ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון186

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

נוזלים שהפכו לקרח[עריכת קוד מקור]

הוצאתי בקבוק ספרייט מהפריזר. הנוזל לא היה קפוא בכלל. מזגתי לכוס והנוזל הפך מיד לגוש קרח. מישהו יכול להסביר את התופעה המעניינת

בברכה

קירור-על. הסתברות נמוכה שיקרה בתנאים של מקרר ביתי שרועד כל פעם שהמדחס נכנס לפעולה אבל תאורתית אפשרי. שנילי - שיחה 15:13, 24 ביוני 2012 (IDT)
הסבר נוסף (גם הוא לא נשמע במיוחד הגיוני): המים בתוך הבקבוק היו בלחץ, שמנע מהם "להתרחב" לקרח. (מים הם אחד החומרים היחידים שהנפח שלהם במצב מוצק גדול מהנפח במצב נוזלי. ראה: האנומליה של המים) כאשר מזגת את המים לכוס הלחץ ירד והמים יכלו לקפוא. בלנק - שיחה 21:54, 24 ביוני 2012 (IDT)
קירור על בעייתי בשל נוכחות הגז (מדובר ב"ספרייט").‏gal m‏ 07:21, 25 ביוני 2012 (IDT)

התשובה של בלנק לא מסתדרת לי עם דיאגרמת הפזות של המים, עלית הלחץ בטמפרטורה נמוכה מאפס (18- במקרה של מקפיא ביתי) אינה מביאה את המים לפזה נוזלית. יתכן שתערובת הספרייט הכוללת גם פחמן דו-חמצני מומס משנה את התנהגות הנוזל. שנילי - שיחה 08:11, 25 ביוני 2012 (IDT)

כנראה לא יותר מדי קשה לעשות זאת במקפיא הביתי. אתר יוטיוב מלא בסרטונים שצילמו אנשים בבתיהם, של בקבוקי מים מהמקפיא שעברו קירור על וקופאים ברגע. 94.159.162.26

קבוצה קשירה[עריכת קוד מקור]

נעבוד במישור XY לצורך הפשוטות.

  1. האם קבוצה ריקה היא קשירה?
  2. האם נקודה או קטע יכולים להיחשב לקבוצה קשירה?
  3. אם מוצאים נקודה ממעגל היחידה- האם התוצאה היא קבוצה קשירה? 109.64.203.70 16:22, 24 ביוני 2012 (IDT)
  1. כן, כל פירוק שלה טריוויאלי.
  2. כן, כל פירוק של קבוצה הכוללת רק נקודה הוא טריוויאלי. גם קטע קשור. הם אפילו קשירים מסילתית.
  3. הוא אפילו קשיר מסילתית.
דניאל תרמו ערך 23:00, 24 ביוני 2012 (IDT)

צביעות באקדמיה?[עריכת קוד מקור]

אני סטודנט ובמהלך לימודיי צפיתי בכך שאחוז מובחן אך לא בהכרח גבוה של סטודנטים, לומדים כמויות מטורפות של חומר, שבחלקו בפירוש לא אמור לתרום להם --- לא לחיים, ולא מחקרית. ואז קורה מצב שבו הם לומדים ומשננים טקסטים שלמים ונבחנים עליהם שבוע-שבועיים לפני המבחן, מוציאים בו משהו כמו 75-85%, ואז אחרי חודשיים כבר כמעט ולא זוכרים שום דבר מזה אלא בעזרת רמזי שליפה במקרה הטוב (או שזה פשוט מניפסט של ביישנות). את המשפט "שכחתי המון מהתיאוריה" שמעתי מהמון בוגרים, מדיסיפלינות שונות, רפואה בינהן... כצופה מהצד שבאמת רוצה להיות אובייקטיבי, זה נראה כאילו יש פאק במערכת. כאילו הדברים פשוט לא מתנהלים נכון. מי שבקיא, מוזמן להודיענו איך האוניברסיטאות עומלות להתמודד עם התופעה הזאת? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תן דוגמה.איש השלג - שיחה 18:08, 24 ביוני 2012 (IDT)
אף אחד לא זוכר הכל ואני לא מתכוון לתת הרצאה על סוגי הזיכרון (זיכרון זמין וזיכרון "בוידם"). גם פרופסורים זוכרים בעיקר את החומר שהם מתעסקים איתו רוב הזמן ופחות חומר שלמדו פעם ומאז לא עשו איתו כלום. אף אחד לא מצפה שהסטודנט יזכור כל פרט ופרט מקורס שלמד מזמן, אך מה שכן מצפים הוא שאם הוא שומע מושג מקורס שהוא למד פעם, זה ישמע לו מוכר, הוא ידע איפה לחפש מידע עליו (למשל בויקיפדיה או בספרייה) ואז "יתרענן" וייזכר בחומר (המוח ישלוף את רוב המידע שהסטודנט למד מזיכרון ה"בוידם"). בברכה, MathKnight (שיחה) 22:32, 24 ביוני 2012 (IDT)
הרבה דברים שעושים באקדמיה לא תורמים ישירות לחיים מקוצעיים, אבל מסתבר שיש מתאם יחסית גבוה בין מקבלי ציונים גבוהים באקדמיה לעובדים איכותיים. לכן החומר באוניברסיטה לא בהכרח נועד כדי להכשיר אותך לעבודה במקצוע, אלא גם כדי לדרג עד כמה טוב אתה צפוי להיות בתחום. דניאל תרמו ערך 22:53, 24 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, אמירתך היא כללית-לחלוטין ואני לא חושב שניתן להסיק ממנה מסקנה כל שהיא, א' אין לי מושג על איזה "מתאם" אתה מסתמך, ב' יש לבדוק כל תחום לגופו, יש תחומים פרקטיים ופיזיים יותר או פחות והקשרים ומשכלים רבים שכל פרט חזק יותר או פחות בהם, ג' הצלחה בתחום קשורה גם באישיות, מאפיינים גופניים, קרבה פיזית למקום העבודה, מוטיבציה, תרבות, ועוד. זה הרבה יותר עמוק אפילו מכלל+סייגים שלפיו "ציונים טובים="עבודה" איכותית", סביר לי להניח.
ברור שהאמירה שלי כללית. שאלת שאלה כללית. באקדמיה לא מכשירים לעבודות פיזיות, כך שלא ברור מה זה רלוונטי פה. גם לא כל מקצועות האקדמיה נועדו להכשרת אנשי מקצוע חוץ אקדמיים (כמו מדעי הרוח למשל) כך שגם הם לא העניין כאן. במקצועות שכן מכשירים למקצוע, כמו הנדסה ועבודה סויציאלית למשל, יש מתאם גבוה בין מי שהצליח בלימודים למי שהצליח בעבודה. דניאל תרמו ערך 16:25, 25 ביוני 2012 (IDT)
אין קשר בין העובדה שהשאלה כללית לכך שתשבותך הכללית אינה לגיטימית, לדעתי, כפי שפורט. אם תחשוב על ההקשר ה"פיזי" בצורה נרחבת יותר, אז וודאי תבין כוונתי. אתה מוזמן לספק את התימוכין לדבריך, בעניין המתאם המדובר.
תחפש בגוגל correlation between grades and success ותמצא המון תוצאות. 94.159.162.26

ערך בשם "מסילה חדשה "-[עריכת קוד מקור]

למה אין ערך בשם "מסילה חדשה "- חווה חקלאית שהיתה כ 25 קמ מאיסטנבול שהוקמה על ידי "החלוץ" והיתה מחנה עבודה והכשרה ליהודים לקראת עליה לארץ בשנות ה 20? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מוזמן לכתוב את הערך, אבל ייתכן שהוא לא יעמוד ברף החשיבות. ראה:ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית. בלנק - שיחה 21:47, 24 ביוני 2012 (IDT)

התפרעות בת"א[עריכת קוד מקור]

מה היתה השתלשלות הארועים. מה גרם לקבוצת צעירים לנפץ זכויות ולריב עם השוטרים? 109.64.203.70 17:51, 24 ביוני 2012 (IDT)

זו שאלה למי אתה מאמין. הסיפורים מאנשים שונים לא דומים בכלל אחד לרעהו. לפי מה שראיתי בסירטונים מהלך העניינים הוא פחות או יותר כזה:
  1. הפגנה ראשונה.
    1. המפגינים אינם אלימים.
    2. פקחי עריית תל אביב תוקפים את המפגינים.
    3. השוטרים מצטרפים לאלימות.
  2. בעקבות התמונות, הסירטונים והסיפורים האישיים מההפגנה הזו, בה המפגינים הותקפו באלימות, מתחיל שיח של כעס עצום בקבוצות הפייסבוק של המפגינים. אנשים ראו דיכוי אלים ורוצים לנקום.
  3. ההפגנה השנייה.
    1. קבוצה לא קטנה מהמפגינים מתפרעת בזריקת אבנים לחלונות בנקים.
    2. שוב, פקחי העירייה הם הראשונים להכות.
    3. נראה שלפחות בחלק מהמקרים החזירו להם יפה.
    4. השוטרים מצטרפים לחגיגה.
אם הצלחתי לפענח את סדר הארועים נכונה, הקבוצה הבעייתית ביותר, שלעניות דעתי עליה לתת את הדין ובפרט מי שהנחה אותה לאלימות ללא שום סיבה, היא פקחי העירייה. השוטרים אמנם הפגינו אלימות רבה, אבל הם נגררו אחר הארועים. הם ראויים לנזיפה ולהבהרת גבולות, ל"נו נו נו". המפגינים אמנם עשו פרובוקציות אלימות בהפגנה השנייה, אבל זה לא הגיע מתוך איזה כור של דחף ניהיליסטי/ואנדאליסטי/אנרכיסטי/כל אלה יחד, אלא מתוך כעס גדול על האלימות בהפגנה הראשונה, כמו גם טפשות באי הבנת ההבדל בין פקח לשוטר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. מנפצים זכוכיות תמורת ניפוץ זכויות. כף המאזניים. המעשה כמובן אינו חוקי, אבל לדעתי הבחירה בזכוכיות של בנקים אינה מקרית.
ב. אני מצטרף להערה לגבי הפקחים. הם מתנהגים בכל מקום כאילו הם מייצגים או משרתים 'בעל אחוזה' פיאודלי, שרק דעתו קובעת, ושוכחים את מבנה הפירמידה: העירייה ועובדיה אמורים לשרת את התושבים, ולא להיפך. הם מונחים להתנהג כך מצד הממונים עליהם. במקרים מסוימים זה מתייחס ל'מה', אבל ברוב המקרים זה מתייחס ל'איך' - או בשפה 'עממית': ל'יחס'. 'משרתים ואדונים' בגירסה 'מודרנית'. בנצי - שיחה 12:37, 25 ביוני 2012 (IDT)
בכל אופן, פיזור של התארגנות שמפרה את החוק היא סמכות השוטרים. ולא חשוב אם זה זכוכיות מנופצות או דקירות ולא חושב מה הוביל לזעם. אם קובצה כל אנשים הופכת לאלימה ומאיימת על שלום הציבור(זריקת אבן) ורכושו - חובה על המשטרה לנקוט באלימות לפיזור ההפגנה(אני מדבר על ההפגנה השניה). דרך אגב, האם הראשונה היתה חוקית? 79.179.234.209 19:37, 25 ביוני 2012 (IDT)
נכון, אבל אא"ט, גם פקחים כלולים בזה, והמשטרה צריכה להגן על תושבים מפגינים מפני אלימות מצד אלה. אני לא בטוח שהיא עושה זאת. בנצי - שיחה 22:30, 25 ביוני 2012 (IDT)

יש פה מומחים לאקסל?[עריכת קוד מקור]

יש לי גרף פה. ובו אתם יכולים לראות קו אחד מיותר ומעצבן. אני מבין למה הוא קיים- כי אחרי המדידה של זווית 48 קפצנו למדוד במינוס 2. אבל הגרף במציאות אמור להיות בלי הקו הזה אלא עם קו בין 0 למינוס 2. איך אני מסדר את זה בלי להחליף את השורות אחת-אחת (יש די הרבה). 79.179.234.209 20:16, 24 ביוני 2012 (IDT)

אתה יכול לעשות Sort. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 20:43, 24 ביוני 2012 (IDT)

הגדלת שטח העבודה[עריכת קוד מקור]

של כלי הציור בתוכנת 'וורד':

א. אין שולטים בכך ? והאם ניתן להגדיל את שטח העבודה על כל הדף ? אני מנסה לבנות אילן יוחסין ומתקשה להתפשט מעבר למספר מצומצם של אלמנטים.

ב. האם ניתן לעבוד ב'וורד' לרוחב הדף במקום לאורכו ?

ג. איך מחזירים את הסרגל הצף של הצייר, אחרי שנניח, נסגר קודם מסיבה כלשהי ? בנצי - שיחה 22:22, 24 ביוני 2012 (IDT)

באיזה גרסא של word מדובר? kotz - שיחה 22:33, 24 ביוני 2012 (IDT)
Word document, 1997-2003, if I'm not wrong. בנצי - שיחה 22:41, 24 ביוני 2012 (IDT)
בנץ, כל השאלות על תפעול WORD זה תלוי בגרסאת הWORD שאתה משתמש בה, ולאו דווקא בסוג הקובץ. יש MENU BAR או RIBBON? יש כפתור עגול ליד הRIBBON או במקומו יש תפריט קובץ? kotz - שיחה 23:03, 24 ביוני 2012 (IDT)
בעצם כתבת סרגל צף, אז בטח מדובר ב office 97 או כזה.
א. לא זוכר. בעיקרון אתה צריך לבחור את המעטפת של השטח עבודה - נסה לבחור את המעטפת עצמה וללחוץ ESCAPE - ואז לגרור אותה.
ב. בוודאי. File/Page Setup ותמצא שם LANDSCAPE.
ג. קליק ימני על איזור הסרגלים שאין בו שום כפתור (איזור אפור) נותן לך רשימה של סרגלים. תמצא של את זה שחסר לך.
kotz - שיחה 23:26, 24 ביוני 2012 (IDT)
אבדוק את מה שאמרת. בכל אופן, תודה רבה ! בנצי - שיחה 12:45, 25 ביוני 2012 (IDT)

once upon a time[עריכת קוד מקור]

מה הביטוי המקביל ל"היה היה" או ל"לפני שנים רבות" בערבית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

كان ياما كان [1] (ראה כאן) ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:41, 26 ביוני 2012 (IDT)
מבוטא "כאן יא מאכאן" אאז"נ הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:53, 26 ביוני 2012 (IDT)
עכשיו שאתה אומר זאת, אני נזכר בשיחות בין סבי לסבתי, שדיברה רק ערבית. בנצי - שיחה 19:05, 27 ביוני 2012 (IDT)

לוגיקה - המילה "רק"[עריכת קוד מקור]

נתון המשפט אם אתה נמר אז אתה טורף. כלומר נמר->טורף. נתון משפט שקול רק טורף>נמר. למה רק טורפים הם נמרים? יכול להיות שיש גם בעלי פרווה מנומרת שהם נמרים.
אומנם הם חייבים להיות גם טורפים אבל הם לא חייבים להיות רק טורפים,כלומר, טורפים ללא כל תכונה אחרת. יכול להיות שלא הבנתי נכון? האם אני צריך להתייחס רק לשני הקבוצות בטענה, אע"פ שיתכנו אפשרויות נוספות? האם זה שנאמר שרק טורפים יכולים להיות נמרים מתייחסת רק להיפוך של טורפים כלומר "רק טורפים ולא צמחוניים" ולכן יכול להיות בנוסף לכך שלנמרים הטורפים יש גם פרווה מנומרת? כלומר "רק בעלי פרווה מנומרת הם נמרים" יכול להתקיים בכפיפה אחת עם "רק טורפים הם נמרים" והם לא שוללים האחד את השני? איש השלג - שיחה 13:49, 25 ביוני 2012 (IDT)

הכוונה היא שרק טורפים יכולים להיות נמרים, כלומר, מי שלא טורף לא יכול להיות נמר שכן, ע"פ המשפט המקורי, כל נמר שתיקח יהיה טורף. בהצלחה בפסיכומטרי פישאנדיון - שיחה 14:50, 25 ביוני 2012 (IDT)
מכך אני מסיק ש"רק" שולל רק את ההפך של התוצאה אבל לא מבטל ולא שולל תוצאות אחרות.תודה והמשך יום נעים. איש השלג - שיחה 15:00, 25 ביוני 2012 (IDT)
"רק טורף>נמר" הוא משפט חסר מובן לחלוטין בעיני. בכלל אין סיבה להשתמש ב"רק" בניסוח תנאי. דניאל תרמו ערך 16:32, 25 ביוני 2012 (IDT)
העירו לי על זה מספר פעמים היום, אכן, מדובר במבנה לא תקני. הורגלתי לכתוב כך מלימוד באחד מספרי המכונים שמתמשים במבנה הזה להמחשת טענות שקולות. איש השלג - שיחה 22:25, 25 ביוני 2012 (IDT)
"רק מי שישאל שאלה ברורה יכול לצפות לתשובה". עוזי ו. - שיחה 16:47, 25 ביוני 2012 (IDT)
מה שלרוב יעדיפו לנסח כ"אם יכולת לצפות לתשובה אז שאלת שאלה ברורה". דניאל תרמו ערך 21:46, 25 ביוני 2012 (IDT)
הפער שבין לוגיקה לבין לשון. בנצי - שיחה 22:05, 25 ביוני 2012 (IDT)
אם אני מבין נכון, המשפט הראשון הוא "כל א' הוא ב'" ואילו המשפט השני, המוצג כשקול, הוא "רק ב' הוא א'" או "רק ב' יכול להיות א'." תכונת הטריפה אינה ייחודית לנמרים (לא "כל ב' הוא א'") וגם אינה התכונה ההכרחית היחידה (ניתן לומר גם כי "כל א' הוא ג'") אבל היא חובקת כל עבור הנמרים ולכן לא יתכן לא ב' היכול להיות א'. ולבד מזאת, צריך לתלות את מי שניסח את זה. הייתשלהדוס - שיחה 01:51, 26 ביוני 2012 (IDT)
השאלה שלי בעצמה לא הייתה ברורה כל כך, אבל אני שמח שחלקכם כן הצליח להבין אותי. אתה מתכוון לניסוח הצורני השגוי של הטענות
שנכתב בספר הלימוד והעירו לי עליו? איש השלג - שיחה 12:34, 26 ביוני 2012 (IDT)
מה שברור זה שאין קשר בין שאלות כאלה להערכת הצלחה אקדמית, ולכן המבחן הזה דורש שינויים (שאגב מתבצעים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ניתוח עיניים לאסייאתים[עריכת קוד מקור]

ובכן, אני לא גזען, אבל ברצוני לדעת האם לאנשים דקי-עיניים (הכוונה לאסייאתים) ניתן לספק ניתוח עיניים לצורך הגדלתם? Bbb333 - שיחה 16:45, 25 ביוני 2012 (IDT)

אלמלא היה לשאלה יסוד גזעני, לא היית מעלה בדעתך שיש צורך להקדים לה הצהרה מבטלת. לגופו של ענין, מדובר בניתוח פופולרי מאד במזרח אסיה; ראה למשל כאן: (אנ'). עוזי ו. - שיחה 16:52, 25 ביוני 2012 (IDT)
לפעמים היסוד אינו אישי בהכרח, והוא נובע מיסוד חברתי - לחץ של 'נכון פוליטית'. בנצי - שיחה 19:29, 25 ביוני 2012 (IDT)
אם כבר, אז לא הבנתי את ניסוח השאלה. לספק להם ניתוח? כאילו יש כאן הנחה מוקדמת שמדובר באיזשהו צורך שצריך לספק. עוד צורך בשורה של צרכים אחרים: מים, מזון ולהדמות לבעלי עיניים עגולות. יוסישיחה 20:12, 25 ביוני 2012 (IDT)
יוסי, איך שאני מבין את השאלה, אין מדובר ב'לספק' כפשוטו, אלא האם 'ניתן' לבצע שינוי כזה, מבחינה כירורגית-רפואית. בנצי - שיחה 21:36, 25 ביוני 2012 (IDT)

אין הבדל של ממש בין עיניים של חלק מהאסיאתים ועיניים של אחרים - ההבדל הוא במבנה העפעף וזאת ניתן לשנות בניתוח פשוט. הייתשלהדוס - שיחה 02:01, 26 ביוני 2012 (IDT)

תוגועל מג בוט הז. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 13:23, 26 ביוני 2012 (IDT)

מה גודל האוכלוסיה במדבר סהרה (שצריכה לכלול גם את אוכלוסיית מצרים)?[עריכת קוד מקור]

בערך "סהרה" מצוין שמדבר סהרה מונה כ-2.5 מיליון אנשים. עם זאת כתוב בערך שמדבר סהרה משתרע על שטח של כל אורך צפון אפריקה. כמו כן גם מצרים מתקיימת על צפון אפריקה. רק שבמצרים שנמצאת על צפון אפריקה ישנם כ-80 מיליון תושבים (לפי הערך הויקפדי). ורק בקהיר חיים 17 מיליון תושבים (לפי הערך הויקיפדי של קהיר). אם כך ניראה לי שיש כאן סטירה. אשמח אם יענו לי בכנות מה הנתון הנכון ומה גודל אוכלוסיית מדבר סהרה ומצרים. 79.183.195.206 18:29, 25 ביוני 2012 (IDT)

הכוונה היא למספר תושבים שחיים בפועל במדבר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:06, 25 ביוני 2012 (IDT)
וכמובן שישנה (אולי) סתירה, אבל סטירה אין כאן.--אדג - שיחה 21:40, 25 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. קודם כל: סתירה, ולא סטירה, שהיא מעשה של אלימות. גם אין צורך בכנות, אלא בדיוק, מאחר ומדובר במידע בעל אופי עובדתי-טבעי.
ב. מדבר סהרה אינו משתרע על כל שטחה של צפון אפריקה. נהר הנילוס והדלתא שלו משבשים את התפשטותו, ועוד יותר מכך, השפעת הים התיכון על חופי אפריקה עמוק אל תוכה. רוב אולוסייתה של מצרים שוכן לאורך הנהר, ובעיקר באזורי הדלתא שלו. מומלץ מאוד שתעיין במפה פיזית של מצרים ושל צפון-אפריקה, כדי להתרשם מאזורי הירוק והחום, והגבול ביניהם (לדוגמא, מפת הלוויין המופיעה בערך האנגלי של הנילוס). המדבר המערבי במצרים הוא החלק המזרחי ביותר של מדבר זה. בנצי - שיחה 21:46, 25 ביוני 2012 (IDT)

הודעת "Card Error"[עריכת קוד מקור]

כאשר אני מכניס כרטיס זיכרון למצלמה. מה הסיבה לכך ואיך מטפלים בזה ? מדובר בכרטיס שכבר הכיר את המצלמה בעבר, באופן אינטימי, ועבד כמו שצריך. בנצי - שיחה 21:53, 25 ביוני 2012 (IDT)

אם אין לך מידע חשוב על הכרטיס, נסה לפרמט אותו - זה לפעמים עוזר. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:08, 25 ביוני 2012 (IDT)
אמנם איני נוהג להשאיר כרטיס בחוץ מבלי לרוקן אותו, אבל איני זוכר. הודעה כזו כבר הופיעה לי קודם, דווקא באמצע איזשהו קניון רטוב בהרי מואב, אבל איני זוכר גם איך פתרתי או נפתרה הבעיה אז (לפני כ-3 שנים). איך מפרמטים כרטיס כזה, בהנחה שהוא ריק ? בנצי - שיחה 22:19, 25 ביוני 2012 (IDT)
חבר אותו לקורא כרטיסים של המחשב, פתח אותו דרך "חלונות" ויש שם אפשרות לפירמוט הכרטיס (נסה דרך properties או לחיצה במקש הימני של העכבר). בברכה, MathKnight (שיחה) 22:51, 25 ביוני 2012 (IDT)
נכון לגמרי, תודה. באופן זה אוכל גם לבדוק את תכולתו. בנצי - שיחה 22:57, 25 ביוני 2012 (IDT)

פרסום ידע טכנולוגי[עריכת קוד מקור]

מקריאת חומר גלוי (בין השאר בויקיפדיה) הבנתי שהמבנה(לפחות הכללי) של רכיבים אלקטרוניים כגון מעבדים, זכרונות, וכו' ידועים ומפורסמים גם כשמדובר בחידושים של העשור האחרון. השאלה היא, בהתחשב בכך שמדובר בפיתוחים מסחריים מדוע החברות לא מסתירות את זה - האם הפרסום לא מקצר את הזמן שיקח למתחרים להשיג אותם? אריק1111 - שיחה 22:45, 25 ביוני 2012 (IDT)

מההתרשמות שלי:
  • החברות מסתירות הרבה מהחומר, ככל שהן יכולות.
  • מה שמפורסם בדר"כ לא מועיל הרבה למתחרים.
  • מה שהן כן מפרסמות לשותפים עסקיים פוטנציאליים, זה לרוב תחת NDA - הסכם אי שימוש / אי הפצה (Non-disclosure agreement (אנ')).
  • חברה שתיתפס משתמשת בטכנולוגיה שהגיעה אליה באופן לא כשר, ושמרוויחה מזה בצורה משמעותית, מייד תיתבע ותצטרך לשלם הרבה...
kotz - שיחה 09:06, 26 ביוני 2012 (IDT)
מבנה כללי אינו סודי כי הוא כללי, בעקבות ריגול תעשייתי ותעשיית חיקויים מידע קריטי דולף למתחרים, ולמרבה הצער האכיפה המשפטית של הנושא לא מרתיעה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


אבהיר את שאלתי. אם תקרא לדוגמא בויקיפדיה שמייצגת את מה שמפורסם כבר ואין צורך למצוא אותו ע"י הדלפות וריגול תעשייתי אתה יכול לראות שזיכרון מסוג ram או dram (כמו רכיבים אלקטרוניים אחרים) בנוי ממוליכים למחצה. כי הוא עשוי מרכיבים הדומים לקבלים. שמעגלים משולבים "מיוצרים בתהליך המייצר שכבות שונות של "מזהמים" (חומרים זרים בריכוז נמוך) ב"תמונה" מוגדרת מראש, בתוך פרוסה של חומר מוליך למחצה (לרוב סיליקון), וכמו כן "תוספות" של חומרים נוספים (למשל מוליכים) על פני הפרוסה. את התמונה משליכם על הפרוסה בתהליך המכונה ליתוגרפיה, במהלכו נסרקת התבנית של המעגל באמצעות קרן לייזר באורך גל מסוים ומועתקת אל שכבה דקה של מוליך למחצה, כגון סיליקון. מפאת גודלם הזעיר של הרכיבים, כל גרגיר אבק קטנטן עלול לקלקל את הרכיב, ולכן מייצרים את המעבדים באזורים מיוחדים הנקראים חדרים נקיים, שבהם רמת החלקיקים באוויר נמוכה פי 1,000 מחדר ניתוח והטכנאים לבושים בחליפות מיוחדות המכונות בעגה Bunny-Suits. בתהליך זה מדפיסים מספר רב של מעבדים על פרוסת סיליקון, אותה חותכים למעבדים רבים בסיום התהליך."
וכן פרטים טכניים רבים שנלמדים בכל בי"ס להנדסה(כל פרט אצל המהנדסים הרלוונטיים). לא סביר שפרטים אלו לא מועילים לפיתוח התקנים דומים גם כי זה לא הגיוני וגם כי אנו רואים שרמת הביצועים די דומה בקרב חברות שונות באותו תחום(לא קרה שחברה ייצרה מעבד שמהיר פי 100 מהמתחרים).
אם לסכם את שאלתי כיצד יתכן שבתי ספר להנדסה מסוגלים ללמד על טכנולוגיה מודרנית? מדוע לא הכל סודי?
מה פירוש מבנה כללי איננו סודי כי הוא כללי?
אריק1111 - שיחה 23:24, 26 ביוני 2012 (IDT)
התשובה מבוססת על דיעה שלי: חברות ששמרו על סודיות הידע נפלטו מן השוק בתהליך כמו-אבולוציוני.
במבט שטחי נראה שההגיון הכלכלי מכתיב סודיות-על, וזו אכן הדרך שנבחרה לאורך רוב תולדות האנושות. גילדות מומחים היו הסדר נפוץ מאד.
אבל מה לעשות ויצירתיות עובדת אחרת. דווקא אותם מקומות שהפנו עורף לסודיות הם אלו שהשיגו מציאות של פריצות דרך תדירות. מבט על תולדות המצאות ספציפיות מעניק תובנות לסיבות. רוב ההמצאות אינן עומדות בחלל ריק אלא נבנות נדבך על גבי קודמו, כך שיצירתיות של אנשים רבים מסתכמת בהמצאה בודדת כביכול. אם הנדבכים לא היו גלויים, לא הייתה קיימת ההמצאה.
קל לאתר את האופן שבו ההגיון הזה מנווט את המציאות גם בימינו, בקרב תעשיות צבאיות למיניהן. בתעשייה זו הנטייה הטבעית לסודיות מועצמת הרבה, אבל כשבוחנים את התקדמות הטכנולוגיה בתעשייה הצבאית מול האזרחית מגלים שלמרות שפע התקציבים התעשייה הצבאית מפגרת לעתים קרובות. אני מתרשם שגם בהשוואה בין תעשיות צבאיות מתחרות כשאחת עובדת בסביבה חשאית וחשדנית בהרבה מאחרת, המנצחות הן התעשיות הצבאיות החשאיות-פחות. זה לפחות מה שאירע בכל פעם שחימוש סוביייטי פגש חימוש מערבי בשדה הקרב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:33, 27 ביוני 2012 (IDT)
רבות ממערכות הנשק המזרחיות הקונבנציונליות עדיפות על המקבילות שלהן במערב. המטלורגיה הסובייטית המעולה אפשרה להם למשל לייצר כמויות עצומות של רקטות נגד טנקים זולות עם כושר חדירה גבוה, כמו RPG-7 ו-RPG-29. בקצה השני של הסקלה, הסויוז והפרוטון הם משגרים אמינים למדי. לאיכות הזו היה מחיר כבד בדמות הוצאות ביטחון בלתי מתקבלות על הדעת, אך מנקודת הראות הצרה של מפקד רוסי, עמד לרשותו חימוש טוב מאד. נדמה לי שרבין ז"ל אמר שהיינו מנצחים את מלחמת ששת הימים גם אם היינו מתחלפים עם הערבים במערכות הנשק. ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 11:31, 27 ביוני 2012 (IDT)
בששת הימים נלחמנו עם חימוש נחות על הנייר, אבל התחזוקה הגרועה והאימון הדל של מדינות ערב היטו את הכף. למעשה הפער הטכנולוגי לטובת המערב נפתח באופן מכריע רק בשנות ה 70 (למעט מערכות ניווט אינרציאליות לטילים, וטכנולוגיות ביזאריות דוגמת טיל הספרינט שאז לא היה להן שימוש). אין חולק על היתרון הרוסי במטאלורגיה. לכן לרוסים היום יש צוללות טיטניום שמעמיקות צלול ממקבילותיהן המערביות, אבל טכנולוגיה צבאית לא נמדדת בנשק בודד או בפן בודד. היא נמדדת בראש ובראשונה במבחן מעשי בשדה הקרב, וכשאין מבחן מעשי, בנסיון להבין איך יראה שדה הקרב העתידי ובהערכה של היכולות הטכנולוגיות בהקשר זה. בשני ניתוחים אלו, למרות שבמקומות מסויימים הייתה עדיפות סובייטית בשורה התחתונה המערב פתח פער עצום ממתחריו ממזרח. אני מנחש שכך גם יתברר במלחמת העולם ההנטינגטונית הבאה עלינו לרעה. ובפינה האידאולוגית - אני לא מת על המערב, אבל הוא האלטרנטיבה הרעה-פחות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:23, 27 ביוני 2012 (IDT)
מי שמנצח בשדה הקרב הוא לא מי שמייצר את הנשק הטוב ביותר מבחינה כזו או אחרת, אלא מי שמצליח לתחזק אותו לאורך זמן, ולתחלף אותו בקצב גבוה יותר. חשוב לדעת בהקשר זה, שבשנה האחרונה של מלחמת העולם ה-2, ייצרה ארה"ב לבדה (אין מערב בלי ארה"ב) בכל תחומי הנשק: משאיות, טנקים, מטוסים וכלי שייט, יותר מכל האומות שהשתתפו במלחמה זו גם יחד, משני הצדדים. לטווח הארוך, גם אם נקודת הפתיחה היא של נחיתות חיילית, במספר ובאיכות החיילית, ושל נחיתות בציוד, בכמות ובאיכות, מסתבר שהכושר התעשייתי הוא זה שמנצח בסופו של דבר. בנצי - שיחה 14:44, 27 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע איך הדיון הגיע לנקודה צבאית, אך אם הגיע, אגיב. כושר ייצור הוא אכן חשוב, אבל רק אם מדובר במלחמה ארוכה. במלחמה קצרה חשובה יותר האיכות. מלבד האיכות שיש על הנייר חשובים דברים נוספים כמו אימון, תחזוקה וכו. יחד עם זאת, כל אלה לא שווים הרבה ללא הלוחם. האדם שבטנק יצח, לא הטנק! גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 14:53, 27 ביוני 2012 (IDT)
ובאופן כללי, אפשר לטעון ברצינות שעידן המלחמה המתועשת חלף מהעולם. למשל מלחמת לבנון השניה שלא הוכרעה באופן ברור על ידי הצד שעלה בכל קריטריון מבחינת החומר (ציוד ואנשים) על הצד השני. למשל קרב מוגדישו בין מעצמת על המתחזקת את הצבא המודרני ביותר (ונדמה לי היקר היותר) לבין מיליטנטים חמושים ב RPG מאולתר ותתי מקלע. וגם מלחמת ויאטנם עולה לראש. יוסי מחשבון אחר - שיחה 15:46, 27 ביוני 2012 (IDT)
זה כי במערב שכחו שמטרת המלחמה היא השמדה. הם רחמנים בני רחמנים וזה חוזר כבומרנג. היה צריך להפציץ בהפצצות שטיח את ערי וייטנאם עד הווייטנאמי האחרון ואחד מהשניים היה קורה: או שהיו נגמרים הווייטנאמים או שארה"ב הייתה מנצחת במלחמה. כך זה קרה למשל עם יפנים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:55, 27 ביוני 2012 (IDT)
אבל האמריקאים היו בעד הויאטנמים (ונגד השלטון הצפוני). הם גם היו בעד תושבי סומליה והמשימה שלהם הייתה חלק ממערכה הומניטרית. אם כבר, תטען שהיו צריכים להפציץ את מרכזי העיתונאות, אני חושב שאני רואה קורלציה משמעותית (הפוכה) בין כיסוי תקשורתי של מאבק מזויין לבין היכולת להשמיד את האוכלוסיה עד כדי הכרעה צבאית. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:03, 27 ביוני 2012 (IDT)

בנוגע לשאלה המקורית[עריכת קוד מקור]

בוגרי תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה אינם יכולים להיכנס לחדר נקי עם קלסר שמן ולצאת אחרי כמה דקות עם שבב חדש, אלא אם השבב החדש היה שם קודם ותוכנן על ידי מישהו מנוסה יותר. לימודי הנדסה נועדו להקנות כלים בסיסיים הנחוצים, בין היתר, להבנת הספרות הטכנית וההכשרה שיעברו אותם מהנדסים בתעשיית המוליכים-למחצה. סביר להניח שרוב הפרטים במרוצת ההכשרה לעבודה יוגדרו מידע פנימי, גם אם הם זהים בכל העולם. ליאור पॣ • ח' בתמוז ה'תשע"ב • 16:25, 27 ביוני 2012 (IDT)

תודה לעונים. לגבי התשובה האחרונה- כמובן שיש מידע סודי ולא הכל גלוי אבל עדיין חלק מהידע גלוי ואני משער שהידע הגלוי מסייע לפיתוחם של מוצרים מתחרים(אם הזכרת מוליכים למחצה- אפילו עצם הרעיון שכדאי להשתמש במוליכים למחצה דווקא לפיתוח רכיבים אלקטרוניים איננו טריויאלי. גם ה"כלים הבסיסיים" דרשו פיתוח וסביר שאילו כל חברה חדשה הייתה צריכה לפתח אותם מ0 היה קשה יותר לפתח טכנולוגיה חדשה לחברה שאיננה חברת ענק עם מסורת ארוכת שנים.
לגבי התשובות הקודמות. כיצד בפועל המידע יוצא? האם מקובל שכשחברה מוציאה מוצר חדש(אני מתכוון למוצר מסוג חדש לחלוטין כגון השימוש במעגל משולב לרכיבים אלקטרוניים או במידה פחותה יותר המצאת טכנולוגיית הflash) היא מודיעה בתקשורת על העקרונות הבסיסיים של המוצר? אם כן האם מישהו יכול להפנות אותי בבקשה לדוגמא של הודעה כזו? אם לא איך זה כן מתפרסם?אריק1111 - שיחה 21:50, 27 ביוני 2012 (IDT)
תמצא לא מעט כאלה בפרסומי IEEE ו RFC וכאלה.
RFC 1709 - CPTP - Carrier Pigeon Transfer Protocol
הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:17, 27 ביוני 2012 (IDT)
מסמכי ה-RFC של הIETF הם יוזמות ליצירת תקנים. במקרה שלנו: חשוב להסכים על דרך סטנדרטית לשליחת הודעות באמצעות נשאים אווייוניים כדי שמפעילים שונים ברחבי העולם יוכלו להתקשר האחד עם משנהו בדרך זו. באופן כללי תקן יגדיר את הממשק ולא בהכרח את המימוש. תקן (או סתם מפרט) לרכיב זכרון הבזק יכול להגדיר את הרגליים שיהיו לרכיב, מה חייבים לספק להם, ואיזה מידע הם יהיה בהם. הוא לא צריך לפרט איך מייצרים את הרכיב וממה הוא בנוי. יכול להיות שמנוע החיפוש של גוגל מופעל ע"י יונים. יכול להיות שרכיבי אלקטרוניקה עובדים בעצם בעזרת עשן קסום (אני מקווה שלא הפחדתי אותך עם הסודות שנחשפו). אבל זה לא משנה למשתמש. Tzafrir - שיחה 10:37, 28 ביוני 2012 (IDT)
אם כך כיצד מתפרסם המידע(החלקי- כללי) על המימוש? האם רק כתוצאת לואי של פרסום התקנים והביצועים? אם ניקח לדוגמא את המידע שהבאת כדוגמא בהתחלה על אופן ייצור שבבים (אילוח של סיליקון טהור ע"י חומרים מזהמים בשכבות וכו') לא נראה שהכרחי לפרסם זאת עבור השימוש(ובכלל זה עבור יצירת תקנים לשימוש ברכיבים).אריק1111 - שיחה 14:25, 28 ביוני 2012 (IDT)

חארה, מלאח ו-Jara[עריכת קוד מקור]

א. ליודעי ערבית-יהודית או המצויים בסביבה: מהו התירגום המדוייק לחארה (דוגמת חארה כבירה בג'רבה) - האם רובע או שכונה ? כך לגבי מלאח במרוקו. ב. אם אני זוכר נכון, מקור המונח חארה הוא ב-Jara בספרדית. אם אכן, הדבר מזמין את השאלה איך מלכתחילה נולד בג'רבה מונח שמקורו בספרדית ? בנצי - שיחה 23:34, 25 ביוני 2012 (IDT)

חארת בערבית זו שכונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האם חארת וחארה מתייחסות לאותה מילה (וחארת מקבילה לשכונת) ? אם אכן מקור המילה בערבית, למה היא משמשת דווקא בתוניסיה ולא במרוקו למשל ? ומה עם קשר ל-Jara בספרדית ? הדמיון הפונטי אינו מקרי, ואחת השפות (ערבית וספרדית) קיבלה מחברתה, כנראה. בנצי - שיחה 13:20, 26 ביוני 2012 (IDT)
אכן חארת זו שכונת ולא שכונה, כך חָארָת-אל-תָנָכּ = "שכונת הטנקים", ראה כאן [2]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שכונת הטנקים היא בלוב, אשר די קרובה לג'רבה.
כדובר ערבית יהודית של ג'רבה/לוב (שני דיאלקטים כמעט זהים), אני מעיד כי למילה חארה יש שני פירושים: א. שכונה. ב. ארבע (למשל: החנווני שואל: כמה חפיסות אתה רוצה? משיב הקונה: חארה). אגב, קיים גם המונח: חארתיין, שפירושו: ארבעתַיים, כלומר שמונה.
עכשיו, אפשר לקשור בין א לבין ב, ולהגיד כי הפירוש המדוייק יותר של א הוא - לא שכונה - אלא רובע. נשמע לי די הגיוני. עם זאת, יש לשים לב שהחארה לא חייבת להיות אחת מארבע שכונות, כלומר היא לא חייבת להיות דווקא רובע. אם כי, אפשר שבמקורה - התייחסה המילה חארה לשכונה אחת מתוך ארבע, כלומר לרובע, ורק ברבות השנים הורחבה המשמעות לשכונה בכלל, זאת בצד המובן המקורי האחר של חארה: ארבע.
לגבי ספרדית, ידוע לי שבג'רבה ובלוב הושאלו מלים רבות משפות אירופיות. בלוב - זה מאיטלקית, ובג'רבה- זה מצרפתית. לא ידוע לי על מלים שהושאלו מספרדית, ולכן גם אני תמה על הדמיון הפונטי ל-Jara. סמי20 - שיחה 23:12, 30 ביוני 2012 (IDT)
א. תודה על הניתוח המפורט שלך. נראה לי שיהיה צורך בהמשך הבירור. וכדי לחדד: יש בשומרון 'כיפל חארת', ויש, לא זוכר איפה: 'חארת אל-יאהוד'. ועוד שאלה: מעניין איך ערביי ירושלים קוראים לרבעי העיר העתיקה.
ב. ההשפעה הצרפתית על תוניסיה בכלל, ועל ג'רבה בפרט, היא חדשה יחסית, מבחינה היסטורית, וקדמו לה תקופות של השפעות אחרות, כולל איטליה או של ממלכות או של נסיכויות שלה. גם לוב הושפעה מתרבויות אחרות בתקופות שקדמו לכיבוש האיטלקי, חלקן השאירו חותם ניכר.
ג. אעדכן אותך, אם תרצה, כשיהיה לי חדש.
ד. ועוד נושא, שגם אותו אני מנסה לברר: מה מקור שם התבשיל חריימה, ומשמעותו ? אני מניח שאין צורך להכיר לך אותו. שבוע טוב, בנצי - שיחה 00:13, 1 ביולי 2012 (IDT)
טוב: כנראה, שזה שאתה עדין ממשיך לתת צ'אנס לספקולציה שהערבית שאלה מהספרדית - זה רק באשמתי, כי בדבריי הקודמים לא היצגתי את התמונה השלמה. ובכן, הסיבה שבגללה אני לא נותן צ'אנס לאפשרות הזו, היא סיבה בלשנית טהורה - שבגלל הטכניוּת שלה - ניסיתי להתחמק ממנה בדברי הקודמים. כדי להבין את מהות הסיבה הבלשנית הנ"ל - עליך לשים לב לכך שבשפה הערבית, ההגאים: כ' (רפויה), ח, הם הגאים מובחנים היטב - שאף פעם אינם מתחלפים זה בזה (כפי שלמשל הם אינם אמורים להתחלף בשעת קריאת התורה אצל הספרדים והתימנים), כך שאם אכן כהנחתך - היתה זו הערבית ששאלה מהספרדית - ולא להפך, אז בערבית היו מבטאים את המילה חארה - כמו בספרדית - כלומר עם כ רפויה - כדי לא להתבלבל עם ח. כדי שתבין זאת טוב יותר, חשוב-נא על הדוגמה הבאה: אילו למשל היית מוצא באנגלית את המילה צ'ארה, באותו המובן של Jara הספרדית, והיית מנסה לברר איזו שפה שאלה מאיזו שפה, אז מן הסתם היה ברור לך שהרבה יותר סביר להניח שהאנגלית שאלה מהספרדית - ולא להפך, שכן באנגלית לא קיימת כ' רפויה, בעוד שבספרדית קיימת הן צ' והן כ רפויה - כהגאים שמובחנים היטב זה מזה - ושאף פעם אינם מתחלפים זה בזה, כך שאילו באמת הספרדית היתה שואלת מהאנגלית - אז גם בספרדית היו אומרים - כמו באנגלית - צ'ארה (זו אפוא הוכחה בדרך השלילה). אותו דבר עם חארה הערבית: בספרדית קיימת רק כ רפויה, בעוד שבערבית קיימת הן כ רפויה והן ח, כהגאים שמובחנים היטב זה מזה - ושאף פעם אינם מתחלפים זה בזה, כך שאם אכן - היתה זו הערבית ששאלה מהספרדית - ולא להפך, אז בערבית היו מבטאים את המילה חארה - כמו בספרדית - כלומר עם כ רפויה (אם כן גם זו הוכחה בדרך השלילה).
לאור דבריך שהדבר עדין צריך בירור, פתחתי מילון ערבי-עברי (של שנער) - כדי לברר זאת סופית, והתברר שהמילה חארה קיימת במילון, ושפירושה הוא (ואני מצטט): "רובע, שכונה" (פירוש נוסף שם: "רחוב" - שאותו אינני מכיר, ועל זה אני מוסיף עוד שני פירושים הקיימים בלהג התוניסאי-לובי: מרכז מסחרי, וארבע). אגב מצויין שם גם שהשורש של המילה חארה הוא: ח.ו.ר. אם כן התעלומה נפתרה - לפחות לגבי החארה הערבית. לגבי ה-Jara הספרדית, אינני יודע.
לגבי שאלתך על רבעי העיר העתיקה: בויקיפדיה האנגלית יש תרגום לערבית של הרבעים השונים, והתרגום הוא באמת חארה. אלא שכאן יש לשים לב לנקודה הבאה: בערבית, לא אומרים (למשל) הרובע הארמני - אלא אומרים רובע-הארמנים, כלומר: שכונת הארמנים, ולכן אומרים "חארת הארמנים" (ממש כמו שבעברית לא אומרים "שכונה הארמנים" - אלא אם כבר - אז: "שכונת הארמנים").
לגבי כיפל חארת: לדעתי אין קשר, כי המקום אינו נקרא: כיפל חארת (ואפילו לא כיפל חארת') - אלא: כיפל חארס. חוץ מזה, שהפירוש המילולי של חארת הוא "שכונת" - כלומר: כמו שכונה - אבל בסמיכות (או: רובע - אבל בסמיכות, כמו בביטוי: "רובע היהודים"), וממילא - אפילו אם היו אומרים כיפל חארת (במקום כיפל חארס) - עדין לא יתכן לפרש סמנטית את כיפל חארת במובן של "כיפל שכונת" - שהרי אפילו בעברית זה לא נשמע הגיוני, הלא כן?
לגבי חריימה: המאכל הזה נפוץ בעיקר בלוב, אבל ידוע גם בתוניסיה (באותו שם, או בגירסה קולינארית קצת שונה: "חמראיה"), וכן הוא ידוע באלג'יריה. כנראה שמקור השם חריימה - הוא בלהג האלג'יראי, שמושפע רבות מהברברית, ושבו - למילה חריימה יש שני פירושים: א. המאכל חריימה. ב. חם. והשווה לכך גם את המילה העברית חמין - שאף היא מתפרשת גם כסוג של מאכל (ומעין זה ביידיש: צ'ולנט, שמובנו המקורי הוא: חם). אפשר שיש לצרף לכל זה גם את העובדה, שתחילתה של המילה חריימה - היא "חר" - שפירושה בערבית תקנית: חריף, ואכן החריימה נודע בחריפותו. מאידך, מובנו של השם "חמראיה" (בגירסה הקולינרית התוניסאית הקצת-שונה) קשור למילה הערבית: "אחמר", כלומר: אדום (מאותו השורש של המונח העברי המודרני: אדמת "חמרה"), ואכן זהו מאכל אדום. אגב, בתוניסיה ידוע גם הרוטב "צאנצה" (כלומר: sansa), שהמתכון שלו הוא בעצם אותו מתכון הרוטב של החריימה, רק שבלי הדגים עצמם.
יום טוב.
סמי20 - שיחה 20:54, 1 ביולי 2012 (IDT)
בנוגע לכיפל חארס ראה תמנת חרס. ומקור השם חארס הוא, כנראה, מהמילה הכנענית (שנמצאת גם בעברית) חרס שמשמעותה שמש. וראה למשל איוב ט,ז וכן שופטים יד,יח. נ"משיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ב • 11:21, 4 ביולי 2012 (IDT)

פרדיגמה[עריכת קוד מקור]

א' הזמין שירות מבעל-עסק ואמר לו "אתם (בעלי העסק הספציפי) עושים הרבה כסף, לא כמו אנשים כמוני"). העסקן הרגיש לא בנוח, וזה למעשה מה שקורה רבות, לפחות בתרבות הישראלית. למה לדעתכם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. מה הקשר בין המקרה לבין פרדיגמה ?
ב. אחת הסיבות היא ההבדל בשקיפות לגבי ההכנסות, ובהכרה בהוצאות שונות, כשרות ושאינן כשרות, כולל היכולת לתמרן בין שני סוגים אלה. לקחת את המשפחה לטיול באילת ברכב הרשום על העסק, וגלגלת את הוצאות הדלק על העסק. מי ידע ? דברים כאלה. שום בקרה לא יכולה להיות תחליף לאמון בסיסי. אצל שכירים השקיפות היא מלאה ולא תלויה בהם, אם כי שחיתות חוקית יכולה לקרות גם אצלם (שכירים בכירים), תחת הסכמי שכר שערוריתיים, אבל אלה אינם מייצגים את ציבור השכירים מן השורה. בנצי - שיחה 13:05, 26 ביוני 2012 (IDT)
פרדיגמה=תבנית חשיבה (מונח כללי, אך קביל). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. לא שאלתי מהי פרדיגמה. שאלתי מה הקשר בינה לבין המקרה המתואר בשאלה.
ב. האם אתה השואל המקורי ?
לכל קוראי התגובה הזו, הסבורים שחתימה או הזדהות של שואל / פונה מיותרות הן: שימו לב לצורך לברר קשר בין המשיב הקודם לבין שואל השאלה המקורית. אין זה המקרה הראשון. 'ניחוש אינטליגנטי' לא תמיד מועיל או נכון, והוא אינו יכול להיות תחליף לזרימה טבעית של שיח, בה שלביה תלויים גם במרכיביה, בסדר ובקוהרנטיות שלהם, ולא רק בתוכנן המוחלט. בנצי - שיחה 21:15, 29 ביוני 2012 (IDT)

אמות בהצלבה על החזה אצל אנשים מתים[עריכת קוד מקור]

מדוע מניחים את אמותיהם של אנשים מתים בהצלבה על החזה שלהם טרם קבורתם? התנוחה הזו הייתה נפוצה גם אצל פרעונים. כל מה שהצלחתי לעלות בחכתי הוא אפקט שנקרא "Lazarus Sign" אך הוא מתייחס לאנשים שנמצאים במוות מוחי ואת התנועה הזו הגוף שלהם עושה מתוך אינסטיקנט. איש השלג - שיחה 13:08, 26 ביוני 2012 (IDT)

השאלה שלך מנוסחת בהכללה. האם כך גם אצל יהודים ? מוסלמים ? סינים ? יפנים ? (לגבי שלושת האחרונים - אלה שאינם נוצרים, כמובן). בנצי - שיחה 13:14, 26 ביוני 2012 (IDT)
מעניין, הג'וק שגסס על הרצפה שלי הבוקר הצטלב באופן דומה. ליאור पॣ • ו' בתמוז ה'תשע"ב • 14:56, 26 ביוני 2012 (IDT)
למיטב ידיעתי, זה כך בכל שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות, היהדות, האיסלאם והנצרות וגם אצל תרבויות חסרות דת או בעלות תרבויות דתיות אחרות. איש השלג - שיחה 17:46, 26 ביוני 2012 (IDT)
גופה חנוטה של קדוש נוצרי, בה הידיים בתנוחה שתיארתי
ממה שידוע לי, בדתות המונותיאיסטיות, הידיים לא בדיוק מוצלבות אלא, מונחות לצד הגוף ואז האמות מונחות בזווית של בערך 90 מעלות לזרוע, עם כף יד אחת על השנייה. לדעתי, זה כי התנוחה הזאת מקושרת למנוחה שלווה, ומה הוא המוות אם לא מנוחה שקטה ושלווה שממנה אי-אפשר להתעורר? בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 18:04, 26 ביוני 2012 (IDT)
ככל הזכור לי, מנהג הקבורה אצל היהודים, לפחות הנוכחי, הוא כפי שאתה מתאר. עם זאת, יתכן, ואפילו סביר, שהיו לו פאזות מוקדמות יותר. לחוקרי מנהגי קבורה פתרונים. בנצי - שיחה 20:04, 26 ביוני 2012 (IDT)
זה רק אני, או שהוא דומה לנאור ציון? איש השלג - שיחה 00:08, 29 ביוני 2012 (IDT)

חייב עזרה![עריכת קוד מקור]

פתאום, איני יכול לצפות ב-מדיה (וידיו ואודיו) בפיירפוקס בכלל. (האם גם אצלכם זה ככה?). רק בכרום ואקספלורר זה אפשרי. ניסיתי להתקין הדפדפן מחדש אחרי מחיקה טוטאלית כולל התיקייה וכו'. ניסיתי להתקין את כל הפלאגאינים וכל הנגנים מחדש (Real, DIVX וכו'). שום דבר לא עזר, הבעייה ממשיכה. מה לעשות?. תודה רבה רבה!. 79.176.177.116 14:50, 26 ביוני 2012 (IDT)

יש לי בעיה דומה בכרום שבו למרות התקנות חוזרות של media player plugin, וידאוים מסוימים עדיין מסרבים להתנגן.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:24, 26 ביוני 2012 (IDT)
עדכון:על ידי התקנת התוסף הזה נפתרה לי הבעיה.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:37, 26 ביוני 2012 (IDT)

ישומים של פיזיקה גרעינית[עריכת קוד מקור]

אילו שימושים יש בפיזיקה גרעינית? אני יודע על:

  • כורים גרעיניים
  • פצצת אטום

תנו לי עוד דוגמאות. זה חשוב ( אני מכין מצגת וצריך דוגמות). 79.179.234.209 16:42, 26 ביוני 2012 (IDT)

יש הרבה שימושים. למשל רפואה גרעינית, אנרגיה גרעינית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:42, 26 ביוני 2012 (IDT)
נתת 2 שאחד מתוכם כבר הזכרתי. איזה עוד "הרבה" אני יכול לכתוב? 79.179.234.209 18:03, 26 ביוני 2012 (IDT)
תיארוך רדיומטרי, בחישת כוסות תה. ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 18:17, 26 ביוני 2012 (IDT)
אפשר להשתמש בזה גם להנעה. ראה צוללת גרעינית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 15:04, 27 ביוני 2012 (IDT)
לקרינת סינכרוטרון יש מגוון רחב של שימושים, למשל לפענוח המבנה של חלבונים. אם אתה רוצה לנפח את אורך הרשימה, כדאי לך להפריד בין רדיותרפיה לבין רדיוגרפיה, ואולי גם להזכיר כי סריקות MRI נסמכות על תהודה מגנטית גרעינית. ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 15:52, 27 ביוני 2012 (IDT)
למען הפרוטוקול: תהודה מגנטית גרעינית, שהיא עיקרון הפעולה של MRI היא תופעה שיותר קשורה לפיזיקה קוונטית מאשר לתחום של פיזיקה גרעינית. Corvus,(שיחה) 19:06, 27 ביוני 2012 (IDT)
נא לא לשכוח: הבנה של תופעות גרעיניות משמשות להבנת תהליכים בסיסיים במהלך חייהם של כוכבים. ראה אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה. רעיונית, בעצם 'חיבור' בין החלקיקים הזעירים ביותר, לבין הגופים הגדולים ביותר ביקום. בנצי - שיחה 16:40, 27 ביוני 2012 (IDT)

מה שם האלמנט האדריכלי המופיע בתמונה?[עריכת קוד מקור]

Add caption here

ראיתי כזה ביפו העתיקה, ונדמה לי שגם בחברון. כיוון שלא הייתה לי מצלמה ציירתי את האלמנט. אציין כי כל עיגול בקישוט הוא למעשה צינור חלול הקיים מצד לצד ברוחב הקיר. מישהו מכיר את השם/המקור לקישוט? הוי ארצי - שיחה 17:16, 26 ביוני 2012 (IDT)

חשבתי שזה משרביה, אבל מסתבר שזה דווקא כיזאן. תודה על השאלה המחכימה (: ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 17:51, 26 ביוני 2012 (IDT)
מעניין, תודה רבה. הוי ארצי - שיחה 18:53, 26 ביוני 2012 (IDT)
שימו לב לכך שאין מדובר באלמנט אדריכלי או קישוטי, אלא באלמנט פונקציונלי - הוא מגדיל את שטח פני הקיר כלפי האויר או הרוח, ובכך מייעל את קירור קירות הבית, וכתוצאה, את הבית עצמו. סוג של רדיאטור. בנצי - שיחה 20:00, 26 ביוני 2012 (IDT)
אתה צודק ברמת העיקרון, רק שהיה ניתן ליישם את הרדיאטור גם בצורה קוית ומשעממת. בציור, וכך גם ראיתי במקומות נוספים, הקנו לו צורה מעניינת. זה שילוב של צרכים באלמנט אדריכלי. הוי ארצי - שיחה 20:30, 26 ביוני 2012 (IDT)
זה לא עובד כמו רדיאטור, אלא יותר כמו חלון. האוויר החם שעולה לתקרת הבית יכול לצאת החוצה דרך הפתחים האלו. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:42, 26 ביוני 2012 (IDT)
אל תשלול אוטומטית דברים של אחרים, מבלי לברר אותם באופן יסודי. הקשב לעצמך: "האויר החם שעולה וכו'" - אויר זה מקיים אינטראקציה עם מולקולות החרס או האבן ונוטל מחומם. אפקט זה הוא המשמעותי בתהליך קירור הבית. בנצי - שיחה 21:04, 26 ביוני 2012 (IDT)

פסיקת השופטת בגזירת הוילון[עריכת קוד מקור]

מהו ההגיון המשפטי בפסיקת השופטת לזכות את המעצבת שגזרה את הוילון ולחייב את המוסד בקנס? רבנן - שיחה 18:51, 26 ביוני 2012 (IDT)

באיזה מקרה מדובר? תוכל לקשר? וברוך שובך • חיים 7 • (שיחה) • ו' בתמוז ה'תשע"ב • 18:52, 26 ביוני 2012 (IDT)
הנה. רבנן - שיחה 19:02, 26 ביוני 2012 (IDT)
סדום ועמורה. (הקישור לא תקין, כוונתך למקרה זה) • חיים 7 • (שיחה) • ו' בתמוז ה'תשע"ב • 19:14, 26 ביוני 2012 (IDT)
כרגיל, עדיף לנסות להבין מפסק הדין ולא מכתבות עיתונאיות. [3] בברכה, --איש המרק - שיחה 17:05, 27 ביוני 2012 (IDT)

פורמטים של קבצים גנאולוגיים[עריכת קוד מקור]

למי שמכיר את התחום, ויש לו נסיון בבניית אילנות יוחסין: מה ההבדל בין הפורמטים GED ו-ZED, וכיצד, אם ניתן, ממירים ביניהם ? בנצי - שיחה 20:25, 26 ביוני 2012 (IDT)

מעיון בתוצאות גוגל בנושא, הסיום ZED משמשת בתוכנה MyHeritage Tree לקבצי גיבוי/ארכיב של קבצי ה-GED, שאיתם יש להשתמש (נוצרים באמצעות File > Export > GEDCOM). Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:51, 27 ביוני 2012 (IDT)
נכון, ראיתי את הסיומת הזו כשהורדתי את התוכנה שלהם. מה שהביא אותי להעלות את השאלה כאן הוא שאינני מצליח להעלות באמצעותה אילנות שיצרתי ושמרתי בתיקייה נתונה - אני לא רואה אותם. בנצי - שיחה 14:31, 27 ביוני 2012 (IDT)

מה התקופה בשנה שהכי טובה לחופשה בים המלח?[עריכת קוד מקור]

חופשה הכוללת רחצה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה המדד ל"טוב"? תומר - שיחה 21:52, 26 ביוני 2012 (IDT)
בתור מי שאוהב מאד את ים המלח אמליץ על חודשיים לפני הקיץ, דהיינו מרץ-אפריל, או ספטמבר. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך נקרא הצב הזה בעברית[עריכת קוד מקור]

Adanson’s mud turtle (אנ'), איך נקרא בעברית? Avishay - שיחה 12:10, 27 ביוני 2012 (IDT)

לא קוראים לו, הוא בץ לבד. ליאור पॣ • ז' בתמוז ה'תשע"ב • 12:14, 27 ביוני 2012 (IDT)

שאלות על משוואת[עריכת קוד מקור]

  • האם נהוג להוסיף נקודה בסוף משוואה מתמטית?
  • איות במשוואות מתמטיות ומשוואת בכלל: (משוואת בכלל=משוואת שאינן מתחום המתמטיקה הטהורה אלא פיזיקה, כימיה, פסיכולוגיה, ועוד). האם יכול להיות מצב שבו יש יותר מאות אחת כדי לסמן רכיב?, למשל אם S=Sensation, האם יכול להיות מצב של שני אותיות או יותר?
  • למה מתחת למשוואות מסוימות יש קו (ומתחתיו אותיות נוספות בהקשר אותה משוואה?).

תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1. למה אתה מתכוון ? כמו משפט בן מילים ? התשובה היא שלא, אלא אם כן המשוואה היא חלק מטיעון או משפט מילולי.
2. אוכל להתייחס לפיזיקה ולכימיה: בתחומי-דעת אלה, ישנן וועדות מדעיות בינ"ל הקובעות סימנים מוסכמים, משום שישנה חשיבות לזהות המשתנים, מלבד הקשר ביניהם (זוהי מתימטיקה, זהות + קשר = פיזיקה). למשל F (גופן גדול, מובלט) מציין וקטור כוח, F (גופן גדול, רגיל) מציין את גודלו של כוח, ואילו f (קטנה) מציינת כוח מיוחד, כוח החיכוך. בדר"כ, האות נקבעת עפ"י האות הראשונה במונח האנגלי המתאים (המקרה שהבאתי, קיצור של Force). באופן דומה, m מציינת מסה (mass), הספק (Power) מצויין ע"י P, וכן הלאה. במתימטיקה לעומת זאת, חשוב הקשר או היחס בין הגדלים, ולכן שם יש מוסכמות בינ"ל הקובעות את סימני הפעולות המתימטיות, וכיוב'. האותיות עצמן פחות חשובות שם, אם כי מקובל ש-x, y ו-z משמשות לציון משתנים, ואילו a, b, ו-c, למשל, משמשות כפרמטרים.
3. לאיזה קו אתה מתכוון ? התוכל להביא דוגמא ? בנצי - שיחה 16:17, 27 ביוני 2012 (IDT)
  1. משוואה אינה משפט (במובן הבלשני) ולכן לדעתי אין צורך בנקודה בסופה (אלא אם כן המשוואה מופיעה בסוף משפט). למרות זאת, ראיתי טקסטים רבים בהם הוסיפו נקודה בסוף משוואה.
  2. אם אני מבין את שאלתך, אתה שואל אם ייתכן שמשתנה יסומל באמצעות שתי אותיות או יותר. אז התשובה היא כן, אבל זה נדיר. לא מצליח להיזכר בדוגמה כרגע, אבל יש כאלה. מה שיחסית נפוץ הוא פונקציה המסומנת באמצעות יותר מאות אחת (למשל ).
  3. דוגמה? דניאל תרמו ערך 18:39, 27 ביוני 2012 (IDT)
והערה לבנצי: כשם שיש בפיזיקה מוסכמות לגבי זיהוי אותיות עם גדלים מסוימים, כך גם במתמטיקה. למשל r ישמש לרוב כרדיוס, p כמספר ראשוני, e איבר יחידה וכו'. דניאל תרמו ערך 18:43, 27 ביוני 2012 (IDT)

דינמיקה בסיסית[עריכת קוד מקור]

1)אם אני מחזיק אופקית קלמר ומזיז את היד לאט, הוא יזוז עמה. אם אני מזיז את היד בתאוצה גבוהה מערך כלשהו, הקלמר נופל מיד (דו-משמעי) אנכית (מניסויים חוזרים שלי). מדוע? איך החיכוך נכנס לתמונה?

2)האם נכון שהכוח היחיד שפועל על הקלמר אופקית הוא החיכוך עם היד? אין פה סתירה לכך ש"החיכוך תמיד מנוגד לכיוון התנועה"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. קודם כל, שאלות מעולות, המעידות על סקרנות ועל חקר.
ב. שנית, נא חתום בסוף פנייתך, בהתאם להנחיות בראש עמ' העריכה (עושים זאת באמצעות 4 פעמים ~).
ג. לשאלה הראשונה: החיכוך לא נכנס לתמונה - הוא שם כל העת. למדת על חיכוך ? ישנם שני סוגים של חיכוך יבש: סטטי (מונע תחילתה של תנועה) וקינטי (במהלך תנועה). ערכו של החיכוך הסטטי משתנה בהתאם לכוח החיצוני הפועל על הגוף, ומאזן אותו, כך שהגוף נותר ללא תנועה (שיווי-משקל). לחיכוך זה ערך מקסימלי, המתקבל ע"י מקדם החיכוך הסטטי מוכפל בכוח הנורמלי הפועל על הגוף (במקרה שלך כוח זה הוא צדדי, והוא מופיע כפעולה נגדית של הגוף לכוח שידך מפעילה). לפי החוק ה-2, ערך מקסימלי זה שווה למסת הגוף כפול התאוצה שלו, כלומר, ישנה תאוצה מקסימלית מתאימה, שמעבר לה הגוף מתנתק מהיד שלך.
ד. לשאלה השניה: נכון, אבל צריך לדייק: הכוונה היא לתנועה היחסית ביניהם. מאחר ותנועת היד בכיוון אחד משמעה שאיפה של הקלמר להישאר במקומו, הרי שלמעשה, הקלמר 'מנסה' לנוע לאחור, יחסית ליד, ולכן החיכוך המופעל עליו מצד היד יהיה קדימה. הכל בסדר, ושומר על עקביות רעיונית. זוהי פיזיקה. בנצי - שיחה 16:32, 27 ביוני 2012 (IDT)

קרינת גאמה וקרינת X[עריכת קוד מקור]

הספקטורם הא"מ. מויקי האנגלית

אני שואל בעקבות שיחה:קרינת גמא. מה ההגדרה המדויקת של קרינת גמא מה של קרינת רנטגן והאם קיים תחום חפיפה בו אי אפשר לסווג פוטון חד משמעית? אם מדובר בקרינה קוסמית לדוגמה - יש פוטונים שאי אפשר לסווג חד משמעית כקרינת X? נגיד בX-ray astronomy? Corvus,(שיחה) 19:14, 27 ביוני 2012 (IDT)

ההבחנה מבוססת על התהליכים בהן נפלטת הקרינה. קרינת גמא היא קרינה א"מ הנפלטת, בדר"כ, בתהליכים הכרוכים במעבר בין רמות אנרגיה גרעיניות. קרינת רנטגן (או קרינת x) לעומת זאת, נפלטת בתהליכי מעבר בין רמות אלקטרוניות שהפער ביניהן גדול (ראה קרינת האטה (אנ')). בדר"כ, תדרי קרינת גמא גדולים יותר מתדרי x, אם כי תיתכן חפיפה בין התדרים, מטבע הדברים, בשל היותם תהליכים שונים. בנצי - שיחה 20:18, 27 ביוני 2012 (IDT)
פעם ראשונה ששמעתי אל זה היא לפני מספר ימים, פה בויקי העברית. במשך תקופה מאוד ארוכה הייתי בטוח שגמא היא שלב אחרי קרינת רנטגן (כמו שUV זה השלב הבא אחרי אור נראה). אפשר להבין זאת מכל הגרפים של ספקטרום א"מ, פרט לזה של ספקטרום אלקטרומגנטי המופיע בויקי העברית. אתם אומרים שיש חפיפה בין התחומים, כלמור קיים תווך פוטונים שיכולים להיות או X או גמא בהתאם למקור שיצר אותם? לפי האנגלית:
X-radiation (composed of X-rays) is a form of electromagnetic radiation. X-rays have a wavelength in the range of 0.01 to 10 nanometers, corresponding to frequencies in the range 30 petahertz to 30 exahertz (3×1016 Hz to 3×1019 Hz) and energies in the range 100 eV to 100 keV.
Gamma rays typically have frequencies above 10 exahertz (or >1019 Hz), and therefore have energies above 100 keV and wavelengths less than 10 picometers (less than the diameter of an atom).
אז מה ההגדרה המדויקת? ( אני לא בא חלילה בטענות. אני רק רוצה להבין איפה הצדק). Corvus,(שיחה) 20:32, 27 ביוני 2012 (IDT)
אני לא חושב שיש הגדרה מדוייקת. לכל היותר יש הגדרה מוסכמת, אבל אפילו בזה אני לא בטוח. צריך לבדוק. emanשיחה 11:10, 29 ביוני 2012 (IDT)

פיזיקאים[עריכת קוד מקור]

האם כל הפיזיקאים מתחלקים לניסיונאים ותאורטיקנים? אין מקרים שהם משהו בין לבין? 79.177.192.118 23:33, 27 ביוני 2012 (IDT)

יש כאלה שהם במצב קוואנטי מעורב. לדוגמא, אתה מכניס פיזיקאי לקופסה, עם איזוטופ שמתפרק בהסתברות חצי, וכו'. עוזי ו. - שיחה 00:22, 28 ביוני 2012 (IDT)
אפשרות 'רלוונטית' יותר היא להכניס אותו לקופסא, לפתוח מדי פעם, ולרשום את התוצאות: כמה פעמים מתגלה תיאורטיקן וכמה פעמים ניסיונאי, ולפי ההתפלגות של התוצאות להחליט על נטיות ליבו. בעיה אחרת: מה אתה עושה עם פיזיקאי קלאסי ? שולח אותו במכונת זמן למאה ה-18 או ה-19 ? הרי לשם כך יש צורך בתורת היחסות, אבל זו נהגתה במאה ה-20, עידן הפיזיקה המודרנית ! בנצי - שיחה 12:57, 28 ביוני 2012 (IDT)
אוכלוסיה טבעית, כל אוכלוסיה, גם של פיזיקאים, איננה מתפלגת ל'שחור' ו'לבן' בלבד - יש רבים בין שתי האפשרויות הקיצוניות. וטוב שיש כאלה, הם מתאימים לניהול צוותי מחקר המשתפים תיאורטיקנים וניסיונאים, או אנשי קשר. דוגמא דומה ישנה עם פיזיקאים 'בינתחומיים' שהם יותר פיזיקאים, בנטייתם וכישוריהם, מאשר מתימטיקאים, ויש שלהיפך. בנצי - שיחה 12:51, 28 ביוני 2012 (IDT)

לאכול מזון לחתולים/כלבים[עריכת קוד מקור]

למה עם כל קופסת שימורים של בשר משומר רגיל יציירו חתול ויכתבו "מזון לחתולים" אז אנשים יגעלו לאכול את זה? כל אחד מבין פסיכולוגית שזה אותו המזון בדיוק, אבל כולם ירגישו רתיעה לא ברורה מזה. כנ"ל לחתיכות בשר לכלבים. למה? 79.177.192.118 12:09, 28 ביוני 2012 (IDT)

סוג של הפרדה או הרחקה מכל מה שיש לו דימוי מרתיע ע"י יצירת חומה או מעטפת מלאכותית. האם הרתיעה מג'וק או עכבר היא רציונלית ? דוגמא מוחשית עוד יותר: כשאתה מבקר במח' בשר במרכול, אתה לא מבקש 1 ק"ג 'בקר מת' או 'עוף שהתפגר', למרות שזה בדיוק מה שאתה מקבל. אנשים מעדיפים להתנהל עם מוצרי בשר כאילו מדובר במוצר נייטרלי שאינו קשור במוות של יצור. חומר למחשבה. בנצי - שיחה 12:40, 28 ביוני 2012 (IDT)
כצמחונית, שום בשר איננו נחשב בעיני ראוי למאכל, אבל ייתכן, ששימורים לחתולים או לכלבים עשויים מבשר שאיננו נחשב ראוי למאכל אדם, מסיבה שאיננה ידועה ואיננה מובנת לי. אני מניחה, שאם אוכל בשר יהיה רעב מאד והמזון היחיד שיעמוד לרשותו יהיה שימורי בשר לכלבים או לחתולים, הוא יאכל אותו בלי הרהור שני. בשלב הבא, הוא יאכל כנראה את הכלב או החתול עצמו.שלומית קדם - שיחה 23:10, 30 ביוני 2012 (IDT)
התשובה שלך אינה רלוונטית לתופעה הפסיכולוגית שבלב השאלה והדיון. היא גם לא נכונה, משום שמערכת החיסון של כלבים וחתולים שונה מזו של האדם. הם ישרדו בשר מרקיב ברמה כזו או אחרת, היכולה לגרום להרעלת קיבה רצינית, במקרה הטוב. כמובן, אין זה אומר שזה מה שאורזים או שראוי לארוז בקופסאות. בנצי - שיחה 16:45, 2 ביולי 2012 (IDT)
יתכן שיש יוצר חומרים משמרים וכו' מזיקים משר בבשר לבני אדם. אולי יש גם תוספים המותאמים לחתולים (אני משער שהביוכימיה שלהם קצת שונה). אריק1111 - שיחה 00:38, 1 ביולי 2012 (IDT)

שמרתי תמונה מאינטרנט ובטעות החלפתי תמונה קיימת[עריכת קוד מקור]

שלום, ניסיתי לשמור תמונה מהאינטרנט, אבל המחשב הודיע לי שכבר קיימת תמונה בעלת אותו שם, ונשאלתי אם ברצוני להחליף את התמונה הקיימת בתמונה החדשה או לבטל את הפעולה. בטעות לחצתי על אישור (החלפת התמונה) ונכון לעכשיו אני לא מוצא את התמונה הישנה, גם לא בסל המחזור. האם מישהו יודע איפה נמצאת התמונה הישנה או איך ניתן לבטל את הפעולה? תודה מראש, נדב

יש תוכנות יעודיות המסוגלות לשחזר את הקובץ אם לא דרסת אותו עם קבצים חדשים. איש השלג - שיחה 19:46, 28 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע מה זה "לדרוס קובץ" אבל מה כמו שאמרתי, כן שמרתי קובץ אחר על שמו, מה שבעצם גרם לבעיה. מה שם התוכנה הייעודית? נדב
לדרוס קובץ פירושו לכתוב מידע חדש על האיזור בדיסק הקשיח שאוחסן המידע הישן. לא מדובר בתוכנה
אחת, יש הרבה, חלקן חינמיות. חפש בגוגל "restore deleted files". הלוואי והייתי יכול לקשר אותך לתוכנה מסוימת, אבל איני משתמש בתוכנות כאלו כבר הרבה זמן. איש השלג - שיחה 10:04, 29 ביוני 2012 (IDT)

זבובים משמיעים יבבות?[עריכת קוד מקור]

בסרטון הזה ניתן לראות זבובים נתפסים ע״י מלכודת ונוס (צמח טורף). לעתים (לדוגמה בין 2:06 ל־2:30) ניתן לשמוע מה שנשמע כמו יבבות. האם זבובים משמיעים קולות (לאו דווקא יבבות) בכוונה? אני מנחש שזבובים אחרים לא ישמעו יבבות כאלה ולא יוכלו לעזור (ולכן אין בהן טעם) וכן ב־2:33 יש קול שמזכיר גיהוק (לכאורה של הצמח, מה שמעלה את החשד שמדובר בקולות רקע שהוספו ע״י יוצרי התוכנית), אבל יכול להיות שאני טועה. זה אמיתי? נו, טובשיחה 20:50, 28 ביוני 2012 (IDT)

אודרי 2 עשה גרעפסים. לא נראה לי שיש עוד צמח חוץ ממנו עם קיבה וצינור עיכול גמיש ולח. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:04, 29 ביוני 2012 (IDT)
לא נראה לי, שהזבוב האומלל קורא לעזרה או שקריאתו האחרונה מודעת ומכוונת לאיזו תכלית. זה כנראה הקול שיצור חי משמיע בשניות חייו האחרונות, כשהוא נמחץ למוות. קשה לרחם על זבוב, אבל זה מה שהרגשתי לשמע השוועה הזאת.שלומית קדם - שיחה 23:18, 30 ביוני 2012 (IDT)
גם אם זה נכון סביר שאם הוא משמיע קול אז בהקשרים אחרים לפחות השמעת הקול תועיל אחרת מראש לא תהיה לו יכולת לזה.אריק1111 - שיחה 00:40, 1 ביולי 2012 (IDT)
סביר להניח שהיבבות והגיהוקים הושמעו על ידי עובדי ה-BBC. פעם הם שידרו סדרה מרתקת על חמשת החושים והפרק האחרון בסדרה הוקדש לסיקור ההפקה שלה. הם הדגימו איך מוסיפים אפקט של ברק חשמלי מסביב לדגי חשמל וגרמו מספיק אכזבה לילד אחד כדי שיזכור זאת עשרים שנה אחר כך במענה לשאלתך. ליאור पॣ • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 00:57, 1 ביולי 2012 (IDT)

איפה בוקים את חלוקת התקציב?[עריכת קוד מקור]

איפה רואים חלוקה כללית של התקציב לשנה(ללא תת-סעפים כמו שלט חדש לעירית פתח תקווה, אלא רק דברים כמו חינוך, בטחון וכו')? 79.177.192.118 22:08, 28 ביוני 2012 (IDT)

נסה באתר "התקציב הפתוח" [4] בהצלחה kotz - שיחה 22:23, 28 ביוני 2012 (IDT)
מה זה תשלום חובות? 79.177.192.118 23:26, 28 ביוני 2012 (IDT)
ראה חוב ציבורי--Eitan110 - שיחה 23:42, 28 ביוני 2012 (IDT)

שאלות בזואולוגיה[עריכת קוד מקור]

1. מבחינה מדעית, האם נכונה המחשבה הנפוצה שדוב מניח לנפשו / עוזב אדם שעושה את עצמו כמת?

2. מדוע נחש מוציא את לשונו המחודדת לעתים תכופות? 109.253.234.52 23:29, 28 ביוני 2012 (IDT)

2. אם אני לא טועה זה עוזר להם להריח.--Eitan110 - שיחה 23:37, 28 ביוני 2012 (IDT)
א. לשאלתך הראשונה: תלוי איך הוא תופס אותך באותה סיטואציה: כטרף או כאיום.
ב. הוא לא מריח, אלא טועם. לשונו אינה מחודדת, אלא מפוצלת, כך שהמולקולות שהוא טועם מאפשרות לו לקבל גם מידע כיווני (כמו שתי אוזניים). בנצי - שיחה 00:07, 29 ביוני 2012 (IDT)
מה ההבדל בהקשר הזה בין טעם לריח? דניאל תרמו ערך 00:32, 29 ביוני 2012 (IDT)
סוג המולקולות הנקשרות לקולטנים באיברי החישה המתאימים. כמו אצלך: אתה לא טועם עם האף, ולא רק מסיבה טכנית; ואינך מריח עם הלשון. בנצי - שיחה 01:46, 29 ביוני 2012 (IDT)
ההבדל בין ריח וטעם אינו "סוג המולקולות" אלא מצבן: כשמדובר בתמיסה (כולל מזון המומס ברוק) מדובר ב"טעם", ולעומת זאת, תגובת איברי החישה למולקולות שמרחפות באוויר היא "הרחה". לכן מקובל (ונכון) לומר שהנחשים מריחים בלשונם, וכך גם כתוב בערך נחש. לשאלה הראשונה התשובה היא, כמו בהרבה מקרים אחרים, "תלוי". איך הדוב והאדם המתחזה למת הגיעו למצבם הנוכחי? האם הדוב פצוע? רעב? שפוי? בגדול השאלה היא אם הדוב רואה אותך כאיום או כארוחה. אם האפשרות הראשונה, הרי שבתור מת האיום הוסר והדוב ילך למקום אחר. אם האפשרות השנייה, הרי שבתור מת הארוחה מוכנה, והדוב ייגש לשלב הבא, של אכילתך. קיפודנחש - שיחה 02:21, 29 ביוני 2012 (IDT)
א. גם רירית האף לחה, והמולקולות מגיעות לקולטנים דרך שכבת הלחות, שבלעדיה החישה כמעט ולא קורית. לכן, אני עדיין סבור שמדובר בפונקציות שונות - למשל, לא תוכל להריח בלשונך. יתר על כן, מנקודת מבט פיזיולוגית, תתרן אינו מריח, אבל טועם. אילו כדבריך, הליקוי היה מופיע גם בלשונו של התתרן, עם לחות או בלעדיה. בנצי - שיחה 04:10, 29 ביוני 2012 (IDT)
ב. לגבי השאלה הראשונה: זה בדיוק מה שאמרתי. בנצי - שיחה 04:10, 29 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מבין איך בנצי הגיע למסקנות שלו. רירית האף לחה לא כדי לשפר את החישה אלא כדי להגן על המבנים הפנימיים. הדבר היחיד שחש הוא קצוות עצביים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 05:58, 29 ביוני 2012 (IDT)
כמו קיפודנחש, גם אני סבור שההבדל בין חוש הטעם לחוש הריח הוא רק במצב הצבירה של החומר אותו חשים. לכן הנחש מריח באמצעות הלשון. דניאל תרמו ערך 10:07, 29 ביוני 2012 (IDT)
אני לא חושב שההבדל הוא במצב הצבירה בלבד. הרי החלק שחש הוא הקצה העצבי שיש במקום. יש כל מיני קצוות עצביים. יש כאלה שרגישים ללחץ (כמו חוש המישוש) יש כאלה שרגישים לכאב וכך הלאה. הקולטנים באף אכן רגישים למולקולות במצב צבירה גזי, אבל אני לא חושב שבזה מסתכם כל ההבדל. לפי דעתי, ההבדל הוא גם במבנה הקולטן. כמו שאמר בנצי: לא ניתן להריח עם הרגל או לטעם עם היד. סוג הקולטנים יקבע את החישה.
לגבי ההגדרה של ריח לעומת טעם אני לא יודע מה בדיוק ההגדרה הלשונית של שני החושים האלה. בהתחשב בכך שהנחש מוציא את הלשון וחש איתו את הסביבה, בלי לגעת בסביבה, אני מניח שאפשר לומר "מריח את הסביבה" בלי לשגות יותר מדי. מצד שני, בהתחשב בכך שהאבר המדובר הוא לשון ובדרך כלל טועמים עם הלשון, אז כנראה שגם "טועם את הסביבה" יהיה סביר. ראו גם אבר יעקובסון. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:38, 29 ביוני 2012 (IDT)
קראתי את דבריכם, שהנחש מריח (או 'טועם') את הסביבה בלשונו, ואני לא מצליח להבין זאת; הרי יש לנחש אף, וא"כ למה הוא מיועד?! גדולה מזאת, מדוע הוא אינו יכול להסתפק באף בלבד? 109.253.182.14 17:50, 29 ביוני 2012 (IDT)
את זה אני לא יודע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:30, 29 ביוני 2012 (IDT)

ציפור דרור[עריכת קוד מקור]

שלום האם זה נכון שאם תופסים ציפור דרור היא מתה? א"כ כעבור כמה זמן? אשמח לפירוט תודה.שמואל

בוודאות כן, אחרי מקסימום 15-14 שנים. וגם - אם מפזרים מלח על זנב של נחליאלי - הוא קופא ל-3 שניות, ואז אפשר ללכוד אותו. ראה גם כאן. חזרתישיחה 11:27, 29 ביוני 2012 (IDT)
ציפורי בר לא נועדו לחיות בשבי, וגם אם דרור (או כל ציפור אחרת) לא ימותו מיד, הרי גורלן בכלוב יהיה רע ומר. אם תפסת ציפור חולה או פצועה, עדיף לקחתה לווטרינר שמטפל בציפורים, או לבית חולים וטרינרי. אם אין אפשרות כזאת, יש להחזיק אותה במקום מוגן מסכנה, לתת לה אוכל ומים ולשחרר אותה ברגע שייראה שהיא מסוגלת לעוף ולהישמר מסכנות. לעתים קרובות ציפור מותשת מחום או קור קיצוניים או מרוח סופה, תתאושש כעבור שעות אחדות ותעוף לדרכה בריאה ושלמה.שלומית קדם - שיחה 23:26, 30 ביוני 2012 (IDT)

טענה ישית או כללית?[עריכת קוד מקור]

הטענה "רק בבית שלי יש גמדים" היא טענה ישית או טענה כללית? מצד אחד מופיע המילה "יש" ומצד שני מופיע המילה "רק". איש השלג - שיחה 10:22, 29 ביוני 2012 (IDT)

הטענה היא "בכל בית אחר אין גמדים". עוזי ו. - שיחה 10:30, 29 ביוני 2012 (IDT)
לא מדויק, זו הטענה "בבית שלי יש גמדים ובכל בית אחר אין", או לחלופין "יש בית עם גמדים ובכל בית שאינו שלי אין". דניאל תרמו ערך 10:40, 29 ביוני 2012 (IDT)
יש בטענה הזו גם תנאי וגם הצהרה על קיום, מדובר בטענה ישית או כללית? גם מהטענה של עוזי משתמע "בבית שלי יש גמדים" שזו הצהרה ישית וממבנה הטענה שלו משתמע גם תנאי. [[משתמש:איש השלג|איש kotz - שיחה 12:35, 29 ביוני 2012 (IDT)השלג]] - שיחה 11:55, 29 ביוני 2012 (IDT)
זו טענה ישית. היא מהצורה . דניאל תרמו ערך 12:23, 29 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, אני לא מכיר את הסימון המתמטי, אבל מה שאני מבין מהתחביר הוא שמדובר בשתי טענות נפרדות שסתם עושות שימוש באותו מושא: (טענה א) בבית שלי יש גמדים. (טענה ב) טענה א נכונה רק לבית שלי. Nachy שיחה 12:28, 29 ביוני 2012 (IDT)
רק כשיצמחו לי שערות על כף היד. עוזי ו. - שיחה 15:39, 29 ביוני 2012 (IDT)

כתב דניאל: הטענה היא: יש בית שהוא (א) הבית שלי ו-(ב) הוא היחיד שיש בו גמדים. kotz - שיחה 12:35, 29 ביוני 2012 (IDT)

וואלה, אז זכיתי לכוון לדעתו של בוגר קורס בלוגיקה פורמלית :) Nachy שיחה 12:39, 29 ביוני 2012 (IDT)
מה שכן, מהניסוח של איש השלג יכול להתשמע ש"הבית שלי" הוא בית מסוים מסומן a, ואז הטענה היא מהצורה , שהיא טענה כללית. הפתרון תלוי בתחביר המקובל בשפה שאיש השלג עוסק בה. דניאל תרמו ערך 12:51, 29 ביוני 2012 (IDT)
דניאל אתה בטוח שהטענה "רק בבית שלי יש גמדים" ==> "יש בית שהוא שלי"?--Eitan110 - שיחה 14:18, 29 ביוני 2012 (IDT)
"רק" היא לא מילה מקובלת בלוגיקה פורמלית, ולכן בלית ברירה פונים למשמעות בשפה טבעית. לכאורה "רק" בשפה מעיד על קיום. אפשר כמובן לייחס למילה משמעות אחרת ולקבל פסוק אחר. דניאל תרמו ערך 19:56, 29 ביוני 2012 (IDT)
האם הטענה כולה חייבת להיות ישית או כללית או שאפשר לפרקה לשתי טענות נפרדות שאחת מהן ישית ואחת מהן כללית? איש השלג - שיחה 21:11, 29 ביוני 2012 (IDT)
אפשר יהיה להשיב אם תציין במדויק את ההגדרות שלך (מה זה "ישי", מה זה "כללי", מה זה "רק", מה זה "שלי" ומה זה "לפרק"). דניאל תרמו ערך 13:16, 30 ביוני 2012 (IDT)
טענה ישית היא טענה המתחייבת על קיום של פרט. טענה כללית היא טענה המתחייבת שאם מתקיים תנאי מסוים מתקיימת בהכרח גם התוצאה שלו. רק ילדים הם יפים הוא משפט שקול ל-"כל היפים הם ילדים" שהיא טענה כללית כפי שהגדרתי מקודם. לפרק משפט בשפה טבעית כגון עברית היא לחלץ ממנו טענות ישיות ו/או כלליות. איש השלג - שיחה 14:42, 30 ביוני 2012 (IDT)

קריאת מחשבות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

טורים[עריכת קוד מקור]

  1. איך מגיעים ל ? כלומר אם יש לי פונק' רציונלית ואני רוצה לכתוב אותה כטור.
  2. יש שלכם איזה טיפ איך לזכור טיילור של קוסינוס וסינוס? 109.67.212.152 15:32, 29 ביוני 2012 (IDT)
1. מתחילים בטור , מורידים 1 ומחלקים ב-z.
2. אפשר לקחת את החלק הממשי או המדומה של (עדיין צריך לזכור את הטור של האקספוננט, אבל זה חוסך שני נוירונים). עוזי ו. - שיחה 15:42, 29 ביוני 2012 (IDT)
  1. אני מגיע ל ולא יודע להמשיך.
  2. , איך מכאן מוצאים את הטור של כ"א מהם( כלומר למצוא חלק ממשי ומדומה)? 109.67.212.152 15:52, 29 ביוני 2012 (IDT)
  1. שים לב לערכים של . מצטמצם.
  2. וכנ״ל לגבי . נו, טובשיחה 16:24, 29 ביוני 2012 (IDT)
ואיך הגעת לביטוי האחרון? זה מה שאני מחפש, לא לזכור אותו בעל-פה, אלא להכיר שיטה טובה למצוא את התוצאה הזאת.
אפשרות אחת היא להשתמש בנוסחת אוילר על פיתוח לטור טיילור של אבל אתה יכול לחשב ישירות, לפי ההגדרה, טור טיילור גם לסינוס וקוסינוס. מה שמאפשר לתת נוסחה סגורה היא העובדה שהנגזרות של סינוס וקוסינוס הן מחזוריות (למשל: ). בברכה, MathKnight (שיחה) 21:23, 29 ביוני 2012 (IDT)
  1. הטעות שלך היא שאתה לא שם אינדקסים בביטוי לטור: מה שצריך להיות זה ומכאן אתה יכול להבין מאיפה הטעות שלך בחישוב שיוצרת את ה- שלא צריך להיות שם.
  2. כן, קח חלק ממשי ומדומה וזכור ש-. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:29, 29 ביוני 2012 (IDT)
איך מפתחים את לחלק ממשי ומדומה? 109.67.212.152 17:57, 29 ביוני 2012 (IDT)
חשב כיצד ייראו החזקות השונות של i (רמז: יש מחזוריות) ואז קבץ איברים בהתאם. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:08, 29 ביוני 2012 (IDT)

הוצאת לשון הכלב בחוץ (זואולוגיה)[עריכת קוד מקור]

מקובל להניח שהכלב מוציא את לשונו בחוץ על מנת לקרר את גופו. מי ששם לב, יראה שבזמן ה'צינון' הוא בעצם נושם ונושף; או במילים אחרות, הוא מבצע פעילות נשימתית. פעולת הצינון היא תמידית אצל הכלבים וניתן לראות אותה כמעט בכל עת. כעת אוכל לשאול את שאלתי: הרי פעולת "הצינון" גורמת לחדירת אויר בלתי מסונן אל תוך הריאות, שכן האף מלוחלח ומשוער ולוכד אורחים לא רצויים בנשימה, א"כ, האם ניתן לומר שמערכת הנשימה אצל הכלב לקויה מבחינה בטיחותית - בגלל מערכת הצינון שלו? 109.253.182.14 17:59, 29 ביוני 2012 (IDT)

בטבע יש הרבה דברים שנראים כ"ליקויים בטיחותיים". למשל - העובדה שהאדם הולך על שתיים (ולא על ארבע) חושפת לפגיעות את החזה והבטן, שהם אזורים רגישים מאוד. אם ליקוי מסויים הוא הרסני, האבולוציה תדאג לתיקונו או להכחדת המין. במשפחת הכלביים נושמים כך כבר עשרות מיליוני שנים (לפחות), אז כנראה שבינתיים הם מסתדרים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רצון חופשי[עריכת קוד מקור]

האם יצור חד תאי יודע להחליט? או שזה כמו מכונה שרק מריצה אלגוריתם של "אם יותר חם בצד שמאל אז תזוז ימינה"?109.67.212.152 19:25, 29 ביוני 2012 (IDT)

יצור חד תאי יכול רק להגיב לתנאי הסביבה בלי מחשבה כלשהי. היצור מתוכנן בעזרת DNA להגיב לשינויים בסביבה. למשל: יכול לייצר חלבון שיסייע לו להתמודד עם התנאים החדשים או ישתדל לזוז, כפי שאמרת, לצד אחר. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:32, 29 ביוני 2012 (IDT)
איפה עובר הגבול בין האמבה לבן אדם? לא נראה לי שיש כרגע תשובה טובה לשאלה הזאת. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:38, 29 ביוני 2012 (IDT)
כלומר חד תאי הוא מכונה דטרמיניסטית לגמרי? בהינתן תנאי התחלה אתה יכול באופן חד ערכי לקבוע מה יהיה החלבון שהוא יתחיל לייצר ולאיזה צד הוא יזוז? 109.67.212.152 19:57, 29 ביוני 2012 (IDT)
לכאורה כן, אבל אני לא חושב שיש לאדם מספיק ידע כדי לבצע את החישובים הרלוונטים. רבים יגידו שגם לאדם אין רצון חופשי, ושבהינתן כוח חישובי מספק ניתן לחזות במדויק את פעולותיו. דניאל תרמו ערך 19:59, 29 ביוני 2012 (IDT)
זה פשוט זוועתי! זה אומר שגם תחושת היאוש שלי היא תגובה חזויה מראש ואין שום דרך להיות חופשי ביקום כולו. וגם הפנטזיה שאני יכול לברוח אליה היא גם לא חופש אלא התניה. ואפילו אם אני אגביר את תחושת הפנטזיה על ידי חומרים כימיים אני עדיין אעשה רק מה שהאלגוריתם שלי אומר לי. זוועה. 109.67.212.152 20:31, 29 ביוני 2012 (IDT)
אדם הוא יצור רב תאי מורכב שלא כל כך קל לחשב את פעולותיו. אני בספק אם הדבר אפשרי בכלל. לגבי אמבה ויצורים חד תאיים נוספים: אין להם יכולת לחשוב. הם אכן יצורים די דטרמינסטים. בגלל מספרם הגבוה ובגלל טעויות בביצוע המטלה (מוטציה) נוצר השוני בתגובה. לא כי אמבה מסוימת "חשבה" ש"עדיף" לה לעשות X ולא Y, אלא נפלה שגיאה בביצוע כתוצאה מגורם כלשהו. לרב הטעות הזאת גורמת למות התא, אך לפעמים לא. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:07, 29 ביוני 2012 (IDT)
שאלת היכולת לחשב היא לא מהותית בבעיה הדטרמינסטית ורצון חופשי. השאלה אם משהו נקבע מראש (באופן דטרמינסטי) לא תלויה ביכולת שלנו לחזות מה יקרה. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:14, 29 ביוני 2012 (IDT)
השאלה הזאת סבוכה. במסגרת התארים שלמדתי הגעתי גם ללימודי פסיכולוגיה (אם כי לא לתואר, אלא כקורסי חובה במסגרת תארים אחרים). רדוקציביזציה של האדם לכדי מכונה ביולוגית בלבד מתעלמת מפן חשוב של חשיבה. אני לא חושב שאדם הוא יצור דטרמננטי בהגדרה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:16, 29 ביוני 2012 (IDT)
מידת הדטרמניסטיות אינה תלויה ברמת המורכבות החשיבתית של היצור. הכלל היחידי הוא שחייבת להיות חוקיות מוגדרת מראש לכל פעולות היצור. ההפך מדטרמיניזם הוא אינו בחירה חופשית או פעולה אקראית. גם אדם שזז ממקום מסוים כשחם לו אינו באמת "מחליט" כי מלכתחילה לא הייתה לו באמת בחירה אחרת, אלא הוא רק מושלה לחשוב כך. אני זוכר שראיתי פעם ניסוי שבו
חיברו אדם שמכונה שסרקה את מוחו וידעו 6 דקות מראש מה הוא הולך לעשות. איש השלג - שיחה 21:20, 29 ביוני 2012 (IDT)
לא 6 דקות אלא 0.6 שניות. לא מדובר על חיזוי מה תהיה החלטה, אלא מעקב אחרי הסיגנל מרגע ההחלטה ועד לסיגנל שנשלח לשריר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:53, 29 ביוני 2012 (IDT)
סר רוג'ר פנרוז טוען להוכחה ששוללת את האפשרות שהאדם הוא מכונת טיורינג או בכלל דטרמיניסטי. למיטב הבנתי המיינסטרים לא מקבל את טענותיו, אבל אני לא מצאתי בהן פגם. לגבי התנהגות חד תאיים - יש תיאור נפלא של פיינמן בו הוא לועג לפשטנות שמלמדים הביולוגים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:50, 29 ביוני 2012 (IDT)
לגבי הטיעון של פנרוז: [5]. דניאל תרמו ערך 23:38, 29 ביוני 2012 (IDT)
ראיתי תגובות כאלו בעבר. משעשע שהם כולם טוענים שפנרוז טרחן ולא-ברור, אבל ברגע שבוקים את ההפרכה-עאלק שלהם מגלים שלידם פנרוז ברור, נהיר וקולח להפליא. אציין שבהמשך הספר פנרוז בהחלט מתייחס לשאלה האונטולוגית ובסופו של חשבון הוא מסכם את זה בערך ככה - "אין לי מה לומר למי שטוען שהחדר הסיני יודע סינית, אבל ברור לי שהוא ממש מוזר". אני אישית חושד שאנשים שטוענים את זה אינם קיימים, לפחות לא בתור אנשים. אין להם תודעה והם רובוטים. דניאל, האם החדר הסיני יודע סינית? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 01:49, 30 ביוני 2012 (IDT)
או שלא קראת את המאמר של גדי או שלא הבנת אותו. אין שום קשר בין תגובתך לדבריו. בכלל לא התייחסת לנקודה של גדי. דניאל תרמו ערך 13:11, 30 ביוני 2012 (IDT)

הכשל הלוגי של גדי מסומן בשורה הבאה. אני מציין זאת מפני שדניאל טוען בתוקף שלא ציינתי זאת[עריכת קוד מקור]

עניתי גם עניתי, רק שהתשובה שלי לא מוצאת חן בעיני כבודו. השבתי ש'אין נקודה של גדי. גדי טוען שהפונקציה "מבינה". זה בדיוק כמו הטענה שהחדר הסיני מבין סינית. לטעמי זו שגילת צואת פרים, במחילה מכבודו של גדי, וגם מכבודך אם אתה סבור כמוהו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:29, 30 ביוני 2012 (IDT)
אגב, בניגוד לדבריו של גדי נראה שפנרוז סבור שהמוח הוא מכונה, אלא שהיא אינה מכונת טיורינג. אילן ממחשב לא לו
הפנייה לחדר הסיני מראה שאתה מפספס את הנקודה. השאלה כאן בכלל אינה האם אנשים חשים משהו מעבר למכונות טיורינג. השאלה היא האם אנשים שקולים חישובית למכונת טיורינג. פנרוז ניסה להראות שלא באמצעות טיעון מדח"ניקי, וגדי מראה שהטיעון הזה לא עובד. דניאל תרמו ערך 18:01, 30 ביוני 2012 (IDT)
אני מקווה שברור לך שאני, בשיקוף מושלם לך, סבור שגדי ואתה הם אלה שמפקששים את הנקודה. הטיעון של פנרוז אינו מד"חניקי אפילו שהוא מנסה לעשות אותו כזה, לפחות בעיני. הוא בעצם אומר - תשמע, אם אנחנו מכונות טיורינג אז א' ב' ו ג' מתקיימים, ואם תעצור לחשוב על זה תראה שא' ב' ו ג' הגיוניים כמו שטענת החדר הסיני הגיונית. ואם להיות ספציפי - אם אנחנו מכונות טיורינג אז גדי צודק - הפונקציה שמקבלת מכונה וקלט ומחזירה תשובה יודעת משהו. אבל זו בסך הכל פונקציה מטומטמת, היא לא יכולה לדעת כלום.
כל הסיפור של "המוח הוא מחשב, בלה בלה בלה" עקום לגמרי. יש את מבחן טיורינג, שכביכול טוען שאם מחשב מסוגל להטעות אדם אז הוא אדם. הטיעון הזה מבוסס חזק מאד על המסורת הגלילאית - מה שיש זה מה שניתן למדידה ואין בלתו. אבל זה טאוטולוגי לגמרי. ההכרזה "זה כל מה שיש" נשענת על זה שלא נמדד שום דבר אחר, וזה שלא נמדד שום דבר אחר מבוססת על זה שאין מה למדוד- כלומר שזה כל מה שיש. ואם מקבלים את זה - שפינוזה קיבל את זה - אז גם למערכת סטראו שלי יש תודעה.
הרבה מדענים בשלב מסויים, בד"כ לקראת ערוב ימיהם, מתמקדים יותר בפילוסופיה מאשר במדע. זה לא פלא שהתחומים אצלם מעורבבים. הם חשים שזה באמת בא ביחד - ולמען האמת אני די מסכים איתם. זוכר איך פנרוז מנסה להסביר, כמעט מתחנן להבנה של הקורא, את היופי שיש בהוכחה מתמטית? אז גדי חושב שמתמטיקה ופילוסופיה זה חלב ובשר. אוקי, אני לא מכיר את גדי והוא מן הסתם ברנש חכם, אבל כבר כמה אלפי שנים שיש ברנשים חכמים בצד של אפלטון וברנשים חכמים בצד של אריסטו, ולמען האמת לא התקדמנו בויכוח הזה מאז, ואם היינו יכולים לבדוק אני מנחש שלפני 60,000 שנים היו ציידים/לקטנים התווכחו על העניין הזה ליד המדורה. אז תגיד, החדר הסיני מבין סינית? אילן ממחשב לא לו
נחמד שאתה חושב שסיפור המוח כמחשב הוא מופרך. נחמד שאתה חושב שהחדר הסיני מוכיח זאת. אבל כל זה לא קשור לגדי. גדי תוקף טיעון ספיציפי של פנרוז (ולא את כל התזה שלו). הוא תוקף את ההוכחה המד"חניקית לכאורה, שיש חישוב שאדם עושה ומכונת טיורינג נכשלת בו. גדי מראה את הכשל בהוכחה (המתמטית להמדרין). רוצה להסיק את המסקנות שלך תחת הנחות או רעיונות אחרים? בהצלחה. אבל ממתמטיקה טהורה לא תבוא הישועה. דניאל תרמו ערך 18:52, 30 ביוני 2012 (IDT)
מעולם לא טענתי שההוכחה של פנרוז מתמטית. כתבתי בפירוש הטיעון של פנרוז אינו מד"חניקי אפילו שהוא מנסה לעשות אותו כזה, לפחות בעיני. עדיין - זו הוכחה. אתה לא מקבל אותה - זכותך. אני אישית חושב שהנימוק של גדי מופרך לגמרי. זכותי. פנרוז חושב שהמוח הוא מכונת חישוב קואנטית, א-דטרמינסטית וא-טיורינג. זכותו. רון האבארד חושב שנשמות של חייזרים מתים... טוב, זו אינה זכותו, זו התחמקות מתשלום מסים. אילן ממחשב לא לו
הגבת על המאמר של גדי. המאמר של גדי עוסק בהוכחה מתמטית של פנרוז. אם אתה לא מדבר ספיציפית על ההוכחה הזו אתה לא מדבר על העניין. דניאל תרמו ערך 21:06, 30 ביוני 2012 (IDT)
דניאל, אתה מקשיב רק לעצמך. [[[ויקיפדיה:הכה את המומחה#הכשל הלוגי של גדי מסומן בשורה הבאה. אני מציין זאת מפני שדניאל טוען בתוקף שלא ציינתי זאת||עניתי]]] לך, ושוב עניתי לך, ושוב - אבל אתה לא מסוגל לקבל את עצם הרעיון שהוכחה שפסולה בעיניך אינה פסולה בעיני. inb4 שתטען "אין דבר כזה בעיני/בעיניך, זו הוכחה מתמטית!" - זה טיעון סרק מפני שתולדות המתמטיקה שזורים ויכוחים על תקפות הוכחות לכל אורכם. כעובדה פנרוז חושב שההוכחה שלו תקפה, וגם אני. גדי ואתה חושבים אחרת? שוין. אפשר בבקשה לסיים את הלופ המיותר הזה? הנה ההוראה - Return(error (void )) הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:16, 30 ביוני 2012 (IDT)
אם אתה חושב שהטיעון של גדי הוא שהמכונה מבינה, ואתה מבין כאן את המילה "מבינה" באותו מובן של החדר הסיני, אז לא הבנת כלום. דניאל תרמו ערך 00:59, 1 ביולי 2012 (IDT)
שלום אילן. למיטב זכרוני צואת השוורים שאליה דניאל קישר לא מתייחסת לטיעון החדר הסיני, בפרט מכיוון שהטיעון של פנרוז שעליו הוא מדבר גם הוא לא מתייחס לחדר הסיני. אני עצמי לא מקבל גם את טיעוני החדר הסיני למיניהם, אבל הדיונים עליהם קצת פחות מעניינים (בשורה התחתונה, אני חושב שה"הבנה" שאנחנו מתיימרים להחזיק בה אינה עמוקה יותר מזו של החדר הסיני, ואיני בטוח שאני מבין איזה עוד עומק פנרוז חושב שיש) ובפרט הם אינם מתמטיים ולכן לא רלוונטיים לבלוג.
מה שכן, הייתי שמח אם תוכל לצטט מהבלוג עצמו את הטיעון שאתה מייחס לי, כדי שאפשר יהיה להתייחס פרטנית לטענות שלך. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 08:39, 1 ביולי 2012 (IDT)
טוב, הצצתי שוב במאמרים שלי. לרוע המזל, נראה לי שהתוכן המתמטי מגיע בעיקר בפוסט השני, שבו אני מסביר במפורש למה הבניה של פנרוז בעייתית - כי הוא בונה אלגוריתם (שאליו הוא מנסה להתייחס כבן אדם, אבל לא ברור לי מה מייחד אותו מאלגוריתמים אחרים) שמביס מכונת טיורינג ספציפית נתונה, אבל לא ברור איך הוא מסוגל להביס את כל מכונות הטיורינג בו זמנית (ולהביס מכונת טיורינג נתונה - את זה יכולות לעשות אפילו מכונות טיורינג).
אילן, אם יש לך השגות על התוכן המתמטי הזה, אשמח מאוד לשמוע. דומני שהטיעונים שלך לא מדברים עליו אלא על עניין ה"ידיעה" שהוא בעייתי מלכתחילה כי פנרוז מערב אותו בטיעון המתמטי שלו בלי להבהיר באופן מדויק מה הוא בדיוק אומר. אם יש לך השגות על עניין ה"ידיעה", אני ממליץ להתחיל את הדיון מהגדרה מדויקת וחד משמעית ככל האפשר של מהי ידיעה אצל אדם ומהי ידיעה אצל מכונת טיורינג. החשד שלי הוא שעמדך הא-פריורית היא שמכונת טיורינג אינה יכולה לדעת כלום, ולכן אין פלא שהאדם "עדיף" עליה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:27, 1 ביולי 2012 (IDT)

שבירה - שני פנים להשגה שיש לי, אחת נוגעת לידיעה, השנייה מתמטית[עריכת קוד מקור]

שתיהן מופיעות בפסקה הבאה:

"אני לא יכול לומר שאני מבין עד הסוף את מה שפנרוז אומר כאן על "לדעת", וזה נראה לי כמו התחמקות. אבל זה לא חשוב; פנרוז מפספס משום מה את הבעיה העיקרית כאן – גם H יכולה "לדעת" ש-Q לא עוצרת; היא פשוט לא יכולה להגיד את זה."

ההשגה הראשונה היא נושא הידיעה, שמופיע במרכאות. ברור מאליו שהמושג מעורפל, לפנרוז לי וגם לך. אבל לך אין בעייה ליחס אותו - עם כל הבעייתיות - לפונקציה. כטיעון תומך אתה מביא את הבנייה הנאה של פונציה שפולטת את עצמה, ובהמשך טוען שזיהוי כזה הוא כל הידיעה הנחוצה לנו. בשפתך:

"H כזו שכחלק ממה שהיא עושה היא מחשבת את Q מתוך הקידוד שלה עצמה, ואז בודקת האם Q=M_{n}, כאשר \left(n,n\right) הוא הקלט שלה. אם התשובה חיובית, אז H יודעת שהקלט שהיא מטפלת בו כרגע הוא מה שאכנה "הנודניק של פנרוז""

לזכותך יאמר שסייגת את נושא הידיעה במרכאות, אבל לא די בכך. מדוע? מפני שאחת משתיים - או שאתה טוען פה בעצם שההוכחה המקובלת לכך שאין פתרון כללי לבעיית העצירה אינו תקף (הפונקציה יכולה לדעת שזה לא עוצר רק לא נתנו לה דרך לומר את זה, שזו "רמאות" של פנרוז לטענתך - אבל אם זו רמאות אז גם ההוכחה המקובלת לבעיית העצירה היא רמאות) או שאתה מייחס לפונקציה איזו ידיעה מיסטית מסגנון החדר הסיני - משהו שלא ניתן לניסוח פורמלי (ולכן לא שובר את ההוכחה שאין פתרון כללי לבעיית העצירה) אבל איכשהו, בכל זאת קיים - ופה באה תגובת צואת-הפרים שלי, שבמבט שני אפשר שהיא פוגענית. אני מתנצל אם זה כך - אתוודה שאני מאובחן על גבול האוטיזם וטאקט זה משהו שמעבר ליכולותי.
מעולם לא למדתי את משפטי גדל באופן פורמלי, אבל אני זוכר שפרופ' קלעי אמר שההוכחה שלהם נשענת על אותו תעלול - כלומר בניית משפט בלתי-יכיח על ידי האבסת המשפט בתוכנו-הוא. ואז בכלל אתה מפליג למחוזות רחוקים - לא רק שלא הוכח שבעיית העצירה לא ניתנת לפתרון כללי, אלא גם משפטי גדל בעצם אינם מוכחים. בשורה התחתונה, אם מסלקים מיני מרעין בישין, פנרוז מדייק: כל אדם סביר יסתכל על הבעייה המוצגת וידחה אותה בעצבים. אבל פונקציה שתדחה את זה בעצבים קיימת רק אם היא פתרון כללי לבעיית העצירה ודומני שלכך אתה לא תסכים. אני אגב בטוח שיש פתרון כללי לבעיית העצירה, אבל זה מפני שהחלקתי על השכל בקטנותי קריצה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:43, 1 ביולי 2012 (IDT)

אילן, סלח לי על התערבותי הפושעת, ובייחוד שאינה מעניינו של הדיון שאיני מהין להבין בו דבר, אך התואיל לגלות את אוזן עבדך למשמעותו של מונח שאתה משתמש בו כל העת בחתימתך? מהי ה"פיקנופודיה" הזו, ומדוע היא טובה ממני? אביתר ג'שיחהתרומות • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 17:59, 1 ביולי 2012 (IDT).
בורות אינה פשע, רק ההצמדות לה, לפחות בעיני. ראהשיחת_משתמש:אילן_שמעוני#פיקנופדיה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:18, 3 ביולי 2012 (IDT)
  1. אין פתרון לבעיית העצירה וההוכחה לכך תקפה לחלוטין (עד כמה שהוכחה מתמטית יכולה להיות תקפה). למרבה המזל, בעיית העצירה מנוסחת בצורה מתמטית-פורמלית מדויקת, ולכן דיוני ה"ידיעה" אינם רלוונטיים אליה. אם פנרוז היה מוכיח שאדם מסוגל לפתור את בעיית העצירה הייתי משתחווה לו וכותב פוסטים נלהבים בעניין; הוא לא הוכיח זאת. אם לחדד - פנרוז לא הציג שום דוגמה לשפה שאינה כריעה על ידי מכונת טיורינג, אך בן אדם יכול להכריע. גרוע מכל: פנרוז עירב בדיון המתמטי שלו את המושג "ידיעה" שהוא חסר פשר מתמטי, ואילץ אותי לנחש מה הוא רוצה.
  2. למרות שלא פירטתי זאת בפוסט, האופן שבו אני מתייחס ל"ידע" של המכונה הוא בתור "נניח שבן אדם היה מקבל את כל האינפורמציה שהמכונה קיבלה, האם האדם היה יודע את פריט המידע הזה או לא?". אני סבור שהתשובה כאן חיובית, ולכן אם עדיין טוענים שהדוגמה של פנרוז מוכיחה שיש דברים שהאדם יודע ומכונת טיורינג אינה יודעת, הסיבה לכך נעוצה לא בדוגמה המתמטית של פנרוז אלא מראש בכך שמושג ה"ידע" עבור אדם ומושג ה"ידע" עבור מכונת טיורינג מוגדרים באופן שונה, או שפשוט מניחים א-פריורית שהם שונים. במילים אחרות, אני רוצה לומר לא שפנרוז טועה, אלא שהדוגמה המתמטית שלו לא אומרת כלום.
  3. ודאי שאיני טוען שום דבר על משפטי גדל. גיל קלעי צודק בתיאור הלא פורמלי שלו, אבל אני לא רואה איך אתה מסיק מכך ומהדברים שלכאורה אמרתי שמשפטי גדל לא מוכיחים משהו. משפטי גדל מדויקים ונכונים ונפלאים ואינם קשורים בשום צורה למושג ה"ידיעה" אלא בפרשנויות החוץ-מתמטיות שמנסים לקשור להם. הם עוסקים בכוח של מערכות פורמליות - דהיינו, אוסף של כלליים צורניים-פורמליים ליצירה של סדרות סימבולים מתוך סדרות סימבולים קיימות, ומוכיחים כי במערכות מסויימות שכאלו אין סדרת יצירה לפסוקים מסויימים. אני לא רואה איך משהו ממה שדנו פה כאן הורס את ההוכחה.
  4. "כל אדם סביר יסתכל על הבעייה המוצגת וידחה אותה בעצבים. אבל פונקציה שתדחה את זה בעצבים קיימת רק אם היא פתרון כללי לבעיית העצירה" - אני לא בטוח שאני מבין את המשמעות המדויקת של המשפט הזה, אבל למיטב הבנתי אתה טועה. שים לב להבדל המהותי שבין לדחות מקרה ספציפי, ובין להיות מסוגל לדחות את כל המקרים הלא נכונים, ולענות נכון על כל המקרים שהם כן נכונים (אסתייג בכך שאומר שאחרי קריאה חוזרת של הפוסט שלי אני חושב שיש תעלול מתמטי נוסף שאפשר לעשות כדי לחזק את העמדה של פנרוז, אבל עדיין לא חשבתי עליו עד הסוף).
  5. "צואת פרים" לא מפריע לי במיוחד. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 13:21, 1 ביולי 2012 (IDT)
טוב, ה"שיפור" שחשבתי עליו הוא משהו שכבר הצביעו עליו בתגובות, והסברתי שם למה הוא לא עוזר. אני נהיה סנילי...
אם לחדד את הבעיה בטיעון המתמטי של פנרוז, הוא אומר שלכל מכונת טיורינג H שמנסה לפתור את בעיית העצירה קיימת מכונה Q ש"עובדת עליה", במובן זה ש-H עונה תשובה שגויה על Q. בנוסף לכך, Q מחושבת באופן דטרמיניסטי ופשוט מתוך H, ואפשר גם להניח שהתהליך הפיך (בהינתן Q שנבנתה מתוך H, אפשר לגלות את H). כעת פנרוז טוען שבן אדם P יכול לענות נכון על Q, בזמן ש-H נכשלת, ולכן האדם חזק יותר חישובית מ-H. עד כאן פנרוז צודק לגמרי.
הבעיה היא שאפשר גם לבנות מכונת טיורינג שיותר חזקה חישובית מ-H, לכל H ספציפית, ולכן מה שפנרוז צריך להראות הוא לא "לכל H אפשר להראות P שחזק ממנה" אלא "קיים P שחזק מכל H אפשרית". מה זה "חזק"? זה אומר ש-P חייב לענות נכון על כל קלט ש-H עונה עליו נכון, ובנוסף שיהיה קלט ש-H לא עונה עליו נכון אבל P כן, וזאת לכל H. אני טוען שפנרוז לא הציג בניה של אף P כזה.
ה"רמאות" (אני בטוח שפנרוז לא ניסה לרמות אלא חשב שהטיעון שלו תקף) נעוצה בכך שפנרוז קודם כל הציג את H, ואז בנה את P כך שתתאים ל-H. הבעיה כאן היא שאם אנחנו רוצים לתקוף כל H שפותרת את בעיית העצירה, צריך לתת תיאור של P שהוא בלתי תלוי ב-H ספציפית זו או אחרת. הדרך הנאיבית לעשות זאת, אם מאמצים את גישת פנרוז, היא זו: בהינתן M כלשהי, P תבדוק אם אותה M היא Q של איזו שהיא H ואם כן - יענה ש-M אינה עוצרת. טוב ויפה; אם H הזו היא אחת מהמכונות שניסו לפתור את בעיית העצירה, אז P אכן יענה תשובה נכונה בעוד ש-H תטעה. לרוע המזל, אם H אינה מכונה שפותרת את בעיית העצירה, ייתכן מאוד ש-M כן עוצרת ואז P של פנרוז טעה. כלומר, הוא גם לא יודע לפתור את בעיית העצירה ויש קלטים שעליהם הוא טועה; כעת קל להציג מכונת טיורינג שעונה נכון על לפחות אחד מהקלטים הללו ולכן המכונה הזו "יותר טובה מהאדם" על קלטים מסויימים.
זה כמובן מפריך רק בניה נאיבית, אבל פנרוז לא הציג שום דבר מחוכם יותר, עד כמה שאני יכול לראות. אשמח מאוד להתבדות. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 13:33, 1 ביולי 2012 (IDT)
הי. מתנצל על העיכוב בתשובה - אני עסוק יותר ממה שציפיתי בחופש הזה. לענייננו - גם ההוכחה המקורית לאין-פתרון-לבעיית-העצירה מדברת על מכונות טיורינג מסויימות עם קלט מסויים! ההוכחה המקורית מדברת על מכונת טיורינג (או אוטומט, או אלגוריתם- לאמשנה) שמסוגל להכריע, ומוסיפה לו את הסיפא של "קלט עוצר - לך להתחלה" ו "קלט יכנס ללולאה - סיים" ואז מוזנת בקלט מוגדר - היא עצמה. אין הבדל בין הדרישות שמציב פנרוז לאלו של ההוכחה הסטנדרטית. לכן - אם אתה פוסל את ההוכחה של פנרוז מתקבל שגם ההוכחה הסטנדרטית פסולה.
אני לא יודע מדוע כל כך חשובה לך הגדרת ה"ידיעה" משום שזה לא מהותי להוכחה של פנרוז. אדם סביר יחשוב על זה שניה או מאתיים, יצקצק בלשון וישלח את המשימה המטופשת הזו לכל הרוחות. האלגוריתם - לא. ברור שזה "לא פייר" כמו שאמרת... לא משנה אם אתה חושב כמו מאמין פרימיטיבי כמוני, שלאדם יש רצון חופשי, או כמו פנרוז, שגורס שאדם הוא מכונת חישוב קואנטית על אלגוריתמית ולא-טיורינגית, המסקנה המתבקשת היא שהאדם הוא בודאות לא מכונת טיורינג. ההגדרה של "ידיעה" לא משנה, מפני שיש פה מבחן תוצאה מאד ברור - לאלגוריתם די בתנאי זעיר על מנת לתקוע אותו בעניין. אדם - תצטרך קצת יותר מארבע שורות קוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:14, 3 ביולי 2012 (IDT)
אתה מבלבל בין שני דברים שונים. זה דבר אחד להוכיח שאין לבעית העצירה פתרון, כי לכל מכונה שמנסה לפתור את בעיית העצירה יש קלט אחד לפחות שעליו היא נכשלת; זה דבר אחר לגמרי להוכיח ש"האדם טוב יותר ממכונת טיורינג". האופן שבו פנרוז מנסה לעשות זאת, באופן שהוא בעיקר נפנוף ידיים, הוא להראות שלכל מכונה יש אדם שעונה נכון על קלט שעליו המכונה טועה. זה נכון, אבל לא אומר כלום כי גם לכל מכונה יש מכונה אחרת שעונה נכון על הקלט שעליו המכונה ההיא טועה, אז עליונות של האדם על המכונה אי אפשר להסיק מכאן. העניין הוא שפנרוז מנסה (אם אני מבין אותו) לטעון משהו שאפתני יותר - שהאדם יותר טוב מכל המכונות האפשריות בפתרון בעית העצירה (וזה מה שהדיון המתמטי הקצר שכתבתי כאן מדבר עליו).
אני לא מבין מה אתה מנסה לומר במשפטים כמו "יצקצק בלשון וישלח את המשימה המטופשת הזו לכל הרוחות". איזו משימה? למה לשלוח את המשימה "לכל הרוחות" מראה שהאדם טוב יותר ממכונת טיורינג? זה נראה כאילו זה אומר ההפך (שיש מטלות חישוביות שמכונת טיורינג יכולה לבצע אבל ל"אדם הסביר" לא יהיה כוח אליהן). מכל מקום, "המסקנה המתבקשת" שאתה מדבר עליה היא לא משהו שראיתי שאתה מוכיח בצורה כלשהי. אם אתה מעוניין לנהל דיון על הפן המתמטי של העניין, אני נאלץ לבקש ממך לנסח את הטענות שלך בצורה קצת יותר מתמטית ומדויקת, כי כרגע אני לא ממש מבין מה אתה רוצה. אם אתה רוצה לומר "האדם הוא לא מכונת טיורינג כי האדם הוא בשר ודם וניורונים ואילו מכונת טיורינג היא אובייקט מתמטי אבסטרקטי" אז בוודאי שאתה צודק; השאלה היא לא זו אלא האם היכולת החישובית של האדם גדולה מזו של מכונת טיורינג, דהיינו האם קיימת פונקציה מתמטית מהמספרים הטבעיים למספרים הטבעיים שאינה ניתנת לחישוב בידי מכונת טיורינג אבל ניתנת לחישוב בידי אדם. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 00:54, 3 ביולי 2012 (IDT)

סידור מספרים במקלדות שונות[עריכת קוד מקור]

איך זה שסידור הספרות במקלדת מחשב (בנומרי) ובמחשבון, הוא הפוך מהסידור בטלפון? בטלפון בדרך כלל הספרה 1 נמצאת למעלה, ובמחשבון ובנומרי, הספרה 1 נמצאת למטה. --87.68.251.173 21:25, 29 ביוני 2012 (IDT)

בקופה הרושמת של פעם, ה-1 היה למטה, ר' למשל כאן קובץ:Cmnational1.jpg. לכן במחשבונים ה-1 למטה. בטלפון חוגה, ה-1 היה למעלה, ר' למשל כאן קובץ:Telephone modele U43-MGR Lyon-IMG 9923.jpg, ולכן בטלפונים עם לחצנים, ה-1 למעלה.
בברכה kotz - שיחה 08:22, 1 ביולי 2012 (IDT)
והנה מקור [6] בברכה kotz - שיחה 08:25, 1 ביולי 2012 (IDT)

ניקוד באיגרוף[עריכת קוד מקור]

מי שמבינים איך עובד הניקוד באיגרוף, נא ראו שאלתי בשיחה: איגרוף#ניקוד. עידושיחה 22:07, 29 ביוני 2012 (IDT)

סתירה לוגית[עריכת קוד מקור]

נתונות שתי הטענות הבאות:
כל הילדים שמחים
כל הילדים לא שמחים

האם ניתן להסיק ממנה כי לא קיימים ילדים (אין ילדים) שכן אם אלו היו קיימים הייתה נוצרת סתירה? איש השלג - שיחה 23:54, 29 ביוני 2012 (IDT)

פרדוקס אינו נותן מסקנה אוטומטית . עִדּוֹ - שיחה 07:26, 30 ביוני 2012 (IDT)
זו אמירה חסרת משמעות. דניאל תרמו ערך 13:15, 30 ביוני 2012 (IDT)
אכן כן. "קיים ילד" גורר סתירה, ומכאן שלא קיים ילד. הדרך היחידה לשמור על שני התנאים כנכונים היא אם הם נכונים באופן ריק. דניאל תרמו ערך 13:15, 30 ביוני 2012 (IDT)

למה ישראלים בוחרים להישאר עם שמות משפחה "גויים" ולא עבריים בעליל?[עריכת קוד מקור]

שמות משפחה כמו "שטרויטמן" או "(א)בודביקה" או "(א)בוסקילה", או "לינדנשטראוס", או "באבאחאנוב", או "פלטשר", או "רדנסקי" או "סבורג'יאן". אנחנו לא גרים בסעודיה, צפון גרמניה או אנגליה הקדומה, איראן, אוזבקיסטן, או רומניה. אנחנו, ברובנו הגדול צאצאים ישירים ולא-ישירים של בני ישראל. שמותינו הם שמות עבריים, בין אם עברו שיפוץ קל ובין אם לא. שם ישראלי יהיה למשל עילי יוסף, חזקי שמש, דני-עזריאל הלוי, טמירה ירדני, עוז אהרון, עוזי כרם-שלום, יעל שילוח. אז למה אנשים בוחרים להישאר עם שמות, סליחה אם זה מכעיס מישהו, דיי ליצניים?

שאלה שניה באותו נושא: האם המדינה תמכה בעבר, או תומכת כעת, בצורה מסוימת כל שתהיה, באנשים המעברתים את שמם?

אתה סבור שאלה שמות ליצניים, אך בעלי השמות הללו סבורים אחרת, ובוחרים להמשיך ולשאת את שם אבותיהם.
בשנות ה-50 וה-60 המדינה עודדה, ואף כפתה, עברות של שמות (ראה בערך עברות). למרבה השמחה, המדינה חדלה מלהתערב בצורה גסה כזו בחיי תושביה. דוד שי - שיחה 05:44, 30 ביוני 2012 (IDT)
אוסיף שבימי קדם לא היו שמות משפחה, שם משפחה הוא המצאה אירופאית של המאות האחרונות. היצמדות לשם המשפחה בו נולד האדם, השם שנושאים אותו גם יתר בני משפחתו טבעית ואין תימה על כך. יתר על כן, כשמשנים, לא כל בני המשפחה משנים או שחלקם משנים לשם אחד וחלק אחר משנים לשם אחר. למרות כל זאת אני תומך במעבר לשמות עבריים, בעיקר על ידי תרגום השם הלועזי, אך את התהליך הזה אמורים אנשים לעשות מרצונם, כאשר יעלה רצון שכזה ולא בכפייה. בברכה. ליש - שיחה 05:58, 30 ביוני 2012 (IDT)

מספר הערות:

  • לא כל שם לועזי הוא שם של גויים. יש שמות לועזיים, כמו רוזנבלום או טולדנו, שהם שמות של יהודים בלבד.
  • עברות שם המשפחה הוא מעשה ציוני ולא מצווה יהודית.
  • שמות משפחה מסובכים ולא קליטים, עדיף להחליף. כך גם עם שמות לא נעימים.
  • כשאדם מחליף את שמו, מכריו הישנים מתקשים למצוא אותו. זה גם יוצר קושי בירוקרטי.
    • שאלת השאלות היא למה נשים מחליפות את שמן כשהן מתחתנות? עם כל הכבוד למעשה שמוכיח זוגיות חדשה וכולי, חבל שכל המכרים שלך יפסיקו למצוא אותך. ולמה שבעלך לא ישנה גם הוא את שמו? הרי את התחתנת ולא אבותייך עם אבותיו. אולי הגיע הזמן להפסיק לשנות את השם בעת הנישואים?
. עִדּוֹ - שיחה 07:22, 30 ביוני 2012 (IDT)
עדו - אני רק שאלה: אם לא ישנו את שם המשפחה בנישואין - מה יהיה שם המשפחה של הילדים, ושל ילדיהם? חזרתישיחה 11:56, 30 ביוני 2012 (IDT)
מובן מאליו - או שהילדים יקבלו את שם המשפחה של האב, או שיקבלו את שם המשפחה של האם. אפשרות שלישית היא השיטה הספרדית: לכל אחד יש שני שמות משפחה, אחד שקיבל מאביו ואחד שקיבל מאימו. לפעמים (אבל רק לפעמים) מופיע ביניהם ו' החיבור. לנישואיה של אישה אין שום השפעה על שמות המשפחה שלה. הילדים מקבלים כשם משפחה ראשון את שם המשפחה הראשון של האב, וכשם משפחה שני - את שם המשפחה הראשון של האם. לדוגמא - פליפה גונזלס מרקס, ראש ממשלת ספרד לשעבר, היה נשוי לכרמן רומרו אי לופס. שמות המשפחה של הילדים הם גונזלס רומרו. העניינים קצת מסתבכים במפגש עם שאר העולם - למשל, העיתונות הזרה נוטה להשמיט את שם המשפחה הראשון, שנחשב בספרד יותר מן השני, כי היא מתייחסת אליו כאל שם פרטי שני. חוץ מזה, השמועה (או שמא הבדיחה) אומרת שזר שמתאזרח בספרד חייב להציג את תעודת הנישואים של סבתא שלו, כי כדי לרשום במסמכים שני שמות משפחה לכל אחד מהוריו, בשיטה הספרדית, זקוקים לשמות המשפחה של הסבתות לפני הנישואים. אישה נשואה מארץ אחרת ספרה לי פעם מה קרה כשאמרה לפקיד ספרדי שיש לה רק שם משפחה אחד, ושהיא קבלה אותו מבעלה. זה שבר לו את כל הסכמות - "את לא את. אין לך בכלל זהות. מה יקרה אם פעם תתגרשי?" --א 158 - שיחה 20:51, 30 ביוני 2012 (IDT)
והדבר המשמעותי ביותר, אני חושב, הוא התפיסה האידאליסטית-הציונית מול הגישה האינדיווידואליסטית-משפחתית. ניתן להבין את מי שאומר, שהו שם סב-סב-סבו, ובהיותו נצר לשושלת ולהשתייכות המשפחתית אינו מעוניין לשנות את שמו. אגב, גם אני חושב על שינוי שם משפחתי - בין אם הקשר הוא בצליל, בפירוש, או אחר. אביעד‏ • שיחה 09:33, 30 ביוני 2012 (IDT)
מה זה צאצא לא ישיר? אם אתה צאצא של מישהו אז אתה בהכרח צאצא ישיר שלו.
א. לא הוכח כי לכל היהודים שחיים דהיום בישראל מוצא משותף.
ב. גם אם היה להם מוצא משותף ותרבות קדומה משותפת מה הרבותא בכך שימחקו את תרבותם ויחזרו אליה? חברה רב-תרבותית היא הרבה יותר מעניינת ומסקרנת.
ג.מה שליצני בעינך אינו בהכרח ליצני בעיני מישהו אחר, או בעיני נושא השם. זו תפיסה קצת יהירה. איש השלג - שיחה 11:23, 30 ביוני 2012 (IDT)
הערה בקשר לחברה רב-תרבותית: חלק נכבד מהחברות הרב-תרבותיות מסיימות במלחמת אזרחים רבתי, כאשר התרבויות השונות טובחות אחת בשנייה. ראה מה שקרה בבלקן ועדיין קורה באפריקה. הדבר הכי טוב הוא תרבויות די הומוגניות בתאי שטח שלהן, עם מינימום ערבוב בין תרבויות שונות ובפרט בין תרבויות עוינות. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:39, 30 ביוני 2012 (IDT)
תשובה לעדו - כיום מקובל במקרים רבים, ששני בני הזוג לוקחים זה את שם משפחתו של זה וממשיכים את חייהם המשותפים בשם משפחה כפול, שיהיה גם שמם של הילדים. קורה גם שהגבר הוא שמאמץ לו את שם האשה, בעיקר אם היא בת יחידה, או שיש לה רק אחיות ואין מי שיישא את שם משפחתה לדורות הבאים בהתאם למוסכמות. אני מניחה, שאלמלא היה לי אח שיש לו ארבעה בנים, הייתי שוקלת לשמור על שמי מהבית.שלומית קדם - שיחה 23:45, 30 ביוני 2012 (IDT)
בראיה מקומית זה נשמע פתרון מצויין, אבל ברבות הדורות - מתווסף שם נוסף בכל דור שהופך את פתרון הצירוף לבעייתי. מעניין איך גנאולוגים מתמודדים עם אימוץ שם משפחת האשה ע"י אישה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 23:58, 30 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בעברית[עריכת קוד מקור]

אפשר להגיד כידוע, במקום "ראיתי אותו" - "אני ראיתיו". ניתן לומר גם "אתה ראיתיו". האם מותר להגיד "אתם ראיתיו"? אשמח גם למקור. תודה, אביעד‏ • שיחה 09:28, 30 ביוני 2012 (IDT)

לא ניתן. ראיתיו = ראיתי אותו. ראיתי+ו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:35, 30 ביוני 2012 (IDT)
גוף שני: "אתה ראיתָהוּ" או "ראִיתוֹ". גוף ראשון, אפשר גם: "אני ראיתיהו". אא"ט, "ראיתיו" הוא גירסה מקוצרת שלו ("אותו" = "את הוא"). לגבי גוף שני רבים: "ראיתֶמוֹ". בנצי - שיחה 13:31, 30 ביוני 2012 (IDT)
באמת? מעולם לא שמעתי את "ראיתמו". אביעד‏ • שיחה 15:01, 30 ביוני 2012 (IDT)
המון הטיות עתיקות נפלטו משימוש עם תחיית השפה. הרבה מהטיות ה"מו"- אני ממש לא הבנת, כילד, מה זה "למו" שמופיע תדיר בחלקים מהתנ"ך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:25, 30 ביוני 2012 (IDT)
אתם מוזמנים לעיין בפרשת האזינו. חוץ משירה באמת יפה, יש שם גילויים מעניינים מאוד, הן של מונחים והן של הטיות לשוניות שרובם לא מופיעים במקומות אחרים בתנ"ך. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:32, 30 ביוני 2012 (IDT)
המילה התנכית: "למו", היא הצורה העתיקה של "להם", בעוד שהמילה התנכית "תביאמו ותיטעמו", היא הצורה העתיקה של: "תביאם ותיטעם".
לגוף שאלתך: ראיתם אותו = רְאיתוּהוּ. ראו דוגמה דומה לזה - בזכריה ז ה.
אגב, איך אומרים "את ראית אותי"? את רְאיתִיני. ראו דוגמה לזה בשופטים יא לה, ובשמואל א יט יז, ושם כה לג, ובירמיהו טו י, ובשיר השירים ד ט. ואיך אומרים "אני ראיתי אותי"? אני רְאיתִיני. יחזקאל כט ג.
יום טוב. סמי20 - שיחה 10:45, 2 ביולי 2012 (IDT)

מזגן[עריכת קוד מקור]

לאיזה מנוע תרמודינמי (מעגל) אפשר לקרב מזגן? 109.67.212.152 10:36, 30 ביוני 2012 (IDT)

בעקרון נראה לי שלכל מנוע בעירה חיצונית שפועל הפוך, כלומר שעבודה חיצונית גורמת למעבר חום מהמאגר הקר למאגר החם (בניגוד למצב ה"רגיל" במנוע חום, בו חלק מהחום שעובר מהמאגר החם למעגר הקר הופך לעבודה). כשהוא מקרר החדר הוא המאגר הקר, והחוץ הוא המאגר החם. כשהוא מחמם זה מתהפך. emanשיחה 13:09, 30 ביוני 2012 (IDT)

קרינת צ'רנקוב[עריכת קוד מקור]

אותו אור כחול הוא פוטונים, נכון? למה הם כחולים ואיך זה קשור לזה שנייטורים עוקפים את מהירות האור במים? 109.67.212.152 12:26, 30 ביוני 2012 (IDT)

א. כל אור מורכב מפוטונים, אבל במקרה הזה אין לכך חשיבות מיוחדת.
ב. אני לא יודע למה הם דווקא כחולים
ג. כקשר לעיניין "עקיפת" מהירות האור - זה כל מהות האפקט. והמנגנון דומה לזה של בום על-קולי עבור גופים ש"עוקפים" את מהירות הקול. הדגש היא לא איך נוצרת הקרינה (יכולות להיות דרכים שונות, למשל שהנייטרון שעובר פוגע בחלקיקים בחומר, ומאיץ אותם ובכך גורם לפליטת קרינה, אבל זה סתם ניחוש), אלא העובדה שמה שנוצר, למרות שהעוצמה שלו מאוד קטנה מגיע ביחד לצופה וכך הצטברות של קרינה בעוצמות נמוכות ביותר במקומות בהם היא נוצרת הופכת להיות בעל עוצמה ניכרת אצל הצופה. emanשיחה 13:04, 30 ביוני 2012 (IDT)
א. צ"ל נייטרונים, ולא מה שכתבת.
ב. אתה מוזמן לעיין בערך המעודכן כדי לקבל מענה לגבי הצבע הכחול-תכול. צבע זה הוא רק הצבע החזותי (הצבע הנראה לנו), בעוד שלאמיתו של דבר, ספקטרום הקרינה רציף. אתה מוזמן לנסח שוב את חלקה השני של שאלתך, לאחר שתבין שאין מדובר באורך גל נתון אלא בספקטרום רציף. בנצי - שיחה 14:44, 30 ביוני 2012 (IDT)

ביטול בחינות הבגרות[עריכת קוד מקור]

המפלגה "יש עתיד" כותבת באתר שלה:

אנו מאמינים שיש לחוקק "חוק חינוך" (על פי המתווה של הצעת החוק של "הכל חינוך") כדי לשנות את החינוך בישראל בשיתוף עם ארגוני המורים, ולנקוט בשורת צעדים לשיפור החינוך בישראל ולהקטנת הפערים, ביניהם ביטול כל בחינות הבגרות מלבד שלוש (מתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא), העלאת התקצוב הדיפרנציאלי לתלמיד ל-25%, והעלאת האוטונומיה הבית-ספרית תוך ייעול וצמצום הבירוקרטיה של משרד החינוך.

האם הוא מתכוון שתוצאה של 12 שנות לימוד יהיו 3 מבחנים בלבד? כלומר כל יתר המקצועות יהי חסרי ציון (ולא תהיה אפשרות לבדוק אם תלמיד למד אותם באמת?). ומה עם השלמת בגרויות? 109.67.212.152 15:44, 30 ביוני 2012 (IDT)

על זה יש לי רק מילה אחת לומר: קופרניקוס. emanשיחה 15:51, 30 ביוני 2012 (IDT)
זה קטע יוצא מגדר הרגיל. לא נס ליחו של ב. מיכאל. Dvh - שיחה 15:57, 30 ביוני 2012 (IDT)
בהחלט קטע מדהים גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 16:57, 30 ביוני 2012 (IDT)
די עצוב, אבל לצערי לא מפתיע. אבל השאלה של היא לא על רמת השכלתו של לפיד עצמו, אלא על תוכנית הלימוד שהוא מאחל לילדי ישראל. איך נראה תיכון בחזון של לפיד? והאם קם פיתרון כלשהו לבעיית משלמי בגרויות? האם ניתן יהיה לעשות 3 מבחנים אחרי הצבא במקום לבזבז 12 שנות לימוד על שטויות כמו היסטוריה, מדעי המחשב, ספרות, תנ"ך, לשון או חלילה 5 יח"ל ערבית? 109.67.212.152 17:52, 30 ביוני 2012 (IDT)
אגב, חוק וישנה במיטבו: "מילא שהוא לא מכיר חומש, אבל חד גדיא הוא לא מכיר? ארבע אמהות, שלושה אבות..." שדדשכשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 11:59, 1 ביולי 2012 (IDT)
אף אחת מהתשובות כאן לא לעניין. אני משער שהוא חותר למודל הקיים בארה"ב בה אין בחינות בגרות, הציון במקצועות השונים נקבע על פי בחינות פנימיות בבית הספר. דניאל תרמו ערך 18:04, 30 ביוני 2012 (IDT)
יש כמה בעיות עם החינוך העל-יסודי. אחת מהן נוגעת לחומרי הלימוד והבגרויות - למה נועדה תעודת הבגרות. האם זה כלי מיון לאוניברסיטאות, או אישור שנושא תעודה זו למד כך וכך, כש"כך וכך" יכול לנוע בין מינימום במספר מקצועות קטן, לבין לפחות הרבה שעות בתחומים שונים ומשונים. אין לי מושג איך לפיד רואה את זה, אם הוא בכלל נכנס לעומק הנושא. יואלפ - שיחה 08:59, 1 ביולי 2012 (IDT)
המודל האמריקאי תמיד נראה לי מוזר, אדם שקיבל ציונים נמוכים בבית ספר התיכון פסול מלימודים גבוהים לעולמים? או שיצטרך לחזור לחבוש את ספסל הלימודים יחד עם בני נוער? בארץ לפחות אפשר להשלים בגרויות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:11, 1 ביולי 2012 (IDT)
ניתן להחליף את הבגרויות בהגשת פרויקטים ועבודות גמר במקום בגרויות.11:41, 1 ביולי 2012 (IDT)
לשאלה המקורית של השואל: לפיד אכן מתנגד חריף לבחינות בגרות ברוב הנושאים. לטענתו- צריכות להיות בחינות בגרות במתמטיקה, אנגלית, עברית וזהו. את כל השאר צריך, לטענתו, ללמוד לשם הלמידה ולא לשם הבחינה (מתוך טור שהוא כתב בשנה שעברה ב"שבעה ימים"). אני לא יודע מה מודל הקבלה שלו לאוניברסיטאות, אבל תמיד אפשר שהאוניברסיטאות יבחנו את המועמדים בעצמן על מידע שנראה להן רלוונטי. או להגדיל את חשיבות הבחינה הפסיכומטרית. אגב, לדעתי אוניברסיטאות גם כיום לא מייחסות חשיבות לחלק נכבד מהמקצועות, ושמה את עיקר הדגש על מקצועות הליבה. (ואולי גם פיזיקה חשובה) עשר היחידות שאני עשיתי בתקשורת וקולנוע, למשל, כמעט לא משנות כלום מבחינת הקבלה לאוניברסיטאות. בלנק - שיחה 17:29, 1 ביולי 2012 (IDT)
לעומת זאת, ציוני הבגרות בפיזיקה משפיעים מאוד על מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה מדעים מדויקים. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:57, 1 ביולי 2012 (IDT)

טור לורן[עריכת קוד מקור]

איך אני מפתח לטור לורן את פונקציה ( מקרה של קוטב לא פשוט)? נגיד סביב ה0 או סביב הסינגולריות. 109.67.212.152 16:23, 30 ביוני 2012 (IDT)

דרך אחת: ועתה מפתחים את שני האגפים הימניים ביותר (לצורך פיתוח בטבעות ) ונעזרים בסכום של סדרה הנדסית ובעובדה שהטורים מתכנסים במ"ש. לגבי פיתוח סביב הסינגולריות (הסינגולריות היחידה היא 3), הפתרון הוא הפונקציה עצמה. נו, טובשיחה 16:47, 30 ביוני 2012 (IDT)

האם ידוע למישהו על המתאם הבא?[עריכת קוד מקור]

מתאם ביו-אנתרופולוגי על רמות אנדרוגנים בקרב "שמיים" ואסיאתים בכלל, לבין רמות אנדרוגנים אצל צאצאים ישירים לצפון אירופאים (הולנדים, בריטים, שוודים, ובואו נתפשר גם על שוויצרים). האם ידוע לכם על משהו בסגנון לפחות?


למה רודנות מזוהה עם יבשת אסיה ואפריקה?[עריכת קוד מקור]

כשאני שומע על פשעים נגד האנושות, זה ברוב המקרים קשור ברודנים שמקומם שם. דוגמת אסד, עומאר אל-בשיר, סדאם חוסיין, לוב הטאליבן, אחמדינג'אד, טורקמניסטן (טורקמן א-באשי), הממשל הסיני, סומאליה, גנרלים אפריקאים שלוקחים את החוק לידיים וכובשים עיירות וכפרים, ועוד. מה קורה פה?.

כי שם (כולל המזרח התיכון), פחות או יותר, מרוכזות רוב הדיקטטורות שעוד נותרו בעולם. באירופה, אמריקה הצפונית ואוסטרליה כמעט כל המדינות הן דמוקרטיות. לכן, הרבה פעמים לארצות הדמוקרטיות קוראים העולם המערבי, כי הן מרוכזות בחלק המערבי של כדור הארץ (מערב ביחס לירושלים, שהיא מרכז העולם, למרות שקו האפס עובר בגריניץ'). בברכה, MathKnight (שיחה) 16:56, 30 ביוני 2012 (IDT)
רובן רפובליקות שניתן להתווכח על מידת הדמוקרטיה בהן. איש השלג - שיחה 18:04, 30 ביוני 2012 (IDT)
על איזה מדינות אתה מדבר? בברכה, MathKnight (שיחה) 18:07, 30 ביוני 2012 (IDT)
יש דיקטטורות גם באמריקה. אוסטרליה היא מדינה אחת, אז עליה אין מה לדבר, ואירופה באמת נקייה מרודניות, אבל בכל שאר היבשות התופעה קיימת. צריך לזכור שבאסיה ובאפריקה מרוכזות רוב המדינות ורוב אוכלוסיית העולם. מת'נייט, צער לי לאכזב אותך, אבל לפני כדור הארץ אין מרכז, והמונח "העולם המערבי" לא נתבע ביחס לירושלים. דניאל תרמו ערך 18:13, 30 ביוני 2012 (IDT)
מה שנדמה לך כ"זיהוי" הוא סוג של הטיה. בתקופות אחרות מקומות אחרים היו מזוהים עם דיקטטורות רצחניות - למשל רוסיה הסובייטית של סטלין וגרמניה של היטלר הן באירופה. גם בדרום אמריקה היו משטרים רודניים. כיום מרבית המשטרים הרודניים אכן מרוכזים באפריקה ובאסיה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 18:14, 30 ביוני 2012 (IDT)
גם תשובה זו לוקה בהטייה לא מודעת. מאו טסה טונג גרם ליותר הרוגים מאשר שני הרודנים הנוראיים שהזכרת, לפחות מבחינה מספרית. בנצי - שיחה 22:27, 30 ביוני 2012 (IDT)
תלוי איך סופרים. שני הבחורים האלה, אחראים להרג המוני בימי מלחמת העולם השנייה. למשל החלטתו של סטלין שלא לפנות את האוכלוסיה האזרחית סטלינגרד ובכלל כל מה שהלך שם. אני חושב ששלושתם לוקחים בקלות את הפסגה. ציינתי את שני הראשונים, כי הם המוכרים יותר בדרך כלל לציבור. אתה צודק שיש בכך משום הטיה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור!
לפי דוח של מכון Freedom House, יבשת אמריקה היא היבשת השניה אחרי אירופה - מבחינת רמת הדמוקרטיה, השלישית היא אוקיאניה. אז מי נשאר? אסיה ואפריקה. אמנם, גם באירופה נותרו רודנויות: הידועה שבהן היא בלרוס, שבגלל מצב זכויות האדם החריג שבה - היא חריגה גם בכך שהיא נותרה המדינה האירופית היחידה שלא התקבלה כחברה במועצת אירופה. כמובן גם ביבשת אמריקה יש מדינות לא דמוקרטיות, והידועה שבהן היא קובה. מן העבר השני של המתרס, יש כמה מדינות דמוקרטיות - באסיה ובאפריקה: באסיה זה: אינדונזיה, דרום קוריאה, הודו, טאיואן, יפן, ישראל, מונגוליה, קפריסין (שכידוע ממוקמת כולה באסיה למרות חברותה בגוש היורו ובאיחוד האירופי), והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (שכידוע אינה מוכרת אלא ע"י טורקיה). באפריקה זה: בנין, בוצואנה, גאנה, דרום אפריקה, מאלי, נמיביה, איי כיפ ורדה, איי סאו טומה ופרינציפה, והאי מאוריציוס. איך שלא יהיה, מדובר במיעוט זניח: הרוב המכריע של מדינות אסיה ואפריקה נותר בלתי דמוקרטי. סמי20 - שיחה 11:58, 2 ביולי 2012 (IDT)
באופן כללי, ביבשת אירופה מקפידים על זכויות אדם בעקבות מלחמת העולם השנייה. למרבה הצער הלקחים שלה לא מיושמים בכל העולם, ונקווה שלא יהיה צורך במלחמות קשות כדי לחזק את זכויות האדם בכל העולם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סינוגלריות סליקה, שאלה קצת טיפשית אולי[עריכת קוד מקור]

האם ל יש נקודה סינגולרית סליקה? ברור שאפשר להפוך את השבר ולקבל פונקציה טריוואליות ורציפה. אבל האם במצב של עכשיו זה נחשב לסינגולריות סליקה (וברגע שאני אהפוך את השבר אני "מוסיף מידע")? 109.67.212.152 16:46, 30 ביוני 2012 (IDT)

זו שאלה של נטו הגדרות. אם טרוחים להציג את f בצורה הזו כנראה שרוצים שאכן תהיה סינגולריות סליקה ב-0. דניאל תרמו ערך 18:15, 30 ביוני 2012 (IDT)
השאלה הייתה במקור כזאת: "נכון/לא נכון - אם לפונקציה f יש קוטב בנקודה z0 אז ל1/f יש נקודה סינגולרית סליקה ב z0."
אני נתתי דוגמה נגדית . אבל התשובה שלהם "נכון, לפי ההגדרה". בגלל זה מוזר לי. 109.67.212.152 18:56, 30 ביוני 2012 (IDT)
טוב, בגישה שלך אין ממש טעם בהגדרת מושג "סינגולריות סליקה", הרי זו בכל מקרה סינגולריות לא טבעית. לצערי, אין לך מה לערער פה. דניאל תרמו ערך 19:03, 30 ביוני 2012 (IDT)
.
הדוגמה הכביכול נגדית שנתת, , אינה דוגמה נגדית כלל: משום שהפונקציה g ההופכית ל-f שלך - איננה מוגדרת באפס (הואיל והגדרת g מבוססת על הגדרת f, בעוד אשר f עצמה אינה מוגדרת באפס). שים לב, שהפונקציה g, ההופכית ל: , איננה , אלא היא:
לכל מספר שאינו אפס, ו-g לא מוגדרת עבור אפס.
מכאן גם ברור שלפונקציה g ההופכית ל-f שלך - יש נקודה סינגולרית (אפס, אשר - אגב - הינה כמובן סליקה). סמי20 - שיחה 12:09, 2 ביולי 2012 (IDT)

על חיכוך גלגל ותנועה מעגלית[עריכת קוד מקור]

היי, הייתי רוצה לדעת למה הטיית הגלגל יכולה לגרום לתנועה מעגלית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התוכל להסביר את כוונתך ב"הטיית הגלגל" ? תודה, בנצי - שיחה 22:38, 30 ביוני 2012 (IDT)
אם הבנתי נכון, הכוונה להטיית הגלגל ימינה או שמאלה, נניח לאחר סיבוב הגה במכונית. בעיקרון, הטיית הגלגל תגרום לאוטו לפנות, כי הגלגלים האחוריים ילכו בעקבות הקדמיים. אבל אם ההטייה תימשך גם לאחר הפנייה, אז האוטו ימשיך "לפנות ימינה" כל הזמן, וימצא את עצמו נוסע במעגל. בלנק - שיחה 17:19, 1 ביולי 2012 (IDT)
מאחר והשואל לא הבהיר את כוונתו, נלך עם מה שהיבנת. הטיית הגלגל כשלעצמה איננה גורמת לפניית המכונית, משום שגוף אינו מניע את עצמו. הטיית הגלגל מפעילה על הדרך כוח, כוח חיכוך סטטי, וה'תגובה' לכוח זה הוא כוח חיכוך נגדי המהווה את הכוח הצנטריפטלי הדרוש לפניה המעגלית (הכוח ניצב להיטל מישור הגלגל על הדרך). בנצי - שיחה 18:33, 1 ביולי 2012 (IDT)

זיהוי צמח נוי ארומטי[עריכת קוד מקור]

המשמש גם להבדלה במוצא"ש. אני זוכר את שמו התוניסאי, כפי שכונה ע"י בני משפחתי מדורות קודמים: עַטֶרְסָה, אבל מנסה למצוא את שמו העברי, אותו פעם ידעתי. מישהו יודע על מה אני מדבר ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:44, 30 ביוני 2012 (IDT)

עטריה, עטרה, פלרגוניום חריף, פלרגוניום ריחני, גרניום לימוני.
אופציה בוטאנית אחרת: גרניום מאדֵרֵנְסי.
אופציה בוטאנית שלישית: גרניום רוֹטוּנְדִיפוֹליום.
איך שלא יהיה, מדובר בצמח ממשפחת הגרניים.
אגב, בלהג התוניסאי, המבטא הנכון (מו גם הכתיב הנכון) של המילה הוא: עטרצה. כמובן האות צ אינה מבוטאת טְס, אלא מבוטאת כמו ص הערבית, כלומר דומה מאד אל ס - אבל כאות נחצית. סמי20 - שיחה 21:17, 1 ביולי 2012 (IDT)
א. נפלא לפגוש אותך שוב, גם כאן. היה בדעתי לציין את השאלה הזו, בעת שהישבתי לך על התייחסותך הקודמת, אבל שכחתי. תודה על התשובה המפורטת, שהסירה לי את הספק לגבי גרניום, שהוא כינוי שגוי, כך מסתבר.
ב. לגבי הערתך הלשונית: אתה צודק לגמרי, אבל רשמתי כך במתכוון, כדי להיות הכי קרוב לצליל הפונטי המוכר לקורא ויקיפדיה השכיח. אין רבים מלבד שנינו המכירים את דרך ההגייה הזו, ששימרה מרכיבים של שפה קדומה. חוץ מהמידע הגלום בניקוד איבדנו עוד כמה דברים, אבל מה לנו כי 'נקטר', אם נזכור שבתחיית שפה עסקינן, שחזרה להיות פעילה ופורה, למרות אי אלו רדידויות, ולא כאן המקום להרחיב. בנצי - שיחה 02:17, 2 ביולי 2012 (IDT)

לא מבין בדיחה במתמטיקה:[עריכת קוד מקור]

Q: what is green and homeomorphic to open unit interval? A: The real time לא הבנתי את הבדיחה. מישהו יכול להסביר (אני יודע מה זה מעגל פתוח ומה זה הומומופרי.

אגב(סתם בונוס), Q: Why did the mathematician name his dog "Cauchy?" A: Because he left a residue at every pole. טוב, היה שווה לקחת קורס בפונק' מרוכבות.109.67.201.110 22:45, 30 ביוני 2012 (IDT)

העתקת אותה לא נכון. הציטוט הנכון הוא: Q: What is green and homeomorphic to the open unit interval? A: The real lime וליים (Lime) הוא פרי ירוק, ששמו נשמע דומה ל-line, ואכן הישר הממשי הומאומורפי לאינטרוול הפתוח (0,1). בברכה, MathKnight (שיחה) 23:08, 30 ביוני 2012 (IDT)

ביקור אייכמן בארץ ישראל (1937)[עריכת קוד מקור]

זה רק אני, או שמאורע הזה בכלל לא מופיע בספרי הלימוד לבגרות בהיסטוריה? קראתי את זה לפני מספר דקות ואני בהלם מוחלט. זה אמתי?! תקשורת בין ההגנה לגרמניה הנאצית? אייכמן בשיא הרצינות רצה לתמוך בציונות וראה שארץ ישראל לא יעד טוב מספיק להגירה? זה נראה כמו פרק שמחקו בהיסטוריה שמלמדים בית ספר. 109.67.202.1 23:18, 30 ביוני 2012 (IDT)

אני למדתי בספרי הלימוד על כך שהיה הסכם(גלוי) בין היישוב היהודי לשלטון הנאצי על כך שיהודים שיעזבו את גרמניה יורשו להוציא את כספם(הנאצים הגבילו הוצאת כסף מגרמניה) בצורת מיכון תוצרת גרמניה שישמש לחקלאות(ואולי לעוד ענפים) בארץ.אריק1111 - שיחה 08:29, 1 ביולי 2012 (IDT)
ונאלץ לעזוב למחרת,-- כך כתוב בערך. קשה לראות בכמה השעות האלו מאורע חשוב לתלמיד התיכון. Nachum - שיחה 13:02, 1 ביולי 2012 (IDT)
עצם הביקור וניסיון למצוא פתרון סופי לבעיית היהודים על ידי שילוחם לפלשתינה-ארץ-ישראל זה הדבר המפתיע. כלומר הנאצים שקלו פתרונות קשים פחות מהשמדה המונית. היו להם הצעות שבדיעבד אנו יכולים להגדיר כעוזרים לעם היהודי. פרט די מזעזע (רק אם התוכנית הזאת היתה מצליחה- מיליוני בני אדם לא היו מוצאים להורג!). 109.67.202.1 13:12, 1 ביולי 2012 (IDT)
הפתרון הסופי לא היה גירוש העם, אלא השמדת העם - זה הובהר ע"י היטלר באופן ברור פעמים רבות, החל מתחילת דרכו הפוליטית. רעיון הגירוש של יהודי גרמניה למדינה אחרת עם חלק קטן מאוד מרכושם הוא פשע חמור מאוד כשלעצמו, והוא נבדק לפני קבלת ההחלטה המבצעית על רצח העם (פעולה שדרשה משאבים רבים, על חשבון המאמץ המלחמתי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם ההורשה באמת אקראית?[עריכת קוד מקור]

על שני הורים הטרוזיגוטים לעיניים כחולות נאמר שיש סיכוי של רבע להוליד הוא עם עיניים כחולות. האם באמת מדובר באקראיות או שפשוט איננו יודעים את החוקיות של ההורשה ולכן מכנים אותה אקראיים? האם השחלוף והתמיינות הכרומוזומים אקראיים? ושאלה רחבה יותר מאותו ההיבט: האם תהליכים אבולוציונים כמו סחף גנטי הם אכן אקראיים? איש השלג - שיחה 00:01, 1 ביולי 2012 (IDT)

א. תהליכי ההורשה אקראיים לגמרי. מדובר באינטראקציה בין חלבונים, והמפגשים ביניהם אקראיים. אני מניח שברור לך למה סיכוי של רבע.
ב. עיין בסחף גנטי, ובפרט, שתי הפיסקאות הראשונות שם. בנצי - שיחה 00:20, 1 ביולי 2012 (IDT)
האמת היא שהשאלה נתעוררה בי לאחר שקראתי את הערך סחף גנטי, שם נאמר שבאוכלוסיות קטנות יש סיכוי גדול יותר להורשה שאינה שווה. כך שה-25% מתאר הורשה בקבוצה גדולה יחסית ולא את סיכויי ההורשה אצל פרט מסויים. מלבד זו קיימת השאלה אם האינטראקציה בין החלבונים אכן אקראית או שפשוט לא נתגלתה החוקיות עבורה עדיין. איש השלג - שיחה 00:49, 1 ביולי 2012 (IDT)
בדרך כלל אקראיות בנויה על חוק טבע מסוים בין אם שהתגלה או שלא התגלה. לדוגמא, מיקום נפילתה של קוביה נגזר(ככל הידוע לי) מהזוית ומהמהירות שבה היא נזרקה וכן ממשקלה, סוג החומר שלה ופני השטח על בסיס חוקי המכניקה. עדיין, מבחינתנו זה אקראי(אני מקוה שההסבר מובן למרות שאינננו מושלם- לחלופין שמישהו אחר ישתן הסבר יותר טוב).אריק1111 - שיחה 08:33, 1 ביולי 2012 (IDT)

פני הים[עריכת קוד מקור]

בעקבות העליה המסיבית הצפויה במפלסו של הים, על פי תאוריית ההתחממות העולמית, התעוררה אצלי שאלה: האם נקודת הייחוס של פני הים, תישאר באותו "מקום" (נאמר, כך וכך מטרים ממרכזו של כדור הארץ) גם לאחר שגובהם של המים בפועל יעלה?

אם כן, הדבר ייצור פרדוקסים (אדם שצולל בתוך הים נמצא מעל גובה פני הים, וכדומה). מצד שני, אם לא, כלומר, אם נקודת הייחוס תעלה במקביל לעליית המפלס, ייצטרכו לשנות עוד יחידות מידה במקביל לשינוי יחידה זו. לחץ של אטמוספרה אחת, שהוגדר עד עתה להיות כלחץ הממוצע השורר בגובה פני הים, ייצטרך לקבל שינוי בהגדרה (כלומר, הוא ייצטרך להיות מוגדר כלחץ השורר כך וכך סנטימטרים מתחת לגובה פני הים) או שינוי בערך (כלומר, לחץ של אטמוספרה אחת יהיה כבר פחות מ-760 מ"מ כספית או מ-101,325 פסקל). אם ישונה ערכו של הלחץ האטמוספרי במקביל לשינוי גובה פני הים, גם יחידות הטמפרטורה של צלזיוס ייצטרכו להשתנות או לפחות לקבל הגדרות חדשות. כמו כן, ייצטרכו לעדכן כלפי מטה את כל הגבהים של כל האלמנטים במפות. בקיצור - בלאגן.

אני יודע שזו תהיה אחת הבעיות האחרונות שתעסיק את הגזע האנושי, אם אכן מפלס המים יעלה, ובכל זאת, האם גובה פני הים יישאר קבוע עם עליית המפלס או שיישתנה במקביל לעליית המפלס?

אביתר ג'שיחהתרומות • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 01:14, 1 ביולי 2012 (IDT).

זה מלכתחילה גובה משוער. הרי לא כל הימים והאוקיינוסים באותו גובה כל הזמן, ויש גם שינויים בגלל גאות ושפל. כך שגם אם מפלס הימים יעלה בכמה סנטימטר לא ישנו את הגובה. -יונה בנדלאק - שיחה 10:42, 1 ביולי 2012 (IDT)
ובכלל, במפות גדולות אין משמעות לגדלים קטנים כאלו, גם שינוי של מטרים לא ישנה את מפת העולם. במפות קטנות מערכות היחוס הן מקומיות ולא תלויות בגובה פני הים. למשל לישראל מערכת מקומית משלה, ואם מישהו יבנה משהו ליד הים או שקשור לים (נניח מערכת שאיבה) הוא יבנה מערכת קואורדינטות מקומית לאותו פרוייקט. ואף אחד לא יטרח לשנות את הערך של אטמוספירה או צלזיוס. אפשר למדוד את אותם ערכים (שהינם אקראיים למדי) בלי להיות תלויים בעמידה מדוייקת על חוף הים עם מכשיר מדידה כלשהו. במילים אחרות, אטמוספירה אחת לא מוגדרת לפי הלחץ בגובה פני הים, אלא דומה לו בקירוב.
אגב, יש כל הזמן שינויים מאד משמעותיים (סנטימטרים לשנה) עקב תנועה של לוחות יבשה, ועד היום זה לא גרם לשבץ משמעותי אצל אף קרטוגרף ששמעתי עליו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:14, 1 ביולי 2012 (IDT)
תודה. מה שאתם אומרים בעצם, זה שלחץ של אטמוספרה אחת אינו לחץ האויר השורר בגובהו הממוצע של מפלס פני הים, אלא הלחץ השורר בפרמטר קבוע שנקרא "גובה פני הים", שאין קשר מדוייק בינו לבין המפלס האמיתי המשתנה כל הזמן. "גובה פני הים" הוא פרמטר קבוע, שאינו תלוי בגובה האמיתי של פני הים. הבנתי נכון? אביתר ג'שיחהתרומות • י"א בתמוז ה'תשע"ב • 12:26, 1 ביולי 2012 (IDT).
נכון. אגב, בכל מקרה בעיות הנדסיות שקשורות ללחץ מתבססות על הפרשי לחצים ולא על לחץ אבסולוטי ככה שלרוב אין ממש משמעות מספרית ללחץ האטמוספרי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 14:19, 1 ביולי 2012 (IDT)

רופאים שנותנים מידע סותר בעליל?[עריכת קוד מקור]

הייתי אצל 2 דרמטולוגים לגבי סבוריאה של הקרקפת, אחד אמר "תחפוף עם השמפו שאתן לך, ורק איתו. השני אמר: "תחפוף עם 3 שמפואים שונים, שאתן לך, כל פעם עם אחד אחר, כדי שהתאים בקרקפת לא יפתחו התנגדות לחומר). שני עצות הרופא האלה הן שונות במהותן, ויש להן השפעה אחרת על גופו של הפרט. איך הייתכן ששני דרמטולוגים ייתנו עצה כה סותרת?.

אגב, שמעתי מספר סיפורים על עצות שונות שנתנו רופאים. אני רוצה לשאול מה הולך פה?.

רפואה איננו מדע מדויק. אנשים שונים אחד מהשנים ומגיבים בצורה שונה לטיפולים שונים. גם רופאים מחזיקים בדעות מסוימות לגבי טיפול אופטימלי. היות שניתן לטפל בדרכים שונות סימפטומים זהים, אפשר לקבל עצות שונות ולעתים סותרות. דוגמה קיצונית תיהיה המלצה לעבור ניתוח לעומת המלצה שתשלול ניתוח. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:49, 1 ביולי 2012 (IDT)
ודייק, רפואה יכולה להיות מדע מדוייק, לצערנו, בגלל סיבות מורכבות, היא לא. במקרה הספיצפי שהוצג נדמה לי שיש כמה אפשרויות:
  1. אין מחקר מדעי (או שיש, אבל התוצאות סותרות) בעניין והם מנחשים על בסיס אנקדוטלי (מה שנקרא בדר"כ נסיון).
  2. יש מחקר מדעי בעניין ולפחות אחד מהם אינו מודע לו.
  3. בפני הרופאים הוצגו נתונים שונים.
בברכה, --איש המרק - שיחה 10:09, 1 ביולי 2012 (IDT)
רפואה אינה מדע. נקודה.
רפואה יכולה להתבסס במידה כזו או אחרת על מחקרים מדעיים. אבל לרפואה לכשעצמה מטרה שונה לחלוטין מזו של המדע. מטרתו של המדע היא המחקר. מטרתה של הרפואה היא הריפוי והעזרה לבני האדם. ואבוי מהרופאים ששוכחים זאת. emanשיחה 00:29, 2 ביולי 2012 (IDT)

בגד ערבי \ אפגני?[עריכת קוד מקור]

בתמונה זו, בעיקר בצד ימין, אפשר לראות 3-4 גברים עם בגד שהוא מעין שמלה שמגיעה עד לצוואר. מה שמו של בגד זה והאם יש מצווה אסלאמית ללבושו?.
ראה en:Thawb. משהו כמו גלביה עם צווארון. Magisterשיחה 09:54, 1 ביולי 2012 (IDT)

ייבוא נפט לישראל[עריכת קוד מקור]

מאיזה מדינה/ות ישראל מייבאת כיום נפט? -יונה בנדלאק - שיחה 10:38, 1 ביולי 2012 (IDT)

לפי אתר המשרד לאנרגיה ומים: "הנפט בישראל מיובא ברובו ממדינות שבעבר היו בשלטון בריה"מ, באמצעות צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן (BTC) המחבר את הים הכספי עם הים התיכון ועובר דרך גיאורגיה וטורקיה." שנילי - שיחה 13:20, 1 ביולי 2012 (IDT)
זאת אומרת שמטורקיה הנפט מגיע לישראל באוניות משא או שיש צינור שמגיע עד ישראל? -יונה בנדלאק - שיחה 15:58, 1 ביולי 2012 (IDT)
קוראים להן מכליות. בנצי - שיחה 23:48, 1 ביולי 2012 (IDT)

בעייה גרפית מסדה (פואמה)[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

מהו אורך כבישי מדינת ישראל?[עריכת קוד מקור]

מה האורך הסלול של כבישי מדינת ישראל? --פו-איי - שיחה 11:31, 1 ביולי 2012 (IDT)

Roadways: total: 17,870 km paved: 17,870 km (includes 146 km of expressways) (2007) זה מה שהסי אי איי אומר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
דו"ח של זיו האפט BDO קובע שיש כ-18,000 ק"מ. מכיוון ששאלת על האורך הסלול, מנתוני הבנק העולמי (קובץ אקסל) עולה ש-100% מכבישי ישראל סלולים. Nachy שיחה 13:04, 1 ביולי 2012 (IDT)

סינוס מרוכב[עריכת קוד מקור]

האם סינוס מרוכב יכול להתאפס לא על הציר הממשי? מה הקריטריון לsin(z)=0 . תודה מראש. 79.180.229.54 13:14, 1 ביולי 2012 (IDT)

מהגדרת הסינוס המרוכב נובע שהוא מתאפס אם ורק אם , כלומר . אני משאיר לך להוכיח באמצעות נוסחת אוילר שהפתרונות היחידים למשוואה הם , ולכן סינוס מתאפס רק על הישר הממשי בנקודות . דניאל תרמו ערך 14:22, 1 ביולי 2012 (IDT)

תודה. עוד דבר: יש שיה מפורסמת לעשות אינגרל ממשי על ידי משפט השארית (סוגרים עם חצי מעגל עליון במישור הקומפקטי ובסוף מורידים את האינטגרל המסלולי על המעגל.). השאלה שלי היא איך מתמיד יוצא שהאינגרל על המעגל שואף לאפס כאשר R שואף לאינוסף? אם יודע ש האם זה גורר אוטומטי . 79.180.229.54 17:13, 1 ביולי 2012 (IDT)

זה גורר אם כאשר כי אורך הקשת פרופורציוני ל-R. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:00, 1 ביולי 2012 (IDT)

סימון מתמטי[עריכת קוד מקור]

זה פועל בפיזיקה, השאלה היא הם זה גם נכון מתמטית לכתוב " " כשאני מתכוון שלגזור לפי Z שקול ללגזור לפי Y ולהכפיל בקבוע I ? 79.180.229.54 14:07, 1 ביולי 2012 (IDT)

יותר נכון לכתוב כאשר הוא אופרטור גזירה חלקית. היחס שרשמת הוא משוואה אופרטורית. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:38, 1 ביולי 2012 (IDT)

צבע נעליים צה"ליות[עריכת קוד מקור]

טירונים בצבא ארצות הברית בבסיס פורט ג'קסון, דרום קרוליינה, ארצות הברית, 2008

לא מזמו ראיתי שני חיילי צה"ל עם מדים בצבע זית ונעליים כמו בתמונה,מישהו יודע איפה הם משרתים? תודה--Haya831 - שיחה 16:42, 1 ביולי 2012 (IDT)

ייתכן שקיבלו פטור נעליים מסוג כלשהו. אני מכיר חייל שמסתובב בנעלי ספורט, פשוט כי יש לו פלטפוס. בלנק - שיחה 17:15, 1 ביולי 2012 (IDT)
זה נראה כמו נעל צבאית אמריקאית. אולי הצבא קיבל משלוח מאמריקה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:21, 1 ביולי 2012 (IDT)
אלו נעלי חי"ר. יש אותם בשחור ובאדום, לא ידוע לי על הצבע הזה בשימוש בצה"ל. Mysterion - שיחה 14:18, 2 ביולי 2012 (IDT)

יונתן גפן[עריכת קוד מקור]

מנעוריי אני זוכר משפט משיר של יונתן גפן: "הורים יודעים רק מה שאנחנו מספרים להם". מי יודע מאיזה ספר השיר, או אולי אפילו למצוא אתר בו אוכל לקרוא אותו? • רוליג שיחה • אמצו חתול 16:58, 1 ביולי 2012 (IDT)

נמלים[עריכת קוד מקור]

1. תופעה מוזרה: ביומיים האחרונים, מדי יום אני מוצא נמלים בכיור האמבטיה. אוכלוסייה של בערך 15-20 נמלים. למה זה?. פעם אחת הן נמשכו לדף שהיה בקרבת האמבטיה. איך אפשר להסיר נמלים לחלוטין?

2.האם לנמלים יש מוח?, האם הן מרגישות כאב?.

  1. כנראה שיש על הכיור שאריות מזון, וכמו כל בעל חיים, הן נמשכות לאוכל. איך אפשר להסיר נמלים לחלוטין? קנה דוב נמלים.
  2. כן. ראה כאן ובערך נמלים.
בברכה, MathKnight (שיחה) 23:03, 1 ביולי 2012 (IDT)

כאב אחר אימון[עריכת קוד מקור]

אחר תקופה ארוכה של אי-אימון גוף (שכיבות שמיכה, כפיפות בטן). עשיתי אימון, בואו נאמר, צנוע יחסית. עתה כל שרירי בטני כואבים כשנוגעים בהם. מהו שמו של כאב זה? (גם באנגלית), מה מטרתו?, אטיולוגיאתו?, וסליחה אם זה נשמע קצת קנטרני, אבל מה ניתן לעשות כדי להפחית תחושת הכאב הזה (מבלי לפגוע בפתו-פיזיולוגיה הקשורה בו). בברכה.

אני לא יודע מה השם העברי של הכאב הזה. באנגלית קוראים לזה "dumps". אפשר לנסות טיפול מקומי עם חום (מים חמים למשל) ואם לא עוזר יש מגוון משחות. במקרים קיצוניים אפשר גם כדורים לשיכוך כאבים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 12:04, 2 ביולי 2012 (IDT)
w:Delayed onset muscle soreness ובר"ת DOMS. יוסישיחה 18:35, 2 ביולי 2012 (IDT)
נכון, צודק. התבלבלתי. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור!