ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון48

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

גינס ישראל- עורך דין הצעיר ביותר?[עריכת קוד מקור]

שלום, מישהו יודע מיהו העורך דין הצעיר ביותר בארץ? האם גיל 20= שיא?

קח בחשבון שיש לכל הפחות 4 שנים לימודים + סטאז', תגיע למסקנה שמי שעבר את בחינות הלשכה בגיל עשרים, התחיל בגיל חמש עשרה- וזה, כמובן, לא סביר במיוחד. יאירשיחה 02:58, 29 בפברואר 2008 (IST)
ובכל זאת- לפני כמה שנים פורסם מקרה של בחורה שהתגייסה כשתואר עורך-דין כבר בידה (או כשהיא קרובה לסיום, אינני זוכר), והועסקה כפרקליטה צבאית. היא סיימה את בגרויותיה בגיל מאוד צעיר (15 או קודם לכן) בשל קפיצה של מספר כיתות רב. אינני זוכר עוד פרטים, וגם לא את המועד המדוייק בו דובר עליה. ‏gal m‏ 13:27, 29 בפברואר 2008 (IST)
לא היה ולא נברא. עד שנת 2002 הכיל סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין מגבלה על קבלה ללשכה שהייתה גיל 25 (אם איני טועה. ייתכן ש-24). לאחר מכן נחקק בשנת 2002 חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות, ועיסוק אחר) שתיקן שורה של חוקים והסיר מגבלות מסויימות, ברוח חוק יסוד חופש העיסוק. כיום על פי סעיף 42 אדם כשיר להתקבל כחבר לשכת עורכי הדין אם הוא בגיר, דהיינו בן יותר מ-18. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 14:38, 29 בפברואר 2008 (IST)
אלמוג, קשה לי להאמין שהגיל המינימלי היה 24, למרות שגם אני זוכרת הגבלה גילאית: כבר בשנות ה-50 היו עתודאים שלמדו משפטים בין הגילאים 18 ו-22 ואח"כ התחילו לעבוד כעו"ד בפרקליטות הצבאית. אולי 21? מכל מקום, זה לא נשמע כל כךבלתי אפשרי: כל מה שצריך כדי להיות עו"ד בגיל 20 וקצת זה להתחיל לימודים אקדמיים בגיל 16 לערך (בין אם בשל קפיצת שתי כיתות ובין אם בשל קבלת אישור מיוחד - שניתן לא פעם - להתחלת לימודים טרם קבלת בגרות). עם זאת, היחידה שזכור לי שפורסם בתקשורת כי התגייסה בגיל 18 עם תואר ביד (לא כעתודאית) היא סיוון רהב-מאיר (עם תואר במדה"מ) ולמרות שברור שבתואר בתחום המשפטים אין אוניברסיטה פתוחה, זה לא לחלוטין בלתי אפשרי. --‏Karpada‏ 15:00, 29 בפברואר 2008 (IST)
עיינתי בנוסח ישן של חוק לשכת עורכי הדין שמצאתי במשרדי. עד לשנת 2002 וקבלת חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) עורך דין יכל להתקבל ללשכה רק אם היה לפחות בן 23. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 11:51, 2 במרץ 2008 (IST)
בכל שנה מתגייסים לצבא בגיל 18-19 אקדמאים שהשלימו לימודיהם בזמן התיכון או מעט אחריו, שלא במסגרת העתודה האקדמית. הצבא מעוניין לנצל את כישוריהם ולכן מציע להם לחתום קבע לשנה בתמורה לשירות במקצוע שלמדו. כדי לתמרץ את האקדמאים הצעירים לחתום קבע, מונע מהם הצבא לשרת במקצועם ושולח אותם לתפקידים מזופתים כל עוד לא חתמו קבע. מדיניות דומה מאד נהוגה עם עתודת עולים - או שתחתום שלוש שנים קבע או שנמרר לך את שירות החובה, הו אקדמאי עולה יקר. כמובן שיש חריגים שמצליחים בכל זאת לשרת במקצוע בלי לחתום קבע, אך מדיניות אגף משאבי אנוש לאורך שנים היא להגביר את שיעור החותמים קבע ע"י פגיעה מקצועית בכל השאר. כמובן שמדיניות זו נקבעה בין כתלי הצבא, זכותו תגן עלינו, לצרכיו שלו ללא התחשבות בצרכי המשק הישראלי וטובת האזרחים. הבהרה: הח"מ לא השתייך למסלולים שתיאר זה עתה. ליאור ޖޭ 06:31, 4 במרץ 2008 (IST)

היה ונברא הבחורה הזו למדה במכללה בקרית אונו בניגוד לכל הנהלים של הלשכה.(הנערה היא מחוננת מאוד ובשל התעקשותה על משפטים היא לא קיבלה מלגה למרות הגאונות ולמרות שהיא בת למשפחה חד הורית) היא גם התראיינה בתוכנית ערב-לא זכור לי אם זה היה רפי רשף או עודד בן עמי,לגבי רשיון של עריכת דין ייתכן והוא עוכב עד לגיל כלשהוא.

אובדן אזרחות בישראל[עריכת קוד מקור]

מהן העבירות שיכולות לגרום לאובדן אזרחות מבחינת החוק בישראל?

נסה בחוק האזרחות.--‏Golf Bravo‏ 13:02, 26 בפברואר 2008 (IST)
תודה. כמה דברים: בערך הפרת אמונים לא מוזכר דבר על איבוד אזרחות. בנוסף שמעתי שניתן לקבל אישור איתו ניתן להגיע למדינת אויב. אה, מה קורה למי שמאבד אזרחות ואין לו אזרחות נוספתת האם מצב כזה ייתכן? האם למישהו יש הפניה לחוק הספציפי? תודה מראש. איתי סי קיו - שיחה 21:30, 26 בפברואר 2008 (IST)
לפני כמה זמן נכתב פה בנוגע לנושא, ודובר על נסיעה של מוסלמים ישראלים למכה, כך שנראה שיש אישור איתו ניתן להגיע למדינת אויב. בקשר למצב של חוסר לאום, אינני יודע על הנושא בחוק הישראלי, אבל לגבי המצב באופן כללי אפשר לקרוא|Stateless person|לקרוא בויקי|האנגלית. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 18:03, 28 בפברואר 2008 (IST)

גמלאות[עריכת קוד מקור]

מדוע גיל הפרישה אצל גברים גבוה יותר? תודה איתי סי קיו - שיחה 22:10, 26 בפברואר 2008 (IST)

שובינזם? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:38, 28 בפברואר 2008 (IST)
לא מזמן היה ריאיון ברדיו עם יורם מרציאנו בנושא. הוא אמר שגיל הפרישה לא הולך לרדת; מנסיבות שבמדינה מערבית כמו שלנו, שתוחלת החיים עולה משנה לשנה, אין צורך להוריד את גיל הפרישה... בקיצור - פחות שוביניזם, יותר חיסכון למדינה. אלירן d שיחה 18:52, 28 בפברואר 2008 (IST)
למיטב זכרוני, לנשים תוחלת חיים ארוכה יותר משל גברים. החסכון (או סיבות אחרות) למדינה מסביר את העלאת גיל הפרישה אבל לא את ההפרש בין המינים. יוספוסשיחה 21:44, 28 בפברואר 2008 (IST)
ועל כך נימק זהר לפני. אלירן d שיחה 22:39, 28 בפברואר 2008 (IST)
קראתי את שוביניזם ולא הצלחתי להבין את הנימוק. יוספוסשיחה 22:55, 28 בפברואר 2008 (IST)
אין לזה שום סיבה הגיונית. איתמר ק. - שיחה 12:31, 29 בפברואר 2008 (IST)
שוביניזם הוא גם האמונה כי נשים "חלשות" יותר ולפיכך לא יהיו מסוגלות לעבוד בגיל המופלג של 61. כיום הנוהל המיושן הזה נותר, למרות שלרבים נותרו 25-30 שנים אחרי גיל 60, ושדווקא נשים חיות יותר שנים מגברים. --‏Karpada‏ 14:52, 29 בפברואר 2008 (IST)
ממש פלא שהתנועות למעמד האשה מוצאות זמן למחאה בנושאים שוליים-ביחס, כשאפליה בולטת כל-כך מוציאה ממעגל העבודה עשרות אלפי נשים מדי שנה בעל כרחן. עוזי ו. - שיחה 15:11, 29 בפברואר 2008 (IST)
גיל פרישת חובה (67 שנה) זהה בישראל לנשים ולגברים כבר כעשרים שנה, כך שאין יותר הפליה לרעה של נשים בגיל הפרישה. יש העדפה שלהן מבחינת גיל הפרישה, בכך שאם הן חפצות בכך, הן רשאיות לפרוש כבר בגיל 64.
ועכשיו תשובה לשאלה שבתחילת סעיף זה "מדוע גיל הפרישה אצל גברים גבוה יותר?" מנהגי הנישואים בתקופה שבה נקבע גיל הפרישה (סוף המאה ה-19) היו כאלה שהחתן מבוגר בשנים אחדות מהכלה, ולכן גיל פרישה שווה לשני המינים פירושו שהבעל יפרוש לפני אשתו, וישב לבד בבית, ללא אישה שתשמח אותו ותכין לו תה. כדי למנוע מצב עגום זה, נקבע גיל פרישה נמוך יותר לאישה. בשנים האחרונות, עם השתנות מנהגי הנישואים ומעבר למצב שבו בני הזוג הם בערך בני אותו גיל, אין צורך בהבדל זה בגילאי הפרישה, ולכן בוטל בעיקרו (כפי שהבהרתי בחלק הראשון של תשובתי). דוד שי - שיחה 16:12, 29 בפברואר 2008 (IST)
לדבריו של דוד שי, אני מבקש להוסיף את נושא הלידות - כשנקבע גיל דיפרנציאלי לא היו אמצעי מניעה זמינים ונוחים כפי שיש היום, נשים נכנסו להריון, לעתים עשרים פעם וכל הריון עלול לפגוע בבריאות האישה בגלל הקדימות שמקבל העובר בחלוקת משאבי הגוף, לכן, לאחר כל ההריונות, אישה נשחקה מהר יותר מהגבר. בברכה. ליש - שיחה 19:41, 29 בפברואר 2008 (IST)

מהו מספר ללא תבנית?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#מהו מספר ללא תבנית?

למה אסור לחולי סרטן לתרום דם ?[עריכת קוד מקור]

"גידולים - אין לתרום במקרה של מחלה ממארת, גם לאחר החלמה מלאה."

הציטוט למעלה נלקח מאתר מד"א

הוראה זו אינה אמצעי זהירות גרידא. במקרים של לוקמיות ולימפומות זה די ברור: התאים הממאירים הם של מערכת הדם והמערכת הלימפתית, בהתאמה. במקרים אחרים, וכפי שהוזכר קודם - 'גידולים', הללו מאופיינים לעתים בתאים גרורתיים שנודדים לחלקי גוף אחרים דרך המערכת ההמטופוייטית (מערכת הדם), והם עלולים לפתח באתרים פוטנציאליים מושבות של תאים ממאירים שהופכים בשלב יותר מאוחר לגידולים חדשים. 'החלמה מלאה' היא מושג קליני שאינו מעיד על העדר מוחלט של תאים ממאירים. בנצי - שיחה 22:20, 28 בפברואר 2008 (IST)

תודה על התגובה, כתבתה הרבה מושגים אז לא הבנתי 100% (אין צורך להסביר)

אם אני נכנס לי לגוף דם (לדוגמא דרך תרומת דם) של מישהו שחולה לדוגמא בסרטן הדם אז יש אחוזים מאוד גבוהים/100% שיתפתח לי גם סרטן הדם/סרטן אחר?

או שזה סיכוי כל שהוא שקיים ופשוט לא לוקחים סיכונים?

1. ברפואה שום דבר כמעט לא בטוח במאה אחוז. גם יריה בראש לא מבטיחה כלום במאה אחוז. לגבי תרומות דם, מי שנמצא בקבוצת סיכון, לא יכול לתרום. אותי פעם פסלו מתרומה משום שדיווחתי שאני לא זוכר אם אוגר של פינת חי נשך אותי לפני ארבע או לפני חמש שנים ולכן נחשבתי למי שנמצא בקבוצת סיכון לכלבת. ברור לך שאם הייתי באמת מקבל כלבת מאותה נשיכה לא הייתי שורד לא חמש שנים, לא ארבע, לא שלוש וגם לא חצי. מדוע ארגון הבריאות העולמי דופק כאלה כללי בטיחות נוקשים? לא יודע. כתוב לז'נבה ותשאל. Eddau - שיחה 17:44, 29 בפברואר 2008 (IST)
כמדומני שכאן המקום לשוב ולהזכיר ש:

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

דניאל צבישיחה 13:16, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29.02.08)

  1. למען הסדר הטוב: המשתמש Eddau שכח כנראה למקם את הערתו אחרי ההבהרה של דניאל צבי שניתנה קודם, הבהרה שהיא בהחלט חשובה ובמקומה.
  2. לשאלתו השניה של השואל: לגבי אחוזי הסיכון קשה לתת תשובה מדוייקת, משום שלמקבלים שונים מערכות חיסון שמגיבות ביעילות לא אחידה מסיבות שונות. אבל זו בודאי קבוצת סיכון מובהקת.
  3. להערתו של Eddau: העובדה שנותרת בחיים רק מעידה על סבירות גבוהה שהנשיכה לא הובילה להידבקות או שהאוגר לא היה נגוע בעצמו, אבל אינה מעידה על ודאות כזו. ישנם פרטים שנדבקו אבל הצליחו לפתח עמידות לנגיף או מזהם אחר, בשל יכולתה של מערכת החיסון שלהם להתמודד עם הפולש ולפתח נגדו נוגדנים מתאימים. עם זאת, גם פרט כזה עלול עדיין להיות נשא. אני מניח שתקבל תשובה דומה מכל ארגון בריאות, ואין בהכרח צורך להרחיק נדוד עד לג'נבה דווקא. בעצם, למה לא ? נסה/ו.
  4. לא רק אוכלוסיות עם רקע של או חשד של מחלות זיהומיות או ממאירויות נפסלות מלתרום. ישנם מומים מערכתיים מסוימים, שלא כאן המקום לפרטם, שהלוקים בהם נפסלים גם הם. שבת שלום ובריאות איתנה, בנצי - שיחה 20:46, 29 בפברואר 2008 (IST)

קאמי ואקסיסטנציאליזם[עריכת קוד מקור]

מדוע הסופר אלבר קאמי סירב להגדיר עצמו כאקסיסטנציאליסט? באילו נקודות בדיוק הוא חלוק עם סארטר? חיים בלאו (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

לפי מיטב ידיעתי, קאמי (ולא רק הוא), ראה את המונח "אקזיסטנציאליזם" או "ספרות אקסזיסטציאליסטית" מזוהה רק עם כתיבתו והגותו של סארטר. קאמי עצמו, בצורה כללית, לא אהב להיות משוייך לזרם או אסכולה פילוסופית כזאת או אחרת - בריאיון איתו ב־1945 הוא אמר "לא, אינני אקזיסטנציאליסט. סארטר ואני תמיד מופתעים לראות את שמותינו מקושרים"Albert Camus# note-0. מה שכן, הוא היה חבר בקבוצת האקזיסטנציאליזם שהיו "מסביב" לסארטר באמצע שנות הארבעים בפריז, וכבר אז הם היו במחלוקת לגבי היחס לברית המועצות (חלק זה מופיע בערך על אלבר קאמי). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 12:28, 29 בפברואר 2008 (IST)

הפרקליטות מול התביעה[עריכת קוד מקור]

במסמך בעברית שאני עובד עליו באנגלית מופיעות "הפרקליטות" וגם "התביעה" כמעט בכל פסקה, נראה לי שלפעמים אפילו כשימוש חלופי. האם לדעתכם אפשר לתרגם את שני המונחים the prosecution? הפרקליטות באנגלית היא the State Attorney's Office, אבל זה יהיה מסורבל מדי ולא מתאים לכתוב בכל פעם את המונח הזה דווקא, מה גם ש"פרקליטת המדינה" מוזכרת גם היא מדי פעם, ואפילו היועץ המשפטי לממשלה. הטקסט עוסק בהליכים של משפטים מסוימים. אלדדשיחה 14:06, 29 בפברואר 2008 (IST)

אפשר אולי לנסות להבדיל בין "the prosecution" לבין "the prosecuter". דניאל צבישיחה 14:09, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29.02.08)
כלומר, כאשר מדובר על הפרקליטות זה יהיה the prosecution, וכאשר מדובר על התביעה - the prosecutor? אלדדשיחה 14:34, 29 בפברואר 2008 (IST)
לי נראה ש"הפרקליטות" משמש באופן מוסדי, כאשר המדובר במוסד שלו מאפיינים ותפקידים רבים, ו"התביעה" מתייחס לתפקיד המאשימה במשפט הפלילי. מהי המשמעות לעניין התרגום? נראה לי שהמונח "the prosecution" יכול לשמש בשתי המשמעויות, ועדיין תישמר מידה רבה של דיוק. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 14:45, 29 בפברואר 2008 (IST)
התשובה שלי נבעה מתוך ההנחה שאין הבדל, אלא מדובר בניסיון לגיוון של כותב המסמך, שאלדד מנסה לשמר. אבל מובן שאלמוג בקיא בנושא הרבה יותר ממני. דניאל צבישיחה 14:48, כ"ג באדר א' ה'תשס"ח (29.02.08)
תודה רבה, אלמוג (תודה גם לך, דניאל). אלדדשיחה 14:49, 29 בפברואר 2008 (IST)

העו"ד הביתי שלי, שהוא דובר אנגלית במקצועו, מוסר שזה בסדר להשתמש ב-prosecution בשני המובנים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:22, 29 בפברואר 2008 (IST)

מעולה. הודה נא לעורך הדין הביתי שלך בשמי. אלדדשיחה 19:13, 29 בפברואר 2008 (IST)

תיעתוק השם Gheel[עריכת קוד מקור]

קיימת עיר באזור דובר הפלמית של בלגיה הקרויה Gheel או GEEL. הכיצד נתעתק? גל? גהל? חל? חהל? --‏Karpada‏ 14:47, 29 בפברואר 2008 (IST)

השם הוא חֵל, והכתיב ב-H הוא בעצם באנגלית, לא בהולנדית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:20, 29 בפברואר 2008 (IST)
תודה, ככה חשבתי וכתבתי. --‏Karpada‏ 18:25, 29 בפברואר 2008 (IST)

"בראשית ברא האדם את האלוהים"[עריכת קוד מקור]

מה המקור לציטוט זה? האם המקור הוא וריאציה לשורה בשיר בראשית של אביתר בנאי, או שמא אדם אחר (וולטיר?) אמר זאת לפניו? מבקש לא להביא תשובות מתוך ויקיציטוט כי אני רוצה לבדוק זאת כדי לעדכן את ויקיציטוט. תודה, דולבשיחה 22:21, 29 בפברואר 2008 (IST)

ייתכן שהמקור הוא רק משחק מילים בעברית / וריאציה על המקור. אבל המשפט הפך לעממי, שגור בפי כל, ואתר חופש ואתרים נוספים משתמשים והשתמשו בו פעמים רבות. אביתר בנאי הוא כפי הנראה לא באמת המקור. ‏Danny-w‏ 01:41, 1 במרץ 2008 (IST)
באנגלית, המשפט מופיע בשיר של להקת ג'תרו טאל מ-1971 : השיר my god באלבום הזה. אבל המקור הוא בגרמנית, ואותו אמר הפילוסוף לודוויג פוירבך: "Der Mensch schuf Gott nach seinem Bilde", ב-1841. --‏Karpada‏ 14:01, 1 במרץ 2008 (IST)
תודה לשניכם. חיפשתי את המשפט גם במילים של השיר "my god" וגם בערך האנגלי w:en:Ludwig Andreas Feuerbach, אך לא מצאתי אותו. מבקש לקבל מראה מקום בו מופיע המשפט מפורשות. דולבשיחה 16:19, 1 במרץ 2008 (IST)

מה היה שמו של פרעה בימי יציאת מצרים?[עריכת קוד מקור]

@@@

לא יודעים מתי הייתה בכלל היציאה הזאת ולא בטוח כלל שהיא התקיימה אז השאלה שלך נותרת ללא מענה. גילגמש שיחה 12:38, 1 במרץ 2008 (IST)
מקובל לייחס זאת לרעמסס השני, אבל זו השערה בלבד שאינה מוכחת. מגיסטרשיחה 13:00, 1 במרץ 2008 (IST)

אפרופו, גם אחשורוש שמוזכר בתנ"ך, לא ברור בדיוק לאיזה מלך פרסי הוא מיוחס. קרא בערך אחשורוש. השמח בחלקו (-: 16:32, 1 במרץ 2008 (IST)

אגב על פי אחת הגרסאות מדובר בתות ענח' אמון, וגם על פי המדרשים, מלכו במצרים באותה העת לפחות שני מלכים. יהודה מלאכי.U.D-דיבורים • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • 22:00, 3 במרץ 2008 (IST)

Flag Officer[עריכת קוד מקור]

איך מתרגמים את זה? אני כמעט בטוח שבעברית לא משתמשים במונח קצין דגל יש תרגום נוסף לזה? Flag Officer מתייחס לקצינים בכירים בצי של מדינה במיוחד לאלה שמחזיקים בדרגה של קומודור, אדמירל או בדרגה גבוהה יותר. תודה. יניב - שיחה 13:32, 1 במרץ 2008 (IST)

נראה לי שאפשר להשתמש ב"קצין הדגל" - ראה [1]. גם בבילון תומך בתרגום זה. מגיסטרשיחה 14:17, 1 במרץ 2008 (IST)

ראיתי תודה לך חשבתי פשוט שיש מונח צבאי לזה חוץ מקצין דגל. תודה שוב. יניב - שיחה 14:20, 1 במרץ 2008 (IST)

שתי שאלות טכניות[עריכת קוד מקור]

  1. מהן המקבילות ל'הכה את המומחה' ו'דלפק יעוץ' בויקי האנגלית ?
  2. בשבוע שעבר פורסם טיפ לגבי ציטוט פסקה מתוך מאמר. לא מצאתי אותו במאגר הטיפים. מישהו זוכר / יודע ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 19:53, 1 במרץ 2008 (IST)
בינויקי בצד ימין למטה. יאירשיחה 20:18, 1 במרץ 2008 (IST)
  1. איך ניגשים ל'בינויקי' ?
  2. את (2) כבר מצאתי: 'טיפ השבוע' ב'שער הקהילה'. תודה, בנצי - שיחה 10:03, 2 במרץ 2008 (IST)
הקישורים לשפות נוספות נמצאים בצד הימני של המסך - ובמקרה של דפים גדולים כגון זה, צריך לעלות קצת למעלה. דניאל צבישיחה 11:29, כ"ה באדר א' ה'תשס"ח (2.03.08)
תודה, אבל לא שאלתי על הגישה לשפות אחרות, שהיא מוכרת וידועה. ראה שאלתי המקורית הראשונה. יאיר הפנה אותי ל'בינויקי' כפי שאתה רואה, אבל דומני שלא ענה על שאלתי המקורית. או שכך, או שאני טועה. בנצי - שיחה 13:22, 2 במרץ 2008 (IST)
בינוויקי=קישורים לשפות אחרות. מובן שכאן טמונה גם התשובה לשאלה ראשונה שלך. דניאל צבישיחה 13:23, כ"ה באדר א' ה'תשס"ח (2.03.08)
זה מחזיר אותנו לדיון ישן- הרבה חושבים שרשימת השפות היא פשוט קישורים לויקיפדיות בשפות אחרות, ולא קישור לאותו הדף בויקיפדיות האחרות. זה מקור הטעות גם כאן. יאירשיחה 13:27, 2 במרץ 2008 (IST)
אה, יפה. תודה לשניכם. בשבילי זה 'דיון' חדש ומחדש. אחזור לנסות. בנצי - שיחה 14:33, 2 במרץ 2008 (IST)

שאלה בתורת הקבוצות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#שאלה בתורת הקבוצות

בליקוי ירח - למה הירח צבוע באדום?[עריכת קוד מקור]

זה ממש עניין אותי, אחרי שראיתי כמה ליקויי ירח בתקופה האחרונה, ועכשיו שמתי לב שהירח מקבל צבע אדום רק ברגע שהוא מוסתר לחלוטין, ולפני כן הוא פשוט מקבל את צורת הסהר המוכרת שלו בהדרגתיות. כתוב בערך ליקוי ירח:

"בזמן הליקוי הירח יהיה בצבע אדמדם עמום כיוון שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, אלא רק אור שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמכיל כדור הארץ."

ועדיין לא הבנתי כל כך. איזה אור שנשבר? הבנתי שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, זה ברור. אך למה הוא לא שחור לחלוטין? מאיפה הצבע הזה מגיע? הרי שום אור לא אמור להגיע אליו. ۩ הגמל ۞ התימני ۩ (צריכים עזרה בגרפיקה?) 18:22, 2 במרץ 2008 (IST)

איזה אור מגיע לירח? או שנכנס לאטמוספרה סמוך לאזורים שבהם בדיקו יש שקיעה או זריחה. חלק מקרני האור שעוברות דרך האטמוספרה לא ממשיכות ישר, אלא בגלל כל מיני תופעות אופטיות (ראה: שבירה)משנות את כיוונן, ואז הן כן יכולות להגיע לירח.
למה האור הזה אדום? מאותה סיבה שהשמש כששוקעת היא אדומה. כי קרנים בצבעים אחרים מתפזרות כשהן עוברות באטמוספרה (כלומר פוגעות במולקולות האויר, ויוצרות איתן אינטראקציה, בסופה הן מתפזרות לכל הכיוונים, אבל בעוצמה הרבה יותר נמוכה לכל כיוון יחסית לעוצמה המקורית - ראה פיזור לכשייכתב), אז מה שנשאר זה אדום. אגב, בשקיעה אתה גם רואה את אפקט השבירה - השמש לא נראת עגולה, אלא יש עיוותי צורה, כי הקרנים לא נעות בקו ישר כשהן בזווית כזו חדה יחסית לשכבות השונות של האטמוספרה.
emanשיחה 18:52, 2 במרץ 2008 (IST)
ראה גם פיזור ריילי (בכל אופן, רק הפסקה הראשונה ברורה לקורא שאינו פיזיקאי) ושקיעה#צבעים. Leia - שיחה 19:00, 2 במרץ 2008 (IST)
הצבע הזה מגיע בדיוק מהמקום ומהסיבה בה אנו רואים את צבע השמים האדום בזמן שקיעה, מן האטמוספירה של כדור הארץ ראה בערך שקיעה. אתה כותב "אך למה הוא לא שחור לחלוטין? מאיפה הצבע הזה מגיע? הרי שום אור לא אמור להגיע אליו" לפי ההגיון הזה היינו צריכים להיות בחושך מוחלט מיד עם שקיעת השמש, אבל במציאות זה לוקח כמה זמן וזמן זה קצר בקו המשווה וארוך יותר מצפון ומדרום לו. האור המגיע לירח וצבעו תלוי גם באבק ובזיהומים שונים באטמוספירה.--‏Avin שיחה‏ 19:07, 2 במרץ 2008 (IST)

קיילה[עריכת קוד מקור]

קיילה הוא אחד מכינויי קהילת ביתא ישראל. הערך Kayla בוויקיפדיה האנגלית מפרט שורה של פירושים לשם קיילה בשפות שונות, מבלי לחשוף את מקורותיו. עיון במאות הגרסאות הקודמות של הערך מעלה שרוב הפירושים צוינו ע"י אלמונים. האם יש פירוש לשם קיילה באיזושהיא שפה? בתודה, ליאור ޖޭ 08:28, 3 במרץ 2008 (IST)

האם יש אמת בשמועה כי לער אציל קוראים קיילה בערבית? ליאור ޖޭ

moshe=avigdor[עריכת קוד מקור]

where it is written in the talmud that the birth name of moshe rabinu was avigdor?

כידוע, מאמרם של חז"ל (מגילה יג, א): "שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". וסמכו חז"ל דרשתם זו על מה שמסופר בתורה על אימוצו של משה על-ידי בתיה בת פרעה, ככתוב (שמות ב, י): "ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן". ושנוי בכתובים (דהי"א ד, יח): "ואלה בני בתיה בת פרעה", ודרשו חז"ל (שם) כי "ירד" הנזכר בפסוק המדובר הוא משה

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/emutz-4.htm איתןשיחה 11:15, 3 במרץ 2008 (IST)

נחמד, אבל הוא לא שאל על ירד... "י' שמות נקראו לו למשה ירד חבר יקותיאל אביגדור אבי סוכו אבי זנוח..." --ויקרא רבה, א, ג. דניאל צבישיחה 13:51, כ"ו באדר א' ה'תשס"ח (3.03.08)

thanks for two of you. nachum.

  1. Daniel's answer simply implicates that it isn't mentioned in the Talmud, but rather in a later period, probably through oral tradition (VaIkra Raba was written in a later time).
  2. It is interesting what the writing's origin/s is/are, since etymologically, these names are different ones. בנצי - שיחה 20:43, 3 במרץ 2008 (IST)
פישלתי, מתוך היעדר זמן, אבל כל השמות האלה הם של בני בתיה, וכולם מיוחסים למשה.

וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד. איתןשיחה 21:42, 3 במרץ 2008 (IST)

ציין נא את המקור לציטוט שלך. בנצי - שיחה 22:26, 3 במרץ 2008 (IST)

בשבילך במיוחד דהי"א ד, יח איתןשיחה 22:34, 3 במרץ 2008 (IST)

נפלא, אבל זה לא בשבילי, אלא בשביל הציטוט שלך. סימוכין קוראים לזה. בנצי - שיחה 13:19, 4 במרץ 2008 (IST)

למה ארצות הברית אוהבת אותנו[עריכת קוד מקור]

ידועה הסיבה שארצות הברית היא סופר פרו ישראלית, ועוזרת לנו, כדי שיהיה שלום במזרח התיכון ו/או הלחץ שמפעילים יהודי ארצות הברית על הממשל, אך ישנה תאוריית הקשר שהסיבה המקורית זה בגלל שאנחנו הדמוקרטיה והמדינה המערבית היחידה במזרח התיכון, אנחנו גשר בין ארצות הברית למזרח התיכון כדי שהאמריקאים יוכלו להשתלט על שדות הנפט. גם ידועה השמועה שבסוף שנות השבעים המזרח התיכון היה פרו סובייטי וארצות הברית השתמשה בישראל כדי לחסל את אהדת ברית המועצות במזרח התיכון, ובגלל גם עזרה לה להשיג נשק גרעיני. בשנות התשעים היחסים נשמרו משום שקלינטון היה באמת ידיד אמיתי של ישראל ולא מהסיבות הכתובות.

אשמח לתגובות.

את/ה מוזמן/ת לראות מידע בנושא ביחסי ישראל-ארצות הברית. תיאוריות קונספירציה הן מיותרות ולא ניתנות להוכחה, מה שברור שתמיכה בישראל מצד ארה"ב הזיקה לדימויה בעולם הערבי ובכך חזקה את הקשרים עם העולם הערבי. ארצות הברית לא סייעה לישראל להשיג נשק גרעיני, אך גם לא הפריעה במיוחד לאחר השגתו. למניעים של מנהיגים אמריקניים יש סיבות רבות מעבר לחיבה אישית לתמיכה בישראל. אליזבט שיחה 15:52, 4 במרץ 2008 (IST)


לא יודע מה נכון מה לא נכון אני שמעתי כמה דברים: 1 - המקום היחיד באזור עם דמוקרטיה, חשיבות צבאית 2 - יש הרבה יהודים בארצות הברית והכסף אצלנו (היהודים בארה"ב) 3 - ארה"ב מוכרת לנו נשק ונדמה לי שגם לערבים, חשיבות כלכלית

גם ארצות הברית וגם ברית המועצות הצביעו בעד הקמת מדינת ישראל ב1948. ישראל הייתה בראשית דרכה סוציאל דמוקרטית רדיקלית והייתה דומה באידאולוגיה שלה לאידאולוגיות של שתי המעצמות יותר ממה שכל אידאולוגיה של מדינה אחרת במזרח התיכון דמתה להן. עם הזמן ישראל הפכה ליותר דומה לארצות הברית והקשרים דווקא איתה התחזקו. סטאלין תפס שזו לא הולכת להיות מדינה של קיבוצים וברית המועצות התחילה בתעמלה אנטי ציונית. בשלב הבא בן גוריון מסר לארצות הברית מידע מודיעיני שהעבירו יהודים מהגוש הקומוניסטי והקשר עם ארצות הברית התחזק. אחרי מלחמת ששת הימים כבר הפכנו לנכס וכשסאדת זרק את הרוסים ביום כיפור וארצות הברית שלחה לנו רכבת אוירית, מעמדינו נחלש בעולם ואנחנו הפכנו לתלויים בארצות הברית. בסוף המלחמה הקרה הפכו מדינות מזרח תיכוניות רבות לגרורות אמריקניות. Eddau - שיחה 09:09, 5 במרץ 2008 (IST)
זוהי כמובן גישתו של Eddau, היא אינה מקובלת במיוחד בקרב חוגים אקדמאים. אליזבט שיחה 14:47, 5 במרץ 2008 (IST)
מסכת דבריו וטיעוניו של Eddau אמנם חלקית, אבל לא בלתי הגיונית. אם בקרב חוגים אקדמיים מקובלות דעות אחרות, ראוי לפרט יותר עליהם, כולל ביסוס מנומק של הדברים, הנסיבות והאינטרסים בחלוף העתים, ההקשר הכולל שלהם והקשר ביניהם. כך הדיון נעשה מעניין ומשמעותי יותר. בנצי - שיחה 19:16, 5 במרץ 2008 (IST)
אני לתומי חשבתי שאנחנו פה כדי לכתוב ערכים ולא להתדיין. את התפישות המקובלות בחוגים אקדמיים ניתן לקרוא בכל ספר מוּכר, אפשר להתחיל מספריו של קיסינג'ר, היה לו תפקיד מרכזי בניסוח מדיניות החוץ האמריקנית בממשלים קודמים, בין היתר בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בנוגע לקלינטון ובוש האב, הספר של דניס רוס (The Missing Peace) שהיה אז בממשל אומנם ארוך (מעל 800 עמודים) אבל בהחלט יעזור להבהיר מה התרחש. בנוגע לממשל הנוכחי ושינוי מדיניות החוץ שחל לאחר ה-11 בספטמבר ואינו קשור במיוחד בישראל וביהודים ניתן לראות ב-Bush At War מאת Bob Woodward. להבנת הגישה הנוצרית הפרו-ישראלית הקיימת בממשל הנוכחי ובממשל רייגן קרא את הברית החדשה והברית הישנה (או לפחות את הנביאים האחרונים) עם פרשנות Scofield[2]. אם מתחילים דיון, הוא צריך להיות על בסיס מידע, ללא הטחת האשמות והפרחת תאוריות לא מבוססות. אליזבט שיחה 15:27, 6 במרץ 2008 (IST)
כך לפחות הטוען יכול לרדת לסוף דעתך, גם אם לא להסכים איתם בהכרח. בטיעון, כל טיעון, חייב להיות בסיס התייחסות סביר. נו, לפחות יש עכשיו על מה לעשות שיעורי-בית. אגב, ההתייחסות לברית החדשה הלכה קצת רחוק מדי, בודאי כבסיס למדיניות חוץ. מלבד זאת, התייחסות זו איננה עקבית, וההישענות עליה הובילה גם להתייחסות שונה במהלך ההיסטוריה. בנצי - שיחה 22:37, 6 במרץ 2008 (IST)

ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

מישהו אולי יודע איזו ויקיפדיה זו? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • 17:49, 4 במרץ 2008 (IST)

מן הסתם ויקיפדיה פנימית של College of Arts and Sciences, Illinois State University. אמנון שביטשיחה 19:18, 4 במרץ 2008 (IST)
מעניין. תודה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח • 19:27, 4 במרץ 2008 (IST)

איפה הביולוגים?[עריכת קוד מקור]

הרחבתי את הערך שפרון. נא דעתכם.

קודם כל, ברוך תהיה. שנית, נשמח לדעת את זהותו של המרחיב, שכנראה שכח לחתום. לא הספקתי לעבור על הערך ביסודיות, אלא רק ברפרוף. אני מבטיח לעשות זאת במהלך סוף השבוע (או סמוך לאחריו, תלוי בטיול המתוכנן לשבת). אעיר בינתיים על 'עקה'. 'עקה' הוא תרגום ל-'stress', ולא ל-'shock' שתרגומו 'הלם'. בין שני המונחים יש הבדל. הראשון מדבר על תנאים חדשים בהם נתונה המערכת - 'תנאי מצוקה', ואילו השני מדבר על שינוי פתאומי חד. יתכן ותרגום זה אינו שלך, אבל לגופו של עניין ראוי לתת על כך את הדעת. בנצי - שיחה 19:08, 5 במרץ 2008 (IST)
אה, כן. הינה חתימתי Eddau - שיחה 07:20, 8 במרץ 2008 (IST)

אנחנו מרמים[עריכת קוד מקור]

בלקסיקון היישובים של משרד הביטחון נכתב על קיבוץ מנרה ועל שמו הקודם רמים. אם ברשותכם הלקסיקון, אנא תקנו את נוסח הסיפור על השם בערכים מנרה ופוקינג (כפר) וציינו את מספר העמוד עליו הסתמכתם. בתודה, ליאור ޖޭ 08:28, 6 במרץ 2008 (IST)

הכותרת שלך מזכירה לי למה רחובות בארץ לא מסודרים לפי סדר האלף-בית. ניסו את זה באחת הקריות אבל התלונות הבלתי פוסקות של תושבי הרחוב השביעי גמרו את הניסויי.Eddau - שיחה 07:19, 8 במרץ 2008 (IST)
בספר "רגע של מקום" (יהודה זיו הוצאת "צבעונים הוצאה לאור") מופיע סיפור דומה תחת הערך מנרה (או מנארה במפתח). עמוד 65.
הספר מציין גם מקור השם רָמים הוא בכך שהישוב היה הגבוה בארץ באותו זמן. תרגום המילה מנארה בערבית הוא על פי הספר משואה או צריח.חתול מפלצת - שיחה
ואם כבר, איך אני מוסיפה תאריך לחתימה?

צריכים לכתוב ארבע טילדות ברציפות. יניב - שיחה 16:15, 8 במרץ 2008 (IST)

תודה חתול מפלצת - שיחה 12:44, 9 במרץ 2008 (IST)

קווארקים[עריכת קוד מקור]

בערך מיון חלקיקים נכתב: "מזונים רגילים מורכבים מקווארק ולנטי ואנטי-קווארק ולנטי". מה זה ולנטים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:34, 6 במרץ 2008 (IST)

מזונים (כמו גם בריונים) הם הדרונים, והם מורכבים מקווארקים. במקרה של מזונים, ההרכב הוא של קווארק ואנטיקווארק. המונח valence (ערכיות) בהקשר של קווארקים, מתייחס לקווארקים (ואנטיקווארקים) שמקנים להדרונים (מזונים במקרה שלך) את המספרים הקוואנטיים שלהם (תנע זוויתי, זוגיות עצמונית וזוגיות צימוד מטען השייכים לקבוצת סימטריית פואנקרה, ומס' קוואנטיים של 'טעם', כמו איזוספין). אחת התכונות של קווארקים ערכיותיים אלה היא שהם מתקיימים בסופרפוזיציה של מצבי 'טעם'. אגב, תרגום נכון של המונחים שציינת צ"ל 'קווארקים של ערכיות' או 'קווארקים ערכיותיים'. אשנה זאת. שבת שלום, בנצי - שיחה 20:33, 7 במרץ 2008 (IST)
ויש הדרונים שמורכבים מקווארקים לא ולנטיים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:56, 9 במרץ 2008 (IST)

איך יוצרים[עריכת קוד מקור]

  1. 'בינויקי' לערך עברי קיים ?
  2. בשל תעתיקים אפשריים שונים, היש דרך לאשר בוודאות את קיומו או אי קיומו של הערך, למשל, באנגלית ובצרפתית ? זה הכל, that's all & cest tout, בנצי - שיחה 18:58, 6 במרץ 2008 (IST)
    1. עזרה:בינוויקי.
    2. אם אתה לא בטוח איך מאייתים את זה, הדרך הכי טובה היא להיכנס לערך אחר בה אתה יודע שהערך הזה יהיה מקושר (כגון לחפש את ג'ורג' ווקר בוש בתוך הערך נשיא ארצות הברית). דניאל צבישיחה 20:54, כ"ט באדר א' ה'תשס"ח (6.03.08)
תודה, דניאל. אתייחס קודם ל-(2). לא תמיד זה פשוט כל כך. ראה למשל משה כלפון הכהן. לא טריויאלי, גם בדרך של הקשר בתוך ערך אחר. בנצי - שיחה 21:17, 6 במרץ 2008 (IST)

חוף נפרד[עריכת קוד מקור]

שאלה לעורכי הדין: בעקבות הערך חוף נפרד, חיפשתי בכל פינה ברשת את אותו חוק (או חוק עזר, או תקנה) שמחייב עיריה להקצות חוף מגודר לצרכי הציבור הדתי. לטענת כותב הערך קיים חוק כזה בספר החוקים הישראלי, אבל כל חוק רלוונטי שפניתי אליו לא נגע בנושא. האם באמת זו חקיקה דתית קיימת? Assafsh - שיחה 19:47, 6 במרץ 2008 (IST)

למיטב ידיעתי יש כזה חוק. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • ל' באדר א' ה'תשס"ח • 19:49, 6 במרץ 2008 (IST)
גם להם זה ידוע. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • ל' באדר א' ה'תשס"ח • 20:08, 6 במרץ 2008 (IST)
הבעיה היא שרציתי לשבץ מקור - כלל חוקי ישראל אמורים להיות נגישים לקריאה, ולכן התפלאתי שלא מצאתי כל התייחסות לחוק בדיונים שהתפרסמו באתר הכנסת, למשל. התוכל למצוא את שם החוק, לפחות? Assafsh - שיחה 00:10, 7 במרץ 2008 (IST)
סעיף 6 (א) (4) ו-(ב) לחוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד-1964. יאירשיחה 00:19, 7 במרץ 2008 (IST)
זה עניין של פרשנות: את האמירה "רשות מקומית שבתחומה מקום רחצה מוכרז בחוף הים, תהא חייבת לקבוע הוראות " ניתן לפרש גם ככזו המאפשרת קביעת הוראה שלשונה: "כל מקומות הרחצה בעיר יהיו פתוחים לרחצה של נשים, גברים וטף גם יחד, ללא הפרדה. האם ידוע לך על פסיקה או פרשנות רשמית המחזקת את הפרשנות שלך? דוד שי - שיחה 16:47, 8 במרץ 2008 (IST)
אין צורך: הפניתי לסעיף (ב) שם שמחייב רשות מקומית להקצות חוף נפרד אם אחד או יותר (לפי העניין) מחברי המועצה דורשים זאת. מובן מאליו שאם אף אחד לא דורש- אין חיוב להקצות. יאירשיחה 22:20, 8 במרץ 2008 (IST)

צוואה שנאמרה בע"פ (לא כתובה)[עריכת קוד מקור]

ברצוני לדעת מה תוקפה של צוואה לא כתובה , האם היא שונה מצוואה כתובה ובמה?

מדובר בצוואת שכיב מרע - צוואה של אדם גוסס, או אדם המאמין שהוא קרוב למותו ואיננו מסוגל לכתוב. אדם כזה יכול לבקש מאדם קרוב (ובלבד שלא יהיה מוטב בצוואה) לכתוב את דבריו ולאשרם בנוכחות עד (או שני עדים - אינני בטוחה). אם החשש מתבדה והאדם מתאושש, הוא יכול לבטל את צוואת שכיב מרע שנתן ולכתוב אחרת, כמובן.שלומית קדם - שיחה 10:08, 7 במרץ 2008 (IST)
ראה חוק הירושה, סעיף 23 (כאן). שאלה: למה אין אתר רשמי ומסודר של מדינת ישראל שבו מוצגים כל החוקים שקיבלה הכנסת? תשובה: "אנחנו עובדים על זה" (כך הסבירו לי לפני כארבע שנים). עוזי ו. - שיחה 10:12, 7 במרץ 2008 (IST)
חלק מן התשובה לשאלתך עוזי נעוצה בעובדה שיש מספר חברות המתפרנסות יפה ממכירת גישה למאגר מידע פרטי המכיל את החקיקה (ורוב הפסיקה) של מדינת ישראל. אכן, הגיע הזמן שהמידע הזה יהיה נגיש לציבור.--‏Golf Bravo‏ 14:08, 7 במרץ 2008 (IST)
היעדר אתר ממשלתי שמכיל את כל חוקי מדינת ישראל הוא שערוריה. אני ממליץ לכל מי שעומד לדין בעניין פלילי, לציין כטענת הגנה רשלנות תורמת של מדינת ישראל, שלא עשתה את המינימום הנדרש כדי להביא את לשון החוק לידיעת הציבור. בינתיים אפשר להסתייע בספר החוקים של מדינת ישראל באתר ויקיטקסט, ובאתרים ממשלתיים ופרטיים המספקים כל אחד צרור חוקים בתחום המעניין אותו. דוד שי - שיחה 16:42, 8 במרץ 2008 (IST)

"כלניות, . . . אדמדמות . . .", ואחרות[עריכת קוד מקור]

כלניות מצויות בכל הארץ. אבל משום מה, מ'קו רוחב' דמיוני שעובר פחות או יותר בין השפלה לשרון ודרומה - יש כלניות אדומות בלבד. צפונה משם, בעיקר בשרון הצפוני ובגליל, מוצאים גם כלניות צבעוניות (כחולות, לבנות, סגולות, ורודות ועוד בני גוונים אחרים). האם מישהו יודע את סיבת ה'תיחום' החד-כיווני הזה ? בנצי - שיחה 12:21, 7 במרץ 2008 (IST)

הגבול הוא יותר בין סוגי הקרקע מאשר חלוקה גיאוגרפית. על אדמת בזלת יש כמעט רק כלניות בתחום שבין סגול ללבן, ועל אדמות גירניות בד"כ אדומות - אבל יש גם חריגים. אין לי מקור כתוב זמין ברגע זה, אך אם איני טועה, נעשה מחקר שמצא קשר בין חומציות הקרקע לבין תפוצת זני הכלנית, ואם איני טועה שוב, אביבה רבינוביץ' הייתה שותפה במחקר הזה. (ועכשיו אני רואה שצריך להכחיל את הקישור האדום שיצרתי). אמנון שביטשיחה 14:18, 7 במרץ 2008 (IST)
תודה על תשובתך. זה נותן כיוון, אבל לא בלי שאלות. ככלות הכל, מדובר בכלניות, שבארץ הן כולן מאותו מין: 'כלנית מצויה'. הכיצד מתקבל הבדל תפוצתי כה חד בין כלניות בנות אותו מין, שצבען שונה ? השאלה הבסיסית, אם כן, עדיין בעינה עומדת. מלבד זאת, אדומות ישנן גם באתרי צבעוניות. ראה למשל, האזור שבין יקנעם, רמת מנשה וקרית טבעון (בין היתר, בשמורת אלוני אבא). האם בידך פרטים כלשהם של אביבה רבינוביץ' עוד בטרם הכחלה (אוניברסיטה, מחלקה) ? בנצי - שיחה 14:54, 7 במרץ 2008 (IST)
אני שמעתי פעם על עניין של גן שולט וגן נסגן - היות והכלניות כולן בנות אותו מין, הן מסוגלות להאביק זו את זו וליצור הכלאות - ובמקרה של אדום מול לבן, רבים הסיכויים שהצאצא יהיה אדום. אין לי סימוכין לזה, פרט מ"ידע כללי" חמקמק. אולי כקריאת כיוון זה יספיק. Assafsh - שיחה 15:19, 7 במרץ 2008 (IST)
על פי מיכאל זהרי ("עולם הצמחים", עם עובד 1962, עמ' 162 + "גיאובוטניקה", ספריית פועלים 1955, עמ' 26), מדובר בשני זנים שונים - אחד אדום ואחד כל שאר הצבעים - ולא בוריאציות של גנים בזן אחד.
לגבי אביבה רבינוביץ' ז"ל (נפטרה בקיץ 2007): בשנותיה האחרונות לימדה במסלול לאדריכלות נוף בטכניון, משם הכרתי אותה כמשתתף בהגשות פרויקטים. להתרשמות ראשונית מאישיותה ופָ‏עֳ‏לה ראו במבחר הקישורים כאן - בהחלט ראויה לערך. הייתי שמח לכתוב אותו אבל במסגרת המגבלות שלי זה עלול להתעכב, אז אם מישהו אחר ירים את הכפפה לפני - יבורך. אנקדוטה אחת שזכורה לי ממנה: נפגשנו לפני כמה שנים בתחנת אוטובוס בתל אביב. בירכתי אותה "שלום פרופסור רבינוביץ'", והיא השיבה במיאוס-מה "דוקטור, לא פרופסור. תואר דוקטור מעיד על מחקר, ופרופסור מעיד על עסקנות. אני חוקרת, לא עסקנית". אמנון שביטשיחה 16:58, 7 במרץ 2008 (IST)
תודה על המידע והעדכון. חבל על דאבדין, ובמקרה שאתה מתאר - ולא משתכחין. הספר שאתה מציין קצת ישן, ואולי לא מעודכן דיו. האנציקלופדיה העברית מדברת על מין אחד, וכפי שציינתי קודם, כך גם בערך כלנית. אני מחפש פירסום או מידע עדכניים יותר. עדיין לא ברור לי התיחום החד-כיווני שתיארתי. אגב, האם אתה הוא זה שערך את הערך האנגלי של כלנית ? שבת שלום, בנצי - שיחה 18:24, 7 במרץ 2008 (IST)
אני רק ביטלתי שם השחתה לפני ימים אחדים. אכן מדובר על מין אחד, אבל אין בכך סתירה לדברי זהרי המצוטטים לעיל, משום ש"זן" הוא תת-מין. בדקתי עוד קצת, ובמרחק שני קישורים מהערך כלנית מצאתי את המאמר הזה, לפיו ההבדלים אכן נובעים משילובי גנים, ולא מזנים שונים. כפי שתיווכח מהמאמר, גם הוא מותיר חלק מהשאלות פתוחות למחקרים נוספים. אם אתה לוקח על עצמך להרחיב בנדון - משימה ראויה! - כדאי לעשות זאת בערך כלנית מצויה, ואילו בערך כלנית להוסיף קצת מידע על מינים אחרים, שאינם גדלים בארץ ישראל. שבת שלום. אמנון שביטשיחה 11:34, 8 במרץ 2008 (IST)
  1. מצויין. חשדתי שזו תוצאה של ביטוי של גנים. ישנן כמובן שאלות פתוחות שכבר העליתי, כמו תלות הביטוי בתכונות הקרקע, וחד-הכיווניות (האדומות כנראה רגישות פחות להבדלים אלה, מסיבה כלשהי). אתחיל קודם במאמר שציינת. אטפל גם בהרחבה הדרושה כשאתפנה יותר (פרח נפלא. תופעה מעניינת. שתי סיבות מספיק טובות כדי להיענות לכך).
  2. איך אתה מזהה 'השחתה' כשישנה כזו ? אתה רואה בליל של שטויות או קשקוש ? אחרת ? בנצי - שיחה 12:50, 8 במרץ 2008 (IST)
  1. לך על זה!
  2. לגמרי במקרה: הסתכלתי בערך, ראיתי משפט קטוע ו"בלה בלה בלה" באמצע משפט, ולפי ההיסטוריה של הערך זה היה השינוי האחרון ע"י אלמוני. אמנון שביטשיחה 12:56, 8 במרץ 2008 (IST)

ממד מוגן[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:דלפק ייעוץ בברכה, נטע - שיחה 16:35, 7 במרץ 2008 (IST)

יש לי ממד מוגן עובי הקירות הוא 25 ס'מ ועובי התקרא הגג הו35 ס'מ האים גראד יכול לחדור דרך הגג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נקווה שלא. ‏Gridge ۩ שיחה 18:30, 7 במרץ 2008 (IST).

ממ"ד מוגן? אם יש לך כזה הוא ודאי מוגן גם מאטום קריצה. ממ"ד הוא "מרחב מוגן דירתי" כך שהוא כבר מוגן, ולא נהוג למגן אותו פעמיים איתןשיחה 18:32, 7 במרץ 2008 (IST)

התכוונת לממ"ד ולא ממד. רצוי שבשאלה זו תתייעץ עם פיקוד העורף או עם מהנדס. בברכה, MathKnight הגותי 18:35, 7 במרץ 2008 (IST)

הוא התכוון למרחב מוגן איתןשיחה 18:36, 7 במרץ 2008 (IST)

אם התמונה הזו צולמה במרחב מוגן אז התשובה חיובית. לדעתי רואים כאן תקרת בטון רגילה ולא תקרת בטון מזוין של מרחב מוגן. בכל אופן, הסיכוי לפגיעה ישירה של רקטת גראד במרחב המוגן שלך זניח גם תחת הפגזה כבדה וממושכת. המרחב המוגן צפוי לעמוד בפגיעת רקטות גראד בבתים סמוכים. כל טוב, ליאור ޖޭ 19:47, 7 במרץ 2008 (IST)

סבון עשוי מחיות?[עריכת קוד מקור]

כן?

אפשר. סבון מופק משומנים. לכן אפשר לייצר סבון גם משומן צמחי. וגם מתרכובות שומניות סינתטיות. בנצי - שיחה 18:28, 7 במרץ 2008 (IST)

עורך אחראי בעיתון[עריכת קוד מקור]

מהו המינוח האנגלי? editor-in-chief הוא העורך הראשי. האם העורך האחראי הוא מעליו, או כפוף לו? אלדדשיחה 03:08, 8 במרץ 2008 (IST)

'editor-in-chief' הוא אכן עורך ראשי ובתור שכזה הוא מעל יתר האחראים למיניהם. ב'מעריב' למשל, אמנון דנקנר מילא תפקיד זה בשנים 2002-2007. עורך אחראי הוא 'executive editor' או 'managing editor'. בנצי - שיחה 10:55, 8 במרץ 2008 (IST)
דנקנר כבר לא. חובבשירה - שיחה 10:59, 8 במרץ 2008 (IST)
צודק. עודכן. בנצי - שיחה 12:22, 8 במרץ 2008 (IST)
חן חן, כך חשבתי - וקיבלתי ממך את האישוש הנדרש. אלדדשיחה 11:48, 8 במרץ 2008 (IST)
השתמשתי בביטוי managing editor. האם יש עדיפות לביטוי executive editor בהקשר זה ("עורך אחראי")? אלדדשיחה 12:07, 8 במרץ 2008 (IST)
הביטוי הראשון מקובל יותר. בנצי - שיחה 12:22, 8 במרץ 2008 (IST)
תודה רבה. אלדדשיחה 12:26, 8 במרץ 2008 (IST)

עכשיו אני צריך תרגום(ים) - ל'עדשה אכרומטית' (באנגלית: 'Achromatic Lens')[עריכת קוד מקור]

איך כותבים ערך זה בשפות: ספרדית, פורטוגזית, צרפתית וגרמנית ? בנצי - שיחה 12:22, 8 במרץ 2008 (IST)

ראה את הבינוויקי ב-en:Achromatic lens. ‏odedee שיחה 13:13, 8 במרץ 2008 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: גרמנית: ראה בבינויקי של הערך באנגלית (וכדאי שתעתיק משם את כל קישורי בינויקי אם אתה כבר עובד על הערך).
כל השאר:
  • צרפתית: Lentille achromatique
  • ספרדית: Lente acromática
  • פורטוגזית כנ"ל: Lente acromática
אמנון שביטשיחה 13:21, 8 במרץ 2008 (IST)
  1. לעודד: תודה, כבר הייתי שם ולקחתי את הדרוש לי. יתכן שפיספסתי את ה'גרמנית' שם.
  2. כנ"ל לאמנון. חסרו לי כמה שפות שאותן ציינתי. בזכות תרגומיך יש לי עכשיו 2(3) נוספים.
  3. איפה מוצאים רשימת קיצורים של שפות בכלל ? בנצי - שיחה 13:43, 8 במרץ 2008 (IST)
בנצי, שים לב לא להוסיף בינוויקי לשפה שהערך לא נכתב בה, כמו צרפתית וספרדית למשל. זאת גם הסיבה שלא מצאת את מבוקשך בערך באנגלית. את רשימת השפות והקיצורים של ויקיפדיה תוכל למצוא ב-meta:List of Wikipedias. אלוןשיחה 14:22, 8 במרץ 2008 (IST)
כבר שמתי לב לזה אחרי שחשדתי בהיעדרם, אם כי לא מייד. צודק מאוד. תודה. יתוקן. מעניין שהערך העברי מקדים ערכים מקבילים בשפות שהן יותר רבות השפעה ותפוצה. כנראה שמספר הפעילים העבריים גדול יותר, באופן יחסי, ומכאן גם הפעילות הויקיפדית בעברית, יחסית. בנצי - שיחה 14:49, 8 במרץ 2008 (IST)

גוגל[עריכת קוד מקור]

אני זוכר שפעם ראיתי מעין מנוע חיפוש בו ניתן לבדוק את כמות החיפושים בגוגל למילה מסוימת ע"פ זמן ומיקום גאוגרפי. למישהו יש מושג? נוי - שיחה 15:03, 8 במרץ 2008 (IST)

אני חושב שהתכוונת ל-זה. ‏pacman - שיחה 20:34, 8 במרץ 2008 (IST)

David בעברית[עריכת קוד מקור]

מבקש לדעת איך לכתוב את השם דוד בעברית ללא ניקוד בהגייתו האמריקאית, כלומר שהוא יישמע דֵיְוִד (Deyvid). אני בטוח שיש איזושהי מוסכמה בדומה למיכאל ומייקל. תודה, דולבשיחה 20:08, 8 במרץ 2008 (IST)

דייויד. כמו דוויט דייויד אייזנהאואר, נשיא ארה"ב לשעבר. בנצי - שיחה 21:33, 8 במרץ 2008 (IST)
בערך על אייזנהאואר כתוב "דייוויד" עם שני ו"וים. אז מה הצורה הנכונה? דולבשיחה 21:42, 8 במרץ 2008 (IST)
שני ווים. לפי כללי הכתב הבלתי מנוקד וו עיצורית באמצע מילה, מוכפלת. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:57, 9 במרץ 2008 (IST)

אלגברה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אלגברה

רע"מ[עריכת קוד מקור]

מה מציינות רה"ת הצבאיות לעיל? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:59, 9 במרץ 2008 (IST)

רענון ערכות מגן לפי זה.--שומבלע שיחה 07:25, 9 במרץ 2008 (IST)

דרוש מומחה לניסוח[עריכת קוד מקור]

עבר לשיחה:הופעה. מגיסטרשיחה 17:29, 9 במרץ 2008 (IST)

איזה פרח זה?[עריכת קוד מקור]

מה זה?

את הדבר המקסים הזה צילמתי אתמול בנחל פרוד. זה כנראה סוג של סחלב, אבל איזה? אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 20:03, 9 במרץ 2008 (IST)

סחלב פרפרני (Orchis caspia). נעזרתי ב"הסחלבים בישראל" (מאת אמוץ דפני, מסדה, 1981) הכולל תיאור מפורט של כל מיני הסחלביים בארץ. אמנון שביטשיחה 16:20, 10 במרץ 2008 (IST)
אגב, סתם התעניינות - האם יש עוד זרימה בנחל פרוד? אמנון שביטשיחה 16:23, 10 במרץ 2008 (IST)
לא. צחיח לחלוטין. ותודה על התשובה. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:32, 10 במרץ 2008 (IST)

ציטוט מ"מקבת"[עריכת קוד מקור]

שמו של הספר כל אתמולינו לקוח מציטוט ממקבת' של שייקספיר. במרשתת מצאתי את התרגום הנ"ל:

"מחר ועוד מחר ועוד מחר

מזדחלים בצעד כושל, מיום ליום,

עד לאות הסיום בספר דברי הימים,

וכל אתמולי ימינו, יאירו בפני שוטים,

הדרך אל מוות עלוב. דעך, דעך פתיל קצר!

החיים אינם אלא צל צועד, שחקן עלוב

המדקלם ומקפץ את שעתו עלי במה,

ואז לא ישמע יותר; הס סיפור,

מלא קול וזעם, מסופר על ידי אידיוט,

ומשמעותו כלום". ויליאם שייקספיר. מקבת, מערכה 5 תמונה 5

האם התרגום הוא אחד מהתרגומים "החוקיים" של אפרים ברוידא או מאיר ויזלטיר או שזה תרגום חופשי של מישהו? אם מישהו יוכל להעלות את התרגום של ויזלטיר שהוא כנראה העדכני ביותר, אודה לו.אודי - שיחה 20:45, 9 במרץ 2008 (IST)

מצאתי בעצמי את התשובה כאן. התרגום הזה כנראה חופשי ומסתובב ברשת. דווקא התרגום הישן ביותר, של סילקינר, מוצא חן בעיני יותר מהחדשים.

שאלת פיירפוקס[עריכת קוד מקור]

חברים, יש אפשרות להקליק על מקש מסוים או על פריט תפריט כלשהו, כך שכל האתרים בכל הלשוניות (טאבים) יעודכנו בבת אחת ויציגו תמונה עכשווית? אלדדשיחה 11:42, 10 במרץ 2008 (IST)

סליחה על ההפרעה, אבל יש ליעוד שאלה על הדרך: את סמל מזל המאזניים שלי בחתימה, ניתן לראות בפיירפוקס? או שמופיעה האות d? אלירן d שיחה 14:04, 10 במרץ 2008 (IST)
רואים רק d (כרגע אני בודק בפיירפוקס). אלדדשיחה 15:43, 10 במרץ 2008 (IST)
אלדד, אם הבנתי למה כוונתך אז - קליק ימני על אחת הלשוניות ולחיצה על "רענן את כל הטאבים" או "Reload All Tabs" תוביל למטרה הרצויה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 15:13, 10 במרץ 2008 (IST)
מעולֶה, הבנת גם הבנת. תודה! אלדדשיחה 15:43, 10 במרץ 2008 (IST)

טנגנס[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#טנגנס

מתי הוקמו הגנים הבהאיים בחיפה ?[עריכת קוד מקור]

מתי הוקמו הגנים הבהאיים בחיפה ?

וממתי יש בהאיים בחיפה , היכן הם התגוררו לראשונה בבואם לעיר ? (או ליתר דיוק מה היה באותו זמן קיים מהעיר חיפה ? )

מעט מידע קיים בתולדות הדת הבהאית, אולי תמצא/' עוד באתר הרשמי שלהם. בברכה, גברת תרדשיחה 20:47, 10 במרץ 2008 (IST)

המרכז הבהאי העולמי. Leia - שיחה 20:35, 10 במרץ 2008 (IST)

תודה לכם על התגובה המהירה , אולם מידע באנגלית אינו עוזר לי. אני מקווה שהבקיאים בתולדות חיפה יכולים להחכים אותנו בענין זה, כי אחרי הכל מדובר בנתון היסטורי שאני מעריך שלא קדם להתיישבות הטמפלרית באותו איזור ושהיה רק אתמול (במונחים של זיכרון היסטורי) כלומר בערך בשנות ה-80 של המאה ה-19 .

אריק איינשטיין משפחה[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לאמא של אריק איינשטיין? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמא אדמה, כמובן. 84.108.76.175 22:22, 11 במרץ 2008 (IST)
נודעה גם בכינויה דבורה איינשטיין. לא מצאתי איך לשלב זאת בערך, אך אולי את/ה יודע/ת. ליאור ޖޭ 19:38, 12 במרץ 2008 (IST)

תמונה[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

אני מחפש מידע אודות תמונה 32 "תלמוד תורה מירון" שצולמה ב-1912 על ידי לאון קהאן.

אודה על עזרתכם,

יוסף gaghion@smile.net.il

התפלגות האוכלוסיה בארץ ישראל בתקופות שונות[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ערך בהיסטוריה של ארץ ישראל המתעד גם את התפלגות האוכלוסיה בארץ ישראל בתקופות השונות.

יש את דמוגרפיה של ממלכת ירושלים. נראה לי שהשאר טרם נכתבו. דניאל צבישיחה 22:35, ד' באדר ב' ה'תשס"ח (11.03.08)

שאלה מהירה[עריכת קוד מקור]

איזה שעון זה PST?

מה המרחק שלו מהשעון שלנו?

תודה רבה

אנונימוס אנונימי

PST הוא ה- Pacific Standard Time, כלומר, הזמן ברצועת החוף המערבית של ארצות הברית וקנדה (לחוף האוקיינוס השקט). כשאצלנו השעה x, השעה שם x-10. עוזי ו. - שיחה 19:31, 12 במרץ 2008 (IST)
עכשיו ההבדל בינינו לבינם הוא רק תשע שעות, כי הם עברו לשעון קיץ PDT ואנחנו עוד לא, רק בעוד שבוע ויום. ‏עמיחי 19:40, 12 במרץ 2008 (IST)

הצגת מספרים רציונליים בבסיס כלשהו[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#הצגת מספרים רציונליים בבסיס כלשהו

מחלה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/1

מכתשים בנגב[עריכת קוד מקור]

תמיד מדברים על חמישה מכתשים בנגב ואני מצליח לספור רק 4 :רמון,גדול קטן ועריף. מי יודע מהו המכתש החמישי?

תודה איציק

עריף מוגדר כשני מכתשים תאומים (נקראים "מכתשי עריף" או "תאומי עריף"). להרחבה -> מכתשים בנגב. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 17:51, 13 במרץ 2008 (IST)

ארגז חול[עריכת קוד מקור]

כיצד ליצור ארגז חול לעצמי? גדי אלון (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

פשוט לחץ על הקישור - משתמש:גדי אלון/ארגז חול. אגב, נהוג לחתום על הודעותיך ושאלותיך באמצעות ארבעה סימני טילדה (~) שיהפכו לשם המשתמש שלך ולשעה ‏ costello • ‏ שיחה 19:29, 13 במרץ 2008 (IST)
ועוד הערונת: להבא שאל שאלות מסוג זה בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, לא בדף זה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:32, 13 במרץ 2008 (IST)

נוזל על.[עריכת קוד מקור]

שלום,כיום צפיתי בניסוי מרתק שבו הראו לנו חלקיקי כספית במצב נוזל צמיגי. ראיתי שהכספית לא מפסיקה לזוז,תמיד בתנועה. רציתי לדעת אם ניתן לקרוא לזה נוזל על. תודה 89.139.171.230 16:24, 14 במרץ 2008 (IST)

נוזל-על מתאר תופעה אחרת שמתרחשת בהליום בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט. מלמד כץשיחה 22:00, 14 במרץ 2008 (IST)

תרופות[עריכת קוד מקור]

מדוע יש תרופות שצריך לבלוע על קיבה ריקה, תרופות אחרות שצריך לבלוע דווקא עם האוכל, ולעומתן תרופות ללא הנחיה מיוחדת לכאן או לכאן? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:13, 14 במרץ 2008 (IST)

קשור לספיגה הרצויה של התרופה ממערכת העיכול לתוך הגוף. יוספוסשיחה 22:05, 14 במרץ 2008 (IST)
הרחבה קלה ודוגמאות מהספר תרופות - המדריך השלם (מהדורה שנייה, עמ' 27) שכל היפוכונדר מצוי מחזיק בביתו. "תרופות מסוימות יש ליטול על קיבה ריקה (בדרך כלל שעה או שעתיים לפני האוכל), כדי שספיגתן תהיה קלה ומהירה יותר. תרופות אחרות יש לקחת עם האוכל כדי למנוע גירוי של הקיבה. באופן דומה יש להקפיד לקחת את התרופה עם מזון מסוים, כאשר יש הוראה לכך. חלב ומוצריו עלולים לעכב ספיגה של תרופות מסוימות. מיץ פירות יכול לפרק תרופות אנטיביוטיות מסוימות בקיבה ולהפריע לפעולתן. מומלץ להימנע משתיתת אלכוהול עם מרבית התרופות. במקרים מסוימים, למשל כאשר נוטלים תרופות משתנות, יש להגביר צריכת מזונות המכילים אשלגן. אין לקחת תוספות מיוחדות, כמו תכשירי אשלגן, אלא לפי המלצת רופא." מלמד כץשיחה 22:23, 14 במרץ 2008 (IST)

שאלת טריוויה קלאסית[עריכת קוד מקור]

באיזה שנה חצתה סין את קו המיליארד תושבים? @@@

בשנת 1982 אוכלוסית סין מנתה ‏1,000,281,000 איש בעוד שבשנת 1981 רק 993,861,000 . לפי אתר Gapminder. http://www.gapminder.org/world/#$majorMode=chart$is;shi=t;ly=2003;lb=f;il=t;fs=11;al=30;stl=t;st=t;nsl=t;se=t$wst;tts=C$ts;sp=6;ti=2008$zpv;v=1$inc_x;mmid=XCOORDS;iid=phAwcNAVuyj0XOoBL%5Fn5tAQ;by=ind$inc_y;mmid=YCOORDS;iid=phAwcNAVuyj2tPLxKvvnNPA;by=ind$inc_s;uniValue=8.21;iid=phAwcNAVuyj0XOoBL%5Fn5tAQ;by=ind$inc_c;uniValue=255;gid=CATID0;by=grp$map_x;scale=lin;dataMin=0;dataMax=1326856$map_y;scale=lin;dataMin=25;dataMax=84$map_s;sma=49;smi=2.65$cd;bd=0$inds=i44_t001975,,,, שנילישיחה 21:26, 14 במרץ 2008 (IST)