ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון54

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



ניסוי פסיכולוגי בחולדות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/1

הכפתורים שליד מעברי החצייה[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:רמזור

תרגום[עריכת קוד מקור]

כיצד מקובל לתרגם לעברית את שמו של המוסד: "State University of New York Maritime College" ? ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ"ד באייר ה'תשס"ח • 12:57, 29 במאי 2008 (IDT)

אני הייתי מתרגם את זה כ: "המכללה הימית (או בית הספר הימי) הרשמית של ניו יורק". אלירן d שיחה 13:09, 29 במאי 2008 (IDT)
למה לא "המחלקה ללימודים ימיים של אוניברסיטת ניו יורק"? קומולוסשיחהתערוכה 13:27, 29 במאי 2008 (IDT)
ראו כאן. יש פה איזושהי סתירה פנימית בשם - זה קולג' או אוניברסיטה? ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ"ד באייר ה'תשס"ח • 13:34, 29 במאי 2008 (IDT)
האם ייתכן שזה "הקולג' הימי של אוניברסיטת מדינת ניו יורק"? ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ"ד באייר ה'תשס"ח • 13:46, 29 במאי 2008 (IDT)
האופציה הכי קלה היא לקרוא לזה קולג' :) קולג' היא לא מילה עברית. אלירן d שיחה 14:22, 29 במאי 2008 (IDT)
ההצעה של ברי"א היא הקרובה ביותר לתרגום עברי נכון, אבל עד הסוף: המכללה הימית של אוניברסיטת מדינת ניו יורק. בנצי - שיחה 21:41, 29 במאי 2008 (IDT)

טיוב, לטייב (נתונים למשל)[עריכת קוד מקור]

היי, מישהו יודע מה המשמעות המדוייקת של הפעלים האלו, ומה האטימולוגיה שלהם, מ-"טוב" מ-TABLE"?

לטייב פירושו לעשות טוב יותר. הכוונה היא למשל כאשר מקבלים ערימה של טפסים הממולאים בכתב-יד וסורקים אותם למחשב בתהליך אוטומטי, לאחר מכן יש לטייב אותם ידנית כדי לתקן טעויות שהתהליך האוטומטי "פיספס". Ranbar - שיחה 18:16, 29 במאי 2008 (IDT)
נעשנו כל כך עירוניים וטכנולוגיים בנשמתנו, עד ששכחנו מאיפה באנו. השימוש המקורי לטיוב הוא בהקשר חקלאי, שמשמעו לשפר את יכולתה של הקרקע להצמיח גידולים, ע"י סיקול, זיבול וכד'. לטייב את האדמה, לדוגמה. מקורה של המלה הוא בתלמוד ירושלמי, שביעית, ל"ה, א': "אי זהו הטיוב ? כל העם חורשין פעם אחת, והוא חורש שתי פעמים".בנצי - שיחה 21:53, 29 במאי 2008 (IDT)

ספר חשמונאים א'[עריכת קוד מקור]

יש גם ב'? השמח בחלקו (-: 19:17, 29 במאי 2008 (IDT)

תכננו לעשות לו עוד שישה sequels, כמו להארי פוטר, אבל התקציב נגמר אחרי השני. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:23, 29 במאי 2008 (IDT)
יש גם ג' וד'. הדס - שיחה 23:09, 29 במאי 2008 (IDT)
קצת סדר, בעוד מכבים א' וב' הם ספרים קאנוניים נוצריים לכל דבר (מקובלים שניהם אצל הקתוליים והאורתודוקסים, אבל לא אצל הפרוטסטנטיים), מכבים|ג' מקובל רק אצל האורתודוקסים הנוצרים ובכלל לא עוסק במכבים/חשמונאים. מכבים|ד'] מקובל רק אצל האורתודוקסים הגיאורגים, ומכיל שני חלקים, שהשני בו מתכתב עם חלקים במכבים ב'. כך שאם מוכרים לך את השניים האחרונים בשבוע הספר, דע שזה לא של הסופר המקורי! בברכה, Tahmar1900 - שיחה 17:12, 30 במאי 2008 (IDT)

לתבוע את מפעל המפיס[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם.

ביום שלישי האחרון השתתפתי כהרגלי בהגרלת הלוטו. יש לי טופס קבוע אותו אני נוהג לשלוח לכל הגרלה, וחמשת הטבלאות הראשונות שלי כולן זהות, פרט למספר החזק הנוסף שצריך לנחש. כאשר הטופס יצא מהמכונה ראיתי שאחת מהשורות יצאה מודגשת יותר מהאחרות. התלוצצתי עם המוכר כאילו היה זה "סימן" שזהו הטור הזוכה והנה היום אני הופך למיליונר. כשהגעתי לביתי ועיינתי שוב בטופס הבנתי שהטבלה השנייה והשלישית פשוט התמזגו, נכתבו אחת על השנייה. לכל טופס לוטו יש מספר סידורי כגון 123-456-789 המודפס בראש הכרטיס ובתחתיתו, וכן קוד עמודות שאותו המחשב יכול לפענח, אתם מוזמנים לראות כיצד טופס לוטו נראה. מה היה קורה אם החלק העליון והתחתון של הטופס לא היו ניתנים לפענוח, והטבלאות שהתמזגו היו שונות? בתקנון של מפעל הפיס נאמר שבמקרה ומספר הכרטיס נמחק או הושחת, והמכונה לא יכולה לפענח את הטופס, אז מסתמכים על שאר המידע שמופיע בטופס, כלומר מספר ההגרלה, תאריך הדפסת הכרטיס והמספרים שמופיעים בו. האם אני יכול לתבוע את מפעל הפיס על עוגמת הנפש שנגרמה לי, על כך שהם לא דואגים שלא יקרו טעויות כאלו? תודה מראש לכל מי שיענה, Bravo123 - שיחה 19:22, 29 במאי 2008 (IDT).

בניגוד לדעה הרווחת, עוגמת נפש זה דבר שבתי משפט לא ממש נוטים לפסוק בו פיצויים. במקרה הכי טוב בהסכם פשרה הם יפצו אותך בכמה כרטיסים נוספים. כך שלא נראה שתרוויח מכך משהו. ובכלל אדם חכם אמר, שאדם לא ריאלי הוא אדם שחוצה את הכביש בכדי לקנות כרטיס פיס. אני מקווה שאתה לא חוצה כבישים בדרך לקנייה, כי אתה יודע מה אומרת על כך הסטטיסטיקה. --אפי ב.שיחה • 02:11, 1 ביוני 2008 (IDT)

האם ישנה מילה עברית לקטשופ?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:קטשופ ערן - שיחה 08:32, 6 ביוני 2008 (IDT)

יפנית[עריכת קוד מקור]

מישהו מוכן להסביר לי למה היא "שפה לא מסווגת" ולפרט יותר על הסוגיה? תודה! 77.125.39.48 20:54, 29 במאי 2008 (IDT)

איירסופט[עריכת קוד מקור]

האם אחזקת כלי איירסופט ("טקטיק בול", "סטרייק בול") חוקית בארץ ?

אם כן היכן אוכל לראות הוחכה חד משמעית ? הייתי רוצה לקנות לעצמי כלי כזה,

אך ראשית ברצוני להיות בטוח כי מדובר במעשה חוקי.

תודה, דוד דוד. - שיחה 01:24, 30 במאי 2008 (IDT)
יש עם זה תחרויות בארץ תוכל להיכנס לפורום FXP.co.il
שם יש פורום מיוחד העוסק בזה תוכל לשאול שאלות ולהתייעץ בקשר לקניית נשק טוב או/ו מציאת קבוצות טובות ובין היתר תוכל לשאול על החוקיות

מכיר את הפורום ומודע לקיומו. אני לא מדבר על פורום כזה, במידה ואקנה כלי ויימצא שהתחום אינו חוקי (או רק בעלי קריטריונים רשאים לעסוק בו), לא אוכל לטעון "אבל בפורום אמרו לי שהעניין חוקי." טענה כזו היא חסרת חשיבות אחרי הכל.. מישהו יכול לתת הוחכה חותכת ? דוד דוד. - שיחה 01:06, 2 ביוני 2008 (IDT)

שאלה בפין-יין[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שכאשר להברה אין סיומת מוספת i לתחילית? ואם כן מה יהיה ההבדל בין האיות של ההברות "ש" ו-"שי" ("sh" או "shi")? תודה

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. בעקרון אין הברות שנכתבות בפין-יין ללא סימון של תנועה. אין הברה שנכתבת "sh" (כלומר, ללא תנועה). ההברה shi נהגית כך shì ונכתבת בעברית כך: שְׁה, ואילו ההברה xi נכתבת כך: שִׂי, ונהגית כך: . מקווה שהצלחתי לקלוע לשאלה UncleMatt‏ - שיחה 15:43, 30 במאי 2008 (IDT)

כן, תודה

מי-הוא= מיהו, מי-ש-הוא=מישהו?[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע להתחקות אחר הלחמים אלה ומתי אירעו וקוצרו? שנילישיחה 15:15, 31 במאי 2008 (IDT)

אפשר לחפש במאגר ספרות הקודש. מיהו הולחם בתקופת התלמוד. מישהו אינו מופיע בתלמוד (כמובן לא במקרא) והוא לדעתי הלחם מודרני יחסית. דב ט. - שיחה 15:31, 31 במאי 2008 (IDT)
במילון האטימולוגי של קליין מסווגים מישהו ומישהי תחת "עברית חדשה", וכך גם המילה מיהו. המילו "מיהו" במשמעות אחרת (משהו כמו "בכל אופן") קיימת גם ב"עברית פוסט-תנ"כית", כלומר לשון המשנה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 20:33, 31 במאי 2008 (IDT)

אישיות מבוגרת[עריכת קוד מקור]

מיהי האישיות המבוגרת ביותר החיה כיום? (לאו דווקא ישראלית). יצחק שמיר אולי? אודה למגיבים. אלירן d שיחה 16:04, 31 במאי 2008 (IDT)

אם כבר, אז אפרים קציר ולא שמיר. אה, בעצם לא. ‏Harel‏ • שיחה 17:02, 31 במאי 2008 (IDT)
יש להם ערך לכל דבר... רשימת אנשים מעל גיל 100 שזכו לפרסום בגלל משהו שאינו גילם בוויקיפדיה האנגלית. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:52, 31 במאי 2008 (IDT)
בין הישראלים אפשר לציין את בנציון נתניהו (יליד 1910) ואת משה לנדוי (יליד 1912). עידושיחה 19:52, 31 במאי 2008 (IDT)
עלעלתי ברשימה שבויקיפדיה האנגלית ולהלן ממצאיי: נכון לרגע זה נמצאים בחיים: האסיסטנטית של הודיני (אשר נפטר ב- 1926), בת 101, אמו של נשיא הפיליפינים בשנות התשעים, בת 103, ספורטאי פורטוגזי זוכה מדליית הארד באולימפיאדת הלסינקי (1952), בן 100 ושחיינית שבדית שהשתתפה באולימפיאדת פריז (1924), בת 103. אבל הכי מפורסם מבין הקשישים הללו הוא, לטעמי, במאי הקולנוע הפורטוגזי הנודע, מנואל דה אוליברה, אשר נולד 21 שנה לפני מנחם גולן, ושממשיך לביים סרטים גם ברגעים אלה. (לדוגמא, [1]). ב- 11 בדצמבר השנה יחגוג 100 (בעזרת השם). Anonymous (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ואגב, עוד פרט טריוויה אמיתי לגמרי: תוך 11 חודשים נפטרו הנשיאים הראשונים של סומליה ומלטה, ושניהם בגיל 99. זה קרה בשנה האחרונה. Anonymous - שיחה 20:17, 31 במאי 2008 (IDT)

גם יוסף שלום אלישיב יליד 1910. חי ◣ 31.05.2008, 21:34 (שיחה)
האדריכל הדגול ורב הפעלים אוסקר נימאייר חגג לפני כחצי שנה יומולדת 100, והוא עדיין עובד במלוא המרץ. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:56, 31 במאי 2008 (IDT)
אוסקר ריביירו דה אלמידה נימאייר סוארס פיליו? אם על כל אות בשמו הוא היה מקבל עשור של חיים, הוא היה מגיע לגיל 4,000. אלירן d שיחה 23:10, 31 במאי 2008 (IDT)
אפשר להשתמש בכלי cat scan ולבדוק כמה אנשים נמצאים גם בקטגוריית "ילידי 1900-1910" וגם ב"אנשים חיים" בוויקי באנגלית. יש סכ"ה 213 כאלה, אבל רובם אישיויות מדרגה שנייה. ריטה לוי-מונטלצ'יני, כלת פרס נובל לכימיהלרפואה, נולדה ב-1909. דב ט. - שיחה 06:41, 1 ביוני 2008 (IDT)
יש גם כמה בקטגוריה של ילידי 1890 - 1900, [2], בהם אוגוסט גטינגר, מתעמל שוויצרי שזכה במדליות זהב באולימפיאדות 1924 ו-1928. דב ט. - שיחה 07:07, 1 ביוני 2008 (IDT)
ושכחנו את קלוד לוי-שטראוס. אני חושב לשנות את שמי לדב לוי-ט., כסגולה לאריכות ימים. דב ט. - שיחה 14:17, 6 ביוני 2008 (IDT)
לאופולד ויאטוריס, טופולוג נודע ללא קשר להישגיו בתחום השרידה, פרסם מאמר מתמטי בגיל 103. עוזי ו. - שיחה 21:42, 1 ביוני 2008 (IDT)
הוסף את שמי לרשימת מעריציו של לאופולד ויאטוריס.Eddau - שיחה 22:38, 1 ביוני 2008 (IDT)
הוסף בעצמך לערך en:List_of_admirers_of_Leopold_Vietoris... עוזי ו. - שיחה 22:43, 1 ביוני 2008 (IDT)

מיהי יצירת האומנות החתומה על ידי האדם המבוגר ביותר[עריכת קוד מקור]

האם יש ספר או ציור או יוצרו היה מעל גיל 110 כשחתם עליו?Eddau - שיחה 20:52, 1 ביוני 2008 (IDT)

מי היא הבת המבוגרת ביותר בעולם?[עריכת קוד מקור]

זאת אומרת, הגיל הגבוה ביותר שאליו הגיע אישה כשאמה עוד היתה בחיים. Anonymous - שיחה 19:37, 31 במאי 2008 (IDT)

תשובה היפוטתית: במקרים קיצוניים, נערה יכולה ללדת בגיל 13 ולחיות על 120. בתה יכולה גם היא לחיות עד 120 ולהתייתם רק בגיל 107. Eddau - שיחה
במקרים עוד יותר קיצוניים, נערה יכולה ללדת בגיל 5. דניאל צבישיחה 07:30, כ"ח באייר ה'תשס"ח (2.06.08)

רדיו[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מהי תחנת הרדיו האזוריות עם הכי הרבה פרסומות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רדיוס, אין בכך כל ספק. אלירן d שיחה 23:19, 31 במאי 2008 (IDT)

רדיו דרום - יותר פרסומות מכל תחנה אחרת (והן גם יותר חובבניות ומרגיזות...) בן

מבקש המלצה על אתר חינמי ללימוד סטטיסטיקה ברשת בעברית או אנגלית[עריכת קוד מקור]

אני צריך ללמוד סטטיסטיקה מרמה עכשווית של ידע מאד בסיסי לרמה יותר סבירה לצורך ניתוח ניסויים. אני מבקש המלצה על אתר באינטרנט שמלמד סטטיסטיקה בפשטות ולא ישר זורק מליון סימנים מוסכמים לא מוכרים בלי להסביר מה הם.

תודה רבה מתיישר 10:29, 1 ביוני 2008 (IDT)

לא ברשת אבל כן חינמי - הספריה העירונית הקרובה לביתך. בדוק שם את מכלול הספרים המצויים על מדף המבוא לסטטיסטיקה. אני ממליץ על מבוא לסטטיסטיקה של האוניברסיטה הפתוחה.Eddau - שיחה 21:22, 1 ביוני 2008 (IDT)

מאיץ החלקיקים[עריכת קוד מקור]

האם מאיץ החלקיקים שיבנה יוכל באמת ליצור חור שחור שישמיד את כדו"א ?
אם אפשר הסברים למה כן/ למה לא ?
תודה--Rql - שיחה 11:53, 1 ביוני 2008 (IDT)

בפירוט, המאיץ, כמו שכתוב בערך שלו, אמור לענות על השאלה האם זה באמת אפשר ליצור כאלו חורים שחורים. לפי רוב התיאוריות כיום, חורים שחורים כאלו נוצרים כל הזמן באטמוספירה ונעלמים מבלי לגרום לשום פגע. כיוון שכיום אין לנו תיאוריה של כבידה קוונטית, אי אפשר להיות סגורים בכל מאת האחוזים. (ראה: חור שחור זעיר). מסקנה, ככל הנראה לא יקרה כלום, אבל שווה עדיין לדחות תשלומים חודשיים לאחרי העניין. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 18:57, 1 ביוני 2008 (IDT)
עוד כמה מילים. עסקתי בנושא הזה בדוקטורט וגם כתבתי על זה מאמר למגזין גליליאו. בהנחה שיקרה הבלתי ייאמן ויווצרו שם חורים שחורים, הם יהיו חייבים להתפרק. הטיעון המרכזי לכך הוא שהם נוצרו מחלקיקים רגילים (פרוטונים) ומדובר בתהליך הפיך, כלומר הם יוכלו להתפרק לחלקיקים רגילים. השאלה המעניינת היא מה מהירות ההתפרקות שלהם, או במילים אחרות: האם הם יגדלו באופן משמעותי כתוצאה מבליעת חומר לפני שהם יספיקו להתפרק. כעת לחלק המרגיע: ניתן להעריך שזמן החיים שלהם יהיה קטן מ-‎10-20‎ שניות. ההערכה הזו מגיעה ממדידת זמני חיים של חלקיקים כבדים שמוכרים כיום. אריה מלמד כץשיחה 04:10, 2 ביוני 2008 (IDT)
זה הכל? הערכה? קשה לומר שזה מרגיע. חשבתי שאת אורך החיים של חור שחור יודעים לפי חישובים של קצב קרינת הוקינג, ולא לפי אנלוגיות. עוזי ו. - שיחה 10:05, 2 ביוני 2008 (IDT)
אתה צודק כמובן. ניתוח קרינת הוקינג נותן מספר מדויק, אלא שיש הטוענים שקרינת הוקינג טרם נצפתה ולא ניתן "לסמוך" עליה. אני טוען שגם אם מסיבה כלשהי יעקב בקנשטיין וסטיבן הוקינג טעו, הרי שבכל זאת החור השחור לא יהיה יציב וזמן החיים שלו יהיה קצר. דרך אגב, הנה אתר ותיק שמבקש לא לפתוח את הניסוי - מעניין לקרוא. אריה מלמד כץשיחה 12:36, 2 ביוני 2008 (IDT)

האפקט הפוטו אלקטרי מול התא הפוטו וולטאי[עריכת קוד מקור]

שאלה לי אליכם.
נכנסתי אל הערך תא פוטו-וולטאי ובו נאמר "תא סולארי הוא התקן סולארי להפקה ישירה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מן השמש".
כמו כן נאמר כי "פעולתו של התא מבוססת על האפקט הפוטו-וולטאי, שהתגלה בשנת 1839 על ידי המדען הצרפתי אלכסנדר אדמונד בקרל"

על פי מיטב הבנתי המועטה בפיזיקה, הפקת אנרגיה מקרינה סולארית זוהי צורה של האפקט הפוטואלקטרי.

אצתי רצתי אל הערך האפקט הפוטו אלקטרי, ושם נאמר כי "בשנת 1887 גילה היינריך הרץ כי כאשר מקרינים מתכת באור אולטרא-סגול, האוויר שמסביבה נטען במטען שלילי" (יעני אנרגיה חשמלית בלשון הבורים ועמי הארץ).

אני לא כל כך מבין את הסתירה הזו. האם לא מדובר באותו תהליך פיזיקלי? האם התהליך הזה נתגלה על ידי בקרל הצרפתי או שמא על ידי עמיתו הגרמני?

אחים יקרים, הושיעו נא! מאז גילוי הסתירה הזו שנתי נודדת עלי, אינני אוכל, ומחשבות אובדניות בצורת התחברות לתא פוטווולטאי ללא אמצעי מגן חולפות במוחי הקודח.

מגיעה לך תשובה ולו בשל התשובה המפורטת לכבאי הסקרן בפוסט הבא... לי לצערי אין. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באייר ה'תשס"ח • 21:50, 1 ביוני 2008 (IDT)
עד כמה שאני מבין מדובר באותו אפקט, בקרל הצרפתי היה הראשון שהבחין בו, והרץ (אולי אף מבלי להכיר את הממצאים הקודמים) חקר את הנושא וקידם את המחקר בנושא. הסבר מפורט יותר נמצא בערך האנגלי. נשמח כמובן אם תמשיך לקרא, לחקור, ולתקן את הערכים אצלנו. בברכה, ‏ costello • ‏ שיחה 22:12, 1 ביוני 2008 (IDT)

וואהו, שירבו כמותך בישראל. רק חבל שאינך חותם, כמקובל. מדובר בשתי תופעות שונות. למזלך הרע, הערך תא פוטו-וולטאי לוקה בחסר, לפחות באשר לתהליכים הפיזיקליים הרלוונטיים. בכל אופן, תופעה זו מתרחשת במוליכים למחצה, ואילו האפקט הפוטואלקטרי - במתכות. תא פוטו-וולטאי הוא התקן המבוסס על התופעה הפוטו-וולטאית. כדי להבין היטב את התופעה הזו, אתה מוזמן לעיין בערך מוליך למחצה בכלל, ובמוליך למחצה#עירורי אנרגיה, בפרט. ערך זה יתן לך רקע טוב למדי להבין את הפיזיקה שבבסיס התופעה. האפקט הפוטואלקטרי לעומת זאת, היא תופעה המבוססת על המבנה היחודי של סריג מתכתי, המאופיין בריכוז גבוה של אלקטרונים הקשורים בקשר חלש לסריג כולו ולא לאטום ספציפי. ברגע שמעניקים לאלקטרונים אלה אנרגיה ממקור חיצוני, למשל קרינת אור, העולה על אנרגיית הקשר שלהם למתכת (אנרגיה זו קרויה לפעמים פונקציית עבודה), הם משתחררים. בסידור מתאים, אלקטרונים אלה מהווים זרם חלש שניתן למדוד אותו בעזרת מד זרם רגיש. אגב, התופעה, כמובן, אינה אופיינית רק לקרינה אולטרה סגולה, אלא לקרינה אלקטרומגנטית בכלל (בתדרים מתאימים). בתקווה שעזרתי לך לחזור לשגרה נורמלית, בנצי - שיחה 22:12, 1 ביוני 2008 (IDT)

מים בשימוש הכבאים[עריכת קוד מקור]

שלום רציתי לדעת למה מבזבזים כל הרבה מים מתוקים ע"י הכבאים,מסוקים וכד',למה לא להשתמש במים מלוחים שנמצאים בשפע? גל.

שלום גל.
אני מבין שמצב הכינרת מדיר שינה מעיניך, והשריפות הקרבות ובאות עם בוא הקיץ הן מתכון בטוח לבזבוז מים, לפחות בקנה מידה של "אגמון עפולה".
טוב שיש אנשים אשר שני נושאים חשובים - שריפות וחיסכון במים - מטרידים אותם.
אותי באופן אישי מטרידה השאלה שמעליך (על הנושא הפוטו-אלקטרי), אבל זה בסדר שאף אחד לא עונה. אני אשב פה בחושך ואכתוב תשובות לשואלים אחרים.


ובכן, יש שתי סיבות עיקריות לשימוש במים שפירים בכיבוי שריפות. שים לב שאמרתי מים שפירים - אלו הם מים שבאים גם ממקורות שניוניים כגון מט"שים והם מתאימים גם לחקלאות ושימושים תעשייתיים. בחו"ל משתמשים גם במים כאלו, אבל זה כבר נושא אחר.

הסיבה הראשונה היא שמים מלוחים הם חומר קורוזיבי בצורה לא נורמאלית, זאת אומרת שהמלח במים תוקף ומאכל את החומרים שמהם עשוי ציוד הכיבוי - פלסטיק יהפוך לפריך וחלש יותר, ומתכות פשוט תתפוררנה. שימוש ממושך במי ים יביא לנזק גדול מאד בציוד ולהפסד כספי שעולה בהרבה על עלות התפלת מי ים למשל. אפשר להשתמש במי ים ואז לשטוף את הציוד, אבל בכך גם יוצרים נזק לציוד (אם כי במידה מועטה יותר) וגם מבזבזים מים שפירים. בקיצור, כמו לאכול לחם בפיתה כדברי המשורר א. קהלני.
דרך אגב, תחנות כח השוכנות לחופי ים משתמשות במי ים לקירור, אך תוך כדי שימוש במערכות מים כפולות, כך שהמים הבאים במגע עם המערכות הפנימיות של תחנת הכח הם מים מתוקים.


הסיבה השנייה היא שתחנות הכיבוי הן חלק מהמרקם העירוני (או יותר נכון - התשתיתי). תחנות הכיבוי וברזי הכיבוי נמצאים בדרך כלל בערים ובריכוזי אוכלוסין שאליהם מוליכים בכל מקרה מים מתוקים לשימוש. היות וצריכת המים לצורך כיבוי אש היא נמוכה מאד ביחס לצריכה לשימושים אחרים, בניית תשתית צינורות (ומשאבות, ומאגרים, ומה לא...) שתוביל מי ים ישירות אל התחנות יקרה ביותר, שלא לדבר על הצפיפות התשתיתית הקיימת גם כך (מים, ביוב, חשמל,תזקיקים, ניקוז, יס, הוט, בזק, ועוד ועוד ועוד).


אני מקווה ששתי סיבות אלו הניחו את דעתך ושמחת בית השואבה תשוב לביתך תוך כדי השפרצת שקיות מים על גפרורים דולקים.

ולכל כלל יש יוצא מן הכלל - יש ויש שימוש במי ים בכיבוי שריפות, ואפילו בכמויות די גדולות:
כאשר יש שריפה במרחק סביר מהים ניתן לראות לפעמים מסוקים הנושאים תחתם דודים גדולים מלאים במים הנשפכים במקום השריפה. דודים אלו ממולאים במי ים על ידי המסוק המגיע אל הים, משקיע את הדוד בים, ונושא את המים אל השריפה. בכך הוא יכול להוביל כמויות מים גדולות הישר מן הים אל השריפה. שטיפת הדוד היא פשוטה ביותר ועלותו בכל מקרה זולה יחסית.
צריך להזהר ולא לשגות ולחשוב שמדובר באווירון דוד המוריד מים ישר אל הפיילה.

בברכה,
הבחור ששאל את השאלה מעליך וכנראה גם הים לא יישן מרוב יאוש.

הירגע, הירגע. קצת סבלנות והכל מגיע. ראה את תשובתי לעיל. ושוב, היה מאוד נחמד אילו חתמתם שניכם, כמקובל. בנצי - שיחה 22:20, 1 ביוני 2008 (IDT)

צילום בצבע[עריכת קוד מקור]

שלום. כאן ניתן לראות צילום של יהדות בוכרה שצולם על פי הנטען ב-1910 :

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94:Prokudin-Gorskii-54.jpg

אם כי,בערך "צילום" מופיעה תמונה צבעונית מ-1915 שבה נטען שהיא מהצילומים הצבעוניים הראשוניים.

יש כאן סתירה. מישהו יכול לעזור?

קשה לי להאמין שהיתה איכות כזו ב-1910. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באייר ה'תשס"ח • 21:46, 1 ביוני 2008 (IDT)
אני לא יודע אם זה המקרה, אבל אפשר לצבוע תמונות ישנות. יוסאריאןשיחה 21:53, 1 ביוני 2008 (IDT)
זה בדיוק המקרה. דניאל צבישיחה 07:34, כ"ח באייר ה'תשס"ח (2.06.08)
הממם, אני זוכר שהתפעלתי מתמונות צבע ממלחמת העולם הראשונה. הבאתם לי רעיון לפטנט נהדר: לצלם מאותה מצלמה תמונת שחור-לבן ותמונה צבעונית, ואז לצבוע את התמונה הראשונה בעזרת השנייה. כך נהנה גם מהחדות והחן של תמונת שחור-לבן וגם מהצבעים. וכפי שכבר אמר לי פעם חבר טוב - כל תמונה בשחור-לבן נראית אומנותית. יום נעים, ליאור ޖޭ 07:47, 2 ביוני 2008 (IDT)
יש ערך על הצלם שצילם תמונה זו, ובו מוסבר על שיטות הצילום ועל שיחזור מאוחר של תמונותיו - סרגיי פרוקודין-גורסקי. דב ט. - שיחה 18:13, 2 ביוני 2008 (IDT)

לוטו[עריכת קוד מקור]

שלום לכל חברי הקהילה!

למי שלא עוד לא יודע, החלום הכי גדול שלי הוא לזכות בלוטו. אני כל כך מצפה ומחכה לזכייה עד כדי כך שאני יצרתי את התבנית "משתמש חולם לזכות בהגרלת הלוטו". בימים האחרונים נכנסתי לאתר Google וביצעתי חיפוש לפי מחרוזת מדויקת של הביטוי "איך לזכות בלוטו". הגעתי לאתר של אדם אחד המציע שיטה בטוחה לזכיה בלוטו. הוא כותב באתר שלו שהשיטה תעבוד כל עוד המסתמך עליה יאמין בה עד הסוף ולא יפקפק בה. מה שנראה לי מאוד לא כשר באתר הזה הוא השם שלו. כתובת האתר היא www.yner.co.il. האות R קרובה לאות T במקלדת, ככה שיכול להיות שמי שפתח את האתר, ציפה שאנשים יטעו כשהם ינסו להיכנס לאתר ynet. יותר מזה, מי שפרסם את השיטה מבקש בין אחוז בודד ל-10% מהזכייה, ואומר שמי שלא ימסור לו את הכסף פשוט לא יזכה. מה דעתכם, האם מדובר בתרמית של אדם הרוצה לנצל את חלומם של רבים להתעשר במהרה או שמדובר בשיטה כדאית ופלאית? בברכה, Bravo123 - שיחה 19:54, 1 ביוני 2008 (IDT).

לדעתי הוא טיפוס מפוקפק. לדעתי גם מפעל הפיס זה עסק מפוקפק. לא מוצא חן בעיני שהיחידים בארץ שמותר להם להפעיל קזינו הם חברות ממשלתיות - מה גם שבהשוואה לקזינואים מסורתיים שבהם הסיכוי לזכות הוא מאוד קטן, בהגרלות לוטו-טוטו למיניהן הוא קטן הרבה יותר. ברוב ההגרלות הלוטו-טוטו יש מאות אלפי משתתפים ואין שום זוכה (או לפחות לא זוכה בפרס הראשון או השני). לא מוצא חן בעיני שהממשלה עושה מסע פרסום נרחב בן עשרות שנים לעידוד ההימורים.
חוץ מזה, ניהול כספים זה לא עניין פשוט ולמרות שאין לי שום סימוכין בנושא, אני מאמין שרוב מי שזוכה בכל מני לוטו-טוטו, מאבד את הכסף די מהר. אני מציע לך לחשוב על דרכי התעשרות אחרות.Eddau - שיחה 20:40, 1 ביוני 2008 (IDT)
אם תשאל אותי, זו תרמית שמעליבה את האינטיליגנציה. נוי - שיחה 20:48, 1 ביוני 2008 (IDT)
אם לחדד את דבריו של נוי, ואם להיות בוטה מעט, רק אידיוט יאמין להבטחות מהסוג הזה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 20:51, 1 ביוני 2008 (IDT)
ואם להוסיף הסבר, צריך לשער שאם ממציא השיטה היה מאמין בה בעצמו, הוא לא היה מבזבז את זמנו וכספו בפרסום ואיתור שותפים, אלא מתמקד בחליבה אינטנסיבית של מפעל הפיס. אלא מה, כנראה שהוא סבור שיש מאגרים הנחלבים ביתר קלות. עוזי ו. - שיחה 22:21, 1 ביוני 2008 (IDT)
(ולאחר שקראתי את "השיטה") - במה דברים אמורים, במי שהמציא "שיטה" המבוססת כביכול על ניתוח סטטיסטי והבסת עקרונות היסוד של תורת האינפורמציה. במקרה של yner אין שיטה ואין יומרה, אלא תמהונות מזוקקת; לזה אין לי הסברים. עוזי ו. - שיחה 22:28, 1 ביוני 2008 (IDT)
טוב, שכנעתם אותי שמדובר בתכסיס שטותי ולכן לא אנסה אותו. באמת שהייתי צריך לתהות למה אדם שמצא שיטה לזכיה בטוחה בלוטו יחלוק אותה עם אחרים בתמורה לרווחים. ל-Eddau יש לי משהו חשוב לומר. ידוע לי על אנשים שזכו בלוטו ואיבדו את כספם תוך תקופה קצרה, אפילו שנה, כפי שציינת. אני חושב שאנשים כאלה הם פשוט חסרי אחריות, ואני יודע שאם אזכה בלוטו אהיה שקול ומחושב ולא אאבד את כל הכסף במכה אחת. הטעות של הזוכים הללו הייתה שהם לא שמרו את דבר הזכייה בסוד ואז פתאום הופיעו להם הרבה "חברים" שביקשו נתח מהשלל. כשאדם זוכה בלוטו הוא צריך להסתיר זאת מהסובבבים. אם אותו אדם חיי בשכונת עוני ופתאום הוא קונה מכונית ספורט נוצצת אז הוא פשוט מסתכן. צריך להשתמש בכסף בחוכמה ולא לקנות מוצרים שיוציאו לכולם את העינים מהחורים ויגרמו למחשבות. אני גם אדע מה הגבול שהכסף שלי יכול להשיג. זוכים אחרים מבזבזים את הכסף על דירה, מכונית ולאחר מכן פותחים במסע תענוגות שלא יודע סוף כגון טיול מסביב לעולם, ואז ארוחות יקרות ואז אולי הם מנסים לפתוח עסק וככה הם נופלים. הקביעה שלך שאנשים מאבדים את הכסף מהר מאוד היא נכונה, אבל רק כלפי אנשים מסוימים ולא לגבי כל האוכלוסיה. בברכה, Bravo123 - שיחה 15:51, 2 ביוני 2008 (IDT).
צריך רק לזכור שלצד התוכניות ליום שאחרי הזכיה, כדאי להכין גם תוכנית או שתיים למקרה שלא זוכים... עוזי ו. - שיחה 19:14, 2 ביוני 2008 (IDT)
לזכות בלוטו זה חלום נחמד, אבל זה לא יותר מחלום. זה פשוט לא יקרה, לא משנה כמה תנסה, אף פעם לא תזכה. אני מוכן לחתום על כך ולשים על כך את כל כספי. אם יש דבר שימושי אחד שמצאתי באתר שהפנת אליו זה החישוב האמיתי של הסיכוי לזכות בלוטו. אני מציע לך לא לבזבז על זה את כספך. דניאל ב. 21:53, 2 ביוני 2008 (IDT)
זכייה בלוטו היא חלום נחמד, אבל חלום שעולה כסף. הנה אלמד אתכם איך לזכות בלוטו, כלומר בחלום של הלוטו, חינם. בכל בוקר, בדרכי לעבודה, אני עובר ליד דוכן של מפעל הפיס, ורואה את המודעה שמכריזה על גובה הפרס. את 5 הדקות שנותרו לי עד למשרד אני מכלה במחשבות מענגות על השימושים שאמצא לכסף (מחר, למשל, אקדיש זמן למחשבה איזה חלק מהזכייה אעניק ל-Bravo123). את כל המחשבות האלה אני מקבל חינם, בניגוד לפראיירים שמשלמים כסף וקונים כרטיס הגרלה. יש בעיה אחת בטריק שלי: אם כולם ישתמשו בו, מפעל הפיס ייסגר, ולא יהיה דוכן ולא תהיה מודעה שמבטיחה פרס. אז שהסוד הזה יישאר בינינו, ספרו אותו רק לחברים קרובים. דוד שי - שיחה 22:12, 2 ביוני 2008 (IDT)
אני מעדיף ערבי בינגו. אפשר להכין לי תבנית בשביל זה? זיגמונד פרויד - שיחה 22:22, 2 ביוני 2008 (IDT)
ולי זה מזכיר סיפור על שני חברים שלי, אחד מתמטיקאי ואחד פיזיקאי (נשמע כמו בדיחה או משל, אבל זה סיפור אמיתי לגמרי). המתמטיקאי נוהג מדי פעם למלא לוטו להנאתו; הפיזיקאי נהנה להוכיח לו באותות ובמופתים שהוא זורק את הכסף שלו לפח, כי כידוע הסיכוי הוא אפסי, וגו'. כיוון שכך, הציע לו המתמטיקאי את העיסקה הבאה: הוא (המתמטיקאי) ימשיך למלא טופסי לוטו מעת לעת, ככל העולה על רוחו. את הטפסים לא ימסור בתחנה, אלא יפקיד אותם בידי הפיזיקאי, וישלם לו את המחיר שהיה משלם עבור מילוי הטופס בתחנה. הפיזיקאי יכול לראות כסף זה כשלו. והיה אם עלו בגורל המספרים שבטופס, יהיה על הפיזיקאי לשלם למתמטיקאי את סכום הפרס שהיה זוכה בו לו מילא את הטופס בתחנה. מה דעתכם, מי כאן החכם ומי הטיפש? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:37, 2 ביוני 2008 (IDT)
שניהם חכמים. הפיזיקאי חכם מכיוון שתוחלת הזכייה של חברו אפסית. המתימטיקאי חכם מכיוון שהוא יודע שהפיזיקאי שונא סיכון. זיגמונד פרויד - שיחה 22:41, 2 ביוני 2008 (IDT)

הסיכוי לזכות בלוטו הוא נמוך מאוד ועומד על סדר גודל של אחד למיליון, זאת ידוע לי היטב. אבל מכאן ועד הקביעה שאדם לא יזכה בחיים היא מוגזמת. דניאל ב', היו אנשים שזכו ואני אפילו יכול לספר מניסיון אישי שמפעל הפיס אינו מרמה את לקוחותיו. כל ההגרלות של מפעל הפיס נקיות ואינן מוטות, וכל אדם יכול להיכנס לאולם ההגרלה ולראות שהכל כשר. השנה, ב-9 בינואר (יום לאחר שויקיפדיה העברית הגיעה ל-70,000 ערכים אם יש לכך קשר) זכיתי בהגרלה קטנה של מפעל הפיס בשם 1-2-3 (אחת שתיים שלוש). לפי חוקי המשחק כל שקל שהשחקן משקיע מוכפל פי 600, ועליו לנחש מספר אחד מבין 1,000 מספרים (מ-0 ועד 999). כך הצלחתי להפוך 6 שקלים שהיו ברשותי ל-3,600 ש"ח אותם קיבלתי במזומן בדוכן. היו אנשים שזכו בפרסים גבוהים יותר בכרטיסי החישגד, בהגרלת 777, בהגרלת הצ'אנס וכמובן בהגרלת הלוטו. מי שיש לו מעגל מכרים גדול מאוד יזכה לשמוע במהלך חייו שאחד מחבריו זכה בהגרלה. זה מאוד קשה לזכות, צריך המון מזל אבל זה לא בלתי אפשרי. הרי זאת עובדה שיש זוכים בהגרלה אחת לחודש לפחות. בברכה, Bravo123 - שיחה 22:49, 2 ביוני 2008 (IDT).

הסיכוי הוא לא אחד למיליון, אלא קטן פי כמה. כדי לקבל מושג: לאיזה משני הטורים הבאים יש, להערכתך, סיכוי גבוה יותר לזכות בלוטו?
טור א': 1-2-3-4-5-6
טור ב': 7-10-11-26-31-33


אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:00, 2 ביוני 2008 (IDT)

בהנחה שההגרלה אכן כשרה ולכל המספרים סיכוי זהה לעלות בגורל, אותו סיכוי אפסי. דולבשיחה 23:06, 2 ביוני 2008 (IDT)
שים לב. לא אמרתי שהסיכוי הוא אחד למיליון, אלא עומד על סדר גודל של אחד למיליון. אני יודע שסיכוי הזכייה של טבלה בודדת עומד על בערך אחד ל-14 מיליון, כך שמי שממלא 14 טבלאות בעצם משפר את הסיכוי שלו לאחד למיליון בערך. לא ברור לי כיצד השאלה שהצגת מתקשרת למה שכתבתי לפני כן. בסך הכל אמרתי שיש זוכים וזאת ההוכחה שכן אפשר לזכות בלוטו במהלך החיים. וכעת לתשובה: מבחינה סטטיסטית, כפי שדולב כבר אמר, לשתי הטבלאות יש את אותו הסיכוי לעלות בגורל. מבחינת המספרים, זה לא משנה שמספר עוקב או קודם למספר מסוים כבר עלה בגורל. לאחר שמספר מסוים יוצא מהתוף, הסיכוי של מספר אחר לעלות בגורל משתפר, ואין שום קשר או תלות במספרים שכבר יצאו. בהתחלה יש 34 כדורים בתוף, לאחר מכן 33, 32 וכן הלאה עד שמגיעים לכדור השישי. מבחינת אדם "מהרחוב" שלא מבין בסטטיסטיקה הוא יגיד שהרצף שמופיע בטור א' לא יעלה בגורל לעולם, כי הוא רגיל לראות מרווחים בין המספרים שעולים בגורל, והוא כמובן טועה. בברכה, Bravo123 - שיחה 02:03, 3 ביוני 2008 (IDT).
רק המלצה קטנה שקשורה בסכום ההשקעה ומתימטיקה. מתמטית ההבדל בסיכוי בין "אין השקעה" ל"יש השקעה" הוא אינסופי. לעומת זאת אם אתה משקיע בטור אחד ומוסיף טור נוסף הרי שהגדלת את סיכוייך במספר השואף לאפס. לכן על פי המתימטיקה לפחות כדאי לשלוח טור אחד (או בסכום קטן מאוד) ולא כדאי להגדיל את ההימור.
לגבי השאלה עם הפיזיקאי. בוא נשאל אחרת, האם כדאי להיות הבעלים של לוטו, טוט, קזינו התשובה היא בדרך כלל כן ובלבד שיש כמה שיותר משתתפים. אם המהמר הוא איש אחד בלבד אז זה לא כדאי לו כי בשום מקרה הכנסותיו של הפיזיקאי לא יגיעו לסכום שיצטרך לשלם אם יזכה המתימטיקאי. Geagea - שיחה 02:43, 3 ביוני 2008 (IDT)
בראבו, אם תנתח כל משחק הימורים תגלה שהאסטרטגיה הכי טובה, היא לא לשחק אותו. זו אסטרטגיה עם רווח ממוצע 0 בעוד לכל שאר האסטרטגיות רווח ממוצע שלילי. דניאל ב. 23:34, 3 ביוני 2008 (IDT)
דניאל ב', בוא תעבור איתי על קצת מתמטיקה פשוטה. בחודש ישנם כ-8 הגרלות לוטו. מאחר ובשנה ישנם 12 חודשים, אז בשנה ישנם כ-96 הגרלות לוטו. אני משקיע סכום של כ-40 שקלים לטופס. זה יוצא שאני מאבד בשנה בודדת: כ-3,840 ש"ח. למה "כ" ולא בדיוק? כי לפעמים אני זוכה בעשר, עשרים, שלושים או ארבעים שקלים בחזרה. בוא נגיד שמעתה והלאה יהיו לי רק שנים שחורות (חס וחלילה טפו טפו טפו, רק לצורך המחשה) בהם לא אזכה אפילו בשקל בודד על כל טופס שאשלח. נניח ואני אצליח לגרוף את הפרס הגדול רק בעוד עשרים שנה. הסכום שאותו אפסיד למפעל הפיס עד לאותו יום מאושר יהיה 76,800 ש"ח. נניח שביום שבו תהיה ההגרלה בה אזכה הפרס יעמוד על 20 מיליון שקלים ואני אהיה הזוכה היחיד (בעזרת השם!). הרווח הנקי שלי יהיה 19,923,200 ש"ח. אתה עדין חושב שמדובר בעסקה לא טובה? ברור לי שאף אחד לא מבטיח שאזכה. אני פשוט מאמין שאם יש לי מספרים קבועים שאני רץ איתם ואני באמת מאמין בזכייה אז היא תופיע עוד במהלך חיי. גם אם אזכה בעוד שלושים יום מהיום עדיין מדובר בעסקה מוצלחת למדי. בהימורים צריך לאבד כסף כדי לזכות בסכום גדול יותר מסכום ההימור. בברכה, Bravo123 - שיחה 02:46, 4 ביוני 2008 (IDT).
בעוד שהאמונה שלך לא מתבססת על דבר, חישוב פשוט מראה שב20 השנה הללו יהיו לכל היותר 2000 זוכים (וכנראה פחות כי לא תמיד יש זוכה) בלבד בפרס הגדול, ואין סיבה שתהיה ביניהם, הרי שאם תשקיע את כספך באפיק סולידי בבנק שמניב 3 אחוז לשנה הרי שבתום אותם 20 שנה (ועם השקעה של 3840 שקל בתחילת כל שנה) יהיו בידך כ100000 שקל, אם תשקיע באפיק המניב רווח של 5 אחוז תזכה לכמעט 130000 אלף. (במקום חור של 76,800 בכיס). בברכה, --איש המרק - שיחה 09:46, 4 ביוני 2008 (IDT)
בראבו, גם הסיכוי שתזכה ב-20 שנה הקרובות אפסי, כך גם הסיכוי ב-100 ואפילו ב-1000 שנים זה לא סביר בכלל. דניאל ב. 22:25, 4 ביוני 2008 (IDT)
אני שם כ-84 שקלים (שיטתי 5=6) בכל הגרלה מעל 7 מיליון ש"ח, אם יוצא לי לעבור ליד דוכן לוטו באותו זמן. למה 7 מיליון? סתם מספר אקראי, כדי שלא אבזבז יותר מידי כסף על הלוטו. אם יש מעל 20 מיליון ש"ח, אני קונה שני 5=6 או שיטתי 8 שעולה קצת יותר. אתם בטח אומרים לעצמכם - איזה בזבוז. נכון. אבל מה, נקודת המבט שלי היא זו: אני משלם עבור התקווה, שיום אחד יהיה לי כסף הנמדד במליונים. בגלל זה אני לא בודק את תוצאות הלוטו מייד לאחר שהם מתפרסמים, אלא מחכה עד הפעם הבאה שאני ממלא. כך אני "מותח" את הזמן שבו אני מרגיש את התקווה.
נקודת מבט נוספת שיש לי היא זו: בהנחה שאני לא צופה לקבל ירושה ענקית מאיזה דוד אבוד, הסיכוי שיום אחד יהיה לי כסף הנמדד במליונים די שואף לאפס. מכאן, שרכישת כרטיס לוטו, לא משנה באיזה סכום, מגדיל את הסיכויים בכמעט אין סוף. כלומר, יש לי סיכוי פי מיליון ויותר (ואולי עד אין סוף? אני לא טוב במתמטיקה) לראות הרבה כסף בחיים שלי לעומת חבר שלא מהמר.
אז לאיש המרק יהיה בטוח 130,000 שקלים עודפים שאיתם הוא יכול לרכוש מכונית חדשה. לי ייתכנו שני מצבים: או שיהיה לי עודף של כמה מיליוני שקלים שאיתם אני יכול לרכוש דירות להשקעה, או שאני אפסיד כ-84 אלף שקלים (נניח, 50 הגרלות בשנה כפול 84 ש"ח כפול 20 שנים). אני אוהב סיכון לייט. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:11, 4 ביוני 2008 (IDT)
אני קונה את התקווה יותר בזול, קצת יותר מ-10 ש"ח (4 טורים רגילים) פעם בכמה חודשים, בלי קשר לגובה הפרס. דב ט. - שיחה 23:50, 4 ביוני 2008 (IDT)

כמו שציינתי, גם המתימטיקה תומכת בגישה הזו.
הערות נוספות:
א. הטוטו והלוטו בישראל גם נותנים פרסים נמוכים יותר וגם סיכויים קטנים יותר לעומת אחיותיהן בספרד איטליה או גרמניה למשל. בטוטו הספרדי למשל צריך לנחש רק 13 משחקים וגם הפרסים הם גדולים יותר (קצת מתקזז עם העובדה שיש גם זוכים רבים יותר שמתחלקים בפרס).
ב. לבראבו, הנה אתגר. בזמנו עשיתי בדיקה לגבי תחרויות ווינר. לכל משחק יש 3 תוצאות אפשריות עם יחס. עשיתי בדיקה לגבי משחקי וינר בישראל כאשר עשיתי בדיקה כמה הפסד נגרם אם אני מהמר על שלושת האפשרויות סכומים שונים כך שהתקבול יהיה זהה בכל מקרה. התוצאה העלתה שיש הפסד של 20% בוינר הישראלי ופחות מזה במדינות אחרות ובאתרי אינטרנט (ההפסד הכי נמוך שמצאתי היה 11%). כיוון שיש הרבה אתרי אינטרנט שמאפשרים להמר על אותם משחקים (איטליה, ספרד, גרמניה, אנגליה וכו') העלתי בזמנו את האפשרות להמר באותה שיטה של הימור על שלושת האפשרויות סכומים שונים כך שהתקבול יהיה זהה בכל מקרה אלא שהפעם באתרים שונים. ישנם אתרים שנותנים יחס גבוה יותר לנצחון של האחד או השני או לתיקו. ואז לקחת את המקרים שבהם יש רווח ופשוט להמר. במקרה זה אין למעשה שום הימור והרווח הוא ודאי. הסיכון היחיד הוא האם מדובר באתרים מהימנים. אני מצאתי כמה מקרים שנתנו רווח של 5% - 15%. בהצלחה. Geagea - שיחה 03:52, 6 ביוני 2008 (IDT)

אני סקרן לדעת מה מאז השתנה... חוצמזה פוסט משעשע, מי מאיתנו לא חשב על זה.

פולוניום 210[עריכת קוד מקור]

קראתי באחד המאמרים את הפיסקה הבאה:

"יצרני המכשירים האנטי-סטטיים, המודעים היטב לשמוש הקטלני שעשוי להעשות בחומר המסוכן, טורחים להקשות על פירוק הפולוניום מתוך המכשירים אבל עבור מי שמכיר את הטכניקות הנכונות הדבר אינו מהווה בעיה רצינית. מעריכים שמנה קטלנית של פולוניום מכילה בסביבות 3,000 מיקרו-קורי, מידת קרינה הנקראת על שמם של חלוצי חקר הקרינה מארי ופייר קורי. בירור שערך העתון 'ניו יורק טיימס' מעלה שמאוורר המכיל גוף אנטי-סטטי מכיל לא פחות מ - 31,500 מיקרו-קורי של פולוניום-210 – או, במילים אחרות, מספיק חומר כדי להרעיל בו עשרה בני אדם, לפחות בתאוריה. מחיר המכשיר: 225$ בלבד. לעומת זאת מברשת אנטי-סטטית מכילה הרבה פחות פולוניום: רק 500 מיקרו-קורי ליחידה. עלות המברשת: – 34$, מה שאומר שניתן לפרק שש מברשות כדי לצבור כמות חומר שיש בה כדי להרעיל אדם. כל זה מלמד על הקלות המופלגת שבה יכולים גורמים עוינים להניח את ידיהם על הרעל המסוכן. "

האם נתונים אלו אכן נכונים? במידה וכן כיצד ניתן לפרק פולוניום ממאווררים אלו? נושא זה מעלה בי חשש מכיוון שאם החומר הזה נמצא בידי גורמים עויינים האם אנו לא שרויים בסכנה קיומית יומיומית?

היה מאוד נחמד אילו גם חתמת, כמקובל. בנצי - שיחה 21:18, 1 ביוני 2008 (IDT)
קנה 10 גרם אסטטין ו-5 גרם טלור, חמם אותם לטמפרטורה של 1,000 מעלות והוסף לתוכם את הגוף של המאוור, חמם במשך חצי שעה על אש קטנה, וקלוט לתוך כלי את האדים של הפולוניום. לסיום הקפא במקפיא ביתי למשך שעתיים....
ס-ת-ם. גם אם הייתי יודע לא הייתי כותב את זה כאן. למה לך לחקור במופלא ממך?
ואגב, יש הרבה חומרים רעילים שניתן לקנות (או אפילו למצוא בטבע), ויש הרבה חומרי נפץ שניתן לייצר בבית מרכיבים פשוטים. בכל זאת רוב האנשים לא עושים זאת, כך שאתה יכול להרגע. --אפי ב.שיחה • 01:52, 2 ביוני 2008 (IDT)

זו, זאת וזוהי[עריכת קוד מקור]

שאלה של דקדוק: מתי יש לומר "זאת" ומתי יש לומר "זו"? והאם, במידה ויש לומר "זאת", ניתן להחליף את המילה ב"זוהי"? therealRRR - שיחה 22:21, 1 ביוני 2008 (IDT)

"זאת" ו"זו" הן מילים נרדפות; ההבדל היחיד ביניהן הוא סגנוני. "זוהי" נוצרה מצירוף "זו + היא". כלומר: לא תמיד אפשר להחליף ביניהן. במקום "זו אחותי" אפשר לומר "זאת אחותי" וגם "זוהי אחותי"; אבל כמובן שבמקום "האישה הזו דרכה עלי" אי אפשר לומר "האישה הזוהי דרכה עלי". אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:26, 1 ביוני 2008 (IDT)
ומה לגבי זוּ‏ (ZU) וזוֹ‏‏ (ZO)? השמח בחלקו (-: 22:30, 1 ביוני 2008 (IDT)
"זוּ" כלל אינה קשורה, אם כי רבים מתבלבלים. "זוּ" פירושה "ש-", או "אשר". למשל: "צחקי, צחקי על החלומות זוּ אני החולם שׂח" של טשרניחובסקי (כלומר, על החלומות שאני מספר). אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:33, 1 ביוני 2008 (IDT)
שחקי! דב ט. - שיחה 19:18, 2 ביוני 2008 (IDT)
כמובן ש"שחקי". רק רציתי לבדוק את הערנות שלך. (***מתבייש***) אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:52, 2 ביוני 2008 (IDT)
אתה בטוח? כי פעם קראתי שיש הבדל, אבל אני לא מוצא את הקישור. therealRRR - שיחה 22:35, 1 ביוני 2008 (IDT)
ההבדל הוא סגנוני. "זוֹ" היא בלשון המשנה, ו"זאת" בלשון המקרא, בגדול. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:38, 1 ביוני 2008 (IDT)

טונה בקופסה[עריכת קוד מקור]

האם הטונה שבאה בקופסת שימורים כוללת את כל המרכיבים שבזכותם מומלץ לאכול דגים? איתי סי קיו - שיחה 16:02, 2 ביוני 2008 (IDT)

אם כוונתך לחומצת שומן אומגה 3, אז לא, המרכיב אובד בתהליך הייצור של הטונה. ברק שושני - שיחה 21:03, 3 ביוני 2008 (IDT)

גוון מסויים של קיר[עריכת קוד מקור]

אני צובע לכלוך על הקיר שלי בבית אבל לא מצאתי את הגוון המדוייק של הקיר ורואים סימני צביעה

התייעצתי עם אנשים של טמבור ואמרו לי שהקבלנים בשביל לחסוך כסף מערבבים משחה שחורה עם הצבע בשביל לקבל יותר צבע בפחות כסף

השאלה שלי איזה דרך יש לי להגיע לגוון המדוייק הזה או שיהיה יותר קל לצבוע את כל הקירות?

קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא מחדש את גוון הקיר המקורי:
  1. אם משתמשים בפלטות הגוונים של חברות כגון טמבור ונירלט לזיהוי הגוון, הרי הגוון על הנייר לעולם אינו תואם את הגוון על הקיר.
  2. אם השתמשו כמו שצריך במערבב צבעים תקני, מכונה אותה ניתן למצוא ב"טמבוריות" רבות, אז הגוון יהיה תמיד אותו גוון מדויק אך עדיין, לא יהיה זה שעל הקיר כל עוד אינך יודע את מספר הגוון המדויק המקורי.
  3. גם אם תדע את הגוון המדויק, קירות צבעוניים נוטים לדהות עם השנים וקיר צבעוני אחרי 5 שנים אי אפשר לצבוע שוב באותו גוון כי יראו הבדל. בגווני לבן (ויש הרבה) הקיר לעיתים מצהיב או מתכהה דווקא.
מה שתוכל לעשות זה או לצבוע את כל הקיר בגוון אחיד חדש הדומה כמה שאפשר לגוון המקורי. אם יש הרבה קירות בהם צריך לצבוע נקודות קטנות וזה יותר מדי עבודה, אפשר לנסות כמה גוונים קרובים בפינה אחת וכך למצוא את הגוון הכי קרוב - אך סביר שעין חדה תשים עדיין לב להבדל.
וטיפ כללי: כאשר צובעים בית, תמיד - אבל תמיד, חשוב לרשום במקום כלשהו את הגוון בו השתמשתם ובנוסף לשמור בצנצנת קטנה ואטומה כמות קטנה של הצבע המקורי כדי לעשות תיקונים. חוסך הרבה כאב ראש! בהצלחה, השמח בחלקו (-: 16:44, 2 ביוני 2008 (IDT)

חי בסרט[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מה מקורו של הביטוי? זיגמונד פרויד - שיחה 20:18, 2 ביוני 2008 (IDT)

אני מניח שהוא מגיע מערבית, שם סרט הוא סיפור. ועיין סירט אל חוב - סיפור האהבה - אחד משיריה של אום כולתום. ליאור ޖޭ 17:52, 3 ביוני 2008 (IDT)
אז המשמעות המקורית היא לדבריך "חי בסיפור"? זיגמונד פרויד - שיחה 20:53, 3 ביוני 2008 (IDT)
אנא ערף? (: ליאור ޖޭ 14:22, 6 ביוני 2008 (IDT)

מה שזה[עריכת קוד מקור]

האם נכון להגיד משזה הכוונה היא למה שזה
או משאנחנו הכוונה להגיד מה שאנחנו
האם דבר כזה יהיה הגיוני ?
תודה--Rql - שיחה 19:13, 3 ביוני 2008 (IDT)

למרות קיצורי לשון והלחמי מילים דומים, כגון מישהו ומשהו, משזה ומשאנחנו טרם התקבלו בעברית. ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • א' בסיוון ה'תשס"ח • 19:16, 3 ביוני 2008 (IDT)


אוקי תודה כי ראיתי סרט ובתרגום היו המילים הללו לכן שאלתי תודה רבה--Rql - שיחה 20:40, 3 ביוני 2008 (IDT)

עבד הייטק מושפל?[עריכת קוד מקור]

שלום שוב.

השנה התחלתי את לימודי באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדעי המחשב. פרשתי מהלימודים לאחר פחות מחצי שנה. לא יכולתי להתמודד עם העומס, עם הלחץ של המערכת ואני מודה שרמת הלימודים הייתה גבוהה מדי בשבילי. פרשתי מהלימודים גם מסיבות נוספות אך אותם אני רוצה להשאיר לעצמי. בחרתי ללמוד דווקא מדעי המחשב כי זהו אחד מן התארים הכי משתלמים בשוק העבודה, אם לא הכי משתלם מבין כולם. מי שמבין בשוק התעסוקה יודע שרוב משרות הדרושים פונות לאנשים בעלי השכלה בתחום הנדסת התוכנה והנדסת האלקטרוניקה. ידוע לי שעובד בהייטק מרוויח משכורת עתק שעומדת בממוצע על 17,000 ש"ח בחודש נטו. בנוסף מקבלים תנאים מעולים כגון מכון כושר במקום העבודה, ארוחות יוקרה מסובסדות, ומקום עבודה ממוזג ונעים בו לכל עובד שולחן משלו, מחשב משלו ואפילו משרד משלו. אני מתאר לעצמי שבמקומות מסוימים המעסיקים של אנש ההייטק לא יכולים לבדוק את עבודתם של העובדים, מאחר והם מחזיקים בתארים בכלכלה או מנהל עסקים. כתוצאה מכך גאוני ההייטק יכולים לעבוד בשקט מבלי שהבוס יעמוד להם על הראש או יפריע להם יותר מדי וגם זה יתרון אדיר. בשיטוט קצר בדפי המשתמשים השונים מצאתי את תבנית המשתמש הבאה: "משתמש זה הוא עבד הייטק מושפל". הייתי רוצה לדעת מה הפירוש של התבנית הזאת? למה אנשים שעובדים בהייטק מגדירים את עצמם כעבדים מושפלים בעוד שהרבה אחרים היו מוכנים להתחלף איתם בשנייה לוהטת? בברכה, Bravo123 - שיחה 20:25, 3 ביוני 2008 (IDT).

אולי זה יעזור לך להבין [3]. ליאה - שיחה 20:35, 3 ביוני 2008 (IDT)
אפשר ללמוד הנדסאות תוכנה בבית ספר להנדסאים כמו שעשה אחד מקרובי משפחתי. הלימודים קלים יותר מאשר לימודים לתואר והשכר אמנם לא כל כך גבוה, אבל גבוה מספיק ליז'אנסק - שיחה 21:17, 3 ביוני 2008 (IDT)
ראשית, משכורת של 17 אש"ח נטו היא משכורת גבוהה מאוד, גם במושגים של הייטק ישראלי. אתה מתכוון ככל הנראה ל-17 אש"ח ברוטו, שהיא אכן משכורת ממוצעת פחות או יותר לבוגר תואר ראשון במדעי המחשב ללא ניסיון רב במיוחד. הסיבה שאנשים כותבים שהם מושפלים, היא שההייטק הוא סוג של כלוב של זהב, שבו התנאים המפליגים נועדו לכפר על השעות הארוכות, על העבודה שהיא לא תמיד מרוננת-נפש, ועל ה"שעבוד" והמחוייבות הגבוהה לעבודה שגולשת לא פעם גם אל הזמן הפנוי. ‏Harel‏ • שיחה 22:35, 3 ביוני 2008 (IDT)
כמה מבני/בנות משפחתי הקרובה, וכן מספר חברים קרובים, עובדים בהייטק. התנאים בעבודה מצוינים. העיגולים השחורים סביב העיניים בולטים למרחוק, ואת הילדים שלהם הם לא רואים יותר מדי. אף אחד מהם לא מרגיש שהוא מאושר בעבודה שלו. אני אישית מאוד שמח מכך שאני עובד בשעות שאני בוחר לעבוד בהן (עם הרבה עבודה מהבית) ועם אנשים יצירתיים ומעניינים, גם אם השכר שלי לא מתקרב לשכר בהייטק. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:45, 3 ביוני 2008 (IDT)
אני דווקא "עבד הייטק", לפחות על הנייר, אבל עובד במקום שלא מקדש שעות עד השמיים, אני עובד בממוצע כתשע שעות ביום, ויש לי (יחסית) הרבה זמן פנוי לעצמי. יש ויש, בהייטק, וכמובן ככל שהחברה קטנה יותר כך המצב מחמיר. ‏Harel‏ • שיחה 22:48, 3 ביוני 2008 (IDT)
תשע שעות ביום זה באמת לא כל-כך נורא כשאתה צעיר יפה-תואר וחסר-מנוח, כפי שאתה היום. אבל כשתהיה בעל-בעמיו וכסף ייזרק בצדעיך, תגלה שתשע השעות האלו לא מותירות לך זמן להתרועע עם בני ביתך. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 22:57, 3 ביוני 2008 (IDT)
אני באמת חושב שתשע שעות ביום זה מה שנחשב למשרה מלאה כמעט בכל מקום, אז ההערה הזו נכונה לעוד הרבה מגזרים. ונכון שלפעמים קורץ לי לשוב לתרגומים ולעבוד מהבית בשעות שטובות לי (שבע בבוקר, ככה, עם הקפה הראשון). ‏Harel‏ • שיחה 22:59, 3 ביוני 2008 (IDT)
יש לי שאלה אחת ותשובה אחת. שאלה להראל: מה זה 17 אשך? תשובה/עצה לבראבו: הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים ותפסיק לפרוש באמצע. החיים לא יתאימו את עצמם לגחמות שלך. זיגמונד פרויד - שיחה 23:01, 3 ביוני 2008 (IDT)
זיגי קשישא, מה זה כבר יכול להיות? קראת מה בראבו כתב? 17 אלף שקלים חדשים. בסיידר? ‏Harel‏ • שיחה 23:03, 3 ביוני 2008 (IDT)
אני קורא הכל, אבל יודע שמאחורי כל בחירה טקסטואלית עומד תסביך אדיפלי. זיגמונד פרויד - שיחה 23:05, 3 ביוני 2008 (IDT)
אויש, אני בגילי עייף מבובות קש ניג'סיות כמוך. וגם זיגמונד היה עייף במקומך. לך תקרא את חליפת המכתבים שלו עם יונג, בהוצאת רסלינג. זה יותר מעניין מוויקיפדיה. ‏Harel‏ • שיחה 23:07, 3 ביוני 2008 (IDT)
אתה מתכוון לחליפת המכתבים שלי עם יונג. ואני לא קורא תרגומים. זיגמונד פרויד - שיחה 23:07, 3 ביוני 2008 (IDT)
אז עם יד על הלב, למה באמת זנחת את תיאוריית הפיתוי? הכול בגלל הפרטראגונג שעשית לפליס העלוב? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:11, 3 ביוני 2008 (IDT)
לא זנחתי שום דבר. פשוט החלטתי שיש דברים שמוטב לא לחלוק עם ההמונים. כמו מתימטיקאי שפיתח שיטה להכות את הקזינו. אני שמח למצוא פה סוף סוף בן שיחה ראוי. זיגמונד פרויד - שיחה 23:13, 3 ביוני 2008 (IDT)
אז זה לא קשור לאף של אמה אקשטיין? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:16, 3 ביוני 2008 (IDT)
אתה בסדר אתה. יש איזה שקית שאתה רוצה שאני אקח בשבילך בטיסה הבאה מווינה? זיגמונד פרויד - שיחה 23:19, 3 ביוני 2008 (IDT)

אז בזה מדובר, בהרבה שעות עבודה? אני לא אגיד שזה לא חסרון, אבל תחשבו על הדבר הבא. עובדים אחרים גם עובדים שעות נוספות וגם הם מרותקים למקום העבודה שלהם, אלא שאצלם המשכורת לא מגיעה לשמיים. אני הייתי מוכן להישאר עוד שעתיים -שלוש בעבודה בכיף אם השכר שלי לשעה היה עומד על איזה 70 שקלים יפים. אנשי הייטק, תשוו את עצמכם למשל לעובדים במשכורת מינימום. הם מרווחים כ-3 אש"ח בחודש נטו בעוד שאתם מרווחים 10 אש"ח נטו. בואו נצא מנקודת הנחה שמחיר של בית הוא מיליון ש"ח. כדי שתוכלו להרשות לעצמכם את הבית הזה תצטרכו לעבוד 100 חודשים (שמונה שנים וארבע חודש), בעוד שהעובדים בשכר מינימום יצטרכו לחכות 333 חודשים (27 שניים ותשע חודש). זאת לא גאווה גדולה להגיד "אני עובד בהייטק"? תוכלו למנות יתרונות וחסרונות נוספים על עבודה בהייטק? לזיגמונד פרויד, כתבת: "הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיים ותפסיק לפרוש באמצע." אני אמרתי שפרשתי מהאוניברסיטה, בעוד שמי שיקרא את דבריך יחשוב שפרשתי ממקומות נוספים. אני לא פורש מכל דבר שקשה לי בחיים ואני לא בורח מכל אתגר. הלימודים היו לי ממש קשים וראיתי שאני לא אצליח לעבור אותם בהצלחה, אז הקדמתי תרופה למכה. בברכה, Bravo123 - שיחה 00:58, 4 ביוני 2008 (IDT).

אני חושב שמה שכמה אנשים ניסו לרמוז לך כאן זה שכסף זה לא הכול, או לכל הפחות שכסף ואושר (או גאווה, שהזכרת) בהחלט לא קשורים זה בזה - אפשר להיות מאושר בלי כסף ואפשר להיות עם הרבה כסף ולא מאושר. בעיני להרוויח הרבה כסף זה פחות חשוב מאשר לבלות עוד זמן עם הילדים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 01:01, 4 ביוני 2008 (IDT)
17,000 אלף לעובד חסר ניסיון בהיי טק? לעזאזל, בחרתי במקצוע הלא נכון. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 02:02, 4 ביוני 2008 (IDT)
כן יוני, הם מקבלים הרבה כסף, אבל לך לפחות יהיה מקצוע מרתק, מלהיב, מלא עניין. אה, בעצם לא. זיגמונד פרויד - שיחה 02:04, 4 ביוני 2008 (IDT)
בראבו, תלמד משהו שאתה אוהב, מלהיב אותך ואתה מתחבר אליו. אם עוסקים במשהו שלא אוהבים, גם אם מרוויחים הרבה כסף, הכסף בסופו של דבר יהיה פיצוי עלוב, והאדם ירגיש שהוא "מאבד" את הנשמה שלו, ויעשה את העבודה שלו לצאת ידי חובה, עם תחושת באסה מתמדת. יש לי כמה חברים שעבדו בהייטק והיו "כורי פחם מודרניים", והלכו לדברים אחרים כמו הוראה, והם נהנים הרבה יותר. אם פרשת ממדעי המחשב, זה לא אומר שאתה חייב לעזוב את האוניברסיטה. אולי פשוט אתה צריך יעוץ מקצועי במכון יעוץ, שבו יוכלו לסווג לך את התחומים שאתה מוכשר בהם. --אפי ב.שיחה • 02:31, 4 ביוני 2008 (IDT)
כמשתמש ששם את תיבת המשתמש הזו, אשמח לפרט: הייתי בעבודות טרם ההיי-טק (וטרם ותוך כדי הלימודים) בהם הרווחתי שכר נאה של 2500 ש"ח (או שני אש"חים וחצי. כך זה נראה כיתר על המידה). ברוטו ונטו היו חידות מעניינות מהצד הזה של מס ההכנסה, אבל עדיין הלכתי כל פעם כדי להוציא תיאום מס חדש, על מנת לפדות המחאות. ועכשיו אני עבד הייטק נרצע. מדוע? פשוט: עבודתי רשאית (ודורשת) תשומת לב נטולת גבולות. אני נדרש לקחת עבודה, ולעבוד עליה, בכל שעות היום והלילה. בעבודה הקודמת הייתי נוטש את המשרד ב-23:00 או 01:00, כדי לחזור למחרת בבוקר. אני עבדתי באוטובוס בדרך לעבודה, השלמתי פערים בזמני שלי ופתרתי בעיות בסופי שבוע. בהתחלה אתה רק חושב על כך שהמשכורת, והסיכוי לעבוד על משהו מעניין, מצדיקים את כל זאת. המשכורת לבוגר טרי ללא נסיון, מאוניברסיטה נחשבת ובציונים טובים היא בין 13-16 אש"ח ברוטו, לא 17, מה שמשתקלל לבערך 65 ש"ח לשעה או יותר משקל לדקה. אבל כעבור חצי שנה או שנה, כשהחיוורון שלך בולט לעין, העיניים לא ממוקדות ושיערך נושר, ברור לך שיש מחיר כלשהו שמקזז, קלות, את השכר. רוב עובדי ההייטק נכנסים למשבר נפשי כלשהו בשנה השניה לעבודה, ותוצאה נפוצה מכך היא התפטרות מהעבודה. תחשוב רגע מה יגרום לאדם שמכיר את ערכו של כסף לפיטורין מרצון ממשכורת חודשית כזו. בכל מקרה, תבנית המשתמש היא הומוריסטית, ואין בה בכדי לזלזל במקצוע (שהוא מעניין) או בשכר (המעניין עוד יותר). Assafsh - שיחה 12:09, 4 ביוני 2008 (IDT)

אספר בדיחה נדושה: שני חבר'ה נפגשים בפאב והאחד אומר לחברו אתה מסריח, מתנצל המסריח ואומר: אני שואב את החרא מהמטוסים ולפעמים הצינור משתחרר אז אני מסריח, מקלחת טובה וזה יעבור. אז למה אתה לא עוזב? שואל החבר. עונה לו המסריח: אני את תחום התעופה בחיים לא עוזב". בקיצור, לא כל הנוצץ זהב, למשל בנסיעות לחו"ל אתה עובד כפול, רחוק מהמשפחה ובמקרה שלי למשל גם שמים אותי בכפר נידח באנגליה (ליבת הפיתוח יושבת שם) ואחרי יום עבודה בן 12-14 שעות אתה רק צונח למיטה, בימי ראשון (סופ"ש) אתה מביט על הקיר. אני גם מכיר מקרה של ילדה (בת 4) שגדלה רק עם המטפלת וכשהאמא רצתה לקחת אותה לחו"ל (כסף הרי יש) אז היא לא הסכימה להפרד מהמטפלת בשום אופן כי היא לא בוטחת מספיק באמה.

בראבו, כמי שהיה בצד זה של כלוב הזהב של ההיטק וגם בצידו האחר אני אשאל אותך שאלה : זונת צמרת יכולה להרוויח פי עשר ממתכנת ריל טיים מוכשר ובפחות זמן. להיות בהייטק זה לא טוטאלי כמו להיות זונה, אבל זה לא מאוד רחוק - אתה מוכר את גופך, זמנך, עתידך ומוחך לטובת משהו שנוא (מתישהו זה תמיד נהיה שנוא) בעבור הרבה כסף. אליבאבא - שיחה 19:23, 8 ביוני 2008 (IDT)

מעגל הגיר הקווקזי[עריכת קוד מקור]

מדוע למחזה הנ"ל נבחר דווקא שם זה? את החלק של הקווקזי אני מכיר, אבל למה מעגל גיר? therealRRR - שיחה 21:49, 3 ביוני 2008 (IDT)

עיין בגירסא האנגלית של הערך, ושם תראה שמעגל הגיר הוא די חשוב במחזה, לאחר מכן, תוכל להרחיב את הערך העברי. דניאל צבישיחה 21:52, כ"ט באייר ה'תשס"ח (3.06.08)

מוזר מאוד[עריכת קוד מקור]

הועבר לדלפק ייעוץ

חוסם פריטים מוקפצים[עריכת קוד מקור]

שלום :)

השאלה הזו לא קשורה לוויקיפדיה, ובכל זאת אני חושבת שתוכלו לעזור לי. אני מנסה לפתוח קבצים מאתר מסויים ולא מצליחה בגלל חוסם פריטים מוקפצים. ביטלתי את חוסם הפריטים של סרגל הכלים google, ביטלתי את חוסם הפריטים מהתפריט "כלים", ועדיין אי אפשר לפתוח את הקבצים.

יש עוד מקום שחוסם פריטים ואני לא מודעת אליו?

תודה.

יש סרגלים פוטנציאלים רבים שבין השאר חוסמים פופ-אפ. למשל סרגלי רדיו עלולים לעשות זאת. הפתרון המוכר לי הוא להסיר סרגלים כאלו, אבל אולי אפשר גם לנטרל בהם את התכונה הזאת, צריך לבדוק לגופו של סרגל ;-) גברת תרדשיחה 12:57, 4 ביוני 2008 (IDT)

גברת תרד, את פשוט גאונה!!!!!!!!!!!!!!! הוצאתי את הסרגל עם הרדיו, וסוף סוף הצלחתי :))))))

ערך אקראי[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להפנות אותי למקום שבו מוגדר האלגוריתם של שליפת ערך אקראי, אם קיים כזה דבר? Jobnikon - שיחה

ראה באנגלית: en:List of pseudorandom number generators ברק שושני - שיחה 18:17, 5 ביוני 2008 (IDT)
זה לא ממש עונה לו על השאלה. נדמה לי שמשתמש:Rotemliss הסביר פעם איך האלגוריתם של ויקי עובד, אפשר לשאול אותו. דוד - שיחה 18:22, 5 ביוני 2008 (IDT)
אהה... מצטער, טעות שלי. חשבתי שהכוונה היא לשליפת ערכים מספריים אקראיים בתכנות, לא קישרתי לערכים בויקיפדיה. ברק שושני - שיחה 18:59, 5 ביוני 2008 (IDT)
לכל דף בוויקיפדיה מוצמד מספר אקראי בין אפס לאחד (אני חושב שהוא נקבע כשהערך נוצר - אבל ייתכן שהוא מעודכן בכל עריכה) כשאתה לוחץ על "ערך אקראי" מדיה-ויקי מגרילה מספר אקראי בין אפס לאחד - ומציגה לך את הערך שמספרו הוא הקרוב ביותר למספר שהוגרל, אך קטן ממנו (וכמובן שייך למרחב הראשי ואיננו הפנייה - אם כי ניתן לבקש גם ערכים אקראיים ממרחבים אחרים). ‏ costello • ‏ שיחה 22:33, 6 ביוני 2008 (IDT)
תודה רבה על התשובה, איפה אני יכול את המספר הזה דרך אגב? Jobnikon - שיחה 21:30, 7 ביוני 2008 (IDT)

סגן נשיא ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

אני חייב לומר שאני קצת מבולבל ממה שקראתי בערכים. לפי מה שהבנתי מהערכים, יכול להיות נשיא דמוקרטי עם סגן רפובליקני וההיפך. האם זה יכול להיות?
ושאלה נוספת: במידה וסגן הנשיא לא יכול להמשיך בתפקידו, כיצד מתנה אחד חדש? therealRRR - שיחה 17:24, 4 ביוני 2008 (IDT)

א. לא רק שזה יכול לקרות, זה קרה.
ב. סגן נשיא ארצות הברית#ירושת התפקיד - הנשיא ממנה את מי שבא לו, אבל צריך אישור של הקונגרס. דניאל צבישיחה 17:28, א' בסיוון ה'תשס"ח (4.06.08)

תרגום מצרפתית סוגי ענבים[עריכת קוד מקור]

איך לכתוב בעברית את סוגי הענבים הבאים: Jurançon blanc, Meslier Saint-François, Montils GilCahana - שיחה 19:30, 4 ביוני 2008 (IDT)

מהו שם הדג שבתמונה?[עריכת קוד מקור]

[4]. Anonymous - שיחה 20:01, 4 ביוני 2008 (IDT)

הוא נראה כמו סוג של Butterflyfish אולי Lemon Butterflyfish נקרא גם Chaetodon miliaris GilCahana - שיחה 21:10, 4 ביוני 2008 (IDT)

תוכנית ארבע השנים[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לה באנגלית? Anonymous - שיחה 09:37, 5 ביוני 2008 (IDT)

די אינטואיטיבי: en:Four Year Plan. דוד - שיחה 18:14, 5 ביוני 2008 (IDT)

למה גברים נמשכים ללסביות?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה המשוערת לכך שלסביות מושכות גברים הטרוסקסואלים? לדוגמה, ברב אתרי פורנו להטרוסקסואלים אפשר למצוא פורנו לסבי. למה זה?..

איזה מין תשובה אתה מצפה לקבל? קומולוסשיחהתערוכה 18:06, 5 ביוני 2008 (IDT)
מחקר, הסבר אבלולציוני, כל הסבר הגיוני... כי זאת תופאה שנראת על פניה חסרת כל היגניון.
בני אדם תמיד רוצים את מה שהם לא יכולים להשיג. זאת למשל, תשובה אפשרית. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:39, 5 ביוני 2008 (IDT)
גברים הם יצורים פשוטים. אם אישה אחת זה טוב, אז שתיים זה טוב כפליים. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:40, 5 ביוני 2008 (IDT)
הסבר פשטני דומה, גברים הטרו' נמשכים למין ולנשים, טבעי שיימשכו למין בין נשים. דב ט. - שיחה 18:42, 5 ביוני 2008 (IDT)
לסבית הוא מושג מתויג מינית ולכן מעלה אסוסיאציות מיניות. יוסאריאןשיחה 18:44, 5 ביוני 2008 (IDT)
אם אתה מעוניין לעשות מחקר רציני, לך מחר בבוקר למצעד הגאווה ותשאל את הגברים בצד הדרך שלובשים סתם ג'ינס וטי-שרט למה באו. התשובה תהיה קרוב לודאי: "מה? חשבתי שהלסביות במציאות הן כמו בסרטים. הן לא אמורות לעשות פה את הקטע הזה עם ה**** ***** **** יחד עם ****** ****** ** ****** ** *** עצום בגודלו ש**** **** ** **** ואז *** ***** *** ***** *** *********** עם פרופלורים? אוף, איזה באסה." השמח בחלקו (-: 18:51, 5 ביוני 2008 (IDT)

כנראה שאביעד המקורי צודק משום שעובדה שנשים אינן רואות סרטי פורנו של הומואים. השמח בחלקו (-: 18:54, 5 ביוני 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: פרופלורים?! מותר לשאול איפה אתה מוריד את הסרטים האלה, ואולי אפשר לקבל את הסיסמה? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:55, 5 ביוני 2008 (IDT)
הפסיכולוג האבולוציוני גיל גרינגרוז כותב [5] ש"בהערת אגב, אצל רוב הגברים ההטרוסקסואליים, הפנטזיה שגורם לעוררות המינית הגבוהה ביותר הינה לסביות שמקיימות יחסי מין. זה בגלל שיש בפנטזיה הזו כדי לכוון לנטייה האבולוציונית של גברים לחפש מגוון מיני ולקיים יחסים עם כמה שיותר נשים.", בדומה להסבר של אביעד ודב. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 18:58, 5 ביוני 2008 (IDT)
האמת היא שלי לסביות לא עושות כלום. בחורות ערומים זה חולרה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 19:00, 5 ביוני 2008 (IDT)
כל הכבוד ל-Tahmar1900 על התשובה! בשביל זה יש את "הכה את המומחה" ולא בשביל כל מיני חולירות שכותבים פה דברי תועבה. השמח בחלקו (-: 19:04, 5 ביוני 2008 (IDT)
בתור נותן התשובה (או המומחה שהוכה), אפשר כפרס לקבל את הקישור לסרטים עם הפרופלורים? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 21:10, 6 ביוני 2008 (IDT)

גברים אינם נמשכים ללסביות, אלא, הפשטניים שביניהם, המוכנים לקנות את האשליה הפורנוגרפית, נמשכים לתיאור הפורנוגרפי המתואר בסרטים לגברים הטרוסקסואלים של מין בין שתי נשים, שהמרחק בינו לבין מין אמיתי בין שתי נשים הוא כמרחק בין תיאורי המין ההטרוסקסואלי בסרטים אלה לבין המעשה עצמו בצורתו הטבעית והידועה לאנושות. אז ככה - זה בדרך כלל לא שתי בחורות מושתלות סיליקון, מרוחות בליפסטיק ואיפור, לבושות (בהתחלה לפחות) במיני תחרה וגופיית רשת, עם נעלי עקב זנותיות, שמחטטות זו בנקביה של זו במשך חצי שעה, (או עד שמגיע האינסטלטור לתיקון הברז, ומצטרף אף הוא, והכל תוך כדי גניחות שיכולות להעיר את המתים), אלא שתי בחורות שנראות כמו השכנה שלנו ממול, שבמסגרת מערכת יחסים מהסוג שיש לכל אחד ואחת מאיתנו (לרוב), מספקות זו את צרכיה המיניים של זו, מבלי שהסצינה תוכננה מראש על מנת לגרום לגירוי מיני לגברים. מין לסבי הוא דבר שגברים בדרך כלל לא מוזמנים אליו, ויש להניח שהמרחק בין מערכת הדימויים הויזואלית שיצר עולם הפורנוגרפיה ובין המציאות הוא ענק. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 19:16, 5 ביוני 2008 (IDT)

או במילים אחרות, לפני שהיו סרטים כחולים, גברים לא פינטזו על לסביות?

מעניין אם יש תופעה הפוכה של נשים שמפנטזות על גברים הומוסקסואלים.85.250.56.220 17:25, 6 ביוני 2008 (IDT)

זה כמו לשאול למה גברים נמשכים למראה של אישה מאוננת. האובייקט המיני שלהם עושה להם סקס מול העיניים. ‏Ori‏ • שיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:13, 6 ביוני 2008 (IDT)
אז למה נשים לא נמשכות להומואים?
אני רואה שהדיון כאן לא מתכנס לשום מקום. קודם כל, לא מדובר במשיכה ללסביות או להומוסקסואלים, בהתאמה, אלא בהתעניינות במראה של המעשה המיני. שנית, אין סימטריה בין תהליך העוררות המינית אצל גברים לבין אצל נשים. האפקט החזותי משפיע על עוררותם, תחושותיהם, ולכן על התעניינותם בתכנים כאלה יותר מאשר על נשים. כך התפתחנו אבולוציונית, זה המצב. כל ההתחבטויות האתיות והחברתיות הקשורות בהפקתם ובשיווקם של חומרים אלה הן נפרדות, וצריכות לבוא מתוך מודעות לעובדת יסוד זו. בנצי - שיחה 02:45, 8 ביוני 2008 (IDT)
אני יכול להעיד מהכרותי עם הנשים בחוג סביבי שהן בהחלט מוצאות עניין בתאורים מיניים של מין בין שני גברים, וראו הסצינות הלוהטות ב"queer as folk" וכד'. אליבאבא - שיחה 19:17, 8 ביוני 2008 (IDT)
ודאי שיש. יותר ממה שחושבים. גברים ונשים אינם מתחלקים ל'שחור' ו'לבן'. חברתית, תרבותית ודתית, נוח לסווג לקצוות אלה, אבל לאמיתו של דבר יש הרבה מאוד גווני אפור, גם מהבחינה המינית. מה שאמרתי בתשובתי הקודמת תקף רק סטטיסטית. חג שמח, בנצי - שיחה 20:00, 8 ביוני 2008 (IDT)