטיביים. אילו היו נבחרים, הם היו נציגים של דעה מסוימת (לשם קידומה הם נבחרו) ולכן השיפוט שלהם יהיה סובייקטיבי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:36, 2 באפריל 2020 (IDT)
בכל המדינות, השופטים נבחרים על ידי הרשות המבצעת באישור הרשות המחוקקת. (אכן, בישראל אין הפרדה בין שתי רשויות אלה, ולכן עצם היותה דמוקרטיה נתון לדעתי בספק, אבל זה כבר נושא אחר). להרחבה בנושא בחירת שופטים במדינות אחרות - ראו במאמרו של ד"ר אסף שפירא, הליכי מינוי שופטים – מבט השוואתי. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:23, 6 במאי 2020 (IDT)

האם בעקבות משבר הקורונה צפוי עיכוב בפיתוח הרכבת הקלה באזור גוש דן?[עריכת קוד מקור]

או שמא דווקא הקדמה?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מיזמי תשתית גדולים מקבלים עכשיו תנופה, ומנסים לקדם אותם כלל האפשר בגלל שאין כמעט תנועה על הכבישים. ראי למשל, כתבה זו בעניין. ירונש שיחה 15:38, 1 באפריל 2020 (IDT)
אני גבר; תודה על הקישור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למי שמכיר את 'וואטסאפ' יותר לעומק[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב אני יודע שישנה אפשרות לבצע עריכת מלל ב'וואטסאפ' (ואולי רק חלקית). אשמח לדעת יותר על אפשרות זו, כולל בחירת צבע. אני גם מניח שיש מדריך עריכה ייעודי כלשהו. תודה, בנצי - שיחה 16:43, 31 במרץ 2020 (IDT)

ניסית למצוא תשובה בדוקומנטציה הרשמית? (¯`gal´¯) - שיחה 00:00, 3 באפריל 2020 (IDT)
איפה ישנו תיעוד כזה ? בנצי - שיחה 21:17, 3 באפריל 2020 (IDT)
כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 03:44, 4 באפריל 2020 (IDT)

ריח של פיצה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מה נותן לפיצה את "ריח הפיצה" האופייני? האם זה העגבניות? או marjoram? או שזה הגבינה? אני מחפש מה הרכיב העיקרי שמבדיל בין נגיד סתם רוטב עגבניות לבין רוטב פיצה. 213.55.224.126 19:17, 31 במרץ 2020 (IDT)

אורגנו/בזיליקום. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 19:35, 31 במרץ 2020 (IDT)
גם סוגי הגבינה השונים. כשאני מכין פיצה עם מוצרלה אמיתית, יש לה ריח שונה מפיצה עם גבינת עמק. חוץ מזה, אין שום סיבה שפויה לשים מיורן על פיצה, אבל הייי, יש כאלה ששמים אננס, אז לך תבין. ירונש שיחה 15:43, 1 באפריל 2020 (IDT)
marjoram ואורגנו זה לא אותו דבר? השם המלא הוא Origanum majorana.
לא ידעתי שאזוב תרבותי (מיורן) ואזוב מצוי (זעתר) נחשבים כיום כמינים מהסוג אזובית (אורגנו). Tzafrir - שיחה 17:39, 1 באפריל 2020 (IDT)

"הפלג הירושלמי"?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בעלי הידע ביהדות, מי הם? יש להם שם? בינתיים גיליתי שאלה לא ויז'ניץ, לא קרעטשניף, לא חב"ד ולא ש"ס. אז מי הם? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:36, 31 במרץ 2020 (IDT)

זה כנראה בעיקר ליטאים שהתפלגו מהמיינסטרים הליטאי, ראה המחלוקת בציבור הליטאי. ‏DGtal‏ - שיחה 20:42, 31 במרץ 2020 (IDT)
אלו, כעיקרון, תלמידיו של הרב שמואל אוירבך וההולכים בשיטתם.--Nahum - שיחה 20:49, 31 במרץ 2020 (IDT)
כנ"ל, ליטאים הרואים עצמם כ'קנאים'. הפלג הירושלמי מאוגדים בעיקר תחת מפלגת בני תורה (מפלגה) בברכה בן-ימין - שיחה 21:12, 31 במרץ 2020 (IDT)
האם לא הגיע הזמן לערך נפרד על הפלג הירושלמי (אלא אם יש לו שם מוצלח יותר)? Tzafrir - שיחה 21:15, 31 במרץ 2020 (IDT)
יש בני תורה (מפלגה) שמש מרפא - שיחה 23:27, 9 באפריל 2020 (IDT)
אכן, הגיע הזמן. (הוא הגיע כבר ממזמןקריצה) המלך הכחולשלח לי הודעה! 21:21, 31 במרץ 2020 (IDT)
'הפלג הירושלמי' זה כינוי של הכתבים לענייני חרדים, ובגדול משמש רק אותם ואת חלק הכותבים החרדיים באינטרנט המושפעים מהם. בשיח בציבור החרדי הם מכונים או על שם מפלגתם "עצניקים" (או ר' שמואל'ניקס), או בכינוי (גנאי) הישן "מחבלים". בסופו של דבר אין להם שם או כינוי עצמי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת הכינוי הטוב ביותר לכאורה זה אנשי בני תורה. אם כי כינוי זה אינו שגור בפי הציבור.שמש מרפא - שיחה 23:30, 9 באפריל 2020 (IDT)

רוב תודות! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:55, 31 במרץ 2020 (IDT)

בעקבות ריב בין הפלגים בציבר הליטאי איבדנו גם עורך יקר בשם [[גרש, שכנראה צידד לאחד הצדדים. ראו בדף שיחתו. אבי84 - שיחה 22:07, 31 במרץ 2020 (IDT)
איבדנו כל כך הרבה עורכים יקרים.... Face-sad.svg. אני חושב שיש עשרה אבודים על כל עורך פעיל. כמעט כולם בגלל ריבים ועלבונות. תחשוב כמה יותר ויקיפדיה היתה לנו אם האובדן היה מצומצם לחצי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:41, 2 באפריל 2020 (IDT)
אכן ,מספר העורכים בויק' העברית נחשב לנמוך, ובהתאמה גם איכות רבים מהערכים היא ללא שום השוואה לגרסה האנגלית. יש הרבה מאד מקום לחשבון הנפש מצד צמרת עורכי ויקיפדיה על הביריונות וסתימת הפיות שמרחיקה כ"כ הרבה עורכים חדשים וגם ותיקים. שמש מרפא - שיחה 23:27, 9 באפריל 2020 (IDT)

הסבר פיזיקלי לניסוי בטיחות[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בניסוי - ציפו פלטה אחת בנייר אלומיניום והניחו עליה מגבת - וסמוך אליה הדליקו פלטה גלויה והניחו גם עליה מגבת. כעבור שעתיים, המגבת שהונחה על נייר האלומיניום נחרכה כולה, ומספיק היה משב רוח קל בלבד לגרום לדליקה.(מקור) למה שפלטה מכוסה תחמם את המגבת לחום גבוה יותר? (אני מבין שאם עוטפים את הפלטה היא תתחמם יותר, אבל זה דווקא בגלל שפחות חום נפלט לסביבה, לא?) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת הערה: העתקתי את השאלה לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים, אבל לא הצלחתי למחוק כאן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. אשיב לך שם.
ב. אדאג גם לעניין הטכני כאן. בנצי - שיחה 00:16, 1 באפריל 2020 (IDT)

אוכלוסייה - עדכני ליולי 2020[עריכת קוד מקור]

ראיתי בכמה מדינות (איטליה, צרפת, סלובניה, לבנון ועוד - כל המדינות שבדקתי) שגודל האוכלוסייה שלהן מוגדר "הערכה ליולי 2020" (עפ"י איזשהו ספר נתונים).

בהתחלה חשבתי שזו טעות (ואולי הכוונה 2019?), אבל אני רואה שזה מופיע בכמה מדינות, אז אני מניח שזו לא טעות. ניסיתי להיכנס לאתר שממנו נשאבים הנתונים, אבל האנגלית שלי לא מספיק טובה כדי לנווט שם.

אז מה ההיגיון? אכן יש גוף שמפרסם סטטיסטיקה שנה מראש וצופה מספרים של מדינות עם עשרות מיליונים, עד רמת המספרים הבודדים? ונדמה שההתפתחויות האחרונות מראות שקצת קשה להסתמך על תחזיות כאלה... אברהם אליצור - שיחה 23:49, 31 במרץ 2020 (IDT)

מה הבעיה להעריך? אם יודעים גודל אוכלוסייה בזמן נתון, קצב רבייה, תמותה, הגירה אפשר להעריך. ההערכות האלה אף פעם לא מדויקות, ותמיד צריכות תיקון. Ronam20 - שיחה 00:02, 1 באפריל 2020 (IDT)
אין בעיה להעריך, אני מנסה להבין למה להשתמש בנתונים עתידיים. למה לא לכתוב, למשל, את הנתונים העדכניים ליולי 2019? אברהם אליצור - שיחה 00:10, 1 באפריל 2020 (IDT)

לימודי אזרחות בישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

למה לא מלמדים בישראל על צורות שלטון שונות, מלבד שיטת המשטר בישראל? כולל שיטות היסטוריות ודיקטטוריות? נראה שחשוב דווקא להכיר את המשטר הדיקטטורי כדי להבין את חשיבות הזכויות הקיימות במשטר דמוקרטי ליברלי. בהיסטוריה בקושי נוגעים בזה. בעבר לפחות היו מלמדים בספרות את 1984, אך כיום גם זה לא. אפילו לא מלמדים מה זה ימין ושמאל פוליטי, דבר שניכר שרוב האוכלוסייה לא בקיאה בו, למרות ההשפעה הרבה שיש לתפיסות הללו על המערכת הפוליטית. האם מסתתר אינטרס פוליטי מאחורי השמטה של מידע כזה מלימודי האזרחות? אחרי הכל, מי שמכתיב את תוכנית הלימודים הוא אדם בעל נטייה פוליטית, שר בממשלה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:11, 1 באפריל 2020 (IDT)

אני לא יודע מה קורה היום בלימודי אזרחות, אבל כשהייתי בתיכון בהחלט למדנו על כל צורות המשטר, אם כי בקצרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:18, 1 באפריל 2020 (IDT)
גם אני לא במערכת החינוך כבר הרבה זמן. מה שאני למדתי היה בעיקר השיטה הישראל ומעט השוואה לשיטה האמריקאית. על מאפייני השלטון הדיקטטורי למדת? (¯`gal´¯) - שיחה 00:20, 1 באפריל 2020 (IDT)
כן. בוא נראה מה אני זוכר. נעשתה השוואה בין מונרכיה, למונרכיה קונסטיטוציונית, לדיקטטורה. הרציונל להשוואה היה שקיימת נטייה לראות בכל מה שאינו רפובליקה מערכת מסוג יחיד, אבל זה שגוי. ההבדל העיקרי, אם אני זוכר נכון, הוא בשאלת שלטון החוק. במונרכיה יש חוק, והוא החלטת המונרך, אבל ההחלטה מחייבת גם את המונרך. במונרכיה קונסטיטוציונית קיימים מעין חוקי יסוד שאינם כפופים להחלטת המונרך. בדיקטטורה החוק היחיד הוא מה שהדיקטטור מחליט באותו רגע. הייתה גם שאלת מקור הסמכות. במונרכיה מדובר על איזשהו צו משמיים, זכות אלוהית. בדיקטטורה מקור הסמכות הוא כוחו של הדיקטטור לכפות סמכות זו. היו הבדלים נוספים.
אסייג שעברו מאז הרבה שנים, ואני ממש לא בטוח שאני זוכר נכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:52, 1 באפריל 2020 (IDT)
שאלת למה, אז אענה למה. כי אין זמן. יש הרבה חומר והזמן ללמוד קצר Nirvadel - שיחה 20:54, 1 באפריל 2020 (IDT)
האמת שממה שאני זוכר מתקופת התיכון (אותו סיימתי אי שם בשנת 2011), את ההבדלים בין צורות המשטר השונות למדנו דווקא בשיעורי היסטוריה, שם למדנו על ההבדלים בין 3 סוגים "עיקריים" של שלטון: מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה, וכיצד צורות השלטון האלו יכולות "להידרדר", לדוגמא לשלטון עריצות או אנרכיה. בנוסף, לבגרות בהיסטוריה למדנו על מאפייני המשטר הטוטליטרי (שהנושא היה נושא רקע לעליית הנאצים לשלטון, אך גם נגע בשלטון מוסוליני וסטלין שצמחו באותה תקופה). על ימין ושמאל בפוליטיקה למדנו כמובן בשיעורי אזרחות, אמנם באופן רופף כרגיל משיעורי אזרחות, אז לא יודע מתי ואיפה זה הספיק להשתנות. הרושם שלי זה שמאז ומתמיד לימודי האזרחות נזרקו לקרן זווית על ידי משרד החינוך.. ללא קשר לעומד בראשו... TheStriker - שיחה 00:14, 2 באפריל 2020 (IDT)

צבע העננים[עריכת קוד מקור]

1. מה מקור הצבע של העננים - לבן/אפור? הרי עננים זה בעצם מים ולמים הרי כידוע אין צבע...
2. למה עננים לבנים לא מורידים גשם?
3. איך העננים, שהם בעצם מים, מצליחים לרחף בלי ליפול? למה הגשם לא יורד בבת אחת כמו מפל אלא בטיפות?--185.175.34.213 19:14, 1 באפריל 2020 (IDT)

1. רסיסי המים מחזירים ושוברים אור, בדיוק כמו רסיסי המים מפיית קומקום. חשוב על המון רסיסי זכוכית קטנטנים - גם שם תראה אותה תופעה למרות שהזכוכית שקופה. בכל פעם האור עובר בזווית בין חומרים בעלי מקדם שבירה שונה, הוא מוחזר או נשבר.
2. בעננים לבנים אין צפיפות וכמות מספיקים ליצירת גשם. יצירה של טיפת גשם היא תהליך מחזורי שבו טיפונת זעירה אוספת ואוספת אדי מים וטיפונות נוספות עד שהיא מגיעה לגודל בו היא כבדה מדי ונופלת מטה.אם צפיפות וכמות הטיפונות לא גדולים מספיק, התהליך לעולם לא יושלם.
3. מאותה סיבה לא תקבל גוש מים ענק שייפול מהשמים בבת אחת - ברגע שטיפה צומחת לגודל מספיק, היא נופלת.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 1 באפריל 2020 (IDT)
כרגיל, תודה לשמעוני. יש משהו שאתה לא יודע?--185.175.34.213 23:45, 1 באפריל 2020 (IDT)
יש אינסוף דברים שאני לא יודע, בעוד שמה שאני יודע סופי. נכון שאני סקרן מאד וכמו הרבה אספרגרים יש לי אובססיה לתחביב שלי. הידע הפורמלי שלי מצומצם לתואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה, מלפני 30 שנה שאני בקושי זוכר אותו !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:36, 2 באפריל 2020 (IDT)

מזונם של הבדואים[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

מהו מזונם של הבדואים ?

- סוף העברה
ראו כתבה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:31, 2 באפריל 2020 (IDT)

איך זה שישראל בהסגר כללי ויש נדבקים חדשים כל יום?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

ישראל היטלה הסגר כמעט מלא. איך זה שעדיין כל יום מגלים מאות חולים חדשים? איך הם נדבקים? 213.55.224.126 21:01, 1 באפריל 2020 (IDT)

קודם כל, תקופת הדגירה של יכולה להגיע לשבועיים, ככה שהבדיקות יכולות לגלות גם את מי שנדבק הרבה לפני הטלת ההגבלות (מכאן ההנחייה המקורית של בידוד בית למשך שבועיים). סיבה שנייה היא הבדיקות עצמן, או יותר נכון הגדלת מספר הבדיקות המתבצעות מדי יום: כיוון שהמודעות הולכת וגוברת, בכל יום מתבצע מספר הולך וגדל של בדיקות, מה שמאפשר לגלות חולים חדשים במהירות. כמובן שיש גם סיבות אחרות כמו קבוצות מיעוט שלא נשמעות להנחיות, אבל אלו הסיבות העיקריות. TheStriker - שיחה 00:03, 2 באפריל 2020 (IDT)
בנוסף לכך - אין סגר כללי. 15% מן העובדים עדיין עובדים. כולם רשאים לצאת מהבית להצטיידות במזון ותרופות. חולי קורונה ממשיכים להגיע מחו"ל. אלפי חולי קורונה נמצאים בבתיהם ועלולים להדביק בני משפחה. --א 158 - שיחה 15:55, 2 באפריל 2020 (IDT)
אכן המספר הלך וירד החל מכשבועיים לאחר ההנחיות. כעת אנחנו שבועיים מההחמרות(המשמעותיות) העדכניות ביותר והקצב ממשיך לרדת. (ירד בתחילה להכפלה כל 5-6 ימים, ועכשיו כבר 8-9 ימים).שמש מרפא - שיחה 23:46, 9 באפריל 2020 (IDT)

חליתי בדלקת חיפה קבלתי תרופה והועה פריחה על החזה מה הסיבה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב יכול להיות שאתה אלרגי לתרופה? פנה מיד לרופא.


המידע בויקיפדיה אינו ייעוץ רפואי!

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:33, 2 באפריל 2020 (IDT)

בנוסף להמלצתו (הדחופה) של אילן, אני גם ממליץ לך לקרוא את העלון שמצורף לתרופה. אולי זה חלק מתופעות הלוואי? TheStriker - שיחה 20:17, 2 באפריל 2020 (IDT)
נשמע כמו אלרגיה קלאסית אבל המקום האחרון אליו הייתי הולך לקבל ייעוץ רפואי הוא כאן שמש מרפא - שיחה 23:47, 9 באפריל 2020 (IDT)

האם עיסוק בכירורגיה גורם להחפצה של בני אדם?[עריכת קוד מקור]

אני מתכוון כמובן למשמעות האמיתית של המלה "החפצה" ולא למשמעות המעוותת שהדביקו לה הפמיניסטיות...
הרי כשהכירורג פותח את הבן אדם, הוא לא רואה שם נשמה- הוא רואה שומן, שרירים, עצמות, כלי דם, אברים פנימיים, ועבודתו היא בעצם לסדר את החלקים השונים של המכונה כך שהיא תעבוד טוב יותר, בדומה למוסכניק, או לטכנאי... האם זה גורם לדה-הומניזציה של בני האדם בעיני הכירורגים? האם זה גורם לראות בבני אדם מכונות ותו לא?
אותה שאלה כמובן גם לגבי וטרינרים ובעלי חיים.--185.175.34.213 11:10, 2 באפריל 2020 (IDT)

אומרים שהעוסקים בתחום הם פסיכופתים שלקחו את העניין לכיוון חיובי של להבריא אנשים במקום לפגוע בהם, אך מדובר באנשים שנהנים מלבצע את זה. אדם אחר ייגעל ולא יהיה מסוגל לנתח. יונתן ברק מדבר על כך מהיכרות, כי גדל עם אבא שהוא רופא מנתח, אמנם בצורה קומית, אבל מסביר טוב את העניין הזה. עוד עובדה מעניינת, קיימת תבנית שניתן לאתר בסריקת מוח, שאפשר לזהות בעזרתה אדם עם נטייה להיות פסיכופת, אבל לא כל אדם עם מוח פסיכופתי יהיה בהכרח פסיכופת. (¯`gal´¯) - שיחה 23:53, 2 באפריל 2020 (IDT)
תגיד את זה ל"פסיכופת" שיציל את חייך. ראובן מ. - שיחה 16:31, 3 באפריל 2020 (IDT)
למה התגובה הזאת? אתה מסוגל לחתוך אדם? כנראה שלא. האמפתיה מונעת ממך לעשות זאת, ולא תאפשר לאדם לבצע הליך מורכב שדורש דיוק וריכוז כמו ניתוח כירורגי. פסיכופת זו לא קללה, אלא מצב נפשי, של היעדר אמפתיה. אמפתיה היא הזדהות עם כאב שמגיעה עד לתחושה של כאב בעצמך. זה היסח דעת במקרה שנדרש לבצע פעולות מדויקות, שיקבעו חיים או מוות של פציינט. (¯`gal´¯) - שיחה 00:21, 4 באפריל 2020 (IDT)
מנין לך מה אני מסוגל לחתוך ומה לא? אולי אני כירורג? ראובן מ. - שיחה 00:51, 4 באפריל 2020 (IDT)
הנחה כללית שנכונה למרבית האנשים ולכללי המוסר. האם אתה כירורג? ובעקבות התגובה שלך, בדקתי את עצמי, לראות שבאמת אני לא אומר דבר שאינו נכון, כי לא בדקתי את הטענה הזו, אלא הסתמכתי בעיקר על מיתוס. ואכן, הנושא הזה די מוכר ונבחן. חיפשתי מידע על כך באינטרנט ומסתבר שניתן למצוא הרבה מידע בנושא בכתבות בעיתונות (גם בתחום הרפואה), ב-Q&A ואף במחקרים אקדמיים שבחנו את הקשר. לא נכנסתי כ"כ לעומק, כך שלא אוכל לתת מסקנה חד-משמעית, אך ראיתי גם מספר לא מבוטל של כתבות שמעידות שאכן קיים קשר, וגם מאמר אקדמי שמסקנתו הייתה שזה נמצא נכון עבור מנתחים, אך לא עבור שאר מקצועות הרפואה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:19, 4 באפריל 2020 (IDT)
יש לי קרובי משפחה רבים מנתחים ואני מוחה בתוקף על הנאמר (גם אם בנימה קומית). שמש מרפא - שיחה 23:49, 9 באפריל 2020 (IDT)
במדעי הטבע והרפואה המודרניים אין דבר כזה "נשמה". בני אדם וחיות אחרות בנויים מהחומרים שיש בטבע ועדיין לא נמצא מרכיב מסוים שנותן להם נשמה. אגב, אני לא חושב שכירורגים רואים אדם כמכונה דווקא, המורכבות של תא חי ובוודאי אדם שלם גדולה לעין ערוך מהמכונה המסובכת ביותר. זה בוודאי נותן להם יראת כבוד. Reuveny - שיחה 11:21, 3 באפריל 2020 (IDT)
הדבר הקרוב ביותר ל"נשמה" זה מושג התודעה, והבעיה הפסיכופיזית. כמו כן, ניתן לפרש את הניסוי המחשבתי החדר הסיני כמעיד על כך שתודעה והבנה הם מטאפיזיים מעיקרם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:14, 4 באפריל 2020 (IDT)

מתמטיקה של תמותה מקורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב נכון לרגעים אלה בעולם, מספר החולים שמתו מקורונה הוא כ-50000. מספר החולים שהחלימו: כ-200000. מכאן שאחוזי התמותה למי שחלה הם (200+50)/50 כלומר 20%. עם זאת, בטבלאות השונות מופיעים מספרים נמוכים יותר: כ15% תמותה לקשישים בלבד, כאשר המספר צונח עם ירידת הגיל. מה הסיבה להבדל המשמעותי? Gil mo - שיחה 15:34, 2 באפריל 2020 (IDT)

הסיבה היא שלוקח זמן עד שקובעים שמישהו החלים (הרבה יותר זמן משלוקח לחולה קשה למות). חישוב אחוזי התמותה הוא מקרב כלל הנדבקים והוא נמוך יחסית. Ronam20 - שיחה 15:46, 2 באפריל 2020 (IDT)
שיטת החישוב לא נכונה מכיוון שאתה לא לוקח בחשבון את זה שהחולים יכולים למות בכל שלב של מחלה, אבל נכנסים תחת כותרת "מחלימים" אך ורק בסופה (אם שרדו כמובן). תקופה שוברת ממצב הידבקות עד למצב החלמה מלאה היא כחודש, במידה ומדבור במצב קל. ורוב המוחלט של החולים כיום הם במצב קל, שזה אומר שהרוב צפויים להחלים בתקופה של שבועיים-חודש הקרובים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:00, 2 באפריל 2020 (IDT)
הנתונים גם מעוותים מפני שיש נדבקים רבים שלא נבדקו, ולכן בהכרח אחוזי התמותה נמוכים יותר.
אגב, קל לראות שביפן מספר הנדבקים נמוך בצורה חשודה, אולי אפילו פלילית. המספרים (בדקתי לפני ארבעה ימים) העידו על 3-4% תמותה. זה לא יעלה על הדעת במדינה בה שרותי הרפואה מדורגים ראשונים בעולם. מספר הנדבקים האמיתי שם חייב להיות פי 6 עד פי 10 מהמספר המדווח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:38, 3 באפריל 2020 (IDT)
גם מספר המתים לא מדווח בצורה אחידה. צרפת לא דיווחה על מי שמת בבית אבות ולא בבית חולים, וכך שמרה עד שלב מאוחר על אחוזי תמותה נמוכים יחסית (שלא להזכיר את טורקמנסיטן שם הממשלה אסרה אפילו להשתמש במילה "קורונה" כולל סנקציות נגד מפירי ההוראה, ובאורח פלא נרשמו שם 0 חולים). Ronam20 - שיחה 00:46, 3 באפריל 2020 (IDT)
Gil mo אתה טועה בהבנה של המושג'אחוזי תמותה'. אחוזי תמותה הם אחוזי הקטל של המחלה , לא הבראה VS תמותה. לצורך העניין יתכן ששאר החולים יחיו עם המחלה עד 120, הם עדיין חלק מהחשבון ללא קשר אם הבריאו ממנה. אגב הנתון נכון לכתיבת שורות אלה הוא כ-6% מהחולים המאומתים. מחריד. (בערך פי 40 משפעת, לידיעת החכמולוגים).שמש מרפא - שיחה 23:55, 9 באפריל 2020 (IDT)

האם קיימת אינדיקציה ש100% מהאנשים יכולים להידבק בקורונה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם יש אינדיקציה שבבית שבו יש נגיד 100 איש שאחד מהם הוא חולה קורונה, אז 99 האחרים ידבקו גם? או שאולי יתכן מצב של אנשים שהם "חסינים מטבעם" (אולי בעקבות חיסון מוירוסים אחרים). ספציפית אני מדבר על דיימוד פרינסס, שבה רק 20% נדבקו למרות המגע המתמשך, והשלכה על הסיטואציה באיזורי ריכוז חרדיים בישראל. 213.55.224.126 18:21, 2 באפריל 2020 (IDT)

כמו שאמרת בעצמך, התוצאות מהספינה רומזות שלא כולם ברי-הדבקה, אם כי לא ניתן להסיק ממדגם כה מצומצם מה השיעור המדויק. יכולות להיות לזה מספר סיבות ידועות, ומן הסתם ישנן עוד רבות שטרם נחקרו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:34, 3 באפריל 2020 (IDT)
היו הערכות ש-30% עד 70% מן האוכלוסיה עלולים להידבק. יש מי שמאמינים שבאיזשהו שלב תושג חסינות העדר שתגן גם על מי שאינו חסין. --א 158 - שיחה 13:07, 4 באפריל 2020 (IDT)
לפי הערכות כ-30% חסינים מטבעם.שמש מרפא - שיחה 23:56, 9 באפריל 2020 (IDT)

טבלת קידוד תווים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מישהו יודע איפה אפשר למצוא טבלה מלא של התוים בעברית, ותוים כללים, וכיצד הם מקודדים בכתובות רשת לרצפים עם `%`. (דוגמה : %D7%A9%D7%99%D7%A8 ). אני לא מעוניין במפענח אוטומטי. מצד שני, אם יש בשלוף נוסחת regex למציאת כל אחד מהקידודים, אשמח מאוד. תודה ובריאות. 79.176.208.144 18:58, 2 באפריל 2020 (IDT)

לענ"ד זה סתם יוניקוד. Shannen - שיחה 20:28, 2 באפריל 2020 (IDT)
זה UTF-8. תוכל לעיין בטבלה כאן: https://www.utf8-chartable.de/unicode-utf8-table.pl?start=1280. לקראת סוף הטבלה יש את התווים בעברית וייצוגיהם ביוניקוד וכקוד הקסדצימלי של UTF-8. TheStriker - שיחה 21:06, 2 באפריל 2020 (IDT)
לפי en:Percent-encoding זה לא בדיוק יוניקוד, אבל חלק גדול מהתווים מבוססים על הסטנדרט. (¯`gal´¯) - שיחה 23:38, 2 באפריל 2020 (IDT)
תודה רבה אנשים. 79.176.208.144 13:39, 3 באפריל 2020 (IDT)

נמחק לי הערך שכתבתי. מה לעשות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

היי, לא מזמן כתבתי ערך על הגלריינית שרי פארן ומשום מקום הדף נמחק בלי סיבה ובלי שהפרתי איזה חוק או משהו או שקיבלתי התראה בדף שיחה שלי. פשוט משום מקום זה נראה כאלו הערך לא קיים. מה לעשות?

נראה שמש:Lostam מחק את הערך. ביומן המחיקות כתוב שהערך אינו בעל חשיבות אנציקלופדית. תפנה אליו אם אינך מסכים. למה לא בדקת בעצמך ביומן המחיקות? בד"כ גם שולחים הודעה דרך דף השיחה בעקבות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 03:22, 3 באפריל 2020 (IDT)
שלום Arbivamit, ראה הדיון בדף השיחה של הערך. וגם – ב-18/03/2020 כן קיבלת הודעה בדף השיחה שלך שיחת משתמש:Arbivamit#שרי פארן על הדיון בנושא. חזרתישיחה 13:37, 3 באפריל 2020 (IDT)

JWT[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב ב-29 במרץ אנונימי ביצע את העריכה הזו עם תקציר מעט מוזר. אין לי ידע בנושא בו הערך מתעסק, אך נמנעתי מלשחזר. פניתי אל האנונימי בדף השיחה שלו אם כי לא זכיתי למענה. מעלה את זה לכאן, כי לפני העריכה שלו - הגרסה ההיא הייתה קיימת במשך שנים. עדיין לא סימנתי אותה כבדוקה גם מהסיבה הזו. מישהו יודע? מו סיזלאקהטברנה 00:27, 3 באפריל 2020 (IDT)

לא מכיר, אך נראה ששמו מופיע בסניפטים גם בערכים אחרים בוויקיפדיה העוסקים בעולם התוכנה: תכנות גנרי וHTTP POST. (¯`gal´¯) - שיחה 03:26, 3 באפריל 2020 (IDT)
העורך בסך הכול שינה את שם המשתמש שבדוגמה משם ספציפי (שאגב מופיע בדוגמאות בעוד כמה ערכים) לשם גנרי John Doe (פלוני אלמוני). Ronam20 - שיחה 03:28, 3 באפריל 2020 (IDT)
השאלה היא האם יש משמעות לשם, או שאכן עדיף לקטלג כ"John Doe (פלוני אלמוני)". מחוסר הבנה בתחום לא סימנתי את העריכה כבדוקה, אך השאלה כעת היא האם כדאי לשנות את השם הקיים לפלוני אלמוני. מו סיזלאקהטברנה 21:59, 3 באפריל 2020 (IDT)
לא חושב שראוי שיהיה שם של אדם כלשהו, שכנראה באמת ניסה להשיג משהו בכך שהציב את שמו. גם מדובר באדם לא מוכר כל כך. התיאור עצמו שליווה את המחיקה היה בעייתי בניסוח שלו, אך הוא לא טועה. אני חושב שלעיתים כן משתמשים בשמות של ישויות מוכרות בתחום, שהיו מהפכנים, בדוגמאות, אך לרוב יש סטנדרטים לשמות כללים, כמו שיש את "Hello world" ו-foobar שנהוגים בדוגמאות קוד. (¯`gal´¯) - שיחה 00:10, 4 באפריל 2020 (IDT)

ראיתי שחזרתי שינה את האזכורים הנוספים ל-John Doe. לא יודע אם בעקבות הדיון הזה: אבל תודה. כמו כן, כדאי לשים לב בעתיד לדברים כאלו בערכים שנוגעים בעולם התכנות. מו סיזלאקהטברנה 03:26, 4 באפריל 2020 (IDT)

איך נכנסים ליומן מחיקות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

היי איך נכנסים ליומן מחיקות כדי לראות מי מחק לי את הערך. Arbivamit (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ככה, אבל זה לא משנה מי מחק, ערך לא נמחק סתם כנראה הייתה סיבה. --דוד-- Cumputer guyשיחה • ט' בניסן ה'תש"ף • 10:04, 3 באפריל 2020 (IDT)
וודאי שזה משנה. אפשר לפנות לקבלת הסבר למה, כדי להשתפר או כדי לערער. אסף השני - שיחה 13:05, 3 באפריל 2020 (IDT)
הוא קיבל הסבר בדף שיחתו עם הפניה לדיון החשיבות. חזרתישיחה 13:39, 3 באפריל 2020 (IDT)
זה ממש לא עוזר לפנות אותו לדיון חשיבות שנמחק עם הערך. ככה לא מקבלים עורכים חדשים! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 3 באפריל 2020 (IDT)
הערתי ליואב בדף השיחה שלו. זה לא יאמן שאחרי שנים של דיבורים על הנושא לא מפנימים כללים פשוטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:09, 3 באפריל 2020 (IDT)
לא הבנתי מה יואב עשה לא תקין. דיון החשיבות נפתח על ידי יואב ב-18/03/2020 ובה בעת הוא הודיע על כך לכותב הערך. דיון החשיבות לא נמחק, ולא יימחק (שיחה:שרי פארן#דיון חשיבות אנציקלופדית). חזרתישיחה 00:02, 4 באפריל 2020 (IDT)
מה שהוא עשה בלי מחשבה (זה לא "לא תקין") זה לא לעשות את מה שאתה כן עשית - לתת לינק קל להגיע אליו גם אחרי מחיקת הערך. צריך לזכור שעורכים חדשים ממש מתקשים עם מה למצוא איפה ואיך. במלים אחרות, צריך להנגיש עבורם את הדברים. בוא נאמר שאחד מכל עשרה עורכים חדשים (זה מספר בנפנוף ידיים, אבל אני מקווה שהעיקרון ברור) יגדל להיות עורך פורה ותורם. חבל לאבד כאלה בגלל חוסר תשומת לב. אחרי הכל כולנו הגענו לכאן ולא ידענו מימיננו ומשמאלנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:09, 4 באפריל 2020 (IDT)
OK. חזרתישיחה 00:44, 4 באפריל 2020 (IDT)
ובטח לא לתת תשובה מתנשאת כמו שנתן Cumputer guy. אסף השני - שיחה 11:43, 4 באפריל 2020 (IDT)
מצטער, לא הסתכלתי מי כתב את הבקשה חשבתי שזה איזה אנונימי שמחקו לו ערך הבל. (בדרך כלל משתמשים רשומים עוקבים אחרי דפים שהם כתבו). --דוד-- Cumputer guyשיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 21:23, 4 באפריל 2020 (IDT)

קומוניזם במזרח הרחוק[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה לזה שהקומוניזם תפס כ"כ חזק דווקא במזרח הרחוק? האם זאת רק הקרבה הפיזית לרוסיה, או שיש פה משהו עמוק יותר? האם התרבות הבודהיסטית הסגפנית הייתה כר פורה לקומוניזם בגלל המכנה המשותף של שניהם- הסלידה מהנהנתנות המערבית? האם אני הראשון שחשב על זה או שהנושא הזה כבר נחקר?--185.175.34.213 13:08, 4 באפריל 2020 (IDT)

אני חושב שזה קרה במהלך מלה"ע השנייה, בעקבות כיבושים שעשתה ברה"מ, שחלק ממטרתה הייתה גם להפיץ את הקומוניזם. ארה"ב, מהצד השני, דווקא ניסתה להילחם בהפצת הקומוניזם. (¯`gal´¯) - שיחה 04:50, 5 באפריל 2020 (IDT)
הקומוניזם תפס בעיקר בהודו-סין, בתמיכת המשטר הקומוניסטי בסין. הקומוניזם תפס גם כריאקציה לקולוניאליזם המערבי - תנועות התנגדות על בסיס אידאולוגי התמידו במלחמה נגד השליטים (בעיקר צרפת).יואלפ - שיחה 10:47, 5 באפריל 2020 (IDT)
הקומוניזם הצליח לא רע באותה תקופה גם באמריקה הלטינית וגם באפריקה. גם באיטליה ובצרפת היו מפלגות קומוניסטיות חזקות. Tzafrir - שיחה 11:46, 5 באפריל 2020 (IDT)
בין השאר כי הקומוניזם היא אחת הדרכים היעילות של דיקטטורים לשלוט שמש מרפא - שיחה 13:58, 10 באפריל 2020 (IDT)

המחסור בביצים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב ממה נגרם המחסור בביצים? אחרי הכל נשארנו אותה כמות של אנשים במדינה, גם אם לא עובדים. ולפי הידוע, תרנגולות לא נפגעות מהוירוס.יונת זהב - שיחה 00:03, 5 באפריל 2020 (IDT)

ההתפרעות על רשתות השיווק והמזון בתחילת משבר הקורונה גרמה לחוסרים במוצרי מזון, שכן אזרחים רבים אגרו כמויות רבות שחרגו מהצריכה הממוצעת. ראה את זה. מו סיזלאקהטברנה 00:08, 5 באפריל 2020 (IDT)
אבל עד כדי כך?! שאין בחנויות אפילו לא ביצה אחת לרפואה?! המלך הכחולשלח לי הודעה! 10:58, 5 באפריל 2020 (IDT)
ראה המועצה לענף הלול. 141.226.169.101 13:27, 10 באפריל 2020 (IDT)
ממשלת ישראל מטילה סגר, מטילה עוצר, למה היא לא מטילה ביצים?? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:23, 10 באפריל 2020 (IDT)
עד כמה שהבנתי, כל שנה בפסח יש צריכה גדולה יותר, ומשלימים אותה ע"י יבוא. השנה היתה בעיה עם היבוא, בגלל הקורונה במדינות שישראל מייבאת מהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רעל מול רעלן[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מה ההבדל בין רעל לבין רעלן?

רעלן הוא רעל שמיוצר על ידי חיים בעוד רעל הוא שם כללי (רעלן הוא מקרה פרטי של רעל). ר' ערך רעל באנגלית ("The fields of medicine (particularly veterinary) and zoology often distinguish a poison from a toxin, and from a venom. Toxins are poisons produced by organisms in nature, and venoms are toxins injected by a bite or sting (this is exclusive to animals). The difference between venom and other poisons is the delivery method."). ThePupil - שיחה 17:25, 5 באפריל 2020 (IDT)

קבוצות הכוכבים נסתרות או נגלות במשך חודש בשנה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בערך גלגל המזלות נכתב כך: "גלגל המזלות או גלגל הזודיאק (מיוונית: ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות" - קבוצות כוכבים המוסתרות כל אחת פעם בשנה למשך כחודש. רצועה זו של מערכי הכוכבים היא רצועה דמיונית מעגלית הנמצאת על מישור המילקה ומקיפה את מערכת השמש; על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ". האם זה לא אמור להיות להיפך? (=קבוצות כוכבים הנגלות כל אחת פעם בשנה למשך כחודש) ThePupil - שיחה 17:10, 5 באפריל 2020 (IDT)

גם זה וגם זה לא נכונים. הכוונה היא שהשמש נמצאת בקבוצת כוכבים אז לא ניתן לצפות בה (אי אפשר לצפות לכיוון השמש). בארץ כל גלגל המזלות נמצא מעל לאופק כל ימות השנה. אבל, כאמור, לא ניתן לצפות במזל בו נמצאת השמש. למעשה לא ניתן לצפות בגיזרת שמיים גדולה למדי, המכילה כמה קבוצות כל פעם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:33, 5 באפריל 2020 (IDT)
טוב, הגיע הזמן שאעשה שם סדר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:48, 6 באפריל 2020 (IDT)
אכן, כבר כעת הערך נראה טוב יותר. אגב, אולי תוכל להחכים אותי מידיעותיך ולסייע לי לפתור את הקושי הבא. בהנחה שקיימים לילות ארוכים יותר מהיום (נניח למשל לילה בן 14-16 שעות בישראל) ובהנחה שאפשר לראות בו זמנית 6 קבוצות כוכבים (בכל שאלתי זו אני מתייחס לשנים עשר המזלות בלבד) בלילה בכל זמן נתון, וידוע שהשמש נעה בקצב של 15 מעלות לשעה, יוצא מזה שאפשר לראות את כל 12 הקבוצות בשמים, וזה מקשה על ההסבר שהשמש מסתירה את המזל ה-12, כי אם השמש תסתיר את זה אז בהכרח במקום התצפית יהיה יום ולא לילה. מקווה ששאלתי מובנת.ThePupil - שיחה 16:23, 7 באפריל 2020 (IDT)
למעשה אתה כמעט צודק למרות שגיאה, אבל רק מפני מוזרות בגלגל המזלות. בלילה הארוך ביותר, ה 21/12, השמש נמצאת בקבוצת נושא הנחש, שאמנם נמאת על מישור המילקה אבל הוחרמה מרשימת המזלות. זה המזל היחיד שלא ניתן כלל לצפות בו בלילה הזה.
השגיאה שלך היא שלא לקחת בחשבון שלא ניתן לראות כוכבים בזמן הדימדומים, הנמשך כשעתיים. כלומר, למרות שהשמש שוקעת ב 16:00 וזורחת ב 8:30, כוכבים ניתן לראות מ 18:00 עד 6:30. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:44, 7 באפריל 2020 (IDT)
תודה רבה! החכמתי.
רציתי לשאול עוד מספר שאלות ברשותך:
1) האם הטענה שאפשר לראות בכל זמן נתון שש קבוצות כוכבים (מ-12 המזלות) או שזה לא הכרחי?
2) האם המספר המקסימלי של ה'מזלות' שאפשר לראות בלילה אחד בשום אופן אינו יותר מ-11?
3) בערך הנ"ל כתבת "בעבר נאמר שמועד מסוים בשנה הוא "במזל" על פי שם הקבוצה בה נמצאה השמש. אסטרולוגים עדיין משתמשים בלוח זמנים בן כ 2,000 שנה, ומאז בשל תופעת הנקיפה השמש אינה נמצאת במזל האסטרולוגי, אלא מקדימה בחודש. לדוגמה, בטווח הזמנים 20 מרס - 19 אפריל, המוכרז כמזל טלה, נמצאת השמש במזל דגים". היכן אפשר למצוא טבלת השוואה בין המזל האסטרולוגי למזל בפועל? תודה! ThePupil - שיחה 02:47, 8 באפריל 2020 (IDT)
1. אם מביטים אך ורק לאורך קו המילקה, אם אני זוכר נכון אז שני מעגלים גדולים חוצים Zה את זה לקשתות של 180 מעלות - ואז תמיד חציו גלוי. אבל המזלות עצמם תופסים שטח גם מדרום ומצפון למלקה. כתוצאה חלק מהקבוצות הסמוכות לאופק יהיה מתחת לאופק. גם פה יש את האנומליה של נושא-הנחש (תרגום מזעזע). כשהוא גלוי בשמים הוא תופס מקום של אחד המזלות - מה שאומר שיהיו רק חמישה מעל קו האופק.
2. נכון.
3. פשוט לך מזל אחד לאחור. חשוב לזכור שהגבולות בין הקבוצות נקבעו באופן שרירותי (עשה את זה אסטרונום פּוץ בשם באייר. רעיון גרוע מאד), ולכן גם השאלה באיזה תאריך השמש נכנסת למזל מסויים ובאיזה יוצאת ממנו היא במידה רבה שרירותית.
עריכה: יש בערך עצמו טבלה שכזו !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 8 באפריל 2020 (IDT)
2) תודה. אז אם נדבר על בדרך כלל, רואים חמש קבוצות או שש קבוצות (מ-12)? אני תמה אם אפשר לבדוק את זה לבד דרך Stellarium או Google sky, האם ידוע לך?
3) תודה. מה בעצם עשה את הגבולות של הפוץ בשם באייר למדויקים יותר אם הכל החלטה שרירותית? כלומר מי ולמה קבעו שהאסטרונומים הקודמים שקבעו שהשמש נכנסת כחודש אחד מוקדם יותר- טעו, אם ההגדרה של טעות היא שרירותית כאן?
בשולי הדברים הרשה לי להתנצל על כך שאני מטריד אותך בשאלותיי, יש לך ידע טוב באסטרונומיה ואני משתמש בו כדי להבין את הנושא ששאלתי עליו.
ThePupil - שיחה 01:52, 10 באפריל 2020 (IDT)
אכן חמש או שש מזלות בכל זמן נתון, בהנחה שאתה מקבל את זה שחלק מהמזלות נחשבים כגלויים גם אם חלקם תחת האופק.
בהחלט ניתן לבדוק את זה בסטלאריום (לא מכיר מספיק את גוגל סקיי) אבל זה ניג'וס כי מימשק קפיצות הזמן לא נוח.
הגבולות של באייר לא היו טובים כלל. הם גרמו לכך שכוכבים ששימשו בשתי קבוצות שונות נעקרו מאחת הקבוצות, ובדרך רוקנו מתוכן את הציור של הקבוצה. דוגמה אחת היא עקרב ומאזניים, שנייה היא פגסוס ואנדרומדה. אני חושב שלפני באייר לא היו גבולות מוגדרים. בכל מקרה גבולות מוגדרים לקבוצות זו המצאה מודרנית, ומיותרת.
אין לי בעייה עם השאלות, אני אוהב מאד ללמד אסטרונומיה, ובעבר זה היה חלק מהעבודה שלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:05, 10 באפריל 2020 (IDT)
תודה רבה, נעים ללמוד ממי ששמח ללמד דיסציפלינה מסוימת. לגופו של עניין, אם זו החלטה שרירותית שמתבססת על 'תלישת' כוכבים מקבוצת כוכבים אחרת, כמו שאתה מציין, אז זה לא אומר שהמזל האסטרולוגי (לא אוהב לקרוא לו אסטרולוגי מכיון שהוא שימש באסטרונומיה במשך אלפי שנים, ואני לא באמת חושב שיש הכרח לקשור בין האסטרולוגיה (שטות מוחלטת לדעתי) לאסטרונומיה (תחום מדעי מבוסס), אני מעדיף להתייחס אליו כ-Equinox אבל לצורך הדיון נשתמש במונח שציינת "מזל אסטרולוגי" כשהכוונה כמובן לחלק האסטרונומי בלבד) שגוי, שכן המזל האסטרולוגי מתבסס על מערכת כוכבים אחרת ולכן נקודת ההתחלה והסוף שונות מהמזל של באייר. מאידך, בתחילת הערך גלגל המזלות מוזכרת הנקיפה לפיה המזל האסטרולוגי אינו נכון בגלל ("בעבר נאמר שמועד מסוים בשנה הוא "במזל" על פי שם הקבוצה בה נמצאה השמש. אסטרולוגים עדיין משתמשים בלוח זמנים בן כ 2,000 שנה, ומאז בשל תופעת הנקיפה השמש אינה נמצאת במזל האסטרולוגי, אלא מקדימה בחודש. לדוגמה, בטווח הזמנים 20 מרס - 19 אפריל, המוכרז כמזל טלה, נמצאת השמש במזל דגים"), ולכן אני קצת מבולבל: האם המזל האסטרולוגי אינו נכון בגלל תופעת הנקיפה או בגלל שמישהו החליט להזיז את הגבולות או גם וגם? ThePupil - שיחה 02:59, 10 באפריל 2020 (IDT)
מפני תופעת הנקיפה. אמנם הגבולות לא היו מוגדרים, אבל לא היה ספק לגבי המצאות השמש בלב המזל. יצא שקצוות תחום התאריכים היו שרירותיים מאז ומעולם, אבל לא היה שום ספק לגבי חלקה האמצעי של התקופה. היום התזוזה היא במזל שלם כמעט, כולל חלקה המרכזי של התקופה. כלומר השמש נמצאת בבירור בתחום שהוסכם תמיד שהוא בתחום המזל הקודם לעומת מה שמוגדר באסטרולוגיה. כאמור, זה רק בשל הנקיפה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:29, 10 באפריל 2020 (IDT)
כעת זה מובן לי. תודה רבה על ההסברים והסבלנות. אפשר לסמן כנענה. ThePupil - שיחה 18:13, 10 באפריל 2020 (IDT)

מבטא אשכנזי מוזר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

היי, אמנם יצא לי לשמוע בהמון הזדמנויות מבטא אשכנזי, אבל לא מעט פעמים שמעתי אצל אשכנזים ספורים צורת הגייה שנשמעה מאוד מוזרה. אני אתן לכם דוגמאות 1. אנשים שלמשל בקדיש במקום להגיד "ואמרו אמן" הם אומרים "ואימרי אומיין" (המ' בפתח) 2. בשיר הזה https://m.youtube.com/watch?v=KcGX2xBaMbw אם תשימו לב הזמר אומר "גם מאחורי הדבוירים הקוישים היומדים עוליכו אני עומייד" כשזה בכלל לא נקרא ככה.

קראתי את הערך בויקיפדיה על הגייה אשכנזית וזה עשה לי אפילו יותר בלאגן בראש... אצל מי מתאפיינת ההגייה הספציפית הזו? ליטאים? פולנים? גליציאנים? ומאיפה זה הגיע בכלל?

זוהי הברה חסידית --דוד-- Cumputer guyשיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 17:24, 5 באפריל 2020 (IDT)
מקורה בפולין וגליציהשמש מרפא - שיחה 00:01, 10 באפריל 2020 (IDT)

העתק הדבק בציור[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב איך ציירים בסוף המאה ה-19 עשו קופי פייסט בציורים - כלומר עשו שני ציורים זהים עם ווריאציות, או דמות זהה בשני ציורים. מה הפוטושופ שלהם? למשל The Artist and his Model, מול Working in Marble של ג'רום. או הדמות המועתקת בThe Return of Spring וAbduction of Psyche של בוגרו. איך הם לקחו מציור אחד, והעתיקו לשני? הם פשוט עשו רפרודוקציה ממש מקצועית לאמנות של עצמם? Nadav M. Perlman - שיחה 21:28, 5 באפריל 2020 (IDT)

להבנתי כן; וראה העתק (הכפלה)#העתקים של יצירות אמנות. חזרתישיחה 01:02, 6 באפריל 2020 (IDT)
מה לגבי מהדורת פקסימיליה? (¯`gal´¯) - שיחה 04:21, 6 באפריל 2020 (IDT)

מתי הומצא ביהדות/בתנ"ך הרעיון של שכר ועונש בעולם הבא?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב ברוב התנ"ך, הרעיון של שכר ועונש הוא בעולם הזה בלבד. רואים את זה גם בהתייחסויות ישירות מועטות למדי אך בעיקר בטרוניה על כך שיש צדיק שרע לו ורשע שטוב לו, זוהי תלונה בלתי מתקבלת על הדעת אם אתה יודע שיש עולם אחר שבו נעשה הדין. אולם, בכל זאת חילחלה ליהדות התפיסה שיש גם עולם הבא ובו הצדיקים מקבלים שכר והרשעים באים על עונשם. מתי זה קורה? מהם הביטויים לכך במקרא ומהן הנסיבות ההיסטוריות לכך? שאינו יודע - שיחה 07:48, 6 באפריל 2020 (IDT)

שאינו יודע השכר לצדיקים לאחר המוות מופיע כבר בספר דניאל (שהוא ככל הנראה המאוחר בספרי התנך ונכתב בסביבות גזירות אנטיוכוס). כאן (לצערי קול בלבד ללא תמלול) מציגים את הטענה שהצורך בגמול מהעולם הבא הגיע כדי לאפשר את רעיון קידוש השם. Tzafrir - שיחה 11:04, 6 באפריל 2020 (IDT)
אין אזכור מפורש בתנ"ך, אך ישנן רמיזות. אחת המובהקות שבהן היא דרשת חז"ל על הפסוק בסוף פרשת ואתחנן, "היום לעשותם" ומחר לקבל שכרם. האזכור המפורש הראשון הוא במשנה בסוף סנהדרין. אמנם הדבר מתחייב מבחינה לוגית כחלק ממערך שכר ועונש ואכמ"ל שמש מרפא - שיחה 00:07, 10 באפריל 2020 (IDT)

תפיסת הטבע בפילוסופיה היוונית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב היי, אני מנסה להבין האם יש אפשרות להצביע על שינויים בהבנה ובתפיסה של המושג - "טבע" בפילוסופיה היוונית העתיקה. החל מראשיתה - עם הפילוסופיה הקדם־סוקרטית ועד לאריסטו? חן חן, שאינו יודע - שיחה 07:52, 6 באפריל 2020 (IDT)

האם יש סיפור מכונן באסלאם?[עריכת קוד מקור]

ביהדות ובנצרות יש סיפור מכונן שסביבו בנויות כל הדת והאמונה, שמוזכר אינספור פעמים בספרי הדת ובתפילות, ושכפירה בו היא כפירה בלבה של הדת- ביהדות זה יציאת מצרים, בנצרות זה עליית ישוע מתוך הקבר. האם יש סיפור בעל מעמד דומה באסלאם?--185.175.34.213 10:23, 6 באפריל 2020 (IDT)

ההיג'רה? אבל למה צריכים סיפור מכונן אחד? ביהדות, לדוגמה, יש מארג שלם של סיפורים: אברהם, יעקב, יוסף, יציאת מצריים, מתן תורה, נדודים במדבר, כיבוש הארץ, תור הזהב של מלכות דוד ושלמה, וכמובן אסונות וחורבנות. Tzafrir - שיחה 11:07, 6 באפריל 2020 (IDT)

שאלה לגבי מינוח של מכ"ם[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב מה המינוח העברי ל-Passive electronically scanned array(אנ')? תודה רבה, קלונימוס - שיחה 14:11, 6 באפריל 2020 (IDT)

אני לא בטוח שיש מונח מוסכם. הייתי הולך על "מערך סורק פאסיבי" (פאסיבי בעברית - סביל - נשמע ממש גרוע). ‏Setresetשיחה 22:11, 6 באפריל 2020 (IDT)
Setreset, תודה רבה. קלונימוס - שיחה 12:33, 10 באפריל 2020 (IDT)

האם צפויה מתישהו הקלה בבידוק הבטחוני בטיסות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

הבידוק הבטוחני בטיסות ידוע בשיטת ה-overkill שבה מחרימים גוזזי ציפורניים, משחות שיניים ומים מינרליים. ברור שמקור הסיבות הוא ריבוי מתקפות טרור בתקופות עבר. ומצד שני ברור לכל הבודקים שאף אחד מהנוסעים לא הולך לחטוף מטוס בעזרת מחזיק מפתחות, יוגורט ודאודורנט. האם איפעם צפויה הקלה בנושא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:38, 6 באפריל 2020 (IDT)

זה באמת דבילי שאפשר לעלות לטיסה עם סלולרי או מחשב נייד, שהסוללה שלהם היא פצצה לא כל כך קטנה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:30, 7 באפריל 2020 (IDT)
יש כימאי שאני מכיר שטוען שיש אינספור חומרים מותרים לעליה למטוס עם פוטנציאל להיות מסוכנים. מקרה קלאסי הוא צמר גפן דחוס שניתן לפזר ולהדליק במטוס (ושירפה מאוד מהירה במקום סגור תגרור לירידה בחמצן וחנק). אבל לעלות עם יוגורט זה אסור... Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:20, 7 באפריל 2020 (IDT)
ולמי שלא מכיר: 10 כלי נשק מאולתרים שאפשר להרכיב בשדה התעופה. וכמו שכבר הראה מזמן מקגייוור: אפשר לאלתר נשק בכל מקום. הוא לא מאוד יעיל ויש סיכוי לא רע שהוא לא יעבוד, אבל בטווחים קצרים זה כנראה מספיק טוב. Tzafrir - שיחה 14:22, 7 באפריל 2020 (IDT)
ניטרוצלולוזה היא חומר נפץ שנראה כמעט כמו כותנה. אפשר להסוות אותה, לדוגמה בצורת פדים להסרת איפור. עם זאת יתכן שכלבי גישוש בשדה התעופה מאולפים לזהות אותה על פי הריח, אבל מעולם לא ראיתי כלב גישוש בשדה תעופה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:22, 7 באפריל 2020 (IDT)
מדוע לא להשתמש בחומר נפץ נוזלי שמוסתר בתוך גביע יוגורט? שמש מרפא - שיחה 00:10, 10 באפריל 2020 (IDT)
כי אסור להעלות יוגורט לטיסה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:55, 10 באפריל 2020 (IDT)
פגשתי כלבי גישוש בשדות תעופה יותר מפעם אחת; לא רק בארה"ב. השאלה המקורית מכילה המון הנחות שלא בטוח שהן נכונות. נראה לי שלא ניתן להכחיש שרמת התחכום של האיום הולכת וגדלה. ‏«kotz» «שיחה» 10:40, 13 באפריל 2020 (IDT)

מי בנה יותר בהתנחלויות, השמאל או הימין?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

מי בנה יותר בהתנחלויות, השמאל או הימין?--94.159.193.118 20:10, 6 באפריל 2020 (IDT)

זו שאלה לא מוגדרת. מה זה בנה? הקמת יישובים חדשים? הרחבה של יישובים קיימים? ומה זה ימין ושמאל? הליכוד של אריק שרון הוא בעיניי שמאל, אבל אולי אתה תגדיר אותו כימין. יש כאן כמה עורכים שיגדירו את "קדימה" כמרכז, ואחרים כשמאל או כימין וכו' Ronam20 - שיחה 20:18, 6 באפריל 2020 (IDT)
בעשר השנים הראשונות לאחר תפיסת השטחים במלחמת ששת הימים, תחת שלטון המערך,

התפיסה ששלטה בהקמת ההתנחלויות הייתה ביטחונית ודמוגרפית – אזור בקעת הירדן כמחסום מזרחי, חבל גוש עציון ועזה ובשטחים מעוטי אוכלוסייה פלסטינית. בעת עלית הליכוד לשלטון בשנת 1977 מנתה אוכלוסיית המתנחלים 28 ישובים בהם התגוררו כ – 5000 תושבים )אריאלי, 2008 :30 .)מספר זה הלך והתעצם עם השנים עד שנכון לשנת 2012 מנתה האוכלוסייה הנדונה קרוב ל- 000,340 נפש )גידול של כ- %6800 )המתגוררים ב- 144 ישובים, ביניהם ערים המונות עשרות אלפי תושבים, ובנוסף עוד כ- 000,200 איש במזרח ירושלים )שלום עכשיו, 2018.

מתוך עבודת התיזה שלי.שנילי - שיחה 21:40, 6 באפריל 2020 (IDT)

מעבר של הקורונה[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם הקורונה יכולה לעבוד דרך הצומח כלומר פרחים עצים וכדומה

וירוס הקורונה אינו יכול להדביק תאי צמחים. המעטפת שלהם שונה, בנויה מתאית, והקולטנים על פני המעטפת שונים. אני בספק אם הוא יכול להדביק משהו פרט ליונקים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:35, 6 באפריל 2020 (IDT)
אולי הכוונה שמישהו משתעל על פרח ואז אדם בריא מריח ושואף טיפות עם הוירוס? בכל מקרה, לא נראה שזה תסריט סביר במיוחד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:12, 7 באפריל 2020 (IDT)
הוירוס צריך קולטני ACE2 כרצפטור בכדי לחדור, דבר שלא קיים בעולם הצומח. לגבי השורה למעלה, באותה מידה כל דבר בעולם יכול לשמש כמשטח הדבקה. שמש מרפא - שיחה 00:14, 10 באפריל 2020 (IDT)

האם יש הסכמה על הגדרת מושג הפוליגון במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

אני לא מתמטיקאי ולא למדתי הרבה מתמטיקה אך יש לי שאלה בנושא יסודות הגיאומטריה (אני מניח):

הבנתי שהגדרה מקובלת או סבירה לפוליגון היא צורה סגורה (closed figure) בעלת 3 צדדים או יותר שבה כל צד הינו מקטע קו (line segment) שחייב לפגוש את הצדדים האחרים במדויק ובכך נבדל פוליגון מ cursive.

אני רוצה לשאול כאן, האם יש הסכמה על הגדרת מושג הפוליגון במתמטיקה בכלל והאם ישנם מתמטיקאים שקראו תיגר על ההגדרה המקובלת וטענו שגם מקטע קו (המכיל באופן טבעי 2 נקודות ולכן הוא Poly ולא Uni) הוא פוליגון במובן של ריבוי נקודות, על אף שמדובר רק בשתי נקודות וללא סגירה בפרט?

תודה על תשובה מראש, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעברית פוליגון הוא מצולע. ההגדרה בערך היא: „חלק ממישור המתוחם על ידי מספר סופי של קטעים״. קו בודד לא תוחם חלק מהמישור. בכל מקרה, הגדרות במתמטיקה נועדו להיות מועילות. תמיד אפשר להגדיר מושג חדש שקוראים לו, לדוגמה, „פוליקטע״, לפי ההגדרה שלך ולראות מה אפשר לעשות איתו. Tzafrir - שיחה 14:12, 7 באפריל 2020 (IDT)
לא נדרש להגדיר מה זה "תחימה"? (¯`gal´¯) - שיחה 22:24, 7 באפריל 2020 (IDT)
מה יהיה ההבדל בין פוליקטע לקטע סטנדרטי? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:18, 7 באפריל 2020 (IDT)
אילן, הערך קטע (מתמטיקה) כולל גרסה אנגלית הנקראת Interval; הפתיחים נראים לי מעט שונים - ייתכן שיש טעות בויקינתונים; אינני הסמכות לקבוע. אשמח להפנייה לערך מתאים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
פשוט מנסחים אחרת, אבל המשמעות אותה משמעות. בנוסף, הערך האנגלי כולל גם קטעים בתחומים נוספים, כמו המישור המרוכב וקטע דיאדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:58, 9 באפריל 2020 (IDT)
נראה כאילו אתה מצפה לשמוע על כנסיית הפוליגון הקדוש שממנה התפצל הפלג של מאמיני הקטע הרב-צלעי בשל מחלוקת על זוויות חדות. מצולע הוא סדרה סופית של נקודות המחוברות ביניהן בקטעים באופן מעגלי. התאור החסכוני של מצולע כולל את הנקודות , המחוברות זו לזו על ידי הצלעות . מכאן אפשר לדון בגרסאות מנוונות שונות. למשל, האם מותרות חזרות ברשימת הקודקודים? האם מותרים שלושה קודקודים רצופים הנמצאים על אותו ישר? האם מותר המקרה n=2? התשובה בכל המקרים היא שאפשר כך ואפשר גם אחרת, והשאלה אינה מהי ההגדרה ה"נכונה" אבסולוטית, אלא איזו הגדרה משרתת את התאוריה שלך טוב יותר. עוזי ו. - שיחה 22:37, 7 באפריל 2020 (IDT)

התפלגות והצטברות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#התפלגות והצטברות

האם שפת הסימנים (לחירשים) כוללת גם סימנים עם השפתיים?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שמתי לב שבתרגום לשפת הסימנים בחדשות, המתרגם עושה לא רק תנועות ידיים, אלא גם תנועות פנים ושפתיים, כשהשפתיים לא נראות סתם כמו דיבור, אלא תנועות מאוד רחבות ו"מוגזמות". האם תנועות שפתיים הם חלק שפת הסימנים, או שזה מין "דגש"? 213.55.225.44 11:54, 8 באפריל 2020 (IDT)

זה לטובת קריאת שפתיים. חזרתישיחה 13:46, 8 באפריל 2020 (IDT)
שפות הסימנים שונות במדינות שונות. יהיה ממש קשה לברר אם יש כאלה שתנועות שפתיים משמשות בהן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:56, 10 באפריל 2020 (IDT)

מחפש כתבה של פרופסור חיים בן שחר[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב מחפש כתבה של פרופסור חיים בן שחר לפני כ 35 שנים.הכתבה היתה בנושא הכלכלה הישראלית והחברה החרדית. בגוף הכתבה היתה קריקטורה של מנוף הנושא את החברה החרדית.על חשבון החברה החילונית (החברה החילונית המנוף). ובסוף הכתבה אזהרה, כי בסוף כולנו ניקרוס מעומס המשא של הברה החרדית.

האם יכול להיות ההפך מגירוש?[עריכת קוד מקור]

ההיסטוריה מלאה באינספור מקרים בהם עם אחד גירש עם אחר משטח מסוים. אבל האם היה אי פעם מקרה כמו זה המתואר בסיפור יציאת מצרים, שבו עם אחד רצה לעזוב מרצונו ועם אחר החזיק אותו בכוח?--185.175.34.213 14:32, 9 באפריל 2020 (IDT)

לא מצרים ולא גושן היו המולדת של עם ישראל. חזרתישיחה 18:09, 9 באפריל 2020 (IDT)
לא חייבים להגיב בכוח אם לא יודעים את התשובה. מחקתי את המלה הנ"ל כדי שלא יהיה מקום להתחכמויות כאלה.--185.175.34.213 19:44, 9 באפריל 2020 (IDT)
אז למה אתה מגיב בכוח? השאלה שלך הייתה שגויה מהיסוד, עם סתירה פנימית. ההתחכמות (או ההיפך מהשורש הזה) היא שלך בלבד. חזרתישיחה 21:54, 9 באפריל 2020 (IDT)
די לחפור, מיצית את הנקודה שלך.--185.175.34.213 22:57, 9 באפריל 2020 (IDT)
מה לגבי היהודים תחת השלטון הנאצי? הרבה ניסו לעזוב אך לא התירו להם לצאת מגבולות השלטון. המסמכים המזהים, כמו דרכון, הסגירו את היותם יהודים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:27, 9 באפריל 2020 (IDT)
זאת דוגמא טובה. תודה, גל. האם יש עוד דוגמאות?--185.175.34.213 23:29, 9 באפריל 2020 (IDT)
אם כי, בעצם המקרה של גרמניה הנאצית זה לא בדיוק מה שהתכוונתי, כי אלה שברחו או שניסו לברוח, הן היהודים שבהם והן האחרים, עשו זאת כבודדים, ובמחתרת. הם לא היו קבוצה הומוגנית מאורגנת שהתעמתה עם השלטון. האם היה מקרה בהיסטוריה שבו קבוצה מאורגנת רצתה לעזוב את הארץ שחיה בה והשלטון לא נתן לה?--185.175.34.213 23:33, 9 באפריל 2020 (IDT)
סנט לואיס? הייתה התארגנות של היהודים העשירים שיכלו להרשות לעצמם לארגן הפלגה שתנסה למצוא מדינה שתקלוט אותם כפליטים. זה כמובן לא הסתיים טוב, אף מדינה לא הסכימה לקלוט אותם והם נאלצו לחזור לגרמניה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:56, 10 באפריל 2020 (IDT)
תודה, גל. זה הולך ומתקרב, אבל זה עדיין בודדים יחסית. אני מחפש משהו יותר לכיוון של עם שלם / שבט שלם / קהילה שלימה. אני מבין שכנראה אין.--185.175.34.213 11:10, 10 באפריל 2020 (IDT)
לצורך העניין, גם "הסירובניקים" בברית המועצות או הפליטים ממזרח ברלין היו בודדים, ולא עם שלם כמו ביציאת מצרים.--185.175.34.213 23:35, 9 באפריל 2020 (IDT)
האם בסיפור יציאת מצרים הייתה "קבוצה הומוגנית מאורגנת שהתעמתה עם השלטון"? היה משה, שיחד עם אחיו אהרן התעמת עם פרעה. האם משה היה נציג של העם? האם העם היה הומוגני ברצונו לצאת? קשה לומר זאת לנוכח אירועים אחדים במסעם במדבר, שהעידו על חוסר הומוגניות. דוד שי - שיחה 23:56, 9 באפריל 2020 (IDT)
העם לא היה הומוגני ברצונו לצאת, אבל הוא בהחלט היה הומוגני מבחינת מוצא, זהות, מעמד.--185.175.34.213 11:11, 10 באפריל 2020 (IDT)
לפי *המסורת* עם ישראל נוצר במצרים, ובגלל העבדות החליט לחזור לחירות במולדתו ההיסטורית כנען (ישראל). לפי *המחקר* עם ישראל נוצר משבטים שונים בכנען, ויציאת מצרים היא מיתוס מכונן ומגבש, שנועד להוכיח לכאורה שלעם יש מקור משותף, ולא אירוע היסטורי שהתרחש במציאות הפיזית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
השאלה היא לא על יציאת מצרים עצמה, אלא האם היו מקרים דומים במציאות בכל זמן ומקום שהם. ככל שמתרבות התשובות, אני מגיע למסקנה שלא.--185.175.34.213 11:13, 10 באפריל 2020 (IDT)
אני מניח שהיו כל מיני מקרים של שלטון אימפריאלי שרצה למנוע מעמים נוודים או חצי נוודים להמשיך ולזוז ועשה את זה באמצעים שונים. אבל אין לי דוגמה בראש כרגע. Tzafrir - שיחה 14:32, 10 באפריל 2020 (IDT)
אני מתאר לעצמי שגם העבדים באמריקה רצו לחזור למולדתם.אסף השני - שיחה 14:47, 10 באפריל 2020 (IDT)
והנה דוגמה לארגון שלהם ולא פעולה כבודדים: מרד נט טרנר אסף השני - שיחה 14:53, 10 באפריל 2020 (IDT)
היו מרידות עבדים קצת יותר רציניות: האיטי וכן קילומבים כגון פלמארס בברזיל. חזרות של עבדים לשעבר לאפריקה: ליבריה נוסדה על ידי עבדים חוזרים (והם הפכו לאליטה ששלטה במדינה במשך מעל מאה וחמישים שנים, עד עלייתו של סמואל דו. באופן כללי חזרה לאפריקה לא הייתה דבר מעשי. Tzafrir - שיחה 13:09, 11 באפריל 2020 (IDT)
הפעולות שנקט שלטון המנדט הבריטי הסתכמו בתוצאה דומה, אבל מדובר על איסור להגיע, לא על איסור לצאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:21, 10 באפריל 2020 (IDT)

דבש צמיג לעומת דבש נוזלי[עריכת קוד מקור]

היי, מדוע לפעמים הדבש מאוד נוזלי ולפעמים מוצק? גם כאשר טמפרטורת החדר זהה, רמת הצמיגות/קשיות של הדבש שונה. האם זה בגלל הפרחים או בגלל הדבורים? תודה, שאינו יודע - שיחה 09:53, 10 באפריל 2020 (IDT)

יש כמה פקטורים שמשפיעים על הצמיגות מלבד הטמפרטורה. כגון ריכוז הסוכרים השונים (פרוקטוז לעומת גלוקוז) שתלויה בפרחים שמהם הכינה הדבורה את הדבש, וכן ריכוז המים. Ronam20 - שיחה 15:02, 10 באפריל 2020 (IDT)
דבש עובר תהליך של גיבוש (קריסטליזציה) עם הזמן. קל מאד לפתור את זה - שמים את צנצנת הדבש בסיר עם מים חמים (לא רותחים) לחצי שעה - מחליפים את המים אם הם מתקררים. החום מתיך את הגבישים והדבש חוזר למצבו הנורמלי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:19, 10 באפריל 2020 (IDT)
אני מחפש לעשות את התהליך ההפוך - לגבש את הנוזלי מדי. שאינו יודע - שיחה 16:27, 10 באפריל 2020 (IDT)
אפשרות אחת היא פשוט לחכות בסבלנות. רעיון לא מבוסס - נסה לפזר מעט סוכר בדבש. אולי גרגרי הסוכר יתפקדו בתור גרעיני גיבוש. אם יש לך צנצנת אחת דבש שהתגבש תוכל לנסות רעיון דומה עם גבישים מתוך הדבש. אם תנסה- אנא דווח מה התוצאות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:10, 11 באפריל 2020 (IDT)
שים במקרר, התגבשות מובטחת, ותישאר גם לאחר ההוצאה מהמקרר. אסף השני - שיחה 13:44, 11 באפריל 2020 (IDT)
בגדול דבש שהופק בכבישה קרה נוטה להיות מוצק יותר שמש מרפא - שיחה 16:39, 12 באפריל 2020 (IDT)
לאחי היו כוורות, על איזו כבישה מדובר? מוציאים את החלות, עם סכין חשמלית פותחים אותן, וצנטריפוגה עושה את היתר. האם זה נקרא "כבישה קרה"? אין בתהליך כבישה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:25, 13 באפריל 2020 (IDT)
אם הדבש הוא מימי ממש (בטמפרטורת החדר), זה סימן שרדו אותו בטרם עת כאשר תכולת המים שלו גבוהה מדי ובמצב כזה הוא עשוי לתסוס ולהפוך לתמד. כפי שכבר ענו לך, טמפרטורת ההתגבשות של דבש תלויה בהרכב ובריכוז הסוכרים שבו, אבל כל דבש (שאינו מימי) יתגבש בטמפרטורה נמוכה מ-15 מעלות. דבש לא מפיקים בכבישה ואין דבר כזה דבש שהופק בכבישה קרה או חמה. דבש רודים ומפרידים מהחלה באמצעות סרכזת. בברכה, Easy n - שיחה 11:09, 13 באפריל 2020 (IDT)
אכן, לא דייקתי. לא מדובר על תהליך הרדייה אלא על תהליך הפיסטור שמונע מהדבש להתגבש (בד"כ). שמש מרפא - שיחה 22:36, 13 באפריל 2020 (IDT)
למרות שזה אפשרי, לא מקובל לפסטר דבש ואני לא מכיר אף יצרן דבש שמכבד את עצמו, שמפסטר את הדבש. מה שמכוורות כן עושות, הוא אכסון של מיכלי הדבש הגולמי ושל צנצנות הדבש במחסנים שמחוממים לכ-25 מעלות, בדומה לטמפרטורה בכוורות, על מנת למנוע את התגבשותו. בברכה, Easy n - שיחה 17:04, 14 באפריל 2020 (IDT)
ראה רדיית דבש#הפקת הדבש שמש מרפא - שיחה 20:25, 15 באפריל 2020 (IDT)

בניגוד לנכתב למעלה, לא מומלץ לאחסן דבש במקרר, הדבר פוגם במרקם ובטעם. אם אתה מעדיף (כמוני) דבש מגובש עליך לקנות אותו ככה (כפי שכתבו כאן - דבש שלא עבר חימום). אם קנית דבש נוזלי (מחומם) לא תצליח להפוך את התהליך. לסיכום - ההמלצה שלי היא לקנות דבש לא מחומם ובמידת הצורך לחמם אותו מעט בבית במים חמים, ולא לקנות דבש מחומם שכבר לא יתגבש באופן טבעי. לוגי יבש 5 - שיחה 13:20, 15 באפריל 2020 (IDT)

מחלוקת הפרושים והבייתוסים לגבי קצירת העומר[עריכת קוד מקור]

היי, אמש (ליל ט"ז ניסן) הוא היום שבו החלו לקצור את העומר לפני המשנה. המשנה (מנחות, פרק י', משנה ג') מתארת את המחלוקת בין הפרושים לבין הבייתוסים בעניין הזה. האם המומחה מכיר ספרות מחקרית שאפשר לקרוא בה על המחלוקת הזו ביתר העמקה? בברכה, שאינו יודע - שיחה 09:55, 10 באפריל 2020 (IDT)

אתה מוזמן לחפש במחקרים השונים על מגילת תענית, הדנים במועד השני בחודש ניסן.david7031שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ף • 00:11, 13 באפריל 2020 (IDT)
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46071 כאן תוכל להוריד כתב עת ובו כמה מאמרים בנושא. שמש מרפא - שיחה 23:19, 13 באפריל 2020 (IDT)

אירועים משמעותיים בקורות גטו ורשה חופפים לחגים יהודיים[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

אירועים רבים בגטו ורשה בשואה חופפים עם חגים יהודיים באופן שאינו סביר שהוא צירוף מקרים - הגטו הוקם ביום הכיפורים 1940, האקציה הגדולה התרחשה בתשעה באב 1942, היודנראט חוסל ביום הכיפורים 1942, והחיסול הסופי של הגטו התחיל בערב פסח 1943. האם יש הסבר לזה? 141.226.169.101 12:38, 10 באפריל 2020 (IDT)

לא רק בגטו ורשה, בשואה בכלל הנאצים ביצעו פעולות רבות בחגים יהודיים בכוונה. ייתכן שזה נובע מציניות אכזרית, ו/או מרצון לפגוע במורל של היהודים. בכל מקרה המומחים הנאצים לענייני יהודים הכירו היטב את המסורת והדת היהודית, במסגרת מודיעין "דע את האויב (שלהם לכאורה)" וכו'. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דרוש מקור לטענה הזאת.
בעמוד האש היה ראיון עם ניצולה מהמרד בגטו ורשה, שסיפרה שהנאצים נכנסו לגטו בבוקר של ערב פסח, או יום לפני (כבר אינני זוכר), וניסו לפתות את הנצורים בהבטחה שיארגנו להם ליל סדר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:40, 11 באפריל 2020 (IDT)
יש גם סצנה כזאת בסרט "שואה". הנאצים עברו עם הטנק שלהם ברחוב וצעקו: "צאו החוצה יהודים, אנחנו רוצים לחגוג לכם פסח". בתמורה הם קיבלו בקבוקי תבערה מהחלונות.--185.175.34.213 16:58, 12 באפריל 2020 (IDT)
בקת"ב על טנק זה לא המעשה הכי חכם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 03:21, 13 באפריל 2020 (IDT)
אה באמת? כנראה יחידת הנ"ט שלהם בדיוק יצאה לרגילה.--185.175.34.213 10:18, 13 באפריל 2020 (IDT)
אם יש לך את החומרים לבקבוק מולוטוב יש לך את החומרים למוקש. אני לא בא בטענות כי זה דורש מומחה חבלה. רק ציינתי עובדה. אבל את בקבוקי המולוטוב היה עדיף לשמור למה שהם כן יכולים להזיק לו, כמו חי"ר. ב !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:35, 13 באפריל 2020 (IDT)
חיילי צבא פינלנד השתמשו בבקבוקי תבערה בהצלחה נגד טנקים של הצבא האדום.... במלחמת העולם השנייה. הם היו יעילים מאוד כנגד טנקים קלים. ראה בקבוק תבערה#שימוש. אסף השני - [שיחת משתמש:אסף השני|שיחה] 13:46, 15 באפריל 2020 (IDT)
ואפילו פה בארץ, ולא כל כך מזמן: [5] אסף השני - שיחה 13:56, 15 באפריל 2020 (IDT)
ובאשר ל"טנק בשטח בנוי בצפיפות לא שווה (כמעט) שום דבר", ראה לוחמה_בשטח_בנוי#שריון_בלוחמה_בשטח_בנוי. אסף השני - שיחה 14:00, 15 באפריל 2020 (IDT)
לא רלבנטי, מתייחס רק לטנקים מודרניים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:14, 18 באפריל 2020 (IDT)
תודה לגבי פינלנד והמאורע בשכם. החכמתי. בסדיר אמרנו שבקת"ב רק משאיר כתם פיח על טנק. זה נשמע הזוי שזה לא נכון, אבל אין לי מה להתווכח עם ידע אמפירי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:18, 18 באפריל 2020 (IDT)
אילן, איך אפשר להשוות בין מוקש לבקבוק תבערה? זה בסך הכל בקבוק בירה, סמרטוט, וקצת דלק. במוקש יש חומר נפץ(!). יונת זהב - שיחה 20:13, 16 באפריל 2020 (IDT)
בקבוקי מולוטוב (המקוריים) השתמשו בנוסף לבנזין, בכלורט האשלגן, שהוא מחמצן עז נפש, ובחומצה גופריתנית. אפשר (בתכנון נכון ובזהירות רבה) לבנות מאלו מוקש, או פצצה, של ממש.
אני באמת לא יודע באיזה מין בקבוקי מולוטוב השתמשו בגטו. שאלה מעניינת. בכל מקרה מספיק היה להשתמש בניטרט+בנזין+איזשהו מנגנון הצתה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:32, 18 באפריל 2020 (IDT)

פילגש[עריכת קוד מקור]

האם פילגש זה בעצם יזיזה? האם היא גרה עם הגבר שאיתו היא שוכבת? האם מותר לה לשכב עם גברים אחרים?--185.175.34.213 18:40, 11 באפריל 2020 (IDT)

אתה מודע שלדברים מסוג זה אין הגדרות מדוייקות? אין שום מניעה שיהיה קשר רגשי עמוק בין הגבר לפילגש, וגם להפך. בדרך כלל המושג מתייחס ליחסים עם גבר נשוי, אבל אפשר גם שלא.
אין מניעה במונח לחיים משותפים.
השאלה של קיום יחסים עם גברים אחרים תלויה לגמרי במה שמוחלט בינה לגבר, וכמובן שהיא יכולה לשכב עם אחרים ללא ידיעתו.
משפטית קיים מושג של "ידועה בציבור" שמקבלת זכויות שוות לשל אישתו אם היא ידועה בציבור לאורך מספיק זמן.
יזיזה זה מונח הרבה יותר מצומצם. הוא מוציא מכלל חשבון קשר רגשי עמוק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:38, 11 באפריל 2020 (IDT)
תודה שמעוני ידידי, התכוונתי כמובן לפילגש במובנה המקורי, בעת העתיקה ובפרט בתנ"ך :)--185.175.34.213 16:59, 12 באפריל 2020 (IDT)

אם הכוונה למושג ההלכתי, הרי שיש מחלוקת רחבה בעניין מעמדה. יש הסבורים שהמדובר על חיים משותפים ללא נישואין, ואחרים (יש הסבורים שכן דעת הרמב"ם למשל) נקטו שמדובר במין מצב אמצע של קידושין בלי כתובה. לדעה זו היא אסורה לאחרים. שמש מרפא - שיחה 14:27, 12 באפריל 2020 (IDT)

אז בעצם לפי שתי הפרשנויות אסור לה לשכב עם גברים אחרים, כן?--185.175.34.213 17:00, 12 באפריל 2020 (IDT)
לפי הדעה הראשונה לכאורה מותר ,אמנם סביר להניח שזה לא היה מקובל. אגב, יש גם דעה שרק למלך מותר לקחת פילגש. שמש מרפא - שיחה
אגב2 ,בד"כ מלבד הפילגש הית אשה נוספת, "עיקרית".שמש מרפא - שיחה 13:53, 13 באפריל 2020 (IDT)

מה פירוש המושג ההלכתי "משמע מהחק יעקב"??[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב תודה, אסף השני - שיחה 22:19, 11 באפריל 2020 (IDT)

כנראה שזו התייחסות לספר "חק יעקב" שכתב ר' יעקב ריישר על דיני פסח בשולחן ערוך. יונת זהב - שיחה 22:29, 11 באפריל 2020 (IDT)
נשמע הגיוני... תודה! אסף השני - שיחה 23:04, 11 באפריל 2020 (IDT)

שאלה קטנה ביפנית[עריכת קוד מקור]

איך אומרים פועל בעבר בצורתו השלילית? קראתי בזמן עבר ביפנית זהו יוֹנְדָה, מהי צורתו השלילית בעבר של פועל זה? 109.186.71.39 23:18, 11 באפריל 2020 (IDT)

לא דובר יפנית, אבל מחיפוש מהיר זה עלה. מקווה שעוזר. אם אתה לומד את השפה, חומרי הלימוד לא מכסים את זה? (¯`gal´¯) - שיחה 04:05, 12 באפריל 2020 (IDT)

איך ידעו כל זמרי 'שבט אחים ואחיות' לשיר באותו טון[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

שלום לכולם וחג שמח. השאלה בכותרת עלתה לי בעקבות צפייה דווקא ב"אחד מי יודע" המשותף. איך הזמרים יודעים באיזה טון עליהם לשיר. בנוסף כיצד ניתן לשלב 2 זמרים באותו הזמן? מספיק שאחד יסלסל קצת יותר או ישיר במשפט אחד קצת יותר לאט וזה כבר לא ישמע כאילו הם שרים ביחד.--פעיל למען זכויות אדם - שיחה 22:20, 12 באפריל 2020 (IDT)

שלום וחג שמח, כשמקליטים באולפן בדרך כלל הזמר שומע את הליווי ברקע, וככה הוא יודע באיזה סולם לשיר ובאיזה קצב, ואז אין הרבה מקום לפרשנות מהבחינה הזאת. אותו דבר רלוונטי כשמשלבים שני זמרים ביחד. לרוב, אם הם לא מוקלטים ביחד, משמיעים לזמר השני את ההקלטה של הזמר הראשון וככה הוא יודע באיזה קצב לשיר. יש גם טכניקה של שימוש במטרונום שמשמיע את הקצב, ולפי הקצב שהמטרונום משמיע הזמר יודע באיזה קצב לשיר. מקווה שזה היה ברור. Omri.aizenbud - שיחה 22:28, 12 באפריל 2020 (IDT)

מה ההבדל בין בירה לבין אייל?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

בעברית אומרים "בירה", אבל באנגלית יש שני מונחים beer ו ale. מה ההבדל? זה לא צבע, כי יש red ale. pale ale ויש גם blonde beer. אז יש הסבר קצר להבדלים? 213.55.220.238 00:15, 13 באפריל 2020 (IDT)

ממה שאני יודע, אייל הוא סוג של בירה, כמו לאגר וסטאוט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
מצאתי הסבר מה ההבדל בין אייל ללאגר. משתמשי בסוג שונה של שמרי בירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:06, 13 באפריל 2020 (IDT)
beer – בירה; lager beer – בירה לאגר; ale beer – בירה אייל.
בירה לאגר היא הנפוצה, ולכן סתם בירה היא בירה לאגר. דגש חזק - שיחה 01:07, 13 באפריל 2020 (IDT)

עידן הכתב[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

בידוע שבמסופוטמיה היו כתבים (לא משנה המצא והשפה והגופנים) כבר באלף השני לפה"ס כלומר 20 מאות לפני הספירה ולעומת זאת טוענים כל המומחים שטקסטים עבריים החלו רק במאה השמינית לפני הספירה. מוזר? מדוע אין אחידות מועדים פחות או יותר?

במסופוטמיה הומצא הכתב (יתדות) כבר בסוף האלף הרביעי לפני הספירה בידי השומרים, ובמצרים טיפה יותר מאוחר. הכתב האלפביתי התפתח באלף השני לפני הספירה בסיני ובלבנט ושאב את הסימנים שלו מהכתב ההירוגליפי המצרי. טקסטים עבריים/כנעניים קיימים כבר מסוף האלף השני לפנה"ס.
אני לא בטוח שהבנתי את השאלה - האם היא למה ברגע שיש כתב לא משתמשים בו? רוב ההמצאות לא מתפשטות בן לילה לכל מקום בעולם. ההתפשטות תלויה בהרבה גורמים ובעיקר בקונטקסט הפוליטי/כלכלי/סביבתי/חברתי. למשל, המצאת הכתב במסופוטמיה ומצרים התרחשה כפועל יוצא של ביורוקרטיה מדינית מורכבת מאוד, שלא היתה קיימת ברמה כזאת בארץ ישראל, ואולי לכן לא התפתח כאן כתב בשלב כה מוקדם. Reuveny - שיחה 11:41, 13 באפריל 2020 (IDT)
נמצאו בארץ גם כתבים אלפבתיים מתקופות שקדמו למאה השמינית (כגון לוח גזר) אולם ממצאים של כתובות הופכים להיות נפוצים יותר החל מהמאה השמינית. יש אצלנו קטגוריה:כתובות בכתב עברי עתיק. מעבר לכך, הקדומים בנביאי הספר הם מהמאה השמינית (עמוס והושע). Tzafrir - שיחה 16:50, 13 באפריל 2020 (IDT)

האם יש כמות שווה של אנשים שנולדו בכל יום בשנה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם כמות אנשים שנולדו ב1 בינואר שווה לכמות האנשים שנולדו ב3 באפריל? יש תאריכי לידה יותר פופולריים מאחרים? 213.55.220.238 21:32, 13 באפריל 2020 (IDT)

הדבר מיקרי לחלוטין. ברור שהמספר לא שוה, אבל למעט תאריכים נדירים כמו 29 לפברואר, אמור להיות איזון סטטיסטי, והמספרים פחות או יותר שווים.(או קרובים). שמש מרפא - שיחה 22:27, 13 באפריל 2020 (IDT)
ממש לא מקרי. יש שונות גדולה בין תאריכים !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:38, 13 באפריל 2020 (IDT)
כמו שאפשר לראות, בארה"ב יש "בום" לידות ביולי-אוגוסט-ספטמבר. זה מעיד שאנשים שוכבים יותר באוקטובר, נובמבר, דצמבר. אני לא יודע למה - אולי בגלל בוא החורף? על כל פנים, זו לא התפלגות אקראית. גם בישראל יש בום לידות בקיץ[1].https://www.calcalistech.com/ctech/articles/0,7340,L-3744240,00.html !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:41, 13 באפריל 2020 (IDT)
וכמובן, איך שכחתי, יש מעט מאד לידות ב 29 בפברואר... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:46, 13 באפריל 2020 (IDT)
משתמש:אילן שמעוני, הערה קטנה בקשר למינוח: מה שאתה מתכוון וודאי הוא שההתפלגות התאריכים היא לא אחידה. כי להגיד "לא התפלגות אקראית" מתפרש לרוב "תהליך דטרמיניסטי" (לא סטוכסטי). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:57, 14 באפריל 2020 (IDT)
  1. ^ [1]
פרדוקס יום ההולדת. דגש חזק - שיחה 23:58, 13 באפריל 2020 (IDT)
בארצות הברית תקופת החגים והחופשה היא בדצמבר-ינואר, ותשעה חודשים אחר כך יש ילודה רבה. בכל מקרה יש השערות שונות בנוגע לפקטורים המשפיעים על חוסר האחידות בילודה. Ronam20 - שיחה 00:13, 14 באפריל 2020 (IDT)
לא יודע אם זה עוד נכון היום, אבל שמעתי שבעבר הלא רחוק היו יחסית הרבה לידות ביומיים שאחרי יום כיפור, בגלל השפעת הצום על נשים בהריון מתקדם. יואלפ - שיחה 10:46, 14 באפריל 2020 (IDT)
פעם ראיתי סטסטיקה של מערכת החינוך. רבות מנשות המערכת יולדות כך שחופשת הקיץ תמשיך את חופשת הלידה שלהן. Shannen - שיחה 11:10, 14 באפריל 2020 (IDT)
שימו לב להבדל הגדול בין שני ימים קרובים מאוד: 01/07, 04/07 ו-07/07: 11,860, 8,796 ו-12,108. מקומות 27, 363 ו-6. חזרתישיחה 16:37, 14 באפריל 2020 (IDT)

אקלימה של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

בפתיח של הערך אקלים ארץ ישראל נאמר שארץ ישראל מחולקת לשלושה סוגי אקלים. האם מישהוא יודע להסביר לי למה זה קרה? האם זה מסיבות גאוגרפיות (מיקום ביחס לקו המשווה) או טופוגרפיות (הרים וכו' בין בארץ בין בסביבתה) או שיש לכך הסבר אחר? מועדים לשמחה...חגים וזמנים לששון.david7031שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 00:21, 14 באפריל 2020 (IDT)

הסיבה היא המרחק מקו המשווה: ישראל שוכנת על גבול רצועת המדבר העולמית - דרום הארץ הוא מדברי, צפון הארץ הוא בעל אקלים ים-תיכוני, ובאמצע יש איזור עם אקלים ערבתי.יואלפ - שיחה 10:49, 14 באפריל 2020 (IDT)
הסיבה העיקרית איננה המרחק מקו המשווה (הוארך של ישראל מצפון לדרום הוא זניח יחסית לרצועות האקלים העולמיות). הסיבה היא קיומו של גוף מים גדול (הים התיכון) ממערב לחלקה הצפוני של הארץ, ומדבר (סיני) ממערב לחלקה הדרומי. כך מים מתעבים ויורדים כגשם בצפון אך לא בדרום. סיבה נוספת היא הטופוגרפיה ומדבר צל גשם שקיים ממזרח להר המרכזי. שני הגורמים האלה, בעיקר, יוצרים את ההבדלים בין צפון-דרום ומזערב-מזרח באקלים הארץ.Reuveny - שיחה 16:43, 14 באפריל 2020 (IDT)
Reuveny, תודה רבה. זה מה שחשבתי, אבל לא הייתי בטוח.david7031שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 16:46, 16 באפריל 2020 (IDT)

טיפולים רפאויים לפלסטינים בישראל[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם פלסטינים שעוברים טיפול בישראל בביתי החולים משלמים על כך? 213.55.220.238 00:35, 14 באפריל 2020 (IDT)

הרשות הפלסטינית ממנה עד תחילת 2019, ואז צמצמה מאוד את מספר האישורים. ראה כתבה באתר של תאגיד השידור כאן. --א 158 - שיחה 11:26, 14 באפריל 2020 (IDT)

האם פירות יכולים להירקב[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

כשהם עדיין תלויים על העץ?

כן. ראה לדגומה כאן, כאן או כאן. מדובר בתופעה נפוצה למדי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:58, 15 באפריל 2020 (IDT)

תודה! ומה ההסבר? זה לא כמו שיד תירקב כשהיא מחוברת לגוף?

פרי נרקב על העץ בדרך כלל בגלל מזיקים, לרוב זבוב הפירות הים תיכוני, מזיק רב-פונדקאי נפוץ באזורנו. לעתים יכול להירקב בגלל השקיה מרובה מדי או שינויי טמפרטורה קיצוניים.--נדב - שיחה 01:01, 16 באפריל 2020 (IDT)
בנוסף פגיעות פיזיות בפרי (כמו נקירות של ציפורים) יכולים לעודד התחלה של ריקבון. יכול להיות שזה מכווין שהם מאפשרים מזיקים לחדור לפרי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:10, 16 באפריל 2020 (IDT)

יש פה מומחים לטיסות?[עריכת קוד מקור]

ראו את הרונדלים האלו (לינק לטיסה בזמן אמיתי) מה זה? חזרתישיחה 14:21, 15 באפריל 2020 (IDT)

לי זו נראית כמו טיסת צילום, בעיקר בשל תצורת הערב. (שימנשמע?) מה, אין? 14:36, 15 באפריל 2020 (IDT)
מסכן הטייס. טס מ-7:00 בבוקר עד בערך 14:30... חזרתישיחה 14:46, 15 באפריל 2020 (IDT)
אני בטוח שהשכר שווה את זה, אני רק תוהה אם זו עבודה חיוניתקריצה. (שימנשמע?) מה, אין? 14:49, 15 באפריל 2020 (IDT)
גם אני ראיתי את המטוס הזה. חיפשתי את אות הקריאה שלו בגוגל והגעתי הנה, אז משתף במידע שמצאתי עליו: זהו מטוס של חברת Simplex Mapping והוא הגיע ארצה לפני כחודשיים. הנה תמונה שלו בדף הפייסבוק שלהם. TaleleOrot - שיחה 14:19, 28 באפריל 2020 (IDT)

חשיבות אנציקלופדית לערך חדש[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב שלום, בהתייעצות על תוכן ביקש אחד המשתמשים הוותיקים שאבדוק כאן על חשיבות הערך החדש שברצוני להוסיף.

את הדף ניתן לראות כאן: משתמש:מאיר ויינרב/פאר הליקוטים

אשמח לרשום כאן את הסיבות בגינם לדעתי יש חשיבות רבה לערך - אם יש צורך מעבר לנכתב בטיוטה

תודה מאיר ויינרב - שיחה 22:19, 15 באפריל 2020 (IDT)

מקומם של דיוני חשיבות בדף השיחה. אבל עוד לפני שמגיעים לשאלת החשיבות, הערך מאד לא אנציקלופדי וכתוב בסגנון עמוס סופרלטיבים מנקודת מבט מעריצה, ללא מקורות. רק מהטעם הזה, דינו של הערך כמות שהוא – להימחק.--נדב - שיחה 00:28, 16 באפריל 2020 (IDT)

'אירועים בלוח העברי'[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב בדף הבית הנוכחי, בתחתית משבצת 'אירועים בלוח העברי' רשום שבארצות המגרב חוגגים מימונה, וזו טעות. זוהי מסורת של יהודי מרוקו בלבד, שלא התפשטה מזרחה. אינני יודע על מה התבסס הכותב, אבל ראוי היה לבדוק את הקביעה בטרם העלאתה. אני מקווה שהערה זו תגיע ליעדה בזמן, גם לעתיד לבוא. חגים וזמנים לששון, בנצי - שיחה 01:20, 16 באפריל 2020 (IDT)

יש שם דפי שיחה של התאריך. אבל גם בערך מימונה כתוב שהמנהג הוא של "יוצאי צפון מערב אפריקה ובעיקר מרוקו", ולא רק מרוקו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אכן הבעיה מתחילה כבר שם. ההכללה היא יומרנית ובלתי מבוססת. בערך עצמו אין בעיה לתקן. אציין זאת גם ב'דף השיחה' שם, אבל זה לא מספיק. האם תוכן של מועדים כאלה נקבע ללא תהליך או בקרה מסודרים כלשהם ? זה מתבקש. בנצי - שיחה 11:14, 16 באפריל 2020 (IDT)
יהודי לוב למשל, כאן --2A01:6500:A049:E64B:9507:66F5:8592:8FB1 14:13, 16 באפריל 2020 (IDT)
לא מומחה גדול, אבל שמעתי פעם מחוקר מנהגי ע"מ שהמסנהג התפשט בכל המוגרב שמש מרפא - שיחה 02:53, 17 באפריל 2020 (IDT)
זה בודאי לא נכון, ומי שאמר זאת, לא בקי הוא ושרלטן. זאת מכמה סיבות:
א. מבדיקה שערכתי, אכן, התפשט, אבל גבולות ההתפשטות הם איפשהו במערבה של אלג'יריה, בהתאם למסלולי הגירתן של משפחות ממרוקו מזרחה, במאה או מאתיים השנים האחרונות (?). לבדיקה חלקית זו יש, כמובן, תוקף חלקי, אבל גם כדי להעיד על מגמה. ברור שיש צורך במחקר מקיף ושיטתי יותר. אשמח לדעת מיהו החוקר עליו אתה מדבר.
ב. בפרט, אין המנהג נוהג בתוניסיה, ארץ אותה אני מכיר היטב אישית. אני בא משם. לא בצפונה, וכל שכן לא בדרומה. משום מה, כנראה, ה'התפשטות' דילגה על ארץ זו...
ג. קודמך מעלה מאמר הראוי לעיון ובדיקה יסודית, אודות מנהג זה במקום או מקומות מסוימים בלוב. עם זאת, החריגה הלובית אינה מעידה על התפשטות, בשל ה'דילוג' על תוניסיה, אלא כתופעה מקומית יוצאת דופן, ויתכן שהיא תוצאה של הגירה ישירה של משפחות רבנים או בעלי השפעה אחרות, אשר הגרו ישירות ללוב. נראה גם שהשפעה מקומית זו לא השתרשה 'אתמול', והיא בהחלט מהווה תופעה הראויה למחקר יסודי יותר, אם לא נערך כבר כזה. בנצי - שיחה 20:41, 17 באפריל 2020 (IDT)
מסתבר שלא רק במוגרב: חגיגות מוצאי פסח אם כי לא תחת הכינוי 'מימונה') נערכו בעירק, סוריה פרס אפגניסטן כורדיסטן, תוניס ומצרים. המדובר בעיקר על מנהג הקשורים בחבטת הירק. עיין בספר "חג המימונה" (שם גרוע אם תשאל אותי. המימונה היא הכל חוץ מחג). תמצאנו באוצר החכמה- כעת פתוח לכל דכפין. שמש מרפא - שיחה 11:11, 19 באפריל 2020 (IDT)
א. לא תוניס, שהיא הבירה, אלא תוניסיה, שהיא המדינה.
ב. אני לא חושב שיש קשר בין המנהג בקרב קהילות עירק ומזרחה ממנה לבין המנהג המרוקאי. צירוף מקרים. זאת בשל המרחק הגיאוגרפי והעדר קשר משמעותי בין הקהילות.
ג. לגבי תוניסיה - על מה אתה מסתמך בדיוק ? לא די בהצהרה, ויש צורך בביסוס. כפי שכתבתי קודם, אינני מכיר דבר כזה בתוניסיה.
ד. אפשר יותר פרטים על הספר שאתה מזכיר - 'חג המימונה' ? האם זהו מחקר מדעי ? בנצי - שיחה 20:38, 19 באפריל 2020 (IDT)
בגדול ככל שיוצאים מהמוגרב (כולל מצרים) לא מדובר ממש על חגיגות מימונה אלא על מנהג הנפת ירק\חיטה שהשתרש בוריאציות שונות בכל ארצות הלבנט. לגבי תוניסיה המדובר על האי ג'רבה. המקור הוא בספר בשם "ג'רבה יהודית" של בועז חדד תושב האי ושם יש פירוט ארוך. הספר הנ"ל עיקרו ליקוט מספרי מנהגים שונים שכתבו את שנהגו אצלם. שמש מרפא - שיחה 20:56, 19 באפריל 2020 (IDT)
א. אינני מדבר על מנהג הנפה כזה או אחר, אלא מייחד דבריי ל'מימונה' בלבד, ואינני חושב שיש קשר בין המנהגים, אפילו לא ברמה של 'התכנסות' תרבותית.
ב. בהחלט אחפש את 'ג'רבה יהודית'. אבל לא ברור מדבריך על איזה מבין שני המנהגים אתה מדבר בהקשר של ג'רבה. עכ"פ, לא ידוע לי על אף אחד משני המנהגים הללו בג'רבה, בהכירי היטב את שתי הקהילות שם. אגב, מיהו בועז חדד ? יוצא ג'רבה שעלה לארץ ?
ג. אגב, אם אכן יש עקבות לאחד משני המנהגים בג'רבה, הוא חייב להופיע בחיבור ההלכתי-תיעודי 'ברית כהונה'. אני מניח שאתה מכיר אותו. בנצי - שיחה 22:36, 19 באפריל 2020 (IDT)
ספציפית בג'רבה מדובר על כל מנהגי המימונה, פחות או יותר . את ספר 'ג'רבה יהודית' תוכל למצוא גם כן באוצר החכמה (תריץ חיפוש). אכן, בועז חדד הוא יהודי שעלה מג'רבה. שמש מרפא - שיחה 22:10, 21 באפריל 2020 (IDT)

עריכת דף הבית[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#עריכת דף הבית

זיהוי בניין בעברית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

יש בניין שמשתמש בעיקר כשפה גבוהה "נִתְבַּשֵּׂר" "נִתְבַּשַּׂרְתִּי", בזמן עבר. איזה בניין זה? 213.55.224.185 22:56, 16 באפריל 2020 (IDT)

בניין נתפעל (דומה לבניין התפעל). Ronam20 - שיחה 22:57, 16 באפריל 2020 (IDT)

מה הסיבה להפרש של 2.2 ימים בין החודש הסידרי והחודש סינודי?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב אני מבין מה הוא חודש סידרי וסינודי אבל לא מבין את הרקע להיווצרות ההפרש הזה (30 מעלות)? האם זה תלוי / קשור במהירות התנועה של כדור הארץ ביחס למהירות הירח? (או אולי קשור לתנועה של השמש?) כדי לפשט את השאלה שלי, אשתמש בדוגמה של שלשה כדורים: גדול בינוני וקטן (שמש, כדור הארץ והירח), הכדור הקטן חג סביב הכדור הבינוני והכדור הבינוני חג סביב הכדור הגדול. להבנתי הכדור הקטן לא אמור להיות תלוי בכדור הגדול או ביחס הכדור הבינוני לכדור הגדול, לכדור הקטן יש יחסים קבועים עם הכדור הבינוני, אלא אם כן נאמר שקיימת סטייה או השפעות חיצוניות שדוחות את הירח וגורמות לו לפגר ביומיים... מה ההסבר לכך? ThePupil - שיחה 06:20, 17 באפריל 2020 (IDT)

הסרטוט שמופיע בערך מחזור סינודי מסביר את זה די טוב. זמן ההקפה הדרוש לירח הוא בסביבות 27 ימים, וזה באמת לא קשור לשמש. אבל כשמדברים על מחזור סינודי (אם נשתמש בדוגמה שלך) זה לא רק בין הכדור הבינוני לקטן, אלא בין שלושת הכדורים. ומכיוון שהבינוני זז מעט ביחס לגדול , הקטן צריך להמשיך עוד קצת כדי להגיע לאותו מקום ביחס לגדול ולבינוני.יונת זהב - שיחה 11:35, 17 באפריל 2020 (IDT)
ובתרגום חופשי, השמש נעה במהירות יותר מכדור הארץ (או שאר הכוכבים ברקע), זה הרעיון שבבסיסו עומד ההפרש המדובר? ThePupil - שיחה 14:31, 17 באפריל 2020 (IDT)
לא. הירח וכדור הארץ נעים סביב השמש, וזו הסיבה להפרש (כשיהרח משלים את הסיבוב הוא עדיין לא נמצא על האנך המשותף שמש-כדור הארץ במישור המלקה). Ronam20 - שיחה 14:35, 17 באפריל 2020 (IDT)
לצערי עדיין לא הבנתי. כנראה שחסר לי ידע בסיסי מקדים. אם אפשר לקבל הסבר פשוט ברמה שילד בן 12 יבין (הכוונה לעצמי, לרמה שלי...). ThePupil - שיחה 15:59, 17 באפריל 2020 (IDT)
ThePupil, האם האיור הזה עוזר?

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:57, 20 באפריל 2020 (IDT)

החודשים הסינודי והסידרי מודדים מחזורי זמן שונים. המחזור הסידרי מודד את הזמן שלוקח לירח לחזור לאותו המיקום במסלולו סביב כדור הארץ, כך שהוא יהיה (בערך) באותן קואורדינטות שמיימיות. המחזור הזה הוא בן כ-27 יום. המחזור הסינודי מודד את הזמן שלוקח לירח לחזור לאותו המיקום במסלולו סביב כדור הארץ, כך שהזווית הנוצרת בין קווי הראייה מכדור הארץ אליו ואל השמש תהיה (בערך) זהה. בזמן שהירח חוזר לאותן קואורדינטות שמימיות (27 יום) השמש נעה כ-26 מעלות על פני מישור המלקה (היא משלימה תנועה של 360 מעלות ב-365 ימים), ולכן על הירח להשלים תנועה של עוד כ-28 מעלות על מנת שהזווית בין קווי הראייה אליו ואל השמש תהיה כמו לפני חודש (סינודי), וזה לוקח עוד קצת יותר מיומיים (שבהם השמש נעה עוד כשתי מעלות). אני מקווה שההסבר ברור. בברכה, Easy n - שיחה 18:25, 17 באפריל 2020 (IDT)

האם פאי הוא פשטידה?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

האם פאי עונה על הגדרה של פשטידה?

לא. ראה פאי (מאפה). בברכה. ליש - שיחה 13:20, 17 באפריל 2020 (IDT)
אני אצטט:
  • "פשטידה היא שם כולל לסוגי מאפים המורכבים מבלילה ותוספות שונות על פי הטעם."
  • "פאי הוא מאפה העשוי בתבנית עגולה, בעלת דפנות נמוכות. הפאי ממולא במילויים שונים, מלוחים או מתוקים"

האם ההבדל הוא השימוש בבלילה נוזלית?

נראה לי שהסיבה היא שלפאי יש בסיס (מעטפת בצק) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:21, 17 באפריל 2020 (IDT)
נדמה לי שזה קיש. נעה - שיחה 17:13, 18 באפריל 2020 (IDT)

תרגום הערך Cadence (cycling)[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

היי! אני חושבת שלא כתבתי כאן מאז...2007 :)
מעוניינת לתרגם את הערך en:Cadence (cycling). איך כדאי לקרוא לו? חשבתי לקרוא לו פשוט "קאדנס".
יש את הערך קדנצה (הרמוניה) בעברית אבל זה לא מונח שגור בפי רוכבי האופניים. נעה - שיחה 19:20, 17 באפריל 2020 (IDT)

בשליפה מהמותן: קצב דיווש. כמובן אם יש מונח מקצועי שמשמש דוברי עברית יש להשתמש בו. Ronam20 - שיחה 21:09, 18 באפריל 2020 (IDT)
אנחנו משתמשים ב"קאדנס". קצב דיווש זה תרגום נכון, אבל לא מונח שבשימוש. נעה - שיחה 21:04, 21 באפריל 2020 (IDT)

ניהול מפגש ב-'zoom'[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב השאלות מופנות למי שמכיר היטב את העבודה עם יישום 'zoom'. א. מה ההבדל בין 'new meeting' לבין 'join' ? אני מבין שהראשון מיועד למי שמארח מפגש. האם השני מיועד להצטרפות למפגש שמישהו אחר מארח ? (נראה מיותר אם אני מוזמן ע"י מארח נתון). ב. איך מתקיימת בקרת משתתפים (תלמידים או מוזמנים אחרים) ? כלומר, איך דואגים שרק משתתפים המיועדים למפגש נתון יצטרפו למפגש (ולא יצטרפו אחרים שקיבלו את קוד המארח בהזדמנויות שונות, כמו, נניח, תלמידים מכיתה אחרת) ? ג. מה ההבדל בין הקודים השונים: 'meeting ID', 'participant ID' ו-'meeting password' ? ד. איך מבטלים משתתף ? (מסיבה כלשהי, בדומה ל'הוצאה מכיתה'). תודה. בנצי - שיחה 14:03, 18 באפריל 2020 (IDT)

ב. בזום הרגיל צריך לשלוח את הקישור לפגישה רק למורשים ולקוות שלא יעבירו הלאה. מוסדות חינוך עובדים בדרך כלל עם הגרסה המקצועית של זום, שמוטמעת בתוך סביבות של למידה מרחוק (כמו moodle), ורק תלמידים שרשומים למערכת יכולים להיכנס לפגישה. אני לא יודע את שאר התשובות. Reuveny - שיחה 14:27, 18 באפריל 2020 (IDT)
"למורשים" - אתה מתכוון 'למוזמנים', מן הסתם. אפשרות הסיסמה שאילן מציין בתגובתו (בהמשך) אמורה לפתור בעיה זו. תקווה לא מספיקה, בלי קשר למוסדות חינוך או אקדמיה. נניח שנתתי קורס מסוים בשנה שעברה. או מפגש קבוצתי אחרי טיול באנטארקטיקה (סתם דוגמה) מלפני שנתיים. ועתה, השנה, אני מקיים מפגשים את כיתות / קבוצות חדשות - הצורך למדר מתבקש (או סתם מפגשים פרטיים כאלה ואחרים).
מה שכן, מחלקה הראשון של תשובתך מסתבר לי שישנם בתי-ספר עם הנהלה רשלנית, שכן זו היתה אמורה לדאוג לי ל-'zoom' המוסדי שאת מזכיר, ולא להשאיר אותי לכתת רגליים או 'לחזר על הפתחים' (אין זו הדוגמה היחידה שם לזה, אבל אין זה מעניינינו כאן). בנצי - שיחה 16:13, 18 באפריל 2020 (IDT)
גם בגרסה הרגילה ניתן לקבוע סיסמה לכניסה לפגישה. מי שלא יקבל את הסיסמה לא יוכל להכנס, והססמה משתנה ממפגש למפגש, וכך ניתן לשלוט במשתתפים בפגישה ספציפית, ועל הדרך להמנע מ Zoom bombing. הבט בתמונה הזו.
האופציה Join מאפשרת כניסה ללא לינק, רק עם מספר הפגישה. למען האמת אני לא רואה מתי זה שימושי.
Participant ID מאפשר הזמנה לאדם שפציפי ללא משלוח לינק. שוב, אני לא רואה מתי זה שימושי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:14, 18 באפריל 2020 (IDT)
כך חשבתי, גם לגבי האפשרות של סיסמה, הפותרת את הבעיה, וגם לגבי יתר הדברים. עלי לבדוק איך אני מתנה כניסה בשימוש בסיסמה, מלבד קוד המפגש. בנצי - שיחה 16:13, 18 באפריל 2020 (IDT)
משתמש:אילן שמעוני, זום נועדה למגזר העסקי ומכאן שאם למשל יש לי פגישה יומית, מספיק שאזין את מס' הפגישה, ואני בפנים. אצלנו משתמשים שנים ב-ring central. זאת בדיוק אותה תוכנה. למשל אם אני מקיים פגישה בחדר הישיבות, ורוצה לשלב את המצלמה/רמקול/מיקרופונים של החדר, אני מזין את מס' הפגישה וכך "החדר" משתתף בפגישה. Shannen - שיחה 20:22, 18 באפריל 2020 (IDT)
Shannen, על זה לא חשבתי, אני רגיל ללינקים, אבל כמובן שבסצנריו שאתה מתאר מספר פגישה עדיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:55, 18 באפריל 2020 (IDT)
איך אפשרות הסיסמה פותרת את הבעייה? אם אחד המוזמנים מעביר את הלינק לגורם חיצוני הוא יעביר גם את הסיסמה...Reuveny - שיחה 08:34, 19 באפריל 2020 (IDT)
אתה צודק, אם כי סיסמה אפשר להחליף מעת לעת מה שמקהה את הבעיה. לגופו של עניין, מתוך התנסות (היום) אף אין צורך בסיסמה. ראה התייחסות, לעוזי, להלן. בנצי - שיחה 15:57, 19 באפריל 2020 (IDT)
מלבד אפשרות הסיסמה, ישנו אפשרות ליצור חדר המתנה. רק. מי שהמארח יאשר כניסתו, ייכנס למפגש, והאחרים יוותרו בחדר ההמתנה.
בנצי, הבעיה העיקרית שלך עם חשבון zoom "פרטי" תהיה בכך שאורך המפגש מוגבל ל-40 דקות. עוזי ו. - שיחה 14:56, 19 באפריל 2020 (IDT)
א. נכון. מסתבר, כך התברר לי מתוך התנסות באישון לילה אמש, שברגע שמישהו מנסה להיכנס אלי לפי הזמנתי (או אחרת...), קופץ חלון המבקש את אישורי לקבלתו, ועד אז הוא ממתין ב'חדר המתנה'.
ב. היבנתי שבתקופה זו, על רקע נסיבותיה, שחררו את מגבלת הזמן, עד יעבור זעם. בפועל, הדבר נכון - קיימתי מפגש לימודי בן 3.5 שע' ברציפות (רצוף, מבחינת 'zoom' כמובן). במקביל צריך לדאוג גם לגישה מוסדית, כפי שאתה אומר. בנצי - שיחה 15:57, 19 באפריל 2020 (IDT)
ב. המגבלה לא נעלמה; אני מניח שזה תלוי בסוג החשבון. עוזי ו. - שיחה 16:15, 19 באפריל 2020 (IDT)
בדידי הווא עובדא. עובדה. החשבון הנוכחי שלי הוא פרטי לגמרי. בנצי - שיחה 20:28, 19 באפריל 2020 (IDT)
גם אצלי - ערכתי היום שיחה של שעה וחצי, חשבון חינמי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:13, 22 באפריל 2020 (IDT)

קופסה שחורה (תעופה)[עריכת קוד מקור]

בעקבות צפייה בלא מעט פרקים של "תעופה בחקירה" בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק: למה נתוני שתי הקופסאות לא משודרים בזמן אמיתי לתחנות קרקע, וע"י כך לחסוך (לפחות בחלק מהמקרים) את החיפוש אחריהן ושחזור תכולתן? חזרתישיחה 00:22, 19 באפריל 2020 (IDT)

תחום הטלמטריה - או מידה מרחוק היא מעשית במטוסי ניסוי בהם מטוסים משדרים נתונים ישירות לתחנה קרקעית, אבל זה מוגבל מבחינת טווח ואיכות שכן כמו במרבית סוגי הרדיו הנתונים שידור הנתונים הווא מסוג Line-Of-Sight כלומר חייב להיות קו ישר בין התחנה למטוס, במטוס נוסעים שטס רחוק זה בעיה, גם בעיה גדולה היא שאם המטוס יורד בגובה מסיבה כלשהי הקשר עם המטוס יאבד ואיתם הנתונים.
לאחרונה יש מגמה לשימוש בתקשורת לווינים בשביל לספק יכולות כאלה למטוסים, אבל פה יש עדיין בעיה של רוחב פס, המטוס לא יוכל לשלוח את כל הנתונים שכן מערכת הקופסה השחורה אוספת מאות נתונים בקצב גבוה, שלא לדבר על נתוני קול. עם זאת לדעתי הבעיות הגדולות כאן לדעתי הן בעיות בטחון סייבר וחוסר הנכונות של חברות התעופה להשקעה במערכות כאלו וגם הפחד משיתוף מידע כזה. מבחינת ביטחון סייבר הבעיה כאן היא איך מאבטחים את המטוס מניסיונות פריצה מרחוק על ידי שימוש בתקשורת הלוויינים שמתחברת ישירות למערכות מטוס קריטיות. כאשר יפתרו את בעיית הסייבר, לדעתי רק כשיהיה אינטרנט לווייני רחב פס נגיש וזול לכול (דוגמת ה-Starlink) ורק כאשר חברות התעופה יחויבו לבצע את זה זה יהיה אפשרי. בכל מקרה זה לדעתי לא יחליף את הקופסה השחורה, במיוחד בכלי טיס צבאיים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 06:15, 19 באפריל 2020 (IDT)
תודה על ההסבר. חזרתישיחה 11:23, 19 באפריל 2020 (IDT)

תחרות סיפורים אודות רצועת הביטחון[עריכת קוד מקור]

בגליון מס' 2, כרך ע"ב של מאזנים (חשוון תשנ"ח, נובמבר 1997) פורסם סיפור קצר בשם חלל, שנכתב במסגרת תחרות ספרותית פנים צה"לית אודות ההוויה הקיומית ברצועת הביטחון. מישהו יודע באיזה תחרות מדובר? האם ניתן למצוא את היצירות שהשתתפו בה? (שימנשמע?) מה, אין? 12:47, 19 באפריל 2020 (IDT)

השמדת הסלאבים בשואה[עריכת קוד מקור]

אני שומע הרבה על זה שכביכול הסלאבים נמנו ברשימת הראויים להשמדה, וגם הם נשלחו למחנות ההשמדה בדומה ליהודים ולצוענים. אבל הסיפור הזה לא מסתדר לי בגלל שני דברים:
1. זאת קבוצה עצומה שכוללת כמעט את כל תושבי מזרח אירופה- מדובר במאות מיליוני בני אדם. עם כל הכבוד להספק של הנאצים, הם לא מחקו חצי יבשת. רוסיה, בלרוסיה, אוקראינה, פולין וצ'כיה עומדות במקומן, וגם עמדו במקומן בתום המלחמה.
2. כידוע, מפעילי מחנות ההשמדה, אלה שביצעו את השואה במו ידיהם, היו הסלאבים עצמם- פולנים ואוקראינים. איך ייתכן שבני אותו מוצא היו משני צדי המתרס כאשר המוצא הוא הקריטריון להשמדה?!
אודה למי שיוכל לעשות סדר בבלגן הזה.--185.175.34.213 19:16, 19 באפריל 2020 (IDT)

ההנחה בבסיס השאלה לא מדויקת. הסלאבים נחשבו לגזע נחות. שכונה "נשאי תרבות" דהיינו לא יצרנים אבל גם לא "טפילי תרבות" כמו הצוענים השחורים והיהודים. יעודם לפי תורת הגזע הוא לשמש את גזע הארי. גם בתוך הטפילים היו סדרי עדיפויות: היהודים היו גרועים מהצוענים מאחר והיו מעורים בחברה הארית והנורדית. שמש מרפא - שיחה 19:27, 19 באפריל 2020 (IDT)
אז הסלאבים לא הושמדו במחנות השמדה? אם לא- כל השאלה מבוטלת ולא רלוונטית.--185.175.34.213 19:32, 19 באפריל 2020 (IDT)
בהתכנית הכללית למזרח של הנאצים נכללו רציחת ועקירת כ-45 מיליון איש. המדובר על הריגת היהודים והצוענים וחלקים מהסלאבים. אבל זו הייתה תכנית לטווח ארוךבמסגרת הרייך השלישי ולא הגיעה לכלל ביצוע. למיטב ידיעתי (המוגבלת) הסלאבים שהושמדו היו בעיקרם אויבים פוליטיים (קומונסטים וכד'). שמש מרפא - שיחה 20:42, 19 באפריל 2020 (IDT)
אז בקיצור לא הייתה שום השמדה של סלאבים.--185.175.34.213 11:13, 20 באפריל 2020 (IDT)
ראה השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה. אם אתה דובר רוסית, אז כאן יש רשימה של ישובים בבלרוס שהושמדו באופן שיטתי על ידי הנאצים. מעל שני מיליון אזרחים סלאבים הושמדו ללא מחנות השמדה, על ידי ירי ואש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:37, 20 באפריל 2020 (IDT)
במה מיוחדים דווקא היישובים האקראיים האלה בבלרוס? במה הם שונים מהפולנים והאוקראינים? למה הראשונים הושמדו, ואילו האחרונים שירתו בעצמם במחנות ההשמדה?--185.175.34.213 11:15, 20 באפריל 2020 (IDT)
חיי הסאלבים היו חסרי ערך באידאולוגיה הנאצית (בניגוד לחיי היהודים שהיו בעלי ערך שלילי), ככה שלא היו להם סנטימנטים מעבר לזמן ומקום גיאוגרפי. מצבע "קסם החורף" (Operation Winterzauber) ספציפית נועד לנקות את השטח מפני כפרים שתמכו בפרטיזנים. מעניין לציין שהחיילים עצמם במבצע ברובם הגדול היו מלטביה ולא גרמניה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:31, 20 באפריל 2020 (IDT)
אז הם לא הושמדו כיוון שהיה סלאבים, אלא כיוון שתמכו בפרטיזנים- מה שמחזק את תשובתו של "שמש מרפא", שבעצם לא שום הייתה השמדת סלאבים.--185.175.34.213 13:09, 20 באפריל 2020 (IDT)
2 מיליון אזרחים שנרצחו באופן שיטתי לא נחשב להשמדה? הכפרים הושמדו בלי בירור אם הכפר ספציפי הזה כן תמוך פרטיזנים או לא. הם הושמדו במבצע טיהור ואילו היו מגזע ארי, אז היו נשארים בחיים. ככה שבהחלט מדובר כאן בהשמדה גזעית, שחיסלה כרגע מאוכלוסיית בלרוס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:55, 20 באפריל 2020 (IDT)
לפי מה שאתה בעצמך מתאר, ההשמדה הייתה על רקע המלחמה. אין בזה שום דבר חריג. כמעט בכל מלחמה יש מעשי טבח.--185.175.34.213 15:07, 20 באפריל 2020 (IDT)

מאיפה הריח מגיע לעלים ופירות?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב

לאדמה ומים אין ריח של מנטה. אז מאיפה הריח מגיע לעלים? איך זה שהפירות הופכים לריחניים? 213.55.224.238 00:29, 20 באפריל 2020 (IDT)

אלה מולקולות אורגניות שמסותנזות על ידי הצמח. Ronam20 - שיחה 00:36, 20 באפריל 2020 (IDT)
ריח הוא דרך לחוש את מה שיש באוויר. למים אין ריח בגלל שהם נפוצים: אין טעם להריח אותם. לאבק שעף באוויר יכול להיות ריח. השמן הריחני של המנטה הוא תרכובת שנועדה להרעיל מזיקים שאוכלים את עליה, ומתנדפים לאוויר כשהם נמעכים. Tzafrir - שיחה 01:47, 20 באפריל 2020 (IDT)

האם מישהו, אולי, יודע[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב את קורותיו של הילד מהתמונה המופיעה ב'תמונת היום' (לא עלה בידי להעלותה כאן), אולי הסמלית ביותר של התקופה הנוראה הזו ? האם שרד ? בנצי - שיחה 21:25, 20 באפריל 2020 (IDT)

ר' תמונת הילד היהודי מגטו ורשה#תיאור התמונה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 22:32, יום שני בשבת, כ"ו בניסן ה'תש"ף (IDT).
תודה לך. לא ידעתי שקיים ערך המרכז מידע אודות תמונה זו, ותמונות אחרות. בנצי - שיחה 22:38, 20 באפריל 2020 (IDT)

מספר ניצולי השואה וצאצאיהם בארץ[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב כמה ניצולי שואה וצאצאים של ניצולי שואה חיים בארץ? יש הערכה? בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 22:00, 20 באפריל 2020 (IDT)

סביר להניח שמידע כזה מצוי רק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או אצל חוקרים באקדמיה העוסקים בתחומים קרובים, אם כי גם הם חייבים, להערכתי, להסתמך על המידע בלמ"ס. בנצי - שיחה 22:26, 20 באפריל 2020 (IDT)

מעבר תיבנית[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב האם מישהו מכיר את מעבר תיבנית בלבנון? ניסיתי למצוא באינטרנט אבל חוץ מידיעות אודות תקריות בו , אין ממש. Lonparis - שיחה 08:23, 21 באפריל 2020 (IDT)

אירכוב ב'וואטסאפ'[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 294/מצב א. איך מארכבים הודעות ב'וואטסאפ', גם על מחשב וגם על טל' חכם ? על המחשב, אני רואה בתפריט ימני עליון 'ארכיון', אבל בתפריט הכולל 'הגב', 'העבר', וכו', אין אפשרות אירכוב. ב. האם יש מרכז תמיכה, או משהו כזה, של החברה המפתחת ? תודה, בנצי - שיחה 11:15, 21 באפריל 2020 (IDT)

לא מכיר ארכוב. מה ברצונך לעשות בדיוק? אני יודע שיש אפשרות לשלוח עותק של תוכן שיחה כמייל. לגבי אחסון במחשב, לא חושב שזה רלוונטי. הכל בטלפון. זו אפליקציה גרועה - דבר לא נשמר בענן, הכל על הטלפון, מזכיר תקופות אחרות בהיסטוריה של האינטרנט (IRC, ICQ). לדעתי זה הזוי, כל המטרה של מובייל זה להמעיט בשימוש באחסון וכוח חישוב במכשירים ולהעביר את הרוב לענן. אין פורום שלהם? קבוצות פייסבוק? לשאול בדף הפייסבוק שלהם? אני יודע שיש section של האפליקציה ב stackoverflow, אבל אני חושב שזה לשאלות לגבי תכנות שעושה שימוש באפליקציה או ב API שלה. (¯`gal´¯) - שיחה 00:42, 22 באפריל 2020 (IDT)
למיטב ידיעתי אין אפשרות לארכב הודעות אלא רק צ'אטים שלמים, לחיצה ארוכה על הצ'אט פותחת כמה אפשרויות וביניהן ארכוב. אני לא חושב שזה מעביר את זה לענן אלא פשוט מסתיר את זה ממך. כדי לראות את הארכיון אפשר או לרדת הכי למטה במסך הראשי או פשוט לעשות חיפוש לצ'אט המבוקש. יונת זהב - שיחה 09:26, 22 באפריל 2020 (IDT)
Galzigler, בהגדרות מתאימות מתבצע גיבוי שוטף ל Google Drive, אני לא יודע מה פורמט הגיבוי. אני כן יודע שבטלפון חדש, אחרי שאתה מתחבר לאותו חשבון גוגל, אז בהרצה הראשונה של ווצאפ ישנה שאלה אם אתה רוצה לטעון את הגיבוי. תשובה שלילית מוחקת את הגיבוי לנצח. תשובה חיובית מעלה למכשיר החדש את כל ההיסטוריה של הצ'אטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:17, 22 באפריל 2020 (IDT)
באנדרואיד הגיבוי הוא ל-google drive, ובאייפון הגיבוי הוא ל-iCloud --84.229.187.84 13:08, 23 באפריל 2020 (IDT)
מכיר, מדובר בטלאי. המידע לא נשמר בענן מראש, כאשר המשתמש רק צופה במידע כלקוח על המידע השמור בשרת ומוריד את חלקו באופן זמני לתצוגה, אלא כל המידע שמור על גבי הטלפון ומסונכרן לענן אחר, שאינו בבעלות פייסבוק. מידע שנמחק אובד לנצח. גם אם יש פה עניין להצפין, עדיין זה אפשרי שהמידע לא יאוכסן לוקאלית, כפי ש"טלגרם" הוכיחו שאפשרי. (¯`gal´¯) - שיחה 01:48, 25 באפריל 2020 (IDT)

קשר בין מידת החשיפה לוירוס לבין חומרת המחלה[עריכת קוד מקור]

האם יש מחקרים על מידת החומרה הצפויה לאדם שנחשף לוירוס, ובפרט לוירוס הקורונה החדש, כתלות במידת החשיפה?

ראיתי עדויות שמי שנחשף בצורה רחבה (חשיפה ממושכת מטווח קרוב לחולה, חשיפה חוזרת למספר חולים, כפי שקרה לרופאים באיטליה) נוטה יותר לפתח מחלה קשה.

האם קיים איזה תחום, אולי צר, שבו החשיפה תספיק כדי לייצר תגובה חיסונית, ומצד שני סיכוייה לגרום למחלה קשה נמוכים? (מעט בדומה לחיסונים באמצעות חיידק או נגיף מומת או מוחלש).

אדגיש למען הסר ספק שזו שאלה תיאורטית לחלוטין, וברור לי שיש לצמצם ככל האפשר את סכנת החשיפה מכל סוג.

דב ט. - שיחה 13:41, 21 באפריל 2020 (IDT)

למיטב הבנתי, על פי המנגנון של חיסונים באופן כללי - בהחלט. על פי מספר הוירוסים שחודרים לגוף נקבע זמן ההתרבות שלהם לממדי מחלה. כשיש זמן ארוך יותר, יש סיכוי טוב יותר שמערכת החיסון תספיק להתארגן , ללמוד להגיב ולהפיק נוגדנים.
גילגמש ידע לתת תשובה מוסמכת יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:46, 21 באפריל 2020 (IDT)

למה היהודים שיתפו פעולה??[עריכת קוד מקור]

ברור שכשהם כבר היו כלואים במחנות ומורעבים הם כבר לא היו במצב לעשות שום דבר. אבל למה מלכתחילה הם עזבו את בתיהם והתכנסו בנקודה אחת? הרי הם עשו בשביל הגרמנים את העבודה. במקום לפחות טיפה להקשות עליהם, שהם יצטרכו לדוג אותם בפינצטה מתוך האוכלוסייה הפולנית, הם הגישו את עצמם על מגש של כסף. נכון שאנחנו לא במעמד של לשפוט אותם, אבל בכל זאת אשמח לשמוע הסבר אם מישהו מבין את ההיגיון בהתנהגות הזאת שלהם.--185.175.34.213 15:20, 21 באפריל 2020 (IDT)

הסבר נפוץ הוא שהם לא ידעו מה מחכה להם בהמשך. גם כשהמצב הורע חשבו שבאמצעות עבודה יחוסו על חייהם --Nirvadel - שיחה 15:24, 21 באפריל 2020 (IDT)
א. חברה אזרחית איננה צבא. היא חסרה את המרכיב הארגוני, המגובש, הפיקודי, המאפשר תגובה מלוכדת יעילה. פסיכולוגיה חברתית בסופו של דבר. בבחינת 'השלם גדול מסך חלקיו'. זו דעתי.
ב. מלבד זאת, יש תיעוד רב על הכחשה וסירוב להאמין במה שמתחולל כנגד. יש עדויות רבות על מידע שהועבר, ושהתעלמו ממנו, גם כי לא נוח לעזוב את הקרקע הבטוחה, לכאורה, רגעית, לטובת אי-ודאות. עד שנעשה מאוחר מדי. בנצי - שיחה 17:32, 21 באפריל 2020 (IDT)
שניכם לא קראתם היטב את השאלה. לא שאלתי למה הם לא ברחו מפולין או למה הם עבדו אחרי שכבר נכלאו. שאלתי למה מלכתחילה הם עזבו את בתיהם, שהיו מפוזרים ברחבי הערים השונות, והת