ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון173

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מה זה מרחב הפאזה/קונפיגורציה

מבחינה קונספטואלית- מה זה מרחב הפאזה ומה זה מרחב קונפיגורציה (בהקשר של מכניקה אנליטית וחשבון ווריאציות). 79.177.201.207 22:50, 31 בינואר 2012 (IST)

א. עיין במרחב הפאזה ובמרחב הקונפיגורציה , בהתאמה. ב. עיקרו של דבר, מרחב הקונפיגורציה הוא מרחב מיקומיה האפשריים של מערכת פיזיקלית נתונה. לדוגמא, מרחב הקונפיגורציה של חלקיק יחיד במרחב תלת-ממדי הוא R³; לעומת זאת, המרחב עבור מערכת בת n חלקיקים הוא R³ⁿ. מרחב הפאזה הוא מרחב כלל מצביה האפשריים של מערכת נתונה. מצביהן של מערכות מכניות, למשל, מאופיינים ע"י כלל הערכים שמשתני המיקום והתנע יכולים לקבל. דוגמא אחרת, היא מרחב מצביו התרמודינמיים של חומר, המאופיינים ע"י המשתנים: לחץ, טמפרטורה והרכב. בנצי - שיחה 23:27, 31 בינואר 2012 (IST)

מרחב הפאזה של מערכת חד-ממדית היא בעצם המישור x-p (כאשר p הוא התנע הקנוני) עם תבנית ביליניארית אנטי-סימטרית ${\mathcal {H}}$ (ההמילטוניאן). התחום העוסק במרחבים כאלה נקרא גאומטריה סימפלקטית (אם אין ערך, אז לפחות יש פסקה בגאומטריה דיפרנציאלית). אחת העקומות החביבות בתוך מרחב הפאזה שנתקלים בהן פיזיקאים שנה ב' היא הספרטריקס, הידועה בכינוייה "העין של סאורון" בקרב פיזיקאים שהושפעו יתר על המידה משר הטבעות (סדרת סרטים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:48, 1 בפברואר 2012 (IST)

שכיר

האם חבר וועד מקומי יכול לעבוד כשכיר של הוועד המקומי בו הוא נציג??????????.--80.178.239.40 12:55, 1 בפברואר 2012 (IST)--80.178.239.40 12:55, 1 בפברואר 2012 (IST) יעל

כיצד יכולות כיריים להתיך את עצמן?

חבר שלי הניח סיר פסטה על כיריים רגילות. כשחזר גילה שהמתכת בכיריים התעוותה מהחום (תמונה: [1]). הסיר יצא ללא פגע. כיצד ייתכן הדבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבר אחד ברור מעל לכל ספק (בהנחה שהכיריים שלך אינן עשויות בדיל): הן הצליחו להגיע בדרך כלשהי, לטמפרטורה גבוהה מאוד, מעבר לתקן המותר. אני רק יכול לשער שהן אינן מאווררות דיין מבחינת עיצובן, תנאים היוצרים אפקט של כבשן, בו טמפרטורות יכולות להאמיר לערכים גבוהים מאוד (כבשני מתכת, כבשני זכוכית, וכיוב'). בניגוד לכיריים, העשויות כנראה, במקרה זה, מפח מגולוון, סירים ברמת איכות סבירה נוצקים מסגסוגת עמידה יותר. בנצי - שיחה 19:54, 1 בפברואר 2012 (IST)

מארז סוללות

נכון למחשבי נייד יש מארז סוללות - מדוע צריך אותם? כלומר האם אפשר להפעיל את המחשב בלי הסוללה? האם מותר לפרק אותה? מדוע צריך אותה - סוללה נשמע רק בשביל הצורך ולא חובה

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. מחשב נייד, ללא חיבור לחשמל - לא יעבוד. החשמל יכול להגיע מהסוללות, או ממקור מתח חיצוני, כלומר מהשקע שבקיר דרך שנאי. אני לא יודע לגבי כל הניידים - אך לגבי שלי - ניתן לחברו למקור מתח חיצוני גם ללא הסוללות (בניגוד לטלפון סלולרי). חזרתי • ∞ • שיחה 18:19, 1 בפברואר 2012 (IST)

תלוי בדגם. רוב הניידים עובדים גם בחיבור לחשמל ללא סוללה. ישנם יוצאי דופן - למשל IBM T40 אילן שמעוני - שיחה 18:26, 1 בפברואר 2012 (IST)

שורש למספר מדומה

מה השורש של $\ i$ ? מכה המומחים - שיחה 19:25, 1 בפברואר 2012 (IST)

רשום $i=e^{i\pi /2}$ ולפי אלגוריתם הוצאת שורש מרוכב: ${\sqrt {i}}=\pm e^{i\pi /4}=\pm (1+i)/{\sqrt {2}}$ (נמק למה רשמתי $\pm 1$ במקום קבוצת שורשים $e^{i\theta /n+2k\pi /n}\ ,\ k=0,...,n-1$). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:34, 1 בפברואר 2012 (IST)

בהנחה שאתה לא יודע לעבוד עם נוסחת אוילר, תסמן את המספר ב-$x+yi$ (x , y ממשיים) ואז $x+yi={\sqrt {i}}$ ולכן $(x+yi)^{2}=i$. תפתח סוגריים, תשווה ממשי עם ממשי ומדומה עם מדומה, אמור לצאת לך $\pm ({{\sqrt {2}} \over 2}+{{\sqrt {2}} \over 2}i)$ שדדשכ מחוץ לחשבון

תודה לכולם. מכה המומחים - שיחה 19:49, 1 בפברואר 2012 (IST)

שניכם הצגתם פתרון נכון אבל קשה להבין ממנו אינטואיטיבית למה שהמספר המוזר הזה יהיה השורש של i. לכן אני מעדיף נימוק גאומטרי: כאשר מכפילים שני מספרים במישור המרוכב, המכפלה המתקבלת היא מספר שהערך המוחלט שלו (המרחק שלו מ-0) הוא מכפלת הערכים המוחלטים של הגורמים, ואילו הזווית שהוא יוצר עם הישר הממשי היא סכום הזוויות של שני הגורמים. מכיוון של-i יש ערך מוחלט 1 והזווית שהוא יוצר עם הישר הממשי היא זווית ישרה, אז ברור שהשורש שלו צריך להיות מספר עם ערך מוחלט 1 ושהזווית שהוא יוצר היא 45 מעלות (השורש השני הוא הנגדי שלו כמובן). אם מציירים את זה ומשתמשים במשפט פיתגורס מקבלים את התשובה של מת'נייט ושדדשכ. דניאל • תרמו ערך 20:07, 1 בפברואר 2012 (IST)

ועוד שאלה

רגילים לומר, [וכך גם כתוב כאן, בערך אקסיומה למשל.] שפיתוח הגיאומטריה הלא - אוקלידית הראה שאקסיומות אינן "מובנות מאליהן", אחרי שהתברר שאפשר לשנות את אקסיומת המקבילים, ועדיין לקבל גיאומטריה עקבית. ואני רוצה להבין, הרי אם היה מתברר שישנן סתירות במקרה שנשנה את אקסיומת המקבילים - אז היה יוצא שהיא לא אקסיומה, אלא משפט. זאת אומרת, כשאוקלידס אמר שהיא אקסיומה - הוא בעצם אמר שניתן באותה מידה לפתח גיאומטריה לא אוקלידית, והסיבה שהוא שלל אותה היתה בגלל שזה היה "מובן מאליו" בעיניו שהיא לא נכונה, ולא בגלל שהיא תוביל לסתירות. איך ומתי הוכיחו שהאקסיומות הן לא "מובנות מאליהן" ? אני הייתי מגדיר, שכעת התברר סופית שצדק אוקלידס שהגדיר אותן אקסיומות, ולא צדקו כל אלו שניסו במשך הדורות להוכיח את אקסיומת המקבילים מתוך האקסיומות האחרות. [ואולי רק נאמר שלאור תורת היחסות הכללית, התברר שהאקסיומה אינה "מובנת מאליה", וכנראה גם לא מתקיימת במציאות.] מכה המומחים - שיחה 19:48, 1 בפברואר 2012 (IST)

לאורך השנים האמינו שאקסיומת המקבילים נובעת משאר האקסיומות, ולכן ההוכחה שאין זה כך התקבלה בהפתעה. דניאל • תרמו ערך 20:13, 1 בפברואר 2012 (IST)

מה החומר הדק או הקטן ביותר בעולם?

האם האטומים או היסודות או משהו אחר? 109.253.7.46 20:40, 1 בפברואר 2012 (IST)

באופן גס ביותר: הרכיב הבסיסי של יסוד הוא אטום. הרכיב הבסיסי של חומרים שאינם יסודות הוא מולקולה. אטום מורכב מחלקיקי יסוד, בעיקרון אלקטרון, פרוטון וניוטרון במספרים שונים. חלקיקי יסוד הם בסיסיים (כגון אלקטרונים) או מורכבים מקווארקים. יש תיאוריה - תאוריית המיתרים - שגורסת שכל החלקיקים הם צורות של מיתרים רוטטים, בסדרי גודל קטנים בהרבה. --אלעזר - שיחה 21:32, 1 בפברואר 2012 (IST)

כמה תיקונים: א. אטום איננו בהכרח החלקיק הבסיסי של יסוד. הגדרה זו מתקיימת בדר"כ רק לגבי גזים אצילים. יסודות הם סוגים שונים של אטומים, הנבדלים במס' הפרוטונים שבגרעינים שלהם, ולא האטומים עצמם. ברוב המקרים בטבע, החלקיק הבסיסי של מה שאתה קורא יסוד הוא דווקא מולקולה. לדוגמא, החמצן באטמוספרה הוא דו-אטומי. חומרים כאלה, הבנויים מאותו יסוד, קרויים חומרים טהורים, להבדיל מתרכובות, שגם בהן, כמובן, החלקיק היסודי הוא מולקולה. ב. האטום הוא חלקיק יסודי עוד יותר, של כל מולקולה. ג. תמונת חלקיקי היסוד שציינת, חלקית מאוד: בין היתר, קווארקים למיניהם, הם מרכיבי היסוד, נכון לעת עתה, של פרוטונים, נייטרונים ועוד כמה. מלבד זאת, אלקטרון וקווארקים לא יושבים על אותה 'משבצת', ולכן הם חלקיקים יסודיים וה'קטנים' ביותר, במובנים קצת שונים. למשל, לאלקטרון אין ממדים ! בנוסף, מומלץ לעיין גם במודל הסטנדרטי. בנצי - שיחה 02:21, 2 בפברואר 2012 (IST)

אם "דק" זה מסה, הנייטרינו לוקח בקלות. אבל אז נשאלת השאלה ומה עם פוטון? ואם מדובר על אורך, אז אורך פלאנק הוא באיזה 20 סדרי גודל קצר יותר מכל מה שידוע! דיסקוברי - שיחה 14:12, 2 בפברואר 2012 (IST)

עד כמה שאני יודע, אורך פלאנק הוא האורך המינימלי שניתן לדבר עליו. לפחות לפי תורת המיתרים (ידע מספרות פופולרית, כמובן). --אלעזר - שיחה 16:28, 3 בפברואר 2012 (IST)

הגדה המזרחית

לא מבינה למה המושג מיתייחס בדיוק,לכל ירדן או לחלק ממנה?--Haya831 - שיחה 21:38, 1 בפברואר 2012 (IST)

שתי הגדות, המזרחית והמערבית, מתייחסות לשתי גדות הירדן. עם הזמן, בשל נסיבות פוליטיות, המושג הגדה המערבית איבד את משמעותו המדינית, לאחר שחוסיין ויתר על תביעותיו בחלק זה, לטובת האוכלוסיה הערבית שנותרה באזור זה, על סף הסכם עם ישראל. נותרה רק המשמעות הגיאוגרפית. לגבי הגדה המזרחית - בשל היחס לירדן (הנהר), גיאוגרפית, ברור שזה מתייחס לחלק המהווה גדה מזרחית, שזה, פחות או יותר, מהירמוך בצפון, ועד לצפון ים המלח, בדרום. בנצי - שיחה 22:13, 1 בפברואר 2012 (IST)

שוין, מסתבר שיש קהילות קטנות הפזורות ברחבי העולם שעדיין חושבים שיש למושג הגדה המערבית משמעות פוליטית, אבל הן קהילות נידחות כך שאפשר להתעלם מהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני יודע על איזה קהילות אתה מדבר, מאחר ודבריי לא ייצגו, אף לא ברמז, קהילה פוליטית כזו או אחרת. יתכן שאתה משתייך לקהילה המגיבה לפי פרשנות ולא לפי עצם הדברים (גם לא ברור מה אתה מנסה לומר, ואת מה בדיוק אתה תוקף). אז אחזור ואדגיש: א. היתה למונח זה משמעות מדינית בעבר. ב. למונח הגדה המערבית יש משמעות גיאוגרפית, לפחות חלקית. אבל עד היכן משתרעת גדה עצומה זו של נהר שאיננו בסדר הגודל של האמזונאס למשל ? שאלת ממדי הגדה המופלאה הזו היא כבר שאלה פוליטית (על כל גווניה של הקשת הזו) ולא גיאוגרפית. בנצי - שיחה 13:05, 2 בפברואר 2012 (IST)

ידוע לי אחרת. הירדן חילק את שטחי המנדט הבריטי ב-1946 ומכאן נגזר כל העיסוק בו. הדבר נעשה מהחשיבות ההיסטורית והדתית שלו, עם זאת מבחינה גיאוגרפית קשה לראות בידול משמעותי. המונח הוא לדעתי מדיני גרידא, שגם היסטורית עמי האזור שלטו על אזורים משתי גדותיו והוא כמעט ולא היווה מכשול גיאוגרפי. לגבי הגדה המערבית, כמובן שהכוונה הייתה תחילה לשטחים שנותרו אצל הבריטים ולאחר מכן המונח התנוון לשטחים שירדן הצליחה לתפוס לפני '67, (היה קיים צורך לבדל את המחוז לאחר שירדן ויתרה עליו ובחרה להדגיש את ההאשמיות שלה). קשה לי להאמין שבמונחים המדיניים הנוכחיים כל ארץ ישראל המערבית יכללו תחת הגדה המערבית, וזוהי הוכחה נוספת שמדובר בהגדרה פוליטית-מדינית(!).Exx8 - שיחה 01:02, 3 בפברואר 2012 (IST)

איך משתמשים בטבלה של התפלגות נורמלית?

שאלה ממש פשוטה:

נערך ניסוי במעבדה שמודד גודל כלשהו עם שגיאה X שהיא משתנה מקרי נורמלי סטנדרטי $X~N(0,1)$. הניסוי נחשב "נכשל" אם השגיאה גדולה מ1.75. מה ההסתברות לכך שהניסוי נכשל?

אני רוצה הסבר איך להשתמש בטבלה של התפלגות נורמלית. 79.177.193.93 23:02, 1 בפברואר 2012 (IST)

מה ההסתברות ששתי טיפות גשם יפלו באותה הנקודה?

מרכז הכובד של כל טיפה הוא נקודה במרחב שנופלת על מישור אופקי חלק ויורד גשם זלעפות. האם יש בסיס מתמטי לטענה "שתי טיפות גשם לא נופלות לאותה נקודה"? מחד גיסה אני יודע שההסתברות לכך שאם אני בוחר באופן אקראי נקודה במישור אז ההסתרות לכך שזו תהיה 0.02,0.009 היא אפס בדיוק. מאידך יש גשם חזק- אינסוף טיפות. אז אולי דווקא יש סיכוי לכך שטיפה אחת טיפול בדיוק במקום של טיפה אחרת( טיפה משטח אפס)?

אם טיפות הגשם הן נקודתיות והמישור הוא רציף, אז גם אם יפלו אינסוף (בן מנייה) טיפות (מה שכמובן לעולם לא קורה, תמיד יש מספר סופי של טיפות), עדין ההסתברות ששתי טיפות יפלו באותה נקודה הוא 0. דניאל • תרמו ערך 11:33, 2 בפברואר 2012 (IST)

ובכל זאת כשעמדתי בחוץ, הרגשתי הרבה יותר מטיפה אחת על האף...

כי האף הוא לא נקודה. הוא קבוצה ממידה חיובית ולכן יש הסתברות חיובית שיפלו עליו טיפות. דניאל • תרמו ערך 12:19, 2 בפברואר 2012 (IST)

הדיון גולש לפסים מגוחכים. אתם דנים מצד אחד בטיפות גשם שהממדים שלו זהים (עד כדי קבוע) לאף ממוצע, ומצד שני בנקודות מתמטיות חסרות ממדים. אז אני שואל - בשביל מה זה טוב? עדיך כבר לשאול כמה מלאכים יכולים לרקוד על חוד של מחט? :-D

―Doronve (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הדיון איננו גולש, בפרט לא לפסים מגוחכים. ניכר בך שאינך יודע על מה שבין העולם הפיזיקלי לבין מודלים מתימטיים ייצוגיים. חשוב על מרכזי הכובד של טיפות אלה - למרכזים אלה אין ממדים. בנצי - שיחה 13:17, 2 בפברואר 2012 (IST)

גם טיפות הגשם הן לא נקודתיות. eman • שיחה • ♥ 13:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

התשובה שלי היתה מגוחכת אילו השואל לא ציין במפורש שהוא מתייחס למרכז הכובד, שהוא נקודתי לחלוטין. ניכר משאלתו שהוא מתעניין בבעיה מתמטית טהורה, שהטיפות הן רק אנלוגיה, ולכן תשובתי היא המתאימה. דניאל • תרמו ערך 14:01, 2 בפברואר 2012 (IST)

לכך בדיוק התכוונתי. דבריי לא כוונו אליך כלל. בנצי - שיחה 14:09, 2 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לשאול בהקשר הזה שאלות הרבה יותר קשות והרבה יותר מעניינות. נניח שעל חצר ריבועית נופל מספר ידוע של טיפות גשם, שכל אחת מהן מותירה על הרצפה כתם מעגלי קטנטן (מספר הטיפות סופי, הכתמים בעלי גודל חיובי). איך נראה החלק הרטוב של החצר? כמה טיפות נחוצות כדי שאמבה (נקודתית) תוכל לעבור מהפאה המזרחית לפאה המערבית של החצר, בצוללת שלה, בלי לצאת מכתמי הגשם?

אם מדמיינים כיסוי של משטח בתרסיס צבע, או שאלות על מוליכות חשמלית, אפשר לראות שלמודלים האלה יש יישומים אפילו בעולם האמיתי. עוזי ו. - שיחה 14:11, 2 בפברואר 2012 (IST)

אני קורא את המשפט האחרון כך: "אפשר לראות שלמודלים האלה יש יישומים. אפילו בעולם האמיתי". :) דניאל • תרמו ערך 14:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

אם מותר לי לתת לעצמי תואר לצורך פירסום?

אם אני יכול לכתוב מודעה בעיתון "דוקטור לנבואה, בוגר המכללה הבינלאומית לחיזוי על שמו של אליהו הנביא מייעץ בתכנון המשפחה על פי הקבלה. רואה בקלפים וחוזה עתידות על פי מטודה בודהיסטית קאלסית". האם זה נחשב למרמה? 79.183.218.61 15:04, 2 בפברואר 2012 (IST)

לא, מפני שנוסח המשפט מבהיר לכל אדם סביר שמדובר בהלצה/פרודיה/סאטירה (מחק את המיותר). אילן שמעוני - שיחה 15:12, 2 בפברואר 2012 (IST)

או ששלושתם נכונים. הבעיה שישנן ע"ג העיתון כמה שרלטנים מסוג זה, וגם על לוחות מודעות עירוניות. דומני שלזה התכוון השואל, כלומר, על כך שכאלה מופיעים בראש חוצות, מבלי שאיש או רשות עושים עם זה דבר, ובהרבה מקרים גם גורמים נזק רב למאמינים בכך. בנצי - שיחה 15:30, 2 בפברואר 2012 (IST)

ישנם תחומים בהם החוק קובע שרק מי שעבר מסלול הכשרה מסויים זכאי לקרוא לעצמו כך, והתחזות במקרים אלו היא עבירה פלילית. אסור לקרוא לעצמך רופא מומחה (או רופא בכלל), מהנדס, אדריכל, עורך דין ועוד ללא הסמכה רשמית (ולעיתים רישום בפנקס המהנדסים, פנקס הרוקחים וכו'). יכול להיות שגם המצאת תואר אקדמי נחשבת פלילית. בכל מקרה, רק מוסדות שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה רשאים להעניק בישראל תארים אקדמיים. ‏DGtal‏ 15:38, 2 בפברואר 2012 (IST)

ריאתי בעיתון המקומי הודעה כמעט זהה למה שכתבתי. עם הבדל של "אקדמאי" במקום דוקטור ו"נוסטרדמוס" במקום אליהו הנביא. וזה נכתב שם לא כבדיחה אלא כמודעה אמתית. האם יש עברה כלשהי בשרלטנות? או שזה חוקי וכל אחד יכול לתת שירותי חיזוי עתידות בתשלום ולהתחזות לבוגר מכללת שקר שאפילו לא קיימת? 79.183.218.61 18:02, 2 בפברואר 2012 (IST)

הפקת חמצן בחדר אטוּם

נראה לי שאנו מתקרבים למועד שזה יהיה רלבנטי, ואני רוצה להיות מוכן. והיה ונאלץ שוב להדחק לחדר אטום. KNO3 הוא דשן נפוץ וזול, וניתן להשתמש בו להכנת אבק שריפה, בו הוא פולט חמצן. אפשר להשתמש בו להפקת חמצן לנשימה באמצעים ביתיים? אילן שמעוני - שיחה 15:16, 2 בפברואר 2012 (IST)

שאלה בפיזיקה

אם אדם נוגע במוליך בעל מתח חשמלי נמוך, (מינוס משהו) (לא בקיא בטווח הוולטים המסוכן), בהנחה שמספר הוולטים מסוכן. האם האדם יכול להתחשמל אפילו שהמתח שלילי? חייב מתח חיובי בשביל לחשמל ייצור חי כאדם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למוליך אין מתח אלא פוטנציאל חשמלי. מתח חשמלי הוא הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות לאורך מוליך, למשל, או בין שני גופים. לא חשוב מי מהם נמצא בפוטנציאל גבוה יותר או פחות. חשוב ההפרש, משום שהפרש זה מכתיב את עוצמת הזרם, וזה 'מממש' את את האנרגיה שהוא נושא על התנגדויות שונות דרכן הוא עובר, כולל גופם של בעלי חיים. זו גם הסיבה למה קורס בסיסי בפיזיקה (בעיקר, בחשמל) נחוץ לחסידות. עליהן להקפיד לנחות על כבל קו מתח גבוה אחד בלבד, מבלי לגעת, בו-זמנית, בשניים. בנצי - שיחה 16:07, 2 בפברואר 2012 (IST)

שלום בנצי ותודה על התגובה. תקן אותי אם אני טועה, אם אדם נוגע במוליך ומתחשמל זה בגלל שהוא שהוא התחשמל מהפוטנציאל החשמלי שבדיוק עבר בתוך מוליך זה (בהנחה שנגע באזור שמאד "טעון חשמלית" שבאותו מוליך)?

עדיין לא הבנתי אם מתח גבוה (כזה שיגרום לחשמול) חייב להיות חיובי, או יכול להיות הן או חיובי או שלילי. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוא נעשה סדר. א. פוטנציאל לא עובר, אלא הוא תכונה (אנרגטית) של גוף או של נקודה על מוליך נושא זרם. ל"התחשמלות" יש שני מובנים: מובן מדעי ומובן עממי. במובן המדעי, מתכוונים לכך שגוף מתחשמל נטען במטען חשמלי חיובי או שלילי. עם זה אין בעיה ואין סיכון, גם בפוטנציאלים מאוד גבוהים. באחת ההדגמות שנערכה בארה"ב נעמדה סטודנטית על כדור מתכת שנטען עד לפוטנציאל של 10,000 וולט, וה'נזק' היחידי היה אובדן התסרוקת המקורית שלה: כל השערות שעל ראשה נעמדו זקופות, בשל דחיה אלקטרוסטטית ביניהם, לאחר שנטענו עקב המגע בכדור. לכן גם חסידה הנעמדת על כבל בודד לא תינזק. במובן העממי, מתכוונים למעבר זרם חשמלי דרך הגוף. זה מה שקורה גם בפגיעת ברק. ב. אני חוזר ומדגיש: אין משמעות ל'גבוה', 'נמוך', 'חיובי' או 'שלילי'. יש משמעות להפרש בין שתי נקודות, משום שהפרש זה מכתיב את עוצמת הזרם, ובו טמונה סכנת ה'התחשמלות'. לסיום: וודא שאתה מבחין בין תופעת הפוטנציאל לבין תופעת הזרם. אני מקווה שהדברים ברורים יותר עתה. בנצי - שיחה 20:39, 2 בפברואר 2012 (IST)

לצערי עדיין לא ברור לי הדבר היחיד שרציתי לברר --- אם אדם יגע במקור-לזרם חשמלי (אקרא לזה כך). ומתח הזרם המתקבל גבוה. האם יש חשיבות אם הוא חיובי או שלילי? מתגובתך כנראה שאין לזה כלל משמעות בהקשר של התחשמלות "עממית". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סימנו של המתח משפיע רק על כיוון הזרם ולא על עוצמתו.‏gal m‏ 22:21, 2 בפברואר 2012 (IST)

הבבנתי! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שתי שאלות מתחום הגנטיקה

1. האם ניתן למצות את כל ה-DNA מזקיק שיערה בודדת?
2. מי יותר דומה לאדם מבחינה גנטית, אחיו ואחותיו או בניו ובנותיו? האם מדובר בממוצע שמשתנה, שאחיו ואחיותיו או בניו ובנותין דומים לו יותר או שאחוז ה-DNA המשותף זהה בשני המקרים? איש השלג - שיחה 20:46, 2 בפברואר 2012 (IST)

1. לא ברור למה אתה מתכוון במילה "למצות". בכל מקרה, כמעט בכל תא, כולל זקיק שערה, יש את כל ה-DNA של אדם.
2. המידע הגנטי ארוז ב-46 כרומוזומים. כל אדם מקבל מכל אחד מהוריו 23 כרומוזמים ולכן צאצא והורה חולקים 50% מה-DNA (אצל בנים, קצת יותר משותף עם האמא כי כרומוזום X גדול מכרומוזום Y. כמו כן DNA מיטוכונדריאלי מגיע בשלמותו מהאם). שיקול שהסתברותי מעלה שמכיוון שכל אח מקבל גם 50% מכל הורה, בממוצע, אחים חולקים גם הם 50% מה-DNA. דניאל • תרמו ערך 21:07, 2 בפברואר 2012 (IST)

במילה "למצות" אני מתכוון לתהליך שבו מגלים אטום אחר אטום ממה מורכב אדם מסויים. זה שזה ממוצע אומר שיכולים להיות מקרים חריגים שבהם אחד האחים דומה הרבה יותר לאבא או שהאחים דומים יותר לאותו האב מהילדים שלו, או להפך? איש השלג - שיחה 21:31, 2 בפברואר 2012 (IST)

1. ה-DNA לא אומר אטום אחר אטום ממה מורכב בן אדם מסוים. הוא כולל הוראות ליצירת חלבונים שבונים ומפעילים את הגוף, אבל התוצר המדויק מושפע רבות מן הסביבה (למשל תזונה). ככל הידוע לי, דרושה כמות נכבדת של DNA בשביל פענוח מלא של הגנום. חוקי מז"פ מסוגלים להפיק מידע שימושי משערה יחידה מכיוון שלא נחוץ לדעת את ה-DNA במלואו כדי לזהות אדם.
2. זה אכן ממוצע, אבל מכיוון שמדובר בכמות עצומה של גנים, הסיכוי ששני אחים לא יחלקו בקירוב 50% מה-DNA הוא אפסי. דניאל • תרמו ערך 21:38, 2 בפברואר 2012 (IST)

טעות שלי, ככה זה כשאני מנסה להתנסח בשעות הערב לאחר העבודה. תודה על התשובות. שאלה נוספת ברשותך, איזה איברים בגוף מאפשרים פיענוח של ה-DNA בשלמותו? האם הדבר יותר קשה כשמנסים לפענח DNA של שלד? איש השלג - שיחה 22:02, 2 בפברואר 2012 (IST)

זה לא עניין של איברים. צריך פשוט הרבה DNA, לא משנה מאיזה תא. דניאל • תרמו ערך 22:44, 2 בפברואר 2012 (IST)

אני שואל כי יצא לי לקרוא על כל מיני חיות שנכחדו ומנסים להחזירן לחיים. לפי מה שאתה אומר, אם תא מכיל DNA ויש כמות גדולה ממנו אז אפשרי לשבט חיה שמתה/נכחדה? איש השלג - שיחה 00:49, 3 בפברואר 2012 (IST)

לכאורה כן, אבל לא, מכמה סיבות: א. המידע הגנטי הוא הכרחי, אבל אינו מספיק. יש לקחת בחשבון את התהליכים האפיגנטיים הנכנסים לתמונה במהלך ההתפתחות והתמיינות התאים, בשלב הבתר-שיעתוקי; ב. ביצית איננה רק המקבילה הגנומית לתא הזרע + מאגר מזון לעובר המוקדם. היא יותר מזה. היא מקור ההשראה לכיווניות התפתחותם של האיברים השונים ולעיצובה של מערכת העובר השלמה. בלעדי שני גורמים קריטיים אלה, המידע הגנטי עצמו אין די בו כדי ליצור מחדש את היצור שנכחד. בשפה ציורית: זה כמו ביח"ר דמיוני לייצור בלוקים, בו בלוק אחד משמש תבנית לייצורו של הבלוק הבא, מעבר למירשם עצמו. בנצי - שיחה 01:11, 3 בפברואר 2012 (IST)

עד כמה תהליכים אלו משמעותיים ביצור? כוונתי, האם שינוי האפיגנטיקה ביצור יכול להשפיע על תכונותיו מן הקצה אל הקצה או שהרוב נשאר זהה כמעט? שאלה נוספת, אם כל אח מקבל 50% מהגנים מן האב ומן האם, איך קורה הדבר שישנו אח שדומה יותר לאחד ההורים? איש השלג - שיחה 10:09, 4 בפברואר 2012 (IST)

כי דמיון להורה הוא מדד גרוע למדידת קרבה גנטית. דניאל • תרמו ערך 22:33, 4 בפברואר 2012 (IST)

מדוע? ומכיוון שהשיחה מתארכת אם יהיה לך נוח יותר לענות לי בדף השיחה שלך נעבור לשם. ואם אין לך זמן להסביר אשמח אם תפנה אותי למקורות. איש השלג - שיחה 14:57, 7 בפברואר 2012 (IST)

סנקציות אפשריות על איראן

היי, חיפשתי ועד עכשיו לא ממש מצאתי מידע לגבי זה באינטרנט אז אשאל פה:

בעקבות הסנקציות האחרונות שארה"ב הטילה על איראן, שפוגעות בעיקר בכלכלה של איראן, אני מנסה לחשוב אם יש דברים קיצוניים יותר שארה"ב תוכל לעשות מבלי לתקוף, כמו למשל - לאיים להחרים מדינות שמייבאות דברים מסויימים לאיראן, דברים חיוניים שיגדילו את הלחץ שמופעל על איראן. בשביל זה אני צריכה לדעת מה איראן מייבאת ממדינות אחרות והוא חיוני מאוד לקיום מכובד של העם האיראני. חשבתי על הגבלת ייבוא התרופות לאיראן, אבל לא הצלחתי למצוא מקור מידע איך מגיעות התרופות לאנשים בבתי החולים באיראן. יש לכם רעיונות אחרים? אולי תשובה לשאלה: מאיפה איראן משיגה תרופות?

וגם, האם זה לא אתי לעשות דבר שכזה? אני צריכה למצוא פתרון דיפלומטי יחסית, אבל אפילו למרות שלארה"ב אין שגרירות באיראן זה נראה לי קצת קיצוני לקחת מהם את התרופות כדי שיעצרו את תכנית הגרעין.

אעריך מאוד תשובות!

שי (בחורה. אשמח אם תפנו בלשון נקבה (: )

לגבי השאלה האתית: אני לא חושב שלשאלות באתיקה יש תשובה ברורה ב"הכה את המומחה". אבל ישנו קוד אתי שמתבטא בחוק הבינלאומי שמקובל על רוב מדינות העולם. החוק הבינלאומי אומר שבכל מקרה יש למזער כמה שניתן את הפגיעה באזרחים (בלתי מעורבים) ולמקד את הפגיעה במדינה. החוק הבינלאומי איננו שולל פגיעה באזרחים בכל מצב, אבל במקרה דנן נראה לי שכולם יסכימו שעל פי החוק הבינלאומי מניעת תרופות הפוגעת באזרח ישירות איננה אתית. ישנן עוד הרבה סנקציות לפגיעה בתעשייה, בצבא ובכלכלה של איראן לפני התרופות של האזרחים.
לגבי השאלה המעשית: אני מניח שרוב התרופות בעולם מיוצרת בצפון אמריקה ובאירופה. החבלן • אשמח לתגובות • מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 23:23, 2 בפברואר 2012 (IST)

אוקיי, אז מלבד התרופות - איזה עוד סנקציות יכולות ללחוץ על איראן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא נראה לי שרוב התרופות בעולם מיוצרות במערב - בהודו, סין, ברזיל ועוד יש תעשיות תרופות בקנה מדה גדול מאוד. אולי רוב התרופות החדשות\מתקדמות מיוצרות במערב... לא חשוב. סנקציות יכולות לכלול תזקיקי דלק - לאירן כמעט ואין בתי זיקוק, ואיסור יבוא סוגי דלק שונים יפגע בה מאוד. נותן גם לאסור על יבוא חומרי גלם שונים (ברזל, פלדה,...) או דשנים. יואלפ - שיחה 09:03, 5 בפברואר 2012 (IST)

איך נקרא תהליך שבו אישה מקבלת את הזרע בלבד ולא מגדלת את הילד?

משהו כמו אם פונדקאית רק שהילד גם מהגנים של האמא הפונדקאית.

לפי פונדקאות, "תחליפאות" או "פונדקאות חלקית". אריה ה. - שיחה 11:31, 3 בפברואר 2012 (IST)

שמחה לאיד - הסבר ביולוגי

שלום! מישהו יודע מה ההסבר הביולוגי לשמחה לאיד? הכוונה למשל אם יש איזשהו הורמון המופרש בגוף בזמן שנגיד אדם נפצע או מחליק... אממ, יכול להיות שזה קשור למרכז ההנאה במוח. חשבתי אבל על הסבר אבולוציוני לתופעה, שוב אני לא מבסס את דעותיי על מחקר, אלא על היגיון בריא גרידא: אבות אבותינו הקופים היו מתחרים בינהם מי יקיים משגל עם הנקבות. פציעה של אחד הזכרים מפחית את סיכויו להתרבות משמעותית, וכפועל יוצא מגביר את הסיכוי של אותו פרט להתרבות. יכול להיות שזו הסיבה לתחרותיות, שכל כך מאפיינת את העולם המערבי. שוב זו השערה בלבד. Exx8 - שיחה 02:10, 3 בפברואר 2012 (IST)

השאיפה של sin(x)/x ב-x->0

היי למישהו יש הוכחה שהשאיפה של sin(x)/x ב-x->0 הוא 1? זה נראה הגיוני מבחינה גרפית, אבל האם יש למישהו הוכחה לכך? Exx8 - שיחה 01:04, 3 בפברואר 2012 (IST)

עיין ב-sinc. בנצי - שיחה 01:31, 3 בפברואר 2012 (IST)

הרבה יותר טוב. עיין בערך ששמו הגבול של sin(x)/x. דניאל • תרמו ערך 08:11, 3 בפברואר 2012 (IST)

דומני, שראוי לאחד את שני הערכים, ולכלול את השני בראשון, כסעיף משמעותי (עם הפניות שישמרו 'חשיבות'). יש התנגדות ? בנצי - שיחה 19:27, 3 בפברואר 2012 (IST)

אני מתנגד. sinc היא לא פונקציה חושבה במיוחד באינפי בסיסי. הגבול הזה לעומת זאת, חשוב מאוד. דניאל • תרמו ערך 16:54, 4 בפברואר 2012 (IST)

א. טענתך חשובה מצד עצמה, אך אינה הגיונית, לדעתי. הגבול מתייחס לפונקציה, ולא להיפך. מה עוד שהפנייה משמרת חשיבות פותרת את בעיית ה'חשיבות' שאתה מציין. ב. 'אינפי בסיסי' אינו חזות הכל. הפונקציה חשובה מאוד בכמה תחומים בפיזיקה. שם למדתי עליה בפעם הראשונה בכלל, לפני אינפי. אחד מהם הוא אופטיקה פיזיקלית , תחום בולט במיוחד, וביחוד, ניתוח מתימטי של תבנית עקיפה. תחום אחר, בין היתר, הוא עיבוד אותות. חשיבותה של הפונקציה הזו רבה מאוד. אני מציע להפוך אותו ל'ערך מורחב' המופנה מתוך ערך הפונקציה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:31, 4 בפברואר 2012 (IST)

ברור שאינפי אינו חזות הכל. הנקודה היא שאופטיקה פיזיקלית ועיבוד אותות אינן חזות הכל. אין סיבה שתלמיד אינפי יצטרך לקרוא ערך על פונקציה שלא קשורה אליו ולא חשובה לו כדי שהוא ילמד על נושא שכן חשוב לו. חשיבות הגבול הזה עצמאית ביחס לחשיבות הפונקציה. הוא נחוץ כדי לגזור פונקציות טריגונומטריות. באותה מידה ניתן להציע איחוד משפט ערך הביניים לתוך רציפות כי הרי "המשפט מתייחס לרציפות, ולא להיפך". דניאל • תרמו ערך 21:51, 4 בפברואר 2012 (IST)

הערך על sinc לא מסביר מדוע הגבול $\lim _{x\to 0}{\frac {\sin x}{x}}=1$ נכון, אלא מציין שלפונקציה sinc יש נקודת אי-רציפות סליקה, שאת הערך של הפונקציה בה קובעים לערך של הגבול הנ"ל, כלומר ל-1. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:02, 4 בפברואר 2012 (IST)

אתה צודק. רואים זאת. לכן, הרעיון של 'ערך מורחב' הוא טוב. הוא נותן מענה לכל ההיבטים. ועוד דבר, שלא הספקתי לציין בהמשך לתשובה האחרונה של דניאל: מטבע הדברים, ערכים מסוג זה, מיועדים, בדר"כ, הן לעיניים של מתימטיקאים והן לעיניים של פיזיקאים. דרושה ראיה כוללת רחבה, ולא צרה. בברכת שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:13, 4 בפברואר 2012 (IST)

הערכים sinc והגבול של sin(x)/x (שמתם לב שהוא לא נקרא הגבול של sinc?) עוסקים בנושאים מתחומים שונים. מתמטיקאים ופיזיקאים כאחד יוכלו לקרוא איזה ערך מביניהם שמעניין אותם. דניאל • תרמו ערך 22:36, 4 בפברואר 2012 (IST)

גילוי מספרי הפאי

שלום, אני מצאתי שיר ביפנית שקוראים לו פאי 10000 ואני רוצה לדעת כיצד לחשב לפחות את 10000 המספרים הראשונים ואולי יותר (עובדה שהצליחו בשיר). המספר פאי מעניין אז אתם יכולים לעזור לי? 84.108.232.216 08:43, 3 בפברואר 2012 (IST)

אני מניח שאתה מתכוון לחישוב הספרות של פאי. יש המון המון דרכים לעשות את זה. ראה בערך האנגלי en:Approximations of π. בין השיטות המפורסמות (אבל לא בהכרח הכי מהירות) אפשר למנות את נוסחת לייבניץ $\ {\frac {\pi }{4}}\ =1-{\frac {1}{3}}+{\frac {1}{5}}-{\frac {1}{7}}+{\frac {1}{9}}-\cdots$. ככל שתסכום יותר איברים תלך ותתקרב לפאי חלקי 4; שיטת מונטה קרלו שמנצלת אקראיות; ו-en:Bailey–Borwein–Plouffe formula שמחשבת את הספרה ה-n של פאי בלי לחשב את הספרות הקודמות. דניאל • תרמו ערך 09:23, 3 בפברואר 2012 (IST)

לא תופתע לשמוע שיש מי שכבר עשה את החישוב בשבילך: [2]. עוזי ו. - שיחה 12:49, 3 בפברואר 2012 (IST)

חומה עם אומנות

קראתי באיזשהו ספר על חומה (מחומות ירושלים בימי הבית) שהיו לה אומנות, ובהמשך הוזכרו שוב אומנות הפינה. מה הן האומנות הללו? אני מניח שזה ריבוי של אומנה, ולזה התכוון המשורר של דף הפירושונים אומנה בקשרו לעמוד. אלא שבערך עמוד אין שום הסבר מהי אומנה והמילה לא מוזכרת שם אפילו פעם אחת. חיפוש קצר בגוגל הביא אותי להסבר 'אומנה = עמוד בנוי'. אשמח לקבל הסבר מפורט יותר.--ישר23 - שיחה 11:25, 3 בפברואר 2012 (IST)

בבדיקה נוספת שעשיתי ראיתי שגוגל מתרגם 'חומה עם אומנה' ל'Wall with pilaster'. האם הוא צודק? הכוונה באמת היא לפילסטר?--ישר23 - שיחה 11:41, 3 בפברואר 2012 (IST)

בדף הפירושים אמנה רשום אומנה (אדריכלות) - עמוד קישוטי שאינו משמש להחזקת המבנה (פילאסטר). • רוליג • שיחה • אמצו חתול 12:14, 3 בפברואר 2012 (IST)

למילה "אומנה" יש כמה פירושים, וזה די מעצבן כשקוראים ספרים וצריך לנחש לאיזה מובן הם מתכוונים. לעצם העניין - עם מדובר על קיר עם אומנות אחוזות (=פילסטרים רבועים) בירושלים של תקופת בית שני, הכוונה כנראה לחומות הר הבית, שבחלקם העליון אכן היו אומנות אחוזות, בדומה למראה של מבנה מערת המכפלה. ניתן לראות שירידם של האומנות הללו בערימת האבנים שבתחום הגן הארכאולוגי ירושלים. דניאל צבי • שיחה 12:22, י' בשבט ה'תשע"ב (3.02.12)

צפיפות של סכום משתנים מקריים

אם $x\sim U[0,1]$ וגם $Y\sim exp(1)$ מה הצפיפות של $X+Y$? 79.183.218.61 15:13, 3 בפברואר 2012 (IST)

ראה קונבולוציה. עוזי ו. - שיחה 15:31, 3 בפברואר 2012 (IST)

תוחלת משותפת

אם יש לי זוג משתנים מקריים $x\sim geom(p)$ וגם $Y\sim bin(x,p)$ והוא ה$cov(X,Y)$?

לפי נוסחאות זה $cov(X,Y)=E(XY)-EXEY$ ואני לא יודע מה זה E(XY) ומה זה EY. 79.183.218.61 16:57, 3 בפברואר 2012 (IST)

אולי תראה האם התפלגות גיאומטרית ומשפט ההחלקה (לדוגמה, התנה את Y בX = x ומצא את התוחלת; קח את תוחלת התוצאה לפי X; חזור לגבי XY) עוזרים לך. Atavory - שיחה 10:08, 14 בפברואר 2012 (IST)

מאורעות בלתי תלויים

האם הטענה הזאת נכונה: אם Ai ב"ת אז $\sum _{i=1}^{n}P(A_{i})=P(\cup _{i=1}^{n}A_{i})$? 79.183.218.61 17:23, 3 בפברואר 2012 (IST)

לדעתי קביעה כזאת נובעת מזה שהם זרים. כלומר: אם אין ביניהם חיתוכים, אזי ההסתברויות של כולם היא פשוט איחוד על כולם. לעומת זאת ההסתברות של מאורעות שאינם זרים היא איחוד על כולם פחות החיתוכים שחושבו יותר מפעם אחת.

שימ\י לב: מאורעות זרים הם בהכרח כן תלויים, מכיוון שהתרחשות של אחד שוללת את התרחשות האחר. Nachy • שיחה 22:46, 4 בפברואר 2012 (IST)

היום הארוך בשנה

למה נוצר יום כזה?? למה אורך היום לא קבוע?? תודה מראש 89.138.227.174 21:06, 3 בפברואר 2012 (IST)

עיין ביום, ובפרט, בסעיף 'ערך מורחב' הבא. בנצי - שיחה 21:32, 3 בפברואר 2012 (IST)

הנפשות דינאמיות

באמצעות איזה יישום/ים ניתן ליצור הנפשה דינאמית, תלת-ממדית, מהסוג המתואר בדף הבא ? בנצי - שיחה 22:03, 3 בפברואר 2012 (IST)

יש מגוון תוכנות, כפי שניתן לראות בחיפוש בגוגל. אני שמעתי טובות על זאת, אבל אני לא יודע עד כמה הגרסא החינמית טובה. בלנק - שיחה 13:32, 4 בפברואר 2012 (IST)

מה שמו של הצמח היפה בתמונה שבקישור?

התמונה צולמה בקולמוביה. אשמח לדעת שמו של הצמח. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצמח באמת נראה מרשים, על עליו הגדולים מאוד. האם יש לך תמונה מלאה יותר ? התמונה שהעלית מראה רק את העלים, ובאופן חלקי. בנצי - שיחה 21:56, 4 בפברואר 2012 (IST)

שלום, לדאבוני אין לי. 109.65.1.1 00:21, 6 בפברואר 2012 (IST)

ניסור בחורה לשלושה חלקים. איך הקסם מתבצע?

http://www.youtube.com/watch?v=7HUCpLZLiLY

http://www.youtube.com/watch?v=4CU5ixZG_nY

קראתי שבקסם משתמשים בשלוש מראות. אבל אני לא מבין איך זה מתבצע ומה התפקיד של כל מראה. זה אמור להיות קסם פשוט שעושים קוסמים מתחילים במסיבות יום-הולדת של ילדים קטנים.

יש על זה ערך בוויקיפדיה האנגלית (Sawing_a_woman_in_half). אבל הוא מדבר על גירסאות אחרות של הקסם בה הבחורה פשוט מקפלת את הרגליים.

יש גם ערך על הגרסא הזו, המכונה אשליית הזיג-זג. למיטב הבנתי, מראות לא מעורבות בקסם. הוא בנוי על זה שהקופסא גדולה יותר מכפי שהיא נראת, הלהבים קטנים מכפי שהם נראים, והנערה מותחת את הגוף בצורה מוזרה. בלנק - שיחה 13:42, 4 בפברואר 2012 (IST)

אפשר לראות יופי של חשיפה של הקסם כאן. בלנק - שיחה 13:46, 4 בפברואר 2012 (IST)

"לא אינטגרבילית"

האם אינטגרביליות של פונקציה היא תכונה של קטע כלשהו או של פונקציה? אני מדבר על הבדל בין אינטגרל מסויים בלתי מסויים.

דוגמה הכי נפוצה לפונקציה שלא אינטגרבילית היא פונקציית דיריכלה. אבל אני בקלות מוצא לה פונקציה קדומה:

$F(x)=\left\{{\begin{matrix}x&{\mbox{if }}x\in \mathbb {Q} \\0&{\mbox{if }}x\notin \mathbb {Q} \end{matrix}}\right.$

האם מזה נובע שקיום פונקציה קדמה לא מבטיח אינטגרביליות? והאם קיימת פונקציה אינטגרבילית שאין לה פונקציה קדומה? או בכלל- האם יש פונקציה שהיא לא נגזרת של אף פונקציה אחרת? 109.65.223.180 12:17, 4 בפברואר 2012 (IST)

קצת סדר כי אתה מבולבל:

• אינטגרביליות היא תכונה של פונקציה בקטע (או בקבוצה באופן כללי יותר). למשל כל פונקציה אינטגרבילית בקטע מנוון ($[a,a]$).
• לא כל פונקציה שיש לה פונקציה קדומה היא אינטגרבילית (לפי רימן). הדוגמאות הנגדיות הן פונקציות ממש מוזרות עם הרבה נקודות אי-רציפות.
• לא לכל פונקציה אינטגרבילית יש פונקציה קדומה. למשל פונקציה המוגדרת 0 בכל נקודה, מלבד הנקודה 0 בה היא מוגדרת 1.
• הפונקציה F שהגדרת ממש אינה פונקציה קדומה של פונקציית דיריכלה. F בכלל לא רציפה באף נקודה (מלבד ב-0), ולכן בוודאי אינה גזירה. אתה לא יכול לקחת כללי גזירה של פולינומים ולצפות שזה יעבוד לפונקציות שהן לא פולינום באף קטע.
• לפונקציית דיריכלה אין פונקציה קדומה. לא בעיה למצוא עוד פונקציות כאלה. למשל לפונקציה שיש לה נקודת אי-רציפות סליקה או מהסוג הראשון אין פונקציה קדומה (לפי משפט דארבו). דניאל • תרמו ערך 12:46, 4 בפברואר 2012 (IST)

ואם אפשר להוסיף משהו: אולי כדאי להסתכל אינטואיטיבית על האינטגרביליות של פונקציה, כתכונה המאפשרת לחלק אותה למלבנים שרוחבם שואף ל-0 וגובהם נקבע לפי ערך הפונקציה בנקודה (שאת השתנותו קובעת הנגזרת). כך אפשר לשים לב בקלות שכמעט כל המלבנים של פונקציית דיריכלה גובהם הוא 0 ולא כגובה ערך הפונקציה 1, ולכן היא לא אינטגרבילית. Nachy • שיחה 22:51, 4 בפברואר 2012 (IST)

מה זה "גובהם נקבע לפי ערך הפונקציה בנקודה"? הרי המלבן מוגדר בקטע ולא בנקודה. אם מסתכלים על אינטגרביליות לפי רימן אז בחירת הנקודה היא שרירותית. ואז אין אינטגרביליות כי בכל חלוקה שהיא אפשר לבחור נקודות שהן 0 ואפשר לבחור נקודות שהן 1. אבל אפילו יותר פשוט להסתכל על אינטגרביליות לפי דארבו. הערך המקסימלי בכל מלבן הוא 1 ואילו הערך המינימלי בכל מלבן 0. לכן האינטגרל העליון תמיד יהיה שונה מהאינטגרל התחתון. בכל מקרה אין כאן עניין של "כמעט בכל מקום". לדברים כאלה יכול לשים לב רק אינטגרל לבג. דניאל • תרמו ערך 22:56, 4 בפברואר 2012 (IST)

הסתברות, חיבור רכיבים בטור

שאלה: מכונה בנויה מ n רכיבים זהים המחוברים בטור, ככה שאם אחד מהם מתקלקל, המכנה כולה מתקלקלת. אורך חיים של כל רכיב לא תלוי באחרים והוא אקספוננציאלי עם פרמטר למבדה. מה צפיפות אורך החיים של המכונה?

התשובה היא $f_{T}(t)=n\lambda e^{-n\lambda t}$ ואני לא מבין מדוע זה כך( איך מחשבים). 109.65.224.147 14:10, 4 בפברואר 2012 (IST)

קרא בעיון את התפלגות מעריכית. עוזי ו. - שיחה 19:03, 4 בפברואר 2012 (IST)

גל הקור באירופה ובמקומות נוספים בעולם

ממה גל הקור הזה נובע? האם העולם לא במגמת התחממות גלובלית? איש השלג - שיחה 16:49, 4 בפברואר 2012 (IST)

אין זה סותר. גל קור זה הוא אזורי ולא גלובלי. מלבד זאת, 'התחממות גלובלית' איננה רק התחממות, היא יותר מזה. היא משנה סדרים אקלימיים על כדור הארץ. בנצי - שיחה 21:49, 4 בפברואר 2012 (IST)

גשר בכביש בגין

מזה מספר חודשים נבנה גשר גדול מעל כביש בגין, בין רמות לעטרות, כנראה לשם הקמת מחלף. לאן זה אמור להתחבר? עידו • שיחה 18:35, 4 בפברואר 2012 (IST)

לא בטוח, נדמה לי לרוואבי, [3] הוי ארצי - שיחה 20:01, 5 בפברואר 2012 (IST)

אם זה נכון, מי משלם על זה ? ככלות הכל, זה עולה שקל או שניים. בנצי - שיחה 21:04, 5 בפברואר 2012 (IST)

אולי מדובר בכביש 20 לפסגת זאב שפם אדום~·.·~ שיחה 22:50, 7 בפברואר 2012 (IST)

אין שום קשר לרוואבי שנמצא כ-20 ק"מ צפנה. המחלפ החדש בכביש בגין נקרא מחלף 50/20 ויתחבר בין כביש 50 (ארצי) (מספר חדש של כביש בגין) לבין כביש 20 (עירוני י-ם). כביש 20 הוא כביש חדש שיעבור דרך רחוב עבד אל חמיד שומאן ודרך חיזמא בבית חנינה ויסטיים בשדרות סיירת דוכיפת בפסגת זאב. המתרה היא לתת כניסה ויציאה חדשה לשכונות הצפון-מזרחיות ולהקל על עומסי התנועה בצומת שער מזרח שבגבעה הצרפתית. עוד לא נתנו שם למחלף 50/20. (תיאור באתר מורייה-חברה לפיתוח ירושלים)

רמנוג'אן

קראתי קצת על העבודה המתמטית של רמנוג'אן ובפרט על הטורים האינסופיים המוזרים שהוא מצא לרוב, שחלקם הגדול מתכנסים לפאי. הבנתי שהוא עצמו לא הסביר כיצד הוא הגיע לתוצאות הללו - האם כיום יש תאוריה שמסבירה כיצד הוא הגיע אליהן ומדוע הטורים הללו באמת מתכנסים לפאי? 109.160.168.56

לגבי "איך הוא הגיע לתוצאות", אני מציע לך לקרוא את הערך גאון חישוב, ו(למשל) את הערך על דניאל טאמט. לגבי השאלה השניה- לא מצאתי מידע ספציפי על הטורים שלו, אבל הכתבה הזאת טוענת שמרבית הנוסחאות שלו הוכחו. בלנק - שיחה 01:05, 5 בפברואר 2012 (IST)

עם כל הכבוד לגאוני חישוב דוגמת דניאל טאמט, זה לא מתקרב לתיאור היכולת של רמנוג'אן. רמנוג'אן ראה, שמע והריח מספרים. הוא הבין אותם טוב יותר מכל אדם אחר לפניו או אחריו. נכון שגאוני חישוב יכולים לזכור 20,000 ספרות של פאי ולהכפיל שני מספרים עם 40 ספרות בשנייה. רמנוג'אן היה הרבה מעבר לזה. הוא היה יכול לפלוט ללא מאמץ משפטים נכונים לחלוטין שעדין אין איש מלבדו שרואה למה הם נכונים. דניאל • תרמו ערך 01:59, 5 בפברואר 2012 (IST)

יתרון האיכות על הכמות. הייתי מעוניין מאוד לראות מבחני fMRI שלו, בעת שהוא מבצע פעולות חשיבתיות-מתימטיות אלה, או לבצען בעצמי (אילו היה בחיים עדיין, כמובן). המבנה הנוירולוגי של החשיבה וההכרה האנושית מסקרן ומאתגר ביותר. בנצי - שיחה 11:50, 5 בפברואר 2012 (IST)

מה זה עריכת מגדר?

קראתי ספר שבתחילתו כתוב:

עריכה לשונית: חוה בוהק.

עריכת מגדר: שרה אופק.

מה זה אומר "עריכת מגדר"? אני פעם ראשונה נתקל בזה... זה משהו חדש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה עריכה ומגדר. 79.180.221.72 21:27, 4 בפברואר 2012 (IST)

בתשובתך אין התייחסות ישירה לנושא (בדקתי בקישורים ואין שם שום התיחסות לנושא). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניחוש - טיהור פוליטיקלי-קורקט..? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא ניחוש, זה בדיוק זה. בנצי - שיחה 13:59, 5 בפברואר 2012 (IST)

במילים פשוטות: "ערכית מגדר" היא מילה עדינה יותר לסירוס. 79.176.221.191 11:14, 8 בפברואר 2012 (IST)

יותר נכון, ניתוח לשינוי מין (אה, סליחה, לשינוי מגדר). אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בשבט ה'תשע"ב • 23:47, 12 בפברואר 2012 (IST).

היכן מיוצרים תאי הגזע?

ניסיתי לדלות מידע על תהליך היווצרות תאי הגזע ומקומו בערך תא גזע ולא הצלחתי, אז אנסה כאן. כמו כן איני מבין מה הסיבה שהם נקראים "תאי גזע", מה המילה גזע קשורה לכאן.

בספר הלימוד שאני לומד (סתם ככה בשביל העשרת הידע) ישנן שתי שאלות: א, אילו תאים נוצרים במח העצם? (תשובתי: במח העצם נוצרים תאי גזע). ב, מה הם תאי הגזע במח העצם? (תאי הגזע הם תאים שלא סיימו את התפתחותם ועלולים להפוך לתאים דם אדומים או לבנים או לטסיות). האם אלה תשובות נכונות?

ושאלה נוספת: מה מאפיין את התאים שתאי הדם נוצרים מהם? נראה לי שאני לא מבין את השאלה. (אולי התשובה היא: את התאים האלה מאפיינת היכולת להפוך לאחד משלושת סוגי תאי הדם).

ולסיום... יש משפט בספר שאני לא מצליח להבין כל כך... "החשיבות של מח העצם בתאים שמרכיבים אותו שמתפתחים בו לתאי דם". 109.253.8.184 22:43, 4 בפברואר 2012 (IST)

תאי גזע הם תאים שיכולים להתמיין למגוון של תאים שונים. אני מניח שהאטימולוגיה הקשורה בכך היא שכשם שמגזע יוצאים מספר ענפים, כך גם תאי גזע יכולים להתמיין למספר סוגי תאים. ראשיתם של תאי הגזע היא בשלבי ההיריון הראשונים, שכן מוצאם של כל תאי גופנו הוא מתא אחד – הזיגוטה (הביצית המופרית). תא זה מתחלק מספר חלוקות, כאשר עדיין כל תא יכול להתמיין לכל סוג של תא בגוף העובר או בשליה. זה נקרא תא גזע טוטיפוטנטי (מסוגל לכל). בשלב מסוים התאים מתחילים להתמיין, ולא אפרט את כל שלבי ההתפתחות העוברית, אבל במהלכה חלק מהתאים הולכים ומתמיינים בעוד שחלק מהתאים נשארים תאי גזע, או עוברים התמיינות חלקית ונשארים תאי גזע של רקמה מסוימת. תא גזע יכול להמשיך ולהתחלק לתאי גזע נוספים, או שבהשפעת אותות חיצוניים יכול להתמיין.

התאים שנוצרים במח העצם מתאי הגזע הפלוריפוטנטיים (או המולטיפוטנטיים) הם תאי הדם, לרבות השורה האדומה והשורה הלבנה. חלק מהתאים מתבגרים לצורתם הסופית מחוץ למח העצם, כמו תאי הדם האדומים בזרם הדם או תאי T בבלוטת התימוס. תאי הגזע במח העצם הם תאי מוצא שלא עברו התמיינות סופית לתאי דם, אך יכולים להתמיין אליהם בהינתן אותות חיצוניים. מח העצם הוא רקמה המורכבת מתאים, ולכן "התאים שמרכיבים אותו". Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ב בשבט ה'תשע"ב • 12:07, 5 בפברואר 2012 (IST)

מה זה "מטען" בכימיה?

אין לי כל כך הבנה בכימיה, אבל אני מתחיל ללמוד את זה וצריך קצת עזרה להתחלה; קראתי ש"יונים הם חלקיקים בעלי מטען חיובי או שלילי".

א. אני לא מבין מה זה "מטען", ולמה משתמשים במילה הזאת.

ב. נכנסתי לערך "יון" בויקיפדיה וכתוב שם שיון זה אטום או מולקולה. בדקתי באינציקלופדיה ושם בכלל כתוב "התורה האטומית של דלטון קובעת כי האטום הוא החלקיק האפשרי הקטן ביותר. הניסויים מלמדים, מכל מקום, שהאטום כולל חלקיקים קטנים ממנו או חלקיקים תת אטומיים. שלושת הסוגים העיקריים של החלקיקים התת-אטומיים הם פרוטונים ונייטרונים, המרכיבים את גרעין האטום, ואלקטרונים המסודרים מסביב לגרעין הזה".

ג. בהתייחס לנאמר בסעיף ב' שאלקטרונים מסודרים מסביב לגרעין, האם ניתן לראות ולחוש את זה בראייה דרך מיקרוסקופ בדומה לכך שניתן לראות תאים ביולוגיים במיקרוסקופים, או שזו תיאוריה מקובלת ותו לא?

109.253.8.184 23:30, 4 בפברואר 2012 (IST)

א. ראה מטען חשמלי. באטום או מולקולה נייטרלית מספר הפרוטונים (בעלי המטען החיובי) זהה למספר האלקטרונים (בעלי המטען השלילי), ולכן המטען הכולל הוא אפס (האטום או המוקלולה אינם טעונים). לעומת זאת, אם "תולשים" אלקטרון מאטום, או לחילופין מוסיפים לא פרוטון כעת מספר הפרוטונים יהיה גבוה באחד ממספר האלקטרונים, ולכן המטען הכולל של האטום יהיה +1. ולהפך אם מוסיפים לו אלקטרון.

ב. מה הסתירה? יון הוא מקרה פרטי של אטום או מולקולה, שאינם נייטרלים אלא בעלי מטען.

ג.לא ניתן לראות את זה, והם גם לא מסתובבים סביב הגרעין באותו מובן שכוכבי הלכת מסתובבים סביב השמש, אלא שיש הסתברות לאלקטרון להמצא במסלולים שונים סביב הגרעין. אבל אין פירוש הדבר שזו "רק תאוריה". המודל מוכח ע"י ניסויים אמפיריים שונים אבל קשה להבנה אינטואיטיבית. את הבסיס הפיזיקלי לומדים בקורסים מתקדמים במכניקת הקוונטים. ראה גם אטום#מבנה האטום וכן אורביטל. 109.160.168.56

קודם כל תודה רבה על העזרה.

א. לא הצלחתי להבין למה משתמשים בשם 'מטען' כאן.

ב. אני לא מבין איך יכול להיות שהאטום הוא החלק הקטן ביותר בו בזמן שיש חלקיקים קטנים יותר מהאטום; זה לא קצת סותר?!

ג. איזה דבר פיזיקלי הקשור באטום כן אפשרי (או מקובל) לראייה במיקרוסקופ?

109.253.8.184 00:12, 5 בפברואר 2012 (IST)

א. לא הבנתי מה הבעיה שלך? למה שלא ישתמשו במילה מיטען? מה מפריע לך בה?

ב. פעם חשבו שהאטום הוא החלק הקטן ביותר, ומפה בא שמו. רק אחרי זה גילו שהוא לא.

ג. אפשר היום לצלם (אבל לא לראות ישירות) במקרוסקופים מיוחדים כמו מיקרוסקופ מינהור סורק תמונה של אטומים (ראה את התמונה בערך). אבל לא של חלקים יותר קטנים ממנו. eman • שיחה • ♥ 00:19, 5 בפברואר 2012 (IST)

א. המילה 'מטען' נושאת משמעות של דבר שטוענים אותו. וכיון שאני בתחילתו של הלימוד, זה לא מתקשר לי כל כך לכל העניין הכימי.

ב. מדבריך ניתן להסיק שאטום הוא שם של דבר שהוא אינו קטן ביותר. א"כ מדוע משתמשים במושג לציין את החלק הקטן ביותר, האם עדיין ממשיכים לטעות? 109.253.8.184 02:13, 5 בפברואר 2012 (IST)

א. המשמעות הבסיסית של מִטען היא דבר שטוענים אותו (למשל על חמור או ספינה) על-מנת להוביל אותו ממקום למקום. מכאן, בהשאלה, "המטען החשמלי" הוא ההפרש בין מספר הפרוטונים למספר האלקטרונים שהאטום נושא (כי לפרוטון יש "מטען חיובי" ולאלקטרון "מטען שלילי").

ב. המושג "אטום" (ביוונית - בלתי ניתן לחלוקה) שוייך במאה ה-19 לחלקיקים שהיו אז בלתי ניתנים לחלוקה. בהמשך הבינו שהאטומים עצמם מורכבים מחלקיקים קטנים יותר, אבל השם לא השתנה. האטומים הם באמת החלקים הקטנים ביותר של יסודות החומר: אטומי הזהב זהים זה לזה, ושונים מאטומי הפחמן; אבל כל סוגי האטומים מורכבים מאותם חלקיקים, שאין להם תכונות של אף יסוד. עוזי ו. - שיחה 03:32, 5 בפברואר 2012 (IST)

סוף סוף קיבלתי הסבר לגבי המילה "מטען"... תודה.

מה שנשאר לי עכשיו להבין זה את מה שכתבת שבעבר חשבו שהאטומים הם חלקיקים בלתי ניתנים לחלוקה ולאחמ"כ גילו שהם אינם כאלה. שורה לאחמ"כ כתבת שהאטומים הם באמת החלקים הקטנים ביותר של יסודות החומר. אני מניח שאין כאן סתירה (לא כי אני אני מבין כך אלא כי אתה מלומד בנושא הזה), אבל למה אתה מתכוון? 109.253.201.23 05:57, 5 בפברואר 2012 (IST)

האטומים הם היחידות הקטנות ביותר שבהם ניתן להבחין בהבדל בין חומרים שונים. כפי שעוזי ו. כתב לך, אטום זהב שונה מאטום פחמן ששונה מאטום חמצן (השוני בה לידי ביטוי רק במספר הפרוטונים בגרעין האטום ולא בסוגם). מתחת לרמת האטום, אין הבדל. פרוטון של פחמן אינו שונה מפרוטון של חמצן, וכך גם בתת החלקיקים הקטנים יותר. 109.160.168.56

כמה הערות יסודיות, מעבר למה שכבר השיבו קודם:

א. מטען חשמלי הוא מושג פיזיקלי, בדיוק כמו מסה. הוא משמש גם בכימיה, משום שקישור בין אטומים וכיוב', מוגדר כדיסציפלינה נפרדת. מטען חשמלי, כמו מסה, הוא תכונה פיזיקלית של גופים או חלקיקים, ה'מתווכת' אינטראקציה ביניהם. כך לגבי מסות, וכך גם לגבי מטען חשמלי. וכמו שנושאי המסה היסודיים הם חלקיקים גרעיניים (או תת-אטומיים) דוגמת פרוטונים ונויטרונים, ואף אלקטרונים, כך גם נושאי המטען החשמלי היסודיים הם חלקיקים תת-אטומיים: בדר"כ, הפרוטון (נושא המטען החיובי היסודי) והאלקטרון (נושא המטען השלילי היסודי). לכן, יון, מולקולה, וכיוב', הם מקרים פרטיים של גופים, אמנם קטנים מאוד, אבל עדיין מורכבים ממספר נושאי מטען כזה או אחר. אטום נייטרלי למשל, הוא אטום בו מס' הפרוטונים בגרעינו שווה למס' האלקטרונים המקיפים את הגרעין שלו.

ב. האינטראקציה בין גופים נושאי מסה היא כבידה. האינטראקציה בין מטענים חשמליים היא אינטראקציה חשמלית או אלקטרוסטטית. אינטראקציה זו אחראית לקישור הכימי, בצורה ישירה ובדרכים מורכבות יותר, כולן קשורות לתכונה הפיזיקלית הבסיסית הזו, הקרויה מטען חשמלי. העובדה שישנן שתי אנטראקציות חשמליות, מעידה, בהכרח, על שני סוגי מטען חשמלי, אשר כונו חיובי ושלילי, בשל האופי המנוגד של פעולתם.

ג. המשפט: "האטומים הם היחידות הקטנות ביותר שבהם ניתן להבחין בהבדל בין חומרים שונים" אינו מדוייק. החלקיק הקטן ביותר בו מתקיימות עדיין תכונות החומר היא המולקולה ולא האטום. גם כאשר החומר הוא חומר טהור, כלומר, מסוג אחד של אטומים, עדיין מוצאים אותו בטבע, לרוב בצורה מולקולרית. האטום הוא המרכיב הבסיסי של מולקולות, או במקרים נדירים, כאמור, המרכיב או החלקיק הבסיסי של חומר חד-אטומי (גזים בתנאים מסוימים, או היסודות הקרויים 'גזים אצילים'). בנצי - שיחה 11:43, 5 בפברואר 2012 (IST)

מתנצל מראש שההערה לא קשורה (לא באופן ישיר) לשאלה. אלקטרון, על פי זרם מחשבה מסוים, איננו קיים. הוא תיאוריה שבאמצעותה ניתן להסיק תוצאות במציאות, אבל הוא לא רכיב של המציאות עצמה. ריצ'רד פיינמן, ועוד רבים ממובילי מכניקת הקואנטים, חשבו כך. מנגד קיים זרם שטוען שפיזיקה ומציאות הם היינו הך, בתנאי שהפיזיקה מתקדמת דייה. 31.154.115.72 12:53, 5 בפברואר 2012 (IST)

קיים גם קיים ופיינמן לא חשב אחרת. לא לגמרי היבנת את דבריו, ויש קצת בלבול בין מציאות לבין תיאוריה. כל תיאור של מציאות היא תיאוריה. אנו מתייחסים לתיאוריה כאל מציאות בשל היות לה עקביות פנימית, ותקפותה נקבעת עפ"י המתודולוגיה של השיטה המדעית. אותו דבר-מה הקרוי אלקטרון הוא יישות פיזיקלית קיימת, וקיומה אינו תלוי ב'זרם חשיבה', אלא אופן תיאורה, ובתופעות שונות מתגלות לה פנים שונות. ראה למשל, דואליות גל-חלקיק. גם רמזתי על כך בתשובתי הקודמת, בדברי על "דרכים מורכבות יותר" (היערכות האלקטרונים באטום היא תולדה של מורכבות זו, שטבעה קוונטי). אין 'זרמי מחשבה' בפיזיקה, כי לא מדובר בדעות, אלא 'זרמי' פרשנות על המציאות הפיזיקלית. בנצי - שיחה 13:38, 5 בפברואר 2012 (IST)

כפי שאמר קודמי, בפיזיקה אין "זרמי מחשבה", אלא רק "זרמים חשמליים", "זרמי אוויר" וכיוצא באלו. זאת מכיוון שפיזיקה הוא דיסציפלינה מקבוצת המדעים המדוייקים, המתאפיינים בקונצנזוס על תפיסות היסוד. לעומת זאת, בדיון על הפיזיקה, שהוא דיון פילוסופי, יש דעות כמניין העוסקים בדיון (אם לא יותר), ודעות אלה מאוגדות בזרמים עיקריים. שני הזרמים העיקריים בשאלה "האם ישים תיאורתיים קיימים "באמת"?" הם האינסטרומנטליזם [סוברים כי התיאוריה היא כלי לניבויים אמפיריים] והריאליזם המדעי [הסובר שישים תיאורתיים הם ישים מציאותיים]. להרחבה עיינו בערכים הנ"ל. בברכה,‏gal m‏ 20:22, 5 בפברואר 2012 (IST)

חולק על שני קודמי. זוכרני, למשל, שהייזנברג ובוהר נחלקו בשאלה אם פונקציית הגל היא ישות פיזיקלית. באופן כללי לכל פיזיקאי יש מסגרת התייחסות (לפחות) דרכרה הוא תופש את מושאי מחקריו. ככה מח האדם עובד. לדעתי. המממ. 109.64.24.206 21:55, 6 בפברואר 2012 (IST)

בפירוש, לא היבנת את מה שכתבתי. אני מציע שתקרא אותם שוב. גם הייזנברג וגם בוהר הסכימו בבירור שישנו שם 'דבר-מה'. 'דבר-מה' המתנהג בצורה מסוימת. צורה לה פנים רבות. ל'דבר-מה' הזה, תוכל לקרוא מה שאתה רוצה, ועל זה אפשר לחלוק. על התנהגויות אי אפשר לחלוק. ובעניין בו חלקו: כבר התברר אופיים הגלי של אלקטרונים . ל'דבר-מה' הזה קראתי 'ישות'. 'ישות' מוזרה, ביותר מבחינה אחת. למה אתה קורא "מסגרת התייחסות" ? אין ספק שישנו שם 'משהו' הנוהג כמו אלקטרון, על אופיו החלקיקי והגלי גם יחד. בנצי - שיחה 23:53, 6 בפברואר 2012 (IST)

איך קוראים לעולם לא אמיתי?

האם יש שם בספרות/אמנות ליצרית עולם דמיוני שהוא לא אמתי בצורה מוגזמת? דוגמאות לכך הם "הזמנה לגרדום" של נבוקוב ו"התפוז המכני"(הסרט) של סטנלי קיובריק.

שתי היצירות הם דיסטופיות במידת מה, אבל לא על זה אני מדבר. אני מדבר על הסגנון הזה שמדגיש שהעלילה מתרחשת בעולם דמיוני (כדוגמת הבגדים בצבעוניים של הוריו של אלכס והעכביש בחדרו של צנצנט). 79.181.225.59 10:58, 5 בפברואר 2012 (IST)

פנטזיה? או פנטסיה ריאליסטית? בלנק - שיחה 01:31, 7 בפברואר 2012 (IST)

שלוש שאלות

לא קשורות:

• מחקר ארכיאולוגי מגלה, כך לפי חדשות ברדיו הבוקר, כי על גדות הירקון, שהיה רחב-ידיים בתקופת המקרא, חיו דובים, אריות והיפופוטמים. האם מישהו יודע יותר פרטים ו/או מאמר/ים שהתפרסמו על תגלית/יות אלה ?
• מחפש פרטים על מוזיאון בבולגריה כנראה, בו מוצג מאובן עצום ממדים של אמוניט (ראה גם en:Ammonite - ערך מפורט יותר), בקוטר של קרוב ל-2 מ', ו/או תמונות של המאובן הענק הזה.
• לפני פחות משנה, ראיתי באחד הערכים בויקיפדיה (לא זוכר אם בעברית או באנגלית) התייחסות לכך שמי אוקיינוס באזור או אזורים מסוימים קופאים בטמפרטורה נמוכה ביותר. מישהו יודע על מה אני מדבר ? אני מצטער שלא תיעדתי זאת בצורה יסודית בזמנו, משום שהפך לרלוונטי עבורי עתה. תודה על השלוש, בנצי - שיחה 11:43, 5 בפברואר 2012 (IST)

• לגבי השאלה הראשונה - כרגע זה עדיין לא מופיע שם, אבל שווה לבדוק באתר הזה. דניאל צבי • שיחה 14:02, י"ג בשבט ה'תשע"ב (6.02.12)
• לגביי השאלה הראשונה, לא ברור למה דרוש "מחקר חדש", דובים, אריות והיפופוטמים מוזכרים בתנ"ך, הדובים שרדו בא"י עד המאה ה-20, ומינים אחדים של חתולים גדולים שרדו אף הם, אפילו עד ימינו אנו (אם כי ה"אריה" נכחד כנראה לפני כמה מאות שנים), ההיפופוטמים נכחדו ככל הנראה עוד לפני כן. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:32, 6 בפברואר 2012 (IST)

תודה לשניכם.

דניאל: למה אתה מתכוון "עדיין לא מופיע שם" ? אני משער שכוונתך היא שתגלית זו לא מפורסמת בגיליון אליו קישרת.

איש מרק: כולם יודעים ש'באופן כללי', היו כל מיני דברים בארץ, או בכל מקום אחר. החיבור הזה, בין ממצאים ספציפיים, למקום ספציפי ולזמן ספיציפי, יש ערך מדעי משל עצמו, ומכאן ההתלהבות: המחקר החדש מתייחס לגדות הירקון. אנו גם יודעים שפעם הכנרת היתה אגם נרחב בהרבה, עם אקלים טרופי. ובכל זאת, גילוי של עצם של פיל או של היפופוטם בני כ-80,000 שנה, הוא ראיה מוצקה. הוא עדות, ולזה חשיבות מצטברת. בנצי - שיחה 19:23, 6 בפברואר 2012 (IST)

איך מוכיחים ש

אם במשולש שני חוצי זווית שווים זה לזה, אז הוא שווה שוקיים? שדדשכ • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ב • 14:11, 5 בפברואר 2012 (IST)

אפשר בשתי חפיפות משולשים (צלע-זווית-צלע, וזווית-צלע-זווית, כאשר הזוויות בחפיפה הראשונה הן מחציות הזווית הסמוכות לבסיס, ובשניה משתתפות המחציות השניות). "סימטריה" היא נימוק יותר אלגנטי, שדורש הנמקה משלו. עוזי ו. - שיחה 17:27, 6 בפברואר 2012 (IST)

לא הבנתי... אבל אתה לא יודע שזוויות הבסיס שוות זו לזו, אלא רק ששתיהן נחצות לשתיים... אז איזה משולשים אתה יכול לחפוף? שדדשכ • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ב • 17:40, 6 בפברואר 2012 (IST)

אני הלכתי בכיוון אחר. מכיוון שמפגש חוצי הזווית הוא מרכז המעגל החסום, אזי מקטעי חוצי הזוויות שיוצאים מהמרכז אל הצלעות שווים (רדיוסים במעגל). מכאן, שגם הקטעים המשלימים של חוצי הזוויות שווים, ואז חצאי זוויות הבסיס שוות. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 00:44, 7 בפברואר 2012 (IST)

זה שהמפגש שלהם הוא מפגש המעגל החסום, לא אומר שהמקום שבו הם חותכים את המשולש הוא בהכרח נקודת ההשקה. (למעשה אני די בטוח שזה לא ככה, תסתכל פה רואים בבירור שהקטעים והרדיוסים לא המשכים מדויקים). שדדשכ • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 22:45, 7 בפברואר 2012 (IST)

הבחור צודק: החפיפה הראשונה בעייתית - זוויות הבסיס אמנם חצויות, אבל יש להוכיח שהמחציות שוות. בנצי - שיחה 23:57, 7 בפברואר 2012 (IST)

אוקי, נמצא פתרון: יש באנגלית ערך על en:Steiner–Lehmus theorem שעוסק במשפט הזה. באופן מוזר, אין בו הוכחה (אלא דיון האם קיימת הוכחה ישירה) אבל בקישור הזה, עמ' 16, אכן יש הוכחה נאה. שדדשכ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 12:52, 8 בפברואר 2012 (IST)

מגניב, שווה ערך. דניאל • תרמו ערך 13:03, 8 בפברואר 2012 (IST)

ראו כאן. קונווי טוען שאין הוכחה אלמנטרית לטענה הזו. כאשר בעיניו, הוכחה אלמנטרית היא כזו שעושה שימוש רק בשרשראות של שוויונות (בהסתמך על טיעונים גאומטריים קלאסיים כמו "זה שווה לזה כי זה חופף לזה" או "זה שווה לזה כי זה חוצה זווית" וכו'). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמשפט שגוי (הוא בונה דוגמה נגדית) כאשר מתירים אורכי צלעות שאינם בהכרח ממשיים חיוביים. לכן כל הוכחה למשפט חייבת לנצל תכונות אנליטיות של המספרים הממשיים החיוביים. דניאל • תרמו ערך 13:17, 8 בפברואר 2012 (IST)

גם משפט החפיפה זווית-צלע-זווית מתבסס על הוכחה לא אלמנטרית, לא? שדדשכ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 13:22, 8 בפברואר 2012 (IST)

תלוי בגישה. או שמניחים אותו כאחת מאקסיומות החפיפה, או שבונים את הגאומטריה האוקלידית מתוך הממשיים ואז בהכרח הוכחת משפטי הבסיס לא תהיה אלמנטרית. דניאל • תרמו ערך 13:25, 8 בפברואר 2012 (IST)

אבל גם בהנחה הזאת זה תקף רק לחיוביים, כי המשפט לא נכון למשולש מנוון שזויותיו הן 0, 0, 180 וצלעותיו לדוגמה 1, 2, 3. שדדשכ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 13:45, 8 בפברואר 2012 (IST)

מה שמתיישב עם דברי שזו או אקסיומה, או תכונה שמתבססת על בניית הממשיים (החיוביים). משפטי החפיפה למעשה נושאים בתוכם מידע לגבי תכונות המספרים הממשיים המרכיבים את המישור. אבל מתברר שהמידע הזה לא מספיק כדי להוכיח את משפט Steiner–Lehmus. דניאל • תרמו ערך 13:59, 8 בפברואר 2012 (IST)

אינטגרל מתבדר

למה אינטגרל ממינוס אינסוף לפלוס אינסוף של הפונקציה x מתבדר? למה הוא לא אפס(כל האינסוף השלילי שווה בדיוק לכל האינסוף החיובי)? 79.181.225.59 20:25, 5 בפברואר 2012 (IST)

זה עניין של הגדרה. נהוג להגדיר $\int _{-\infty }^{\infty }t\,dt=\int _{-\infty }^{0}t\,dt+\int _{0}^{\infty }t\,dt$ ואז האינטגרל מתבדר כי האינטגרלים החלקיים מתבדרים. אפשר לעומת זאת להגדיר $\int _{-\infty }^{\infty }t\,dt=\lim _{x\to \infty }\int _{-x}^{x}t\,dt$ ואז אתה צודק. עצם העובדה ששתי ההגדרות לא מסכימות, ויותר גרוע - אדיטיביות האינטגרל נכשלת, מעידה על כך שעדיף כנראה להשאיר בלתי מוגדר. דניאל • תרמו ערך 20:52, 5 בפברואר 2012 (IST)

ראה גם הערך העיקרי של קושי (en:Cauchy principal value). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:00, 5 בפברואר 2012 (IST)

אני חושב שהבעיה היא בטענה "אם האינטגרלים החלקיים מתבדרים אז האינטגרל מתבדר". למה הטענה הזאת נכונה (חשבתי שאני נתתי דוגמה נגדית)? 79.181.225.59 22:39, 5 בפברואר 2012 (IST)

איך אפשר לחבר שני ביטויים שאינם מספרים? דניאל • תרמו ערך 22:42, 5 בפברואר 2012 (IST)

הממ... אולי אם יש "גבול במובן הרחב", אז יכול להיות גם "סכום במובן הרחב". וככה שאינטגרל לא אמתי הוא "סכומי רימן במובן הרחב"? טענה שמבוססת על "אני לא יודע לסכום ביטויים אינסופיים" זה לא הוכחה. אני בטוח שאין סתירות במתמטיקה. ופה מצאתי סוג של סתירה (התשובה הראשונה שלך מראה אותה במפורש). 79.179.213.107 23:37, 5 בפברואר 2012 (IST)

בהחלט אין סתירות במתמטיקה. יש שתי הגדרות שונות אפשריות שנותנות כמובן תוצאות שונות. אפשר גם להגדיר שכל אינטגרל שווה לארנב. האם גם אז תטען שיש סתירות במתמטיקה? זה לא ש"אני לא יודע לסכום ביטוים אינסופיים", זה "אי אפשר לתת מובן לסכום של ביטויים אינסופיים" (בהקשר הזה). אתה מבקש לקבוע את הזהות $-\infty +\infty$. זו בהחלט תהיה שגיאה, כי אז תקבל למשל שהפונקציה $f(x)=\left\{{\begin{matrix}-1&{\mbox{if }}x<0\\x&{\mbox{if }}0\leq x\end{matrix}}\right.$ מקיימת את השווין המופרך $\int _{-\infty }^{\infty }f(t)\,dt=\int _{-\infty }^{0}-1\,dt+\int _{0}^{\infty }t\,dt=-\infty +\infty =0$. אם תנסה גם לחשב את האינטגרל של $f(x)=x$ בעזרת סכומי רימן על חלוקות אינסופיות תתקל בבעיה שמציב משפט רימן. סכום רימן שתקבל יהיה טור מתכנס בתנאי, ולכן תוכל לקבל כתוצאה כל מספר שהוא, אם בכלל. דניאל • תרמו ערך 23:55, 5 בפברואר 2012 (IST)

אני לא טוען ש$-\infty +\infty =0$ אלא ש$\int _{0}^{\infty }t\,dt=-\int _{-\infty }^{0}t\,dt$ וזה משיקולי סימטריה. אפשר להגיש שזה "אינסופים מאותו הגודל". ונותנים כל הזמן ביטויים לסכומים אינסופיים. כל אינטגרל מוכלל הוא סכום כזה. 79.179.213.107 10:08, 6 בפברואר 2012 (IST)

כאמור, הפעלת שיקולים שכאלו על ביטוים שאפילו אינם מוגדרים, מובילה לסתירות. למשל $\int _{1}^{\infty }t\,dt>-\int _{-\infty }^{1}t\,dt$ מאותם שיקולים בדיוק, ולכן תקבל $\int _{-\infty }^{\infty }f(t)\,dt>0$. באשר למשפט האחרון שלך. אינך מבדיל בין סכום של ביטויים אינסופיים לבין סכום אינסופי של ביטויים סופיים. דניאל • תרמו ערך 13:10, 6 בפברואר 2012 (IST)

עבודה עם אקסל - כמה שאלות

1. איך נותנים שמות נפרדים לגליונות נפרדים בתוך אותו book ?

2. איך משנים כיוון של מערכת צירים בתרשים (ברירת המחדל בגירסה עברית היא מימין לשמאל) ?

3. איך רושמים כתיב עילי / תחתי בכותרות של צירים ? תודה, בנצי - שיחה 20:42, 5 בפברואר 2012 (IST)

1. קליק ימני על השם של הגליון שמופיע בצד שמאל למטה. בחר RENAME או בעברית "שנה שם" או משהו כזה.

2. בExcel גרסא 2007/2010: לחץ על Page Layout (בעברית בטח "עיצוב דף") בראש החלון. מתחתיו יש בדר"כ כפתור שנראה כמו דף ועליו משולש כחול. כתוב תחתיו Sheet Right to left (בעברית בטח "גליון מימין לשמאל"). אם אינך מוצא את הכפתור, הוא עלול להתחבא בתוך Sheet Options (אפשרויות גליון?)

3. כתוב את הכותרת כרגיל. סמן את הטקסט שברצונך להפוך לכתב עילי/תחתי. קליק ימני, בחר FONT (גופן). בחר Superscript/subscript (כתב עילי/כתב תחתי).

אם מישהו רוצה לעדכן את התשובה עם שמות עבריים נכונים שירגיש חופשי. 79.176.194.126 23:58, 5 בפברואר 2012 (IST)

תודה על התשובה המפורטת. אבדוק את המינוח בעברית לאחר שאתפעל את ההנחיות, ואעדכן בהתאם. בנצי - שיחה 00:31, 6 בפברואר 2012 (IST)

גבול של סדרה=גבול של פונקציה

איך אני מנמק את הטענה $\lim _{n\to \infty }f(n)=\lim _{x\to \infty }f(x)$ כאשר f זו איזשהו כלל שאותו אני חוקר. לדגומה אני צריך למצוא גבול של סדרה ואני רוצה להשתמש בלופטיל. אז אני צריך להסביר למה הגבול שווה לגבול פונקציה ואז להמשיך בפתרון. 79.181.225.59 20:53, 5 בפברואר 2012 (IST)

הטענה שגויה. דוגמה נגדית: $f(x)=\cos(2\pi x)$. דניאל • תרמו ערך 20:59, 5 בפברואר 2012 (IST)

דניאל, אולי הוא\יא מתכוון\נת לסוג כזה של פונקציה במסגרתה זה כן מתקיים... אם זה יעזור, אולי שווה להשתמש בכלל הסנדוויץ', ולנסות להוכיח שהגבול עבור N ועבור N+1 שווה, ולפיכך גם רצף הערכים שביניהם מתכנס לאותו גבול. Nachy • שיחה 21:09, 5 בפברואר 2012 (IST)

כלל הסנדויץ' לא יעזור כאן. דניאל • תרמו ערך 21:16, 5 בפברואר 2012 (IST)

אתה רוצה להוכיח טענה חזקה קצת יותר. אם $\lim _{x\to infty}f(x)$ קיים, אז $\lim _{n\to \infty }f(n)=\lim _{x\to \infty }f(x)$. זו טענה שההוכחה של טריוויאלית ומתקבלת ישירות מהגדרת גבול פונקציה וגבול סדרה. דניאל • תרמו ערך 21:16, 5 בפברואר 2012 (IST)

אני מדבר על איזושהי f ספציפית ולא הוכחה לפונקציה כללית. כמו שכתבי אני חוקר סדרה ורוצה למצוא את הגבול שלה. השיטה שלי היא להגיד את הטענה $\lim _{n\to \infty }f(n)=\lim _{x\to \infty }f(x)$ ואז להפעיל שיקולים שנכונים רק לפונקציות. הבעיה איך לנמק את טענה הזאת. האם זו טענה שאין צורך לנמק( אתה כותב שזה טריוויאלי). 79.181.225.59 21:44, 5 בפברואר 2012 (IST)

אם הגבול של הפונקציה קיים, אז ההוכחה לשווין טריוויאלית. היא מתחילה ככה: "לכל אפסילון חיובי קיים M כך שלכל x גדול מ-M מתקיים ש-f(x) קרוב עד כדי אפסילון לגבול. בפרט לכל n גדול מ-M...". דניאל • תרמו ערך 21:56, 5 בפברואר 2012 (IST)

אפס

האם אפס זוגי? יש לי שאלה שאני צריכה לחשב הסתברות שמאורע מסוים הוא זוגי - האם גם התוצאה אפס היא זוגית? TZivyA • אהמ? • 23:00, 5 בפברואר 2012 (IST)

מספר זוגי הוא מספר המתחלק ב-2 ללא שארית. על כן 0 זוגי למהדרין. דניאל • תרמו ערך 23:01, 5 בפברואר 2012 (IST)

זהו, זכרתי שבפסיכו הוא הוגדר כזוגי. אבל באיזשהו מקום היה כתוב שזה תלוי בהגדרה, ולא רציתי להסתכן לראות אותו כציון. תודה. TZivyA • אהמ? • 23:07, 5 בפברואר 2012 (IST)

אולי את מתבלבלת עם סיווג אפס כמספר טבעי, שנקבע לרוב לפי ההקשר ואין הגדרה קבועה. לגבי הזוגיות שלו, אין ספק. דניאל • תרמו ערך 23:13, 5 בפברואר 2012 (IST)

לא, חיפשתי באופן אקראי בגוגל, וזה אוזכר כתלוי הגדרה באחד המקומות אז לא רציתי לקחת סיכון, אפילו אפסי. אבל כנראה טעות של הכותב. TZivyA • אהמ? • 23:23, 5 בפברואר 2012 (IST)

זבל בפייסבוק

למה יש אנשים שמפיצים זבל על חולי סרטן בפייסבוק? מה זה אמור להיות-הומור של חולי נפש?

כבר פעם שניה שאני רואה אנשים ששולחים תמונה של איזו ילדה חולה שרשום לידה "אני... חולת סרטן, חברת ... משלמת שקל אחד על כל שיתוף של הודעה זו" או משהו בסגנון. מה זה אמור להיות? למה שאדם נורמלי יחליט להמציא דבר כל כך נוראי של להפוך את כל משתמשי הפייסבוק התמימים למפיצי שקרים לא הגיוניים שיש בהם אלמנט רגשי? הם יכולים להרוויח מזה משהו או שזה סתם בדיחה סדיסטית? 79.179.213.107 23:08, 5 בפברואר 2012 (IST)

זה באמת נשמע כמו מתיחה לא נעימה. ולא, הם לא מרוויחים מזה כלום. גם אנשים שמפיצים וירוסים לא מרוויחים מזה כלום. בלנק - שיחה 01:41, 7 בפברואר 2012 (IST)

אנשים שמפיצים וירוסים יכולים להרוויח על מכירת אנטיוירוס. גיא - שיחה 14:04, 9 בפברואר 2012 (IST)

יש כמה מקרים:

1. אנשים שמפיצים זבל שמטרתו לגרום לאנשים לעשות Like בפייסבוק "מרוויחים" אנשים בקבוצה שלהם. באיזשהו שלב הקבוצה הופכת לקבוצה פרסומית ואפשר להפציץ את האנשים האלה ב"מידע שיווקי"[4].
2. אין לי מושג מה מרוויחים אנשים שמפיצים תמונות שמטרתן שישתפו אותן דוגמת "פייסבוק יתרמו שקל עבור כל שיתוף של התמונה הזאת".
3. כותבי וירוסים (המילה וירוסים מופיעה כאן במובנה הרחב והלא מדויק כמילה המתארת כל סוג של רושעה) מרוויחים המון כסף. ראו למשל כאן בשקופיות 17,26 ו-26.
4. שולחי דואר זבל מסוג "מיקרוסופט הכריזו על פרס של מחשב נייד. אם תשלחו את האימייל הזה ל-10 אנשים גם אתם תשתתפו בהגרלה" מקבלים בצורה זו אימיילים למשלוח דואר זבל. זה עובד ככה: מי שמעביר את האימייל עושה זאת בדרך כלל כשרשימת הנמענים גלויה, והוא גם לא טורח למחוק את רשימות הנמענים הקודמות של האימייל. בסופו של דבר האימייל חוזר לשלוח המקורי שלוקח את כל הכתובות ומוכר אותן בתור כתובות למשלוח דואר זבל מהסוג המופיע בסעיף הבא.
5. שולחי דואר זבל של ויאגרה מזוייפת/תרופות משככות כאבים/תרופות להגדלת איבר המין (ומוצרים דומים) עושים בוחטות של כסף ממכירות אלה.
6. התועלת בפישינג מופיעה בערך. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:43, 9 בפברואר 2012 (IST)

שינוי במספר האתאיסטים לאורך השנים

לצורך הוספת מידע בערך "אתאיזם" אני מחפש מחקרים על שינוי מספר האתאיסטים בעשורים האחרונים. האם השינוי משמעותי? האם מספרם גדל? יורד? באילו מדינות? וכו'. כמו כן, אתם מוזמנים להשתתף בכמה דיונים שנוצרו לגבי עריכת הערך. נו, טוב - שיחה 00:03, 6 בפברואר 2012 (IST)

פונקצייה לכל גרף?

האם לכל גרף חד ערכי קיימת פונקצייה שניתנת לתיאור סופי שזהו הגרף שלה?

פורמלית, פונקציה ממשית היא הגרף שלה. ולכן כל גרף חד-ערכי הוא פונקציה. אז שאלתך היא למעשה האם כל פונקציה ניתנת לתאור סופי. התשובה היא לא. יש רק $\aleph _{0}$ (אלף אפס) תיאורים אפשריים (או $\aleph$ (עוצמת הרצף) אם אתה מניח שאתה מסוגל לתאר כל מספר ממשי), בעוד שיש $2^{\aleph }$ פונקציות ממשיות. כלומר, כמעט כל הפונקציות אינן ניתנות לתיאור סופי. דניאל • תרמו ערך 13:15, 6 בפברואר 2012 (IST)

הסבר פיזיולוגי

1) מה ההסבר הביולוגי / פיזיולוגי לכך שבשעה שהגוף מאבד דם ע"י פציעה חיצונית - הוא רועד? יכול להיות שזה קשור להיפותרמיה?

2) מה ההסבר לכך שיש נשים שרועדות בשעת הלידה (כשפתח הנרתיק מתרחב)? האם זה קשור לטונוס שרירים? 109.253.147.25 08:32, 6 בפברואר 2012 (IST)

בטח לא היפותרמיה שכן חום הגוף לא יורד בצורה דרמטית עקב דימומצ'יק. אני מניח שזו תגובה לשחרור מוגבר של אדרנלין. יוסי • שיחה 17:18, 6 בפברואר 2012 (IST)

• רעידה בזמן פציעה או גם בזמן ראיית דם היא בדרך כלל תגובה נפשית של STRESS עם הפרשת יתר של אדרנלין וכווץ כלי דם קטנים היקפיים המגיעים לשרירים הקטנים.
• אישה יולדת יכולה לרעוד בזמן הלידה גם מסיבת STRESS וגם היות שהמאמץ הגופני (השרירי) העצום הכרוך בתהליך הלידה גורם להתרוקנות תאי השרירים מסידן ומחומרים אנרגטיים וכניסתם למצב של תשישות. בוודאי שמת לב שאחרי מאמץ גופני קשה וממושך שרירים מסויימים בגפיים רועדים. התהליך הוא דומה. דר' --וידנפלד - שיחה 20:06, 6 בפברואר 2012 (IST)

מה היה שטח תחום המושב?

הכוונה בקילומטרים רבועים. 82.81.169.13 12:16, 6 בפברואר 2012 (IST)

ובסך הכול, השתרע התחום על שטח של כמיליון קמ"ר. גבולות תחום המושב השתנו לעתים קרובות,... Nachum - שיחה 19:34, 6 בפברואר 2012 (IST)

"militant"

המילה מופיעה בערך הטיות פוליטיות בתקשורת,מה התרגום החופשי שלה??--Haya831 - שיחה 12:55, 6 בפברואר 2012 (IST)

בהקשר של הערך, "לוחם"; אבל מכיוון שכל הנושא הוא ניואנסים, תצטרכי להעזר במלון דיפרנציאלי כדי לרדת לעמקו. עוזי ו. - שיחה 17:24, 6 בפברואר 2012 (IST)

הפירוש השכיח ביותר למילה מיליטנטי ( MILITANT) הוא "פעיל". הכוונה לאדם חבר באירגון מסויים כאשר הוא לא רק רשום כחבר אלא גם מבצע פעילות מעשית במסגרת אותו אירגון. בתקופתנו צומצם מעט מובן מושג זה לאירגוני מחאה שונים והכוונה שהאיש ה"מיליטנטי" פועל פעולות מעשיות במסגרת אירגון מחאה מסויים זה. למשל "המוחאים המיליטנטיים ביותר ניסו לפרוץ לתוך בניין ההסתדרות". --וידנפלד - שיחה 20:15, 6 בפברואר 2012 (IST)

בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני militant זה שם מכובס למחבל, שבו משתמשים אמצעי התקשורת (בעיקר בחו"ל) כדי לשמור לכאורה על נייטרליות. בהקשר רחב יותר, militant הוא פעיל או לוחם בארגון צבאי לא-סדיר (מיליציה, ארגון גרילה או ארגון טרור). מונחים דומים: insurgent, gunman ובעברית משתמשים גם ב"חמוש". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:22, 6 בפברואר 2012 (IST)

תודה!--Haya831 - שיחה 15:10, 10 בפברואר 2012 (IST)

טכניון

האם הלימודים באוניברסיטאות אחרות בארץ יותר קלות מהטכניון? אם למישהו יש ניסיון אמתי (ולא כי הוא שמע שסטודנטים בטכניון סובלים) אשמח לשמוע. כמובן אני מדבר על מגמות לימוד דומות ולא להשוות הנדסת חשמל עם לימודי המזרח התיכון. 79.179.227.108 14:14, 6 בפברואר 2012 (IST)

לימודי מדעים מדוייקים קשים בכל אוניברסיטה. קשה עד בלתי אפשרי להשוות בין מוסדות שונים, כי יש מגוון רחב של מאפיינים: סילבוס, מרצים, סוג הסטודנטים שבוחרים להגיע למקום, תנאים מסביב (למידה ממוחשבת קיימת\לא קיימת) וכו'.

נקודה אחת שאני יכול להצביע עליה היא זאת: אם לטכניון יש שם של מוסד רציני וכבד, נטול חיים (אני אומר "אם". זה מה שאני שמעתי. ייתכן שאחרים לא רואים זאת כך) אז האנשים שיבואו אליו הם אלה שמעוניינים להגיע למקום כזה. לעומת זאת אם (ושוב "אם") לאוניברסיטת בן-גוריון יש שם של מוסד שבו חיי החברה פעילים יותר, יגיעו לשם יותר סטודנטים שמבחינתם זוהי נקודת זכות משמעותית. האם זה אומר באופן ישיר מה ההבדל ברמה, אם קיים כזה, או לאיזה כיוון? לא.

בדבר אחד אפשר להיות בטוח: כל סטודנט יגיד לך שהמוסד שבו הוא לומד הוא הכי רציני או הכי קשה. סטודנטים אוהבים להתמרמר.

למען הגילוי הנאות, אני סטודנט למדעי המחשב בטכניון, שנה שלישית, ומרוצה מאוד. כן, קשה בטכניון. קשה מאוד לפעמים. האם קשה יותר ממקומות אחרים? אין לי מושג. --אלעזר - שיחה 15:11, 6 בפברואר 2012 (IST)

כיצד ניתן לזהות האם מאובן הוא אמיתי?

בדיקת פחמן זה פתרון מצויין, אבל מסובך מידי בעבורי... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פחמן 14 לא מתאים לתיארוך מאובנים. זמן מחצית החיים שלו קצר בהרבה מהזמן בו נוצרו מאובנים. בנצי - שיחה 19:01, 6 בפברואר 2012 (IST)

במקרים רבים תיארוך פחמן 14 לא רלוונטי מפני שלא מדובר בחומרים אורגניים. זיהוי ראשוני של מאובנים נעשה בדרך-כלל אין סיטו, כלומר באתר בו נמצא המאובן, ואז סוג המאובן נבדק ביחס לשכבה בה נמצא, המעידה על גילו ועל הסביבה בה נוצר. בדיקות נוספות נערכות במעבדה, והן כוללות ניתוח של המבנה המיקרוסקופי, זיהוי המינרלים שהחליפו חומר אורגני ועוד. דקי • המטבחון • הסלון • בקרוב אצלכם 16:09, 15 בפברואר 2012 (IST)

רמת אינפי תל אביב>MIT וסטנפורד?

עברתי על מבחנים באינפי של אונ' ת"א, ולתומי חשבתי שמבחנים של אוניברסיטאות מפורסמות יהיו קשים יותר, אבל הם דווקא קלים יותר במידה משמעותית. איך זה יכול להיות? (בהנחה שsingle-variable calculus מקביל לאינפי) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרמה של האוניברסיטאות בארץ במדעים מדויקים - ובפרט במתמטיקה, כימיה ופיזיקה - היא גבוהה מאוד, גם יחסית לחו"ל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:19, 6 בפברואר 2012 (IST)

מקובל בארצות הברית שהתלמידים בכל המקצועות ילמדו קורס ראשון באנליזה מתמטית. אופי האוכלוסיה מכתיבה את רמת הקורס, הנקרא, בחיבה מופגנת, "אינפי למשוררים". גם לתלמידים במדעי הטבע, ואפילו במתמטיקה, קורסי שנה א' המתמטיים הם ברמה נמוכה יחסית, ובדרך כלל אינם כוללים הוכחות. במקומות הטובים מתקדמים אחר-כך די מהר, הרבה בזכות קריאה עצמית. עוזי ו. - שיחה 21:41, 6 בפברואר 2012 (IST)

חדו"א, מחפש דוגמה נגדית

נתונה טענה: אם $f(x)=|x|g(x)$ זו פונקציה גזירה, אז מתקיים $\lim _{x\to 0}g(x)=0$.

אין סיבה שהטענה הזאת תהיה נכונה, אבל אני לא מוצא לזה דוגמה נגדית. 79.179.227.108 22:31, 6 בפברואר 2012 (IST)

g פונקציה קבועה. Nachy • שיחה 22:42, 6 בפברואר 2012 (IST)

$c|x|$ אינה גזירה בנקודה $x=0$ למעט במקרה $c=0$. דניאל • תרמו ערך 22:44, 6 בפברואר 2012 (IST)

אכן קשה למצוא דוגמה נגדית לאור העובדה שהטענה דווקא נכונה. תוכיח ישירות מהגדרת הנגזרת בנקודה 0. דניאל • תרמו ערך 22:44, 6 בפברואר 2012 (IST)

ומה עם פונקציית הסימן (שווה ל-1 עבור x חיובי ו-1- עבור x שלילי)? $f(x)=|x|\cdot \operatorname {sgn}(x)=x$ גזירה אך לפונקציית הסימן אין גבול באפס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:48, 6 בפברואר 2012 (IST)

אכן. הנחתי ש-g רציפה, ואז היא אכן הולכת לאפס. דניאל • תרמו ערך 23:13, 6 בפברואר 2012 (IST)

האמת שהנחתי תנאי חלש יותר. של-g יש גבול ב-0. דניאל • תרמו ערך 23:15, 6 בפברואר 2012 (IST)

מה זאת אומרת? g קבועה כפול הערך המוחלט של x, ולכן הנגזרת שלה היא הקבוע. לא כתובה דרישה שהיא תהיה גזירה כאשר x=0. כמו כן, הגבול שלה כאשר היא הולכת ל-0 הוא הקבוע. Nachy • שיחה 23:03, 6 בפברואר 2012 (IST)

פונקציה גזירה היא פונקציה הגזירה בכל נקודה. בפרט ב-0. דניאל • תרמו ערך 23:13, 6 בפברואר 2012 (IST)

אה כן, פספסתי שערך מוחלט לא גזירה ב-0. Nachy • שיחה 23:16, 6 בפברואר 2012 (IST)

מה ההבדל בין אוסמוזה לדיפוזיה?

מה ההבדל בין דיפוזיה לאוסמוזה? (אנא לא לשלוח אותי לערכים האלה; מתוך קריאה בערכים הנ"ל לא ממש הצלחתי להבין מה ההבדל ואני נזקק לעזרה) 109.253.248.105 05:11, 7 בפברואר 2012 (IST)

אם אני זוכר נכון - אוסמוזה זה מעבר דרך קרום (ממברנה) בין שתי סביבות ממיסות ודיפוזיה בין חומרים בכלל (גם אם תצמיד גוש ברזל לגוש זהב תתחולל דיפוזיה, אבל ל - א - ט )אילן שמעוני - שיחה 07:57, 7 בפברואר 2012 (IST)

"אוסמוזה היא מעבר של ממס דרך ממברנה חדירה למחצה, במורד מפל ריכוזו, דהיינו, מתמיסה דלילה יותר (שבה ריכוז המומסים הכולל נמוך יותר), לתמיסה מרוכזת יותר (שבה ריכוז המומסים הכולל גבוה יותר), עד ליצירת איזון בין ריכוזי המומסים הכוללים משני צידי הקרום. אוסמוזה היא סוג של פעפוע." - זה המשפט הראשון בערך אוסמוזה. אם תסביר איזה חלק לא הבנת, נוכל לשפר אותו בעזרתך כדי להפוך אותו לברור יותר לקוראים אחרים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:54, 7 בפברואר 2012 (IST)

מהכתוב שם קשה להבין מה ההבדל בין דיפוזיה (פעפוע) לאוסמוזה. אני מצליח להבין שבין השניים יש 'קירבה משפחתית'; איך בדיוק, אני לא מבין... מתגובת עוזי למדתי שאוסמוזה זה דרך קרום ודיפוזיה זה לא דרך קרום. 109.253.248.105 10:28, 7 בפברואר 2012 (IST)

אוסמוזה היא מקרה פרטי של דיפוזיה בו מתרחש מעבר של מים דרך הממברנה ---מהוויקי Nachum - שיחה 10:45, 7 בפברואר 2012 (IST)

פעפוע יכול להתרחש דרך קרום, אם הוא עביר למומסים. הפואנטה היא שבאוסמוזה רק הממס יכול לעבור דרך הקרום. דגש על הממס, שיכול להיות מים או חומר אחר. באוסמוזה, החומרים המומסים בממס לא יכולים לעבור דרך הקרום. נא דעתך על הניסוח החדש של אוסמוזה. יוסי • שיחה 13:22, 7 בפברואר 2012 (IST)

א. עיקרו של דבר: אוסמוזה היא פעפוע לכל דבר. אלא מה, רק לחלקיקי הממס מתאפשר לעבור דרך מפל הריכוזים, ולחלקיקי המומס - לא. וזהו בדיוק תפקידו של הקרום הבררני. בעצם, אוסמוזה היא מקרה פרטי של 'פעפוע בררני'.

ב. למעוניינים: הקלידו 'אוסמוזה' בתיבת החיפוש בארכיונים, בראש העמוד, משמאל, ותקבלו לא מעט שאלות (מעניינות) בנושא זה, ואפילו די חוזרות על עצמן, בחלקן. בנצי - שיחה 22:49, 7 בפברואר 2012 (IST)

לא בטוח שכדאי להשאיר את התיאור הכללי מדי של "פעפוע בררני". יתכן פעפוע בררני של מומס ספציפי מתוך מספר מומסים ואז לא מדובר באוסמוזה. יוסי • שיחה 19:14, 8 בפברואר 2012 (IST)

שים לב לשינוי, למניעת 'אי הבנה'. בנצי - שיחה 19:25, 9 בפברואר 2012 (IST)

שאלה הבנה על מערכת ההולכה החשמלית בלב

בספר לימוד (של מט"ח) לבי"ס יסודי כתוב כך: "מה גורם לשריר הלב להתכווץ? בצד ימין של הלב יש מנגנון מיוחד שנקרא קוצב לב. קוצב הלב מייצר דחפים חשמליים, ואלה מתפשטים בשריר הלב דרך רשת של סיבים... רשת זאת נקראת מערכת ההולכה החשמלית של הלב".

המשפט הזה סתום בשבילי ולכן אני פונה לכאן.

• 1) מה הפירוש 'מנגנון בצד ימין של הלב', וכיצד הוא נראה או מובן. (אני בעיקר לא מבין את זה, כי הלב הוא נראה יחידה אחת של בשר; אם כן מה שונה הצד האחד של הלב מצדו האחר, שניהם עשויים בשר זהה).
• 2) באיזה אופן הלב מייצר חשמל? ואם אחבר לו נורה חשמלית האם המנורה תואר?
• 3) אם הבנתי נכון חשמל מיוצר מניגודים ובגוף הוא מיוצר מניגודים של סוכר ומלח, זה נכון או שאני טועה?
• 4) מה הסיבה ששריר מתכווץ כשהוא מקבל מכת חשמל? או מדוע שריר הלב מתכווץ כשהוא מקבל חשמל מאותו 'מנגנון' (שעדיין לא מובן לי).

כמובן שלפני ששאלתי כאן, ניסיתי לקרוא בכמה מאמרים בגוגל תשובות לשאלות אלה, אך כנראה מאמרים אלה דורשים רמת בסיס מסויימת שאותה אין לי לצערי, אנסה לרכוש אותה כאן... 109.253.248.105 07:39, 7 בפברואר 2012 (IST)

1. מה שנראה כמו גוש אחיד של שריר הוא לא גוש אחיד של שריר. חלקו מורכב מתאים מיוחדים שיוצרים את הדחפים העצביים ומובילים אותם לחלקי שריר הלב השונים.
2. ראה מתח מנוחה לתשובה כללית ואכן חסרים ערכים רלוונטים בוויקיפדיה העברית
3. כנ"ל
4. ראה סרקומר#התכווצות לתשובה כללית
5. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:39, 7 בפברואר 2012 (IST)

גם כאן,יש הסבר לא רע.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:42, 7 בפברואר 2012 (IST)

1) בלב יש מספר חללים, חדר ועליה בצד ימין וחדר ועליה בצד שמאל וביניהם מפרידה מחיצה כפי שתוכל לראות באיור המצורף וכן תוכל לראות את קוצב הלב (האיור הוא מלפנים ולכן צד ימין נמצא בשמאל).

ראה עוד בערך Sinoatrial node באנגלית.

2) ניתן למדוד את המתח החשמלי של הלב כמו בשאר מערכת העצבים. וראה כאן הדמיה של מהלך זרימת החשמל בלב עם רישום גרפי של המתח החשמלי בכל רגע.

3) ראה גם בערכים דחף עצבי ומוליך עצבי.

4) ראה גם בערך שריר.

יום טוב נ"מ • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 10:50, 7 בפברואר 2012 (IST)

לפני שתתעמק במבנה וצורת פעילות מערכת ההולכה (החשמלית) של הלב, אני מציע לקרוא דבר הרבה יותר יסודי (לדעתי מופיע בכל ספר ביולוגיה של כתות נמוכות) והוא מבנה הלב:חדרים, פרוזדורים, חלק שמאלי וחלק ימני ותפקידיהם. אחרי שתדע את המבנה היסודי והפשוט של הלב ותראה שהוא לא גוש בשר סתם, תתעמק בחלקיו המסובכים יותר. דר' --וידנפלד - שיחה 21:33, 9 בפברואר 2012 (IST)

נגזרת לא רציפה

האם קיימת פונקציה שגזירה בכל הממשיים אבל הנגזרת שלה לא רציפה באף נקודה? --84.228.233.180 09:41, 7 בפברואר 2012 (IST)

כן - פונקציית ויירשטראס. עוזי ו. - שיחה 10:08, 7 בפברואר 2012 (IST)

זה לא עונה לשאלה. הוא ביקש פונקציה גזירה שאינה גזירה ברציפות באף נקודה. דניאל • תרמו ערך 11:18, 7 בפברואר 2012 (IST)

לא - ראה נגזרת#רציפות הנגזרת שכתבתי כפיצוי. עוזי ו. - שיחה 19:44, 7 בפברואר 2012 (IST)

צבא ברית המועצות

האם היו מקרים במהלך המאה ה20 בהם צבא ברית המועצות השמיד אוכלוסיה אזרחית (בדומה להפצצת דרזדן, הירושימה, או שימוש בכוח מופרז במלחמת ווייטנאם). לא צריך להסביר לי על מחנות עבודה בכפיה ועל זוועות הקומוניזם. אני שואל ספציפית על פעולות צבאיות בהן נהרגו מאות עד אלפי אזרחים. 109.64.193.34 10:31, 7 בפברואר 2012 (IST)

קרא באנגלית בוויקי-Siege of Budapest

"מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)". ויש סיפורי זוועות רבים על אונס שריפה ורצח בפולין וגרמניה במלחמת העולם השנייה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:32, 7 בפברואר 2012 (IST)

האירוע המפורסם ביותר הוא טבח קאטין שבו נרצחו על ידי הצבא האדום 10000-11000 קצינים ואינטלקטואלים פולנים אחרי חלוקת פולין בין גרמניה וברית המועצות. --וידנפלד - שיחה 21:24, 9 בפברואר 2012 (IST)

טענה טריוואלית באינפי

איך אני מוכיח את הטענה "אם f פונקציה רציפה, וקיימת נקודה בה היא חיובית, אז קיימת סביבה בה היא חיובית". 79.182.227.195 12:54, 7 בפברואר 2012 (IST)

$\epsilon =f(x_{0})/2$. דניאל • תרמו ערך 13:01, 7 בפברואר 2012 (IST)

או ביתר פירוט: נניח שהנקודה שבה היא חיובית היא $\ x_{0}$. הפונקציה $\,f$ רציפה בנקודה $\ x_{0}$, ולכן עבור $\ 0<\varepsilon <f(x_{0})$ קיים $\ \delta >0$ מתאים כך שאם $\ |x-x_{0}|<\delta$ אז $|f(x)-f(x_{0})|<\varepsilon$ כלומר בפרט $-\varepsilon <f(x)-f(x_{0})$ ולכן $0<-\varepsilon +f(x_{0})<f(x)$. תומר - שיחה 13:09, 7 בפברואר 2012 (IST)

כיצד חפץ חם גורם לחיטוי?

לא פעם ראיתי שאנשים שנמצאים בטבע במצב של זיהום משתמשים בחפץ שחומם על ידי אש או בברזל מלובן כדי לחטא פצע שהזדהם. איך הדבר מסייע לטיפול בזיהום? החיידקים פשוט מתים מהטמפרטורה הגבוהה? זה לא צריך לקחת זמן? איש השלג - שיחה 16:04, 7 בפברואר 2012 (IST)

ייתכן שמדובר בחיטוי של החפץ לצורך הוצאת קוץ או גורם אחר שחדר לגוף. מאחר שלא רוצים לזהם את הפצע עם החפץ, מלבנים אותו באש. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ד בשבט ה'תשע"ב • 17:56, 7 בפברואר 2012 (IST)

אני דווקא ראיתי שמיישמים את השיטה על פצע פתוח. איש השלג - שיחה 18:14, 7 בפברואר 2012 (IST)

לא חיטוי - אלא כדי לסגור את הפצע. הנה הערך בוויקיאנגלית - en:Cauterization. דניאל צבי • שיחה 20:25, י"ד בשבט ה'תשע"ב (7.02.12)

האם כל המכניקה פתורה?

האם יש לנו כיום כלים פיזיקליים ומתמטיים לתאר כל תנועה מכנית?

מלמדים מכניקה ניוטונית פשוטה כבר בבית ספר, בשנה א' מרחבים לדברים קצת יותר מסובכים כולל מהירויות גבוהות, בשנה ב' כבר לומדים על פיתרון אנליטית למשוואת תנועה ממש מסובכות, בשנה שלישית כבר לומדים על מערכות מכניות כאטיות ופיזיקה סטטיסטית. בעיות מסוימות שאין להן פיתרון אנליטי נפתרות בשיטות נומריות.

האם קיים לזה סוף? כלומר האם כבר היום ניתן ללמוד את "כל המכניקה"? האם בכל הכלים שנלמדים פיזיקאי יכול לחזות בדיוק תנועה של גוף? או שאולי יש עוד נושאי מחקר במכניקה? 79.182.227.195 19:33, 7 בפברואר 2012 (IST)

מאז ניוטון, חוקי הבסיס של המכניקה הקלאסית לא השתנו הרבה, המכניקה האנליטית נותנת פורמליזם מתמטי הרבה יותר חזק לקבלת משוואות התנועה, אך ביסודה שקולה למכניקה של ניוטון. הערה: כמובן שתורת היחסות ומכניקת הקוונטים טרפו את הקלפים והפכו את המכניקה הקלאסית ללא יותר מקירוב טוב לחיי היום יום, אבל לפי הבנתי השואל תוהה האם כל בעיה שהיא לא יחסותית או קוונטית ניתנת לפתרון אנליטי או נומרי במסגרת המכניקה הקלאסית והאנליטית. התשובה היא לא. הסיבות הן כאוס והעובדה שתמיד מזניחים גופים רבים ואינטראקציות רבות (למשל: כאשר פותרים בשנה ב' את בעיית קפלר מניחים רק 2 גופים במערכת, בפועל במערכת השמש יש הרבה יותר גופים שמשפיעים (גם אם השפעתם קטנה מאוד) וגם כוכבים אחרים משפיעים (אך בגלל מרחקם ההשפעה קטנה מאוד)) שבטווח הארוך השפעתם איננה זניחה. עוד דוגמה: מזג האוויר היא מערכת כאוטית ולא ניתן לחזות בדיוק את מזג האוויר מעבר לטווח של כמה ימים (וגם אז יש טעויות). עוד הערה: גם במערכת השמש, מסתבר, צריך לטפל באמצעות כבידה של תורת היחסות הכללית שכן רק כך אפשר להסביר את הסטייה של כוכב חמה (מרקורי) מהמסלול הניוטוני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:22, 7 בפברואר 2012 (IST)

אני מתייחס ליחסות כהרחבה של חוקי ניוטון למהירויות גבוהות. האם בכלים שנלמדים בקורסים "פיזיקה סטטיסטית ו"כאוס המליוניאני" (לא למדתי את שתיהם) לא מפתחים כלים מתמטיים לטיפול בבעיות הסתברויות בטבע? אבל לא זה מה שאני שאול- אני רוצה לדעת האם אם כל הכלים שנלמדו עד כה (אני מדמה לימודים של סטודנט לתהליך בו המדע מתקדם) אפשר להגיד "אין מה לחקור במכניקה, כבר הכל מוסבר"? 79.182.227.195 20:57, 7 בפברואר 2012 (IST)

תמיד אפשר למצוא מערכת מעניינת שאף אחד לא חשב עליה שאפשר (לנסות) לפתור. אבל נראה לי שהמחקר במכניקה ניוטונית די מת, לפחות בפקולטות לפיזיקה, אך אולי יש מחקר מעשי בתחום בפקולטות להנדסה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:06, 7 בפברואר 2012 (IST)

מכניקת זורמים הוא תחום שיש בו יחסית הרבה בעיות פתוחות. דניאל • תרמו ערך 21:21, 7 בפברואר 2012 (IST)

נכון, ברמת מערכת דינמית, אבל לא ברמת חוקי המכניקה הניוטונית הבסיסיים, שבבסיס השאלה. בנצי - שיחה 22:28, 7 בפברואר 2012 (IST)

מערכות כאוטיות אינן פתורות. ישנם כמה רמזים שיתכן שניתן לתור אותן באופן שונה מאד מהטיפול הנוכחי, אבל למיטב ידיעתי אין פריצת דרך בתחום. אילן שמעוני - שיחה 21:29, 7 בפברואר 2012 (IST)

לא פתורות אנליטית, אבל ישנן תובנות עמוקות בהרבה מרמזים, דוגמת דינמיקה של מושכים וקירובים טובים למדי המאפשרים מידול של המערכת הנדונה. בנצי - שיחה 22:28, 7 בפברואר 2012 (IST)

א. בפקולטות להנדסה המחקר הוא בעל אופי הנדסי או טכנולוגי בעיקרו, ולא פיזיקלי בסיסי. ב. עם זאת, ישנן עדיין סוגיות במחקר בסיסי. למשל, במערכות שבשל גודלן הן מפגינות הן תכונות קלאסיות והן תכונות קוואנטיות (מזופיזיקה ), וזו רק דוגמא אחת. ג. היבטים של יחסות כללית מופיעים כבר באיכונם של לוויינים, בגובה של מאות ק"מ בלבד. בנצי - שיחה 22:28, 7 בפברואר 2012 (IST)

ממה שהבנתי מהשואל הוא מדבר על מכניקה ניוטונית טהורה, ללא עירוב של קוונטים ויחסות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:30, 7 בפברואר 2012 (IST)

ראו גם - בעיית שלושת הגופים. לירן (שיחה,תרומות) 22:40, 7 בפברואר 2012 (IST)

אותיות שמסמלות צורה של דברים

רציתי לדעת, אני זוכר שפעם ראיתי באיזו אנציקלופדיה (בגיל 6 או 7 (אני בן 13)) שיש קשר בין האותיות בשפות שונות לכול מיני דברים. כמו למשל-R הוא כמו צורה של ראש ו-W נראה כמו מים ורציתי לדעת עוד ולראות את כול השאר (וזה מאוד חשוב לי בשביל משהו שאני עושה). חיפשתי בכול האינטרנט ומצאתי רק זבל (כמו פירושי שמות וכאלה) ותהיתי במה תוכל לעזור לי אתה (מר מומחה). בתודה,

אתה מודע לכך שהאלפאבית הלטיני הוא מודיפיקציה של הפניקי, שקרוב מאד לעברית? ג דומה לגמל, ו דומה לוו, ז - לחרב. נון לדג, א לשור (פר מאולף= שור= אלוף בעברית ארכאית) ועוד. הממציא הגאון של האלף-בית הפניקי כנראה חשב גם על עזר-זיכרון זה כחלק משיטת הכתב. אילן שמעוני - שיחה 21:33, 7 בפברואר 2012 (IST)

קודם כול אני מודה לך, אילן שמעוני על העזרה. אבל רציתי לדעת אם אתה (או כול מומחה אחר)יכולים לכוון אותי לטבלה מאורגנת ומסודרת (עם אותיות באנגלית ובלטינית וכול השאר) או לאתר. כי מאוד חשוב לי לדעת על הנושא ולא רק בעברית ובצורה מקיפה (לדוגמה: למה ז' מסמל חרב? הרי חרב מתחילה ב-ח'). שוב תודה רבה,

המילה "זין" משמעותה "כלי נשק", שהוא כמובן חרב. בכל מקרה, כל קשר בין הצורה של אותיות באלף בית האנגלי למילים באנגלית הוא מקרי בהחלט, בדיוק בגלל מה שהזכיר אילן לפני. הכתב הלטיני (והכתבים ברוב השפות במערב, וברוסיה) הוא גלגול של האלף בית הפניקי, הדומה לכתב עברי עתיק. לעומת זאת, שפות אחרות (כמו סינית או יפנית) שומרות טוב יותר על הקשר המקורי בין משמעות הציור למה שהוא מתאר. גם האותיות בכתב העברי המודרני דומות רק במעומעם לסימן המקורי, בדרך כלל. צורתן הוכתבה לאורך אלפי שנים בעיקר על ידי נוחות הכתיבה (וגם יופי) ולא על ידי המשמעות של הציור עצמו. --אלעזר - שיחה 21:59, 7 בפברואר 2012 (IST)

ולשאלתך, ראה אלפבית פניקי. טבלאות דומות עבור שפות מודרניות יהיו כנראה קשקוש מוחלט ולא יותר. --אלעזר - שיחה 22:01, 7 בפברואר 2012 (IST)

עבירות חניה

השאלות מופנות למי שיודע (או שחושב שיודע):

• האם טענת הגנת תום לב עומדת בעניין עבירות חניה?
• האם יש היגיון בכך והאם זה תקין לגמרי, שעיריית תל אביב, תגביל את החניה במקומות חניה בתשלום, עבור תושבי האיזור מהשעה 17:00, ושוללת אפשרות החניה מאורחים שאינם תושבי העיר, למרות ששילמו על החניה? טיפוסי - שו"ת 11:02, 8 בפברואר 2012 (IST)

1. עבירות תעבורה הן עבירות אבסולוטיות לכן אין שם משמעות לתום לב. יש עבירות, למשל נסיעה עם פנס שרוף בשעות החשכה, בהן יש אפשרות טכנית להוכיח שהפנס נשרף תוך כדי הנסיעה, אך זה לא יעזור לנהג, כי מדובר בעבירה אבסולוטית, בה אין חשיבות עם התכוונת או לא.
2. כדי לבדוק את ההיגיון, צריך לשמוע את הנימוקים והמניעים של מי שקבע זאת והם לא מוצגים כאן.

בברכה. ליש - שיחה 20:24, 8 בפברואר 2012 (IST)

לגבי 2: העירייה מקצה חנייה לתושבי העיר (תושבים רוצים להיות מסוגלים לחנות לייד ביתם) - נשמע לי הגיוני. לגבי אורחים מחוץ לעיר - למעשה יש כאן השכרה של מקום חנייה בתנאים שהמשכיר קובע. בשעות שהחנייה לא מושכרת, הם למעשה פולשים למקום החנייה, לא משנה אם שילמו או לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מכיוון שקיים שלט על כל צד של כל רחוב בתל אביב בו החנייה מוגבלת לתושבים בלבד משעה 17:00, קשה לערער על הדו"ח. ליאור ޖޭ • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 12:31, 9 בפברואר 2012 (IST)

אין שום סיבה שאורח בעיר שסוף סוף מצא חניה בכחול לבן בתל אביב, חנה ושילם, יעלה על דעתו שחלה הגבלה מסוג זה, עד שהוא מוצא את הדוח על שמשת רכבו, מבלי יכולת לערער, כמובן. טיפוסי - שו"ת 12:36, 9 בפברואר 2012 (IST)

פעם חנינו לנו בכפר ציורי בטוסקנה, אכלנו פסטה טובה ובשובנו הרכב לא נמצא. פסענו אל תחנת המשטרה וממנה, במשעולים ובכרמים, אל חניון הגרירה המבושם. הקנס היה כפול מכפי שציפינו - כי לא רק שחנינו במקום אסור, גם אפשר להגיע אליו רק אם חולפים דרך תמרור 'אין דרך' (עגול עם מילוי לבן ומסגרת אדומה). מסקנה: אם ברצונך לנהוג כחוק, חובה עליך לעיין בתמרורי הרחוב. שבת שלום, ליאור ޖޭ • י"ח בשבט ה'תשע"ב • 16:37, 10 בפברואר 2012 (IST)

אנחנו בחברה טובה. ותגובה איכותית נוספת מאתר אחר: 32. ברדק בתל אביב

18:39 1/5/2008 מנוחין; בתל אביב יש כל מיני "כחול לבן": 1. אפשר לחנות עם כרטיס חניה עד שעה 19.00 2. אפשר לחנות בכרטיס חניה עד 17.00 3.אפשר לחנות רק לדיירי הרחוב למרות שהמדרכה בכחול לבן. אז אחרי שנסעת את כל הרחוב וסוף סוף מצאת חניה- תחזור ברגל לתחילת הרחוב ותקרא מה כתוב בשלטים. הבנתם את זה??? וכך תמשיך העיריה לכרסם בכיסנו. טיפוסי - שו"ת 17:41, 12 בפברואר 2012 (IST)

מ'זתומרת עבירה אבסולוטית?? 212.29.231.179 12:44, 9 בפברואר 2012 (IST)

עבירה מוחלטת. אם למשל אחת המנורות ברכב שרופה, מבחינת החוק אין כל דרך להתגונן. החוק דורש תקינות הפנסים והאורות בכל עת (גם באמצע הקיץ ב-12 בצהרים). שוטר יכול להתחשב ולא לרשום דו"ח, במיוחד אם יש לך נורית רזרבית ואתה יכול להחליף לבד. גם שופט יכול להתחשב בכל מיני נסיבות. אבל נורית שרופה = עבירה 100%. גם אם תוכיח ששתי דקות קודם יצאת ממוסך ושלושה בוחני רכב אישרו בשבועה ונקיטת חפץ את תקינות כל האורות ברכב בעת שיצא מהמוסך. חזרתי • ∞ • שיחה 21:34, 13 בפברואר 2012 (IST)

זיהוי תמונה

העפלה מחכים לעולים בתל אביב

התמונה משמאל מופיעה בויקיפדיה כתמונה המראה אנשים המחכים לעולים בתל אביב. דא עקא, שברקע נראים הרים לא נמוכים ודי ארוכים. מכיוון שהחוף הוא מימין, הרי שאם מדובר בים התיכון מדובר על מבט דרומה. ההרים יכולים להיות יפו, אבל איני רואה עליהם שמץ של שריד של כנסיית פטרוס הקדוש (יפו) שמראה צריחו שולט על כל התמונות של יפו מכיוון תל אביב, ראו כאן. מנגד, הגם שאני מתקשה למצוא זהות, ישנן תמונות, כמו זאת וזאת, בהן נראית חוף טבריה עם הרים תואמים וכן נראה המבנה העגול המייצג את טבריה. האם מישהו יכול לעזור לי בזיהוי התמונה? מה הם ההרים ומה הוא המבנה העגול? עדירל - שיחה 13:28, 8 בפברואר 2012 (IST)

קשה לי להאמין שמדובר ביפו. הימור פרוע: ההר שרואים ברקע הוא הכרמל, והמבנה הוא חלק מחומת עכו. בברכה, איתמר ק. - שיחה 18:59, 8 בפברואר 2012 (IST)

מצטרף להערכה. האפשרות היחידה מנקודת מבט של חוף והעפלה. בנצי - שיחה 19:14, 8 בפברואר 2012 (IST)

זה נראה יותר כמו צליחת הכנרת מאשר העפלה. Shannen - שיחה 19:58, 8 בפברואר 2012 (IST)

מקור תמונה זו הוא באתר פיקיויקי במקום זה. יש שם אפשרות ליצור קשר עם הנהלת האתר ואולי הם ידעו יותר או שיוכלו להפנות למעלה התמונה. נ"מ • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ב • 22:19, 8 בפברואר 2012 (IST)

גם לי זה נראה כמו עכו עם הכרמל ברקע. ודאי לא תל אביב.שלומית קדם - שיחה 22:58, 12 בפברואר 2012 (IST)

לי זה מזכיר את המגדל הנטוי בטבריה. עידו • שיחה 23:51, 12 בפברואר 2012 (IST)

מדוע הבתים בארה"ב זולים כל כך בהשוואה לישראל?

מדוע הבתים בארה"ב זולים כל כך בהשוואה לישראל? איש השלג - שיחה 18:51, 8 בפברואר 2012 (IST)

זה רחוק מלהיות תאור נכון של המציאות. במרכזי העסקים של הערים הגדולות המחירים, כמו הבתים, מרקיעי שחקים. באזורי הספר זול יותר, משום שהקרקע זולה (יש הרבה ממנה) והבניה עצמה - בדרך כלל בעץ תעשייתי ולא באבן - זולה בהרבה מאשר בארץ. עוזי ו. - שיחה 19:12, 8 בפברואר 2012 (IST)

ז"א הבניה פחות איכותית או שאותה בניה תעלה בארה"ב זול יותר? איש השלג - שיחה 20:10, 8 בפברואר 2012 (IST)

לא הייתי קורא לזה פחות איכותי, זה פשוט סגנון בניה אחר. זו הסיבה שהבתים שלהם נשרפים מהר או נהרסים בטורנדו בקלות. דניאל • תרמו ערך 20:22, 8 בפברואר 2012 (IST)

זה פחות איכותי. לקח לאירופאים מאות שנים להבין שבתים מעץ נשרפים די בקלות אחת לכמה זמן, בייחוד אם יש להם צריחים גבוהים. הם שילמו בעשרות כנסיות שנשרפו עד היסוד עד שהבינו שקתדרלות וביצורים יש לבנות מאבן. תודות למעבר לבנייה מאבן, נבנו ביצורים, טירות ומבצרים חזקים ומרשימים, וכמובן, הקתדרלות הגותיות המופלאות שלולא הבנייה מאבן לא היו שורדות מאות שנים עד ימינו. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:51, 8 בפברואר 2012 (IST)

האמריקאים לא טיפשים. הם עשו שיקולי עלות תועלת משלהם, והגיעו למסקנה שהיתרונות של בנייה מעץ (באקלים המקומי) שווים את זה. דניאל • תרמו ערך 21:14, 8 בפברואר 2012 (IST)

גם אם לבית מעץ יהיה מזל וטורנדו, שריפה או טרמיטים לא יפגעו בבית מעץ, לטווח הארוך באמת מבנה כזה לא שורד (בטח לא לעומת מבנה מאבן). חוץ מזה, שריפה יכולה לפרוץ בהרבה סוגי אקלים, בין אם בגלל חום או בגלל הצתה מכוונת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:19, 8 בפברואר 2012 (IST)

מדבריך אפשר לקבל את הרושם השגוי שמרבית, או אפילו אחוז ניכר, מן הבתים האמריקאים נפגעים מרעות שכאלו. למרבית האנשים לא אכפת אם הבית שלהם ישרוד עוד 100 שנה. שריפות נגרמות על פי רוב ממכשירי חשמל. הן באמת לא קשורות כל כך לאקלים ולא טענתי משהו כזה. דניאל • תרמו ערך 21:22, 8 בפברואר 2012 (IST)

נתחיל מזה שהקרקע לבניה זמינה וזולה יותר. מדובר במדינת ענק, לכן גם התעשייה (כולל תעשיית הבניה) יכולה לייצר בסדרות גדולות מאוד וזה מוזיל את מחירי הייצור על כל יחידה. ולבסוף יש פחות בירוקרטיה - תהליכי אישור בנייה ממושכים מעלים את המחירים. בברכה. ליש - שיחה 20:19, 8 בפברואר 2012 (IST)

ולא לשכוח את עניין הביקוש - אפשר גם בארץ למצוא בתים הרבה יותר זולים מאשר הבתים בתל אביב.יואלפ - שיחה 08:38, 9 בפברואר 2012 (IST)

גז בוטאן

אילו השפעות יש כתוצאה משאיפת גז בוטאן באופן קבוע(פעם בחודש)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיין בבוטאן: 'הוראות שימוש ובטיחות', וביחוד ב-en:Butane#Effects and health issues. בנצי - שיחה 12:11, 9 בפברואר 2012 (IST)

תודה, אבל רוב מה שכתוב שם מתייחס להשפעות זמניות וסכנות מוות. אני יותר מתעניין בהשפעות לטווח ארוך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פירוק לשברים פשוטים

ישנה שיטת אינטגרציה של מנות של פולינומים שקוראים לה "פירוק לשברים פשוטים". הבעיה שאני לא יודע מה לעשות אחרי הפירוק. איך עושים אינטגרציה ל"שבר פשוט":

$\int {\frac {x}{x^{2}+4x+5}}dx$

לא צריך לכתוב "זה רשום בכל ספר מתמטיקה". בספר שלנו מגיעים עד לשלב הזה וכתובים "מכאן כבר ברור". 79.176.193.172 22:14, 8 בפברואר 2012 (IST)

ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 22:57, 8 בפברואר 2012 (IST)

נכנסתי לולאה אינסופית. אני צריך לרשום את הביטוי למעלה כסכום של נגזרת הלמטה +שארית. כלומר: ${\frac {x}{x^{2}+4x+5}}={\frac {2x+4-x-4}{x^{2}+4x+5}}={\frac {2x+4}{x^{2}+4x+5}}-{\frac {x+4}{x^{2}+4x+5}}$. המחובר הראשון כבר ניתן לאינטגרציה. המחובר השני בעייתי וצריך לחזור על התהליך: ${\frac {x+4}{x^{2}+4x+5}}={\frac {2x+4}{x^{2}+4x+5}}-{\frac {x}{x^{2}+4x+5}}$המחובר הראשון כבר ניתן לאינטגרציה. המחובר השני בעייתי וצריך לחזור על התהליך. וככה עד אינסוף. 109.64.195.23 10:28, 9 בפברואר 2012 (IST)

לא סכום של הנגזרת ושארית, אלא צירוף ליניארי שלהן. כתוב ${\frac {x}{x^{2}+4x+5}}={\frac {1}{2}}{\frac {2x+4}{x^{2}+4x+5}}+{\frac {-2}{x^{2}+4x+5}}$. עוזי ו. - שיחה 11:28, 9 בפברואר 2012 (IST)

חדוא- צריך אינטגרל מוזר

מחפש דוגמה די אקזוטית לפונקציה. הדרישות:

• $\int _{1}^{\infty }f(x)dt$ מתכנס לגבול סופי
• $f(x)$ רציפה בכל הקרן
• $\lim _{x\to \infty }f(x)\neq 0$ (או אולי לא קיים בכלל)
• ניתנת לרישום ולא רק לתיאור גרפי.

אני בטוח שזה אפשרי כי אמרו לנו בהרצאות שאפשר לעשות פונקציה עם "משולשים" הלכים ונהיים יותר דקים. אבל אני לא מצליח לכתוב אותה כנוסחה. 79.176.193.172 23:06, 8 בפברואר 2012 (IST)

נגדיר $\ f_{n}(x)=\max(1-n^{2}|x|,0)$. הפונקציה $\ g(x)=\sum _{n=1}^{\infty }f_{n}(x-n)$ מקיימת את הדרישות. עוזי ו. - שיחה 23:33, 8 בפברואר 2012 (IST)

כמדומני, הטור הזה בכלל לא מתכנס. האיבר הכללי לא הולך לאפס. דניאל • תרמו ערך 23:57, 8 בפברואר 2012 (IST)

החלפתי |x/|n^2 ב-|n^2|x. עוזי ו. - שיחה 00:08, 9 בפברואר 2012 (IST)

עדין בעייתי. הפונקציה מקיימת $g(x)\geq 1$. דניאל • תרמו ערך 00:17, 9 בפברואר 2012 (IST)

מתחילים מ-n=1. עוזי ו. - שיחה 00:48, 9 בפברואר 2012 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ברור שאם לפונקציה יש גבול הוא אפס. לכן צריך פונקציה בלי גבול. בחר טור מתכנס, למשל $\sum 1/n^{2}$. כתוב פונקציה שלכל $n\leq x\leq n+1/2n^{2}$ עולה לינארית מ-0 ל-1. לכל $n+1/2n^{2}\leq x\leq n+1/n^{2}$ יורדת לינארית מ-1 ל-0. ובכל מקום אחר מתאפסת. $\int _{1}^{\infty }f(x)dt={\frac {1}{2}}\sum 1/n^{2}<\infty$. אם תבחר רוחב צר אפילו יותר ($1/n^{3}$), תוכל לדאוג גם לכך שהפונקציה אפילו לא תהיה חסומה. דניאל • תרמו ערך 23:47, 8 בפברואר 2012 (IST)

מה דעתכם על $f(x)=sin(x^{2})$. לא הזויה כזאת(לא צריך סדרות בשבילה), אין לה גבול באינסוף, ברור כי היא רציפה ולבסוף האינטגרל $\int _{1}^{\infty }sin(x^{2})dx$ מתכנס. Corvus,(שיחה) 10:08, 9 בפברואר 2012 (IST)

הפונקציה שלי נעלבת מהכינוי "הזויה", אבל זו בוודאי עדיפה. עוזי ו. - שיחה 12:52, 9 בפברואר 2012 (IST)

מהו הים המלוח הכי פחות בעולם?

הבנתי שיש הבדלים ברמת המליחות בין מי הימים בכדור הארץ. איזה ים (או אוקיינוס לצורך העניין) הוא הכי פחות מלוח מבחינת טעם? האם יש ים מסויים שאף אפשר לשתות קצת מהמים שלו והדבר יהיה יותר סביל ממי הים התיכון למשל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוויקי האנגלית יש מפה בנושא, בערך en:Seawater. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מסלולים בפקמן

בערך פק-מן, בפסקה על רוחות הרפאים כתוב ששחקנים מנוסים עשו מסלולים שכאשר משחקים איתם מקבלים מקסימום נקודות בלי לפגוע ברוחות. ארצה לקבל דוגמאות למסלולים כאלו. --77.127.61.143 17:50, 9 בפברואר 2012 (IST)

עכבר (מחשב)

למה עכבר אופטי מתחיל להבהב כשהופכים אותו? זה לא 1500 פעמים בשנייה, אלא משהו כמו 10-20 (כי נאי מצליח לראות את זה). למה זה ככה?109.64.195.23 17:51, 9 בפברואר 2012 (IST)

אני חושב שהוא בודק מפעם לפעם לראות אם כבר החזרת אותו לשולחן. 79.182.202.46 00:05, 10 בפברואר 2012 (IST)

ניסוי יאנג(עקיפה)

אני מבדר על ניסוי העקיפה מסדק בודד. משהו שאני לא מצליח להבין. נאי שולח גל מישורי בקירוב לעבר סדק כך שחזית הגל מקבילה למישור הסדק. איך יתכן "פיזור" של הקרן אחרי הסדק?

מה שמפריע לי במיוחד זה הקטע הבא: שווקטור פוינטינג של האור מכוון לפני הסדק בניצב למישור הלוח ולכן הייתי מצפה שלא תהיה אפשרות שהגל ישנה את כיוונו (אין שום "מומנט" שיזיז לי את וקטור פוינטינג הצידה. ועובדה שאני רואה תמונה מוארת גם לא "מול הסדק"( כמו בתמונה בסריג עקיפה). מה ההסבר? 109.64.195.23 18:45, 9 בפברואר 2012 (IST)

חלק מחזית הגל הפוגע בפתח, מקיים אינטראקציה עם שולי הפתח (או מחסום, הגורם להיווצרות תבנית בעלת מבנה פסים מנוגד). אינטראקציה זו מתבטאת בפיזור, שכן הגל נבלע בחלקיקי החומר המרכיבים את שולי הפתח, ונפלט על-ידם. הגל החדש המתקבל במרחב שמאחורי הפתח, ואשר חזיתו כדורית, הוא תוצאת התאבכות של חלק הגל המתקדם והגל המוחזר-נפלט. שים לב במיוחד, למבנה חזית הגל החודר אל מעבר לפתח, כפונקציה של גודל הפתח. ככל שהפתח קטן יותר (ומתקרב לסדר-הגודל של אורך-הגל) השפעת החלק המוחזר-נפלט משמעותית יותר, וכתוצאה מכך, החזית המתקבלת הינה כדורית יותר, כלומר, העקיפה 'עמוקה' יותר. ראה גם עקרון הויגנס, שהוא עקרון היוריסטי הממחיש את האפקט המתואר. בנצי - שיחה 19:20, 9 בפברואר 2012 (IST)