ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 229

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מיקומו של דקל אבשלום[עריכת קוד מקור]

בערך מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג ישנו קישור לדוח מציאת שרידיו של אבשלום פיינברג בסיני מלווה בתצלומים. נ"צ למקום הנו 0790007585. אתר "עמוד ענן" לא זמין, ובכל מקרה למיטב זיכרוני רשת הקואורדינטות של ישראל הוגדה מאז מחדש. מהו המיקום המדויק (במונחי גוגל-מפות)? חזרתישיחה 15:18, 21 באפריל 2014 (IDT)

לפי עומד ענן הקואורדינטות הללו (במערכת הישנה) הן של הישוב דקל אבשלום הנוכחי. משהו כאן לא הגיוני. Tzafrir - שיחה 13:59, 23 באפריל 2014 (IDT)
במילואים לפני ההתנתקות אמרו שהדקל נמצא על ציר פילדלפי מדרום לרפיח. צילמנו אותו. --שפ2000 - שיחה 21:50, 10 במאי 2014 (IDT)

תואר שני בפיזיקה ללא תזה[עריכת קוד מקור]

מה נותן תואר שני בפיזיקה ללא תזה ואיזה יתרון יש לו על פני תואר ראשון בפיזיקה? 79.180.115.16 17:43, 21 באפריל 2014 (IDT)

הוא נותן תואר שני והיתרון הוא שזה תואר שני ולא ראשון. מבחינת דירוג שכר וסיכויי קבלה לעבודה אני לא חושב שההבדל משמעותי בין עם תזה לבלי תזה. ההבדל בין תואר ראשון לשני משמעותי. בפרט בפיזיקה. Uziel302 - שיחה 20:53, 22 באפריל 2014 (IDT)

שאלות בהיסטוריה של הנצרות[עריכת קוד מקור]

האם ישו היה פרושי בעצמו (למרות ביקורתו על הפרושים כקבוצה)?[עריכת קוד מקור]

על פי ספרי הבשורה: כשתומכיו קטפו חיטה בשבת ביקרו אותם הפרושים על כך וישו טען בפניהם כי דוד פעל באופן דומה כשאכל את לחם הפנים בשבת (אא"ט אין על כך כל איסור דאוריתא); ישו הולך לבתי כנסת ברחבי יהודה ומלמד בהם; עולה לתורה; קורא את ההפטרה; מונה שבתות לאחר ספירת העומר; מברך ברכה ראשונה על המזון (להבדיל מברכת המזון, זוהי מצווה דרבנן); בוצע את הלחם ומחלק לקרוביו; מברך על היין בליל הסדר (אא"ט ליל הסדר עצמו הוא מנהג פרושי). ייתכן ואני מחסיר משהו; אך אם נסתמך על הבשורות הסינופטיות עצמן (בלי להרחיק לכת למקורות נוספים) --- גם אם נקרא לו רפורמיסט, הרי שלכאורה הוא פרושי בתפיסתו. מה דעת המומחה?, ואיך זה מסתדר עם עצם העובדה שהכנסייה אינה מכירה בקובץ המשנה שכתב הרב יהודה הנשיא, ואף עם המחלוקת העזה של הרב מנצרת עם הפרושים עצמם?

הפרושים קראו לעצמם חכמי ישראל, או ישראל, ובזה הדגישו את הסולידריות של העם כולו.
העולם הפרושי לא היה עשוי מקשה אחת. בין הפרושים היו בית הלל ובית שמאי. בית שמאי - שהיה המחמיר יותר, ממנו קמו אחר-כך הקנאים, שהיו כעין אסכולה חדשה בתוך בית שמאי. Nachum - שיחה 10:19, 22 באפריל 2014 (IDT)
בערך התפצלות הנצרות מתוך היהדות יש התייחסות לביטול מצוות על ידי פאולוס ופטרוס. שנילי - שיחה 17:21, 22 באפריל 2014 (IDT)
ועדיין, האם יש חוקרים שראו בישו פרושי בעצמו? (האם יש קטגוריית על שאגדה בתוכה את כל הפרושים ואת כל הדומים להם, כמו ישו ותומכיו?) ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:54, 22 באפריל 2014 (IDT)

מרד בר כוכבא והישועים[עריכת קוד מקור]

לא אחת שמעתי כי מאמיני ישו סירבו להשתתף במרד. מהם המקורות שמתארים את זה? במבט ראשוני זה נשמע לי כמו שמועה לא מבוססת היטב... תודה, בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:07, 22 באפריל 2014 (IDT)

יוסטינוס (בן דור המרד) מצוטט אצל אוסביוס: "במלחמה היהודית הנוכחית ציווה בר כוכבא...לענוש קשות את הנוצרים בלבד, אם לא יתכחשו לישו כמשיח ויחללו את שמו".
הכרוניקה של אוסביוס אצל הירונימוס: "שנת 17 להדריינוס: כוכבאס...הרג את הנוצרים בכל מיני עינויים, (כאשר) סירבו לעזור לו נגד הגייסות הרומאים".
Liad Malone - שיחה 00:47, 23 באפריל 2014 (IDT)

דגל ישראל עם מגן דוד מלא[עריכת קוד מקור]

מפנה אתכם לשיחה:דגל ישראל#דגל ישראל עם מגן דוד מלא. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:58, 22 באפריל 2014 (IDT)

בעיקרון הפניות לדפי שיחה מתבצעות בלוח המודעות. Uziel302 - שיחה 00:47, 23 באפריל 2014 (IDT)

כנרת[עריכת קוד מקור]

איפה חיים חתולי הביצה של הכנרת אם בעצם כל החופים של הכנרת הם חופים מוסדרים בתשלום, משמע מלאים בבני אדם במשך חודשים שלמים?--85.64.116.162 23:23, 22 באפריל 2014 (IDT)

א. חתול ביצות יכול לחיות במקומות בהם יש גם בני אדם. מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב: "בישראל חל שינוי בבית הגידול של חתול הביצות בעקבות פעילות האדם. חתול זה מותאם לחיים באזורים של מקווי מים מתוקים, אך עם היעלמותם של הביצות והנחלים הטבעיים בישראל הסיט את פעילותו לבריכות הדגים ולמקווי מים מלאכותיים אחרים מעשי ידי האדם. הניצול של בתי הגידול החדשים שהאדם יוצר בנופה של הארץ מאפשר לאוכלוסיות חתולי הביצה לשגשג בסביבה החדשה."
ב. לא כל חופי הכנרת הם חופים מוסדרים. לא כל החופים המוסדרים מלאים ברוחצים במשך חודשים שלמים. להרחבה ראה ים כנרת#הכנרת כאתר נופש ובילוי. Uziel302 - שיחה 00:53, 23 באפריל 2014 (IDT)
תודה על תשובתך. אז כנראה שהם חיים בשטח המועט שבו אין חופים מוסדרים. קשה לי להאמין שיש להם איפה לתקוע את עצמם בחופים שמלאים באנשים עד אפס מקום.--85.64.116.162 08:17, 23 באפריל 2014 (IDT)
מתי היית בכנרת? ממתי כל החופים מלאים עד אפס מקום? גם אם היית בחוף עמוס, המצב שונה בלילה ובחורף, אחוז הזמן שחופים מלאים הוא קטן. Uziel302 - שיחה 08:55, 23 באפריל 2014 (IDT)
הייתי עכשיו בחג, לפני כמה ימים. לא היה מטר מרובע בלי אנשים. ולא ראינו זכר לחתולי ביצות. והם הרי צריכים להיות איפשהו, לא? ומכאן בעצם השאלה. אבל שמענו צפרדעים :) --85.64.116.162 10:36, 25 באפריל 2014 (IDT)
אאז"נ כל ה"חוף" הצפוני של הכינרת הוא ביצות הבטיחה, שאינן חופי רחצה. Zarnivop - שיחה 09:02, 28 באפריל 2014 (IDT)

כשל לוגי[עריכת קוד מקור]

זה כשל זה: "כל האנשים שאכלו עגבניות ב1902 מתים או מאוד חולים ולכן עגבניות מזיקות"? 192.114.105.254 11:46, 23 באפריל 2014 (IDT)

מתוך הערך קום הוק ארגו פרופטר הוק: "לדוגמה:
  1. השימוש בתנורים במוסקבה התגבר ביום א'.
  2. מספר אנשים קפאו למוות במוסקבה ביום א'.
  3. לכן, השימוש בתנורים מוביל לקפיאתם של אנשים למוות.

כאן ברור כי הקישור הסיבתי מופרך, והסיבה להתגברות השימוש בתנורים ולקפיאה למוות של אנשים היא כנראה התגברות בקור במוסקבה". נראית לי דוגמה מקבילה. Uziel302 - שיחה 12:25, 23 באפריל 2014 (IDT)

תואר שני בגיאופיזיקה[עריכת קוד מקור]

הבנתי שבתל-אביב סטודנט שעשה תואר ראשון בפיזיקה בממוצע נמוך יחסית יכול להגיע לתואר שני ב"בגיאופיזיקה, מדעי האטמוספירה והחלל ", שאחת ההתמחויות זה מדעים פלנטריים. האם בוגר מסלול זה יכול להגיע להיות פיזיקאי? האם ניתן להפוך עם זה לאסטרונום המתמחה בפלנטות (לא חובב. אלא כמקצוע באקדמיה)? 79.180.115.16 22:48, 23 באפריל 2014 (IDT)

כן. מתוך אתר האוניברסיטה: "החוג לגיאופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב הוא החוג היחידי בארץ המאחד את הגיאופיזיקה, מדעי האטמוספירה וגופים פלנטריים במערכת השמש. התכנית לתואר שני מציעה שלושה מסלולי התמחות בשלושת תחומים אלו ומכשירה תלמידי מחקר לקראת לימודים לתואר דוקטור, כמו גם אנשי מקצוע בתחום התמחותם." Uziel302 - שיחה 13:31, 24 באפריל 2014 (IDT)
אם תסיים תואר שני, הציונים הנמוכים בתואר הראשון יהיו בעלי השפעה מזערית בהחלטה על קבלה לתואר שלישי (למרות שהם בהחלט עשויים להשפיע על הסיכויים לקבל מלגות תחרותיות מסויימות). עוזי ו. - שיחה 14:38, 24 באפריל 2014 (IDT)
זה שהמסלול ייחודי זה דווקא חיסרון משמעותי. זה מצמצם את שוק העובדה המקום אחד בלבד (אוניברסיטת ת"א). מישהו יודע עד כמה המסלול הזה הוא פיזיקלי? אם בסופו של דבר זה יגיע לרמה של גאולוגיה ומטלורגיה או שזה יעסוק בפיזיקה של ממש? עד כמה בוגר של מסלול זה "נחשב" בקהילה המדעית? 79.180.115.16 15:04, 24 באפריל 2014 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

ביקרתי באתר הפקולטה ועיינתי בנושאי מחקר של המתעסקים במדעים פלנטריים. למה הם לא נמצאים תחת הפקולטה לפיזיקה? זה מחקר פיזיקלי לכל דבר! לדוגמה:

  • Search for extrasolar planets, Formation and evolution of planetary systems, The Black Hole in the Galactic Center as a ‘planetary’ system, Celestial Mechanics, Minor Bodies in the Solar System

בטכניון הוא היה ללא ספק יושב בפקולטה לפיזיקה וסטודנטים שלו היו מקביל MSC בפיזיקה. 79.180.115.16 17:03, 24 באפריל 2014 (IDT)

פשוט מאוד, מדעים פלנטריים כוללים עיסוק ב"פיזיקה לכל דבר". בטכניון פשוט אין מסלול כזה. נראה שהשואל מצפה לרמה נמוכה של מחקר וסיכויי עבודה עתידיים רק בגלל שתנאי הקבלה נמוכים. למיטב ידיעתי תנאי הקבלה לפקולטות למתמטיקה בארץ נמוכים וזה לא מלמד על רמת לימודים נמוכה אלא על רמת ביקוש נמוכה. Uziel302 - שיחה 17:33, 24 באפריל 2014 (IDT)
באופן כללי, הסיכויים של מי שציונין אינם גבוהים בתואר ראשון לתפוס משרה אקדמית הם זניחים, ועד כמה שהדברים נשמעים רחוקים, יש באוניברסיטה מי ששם לב לכך. הכצעקתה - שיחה 12:37, 13 במאי 2014 (IDT)

מסקוליזם גורם תוקפנות מנשים?[עריכת קוד מקור]

לא מזמן מצאתי את דף הפייסבוק הבא שלא ברור האם היוצר שלו מנסה להעלות את נושא המסקוליזם בצורה עילגת או שהוא מנסה לעשות פרודיה עליו. מה שמדאיג באמת זה תגובות הנשים- אלימות מילולית, לעג לגברים מוכים, ניסיונות להשפיל וכד'. למה זה ככה? 79.180.106.96 22:19, 24 באפריל 2014 (IDT)

ניסיתי לחפש ולא מצאתי בקישור "אלימות מילולית, לעג לגברים מוכים, ניסיונות להשפיל וכד'." אין צורך לקשר לפוסט ספציפי, כי פרטים אלימים יש באוכלוסיה וזה לא חדש. Uziel302 - שיחה 22:29, 24 באפריל 2014 (IDT)
תנסה לדפדף בתגובות (יש פוטס שבו בעל העמוד מראה תגובה כזאת שהיא בדיוק שלושת הדברים שציינתי. אני די בטוח שהדף הוא פרודיה על פמיניזם רדיקלי. מה שאני לא מבין זה למה התגובה האלימה הזאת. לדוגמה התגובות פה. 79.180.106.96 22:45, 24 באפריל 2014 (IDT)
באופן כללי, האינטרנט הוא זירת דיון כוחנית ורדיקלית מאוד, ואני לא חושב שהוא מייצג תופעות במציאות. בלנק - שיחה 22:47, 24 באפריל 2014 (IDT)
באופן כללי האינטרנט הוא מציאות לכל דבר ובכל הנוגע לצורת דיון ותקשורת הוא המרחב העיקרי עבור חלק ניכר מאוכלוסיית העולם. ניתן לומר שבמרחבים מסורתיים תרבות הדיון פחות אלימה. Uziel302 - שיחה 00:42, 25 באפריל 2014 (IDT)
אולי לא הבהרתי את עצמי כמו שצריך. כוונתי היתה שתגובתן של כמה נשים כוחניות באינטרנט אינה מייצגת את אוכלוסיית הנשים, ולא ניתן לומר ש"תגובת הנשים למייליזם היא ככה וככה" רק על סמך תגובתן של כמה נשים לקבוצה בפייסבוק. זה בגלל שמודל הטוקבקים מטבעו מושך יותר אנשים כוחניים ותגובות כוחניות. בלנק - שיחה 14:39, 25 באפריל 2014 (IDT)
קראתי חלק מן התגובות. בעיקר התרשמתי מן הפרוטוקולים של זקנות ציון (ושאר העולם) המתכנסות בשבדיה וזוממות להשתלט על העולם וכמובן אשמות בהרס בנייני התאומים. כנראה אין גבול לעלילות קונספירציה.שלומית קדם - שיחה 12:10, 3 במאי 2014 (IDT)

CSS[עריכת קוד מקור]

פיירבאג אומרת שקובץ ה-CSS (של ישות מסוימת) הוא, (למשל):

sites/default/files/css/css_gIEJRF2pvPP_gR4w_sV64PBt_VnK6fCDjhUrzkU7Zwo.css

יתרה מזאת, כל הישויות באתר (אפילו לוגו האתר), מפנות אותי לקבצים בעלי שם דומה. זה מוזר, משום שתמיד ההפנייה היתה לקבצי ה-CSS האותנטיים (כגון Style.css)... מה יכול לגרום לבעיה המעניינת הזו? אודה לך מקרב לב על העזרה! בברכה. 109.67.164.204 00:18, 25 באפריל 2014 (IDT)

מדובר כאן על תוכנה שיוצרת שם חדש לקובץ ה־CSS כל פעם לתוכנו משתנה (או בכל שינוי מסוג אחר). המטרה היא להימנע משימוש בקובץ לא מעודכן שנמצא בזכרון המטמון של הדפדפן. Tzafrir - שיחה 16:37, 26 באפריל 2014 (IDT)

סוריה[עריכת קוד מקור]

האם "צבא סוריה החופשית" עדיין קיים בכלל? האם יש שטחים בסוריה שהוא שולט עליהם? האם ידוע על מקרים בהם אנשיו נלחמו לצדם של אנשי אל קעידה? האם ידוע על מקרים שבהם הם נלחמו נגד אל קעידה? האם ידוע על מקרים של טעויות בזיהוי? איך בכלל כל הארגונים השונים שנלחמים שם (ובעיראק) מבדילים אחד את השני?--85.64.116.162 10:41, 25 באפריל 2014 (IDT)

צבא סוריה החופשי עדיין קיים, אבל כוחו דל בהרבה מכוחו ב-2012. ככל הנראה מרבית השטחים שמוגדרים "בידי המורדים" (נניח-כאן) אינם בידי צבא סוריה החופשית, אלא בידי גורמים איסלמיים. צבא סוריה החופשית משתף פעולה עם גורמים איסלמיים, (בעיקר עם האחים המוסלמים בסוריה אבל רשמית לא עם גורמים המזוהים עם אל קעידה. יש לעיתים אפילו עימותים אלימים בין צבא סוריה החופשית לאנשי אל קעידה. כל זה- מתוך הערך בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 14:36, 25 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה על תשובתך. למה כוחו של צבא סוריה החופשית הידלדל? מהסיבה הפשוטה שרבים מאנשיו נהרגו? מה ההיגיון בלשתף פעולה עם האחים המוסלמים אבל לא עם אל קעידה? האם יש איזשהו הבדל ביניהם? למה אתה מתכוון עימותים אלימים? קרבות של ממש?--85.64.116.162 12:39, 26 באפריל 2014 (IDT)

ויש לי גם שאלת המשך: היו מספר פעמים שדווח על שימוש בנשק כימי, והמשטר הסורי האשים את המורדים. האם זה בעצם אומר שאל קעידה השתלט על מאגרים של נשק כימי?! האם ארה"ב וישראל מבינות את חומרת העניין?? (בהנחה שזה נכון) --85.64.116.162 12:39, 26 באפריל 2014 (IDT)

הכוח של צבא סוריה החופשית התדלדל גם כי הוא התחיל להפסיד יותר לאסד, גם כי קמו עוד ארגוני מורדים "מתחרים", וגם כי התמיכה הבינלאומית בו ירדה עקב המורדים האיסלאמיים שצצו בכל מקום (שהובילו לשקילה מחדש של השאלה "האם אנחנו בעד או נגד אסד" אצל גורמים רבים במערב). יש היגיון רב בשיתוף פעולה עם האחים המוסלמים ולא עם אל קעידה. המרחק בין שתי הקבוצות עצום, גם קצת מבחינת הקיצוניות הדתית, גם מבחינת העוינות למערב, ובעיקר מבחינת התמיכה באלימות נגד חפים מפשע. ראה בהרחבה הערכים אל קעידה והאחים המוסלמים. וכן, כוונתי לקרבות של ממש, כולל הרוגים. לגבי הנשק הכימי, לא ברור לחלוטין האם המורדים אכן השתלטו על נשק כימי, ואם כן, אז לא ברור כמה, איזה כמות, ואיזה גופים מבין המורדים השתלטו על מה. בכל מקרה, אני בטוח שקהילות המודיעין של ישראל וארה"ב אכן מודאגות מהנושא. בלנק - שיחה 20:12, 26 באפריל 2014 (IDT)

האיסלאמיים בסוריה מפוצלים מאוד, ונוטים להילחם ביניהם, הכח שמוגדר אצלנו דאעש למשל, הרג כנראה הרבה יותר מורדים איסלאמים, חילונים, וכורדים מאשר חיילים של המשטר, והשתלט על חלקים נרחבים בסוריה, אותם כבש (בדר"כ) מהמורדים האחרים ולא מהצבא. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:04, 27 באפריל 2014 (IDT)

מוות בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור]

למה בתרבות המודרנית מוות הפך להיות סוג של מאפיין אומנותי יום-יומי? אף אחד לא ישים לב שיש משהו מיוחד אם הוא יראה ילד עם ציור של שלד על החולצה, אלבום של להקה עם זומבי או סגנון אומנותי כמו death metal או צעצוע לילד עם שלדים (יש אפילו שלד לגו). למה זה? 79.176.37.249 20:37, 25 באפריל 2014 (IDT)

המוות הוא מרכיב מרכזי בתרבות האנושית, החל מקבורה ושכול, עבור ברצח ומלחמות וכלה בהתאבדויות וקורבנות אדם. אך טבעי שיש עיסוק בנושא בתחומי התרבות השונים בתקופות השונות, באמנות, בספרות, בתקשורת ואפילו בלבוש. לגולגולת מגוון רחב של משמעויות סמליות, ראה גולגולת (סמל). להרחבה ראה גם בוויקיפדיה האנגלית en:Category:Cultural aspects of death. בברכה, Uziel302 - שיחה 20:59, 25 באפריל 2014 (IDT)

זיהוי מעופף שחדר לביתי[עריכת קוד מקור]

מעופף לזיהוי

אורכו של האורח כ-3 ס"מ. האם מישהו מזהה? Gil mo - שיחה 22:33, 25 באפריל 2014 (IDT)

תשובה שקיבלתי בויקיפדיה באנגלית היא שמדובר ב-Dorylus fulvus, או בכינויה "Sausage Ant" כאשר הפריט הספציפי הוא זכר לוחם. האם יש שם עברי למין זה? Gil mo - שיחה 16:38, 27 באפריל 2014 (IDT)
חיפוש בגוגל הביא את הערך כידן צהוב. לא היה בערך תמונה אז בינתיים הוספתי את התמונה שלך Face-smile.svg Uziel302 - שיחה 18:54, 27 באפריל 2014 (IDT)

למה חשוב לשכנע אחרים?[עריכת קוד מקור]

אני שם לב לתופעה בי ובאנשים אחרים גם: כשמישהו אומר איזושהי שטות בשיחה אז אני מרגיש דחף לשכנע אותו שהוא טועה. וכשאני רואה שלא חשוב מה אני אגיד, הוא משוכנע בצדקתו (גם אני אביא לו 4 מקורות שונים המוכיחים שהוא טועה הוא יוציא מהם את השורה שמוכיחה כביכול את צדקתו ויכריז על עצמו כמנצח ואני מפסיק את הוויכוח מתוך יאוש ). למה בכל זאת אני מרגיש צורך לשכנע אחר שהוא טועה כשאני יודע שהוא מדבר שטויות ואין סיכוי לשכנעו? יש שם לתופעה? 79.176.37.249 20:17, 26 באפריל 2014 (IDT)

אני חושב שאתה טועה. חזרתישיחה 20:20, 26 באפריל 2014 (IDT)
תודה על האירוניה. אבל לא לזה התכוונתי. אני מדבר על שיחות שבהם אומרים איזו שטות גמורה בסגנון "זאת זרמת ולכן השיר הוא פופ". 79.176.37.249 20:24, 26 באפריל 2014 (IDT)
במקורות תורניים יש מושג של נצחנות או יצר נצחנות. למשל בערך על ספר הכוזרי מופיע הציטוט הבא: "הוא חוסם את הכוחות המתאוים ומונע אותם מעבור גבולם, לאחר שנתן להם חלקם... וכן הוא חוסם את הכוחות הכעסניים השואפים להגלות שלטונו, לאחר שסיפקם ונתן להם חלקם בנצחנות, עד כמה שזו נחוצה לוויכוחים בחכמות או בדעות ולשם גערה באנשים רעים..." Uziel302 - שיחה 20:29, 26 באפריל 2014 (IDT)
אני משוכנע שיצר לב האדם רע מנעוריו, או לפחות לא-טוב מנעוריו, וזה קשור איך שהוא גם לאגו ולרוע. להודות בטעות מדיר את האדם מ"גדולתו", בפרט אם הוא מבזבז אנרגיה על להישאר צודק (או, במקרים גרועים יותר, משתמש במניפולציות ובאמירות מרגיזות כדי להגיע איך שהוא למצב שבו הוא איך שהוא צודק, גם אם זה בפיפס קטן). זה כמובן יכול להיות קשור גם לנושאים אחרים אבל אני חושב שאגו\רוע הוא לפחות אחד מגרעיני האמת בסיפור הזה. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:57, 26 באפריל 2014 (IDT)
דעתי האישית. - כשמישהו מביע דעה שונה משלך הוא קובע שאתה טועה. לבני אדם קשה לקבל את העובדה שהם טועים, או אנשים אחרים שטוענים שהם טועים, כי הם חשים שזה מאיים עליהם ומקטין אותם. אם מישהו מזלזל בדעה שלי ומבטל אותה אני מרגיש שהוא גם באיזשהו מקום מבטל אותי, מה שמעורר איזשהו יצר הישרדותי להילחם בזה. אם לעומת זאת הצלחתי לשכנע אותו שאני צודק, הגדלתי את המקום שאני תופס בתודעה שלי, את האגו, והאת הצורה שבה אני נתפס בעיני אחרים. הרגשת המאויימות עשויה לעמוד ביחס ישר לשאלה עד כמה אני מעריך את דעתו של אותו אדם. אנשים בדרך כלל לא מרגישים דחף בלתי נשלט לשכנע ילד בן שלוש שהעולם כדורי, גם כי ההפסד לא גדול (אין פה תודעה חשובה שמבטלת אותי), וגם כי הרווח לא כל כך גדול (גם אם אני אצליח לשכנע אותו, עוד ילד בן שלוש שחושב כמוני זה לא כל כך הרבה). היחס הישר הזה כנראה נשבר בנקודה שבה אני מעריך את האדם עד כדי כך שאני אוטומטית אבטל את דעתי מפני דעתו. כובען שפוי - שיחה 02:36, 27 באפריל 2014 (IDT)
שאלה דומה נשאלה בעבר. ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 218#למה טיפשות מרגיזה?. Uziel302 - שיחה 19:04, 27 באפריל 2014 (IDT)

שאלה מתוחכמת יחסית במחשבים[עריכת קוד מקור]

יש לי WIN7. כשאני לוחץ על סמן Firefox בשורת המשימות, לוקח איזה 2-3 שניות עד שהוא עולה, זה למרות שיש לי מעבד 12 ליבות עם 12 מגה קאש. יכול להיות שלוקח לזה כמה שניות (ולא פחות משנייה), בגלל ההרדיסק דווקא? תודה. 109.67.164.204 02:19, 27 באפריל 2014 (IDT)

בהחלט יכול להיות. כמו כן, יכול להיות שיש לך כל מיני תוכנות עלומות (סריקות וירוס אוטומטיות וכאלה) שפועלות במשך היום ומבזבזות cpu. תסתכל ב-task manager תחת לשונית processes. בלנק - שיחה 17:03, 27 באפריל 2014 (IDT)
כמות הליבות לא אמורה לשנות יותר מדי. המשימה הזו רצה בליבה אחת. רוב הזמן כמעט כולן לא עושות כלום. Tzafrir - שיחה 09:02, 28 באפריל 2014 (IDT)
כן, זה הדיסק, אבל מאחורי זה מסתתרות שאלות אחרות. אפשר לראות שזה הדיסק ע"י הגדרת דיסק וירטואלי בזיכרון, והרצת התוכנה מתוכו- ווופס! בבדיקה יותר מעמיקה תגלה שכל הרצה של פייר פוקס מלווה בלמעלה מ 10,000 גישות שונות לדיסק. נפלא מבינתי. פיירפוקס אינו בודד בכך - כל תוכנות האופיס, וליברה אופיס, וכרום, וגם Civilization V. מה שמוזר לי זה שאחרי התקנה ראשונה פיירפוקס עולה מהר מאוד, ונראה שפעולתו מואטת ביחס אקפוננציאלי לשימוש בו. Zarnivop - שיחה 09:08, 28 באפריל 2014 (IDT)
לא כל גישה למערכת הקבצים מתורגמת לגישה לדיסק. אם התוכנה קוראת קובץ ולאחר מכן קוראת אותו שוב, לכאורה יש כאן שתי גישות, אך למעשה בפעם השנייה קוראים אותו בפועל מהזיכרון. דרך אגב, ניסיתי אצלי (אמנם לא עם פיירפוקס, אלא עם תוכנה דומה, ובלינוקס). קיבלתי כ־6000 פעולות שיכולות להביא לגישה לדיסק, אולם חלק לא מבוטל מהן (לפחות שליש, בהערכה מינימליסטית) לא גרמו לשום גישה לדיסק. הבדיקה נעשתה בעזרת strace.
יש לי כמה רעיונות מה יכול לגרום להאטה, אולם לדעתי הדבר הרציני היחידי שאפשר לעשות כאן הוא מדידה: על מה מתבזבז זמן עליה. לא מסובך למדוד את זה. אם זה מעניין אותך, אתה יכול לראות. חשוב קודם כל לנסות לבסס דרך אמינה למדידת הזמנים. לאחר מכן אפשר לראות מה משפיע עליה. לדוגמה: האם (ועד כמה) מחיקת ההיסטוריה תשפיע על זמן העליה? האם הסרת הרחבות משפיעה על הזמן (ואם כן: האם יש הרחבות מסוימות שמבזבזות זמן רב יחסית על זמן העליה?)‏ Tzafrir - שיחה 12:43, 29 באפריל 2014 (IDT)
עשיתי ניסוי כזה, לפני שנתיים שלוש: לקחתי פיירפוקס פורטאבילי והעברתי לramdrive, הוא טס שיגעון. אני חושב שזה היה די קונקלוסיבי. אתה צודק, צפריר, שזה לא היה אשמת השועל "נטו": כשפתחתי פרופיל חדש (firefox.exe /p) והורדתי את אדבלוק הוא חזר לטוס. אז המסקנה שלי - פיירפוקס לא יודע לנהל הסטוריה מהר, ואדבלוק הוא תוסף חיוני אבל גם קוץ בישבן. השועל, במקום להשתמש בזכרון פנוי ולקרוא לתוכו (למשל) הסטוריית URL-ים ניגש לדיסק - ככה זה נראה. אני לא נחפז לבוא בטענות למוזילה כי טרם ראיתי תוכנה אחרת שנקייה מהפגם הזה או מפגם חמור ממנו. למשל כרום, עם אדבלוק, הזדחל באתר ynet באופן מעורר רחמים. יש לזכור שכרום והשועל מהירים הרבה יותר מאקספלורר, ואפשר רק להתחלחל מהמחשבה מה הייתה חוויית המשתמש שלנו אם מוזילה לא הייתה מביאה לעולם את השועל. אז הוא מקיא מדי פעם על השטיח - נו שוין קריצה Zarnivop - שיחה 18:47, 29 באפריל 2014 (IDT)
אנחנו מדברים על זמן עלייה (לדף בית פשוט) או על זמן טעינת אתר? בא נפריד בין השניים. אד בלוק פלוס כולל רשימות שחורות שמקורן מהאינטרנט. האם הבעיה היא טעינת הרשימות מהדיסק או שמא עידכונן מהאינטרנט? Tzafrir - שיחה 10:40, 30 באפריל 2014 (IDT)
לא הגעתי לרזולוציה שתפריד בין רשימות מהדיסק / רשימות מהרשת. נכנסתי לאותם אתרים משני פיירפוקס פורטאבל - אחד על הזכרון. אחרי זה ניסיתי הורדת תוספים, אחרי זה פרופיל חדש. פרופיל חדש ללא אדבלוק היה מהיר גם כשעבד מהדיסק. הזמנים שמדדתי הם זמני טעינת אתרים ולא זמן עליית התוכנה.
הפסקתי לנסות כי חשבתי שאין טעם - אני לא יכול להתלונן על איטיות או בעיות אחרות באדבלוק, אולי הבעיות הן רק ברשימת החסימה של ישראל, או פילטר שאני הוספתי. מאז אני רואה את זה כרע הכרחי. Zarnivop - שיחה 19:39, 30 באפריל 2014 (IDT)

הגיבורים של הוגאן[עריכת קוד מקור]

השארתי מודעה בלוח המודעות לגבי תרגום וכתיבת ערכים לסדרה הישנה "הגיבורים של הוגאן" (Hogan's Heroes). למה לא נעשה דבר בנידון? איש הסילונים - שיחה 07:30, 27 באפריל 2014 (IDT)

כנראה שלאף אחד לא מחשק לתרגם את המאמר על הסדרה הזו. אתה יכול להתחיל לעשות זאת בעצמך. ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:32, 27 באפריל 2014 (IDT)

בעיה N גופית[עריכת קוד מקור]

אני מחפש קוד, או הדרכה איך לכתוב קוד לבעיה של N גופים בהם המשתמש מכניס תנאי החלה (מהירויות, מיקומים ומסות) ומקבל כנפלט את כל התנועה. 192.114.105.254 15:34, 28 באפריל 2014 (IDT)

*כל* התנועה? ראה בעיית שלושת הגופים. עוזי ו. - שיחה 15:46, 28 באפריל 2014 (IDT)
זה פיתרון נומרי, אז "כל התנועה" היא מן הסתם לכמות צעדים מוגבלת. 192.114.105.254 15:55, 28 באפריל 2014 (IDT)
הצעה אפשרית (במידה ולא מדובר ב N גדול מאוד): אתה זקוק לתנאי התחלה של כל המיקומים והמהירויות של הגופים בזמן נתון. לאחר מכן בחר צעד זמן קטן ביחס למימדי הבעיה. עבור כל צעד זמן כזה ניתן לחשב, בעזרת לולאה, את הכוח הפועל על כל מסה מסך כל המסות האחרות, ומכאן את תאוצתה של כל מסה. בעזרת התאוצה והמהירות (מהשלב הקודם), תוכל לחשב את השינוי במיקום ובמהירות של כל מסה לאחר צעד זמן קטן. שים לב שלשיטה זו מספר בעיות, כגון בזבוז זמן בחישוב הכוח הפועל בין גופים במרחקים גדולים ביחס לאחרים, אולם אם לא מדובר בחישוב כבד אני מניח שזה יכול לעבוד. לתיאור מתקדם יותר ראה, למשל, J.P. Ostriker and P.J.E. Peebles, the Astrophysical Journal 186 1973 וההפניות שם. משה פרידמן - שיחה 23:08, 30 באפריל 2014 (IDT)

איך רושמים חזקות 10 בשפת C?[עריכת קוד מקור]

איך לכתוב בשפת C את: ? 192.114.105.254 18:56, 28 באפריל 2014 (IDT)

 double x=6.3e-15;
בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:21, 28 באפריל 2014 (IDT)

דתיים לאומיים, חרדים, וארמית[עריכת קוד מקור]

אני רואה שתלמידי ישיבה דתיים וחרדים מבינים ארמית ואם אני לא טועה הם גם יודעים לכתוב ולקרוא ארמית. איפה הם לומדים את זה? בישיבות אני מניח שאין לימודי ארמית מסודרים... בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:05, 29 באפריל 2014 (IDT)

התלמוד, חומר הלימודי המרכזי בישיבות כתוב בארמית. • צִבְיָהשיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 15:28, 29 באפריל 2014 (IDT)
ברשותך, ארחיב: ראשית, מרבית תלמידי הישיבה לא באמת יודעים ארמית כשפת דיבור, אלא רק כשפת קריאה. כלומר אם תנסח להם משפט בארמית הם לא יוכלו לענות לך (נסה בחור ישיבה אקראי עם פרק בארמית מדניאל ותיווכח בעניין).
הארמית אותה כן לומדים נובעת מהגמרא. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להבין דף גמרא ללא ארמית בסיסית, אותה לומדים תוך כדי תנועה. מי שהתחיל ללמוד גמרא בגיל צעיר מספיק, בד"כ יגיע לגיל הישיבה עם ארמית מספיקה על מנת ללמוד דף גמרא. בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ט בניסן ה'תשע"ד • 16:08, 29 באפריל 2014 (IDT)
כן כמובן, אני לא חשבתי שזה באמת יגיע למצב שרובם מדברים ארמית ממש. מה זאת אומרת לומדים תוך כדי תנועה? האם אתה מתכוון למניירות הקראה (כמו אלו שנהוגות בחברותא?). אם הם לומדים ארמית רק כשפת קריאה ומבינים בעיקר רק את הכתוב אז זה נראה שהם לומדים על אוטומט.
האם אינם לומדים גם כתב ארמי (הסוג הלא מרובע) הרי ראיתי בעבר שיר-קודש מסוים ביוטיוב שהתרגום שלו הופיע גם בעברית וגם בכתב ארמי (לא מרובע), וזה העיד בפניי שיש שם זיקה מסוימת גם לכתב הזה, למרות שהתלמוד הבבלי כמובן כתוב בכתב הארמי-המרובע. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:21, 29 באפריל 2014 (IDT)
אני לא יודע איך זה בכל הישיבות, אבל בחור חרדי הסביר לי פעם שהם לומדים ארמית בתור התחלה דווקא מספר דניאל וספר עזרא. מתרגלים לפיענוח של הארמית (שבסך הכל די דומה לעברית) בסיפורים, ואחרי זה מתחילים ללמוד תורה בארמית. בלנק - שיחה 16:36, 29 באפריל 2014 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני יכול להעיד על עצמי ועל מקומות נוספים בהם נהוגה שיטה כשלנו:
בתחילת לימוד הגמרא עוצרים בכל מילה ארמית שלא מבינים והמורה/מלמד/רב/חברותא מסביר אותה. די מהר מכירים את רוב המילים הארמיות הנפוצות. אל תשכח שמדובר בשפה שדומה למדי לעברית, שעם רשימה של כללים בסיסיים אתה יכול להבין מילים רבות ללא לימוד מוקדם (לדוגמא: האותיות שי"ן ות"ו מתחלפות. נסה לדוגמא לתרגם את המילה "תורא" עם הכלל הזה).
האם בכתב ארמי אתה מתכוון לכתב רש"י? על עצמי אני יכול להעיד שלמדתי אותו עם מורה. אגב, לא מדובר בכתב ארמי אלא בצורת כתיבה של העברית שהייתה נהוגה בספרד בימי הביניים.
בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ט בניסן ה'תשע"ד • 16:38, 29 באפריל 2014 (IDT)
אגב, הקטע מתוך החבצלת בדף כתב רש"י פשוט נפלא. איתן96 (שיחה) כ"ט בניסן ה'תשע"ד • 16:45, 29 באפריל 2014 (IDT)
ההשוואה בין ארמית של תלמוד בבלי לארמית מקראית אינה נכונה, ולכן בחור ישיבה שתקריא לו פרק מספר דניאל לא ידע לתרגם באותה מידה שלא ידע לגמרי לתרגם דף מתלמוד ירושלמי, אף על פי שתלמוד בבלי הוא יודע. (מניסיון שלי על עצמי) קפדניקו - שיחה 18:52, 29 באפריל 2014 (IDT)
הוא לא התכוון לכתב רשי אלא לכתב הארמי. ניתן לראותו במהדורה הארמית של ויקיפדיה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:07, 29 באפריל 2014 (IDT)
זו ארמית סורית. בעוד הארמית התלמודית היא ארמית בבלית, ודניאל נכתב בדיאלקט שונה המכונה ארמית מקראית (אנ'). ביקורת - שיחה 23:00, 29 באפריל 2014 (IDT)
מדובר על הכתב, לא על השפה. ר' אלפבית ארמי ואלפבית סורי (הפניה). Tzafrir - שיחה 21:11, 1 במאי 2014 (IDT)

אם אני קונה חלת דבש, יש בה פרופוליס?[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך פרופוליס ולא כל כך הצלחתי להבין מהי צורת הפרופוליס. האם זה החומר שממנו עשויים התאים? והאם הפרופוליס נמצא בדבש רגיל שקונים בחנויות? 5.28.189.230 08:01, 30 באפריל 2014 (IDT)

הדבורים אוספות פרופוליס לשם תיקון חלת הדבש, כדי לאטום חריצים וחרכים בכוורת ( כהגנה מפני קור וגשם), כדי להצר את פתח הכוורת ובכך להגן עצמן מפני אויבים, כדי ליצור אוירה סטרילית בחלת הדבש לפני שהמלכה מטילה את ביציה, ובכדי לצפות את כל שטח פנים הכוורת ולהופכו לאזור הכי סטרילי בממלכת החי. Nachum - שיחה 10:39, 30 באפריל 2014 (IDT)
שלום נחום, אני שמח על הצעת העזרה, אבל שים לב שלא שאלתי מה זה (כי זה כבר כתוב בערך), אלא איך זה נראה והאם יש את זה בדבש... שה לא ברור כל כך מהערך עצמו. 5.28.189.230 20:29, 30 באפריל 2014 (IDT)
[האם זה החומר שממנו עשויים התאים?]!
החומר ממנו עשויים התאים של חלת הדבש נקרא דונג דבורים. על פי הערך "מן הדונג הדבורים בונות את החלות שבקן... הדונג הוא חומצות שומן ארוכות שרשרת, בעקר חומצה קרוטית (cerotic acid) וחומצה פלמיטית (palmitic acid)." לעומת זאת פרופוליס "הנה תערובת הנאספת על ידי דבורים ומורכבת בעיקרה משרף עצים, דונג ורוק של הדבורה האוספת." כאמור בדברי נחום, הפרופוליס משמש לתיקון חלות הדבש וממילא יתכן ובחלת דבש יהיה מעט פרופוליס. בדבש הנמכר בחנויות, לפי טבלת הערכים התזונתיים, 20% ממנו מים, ו-79.5% פחמימות. כלומר, כמעט כולו סוכרים ומים. לכן האפשרות שהוא יכיל פרופוליס, שמורכב בעיקרו מחומרים אחרים, מוגבלת מאוד. יתכן והשואל לא מתעניין בחומר פרופוליס בצורתו הטבעית שמורכבת מפולימרי שרף, חומצות שומן של דונג וחלבוני רוק. יתכן והשואל מתעניין בתמציות פרופוליס המשמשות בתעשיית התרופות וטיפוח הגוף. בתעשיות אלו ממצים בתהליכים כימיים שונים מרכיבים מסוימים הנמצאים בפרופוליס, כגון פלבונואידים. יתכן וחלק מהמרכיבים של התמציות נמצאים גם בדבש. דבש גם הוא עשיר בפלבונואידים אך "ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם" כך שקשה לי להעריך אם יש חפיפה כלשהי בין מרכיבי הדבש ותמציות הפרופוליס. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 14:48, 3 במאי 2014 (IDT)

איך עושים אנימציה פשוטה?[עריכת קוד מקור]

יש לי מטריצה של X,Y וZ של גוף מסויים (כל שורה זה רגע קט בזמן וכל עמודה זה X,Y וZ). איך אני יוצר אנימציה של התהליך? 192.114.105.254 16:38, 30 באפריל 2014 (IDT)

ניסית MATLAB? ‏‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:54, 1 במאי 2014 (IDT)
מדובר בכלי מאוד יקר. משה פרידמן - שיחה 09:35, 1 במאי 2014 (IDT)
דוגמה לשימוש בפייתון:‏ [1]. ר' גם [2]. Tzafrir - שיחה 17:56, 1 במאי 2014 (IDT)

בניית אתר ב"עורך חזותי"[עריכת קוד מקור]

האם אתם מכירים תוכנה (ומתכוונים להמליץ עליה) לבניית קובץ html בצורה חזותית? כלומר לא להיכנס לכל הsource אלא פשוט לעורך דף? 192.114.105.254 16:52, 30 באפריל 2014 (IDT)

דווקא לבניית קובץ html? למה לא פשוט לבנות אתר באתרי בניית אתרים? אחרי זה אפשר לייצא את קובץ הhtml שנוצר. אני אישית בניתי אתר באמצעות google sites. בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:14, 30 באפריל 2014 (IDT)
כן, דווקא תוגנה לבניית קובץ html באופן חזותי (לא טקסטואלי). אתם מכירים משהו? 79.183.172.98 19:31, 30 באפריל 2014 (IDT)
יש כל מיני תוכנות. הבעיה היא שאתר מורכב בדרך כלל מיותר מעמוד אחד. לדוגמה: מימוש של סרגל פשוט למעבר בין עמודי האתר (כמו המעבר בין דף המיזם ודף השיחה כאן) כבר מתחיל לסבך את העניינים. Tzafrir - שיחה 15:08, 1 במאי 2014 (IDT)

מהו האינטרס שבגינו אוסטרליה משקיעה מאמצים רבים במציאת חלקי המטוס ממלזיה?[עריכת קוד מקור]

כצופה מן הצד זה נראה לי ממש מוזר שדווקא אוסטרליה תהיה בעלת אינטרסים למצוא מטוס מלזי שהיו עליו בכלל סינים. האינטרס היחיד אם כבר צריך להיות של הסינים שאיבדו שם מטוס שכמעט כולו היה באזרחיה. זה לא מובן לי מה האינטרס אוסטרליה. 5.28.189.230 20:22, 30 באפריל 2014 (IDT)

יחסי אוסטרליה-מלזיה (אנ') טובים. למשל, מתוך הקישור לערך האנגלי: "Malaysia is Australia’s 9th largest trading partner, with two-way trade worth A$17.7 billion in 2012. The two countries commenced a free trade agreement in January 2013." בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:27, 1 במאי 2014 (IDT)

מה ההבדל בין ייעוץ השקעות לניהול תיקים?[עריכת קוד מקור]

  1. האם זה אותו הדבר? או לא?
  2. האם מי שלומד יעוץ השקעות, אזי אוטו' הוא גם לומד ניהול תיקים?
  3. מה יותר טוב?
  4. האם מנהל תיקים ומנהל השקעות זה אותו הדבר?
  5. תודה מראש לעונים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כלימוד ראשוני הייתי ממליץ לקרוא את תיק השקעות ואת יועץ השקעות. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:12, 1 במאי 2014 (IDT)

האם המסחר באירופה וארה"ב מנוהל בזמן שבת של ארץ ישראל?[עריכת קוד מקור]

כלומר אני שואל, האם בזמן שפה בישראל, שורה שבת קודש, (שזה מיום שישי החל משקיעת השמש ועד צאת הכוכבים ביום השבת) - מנוהלים שווקי הבורסה של שווקי ההון של ארה"ב/אירופה/וגם יפן?? אשמח שתענו לי עבור ארה"ב לחוד עבור אירופה לחוד ועבור יפן לחוד. תודה מראש לעונים!!

נראה לי שלא. המסחר סגור בסופי שבוע ושבת נחשבת חלק מסוף השבוע, לפחות בארצות הברית. ראה גם כאן, כאן, כאן, וכאן. מתוך כל הקישורים אציין משפט אחד מעניין "One answer is the Saudi stock market which fell 6.4% on Saturday 1/29/11." בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:45, 1 במאי 2014 (IDT)
אני די בטוח שאתה טועה לגבי ארצות הברית, עוזיאל- השבת אצלנו נכנסת הרבה לפני כן, כששם עוד שישי בבוקר, והכל עוד פתוח. ביפן לדעתי דווקא כן, כי השעה שם יותר מאוחרת, ולכן כשאצלנו עדיין שבת אצלם יום ראשון, שהוא גם חופש. באירופה השעון בערך אותו דבר, אבל יכול להיות שבאנגליה למשל, בזמן החורף- כאשר השמש שוקעת מוקדם, נסגר אצלם ב15:00 נניח, ואצלנו כבר 17:00 והשמש כבר שקעה.. בלנק - שיחה 16:56, 1 במאי 2014 (IDT)
צודק, פספסתי את העניין של הפרשי שעות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:32, 1 במאי 2014 (IDT)

נוזקות בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

האם דף פייסבוק יכול להכיל נוזקה או וירוס מחשב? האם כניסה לדף בפייסבוק או סימון אהבתי לדף פייסבוק יכולה להפעיל נוזקה או וירוס? (אני לא מדבר על התקנת אפליקציות) בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 12:33, 1 במאי 2014 (IDT)

קשה לי להאמין. . . איך מישהו יעלה וירוס לפייסבוק? בלנק - שיחה 21:14, 1 במאי 2014 (IDT)
יכול להיות משהו שנראה כדף פייסבוק והוא בעצם נוזקה. למשל בערך דיוג מופיע: "אתרים נפוצים שפעולות פישינג מתבצעות בשמם הם אתרי רשתות חברתיות כגון פייסבוק וגוגל פלוס". המשפט לא נשמע לי מאוד אמין, אבל זה מה שמופיע... ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:34, 1 במאי 2014 (IDT)

האם יש חוק המונע ממני להרוג בעל חיים?[עריכת קוד מקור]

שאלה חוקתית תאורטית (אני לא מתכוון לעשות את זה): האם לפי החוק מותר לי לרצוח את הבעל חיים שלי? יש כל מיני חוקים של זכויות בעלי חיים. האם יש הבדל האם זה כלב/חתול והמוטיבציה זה סדיזם או האם זה כבש שאני מתכוון להפוך לסטייק? 79.176.15.75 11:52, 2 במאי 2014 (IDT)

לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים): "החוק אוסר להמית בעלי חיים ברעל ללא מתן היתר מהמנהל." משמע, המתה בדרכים אחרות, ללא התעללות, מותרת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:03, 2 במאי 2014 (IDT)
הבעיה הראשונה שלך היא עם השפה העברית, שמאפשרת לך להרוג או להמית בעל חיים, אבל לא לרצוח אותו. החוק בהחלט מתחשב בכוונה שמאחורי המעשה, ואנשים כבר הורשעו על התעללות בבעלי חיים. עוזי ו. - שיחה 14:16, 2 במאי 2014 (IDT)
בעיקרון, משרד החקלאות אמור לתקן תקנות בעניין, שימנעו המתת בעלי חיים ללא סיבה, אולם הוא לא עושה את זה. ראו כאן. בעלי חיים לצרכי מאכל בכל מקרה מוחרגים מהחוק (סעיף 22). בלנק - שיחה 16:57, 2 במאי 2014 (IDT)

משקפי ראייה[עריכת קוד מקור]

אני לא מצליח להבין איך פועלים משקפי ראייה (נניח לרחוק).
לפי מה שהבנתי, אם האדם רואה בטווח של 20 עד 80 סנטימטרים, אז המשקפיים מקרבים את הכל כך שכל מה שבמרחק בין 20 סנטימטרים לאינסוף יהיה במרחק שבו האדם רואה טוב.
זה נראה לי מוזר - כשאני מרכיב משקפיים, אני לא רואה שמרחק העצמים משתנה - הכל נראה אותו דבר, ובטח שלא הכל נראה במרחק של לכל היותר שמונים סנטימטרים. אשמח להסבר. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 13:13, 2 במאי 2014 (IDT)

מתוך הערך עדשה: "עדשה מרכזת היא עדשה הממקדת קרני אור מקבילות לנקודה במישור המוקד שלה (ראו איור). דוגמה לעדשה כזו היא עדשת המצלמה. עדשה מפזרת, לעומת זאת, היא עדשה המפזרת קרניים מקבילות. גם לעדשה כזו יש מוקד, אך העדשה אינה גורמת לקרניים מקבילות להתרכז בו, אלא הקרניים מפוזרות כך שהן נראות כאילו יצאו מנקודת המוקד (ראו בהמשך). עדשות כאלו משמשות למשל למשקפיים לתיקון קוצר ראייה." ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:33, 2 במאי 2014 (IDT)
לא ברור לי איך זה עונה על השאלה... ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 13:35, 2 במאי 2014 (IDT)
המשקפיים לא מקרבים שום דבר, הם רק משנים את כיוון קרני האור כך שהן יתרכזו בצורה טובה ברשתית - החלק בעין שממיר אור לאותות עצביים. הבסיס הפיזיקלי להבנת פעולתן של המשקפיים הוא הבנת פעולתן של העדשות. לשם כך הבאתי את הציטוט שמקשר בין משקפיים, עדשות ומיקוד/פיזור קרני האור. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:51, 2 במאי 2014 (IDT)
אם אני זוכר נכון בסרטון הזה יש הסבר (על הדרך - זה לא הנושא). אם לא אנסה להסביר מאוחר יותר כמיטב יכולתי, בברכה, Nurick - שיחה 17:49, 2 במאי 2014 (IDT)
תודה Nurick, אסתכל מחר. עוזיאל - את הנושא של עדשות אני מכיר. מן הסתם, המשקפיים לא מקרבים שום דבר, הם לא אמצעי על טבעי :-) אבל כאשר מסתכלים דרך עדשה, רואים את העצם כאילו הגיע מהמקום בו נמצאת הדמות - ולפיכך, אם הדמות נמצאת במרחק שמונים סנטימטר מהעין, אז רואים את העצם כאילו הוא במרחק של שמונים סנטימטר מהעין. אבל, זה לא מה שאני רואה כשאני מסתכל דרך המשקפיים, וזה מה שמוזר לי. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:58, 2 במאי 2014 (IDT)
עדשות המשקפיים אינן יוצרות את הדמות באופן קבוע בטווח מסוים, למשל 80 סנטימטר מהצופה. עדשה יוצרת את הדמות במרחק באופן פרופורציונלי למרחק הגוף, כאשר קבוע הפרופורציה הוא מידת ההגדלה/הקטנה של העדשה.
בניסוח מתמטי פשוט, מתוך הערך עדשה:
- מרחק העצם מהעדשה (שמאל=חיובי, ימין=שלילי)
- מרחק הדמות מהעדשה (ימין=חיובי, שמאל=שלילי)
- ההגדלה/ההקטנה
בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:21, 2 במאי 2014 (IDT)
אבל כל הדמויות יהיו במרחק של לכל היותר שמונים סנטימטר, וזה מה שלא ברור לי. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 20:13, 3 במאי 2014 (IDT)
כשאדם לא רואה טוב הוא לא רואה רק למרחק 20 עד 80 ס"מ הוא מסוגל למקד היטב רק אור שמגיע מ20 עד 80 ס"מ. כל אור שמגיע ממרחק גדול (מעל מטרים בודדים) אפשר להתייחס אליו כגל מישורי ולא כגל כדורי. לכן ברגע שתוכל למקד אותו (בסה"כ למקד גל מישורי דרך הצמצם (אישון) דרך העדשה ועד לרשתית) תוכל לראות טוב למרחוק. המצב אותו אתה מתאר הוא שהעין מסוגלת להתמודד עם גל כדורי שמתאים לאור הנפלט ממרחק קצר יותר כלומר ממקדות מדי ואז האור מטושטש שוב. כדי לתקן זאת שמים משקפיים עם עדשות מפזרות והן הופכות גל מישורי לגל כדורי המתאים לכזה שהעין מסוגלת למקד. ההגבלה שהוספת על אי יכולת למקד מתחת למרחק מסויים אומרת שצריך עדשות מולטיפוקל ובעצם מוסיפים עדשה ממקדת שעושה את אותו הדבר למרחקים קצרים רק הפוך (מקרבת גל יחסית כדורי לגל קצת יותר מישורי - כזה שהעין יודעת למקד). מקווה שעזרתי, בברכה, Nurick - שיחה 21:26, 3 במאי 2014 (IDT)
אני חושב שגלשת לנושא של מולטיפוקל ללא צורך, די היה להבהיר את משמעות המיקוד של המשקפיים, קצר ראייה אינו מסוגל למקד קרניים מגופים החל ממרחק מסוים ומשקפיים מסייעות במיקוד. מיקוד אינו הצבת הדמות בטווח המיקוד ללא המשקפיים אלא הזזת המוקד כך שיפגע ברשתית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:08, 3 במאי 2014 (IDT)
גלשתי בגלל ניסוח השאלה, הוא רצה לאדם שיכול למקד בין 20 ל80 ס"מ... בברכה, Nurick - שיחה 02:58, 4 במאי 2014 (IDT)
כדאי לומר שהמוח ״רואה״ באיזה מרחק עצמים נמצאים לא רק לפי המיקוד של הקרניים, אלא בעיקר לפי ההבדל בין המיקום של הדמות בעין ימין לבין המיקום של הדמות בעין שמאל, וזה דבר שמשקפיים לא יכולים לשנות --77.126.154.40 13:03, 6 במאי 2014 (IDT)

האם יש עם שנחשב לעם הכי מכוער בעולם?[עריכת קוד מקור]

אני בטוח שבכל מקום יש יפים ומכוערים, השאלה שלי ביחס לרוב ולכל העולם איזו אומה / עם נחשבים הכי מכוערים בעולם?149.78.43.195

יש קרב צמוד בין אורקים לגובלינים. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:26, 2 במאי 2014 (IDT)
המושגים יופי וכיעור הם סובייקטיביים ולא ניתן למדוד אותם בכלים מדעיים. ניתן למדוד פרמטרים כמו רמת שיעור, צבע עור, מימדים, יחסים בין חלקי גוף וכדומה, אבל ההגדרה של פרמטרים מסוימים כסממני יופי או כיעור היא תוצאה של הבניה חברתית או טעם אישי. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:29, 2 במאי 2014 (IDT)
בוודאי שאפשר למדוד יופי וכיעור בכלים מדעיים. אני מתאר לעצמי שרוב האנשים יאמרו על השוודיות שהן יפות בהשוואה להודיות. (על פי רוב כמובן). אני לא חושב שמישהו חושב אחרת כאן. 149.78.43.195 10:56, 3 במאי 2014 (IDT)
שאתה שואל אנשים בישראל כנראה, תשאל אנשים במזרח והתשובה עשוייה להיות שונה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:07, 3 במאי 2014 (IDT)
לאו דווקא בישראל אלא ברוב העולם (אם לא בכולו). גם אם תלך לניגריה ותציע להם שני אנשים ממוצעים במראם משתי הארצות הנ"ל, סביר להניח שתקבל את התשובה הנ"ל מרוב (אם לא מכל) התושבים שם. לא הצלחתי להבין מדוע אתה חושב שבמזרח התשובות יהיו שונות בצורה דרסטית. 149.78.43.195 11:15, 3 במאי 2014 (IDT)
כבר ראיתי שוודיות מכוערות והודיות יפהפיות. בישראל השתרשה משום מה הדעה, ש"יפה" פירושו "בלונדיני וכחול עיניים", אבל בימי חיי ראיתי בלונדיניות טבעיות וכחולות-עין מכוערות בפירוש והיפוכו של דבר בכהות עור ועיניים. אגב, לא פעם נתקלתי באמירה, שהנשים היפות ביותר בעולם נמצאות בישראל. אינני יודעת עד כמה יש לכך ביסוס, אבל ברור שלמוצא מעורב בין עדות יש יד בעניין. שלומית קדם - שיחה 11:35, 3 במאי 2014 (IDT)
שלומית, שואל השאלה היה מספיק פיקח להבין שמישהו יאמר את זה ולכן הדגיש בדבריו שהוא מתכוון על פי הרוב. זה שיש הודיות יפות לא הופך את רובן לכאלה וזה שיש שוודיות מכוערות לא הופך את כולן לכאלה. שימי לב ששואל השאלה היה מודע לכך שיש מיעוט יוצא מן הכלל בכל אחת מהאוכלוסיות הנ"ל, ולא חידשת שום דבר בתגובתך. (לא הצלחתי להבין את מקום האמרה על הנשים היפות בישראל בשיחה כאן... מה עניין שמיטה להר סיני?! בלאו הכי האמרה הזאת מוזרה)149.78.38.103 19:42, 3 במאי 2014 (IDT)
הכל עניין של היצע וביקוש... בישראל אין הרבה בלונדינים, אז בלונדיני זה יפה. בשבדיה, אני מניחה, יש קצת פחות התלהבות לעיניים כחולות. ועדיין, באמת מעניין לקרוא סקר לגבי "העם המכוער בעולם". מסתמא אפשר להשיג איזשהו סדר גודל מסוים. • צִבְיָהשיחה • ד' באייר ה'תשע"ד 16:25, 4 במאי 2014 (IDT)
רבים ששמעתי הדביקו תואר זה לאבוריג'ינים האוסטרלים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:35, 6 במאי 2014 (IDT)

האם הורדה של סרטים ושירים גורמת לנזק ליוצריהם?[עריכת קוד מקור]

האם להוריד סרט ולראות במחשב אישי זה עברה מוסרית? האם ניגרם נזק ליוצר של הסרט? 109.64.99.34 18:16, 2 במאי 2014 (IDT)

מי קובע מהי עבירה מוסרית? כאדם הנוטה לרלטיביזם מוסרי אני לא מכיר דרך לענות על השאלה האם מעשה כלשהו, ואפילו רצח, הוא עבירה מוסרית, פרט לשאלת האדם את עצמו האם הדבר נראה בעיניו כעבירה מוסרית. ניתן גם לבחון את מידת המוסריות של מעשה לפי החברה בה אתה חי אך בעיני זו לא הפרשנות הנפוצה למושג המוסריות.
ספציפית לגבי זכויות יוצרים יש חילוקי דעות לגבי השאלה האם הפרה שלהן היא עברה מוסרית, בין היתר הדעות השונות הוצגו בקצרה בדיון בדף זה.
לגבי נזק, תלוי כיצד מגדירים נזק. גרימת נזק ממוני של ממש אין כאן שהרי מצבו הכלכלי של היוצר לא נפגע. יש פה מניעת רווח במידה והאדם היה עלול לקנות את היצירה אם לא היה צורך תוכן שמפר זכויות יוצרים. חוקי זכויות יוצרים אינם נובעים מהנזק שיש בשימוש של אדם בודד ביצירה אלא נועדו להגן באופן כללי על זכויות היוצרים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:43, 2 במאי 2014 (IDT)
זאת גניבה. אנשים מבצעים עבירות כשהם חושבים ש"המכפלה" של מה הסיכוי שיתפסו אותם ומה העונש, קטנה. Shannen - שיחה 21:43, 2 במאי 2014 (IDT)
בספק אם אפשר לסווג מעשה זה כגניבה. כגונבים ממך משהו, אז חסר לך את מה שגנבו לך. לדגומה בסופר כמישהו אוכל סוכריות בתפזורת בלי לשלם, אז נהיה לסופר פחות סוכריות. אבל כאשר מורידים סרט, ליוצרי הסרט לא נהיה פחות עותקים של של הסרט. לכן זאת לא גניבה. Corvus,(שיחה) 22:04, 2 במאי 2014 (IDT)
מדובר בגניבה של יצירה רוחנית והיא גורמת נזק ליוצר. אספר על כך בגוף ראשון - אני מחבר תשבצים ומפרסם אותם בחוברות הנמכרות בקיוסקים. אם במקום שיקנו את החוברות יבוא מישהו ויקנה חוברת אחת ויפרסם את תוכנה ברשת וכל הרוצה בכך יוכל להוריד, המכירות יפגעו בצורה קשה וכך הכנסותי ואני, אם לא אוכל להפסיק זאת על ידי תביעות נזיקים נגד המזיקים, אאלץ לחפש פרנסה אחרת ולהפסיק לייצר חוברות תשבצים. עכשיו תארו לכם שזה יקרה לכל מחברי התשבצים וכל מחברי התשבצים יפסיקו לחבר תשבצים, כי בגלל גנבי התוכן אי אפשר להתפרנס ממכר תשבצים. כך הדבר גם לגבי יוצרים אחרים, סופרים, משוררים, מלחינים, קניין רוחני הוא קניין לכל דבר ומי שגונב זאת הוא גנב לכל דבר. גנבי התוכן גורמים נזק. בברכה. ליש - שיחה 22:16, 2 במאי 2014 (IDT)
בגלל זה כל חברות התוכנה, מפיקי קולנוע ומוזיקאים מפורסמים הם אנשים עניים חסרי פרנסה? כי עידן האינטרנט פשוט חיסל את הפרנסה שלהם? משום מה אני בספק לגבי המודל שאתה מציג. נראה דווקא שמיליונרים אלו דווקא אנשים די מצליחים. 109.64.99.34 23:17, 2 במאי 2014 (IDT)
איך שאני רואה את זה, השאלה היא כזאת- האם יצירה של אדם שייכת לו, והוא רשאי לעשות איתה כרצונו, או שמרגע שהוא יצר אותה היא שייכת למין האנושי בכללותו. אם היא שייכת לו, הוא רשאי למכור אותה בכסף, וכל ניסיון לפעול בניגוד לרצונו הוא פגיעה בזכותו על היצירה, ואין זה משנה לצורך זה אם הוא עני מרוד או מיליונר. (ובהערת אגב, אכן יש אומנים רבים שמתקשים להתפרנס בעידן האינטרנט). אם היצירה שייכת למין האנושי, אז כל אחד רשאי להוריד אותה, והיוצר צריך למצוא דרכים משלו להתפרנס. יש לציין שלאורך רוב ההיסטוריה האנושית, האנושות היתה בגישה השנייה- יצירות אומנות שייכות לכולם, ואין ליוצר זכות לאסור על אף אחד להשתמש ביצירתו. הרעיון של "זכויות יוצרים" ו"קניין רוחני" הוא חדש יחסית- חוק הפטנטים הראשון נחקק במאה ה-15, וחוק זכויות היוצרים הראשון רק במאה ה-18. נראה שכעת, בעידן האינטרנט, האנושות הולכת בחזרה לגישה השנייה. לשאלת המוסריות- אפשר להעמיד את הורדת השירים במבחן הצו הקטגורי של קאנט- פעל רק על פי מה שהיית מוכן שיהפוך לכלל עולמי. האם נראה מוסרי בעיניך מצב שבו כולם מורידים שירים במקום לקנות אותם? אם כן, אז נראה שמוסרי מבחינתך להוריד שירים. בלנק - שיחה 03:02, 3 במאי 2014 (IDT)
אני רואה את מושג הבעלות כמושג מדומיין - שאין לו שום קיום ממשי מחוץ לדמיונם של בני אדם. לכן, השאלה למי שייכת היצירה והצבת שתי אפשרויות בלבד נראית לי מוזרה. לפני שהתפתח המושג של בעלות כמוסכמה חברתית היו בני אדם חוטפים זה מזה מזון כשם שעושים בעלי חיים לעתים. לאחר שהתפתח המושג, הוא כלל רק חלק מסוים מהאובייקטים. למשל, החלת מושג הבעלות על בני אדם הייתה נפוצה בהקשרים שונים ובעידן המודרני התבטל כמעט כליל מושג הבעלות על בני אדם. החלת מושג הבעלות על אובייקטים שאינם פיזיים היא המצאה חדשה יחסית, ולא ניתן לקבוע שלפני כן הייתה הסכמה שהיצירה שייכת למושג המופשט "כלל האנושות". כמו כן, הקישור שנעשה בין מושג זכויות היוצרים ובין מושג הבעלות הוא בעייתי, ניתן בהחלט לדבר על זכויות יוצרים ללא שימוש בהגדרות של בעלות.
לגבי הטיעון שיש בעלי מקצוע שלא יוכלו להתפרנס, הרי גם כשקם מתחרה גדול ישנם בעלי מקצוע שמאבדים את מקור פרנסתם.
כל מי שחושב שהבעלות על יצירה או פטנט הם מובנים מאליהם, כיצד יסביר את תפוגתם? כיצד חברת טבע, שיש לה זכות מלאה על פטנט הקופקסון, תפסיק להיות בעלת הפטנט בקרוב ו"תפסיד" חלק גדול מפרנסתה, רק בגלל שעברו מספר שנים? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:22, 3 במאי 2014 (IDT)
בלנק וUziel302, אתם מנתחים יפה מאוד את הפן המוסרי ואת ההיסטוריה של הבעלות על קניין רוחני, אבל מתעלמים מנושא ההסדרה התועלתית.
אם לא תהיה הגנה על קניין רוחני, תהיה פגיעה קשה מאוד ביוצרים והיוצרים יפסיקו לייצור - זו תהיה פגיעה קשה בחברה. החברה מסדירה דברים כדי להגן על עצמה, להבטיח את שגשוגה. היוצרים מובילים את החברה אל הקדמה, אל החדשנות, הם מנוע צמיחה מתמיד, לכן חשוב מאוד לחברה, שהם ימשיכו לפעול, לכן חשוב מאוד להגן עליהם מתוך אינטרס קהילתי.
ועכשיו לעניין המידתיות, בחברה המודרנית עיקרון המידתיות מסדיר את עוצמת ההשפעות של אינטרסים שונים. הבעלות על קניין רוחני חיונית, כדי שהיוצרים ימשיכו לייצר, לכן יש להגן על בעלות זו, אבל לא לעד. החברה, המעוניינת לנצל כל חידוש, "מתאפקת" ושמה על עצמה מגבלות, כדי לעודד יוצרים, אך קובעת גבולות לזכות הבעלות על קניין רוחני, כדי להגדיל בהתמדה את מאגר הקניין הרוחני, שניתן לנצלו ללא מגבלות כמעט.
בחברה המודרנית יש איסור על גניבה, על חטיפת רכוש מידי אחרים ובכל זאת יש מי שעובר על החוקים, גונבים, חומסים ושודדים ורק חלק מהגזלנים נתפסים ונענשים על מעשיהם. כל עוד הגזלנים הם מיעוט קטן החברה יכולה לתפקד, למרות קיומם, אך ריבוי הגזלנים יהרוס את החברה ויחזיר אותה לחוקי הג'ונגל. כך הדבר גם לגבי הקניין הרוחני, כל עוד גזלני הקניין הרוחני הם מיעוט ומרבית האנשים רוכשים יצירות בכספם, החברה ממשיכה לתפקד, אך אם כולם יתחילו להוריד שירים, תשבצים, ספרים ויצירות אחרות, זה יהרוס את הבסיס לעידוד היצירתיות וידחק את החברה למצב של סטגנציה בכל התחומים האלה.
הפיתוי לחמוס קניין רוחני גדל ביחס ישיר לקלות הביצוע, למיעוט הנתפסים והנענשים ולמחיר הנתבע בקנייה חוקית. הוזלת המוצרים והגברת האכיפה יקטינו את התופעה. אני מכיר אנשים בעלי תודעה מוסרית העושים פשרות עם עצמם - מורידים שירים וסרטים, אך גם קונים, כדי לא לכרות את הענף עליו הם יושבים. בברכה. ליש - שיחה 05:11, 3 במאי 2014 (IDT)
ליש לקח את השאלה לכיוון אחר, שלא נשאל: הורדת יצירה כתובה. במקרה של שירים, אני לא חושב שיש נזק כלשהו. יש אמנים שאפילו מרשים להוריד בחינם את שיריהם. התשואה שהאמנים מקבליםעל מכירת השירים אינו גבוה במיוחד ועיקר כספם מגיע מהופעות. לגבי סרטים, אני מסכים שזה דומה לחוברות תשבצים. אם כולם יורידו את הסרטים, אף אחד לא ילך לבתי הקולנוע. גילגמש שיחה 06:49, 3 במאי 2014 (IDT)
ליש, "ההסדרה התועלתית של החברה" זה למעשה המישור החוקי. ברור שיש איסור חוקי להפר זכויות יוצרים. השאלה הייתה על איסור מוסרי ועל גרימת נזק. לטעמי אי אפשר לקבוע שום איסור מוסרי במסמרות, וספציפית לגבי זכויות יוצרים יש דעות שונות לגבי מידת המוסריות של הפרתם. טענה כגון "כל מי שמאמין שגניבה היא עבירה מוסרית עליו להאמין שהפרת זכויות גם היא עבירה מוסרית" אינה עומדת במבחן לאור ההבדלים הרבים, ובראשם - אי גרימת נזק אלא מניעת רווח בלבד.
אני לא בא לפקפק בחשיבותם של חוקי זכויות יוצרים ובתועלת שהם מניבים ליוצרים בפרט וממילא לחברה בכלל. יתכן וחלק מהאנושות רואים בכל עבירה על חוקים חברתיים עבירה מוסרית. אני לא חושב שזה כך. בעיני מבחינה מוסרית רשאי כל אדם לבחון את מידת מחויבותו לחוק ואת מידת התועלת שתהיה לחברה או ליוצר בכך שיקפיד על זכויותיהם, ולפעול לפי שיקול דעתו. החוק לא יכול להכתיב לציבור מה מוסרי ומה ראוי לעשות אלא רק לקבוע את העמדה החוקית ואת העונש של פורעי החוק. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 08:18, 3 במאי 2014 (IDT)
ידידי, בשים לב לכך שאתה מגדיר את עצמך כנוטה לרלטיביזם מוסרי, ודאי תסכים איתי שהמוסר אינו מוגדר חד משמעית, אינו אחיד, אין ניסוח מוסכם ומקובל שלו ובסופו של עניין המוסר ה"מקובל" על הרוב מתנסח ל... חוקים. אז חזרנו לנקודת ההתחלה, עבירה על החוק היא עבירה על המוסר, כי החוקים באים לבטא את התפיסה המוסרית של מרבית האנשים. כמובן, תמיד יהיו כאלה שהתפיסה של הרוב אינה תפיסתם והם דוגלים במוסר שונה בכל מיני תחומים. יש המבטלים קניין רוחני ויש המבטלים קניין בכלל, יש הדוגלים במתירנות מינית מוחלטת ויש הדוגלים בכל דאלים גבר - יש תפיסות מוסריות רבות מיני ספור, אך כשדנים בעבירה על המוסר, מתכוונים למוסר המקובל, לכן גניבה היא מעשה לא מוסרי וגם גניבת קניין רוחני או גניבה בתחבולה וכו'. אם, וזה קורה, המוסר משתנה וחוקים מסוימים נתפסים כלא מוסריים, באיחור מה, אך ללא ספק, החוק ישתנה, כדי להתאים עצמו למוסר החדש. בברכה. ליש - שיחה 09:37, 3 במאי 2014 (IDT)
בסדר, ייתכן מאוד שאנחנו נמצאים בדיוק בתקופה הזאת, שהמוסר כבר השתנה, והחוקים עדיין לא. בייחוד שבמקרה זה יש הרבה חברות וטייקונים חזקים (בעליהם של חברות התקליטים, חברות הסרטים וכו') עם אינטרס מובהק להשאיר את המצב כמו שהוא. ולגבי הפן התועלתני- אני לא חושב שאתה צודק. אני חושב שהגישה הזאת מבטאת פחד משינוי. כשג'יימס הרגרייבס המציא את ג'ני הטווה, אנשים שברו לו את המכונה כי הם פחדו שהיא תגזול מהם פרנסה. בפועל, המכונות באופן כללי העלו משמעותית את רמת החיים של האנשים, ולא העלו איתם את רמת האבטלה. אני חושב שגם במקרה זה, המין האנושי ימצא דרך "להסתדר". (יוצרים יכולים להרוויח את כספם מהופעות, מפרסומות, ממכירה מראש באתרים כמו קיקסטרטר, לקבל מימון ממשלתי, ועוד מגוון פתרונות). התוצאה הסופית תהיה אומנות הרבה יותר פתוחה, נפוצה, וחינמית. (שוב, מדובר בדעה אישית ולא בתשובה "מוסמכת" לשאלה של השואל. בלנק - שיחה 11:00, 3 במאי 2014 (IDT)
בלנק, הדוגמה שלך, ג'ני הטווה, משרתת את הטיעון שלי, לא את שלך. העולם זקוק לחידושים שיובילו אותו אל עתיד טוב יותר, אך כדי שיהיו חידושים זקוקים למחדשים ואם אתה מונע תגמול מהמחדשים, אתה מחסל את החדשנות. תקוותך שהדברים יסתדרו איכשהו, בלי להגיד איך בדיוק, מזכירה לי את המילים של האינטרנציונל, הקורא להרס העולם הישן, כדי לבנות עליו עולם חדש - קודם הורסים ואחריכן בונים, נותנים תשובות. ומה יקרה אם לא תמצא פיתרון טוב ובינתיים הרסת את המבנה הקיים? מהפכות מביאות שינויים, אך במחיר של שפיכות דמים וסבל רב, לעתים נכשלות לחלוטין ואחריהן יש מהפכות נגד - עדיפה התקדמות הדרגתית, תוך כדי ניסוי הכלים החדשים בזהירות ונכונות לשוב לאחור אם הכלים החדשים לא יוכיחו את עצמם. בואו לא נהרוס את הישן לפני שנבנה מודל חדש, נבדוק אותו בתנאים מפוקחים ונגיע למסקנה שהוא טוב יותר. בברכה. ליש - שיחה 11:20, 3 במאי 2014 (IDT)
אני לא יודע מה כתב בלנק ואיני חלק מהדיון אך קראתי את דברי ליש ואני מסכים איתם לחלוטין, אלו דברי טעם לטעמי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:31, 3 במאי 2014 (IDT)
בלי להיכנס לשאלת המוסריות אלא לגופו של עניין האם יש נזק בהורדת יצירות דרך האינטרנט, התשובה חד משמעית - כן! אמן יכול להשקיע מאות אלפי דולרים על יצירה שהוא מצפה שהיא 'תכניס' לו כשהציבור יקנה אותה, ובמקום זאת בא חכם ומעלה אותה לאינטרנט לכל המעוניין. כך יוצא שהוא אפילו לא מכסה את ההוצאות, שלא לדבר על להרוויח. בוא נצא מנקודת הנחה שהוא השקיע רק 100 אלף שקלים על כל הפקת היצירה... כעת במקום להרוויח 200 אלף ממכירת העתקי היצירה הוא מרוויח רק 20 אלף. האם זה לא נזק?! האומנים מיואשים מזה לגמרי ולכן התפוקה שלהם פוחתת. מצד שני, הטובים שבאמנים משתכרים מהופעות ומפרסומות ומהצעות עבודה שנגרמות מההילה שנוצרת סביבם, כך שבעצם נוצר מנגנון פיצוי ברמה כל-שהיא. נוצר מצב בזמננו שיצירות טובות גורמים לבעליהן להיות עשירים גם אם לא משתכרים מהן באופן ישיר. באופן אישי אני מסתכל על קניית יצירה כעידוד היוצר / תמיכה במפעל שלו או כאמירת תודה על היצירה (דבר שלא תמיד מעניין את המשתמשים). 149.78.43.195 11:11, 3 במאי 2014 (IDT)
אני לא מבין איך הטיעון עדיין לא עלה: אם אני לא מעוניין לקנות את הסרט/שיר בכל מקרה שהוא, אז האופציות שעומדות לרשותי הן: א) לא לראות בכלל את הסרט או לשמוע שיר. ב) להוריד את הסרט/שיר באופן לא חוקי וכן לראותו.
שתי האופציות האחרונות מכניסות 0 כסף לכיסו של היוצר באותה המידה, כך שמבחנתו בתווך הקצר אין כל הבדל בין שתי האופציות. אך בתווך האורך ברור שהוא יעדיף שכן נשתמש ביצירה שלו, מכווין שבכך הוא מתפרסם יותר. כך שאינטרנט ו"פירטיות" הפכו לכלי פרסום יעיל מאוד, אם יודעים להשתמש בו בחכמה. ושימו לב שניתן למצוא באתר "אתה צינור" כל שיר של כל להקה ידועה. אילו היה להם רצון למנוע את התופעה, היו עושים את זה בקלות. Corvus,(שיחה) 13:30, 3 במאי 2014 (IDT)
אני משער שדבריך מופנים כלפי גישתו של ליש אך נראה שליש רואה בכל עבירה על החוק עבירה מוסרית וממילא כיוון שהחוק לא מבחין בין מצב בו היית קונה למצב בו בלאו הכי לא היית קונה, זה לא מוסרי באותה מידה. מקרה מבחן יכול לשמש מוצר שכבר אינו נמכר בחנויות, לדבריך ברור שאין שום סיבה להימנע משימוש פיראטי בו, שכן אין אפשרות של גרימת נזק או אפילו מניעת רווח מהיוצר. לדברי ליש ברור שהדבר יהיה אסור ובלתי מוסרי באותה מידה שכן החוק אוסר והחוק לדעתו משקף בעיני רוב האוכלוסיה את המוסר. לדעתי חוקים ש"אדם דש בעקביו" ורוב הציבור מיפר כנראה אינם חלק מהקונצנזוס החברתי לגבי מוסר. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 14:02, 3 במאי 2014 (IDT)
אני מציע לזרוק את המילה "מוסר" מהחלון בכל פעם שהיא משמשת במבנה סתום כמו "(האם) X הוא מוסרי". אין תכלית לדיונים שמערבים את הנטיה האינדיבידואלית להבנת טוב ורע עם הנטיה האנושית להכליל ולהאניש את העולם. שאלת הנזק היא שאלה אחרת, וגם כאן, אפשר לנסות לאמוד נזק ממשי מכל מיני הבטים אך נזק פוטנציאלי הוא מושג הרבה יותר חמקמק ובעייתי. המושג הרלוונטי והקונקרטי ביותר הוא החוק שחברה מסוימת מנסחת ואוכפת. אילו יעדים אנושיים/חברתיים החוק מגלם? האם אכיפתו אכן מממשת את היעדים? אפשר לומר שהוא מגלם נסיון למוסר קולקטיבי, תועלתנות כלכלית, וכד'. אולי החוק באמת מכליל את האינטואיציה המוסרית האינדיבידואלית של כלל פרטיו בהצלחה לא מבוטלת, ואולי הוא נכשל. אולי הוא מצליח להגן על האפשרות למקסום התפוקה הרוחנית/כלכלית של פרטיו, ואולי הוא נכשל. R.G. - שיחה 09:58, 4 במאי 2014 (IDT)
גילגמש: אנשים מורידים סרטים והולכים לבתי קולנוע. הדברים לא סותרים אחד את השני. צפייה ביתית היא "בילוי" מסוג אחד. הליכה לקולנוע היא "בילוי" מסוג שני.
לגבי התשבצים - יכול להיות שבעידן של ימינו, בו יש אנשים באינטרנט שמוכנים לכתוב תשבצים בחינם - אומנות כתיבת התשבצים כבר לא רלוונטית. אין מה לעשות. גם ויקיפדיה לכאורה "גזלה" את רווחיהם של האנציקלופדיות המודפסות. גם המתרגמים הפרטיים באינטרנט, שמוכנים מסיבה לא ברורה להשקיע כמה שעות בתרגום סרטים ופרקים - הופכים לפעמים את עבודת המתרגם ב"תשלום" לפחות רלוונטית.
הפרת זכויות יוצרים היא בגדר עבירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. הכלכלה צריכה להתאים את עצמה למציאות, לא לנסות לשנות את המציאות לדבר שלא יקרה לעולם. שאלת המוסריות רלוונטית גג לשיעור שבפילוסופיה. • צִבְיָהשיחה • ד' באייר ה'תשע"ד 16:20, 4 במאי 2014 (IDT)
אם כבר מדברים ספציפית על תשבצים, לא ידוע לי על אנשים שפותרים תשבצים על גבי מחשב, וגם האפשרות להדפיס תשבצים מהמחשב לא ממומשת באופן רחב. לדעתי הסיבה שאנשים בימינו לא מרבים לקנות חוברות תשבצים היא שבעיתונות יש תשבצים, ובפרט בעיתונות החינמית כגון ישראל היום. אני אישית שקלתי לקנות חוברת והתחרטתי בגלל טיעון זה. די לי בתשבצים שמגיעים לידי דרך העיתונות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 00:44, 5 במאי 2014 (IDT)
אז ככה, אין באינטרנט אנשים "שמוכנים לכתוב תשבצים בחינם", יש באינטרנט אתרים המציגים תשבצים ללא תמורה, אך זה לא חינם - גם באתר שלי יש לא מעט תשבצים, שאנשים יכולים להוריד ולפתור, אבל הם בחזקת דוגמיות, שנועדו לעורר את התאבון ולקדם את מכירת החוברות. אתרים אחרים, המאפשרים הורדת תשבצים "חינם", מתפרנסים מהפרסומת בה מאכילים את המורידים. אין לי בעיה עם אתרים כאלה או אפילו עם אתרים, שאין כרגע, שמטרתם לספק תשבצים חינם ללא שום רווח צדדי, כל אחד רשאי לעשות כראות רוחו עם יצירותיו. הבעיה שלי היא עם הגנבים, עם מי שמעתיק חוברת שלי, תשבצים שאני חיברתי ומפיץ אותם באינטרנט או במקומון שלו, אלה פשוט גנבים וכל פעם שאני נתקל בתופעה, אני תובע אותם למשפט והחוק לצדי.
Uziel302, טענתך "שאנשים בימינו לא מרבים לקנות חוברות תשבצים", חסרת יסוד, אני לפחות מוכר היטב. פרסום תשבצים בעיתונות מקדם גם מכירת חוברות, כי אנשים מתחילים לפתור תשבצים בעיתונות ובהמשך מחפשים תשבצים בכמויות גדולות יותר או ברמות אחרות, מתוחכמים יותר, מגוונים יותר ואת זה אפשר למצוא רק בחוברות. בברכה. ליש - שיחה 08:59, 5 במאי 2014 (IDT)
בשביל ליצור תשבצים בצורה אוטומטית צריכים תבנית להגדרות ואוסף של שאלות. את שיבוץ ההגדרות אפשר, מן הסם, לעשות בצורה אוטומטית. מאגר של הגדרות: מעניין אם אפשר ליצור כזה בין השאר על בסיס ערכי ויקימילון וויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 12:11, 7 במאי 2014 (IDT)
חיבור תשבצים, כמו מלאכות אחרות, מצריך ידע מקצועי. שיבוץ המילים, כדי שיתאימו ההצטלבויות, אינו הכל. קיימות כבר תוכנות לחיבור תשבצים על בסיס מילון עברי-עברי, אבל התשבצים, שהתוכנה מחברת, דומים באיכותם לתרגום מכונה, הם כישלון גמור. בברכה. ליש - שיחה 12:54, 7 במאי 2014 (IDT)
למה בעצם? הרי בניגוד לתרגום (אפילו הפשוט ביותר) שדורש הבנה ואפילו עבודה יצירתית, התאמת הגדרות שנכתבו על-ידי אדם לשלד נתון נראית כמו מלאכה טכנית. עוזי ו. - שיחה 14:21, 7 במאי 2014 (IDT)
כי דרושה קוגניציה, שלתוכנה אין עדיין. אם בתשבץ בן 50 הגדרות יהיו עשרה ראשי תיבות מסוג קמב"ץ, ראשל"ץ, אדמו"ר, פזצט"א, תב"ן וכדומה או עשר מילים לועזיות לא כל כך מוכרות לציבור הרחב, כמו: לפסוס, בליץ, שפונדרה, שאסי וכדומה או שמות של ערים דוגמת: טראכיס, מחוזא, איקיקה, פותי וכדומה הפותר המיועד ייצא מיואש לחלוטין. ועדיין לא הזכרתי את הקונפיגורציות, את האותיות הסגורות ועוד ועוד ועוד, אבל אשמור לעצמי כמה סודות מקצועיים. אולי יגיע יום שבו יהיו תוכנות שיוכלו להתחרות עם מחברים של תשבצים, אבל היום הזה עדיין לא הגיע והערכתי היא שמועדו לא יקדים את מועד התוכנה לתרגום שירים אמנותי. בברכה. ליש - שיחה 17:01, 7 במאי 2014 (IDT)
לא הבנתי למה כוונתך ב"קוגניציה". בלי להפגין פחיתות כבוד חלילה, כל השיקולים שהזכרת כאן ניתנים לפתרון על ידי קטגוריזציה ואלגוריתמים פשוטים. R.G. - שיחה 17:11, 7 במאי 2014 (IDT)
לא טענתי אחרת - מפתחי תוכנות, שהצליחו להתמודד עם אלופי עולם בשחמט, ודאי יצליחו גם בתחום חיבור התשבצים, אם וכאשר ישקיעו משאבים דומים. קוגניציה מתייחסת למשמעות המילים, הקשרן והגדרתן תלוית התרבות וזה, לדעתי, הקושי העיקרי. בברכה. ליש - שיחה 17:18, 7 במאי 2014 (IDT)

מה הייתרון בשימוש במשקפי מציאות רבודה?[עריכת קוד מקור]

תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 11:30, 3 במאי 2014 (IDT)

ניתן להשתמש במשקפיים החדשים לביצוע מטלות תחזוקה במחשבים בלי להשתמש בידיים, Scope AR תציג אפליקציה המיועדת לפשט משימות לא מוכרות באמצעות הנחיות ויזואליות וקוליות, Wikitude תאפשר למשתמשים המצויידים במשקפיים של אפסון להביט בשמיים ולראות את כל מערכות הכוכבים בתנועה וגם אפליקציה נוספת שתסייע לאנשי מכירות למכור מוצרים - בלי המוצר עצמו. Nachum - שיחה 11:52, 3 במאי 2014 (IDT)

א קפלה[עריכת קוד מקור]

אתם יכולים לתת לי דוגמאות ליצירות קלאסיות מפורסמות וטובות שנכתבו לסגנון א-קפלה? 109.64.99.34 12:20, 3 במאי 2014 (IDT

בחיפוש מהיר מצאתי את היצירות הבאות:

זהו בינתיים, אשתדל למצוא עוד.שלומית קדם - שיחה 13:02, 3 במאי 2014 (IDT)

מה ההבדל בין נפח למסגר?[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין נפח (מקצוע) למסגר? בברכה, MathKnight (שיחה) 17:45, 3 במאי 2014 (IDT)

לפי wikt:נפח אלו מילים נרדפות. למסגר יש משמעות נוספת למשל במשפט מהערך אלכסנדר זאובר: "נעל את אשתו על מסגר ובריח". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:58, 3 במאי 2014 (IDT)
תודה. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:03, 3 במאי 2014 (IDT)
ייתכן שהשם נפח מיועד בעיקר גם למי שעוסק בשלבים הראשונים של עיבוד המתכת בעוד שמסגר הוא מי שמתקין או מתעסק עם המתכת המעובדת. באופן אישי כשאני שומע את המילה נפח אני מתאר מישהו שמתעסק עם הברזל באש ודופק עליו עם פטיש כבד... בעוד שמסגר מרכיב כל מיני דברים ממתכות. דבריי לא מוכרחים, כי ייתכן שמסגר זה שם מודרני (גם למי שמתעסק בעץ) ונפח הוא שם עתיק (ראה ערך יצחק נפחא). ממליץ לך לשתף את השאלה בפורום השפה העברית בתפוז, יש שם מומחים בנושא. 149.78.38.103 19:48, 3 במאי 2014 (IDT)
נפח הוא מי שעובד עם מפוח ללבות אש כדי לחמם ברזל כדי שיוכל להכות על הברזל בעודו חם, כי רק כך אפשר לעצב אותו. הטכניקה הזו נעלמה כמעט מן העולם, כי יש היום דרכים טובות יותר לעצב ברזל וכמוכן לא צריכים לחשל פלדה מודרנית במכות (נכון?). נפח זכוכית לעומתו הוא מי שמנפח זכוכית (יכול להיות שגם הוא צריך להשתמש קודם כל במפוח כדי ללבות את הלהבות ולחמם את הזכוכית). ולקינוח שאלת טריוויה קטנה: איזו דמות ממשפחת סימפסון - דמויות נקראת על שם נפח? Tzafrir - שיחה 14:57, 4 במאי 2014 (IDT)

דף ובו שורה אחת של תלמוד בבלי בלבד[עריכת קוד מקור]

שבוע טוב, יש בתלמוד הבבלי דף במקום מסוים ובו רק שורה אחת של תלמוד, וכל היתר הוא פירושים. היכן הוא דף זה? בתודה. 93.172.56.172 21:26, 3 במאי 2014 (IDT)

תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ע"ז, עמוד א'. ויש את תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ג, עמוד ב' המכיל רק פירוש תוספות ללא תלמוד כלל. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:56, 3 במאי 2014 (IDT)
תודה רבה. 93.173.137.244 11:20, 4 במאי 2014 (IDT)

מי המנהל הראשי של ויקיפדיה העברית?[עריכת קוד מקור]

של כל הויקידפיות זה גימי ווילס. מי של העברית? 109.64.99.34 23:21, 3 במאי 2014 (IDT)

ג'ימי ווילס אינו המנהל הראשי של כל הויקיפדיות, קודם כל כי הוא פרש מהתפקיד, ושנית כי אין כזה תפקיד בכלל Face-smile.svg. ג'ימי ויילס הוא רק המייסד. לשאלה: יש להבדיל בין ויקיפדיה, לבין קרן ויקימדיה, לבין עמותת ויקימדיה ישראל. קרן ויקימדיה אחראית על הפן הכלכלי, ה"טכני" של ויקיפדיה, וגם על עוד כל מיני מיזמים ורעיונות (כמו ויקימניה למשל). המנכלית הנוכחית של ויקימדיה היא סו גרדנר' וראש חבר הנאמנים הוא ז'אן בארט דה ורדה. עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה ישראלית הפועלת בשיתוף עם הקרן, ולמעשה משמשת "שלוחת הקרן בישראל". יושב ראש ועד העמותה הוא איציק אדרי. לגבי ויקיפדיה עצמה- אין לויקיפדיה מנהל של ממש. היא מנוהלת באופן חופשי על ידי קהילת הויקיפדים. הבירוקרטים ומפעילי המערכת של ויקיפדיה הם משתמשים שזכו לאמון הקהילה, ויש להם סמכויות כמו מחיקת דפים, חסימת משתמשים, וכו', אבל בענייני תוכן אין להם מילה יותר מלשאר המשתמשים. בלנק - שיחה 00:11, 4 במאי 2014 (IDT)

Logic is the weapon of the patriarchy[עריכת קוד מקור]

אני יודע משתמשים במשפט זה בדיחה על פמיניסטיות שהטענות שלהם לא מסתדרות עם ההיגיון. האם זה טענה שבאמת נאמרה על ידי פמיניסטיות? 109.64.99.34 10:03, 4 במאי 2014 (IDT)

במאמר זה ישנם ציטוטים בסגנון, למשל של Andrea Nye:
  • Reason and logic are patriarchal. (Nye 1990)
  • Logic is a weapon of oppression. (Nye in PK:152)
  • "Logic was made for men by men." (Nye 1990:177)
  • "Logic is not thought at all." (Nye 1990:179)
בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 10:23, 4 במאי 2014 (IDT)

כונן קשיח[עריכת קוד מקור]

כאשר כונן קשיח נפל וכעת המחשב לא קורא אותו הסיבה לכל שהדיסק לא מונך בצורה נכונה? ואם יפתחו אותו ויסדרו את מיקום הדיסק זה יעזור?תודה-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הרבה יכול לקרות כאשר דיסק קשיח נופל. מאחר וזהו אמצעי מכני-יש בו דיסקות מסתובבות וראש קורא-יכול להיות שהדיסקות נברו/התעקמו או שהראש התעקם. יכול להיות שהתנתק חיבור. בכל מקרה, לא מומלץ לפתוח את הדיסק לבד. אם המידע חשוב ויקר ערך (כספי או רגשי) מומלץ לשלוח למעבדות מיוחדות המתמחות בכך. Af - שיחה 17:20, 4 במאי 2014 (IDT)

הועתק מ"שיחה:מרוקו"[עריכת קוד מקור]

מדוע ממשלת מרוקו אינה מכירה רשמית בקיום מדינת ישראל? האם הדבר נובע מהחרם הערבי או מסיבות אחרות? ואיך זה שהיא איננה מוגדרת בישראל כ"מדינת אויב"? האם יש טיסות ישירות בין ישראל למרוקו, והאם אזרח ישראלי יכול להיכנס למרוקו ולטייל בה גם ללא דרכון זר?

ההגדרה של "מדינות אויב" בישראל אינה ברורה. אם הולכים לפי פקודת המסחר עם האויב, אז רק לבנון, סוריה איראן ועיראק מוגדרות "מדינות אוייב". כלומר- רק מדינות שישראל נמצאת או נמצאה בזמן האחרון בעימות מזויין איתם. אם הולכים לפי החוק למניעת הסתננות, אז ההחלטה על "מדינות אויב" ולא מדינות אוייב היא די שרירותית.. לגבי השאלה הראשונה, לא יודע, אבל ראה יחסי ישראל-מרוקו. בלנק - שיחה 19:24, 4 במאי 2014 (IDT)
1. מרוקו קיימה לזמן קצר יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, כלומר הכירה בה רשמית, אך היא ניתקה את היחסים עם פרוץ האינתיפאדה השנייה כי דעת הקהל הערבית והמרוקאית לא איפשרה זאת עוד וכדי "להעניש" את ישראל. 2. אין טיסות ישירות בין ישראל למרוקו, ולמיטב ידיעתי אזרחים ישראלים ללא דרכון זר יכולים לבקר בה רק כחלק מקבוצות מאורגנות ולא כבודדים. Ben tetuan - שיחה 19:25, 4 במאי 2014 (IDT)
בעצם, לפי מספר אתרי נסיעות, גם ישראלים בודדים יכול לנסוע למרוקו באופן עצמאי (לא כחלק מקבוצה), אך הליך בקשת הוויזה מסובך יותר והסיכוי לקבל אותה נמוך יותר. Ben tetuan - שיחה 19:55, 4 במאי 2014 (IDT)
ראה יחסי ישראל-מרוקו. אני הייתי במרוקו בטיול מאורגן מישראל בשבוע שבו עלה אריאל שרון להר הבית. אז זה היה במעבורת מספרד, עם דרכון ישראלי. חזרתישיחה 19:36, 4 במאי 2014 (IDT)

קיום יחסי מין הוא יצר מולד או נרכש?[עריכת קוד מקור]

שאלה תיאורטית: אם יקחו תינוק ותינוקת או כלב וכלבה שלא ראו ולא שמעו מעולם על יחסי מין, האם כשיגדלו ידעו לקיים יחסי מין או יבינו את זה? 01:01, 5 במאי 2014 (IDT)

מולד. אני לא יכול להעלות על הדעת משהו יותר בסיסי שאמור להיות מולד. למקרה שאתה מעוניין לקרוא תשובות נוספות ברשת על כך: כאן וכאן. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:36, 5 במאי 2014 (IDT)
יצר מיני הוא דחף מולד חזק מאוד. אלמלא היה, בעלי החיים לא היו מצליחים להתרבות ולשרוד. זה נכון גם לגבי בני אדם, אבל האדם המודרני הוא סיפור מורכב יותר, כיוון שהוא חי אלפי שנים במסגרות חברתיות ייחודיות (תרבויות) שמונעות ממנו לפעול רק על פי הדחפים המולדים שלו, וזה שבהרבה מסגרות כאלה הוא יצר מסורת של חינוך גם בנושא הכל-כך בסיסי הזה הוא דבר מופלא. תיאורטית, אם תיקח תינוק ותינוקת מבודדים מן החברה המודרנית ושלא היו עדים ליחסי מין מכל צורה שהיא, בהחלט יש להניח שהם יבינו בסופו של דבר כיצד לממש את היצרים המיניים שלהם בצורה מיטבית (ביחסי מין כאלה או אחרים). כל בעלי החיים מספיק אינטליגנטיים בשביל להבין כיצד לקיים יחסי מין גם ללא חינוך וחיקוי. אי אפשר לחשוד באדם שהוא בעל החיים הטיפש ביותר ועל כן היחיד שנזקק ללמוד על כך מאחרים. R.G. - שיחה 02:04, 5 במאי 2014 (IDT)
התרחיש הזה מתואר בסרט "הלגונה הכחולה". דולבשיחה 13:16, 5 במאי 2014 (IDT)
בא נאמר שהסרט הזה לא מבוסס על מחקר אמתי... אי אפשר לענות על זה תשובה חד משמעית, כי עד כמה שידוע לי - לא תועד עדיין במחקר מקרה בו ילד וילדה גדלו לבד ללא קשר עם העולם. יתירה מזאת, סביר להניח שבגלל אפקט וסטרמרק הם בכלל לא ירגישו משיכה זה לזה. השאלה היא, אם כן, לגבי הדחף המיני, שמסתמא קיים. לא לקיום יחסי מין, שהוא מורכב יותר. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 15:11, 5 במאי 2014 (IDT)
להבנתי השטחית, אפקט וסטרמרק לא הולם את מצב העניינים התיאורטי הזה. הוא רלוונטי לסביבה שבה נמצאים בני זוג פוטנציאליים אחרים, מלבד אלו שעמם הם גדלו (וקל לשער סיבות אבולוציוניות ואחרות לאי המשיכה המינית במצב כזה). כדי להתאים את השאלה למצב העניינים הזה, אפשר לדמיין מצב שבו כמה זוגות תינוקות גדלים בסביבה מבודדת מהחברה ואלו מאלו, ומתערבבים בבגרותם. להניח שהם ימשיכו לספק את הדחפים המיניים שלהם באופן עצמאי ולא על ידי קיום יחסי מין כאלה או אחרים, היא הנחה קלושה ביותר. R.G. - שיחה 15:42, 5 במאי 2014 (IDT)
אוכל להעיד שלפי הבורות שאני נתקלת מדי פעם בסביבתי, בהיעדר מקורות מידע מתאימים, דווקא האופציה שתיארתי סבירה בעיניי יותר. אבל שוב, הכל ספקולציות. אין שום דרך להוכיח את זה. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 16:04, 5 במאי 2014 (IDT)
איזו אופציה? שהם יספקו את יצריהם המיניים באופן עצמאי? אני לא יודע באיזה מין בורות נתקלת בסביבתך, אבל סביר להניח שאת מדברת, כמו כמעט כל דבר שאנו נחשפים אליו, על הבנת מציאות שנגרמה מחיים מוסדרים בחברה אנושית כלשהי. גם "בורות" היא תוצאה של חינוך וקיומה מתאפשר רק בחברה אנושית. R.G. - שיחה 16:19, 5 במאי 2014 (IDT)
אוקיי. אז שוב אתה מוכיח כי הכל, בסופו של דבר, הוא ספקולציה. כזו היא, אגב, הפרשנות שלך לגבי אפקט וסטרמרק. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 16:22, 5 במאי 2014 (IDT)
אפקט וסטרמרק לא רלוונטי לשאלה שנשאלה. הוא בעל רלוונטיות אפשרית לניסוי במחשבה שבא לבחון אותה, וה"פרשנות" שלי (שהיא לא משהו שחורג ממה שמתואר בערך עצמו. אם יש לך ידע רחב יותר בנושא שכולל תיעוד של מקרים שבהם האפקט לא נמדד על פי מבחן ההשוואה הזה, אנא העשירי אותנו) בסך הכל ניסתה להסיר את המכשול כדי לחדד שזה לא רלוונטי לדיון. השאלה היא האם בעלי חיים יקיימו יחסי מין באופן ספונטני ללא היחשפות לאקט כזה לפני כן בחייהם. לגבי כל בעלי החיים שאינם האדם, אני לא חושב שאנחנו זקוקים לאילו שהן הוכחות בעניין (שאלי כל בעל כלב או חתול שאומץ מינקותו ובקושי יצא החוצה מדוע יש לסרס אותו). מה גורם לנו לפקפק ביכולתו של האדם לעשות מה שכל יונק אחר לא יותר אינטליגנטי מסוגל לעשות? אמרת בעצמך: בורות. כלומר, הדרך בה האדם גדל ומתעצב בחברה. את יכולה לקרוא לזה "ספקולציות". אכן הכל, בסופו של דבר, הוא ספקולציה. עם אני מסכים לחלוטין. R.G. - שיחה 17:02, 5 במאי 2014 (IDT)
סבא רדיואקטיבי, רק אחדד את סיכומך האחרון: כוונתי לגבי "הכל ספקולציה" מתייחס לדברים שנוגעים להיגדים או טענות שאי אפשר להוכיח אותם מדעית או על ידי ניסויים. לדוגמה, אפשר לנסות לתת נימוקים אבולוציוניים מפה ועד הודעה חדשה מדוע הגיע הבלונד לעולם, למשל. אך לעולם לא נדע בוודאות משום שלא היינו שם כשזה קרה. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 17:15, 5 במאי 2014 (IDT)
יש מוסדות המאכלסים ילדים מפגרים, פיגור עמוק, משהו ברמה שכלית של ילדים בני שנתיים-שלוש. הילדים האלה גדלים ומתבגרים ואף אחד לא מלמד אותם לקיים יחסי מין ולא מציגים בפניהם ולא מראים להם סרטים פורנוגרפיים ובכל זאת נאלצים לתת להם אמצעי מניעה (כדורים לנשים), כי הם מגלים לבד את הדרך להפיק הנאה מגופם. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 5 במאי 2014 (IDT)
ידע מדעי לא נבנה רק על סמך ניסוי. אחרת גם הטענה שרצח רבין התרחש לא יכולה להיחשב כמדעית. דניאל תרמו ערך 17:26, 5 במאי 2014 (IDT)
צביה, אני לא מבין מדוע קיבלת את הרושם שטענתי אחרת.
על כל פנים, השימוש בנימוקים אבולוציוניים לא נועד להקנות להשערה ודאות. הוא פשוט בדרך כלל עשוי לסבר את האוזן (כמו תיאוריות אחרות שמהוות בסיס לניסויים אמפיריים. גם הם אגב, לא מקנים לשום דבר ודאות אלא במקרה של הפרכה, וגם שם כוחם מוגבל). איך אומרים? האמת היא של התאולוגים. לשאר יש השערות וכלים מוסכמים להעריך סבירות. R.G. - שיחה 17:40, 5 במאי 2014 (IDT)
ליש, זה מעניין מה שאתה אומר. האם יש מחקר שעוסק בזה? חיפשתי ולא מצאתי. כל המחקרים שפגשתי מתייחסים לפיגור קל-בינוני, שהם ממילא חשופים לסביבה ולידע וכמובן, להתעללות מינית.
דניאל, כל התחום שנוגע לאדם הקדמון או סתם לתקופות קדומות מאד, להוציא הוכחות גנטיות (היה בלונד או לא היה לפני חמש את אלפים שנה, שאת זה אפשר להוכיח בבדיקות גנטיות), כל התחום הזה מתבסס על השערות. לא ראיתי שום מחקר שמביא מסקנות חד משמעיות (אומנם אני לא מבינה גדולה בזה, אבל זאת מסקנתי ממה שכן קראתי).
R G - ההבהרה שלי הייתה למען הסר ספק שאני לא מפקפקת במחקרים שמתבססים על עובדות מוצקות. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 18:26, 5 במאי 2014 (IDT)
אני מתבסס על ידע אישי - ביקרתי במוסדות כאלה ובתוקף תפקידי באותם הימים נחשפתי למידע רב. אלה מוסדות סגורים, שלא ששים להיפתח בפני חוקרים. בברכה. ליש - שיחה 18:58, 5 במאי 2014 (IDT)
צביה, יש הבדל גדול בין "ספקולציה" לבין מסקנה ממחקר העבר המשתמש בכלים מדעיים. הטיעון של "לא היינו שם כשזה קרה אז הכל ספקולציות" לא רציני. בהחלט יש דברים בתולדות האדם והטבע שאפשר לחקור ברמה טובה של סבירות, כמו שעושים בארכיאולוגיה, גיאולוגיה, היסטוריה ופליאונטולוגיה, למשל. Reuveny - שיחה 20:31, 5 במאי 2014 (IDT)

חג הקדוש ג'ורג' - מישהו שמע על זה?[עריכת קוד מקור]

ראיתי בוויקיפדיה האנגלית את הערך הזה. אין על זה בשום שפה אחרת. מישהו שמע על זה? אביעד‏ • שיחה 08:08, 5 במאי 2014 (IDT)

אולי משתמש:יאסר חמזה ידע במה מדובר. גילגמש שיחה 09:37, 5 במאי 2014 (IDT)
http://www.leicester-holyland.org.uk/StGeorge_trad.htm Nachum - שיחה 10:07, 5 במאי 2014 (IDT)
Saint George’s feast day is on 23rd April and marks the start of spring. In Palestine this is celebrated according to the Julian calendar followed by Orthodox Christians. So they celebrate Saint George’s day on our 6th May.

חיילים שנהרגו במדינות העולם[עריכת קוד מקור]

מהו היחס הכללי של מדינות אירופה ושל ארה"ב/קנדה לחייליהם שנהרגו בקרבות? האם יש מדינות שמתייחסות בכבוד דומה לזה של מדינת ישראל (לפחות ע"פ החוק)? תודה. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 13:22, 5 במאי 2014 (IDT)

אנדרטת מלחמת וייטנאם Nachum - שיחה 15:24, 5 במאי 2014 (IDT)
ליום הזיכרון בארצות הברית אופי שונה מאוד מזה בישראל. האווירה בו יחסית חגיגית. דניאל תרמו ערך 17:08, 5 במאי 2014 (IDT)
כבוד הוא נושא שתלוי מאוד במקום ובזמן. יש מקומות שבהם הענקת כבוד באה לידי ביטוי בשמחה, במקומות אחרים עורכים תחרות ספורט, אצלנו נהוג להציג סרטים וביטויי אבל שונים. יש המון צורות להביע כבוד לנפטר. היו כאלה כמו הרומאים והאטרסוקים שנהגו להזמין זוג גלידאטורים שילחמו זה בזה למוות לכבוד המתים. גילגמש שיחה 17:14, 5 במאי 2014 (IDT)

האם אבו מאזן מכחיש שואה?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שהתקשורת מדביקה לו את התוית הזאת. אבל לפי הבנתי הוא מערער על מספר ההרוגים (מקטין אותם פי 6) ומדבר על הקשרים שהיו בין הציונות לנאצים. האם יש משהו שהוא באמת הכחשת שואה בשאבו מאזן מתעסק בו? 79.182.63.64 14:36, 5 במאי 2014 (IDT)

ההאשמה כנגדו שהוא מכחיש שואה מבוססת על עבודת הדוקטרט שלו. כמו רוב מכחישי השואה (ראה הכחשת שואה#מהי הכחשת השואה?), הוא לא ניסה לטעון שאף יהודי לא נהרג על ידי אף נאצי, אלא פשוט ניסה לגמד את השואה מכל מיני כיוונים. לעובדה שנרצחו בסביבות 6 מיליון יהודים בשואה הוא קרא נתון שקרי, וציטט "נתונים" שנהרגו פחות ממיליון. על תאי הגזים הוא ציטט "מחקרים" של מכחישי שואה שטוענים שהם לא התקיימו. וכו'.[3] כיום אבו מאזן מצהיר שהוא מכיר בשואה במלוא חומרתה וטוען שגם בדוקטורט שלו הוא לא הכחיש שואה אלא ערך "מחקר אקדמי לגיטימי". Ben tetuan - שיחה 15:08, 5 במאי 2014 (IDT)
ראה מחמוד עבאס#מחמוד עבאס והכחשת השואה. ‏nevuer‏ • שיחה 19:43, 6 במאי 2014 (IDT)

הנהלת המקדש בימי בית שני[עריכת קוד מקור]

בברית החדשה מסופר שישוע הנוצרי לימד בבית המקדש ופקד אותו כמה פעמים ואף בא במחלוקת עם "הסופרים והפרושים" שם. אם אני לא טועה במקורות נוספים מסופר שהצדוקים גם כן היו מתפללים במקדש. האם המקדש היה מבנה ציבורי באופן מוחלט שאיכלס קבוצות זרמים שונים של יהודים, או שמא היה המקדש מבנה שמנוהל על ידי הזרם הפרושי באופן עקבי? תודה. מה המחקר ההיסטורי אומר על זה?

המקדש עבר בין הפרושים והצדוקים כמה פעמים. בעל הסמכות בבית המקדש הוא הכהן הגדול ועל תפקיד זה היו מריבות וסכסוכים רבים. אכן, חלק גדול מהזמן הצדוקים שלטו בבית המקדש. מתוך הערך כהן גדול: "עליית הפרושים כמנהיגים הדתיים של העם הובילה לדחיקת הכהנים בכלל, והכהנים הגדולים (שרובם היו מנהיגי הצדוקים) בפרט, ממעמדם הרוחני בקרב האומה... העם בכלל, ופשוטי הכהנים בפרט, היו מנותקים כמעט לגמרי מהכהונה הגדולה. בעוד רוב הכהנים הגדולים היו צדוקים, היה רוב העם פרושים. ההבדל הכלכלי העצום ביניהם, היחס הרודני של רוב הכהנים הגדולים, והיות הכהנים הגדולים בני חסותו של השלטון הרומאי ונאמניו, העמיקו את הקרע ביניהם. הכהנים הגדולים לא התנהגו כפי המצופה מהם ורבים מהם היו מושחתים ואלימים". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:46, 5 במאי 2014 (IDT)
אך האם זה נכון שבאופן כללי (או לפחות בחלק מהזמן) לא היתה הנהלה מסודרת וזרמים שונים היו מלמדים את השקפתם באופן פומבי כמו שזה מוצג בסרטים אודות ישוע הנוצרי? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:21, 5 במאי 2014 (IDT)
הנהלה של מה? הוראה איפה? שאלת לגבי בית המקדש, זה היה בית פולחן שנוהל על ידי הכהן הגדול. לא ידוע לי על זמנים בהם בית המקדש פעל בלי כהן גדול. בית המקדש אינו מקום ללימוד השקפה, הוא מקום בו הכהנים ביצעו עבודות פולחן שונות. בירושלים באופן כללי לא תמיד הייתה הנהגה מוסכמת וזרמים שונים חיו זה לצד זה ולעתים נאבקו זה בזה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 03:21, 6 במאי 2014 (IDT)
האם אתה מכיר את סיפורי הברית החדשה הנוגעים לפעילות ישו בבית המקדש? זו דוגמה למה שאני שתיארתי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 10:42, 6 במאי 2014 (IDT)
לא מכיר. תוכל להפנות למקור ברשת בנושא? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:51, 6 במאי 2014 (IDT)
בית המקדש לא היה מעין מוסד חינוכי שהעסיק מורים מטעמו. לאחר הרחבת הר הבית על ידי הורדוס, שימש המתחם כמקום מרכזי מעבר להיותו אתר הפולחן. הוא היה פתוח לכל אדם, כולל נוכרים (שהוזהרו על ידי שלטים ביוונית בתוך המתחם עצמו, שלא לעבור מעבר לגבול מסוים) והיה מרכזה ממש של עיר הבירה היהודית: מושב הסנהדרין בלשכת הגזית ומרכז העסקים (בחלקו הדרומי בלבד, שהופרד לחלוטין מאזור התפילה/פולחן). בתוקף היותו מקום הומה ומוקד משיכה, היה גם מקום מפגש והתכנסות. כך שלא נראה לי שהתיאורים בברית החדשה סותרים את הידוע לנו מהמקורות האחרים: המתחם הענק היה מתאים לקיומן של כל מיני "קבוצות לימוד", פרושים או אחרים, אך לא מטעם "הנהלת המקדש", כלומר, הכהנים. יחד עם זאת, יתכן ותיאור הפיכת דוכני חלפני הכספים על ידי ישו מתאים יותר לאזור שלמרגלות הר הבית (בצמוד לכותל המערבי), שם נתגלו בחפירות שורה של חנויות קטנות שכנראה שימשו להמרת מטבע זר וקניית בעל החיים לקרבן, ולא במתחם המקדש עצמו. Liad Malone - שיחה 22:38, 6 במאי 2014 (IDT)

מחשבים[עריכת קוד מקור]

האם ניתן לחבר בדרך כלשהיא כונן דיסקים (צורב) של מחשב נייח ולחברו למחשב נייד?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככלל, יש מתאמים שהופכים חיבור של דיסקים לחיבור USB, ניתן להשתמש באחד מאלו. ישנם גם כוננים שמתאימים גם למחשב נייח וגם למחשב נייד - תלוי בדגמי המחשבים ובדגם הכונן. איתן96 (שיחה) ה' באייר ה'תשע"ד • 17:20, 5 במאי 2014 (IDT)

ערך ההרוגים בשואה בידי הנאצים[עריכת קוד מקור]

ראה הערך ועידת ואנזה.

לפני השאלה עצמה אני רוצה להבהיר שאני שואל את השאלה הבאה בתום לב כדי להבין (אבי ניצול שואה): בכל פעם שאני שומע את מספר ההרוגים על ידי הנאצים אני מתקשה להאמין... א. כמה יהודים בסך הכל חיו באירופה באותה תקופה שאפשר היה להרוג כל כך הרבה מהם? ב. האם כולם נהרגו באופן ישיר על ידי הנאצים או שחלק מהנמנים בכלל מתו במלחמות כמו שאר האנשים (שאינם יהודים) שמתו במלחמות? ג. האם אין חוקרים יהודים שטוענים שבשואה נהרגו הרבה פחות ממה שמקובל לומר בארץ? ד. האם לא היה אינטרס לנקוט במספר זה על מנת להצדיק את קיום המדינה? [ראיתי מספר ציטוטים של מנהיגי הציונות דאז שמחזקים טענה זו: "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה, ורק מחציתם- על ידי העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני" (בן גוריון 1933). “אם נעמוד לפני ניגוד בין הצלת יהודים ובין האינטרס של ההגשמה הציונית, נאמר שההגשמה הציונית קודמת”. (בן גוריון 1933) "עדיפה פרה אחת בארץ ישראל על מליון יהודים בהונגריה" (יצחק גרינבוים) ישנם ציטוטים נוספים כאלה ואחרים שמציפים את הרשת אבל זה לא המקום ולא המטרה] חשוב לי להבהיר שמבחינתי גם הריגת מיליון יהודים לא פחות חמורה... אבל זה מאוד מעניין מאיפה המספר הזה של שישה מיליון 149.78.38.103 18:49, 5 במאי 2014 (IDT)

אם איני טועה, תום שגב בספר המיליון השביעי: הישראלים והשואה עוסק בעניין הזה. רק זאת אומר: אין ספק שהמספר שישה מיליון הוא בגדר הערכה, והוא לא מדויק. • צִבְיָהשיחה • ה' באייר ה'תשע"ד 19:25, 5 במאי 2014 (IDT)
מספרים גדולים כל כך הם תמיד הערכות. כמובן שמתו אזרחים יהודים ולא יהודים גם בלי השמדה. למשל בגלל רעב או בגלל הרס תשתיות. זה תמיד קורה במלחמות כאלה. גילגמש שיחה 19:27, 5 במאי 2014 (IDT)
עיין השואה#מספר הנספים בשואה והמקורות שמופיעים שם. ועצה קטנה לגבי ציטוטים; אל תתייחס ברצינות לציטוט, בטח לא לכאלה שמסתובבים להם באופן אקראי באינטרנט, לפני שאתה בודק את המקור (עדיף הראשוני) שלו. Ben tetuan - שיחה 19:32, 5 במאי 2014 (IDT)
מספר הנספים מתקבל מסיכום דקדקני של מספר היהודים שישבו ברחבי אירופה טרם המלחמה, ושידוע שנאספו ונרצחו על-ידי הנאצים. ברוב המדינות היו מפקדים די מסודרים. לפי כל ההערכות הרציניות מדובר בכ-5.5-6 מליון. בעולם היו עם פרוץ המלחמה כ-18 מליון יהודים, רובם באירופה. עוזי ו. - שיחה 21:50, 5 במאי 2014 (IDT)
בין הנספים בשואה היו כאלה שמתו ברעב ובמחלות, בגטאות, במחנות או ביערות, לא רק כאלה שנשלחו לתאי הגזים ולמשרפות. ברור שהיו יהודים בין האזרחים שנהרגו בפעולות האויב, הן בברית המועצות והן באנגליה, אבל לא נראה לי שמישהו מונה אותם בין הנספים בשואה, כמו שהיו גם יהודים שלחמו ונהרגו בצבאות בעלות הברית וכמובן אינם כלולים בששת המיליונים. באשר לציטוטים של בן גוריון ואחרים שהבאת לעיל, אל תשכח, שב-1933 איש לא ידע ולא שיער לאן יגיעו הדברים ולא היה מדובר בהצלה מהשמדה מאורגנת ושיטתית. גם לא ברור לי למה התכוון גרינבוים בדבריו - באיזה מובן הועמדה הפרה הארץ-ישראלית מול מליון היהודים בהונגריה? (זה בדיוק מה שנקרא להוציא דברים מהקשרם).שלומית קדם - שיחה 16:28, 11 במאי 2014 (IDT)

להיכן נעלם דרור פויר[עריכת קוד מקור]

שאלתי את השאלה שבכותרת בכיכר העיר ולא קיבלתי תשובה אולי כאן אקבל אותה. מזה כחודש שטורו של דרור פויר כבר לא מופיע בעיתון גלובס ובמקומו מופיע טור של ליאור טומשין. מישהו יודע להיכן נעלם פויר. האם הוא פוטר? תודה לעונים. 85.250.94.58 00:14, 6 במאי 2014 (IDT)

נראה שלא התפרסם ברשת דבר על דרור פויר בנושא זה ובמידה ולא פורסם דבר בעיתונות הכתובה, רק אנשים העובדים בגלובס יכולים לענות על שאלה זו. אני לא חושב שיש בוויקיפדיה כאלה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 03:07, 6 במאי 2014 (IDT)

שם משפחה[עריכת קוד מקור]

מה משמעות של שמות המשפחה "אלטרמן" ו"אלטמן"? שניהם זה "איש זקן", נכון? מה ההבדל? 79.182.63.64 10:59, 6 במאי 2014 (IDT)

der Alte ein Alter בגרמנית שם העצם משתנה אם שם העצם ידוע. זקן או הזקן. אלתר בא במקרה בו שם העצם אינו ידוע. Nachum - שיחה 11:43, 6 במאי 2014 (IDT)
המשמעות היא כמו שמה של שולה זקן, עם שורשים אשכנזיים... :-) דני. Danny-wשיחה 14:24, 7 במאי 2014 (IDT)

ציונים בתואר[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר בין ציונים בתואר ראשון לבין הישגים אקדמאים בהמשך? כלומר אם סטודנט מדשדש בין 15 ל80, ומתקבל למחקר- האם הוא יהיה גם חוקר בינוני? וסטודנט שיושב על 95 יהפוך לחוקר מצטיין? האם יש קשר מדוד? 79.182.63.64 20:00, 6 במאי 2014 (IDT)

יש הבדל משמעותי בין לימוד חומר מוכן ומסודר (כמו שלרוב מתקיים בלימודי התואר הראשון) ובין לימוד הכולל גם מחקר עצמאי וחופש יחסי של תחומי הלימוד ומקורותיו. (מה שמאפיין תארים מתקדמים בחלק גדול מהמקצועות). החלוקה בין תואר ראשון ותארים מתקדמים כדיכוטומיה של לימוד חומר מוגדר מול עבודת מחקר היא הקצנה של הבדל קיים אך חלקי, שכן גם בלימודי התואר הראשון יש עבודה בסגנון מחקרי וגם בתארים מתקדמים יש לימוד ממקורות מוגדרים. היחס בין החלקים השונים בתואר תלויה משמעותית בתחום הלימוד.
יש כישורים ותנאים בסיסיים הנדרשים ללימוד מכל סוג וסביר שאם הסיבה להצלחה/כישלון בתואר הראשון נעוצה בהם, הם יתנו אותותיהם גם בהמשך הדרך. למשל, היכולת לעסוק בפעילות אינטלקטואלית לאורך זמן, כישורי שפה וזיכרון, מצב כלכלי וכו' וכו'. גם אם נערכו סטטיסטיקות בנושא זה הן פחות רלוונטיות לפרט שיכול להכיר את יתרונותיו וחסרונותיו ואת אופי התארים בתחומו ולהעריך האם המעבר מתואר ראשון לתואר שני יקל או יקשה עליו. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:32, 6 במאי 2014 (IDT)
אני מתקשה לראות סטודנט המדשדש בין 15 ל-80 ומתקבל למחקר; ומסיבה טובה. עוזי ו. - שיחה 17:56, 7 במאי 2014 (IDT)
מן הסתם כוונתו הייתה בין 75 ל 80. משה פרידמן - שיחה 21:33, 7 במאי 2014 (IDT)
ואפילו אז (את רגלים רצת וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים). עוזי ו. - שיחה 21:38, 7 במאי 2014 (IDT)
אם התחרות כוללת מיומניויות שאינן קשורות בהכרח לריצה, אפשר יהיה לנצח את הסוסים. משה פרידמן - שיחה 22:05, 8 במאי 2014 (IDT)

עץ[עריכת קוד מקור]

כמה זמן לוקח לדבר העשוי מעץ להתכלות? והאם יש הוכחה מדעית לכך?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תלוי בסוג העץ, בלחות, במקום שבו הוא נמצא ובמשתנים רבים נוספים. מה הכוונה ב"הוכחה מדעית"? איתן96 (שיחה) ז' באייר ה'תשע"ד • 22:43, 6 במאי 2014 (IDT)
בערך התכלות מופיע שעץ מתכלה תוך עשרות שנים. המקור לטבלת הזמנים בערך הוא באתר עיריית ערד ושם כתוב לפני הטבלה: "הכל תלוי כמובן בתנאי הסביבה: לחות, טמפרטורה, קרינת שמש, זמינות חמצן ועוד". ישנם שרידים של כלי עץ בחפירות ארכיאולוגיות (למשל תוצאה שיצאה לי בגוגל). עשרות שנים אם כן זו הערכה כללית. ישנם גורמים שמאיצים התכלות וישנם גורמים מעכבים או מונעים. פיסות עץ שהשלכתי לקומפוסטר הביתי התכלו לי תוך חודשים בודדים. אני לא חושב שניתן להוכיח מדעית בנוגע למשך זמן מסוים כשברור שהדבר משתנה מאוד בהתאם לתנאים. ניתן להגדיר סט מסוים של תנאים ולבדוק עבורו. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:44, 6 במאי 2014 (IDT)
מחזק את דברי קודמי, ומוסיף דוגמה: במצדה יש קורות עץ מהסוללה הרומית - כלומר קורות עץ בנות כאלפיים שנה. התשובה לשאלה תלויה, כמסתבר, בתנאים: בתנאי לחות גבוהה ופלורה פעילה עץ מתכלה תוך שבועות או חודשים ספורים. בתנאי יובש קיצוני - עץ מתכלה רק אחרי אלפי (אולי עשרות אלפי??) שנים. Zarnivop - שיחה 10:00, 7 במאי 2014 (IDT)
בגלל הסיבות שמנו המגיבים הקודמים נדיר ביותר למצוא שרידי עצים לא-מיקרוסקופיים בחפירה ארכאולוגית. אבל יש חריגים עתיקים עוד יותר ממה שהוזכר: שרידי העץ הקדומים ביותר שהשתמרו בארץ הם מהאתר האשלי בגשר בנות יעקב - בול עץ ושרידים רבים של קליפות גזע, בני כ-780,000 שנה. האתר היה טבוע במים וכך העץ היה מוגן מבלייה וחמצון. באתר Schöningen בגרמניה השתמרו חניתות עץ בנות כ-350,000 שנה, ובאוהלו 2 בישראל יש כלי עץ בני 23,000 שנה - גם בזכות תנאים אנ-אירוביים. Reuveny - שיחה 21:44, 7 במאי 2014 (IDT)

תקופת בית ישראל במצרים[עריכת קוד מקור]

מי היו הפרעונים ובאיזה סדר הם שלטו בזמן עבדות מצרים? נשמח לקבל תשובה בהקדם. בברכה, שי אבידן - שיחה - היכון, הכן, רוץ! 09:11, 7 במאי 2014 (IDT)

פרעוני מצרים.
ראה ביציאת מצרים#יציאת מצרים כמאורע היסטורי מגוון שיטות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:48, 7 במאי 2014 (IDT)
השאלה לא מוגדרת היטב. עבדות הייתה נפוצה בכל העולם העתיק, לכן לכל אורך ההיסטוריה המצרית העתיקה היו שם עבדים. גילגמש שיחה 17:38, 7 במאי 2014 (IDT)
בכותרת מובהר "תקופת בית ישראל במצרים". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:58, 7 במאי 2014 (IDT)

שאלה קצרה ב-Word 2007[עריכת קוד מקור]

בשבוע האחרון יש לי בעיה מוזרה של הזחה אוטומטית. כשאני לוחץ אנטר בתוך פסקה מסוימת, השורה החדשה תכתוב כשהיא מוזחת, איך להימנע מכך? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:23, 7 במאי 2014 (IDT)

ייתכן שזאת הבעייה: [יש לי באנגלית, אני מניחה שתסתדר]. בלשונית של home, ישנה רובריקה של paragraph. ליד המילה הזאת מופיע חץ קטן. לחלופין, ניתן ללחוץ בלחצן ימני במקום כלשהו על המסמך ולבחור paragraph. בשלב זה נפתחת חלונית, כאשר הכותרת הראשונה הינה general והשנייה- אותה אנו מחפשים- הינה indentation. אחת האופציות שם הינה special. ברובריקה הנפתחת אמור להיות כתוב לך none. ההשערה שלי היא שכתוב לך שם first line. אם זאת אכן הבעייה, אתה לוחץ למטה על הכפתור defult, וזה יהיה ברירת המחדל שלך.

מה לדעתכם תהיה החלוקה המוצלחת ביותר למדריכי מחוזות העיר של ירושלים בויקימסע?[עריכת קוד מקור]

נכון לעתה החלוקה הקיימת בוויקימסע האנגלי (כפי שתוכלו לראות כאן), בוויקימסע העברי ובכל יתר מהדורות ויקימסע (חלוקה אשר לפי דעתי איננה מוצלחת במיוחד) הינה כדלהלן:

  • המושבה הגרמנית
  • בקעה
  • עין כרם
  • מאה שערים

המשתמש Ariel196 הציע כעת בדף השיחה של המדריך ירושלים חלוקה חדשה ומוצלחת יותר (לפי דעתי) למדריכי מחוזות העיר של ירושלים בויקימסע העברי:

  1. צפון מזרח: (הכפרים הערביים שסופחו לירושלים לאחר 67', אשר היו מצויים מצפון לעיר, לרבות השכונות היהודיות החדשות שהוקמו באזור לאחר 67') כפר עקב, א-ראם, עטרות, בית חנינא, נווה יעקב, פסגת זאב, שועפאט, ענאתא.
  2. מרכז מזרח: (לב העיר המזרחית - ירושלים הערבית, תחומי העיר הירדנית בין 48' ל-67', בתוספת הכפרים שסופחו לירושלים לאחר 67', המצויים בקו ישר ממזרח לתחומי העיר הירדנית בתוספת הר הצופים) עיסוואה, הר הצופים, שייח' ג'ארח, אמריקן קולוני, באב א-זהרה, ואדי ג'וז, א-סוואנה, מרכז העיר מזרח, א-טור, א-שייאח, הר הזיתים, ראס אל עמוד, סילואן, עיר דוד, גבעת חנניה-אבו תור וצפון תלפיות.
  3. דרום מזרח: (הכפרים הערביים שסופחו לירושלים לאחר 67', אשר היו מצויים מדרום לעיר) ג'בל מוקאבר, ערב א-סווחארה, אום ליסון, צור באהר, אום טובא.
  4. צפון מערב: (צפון העיר המערבית והשכונות היהודיות שנבנו לאחר 67' מעבר לקו הירוק בצפון העיר, המהווים יחדיו רצף עירוני) רמת שלמה, רמות, גבעת המבתר, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול, מעלות דפנה ארזי הבירה, קריית בגין, שמואל הנביא, סנהדריה, תל ארזה והר חוצבים.
  5. מרכז העיר הישן: (העיר מערבית הישנה, אשר היוותה את עיקר ירושלים היהודית שמחוץ לחומות עד 48' לערך) מרכז העיר, מורשה, ממילא, שומרי החומות, ימין משה, קוממיות-טלביה, רחביה, נחלאות, מחנה יהודה-לב העיר, שכונת החבשים, מאה שערים, זיכרון משה, גאולה, בית ישראל, כרם אברהם, הבוכרים, מקור ברוך, עמק רפאים-המושבה הגרמנית, בקעה, המושבה היוונית, קטמון הישנה וקריית שמואל.
  6. מרכז העיר החדש: (הבנייה החדשה של העיר המערבית במרכז העיר. אזור התחנה המרכזית, קריית הלאום וגבעת רם, הר הרצל וכן שכונות חדשות בעיקרן שנבנו סביב אתרי מרכזיים אלו) הקריות החסידיות, רוממה, רוממה אזור תעשייה, קריית הלאום, גבעת רם, קריית משה, ניות, גבעת שאול, אזור התעשייה גבעת שאול, הר נוף, בית הכרם, הר הרצל ויד ושם-הר הזיכרון.
  7. דרום מערב: (בעיקר הבנייה החדשה של העיר המערבית בדרום העיר) תלפיות מזרח, רמת רחל-ארנונה החדשה, חומת שמואל-הר חומה, גבעת המטוס, בית צפאפא, גבעת אליהו-מר אליאס, גילה, מקור חיים, קטמונים, גבעת מרדכי, הולילנד, מלחה, גבעת משואה, עיר גנים, קריית מנחם, הכפר השבדי, קריית היובל, עין כרם, רמת דניה, רמת שרת ובית וגן.
  8. העיר העתיקה: רובעי העיר העתיקה.

מכיוון שלא אני ולא Ariel196 מומחים בנושא, נשמח אם המשתמשים תושבי העיר או המשתמשים בעלי ההיכרות הגבוהה עמה, יציינו כאן או בדיון המקביל בויקימסע העברי, מה לדעתכם תהיה החלוקה המוצלחת ביותר למדריכי מחוזות העיר של ירושלים בויקימסע העברי. WikiJunkie - שיחה 21:23, 7 במאי 2014 (IDT)

מתוך החלק "מרכז מזרח", משתמע שהוא כולל את העיר העתיקה ("לב העיר המזרחית - ירושלים הערבית, תחומי העיר הירדנית בין 48' ל-67'"). זה לא חופף את החלק "העיר העתיקה"? Liad Malone - שיחה 12:45, 10 במאי 2014 (IDT)

ללמוד חדו"א עם 3 יח"ל במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

שלום, לאחרונה סיימתי ללמוד לתעודת בגרות (אני חרדל"ש שלמד לכך באופן עצמאי), לימודי המתמטיקה היו החלק הכי קשה שהיה לי, בהתחלה כששמעתי את המושגים המתמטיים זה היה נראה לי כאילו מנסים לדבר איתי סינית... (אנחנו מדברים בסך הכל על 3 יח"ל! ככה זה שלימוד 'המדעים' בתלמוד תורה שבו למדתי הסתכם בלימוד חשבון בסיסי ביותר בחצי השעה האחרונה של היום.) הציון שלי הסופי במקצוע הוא 90 כאשר בשאלון א' וב' שהם שאלונים שלא ראויים ליחס קיבלתי 100 ובשאלון ג' שמתחיל לגרד את נושא החדו"א במושגים קיבלתי 76, ס"ה ממוצע של 90. כעת, אני מעוניין להתחיל ללמוד לתואר במדעים אך כל תואר כזה דורש קורס חדו"א, אני שוקל להתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אך מאוד חושש רק מהקורס הזה והקורס של הפיזיקה שאין לי בהם שום רקע ולא למדתי אותם מעולם (אנשים צוחקים כשהם שומעים שהרמה המתמטית שלי היא 3 יח"ל, אנשים מזלזלים ברמה כזאת של מתמטיקה). מה הייתם מייעצים לי לעשות במצבי, לוותר על השאיפה שלי כי אין לי את הכלים לכך או לנסות בכל זאת או עצה אחרת? אני רוצה לציין שאני עובד חצי יום ולכן את השאר אני יכול להקדיש ללימודים. 149.78.20.68 02:57, 8 במאי 2014 (IDT)

שלח לי אימייל (לחץ על שם המשתמש שלי; חפש בצד המסך "כלים" ושם "שלח אימייל למשתמש זה"). עוזי ו. - שיחה 05:07, 8 במאי 2014 (IDT)
מנסיוני בעבר הקצת רחוק (שנות ה-90) - באוניברסיטה העברית היה קורס חדו"א בסיסי לביולוגים, שהועבר ע"י מרצה שידע להסביר גם למאותגרים מתימטית. קורס כזה יכול לעזור להביא לרמה טובה לקראת ההמשך. יואלפ - שיחה 08:59, 8 במאי 2014 (IDT)
אוניברסיטאות רבות בארץ מציעות "מכינה אקדמית", תוכנית הכנה לאקדמיה הכוללת קורסים שמטרתם להשלים פערים מתמטיים. כדאי לך לבדוק עם מרכז הרישום לגבי קורסים כאלה. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:06, 8 במאי 2014 (IDT)
באוניברסיטה הפתוחה יש קורס רענון למתמטיקה, בדיוק בשביל זה. זה הלינק לשם. • צִבְיָהשיחה • ח' באייר ה'תשע"ד 13:20, 8 במאי 2014 (IDT)
כל הכבוד על השאיפה לצאת מבורות אל הידע, למרות הקושי. 3 יח"ל הם באמת רמה נמוכה מאוד בשביל אחד שמתכוון לעסוק במדע, אפילו בתור רקע בסיסי ביותר. מניסיון של הטכניון, גם אנשים עם 5 יח"ל וצינים מעל 90 מתקשים מאוד במתמטיקה ברמה אוניברסיטאית. אם אינך מפחד מזה, אולי כדאי לשקול להשלים ל5 יח"ל, לפני שאתה בכלל מנסה להתקבל ללימודים גבוהים. השכלה זה לא משהו שבא לאנשים בקלות. Corvus,(שיחה) 16:41, 8 במאי 2014 (IDT)

תודה לכולם! 5.28.163.166 13:04, 12 במאי 2014 (IDT)