ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



חלימה מודעת[עריכת קוד מקור]

שאלה ראשונה[עריכת קוד מקור]

הבנתי שעד לאמצע המאה ה20 מדענים לא האמינו בזה שיש חלימה מודעת. איך הדבר יתכן? המוח האנושי לא עבר שינוי משמעותי מאז המאה ה20 לפני הספירה... כלומר אנשים ראו חלומות צלולים הרבה לפני שהקהילה מדעית הכירה בהם. אז איך זה? איך בכל שנות התרבות האנושית לא היו אונירונאוטים שכתוב על החוויה? הרי לא צריך באמת שום טכניקה מיוחדת (כל מה מוזכר בערך רק עוזר להשגת המודעות להבדל בין חלום לערנות ולא חייבים אותם, החלום הצלול הראשון שלי היה הרבה לפני שקראתי דברים כאלה). 79.176.241.201 17:46, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הבנתנו את השינה השתפרה בהרבה באמצע וסוף המאה העשרים. בין השאר תודות לשימוש במכשירי EEG ויותר מאוחר גם MRI. תיאורים עצמיים של החלומות הם לרוב לא אמינים. לא פשוט להבדיל בין חלימה מודעת לבין חלום על חלימה מודעת. התופעה הזו כנראה נפוצה במיוחד אצל מי שחושב הרבה על חלימה מודעת ולכן חלימה מודעת תהיה חלק חשוב מעולם המושגים שלו ויכולה גם להופיע בחלומותיו. Tzafrir - שיחה 19:57, 26 באוגוסט 2012 (IDT)
מה זאת אומרת? למה ההבחנה בין "חולם חלום צלול" לבין "חולם על זה שהוא חולם חלום צלול"? הקריטריון המרכזי הוא שהוא מודע לכך שהוא אינו ער (ומודעות הזאת כמובן שונה ממודעות "רגילה" כי האדם בכל זאת ישן ולחלום יש חוקים משלו). אם אדם מסוגל לשנות את חוקי העולם סביבו כי הוא מבין שהוא נמצא בעולם הפנטזיה של עצמו- מה הבדל אם הוא חלם על זה שהוא חולם או שהוא חולם "באמת"? נראה לי הבחנה קצת מיותרת.
ולשאלה שלי- חלומות הטרידו רבים מהעת העתיקה. פרשנויות לחלום כללו ניבוי עתידות וכדו'. איך זה שבכל זאת לא היו תיעודים על חלימה מודעת? 79.176.204.169 20:49, 26 באוגוסט 2012 (IDT)
כשחולמים החלום יכול לכלול גם רגשות וזיכרונות שונים. יכול להיות שחולמים על כך שמכוונים את החלום לפי רצון החולם, אך רצון החולם מוכתב בפועל ע"י החלום. דוגמה לכך אפשר למצוא בסיקור בטור מדעי ה-WTF. מצד שני, אחד הרעיונות היפים של המחקר בעשרים השנים האחרונות הוא ההבנה שבניגוד לשאר הגוף שמשותק, העיניים הן בשליטת החולם בזמן שנת חלום. קבוצה של מחקרים התמקדה בניסיונות לחקור את החלימה המודעת דרך שליטתם של החולמים על תנועת עיניהם. מחקרים הצליחו להראות בצורה אמינה שאנשים שונים הצליחו במקרים שונים לשלוט על תנועת עיניהם בחלומותיהם וזו עדות טובה לכך שחלימה מודעת קיימת.
לעניין חיזוי עתיד ושאר פרשנויות: אין שום עדויות אמינות לכך שחלומות יכולים לחזות עתיד מעבר לידיעתו של אותו האדם, או בכלל שהם משקפים משהו מעבר לחשיבתו של אותו האדם. Tzafrir - שיחה 00:01, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה שניה[עריכת קוד מקור]

האם יש אנשים שלא יכולים לראות חלום מודע? האם זה כמו דז'ה וו? שליש מהאכולסיה אפילו לא יודעת מה ההרגשה וסתם אומרים שיש להם דז'ה וו כשרואים משהו שראו באמת לפני כן. האם ככה זה גם עם חלומות צלולים? 79.176.241.201 17:46, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לפי הערך השאלה היא הפוכה. חלימה מודעת אינה תופעה נפוצה במיוחד. בינתיים אין מאותו הערך קישור למאמרים רציניים על הנושא. ר' דף השיחה וקישורים ממנו. מסקנתי האישית היא שמדובר על תופעה נדירה יחסית שיש מסביבה הרבה רעש. כמוכן אני אישית לא מייחס חשיבות מיוחדת לשליטה על מהלך החלום מכיוון שהחלום הוא בסך הכל עוד סוג של חשיבה. Tzafrir - שיחה 19:06, 26 באוגוסט 2012 (IDT)
חלימה מודעת היא פשוט עניין של אימון. אני ניסיתי טכניקה אחת ואחרי שבועיים זה התחיל לעבוד, ואחרי שלושה בערך זה קרה לפחות כל לילה. אחרי התלהבות ראשונית הסתבר שרוב החלומות שלי די משעממים, ושיש גבול לכמה החלום (תת מודע או מה שזה) מוכן שהתודעה שלי תשלוט בו. בקיצור - עם הזמן זה הפך פחות ופחות מתגמל וזנחתי את זה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:28, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
הניסוח שלך: "כמה שהחלום מרשה שאשלוט בו" מדגים את הבעיה של ההבדלה בין חלימה מודעת לחלימה על חלימה מודעת. בניסוי המקושר הצליחו אמנם לאתר מקרים של חולמים שהצליחו לאותת עם עיניהם, אך מדובר היה על מספר קטן מאוד של מקרים. לא היה נבדק שהצליח להגיע לכך בצורה אמינה בכמה לילות. מדובר על קבוצת אנשים שלטענתם יכולים לחלום חלומות מודעים אם ירצו. חשוב לסייג ולציין שהנבחנים ישנו בסביבה לא מוכרת ולא נוחה של מעבדת שינה עם כובע מוזר על הראש. אי הנוחות יכלה להשפיע על יכולתם לשלוט על חלומותיהם. Tzafrir - שיחה 20:56, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
לטעמי זו תחושת המאבק ברצונו של החלום היא תחושה ברורה מאד, דומה מאד לתחושת המאמץ והריכוז שיש כשמנסים ללכת ישר כששיכורים כהוגן. יש בברור את הצורך במאמץ מודע, והרבה יותר נוח וקל להסחף. אם נסחפים כמעט תמיד הצלילות אובדת. אבל להבדיל משכרות, בה החושים פשוט מטושטשים ומסוחררים, בחלום יש ממש כוונה מאחורי הצורך והרצון להסחף. זה מגיע למאבק רצונות של ממש על השליטה בחלום. הרצון שמנגד - הרצון "של החלום" - שולף לא מעט טריקים משרוולו. זה מתיש. אגב, משהו דומה מאד מתאר פיינמן. הכי פשוט שתנסה בעצמך. זה לא קשה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:28, 27 באוגוסט 2012 (IDT)
הצעה שלי למי שמצליח שינסה לרחף/ לעוף זו תחושה ממש נחמדה. נ"משיחה • י"ב באלול ה'תשע"ב • 07:54, 30 באוגוסט 2012 (IDT)
תחושה מעניינת זה כשמתחילים לעוף ממש מהר- אני מרגיש רוח ש"מתנגדת" לתנועה. קטע נחמד, אבל לרחף אני לא מצליח (אני מאמין יותר מדי בזה שאני חייב ליפול למעטה). 79.180.196.222 13:52, 31 באוגוסט 2012 (IDT)

פסיכואנליזה מדע או שטויות?[עריכת קוד מקור]

אני קורא עכשיו על עבודתו של פרויד, ובשום מקום לא מאוזכר איזושהי הוכחה או ניסוי שמוכיח שהמודל שלו טוב יותר מכל מודל שרירותי אחר. אגב היכן מדעי המח נכנסים לעניין? Exx8 - שיחה 22:22, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

ראה פסיכואנליזה#תקפות הפסיכואנליזה כתחום מדע. נו, טובשיחה 23:18, 8 בספטמבר 2012 (IDT)
שלום לשואל. פסיכואנליזה אינה מדע. בעוד שניתן להוכיח בקלות את המודל הטופוגראפי (רוב התנהגותנו מבוססת על הכתבות-התנהגות מהלא מודע וכן קיימים זכרונות חבויים שרק צריך לחשוב כדי להביא אותם לתודעה), אמנם, המחלוקת היא עם שני המודלים הפסיכואנליטים האחרים (המודל הסטרוקטוראלי והפסיכוסקסואלי שהם עיקר הפעולה של התיאוריה), למיטב ידיעתי הרעיון הפסיכוסקסואלי של קנאת פין הופרך במחקר, אבל לגבי המודל הסטרוקטוראלי ומנגונני ההגנה. זו כן פרשנות, יפה מאד וגם נכונה, לדעתי (ואמונתי) האישית, אבל אני לא יודע מה המחקר אומר על זה.

ספר טוב שעוסק בסוגיות האלה ומקדיש פרק שלם להערכה וביקורת של התיאוריה הפסיכואנליטית הוא הספר "אישיות: תיאוריה ומחקר" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. בברכה. 109.64.151.131 01:40, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור]

עושים משחק קבוצתי כלשהו שמהלכו הקבוצה מקבלת משימה. בסופה שואלים את המשתתפים אחד אחד מול כולם "מי הועיל הכי הרבה ומי הועיל הכי מעט?". אם מישהו אומר על עצמו שהוא הועיל הכי מעט( ואולי הוא צודק) - מה זה אומר עליו מבחינה פסיכולוגית? 79.180.226.115 22:09, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

צנוע? כנה? בלנק - שיחה 23:01, 15 בספטמבר 2012 (IDT)
זאת כמובן הכללה, ויש משתנים נוספים. אבל בהכללה קיימות כמה אופציות. אם הוא צודק, הרי הוא כנה ולא חושש לומר את עמדתו ולהתבלט (דווקא בסיטואציה שבה יש דווקא מקום לחשוש). אך אם הוא לא צודק, נראה שיש לו הערכה עצמית נמוכה. לא? Danny-wשיחה 01:35, 16 בספטמבר 2012 (IDT)
אם הוא צודק הוא צודק - מטעמי רציונאליות ואי-שימוש במנגונני הגנה (תחושת ההפסד בהקשר זה לא מאיימת עליו בחרדה). אם הוא "צודק" אז גם אין כאן קשר להערכה עצמית נמוכה, אין טעם לסוס לקשור הכל להערכה עצמית, מותר לאנשים גם להיות צודקים בעולם הזה. צניעות היא משתנה לגיטימי בהחלט, מדובר במשתנה אישיות שנרכש פילוסופית\דתית בעיקר. 79.182.161.19 07:48, 16 בספטמבר 2012 (IDT)
זה מה שאמרתי. "אם הוא צודק, הרי הוא כנה ולא חושש לומר את עמדתו" (כך שאם הוא היה לא טוב, ואומר שהוא היה לא טוב, אכן אין כאן בעיה של הערכה עצמית נמוכה). בברכה, דני. Danny-wשיחה 21:47, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

שמחה לאיד- האם אני אדם רע?[עריכת קוד מקור]

אם מישהו אומר לי שהוא לא קיבל ציון טוב במבחן ואני כששומע את זה מרגיש פתאום יותר טוב (עם הציון הגרוע שלי...)- האם זה אומר שאני אדם רע? אני לא מאחל לאנשים להיכשל, אבל כשאני רואה מישהו שנכשל במשהו שאני הצלחתי בו אז אני מרגיש שמחה, ולפעמים אפילו סוג של "מגיע לך!"(כי הוא הצליח יותר ממני במקרה אחר). אני רע? 79.177.192.129 21:41, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

^ Schopenhauer, Arthur. "The Essays of Arthur Schopenhauer On Human Nature". On Human Nature. http://www.gutenberg.org/cache/epub/10739/pg10739.html. "But it is Schadenfreude, a mischievous delight in the misfortunes of others, which remains the worst trait in human nature. It is a feeling which is closely akin to cruelty, and differs from it, to say the truth, only as theory from practice." שופנהאור אומר שיש קשר הדוק בין שמחה לאיד ואכזריות.

לדעתי, השמחה לאיד היא אכן תכונה שלילית,אך גם אם יש בנו תכונות ואינסטינקטים רעים אין זה הופך אותנו לאנשים רעים, אפשר לעבוד על דברים כאלה, לשנות אותם ולנתב אותם למקומות חיוביים.

"איזהו גיבור הכובש את יצרו" אנשים נמדדים לפי מעשים ולא לפי מחשבות. לרוב קל יותר להתפתות למעשים רעים אבל אם אתה יודע להבדיל בין טוב ורע ומשתדל לעשות תמיד מעשים טובים למרות שזה לא תמיד נוח אז אתה אדם טוב. Assafn שיחה 11:44, 23 בספטמבר 2012 (IST)
לא הכנסת למשוואה גורם חשוב - האם אותו אדם שאתה שמח לאידו עשה משהו שעליו הוא ראוי להיענש, כגון פגיעה אמיתית ומודעת בך או באדם אחר - נניח שבמקרה קודם הוא קיבל ציון טוב משום שהעתיק במבחן וגם, גרוע מזה, הלשין על תלמיד אחר כדי למצוא חן בעיני המורה. במקרה כזה, שמחה לאיד במקרה של כישלון מצדו נראית לי תגובה אנושית ומובנת, גם אם לא בדיוק אצילת-נפש, וודאי אין בה אכזריות. לעומת זאת, לשמוח לאידו של אדם שלא עשה עוול לאיש, רק משום שפעם הצליח, ביושר, במקום שאחר נכשל, זו לדעתי, אינה אכזריות אלא פשוט נבזות.שלומית קדם - שיחה 20:59, 27 בספטמבר 2012 (IST)

הצטרפות למנסה על סמך מבחן IQ מלפני 30 ומשהו שנים?[עריכת קוד מקור]

המבחן נערך בבית ספר.הוא מיועד לבני 16, חברה שלי עשתה אותו בגיל 15 וקיבלה 140. השאלה אם אפשר על סמך המבחן הזה להיכנס למנסה? האם מקבלים איזה שהיא תעודה על הצטרפות? היום היא כבר לא בשיאה בו נגיד את זה בעדינות.. ואני בספק אם תעבור שוב את המבחן. אלה אם כן תוצאות המבחן מתחשבות בגיל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מבחני IQ מתחשבים בגיל, אם מדובר בגיל נמוך מ-16 או 14. מעל גיל זה אין הבדלים במבחנים. אם אין סיבה מיוחדת (פגיעת ראש, דמנציה וכדומה) האינטליגנציה אינה יורדת עם הגיל, אך הביצועים מהירים פחות. מה המדיניות של המועדון המסוים לא ידוע לי, אך מועדונים אקסקלוסיביים עושים לעתים כסף לא רע מחיוב המועמדים לעבור מבחנים... בברכה. ליש - שיחה 15:59, 22 בספטמבר 2012 (IDT)
אגב, שרון סטון טענה במשך שנים שהיא אוחזת בציון 148 במבחן וחברה במנסה, אבל נאלצה להודות שזה לא נכון בשנת 2002. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עזרה[עריכת קוד מקור]

כשאני נמצא בתקופה של מבחנים או מאורעות מלחיצים אחרים אני לא מצליח לתפקד, הבטן שלי מתכווצת ואני לא מסוגל לאכול ימים לפעמים, מה לעשות עם זה?! איך משתחררים מהלחץ הנורא הזה? אם יש למשהו עצות או המלצות מועילות יהיו מה שיהיו בבקשה בבקשה תענו (מצבי ממש קשה)! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית דע שההצעות שיינתנו כאן אינן עצת רופא ואין לראות בהן ככאלה, ויקיפדיה אינה מספקת ייעוץ רפואי או פסיכולוגי. ראשית, עליך לברר מה בדיוק גורם לך את הלחץ, האם זה לחץ מבחינות?, מעבודות?. עליך להתייעץ עם רופא משפחה אשר כנראה יפנה אותך לפסיכיאטר, מדובר בתופעה ידועה הרובצת על סטודנטים רבים (אתה ממש לא היחיד), והטיפול בה הוא משתנה מאדם לאדם. אני מציע שתקבע תור לרופא המשפחה שלך (בתנאי שהוא אדם צלול כי יש רופאים שאינם צלולים מאד ונוטים לזלזל באשר מבקר אותם עם הבעיה קצת לא שגרתית בשבליהם). בברכה. 79.176.161.47 11:16, 3 באוקטובר 2012 (IST)
זו חרדה ידועה ומוכרת. פסיכיאטר היא אופציה מרחיקת לכת, כיוון שכנראה, אין מדובר בפתולוגיה נפשית, לפחות לפי התיאור שלך. הדרך הטובה ביותר היא לפנות לרופא המשפחה, או באמצעות מזכירות המרפאה, ולבקש תור לפסיכותראפיסט. בנצי - שיחה 14:21, 3 באוקטובר 2012 (IST)
רשימה חלקית של אמצעי נגד: מסאג' ארוך. מעט אלכוהול (נהגתי לשתות בקבוק בירה לפני מבחנים בהיותי סטודנט). מדיטציה (אומרים, לא ניסיתי). פעילות גופנית (אבל לא עד כדי תשישות) עזרה לי פעמים רבות. מדהים מה 10 שכיבות סמיכה עושות. סקס. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:17, 3 באוקטובר 2012 (IST)
א. מסכים לגבי פעילות גופנית לצורותיה השונות (גם עיסוי הוא סוג של פעילות) - היא לא מעוררת רק פיזית. וכמובן, במידה, משום שאחרת, זה פועל הפוך.
ב. אתה בטוח לגבי מיקום המילה "מדהים" ? בנצי - שיחה 17:30, 3 באוקטובר 2012 (IST)
מניסיון ארוך והרבה הצלחות (ואני מלווה סטודנטים ותלמידים הרבה שנים) אני מציע לך לא לגשת מיד לאמצעים רפואיים. לעיתים קרובות מאד המפתח הוא התארגנות נכונה, והיא מקלה מאד: תכנון נכון של זמני הלמידה, אסטרטגיות למידה מתאימות, אכילה נכונה, וכו'. פעילות גופנית היא דבר מצויין, בירה וסוכרים לאו דווקא. אתה מוזמן לשלוח לי מייל (היכנס לדף המשתמש שלי, בצד ימין ל"תיבת כלים", ושם ל"שליחת דוא"ל למשתמש זה") ואשתדל לסייע ככל הניתן. והאמן לי: ניתן לעשות הרבה מאד ולשנות לגמרי את תחושותיך, והמאמץ יחסית לא גדול. בהצלחה! קלונימוס - שיחה 17:53, 3 באוקטובר 2012 (IST)

פחד במה[עריכת קוד מקור]

איך מתגברים על פחד לדבר ליד הלוח מול כיתה של 10-15 תיכוניסטים? 79.177.247.15 16:37, 23 באוקטובר 2012 (IST)

1. מתאמנים מול חברים/אחים. 2. יד אחת בכיס, שנייה משוחררת. 3. מקפידים ליצור קשר עין עם כולם, ולא להשאר על אחד יותר משתיים-שלוש שניות. 4. באים עם דפים מודפסים בפונט ענקי של ראשי פרקים. 5. מקפידים מהתחלה על שקט ומשמעת. בהצלחה! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:36, 23 באוקטובר 2012 (IST)
הכל טוב ויפה. אבל המרכיב החשוב ביותר מבחינת הבטחון העצמי שלך, הוא שינון, כן שינון, של ראשי הפרקים הללו והשלבים החשובים בשיעור, כולל גימיקים. ממש כמו בהצגה. ברגע שאינך 'תלוי' בדף, למרות שהוא ישנו שם בצד, ומדי פעם מעיף בו מבט, העובדה שאינך תלוי ב'תדריך' המודפס, משחררת אותך מהחשש הבסיסי ביותר, ומאפשרת לך להפנות משאבים לאינטראקציה עם התלמידים. השיעור אז הופך לאינטראקציה ולא ל'נטל' פסיכולוגי. בנצי - שיחה 01:47, 24 באוקטובר 2012 (IST)
קודם כל מנסים תרגול, לא עזר?, מנסים טיפול פסיכולוגי, לא עזר?, יש לפנות לרופא לברר אם מדובר במשהו פיזיולוגי (אני לא רופא אבל ידוע לי שתרופות מסוג חוסמי בטא הם טיפול נפוץ ברפואה לזה, שכמובן ניתן ע"י רופא קונבנציונאלי בלבד). חשוב לציין שלעתים אדם יכול להיות ביישן בקרב בני משפחתו, עירו, עמו, ובבית אחר, עיר אחרת, מדינה אחרת להיות בעל-ביטחון באופן רב יותר. זה מאד תלוי. בכל מקרה, הרצף הראשון שנתתי הוא מה שידוע לי שראוי לעשות בדרך כלל. בברכה. 79.176.185.188 09:20, 24 באוקטובר 2012 (IST)
אל תרוץ לרופא או פסיכולוג. הרבה אנשים פשוט לא בנויים לזה. זה שאדם לא בנוי להוראה לא אומר שהוא צריך להתחיל לקחת כדורים באופן קבוע!--אדג - שיחה 10:08, 25 באוקטובר 2012 (IST)
אני מוחה על דבריו של "אדג" וגורס שהם נובעים מבורות. 109.65.163.221 13:50, 25 באוקטובר 2012 (IST)

אפקט...?[עריכת קוד מקור]

"ככל שאדם מכיר נושא בשטחיות גדולה יותר, הוא בטוח יותר בידע שלו" – איך קוראים לאפקט הזה? אני לא מצליח למצוא את השם של זה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה

בוּרוּת. DoronWise - שיחה 22:08, 21 בנובמבר 2012 (IST)
א. לא נראה לי ש'בורות' היא ההגדרה הנכונה, משום שהיא מתארת את החלק הראשון בתשובתך, ולא את החלק השני. נדמה לי שמדובר בשרלטנות.
ב. יותר נכון לקרוא לזה תסמונת ולא אפקט. בנצי - שיחה 23:10, 21 בנובמבר 2012 (IST)
זו לא שרלטנות כי זה לא מדעת. זו לא תסמונת. זו תופעה כללית באוכלוסייה ולא מיוחדת לאנשים מסוימים. דניאל תרמו ערך 01:18, 22 בנובמבר 2012 (IST)
א. "תופעה כללית באוכלוסיה ולא מיוחדת לאנשים מסויימים" ? לא ברור.
ב. אמנם קוראים לזה 'אפקט', אבל לפי התיאור בערך שהבאת להלן, בהנחה שלזה מתכוון השואל, זו תסמונת. עיין בערך זה. בנצי - שיחה 12:12, 22 בנובמבר 2012 (IST)
זה אפקט ולא תסמונת. זו לא תכונה של אדם מסוים, זו תופעה סטטיסטית המתרחשת בכל האוכלוסייה. דניאל תרמו ערך 15:25, 23 בנובמבר 2012 (IST)
תשובתך לא ברורה. א. 'גם' תסמונות מתפלגות סטטיסטית. זהו היסוד לשאלה שלי מלכתחילה. ב. איך אתה מבדיל בין 'אפקט' לבין 'תסמונת' ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 17:51, 24 בנובמבר 2012 (IST)
אפקט דאנינג-קרוגר. דניאל תרמו ערך 01:17, 22 בנובמבר 2012 (IST)

המתאם בין חכמה לבין מחוננות[עריכת קוד מקור]

שנים רבות, האמנתי שכל מי שמחונן חכם יותר מאדם אשר לא עבר את מבחן המחוננות. אני חייב להודות שחטא הבוערות בנושא רק התגבש כאשר עברתי את המבחן הרלוונטי, ובכל זאת שמתי לב שהממוצע של מסיימי מסלולי המחוננים השונים אינו גבוה בצורה משמעותית מכיתה עיונית רגילה. עוד דבר אשר שמתי לב אליו שתלמידי כיתתי בעלי לקויות למידה, אשר בעצם מציבים אותם בסקאלת האינטליגנציה מתחת לממוצע בתחומים מסוימים, כך למשל יש אצלנו בכיתה דיסלקטים. אם כך, מה המבחן הנ"ל מודד, מה המתאם שלו לבין יכולות כלשהן, ומה המתאם שלו למבחני אינטליגנציה אחרים?

מבחן המחוננות שנערך בבית הספר היסודי דומה ברוחו למבחן הפסיכומטרי ולמבחני IQ. יש מתאם גבוה בין המצליחים במבחנים הללו לבין הצלחה באוניברסיטה. הציונים בבית הספר משקפים גם הרבה גורמים אחרים וסביר ששם תמצא מתאם נמוך יותר. לא יודע למה קבעת שהפרעות קשב וריכוז ודיסלקציה מעידים על אינטליגנציה נמוכה. ידוע שאלה דווקא נפוצים יותר בקרב מחוננים. דניאל תרמו ערך 17:28, 8 בדצמבר 2012 (IST)
למעשה, בעלי הסיכויים להצלחה אקדמית הם לא "החכמים", אלא אותם שיודעים ללמוד. כלומר, אין בהכרח מִתְאָם בין איי-קיו גבוה (שלפיו נקבעים מחוננים) לבין הצלחה אמיתית באקדמיה, שם נדרשים לא רק "להיות חכמים" אלא גם ללמוד. Face-smile.svg. Danny-wשיחה 18:30, 8 בדצמבר 2012 (IST)
אכן הצלחה אקדמית לא תואמת חד חד ערכית חוכמה, שהוא מושג עמום בהרבה, אבל גם בהרבה מקצועות יכולת למידה היא לא פקטור משמעותי (ועם השפעה זניחה על פסיכומטרי למשל). יש מקצועות אקדמיים שבעלי הפרעות למידה זוכים להצלחה יוצאת דופן. דניאל תרמו ערך 18:38, 8 בדצמבר 2012 (IST)
מחקר טרמאן, שבדק לאורך כמה עשורים מה ארע לקבוצה גדולה של מחוננים, הראה שרובם למדו מעל הממוצע והרויחו מעל הממוצע. מחקרים אחרים (למשל רנזולי) הראו שמחוננים לומדים באופן שונה מאשר לא מחוננים, מעדיפים לבנות ידע מתוך חומרי יסוד בעצמם (כלומר לא לקבל חומר לעוס ולא ללמוד בכפית), מה שתורם להשגים לא מרשימים בתיכון, בניגוד לאוניברסיטה. עם זאת מחוננים רבים לוקים ביותר לקויות למידה, ולעתים סובלים מכך שלא פתחו הרגלי למידה בבי"ס מפני שמחוננותם העבירה אותם, בקלות יתרה, מעל משוכת המבחנים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:01, 8 בדצמבר 2012 (IST)
התיאורים השונים שניתנו כאן, כוללים גם אנשים אשר לא עברו את מבחן המחוננים.
לגבי העמימות, נשאלת השאלה, מיהו מחונן, ומה בעצם משקף אדם בעל IQ גבוה?
הרי בסופו של יום, מבחני פסיכומטרי ניתנים לעיוות על ידי הכנה קודמת, ואף קמו מכונים להכנה לקראת מבחן מחוננים.
קיימת בעיה גם של עקביות, שכן המבחן נערך 3 פעמים למעוניינים בכך, והיו מקרים שהיו תוצאות סותרות.
אם כך נשאלת השאלה המתבקשת, האם קיימים מחוננים לפי ההגדרה הקלאסית, שלא עברו את המבחן הרלוונטי?שכן שמעתי על אנשים שהוגדרו בארה"ב כמחוננים ובארצנו ה"חכמה מכל" לא הוגדרו כך.
מן הסתם התאורים כוללים גם לא מחוננים, אבל באחוז נמוך יותר מאשר בקרב מחוננים (כשב"מחונן" אני מתכוון למי שעבר מבחן רלוונטי בילדות). מחקרים של המרכז הארצי לבחינות הראו שהיתרון שמעניקה הכנה לפסיכומטרי זעום, ובציונים חריגים (גבוהים ונמוכים) ההשפעה שלה אפילו יותר פחותה. כמובן שחברות ההכנה שמרוויחות הון דואגות לפרסום כך שבציבור זה ייתפס אחרת. דניאל תרמו ערך 21:34, 8 בדצמבר 2012 (IST)
כשדנים במחוננים מתכוונים בעצם לבעלי אינטליגנציה גבוהה - ומהי אינטליגנציה? ההגדרה הנפוצה אומרת ש"אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות מורכבות בצורה יעילה". עכשיו, לאחר שאנו יודעים מה עושים עם אינטליגנציה, נשאר לנו לבדוק איזה בעיות פותרים המחוננים/אינטליגנטים בצורה יעילה. זו תהיה שגיאה להניח שכל האינטליגנטים שמים להם כמטרה ראשית להצליח בלימודים. אני מניח שחלקם מפנים את האינטליגנציה להשגת בני זוג מוצלחים או לפיתרון בעיות כספיות וכדומה, לכן היתרון של המחוננים לא מוכרח לבוא לידי ביטוי בהישגים הנמדדים בציונים. בברכה. ליש - שיחה 21:46, 8 בדצמבר 2012 (IST)
אתה פונה אלי או אל שואל השאלה? אני לא טענתי אחרת. דניאל תרמו ערך 21:49, 8 בדצמבר 2012 (IST)
זה לא הופנה אליך במיוחד. בנוסף לשואל השאלה, היו גם משיבים, שמתשובותיהם ניתן היה להבין אחרת. בברכה. ליש - שיחה 11:31, 9 בדצמבר 2012 (IST)

אדם חכם שנופל במבדקי שכל?[עריכת קוד מקור]

שלום,
אני מכיר אדם אשר הוציא ממוצע גבוה במיוחד בבגרויות (בסביבות ה-98) אשר כנראה לא למד לפני המבחנים ולא הסתייע במורה פרטי.
עם זאת במבחני הדפ"ר הצה"לים הוא הוציא ציון נמוך יחסית (70) ועל אף ניסיונותיו להתקבל לכיתת מופת הוא נכשל.
כיצד המערכת מסווגת אדם מסוג זה?

אם הוא קיבל ציונים גבוהים בחמש יחידות במתמטיקה ובהבעה והבנת הנקרא (שעליהם נבחנים בפסיכוטכני לקביעת דפ"ר), ואם אי אפשר לייחס את ההצלחה שלו לשקדנות, אז צריך לפנות לשני ההבדלים העיקריים בין המבחנים. האחד הוא שבמבחנים לקביעת דפ"ר נדרשים לענות על שאלות רבות בזמן קצר (בערך חצי דקה עד דקה לשאלה), וייתכן שהוא חושב לאט (דבר שלא קשור למנת משכל). וההבדל השני הוא שנבחנים על אנלוגיות מילוליות וצורניות, דבר שלא נתקלים בו בבית הספר. כמו כן יש מבחן מעקב אחר הוראות שעשוי להכשיל את מי שיש לו בעיית קשב וריכוז. אפשרות נוספת היא לחץ בחינה, למרות שנראה סביר שהדבר ייתרחש גם בבגרויות. דניאל תרמו ערך 03:30, 23 בדצמבר 2012 (IST)
באופן כללי ציון הוא לא תמיד מדד אובייקטיבי לאינטליגנציה. 109.64.243.100 15:26, 23 בדצמבר 2012 (IST)

למה לא מחייבים סטודנטים בקורס מקדים לאטסטרגיות למידה אוניברסיטאיות, וחומרים משפרי קשב?[עריכת קוד מקור]

למה לא מחייבים אותם ומחכים שהם יגלו לבד את האסטרטגיות הכלליות ביותר ללימודים עיוניים וטכניים (אלו שטרם גילו) או חומרים\מאכלים שמדענים אובייקטיבים איששו יותר מפעם אחת שהם תורמים לקשב ולזיכרון (ויש 1-3 כאלה, כמו קפאין, ויש טענות לגבי אומגה 3, הופרזין A, ופולי קאקאו). וכמובן, גם על הפרעות נוירופסיכולוגיות בלמידה? למה שוב ושוב לטעות בלחשוב שצריך לסמוך רק על יחידי סגולה עם זיכרון צילומי?! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה להיות עצבני ולהאשים את המערכת? לא לכולם יש קשיי קשב וריכוז, לא כולם צריכים קורס באסטרטגיות למידה. למי שיש בעיות בריכוז/למידה/זיכרון/כלכלה/משפחה יש גורמים בכל מוסד שמיועדים לעזור פרטנית. הדרכה כוללנית היא בדרך כלל לא יעילה בנושאים הללו. Uziel302 - שיחה 14:30, 5 בינואר 2013 (IST)
מי מאשים?, אני כועס על כך שלמיטב הבנתי, סטודנטים רבים נזכרים בהצתה מאוחרת שצריך לברר על כל הדברים הללו, וסתם אוכלים קש עוד מלפניכן, במקום שילמדו את כל האופציות שאפשר לנסות או לבדוק עוד לפני הלימודים עצמם. אני לא מסכים לדעתך שהדרכה כוללנית אינה יעילה בנושאים אלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יכול להיות שיש מקום להדרכה כללית בנושא, אבל לא שייך להפוך את זה לקורס חובה. אני חושב שבאוניברסיטאות הגישה הכללית היא שאנשים בוגרים ועצמאיים ועליהם להתמודד לבד עם קשייהם. מי שרוצה עזרה יכול לפנות ולבקש אבל זה לא מאחריות האוניברסיטה לפתור לך את הבעיות. אנשים צריכים הדרכה כללית לחיים, לא רק לאקדמיה. חבל שאתה מתמקד בריכוז בלימודים, מה עם נושאים כמו כסף, יחסי עבודה, זוגיות ויחסים איפה לומדים את זה? לדעתי עדיף בתיכון ללמד גם דברים לחיים, לא רק ידע לא רלוונטי.Uziel302 - שיחה 16:51, 5 בינואר 2013 (IST)
לא רואה כל קשר בין היות הסטודנטים "בוגרים ועצמאיים" לבין מידע על שיפור קליטת המידע או חוויית למידתו. הנושאים האחרים מבחינתי יכולים להיות משניים לנושא הנ"ל. אם כל מי שלומד בתיכון היה רוצה ללכת לאקדמיה, אך, אתה אופטימי... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האוניברסיטה העברית מארגנת בתחילת כל שנה סדנא לסטודנטים בעלי הפרעות קשב וריכוז, ומודיעה עליה לכלל הסטודנטים. כפיית השתתפות על כלל הסטודנטים תיפגע גם באלו שזקוקים לעזרה, וגם באלו שאינם זקוקים לה. דוד - שיחה 09:29, 6 בינואר 2013 (IST)
אני לא דיברתי על סדנא ספציפית כזו, ממש לא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אני נחשב למשוגע?[עריכת קוד מקור]

האם אני נחשב לחולה נפש? לפעמים קרובות אני "שוקע בעצמי": משחזר וממשיך שיחות עם אנשים אחרים בלב, לפעמים תוך כדי צוחק על דברים שהם אמרו לי (או שני מתכוון להגיד להם בשיחה הדמיונית) ולפעמים זה ממש מצחיק אותי. מן הצד זה נראה ככה: אדם יושב על כיסה ובוהה בקיר. פתאום הוא צוחק לכמה רגעים ואז ממשיך לשבת על כיסה ולבהות בקיר.

האם זה נחשב לבעיה נפשית וצריך לפנות לטיפול? 109.67.167.253 23:06, 1 בפברואר 2013 (IST)

אני אישית, משוכנע שלא מדובר בשום בעייה נפשית שהיא, רבים מדברים אל עצמם, בלב, בקול, או בשניהם, ומגיבים לעצמם בעקבות זאת, זה מנגנון הישרדותי ומן המנגנונים שהדיבור עליהם הוא טאבו, גם אני לפעמים עושה זאת, רבים עושים זאת.
נורמלי לחלוטין!
אני, מתנהג באופן דומה :)
*כל* האנשים מדברים אל עצמם!
יש כאלה שקוראים לזה מחשבות, ויש כאלה שקוראים לזה לדבר עם עצמך. זה היינו הך.
וכן, כולנו משחזרים בראש שיחות ודברים שאמרנו (אם השיחה היתה חיובית/טובה), ודברים שלא אמרנו והיינו רוצים להגיד (אם השיחה היתה פחות מוצלחת).
זו התנהגות אנושית בסיסית ביותר.
לעתים קרובות אתה שומע אנשים אומרים "חבל שלא אמרתי לו...", או "הייתי צריכה לומר...". זה אומר שהם שיחזרו את השיחה בראשם וחשבו על המשך משופר שלה. המשפטים האלה באים אחרי תהליך כמו שאתה מתאר.
לגבי הבהיה בקיר, יש אנשים שמשתדלים לעשות זאת רק בביתם, או היכן שלא רואים אותם - אחרים יוצאים להליכה, או לגן ציבורי. כל אחד והיכן שנח לו.
לסיום: בסדרה סיינפלד, ג'ורג' מתואר כאדם שכל הזמן משחזר שיחות עם שותף שלו לעבודה (שיורד עליו, ולג'ורג' אין תגובה הולמת). כל פעם ג'ורג' מגיע הביתה וחושב על תגובה טובה. לאחר מכן, במשרד, ג'ורג' נכנס שוב לאותו עימות/דו-שיח, ומנחית את התגובה שלו - בתגובה, גם לבן-שיחו יש תגובה חדשה שג'ורג' לא מסוגל להתמודד איתה :)
גם לקומיקאי האמריקאי ג'ורג' קרלין (מנוחתו עדן) היה מערכון המספר על הרגלים קטנים של כל בני האדם. במערכון הוא מתאר כיצד כאשר הוא מדבר עם עצמו ואדם אחר נכנס לחדר, הוא מתחיל לשחק אותה כאילו זה סוג של שיר בשם "what does she think I am? some kind of putz". 37.26.146.181 01:27, 2 בפברואר 2013 (IST)

שבירה[עריכת קוד מקור]

ואם יש לי חבר דמיוני שחלק מהשיחות אני מנהל איתו? אם אני מדמיין לעצמי ככה לפעמים איזה ארגון סתרים דמיוני לחלוטין שאני חבר בו? האם זה כבר סימפטום לא טוב? ואני לא ילד (שנות ה20 לחיי).79.180.208.153 16:08, 5 בפברואר 2013 (IST)

אם תרשום את שיחותיך עם החבר הדמיוני ואם יש בהן עניין אולי ימצא לך מוציא לאור ותעשה מזה בוכטה. רבים עשו זאת, עוד מתקופת אפלטון.
מכל מקום, אני ממליץ לך לא להיכנס לשותפות עסקית עם החבר הדמיוני ולא להלוות לו כסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 5 בפברואר 2013 (IST)
אם מה שאתה עושה לא מפריע לך בחיים, בעבודה וביום-יום, ולא מפריע לאחרים, אז אין בזה שום דבר שדורש טיפול. גיא - שיחה 16:43, 9 בפברואר 2013 (IST)

מחקרים מדעיים על אושר[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר למצוא מחקרים על אושר (כמה שאפשר בעברית)? אני צריך את זה לעבודה של אחותי בנושא "הקשר בין המצב המשפחתי לשביעות הרצון והאושר בחיים" תודה מראש! Manedwolf - שיחה 20:26, 6 בפברואר 2013 (IST)

כמה מחקרים מדעיים מפורסמים כבר באינטרנט? ועוד בעברית? זה ידוע שתעשיית כתבי העת המדעיים, שבה רוב ככל המאמרים מתפרסמים, מנצלת את זכויותיה לרווחים ולא מאפשרת גישה ללא תשלום. אמנם יש כמה יוזמות לשנות את המצב, אבל בינתיים המצב די עגום. מאמרים מדעיים יש בספריות של אוניברסיטאות ובמאגרי מידע ממוחשבים בתשלום (גם אותם יש למצוא באוניברסיטה)Uziel302 - שיחה 09:49, 7 בפברואר 2013 (IST)
[1] מקווה שהקישור הזה עוזר. Uziel302 - שיחה 10:01, 7 בפברואר 2013 (IST)
תיארתי לעצמי. טוב, תודה בכל מקרה. Manedwolf - שיחה 15:08, 7 בפברואר 2013 (IST)
אם אני זוכר נכון, בספר קיצור תולדות האנושות של יובל הררי, לקראת סוף הספר ישנם מספר התייחסויות למחקרים בנושא. ‏cheshin61‏ • שיחה • א' באדר ה'תשע"ג • 00:29, 11 בפברואר 2013 (IST)

מנת משכל ללא מבחן[עריכת קוד מקור]

לעיתים אני רואה שאנשים מציינים את מנת המשכל המוערכת של כל מני מפורסמים, מבלי שהללו נבחנו במבחן כלשהו. זה כולל אנשים כמו ניוטון ואפלטון, למשל. על איזה בסיס אפשר לתת הערכה כזו? משה פרידמן - שיחה 21:42, 19 בפברואר 2013 (IST)

על בסיס ספקולציה זולה. יש גם אנשים שמאבחנים את המתים בלקויות נוירולוגיות שונות. כבר קראתי שקרל הגדול היה, כביכול, דיסלקטי. עִדּוֹ - שיחה 20:18, 21 בפברואר 2013 (IST)
זה מוגזם - איך יכול אנאלפבתי להיות דיסלקטי? בתקופה ההיא רק חלק מהנזירים ידעו קרוא וכתוב. בברכה. ליש - שיחה 21:09, 21 בפברואר 2013 (IST)
לי די נמאס לשמוע על דמויות היסטוריות שהיתה להם הפרעת קשב וריכוז או אפילו אוטיזם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:04, 22 בפברואר 2013 (IST)
זה באמת מגוחך. אגב, בחינת מנת משכל היא בחינה בעייתית מאוד גם עבור אנשים חיים, שמשתפים פעולה עם המבחן. רעיון מנת המשכל הוא בעצמו ספקולציה לא קטנה. בכול ספר "מבוא לפסיכולוגיה" מוצגת הבעייתיות של המבחן הזה. אז לנסות וליישם אותו על מתים?! זו פשוט שטות. עִדּוֹ - שיחה 23:25, 13 במרץ 2013 (IST)
אין צורך ליישם את המבחן על מתים, אפשר להסיק מסברא מהי מנת המשכל שלהם. ‏nevuer‏ • שיחה 23:39, 13 במרץ 2013 (IST)

מה פירוש המונח הישנות (Recurrence) ברפואה ובפסיכולוגיה?[עריכת קוד מקור]

למה הכוונה כשאומרים שיש "הישנות" לאבחנה מסוימת? תודה רבה. 109.64.144.37 00:30, 21 בפברואר 2013 (IST)

"חזרה של מחלה אחרי החלמה, או חזרה של תסמינים אחרי הפוגה (רמיסיה)." מקור. ‏Manedwolf‏ • שיחה 00:41, 21 בפברואר 2013 (IST)

אז מה ההבדל בין הישנות לבין חזרה (Relapse) ?[עריכת קוד מקור]

למה צריך שני מונחים?


האם פסיכולוגים עובדים רק בבתי חולים פסיכיאטריים?[עריכת קוד מקור]

או שמא יש פסיכולוגים גם בבתי חולים "רגילים" כמו איכילוב למשל (שעובדים בו פסיכיאטרים). תודה.

מרכז בריאות הנפש באיכילוב מעסיק פסיכולוגים. גיגול קצר מעלה את התוצאה הבאה: [2]Uziel302 - שיחה 18:47, 21 בפברואר 2013 (IST)
פסיכולוגים שעובדים במסגרות רבות ומגוונות מאוד. הם יכולים לעבוד גם במערכת החינוך, במכונים לייעוץ תעסוקתי, במשרדי פרסום ועוד ועוד. עִדּוֹ - שיחה 20:07, 21 בפברואר 2013 (IST)

האם אפשר לתקן טרנסג'נדריות?[עריכת קוד מקור]

נניח לצורך העניין שאם גבר (ביולוגית) שמרגיש שהוא אישה למעשה חולה נפשית (כמו שגבר שחושב שהוא נפוליון הוא חולה). האם יכול להיות לזה טיפול נפשי (אני לא מדבר על ניתוח פולשני לשינוי מין, שלמעשה לא באמת שמנה את המין אלא רק את המראה)? 109.65.204.163 21:10, 19 באפריל 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה נניח לצורך העניין שאם גבר (ביולוגית) שמרגיש שהוא אישה למעשה חולה נפשית (כמו שגבר שחושב שהוא נפוליון הוא חולה). האם יכול להיות לזה טיפול נפשי (אני לא מדבר על ניתוח פולשני לשינוי מין, שלמעשה לא באמת שמנה את המין אלא רק את המראה)? 109.65.204.163 21:10, 19 באפריל 2013 (IDT)
דומני ששאלתך היא מתחום הפסיכיאטריה ולא של זהות מינית. בנצי - שיחה 21:22, 19 באפריל 2013 (IDT)
ראשית כל בוא נעשה סדר במונחים. אתה מתכוון לזכר (ביולוגית) ולא לגבר ביולוגית, כי גבריות היא בעיקרון "זהות או תחושה מגדרית" ולא משהו ביולוגי. שנית אתה מתכוון לאנשים הכמהים בשינוי מין (או טרנסקסואלים פוטנציאליים), ובכן לא. נכון להיום, הדרך היחידה לעזור לאדם כזה היא שינוי מין. אם אכן מדובר באדם שכל נפשו ואישיותו מאורגנות (ברמת הסכמות למשל) על סמך זהות מגדר נשית, אי אפשר לגרום לו להשתנות בהקשר זה כי המוח שלו כבר מאורגן כך ואין גמישות נוירו-פסיכולוגית בהקשר הזה. זה בערך כמו שתרצה לשנות אדם ששפת האם שלו רוסית ויש לו מבטא רוסי כבד (לא משנה באיזה שפה הוא ידבר) לאדם ששפת האם שלו ערבית ויש לו מבטא ערבי כבד. מבחינה נוירו-פסיכולוגית הדבר פשוט לא אפשרי, או, יותר נכון, בכלים הפסיכולוגים של היום, לא אפשרי. כן יש מקרים נדירים בעליל בהם בחורות או נשים טראנסקסואליות ביקשו לחזור בהן מהתהליך אך המקרים האלה הם כאמור נדירים בעליל ובדרך כלל מדובר בנשים ט"ס שמלכתחילה לא היו מאד סגורות על עצמן. מסיבה זו ואחרות, יש חוקרים שמסווים את אוכלוסיית הטרנסקסואליות לקבוצות אטיולוגיות שונות, בטענה שהאטיולוגיה עשויה להיות קשורה לאופן עקביות של התחושה המגדרית שאינה הולמת את הגוף הביולוגי. טראנסקסואליות שעוד כשהיו ילדים קטנים הפגינו נון קונפורמיות מגדרית בילדות (Childhood gender identity disorder), נחשבות לכאלה שבדרך כלל לא יחזרו בהן, ולעקביות באופן מוחלט, ככלל. אם תשאל את החוקר, הפסיכולוג ריי בלנשרד, הוא יגיד לך שעד כה מקובל בקרב קלינאים שגברים מבוגרים שנדלקו על המין הנשי שכל חייהם הרגישו גברים גבריים, גם מגיל קטן, שפיתחו, מסיבות כמו פטישיזם טרנסווסטי את הדיספוריה המגדרית שלהם, או נערים "מבולבלים" (לווא דווקא נשיים), שגם כן פיתחו זאת, הם למעשה מסוג שאולי קצת יותר סביר שיחזור בו אחרי שעשה שינוי.
מכל מקום, הדעה המקובלת היא שטראנסקסואליות היא סוג של אינטרסקסואליות מוחית לפחות ברמה הנוירו-אינפורמטיבית, ואם היתה לנו דרך להתחקות אחרי המבנה המולקולארי בו מאוחסנת האינפורמציה בנוירונים, הרי שדפוסי האחסון שהיו אצל טראנסקסואליות אמיתיות היו דומים בצורה מכובדת לאלו של נשים לא-טראנסקסואליות (נשים "רגילות"). זה בפשטות. ולכן, אינה "מחלה" נפשית. Ben-Natan - שיחה 21:36, 19 באפריל 2013 (IDT)
קטונתי מלהחליט מי כן ומי לא חולה נפש. רציתי רק לומר, שהתיקון המקובל היום לשאיפות טרנסג'נדריות, הוא מימושן. עִדּוֹ - שיחה 21:42, 19 באפריל 2013 (IDT)
אם תגובתך מתייחסת לתשובתי לעיל, הרי שממש לא לכך התכוונתי. לא התייחסתי לשאיפה עצמה, שהיא עניין נוירולוגי-הכרתי לפי הבנתי, אלא לנסיבותיה - הלכתי עם שאלתו של השואל - דומני שלא על 'טרנסג'נדריות' שאל, אלא על ניכוס דמות או תדמית מהסוג של אני 'נפוליאון' או כיוב', שזו שאלה אחרת לגמרי. באיזה קלות אנחנו אנחנו מסווגים ומקטלגים. בנצי - שיחה 21:49, 19 באפריל 2013 (IDT)
התכוונתי להתייחס לשאלה המקורית. לא ברור לי איך קרה שיש הזחה בפסקה שלי. עִדּוֹ - שיחה 22:12, 19 באפריל 2013 (IDT)

קישורי הניסוח שלי בלבלו אותכם. אז אני אכתוב במילים אחרות. היום אם מישהו מחליט שהוא ציפור אז הוא נחשב למשוגע ומטופל נפשית ולפעמים בהצלחה. אבל לאומת זאת, אם מישהו מחליט שהוא אישה אז הוא נחשב לטרנסג'נדר והטיפול בו הוא לתקן את גופו ולא את נפשו. למה ההבדל הגדול בסוג הטיפול? האם אפשר במקום להצמיח כנפיים למטופל הראשון להבעיר טיפול נפשי למטופל השני שהזכרנו בפסקה זו? 109.65.204.163 21:55, 19 באפריל 2013 (IDT)

אני מבין היטב את הפילוסופיה שלך והיא אכן מאתגרת את הטוענים ללגיטימיות של השינוי, אם כי לא במיוחד לדעתי - יש מרחק רחוק בין מצבים של מוח אנושי "נשי" או "נשי במידה ניכרת", או "מוח שהמידע הנפשי בו כמו גם הנפש עצמה ברמה הפרקטית שהוא מכונן, מאורגנים בצורה נשית" הנמצא בגולגולת היוצאת ממעלי גוף זכרי, לבין מצבים שבהם אדם בעל מוח אנושי גברי או נשי (או שניהם...) משוכנע שהוא ציפור או דולפין. מצבים כאלה, לפי מיטב ידיעתי הם כה נדירים וכה לא סבירים (אפילו בהתקפים סכיזופרניים) עד שבכל הכנות שאיני יודע אם הם התקיימו פעם, או התקיימו רק כשהאדם היה תחת השפעת סמים קשים ואמר את הדברים מתוקף בלבול נוירולוגי ארעי כל שהוא, ולא בגלל היסטוריה התפתחותית ארוכת שנים הנוגעת למבנה המוח ולארגון תפיסתי של האדם. Ben-Natan - שיחה 22:09, 19 באפריל 2013 (IDT)
רעיון נהדר. ממש ממש נהדר. רעיון מקסים ממש. במקום לתת לאנשים קצת הורמונים וקצת ניתוחים ולפתור להם את הבעיה, בואו ונסגור אותם, לכול החיים, בחדר מרופד עם חולצה כפותה. באו ונכריז גם מי שיש לו שיער בלונדי והוא רוצה שיער שחור, שהוא משוגע במקום לאפשר לו לצבוע שיער.
מה שאתה ממש לא מבין זה שההגדרות האבחוניות באות לשרת את בני האדם ולא להפך. לא דופקים לאנשים את החיים, כדי שספר ההגדרות יהיה פשוט יותר להבנה. עִדּוֹ - שיחה 22:16, 19 באפריל 2013 (IDT)
עדו, אני בכוונה מתפלסף איתו כי הוא צמא להתפלספות הזו. כבר נתקלתי במקרים כאלה... Ben-Natan - שיחה 22:24, 19 באפריל 2013 (IDT)
השוני בין המקרים הוא שההבדל בין מוח אנושי גברי ומוח אנושי נשי לא גדול כמו ההבדל בין מוח אנושי ומוח של ציפור, בברכה, Nurick - שיחה 22:19, 19 באפריל 2013 (IDT)

שליפה (זיכרון)[עריכת קוד מקור]

מדוע נגרמות בעיות שליפה מהזיכרון? --82.81.231.115 13:35, 3 במאי 2013 (IDT)

כדי לענות על שאלה זו יש להבין כיצד הזיכרון עובד. לדעתי השאלה היא לא למה יש בעיות שליפה אלא למה בכלל הזכרון עובד?
אולי אפשר לומר שבגלל שהמוח מבוסס על פעילות כימית וחשמלית התוצאות של ניסיון שליפה מהזכרון תלויות במבנה הזיכרון ובמצב התאים בהם מאוחסן הזיכרון.Uziel302 - שיחה 18:39, 3 במאי 2013 (IDT)
הזיכרון מבוסס על אסוציאציות חופשיות. אחת הסיבות לבעיות שליפה היא לחץ נפשי ועצירת החשיבה החופשית. סיבה אחרת היא בחירה באסוציאציה הלא נכונה - במקרה כזה, כאשר מפסיקים לנסות להיזכר, פתאום נזכרים. סיבה אחרת היא חוסר תרגול. סיבה נוספת יכולה להיות חוסר ריכוז או חוסר שעות שיינה...יש מליון סיבות. עִדּוֹ - שיחה 18:31, 4 במאי 2013 (IDT)

בעיה פסיכו-פיזית. שאלה[עריכת קוד מקור]

נניח ישנה קורלציה ברורה בין כיווץ כלי הדם במוח לבין כאב ראש (אני לא יודע מה המנגנון הפיזיולוגי המדוייק. הוא לא רלוונטי לשאלה). האם זה שאני יודע שישנה קורלציה בין כאב ראש לבין הכיווץ כלי הדם אומר שאותו "כיווץ הוא הכאב ראש עצמו"? האם "כיווץ כלי הדם גורם לכאב ראש" הוא טענה יותר טובה? שימו לב שכאב הוא תחושה, כלומר שייכת לעולם הנפשי. אפשר להתפלסף בתשובה. 109.67.202.157 21:04, 5 במאי 2013 (IDT)

מקרה בו חוקר מפעיל המשתנה התלוי (כיווץ) ואז נגרם לנבדק כאב ראש (משתנה בלתי תלוי שקשור בו), זהו קשר סיבתי לינארי ואני מוצא שהתשובה "כיווץ כלי הדם הוא הגורם לכאב ראש" נכונה. הרי תחשוב על זה. כיווץ אינו בהכרח הכאב ראש עצמו, אבל במקרה שתיארת הכיווץ בפירוש הוא גורם (פוטנציאלי) לו. Ben-Natan - שיחה 22:59, 5 במאי 2013 (IDT)
אין משמעות לאמירה "הכיווץ הוא כאב הראש עצמו", כיוון שכיווץ כלי הדם הוא תופעה פיזיקלית, שניתנת עקרונית למדידה, ומתאפיינת כמו כל תופעה פיזית אחרת בערכים פיזיקיליים שונים שניתנים להכרה ע"י כל אדם שהוא, בעוד שהכאב הוא תחושה סובייקטיבית, נפשית, שאינה בעלת מאפיינים פיזיקליים. קרא את ספריו של ישעיהו ליבוביץ בנושא. 109.160.150.181 06:55, 6 במאי 2013 (IDT)
זה כמו להגיד: נעיצת סיכה בכף הרגל היא הכאב בעצמה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:47, 6 במאי 2013 (IDT)

הומופוביה[עריכת קוד מקור]

סליחה מראש על השאלה הפרובוקטיבית.

1) למה הומואים זה מגעיל? למה בדרך גבר סטרייט שנתקל בהומו סיטואציה ירגיש רתיעה?

2) מדוע בבריטניה שלפני בסך הכל 60 שנה זה נחשב לתקין "לרפא" מהומוסקסואליות (ראה ערך אלן טיורינג) גם במחיר של חיי אדם והיום השומואים הולכים ברחובות עם דגלים בלי שום פחד. מה נשתנה?

3) למה ברוסיה של היום יש רוחות כל כך הומופוביות (ביחס למערב אירופה)? 79.181.131.42 12:08, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

1) הרתיעה מהומואים היא לאו דווקא טבעית. כנראה שהיא גם או רק חברתית. בתקופה ההלניסטית, למשל, אהבת גברים הייתה מאוד מקובלת, ואף אחד לא ראה בה פסול.אגב, אצל ילדים קטנים לרוב יש רתיעה מאירוטיקה בכלל, ולא רק מאירוטיקה חד-מינית ("איכס, הם מתנשקים!"). בגיל יותר מבוגר כבר נוצרת הבנייה חברתית.
2) זה עניין די מדהים- מהפכת זכויות האדם שעברה על העולם המערבי במאה העשרים. רק לפני שישים שנה שחורים עוד ישבו במושב האחורי באוטובוסים בארה"ב, לנשים בשוויץ לא הייתה זכות הצבעה, וכו' וכו'.יותר מזה- רק לפני שבעים שנה הומואים עוד הוצאו להורג בתאי גאזים. כיום זה נראה לנו בלתי נתפס (אם כי גם כיום יש אנשים רבים שטוענים שהומסקסואליות היא מחלה וכו'.) כמו שאמר אלתרמן: רבים נתפסים לִסְחרחֹרת בראותם איך אותו ההמון השקוד מנגן להפליא על אותה התזמֹרת, גם ישר גם הפוך באותה הדבֵקות. בלנק - שיחה 12:29, 9 באוגוסט 2013 (IDT)
1) הומוסקסואליות קשורה המון פעמים בחריגה מובהקת מסטריאוטיפים מגדריים (ראה למשל הופעתו של הומו נשי, לרבדיה). החריגה מן הסטריאוטיפים בהקשרים אנושיים כל כך בסיסיים וטריוויאליים כגון מאפייני מגדר טיפוסיים, תפקידי מגדר טיפוסיים, לבוש, קישוט, הפקת הנשמע ומבטא (עיין ערך Genderlect), סלנג, וכו' המתאימים כביכול למגדר אחר, היא בעלת הפוטנציאל להרתיע (רבים מן הנתקלים בה). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:06, 9 באוגוסט 2013 (IDT)
2) נשתנה הרבה, מבחינה מדעית, דתית, וחברתית, בכל הקשור לכך, וכמובן, אני מתייחס למדינות המפותחות של העולם המערבי. אני חושב שסרטים דוקומנטריים בנושא (שכאלה יש המון ב Youtube) בנושאים ספציפיים יתנו לך את ההרחבה שאתה מחפש. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:06, 9 באוגוסט 2013 (IDT)
שים לב אבל שזוג בחורות לא יעוררו שום רתיעה לרוב, אפילו שהם "בנות הקהילה", כלומר שונות מ"אישה רגילה". אבל מה שיעורר לרוב גועל ורתיעה זה זוג גברים דווקא. זה ממש תחושת גועל והיא לא רציונלית (אני מבין שאלו בני אדם לכל דבר וחיי המין שלהם זה לא העניין שלי ואף אחד מהם לא "יתחיל איתי". אבל בכל זאת אני ממש נדחה). לדבר עם בחורה לסבית שהיא טיפה גברית לא מעורר בי שום תחושה לא נעימה. 79.181.131.42 15:55, 9 באוגוסט 2013 (IDT)
לדעתי זה אכן פחות נפוץ כשמדובר בנשים, אבל זה תלוי מאד במידת החריגה הסטריאוטיפית של הנשים הספציפיות (למשל בצורה של נטייתן ל"גבריות" או "בוצ'יות", או "יוניסקסיות"), זה קשור לנושא שנקרא Gender-Bending, או Gender-tendency. מה ששאלת נוגע להיבט החברתי של נושא זה. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 04:49, 10 באוגוסט 2013 (IDT)

כתוב על חלק מהשאלות לפחות בערך הומופוביה