ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון71

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

צינה ומאיר דיזנגוף[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע באיזו שנה התחתנו? אני לא מוצאת את המידע במרחבי המרשתת. תמרה שיחה 13:33, 21 בינואר 2009 (IST)

"בשנת 1892 עלה לראשונה לארץ ישראל בשליחות הברון רוטשילד, והקים בטנטורה בית חרושת לייצור בקבוקי זכוכית לתעשיית היין ביקבי ראשון לציון וזכרון יעקוב. כעבור שנה יצא לאלכסנדריה שם נשא לאישה את חברתו צינה-חיה לבית ברנר, עמה נפגש לראשונה בז'יטומיר" מקור - [1] --פו-איי - שיחה 11:26, 22 בינואר 2009 (IST)
תודה! תמרה שיחה 20:37, 22 בינואר 2009 (IST)

תמונות צבע ממלחמת העולם ה-1[עריכת קוד מקור]

שלום,אשמח לקבל הפניה לאתר המציג תמונות צבע ממלחמת העולם הראשונה. תודה.Mr.FireFox - שיחה 19:31, 21 בינואר 2009 (IST)

סביר להניח שאלו תהיינה תמונות מעובדות ע"י תוכנה להוספת צבע, כי צילמו אז בשחור-לבן 22:38, 21 בינואר 2009 (IST)
לא מדוייק לא רק בעזרת תוכנה. אמנם צילמו בשחור לבן אבל עוד במאה ה-19 הייתה טכניקה מקובלת ומעולה לצביעה של תמונות אלו. כמו להלן תמונה ממלחמת העולם הראשונה - כניעת ירושלים בצבע. ראו גם תמונה של שיח' בשחור לבן ואותה תמונה לאחר שנצבעה טכניקה זו הייתה מקובלת בצביעה והדפסה של גלויות.--‏Avin שיחה‏ 00:19, 22 בינואר 2009 (IST)
אם אינני טועה, שימוש בטכנולוגיה כלשהי של צילום בצבע נעשה ע"י הצבא האמריקאי כבר אז, עוד בטרם נכנס לשימוש אזרחי. אינני זוכר איפה קראתי על כך, ויש צורך בבדיקה יסודית יותר. דומני שפניה לאחד מהמוזיאונים העוסקים באותה מלחמה יכולה לעזור. בהצלחה, בנצי - שיחה 09:53, 22 בינואר 2009 (IST)
יש לא מעט "תמונות צבועות" במאגר הצילומים של ספריית הקונגרס האמריקני. חפש אולי את המילים "First World War", תעבוד קצת ותמצא בטח דברים מעניינים: http://lcweb2.loc.gov/pp/mdbquery.html תמרה שיחה 20:40, 22 בינואר 2009 (IST)
לגבי הטכנולוגיה של הדפסת תמונות צבע מצילומים שצולמו במקור בשחור לבן ראו בערך פוטוכרום.--‏Avin שיחה‏ 22:53, 22 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה לכם על התגובות,עם זאת - צילום הצבע הראשון נוצר 50 שנה בערך לפני מלחמת העולם הראשונה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94

מדוע לא השתמשו בטכנולוגית הצילום הזאת במלחמת העולם הראשונה?

תודה,Mr.FireFox - שיחה 12:55, 23 בינואר 2009 (IST)

השתמשו. [2]. השאלה היא למה זה לא היה נפוץ? בברכה, --איש המרק - שיחה 09:41, 24 בינואר 2009 (IST)

האם במהלך שינה גובהים ?[עריכת קוד מקור]

האם במהלך שינה גובהים ובכמה ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גדילה מתרחשת גם בשינה, ואולי (לא זוכר) אפילו יותר מבמהלך ערות. לאחר סיום הגדילה, לא גדלים יותר, אבל נוזלים בדיסקים בין-חולייתיים נוטים לצאת מהם במהלך פעילות או חוסר פעילות במנח זקוף ולחזור אליהם במהלך מנוחה במנח אופקי (שכיבה). מכאן שאפשר שבבוקר ימדד אדם כגבוה יותר מאשר בערב אבל למחרת המצב יחזור על עצמו (אותו גובה כל בוקר ואותו גובה כל ערב. עניין של סנטים שניים (נדמה לי), לא יותר. יוסישיחה 20:57, 21 בינואר 2009 (IST)
בילדות ובגיל ההתבגרות באמת יש גדילה מואצת בזמן השינה. בבגרות לא גדלים, אבל כמו שציין יוסי יש כל מיני תיקונים שמתרחשים בעת השינה. מניסוי שערכו בצה"ל הסתבר שפעילות גופנית אינטנסיבית בתנאים של חוסר שינה גורמת לשברי הליכה ושאר פגיעות בעצמות, כי העצמות מתחדשות תוך כדי שינה. מכאן הכלל שחיילים חייבים לישון לפחות שש שעות רצופות כל לילה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:14, 23 בינואר 2009 (IST)

לפי זכרוני גדילה מתרחשת רק בלילה 84.111.21.104 20:56, 26 בינואר 2009 (IST)

פרטצ'י[עריכת קוד מקור]

מה מקור המילה? 193.34.56.1 10:59, 22 בינואר 2009 (IST) there is no clear answer-but what i found is so .it is coming frome the russian, and there it is coming from the word from-chut machliv-and as one can imagine it is meaning something not finish yet .

לעברית זה הגיע מיידיש - פארטאטש (PARTACH) דגש בהברה השנייה. מכאן בעברית פרטץ' ונגזרותיו: פרטצ'יה (מדינת פרטצ'יה), פרטצ'יות ופרטצ'ניק.--‏Avin שיחה‏ 23:25, 22 בינואר 2009 (IST)

הסתברות בכדורגל[עריכת קוד מקור]

במשחק בכדורגל מה הסיכוי לא לקבל גול במשך 10 דקות? והאם התשובה משתנה כאשר הגול לא אמור להתקבל במחצית השניה?--פו-איי - שיחה 11:24, 22 בינואר 2009 (IST)

מכיוון שלא ידועה במדויק ההסתברות להבקעת גול במשחק כדורגל, לא ניתן לענות על שאלה זו. אליבאבא - שיחה 09:14, 24 בינואר 2009 (IST)
כל הנחה הגיונית תתקבל בברכה --פו-איי - שיחה 22:26, 24 בינואר 2009 (IST)
לפי זה, הבקיעו 944 שערים ב-380 משחקים, או 944 שערים ב-34,200 דקות, כך שההסתברות שגול הובקע בדקה מסוימת הוא 0.02, ופי עשרה - 0.2. אז אני מניח שההסתברות לא לקבל גול במשך עשר דקות הוא 0.8. הגמל התימני (צרו קשר) (24.01.2009 22:35)
ההסתברות לשער עולה במידה לא קטנה במחצית השנייה וכן ברבע השעה האחרון בכל מחצית[3]. גמל, החישוב הנכון לשיטתך הוא (0.02 - 1) בחזקת 10, אם כי ההבדל אינו גדול. דב ט. - שיחה 17:41, 25 בינואר 2009 (IST)
אם כל התנאים שווים וסימטרים, המשחק אורך 90 דקות בלבד (ללא תוספות) ואנו מניחים שבשלב מסוים יובקע גול, אפשר להניח שההסתברות לגול בכל דקה נתונה היא 1:90. לפיכך - הסיכוי שלא לקבל גול ב-10 הדקות הראשונות הוא שמונה תשיעיות. אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שגול יכול להתקבל רק ב-45 הדקות הראשונות של המשחק, הרי שזה 1:45 ועל כן הסיכוי שלא לקבל גול ב-10 הדקות הראשונות הוא שבע תשיעיות. לעומת זאת, אם אתה נבחרת סמואה האמריקאית ומולך משחקת אוסטרליה (32-0, במוקדמות מונדיאל 98) - הסיכוי שלא לקבל גול ב-10 הדקות הראשונות שואף לאפס...

ניקוד[עריכת קוד מקור]

אני צריך לדעת איך מנקדים את המילה "לרכב" לדוגמה במשפט אני אוהב לרכב על סוס. תודה מראש. 89.138.155.205 17:37, 22 בינואר 2009 (IST)

לִרְכּוֹב. Easy n - שיחה 18:43, 22 בינואר 2009 (IST)
אכן. למרות שאינני מבין מדוע לשכב ולא לשכוב, או לרכוב ולא לרכב. ברי"אשיחה •• כ"ז בטבת ה'תשס"ט • 21:24, 22 בינואר 2009 (IST)
בניין קל בעברית הוא בניין די מסובך עם שלושה משקלים שונים וכל מיני יוצאי דופן. הניקוד המדויק הוא לִרְכּׁב בחולם חסר. רוב הציבור הוגה לרכב כמו לשכב מהסיבה שציינת לעיל ("אינני מבין מדוע וגו'"). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:12, 23 בינואר 2009 (IST)
דרור, אילו שלושה משקלים? בכל הנוגע לצורת היסוד בבניין קל, תמיד הכרתי את ה"רגילה" (ללמוד, לרכוב) ואת החריג הבודד ("לשכב"). איזה עוד משקל קיים? (ואני לא מדבר על גזרות שבהן צורת היסוד מוטה אחרת, כמו "ללכת" או "לשבת"). טוסברהינדי (שיחה) 13:40, 24 בינואר 2009 (IST)
שלושת המשקלים נבדלים בצורת הבינוני (הווה): משקל פּוֹעֵל (כותב, עומד וכו'), משקל פָּעֵל (ישן, זקן וכו') והמשקל הנדיר פָּעֹל (יכול, ועוד כמה פעלים אחדים במקרא). --ברובדינגנג - שיחה 19:15, 24 בינואר 2009 (IST)
ומה בנוגע לצורת היסוד (שם הפועל)? בכל הדוגמאות שנתת, צורת היסוד היא ה"רגילה" - לכתוב, לעמוד, לישון, אני לא יודע אם אפשר לומר "לזקון" ואין לי בכלל מושג מה שם הפועל של יכול... האם יש הגיון פנימי בכך ש"לשכב" הוא היחיד שמנוקד בתנועת A, או שזה פשוט חריג חסר הסבר? טוסברהינדי (שיחה) 00:17, 25 בינואר 2009 (IST)
אני מודה שאינני יודע. מפתה אותי לומר שזה חריג חסר הסבר, אבל מישהו שמתמצא יותר ממני אולי מכיר הסבר. הצורה "לזקון" נשמעת לי תקינה. לגבי "יכול" - מעולם לא שמעתי ולא קראתי את הפועל הזה בצורת מקור. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:21, 31 בינואר 2009 (IST)

נשיא הרפובליקה הרביעית[עריכת קוד מקור]

מה היה ההבדל בין ראש הממשלה והנשיא ברפובליקה זו? האם כמו הנשיא וראש הממשלה אצלנו, במדינת ישראל? וכיצד זה השתנה לאחר משאל העם שבו אושרה החוקה של הרפובליקה החמישית? אודה גם לפירוט על התפקידים :) תודה... 77.126.178.134 17:54, 22 בינואר 2009 (IST)

פירוט לא רע יש בהרפובליקה החמישית. אלמוג 21:28, 22 בינואר 2009 (IST)

ששת הימים[עריכת קוד מקור]

מה הוא השטח הכולל שנכבש במלחמה ומה היה שטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה? דניאל ב. 20:25, 22 בינואר 2009 (IST)

עיינתי בוויקיפדיה:
יהודה ושומרון - 5,860 קמ"ר
רצועת עזה - 365 קמ"ר
חצי האי סיני - 60 אלף קמ"ר
רמת הגולן - 1,260 קמ"ר
לפני המלחמה - 20,770 קמ"ר
טל"ח, איתי כהן - שיחה 21:21, 22 בינואר 2009 (IST)

זולת, זולתי; בלא, ללא[עריכת קוד מקור]

באשר לזולת וזולתי: מה ההבדל ביניהם? מתי יש להשתמש בראשון ומתי בשני?

באשר לבלא וללא: כנ"ל וכנ"ל. תודה... 77.126.75.142 21:39, 22 בינואר 2009 (IST)

עזרה!![עריכת קוד מקור]

הי, יש לי בעיה: אני צריכה לעשות גרף (ph לטיטרציה) ע"י אקסל. כשאני מכניסה את הנתונים אני מקבלת גרף שמתחיל מימין לשמאל. איך אני משנה את זה שהגרף יהיה משמאל לימין? דרך אגב יש לי ויסטה וזה שונה מהאקסל של xp.(מקווה שהסברתי את עצמי כמו שצריך) תודה מראש רחלי.

הקישור הבא יוכל לעזור לך (: --Rex - שיחה 17:57, 23 בינואר 2009 (IST)
זה לא ממש עזר לי כי כמו שכתבתי יש לי ויסטה ובה האופיס הוא 2007(חוץ מזה שהיא בעברית) תודה בכל מקרה, אבל אולי יש עוד מישהו שיודע להסתדר עם אקסל אני ממש אודה לו. רחלי.
תלצי על הגרף עם הלחצן הימני של העכבר - בתיבת הדו שיח שתיפתח - תבחרי ב'עיצוב ציר' => בלשונית 'אפשרויות ציר' תסמני את האפשרות 'ערכים בסדר הפוך'. להסברים מורחבים בליווי אנמיציות יש לך את האתר הבא. --Rex - שיחה 23:19, 24 בינואר 2009 (IST)

לעומתי[עריכת קוד מקור]

מה פירוש המילה? תודה... 77.126.229.179 12:59, 23 בינואר 2009 (IST)

אנטי תומר א. - שיחה 13:02, 23 בינואר 2009 (IST)
הכוונה למצב שבו שני מוסדות שאמורים לקיים שיתוף פעולה ביניהם מחזיקים בעמדות מנוגדות. למשל "כנסת לעומתית" היא כנסת שרוב חבריה מחזיקים באופן קבוע בעמדה המנוגדת לעמדת הממשלה. בשיטת הממשל הקיימת בארץ הדבר יביא לנפילת הממשלה, אבל יש שיטות ממשל שבהן יכול להתקיים מצב של פרלמנט לעומתי במשך זמן רב. בישראל יכול להיווצר מצב של מועצת עיר לעומתית, כלומר מועצת עיר שרוב חבריה מחזיקים בעמדה המנוגדת לעמדת ראש העיר. זה מצב לא פשוט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:09, 23 בינואר 2009 (IST)

שאלה בסדרות (מתמטיקה)[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה בסדרות (מתמטיקה)

כרטיס גרפי\כרטיס מסך[עריכת קוד מקור]

טוב ישלי כשתי שאלות: האם במסך טלוויזיה LCD קיים כרטיס מסך? השאלה השנייה היא האם ניתן להחליף את הכרטיס הגרפי במחשב iMac של החברה apple. מצפה לתשובה מפורטת,תודה מראש. 85.250.133.88 17:31, 23 בינואר 2009 (IST)

סוג דם O[עריכת קוד מקור]

איך יכול להיות שיש הכי הרבה בעלי סוג דם O הרי גם A וגם B וגם AB דומיננטיים עליו, ההיגיון אומר שה O יהיה הנדיר ביותר, לא ? ניסיתי להבין לפי הערך סוג דם אבל זה לא מוסבר שם (לפחות לא בצורה מובנת לי...) אודה לתשובה פשוטה ונהירה. 79.180.79.168 18:55, 23 בינואר 2009 (IST)

אני לא מומחה לעניין, אבל דווקא כן הגיוני למצוא התפלגות יציבה של פנוטיפ סוג דם באוכלוסיה לאורך זמן. העניין הוא ש A או B לא משתלטים על הגנוטיפ (המטען הגנטי) אלא דומיננטים בהתבטאות (בפנוטיפ) של סוג הדם. ה O עדיין מסתתר שם ובמוקדם או מאוחר הוא יבוא לידי ביטוי בדורות הבאים. במילים אחרות, אם באוכלוסיה ישנם X מופעים של אלל A, ו Y מופעים של אלל B ו Z מופעים של אלל i, [כל עוד אין יתרון אבולוציוני לאחד מהפנוטיפים] אז גם לאחר 30 דורות, באוכלוסיה יציבה בגודלה, יהיו בדיוק אותם מספר מופעים של אללים (XY ו Z ישארו עם אותם ערכים). ולאחר יצירה אקראית של זוגות אללים בכל הפרטים של האוכלוסיה, התפלגות סוגי הדם תראה דומה מאד לזו שהייתה באוכלוסיה 30 דורות קודם. יוסישיחה 20:18, 23 בינואר 2009 (IST)
ואוסיף שהתיאור של יוסי נקרא שיווי משקל הארדי-וינברג (אנגלית: Hardy-Weinberg principle). קריאה נעימה ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ברמה המולקולרית, תהליך התפתחות התא (תא דם אדום, במקרה זה) הוא כזה שבקרומית שלו נוצרת קודם מולקולת בסיס O, ועליה מתפתחים סוכרים מסוג A או B וכו'. ז"א אצל כולם (כמעט) מתפתחת מולקולת בסיס זו (מלבד בסוג הנדיר של סוג 'בומביי' המוזכר בערך שציינת, בו נעדרת גם מולקולה זו). ההסתברות לפתח קומפלקס של בסיס + סוכר כזה או אחר, הוא קטן יותר מאשר ללא. זו גם הסיבה לכך שהצירוף של A + B הוא הנדיר ביותר (שם מדובר בצירוף של לפחות שלושה מרכיבים). בנצי - שיחה 21:33, 23 בינואר 2009 (IST)

"מלך המשיח"[עריכת קוד מקור]

מאז ומתמיד תהיתי: מדוע כותבים את הביטוי הזה כך ? זה לא אמור להיות "המלך המשיח" בעברית תקינה ? ברק שושני - שיחה 19:17, 23 בינואר 2009 (IST)

שים לב למשמעות המקורית של מלך משיח, במובן של מלך שנמשח לפי צו עליון (דרך נבואה למשל). הביטוי האלטרנטיבי שלך, מתאים למשמעות המאוחרת של המילה, זו האפוקליפטית-אוטופית. שבת שלום, בנצי - שיחה 20:01, 23 בינואר 2009 (IST)
אוקיי, אז "מלך משיח"; למה כותבים "מלך המשיח"? ברק שושני - שיחה 20:10, 23 בינואר 2009 (IST)
נדמה לי, וזה מצריך בדיקה נוספת, שבשפה המקראית או אף מעט מאוחר יותר, מלך המשיח = המלך שנמשח. בנצי - שיחה 20:31, 23 בינואר 2009 (IST)
ומעניין לעניין - עד כמה נכונה השמועה על החוזרים בתשובה החבדניקים שקראו לבתם "בהמה" (ברוך הבא מלך המשיח) ולבנם "חמור" (חי מורנו ורבנו) ? אלמוג 20:13, 23 בינואר 2009 (IST)
אתה לא רציני . . . , זה נשמע מופרך למדי. צריך לברר אצל שטרית. בנצי - שיחה 20:31, 23 בינואר 2009 (IST)
בלשון חז"ל יש תופעה של הוספת ה"א היידוע לתואר בלבד בצירוף של שם-עצם+תואר. הדוגמה הידועה ביותר לכך היא "כנסת הגדולה" (ולא: "הכנסת הגדולה"). בהנחה שמקורו של הביטוי "מלך המשיח" בלשון חז"ל, כנראה שמדובר בדוגמה נוספת לתופעה הלשונית הזאת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:57, 23 בינואר 2009 (IST)
תודה על הדוגמה. היא מחזקת את מה שאמרתי. בנצי - שיחה 22:06, 23 בינואר 2009 (IST)
הבנתי... תודה למגיבים Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 10:59, 24 בינואר 2009 (IST)
דוגמא נוספת היא אדם הראשון. גם במקרה זה וגם במקרה של כנסת הגדולה, המילה הראשונה (אדם/כנסת) היא ספק שם עצם ספק שם פרטי, ולכן יש הגיון בצורה (כמו להגיד "יוסי הראשון" או "תל אביב הגדולה"). אני לא יודע אם זה המקרה גם בצורה "מלך המשיח". טוסברהינדי (שיחה) 13:37, 24 בינואר 2009 (IST)
ככל הנראה, אגדה אורבנית בלבד. דוד - שיחה 11:38, 25 בינואר 2009 (IST)
ה"א הידיעה רק במילה השנייה מאפיינת עברית עתיקה: עולם הבא, יצר הרע, וכמו שכתבו למעלה: אדם הראשון. מעניין ששלמה ארצי הלך על זה עם "תחת שמי ים התיכון"... תמרה שיחה 15:42, 28 בינואר 2009 (IST)
יש גם עין הרע.Ewan2 - שיחה 04:12, 29 בינואר 2009 (IST)
אתם מבלבלים קצת בין כמה תופעות. "עֵין הרע" זה צירוף סמיכות, ושם ממילא ה"א היידוע באה רק לפני הסומך. אילו זה היה צירוף של ש"ע+תואר זה היה "העין הרעה" (עברית "רגילה") או "עין הרעה" (בענף מסוים של לשון חז"ל). במקרה של "אדם הראשון", כאן בהחלט אפשר לומר ש"אדם" הוא שם פרטי ("אדם" היה שמו של האדם הראשון, ו"חוה" היה שמה של האישה הראשונה), ולכן כפי שאומרים "יוסף הצדיק" כך אומרים "אדם הראשון". "יצר הרע" היא הדוגמה היחידה שבספק - ייתכן שמדובר בצירוף סמיכות, וייתכן שמדובר בש"ע+תואר על-פי שיטת לשון חז"ל. לגבי "עולם הבא", "מלך המשיח", "כנסת הגדולה" אין לי ספק שמדובר בש"ע+תואר בשיטת לשון חז"ל שתוארה לעיל. ה"יציאה" של שלמה ארצי "ים התיכון" היא החזרה מעניינת של השיטה הזאת לעברית המדוברת, אבל האם הוא היה מודע לכך? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:11, 31 בינואר 2009 (IST)
לא הייתי סומכת על שלמה ארצי בענייני לשון ("אל תהיי כועסת"? "היית אז מצמררת רך את גופי ביד"? "חלב בשפע זה לא אומר נסים"?) תמרה שיחה 20:16, 2 בפברואר 2009 (IST)

מנועי זרם ישר לעומת זרם חילופין[עריכת קוד מקור]

קראתי את כל מה שיכולתי בנושא בויקי העברית והאנגלית, ולא הבנתי האם יש למנוע DC יתרון כלשהו על פני מנוע AC בישומים תעשייתיים, כשמדובר במנועים גדולים של כ 60 kW ו 120 אמפר. אם כך הוא, מדוע יש די הרבה מנועי DC בישומים אלו ? אליבאבא (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

במנועים יש סלילים ובמנועים גדולים יש הרבה סלילים גדולים. במעגלי זרם חילופין, סלילים יוצרים השראות שמביאה לפיגור בתנודה של הזרם ביחס לתנודה של המתח ולכן לירידה בהספק שניתן להפיק ממקור הכוח. ככל שהמנוע יותר חזק וככל שתדירות זרם החילופין יותר גבוהה גדלה הירידה בהספק. במנועי זרם ישר אין את הבעיה הזאת. Easy n - שיחה 15:31, 24 בינואר 2009 (IST)
תודה רבה על התשובה. תדירות זרם החליפין נתונה מרשת החשמל והיא 50 או 60 הרץ. האם יש נוסחה או הערכה עד כמה אובדן ההספק משמעותי ? נראה על פניו ששליטה במהירות מנוע AC פשוטה הרבה יותר מאשר DC. אליבאבא - שיחה 19:44, 24 בינואר 2009 (IST)
אובדן ההספק (נקרא בדרך כלל מקדם ההספק או מקדם הכוח) הוא כאשר זו הזווית בין הזרם והמתח. במקרה של מעגל הכולל סליל בלבד כאשר זו ההתנגדות של הסליל (באוהם), זו תדירות הזרם (בהרץ) ו- זו השראות הסליל (בהנרי). לגבי התנגדות והשראות אופייניות של סלילי מנוע, תצטרך לפנות למהנדסי חשמל. לי אין מושג. Easy n - שיחה 23:44, 24 בינואר 2009 (IST)
הזווית ? אולי הפאזה? איתןשיחה 20:16, 25 בינואר 2009 (IST)
לא פאזה אלא הפרש פאזה שהוא זווית לכל דבר. Easy n - שיחה 23:05, 25 בינואר 2009 (IST)

שאלה בגיאומטריה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#שאלה בגיאומטריה

אונס כיום ביחס לאונס לפני כ-50 שנה ?[עריכת קוד מקור]

שאלתי היא כזאת...

האם מישהו יודע מה הוא היחס הנאנסים\נאנסות בעבר בהשווה להיום ? במידה וכן מהו ? והיכן ניתן למצוא מידע על זה היחס המעניין אותי הוא בין 1950 לבין ימיינו אנו.

בתודה מראש לכל פיסת מידע

זמני טיסה של מטוסי נוסעים[עריכת קוד מקור]

שלום, האם מטוס שטס מניו-יורק לישראל יגיע מהר יותר מאשר מטוס הטס באותה מהירות מישראל לניו-יורק? ידוע לי שהאוויר מסתובב עם סיבוב כדור הארץ ולכן לא אמורה להיות השפעה על כיוון הטיסה ביחס לסיבוב כדור הארץ- השאלה שלי היא האם קיימת החלקה של האוויר בגובה מסוים באופן כזה המשפיע על זמני הטיסה בכיוונים מנוגדים?

תודה, ליאור

התשובה היא בפירוש כן. בטיסות מזרחה לכיוון לישראל יש קיצור משמעותי של זמן הטיסה. למיטב דעתי, ואני מאוד מקווה שאני לא טועה, זה קשור במשטר הרוחות בגבהי הטיסה. ‏Harel‏ • שיחה 14:04, 24 בינואר 2009 (IST)
אם שני המטוסים טסים באותה מהירות ובאותה הדרך - הם יגיעו ביחד. הם לא טסים באותה מהירות בגלל כיווני הרוחות ולא באותה הדרך מסיבותץ שונות. הלכה למעשה - הזמנים אינם שווים. אני לא יודע בוודאות אבל לא נראה לי שזה בגלל סיבוב כדור הארץ. • רוליג - שיחה 14:27, 24 בינואר 2009 (IST)
ראה w:en:Jet_stream#Airplanes. ההסבר נכון גם לטיסות בין ישראל ואירופה ובין ארה"ב, שכן המסלול עובר דרך זרם הסילון הפולארי. Easy n - שיחה 14:42, 24 בינואר 2009 (IST)
הגיע הזמן לעברת את המידע הזה בזרם סילון איתןשיחה 20:13, 25 בינואר 2009 (IST)

לאסטרונומים[עריכת קוד מקור]

כבר שני לילות לפחות שבלילה, במבט מערבה מכיוון ישראל, ניתן להבחין ב"כוכב" בוהק מאוד בגובה קבוע מעל האופק (אולי משהו כמו עשר מעלות זנית, עד כמה שאני מצליח בכלל לאמוד את זה). מה זה?! פרוג'קטור של תחנת חלל?!? ‏Harel‏ • שיחה 14:05, 24 בינואר 2009 (IST)

בחודשיים האחרונים נוגה מופיע אחרי השקיעה בשמי המערב והוא העצם הבולט ביותר בשמים (למעט הירח). אם זה לא זה, אז אין לי מושג. בכל אופן את תחנת החלל ניתן לראות חולפת בשמים אחרי השקיעה ולפני הזריחה, בכל פעם לכ-5 דקות. לוח זמנים למעברים עבור ירושלים ניתן למצוא כאן. Easy n - שיחה 14:35, 24 בינואר 2009 (IST)
אכן, מדובר בנוגה. אבל שים לב לכך שהיא שוקעת די מהר יחסית, מה שמהווה סוג של ראיה לכך שמדובר בכוכב-לכת ולא בגרם מלאכותי או בכוכב. בנצי - שיחה 12:28, 25 בינואר 2009 (IST)
התנועה של נוגה על רקע הכוכבים במהלך יממה היא זניחה לחלוטין ולא ניתנת להבחנה בעין אנושית. השקיעה של נוגה אינה מהירה יותר משל כל כוכב אחר ונגרמת מסיבוב כדור הארץ ולא מהתנועה של נוגה. דוקא לווינים (ותחנות חלל) נעים מהר מאוד על פני השמיים. Easy n - שיחה 16:54, 25 בינואר 2009 (IST)

הגייה וכתיבה נכונה.[עריכת קוד מקור]

לפני מספר שנים לימדו אותי כי לאחר שכותבים את סימן הפיסוק , (פסיק) אין לכתוב מילה שתתחיל באות ו. אך אני רואה במאמרים שאני קוראת או בספרים וכתבי עת, שהרבה מאוד אנשים כותבים , ולאחר מכן את האות ו'. האם אכן זוהי טעות לכתוב , (פסיק) ולאחר מכן מילה שתתחיל באות ו', שתציין ו... (כמו בכבש השישה עשר: ארטיק, וסוכריות , ותות גינה). אשמח לתשובה מהירה ! נ"ב: למה נכון לכתוב דוגמא עם א' ועם ה' ? דוגמא ו- דוגמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובה המלאה נמצאת כאן: ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 4#ו' החיבור אחרי פסיק. לגבי דוגמא/דוגמה, ראה כאן. מקווה שעזרתי, ברק שושני - שיחה 15:51, 24 בינואר 2009 (IST)

כמעט שבירת מפרקת[עריכת קוד מקור]

לפעמים קורה שאני מסובב את ראשי, שפונה קדימה אל אחד הצדדים במהירות (שנגרם לרוב בגלל בהלה או התרגשות) כשאני עושה זאת, אני מרגיש כאבים בצוואר ואני מטה את ראשי חזרה קדימה (כנראה בגלל ריפלקס). אם הייתי ממשיך לסובב אותו במהירות ולחוש את הכאבים, הייתי שובר את המפרקת שלי ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם כל הרצועות והמפרקים בצוואר שלך תקינים, אז סביר שלא תצליח לגרום לו נזק בתנועה מהירה. אם הם לא, אז כל האפשרויות פתוחות. יוסישיחה 07:02, 26 בינואר 2009 (IST)
הכאב נובע מכך שזו הפעלה לא שגרתית ולא נעימה במיוחד של שרירי הצוואר, במיוחד אם השרירים אינם גמישים במיוחד. גם לי לא ידוע על אפשרות לשבור את המפרקת בצורה כזאת. נראה לי שתנועה שגורמת לשבר בעצמות או לקרע ברקמות היא כל כך כואבת, עד שאי אפשר לעשות אותה בלי "עזרה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:50, 27 בינואר 2009 (IST)
זה לא עניין של כאב. למפרקים טווח תנועה מסוים. קשה מאוד לחרוג מטווח תנועה זה ללא אמצעי עזר חיצוניים. גילגמש שיחה 19:53, 27 בינואר 2009 (IST)
או ללא תנאים מוקדמים מתאימים. נזק לרקמה יגרם בהפעלת מאמץ חריג על רקמה נורמלית או בהפעלת מאמץ נורמלי על רקמה אבנורמלית. למשל כתף לאחר פריקה שנותר בה נזק מבני, גם תנועה נורמלית עלולה להוביל לפריקה חוזרת. גם צוואר לא חף מאפשרות של פתולוגיה ללא ביטוי נראה לעין שהופכת אותו פגיע למאמצים נורמלים. יוסישיחה 20:49, 27 בינואר 2009 (IST)
כן, אבל במקרה שהרקמה חולה או פגועה, אפילו תנועה נורמלית תגרום לכאב קשה מנשוא. המפרקים של הכתף הם דוגמה יוצאת דופן, כי החיבור שם ממילא חלש יחסית, ולכן, לפעמים, פריקת הכתף לא מאוד כואבת, לפחות לא מיד. הצוואר זה משהו אחר. שם כל פגיעה תגרום לכאב נוראי. אפילו שריר תפוס בצוואר יכול לשגע, שלא לדבר על משהו רציני יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:45, 29 בינואר 2009 (IST)
לא תמיד. למשל, עצמות אוסטיאופורוטיות לא כואבות לפני שהן נשברות. יוסישיחה 21:08, 29 בינואר 2009 (IST)
ובהשראת רודני דיינג'רפילד, הרשו לי לתת עצה רפואית: אם כואב לך הצוואר כשאתה מזיז אותו ככה - אל תזיז אותו ככה! דניאל צבישיחה 21:22, ד' בשבט ה'תשס"ט (29.01.09)
יש בדיחה כזאת: חולה אומר לרופא: היד כואבת לי בחמישה מקומות. עונה הרופא: אל תלך למקומות האלה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:59, 31 בינואר 2009 (IST)

השתחווה ...[עריכת קוד מקור]

כיצד אומרים, היא השתחווה ? היא השתחוותה ? תודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוא השתחווה, היא השתחוותה, אנחנו השתחווינו. אלדדשיחה 19:30, 24 בינואר 2009 (IST)

מעברון[עריכת קוד מקור]

"מעבָרון" (בין התוכניות בערוצי הטלוויזיה השונים) - מהו המונח המקובל באנגלית? אלדדשיחה 23:33, 24 בינואר 2009 (IST)

לפי wiktionary (הגדרה 4) - filler. אמנון שביטשיחה 23:39, 24 בינואר 2009 (IST)
חן חן! אלדדשיחה 23:55, 24 בינואר 2009 (IST)

מקובה עד ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

מהו המרחק בין קובה לארצות הברית ? מהי העיר הקרובה ביותר אל קובה ? מיאמי ? תודה... 77.127.149.242 00:08, 25 בינואר 2009 (IST)

הצצה פשוטה בכל אטלס מתקבל על הדעת תגלה לך את התשובות. אכן, זוהי מיאמי, ואם נתעלם מהאי Key West, המרחק הוא 168 ק"מ, בקירוב (חישוב לפי קנה-מידה). Cest Tout, בנצי - שיחה 11:08, 25 בינואר 2009 (IST)

האם יש איסור בחוק הפלילי על נעיצת מבטים ברשות הרבים ?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שכאשר אדם נועץ מבט ברשות היחיד זה יכול להיות הצצה. אם בן אדם שנועץ מבטים ממושכים באנשים עובר על החוק ?

אין ספק שזה מציק ופוגע בפרטיות.

אם מצליחים להוכיח שההסתכלות למטרות מיניות ? (במקרה שאותו בן אדם נועץ מבטים באיברים אינטימיים ?).

קראתי בוואלה שבאיטליה מו מישוה בכלא על זה ל-10 ימים על הטרדה מינית. איך החוק מנוסח בארץ ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מעבר לאיסור "לא תנעץ" אין הרבה מה לעשות, וזה מטריד גם אם זה לא למטרות מיניות. אליקים אל-סבון-דאב 17:18, 25 בינואר 2009 (IST)
אני לא בטוח בכך. נעיצת מבטים לזמן ממושך או באופן הממוקד איפה שלא צריך, מהווה חדירה למרחב הפרטי ומהווה פלישה אל תחומו של הפרט, לפחות מבחינה פסיכולוגית. יש לבדוק את ההגדרות המשפטיות של גבולות המותר והאסור בהקשר זה, אם כי מטבע הדברים העניין סבוך טכנית. בנצי - שיחה 19:26, 25 בינואר 2009 (IST)

מתי יח,ט - בברית החדשה: ואם עינך תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך.Ewan2 - שיחה 04:07, 29 בינואר 2009 (IST)

יש דבר כזה בהלכה שנקרא היזק ראייה. לא ידוע לי על מקבילה בחוק האזרחי בישראל, אבל אני מניח שאם מגזימים אפשר להגדיר את זה כהטרדה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:48, 29 בינואר 2009 (IST)
היזק ראייה בהלכה הוא רק כאשר מתבוננים לתוככי רשות היחיד של הזולת. נעיצת מבטים באדם ברשות הרבים, מביכה ככל שתהיה, אינה קשורה כלל לנושא היזק ראייה. מאידך, אם גבר נועץ מבטים באישה ונגרמת לו התעוררות מינית, נחשב הדבר לעבירה על האיסור "ולא תתורו אחרי עיניכם", וכן על האיסור "ונשמרת מכל דבר רע", שמשמעותו - לדברי חז"ל - היא זהירות מהרהורים מיניים העלולים להביא לקרי לילה. ברי"אשיחה •|• ד' בשבט ה'תשס"ט • 09:18, 29 בינואר 2009 (IST)

תכנה חינמית לעריכת וידאו, שלא מגדילה את נפח הקובץ כמו ש-MOVIE MAKER מגדילה[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר? נדב אפשטיין


יש לי ספלייסר ישן, אם אתה רוצה. אליקים אל-סבון-דאב 17:04, 25 בינואר 2009 (IST)

קשר בין עברית ואנגלית ?[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שקיימות כמה מילים דומות בעברית ובאנגלית, ורציתי לדעת אם יש קשר היסטורי במילים האלו בין השפות:

פיסה - PIECE שבע - SEVEN מכונה - MACHINE הוא - HE שש - SIX בסיס - BASIS, BASE סימן - SIGN לגשת - GET

יש עוד כמה מילים, אבל אני לא זוכר אותם כרגע. האם יש קשר היסטורי בין המילים בעברית ובאנגלית ? --כרוזשיחהחידות 17:30, 25 בינואר 2009 (IST)

קשר ישיר תמצא כמובן רק בתקופה המודרנית המאוחרת, ובעיקר השפעה מהאנגלית על העברית, בדומה להשפעתה וחדירתה לשפות אחרות. לגבי המילים שאתה מציין (לפחות בחלקן) כמו גם אחרות, כמו גמל ו-camel, שק ו-sack, ועוד, הסיבה היא אחרת. שתי השפות קיבלו מילים אלה משפה שלישית שהשפיעה על שתיהן, דוגמת השפה היוונית או חדירה כזו או אחרת מהעברית המקראית או הארמית אל הלטינית ומשם לשפות האירופיות היום. היחסים בין שפות אינם חד-ממדיים, לא במרחב השפות, לא במרחב המקום ולא במרחב הזמן. בנצי - שיחה 18:54, 25 בינואר 2009 (IST)
בסיס היא מילה ממקור יווני. משינה היא גם ממקור ארופאי. מילים אלו הגיעו לעברית משפות זרות. ברי"אשיחה •• א' בשבט ה'תשס"ט • 21:03, 25 בינואר 2009 (IST)
אכן, מה שאמרו למעלה. אם אתה רוצה, בימינו אנו יש כל מיני חידושים של האקדמיה שדומים מאוד למילים לועזיות ("להיט" בעברית, לעומת hit באנגלית). כל מקרה לגופו, כלומר, לכל מילה שאתה מציין יש היסטוריה משלה. יש מילים שהדמיון שבהן בין השפות נובע מהשפעת שפה שלישית, כפי שנאמר כאן. יש עניין של מעתק הגאים, ראה דוגמה גמל ו-camel, שהם נקראים בבלשנות זוג מינימלי ("זוג מזערי", אם אתה דוגל בעברית). העיצורים /k/ ו-/g/ מאוד קרובים בהגייה שלהם. ניתן לראות את זה בתוך העברית: למילה "מרגל" פירושים רבים; אחד אומר שזה פועל שנלקח מהאיברים ("עיון" בא מהעיניים, "יידוי" בא מן הידיים, ואז "ריגול" בא מהרגליים), אבל שני אומר שמרגל הוא מרכל, זה עוד אחד מהתפקידים שלו. יש לך זכוכית וזגוגית, שתי דוגמאות מובהקות, שתיהן בשימוש היום. כך גם גמל ו-camel, שהתבצע שינוי קל בהגיית המילה, כשזו עברה משפה אחת לאחרת (אני לא יודע אם זה נקרא פונמה, או שמא אלופון). כך זה בגדול, מדובר בחילופי עיצורים בין משפחות שפות, דרך התגלגלותן של מילים משפה לשפה. דוגמה אחרונה, שלא אפרט עליה: חילופי G ו-W במעבר מילים משפות גרמאניות ללטיניות: war, "מלחמה" באנגלית, הופכת ל-guerre בצרפתית. ותודה למשתמש:אלדד, שהאיר את תשומת לבי על חילופי ה-G וה-W האלה :). אלירן d שיחה 21:28, 25 בינואר 2009 (IST)
דמיון - מקרי או לא - בין מילים אחדות בעבריות ובלשונות אירופיות תואר בקצרה בספר הדקדוק העברי של וילהלם גזניוס לפני יותר ממאה שנים. הנה קישור לעמודים הרלוונטיים:
(אני מצטער על כך שקצת קשה לקרוא בו - אני עובד על שיפורים לזה.) --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:33, 25 בינואר 2009 (IST)
לפעמים מדובר בצירוף מקרים גרידא. ולפעמים משמשת המילה המקורית במשמעות אחת, והמשמעות העכשווית שלה נוספה בעקבות השפות הלועזיות, למשל במילים: לתור, מסכה, וגם מכונה. אם נתיחס למילה "מכונה" כדוגמא, הרי שבעברית המקראית היא נגזרת מהשורש כו"נ במשקל מפעלה, ומובנה "בסיס, כן". בעברית המודרנית, בהשפעת המשמעות הלועזית, נוספה לה המשמעות של מנגנון שמטרתו לבצע פעולה כלשהי. דוד - שיחה 22:27, 25 בינואר 2009 (IST)
מה דעתכם על אלטרנטיבה - אלתר נתיב? חזרתי - שיחה 00:43, 31 בינואר 2009 (IST)
מה דעתכם על כופתאה שנקראת בהודית כוֹ‏פְתָ‏ה? • רוליג - שיחה 01:19, 31 בינואר 2009 (IST)

בקשר ל"ויקיפדיה צעד אחר צעד"[עריכת קוד מקור]

אני חדשב בויקיפדיה וכשקארתי את המדריך לא הבנתיה איך כותבים ערך





ארן - שיחה 18:23, 25 בינואר 2009 (IST)

נסה לשאול שאלות ספציפיות בדלפק הייעוץ. דוד - שיחה 22:22, 25 בינואר 2009 (IST)

לימוד האבולוציה במסגרת תוכנית הלימודים בביולוגיה בבתי הספר בארץ[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מקורות מידע בנושא, לצורך כתיבת ערך. מעניין אותי לדעת מה לומדים ומה לא, איפה לומדים ואיפה לא, האם הייתה התנגדות או תמיכה ומאילו קבוצות. מי יוכל לעזור ? ברק שושני - שיחה 18:29, 25 בינואר 2009 (IST)

על מה בדיוק אתה מבקש לכתוב ערך ? ראשית, קיימת יחידת לימוד כזאת במסגרת תוכנית-הלימודים של משרד החינוך בביולוגיה, אותה תוכל לראות באתר שלהם. לפני כמה חודשים הפניתי לתוכנית זו תלמיד שפנה לכאן בשאלה דומה, מאחר וביקש ללמוד לבחינת הבגרות בביולוגיה כנבחן חיצוני. שנית, שאלת ההתנגדות היא מורכבת. כמובן, שבבתי-הספר הכלליים אין ולא יכולה להיות התנגדות כזו, משום שזו אושרה ע"י משרד החינוך והללו כפופים להוראותיה. אינני מעלה כאן טיעונים מדעיים משום שתורת האבולוציה איננה שנויה במחלוקת מבחינה מדעית. ישנה בעיה במוסדות של המגזר הדתי והמוסלמי. רוב המוסדות הדתיים לא יודו בכך, אבל במידה והנושא נלמד או עולה בצורה כזו או אחרת, 'צצים' הסברים שלא עולים בקנה אחד עם המקובל בעולם המדעי. סוג של תירוצים המוחדרים או מודבקים לנושאי הלימוד כדי להציל היבטים של האמונה הדתית. אני מכיר את העניין מבפנים, 'כלי ראשון' אם תרצה, ואפילו סוחב כוויה משם. אוכל לסייע לך בנושא זה, אבל אז זה חורג ממסגרת זו, ולכן אתה מוזמן לפנות אליי בערוץ האישי. אילן עם ענפים קצת סבוכים יותר מאשר גבוה, אבל גם ממנו אפשר לרדת עם החבל הנכון. תבורך, בנצי - שיחה 19:11, 25 בינואר 2009 (IST)
הכוונה היא לערך התנגדויות לתורת האבולוציה, שאני עובד עליו עכשיו (ואפשר לשלב את המידע גם בערך בריאתנות או תכנון תבוני למשל). השאלה היא יותר לגבי בתי ספר דתיים/חרדים/מוסלמים/נוצרים וכו'. יש לך מקורות מידע כלשהם פרט לאתר של משרד החינוך? חוץ מזה, אשמח לשמוע על הסיפור האישי שלך... אתה יכול להשיב לי גם בדף השיחה שלי או באימייל. תודה, ברק שושני - שיחה 19:19, 25 בינואר 2009 (IST)
אחזור אליך ברגע שאוכל, וגם אצטרף, אם יש מקום. רציתי בכל אופן, להזכיר לך את המקרה של שולמית אלוני שהוכרחה לעזוב את תפקידה כשרת החינוך בזמנו, ע"י ראש הממשלה אז, יצחק רבין, בין היתר, או בעיקר, בשל התבטאותה בנושא אבולוציה ועל משמעותה החינוכית. למרות שדבריה היו הגיוניים מאוד, כל החוגים הדתיים נזעקו, ובראשם ש"ס, שהיו כמובן, חשובים יותר מבחינה קואליציונית. דומני שראוי לציין אירוע זה, מפאת שייכותו לטיבו של הערך עליו אתה עובד. בנצי - שיחה 19:32, 27 בינואר 2009 (IST)

קאטרינה איפה סימני שאלה?[עריכת קוד מקור]

כשקראתי את הספר קאטרינה הבחנתי בסימן שאלה אחד בלבד לאורך כל הספר. בחלק מהמקרים נשאלות שאלות, אך בסופן מופיעה ה"נקודה". האם מישהו יודע מה ההסבר לסימון המשונה? תודה מראש, איתי סי קיו - שיחה 20:36, 25 בינואר 2009 (IST)

הושיעוני נא![עריכת קוד מקור]

אני מחפש זה זמן רב מילון (כמו באתר הזה: http://www.targemni.com/maya/learn/merely/word; רק בעברית) שבו ניתן להזין מילים ואז, מיד לאחר מכן, לשמוע את ההגייה שלהן. עזרו לי בבקשה! תודה, 77.126.102.57 00:47, 26 בינואר 2009 (IST)

יש אתר בשם forvo, שהוא מיזם רב-לשוני להגייה. אין שם מאגר מקיף, אבל אתה יכול לנסות. דוד - שיחה 16:48, 26 בינואר 2009 (IST)
הגייה של מילה בודדת, יש מלא אתרים ברשת. אתר ממש מצויין הוא המילון של גוגל תרגום. יש תוכנה של ביבילון שניתנת להורדה חינם למשך חודש, והיא מסוגלת להקריא כל טקסט נבחר. עצה קצת יותר הזויה, היא דרך לוח הבקרה (תצוגה קלאסית) לבחור ב"דיבור" ובתיבת הדו-שיח שנפתחת יש אפשרות להקליד טקסט באנגלית - כדי לבדוק איך המחשב אומר את זה, לא יצא לי לבדוק את זה, אבל אני מתאר שההיגוי רחוק מלהיות תיקני. --Rex - שיחה 17:35, 26 בינואר 2009 (IST)

על הקרבות העקובים מדם של יוני-יולי 1945 במלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור]

היכן אני יכול למצוא מידע על הלחימה העיקשת והעקובה מדם שהתקיימה בין הצבא היפני לצבא ארה"ב בחודשים יוני-יולי ותחילת אוגוסט 1945, כשרק הטלת שתי פצצות אטום הצליחו להכריע את הלחימה? 132.66.100.61 11:56, 26 בינואר 2009 (IST)

כתוב על כך מעט בהמערכה באסיה ובאוקיינוס השקט#פצצת האטום וכניעת יפן. זכור לי שנגד ארה"ב הוטלה ביקורת שלא היה צורך בהפעלת כך כה רב, אך לא זכורים לי פרטים מדויקים. דוד - שיחה 16:45, 26 בינואר 2009 (IST)

מיבנה הפנימי של הלב ![עריכת קוד מקור]

מהו תפקידה של המחיצה השרירית הבלתי חדירה ?

"בין צד שמאל לצד ימין של הלב מפרידה מחיצה (septum), שתפקידה למנוע התערבבות של דם עשיר בחמצן בצד שמאל עם דם עשיר בפחמן דו-חמצני בצד ימין." (ויקיפדיה, ערך לב). דוד - שיחה 16:41, 26 בינואר 2009 (IST)

מי הכניס את אמיל זולא לכלא? הצרפתים? טעות, אנחנו![עריכת קוד מקור]

לפי הידוע לי, אמיל זולא נמלט לאנגליה מיד כאשר נגזר דינו להכנס לכלא. הוא חזר לצרפת רק לאחר שגזר דינו בוטל. כך גם ידוע לכל מי שיקרא את הערך אודותיו בויקיפדיה (אנ'). אולם משום מה בערכי התאריכים השנתיים (1898 (אנ')) והיומיים (23 בפברואר (אנ')). מעלים על נס את "יום כניסתו לכלא". כך בעברית וכך גם באנגלית. יש לי הרגשה שאני מפספס פה משהו, אני מתקשה להאמין שזוהי טעות. --Rex - שיחה 18:49, 26 בינואר 2009 (IST)

הוא הורשע ב-23 בפברואר איתןשיחה 23:03, 26 בינואר 2009 (IST)
הערך על זולא באנגלית מוסר גרסה מבולבלת משהו בנושא זה:

Zola was brought to trial for criminal libel on 9 June 1899, and was convicted on 23 February, sentenced, and removed from the Legion of Honor. Rather than go to jail, Zola fled to England. Without even having had the time to pack a few clothes, he arrived at Victoria Station on 19 July. After his brief and unhappy residence in London, from October 1898 to June 1899, he was allowed to return in time to see the government fall.

ממה שאני מבין מזה, הוא נמלט אחרי שהתחיל המשפט אבל עוד לפני שנגזר דינו (מהלך הגיוני). דב ט. - שיחה 23:18, 26 בינואר 2009 (IST)
הערך האנגלי מבולבל. היה כנראה ערעור במאי 1898, הערעור נדחה ליולי, וב-18 ביולי זולא ברח איתןשיחה 23:24, 26 בינואר 2009 (IST)
אכן, שריד להשחתה ישנה [4] שלא שוחזרה כיאות. דב ט. - שיחה 23:38, 26 בינואר 2009 (IST)
דב, כדאי שתתקן גם באמיל זולא ובפרשת דרייפוס איתןשיחה 23:54, 26 בינואר 2009 (IST)

ישראל, דב וכל המעורבים חדי העין - כל הכבוד! --‏Karpada‏ 17:27, 1 בפברואר 2009 (IST)

בס"ד : שלום אני זקוק לעזרה הקשורה בגנאלוגיה (יוחסין)[עריכת קוד מקור]

בס"ד ב' שבט התשס"ט אנא עיזרו לי למצוא מידע על רבי יעקב קאפיל איש ליפשיץ בכבוד רב דורון חיים הולצברג dch250@gmail.com

כדאי מאד להיעזר בבית התפוצות. יש להם שם אנשים שעוסקים בדיוק בזה. תמרה שיחה 15:45, 28 בינואר 2009 (IST)

טגלאש[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר את האופן שבו נכתב שם העיר בעברית? אביעדוסשיחה 21:15, 26 בינואר 2009 (IST) התעתיק הזה הוא נכון. טגלאש עם צרה מתחת ל "ט".Ewan2 - שיחה 03:49, 29 בינואר 2009 (IST)

בית המקדש[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מה קרה לחפצים אשר היו בבית המקדש לאחר הריסתו? 89.138.30.106 22:53, 26 בינואר 2009 (IST)

ספר מלכים:
(יג) וְאֵת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית ה' וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית ה' שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְּׁתָּם בָּבֶלָה:
(יד) וְאֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ:
(טו) וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים:
(טז) הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם הָאֶחָד וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית ה' לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה:
(יז) שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אמה אַמּוֹת וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה:" (מלכים ב, כ"ה)
דוד - שיחה 10:45, 27 בינואר 2009 (IST)
ראשית, יש להבדיל בין הריסת (או בשם המוכר יותר - חורבן) בית המקדש הראשון, לחורבן הבית השני. הראשון מוזכר במקרא, השני מוזכר בספרות חז"ל בספרות הרומית ועוד. לאיזה חפצים בדיוק אתה מתכוון? הבית הוחרב נשרף ונהרס, כלי המקדש - כמו המנורה וארון הברית, יש תאוריות ואגדות רבות ומשונות. הצד השווה שבפועל אף אחד לא יודע עדיין היכן זה. אחרת הם מזמן היו מוצגים במוזיאון. --Rex - שיחה 13:08, 27 בינואר 2009 (IST)
ישנן תיאוריות שונות אודות גורלם של כלי המקדש. המפורסמות ביותר גורסות כי הכלים קבורים בהר הבית או שהם גנוזים אי-שם במרתפי הוותיקן. אף אחד עוד לא בדק תיאוריות אלו אז אני לא יכול להגיד לך היכן נמצאים הכלים. אני כן יכול להגיד לך שדווקא תעלומה זו היוותה השראה לסיפורים רבים, כדוגמת הסרט שודדי התיבה האבודה מסדרת אינדיאנה ג'ונס. אביעד 299 - שיחה 21:20, 28 בינואר 2009 (IST)

ש סופית בחיתית ומלכים חיתיים[עריכת קוד מקור]

עיון קצרצר במלכי החתים מעלה שכל שמות מלכי החיתים נגמרו ב-ש. אבל עיון בערך על השפה החתית בויקיאנגלית (w:en:Hittite language) בעיקר בפסקה על הפונולוגיה, מעלה שבכלל לא הייתה להם ש, מה גם שבכל הערכים על המלכים הנ"ל בויקיאנגלית אין s סופית (וגם ה-ש-ים באמצעי המילים מוחלפים ב-s). אבל כן כתוב בערך ש-/s/ סופית הייתה שכיחה מאוד. לשנות את ה-ש ל-ס? להוריד אותה לגמרי? להשאיר כך כי יש איזה שטיק שפספסתי? מישהו יכול להושיע? סתם עומרשיחה 22:59, 26 בינואר 2009 (IST)

אני לא מומחה לשפה החיתית, אבל אם אינני טועה הסיומת aš- היא סיומת יחסת נומינטיב (יחסת נושא) בחיתית. במצבים מסוימים הסיומת מתקצרת ל- š- בלבד. יש כאלה שכותבים את שמות המלכים החיתיים ביחסת נומינטיב, ויש כאלה שמשמיטים את סיומת היחסה. לכן יש כאלה שכותבים "חתושילי" וכאלה שכותבים "חתושיליש". הדבר דומה לסיומת os- ביוונית קלאסית - יש כאלה שכותבים "פיליפ" ויש כאלה שכותבים "פיליפוס", השאלה היא אם כותבים את השם עם הסיומת הדקדוקית או בלעדיה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:35, 27 בינואר 2009 (IST)
שמח שחזרת!
הסברת טוב את אי-האחידות, אבל מה עם זה שאין ש בחתית? סתם עומרשיחה 23:44, 27 בינואר 2009 (IST)
ההנחה המקובלת היום במחקר היא שהיה עיצור מקביל לשי"ן בחיתית. החיתים השתמשו בכתב יתדות שמלכתחילה לא נועד לכתיבת חיתית, ועל-פי ההערכות, הם השתמשו מטעמי נוחות בסימונים המקבילים לסמ"ך בשפות אחרות כסימונים לשי"ן שלהם. זה קצת דומה לסימון של שי"ן בהונגרית. ברוב השפות S מסמן את העיצור המקביל לסמ"ך, אבל בהונגרית הוא דווקא מסמן שי"ן (וכדי לסמן סמ"ך הם כותבים SZ). אם תשאל איך אפשר לדעת את כל זה - אני מניח שההערכות האלה מתבססות על תעתיקים של שמות חיתיים לשפות אחרות שדוברו באזור (באזור הזה היו כמה שפות שונות שנכתבו בשיטות שונות, ולפי כמות החומר הכתוב שהם השאירו, הם היו ממש גרפומנים. באוגרית מצאו אפילו מילונים). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:23, 28 בינואר 2009 (IST)
תודה. כדאי לתקן בויקיאנגלית (עם הוספת סימוכין, כמובן). סתם עומרשיחה 02:03, 29 בינואר 2009 (IST)
אני לא יודע אם כדאי לתקן שם. זה בטח עניין של קונבנציה איך מתעתקים - לפי הכתיב או לפי ההגייה המשוערת. יש תעתיק מוסכם לאותיות לטיניות, וכיוון שעברית נכתבת באלפבית לא-לטיני, הבעיה פחות קריטית. לנו, לעומת זאת, יש בעיה עם שמות ערביים - האם לתעתק לפי המרת אותיות מוסכמת או לפי ההגייה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:31, 29 בינואר 2009 (IST)
כוונתי הייתה לתקן את טבלת העיצורים. אם זה /ʃ/ אז לא יכול להיות שבטבלה כתוב /s/. סתם עומרשיחה 14:01, 30 בינואר 2009 (IST)
ממה שהצלחתי לדלות באינטרנט, שאלת הקריאה הנכונה, אם היא s או ʃ (בשיטה האמריקנית: š), שנויה מאוד במחלוקת, וכיום הכף נוטה דווקא לטובת התומכים ב-s. בלימודי באוניברסיטת ת"א שמעתי את המרצים אומרים "חתושיליש" ולכן הם כנראה מתומכי ה-ʃ, וזו כנראה הסיבה לפער בין ויקיפדיה האנגלית לוויקיפדיה העברית בעניין זה. אם תרצה, אנחנו צרי-הקצה והם רחבי-הקצה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:21, 2 בפברואר 2009 (IST)

בבקשה חומר בעברית. הריק שנוצר בקנה בזמן פליטת כדור ונועל את המכלול ע"י הריק[עריכת קוד מקור]

מידע בעברית

למיטב ידיעתי, אין חיה כזו. תאור חלקי מאד של מנגנון הירי בנשק חצי אוטומטי ואוטומטי מופיע ברובה. אולי כדאי שהשאלה תתיחס לכלי נשק ספציפי, שכן המנגנונים אינם זהים בכל הרובים והאקדחים. יוסישיחה 01:08, 27 בינואר 2009 (IST)
לא נוצר שום ריק בקנה ולו בגלל שהקנה איננו אטום. גילגמש שיחה 19:54, 27 בינואר 2009 (IST)

שאלה לגבי אף הכלב[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע ממה עשוי האף של הכלב? הרי זהו לא עור.. שאלה נוספת - למה האף דווקא שחור אצל כל הכלבים? יש לזה הסבר? תודה, ‏miniature‏ • שיחההדף האדום 01:25, 27 בינואר 2009 (IST)

זה דווקא כן עור, והוא שחור כי הוא מכיל הרבה פיגמנטים. ראה גם כאן. ברק שושני - שיחה 15:57, 28 בינואר 2009 (IST)
ראה גם: Cats That Look Like Hitler - חתולים עם בעיה דומה. הידרו - שיחה 04:19, 29 בינואר 2009 (IST)

האם יש תאוריה המצדיקה מציאות אובייקטיבית ?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שלאחרונה זה לא פופולרי, ובכל זאת, נראה לי שכולנו יודעים את זה... אבל האם יש לכך הוכחה לוגית כלשהי ?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מודה שלא כל כך הבנתי את השאלה. מהי "מציאות אובייקטיבית" ? מה כולנו יודעים ומדוע הוא לא פופולרי לאחרונה ? והאם אתה מחפש תאוריה או הוכחה ? (אלה שני דברים שונים). ברק שושני - שיחה 13:00, 27 בינואר 2009 (IST)
הכוונה היא למציאות שאינה תלויה במתבונן. מציאות שלא אני יוצר. זה לא פופולרי בגלל כל הפוסט מודרניסטים למיניהם, אבל לא משנה, זה לא לגופו של עניין. והכוונה כמובן לתאוריה מוצלחת... הוכחה, במילים אחרות. (: תודה מראש ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראשית, נא חתום כמקובל בסוף פנייתך, או לפחות הזדהה. שנית, בדיוק עמדתי להכניס את תשובתי להלן, כשהתנגשתי בעדכון שלך, אבל הדברים רלוונטיים עדיין: השואל כנראה מתכוון למציאות או תצפית שקיומה אינה תלויה בתהליכי ההכרה אצל הצופה או החווה. שאלה קשה, מאחר והתובנות כולן הן פרי קיומה של ההכרה. עם זאת, חשוב על המשמעות של קיומה של קורלציה בין תצפיותיהם של מספר רב של צופים. נניח שבאי מסוים חיים מיליון אנשים, ואצל כולם חוש הראיה תקין. נבצע עתה סקר בין כולם עם שחר, כשהשמש זורחת. דומני שכולם יצהירו על כך שהשמש אכן זורחת, ולא תהיה התפלגות של תשובות שונות (למעט הטעיות מכוונות). זוהי דוגמה לקורלציה בין מספר רב של תצפיות על תופעה נתונה. קורלציה מסוג זה יש לה משמעות מבחינת קיומה של מציאות אובייקטיבית (בהנחה כמובן שהצופים אינם מתואמים ביניהם או תלויים זה בזה בדרך כלשהי). ועוד הערה קטנה, גישות רבות הקשורות בפוסט מודרניזם סובלות מבעיות קשות של תקפות, אבל זה כבר סיפור אחר. בנצי - שיחה 14:21, 27 בינואר 2009 (IST)
הי בנצי, שמי אסף ואני חדש כאן, מצטער שלא הזדהיתי קודם. ולעניין- האם כדי לחשוב על קורלציה לא צריך לחשוב קודם את המחשבה (הדי מתבקשת מאליה) שלכל הפחות אותו איש ואותם אנשים הם אמיתיים ואובייקטיביים ? נראה לי שבבסיסה השאלה שלי היא כזאת: האם יש הוכחה פילוסופית, מעבר לאינטואיציה והגיון בריא (שאין לזלזל בהם) שזה לא הכל בתוך הראש שלי ?
קודם כל, אין דבר כזה "הוכחה פילוסופית". הפילוסופיה לא מוכיחה שום דבר וזה גם לא תפקידה; היא רק מעלה השערות. הוכחות חד-משמעיות קיימות אך ורק במתמטיקה. התחום היחיד פרט למתמטיקה שיכול להגיד לנו משהו קונקרטי על היקום הוא המדע, וגם שם - אין באמת "הוכחות" אלא רק הפרכות (תאוריה נחשבת "נכונה" אם היא מספקת ניבויים שתואמים את המציאות, ולא נערכו שום ניסוי או תצפית שיפריכו אותה). ובכל מקרה, אני לא חושב שיש הוכחה למה שאתה מבקש, או אפילו שיכולה להיות הוכחה. סתם לדוגמה, אין לך שום דרך לדעת אם אני ובנצי אנשים אמיתיים או שאנחנו תוכנת מחשב מאוד מתוחכמת. את המשל הזה אתה יכול להחיל על החיים עצמם: אין לך שום דרך לדעת שהאנשים (או היצורים החיים בכלל) שאתה פוגש הם באמת ישויות בעלות תודעה. לכן השאלה אם הן חוות את אותה מציאות היא חסרת משמעות; קודם כל תוכיח שהן חוות מציאות כלשהי בכלל. ברק שושני - שיחה 15:11, 27 בינואר 2009 (IST)
שלום, אסף. לגבי הזדהות - הוסף 4 פעמים ~ בסוף פנייתך, וכך תופיע חתימתך. אמרתי שהבעיה קשה, אבל גם נתתי כיוון לחמוק ממנה. הטיעון שלי איננו מבוסס על תפיסתו של היחיד את סביבתו או על תפיסתם של יחידים זה את זה, אלא על הכיוון ש'תפיסתם' זו, תהא אשר תהא, מצביעה. ובהמשך לדבריו של ברק: הבעיה איננה בהגדרת תפקידה ובמהותה של פילוסופיה, אלא בעובדה שכל המבחנים הלוגיים שבבסיסה תלויי הכרה אנושית הם. כך גם עם רעיונות מתימטיים; מתימטיקה איננה מוכיחה דבר לגבי הטבע. הקשר בין רעיונותיה לבין תופעות בטבע הוא בעצם שאלה פיזיקלית. באשר לצורך בתודעה - תקפותן של טענות על המציאות חייבת לנבוע בדרך שאיננה תלויה בהכרה, לפחות ברמה של היחיד. למרות שגם תובנה זו הינה תלויית הכרה, בכל זאת, שונה היא. ככל הידוע, אין לצמחים תודעה, ובכל זאת ניתן להבחין ב'כיוונים' בתגובותיהם, כמו למשל, צמיחה כלפי כיוון השמש, מקומם של התאים המגיבים לאור בעלה, ועוד. כמו בדוגמת השמש, אם מאה אנשים ישבו תחת עצי תפוחים, ועל ראשי כולם יפול תפוח, אמנם לא כולם יהפכו לניוטון, אבל כולם יעידו שהתפוח נפל על ראשם ולא למשל, שראשם נמשך לעבר תפוח. כלומר, אני טוען שיש 'דבר מה' קובע-תקפות ברגע שהוא אינו מבוסס על הכרתו של היחיד, אלא על קורלציה של רבים (היבט אחר הוא מבחן ההדירות, עליה מבוססת יכולת ההפרכה החשובה ביותר, ביחוד בפיזיקה). הדיסציפלינה היחידה שעושה זאת, ולומדת לעשות זאת כל העת, היא דווקא פיזיקה, ובתור שכזאת היא איננה עוד תחום-דעת, אלא התשתית הפנומנולוגית של התובנות כולן, גם אם בעת הזאת עדיין לא בגרנו די כדי להביא תחומי דעת רבים לרמת מבחני תקפות גבוהה דיה. אינני מתיימר לטעון שקורלציה היא הוכחה 'מלאה', אבל רציתי שנראה בה חומר למחשבה באשר למשמעותה. בנצי - שיחה 19:26, 27 בינואר 2009 (IST)

לא תיתכן הוכחה 'אובייקטיבית' למציאות, שכן כל הוכחה כזו מתקבלת על־ידי תודעה כלשהי, והטענה כי ידיעת דבר מעידה על מציאותו אינה יכולה לקבל אישוש לוגי ישיר וכל נסיון לאישוש כזה כרוך בטיעון המניח את הטעון הוכחה. לדוגמה, אם אתה נמצא בחדר ורואה כיסא, כדי להוכיח באופן לוגי שאתה רואה כיסא ממשי אתה נדרש למהלך הלוגי הבא:

  1. חושי ותודעתי קולטים כי יש כיסא בחדר
  2. חושי ותודעתי מכירים במציאות אובייקטיבית כלשהי
  3. לכן, יש כיסא בחדר.

וטיעון זה, בניכוי משתנים לא רלוונטיים, הוא:

  1. חושי ותודעתי קולטים משהו.
  2. המשהו הזה הוא המציאות.
  3. לכן, חושי קולטים את המציאות.

בכל צורה שלא תסובב את זה, אתה חייב להניח את הטעון הוכחה.

מוצא אפשרי מכך הוא קביעת חוקים לגבי בחינת הנחות יסוד, המובעות בלי שתהיה אפשרות להפריך או לאשש אותן — כלומר, קביעת כללי בדיקות אחריתיים. לדוגמה:

הנחת יסוד היא הנחה שאינה סותרת את עצמה ושום מהלך לוגי תקין הנובע ממנה אינו מביא לסתירתה (או, בפרפרזה על אריסטו: אמת היא השערה שעדיין לא הופרכה).

מצויד בקביעה זו, אינך יכול לקבוע שמשהו קיים באופן 'אובייקטיבי', אבל אתה יכול לכונן קביעה כזו כהשערה שלא הופרכה (בניגוד, לדוגמה, לטיעון הפוסט-מודרניסטי הבסיסי, הכרוך בסתירה פנימית). אליקים אל-סבון-דאב 17:41, 28 בינואר 2009 (IST)

זה טיעון מצויין לדעתי, אליקים. הוא בעצם הפוך לספקנות, שקובעת שכל עוד לא הוכח משהו אין לי סיבה להאמין בו. אני בכל אופן משתכנע ממנו יותר, כי הוא תואם את השכל הישר. הרי כל טיעון המטיל ספק בשכל הישר צריך להסביר גם למה אנחנו באופן אינטואיטיבי חושבים משהו לגמרי הפוך ממנו, ורובם לא ממש עושים את זה. מצד שני זה אומר שאני צריך להאמין בהרבה דברים, לא? אלוהים הוא טענה שלא הופרכה (מצד שני- הוא מלא בסתירות פנימיות), חייזרים הם גם טענה שלא הופרכה...

אתה יכול להסביר לי מה הסתירה בטיעון הפוסט מודרני הבסיסי? 89.0.202.36 17:58, 28 בינואר 2009 (IST) (אסף)

אלוהים הוא השערה שלא הופרכה, אך עדיין לא הוצגה השערה משכנעת לקיומו. כל הטיעונים לקיומו של אלוהים בעל מובן כלשהו (כלומר, עם תכונות או מהות הניתנת להגדרה) כרוכים בסתירה פנימית ולכן נופלים.

בפועל, ניתן לומר על כל דבר שהוא השערה שלא הופרכה, מחייזרים ועד שפן עם חמש רגליים. אבל אמירה כזו היא ריקה, שכן אי אפשר להוכיח טענה נגטיבית. לדוגמה, לאמירה "יש שפן עם חמש רגליים" או "לא ניתן להראות כי אין שפן עם חמש רגליים" אין ערך, שכן איש אינו יכול להוכיח באופן מוחלט שאין שפן עם חמש רגליים. לכן, ההנחה ה'סתמית' היא תמיד שדבר אינו יכול להתקיים אלא אם כן ניתנה הוכחה לקיומו והוכחה זו טרם הופרכה או הוכחה כשגויה.

לגבי פוסט-מודרניזם: הנחת היסוד של האידאה הפוסט מודרניסטית היא שאין "מציאות" מסוימת אלא רק תפישות שלה (לדוגמה, מתוך הערך, הטיעון ש"השפה מייצרת את המציאות"). אבל טיעון זה כרוך בסתירה פנימית בסיסית, שכן השימוש במילה "מציאות" מניח בהכרח שיש מציאות מסוימת. כלומר, אם הטיעון הוא:

  1. מה שקיים [אולי] אינו קיים

מוטמעת בו ההנחה כי "קיים" הוא משהו שיש לגביו הסכמה מוחלטת ושיש לו הגדרה ברורה. אחרת, אין משמעות לטיעון שדבר אינו קיים. לכן, אתה יכול לפנות לאחת משתי דרכים: לשוב לפילוסופיה רציונלית ולדחות את ההנחה הפוסט-מודרניסטית:

  1. מה שאינו קיים אינו קיים

או לנסות לקיים אותה באמצעות האמירה:

  1. דבר כלשהו אינו דבר כלשהו

או, ליתר דיוק, מאחר שגם "אינו" הוא איבר מציאות:

  1. דבר כלשהו דבר כלשהו דבר כלשהו

מובן כי עם האחרון אי אפשר לעבוד באמת וכדי להיחלץ מהדרך ללא מוצא הזו הפוסט-מודרניזם דבק למעשה ברעיונות אפלטוניסטיים-מיסטיים. אליקים אל-סבון-דאב 10:02, 29 בינואר 2009 (IST)

מה אומרת המילה?[עריכת קוד מקור]

ציטוט מתוך ספרה של שפרה ברוכסון, "ספרים וקוראים": "- חלוקה סטטיסטית של נושאי דפוסי העריסה שפורסמו באיטליה מוכיחה ש- 78% מהם התרכזו בארבעה נושאים: התנ"ך, משנה ותלמוד, ליטורגיה ופוסקים." מה זה ליטורגיה? Anonymous - שיחה 13:31, 27 בינואר 2009 (IST)

כמה טוב שיש אנציקלופדיה שניתן לקרא בה את הערך ליטורגיה. דניאל צבישיחה 13:43, ב' בשבט ה'תשס"ט (27.01.09)
כמה רע שליטורגיה זה דף הפניה שגוי (עוד מעט אתקן). הכוונה לתפילות במובן הרחב - בהקשר הזה: סידורים, ברכונים, מחזורים וכדו'. דניאל צבישיחה 13:46, ב' בשבט ה'תשס"ט (27.01.09)
קראתי את הספר. היא מתכוונת לספרי תפילה, בעיקר סידורים כמדומני. ‏DGtal‏ 15:15, 27 בינואר 2009 (IST)

חוש הומור מקברי[עריכת קוד מקור]

מה פירוש המשפט? תודה... 77.126.109.217 19:22, 27 בינואר 2009 (IST)

חוש הומור אפל, בעיקר בעניינים הקשורים למוות. אין לנו עדיין ערך עליו בעברית, אבל ניתן לקרוא את הערך Macabre באנגלית. דניאל צבישיחה 19:27, ב' בשבט ה'תשס"ט (27.01.09)

שאלה:[עריכת קוד מקור]

חופש הדיבור - אין פירושו החופש לצעוק "שריפה" באולם תיאטרון הומה אדם - מי אמר זאת? תודה... 77.126.109.217 20:02, 27 בינואר 2009 (IST)

אוליבר ונדל הולמס הבן, ובוויקיפדיה האנגלית אפילו כתבו על Shouting fire in a crowded theater. דניאל צבישיחה 20:56, ב' בשבט ה'תשס"ט (27.01.09)

קריינא דאיגרתא איהו להווי פרוונקא[עריכת קוד מקור]

ובעברית ? בברכה, 77.126.191.74 20:56, 27 בינואר 2009 (IST)

הביטוי הוא כמובן בארמית: איגרתא = איגרת; פרוונקא = שליח; והתרגום לעברית הוא: קורא האיגרת יהיה בעצמו השליח. בנצי - שיחה 22:07, 27 בינואר 2009 (IST)
ומובנו: מי שמעלה את ההצעה, (ראוי ש) הוא יהיה זה שיבצע אותה. דוד - שיחה 08:27, 28 בינואר 2009 (IST)
דיוק קל: קורא האיגרת - הוא יהיה השליח (לא כתיב קריינא דאיגרתא להוי גרמיה פרוונקא). המשמעות כדברי דוד. ברי"אשיחה •|• ד' בשבט ה'תשס"ט • 09:11, 29 בינואר 2009 (IST)
מה ההבדל בין "הוא יהיה" לבין "יהיה בעצמו" ? בנצי - שיחה 19:00, 29 בינואר 2009 (IST)
מילולי בלבד. כמו ההבדל בין "he will be" ל-"will be himself". הנחתי שהמשתמש ששאל אינו מבין כלל ארמית, והעדפתי להצמד לתרגום המדויק ביותר. ברי"אשיחה •|• ה' בשבט ה'תשס"ט • 19:09, 29 בינואר 2009 (IST)

תוכנת משו"ב[עריכת קוד מקור]

אין בויקיפדיה ערך לתוכנת משוב.

כל הפרטים: mashovstudent[shtrudel]gmail[nekuda]com

וכי למה שיהיה? • עודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 16:51, 28 בינואר 2009 (IST)

הרוכב האלמוני[עריכת קוד מקור]

הרוכב האלמוני

הייתי השבוע בעכו ועל תל עכו פגשתי ברוכב האלמוני המצולם. מיהו ומהו? תודה, ‏עמיחי 11:09, 28 בינואר 2009 (IST)

סליחה שהוא על הצד. שאיישר אותו? ‏עמיחי 15:54, 28 בינואר 2009 (IST)
מתוך הערך עכו:
פסלו של נפוליון המוצב ב"גבעת נפוליון" בכניסה המזרחית לעכו, במקום בו הציב נפוליון את תותחיו בעת המצור

דניאל צבישיחה 16:11, ג' בשבט ה'תשס"ט (28.01.09)

מגניב! ואפילו יש תמונה טובה יותר משלי (גם אם ניישר אותה). ולחשוב שאני עצרתי בצד הכביש במיוחד כדי לצלם... לפחות יצאה לי תמונה שנכנסה לערך נתן זך באותה תחנה. ‏עמיחי 16:42, 28 בינואר 2009 (IST)

יש שוטר בקהל?[עריכת קוד מקור]

האם השוטרים לוקחים איתם הביתה את הניידת בסיומו של יום עבודה? אם לא, מה הם עושים איתה? ‏Gridge ۩ שיחה 17:03, 28 בינואר 2009 (IST).

יש ניידות (הרוב) שפועלות 24 שעות ביממה והשוטרים העובדים משמרות מתחלפים בתפעולן. יש גם מכוניות משטרה (לא ניידות) שמחנים ליד הבית. בברכה. ליש - שיחה 17:08, 28 בינואר 2009 (IST)
הגיוני. תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 20:20, 28 בינואר 2009 (IST).

מה המפלגה שקיבלה הכי קצת קולות?[עריכת קוד מקור]

מה המפלגה שקיבלה הכי קצת קולות מאז קום המדינה?

פרופסורה[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

האם רק מי שמרצה באוניברסיטה יכול להתקרא "פרופסור"? או שמא גם מי שהרצה כל ימיו במכללה? ארנה בן-נפתלי היא הטריגר לשאלה שלי... תודה! צדק - שיחה 09:35, 25 בינואר 2009 (IST)

בהחלט כן. גם מכללות יכולות לתת פרופסורה. הדרישות האקדמיות לדרגה (בעיקר כמות גדולה של פרסומים מדעיים בכ"ע שפיטים) הן אותן דרישות. ‏DGtal‏ 20:39, 28 בינואר 2009 (IST)

תאומים זהים[עריכת קוד מקור]

מה גורם לביצית להתחלק לשניים (במקרה של תאומים זהים) או לשלושה (במקרה נדיר של שלישיה), לאחר הפרייתה ? האם זה עניין גנטי או אקראי ? רחלי.

עייני נא בערך תאומים. בנצי - שיחה 22:46, 28 בינואר 2009 (IST)