ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון179

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שאלה בתרמודינמיקה[עריכת קוד מקור]

יש לי כלי מבודד מחולק על ידי מחיצה שיכולה לנוע חופשי ללא חיכוך. בתחילת הניסוי הלחץ והנפח בשני החלקים לא שווה, אבל הטמפרטורה כן. האם יכולים להיות שינויי טמפרטורה במערכת שכזאת? 109.65.234.110 16:11, 6 באפריל 2012 (IDT)

נראה לי שהתשובה היא כן, למה לא?
המיכל שבו הלחץ היה יותר קטן יידחס, ולכן הטמפרטורה בו תעלה, ובשני תרד.
השאלה אבל האם המחיצה מעבירה חום או לא, ואם כן אז באיזה קצב, והאם הוא מהיר יותר מקצב העבודה המכנית שנעשית בדחיסה. emanשיחה 02:52, 7 באפריל 2012 (IDT)
המחיצה יכולה להעביר חום ואני מתעניין אך ורק במצב ההתחלתי והסופי ולא מצבי המעבר. 109.65.234.110 08:59, 7 באפריל 2012 (IDT)
כמובן שאם יש הפרש לחצים המחיצה תנוע כדי לקיים שיווי משקל של כוחות על המחיצה. בשינויים בלחץ יש שינוי בטמפ' ואם המחיצה מעבירה חום אז יהיה שטף חום בין שני התאים שיאזן את הטמפ'. התהליך יתרחש עד שיהיה איזון הן בלחץ והן בטמפ'. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 02:39, 8 באפריל 2012 (IDT)
כן, אבל השאלה היא האם הטמפרטורה החדשה תהייה שווה לטמפרטורה (השווה) שהייתה לשני חלקי הכלי בהתחלה? שאלה מסקרנצת, שאני לא בטוח מה התשובה אליה. (מאיפה באמת השאלה?) emanשיחה 02:47, 8 באפריל 2012 (IDT)
צודק, לא הסתכלתי על השאלה בכיוון הנכון. באמת שאלה מעניינת. אני נוטה לחשוב שהטמפ' תעלה, מצד שני זה נראה קצת בעייתי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:06, 8 באפריל 2012 (IDT)
שימור אנרגיה לא ימנע עליה בטמפרטורה? אנרגיה תרמית היא גדול אקסטנסיבי, כלומר אפשר לחבר את שני החצאים: . אם אנרגיה הכוללת לא השתנתה (נתון שהמערכת מבודדת) וכמות החלקיקים לא השתנתה, אז הטמפרטורה לא תשתנה. Corvus,(שיחה) 16:01, 8 באפריל 2012 (IDT)
אני לא בטוח שבמקרה הזה זה גודל שנשמר. emanשיחה 16:48, 8 באפריל 2012 (IDT)
יש סיבה להניח שלא? אם אין חיכוך במערכת ואין זרימת חום חיצונית אז האנרגיה הכללית צריכה להישמר. אתה כנראה רומז לקשר , אבל העבודה שאחד התאים עושה על השני היא מינוס העבודה שהשני עושה על הראשון, ככה שזה מתקזז. אם אני מטעה, תקנו אותי (אני סקרן). Corvus,(שיחה) 17:19, 8 באפריל 2012 (IDT)
אני אתן לך דוגמה בה האנרגיה בטוח לא תישמר. אם המחיצה לא מעבירה חום! במצב כזה, העבודה המכנית על שני חצאי המערכת שונה (כי יש (עד כדי סימן) אותו dV, אבל הלחצים אחרים. העובדה שהגוף מבודד מבטיחה רק שלא זורם חום מהמערכת או אליה. emanשיחה 21:15, 8 באפריל 2012 (IDT)
קצת מפתיע אותי (כן, אני רואה שעבור אותו dv ולחצים שונים נקבל עבודה שונה). אבל עובדת הלחץ של תא א' על תא ב' לא שווה למינוס העבודה של תא ב' על תא א'(כלומר אנרגיה כוללת של שני התאים תישאר קבועה)? אם האנרגיה הסופית השתנתה יוצא שאחד התאים "מסר" יותר עבודה מאשר השני "קיבל"? קצת לא מסתדר לי בראש (אפילו במערכת כמו קפיץ דרוך שמשחררים עדיין נראה שאנרגיה כוללת בכל רגע היא זאת שהייתה בתחילת התהליך). Corvus,(שיחה) 21:33, 8 באפריל 2012 (IDT)
נראה גם לי מוזר לקבוע שהאנרגיה לא נשמרת. קודם כל, הייתי מניח שימור אנרגיה. דבר שני הטמפרטורה שלהם משתנה, וחוץ מזה יש אינטגרל ולא מכפלה על dV. ‏Setresetשיחה 20:46, 10 באפריל 2012 (IDT)

מישלינג[עריכת קוד מקור]

האם יש היו אנשים שעלו לארץ בחוק השבות ושירתו בזמנם בצבא הנאצי? האם יש כאלה יום? 109.65.234.110 19:38, 6 באפריל 2012 (IDT)

יכול להיות שהיו חיילים יהודים בוורמאכט שעלו לישראל. ראה בספר "החיילים היהודים של היטלר" לגבי התופעה. גילגמש שיחה 20:40, 6 באפריל 2012 (IDT)

כותרת הפסקה אינה מתאימה לשאלה. "מישלינג" הייתה הגדרת זהות גזעית בגרמניה הנאצית של "בן תערובת" ממוצא ארי ולא ארי. נכון שהיו "מישלינג" שמוצאם יהודי בחלקו ששרתו בצבא הנאצי. שנילי - שיחה 20:29, 8 באפריל 2012 (IDT)

שאלה קטנה וטיפשית...[עריכת קוד מקור]

אם במאמר/הרצאה וכדומה שעוסק בפיזיקה ויש שימוש במספר e=2.718... ויש שימוש במטען האלקטרון והפרוטון e, איך מבדילים בין השניים? אולי כותבים Qe? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האמת שלא זכור לי בכל שנותי מקרה שהיתה בעיה כזו. emanשיחה 02:35, 7 באפריל 2012 (IDT)
נהוג גם לכתוב -q לאלקטרון או exp למספר. ‏Setresetשיחה 08:56, 7 באפריל 2012 (IDT)
שאלה לא טיפשית כלל. לפעמים כותבים גם לציון אלקטרון. לרוב המספר e מופיע "בחזקת משהו" ומטען אלקטרון עם "כפול משהו", ככה שניתן להבין מההקשר. אבל עדיין יש מקום לבלבולים. Corvus,(שיחה) 14:39, 7 באפריל 2012 (IDT)
השאלה בהחלט לא טפשית, ולא טריוויאלית. וגם התשובה שלך כמובן נכונה. רק שכאמור עד כמה שזכור לי לא יצא לי להתקל במקרה שהיה צריך לכתוב גם את מטען האלקטרון וגם אקספוננט באותה נוסחה. זה רק רושם (אולי מוטעה מחמת סניליות) שלי? ואולי זה בגלל שכשמדברים על מטען האלקטרון זה לרוב קשור למשהו בדיד? emanשיחה 15:11, 7 באפריל 2012 (IDT)
אין לי דוגמה לתת. אולי באמת צריך להשקיע מאמצים בשביל למצוא נוסחה המשלבת מטען אלקטרון עם אקספוננט. אבל בכל הנושא של אלקטרומגנטיות משתמשים בשניהם. Corvus,(שיחה) 17:22, 8 באפריל 2012 (IDT)
הבעיה בקושי סמנטית. תמיד אפשר להבחין בין השניים מתוך ההקשר. מטען האלקטרון תמיד יופיע כגודל, עם מעריך או בלעדיו. e, לעומת זאת, הוא גורם, הכולל במעריך שלו משתנה כלשהו. בנצי - שיחה 16:44, 10 באפריל 2012 (IDT)

ספריות בארץ[עריכת קוד מקור]

למה הנוהל בארץ הוא לעשות רעש בספריה? האם יש בארץ מקום שבו אפשר לקרוא בשקט מבלי שמישהו יתחיל לצעוק לידך בטלפון? 109.65.234.110 11:12, 7 באפריל 2012 (IDT)

לא ברור לי מנין לך שזה הנוהל בארץ. לפי הבנתי דווקא ברוב הספריות בארץ נדרשים לשמור על השקט. חיים ק - שיחה
הנוהל הרשמי הוא אמנם לשמור על השקט, אלא אם יש לך סמארטפון ואתה חייב לעדכן את כולם מי ישב ליד מי בליל הסדר. או אז יש פטור מהשקט. Doronve - שיחה 18:19, 8 באפריל 2012 (IDT)
מניסיון אישי, בספריה הלאומית יש שקט מוחלט למעט רעש מעבודות שיפוצים.

משה וההגדה[עריכת קוד מקור]

למה משה רבנו לא מוזכר בהגדה? הוא לא דמות מספיק חשובה? דרימוורקס פרשו לא נכון את סיפור היציאה? • רוליג שיחה • אמצו חתול 12:10, 7 באפריל 2012 (IDT)

ה"הגדה של פסח" היא לא יצירה ספרותית, אלא אנתולוגיה ליטורגית. כלומר - ליקוט של קטעים שונים מספרות המקרא וספרות חז"ל על פי האסוציאציה שלהם לאירועים הקשורים לליל הסדר. ומאחר ובמקור (בספרות המקרא או בספרות חז"ל) אין קטע המתאר את משה בקונטקסט ישיר ומרכזי ליציאת מצרים - מובן מדוע מלקטי ההגדה בדורות השונים לא "ייבאו" לתוכה קטע כזה. פשוט לא היה להם מאיפה... בן-חנוך - שיחה 12:20, 7 באפריל 2012 (IDT)
מה זאת אומרת? יש בהגדה קטעים מהתורה. לא יכלו לבחור גם קטעים בהם מוזכר משה? אולי איזה "שלח את עמי" קטן ?
אני בטוח שיש לכך יותר מפרשנות אחת. • רוליג שיחה • אמצו חתול 12:38, 7 באפריל 2012 (IDT)
אחת הפרשנויות היא על מנת למנוע פולחן אישיות. בברכה, ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 14:43, 7 באפריל 2012 (IDT)
זוהי דוגמה לספקולציה רטרוספקטיבית. איש לא יודע להניח את האצבע מי בדיוק ואימתי חובר נוסח ההגדה. ולמעשה ברור שהנוסח התגבש במהלך תקופות ארוכות. אם כן השאלה היא מדוע בכל התהליך הארוך נשאר משה מחוץ לטקסט. היעדרו של משה אכן בולט בטקסט, אבל אין תשובה שניתן לספק. (למעט ספקולציות בשקל של הוגים דתיים) בן-חנוך - שיחה 17:58, 9 באפריל 2012 (IDT)
מה ענית? שזהוי פרשנות מאוחרת? אמת. אין נספח להגדה שמבאר למה לא נכתב שמו של משה. התגבשות הטקסט בשלבים רק מוכיחה יותר שיש כוונה מכוונת (כמו הדגשה של "אני ולא אחר" או מניעת פולחן אישיות) ולא השמטה של טעות אנוש. --Akkk - שיחה 15:08, 12 באפריל 2012 (IDT)
חברים, למה להתאמץ. משה כן מוזכר בהגדה: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶֹר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר, וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר, וַיַּרְא יִשְֹרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָֹה יְדֹוָד בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְדֹוָד וַיַּאֲמִינוּ בַּידֹוָד וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְּאֶצְבַּע עֶשֶֹר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה, בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶֹר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת: בר ששת - שיחה 16:47, 16 באפריל 2012 (IDT)

הברחשים המשתובבים[עריכת קוד מקור]

בשבתי בגינה ביום אביבי של חג הפסח, החלו שניים-שלושה פריטים מעופפים קטנטנים ("ברחשים" לצורך העניין) להתעופף קרוב מאוד לפרצופי בסיבובים ולולאות בלתי נלאות. לא נראה שהיתה איזו תכלית במעוף הבלתי פוסק הזה, מכיוון שאלה לא נחו לרגע, לא עלי ולא על חפץ אחר (למרות שנראו מאוד מתעניינים בי) , לא ניסו לעקוץ או לאכול, אלא פשוט התעופפו שעה ארוכה ללא מנוח. האם יש הסבר להתנהגות זו? האם הייתי עד למרדף בין ברחשים, או סתם שובבות ורוח שטות? Gil mo - שיחה 13:43, 7 באפריל 2012 (IDT)

ברחשים נוטים להתאסף בקהילות במקומות מסוימים. אתה כנראה היית שם במקרה. המיקום קשור לטמפרטורה וללחות. • רוליג שיחה • אמצו חתול 15:26, 7 באפריל 2012 (IDT)
להתאסף ולעשות מה? והאמן לי, אני יודע מתי מישהו מתעניין בי; הם הלכו בעקבותיי ולמרות שזזתי אחורה או קדימה ממקומי הם דאגו להתעופף תמיד שני סנטימטרים מקצה חוטמי. Gil mo - שיחה 15:53, 7 באפריל 2012 (IDT)
כולם רדפו אחריך או שהיה ברחש או ברחשית שמצאת חן בעיניהם במיוחד? למיטב ידיעתי הם מתאספים כדי למצוא זיווג. • רוליג שיחה • אמצו חתול 16:56, 7 באפריל 2012 (IDT)

דלתא של דיראק[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין את שורה (12) בדף מוולפראם אלפה. הם מנמקים אותה בכך שאינטגרל מתאפס. אני לא מבין למה האינטגרל הזה מתאפס. 79.177.205.101 14:32, 7 באפריל 2012 (IDT)

המכפלה מתאפסת בכל התחום כיוון ש-x שווה לאפס באפס ו- מתאפסת בכל התחום חוץ מבאפס. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:38, 7 באפריל 2012 (IDT)
הבנתי. איך מגיעים לשורה (7) שלהם? אני לא רואה זאת. 79.177.205.101 14:57, 7 באפריל 2012 (IDT)
ישנה הוכחה לכך בערך הדלתא של דיראק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:12, 7 באפריל 2012 (IDT)
תודה. אבל ההוכחה (וגם הנוסחה) מניחה ש. מה עושים אם רוצים לחשב את ? 79.177.205.101 16:20, 7 באפריל 2012 (IDT)
אפשר לנסות לפתור את על toy model של חישוב , החלפת משתנים מובילה ל- ואכן יש מצב של הצבה שיוצרת 1/0. לדעתי, הפיתרון הוא שבמקרה זה האינטגרל לא מוגדר, שכן הפונקציה לא רציפה ב-0, שזה תנאי הכרחי להגדרת פעולת הדלתא של דיראק בתוך אינטגרל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:18, 7 באפריל 2012 (IDT)

טרנספורם פורייה[עריכת קוד מקור]

1) שוב בוולפראם אלפה יש קטע לא ברור. בשורה (58) לא ברור מדוע טרנספורם פורייה של הוא עם ולא עם (כלומר המסקנה של הפעולה)? 79.177.205.101 20:55, 7 באפריל 2012 (IDT)

2) שאלה אחרת: אני צריך להוכיח ש. וכל מה שהגעתי אליו זה . איך ממשיכים אחרי השורה הזאת? אני לא יודע. 79.177.205.101 22:14, 7 באפריל 2012 (IDT)

  1. f(ax) היא הפונקציה. אין זה משנה: ההתמרה מוגדרת כאינטגרל עם הגורם , ללא תלות באיזו פונקציה אתה מכניס.
  2. כתוב את האינטגרל הכפול, ושנה את סדר האינטגרציה. ירוןשיחה 16:21, 8 באפריל 2012 (IDT)

נצל"ש[עריכת קוד מקור]

בL2, טרנספורם פורייה הוא אופרטור הפועל על מרחב הפונקציות. איך אפשר למצוא ע"ע ופ"ע של האופרטור כך ש:

הצגת וקטור ע"י מטריצה[עריכת קוד מקור]

למה וקטור מיוצג דווקא ע"י מטריצה בת עמודה אחת ולא ע"י מטריצה בת שורה אחת? 94.159.131.52

אפשר גם וגם. זה תלוי בהחלטה שרירותית שתואמת את הכיוון שבו מכפילים מטריצה בווקטור, ההחלטה על תפקידי השורות והעמודות כשהמטריצה מייצגת משהו, החלטה על אוריינטציה, וכו'. מקובל שמטריצה שפועלת על וקטור (על ידי כפל) נמצאת משמאל לו, כמו כל פונקציה אחרת, ולכן מקובל הייצוג בעמודה. אתה יכול להחליט שרירותית להפוך הכל ולקבל אלגברה לינארית "ימנית" (במקום המוסכמות ה"שמאליות"). זה לא ישנה את המהות בכלום. דניאל תרמו ערך 22:23, 7 באפריל 2012 (IDT)
תודה. 94.159.131.52
אם אפשר שאלה אחרת, בנושא אחר: האם הקומוטטיביות של פעולת הכפל נובעת מהקומוטטיביות של החיבור (שהרי הכפל הוא הכללה של החיבור)? 94.159.131.52
כפל הוא לא הכללה של חיבור, אלא מבוסס על חיבור (חיבור אינו מקרה פרטי של כפל). בכל מקרה, התשובה היא לא. למשל כפל קווטרניונים אינו קומוטטיבי, למרות שבכל מובן אחר הוא מתנהג כמו כפל מספרים (בפרט הוא מתפלג מעל חיבור). דניאל תרמו ערך 23:13, 7 באפריל 2012 (IDT)
אגב, חזקה אמנם אינה מתפלגת משמאל מעל כפל, אבל אולי היא מספיקה לך בתור דוגמה. חזקה מקצרת כפל כשם שכפל מקצר חיבור, אבל היא אינה קומוטטיבית למרות שכפל כן. דניאל תרמו ערך 23:25, 7 באפריל 2012 (IDT)
אז לא ניתן לגזור את הקומוטטיביות של הכפל מדבר מה בסיסי יותר? 94.159.131.52
כפל מספרים מוגדר מתוך חיבור, ולכן כל תכונה של כפל נובעת מחיבור. אבל לא בהכרח מהקומוטטיביות של החיבור. דניאל תרמו ערך 23:31, 7 באפריל 2012 (IDT)
אז איך ניתן לגזור את קומוטטיביות הכפל מתכונה אחרת של החיבור? 94.159.131.52
הנה הוכחה באינודוקציה על n לקומוטטיביות הכפל של טבעיים (בהסתמך אקסיומות פאנו):
במקרה n=1: כי 1 איבר היחידה ביחס לכפל (לא בעיה להוכיח מתוך האקסיומות).
נניח ש- ונוכיח ש-.
.
כמו שאתה רואה, לא צריך שום תכונה מיוחדת של חיבור מעבר להגדרת כפל לפיו. קומוטטיביות כפל בין מספרים שלמים, רציונליים, ממשיים ומרוכבים נובעת מקומוטטיביות כפל טבעיים. דניאל תרמו ערך 23:51, 7 באפריל 2012 (IDT)
תודה רבה! (: 94.159.131.52

צבא וחילוניות[עריכת קוד מקור]

למה במדינות כמו טורקיה, מצרים, סוריה, וכנראה גם ישראל, הצבא בד"כ מזוהה יותר עם חילוניות, לעומת הממשלה?. למה יותר גדול הפער בין צבא לבין דתיות, אל מול מדינה לדתיות?. מה הפסיכולוגיה, או הסוציולוגיה, או אפילו הבירוקרטיה מאחורי זה?. מוזמנים לפרט. ברכות.

אתה מוזמן להביא מקור לזיהוי הזה. בישראל הצבא מזוהה יותר ויותר עם דת, למשל. --אלעזר - שיחה 03:36, 8 באפריל 2012 (IDT)
סוריה היא באופן כללי מדינה יחסית חילונית. בטורקיה ובמצרים הצבא אכן מזוהה יותר עם חילוניות. אני חושב שהצבאות בארצות אלה הם הרבה יותר "מערביים" מאשר החברה. הם מלאים בכלי נשק תוצרת אמריקה, גנרלים ומהנדסים שלמדו באמריקה, וכו'. בתוך החברה אתה יכול להגיד ש"מודרניזציה זה רע", או לדבר על אימפריאליזם תרבותי. בתוך הצבא יותר קשה להגיד את זה, כי ברור לכולם שהם רוצים להיות כמו הצבא האמריקאי. בלנק - שיחה 03:58, 8 באפריל 2012 (IDT)
אני חושב שזה הרבה יותר עמוק. הצבא זוהה עם החול עוד בעת העתיקה. הדבר קשור לפי דעתי לסמלי שלטון שהם חילוניים במהותם בדרך כלל. גילגמש שיחה 20:34, 8 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מסכים כלל וכלל. בדרך כלל צבא מזוהה עם גורמים שמרניים, ולכן גם ימניים ודתיים. אבל בדוגמאות שהבאת יש אנומליה, שנובעת מכך שמדובר בחברות שעברו תהליך של התחזקות הדת. החברות הערביות והמוסלמיות לפני 30 ובוודאי 50 שנה היו הרבה פחות דתיות מאשר בימינו. וגם החברה הישראלית. ומכיוון שלוקח זמן לשינויים חברתיים לחלחל לראש הפרדמיה ההיררכית הצבאית, למשך תקופת ביניים הצבא נשר יותר חילוני. אבל כמו שבארץ מורגש הייטב השינוי הזה, כך זה יהיה בוודאי גם בטורקיה ובמצרים. emanשיחה 21:51, 8 באפריל 2012 (IDT)
שמרניים כן. כמעט תמיד הצבא צידד בשמרנים, אך הצבא עצמו היה בדרך כלל חף מסממנים דתיים מובהקים, אם כי בדרך כלל היה נהוג לערוך טקסים דתיים ולתת שירות דתי לחיילים. גילגמש שיחה 21:53, 8 באפריל 2012 (IDT)

שפה עם כל האותיות האפשריות?[עריכת קוד מקור]

קיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זאת אומרת, כל האותיות האפשריות? אני יכול לצייר איש אם כובע ולהחליט שזאת אות. . . אולי הכוונה ל"כל הצלילים האפשריים"? קשה לי להאמין שיש, אבל האלפבית פונטי בינלאומי הוא רשת של סימנים עבור כל הצלילים שאפשר להפיק. בלנק - שיחה 04:38, 8 באפריל 2012 (IDT)
הדוגמה עם בעל הכובע בעייתית. הרי כבר ביררת את כוונת המשורר.. 79.183.0.47 05:17, 8 באפריל 2012 (IDT)
אני לא בטוח שלזה התכוונת, אבל תנסה אספרנטו. חג שמח, חיים ק - שיחה 11:08, 8 באפריל 2012 (IDT)
השפה עם מספר הפונמות הגדול ביותר היא w:!Xóõ. לפי טענה אחת, ככל ששפה עשירה בפונמות, כך היא עתיקה יותר (התחקות אחרי סימן עתיק גילתה כי מקור כל השפות באפריקה). יוסישיחה 17:24, 8 באפריל 2012 (IDT)

אטימולוגיה של נברשת[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מישהו יסביר לי מה האטימולוגיה של נברשת, אפשר לפרט. חיים ק - שיחה 11:10, 8 באפריל 2012 (IDT)

המקור המוקדם ביותר, לפי מילון אבן שושן, הוא ארמית: נַבְרַשְׁתָּא. המונח מופיע לראשונה, במסכת יומא (ג',י'): "הילני אמו עשתה נברשת של זהב בפתחו של היכל" (הכוונה היא לאמו של המלך מונבז השני). בנצי - שיחה 12:35, 8 באפריל 2012 (IDT)
מידע נוסף על המילה בארמית: tinyurl.com/7qvzpwf. רונאלדיניו המלך - שיחה 12:41, 8 באפריל 2012 (IDT)
תודה רבה. חיים ק - שיחה
הקישור שלך מפנה לספרו המעניין של אברהם שטאל: מוצא המילים שהוא ספר העוסק באטימולוגיה, לאו דווקא של מונחים עבריים (מעניין מאיפה לקח השראה לשם הספר . . . ). בכל אופן, לא הצלחתי למצוא שם את המונח 'נברשת', ואולי משום שהוא נמצא בעמ' נסתר בספר (לא כול העמודים זמינים שם). האם ראית שם את המונח ? בנצי - שיחה 17:48, 10 באפריל 2012 (IDT)

התמרת פורייה של פונקציה[עריכת קוד מקור]

איך אני עושה התמרת פורייה לפונקציה . הצבה לנוסחה נותנת אינטגרל לא פתיר. 109.67.195.91 17:24, 8 באפריל 2012 (IDT)

השתמש בהצגה ובצע השלמה לריבוע (בפועל, צריך להשתמש באינטגרל מסלול מרוכב (נלמד בדרך כלל בקורס "שיטות עיוניות בפיזיקה 1" של תואר ראשון בפיזיקה), אך מבדיקה שלי על מקרה דומה, חישוב נאיבי עם השלמה לריבוע נותן גם הוא את התוצאה הנכונה). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:45, 8 באפריל 2012 (IDT)

ומפה זה נתקע. לא הבנתי איזו השלמה לריבוע ואיפה? 79.180.217.18 21:07, 8 באפריל 2012 (IDT)

בארגומנט של האקספוננט. למשל: . האינטגרל הוא אינטגרל ידוע, שבצורה פורמלית מחשבים אותו באמצעות מסילה במישור המרוכב, אך אפשר לחשב אותו בצורה נאיבית (שאיננה נכונה ריגורוזית) על ידי שימוש באינטגרל גאוסיאני מהצורה כאשר "מתעלמים" מכך שכאן , ולקבל תוצאה נכונה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:41, 8 באפריל 2012 (IDT)
זה משהו מפונקציות מרוכבות (לא יודע איך זה בת"א, אבל בטכניון לא הצליחו לארגן סדר כרונולוגי של קורסים)? אני לא מבין איך בכלל ניתן לפתור אינטגרל מהסוג גם לא בדרך "נאיבית". יש מצב לעוד קצת עזרה? 79.180.217.18 11:51, 9 באפריל 2012 (IDT)
עד כדי ה-i, יש לך הסבר בערך אינטגרל גאוסיאני. כיצד לטפל ב-i בדרך "נאיבית" ראה כאן. שים לב שאת האיבר הקבוע (לא משנה אם יש בו i או לא) אתה יכול להוציא אל מחוץ לאינטגרל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:00, 9 באפריל 2012 (IDT)
מתקדמים לעט, אבל מתקדמים... הגעתי עד ל. המעבר האחרון הוא ניחוש שהצליח. אבל הm הזאת לא נותנת לי להציב לנוסחה. מה השלב הבא? 79.181.226.220 15:21, 9 באפריל 2012 (IDT)
ראשית, האיבר הקבוע הוא ולא . שנית אינטגרל גאוסיאני#שלב 2. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:28, 9 באפריל 2012 (IDT)
תרגיל של שנתיים... עד עכשיו הגעתי כאן. וזה לא יוצא כמו שוולפארם אלפה מבטיח. 79.177.218.212 20:12, 9 באפריל 2012 (IDT)
התוצאה ש"אמורה לצאת" נראית לא הגיונית, למשל בגלל שאין בה תלות ב-m. כאשר הכנסתי את זה לוולפרם אלפא קיבלתי תוצאה שונה ממה שמופיע אצלך (כאן ). בברכה, MathKnight (שיחה) 20:22, 9 באפריל 2012 (IDT)

קבלה?[עריכת קוד מקור]

מה זה? למה זה שייך ומה זה אומר? Fade to Black - שיחה 23:20, 8 באפריל 2012 (IDT)

זה לוח שמכיל נוסחאות ואיורים של לחש, כישוף וקבלה, וזוהי פרקטיקה פופולרית ביהדות הקבלית, כהגנה על יולדות בעיקר. בן-חנוך - שיחה 23:41, 8 באפריל 2012 (IDT)
ביהדות הקבלית !!!!, בעיקר מהמאה ה-13. זהו רק זרם. בנצי - שיחה 23:31, 9 באפריל 2012 (IDT)
כמדומני שזהו לחש להרחקת השדה לחש להרחקת השדה לילית. אלת המסטיק - שיחה 17:18, 16 באפריל 2012 (IDT)

שאלות על צילום[עריכת קוד מקור]

צילמתי תמונות עם האייפון 4 עם פלאש ובתמונות יצאו המצולמים עם ברק בעיניים. יש הרבה תמונות וכולן כך. יש תוכנה שאפשר "בלחיצת כפתור" להסיר איתה את הברק הזה?. שאלה נוספת יש לי: מהן החברות הנחשבות ביותר לייצור מצלמות? אני רוצה לקנות מצלמה מקצועית, קלה לתפעול שמאפשרת לקבוע עומק שדה בקלות, ושנותנת תצוגה מקדימה טובה, נמאס לי ממצלמות הפלאפון שמאד מגבילה אותי. התקציב שלי הוא עד 700 ש"ח. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פוטושופ יודע לטפל בעיניים אדומות, נראה לי שגם פיקסה יודעת.
שתי החברות ששולטות בתחום המצלמות המקצועיות הן ניקון וקנון. מצלמה מקצועית או חצי-מקצועית מתוצרתן עולה כמה אלפי שקלים, לא כולל עדשות. גם פנסוניק מייצרת מצלמות טובות, בייחוד מצלמות חצי-מקצועיות ("מצלמת גשר" או "מצלמה קומפקטית") אך מחירן גם הוא כמה אלפי שקלים (כולל עדשה קבועה שלא ניתן להחליף). אני לא מכיר מצלמות טובות שעולות 700 ש"ח (זה לא אומר שאין, אני פשוט לא מכיר). נסה להתייעץ בפורומי צילום ואתרי צילום (כמו dpreview או megapixel.co.il) ולבדוק גם ב-Zap. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:11, 9 באפריל 2012 (IDT)
"מקצועיות-למחצה". ל"חצי" יש משמעות כמותית ולא איכותית. בנצי - שיחה 12:08, 10 באפריל 2012 (IDT)

מה פולט יותר קרינה[עריכת קוד מקור]

מה פולט יותר קרינה (במרחק של כמטר):

  1. נורת להט
  2. מטען של טלפון נייד (במצב טעינה)
  3. מקרר (כשהמנוע עובד, פעילות ממוצעת)
  4. בסיס טלפון אלחוטי (במצב טעינה)
  5. גוף אדם
  6. סיר מרק רותח

79.181.226.220 13:01, 9 באפריל 2012 (IDT)

שאלתך אינה מוגדרת מספיק. ראשית, יותר נכון לשאול על הספק אנרגיה. התייחסות זו לוקחת בחשבון את כל המרכיבים הספקטרליים בפליטה, כאשר התדירויות הגבוהות יותר בספקטרום הפליטה הינן אנרגטיות יותר, כלומר, מס' קטן יותר של פוטונים השייכים לתדירות גבוהה, מכיל אנרגיה רבה יותר בהשוואה לתדירות נמוכה יותר. שנית, יש לקחת בחשבון את מסת הגוף הפולט: חוט להט, גוף או סיר מרק. אם נתייחס לגדלים ממוצעים (מבחינה שימושית), אני מעריך שהסדר הבא הוא הנכון: נורת להט > מקרר > גוף אדם > סיר מרק > מטען או בסיס.
הערה: המיקום של 'מקרר' מאוד תלוי בשימוש בו: התשובה תשתנה מאוד בין איחסון אינטנסיבי של תבשילים שזה עתה הוכנו, לבין איחסון אינטנסיבי של גלידות קפואות. הסיבה לכך היא שהספק העבודה של המדחס תלוי בהפרש בין הטמפ' של המוצר המאוחסן לבין טמפ' היעד של פעולת המקרר (שים לב גם להערות בגוף שאלתך). בנצי - שיחה 17:11, 10 באפריל 2012 (IDT)

איזה חומר משמיד פטריות מטבעו, או מפריע להם להתפתח?[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי, הפטריות יכולות רק בתנאים מסויימים ובתנאים אחרים אינן יכולות לגדול. שאלתי הינה: איזה חומר מפר את התנאים הבסיסיים שבהן הם גדלות. אקונומיקה יכול להיות אחד מהם אולי? 95.35.71.55 14:52, 9 באפריל 2012 (IDT)

פורמלין. אבל לא מומלץ לשימוש ביתי או אישי (עלולים לגמור ככה). יוסישיחה 20:42, 9 באפריל 2012 (IDT)
כלומר, עלולים לגמור עם שני ראשים? Face-smile.svg אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ו בניסן ה'תשע"ב • 00:51, 18 באפריל 2012 (IDT).
יוסי, אתה לא עונה! אני מתחיל להיות מודאג... מישהו יודע אם הוא נוהג להשתמש בפורמלין בזמנו הפנוי? אביתר ג'שיחהתרומות • ל' בניסן ה'תשע"ב • 11:39, 22 באפריל 2012 (IDT).
פורמלין אני מריח רק בסיוטים שלי. לא יותר מפעם בחודש. התכוונתי שאתה עלול לגמור עם מוטציה ועם הלשון בחוץ. ממש כמו בתמונה. יוסישיחה 13:56, 22 באפריל 2012 (IDT)
גם שום חי. הניחוח שלו... בברכה. ליש - שיחה 20:46, 9 באפריל 2012 (IDT)
שום חי משמיד דייטים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לאו דווקא השום הטרי עצמו, אלא תוצרי פירוק שלו לאחר אכילה ולעיסה שלו. יש לי אנקדוטה משעשעת המבוססת על תכונה קוטלת דייטים זו: שחקנית קולנוע מפורסמת (לא זוכר את שמה) סיפרה בראיון, על נוהגה לאכול כריכי שום בבקרים בהם צולמו סצינות נשיקה, כדי למנוע הנאה מבן-זוגה לסצינה. אני יכול להבין את השתיקה שלו בבוקר הצילומים הראשון שלו איתה, כדי לא להרוס את הסצינה, אבל בבוקר השני ? לצערי, הראיון היה איתה ולא איתו, או שמא, היא היתה מספיק יפה כדי שיהיה שווה . . . קריצה בנצי - שיחה 23:11, 10 באפריל 2012 (IDT)

מה ההבדל בין המחלקות פנימית א' ב' ג' וד' וכו'?[עריכת קוד מקור]

למה בבתי חולים יש כמה מחלקות של פנימית ומה זה אומר? האם זה אומר שהמחלקות מסווגות לפי חומרה / גיל או קריטריונים אחרים? 95.35.71.55 15:28, 9 באפריל 2012 (IDT)

אין שום קריטריון, אלו מחלקות מקבילות. רוב המאושפזים צריכים להיכנס למחלקה פנימית ואי אפשר שמחלקה תהיה כ"כ גדולה אז מפצלים למספר מחלקות עם אותו תפקיד. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 15:42, 9 באפריל 2012 (IDT)
אני חושב שבכל זאת לפעמים יש מחלקות שמפתחות התמחויות מסוימות. אבל זה שונה מבית חולים אחד לאחר. emanשיחה 19:55, 9 באפריל 2012 (IDT)

אכן כך הוא, ראו לדוגמא בשיבא - פנימית ב' מתמחה במחלות אוטואימוניות ופנימית ד' ביתר לחץ דם ומחלות זיהומיות וכך הלאה. יתכן שזה קשור להתמחויות ספציפיות של בכירי המחלקה. שנילי - שיחה 23:39, 9 באפריל 2012 (IDT)

המישור המרוכב[עריכת קוד מקור]

יהי מספר מרוכב. נכון ש הוא מעגל? למה( אני מכיר את זהות אויילר, אבל לא מבין)? ואיך אני יודע איך נראה העקום ? או העקום ? 79.182.236.230 16:33, 9 באפריל 2012 (IDT)

אם נתון z ספיציפי, כל הביטויים שציינתי הם נקודות ולא עקומים. אם x ו-y הם פרמטרים, העוברים על כל המספרים הממשיים אז: לפי נוסחת אוילר אז אתה יודע ש-. משמע זהו אוסף הנקודות במישור, שהן פשוט מעגל היחידה (כי ). הביטוי הוא החצי העליון של הציר הדמיוני במישור. הביטוי הוא הפרבולה השוכבת . דניאל תרמו ערך 17:05, 9 באפריל 2012 (IDT)

אני לא רואה פרבולה. איך הפכת לפרמטריזציה לפי t? 79.182.236.230 17:25, 9 באפריל 2012 (IDT)

עוד שאלה[עריכת קוד מקור]

אם פונקציה לאן מועתקות כל הנקודות ? התשובה לפי הספר צריכה לצאת קרודיאה אבל לי לא יוצא:

  • נציב:

כלומר ביטוי דומה מאוד (לא צריך להסביר לי איך עוברים מR-טטה לX-Y), אבל לא מה שבספר. 79.182.236.230 17:25, 9 באפריל 2012 (IDT)

הספירה של רימן[עריכת קוד מקור]

זה רק נדמה לי או שבמודל "הספירה של רימן" אין הדביל בין מינוס אינסוף לפוס אינסוף (או אינסוף i)?‏ 79.182.236.230 19:08, 9 באפריל 2012 (IDT)

ראה הספירה של רימן. בספירה של רימן כל נקודות האינסוף במישור המרוכב - כלומר: נקודות במרחק "אינסופי" מהראשית, בכל כיוון שהוא - ממופות לאותה נקודה בספירה של רימן, קרי: הקוטב הצפוני שלה (הנקודה . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:26, 9 באפריל 2012 (IDT)
כן אין הבדל, זוהי נקודת אינסוף מאוחדת. כל הישרים במישור המרוכב נפגשים בנוקדה הזו, ללא תלות לאיזה כיוון הם יוצאים. דניאל תרמו ערך 23:05, 9 באפריל 2012 (IDT)

חישוב גבול[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים את הגבול ? ציפור קטנה לחשה לי 1/2- תשובה סופית. 79.177.218.212 21:22, 9 באפריל 2012 (IDT)

יש לך כנראה טעות כי . אם התכוונת ל-, אז אפשר עם כלל לופיטל או פשוט על ידי פירוק המונה והמכנה לגורמים, ואז לצמצם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:36, 9 באפריל 2012 (IDT)
דומני ששימוש בכלל לופיטל מוביל ל-1/2 ולא ל-1/2- המתקבל מפירוק לגורמים. האם השימוש בכלל זה כאן, נכון ? בנצי - שיחה 16:53, 10 באפריל 2012 (IDT)

:סליחה על הבורות, אבל מה ההבדל, בתרגיל הזה, בין גבול לסתם תרגיל. למה לא פשוט להציב z=i ולפתור? בלנק - שיחה 21:41, 9 באפריל 2012 (IDT) לא חשוב, הבנתי. באמת הרבה יותר פשוט לפרק את המכנה לגורמים ע"פ נוסחאות הכפל המקוצר, ואז לצמצם עם המונה. בלנק - שיחה 21:44, 9 באפריל 2012 (IDT)

זה מה שעשיתי (פתחתי את המכנה והכפלתי בצמוד של המונה) וקיבלתי 0. והעתקתי נכון את התרגיל(אולי התשובה בספר עם טעות?). 79.177.218.212 22:01, 9 באפריל 2012 (IDT)
הספר טועה. הגבול הזה הוא אינסוף. דניאל תרמו ערך 23:07, 9 באפריל 2012 (IDT)
זה מה שרשמתי כאן ( ) וגם זיהיתי למה כנראה התכוון המשורר, ובגבול המתוקן התשובה היא אכן . בברכה, MathKnight (שיחה) 23:13, 9 באפריל 2012 (IDT)

פונקציות טריגונומטריות[עריכת קוד מקור]

איך חישבו את ערכי הפונקציות הטריגונומטריות בתקופה עתיקה (לדוגמה, לפי אחת הדעות, בפלימפטון 322) לפני פיתוח טור טיילור? האם פשוט מדדו במד זווית את היחס בין צלעות המשולש שנבנה על מעגל היחידה? תודה 94.159.131.52

כינים בים המלח[עריכת קוד מקור]

האם יכול אדם להיפטר מכיני גוף על ידי ישיבה ממושכת דיה בים המלח? זו אינה התייעצות רפואית, אלא שאלה תאורטית בלבד! Gil mo - שיחה 01:01, 10 באפריל 2012 (IDT)

אני חושב שלא. משום שהמלח, לא עובר את ממברנת תאי האורגניזם, אלא אחרי זימון ארוך מאד. מסיבה זו גם תאי גופינו לא מתכלים משהיה ממושכת במי המלח. אולי אפשר שהשהייה כן תהיה "הקדמה" טובה למקלחת וחפיפה..
יש הבדל בין כיני הגוף (כיני הערווה?) עצמן, שאולי נפגעות, לבין ביצי הכינים, המגינות היטב על עוברי הכינים שטרם נולדו. אפילו החומר הכימי שבשמפו נגד כינים אינו יעיל במקרים רבים כנגד ביצי הכינים, וכן גם מלח. Danny-wשיחה 17:16, 13 באפריל 2012 (IDT)

תחרות פלאי עולם הטבע - תהייה פילוסופית[עריכת קוד מקור]

בעקבות בחירת שבעת פלאי עולם הטבע, האם מישהו יוכל להסביר מה כל כך פלאי ב"הנהר הגדול בעולם" וכיוצא בזאת? הרי תמיד יהיה נהר שהוא "הגדול בעולם", הים ה"נמוך בעולם" וכולי. אם לא היו קיימים האמזונס וים המלח, היו נהרות וימים אחרים ה"גדולים" וה"נמוכים" בעולם. Gil mo - שיחה 01:19, 10 באפריל 2012 (IDT)

בתחרות לא נבחרים סתם דברים שהם "הכי בעולם" כמו "האדמה החומה ביותר בעולם", "האבן עם הכי הרבה סריטות בעולם" וכו'. נבחרים דברים שבאמת נראים מרשימים באופן יוצא דופן. יתכן שזאת אחת הסיבות שים המלח לא נבחר. אגב, ממה שראיתי, האמזונאס הוא הפלא היחיד ברשימה שהוא "הכי בעולם" באיזו שהיא קטגוריה. בלנק - שיחה 11:17, 10 באפריל 2012 (IDT)
אם כך מדוע נבחר האמזונס כפלא עולם? Gil mo - שיחה 17:30, 10 באפריל 2012 (IDT)
כי הוא כנראה מרשים... תומר - שיחה 17:45, 10 באפריל 2012 (IDT)
כמה הערות:
א. לשאלה המקורית: קיימת נטיה אנושית לגלות שיאים, בכל תחום. תוצאה של סקרנות טבעית והתפעלות מכל מה שהוא 'שיא', כמובן, בתחום ההתנסות האנושי, ולאו דווקא מבחינת הטבע עצמו. לדוגמא, הר הגעש הגבוה והגדול ביותר במערכת השמש נמצא דווקא במאדים.
ב. הבחירה באמזונס מוצדקת לגמרי: מחד, הוא מחזיק בשיא מבחינת ספיקת המים שלו, וגם, לדעת רבים, מבחינת אורכו (מתחרה בנילוס), ומאידך, יש לו, כנהר, את ההשפעה הנרחבת ביותר מבחינה אקלימית, שזהו 'סיפור' אחר לגמרי, ולא רק שיא - מדובר בתופעת טבע עצומה ורחבת היקף, תרתי משמע.
ג. ים המלח אינו בר השוואה מבחינה זו או מכל בחינה אחרת. הוא אמנם המקום הנמוך ביותר עפ"נ כדור הארץ, אבל רק ביבשה. המקומות הנמוכים ביותר באופן מוחלט, נמצאים דווקא בלב האוקיינוס השקט: שקע מריאנה ושקע טונגה, בין היתר - עומקם בסדר גודל של 11 ק"מ !!! למרות העובדה הגיאולוגית המדהימה הזו, אינני יודע אם שקעים אלה היו מועמדים בכלל, ואולי משום שאינם ידועים כל כך בקרב הציבור הרחב. בנצי - שיחה 22:17, 10 באפריל 2012 (IDT)
ד. וישנם גם היבטים נוספים: כמו יופי, פראיות, עוצמה, שהם מדדים לא מוחלטים, ולכן לאנשים שונים יכולים להיות שיפוטים שונים, וכתוצאה - בחירות שונות. בנצי - שיחה 22:17, 10 באפריל 2012 (IDT)
Cerkov Rizpolozhenia (Kreml).JPG
תחרות "פלאי עולם" היא בסופו של דבר תחרות, בה זוכים המסמסים הרבים יותר, משיקולי רייטינג. (וזה אכן מצער).
אבל עיון בשיקולים לבחירת אתר מורשת עולמית למשל, מראה על מכלול השיקולים בקריטריונים (לאתרי טבע ולאתרי תרבות) - שמהן אפשר ללמוד "מה כל כך פלאי". דני. Danny-wשיחה 17:34, 13 באפריל 2012 (IDT)
אין פלא בכך, שהמקומות העמוקים ביותר באוקיינוסים לא היו מועמדים ל"פלאי עולם", מן הסיבה הפשוטה, שהם אינם נראים לעין. פני האוקיינוס אינם נראים שונים מעל עומק של שלושה קילומטרים או אחד-עשר קילומטרים, גם אם במצולות ההבדלים עצומים, בניגוד לשקע הסורי-אפריקאי או הרי ההימלאיה.שלומית קדם - שיחה 19:30, 22 באפריל 2012 (IDT)

"הטוב בישראל" - חוקיות הביטוי[עריכת קוד מקור]

שמעתי פעם שלהצהיר בפרסומת שמוצר הוא "הטוב ביותר בישראל" אסור, אך מותר להצהיר שהוא "הטוב בישראל", למשל "הדלתות הטובות בישראל". האם הדבר נכון, ומה עומד מאחורי ההתחכמות הזו? Gil mo - שיחה 01:23, 10 באפריל 2012 (IDT)

יורם שפטל[עריכת קוד מקור]

אני מבין זה חלק ממקצועו של עורך דין, אבל איך האדם הזה לא נגעל לעבוד עם כל היצורים שהוא מייצג? למה הוא מסכים להגן על אנשים כל כך נוראיים? זה נראה שבכל הפרשות שבהם הוא מעורב המואשם חייב להיות איזה אנס, איש מאפיה או רוצח. מה זה הגואל נפש הזה? למה שאדם שמקדיש את עצמו לצדק בחברה(וככה אני רואה את מערכת המשפט ועורכי הדין) יתקשר עם יצורים כל כך אנטי- נורמטיביים? 79.177.218.212 10:51, 10 באפריל 2012 (IDT)

אולי. שאל אותו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:12, 10 באפריל 2012 (IDT)
אני בספק אם הוא יענה. אני רוצה רק להבין את התופעה של עורכי דין (אנשי צדק) שמחליטים באופן תדיר להגן על הרוע. לדעתי השאלה לגיטימית. 79.177.218.212 11:19, 10 באפריל 2012 (IDT)
שמעתי שבאוניברסיטת תל-אביב נותנים קורס מצוין בפילוסופיה של המוסר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:02, 10 באפריל 2012 (IDT)
באופן עקרוני, עורך דין ייצג את כל מי שמשלם לו מספיק. הוא כמובן יכול לסרב מטעמים אידיאולוגיים או מצפוניים. רונאלדיניו המלך - שיחה 12:30, 10 באפריל 2012 (IDT)
'באופן מעשי', במובן החמדני של המילה, לא 'באופן עקרוני' - אין פה שום עקרון. ישנם גם מניעים פסיכולוגיים שונים, כולל סוג של הזדהות ביזארית עם הצד הלא נכון של החוק או של החברה, תוך הליכה קפדנית על גבולות החוק. רבים מעוה"ד הפליליים נמצאים על גבולות אלה, ואף חרגו מהם. לא אחת הם מתבטאים כמי שיש להם מונופול על האמת, אפילו בטרם אמר ביהמ"ש את דברו. חלק מהם מתנהג כיחצ"ן במלוא המובן הרע של המילה. מספיק לשמוע, בתור דוגמא, איך מתבטא עוה"ד המייצג את אותו נהג שדרס אדם איתו התקוטט קודם לכן, לאחר בילוי עתיר אלכוהול בפאב. בנצי - שיחה 15:14, 10 באפריל 2012 (IDT)
עבודתו של סנגור היא להגן על *נאשמים* בעבירות פליליות, זוהי עבודה חשובה, קיימים חפים מפשע, וקיימים אשמים שמיוחס להם פשע הקשה ממעשיהם בפועל. אני משער שלא היית רוצה שכל מי שנאשם ברצח יורשע על בסיס דעתה של המשטרה בלבד. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:45, 10 באפריל 2012 (IDT)
ברור שיש חשיבות גדולה מאוד להגן על נאשם מפני האשמות שווה, אבל זה נראה שהוא תמיד הולך על הלקוחות הכי אשמים שיש. זה נראה כאילו שהאדם הזה יודע להבחין היטב בין טוב לרע ובוחר תמיד את הרע. מאוד קשה לי להבין את זה. כנראה שיש לו כמו לכל אדם מצפון ואידאולוגיה והוא נותן איזו הצדקה למעשים שלו. אני רק מנסה להבין מה היא יכולה להיות. אני מאוד מקווה שההצדקה היא לא "רוצח ילדים משלם לי, אז מה רע להוציא אותו מהכלא?". 79.177.218.212 12:49, 10 באפריל 2012 (IDT)
לצערי, אין מקום לתקווה שלך, למרות שאני לגמרי מזדהה איתה. עו"ד רבים מזדהים 'לחלוטין' עם הלקוח שלהם, בצורה הלובשת צורה יחצ"נית מובהקת יותר מאשר ייצוגית-משפטית, וככל שהלקוח יותר עתיר ממון, בין אם ממון חוקי ובין אם לאו, כך המיתאם בין השניים הולכת וגדלה. ראה גם את תגובתי למעלה, לתשובתו של רונאלדיניו. בנצי - שיחה 15:14, 10 באפריל 2012 (IDT)
לא נראה לי שהוא יסכים לקביעה שהוא הולך על הלקוחות הכי אשמים, העובדה שלקוחותיו מואשמים בפשעים חמורים במיוחד לא מחייבת שהם אכן ביצעו אותם, וזו בחלק מהמקרים מה שהוא מנסה להוכיח. מטיבם של דברים, אנשים שמואשמים בפשעים חמורים מוכנים לשלם הרבה כדי להציל את עצמם, בין עם ביצעו את הפשע ובין עם לאו, ולכן עורכי דין מוכשרים ייצגו יותר נאשמים כאלה. אם מלבד הכישרון הם אנשים ערכיים, הם גם יסננו לקוחות על פי השאלה האם הם אשמים. איני מכיר את יורם שפטל, ואיני יכול לדעת האם כאשר הוא טוען לחפות לקוחותיו הוא מאמין בכך, כל עוד לא ידוע משהו אחר ראוי לדונו לכף זכות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה צודק, אבל הטיעון שלך כללי, ואינו מבחין בין נסיבות לנסיבות. בהרבה מקרים, עוה"ד המייצג יודע על הראיות שבידי המשטרה, ובכל זאת, הוא מתבטא כאילו מדובר בטליתות של תכלת. השאלה היא איך מדברים. נכון הדבר שכל אשם זכאי לייצוג, וכך הדבר במדינות מתוקנות. ובכל זאת, מעט צניעות ופרופורציות, לפחות לאלה אפשר לצפות. בנצי - שיחה 16:21, 10 באפריל 2012 (IDT)
הטעות שלך היא בהנחת היסוד, שכל עורך דין הקדיש את עצמו לצדק ולחברה. בוודאי יש עורכי דין כאלה. אחרים נעשו עורכי דין כי לאבא יש משרד, בתקווה להתעשר, או בגלל שלא קיבלו אותם ללימודי קולנוע ומגדר. תן למציאות להכתיב את הנחות היסוד ולא להיפך. עוזי ו. - שיחה 15:40, 10 באפריל 2012 (IDT)
המציאות מוכתבת גם ע"י הטבע האנושי, וטבע זה הוא סוג של הנחת יסוד. בנצי - שיחה 16:21, 10 באפריל 2012 (IDT)
לגבי שפטל, זכורה לי האמירה שלו, אחרי שבית המשפט הוציא את דמיאניוק זכאי מחוסר הוכחות להיותו איבן האיום, שכולנו צריכים לבקש ממנו סליחה על ברכינו. היה ברור אז, כשם שברור עכשיו, לאחר מות הנאשם, שהאיש סייע לנאצים מרצונו כששימש שומר במחנה והיה שותף לרצח אלפים רבים של אנשים, רובם ככולם יהודים. הבעיה הייתה, שכתב האישום הוצג נגדו לא כמשתף פעולה עם הנאצים באופן כללי אלא ספציפית כאיבן האיום, ולכך לא נמצאו די הוכחות. את שפטל זה לא הטריד - הוא ראה בלקוחו זכאי גמור שנעשה לו עוול נורא. לגבי עורכי דין בכלל, זכורה לי התבטאות של עורך דין שאת שמו אינני זוכרת, שייצג מהנדס גשרים אחרי שגשר שפירים, שהאיש היה אחראי לבנייתו, קרס והרג נוסע במכונית שעברה אותו רגע מתחתיו. עורך הדין אמר, שהאשמה היא בנהג המנוח - אלמלא נסע מתחת לגשר ברגע שהתמוטט, לא היה נהרג. ועוד עורכת דין, ששולחה פיתה ילדה בת תשע או עשר להיכנס לביתו, אנס וחנק אותה ואחר גילגל אותה בתוך שטיח והוציא אותה לחצר, שם הניח אותה מתחת לשיח. המחפשים שמצאוה שם הצילו את חייה והיא סיפרה מה עבר עליה. עורכת הדין אמרה, ששולחה עשה כל מה שביכולתו להציל את הילדה - הוא ממש הגיש אותה למחפשים, עטופה בשטיח...שלומית קדם - שיחה 22:53, 12 באפריל 2012 (IDT)

עזרה ל-ויקימילון[עריכת קוד מקור]

שלום, בימים האחרונים עלה במוחי רעיון ליצירת פינה בויקימילון כדוגמאת "הידעת?" בעמוד השער של ויקיפדיה. אחרי חיפוש קצר גיליתי שאני לא הראשון שחשב על כך, ותיקים ממני כבר העלו את הרעיון לדיון. הקושי הוא שאלא אני, ולא אנשים אחרים, יודעים איך ליצור פינה כזאת. נשמח לקבל עזרה של ויקיפדים בעלי ניסיון.EsB - שיחה 11:34, 10 באפריל 2012 (IDT)

פונקציית דלתא כפולה[עריכת קוד מקור]

איך אני רושם בצורת פונקציית דלתא-דיראק את הפונקציה הזאת: כך שהאינטגרל על כל הציר שווה ל1. ?79.177.218.212 13:50, 10 באפריל 2012 (IDT)

אם אני מבין נכון את כוונתך אז
emanשיחה 14:48, 10 באפריל 2012 (IDT)

התמונה המוזרה של אלברט איינשטיין - מה פישרהּ?[עריכת קוד מקור]

ישנה תמונה מפורסמת של הפיזיקאי אלברט איינשטיין, כשהוא מוציא את הלשון בחוץ ועושה מבט של אדם לא שפוי... מה זו התמונה הזאת בדיוק? האם הוא לקה בבעיה נפשית מתי שהוא? 176.13.92.221 20:06, 10 באפריל 2012 (IDT)

אולי הוא עשה פרצוף למצלמה? אם אתה חושב שלעשות פרצוף למצלמה מעיד על בעיה נפשית, אז כדאי שתחלק את הטלפון חרום של רבינוביץ' למרבית מכרי. יוסישיחה 20:14, 10 באפריל 2012 (IDT)
לגמרי מסכים איתך. משום מה, חושבים 'פיזיקאי דגול' משמע אינו 'בן אדם' רגיל במובן האנושי של המילה. לאיש היה המון חוש הומור, והסתכלות מבודחת על החיים. הצילום ידוע מאוד, ואינו מבויים. יש קטע אחר שלו, צילום וידאו, בו הוא תוקע במתבונן מבט כה עמוק וחושף, הסוקר אותו מלמעלה ולמטה. קטע מדהים ובלתי נשכח. אני מחפש אותו. בנצי - שיחה 20:27, 10 באפריל 2012 (IDT)
אם אני זוכר נכון מה שקראתי לפני זמן רב, התמונה צולמה ביום הולדתו, כאשר עיתונאים וצלמים התגודדו סביבו והפריעו את מנוחתו. זו היתה דרכו להביע את חוסר הנוחות מהמצב. 94.159.131.52
ראה en:Albert Einstein in popular culture, פסקה שניה. 94.159.131.52
עידכון: בכתבה של מוסף "עסקים" (עיתון מעריב מ-18/05/12 עמוד 11), צוטט פרופ' גויטפרוינד מהאוניברסיטה העברית במילים הבאות: "כשחגג יום הולדת 72 ובקשו ממנו לחייך למצלמה, הוא הוציא לשון. זה היה ביטוי מובהק לבוז הגדול שהוא רחש לאוטוריטה." 176.13.119.252 14:50, 18 במאי 2012 (IDT)

שמות נשים במקרא[עריכת קוד מקור]

עם מבנה תמוה: דוגמת אביגיל ואחינועם (אשת שאול המלך), וישנם עוד. בכולם החלק הראשון בשם הוא זכרי, לפחות במובן המודרני של עברית (מבלי שאוכל להגדיר כמה לאחור המודרניות הזו, אם בכלל), או, אולי, ל"אבי" ול"אחי" היתה אז משמעות אחרת, לאו דווקא מגדרית. לעומת זאת, אבימלך מלך גרר, אחימעץ ואחיתופל, הם דוגמאות לשמות שיועדו לזכרים. די לא עקבי, לכאורה. בנצי - שיחה 20:44, 10 באפריל 2012 (IDT)

אביגיל זה פשוט הלחם "אבי גיל" קרי "אבי שמח" בדומה להלחמים אחרים כדוגמת: אלישבע, עתליה, יהושבע ואחרות. אגב, "אבי" כשם מודרני הוא במרבית המקרים קיצור ל"אברהם" ולא שם שעומד בפני עצמו (בדומה ל"יוני", "דודי", "אלי", "איציק" וכו'). בברכה, --איש המרק - שיחה 08:50, 11 באפריל 2012 (IDT)
אשאל אחרת ואחדד אותה: מה פשר "אבי" בשמות המקראיים ? אני מזכיר: מדובר כנראה, במילה שאינה מגדרית. בנצי - שיחה 14:01, 11 באפריל 2012 (IDT)
בעיקרו זהו יסוד תאופורי שעשוי להתייחס לאל (אברם = האל הוא רם) או לאפיון שלו (אביה = יהוה הוא אב). ‏nevuer‏ • שיחה 14:54, 11 באפריל 2012 (IDT)
זה לא יכול להיות פשוטו כמשמעו "אבי" כלומר "אבא שלי"? בברכה, --איש המרק - שיחה 15:40, 11 באפריל 2012 (IDT)
גם בתשובתך הקודמת, וגם בזו, אתה מערבב בין השימוש בשמות ומשמעותם, בתקופה המודרנית, לבין השימוש והמשמעות שלהם בתקופות אחרות, ובפרט, בתקופות קדומות מאוד. בתקופות אלה, היתה לאלילויות משמעות מרכזית ביותר, וגם חיים קיומיים, תרבותיים וחברתיים שהניבו הלחמים שהתאימו להם, ולצרכי הקיום האנושי, כפי שתפסו אותו אז. צריך להכיר את התקופה או התקופות עליהן מדבר nevuer, ואשר אליהן שאלתי מתייחסת, לפני שממהרים לנסח תשובה לינארית (כלומר, 'מה שישנו הוא מה שהיה'). לא הכל הוא שאלה של 'שליפה' אינטליגנטית כזו או אחרת, והדוגמאות הרבות, כולל הדוגמאות המלומדות, מעידות על אותו עולם 'בראשיתי' מבחינה תרבותית ודתית, שנעלם תוך שהוא משאיר את רישומו, בין היתר, גם בצורת אותם שמות קדומים. תודה, בנצי - שיחה 15:55, 11 באפריל 2012 (IDT)

מנוע קרנו[עריכת קוד מקור]

קרנו. אני מדבר על קו 3

לא הבנתי את תהליך למטה. מדוע בקו השחור התחתון (בדיאגרמת S-T) אנו רואים שבטמפרטורה קבועה האנטרופיה הולכת וקטנה? למה האנטרופיה קטנה? 79.180.229.58 22:07, 10 באפריל 2012 (IDT)

התהליך עליו אתה שואל הוא תהליך בו זורם חום בין המערכת לבין הסביבה, והוא מתואר ע"י , כאשר Q מציין אנרגיית חום ו-S מציין אנטרופיה. מביטוי זה אתה רואה בבירור, שעבור מעבר חום בטמפ' קבועה, יש יחס ישר בין כמות החום הזורמת לבין השינוי באנטרופיה. להרחבה, עיין בערך זה, וגם במעגל קרנו ובתהליך תרמודינמי. בנצי - שיחה 22:56, 10 באפריל 2012 (IDT)
אנטרופיה במערכת סגורה חייבת לגדול או להישמר. לעומתה, אנטרופיה במערכת שאינה סגורה (למשל מעבירה חום לסביבה) יכולה אפילו לקטון. ‏Setresetשיחה 11:26, 11 באפריל 2012 (IDT)

פרח לא מזוהה[עריכת קוד מקור]

Add caption here

צילמתי את הפרח הזה בסמוך לשביל סובב באר שבע, אשמח לזיהוי. Amirber - שיחה 22:33, 10 באפריל 2012 (IDT)

חבל שלא צילמת עוד תמונות מעוד זוויות, אבל זה נראה לי כמו בן-פרג סגול וזה גם מתאים לבית הגידול. ראה עוד כאן. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:58, 10 באפריל 2012 (IDT)
מסכים עם הזיהוי. אני לא 'סגור' על המינוח האנגלי, משום שאני מוצא שיוכים שונים ומבלבלים גם בויקי האנגלי וגם מול המגדיר צמחי ישראל (הוצאת מפה, 2005) של אבי שמידע (התואם את המקור שמציין קודמי). שני האחרונים מדברים על : en:Roemeria Hybrida (אין שם עדיין ערך בשם זה). נראה לי שאפשר להסתמך על שני מקורות אחרונים אלה, שהם אקדמיים, למרות העדרו של ערך אנגלי לפרח יפה זה. בנצי - שיחה 23:45, 10 באפריל 2012 (IDT)
אחלה, המון תודה! Amirber - שיחה 11:40, 11 באפריל 2012 (IDT)

מדיניות לגבי שאלות שיעורי בית ב"הכה את המומחה"[עריכת קוד מקור]

האם אין איזו מדיניות לפיה לא פותרים שיעורי בית לשואלים? אני רואה כאן המון שאלות כאלה ופתרונן בצידן. Gil mo - שיחה 23:19, 10 באפריל 2012 (IDT)

ראה שיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה#שיעורי בית בויקיפדיה: הכה את המומחה. אישית אני חושב שאין בעייה, כל עוד יש מי שמתנדב לענות למה למנוע את זה. שדדשכשיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ב • 23:22, 10 באפריל 2012 (IDT)
כאשר יש שאלה שהיא בירור "שאלת שיעורי בית" והיא נראית לי מעניינת, אני משתדל לתת הדרכה ורמזים ולא את הפיתרון המלא (ועל הדרך להפנות לערכים הרלוונטים בוויקיפדיה), אלא אם באמת מדובר בשאלה קשה במיוחד. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:26, 10 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: (כן, משולשת, ברציפות). לא נראה לי שישנה מדיניות פורמלית, ובכל מקרה, אין מדיניות אחידה או יישום אחיד שלה. רבים, ואני ביניהם, נוהגים להעיר למי שניכר משאלתו שהוא מחפש שיעשו בשבילו את העבודה. ברור שאין הצדקה לכך. לעומת זאת, אין לי שום בעיה עם מי שמנסה להתמודד עם השאלות והחומר שלפניו, והשאלה שהוא מעלה נובעת מחוסר הבנה, או אפילו חשיבה והתלבטות אמיתיים בקול (הדבר ניכר בניסוח השאלה ובסגנונה). שאלתך שאלה טובה. בנצי - שיחה 23:33, 10 באפריל 2012 (IDT)
באופן היסטורי אני מסכים עם כל מילה של מת'נייט. emanשיחה 23:29, 10 באפריל 2012 (IDT)

על בחינות אוניברסיטאיות ומחשבונים[עריכת קוד מקור]

זה נכון שאסור להשתמש במחשבונים מדעיים, ו\או (!) גראפיים בבחינות האוניברסיטה?. יקירתי שלמדה בעבר ב א' תל אביב אמרה לי שבבחינות בקורסים כמו סטט' או חדו"א, זכור לה שהיה אסרו עליהם להשתמש במחשבונים מדעיים שהם גראפיים. זה נשמע לי מוזר גם משום שמעולם לא שמעתי על תופעה דומה בנוגע לאוניברסיטאות אחרות, וגם כי לא נראה שכלל ציבור המשגיחים בכלל טורח לבדוק את הפונקציות של מחשבון הנבדקים. כמו כן, נניח לצורך הדיון שכך הדבר?, מה הטעם בכך?, למה להקשות (אולי עד כדי מניעת היכולת להשלים התואר) מסטו' שיכול להיות גם לתפארת בכל הנון-מתמטי, בגלל שקשה לו בחישוב קר מסיבות נוירולוגיות\נוירופסיכולוגיות (איך שתרצו), הרי גם בשביל ציבור כזה הומצא המחשבון. תודה למפרטים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הקביעה הזו היא בסמכות של המרצה בכל קורס. emanשיחה 02:12, 11 באפריל 2012 (IDT)
'סמכות המרצה' היא פועל יוצא של מטרות הקורס, ואם אי השימוש במה שנקרא 'מחשבון גראפי' הוא מהותי למטרות אלה, הרי שהאיסור מוצדק. נניח שדורשים בקורס להפעיל שיקול דעת ומחשבה, ולא רק מיומנות מתימטית. הרי 'מחשבון' כזה עושה את ההבדל ! בנצי - שיחה 03:06, 11 באפריל 2012 (IDT)
לא נתקלתי בקורס שאסר להכניס מחשבון מדעי, מחשבון גרפי אכן אסור בקורסים רבים. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:33, 11 באפריל 2012 (IDT)
במרבית הקורסים המתמטיים שנתקלתי בהם באוניברסיטה העברית, אסור היה להשתמש במחשבונים מכל סוג. דוד - שיחה 09:13, 11 באפריל 2012 (IDT)
כנ"ל. בכל התואר שלי במתמטיקה היה אולי קורס אחד שבו הותירו מחשבון. כתוצאה מכך, החישובים הנדרשים במבחן (אם בכלל נדרשים חישובים) הם אלמנטריים (ארבע פעולות חשבון על מספרים דו-ספרתיים במקרה הרע). דניאל תרמו ערך 10:15, 11 באפריל 2012 (IDT)
לא היה לי אפילו קורס אחד במתמטיקה בטכניון שבו היה מותר מחשבון בכלל שלא נדבר על מחשבונים גרפיים. במבחנים בפיזיקה מותר מחשבון דרך כלל ואף אחד לא בודק את האופציות שלו. למה זה טוב? לדוגמה בקורס בחדו"א שואלים "מה הגבול של סדרה" כשבודקים את הטכניקה שלך בחישוב גבולות. אם יש לך מחשבון ביד, אתה פשוט מתחיל להציב מספרים הולכים וגדלים ותוך חצי דקה מנחש את הגבול. ואם יש לסטודנט בעיות פיזיולוגיות אז יש הקלות מסוימות, אבל אם אין לו חשיבה מתמטית, שום דבר לא יעזור, גם לא מחשבון. Corvus,(שיחה) 10:16, 11 באפריל 2012 (IDT)
Corvus, שים לב שבתחילת הדיון לא נזכרת התופעה שציינת, (המכונה בספרות "Acalculia") שהיא נדירה בעליל ותימצא למשל אצל מי שעברו תאונות קשות שפגמו לחלוטין את האיזורים הקשורים בחישוב נומרי. ברור שהדיון לא עוסק באנשים שגם מחשוב מיותר להם. לשאר דבריך, אני מוכרח להודות שאיני בקיא בחדו"א כלל וכלל, ולכן אפשר ששיפוטי לדבריך שגוי, ואני מבקש שתתקן אותי אם טעיתי במשהו. מדבריך עדיין לא ברורה (לי) הבעייה בשימוש בחשבים למינהם. אתה שואל למה זה טוב, וניתן לשאול למה זה רע. אם סטו' פתר קושיה מתמטית בעזרת מחשבון, למה זה אמור לעניין מישהו או להפחית מערך עבודתו, ברור לנו שלא כולם שואפים להיות מומחים לאמנות המתמטיקה שהיא תחום עצמאי לכל דבר ועניין, כמו שלא כולם שואפים להיות פסנתרנים. אני מקווה שאני לא מפרש אותך רעות, אך נשמע מדבריך שגם כלפיי מדען השוכר סטטיסטיקאי\שירותי מכון לסטטיסטיקה שיעזור לו בעיבוד נתונים יהיה לך לטעון, לא כך?. אני מתעניין מהן הקלות המסוימות שהזכרת, הניתנות לסטו', מה עוד יכול להיות ספציפית למת' מלבד חשבים לרבדיהם?. בברכה.
כפי ש-Corvus ציין, מחשבון יכול לעזור לך ל"רמות" ולמצוא רמזים לתשובה בעזרת חישובים נומריים. הפעולה הבסיסית בחדו"א היא מציאת גבול, שהוא מספר (או פונקציה או עוד מיליון דברים אחרים) שסדרה של מספרים הולכת ומתקרבת אליו. אם יש לך מחשבון אתה יכול פשוט לחשב את המספרים בסדרה ולגלות לאיזה מספר הם מתקרבים, בניגוד למצב הרצוי שבו אתה עושה שימוש בכלים תאורטיים בלבד. כדי לא להקשות על הסטודנט, החישובים שבאמת נדרשים במבחנים, תמיד פשוטים ממש. מחשבון גרפי זה בכלל בעייתי, כי הוא מצייר לך משהו שאתה אמור להבין לבד איך הוא נראה. דניאל תרמו ערך 13:12, 11 באפריל 2012 (IDT)
לגבי מדען ששוכר סטטיסטיקאי. זה אכן בעייתי. מדען אמור לדעת בעצמו עד כמה התוצאות שלו מובהקות ומה המשמעות שלהן. אם הוא לא מבין את זה, אי אפשר לסמוך על המאמר שיכתוב. דניאל תרמו ערך 13:14, 11 באפריל 2012 (IDT)
תגובה חדשה: דניאל, אני בהחלט לא מדבר על מדען שלא מבין את מובהקות\משמעות תוצאתיו. ציינתי שלא מדבר על מדען שסובל מלקות נוירולוגית חריפה כמו אקלקוליה, ויותר מיזה, גם לא בהכרח מדיסקלקוליה או קושי מתמטי ספציפי מסוים, כזה שחמור מאיטיות בחשבון פשוט מבלי טיוטה. אלא, במדען שמסיבות כגון אי-חיבוב מתמטיקה או חיסכון בזמן עבודה, מעדיף להיעזר באופן מקסימאלי-לגיטימי, בסיוע חיצוני כמו ממי שמהיר ומקצועי יותר (מתוקף הסמכתו) בעשייה זו, או אולי כמפקח פנימי, שכן כבר קרה שמדענים טעו פה ושם בניתוח נתונים, כידוע, אמנם זה כנראה נפץ יותר לפני המחשוב המודרני. בכל מקרה, מכל שיחתינו, ממנה אכן החכמתי, נראה שהיום קטן הצורך בכך בגלל תוכנה, המשמשת הן מתמטיקאים והן הדיוטות. ואין בכך לגרוע מדבריו של Corvus, בברכה רבה. 109.64.173.10 11:44, 12 באפריל 2012 (IDT)
דניאל, אני מודה בקושי לרדת לסוף דעתך, אמנם לידע אישי, אשמח אם תעזור לי להבינה. לא אחת שמעתי על מדענים הנעזרים בסטטיסטיקאים מומחים שיעזרו להם בעיבוד נתונים "קרים" שהתקבלו. עובדה גם שיש מכונים שמטרתם היא זו, דהיינו, זה שירות שמכונים אלה מספקים בתשלום, ודוגמתם נמצאים באוניברסיטאות, כאוניברסיטת תל אביב למשל, והתופעה ממילא אוניברסאלית. אתה רוצה להגיד לי שכל המדענים מהתחומים השונים (וכל הסטטיסטיקאים שסייעו להם), שפעלו כך, בין אם עובדי גוף, ובין אם עצמאיים, "פשעו" לקהילה המדעית?, ואם כן, איך זה שאוניברסיטאות מאפשרות זאת?, האם אונ' מסויימת, תקלקל את הסטו' של עצמה?
לגבי דבריך על מחשבון גראפי, ברור מהם שהוא למעשה מספק תוצאה שהפרט יכול להגיע אליה לבד. דומי שטכנית, זה שווה ערך לפתירת כל תרגיל מתמטי אחר שהוא (העובדה שכנראה מדובר בתרגיל יותר "כבד" מתרגיל דוגמת 93+19 היא עובדה משנית), לא כך?, ומה לגבי הטיעון ששימוש במחשבון גראפי חוסך זמן לעושה החישוב (גם אם הוא מתמטיקאי בהכשרתו שפשוט רוצה לחסוך בזמן משום עומס עבודה, לדוגמא), גם אז זה בעייתי ואם כן מדוע?.
כמו כן, אם שימוש במחשבון גראפי הוא בחזקת "מזיק" (עד כה משתמע כי הוא עושה את ההפך מהמצופה: הורס סוגיות מתמטיות ולא מסייע לפתרונן), אזי מדוע השימוש בו נחשק וע"י מי?, משום מה לא נראה לי שבעיקר סטודנטים צורכים כלי זה, אנא תקן אותי אם טעיתי. בברכה.
קודם כל, תעשה 4 טילדות (~) בסוף כל הודעה שלך. זה מקל על השיחה איתך כי רואים חתימה. שנית, לדעתי אתה מבלבל בין מתמטיקה ככלי לחישוב לבין לימודי מתמטיקה. קורסים במתמטיקה, המטרה שלהם ללמד אותך את הרציונל והתאוריה ולא סתם להכשיר אותך לעשות חישובים. כל מי שעוסק בסטטיסטיקה באופן מקצועי לא באמת מסכם ידנית מספרים ומחלק במספר הנתונים אלא מציב לפונקציה של תוכנת מחשב שתחשב לו תוחלת. אבל בשביל לבדוק אם הסטודנט הבין את משמעות המושג "תוחלת" חייבים לבחון את היכולת לחשב אותה ידנית. כמו כן, ברור שמדענים לא מציירים ידנית גרפים על דף נייר. אבל היכולת לשרטט סקיצה של גרף על סמך הנוסחה שלו כן חושבה לסטודנט למדע. ולכן מבחנים לא בודקים את היכולת שלך לחשב שורש מ139 אלא דברים יותר תאורטיים. Corvus,(שיחה) 14:33, 11 באפריל 2012 (IDT)
Corvus, נראה מדבריך שכל עוד האדם התנסה בהצלחה בהבנת הרציונאל שמאחורי מושג מסוים, הרי שאז כן יאה לו להשתמש, להבא, בכלי עזר, במידה ויחפוץ בכל כמובן (מה שסביר יותר להניח שיקרה אם אינו חובב מתמטיקה). אגב, אשמח לתגובתך גם לסוגיית המכונים המספקים סיוע מקצועי, ובתשלום, למדענים, וכן לסוגיית ההקלות. מקבל עצתך. בברכה. 109.64.173.10 14:57, 11 באפריל 2012 (IDT)
כפי שכתבתי בדף שיחתי - אם מדובר על קורס בחדו"א, וחלק מהחומר שנלמד בקורס זה להשתמש בנגזרות השונות של הפונקציה בשביל לדעת לשרטט גרף שלה, ויש שאלה שבוחנת את היכולת הזו, לתת להשתמש במחשבון גרפי הוא בעצם לתת את את התשובה של השאלה. emanשיחה 15:05, 11 באפריל 2012 (IDT)
השנקל שלי: במחשבון קסיו ממוצע שעולה 60-70 שקל אפשר לזהות גבול, לפתור אי-שוויון כמעט מכל הסוגים ולמצוא שורשים של פונקציה ממעלה נורמלית (עד שלישית, ונדמה לי שיש כאלה גם עד רביעית). בנוגע לפקולטה למדעי הטבע כבר כתבו. בפקולטה למדעי החברה מותר וכמעט תמיד צריך להכניס מחשבון למבחן. בפקולטה למדעי הרוח אולי מותר גם להכניס מחשבון לבחינה, אבל זה לא יעזור לך בשום צורה.
ההבדל הוא שבפקולטה למדעי החברה בדרך כלל בוחנים על הדרך לפתרון, ואילו בפקולטה למדעי הטבע, ככל הנראה, בוחנים על הפתרון. אולי הסיבה לכך היא שבמדעי החברה הפתרון בדרך כלל דיי קל, ולכן הדרך היא החשובה. במדעי הטבע כנראה הפתרון עצמו קשה, ולכן האתגר הוא רק למצוא אותו. Nachy שיחה 19:20, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני לא חושב שאני יכול לספק מידע בקשר להקלות. כל מקרה לגופו, אני יודע שדיקן הסטודנטים אחראי על לקויות למידה ובעיות פיזיות שונות ויכול לתת הקלות בהתאם לכל מקרה. אבל מצד שני אני בטוח שלא יתנו לאף סטודנט להיבחן בחדו"א עם מחשבון ביד. וכן, אחרי שאתה מבין היטב מושג מסוים יש לך הצדקה מלאה להשתמש בפונקציה במחשב שתעשה במקומך את "העבודה השחורה"( גם אם הוא חובב מתמטיקה ספק גדול אם הוא ירצה לחשב ממוצע של 1500 נתונים). נכון יש בעיות מתמטיות שפיזיקאים מתקשים לפתור ושיש צורך בתואר במתמטיקה בשבילם. גם מהנדסים בתעשיית היי-טק פונים רבות לעזרה מקצועית של מתמטיקאים. יש דברים רבים שמלמדים במחלקה למתמטיקה ולא נלמדים במקומות אחרים. ואם מתמטיקאים רוצים "לעשות ביזנס" ולספק פתרונות בתשלום- זכותם. Corvus,(שיחה) 15:19, 11 באפריל 2012 (IDT)
דניאל, אתה מאוד ביקורתי, וללא הצדקה. מדע מבוסס על שיתוף פעולה, ואדם אחד לא יכול להתמחות בהכל. לעיתים קרובות במחקרים (במיוחד במדעי החיים) יש לבצע אנליזה מתוחכמת של מספר רב של משתנים, כדי לנתח באופן נכון את הקשרים בין פרמטרים שונים. לא מדובר בבדיקה פשוטה, של איכות התאמת קו לסט נתונים, אלא ברמות מתקדמות פי כמה. למטרה זו לעיתים קרובות שוכרים את שירותיו של סטטיסטיקאי, וכפי שהוזכר לעיל, אוניברסיטאות רבות מספקות שירות כזה, בדיוק כמו שהן מספקות, לדוגמא, שירותי בדיקת דוגמאות בטכניקות אנליטיות מתקדמות. כמובן שמצופה שכותב המאמר יבין את האנליזה, אבל הוא לא תמיד ידע מראש בדיוק באיזו אנליזה להשתמש וכיצד לבצעה באופן נכון. אם תסתכל על מאמרים בימינו, במיוחד בתחום מדעי החיים, תראה שיש להם מספר רב של כותבים (לעיתים מעל לעשרה), כי כל אחד מתמחה בפן אחר הנדרש למחקר, וניתוח סטטיסטי נכון דורש לעיתים התמחות של ממש. עופר קדם - שיחה 10:55, 13 באפריל 2012 (IDT)

לאן האקדמיה הולכת?[עריכת קוד מקור]

נראה לי שכל שנה הטקסט-בוקים רק תופחים וגודלים, ואני מדבר כללית, זה יכול להיות, ביו', פסיכו', כימיה ופרמקולוגיה (הכי מהר מכולם לא?), סקסו', רפואה.. אני לא חושב שסטו' ממוצע יכול להכניס לעצמו כה הרבה חומר בלי לשכוח כל כך הרבה חומר, או אם לדייק יותר, להגיע למצב שהוא יכול לשלוף את כל החומר הזה בין רגע. נראה לי כאילו כבר עכשיו הטקסט-בוקים עצמם, ועוד בלי לקחת בחשבון ספרות עיונית חיצונית בתחומים מסוימים, הם שמנים מאד, אולי יותר מדיי גם בשביל מרבית הסטודנטים הטובים מאד. כשאני מסתכל על קורות חייהם של פסיכולוגים שונים (דוקטורים לפסיכולוגיה) חלוצים בתחומם, שמפעלם החל עוד בשנות ה50-60, אני רואה שכולם למדו מתחילת התואר הראשון ועד הדוקטורט, משהו כמו 4-6 שנים, בעוד שהיום רק תואר ראשון אמור להגיע לפרק זמן של 4 שנים, ועד הדוקטורט עוד 4 שנים נוספות במקרה הטוב כביכול. אני מקווה מאד שאני טועה, אבל מהצד נראה לי כאילו האוניברסיטאות, מתוך "כבוד" לאבותם של תחומים מסוימים, מתעקשות ללמד כל מיני תיאוריות שאבד עליהן הקלח, תיאוריות שבפירוש אינן רלוונטיות לידע המדעי דהיום, בנושא מסוים, והרשו לי לדבר כללי אנא, כדי לא לסטות מעיקר דבריי. הייתי שמח לדעת המומחה בעניין. אני גם חייב לציין שלדעתי הפתרון לכך הוא לתת לסטודנטים כל מיני כימיות בטוחות לשימוש לכלל הציבור, שיגרמו להם להפוך להיות "סוואנטים-זמנית" (זו דרך התבטאות, איני מתכוון לכך פוזיטיבית), קרי, יהפכו סטודנטים להיות בעלי זיכרון צילומי, ויזואלי ושמיעתי, זה אחרי אישור כי הסטו' בקיאים במדעים כלליים בסיסיים כגון מהם אלקט', אטום', מולק', תא, מוח, נפש, וכו' וכו'. אני באמת מצטער אם זה לא נעים למישהו, אבל כשכל שנה הטקסטים תופחים, וכשמצד שני, לא נעים רגשית לוותר על לימודן של תיאוריות עתיקות, אישית, לא הצלחתי לחשוב על פתרון טוב יותר. תודה לכם, לילה נעים.

איך שאמר ברטראנד ראסל, "לפילוסופים שנולדו לפני קאנט היה יתרון עצום על אלו שנולדו אחריו. הם לא היו צריכים להקדיש שנים ללימודי קאנט."--77.125.72.170 09:55, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני יכול להעיד, בתור דוקטורנט לכימיה, שאמנם הספרים שלנו עבים מאוד, אבל כל מה שלמדנו הוא הידע הנכון והרלוונטי כיום. הבעיה היא פשוטה - אנחנו יודעים היום כל כך הרבה, שלוקח הרבה זמן ללמד אפילו חלק קטן. עופר קדם - שיחה 11:00, 13 באפריל 2012 (IDT)

מהיכן הגיע האלמנט של ההדסים בכל מיני סמלים של משטרות וצבאות ומשרדי ממשלה בעולם?[עריכת קוד מקור]

ניתן למצוא במקומות רבים בעולם שהם משתמשים באגד הדסים קשור משני צידי הסמל או שם האירגון וכו', מה המקור לתופעה הזאת? 95.35.108.85 03:14, 11 באפריל 2012 (IDT)

אני חושב שזה הגיע מהאמפריה הרומית, מהסמל שלה שעליו היה כתוב: "SPQR", לעתים היה כך. ויתכן שמנהג רומאי זה שורשיו עוד ביוון העתיקה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האם אתה בטוח בזיהוי הצמח? לדעתי מדובר זרי דפנה, בהם היה מקובל ביוון העתיקה וברומי להעטיר ראשי מנצחים. בברכה. ליש - שיחה 06:35, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני לא יודע אם מדובר בהדסים או בעלי דפנה, ראו את סמלו של האינטרפול לדוגמה. 95.35.108.85 10:23, 11 באפריל 2012 (IDT)
איך בדיוק החלטת שמדובר בענפי הדס ? סמל מדינת ישראל למשל, עטור בשני ענפי זית משני צידיו. גם בדרגות הקצונה בצה"ל משמשים ענפי זית (מסג"מ עד סרן, ומתא"ל עד רא"ל), ובעבר הם עיטרו גם את דרגותיהם של נגדים, והם מופיעים גם בדרגות במשטרת ישראל ובגופים בטחוניים נוספים. כך גם עם סיכת המ"מ המוענקת לבוגרי קורס הקצינים היבשתי בבה"ד 1 (מאוחר יותר הוענקה סיכה דומה, מותאמת, גם לבוגרי קורס טייס ולבוגרי קורס חובלים; וכן עוצבו סיכות הכוללות את מוטיב ענף הזית, גם עבור בוגרי קורסי פיקוד גבוהים יותר). אגב, בתקופה של טרום-מדינה, לבוגרי קורס הקצינים של ההגנה הוענקה סיכת מ"מ בצורה של שיבולת חיטה דווקא. מלבד השימוש בענפי זית, ישנו שימוש גם בעלה תאנהרס"ן עד אל"מ - עלי תאנה בלבד, ומתא"ל ומעלה - משולב). ובסה"כ, 3 מתוך שבעת המינים הוטמעו, סמלית, בסמלי המדינה ובדרגות קציני צבאה. בנצי - שיחה 16:24, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני חושב שהשאלה הייתה כללית ולא התייחסה רק לצהל. אני מסכים עם ליש שככל הנראה מדובר במורשת מיוון או רומא. גילגמש שיחה 16:59, 11 באפריל 2012 (IDT)
א. שלום, גילגמש. כן, אני יודע זאת, ולא התכוונתי לדבר על צה"ל דווקא, אלא על המופעים הנרחבים של השימוש במוטיב ענף הזית בעיקר. מה מועילה התייחסות 'כללית' כשזו אינה רלוונטית ? רוצה לומר, אין 'כללי' בהקשר של תרבות - לכל מקום המורשת והמסורת שלו. אצלנו התייחד הזית דווקא, יותר מכל צמח אחר, ובצה"ל מופעיו מרובים (ולא במקרה - ככל הידוע לי, הבחירות נעשו אז באופן המשקף את רוח העם ואת מורשתו, מורשת הכוללת גם את ההדס וגם מוקדם יותר, את השושן הצחור (אתה מוזמן לעיין בצידו האחורי של מטבע 1 שקל שלך, המציין זאת)), אם כי יותר בשימוש דתי ומקדשי).
ב. בעיון שקיימתי בעניין הדס, גם בגירסתו האנגלית, לא ראיתי התייחסות לשימוש בגופים מוסדיים בו, מלבד מקומו על ראשי כלות, שהוא יותר עניין עממי שמקורו ביוון, מאשר מוסדי. איפה ראיתם, אתה או ליש, מקור יווני (או רומי) לשימוש מוסדי בצמח זה ?
ג. אני חוזר לשאלה המקורית של השואל: על מה מבוססת ההחלטה שמדובר בענפי הדס ? הניתן לראות תמונה מייצגת ? בנצי - שיחה 17:20, 11 באפריל 2012 (IDT)
מהוויקיפדיה האנגלית:
Bay laurel was used to fashion the laurel wreath of ancient Greece, a symbol of highest status. A wreath of bay laurels was given as the prize at the Pythian Games because the games were in honor of Apollo, and the laurel was one of his symbols.
Ovid tells the story that laurel tree was first formed when the nymph Daphne was changed into a laurel tree because of Apollo's pursuit of her. Daphne is the Greek name for the tree.
The symbolism carried over to Roman culture, which held the laurel as a symbol of victory. It is also the source of the words baccalaureate and poet laureate, as well as the expressions "assume the laurel" and "resting on one's laurels".
בברכה. ליש - שיחה 17:43, 11 באפריל 2012 (IDT)
א. תודה. התשובה שלך נתקעה איכשהו באמצע תגובתי האחרונה. 'פלא' טכנולוגי. תיקנתי זאת.
ב. ברור לי שהמקור הוא מיתולוגי (ומשם המנהג על ראשן של כלות). אבל איפה מוצאים שימוש בסמלי גופים ומוסדות ? מעניין לראות דוגמא/ות כזה/אלה.
ג. לפי הציטוט שלך יוצא ש-Bay Laurel: הוא Myrtle - האמנם אותו צמח ? בנצי - שיחה 17:55, 11 באפריל 2012 (IDT)
A laurel wreath decorating a memorial at the Folketing, the national parliament of Denmark.
תשובה סופית, לאחר הדיון האחרון + בירור נוסף: אין מדובר בהדס, אלא בזר המורכב מענפי ער אציל, או בשמו העממי זר דפנה (אנ'), שם המבוסס על דמות מיתולוגית-יוונית (מה שמסדיר את השאלה בסעיף ג' בתגובתי האחרונה: הראשון, מימין, הוא ער אציל, והשני - הדס). אגב, אין זה 'רק' שם עממי: Daphne הוא שמו היווני של הצמח, שקיבל את שמו מהדמות אליה יוחס. ניתן לראות בתמונה לעיל, זר כזה, שהונח על אנדרטה בסמוך לבניין הפרלמנט הדני (לקוחה מתוך en:Laurel wreath). בנצי - שיחה 18:29, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני הוא שואל השאלה, וקודם כל, ברצוני להבהיר שהנחתי כי מדובר בהדס הייתה מתוך תום לב ולא מתוך קביעה שרירותית; כלומר ייתכן מאוד שטעיתי. דומני שכאן המקום לצטט קטע מתוך הספר "סימנים וסמלים" שבהוצאת כתר, עמ' 45: "ההדס, המקודש לוונוס ולאלה המצרית התחור, מביא מזל לאוהבים והיה בעבר פרח הכלות האנגליות. בתרבויות רבות הוא מסמל חיי נצח, מזל טוב, אושר ושלום. הוא גם פרח האלים."
כעת אחזור לשאלתי, בהשפעת מי או מה נוהגים משרדי ממשל / צבא או משטרה, להכניס בסמל שלהם את האלמנט של ענפי הזית / ער אציל? [ההנחה הייתה בהתחלה שמדובר בענפי הדס, ומשהתבררה הטעות כנראה, תיקנתי את השאלה]. 176.13.144.85 19:45, 11 באפריל 2012 (IDT)
לגבי זרים מער אציל, אני יודע שהוא קשור לנצחונות, גם צבאיים וגם ספורטיביים. יש מקום עדיין, להשלים בירור לגבי סיבת הדבר. לגבי השימוש בענפי זית אצלנו, התברר לי ממש לפני כמה רגעים, שזוהי מורשת שקיבלנו מהבריטים, מורשת שעוצבה אישית עבורנו, ללא ידיעה של מה שצופן בחובו העתיד. רואים זאת בסמלים, בולים ומטבעות ארץ-ישראליים רבים, כפי שמלמד הערך המצויין ענף זית (סמל מנדטורי), הנותן לשאלתך מענה מכמה היבטים. מעניינת לא פחות, היא העובדה שבן-גוריון אימץ את המורשת הזאת מבלי לראות צורך לשנותה. ואני, בלי כוונה, ייחסתי זאת, בתגובה קודמת, לזית מתוך שבעת המינים. ואולי, בעצם, זו הסיבה למה אימץ בן-גוריון, ואיתו היישוב כולו, את הצמח הזה, בחפץ לב. סיבה נוספת, ואולי אף חזקה יותר: כאמור, כבר הבריטים ייחסו לענף הזית משמעות של שלום, כנראה, בהשראת היונה ועלה טרף בפיה, אותה שלח נוח כדי לבדוק את מפלס המים אחרי המבול. להערכתי, זו הסיבה העיקרית לסמליות הרבה של ענף הזית. בנצי - שיחה 20:56, 11 באפריל 2012 (IDT)
אז השימוש בסמל עלי דפנה הוא אוניברסלי והשימוש בסמל ענפי הזית הוא ייחודי למדינת ישראל? 176.13.144.85 21:44, 11 באפריל 2012 (IDT)
אני לא חושב שניתן לומר שהשימוש בעלי דפנה הוא אוניברסלי. הוא נפוץ במדינות המערב, אך אני לא חושב שזה נפוץ באותה המידה במזרח הרחוק. גילגמש שיחה 00:00, 12 באפריל 2012 (IDT)
השימוש בעצי הזית היה קיים לפני המנדט הבריטי והושפע ממנו אחריו, אך התקבל בגלל החיבור ההסטורי הברור. ראשית חשוב לציין שהוא מקומי הוא אחד הגידולים העיקריים באזורי ההר והוא צומח בתנאים קשים ובעל יכולת להתפשט ולהתחדש. הוטבעו בו משמעויות רבות : עץ הזית מסמל חוכמה, פוריות ושלום.
שאול שהיה מלכה הראשון של ישראל, הוכתר על ידי משיחת שמן זית על מצחו, מכאן שורש המילה "משיח" מפעולת משיחת השמן. כמו כן, דלתות מקדש שלמה והכרובים גולפו בעצי זית. וכן אדם שהינו טהור והינו אדם טוב משווה ל"שמן זית זך"
כמו כן, הזית הוא אחד משבעת המינים ובכך באופן אוטומטי מתחבר לתנובתה של הארץ.
שמן הזית שימש הן למאכל והן כמאור וכמרכיב מרפא. היצהר והשמן הם סמל לקדושה וטוהר.
בנוסף, שמן הזית שימש להדלקת המנורה בבית המקדש. בספר זכריה מסמלים שני עצי הזית את שני סוגי המנהיגים של עם ישראל בזמן העתיק – הכוהן הגדול והמלך מבית דוד שאת שניהם מושחים בשמן זית בטקס ההכתרה.
כך שיש סיבות ברורות לאימוץ החם. :) אגב, השימוש במגן דוד עבר תהליך דומה. Itzuvit - שיחה 00:15, 12 באפריל 2012 (IDT)

הגדרת 'אי'[עריכת קוד מקור]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%AA_10_%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C_2012 כאן נכתב שההגדרה של 'אי' מחייבת שיכלול עץ.

האם ההגדרה הזאת חלה על כל האיים בעולם (אני בספק), או שהיא פרטית לאיים אלו? לא ניתן להבין את התשובה מהטקסט. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ספציפית לגבי ארכיפלג אלף האיים. (המורכב מאלפי סלעים קטנים היוצאים מהים). דני. Danny-wשיחה 13:36, 11 באפריל 2012 (IDT)
קיימים איים ללא עצים. Danny-wשיחה 13:42, 11 באפריל 2012 (IDT)
דווקא מעיון בגרסה האנגלית של הערך עושה רושם שיש שימוש בקריטריון יותר רווח (גם אם לאו דווקא מקובל אוניוורסלית). emanשיחה 14:18, 11 באפריל 2012 (IDT)
פעם שמעתי מימאי זקן, שבאיי יוון סלע נחשב אי אם יש עליו מקור מים ושלושה עצים. איתמר ק. - שיחה 18:59, 11 באפריל 2012 (IDT)

שחיה[עריכת קוד מקור]

מה הסדר של סגנונות השחיה מהאיטי למהיר? אילו סגנונות הם הקשים ביותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סגנון חזה << סגנון פרפר << סגנון חתירה. אינני יודע איפה למקם את סגנון גב מבחינת מהירות.
"הקשה ביותר" - מבחינה פיזית, או מבחינה טכנית ? דומני, שהקשה ביותר פיזית, הוא סגנון חתירה, ואילו הקשה ביותר טכנית, הוא סגנון פרפר. בנצי - שיחה 18:36, 11 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ע"פ ויקיפדיה העברית והאנגלית, סדר המהירות (מהאיטי למהיר) הוא חזה, גב, פרפר, חתירה. החזה והפרפר נחשבים לסגנונות הקשים יותר, בייחוד החזה. ראה שחייה תחרותית. (מנסיוני האישי, החזה דווקא מהיר יותר מהגב, וקל יותר מהפרפר. אולי זה קשור להבדל בין שחייה מקצועית לשחייה חובבנית.) בלנק - שיחה 18:40, 11 באפריל 2012 (IDT)
אתה מדבר על קושי טכני. צריך להבחין בין קושי מבחינת מאמץ, לבין קושי טכני. בנצי - שיחה 18:46, 11 באפריל 2012 (IDT)
כמובן שיש הבדל מהותי בין שחייה חובבנית לשחייה מקצוענית. בשחייה מקצוענית החזה הוא הסגנון הקשה ביותר וגם האיטי, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה פיזית. לעומת זאת לשחיין החובבני חזה נחשב לשחייה הקלה, כיוון שלא מנסים לשחות אותו מהר ולא עושים את התנועות קצרות כפי שעושים בשחייה תחרותית. סגנון הפרפר הוא אומנם קשה פיזית לשחיין החובבני, אך כאשר שחיין מאומן הסגנון הזה הרבה יותר קל לעומת החזה. גב וחתירה הם שני סגנונות מאוד קרובים ברמת הקושי, החתירה מעט יותר במאמץ והגב מעט יותר בטכני. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 18:56, 11 באפריל 2012 (IDT)
סגנון החזה הוא בבירור הסגנון האיטי ביותר, בפער ניכר. שאר הסגנונות לא מציגים מדרג אחיד, והעניין תלוי גם במרחק, בבריכה, במין ובגיל. במרחקים קצרים מאוד (פחות מ-25 מטר. המרחק הרשמי הקצר ביותר בתחרות הוא 50 מטר) פרפר וחתירה פחות או יותר שקולים. ככל שהמרחק מתארך הפער לטובת חתירה גדל בהמון. במרחקים ארוכים מאוד (כמה ק"מ) הפער של חתירה מכל שאר הסגנונות עצום. במרחקים קצרים, פרפר מהיר בהרבה מגב, אבל ככל שהמרחק מתארך גב מצמצם את הפער (בשל משק אנרגיה יעיל יותר). במרחקים שעולים על 200 מטר (אצל גברים) בבריכה ארוכה (50 מטר), הסדר מתהפך וגב נהיה מהיר יותר מפרפר (200 מטר הוא המרחק הרשמי הארוך ביותר לסגנונות אלו). בבריכה קצרה (25 מטר) הסדר מהפך עוד באזור ה-150 מטר בשל כמות הסיבובים כפי שארחיב בפסקה הבאה. סגנון המעורב אגב, איטי יותר מגב ופרפר ועדין מהיר בהרבה מחזה.
יש לזכור שמהירות הסגנון ברמה מקצוענית מושפעת המון מהזינוק הסיבובים והצלילות המובצעות בו. הזינוק בגב נעשה מהמים, ולכן איטי יותר מהזינוק בשאר הסגנונות. הסיבוב בפרפר וחזה איטיים יותר מסיבובי הגלגול ("קיפר") של גב וחתירה. היציאה התת-מימית (צלילה באמצעות הרגליים בלבד אחרי הזינוק וסיבובים) בפרפר, גב וחתירה נעשים כולם באותה צורה בתנועות דולפין. תנועת הדוליפן הזו היא מאוד מהירה, ויש שחיינים, כגון ריאן לוכטה, המסוגלים לשחות בצורה זו יותר מהר משיא העולם בחתירה (כאן ניתן לראות שחיין מקוצעני בינוני (לא מספיק טוב לאליפות אירופה) שוחה שנייה יותר מהר משיא עולם ב-50 גב באמצעות יציאה שכזו). המרחק החוקי ליציאה הוא 15 מטר אחרי כל זינוק וסיבוב, אולם בבריכות קצרות משמעות הדבר היא שזהו עיקר המשחה. היציאה בחזה שונה בתכלית. גם היא מהירה ביחס לסגנון החזה עצמו, אך לא ביחס לסגנונות האחרים.
לגבי קושי. ברמה מקצוענית, מרבית השחיינים מתקשים טכנית בסגנון החזה, שהתנועה בו שונה מהותית מזו של שאר הסגנונות. ברמת המאמץ, זה תלוי כמובן בשחיין, אך חזה נחשב לסגנון שבו הרווח מבזבוז האנרגיה הוא הנמוך ביותר, ולכן המאמץ גבוה. דניאל תרמו ערך 19:11, 11 באפריל 2012 (IDT)

אם כבר, תמיד תהיתי: מה זה אומר "סגנון חופשי"? האם הכוונה היא לחתירה דווקא, או שהכוונה היא לאיזה סגנון שבוחרים, ופשוט תמיד בוחרים בחתירה כי זה הסגנון הכי מהיר? Nachy שיחה 19:13, 11 באפריל 2012 (IDT)

איזה סגנון שרוצים, ותמיד בוחרים חתירה. דניאל תרמו ערך 20:05, 11 באפריל 2012 (IDT)
ההתלהבות שלך כאן, המתבטאת בתשובה מאוד מפורטת וממקום של ידע יסודי, אינה נופלת מתשובות רבות שלך בתחום המתימטיקה. אינני 'סגור' לגבי כל ההיבטים האנרגטיים, ובעצמי אני צריך לבדוק אותם יותר לעומק, אבל בכל מקרה, צריך להתייחס לתשובותיך באותם תנאים, כלומר כשמשווים סגנונות שונים עבור שחיינים בעלי מבנה גוף וכושר דומים. האם אתה / היית שחיין מקצועי, או אפילו חובבן ברמה גבוהה ? תבורך על שני התחומים, שביעי של פסח שמח, בנצי - שיחה 21:12, 11 באפריל 2012 (IDT)
תודה בנצי. אני שחיין ברמה מקצועית. מדליסט בכמה מאליפויות ישראל לנוער (מרחקים קצרים בפרפר ובחתירה), וכעת מנסה לבסס את מקומי בבגזרת הבוגרים. למעשה אני יותר שחיין מאשר מתמטיקאי. לגבי ההשוואה. את ההשוואות ערכתי על סמך ניסיוני ונתונים הידועים לי אודות שחיינים ממוצעים ומצטיינים בכל אחד מן הסגנונות. יש לציין שמבנה הגוף של שחיינים המצטיינים בסגונות שונים יכול להיות שונה מאוד. בפרט שחייני חזה, שכאמור נבדלים משמעותית משאר השחיינים. שחיין בגובה של קוסוקה קיטאג'ימה למשל (1.70) לא היה יכול להצטיין ברמה כזו באף סגנון אחר. חג שמח, דניאל תרמו ערך 21:25, 11 באפריל 2012 (IDT)
ובהזדמנות הזאת אני אשאל- מהם, באופן מהותי, 'סגנונות השחייה' ? אני מבין שלצורך תחרות, קיימים סגנונות שונים. למה, אם אני שוחה כמו שאני שוחה בטבעיות, אני שוחה "לא טוב"? ואני צריך לעשות "שיפור סגנון"?אוריה אורן - שיחה 11:38, 14 באפריל 2012 (IDT)
קודם כל אתה לא "צריך" כלום. אתה לא חייב לדעת לשחות ביעילות. אם אתה רוצה לדעת לשחות ביעילות, אז הסגנון הטבעי שלך לא מספיק טוב. המטרה בשחייה היא להתקדם כמה שיותר רחוק (ומהר אם אתה תחרותי) בכמה שפחות מאמץ. אדם שלא למד שחייה מבזבז המון מן האנרגיה על תנועה מיותרות, למעלה, למטה, לצדדים ואפילו אחורה. זו הסיבה העיקרית שיש הבדל מהירות כל כך קיצוני (פי 2-5 יותר מהר) בין שחיין תחרותי לאדם ממוצע (אין דבר כזה בריצה למשל, ששם חשיבות הסגנון פחותה מבשחייה). דניאל תרמו ערך 11:53, 14 באפריל 2012 (IDT)
א. ישנן כמה סיבות להבדל בין שתי המיומנויות המוטוריות: 1. המים אינם המרחב הטבעי לאדם, ומכאן גם גוף שהתפתח, אבולוציונית, באופן לא מי יודע מה מתאים. 2. תינוק במים מסתגל לשהייה במים טוב יותר מכל גיל אחר, ממש כמו עם הליכה ואח"כ ריצה, משום שהתפתחות המוח, תאי העצב, ובעיקר, מס' הקשרים ביניהם, היא בשיאה אז. במרבית המקרים, השחיות הבעייתיות שייכות ללמידת שחיה מאוחרת. 3. אין לנו זימים, ולכן השהיה במים 'ללא דאגות' הינה מוגבלת ומפריעה ליכולת להתרכז לשם הקניית תנועות אופטימליות: חלקות וזורמות. עובדה זו מכתיבה לרבים להסתפק 'במה שיש'.
ב. אחת הדוגמאות הבולטות לבעיית יעילות, לפחות לפי התרשמותי, היא תנועת כפות הרגליים בסגנון חתירה בעיקר. כדי לייצר התקדמות במים, חייבים לדחוף את המים לאחור. עקרון פיזיקלי ברור וידוע. קשה מאוד לייצר איתן התקדמות, משום שזוויות הכיפוף הטבעיות שלהן יוצרות בדר"כ, דחף לפנים ולא לאחור. לכן, רבים מוותרים על התקדמות באמצעותן, או סיוע להתקדמות כזו, ומסתפקים בסיוע בתנועות שלהן כדי לאזן את הגוף באמצעות יצירת דחף כלפי מטה. תמיד העסיקה אותי הסוגיה הזו של שימוש נכון ויעיל בכפות הרגליים, משום שבבירור ישנם כאלה המשתמשים בהן ביעילות בכל זאת. אשמח לדעת את הטכניקה הנכונה לגבי הפעלתן, וזוויות המגע שלהן במים, מתחילת התנועה ועד סופה. אני שמח על ההזדמנות להעלות את השאלה הזו בדיון המתפתח. בנצי - שיחה 15:41, 14 באפריל 2012 (IDT)
בעיית השימוש ברגליים שאתה מתאר היא בהחלט אחד המכשולים העיקריים העומדים בפני שחיינים, גם ברמות גבוהות מאוד. לא נדיר למצוא שחייני מרחקים ארוכים שמצמצמים למינימום את השימוש ברגליים (שחייני מרחקים קצרים לא יכולים להרשות לעצמם). היעילות של הרגליים בסגנון החתירה פחותה בהרבה מיעילות הידיים (שחיין טוב יעבור 100 מטר בחתירה עם הידיים בלבד ב-50-60 שניות, ואילו עם הרגליים בלבד ב-70-90 שניות. שיא העולם בסגנון מלא הוא 47 שניות). שימוש יעיל ברגליים דורש גמישות גדולה בכף הרגל. בהינתן שעמדת המוצא של השחיין היא מצב אנכי על פני המים, תנועת הרגליים מבוצעת בטווח של כ-30 מעלות מטה. כפות הרגליים צריכות להישמר במצב פוינט לכל אורך התנועה, למעט בסופה, שם יש כיפוף קל שיוצר אפקט דמוי הצלפה. כמו כן, כפות הרגליים מופנות פנימה זו כלפי זו. מקור התנועה הוא בחלק העליון של הרגל, ולא בברכיים. הרגל נשמרת במצב ישר למדי, עם כיפוף מועט בברך. אסור שכפות הרגליים יצאו מחוץ למים - לא רק שאין תועלת בדחיקת האוויר, אלא גם במצב כזה תנועת הרגל מחדירה אוויר לתוך המים ומפחיתה את יעילות הדחיקה בתוך המים עצמם. ניתן לראות כאן את מייקל פלפס מדגים חתירה. דניאל תרמו ערך 16:58, 14 באפריל 2012 (IDT)

אופרטור הרמיטי[עריכת קוד מקור]

קראתי את הערך אופרטור הרמיטי ואת כל התכונות המיוחדות של צמוד הרמיטי ועדיין לא ברור לי הדבר הכי חשוב- מה זה הצמוד ההרמיטי. כלומר בשאלה בסיסית- מה הצמוד ההרמיטי של האופרטור אני לא יודע לענות. 79.180.229.58 19:34, 11 באפריל 2012 (IDT)

לא הבנת בגלל בגלל שהערך נכתב כמו שמתמטיקאים כותבים.
אבל לשאלתך הספציפית על מטריצה תוכל לראות באופרטור הרמיטי#מטריצה הרמיטית. במקרה שהבאת הצמוד ההרמיטי של המטריצה היא המטריצה עצמה, לכן היא הרמיטית. emanשיחה 19:39, 11 באפריל 2012 (IDT)
כלמור מכל הסיבוך וכל הסיפור על מרחבים, בסיסים ומכפלות פנמיות אני צריך להוציא רק שדאגר עושה: א) עושים transpose למטריצה ב) עושים צמוד קומפלקסי לכל הערכים של המטריצה . וזהו?.. 79.180.229.58 19:44, 11 באפריל 2012 (IDT)
כן. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:51, 11 באפריל 2012 (IDT)
טעות, הצמוד ההרמיטי הוא . דווקא היום הוספתי דוגמאות. כנראה שצריך עוד כמה. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:51, 11 באפריל 2012 (IDT)
א. אופס, משום מה היה נדמה לי שהמטריצה היא , שהיא כמובן הרמיטית, בניגוד למטריצה עליה היתה השאלה.
ב. הבעיה היא שעד שמגיעים לקטע עם המטריצות צריך לצלוח ים של קללות שמובנות רק למתמטיקאים או למתמטיקאים וונאביז. emanשיחה 20:32, 11 באפריל 2012 (IDT)
אינטואיציה חשובה למתמטיקאי לא פחות מאשר לפיזיקאי. הבעיה בערך אינה עודף מתמטיקה. הבעיה היא עודף פורמליזציה. אין שום מבוא אינטואיטיבי. זה בעייתי למתמטיקאים לא פחות מאשר לפיזיקאים. דניאל תרמו ערך 21:13, 11 באפריל 2012 (IDT)
הערך דן במושג הכללי של אופרטור הרמיטי, שכדי להגדירו חייבים לדבר על מרחבי מכפלה פנימית. רק על מטריצות אפשר להגדיר אותו במפורש ("שחלף והצמד"). אולי כדאי לתת הקדמה שנותנת מוטיבציה מהמקרה הפרטי של מטריצות מעל כאשר המכפלה הפנימית היא כפל מטריצות של וקטור שורה בווקטור עמודה. בכל מקרה, הוספתי בסוף הערך מספר דוגמאות (רובן על מטריצות מממד סופי, אחת מהן על אופרטור דיפרנציאלי מופשט יותר שאי-אפשר להציג כמטריצה סופית), שלדעתי אמורות לעזור להבין במה מדובר. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:29, 11 באפריל 2012 (IDT)
שכתבתי את אופרטור הרמיטי וכתבתי את אופרטור צמוד. עוזי ו. - שיחה 11:57, 12 באפריל 2012 (IDT)
הערך על האופרטור ההרמיטי באמת נראה עכשיו יותר טוב. (הערך החדש מפחיד, אבל זה פחות נורא). ובכל מקרה, כל הדיון הזה מפגין תפקיד חשוב של הדף הזה של "הכה את המומחה" - לבחון את הידידותיות של הערכים שלנו לקורא. emanשיחה 03:53, 13 באפריל 2012 (IDT)

שני חתיכים, מושב אחד: זיהוי.[עריכת קוד מקור]

אודה לאנשים שיוכלו לזהות את שני היצורים המרהיבים דכאן (ותודה לאספני הג'וקים המשפחתיים שלי), ועוד מושב קטן שנמצא ליד גבעת ישעיהו (אגב - אזור מדהים):

החתיך הראשון
המושב
הפוקוס התפקשש


לגבי המושב, אם תוכלי לספר לנו איפה טיילת באותו זמן, נוכל לנסות לשער באיזה מושב מדובר. אציין שהמושב צולם 9 דקות לאחר החתיך הראשון. עדירל - שיחה 22:36, 11 באפריל 2012 (IDT)
דומני שכתבתי: מושב קטן שנמצא ליד גבעת ישעיהו (שנמצא ליד בית שמש). TZivyAאהמ? • 22:38, 11 באפריל 2012 (IDT)
אם את מוכנה לספר לנו באיזה מסלול טיילת, לאן מועדות היו פנייך וכו', נוכל להעלות את 2-3 המושבים הרלוונטיים כדי לברר באיזה מהם מדובר. אם אינך יכולה לספר לנו זאת, אז נחכה אולי יש משהו מאותו איזור שיזהה את המושב. עדירל - שיחה 23:00, 11 באפריל 2012 (IDT)
המושב הוא צפרירים, צולם ככל הנראה מחורבת מדרס או מהדרך אליה. תוכלי לראות בעצמך בגוגל לווין [1]. תמונה יפה. עדירל - שיחה 23:39, 11 באפריל 2012 (IDT)

כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

1.האם יש עוד עם חוץ מההעם היהודי בו ה"עמממיות" מבוססת על דת?

2.כמה ישראלים(בערך) יודעים לדבר אנגלית באמה כזו או אחרת?

3.מה ההבדל בין יהדות חרדית ליהדות אורתודוקסית?

תודה--Haya831 - שיחה 00:05, 12 באפריל 2012 (IDT)

  1. מקובל לטעון שבשילוב בין עם לדת היהודים הם ייחודיים.
  2. 90% מאלו שלמדו בבית ספר בישראל מן הסתם יכולים לנהל לפחות שיחה בסיסית באנגלית. כמובן, החרדים הגברים, למעט אלו שהם ממוצא אנגלוסקסי, אינם נכללים בקטגוריה זאת. גם ילדים עד גיל 12 מן הסתם לא נחשבים. אז בו נניח שמדובר על 52.3%.
  3. חרדים מאמינים בחיזוק הקהילה שומרת המצוות בהקפדה על מנהגים, ציות לרבנים, הכשרים מהודרים, לחץ חברתי ו/או ראיית כל דבר שאינו התורה והמצוות כטפל. יהודים אורתודוכסים הם יהודים הנאמנים להלכה ושוללים שינוי שלא על פי ההלכה. זה כולל את כל אלו המכונים בישראל דתיים, למעט קונסרבטיבים ורפורמים. עדירל - שיחה 00:17, 12 באפריל 2012 (IDT)
ובהמשך לדברי קודמי, אורתודוקסיה לא כוללת גם את הקראים ואת השומרונים ויש ישראלים כאלה. בברכה. ליש - שיחה 15:34, 12 באפריל 2012 (IDT)
ועוד הבהרה להלכה האורתודוקסיה היא זרם ביהדות אשכנז ולא כוללת את יהדות ספרד, יהדות תימן, יהדות בבל, יהדות בוכרה וכדומה. מעשית, במדינת ישראל גם היהודים הרבניים הלא אשכנזים הדתיים, מתיישרים לפי היהדות האשכנזית בגלל השפעתו הרבה של הממסד האשכנזי הרבני במוסדות החינוך הדתיים. בברכה. ליש - שיחה 08:49, 13 באפריל 2012 (IDT)

שאלה במל"מ[עריכת קוד מקור]

אם יש לי גרף של התנגדות כפונקציה של טמפרטורה, איך אני מוצא ממנו את ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על מה אתה מדבר ? על מתכת ? מוליך-למחצה ? התנגדות איננה מתוארת או מוסברת באופן אחיד. בנצי - שיחה 23:46, 12 באפריל 2012 (IDT)
מוליך למחצה (גרמניום מזוהם בבורון). בניסוי הקפאנו אותו ומצאנו עקומה של התנגדות כפונקציה של טמפרטורה. עכשיו בשאלות בתדריך הם רוצים שנחשב את . 79.176.196.39 10:42, 13 באפריל 2012 (IDT)

דוד שמש[עריכת קוד מקור]

איך מווסתים את טמפרטורת המים בדוד? כלומר, מה מונע ממנו להתחמם לאיזה 90 מעלות? 79.180.229.58 22:11, 12 באפריל 2012 (IDT)

דודי השמש המודרניים מכילים בתוכם מתקן שנועד להפסיק את חימומם לאחר שמגיעים לטמפרטורה מסוימת. אם המתקן מתקלקל, יש בעיות. בברכה. ליש - שיחה 08:45, 13 באפריל 2012 (IDT)
השאלה היא איך המנגנון הזה פועל ואיך אפשר למנוע התחממות יתר של מים? אם סותמים את הצינורות בתוך קולט השמש, אז הם יתפוצצו מהלחץ, לא? 79.176.196.39 10:44, 13 באפריל 2012 (IDT)

מה זה משפט הקריאה היחידה?[עריכת קוד מקור]

אין על זה ערך בויקיפדיה :| -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

משפט מתחום הלוגיקה המתמטית. ניתן לראות פירוט שלו כאן. יש שם גם קובץ pdf אני חושב. בלנק - שיחה 02:26, 13 באפריל 2012 (IDT)
מדובר בשם כולל לאוסף של משפטים טכניים בלוגיקה מתמטית הקובעים שיש רק דרך אחת לפרש ביטוי פורמלי כלשהו. למשל משפט הקריאה היחידה בתחשיב פסוקים קובע שיש רק דרך אחת לבנות פסוק נתון באינדוקציה (ראה פירוט בפסוק (לוגיקה מתמטית)). דניאל תרמו ערך 11:50, 13 באפריל 2012 (IDT)

"תְּרֵבְּחוּ וּתְסָעְדוּ", אבל מתי?[עריכת קוד מקור]

מתי חלה המימונה השנה, כששביעי של פסח יוצא ביום שישי? ולמה? וכנ"ל לגבי איסרו חג? emanשיחה 03:54, 13 באפריל 2012 (IDT)

ממה שאני הבנתי, המימונה אמורה לחול במוצאי שבת, כי עדיין אסור לאפות את הלחם (או המופלטות). (עכשיו עדיין חג, וכשהוא יצא מחר כבר יהיה שבת). בלנק - שיחה 04:40, 13 באפריל 2012 (IDT)
א. בהמשך לדברי קודמי, המימונה נדחית, מאחר וההכנות הקולינריות כרוכות בחילול שבת.
ב. עם אסרו חג אין שום בעיה, והוא חל מחר, עם כמה התאמות קלות בתפילה, הנובעות מאופיו החגיגי-למחצה של היום. עובדה זו מפצלת בין 'אסרו' לבין ה'מימונה', שברוב המקרים חלים באותו יום, מה שגרם לאנשים רבים לזהות, בטעות, בין השניים (תיקנתי באסרו חג השתמעות כזו, שהופיעה שם קודם). 'אסרו חג' הוא מנהג קדום בהרבה, ומקורו ארץ-ישראלי. ה'מימונה' נהגה במרוקו בלבד, והגיעה לתודעתם של קהילות אחרות, בהדרגה, מאז עלייתם של יהודי ארץ זו, בעיקר בשנות ה-50. תהליך הדרגתי, שהחל בניכור, והפך, ברבות הימים, מקובל וידוע (פחות, או יותר, תלוי איפה שואלים). בנצי - שיחה 15:55, 13 באפריל 2012 (IDT)

מבקש סיוע[עריכת קוד מקור]

Win7, הום פרימיום, ENG. כל פעם שאני מעביר המחשב ל- Sleep mode, אני מקבל מסך מוות כחול. ניסיתי להוריד את כל הפרוססים דרך MSConfig, עם כי הבעיה לא פוסקת מכך. מה אפשר עוד לנסות?, אני מפחד שכל המסכים הכחולים האלה ינזקו המחשב ח"ו. תודה מכל הלב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכי טוב, לפנות לתמיכה טכנית של מיקרוסופט או לטכנאי מחשבים. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:32, 14 באפריל 2012 (IDT)

הסתברות, שאלה מתחכמת[עריכת קוד מקור]

אתה בוחר באקראי תשובה אחת שאלה הנ"ל. מה ההסתברות שבחרת בתשובה הנכונה:

  1. 25%
  2. 60%
  3. 50%
  4. 25%

אינטואיציה היא 25%, אבל התשובה הזאת מופיעה פעמים, אז 50% ואז התשובה של 25% לא נכונה ואז 50% לא נכונה. 109.64.207.134 10:17, 13 באפריל 2012 (IDT)

אף תשובה אינה נכונה כי השאלה לא נכונה. אם נצרין את זה, כאשר ההסתברות לבחור בתשובה הנכונה היא , אז צריך להתקיים , כלומר , השקול ל-, ולכן בכל מקרה יש סתירה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 21:26, 13 באפריל 2012 (IDT)

נפילה באוויר[עריכת קוד מקור]

אם אני נוסע במכונית במהירות של 80 קמ"ש ומשליך סיגריה מהחלון כמה זמן ייקח לה להתרחק מהמכונית בציר ההתקדמות מטר אחד?89.138.12.87 13:37, 13 באפריל 2012 (IDT)

כשהסיגריה עוזבת את המכונית המהירות שלה היא מהירות המכונית. אבל בגלל שהמסה שלה קטנה מאוד כוחות ההתנגדות של האוויר מהר מאוד יעצרו אותה. לכן התשובה קרובה מאוד לתשובה לשאלה כמה זמן ייקח למכונית לעבור מטר אחד, אבל במקצת גדולה ממנה. emanשיחה 14:46, 13 באפריל 2012 (IDT)
התלות במסה (אופקית בלבד) אינה כל הסיפור. מאחר והתאוטה האופקית תלויה בכוח האופקי - התנגדות האויר התלויה מצידה, בשטח הפנים של הסיגריה, הרי ששטח זה מהווה גורם נוסף. דחיסתה תשנה את התוצאה. בנצי - שיחה 15:10, 13 באפריל 2012 (IDT)
א. באופן עקרוני, אם נתעלם מהסיגריה (כלומר, נדבר על גוף נקודתי) ומהתנגדות האויר, תשובתך תלויה בזוית בה הגוף נזרק, יחסית לציר ההתקדמות, הן במישור האופקי והן במישור האנכי. אני גם מניח שאתה מתכוון למרחק יחסית לצופה על הקרקע (יחסית לצופים אחרים, דוגמת נוסע במכונית, התשובה תהיה אחרת).
ב. המונח "משליך" אינו מתאים, משום שבהשלכה, המשליך תורם למהירות העצם, מה שמשפיע, כמובן, על התוצאה. "שומט", למשל, נכון יותר.
ג. היבטים לא פיזיקליים: 'סיגריה' איננה דוגמא טובה, מסיבות מובנות. כך גם לגבי השלכתה דרך החלון. בנצי - שיחה 15:10, 13 באפריל 2012 (IDT)

אני יודע שההיבטים אינם פיזיקליים. אבל אני עורך דין וקיבלתי תיק בו הסיטואציה הזו חשובה אני אפרט אותה: ישנה משאית שנוסעת בערך ב80 קמ"ש בכביש בין עירוני ומטר אחד מאחורי חלון הנהג בערך בגובה החלון ישנו קטר. הנהג כנראה זרק מהחלון סיגריה אשר הציתה את הקטר. השאלה היא מה הסיכוי שהסיגריה בכלל תפגע בקטר??

זה ההבדל בין תיאוריה למעשה. קיבלת לעיל תשובה לתנאים אידיאלים שמאפשרים לנתח את המצב. במציאות יש רוח ויש מערבולות אוויר שיוצרת המשאית. בתנאים המתאימים, כמעט כל דבר יכול להתרחש, עם רוח עורפית חזקה דיה, אפשר והבדל יגיע לחזית המשאית. יתקנו אותי אם טעיתי, אבל הדרך לקבל תשובה מדוייקת איכשהו לשאלתך, היא לבחון את השאלה במציאות (לעשות ניסוי) עם משתנים שונים (רוח צד, רוח עורפית, רוח נגדית) ולבדוק מה קורה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:36, 15 באפריל 2012 (IDT)

שאלה בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

למה שיגור טיל של כיפת ברזל הוא דבר יקר כל כך?[עריכת קוד מקור]

זהו, האינסטרומנט נבנה, הטילים נבנו (כנראה יש ייצור מאסיבי שלהם). אז למה שיגור של טיל כזה עולה מיליון ש"ח? (מיליון לא?). סיקרן אותי. יום נעים. 79.179.157.36 16:23, 13 באפריל 2012 (IDT)

קראת את הערך שהפנית אליו? לפי הערך רקטה עולה 50 אלף דולר, לא זול, אבל גם לא מיליון שקל. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:27, 13 באפריל 2012 (IDT)
לא קראתי אותו, שמעתי זאת בחדשות. יודע מה?, למה 150,000 ש"ח?, זה עשוי ממתכות שונות, בעיקר, ומיוצר ע"י מכונות, אז על מה כה הרבה כסף?. 79.179.157.36 17:45, 13 באפריל 2012 (IDT)
מקובל לקרוא את הערך בויקיפדיה לפני שבאים לשאול בדף זה. למשל, כתוב שם ש"טיל היירוט, הנקרא טמיר מצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי, ומספר משטחי ניהוג, המקנים לו כושר תמרון גבוה". סביר להניח שיקר מאוד לייצר משהו כזה. גם ייצור מרעום קרבה הוא בטח יקר מאוד. בלנק - שיחה 17:50, 13 באפריל 2012 (IDT)
בלנק, אני מבין שסביר להניח שזה יקר מאד, אבל אני עדין שואל רק דבר אחד: למה?. 79.179.157.36 05:19, 14 באפריל 2012 (IDT)
אני מציע שתפנה לחברה המייצרת. הם בטוח יודעים למה. גילגמש שיחה 11:40, 14 באפריל 2012 (IDT)
אתה יודע מה?, רעיון לא רע. 79.179.157.36 13:29, 14 באפריל 2012 (IDT)
מאותה סיבה שייצור מחשב הוא עניין יקר מאוד, וייצור מכונית או מטוס הם דבר יקר. מדובר בהמון חלקים, כל אחד מהם בצורה שונה, חלקם זעירים וחלקם ענקיים, עשויים מהמון חלקים. בלנק - שיחה 16:42, 14 באפריל 2012 (IDT)
ייצור מחשב הוא עניין זול מאוד. מה שעולה כסף הוא המו"פ. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:41, 14 באפריל 2012 (IDT)

התשובה הכי כנה שמישהו יכול לענות לך פה שהם לא יודעים. מדובר בדבר מסווג. מה שכן ניתן לשער, במקרה כזה אתה צריך מערכות מאוד מחוכמות שצריכות להגיע מנקודה מסוימת על הקרקע אל עבר פח מעופף בשמיים (שכמובן נע), נעזוב את החישוב של התנועה שהוא לא בדיוק מחוכם (אך לא בדיוק בעל חוקיות מוגדרת-הוא לא פרבולה סטדנרטית), אתה צריך לגרום לטיל לנקודה מאוד ספציפית, ולהתפוצץ שם. שאלה יותר אינפורמטיבית היא: למה טילים מונחים יקרים-זו כבר שאלה שהרבה יותר קל לענות עליה. Exx8 - שיחה עוד תשובה היא, שהייצור בטח מתבצע בארץ (שכר גבוה יחסית), בכמויות קטנות ושליצרן יש מונופול על הייצור, אין תחרות בתחום הרקטות נגד רקטות קצרות טווח... בנוסף בניגוד להערכתך, אני משער שחלקים גדולים מבניית הרקטה מתבצעים ידנית או שאדם מפעיל מכונה אני ממש אופתע אם פס הייצור הזה ממוכן לחלוטין או אפילו קרוב לכך. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:34, 15 באפריל 2012 (IDT)

בנוסף למה שנאמר כאן, מיוצרת כמות קטנה למדי של הטילים האלה. --אלעזר - שיחה 14:26, 23 באפריל 2012 (IDT)

Jose[עריכת קוד מקור]

לדוברי ספרדית או כאלה שבסביבה: איך מתעתקים את Jose לעברית: ל'חוזה' או ל'חוסה' ? תודה, בנצי - שיחה 03:15, 14 באפריל 2012 (IDT)

בשביל מה פתחנו את ויקיפדיה:ייעוץ לשוני‏? אבל זה חוסה. emanשיחה 04:02, 14 באפריל 2012 (IDT)
בדר"כ אינני זקוק לשם, וגם לא שייכתי אליהם, ממבט ראשון, נושאי תעתוק. אני מקווה שתשובתך נכונה. בנצי - שיחה 04:16, 14 באפריל 2012 (IDT)
בדיקה מדגמית: זה אכן מסתדר, למשל, עם חוסה ראול קפבלנקה, אבל לא עם דפים המקושרים לחוזה פליסיאנו. בנצי - שיחה 05:10, 14 באפריל 2012 (IDT)
שלא לדבר על חוזליטו, ראה גם דף השיחה. דוברי הספרדית אומרים לנו שצריך להיות 'חוסה', אבל אנחנו זוכרים מילדותינו את חוזה פליסיאנו מגיע להופעות בארץ. בברכה, רחל - שיחה 08:03, 14 באפריל 2012 (IDT)
לפעמים יש גזרות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. העבר את הדיון לדף הייעוץ הלשוני, וכתוב על איזה מקרה אתה מדבר. זה היהי הכי טוב. emanשיחה 12:26, 14 באפריל 2012 (IDT)

איך לומר "לא לראות" בהיפנוזה?[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לומר לא להסתכל לשמש או לא לראות כוכבים (סתם דוגמה) אבל הבנתי שמילים שדורשות חשיבה כמו הפכים לא נקלטים בהיפנוזה והבן אדם יקלוט "להסתכל על השמש" או "לראות כוכבים"

יש מילה אחת שהיא ההפך מלהסתכל או לראות?

ושאלה נוספת: ניתן לומר "רק" בהיפנוזה?

85.250.68.128 04:48, 14 באפריל 2012 (IDT)

איפה שמעת שהמילה "לא" לא תופסת בהיפנוזה?.
מילה שהיא ההפך מלראות היא "להסתמא" (או הסתמא!), או "היה סומא!", או "ראה שחור!", ובטח יש עוד. לגבי "רק", לא יודע, אך אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהאדם קולט באופן שטחי גרידא מילה מסוימת, פשוט תגיד אותה בלי ה"רק". 79.179.157.36 13:24, 14 באפריל 2012 (IDT)

דוגמנות וחשפנות[עריכת קוד מקור]

למה דוגמנית היא מושא קנאה והערצה (כל ילדה חולמת להיות דוגמנית) בזמן שחשפנית היא "שולי החברה", כלומר מקצוע לא נורמטיבי? דוגמניות מצטלמות בעירום כמעט מלא ככה שכל העולם רואה אותם בזמן שחשפנית רוקדת ובלבוש מינימלי מול קהל של עשרות אנשים. 79.181.210.208 12:35, 14 באפריל 2012 (IDT)

אגב, משום מה אי אפשר לכתוב משוב לערך חשפנות, אז אני אכתוב כאן:

לדתי המצולם בה הוא לא "אישה אוריג'ינל" אלא גבר העבר ניתוח בשביל להראות נשי. שנית, התמונה לא קשורה לחשפנות בכלל. הרקדן(ית?) עושה ריקודי עמוד ולא הולך להפשיט את עצמו. ככה שלכתוב "חשפנית" מחת למונה זו זה שקר. לא שיש בעיה עם התמונה, היא פשוט לא קשורה לערך הזה. 79.181.210.208 12:51, 14 באפריל 2012 (IDT)

1. לא כל ילדה חולמת לכך או מצהירה גלוי ולסירוגין שכך היא. 2. מבלי להיכנס לדיון על אותנטיות של הנשיות של ההיא בתמונה, טרנסקסואליות היא בסופו של דבר התאמת הגוף למוח. שום דבר לא באמת מבדיל "גברים" או "נשים" אותנטיים אחד מהשני חוץ ממוחם והגוף שפשוט מתאים להם ברוב המקרים. גם המון "גברים" סובלים מגינקומסטיה (אנ'), אז מה?, אז הם לא גברים עד שיעשו ניתוח?.. והמון נשים הן "עקרות", אז מה?, אינן נשים?. נו באמת. 79.179.157.36 13:28, 14 באפריל 2012 (IDT)
אין צורך להתייחס לעניין "מיהו גבר". זה הדבר הכי שולי בכל השאלה. שנית, נכון עשיתי הכללה. אבל בכל אופן דוגמנית היא אובייקט הערצה וחיקוי ממש מובהק. 79.181.210.208 15:38, 14 באפריל 2012 (IDT)
א. רצוי לקרוא את מה שכותבים, ואני מתכוון לתקלדות לשוניות, הגורמות לאי בהירות לגבי מה שואלים, ומראה צורם (עד כמה ש'מראה' יכול להיות 'צורם'). ניכשתי את מה שהיה.
ב. לגופו של עניין, מעבר לעניין המקצועי של דוגמנות נטו, הנחשב לגיטימי ברמות שונות, מדובר בסוג של צביעות חברתית. פעולות רבות נתפסות עפ"י ההקשר שלהן והדימוי שהן יוצרות, ולא כשהן לעצמן. אגב, לא כל הדוגמניות מפתחות קריירה של דוגמנות או מצליחות להתמיד בכך. למעשה, מרביתן גולשות, או נדחפות, לעיסוק בחשפנות, ורבות מגיעות משם גם לתעשייה הפורנוגרפית. אפשר לצקצק בלשון עד מחר, אבל הלחצים התעשייתי והפסיכולוגי עושים את שלהם, ולעיתים, בדרכים לא חוקיות. בנצי - שיחה 16:10, 14 באפריל 2012 (IDT)

איחוד, חיתוך, סכום וכו' שאינם בני מנייה[עריכת קוד מקור]

יש הגדרה לדברים כאלה? לדוגמה, יש הגדרה ל-? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 14:50, 14 באפריל 2012 (IDT)

איחוד וחיתוך שאינם בני מנייה מוגדרים כרגיל. גם מכפלה קרטזית מוגדרת בכל מקרה, ולכן סכומים ומכפלות שאינם בני מנייה של עוצמות מוגדרים היטב. אני לא חושב שיש הגדרות מוצלחות לסכומים ומכפלות שכאלו של ממשיים. למשל מה יהיה הערך של ? מצד אחד, סביר שהסכום יהיה 0. מצד שני, סביר שהסכום ייצג את האורך של הקטע (סוכמים את אורכי הנקודות שהם 0), שהוא 1. דניאל תרמו ערך 15:15, 14 באפריל 2012 (IDT)
איך "סכומים ומכפלות שאינם בני מנייה של עוצמות מוגדרים היטב"? אם הם היו מוגדרים היטב אז התוצאה חייבת להיות 1. ומאותו הגיון, לא הבנתי מדוע "סביר שהסכום יהיה 0". הרי הוא 1.... כשסוכמים אינסוף שאינו בן מניה הכלל "הרבה אפסים לא יכולים לתת משהו שונה מאפס" אינו תופס. אילן שמעוני - שיחה 12:28, 15 באפריל 2012 (IDT)
"סכום לא בן מנייה" למספרים ממשיים הוא למעשה האינטגרל (שהוא מעין גבול לסכום בן בנייה שהופך לסכום מעוצמת הרצף. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:34, 15 באפריל 2012 (IDT)
אפשר להגדיר איחודים וחיתוכים לא בניי מנייה, למשל . בברכה, MathKnight (שיחה) 12:34, 15 באפריל 2012 (IDT)
מת'נייט, אינטגרל הוא לא בדיוק הכללה לא בת מנייה לסכום ממשיים. אינטגרל הוא סכום של ממשיים כשלכל ממשי משקל אינפיניטסימלי. בסכום סופי או בן מנייה לעומת זאת כל מספר מקבל משקל 1.
אילן, אני חושב שבחלק הראשון של דבריך אתה מתבלבל בין עוצמה לאורך (או מידה למען הדיוק). אחרת אני לא מבין למה שתחשוב שסכום שלהם יהיה 1 (הרי זו בסך הכל העוצמה של יחידון). לגבי עניין סכום אפסים. נניח ונקבל את גישתך שסכום אפסים מתנהג כמו אורך. לפי הגישה הזו מתקיים (כאשר C היא קבוצת קנטור). למרות שבכל שלושת הסכומים יש אותו מספר מחוברים בדיוק (עוצמת הרצף). המסקנה היא שמידה היא דבר מורכב יותר מאשר סתם "סכום של נקודות". דניאל תרמו ערך 13:31, 15 באפריל 2012 (IDT)
תרשו לי לשנות קצת את השאלה: האם יש הגדרות מקובלת, ואם כן – מה הן? לחיתוך ואיחוד אני מניח שבאמת אין בעיה, וזה פשוט (ובאופן דומה לחיתוך). אם יש הגדרה לחיבור אז אפשר להגדיר . אבל יש כמה הגדרות נפוצות לחיבור שאינו בן מנייה? תודה, נו, טוב - שיחה 19:27, 15 באפריל 2012 (IDT)

תיכנות[עריכת קוד מקור]

בניתי סימולצייה של כוכבים בשפת c# וזמן החישוב די גבוהה. בערך באיזה סדר גדול ישופר זמן החישוב אם אמיר את הסימולצייה לשפת c?‏ 89.138.12.87 18:43, 14 באפריל 2012 (IDT)

לא יודע, אבל נראה שיותר נכון לבצע אופטימיזציות על הקוד הקיים - למשל להפוך קוד טורי לקוד מקבילי; לחסוך בחישובים מיותרים וכד'. kotz - שיחה 01:04, 15 באפריל 2012 (IDT)
אאז"נ בחישוב פשוט של סט מנדלברוט turbo c נתנה מהירות של פי 30 ויותר. אבל ל C# יש פרופיילר, לא? תריץ אותו ותראה מה הוא מציע. אילן שמעוני - שיחה 12:32, 15 באפריל 2012 (IDT)
לפי מה שאני יודע, זמן החישוב אינו עובר שינויים משמעותיים כשמחליפים שפת תכנות. ייתכנו שינויים קטנים... מה שעדיף לעשות זה פשוט לחשוב על אלגוריתם קצר יותר לתוכנית כלשהי, זה הכול (או לבצע קצת שיפורים בקוד הקיים). --84.229.208.77 18:37, 15 באפריל 2012 (IDT)

יחס איינשטיין[עריכת קוד מקור]

כשגוזרים את יחס איינשטיין, בתחילה מוצאים את הקשר בין הכוח התרמודינמי (שנובע מהפרש ריכוזים) לבין מהירות הסחיפה, ואז מציבים במקום הכוח התרמודינמי את הביטוי לכוח החשמלי ובמקום מהירות הסחיפה את הביטוי למהירות הסחיפה של יונים בשדה חשמלי (מוביליות כפול השדה). קשה לי להבין את ההצבה הזו, הרי הכוח הוא כוח שנובע מהפרש ריכוזים ולא כח חשמלי, ומהירות הסחיפה היא מהירות סחיפה של התנועה להשוואת ריכוזים ולא מהירות סחיפה בשדה חשמלי. כשיונים נעים בשדה חשמלי הם לא נעים כתוצאה מהכוח התרמודינמי שנובע מהפרש ריכוזים אלא כתוצאה מהכח החשמלי. מה ההסבר לכך? תודה, 94.159.131.52

הילולא בטֶסטוּר[עריכת קוד מקור]

תוניסיה. בעבר, כשעוד היתה שם קהילה יהודית פעילה, ואולי עדיין, היתה נהוגה הילולא בעיר זו (ראה (אנ') או (צר')), לזכרו של רב ידוע. אני מסתמך על סיפורו של אנריקו מסיאס על סבתו. האם מישהו יודע על זה משהו ? על זהות הרב, ועל הסיבה שזיכתה אותו במסורת של הילולא ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:54, 14 באפריל 2012 (IDT)

בזכות גוגל ואתר הזמנה לפיוט: מדובר בפרג'י שוואט (המאה ה-17), גדול משוררי יהודי תוניסיה. לא בכדי זכה להילולא משלו: מלבד מעמדו כמשורר, היה מלומד בניסים, עפ"י המסורת העממית הבונה הילולות. בנצי - שיחה 23:40, 14 באפריל 2012 (IDT)

מיקרופון[עריכת קוד מקור]

שני דברים:

1) למה מיקרופון מקצועי לשירה לוי על חוטים? כלומר הוא סוג של "מרחף" על גומיות.

2) למה בין המיקרופון לזמר מפריד סוג של ממברנה? מה היא עושה? 79.181.210.208 21:33, 14 באפריל 2012 (IDT)

2) חוסמת "פופים". כשהוגים "פּ" ועיצורים דומים, המיקרופון יכול "לחטוף" דחס אוויר חזק שמתבטא בהקלטה ב"טיק" צורמני. הממברנה החמודה עוצרת את הדבר הזה מלקרות. ראיתי פעם סרטון ביוטיוב שמדגים עם ובלי; לא מוצא אותו עכשיו. 93.172.93.4 00:40, 15 באפריל 2012 (IDT)
en:Pop filter,en:Shock mount.החוטים משמשים כמו בולמי זעזועים ומונעים מתזוזות אקראיות של המיקרופון להרוס את ההקלטה.הממברנה מונעת גם שמיעה של הנשימות והצטברות של רוק על המיקרופון.דוגמא לא רעה כאן.בחיפוש של "Pop filter" ביוטיוב תוכל למצוא כמה דוגמאות יפות להבדל עם או בלי כיסוי.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:34, 15 באפריל 2012 (IDT)

הוכחה בקבוצה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול להוכיח לי שבמידה ואותו איבר הוא הראשון והאחרון בקבוצה (וללא תלות בסידור) מספר האיברים בקבוצה הוא 1? אם לא, האם מישהו יכול לתת לי דוגמה נגדית? Exx8 - שיחה

הוכחה: נניח בשלילה שיש שני איברים שונים בקבוצה. אזי נסדר אותם כך שאחד מהם ראשון והשני אחרון, ונגיע לסתירה. מש"ל שדדשכשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ב • 02:19, 15 באפריל 2012 (IDT)
אפילו אם יש תלות בסידור הטענה נכונה. נניח ונתון סדר כך ש-a הוא האיבר המינימלי והמקסימלי בקבוצה. אז לכל b בקבוצה מתקיים , ולכן a=b (אנטיסימטריות). מכאן ש-a האיבר היחיד בקבוצה. דניאל תרמו ערך 10:02, 15 באפריל 2012 (IDT)

אי וודאות[עריכת קוד מקור]

אני יודע שיש ערך עקרון האי-ודאות, אבל השאלה לא ממש בקוונטים אלא בגלים מכניים רגילים ( עם משמעות קוונטית). אני לא מבין את משמעות המונח "אי וודאות במיקום". מה ההבדל בין אי וודאות לבין שונות? כששואלים:

נתונה חבילת גלים . מצא את אי וודאות במיקום .

מה אני צריך לעשות? אני גם לא מבין תא המשמעות הפיזיקלית של הגודל שאני צריך למצוא וגם לא את השיטה. רשום לי שאי וודאות במיקום מוגדרת כ שזה בדיוק כמו שורש של שונות במתמטיקה(סטיית תקן).

אז השאלה שקולה ל"מהי סטיית התקן בX של הגל"? א) מה הרעיון של זה ב) איך מחשבים את זה? 79.180.206.16 16:48, 15 באפריל 2012 (IDT)

משהו שחשבתי אליו- אולי הכוונה היא עד כמה פסאי "משוטח" (לא שפיץ בולט)? אבל אז אני אמצא את האי וודאות בפסאי לא באיקס. 79.180.206.16 17:00, 15 באפריל 2012 (IDT)
איך אתה מציע לכמת אי-ודאות של גודל מספרי, מלבד סטיית התקן של ההתפלגות שלו? עוזי ו. - שיחה 17:32, 15 באפריל 2012 (IDT)
אני חושב שאני לא הכי מבין את המונח של אי וודאות. של סטיית תקן פחות או יתר כן- זה מדד לעד כמה הניסוי שלי היה לא מדויק. סטיית תקן קטנה אומרת שרוב המדידות היו מאוד קרובים לתחולת של המדידות. זה אותו דבר כמו "אי וודאות"? ואז לא ברורה לי השאלה שנתנו לנו. יש לנו פונקציה של X וT ושואלים מה סטיית התקן של X? 79.180.206.16 17:53, 15 באפריל 2012 (IDT)
לסטיית תקן יש משמעות של אי ודאות אמיתית רק כאשר מדובר בפונקציית צפיפות הסתברות (או פונקציית גל). Keleti - שיחה 23:45, 15 באפריל 2012 (IDT)
למה אתה קורא כאן "אי ודאות"? עוזי ו. - שיחה 23:59, 15 באפריל 2012 (IDT)

חילוק במספר אי-רציונלי[עריכת קוד מקור]

למה מתמטיקאים לא אוהב לרשום אלא ירשום ? 79.180.206.16 21:39, 15 באפריל 2012 (IDT)

במידה ורוצים לעשות קירוב עשרוני למספר, בשני המקרים צריך לחשב את הקירוב של קודם כל. אחרי שעושים את זה, יותר קל לחלק את התוצאה בשתיים מאשר לחשב את ההופכי לה. כמו כן, לפעמים קל יותר לראות איך צריך להמשיך חישוב סימבולי כלשהו בהצגה השנייה. נו, טוב - שיחה 21:59, 15 באפריל 2012 (IDT)
יש לזה גם סיבה היסטורית שקשורה בפונקציית הסינוס: , וכך קל לזכור את "הזוויות המיוחדות" והסינוסים שלהן. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:07, 15 באפריל 2012 (IDT)
ההצגה השנייה היא ההצגה הקנונית של ההופכי של שורש שתיים כאיבר בחוג . קיום הצגה דומה לכל שאר ההופכיים של איברי החוג מראה שזהו למעשה שדה. דניאל תרמו ערך 22:26, 15 באפריל 2012 (IDT)

אינטגרל קשה[עריכת קוד מקור]

לא יודע אם פתיר בכלל: . וולפראם לא מצליח לפתור אותו. האם אתם יכולים? X0 וA הם קובעים. 79.179.228.240 22:11, 15 באפריל 2012 (IDT)

בניגוד לאינטגרל גאוסיאני, במקרה הזה קיימת פונקציה קדומה אלמנטרית. רמז: . דניאל תרמו ערך 22:16, 15 באפריל 2012 (IDT)
חוץ מזה, האינטגרל הזה בכלל לא מתכנס. כנראה שאמור להיות סימן מינוס במעריך. אם כן, אז אפשר לפתור בלי לחשב בכלל. דניאל תרמו ערך 22:20, 15 באפריל 2012 (IDT)

נראה לי שהטעות הייתה בכך שצריך להיות אינטגרל לא מסוים . הבנתי את הרמז, אבל כל הקבועים האלא ממש מציקים. הגעתי לזה שגזירת נותן אפקט קרוב לרצוי, אבל לא את הרצוי(לא יודע אילך להיפתר מקבוע C שיוצא).

אכן, טעות שלי. האינטגרל אינו אלמנטרי. כדי להיפטר מהחלק שנכפל בקבוע עליך לחבר לאינטגרל את פונקציית השגיאה (בלי הנרמול) מורכבת על הפונקציה הלינארית המתאימה. דניאל תרמו ערך 23:17, 15 באפריל 2012 (IDT)

צביעת ההיסטוריה[עריכת קוד מקור]

התפרסמה במאקו לא מזמן כתבה על גרפיקאית שצובעת תמונות בשחור לבן, רציתי לשאול מה בין זה לפוטוכרום?. תודה רבה. 79.179.157.36 12:19, 16 באפריל 2012 (IDT)

אני חושב שהכי טוב להפנות את השאלה הזאת לרועי בושי. לא ראיתי אותו מבקר בדף זה, אך בוודאי ישמח לענות בדף שיחתו. גילגמש שיחה 18:04, 16 באפריל 2012 (IDT)

ג'ון ויליאמס - סופר?!?!?!?[עריכת קוד מקור]

בדף הפירושונים לשם ג'ון ויליאמס לא מצאתי את ג'ון הסופר. ואולם, לאחרונה שמעתי על ספרים טובים מפרי עטו, שאף תורגמו לעברית. מאוד אודה למי שיש בידו לסייע לי. 87.68.80.98 16:38, 16 באפריל 2012 (IDT)

en:John Edward Williams, ספרו סטונר תורגם לעברית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 18:01, 16 באפריל 2012 (IDT)

ההבדל בין רפובליקה לדמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

אני תמיד חשבתי על ההבדל, שלכאורה ברפובליקה האזרחים קוצבים את זמנו של השלטון ובדמוקרטיה הם יכולים להשפיע על מעשיו.

אך ההבדלים אינם מהותיים, ולדעתי שגויים, האם מישהו יכול לחדד לי את ההבדל?

בריטניה אינה רפובליקה אבל היא גם כן בעצם, היות שראש הממשלה נשאר במקומו לאורך תקופת הבחירות והוא לא בדיוק מוריש את המשטר. Exx8 - שיחה

ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון168 #מה ההבדל בין רפובליקה לבין דמוקרטיה?. דניאל תרמו ערך 11:37, 17 באפריל 2012 (IDT)

איך עושים את האינטגרל:[עריכת קוד מקור]

חיפשתי ברשמית אינטגרלים: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_integrals_of_exponential_functions

יש דברים דברים מאוד דומים, אבל המקרה הספציפי הזה לא מכוסה. 192.114.105.254 12:55, 17 באפריל 2012 (IDT)

תעשה אינטגרציה בחלקים על . דניאל תרמו ערך 13:06, 17 באפריל 2012 (IDT)

חשבתי על זה, אבל זה לא פועל אני מסמן :

ניסיון ראשון: כמו שאפשר לראות אני אחזור לאינטגרל המקורי פלוס אחד יותר קשה (עם חזקה גבוה יותר)

ניסיון שני: כמו שאפשר לראות אני מגיע לאינטגרל לא מסויים על ביטוי שאינו מופיע ברשימה. 192.114.105.254 13:33, 17 באפריל 2012 (IDT)

כדי לפתור אינטגרלים מהסוג אפשר להשתמש בטריק החביב הבא: כפול את האיבר המעריכי בפרמטר a כלשהו וגזור את האינטגרל לפיו: , כשבסוף החישוב תציב . כעת,

, ובהצבה מתקבל הפתרון המדויק . כל טוב, Tomn - שיחה 13:59, 17 באפריל 2012 (IDT)

אילו זה היה לא הייתה שום בעיה. אבל במקרה שלנו הטריק של לא פועל. צריך לנחוש פונקציה קדומה למשהו הרבה יותר מסובך. 192.114.105.254 14:15, 17 באפריל 2012 (IDT)
זו לא אמורה להיות בעיה. פשוט השתמש במשתנה חדש, נניח . לאחר שתציב אותו באינטגרל תקבל אמנם ביטוי יותר מסובך, ולמעשה סכום של שלושה אינטגרלים, אבל בראשון יופיע אינטגרנד מהצורה , שכדי לפתור אותו אפשר להשתמש בטריק לעיל, ובשני האחרים יופיעו אינטגרנדים מהצורה ו־, הטריוויאליים לפתרון (טוב, השני קצת פחות טריוויאלי לפתרון, אבל אפשרי, וגם מופיע בד"כ בטבלאות). Tomn - שיחה 14:24, 17 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: תעשה חילוף משתנה (אפשר גם עם כל הקבוע בפנים). תפתח סוגריים ויהיו לך שלושה אינטגרלים. את הראשון תעשה באינטגרציה בחלקים (או בשיטה של Tomn שהיא יותר אלגנטית, אבל פחות ריגורזית, אלא אם אתה מוכיח שהאינטגרל והדפרנציאל מחלפים באמת). בשני תשתמש בסימטריה ביחס לראשית והשלישי הוא גאוסיאני. דניאל תרמו ערך 14:29, 17 באפריל 2012 (IDT)

סתם שאלה כללית[עריכת קוד מקור]

בעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית מופיעה בתחתית הדף השורה

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.

עברתי בין עמודי הבית של עוד כמה שפות ובאף אחד מהם לא ראיתי כזאת הפנייה. יש למישהו מושג למה זה מופיע רק בגרסה העברית של ויקיפדיה?-46.120.212.37 12:56, 17 באפריל 2012 (IDT)

אם זכרוני אינו מטעה אותי[עריכת קוד מקור]

קראתי פעם כאן בויקי העברית ערך שלם (!!) שעוסק בתופעות ההתאבדויות בקרב חיילים נאצים, ולא מדובר בהכרח בקצינים או צמרת, אלא אפילו בחיילים סדירים, בחורים צעירים שהבינו שהם מעדיפים לא להיות בעולם בזמנים ההם. עתה אני לא מוצא ערך כזה, וגם לא יותר מדיי חומר בנושא. מכירים כזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי התכוונת להתאבדויות המוניות בתום הרייך השלישי. אם לא, חפש כמוני תחת קטגוריה:התאבדות, אולי תמצא את מבוקשך. ‏DGtal‏ 14:07, 17 באפריל 2012 (IDT)
האמת שזכור לי שהערך עסק גם בהתאבדויות של חיילים גם בשירותם במחנות וכו'. אני כן אקרא בעיון את הערך שצירפת. 79.179.157.36 15:02, 17 באפריל 2012 (IDT)

האם זה נכון שכשאחד מבני הזוג אצל יונים מת אז השני לא הולך עם יונה אחרת לעולם?[עריכת קוד מקור]

פעם שמעתי שכשאחד מבני הזוג אצל היוֹנִים מת, אז בן הזוג שומר אמונים ולא הולך עם שום יונה אחרת לעולם ועד. האם שמועה זו מבוססת או שמדובר באגדה פורחת? 109.253.129.220 16:26, 17 באפריל 2012 (IDT)

חז"ל בעירובין דף ק ע"ב: אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה וכו'. וברש"י: 'ועריות מיונה' - שאינו נזקק אלא לבת זוגו. טיפוסי - שו"ת 16:47, 17 באפריל 2012 (IDT)
ציטוט ממקור קדום, איננו מהווה ראיה מדעית. מדע שיטתי לא היה קיים אז, ובפרט שיטות תצפיתיות עקביות ואמינות (כולל היבטים של בקרה). בנצי - שיחה 18:42, 17 באפריל 2012 (IDT)
אינני יודע ספציפית לגבי יונים, אבל תופעת בן זוג יחידי לכל החיים היא תופעה שנצפתה והיא ידועה אצל כמה בעלי חיים, ובכללם עופות מסויימים. האם עיינת בערך ? בנצי - שיחה 18:42, 17 באפריל 2012 (IDT)
כמה חבל שחז"ל לא קראו מעריב, אולי זה היה מסייע להם לומר פחות דברי הבל. בן-חנוך - שיחה 20:05, 17 באפריל 2012 (IDT)
העובדה שאתה בן המאה ה-21 לא הופכת אותך לחסין יותר מ'דברי הבל', ובפרט, לא מתירה לך להשתלח בקודמיך. בכלל, לא נולדנו יודעים, וידע נרכש בעמל עקבי ורב, ואחרי מחשבה רבה, ובמידה רבה מתבסס על חוכמת קודמינו. כך היה גם בדורות קדומים יותר, רק עם 'שיטות' אחרות, שנחשבו אז מספיקות. הדבר נכון לכל התרבויות באותם ימים, ולא מצטמצם לאזור ארץ-ישראל והסביבה, וחז"ל לא נפלו בידיעותיהם, מחכמי תרבויות אחרות באותה עת. בנצי - שיחה 23:31, 17 באפריל 2012 (IDT)
העובדה שאני מכיר במגבלות בני האנוש, ובפרט - במגבלות הרבות יותר על בני האנוש שבדורות עברו, מאפשרות לי להתקרב יותר אל האמת. זאת להבדיל מחוגים מסוימים המסרבים להכיר לא במגבלותיהם, ולא במגבלות קודמיהם, והתוצאה רשומה לפניכם ממש כאן. אדם הבטוח שתיאורים מהעת העתיקה לגבי יונים משקפים את המציאות, וכי תיאורי החוקרים אינם שווים כקליפת השום. ולקינוח, אסיים במאמר חז"ל (או שמא בן סירא?), "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב אלא שהוא מן במינו". ולא לחינם דבקו מה שדבקו בדברי חז"ל, אלא שלשניהם יכולת זהה של היגיון וחשיבה. (אלא שחז"ל היו טרם התאפשרה חשיבה, והדבקים בהם לא ניתן לדונם לכף זכות) בן-חנוך - שיחה 20:58, 18 באפריל 2012 (IDT)
כנראה שהלכלוך של מעריב משפיע גם על היונים. --Akkk - שיחה 00:57, 18 באפריל 2012 (IDT)
נשאלת השאלה, מדוע בארבעה בנים בהגדה של פסח, הרשע מופיע מיד לאחר החכם, אלא י"ל כשהרשע שומע "חכם מה הוא אומר" הוא ממהר להגיע ולהשמיע מהגותו, כיוון שהוא הרי מחשיב את עצמו לחכם גדול. טיפוסי - שו"ת 10:42, 18 באפריל 2012 (IDT)
טיפוסי, מה מדברי חז"ל או רש"י שצוטטת לעיל קשור לשאלה שנשאלה? אני מניח שאתה לא מפרש את דבריהם בתור איסור על אלמן להתחתן. דניאל צבישיחה 11:29, כ"ו בניסן ה'תשע"ב (18.04.12)
יש צדק בהערתך, חשבתי על כך. הציטוט נועד להציע מקור אפשרי לטענה שאולי השתכללה מעט, אבל בכל אופן יש ביניהם דימיון. טיפוסי - שו"ת 12:16, 18 באפריל 2012 (IDT)
יש פה שתי גישות: או שחז"ל היו ח"ו חסרי בינה ודעת וקבעו דברים איך שהתחשק להם. מצד שני, אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהם חשבו קצת לפני שהם כתבו דבר מה (ויש על זה קבלות), יכול להיות שאנחנו לא מבינים את השפה שלהם או את הרקע לדברים שהם כתבו. לכל תחום ניגשים בשיטה שונה. אינה דומה הבנת טקסט בקטע עיוני לניתוח שירה. TZivyAאהמ? • 12:48, 18 באפריל 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אז אולי בפעם הבאה, לא כדאי כ"כ למהר ולהשמיע מהגותך. אגב, אני נפעם מיכולת הביקרות העצמית שלך, לא כל אחד מסוגל להשוות את עצמו לבן הרשע שבהגדה (האפשרות השנייה, כאילו התכוונת למישהו אחר בדיון אינ עולה כלל במחשה - לא ייתכן שתהיה עד כדי כך חצוף וגס רוח). דניאל צבישיחה 12:51, כ"ו בניסן ה'תשע"ב (18.04.12)
לא צביה. יש הרבה יותר מאשר שתי הגישות שתיארת. יכול להיות גם שחז"ל היו אנשים חכמים שחשבו לפני שקבעו, ובכל זאת, כמו רבים וטובים לפניהם ואחריהם, פשוט טעו בדברים שלא היו להם הכלים להבין. דניאל תרמו ערך 12:55, 18 באפריל 2012 (IDT)
יכול להיות בהחלט שיש גם גישה שלישית. אבל כפי שאני נתקלת בניתוחים של אמרות חז"ל ותנ"ך, רוב האנשים פשוט לא יודעים איך לגשת לטקסט, ע"ע דיון בשר וחלב בכיכר העיר. TZivyAאהמ? • 13:46, 18 באפריל 2012 (IDT)
צביה, קחי בחשבון שיש כמה מלומדים באוניברסיטה שחושבים שמי שלא יודע לגשת נכון לטקסטים החז"ליים אלו דווקא החרדים. Nachy שיחה 13:59, 18 באפריל 2012 (IDT)
אני לא מדבר דברי ההלכה של חז"ל וגם לא על המקרה הספיציפי שנידון כאן (אני מסכים עם נחי שאין פה בכלל ניסיון של חז"ל לקבוע אמת מדעית). אני מדבר על מי שמתייחס לדברי חז"ל כאילו יש בהן אמת מדעית בטוחה (זו הגישה שהנחתה את טיפוסי כאשר הגיב לשאלה מדעית בציטוט מחז"ל). אי אפשר שלא להכיר בעובדה שמבחינה מדעית חז"ל היו מוגבלים לידע של בני תקופתם כמו כולם. דניאל תרמו ערך 14:10, 18 באפריל 2012 (IDT)
חוזרת בי. יש כאן שתי גישות בלבד: או שאתה מניח שחז"ל דיברו שטויות והם טיפשים, ולכן אין לך שום סיבה להוכיח/לא להוכיח אם הם צודקים או לא. או שאתה מניח שהם כן חשבו על מה שהם אומרים. זה לא אומר שהם צדקו, אבל אתה לפחות מנסה להבין לפי איזה ראש הם הלכו. לפיכך, נחי, אין לי בעיה עם מלומדים באוניברסיטה שחושבים שמי שלא יודע לגשת נכון לטקסטים וכו', משום שהם לא אומרים "לעזאזל, הם דיברו שטויות", הם מנסים לכל הפחות להבין מה הלך שם מתוך הבנה שיש איזשהו רציונל שמסתתר מאחורי הדברים, ומנמקים בצורה הגיונית את הטיעונים שלהם. TZivyAאהמ? • 14:28, 18 באפריל 2012 (IDT)
אויש, זו הרי אמרת אגדה ולא קביעה מדעית בשום צורה. חז"ל סך הכול השתמשו בדימוי אודות הנאמנות של יונים שכנראה היה רווח בימים ההם כדי להדגים עיקרון, ולא הביעו כל עמדה לגבי הנכונות של הדימוי הזה.
הדבר מקביל לכך שעוד אלף שנים יחקרו היסטוריונים את התקופה שלנו ולא יבינו איך זה שיונה הייתה סמל השלום, הרי יונה לא רודפת שלום יותר מציפור דרור. Nachy שיחה 13:22, 18 באפריל 2012 (IDT)
לכל התוהים, אני לא חושב שחז"ל צריכים את האימון או את ההסכמה של מי מאיתנו, ביחס לאמיתות דבריהם ושורש ידיעתם, תאמינו לי חז"ל מסתדרים יפה בעצמם, כך שמי שמעלה ספק בדבריהם, או חמור מכך מלעיג על דבריהם עושה זאת על אחריותו בלבד. יום נפלא. טיפוסי - שו"ת 16:28, 18 באפריל 2012 (IDT)
ע"פ ויקיפדיה בערך יונה "היונים הן מונוגמיות, ומחליפות בני זוג רק במקרה של פטירת אחד מבני הזוג." בדומה לדברים שנאמרו חז"ל ורש"י. כנראה יש לכלל זה יוצאי דופן, כפי שהובא בכתבה במעריב. חז"ל הכירו בע"ח מקרוב, וודאי בע"ח בגידול מבויית כיונים, יותר מאשר העירוני המצוי בזמנינו. לצורך העניין שעליו הם מדברים לא היה להם צורך להתייחס/ לבדוק את השאלה האם זה כלל גורף או לא. כשם שכשהם מדברים על "רץ כצבי וגיבור כארי" אין צורך לבדוק האם יש צבאים צולעים. לא הובא בינתיים מקור חז"לי או מדעי לטענה שגם במקרה של מות בן הזוג יונה נמנעת מלמצוא בן זוג אחר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נאות דורית על שם מי?[עריכת קוד מקור]

דפנות משאיות האשפה של עיריית בני ברק נושאות בגאון ובגאווה את השם "נאות דורית". האם מישהו יודע פשר דבר? האם משאיות האשפה קרויות על שם מטרוניתא בשם "דורית", או מה? האם סביר שמישהי ביקשה להנציח את שמה דווקא על גבי משאיות אשפה? 93.172.131.111 20:36, 17 באפריל 2012 (IDT)

חיפוש קצר בגוגל (תוצאה שניה) מעלה שזה שם של אתר מיון אשפה, או משהו דומה. 94.159.131.52
אם כן, מתחזקת השאלה: מי מעוניין לקרוא שם של חברה לפינוי פסולת ומיון אשפה על שם מטרוניתא כבודה? האם בכך הוא סבור להנציח את שמה? או שמא ביקש מישהו להתנקם במישהי? 93.172.131.111 20:43, 17 באפריל 2012 (IDT)

להלן פרטי הקשר של החברה כפי שמופיעים בדף הפייסבוק שלה [2]:

03-9755999 Office@neot-dorit.co.il

אפשר לפנות אליהם ישירות עם שאלה זו. kotz - שיחה 09:01, 18 באפריל 2012 (IDT)

תכונות של צמוד הרמיטי[עריכת קוד מקור]

צריך להוכיח את התכונה הבאה על סמך ההגדרה, כאשר ההגדרה של צמוד הרמיטי היא . אדם אחד כתב:

האם זה נחשב להוכחה? ומה הסיבה לשווה השני (כלומר כשאחד הדאגרים נעלם)? 79.180.195.136 22:46, 17 באפריל 2012 (IDT)

אפשר להוכיח את זה עבור כל מכפלה פנימית ולאו דווקא על זו שהצגת:
כי על פי ההגדרה וכן
כאשר השתמשתי בתכונה ההרמיטיות (סימטריות עד כדי צמוד מרוכב) של המכפלה הפנימית
בברכה, MathKnight (שיחה) 22:55, 17 באפריל 2012 (IDT)

עוד תכונה: במקרה שT הפיך. הוכחתי כבר שST דאגר שווה לS דאגר כפול T דאגר. איך אני מוכיח את התכונה האת? 79.180.195.136 22:28, 18 באפריל 2012 (IDT)

הדרכה: חשב את . בברכה, MathKnight (שיחה) 22:37, 18 באפריל 2012 (IDT)

זה מה שעיתי שבתחלה. כל מה שקיבלתי זה אוסף טענות:

שאני לא יודע מה לעשות איתם. בנוסף, אני לא רואה איפה אני "משיג" דאגר במינוס 1. 79.180.195.136 22:49, 18 באפריל 2012 (IDT)

לטענה הקודמת המפתח הוא ההרמיטיות של המכפלה הפנימית: .
לחדשה, עליך להוכיח בסך-הכל ש-, אבל אמרת שאתה יודע לחשב מכפלה של צמודים. עוזי ו. - שיחה 00:00, 19 באפריל 2012 (IDT)
במקום לחשב עוד שוויונות, טפל רק בשורה הראשונה וקדם את החישוב צעד אחד קדימה. היעזר גם בהדרכה שנתן עוזי (כלומר, הראה ש-). בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 13:03, 19 באפריל 2012 (IDT)

השתקפות ממשקפיים[עריכת קוד מקור]

למה נורות פלואורסצנט משתקפות בצבע ירוק-כחול משקפיים? 192.114.105.254 13:44, 18 באפריל 2012 (IDT)

בגלל ציפוי האנטי-רפלקס (בחלק מהמשקפיים). למה האנטי רפלקס גורם לכך? לא יודעת. TZivyAאהמ? • 17:30, 18 באפריל 2012 (IDT)
אכן, מדובר בציפוי המיועד להקטין החזרות. הציפוי בנוי משכבות דקות שקופות, עם מקדמי שבירה המשתנים לסירוגין. עובי השכבות נקבע באופן המתאים ליצירת התאבכות הורסת של הקרניים המוחזרות ממשטחי ההחזרה, והתאבכות בונה בין הקרניים העוברות. מבנה כזה, מעצם טבעו, תלוי באורך הגל הפוגע ובזווית הפגיעה, וכתוצאה מכך, גם צבעה של הדמות בהחזרה. להרחבה ולפרטים נוספים, ראה ציפוי נוגד-החזרה (אנ'). בנצי - שיחה 20:18, 19 באפריל 2012 (IDT)

האם יש בעל-חיים שלא מתחבר יותר עם בן זוג אחר בעקבות מות בן הזוג שלו?[עריכת קוד מקור]

האם קיים בעל חיים שלא מתחבר יותר עם בן זוג אחר לאחר שבן זוגו מת? 109.253.190.135 17:16, 18 באפריל 2012 (IDT)

ראה ברבור. שלומית קדם - שיחה 19:48, 18 באפריל 2012 (IDT)

איזה כמות של החזקת ריטלין באופן לא חוקי נחשבת כסחר?[עריכת קוד מקור]

מתאמפטמין. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עבור מי שאינו רוקח ואינו ספק מורשה של בתי מרקחת, אסור לסחור אפילו בגרגיר ריטלין. למעשה, אסור גם לתת גרגיר ריטלין במתנה.

משוואה ריבועית[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להוכיח שמשוואה ריבועית שפתרונותיה x=a, x=b ניתנת לייצוג כ-(x-a)(x-b) בלי חוקי ויאטה? 94.159.156.216

כן, ראה המשפט הקטן של בזו. באופן כללי זה נכון לכל משוואה פילנומית מכל מעלה. כמובן אפשר גם פשוט לפתוח סוגריים ולהציב את השורשים, ואז זו גם הוכחה לנוסחאות ויאטה על הדרך. דניאל תרמו ערך 13:14, 19 באפריל 2012 (IDT)
תודה 94.159.156.216

אופרטור נורמלי[עריכת קוד מקור]

בהקשר קוונטי- מהו אופרטור נורמלי (אין ערך)? 192.114.105.254 13:04, 19 באפריל 2012 (IDT)

ראה מטריצה נורמלית. עוזי ו. - שיחה 14:48, 19 באפריל 2012 (IDT)