ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון16

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

שאלה על תבנית

איך אני כותב בראש הערך 'אל תתבלבלו עם...', כמו כאן? תומפקינס 23:40, 13 בנובמבר 2006 (IST)

תבנית:פירוש נוסף. דודסשיחה 23:44, 13 בנובמבר 2006 (IST)
זה לא מה שהתכוונתי. תומפקינס 03:06, 14 בנובמבר 2006 (IST)
זה בדיוק אותו דבר, רק נסוח שונה. חגי אדלר 11:32, 14 בנובמבר 2006 (IST)

סתירה כימית וסתירה לוגית

מומחים יקרים:
כתבתי ערך חביב העוסק בתגובת סתירה (תגובה בין בסיס לחומצה).
השם שנתתי לערך הוא סתירה (כימיה) תוך התחשבות במושג הסתירה בתורת ההגיון.
כיום אין ערך למושג סתירה (הגיון) הדן בסתירה לוגית.
עם זאת קיים כיום ערך בשם הפרכה.

הייתי מעוניין לדעת האם הפרכה בלוגיקה היא שוות ערך לסתירה. אם זה המצב, אני אמחק את דף הפירושונים שיצרתי סתירה ואעביר את הערך סתירה (כימיה) לערך סתירה.
בתודה מראש, דוד הירושלמי 23:48, 13 בנובמבר 2006 (IST)

לדעתי סתירה אינה הפרכה. הללשיחה תיבת נאצות 23:51, 13 בנובמבר 2006 (IST)
הפכתי את סתירה (לוגיקה) להפניה לדף טאוטולוגיה (לוגיקה). הפרכה זה משהו אחר. עוזי ו. 23:56, 13 בנובמבר 2006 (IST)
הלל ועוזי, קודם כל תודה לשניכם. כעת, להמשך שאלתי. כפי הנראה, הערך סתירה (כימיה) ישאר במימדיו הנוכחיים פלוס-מינוס. לעומת זאת כיום, הערך סתירה (לוגיקה) הוא למעשה שורה בדיוק בערל טאוטולוגיה (הגיון. במידה וגם ערך זה לא צפוי לגדול בצורה חריגה אני חושב שעדיף להעביר את הערך סתירה (כימיה) :::לערך בעל השם סתירה וליצור פירוש נוסף (כמו שכבר קיים) בראש הערך הזה.
לעומת זאת, אם מי מכם, שכנראה כבר שכח בלוגיקה דברים שאני לעולם לא אדע, חושב שלערך סתירה (לוגיקה) מגיע דף שלם (ולא איזה REDIRECT לשורה בערך אחר) אז אני אשאיר את המצב הנוכחי על כנו עד שיווצר המלא סתירה (לוגיקה). שוב בתודה מראש, דוד הירושלמי 11:12, 14 בנובמבר 2006 (IST)
נראה לי שלא הייתי ברור קודם: שאלתי היא כזו האם סתירה לוגית היא מונח ש"זכאי" לערך, או שמא השורה לה הוא זכה בטאוטולוגיה היא מספקה. וחוצמזה סתם לידע כללי אם מישהו מוכן להאיר את עיני לגבי ההבדל בין סתירה להפרכה. כמו תמיד, בתודה רבה מראש, דוד הירושלמי 13:25, 14 בנובמבר 2006 (IST)
דומני כי: בסתירה, שתי טענות או יותר לא יכולות להתקיים זו לצד זו ולפיכך אחת מהם (לא ידוע איזו) אינה נכונה. כמו למשל: טענה א' - אתמול בשש בערב יוסי היה בביתו. טענה ב' - אתמול בשש בערב יוסי היה בבית הקולנוע. לעומת זאת בהפרכה, טענה אחת (מסוימת) שוללת את נכונותה של טענה אחרת (מסויימת).
טענה א': לא השתמשתי בסמים מעולם. טענה ב': בדיקת הדם שלך העלתה ממצאים של עקבות קוקאין בדמך. ב' הפריכה את א'. מקווה שאיני טועה בהגדרותַי. HansCastorp 13:36, 14 בנובמבר 2006 (IST)
בלוגיקה, סתירה היא פשוט משפט ששלילתו טאוטולוגיה, ואין צורך בערך לעצמו עבור המושג הזה. בכל-זאת, עדיף שהערך על סתירה בכימיה יהיה "סתירה (כימיה)", כי למלה הזו יש עוד פירושים. באשר להבדל בין סתירה והפרכה - הפרכה היא סוג של טיעון, בעוד שסתירה היא סוג של פסוק לוגי. אם נמשיך את הדוגמא של האנס, טענה ב' הפריכה את טענה א' משום שההנחה כי שתיהן נכונות בו-זמנית היא סתירה (בלשון הדיבור מעדיפים "מביאה לסתירה", למרות שזה יוצר סדרה אינסופית שבו כל סתירה היא אך צעד המביא לסתירה, ולסתירה עצמה אין מגיעים). עוזי ו. 16:15, 14 בנובמבר 2006 (IST)
חברים, אני חייב לציין שלמיטב הבנתי ההבדל בין סתירה להפרכה הוא לעתים רבות דק. מאחר ובדרך כלל (לפי הבנתי) מתקיים דבר בסגנון - א: יוסי תמיד מנצח בתחרויות. ב: יוסי הפסיד אתמול בתחרות. ולכן מאחר וקיימת סתירה בין שתי הטענות אז ב' הפריכה את א'. בכל אופן, כרגע אני משאיר את העניינים על כנם, אולי בעוד זמן לאחר שיהיו יותר תגובות בנושא, נעביר את סתירה (כימיה) לסתירה.
אני אהיה יותר פשטני: אם א' הוא סתירה לב' אזי א' מפריך את ב' (או להפך). עליתי על זה נכון!? דוד הירושלמי 00:20, 15 בנובמבר 2006 (IST)

מגן דוד

העברה מהמזנון:

בערך מגן דוד, מצויין כי מגן דוד הופיע לראשונה במאה השביעית לפנה"ס. אך אנו יודעים כי מגן דוד הופיע על מגנו של דוד {מכאן השם} שחי בראשית האלף לפנה"ס, כך שאנו יודעים על הופעה עתיקה יותר.... כעת השאלה הנשאלת היא מי התחיל עם הסמל הנ"ל? היהודים או הבודהיסטים? שכן דוד המלך חי גם כן לפני אלפי שנים.. מה גם שלמגן דוד ישנה משמעות קבלית. האם ניתן להניח כי דוד המלך שהיה בקיא בתורת ישראל, הציב את הסמל הנ"ל על מגנו כסימן לשפע ועזרה המגיעים מן השמיים? שכן זהו חלק מפירוש הסמל... ואז סביר להניח כי הסמל הופיע זמן רב לפני כן במסתרי הקבלה, אשר היתה סודית בתקופה זו ואולי אף זו הסיבה לכך שעדויות עתיקות יותר- אין. מאחר והקבלה עברה מרב לתלמיד, ולא נפוצה לשאר?
על פי הידוע מגן הדוד היה סמל ששימש החל מהמאה ה7 לפנה"ס בעמי המזרח הקדום ולא היה מיוחד לישראל אלא כנראה שאלו קלטו אותו מהם. למסורת כי סמל זה היה חקוק על מגנו של דוד שחי כמה אלפי שנים מאוחר יותר אין סימוכין אם כי יש שתלו את יחוסו של הסמל לדוד בברכתו של ישעיה לדוד שבו הוא מונה את מעלתיו של דוד המלך אם כי לטעמי קצת אונסים את הפסוק וקשה להגיע להכרעה האם נכון הדבר. לדעתי ויכול להיות שידיעותי במקרה דנן לוקות בחסר סמל זה לא מופיע בבודיהזם וגם אם כן אני לא ייפול מכסאי שכן אלו השפיעו זה על זה ולראייה אמונת הגלגול שחדרה ליהדות מתורות המזרח. לטענה כי יתכן והסמל הופיע ב"מסתרי הקבלה" ודוד שהיה בקי בתורה זו השתמש בסמל בשל המשמעויות שנלוות לו אין שחר שכן תורת הקבלה התפתחה רק במאה ה- 13 לספירה. בברכה, Shayakir שיחה. 03:59, 14 בנובמבר 2006 (IST)
לפי ידיעותי, השימוש במגן דוד כסמל לאומי/דתי יהודי נעשה לראשונה על ידי הכוזרים. לפני כן זה היה רק קישוט מקובל, בדיוק כמו הכוכב המחומש. בברכה. ליש 05:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)
ככל הנראה מגן שלמה הופיע אצל היהודים לפני מגן דוד.מלמד כץ 09:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)
המגן דוד אינו סמל יהודי מובהק (כמו מנורה, שופר או לולב, אותם אפשר למצוא על קברים יהודיים עתיקים או ברצפות פסיפס בבתי כנסת קדומים). מדובר בסמל מצרי עתיק שהתגלגל להודו ומשם לכל העולם. מי שעסק רבות במגן דוד הוא גרשום שלום, שטען כי בקבלה נחשב ההֶקְסֶגְרָם (משולש בעל ששה קודקודים) לסמל המגן מפני רוחות ומזיקים, אבל כך גם הכוכב בעל חמשת הקדקודים - הפֶּנְטָגְרָם, ושניהם נקראים גם בשם "חותם שלמה" או "חותם דוד". על פי שלום, המושג "מגן דוד" נולד רק בימי הביניים, כשיהודים ייחסו לראשונה להֶקְסֶגְרָם את כוחו הסגולי של מגן דוד המלך, שבזכותו ניצלו לכאורה ישראל במלחמה. על פי אגדות אלה, עיצב דוד המלך את המגן שלו בצורת הֶקְסֶגְרָם, שכן שמו - דוד - הורכב משתי אותיות ד', שבכתב העברי הקדום דומה למשולש. לאגדה זו אין כל שחר, ונראה שהיא נולדה מתוך צורך של יהודים בימי הביניים למצוא לעצמם סמל "כתגובה" לצלב שהופיע על מגני האבירים. בכל מקרה, ההֶקְסֶגְרָם לא הפך גם אז לסמל יהודי מובהק,ורק לפני כ-250 שנה התחילו יהודי פראג להשתמש בו כסמל יהודי, שנקרא "מגן דוד". ורק תיקון טעות לשיקיר - הדעות מאד חלוקות בשאלה מתי "נולדה" הקבלה, וגם אם לא נרחיק נדוד עד ימי רשב"י, הרי שיסודות הפרד"ס היו בשימוש כבר במאות הראשונות לספירה. תמרה 23:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)
תמרה, ודאי התכוונת לומר פרדס. הללשיחה תיבת נאצות 23:54, 14 בנובמבר 2006 (IST)
דווקא התכוונתי לפרד"ס (פשט רמז דרש סוד). גם בערך פרדס זה מופיע כך. תמרה 09:51, 15 בנובמבר 2006 (IST)
אז אם כך, הביטוי עצמו מיוחס בערך לאר"י (ולדעתי יש לבדוק זאת בצורה רצינית יותר), ויסודותיו מיוחסים בערך למאה ה-13, לרמב"ן (ויש מה לדון מהו ה"רמז" ואכמ"ל. זה בכל מקרה לא קשור ל"פרדס" המקורי, אלא כפרפראזה. הללשיחה תיבת נאצות 10:36, 15 בנובמבר 2006 (IST)

לתמרה, במחקר הקבלה אין מחלוקת באשר לזמנה של זו ולכולי עלמא היא פרצה לראשונה בשלהי המאה ה12 עם הופעתו של ספר הבהיר בשנת 1180~ ופיתוחה של תורת הקבלה בחוג המשיב וחוגים נוספים. הטעות שלך ושל רבים אחרים נובע מקירבתה של זו לתורת הסוד היהודית הקדומה שהעדויות הראשונות שלה צצות החל מהמאה ה 2 לספירה בחוג יורדי המרכבה אשר קשורים לספרות ההיכלות. על אף הקירבה בין הקבלה לתורת הסוד הקדומה והישענותה של זו על זו הרי שהם שני דברים שונים בתכלית והם נבדלים זה מזה כמעט בכל המובנים החל מהתיאולוגיה וכלה בטרמינולוגיה. לגבי הפרד"ס כשיטה בפרשנות המקרא היהודית, לרוב מיוחס השימוש הראשוני לרמב"ן שהושפע מן הפרשנות הנוצרית. אגב בכל מקום שהרמב"ן מביא את פירושו "על דרך הסוד" אין הדברים מכוונים לתורת הקבלה שכן הלה התנגד להפצתה ברבים אלא כוונתו בפרשנות האזוטרית. בברכה, Shayakir שיחה. 12:18, 15 בנובמבר 2006 (IST)

חומרי נפץ

מישהו מסוגל להגיד לי האם זה נכון שאפשר לייצר ניטרוגליצרין באמצעות חומצה גופרתית וחומצה חנקתית?

ודאי שלא, לניטרו גליצרין (כפי שניתן להבין משם החומר) דרוש גליצרין

זה לא מדויק. נכון, דרוש גליצרין, אבל הניטרציה שלו נוצרת בהוספתו לתערובת של חומצה גופרתית וחומצה חנקתית. לא מומלץ לאף אחד לנסות. ‏odedee שיחה 00:32, 25 בנובמבר 2006 (IST)

עדות שקר

מישהו יודע מה עונשה של עדות שקר במשפט הישראלי?
האם מותר לעד שנתפס משקר להעיד מאוחר יותר במשפטים נוספים או שעדותו פסולה לעולם?
תודה, יאיר

מותר לו להעיד, אך המשקל הניתן לעדותו פחות בהרבה. בברכה. ליש 05:12, 16 בנובמבר 2006 (IST)

לגבי העונש, ראה בחוק העונשין, סעיף 237 ובסביבה. 80.178.114.234 14:16, 19 בנובמבר 2006 (IST)

תשובה זריזה

מהו התאריך העברי של יום השואה ב1998 ? דחוף!!!

כ"ז ניסן תשנ"ח. כ"ח ניסן היה יום שישי. 23/4/98. זריז מספיק? חגי אדלר 21:38, 14 בנובמבר 2006 (IST)

תבורך! ראובן ריבלין 14:41, 15 בנובמבר 2006 (IST)

רק תיקון טעות - כ"ז הוא התאריך המקורי, וכיוון שחל בתשנ"ח (1998) ביום חמישי - עולם כמנהגו נוהג. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:17, 20 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה עקרונית

שלום רב! מדוע להקשות את החיים לצורך תרומה??? האם אין לכם כתובת בישראל אליו ניתן לשלח שיק כתרומה? אודה לכם על תשובתכם. אריה

לפעילי ויקיפדיה בעברית אין (בשלב זה?) עמותה רשומה, ולכן לא ניתן לאסוף בארץ תרומות בצורה מסודרת. אני בטוח שעוד רגע יתנדב כאן איזה חכמולוג לקבל תרומות באופן פרטי... עוזי ו. 23:34, 14 בנובמבר 2006 (IST)
בעקבות יוזמה של קרן ויקימדיה הבינלאומית, עלתה כאן הצעה להקים עמותה ישראלית מקומית (קרן ויקימדיה מכנה עמותה כזאת chapter), אבל לעת-עתה סוכם שנזקה של עמותה כזאת יהיה רב מתועלתה, ולכן העניין נגנז. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:14, 20 בנובמבר 2006 (IST)

איך צריך לתעתק לעברית את שמו של מנהיג החזית הכורדית?

עבדאללה אוצ'לאן (?) בויקיאנגלית. תודה. בן ה. 19:29, 15 בנובמבר 2006 (IST)

אני הייתי הולך על עבדוללה אוג'לאן, או אפילו אֵג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). אביעד המקורי 19:31, 15 בנובמבר 2006 (IST)
טוב. שיניתי את השם (הערך עדיין לא קיים בעברית), אם למישהו יש רעיונות אחרים או בטוח יותר (אחרי הכל, זו לא גרמנית אלא טורקית (אני חושב) אני אשמח לשמוע. בן ה. 19:34, 15 בנובמבר 2006 (IST)
אני מסכים עם גרסתו של אביעד: עבדוללה אג'לאן (לפי התעתיק הרגיל של Ö בגרמנית). C בתורכית היא אכן ג' ולא צ'. c cedille היא ה-צ' התורכית. בעצם, להערכתי, בתורכית יהיה שמו Abdallah, ולכן עדיף לתעתק "עבדאללה אג'לאן". ועוד הערה קטנטונת: בציבור הישראלי מקובל לקרוא לו אוג'לאן, ולא אג'לאן. נראה לי שבמקרה הזה אולי היה עדיף לשמר את הכתיב השגוי, כי סביר שאג'לאן לא יהיה מוכר לקוראי העברית באנציקלופדיה שלנו (משום מה נוהגים להתעלם מן ה-Ö בתורכית, ואולי אין מנוס משימור מגמה זו גם בתעתוק שמות מתורכית, לפחות אלה שהשתרשו ללא הצליל של Ö. אלדדשיחה 20:57, 15 בנובמבר 2006 (IST)
אם בתורכית שמו "עבדאללה", מאין בא "עבדוללה"? ואגב, כך כותבים גם בויקי התורכית - tr:Abdullah Öcalan. אביעד המקורי 21:00, 15 בנובמבר 2006 (IST)
מעניין מאוד, תודה רבה על האינפורמציה! היות שהוא כורדי, אני מניח ששמו נגזר מכורדית, ובתורכית מתעתקים את צליל ה-U שנהגה באותיות הערביות שבהן נכתב שמו של אוג'לאן במקור. ועם זאת, בדקתי שוב בוויקיפדיה התורכית, ומסתבר שהשם הוא אכן Abdullah, ולא Abdallah, כפי שסברתי (כך מופיע השם עבדאללה בתורכית). אם כך, עבדוללה אוג'לאן (אבל בגיגול מצאתי שהשם עבדאללה אוג'לאן רווח הרבה יותר בעברית). אלדדשיחה 21:14, 15 בנובמבר 2006 (IST)
ומה עם עבדוללה גול, למשל? גם הוא צריך להיות עבדאללה? tr:Abdullah Gül. אביעד המקורי 11:53, 16 בנובמבר 2006 (IST)
למיטב זכרוני משיעורי הערבית, במצבים מסויימים מוסיפים תנועה לעיצור האחרון של שם העצם על פי תפקידו במשפט. השם עבדאללה הוא צירוף של שתי מילים (עבד+אללה=עבד האלוהים) ועל האות האחרונה של המילה עבד מוסיפים ניקוד בהתאם למקומו במשפט. כיוון שמיקומו יכול להשתנות, אני חושב שלעיתים הוא יהגה כשורוק (עבדוּ‏ללה) ולעיתים כפתח(עבדַ‏אללה). אבל מצד שני, עברו ימים רבים מאז שיעורי הערבית שלי. רוליג 08:38, 18 בנובמבר 2006 (IST)
לאביעד, לא הייתי בטוח אם תשובתי הייתה ברורה - היא כנראה לא הייתה ברורה דיה: תיקנתי, וכתבתי שבתורכית הצורה הנכונה היא Abdullah, ולא Abdallah (לא רק לאוג'לאן, אלא בכלל). כך שעניתי גם על הכתיב של עבדוללה גול (בדקתי ומצאתי שבתורכית נהוג לתעתק את השם עבדאללה כ- Abdullah. אלדדשיחה 23:59, 18 בנובמבר 2006 (IST)
כתבתי לעיל: כך מופיע השם "עבדאללה" בתורכית (והתכוונתי, כך: Abdullah). אלדדשיחה 00:00, 19 בנובמבר 2006 (IST)
אוקיי, עכשיו הבנתי אותך. רוליג, אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי לתורכית מודרנית, שנכתבת באותיות לטיניות והיחסות הערביות בה אינן פעילות. אביעד המקורי 00:03, 19 בנובמבר 2006 (IST)
לגבי עבדאללה/עבדוללה - אכן יש כאן עניין של יחסות, שקיימות בערבית ספרותית, אבל לא בערבית מדוברת, ומובן שלא בתורכית או בכורדית. באנגלית נוהגים לתעתק את השם לפי יחסת הנושא שלו Abdullah (צורת השם בערבית ספרותית כשהיא מופיע בעמדת נושא במשפט). בעברית מקובל לתעתק "עבדאללה" שהיא צורה שקרובה יותר להגייה בערבית מדוברת (את ה-ל', אגב, הוגים רק פעם אחת, אף שהיא כתובה פעמיים). לדעתי, כדאי לכתוב עבדאללה כמקובל בעברית, גם כשמדובר בשמות תורכיים, כורדיים ופרסיים. אחרת צריך בכלל לכתוב אבדולה או אבדאלה או משהו דומה לזה. נראה לי שנאבד את הקוראים שלנו אם ננקוט כתיבים כל כך פונטיים. לגבי אוג'לאן/אוצ'לאן - באנגלית מקובל להשמיט סימנים דיאקריטיים מאותיות לטיניות, ולכן מומלץ לוודא בוויקי התורכית אם אין שם "סדילה" שנשמטה בנוסח האנגלי. לגבי ה-ו אחרי ה-א, מדובר ממילא בתנועה שאינה קיימת בעברית ואפשר לתעתק אותה בשתי דרכים, אז עדיף ללכת על הדרך הנפוצה יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)
אכן, וידאתי, ולכן תעתקתי כ-אוג'לאן ולא כאוצ'לאן. באשר ל"עבדאללה" - אני מתלבט. נראה לי שכדאי בכל זאת לתעתק את השם כפי שהוא מופיע בתורכית, ב-u ולא בצליל a, כמו בשם עבדאללה הרגיל בעברית. זאת ועוד, יש בכל זאת שמות שיש להם כתיב מקובל אצלנו, ולא נתעתק מתורכית "אבדולה"; נישאר עם הכתיב הנפוץ שלנו, עבדאללה, אבל במקרה הנוכחי הוא צריך להשתנות ל"עבדוללה", כפי שאנחנו מאייתים אייתאללה => אייתוללה. אלדדשיחה 11:21, 20 בנובמבר 2006 (IST)

מדובבים

ובכן, חיפשתי ולא הצלחתי למצוא את שמות המדובבים לגרסא העברית של 'אליס בארץ הפלאות' של דיסני. אגב, למה החליטו לתרגם גם את שמה ל'עליסה'?

פעם היה נהוג "לעברת" את שמות גיבורי הספרים, אך לאחרונה נקבע כי יש להשאיר את השמות בצורה המקורית, אך יש כמה שתפסו, כמו "עמי ותמי" ו"עליזה בארץ הפלאות". יונץ Star of David.svg שיחה 21:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)
בין אלה שלא תפסו יש גם את רמי ויעל. שבת שלום, אסף דשיחות נפש 03:09, 18 בנובמבר 2006 (IST)
רם ויעל, למעשה. וגם איתיאל הכושי. ראה יצחק סלקינסון. 192.115.100.11 09:58, 19 בנובמבר 2006 (IST)

מה פירוש הביטוי "שליטה סטוכסטית"?

שלום לאחרונה נתקלתי מספר פעמים בביטוי "שליטה סטוכסטית", אך אני לא מבין את משמעותו. מה פירוש הביטוי סטוכסטי ובמה הוא שונה?

תודה

משתנה סטוכסטי הוא כזה שיש בו מידה של אקראיות, כלומר לא ניתן לצפות את התפתחותו בזמן מרגע אחד לרגע הבא (או במרחב, מנקודה אחת לנקודה הבאה) בוודאות מלאה. למשל, שער של מניה בבורסה הוא משתנה סטוכסטי. שליטה סטוכסטית, stochastic control, היא מערכת בקרה, שהכניסה (משתנה) שלה היא משתנה סטוכסטי או כמה כאלה. אני לא מאוד מתמצא בתחום, אבל לדעתי הרבה (רוב?) ממערכות הבקרה הן סטוכסטיות, כלומר מתוכננות לקלט שהוא אקראי. למשל מערכת בקרת שיוט ברכב שומרת על מהירות קבועה, למרות שהמהירות (ללא בקרה) היא משתנה סטוכסטי - קשה לחזות מהמהירות ברגע נתון מה תהיה המהירות ברגע הבא, כי זה תלוי בתנאי השטח וכדומה. ‏odedee שיחה 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)

פירוש רש"י

מישהו יודע אם אפשר למצוא ברשת את פירוש רש"י למקרא? אביעד המקורי 13:23, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בבקשה: חומש בראשית
זה על חומש בראשית, אבל אפשר לעבור לחומשים וספרים אחרים בתנ"ך - צריך להחליף את המספר 001 במספר הספר הרצוי:
  • 001 - בראשית
  • 002 - שמות
  • 003 - ויקרא
  • 004 - במדבר
  • 005 - דברים
  • 006 - יהושע
  • 007 - שופטים
  • 008 - שמואל א'
  • 009 - שמואל ב'
  • 010 - מלכים א'
  • 011 - מלכים ב'
  • 012 - ישעיה
  • 013 - ירמיה
  • 014 - יחזקאל
  • 015 - הושע
  • 016 - יואל
  • 017 - עמוס
  • 018 - עובדיה
  • 019 - יונה
  • 020 - מיכה
  • 021 - נחום
  • 022 - חבקוק
  • 023 - צפניה
  • 024 - חגי
  • 025 - זכריה
  • 026 - מלאכי

(לתהלים <עדיין> אין)

  • 028 - משלי
  • 029 - איוב
  • 030 - שיר השירים
  • 031 - רות
  • 032 - איכה
  • 033 - קהלת
  • 034 - אסתר
  • 035 - עזרא
  • 036 - נחמיה
  • 037 - דברי הימים א'
  • 038 - דברי הימים ב'
  • 039 - דניאל

בהצלחה! אלדדשיחה 14:30, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פרח בנקבה?

האם אפשר לכתוב על פרח בצורת נקבה? לדוגמא:גביעונית הלבנון היא גיאופיט בעלת פרחים....או לכתוב הוא ...בעל...או לדוגמא:גביעונית הלבנון נפוצה בעיקר ב.... מה הצורה הנכונה? או שאולי זה מתייחס בכלל למילה גיאופיט? 84.228.126.29 13:47, 16 בנובמבר 2006 (IST) זה אני מדס 13:58, 16 בנובמבר 2006 (IST) בטעות יצאתי מהחשבון.

זה תלוי בסוג הפרח כמובן ובמשקלו הלשוני. למשל, פרג הוא פרח אדום; לעומת; כלנית היא פרח אדום.

דרך אגב, במקרה של גבעונית, מדובר הנקבה עקב הסיום עם ה"ית".

H2O 14:02, 16 בנובמבר 2006 (IST)

בעברית האוגד תמיד לפי הנושא ולא לפי המושא. לכן אמרי "הגביעונית היא בעלת עלים רחבים", וכן "הגביעונית היא פרח אדום". גיאופיט מאידך הוא זכר, לכן "הגביעונית היא גיאופיט בעל פרחים" וכו'. Harel - שיחה 14:13, 16 בנובמבר 2006 (IST)

הבנתי תודה רבה לשניכם(-:(-: מדס 14:32, 16 בנובמבר 2006 (IST)

מה הבעיה? פרח בנקבה זה פרחה. DGtal 21:26, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פנורמה

מישהו מתנדב שאשלח לו שתי תמונות והוא "יפנרם" לי אותן? H2O 14:44, 16 בנובמבר 2006 (IST)

איך עושים את זה? יונץ Star of David.svg שיחה 21:20, 16 בנובמבר 2006 (IST)

פוטושופ (?) אני מוכן לנסות. --החובץ בגבינה 21:50, 16 בנובמבר 2006 (IST)

אני מתנדב בשמחה. אפשר גם יותר מפנורמה אחת אם אתה צריך. בן ה. 17:56, 17 בנובמבר 2006 (IST)
יש תכנות שאפשר למצוא בכל מיני דרכים כאלו ואחרות שיודעות לחבר צילומים שיש בהם מעט חפיפה ולחבר בינהם אוטומטית כולל לסובב, להגדיל/להקטין או לעוות קצת כדי שתהיה התאמה מושלמת - מצויין לפנורמות. יש אחת שאני מכיר בשם photo-stitch. השמח בחלקו (-: 18:30, 17 בנובמבר 2006 (IST)

חלב ובשר

מהו מקור הצו התנכ"י האוסר אכילת בשר עם חלב? האם יש הוכחות בריאותיות התומכות בעניין? תומפקינס 03:17, 17 בנובמבר 2006 (IST)

עיין בערך בשר בחלב. בברכה, Shayakir שיחה. 03:54, 17 בנובמבר 2006 (IST)
וגם בדף השיחה שלו. בברכה. ליש 16:10, 17 בנובמבר 2006 (IST)

משטר בסוריה (2 שאלות עיקריות)

שלום, 1. האם יש אפשרות וטו לנשיא או למפלגת הבעת' בממשלה בסוריה? 2. האם יש הפרדת רשויות בסוריה?

תודה

12:06, 17 בנובמבר 2006 (IST)~~

יש הבדל בסוריה בין המשטר להלכה לבין המשטר למעשה. יש חוקה בסוריה, שאני לא ממש מכיר את סעיפיה, אבל היא ניתנת לשינוי בהרף עין. בשאר אל-אסד, למשל, לא היה כשיר לנשיאות ביום מינוי על-פי החוקה הסורית הקודמת, אבל הפרלמנט הסורי שינה את הסעיף הרלוונטי בחוקה במהירות הבזק, וחוץ מציר אחד ששם את נפשו בכפו והעיר שאי אפשר לשנות חוקה בצורה כזאת, איש לא מחה. מיותר לציין שציר הפרלמנט שהעיר את הערתו הוסה בידי חבריו ואיש לא בדק את טענתו. לפיכך אפשר לומר שמכל בחינה מעשית אין הפרדת רשויות בסוריה. הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ודאי שאין, ואני מניח שגם לרשות השופטת אין עצמאות מלאה. לגבי זכות וטו לנשיא - הוא לא זקוק לזכות כזאת. הפרלמנט ממילא מורכב רק מצירים שקיבלו את אישורו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:53, 18 בנובמבר 2006 (IST)
בישראל אף אחד לא מתרגש מהמשטר בסוריה, כמו לגבי מרבית המדינות הדיקטטוריות בעולם, אם אתה מחפש מידע נוסף בעברית, אני ממליץ לך לנסות את אפוק טיימס. טרול רפאים 23:57, 18 בנובמבר 2006 (IST)

איך מחשבים אחוזים?

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#איך מחשבים אחוזים?

שאלה ליודעי דבר במתמטיקה

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#שאלה ליודעי דבר במתמטיקה

נסיגה מקוניטרה

הועתק משיחה:מלחמת ששת הימים:

מצטער אם אני נשמע אידיוט, אבל בדיוק חזרתי מטיול שנתי מרתק ברמת הגולן ובאחת האנדרטאות המדיך הסביר שמערב רמת הגולן הייתה מבוצרת ביותר על ידי הסורים, והייתה אף הקו המבוצר ביותר בעולם באותו זמן. כמו כן הוא הסביר, שסוריה שידרה ברדיו דמשק הודעה כוזבת כי צה"ל כבש את קוניטרה, על מנת ללחוץ על בריה"מ וארה"ב להכריח את ישראל להפסקת אש, אך תוכניתה של סוריה עבדה לרעתה בסופו של דבר, שכן חיילים סורים רבים אשר שהו בביצורים במערב רמת הגולן שמעו את ההודעה וחששו כי צה"ל אכן נמצא מאחוריהם בקוניטרה ולכן ברחו וכך צה"ל כבש בקלות את רמת הגולן.

לא מצאתי שום איזכור לכך במאמר, האם מדובר בפרט(די חשוב האמת) שהושמט או בסיפור לא נכון בעליל שסופר על מנת לנסות להצית עניין בתלמידי תיכון עייפים?

89.1.234.143

הסיפור לגמרי נכון, והסורים באמת יצאו מטומטמים. הם שידרו את הידיעה הכוזבת בשלוש תחנות רדיו: הרוסית, הצרפתית והסורית. ייתכן שאילו היו מסתפקים בשתי הראשונות הם היו משיגים את מטרתם ומצליחים להפעיל לחץ על ישראל, אבל השידור בערבית ברדיו דמשק היה בעוכריהם... תוכל לקרוא על זה עוד במאמרו המחכים של ד"ר יוחאי סלע: "הממשלה השמאלית של סוריה ותפקידה במלחמת ששת הימים" (שני חלקים); באטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - עשור שני (עמ' 82) ובכתביו של ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי. שנדע רק שלום! תמרה 01:53, 19 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההבהרה, אם כן - מדוע הדבר אינו מופיע במאמר על מלחמת ששת הימים? לפי מיטב הבנתי מדובר באירוע חשוב ביותר שסומן גם כטעות הגדולה ביותר של הסורים במלחמת ששת הימים, אך אין לכך שום איזכור במאמר זה ואני לא אוסיף את האיזכור בעצמי שכן אני חושש לעשות בלאגן ולא להיות מדוייק היסטורית(אני סה"כ נער סקרן מאוד, לא היסטוריון :) )89.0.161.33

אתה צודק. מאחר שאין לי זמן לטפל בזה (וגם אני לא היסטוריונית דגולה, אלא רק מורת דרך...) אני מחזירה את הערתך החשובה לשיחה: "מלחמת ששת הימים". בכל אופן, שים לב שבראש הערך מופיעה המסגרת המצהירה בכנות שהערך לא שלם. חבריי אנשי מורשת הקרב (אדר?) אייכם? תמרה 09:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)

גירסה ישראלית לקטגוריית ויקיפדים לפי תחומי עניין + הפניות מתיבות המשתמש השונות

חסר לי מאוד שאין בויקי העברית אפשרות לעבור בין משתמשי הויקי השונים לפי תחומי העניין שלהם בדומה לויקי האנגלית.. לפי הבנתי מבחינה טכנית זה לא אמור להיות קשה מדי לבצע.. מה דעתכם? זה אפשרי? זה נחוץ? --Acidburn24m 07:31, 18 בנובמבר 2006 (IST)

בתור התחלה, זה למזנון. ואני ממליץ בחום כרגע לא לגשת לנושא, שרק לאחרונה היה מוקד לויכוחים רבים. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 21:12, 18 בנובמבר 2006 (IST)

איך מרכיבים עקומת תמורה?

יש לי שאלה שבה אני צריכה לבנות עקומת תמורה בין מוצרי תעשיה לשרותים כאשר במשק מייצרים תעשיה ושרותים באמצעות דלק ועובדים. לייצור יחידה 1 של שרותים דרושים 2 עובדים וחצי טון דלק ולייצור יחידה אחת של תעשיה דרוש עובד אחד וטון דלק 1. יש לי 1000 עובדים ו800 טון דלק. איך מתחילים בכלל לבנות את עקומת התמורה?

במערכת הצירים, ציר ה-X יהיה נניח תעשייה וציר ה-Y יהיה עובדים.
שלב ראשון תטפלי בגורם הייצור דלק. תסמני על ציר ה-X את המקסימום תעשייה שאת יכולה ליצור מדלק (800 יח' תעשייה). עכשיו תוותרי על יחידת של מוצר תעשיה ויתפנה לך טון דלק ותעבירי ליצור שרותים. מטון דלק זה את יכולה לייצר 2 יחידות שרותים וכך את ממשיכה עד שאת מעבירה את כל גורם הייצור לייצור שרותים. התוצאה שתקבלי זה קו ישר (ליניארי) מנקודה נקודה 1,600 על ציר ה-Y לנקודה 800 על ציר ה-X. הקו שנוצר הוא מקסימום אפשרויות הייצור בהנחה שמגבלת הייצור הוא רק של דלק. וכל השטח שבתוך העקומה כולל על הקו עצמו זה סך כל אפשרויות הייצור במגבלה של דלק בלבד.
קו נוסף שאת צריכה לעשות הוא מגבלת גורם הייצור עובדים. אם תפעלי לפי אותם הכללים על אותה מערכת צירים. תקבלי קו ליניארי נוסף שהוא מגבלת גורם הייצור עובדים. תקבלי תוצאה של קו ישר העובר מנקודה 1,000 על ציר ה-X עד לנקודה 500 על ציר ה-Y.
עקומת התמורה הוא קו ליניארי שבור המתחיל מנקודה 500 על ציר ה-Y על גבי מגבלת עובדים עד לנקודת המפגש בין 2 המגבלות (קו בשיפוע חצי) ומשם ממשיך קו ליניארי עד לנקודה 800 על ציר ה-X (קו בשיפע 2).
הימצאות על עקומת התמורה בנקודת המפגש של 2 העקומות פירושה ניצול מקסימלי של גורמי הייצור. הימצאות על כל נקודה אחרת פירושה אבטלה של אחד מגורמי הייצור (כדי לייצר את הכמויות הדרושות לא משתמשים בכל גורמי הייצור). אבטלה זו של גורם ייצור נקראת אבטלה מבנית.
חשוב שתביני את הנושא של הויתור על מוצר לטובת ייצור מוצר אחר. זהו מושג בסיסי במבוא לכלכלה ורבים אינם מבינים חשיבותו. ויתור זה נקרא ויתור אלטרנטיבי או עלות אלטרנטיבית.
כמו כן חשוב ההבדל בין גורמי הייצור שנקראים גם חומרי גלם או תשומות ובמקרה שלך בתרגיל זה דלק ועובדים, לבין המוצרים עצמם שהם מוצרי צריכה.
Geagea 05:24, 30 בנובמבר 2006 (IST)

הרכב מינרלי בקרקע, חילחול מיים והתחדשות צמחייה לאחר כריתת יערות

שלום, יש לי שאלה בנושא יערות הגשם, ידוע כי כריתת יערות הגשם גורמת לנזקים אקולוגיים מבחינת שינויי מיני חיות , צמחים וכו'.. כמו כן הטמפרטורה במקום עולה ב2 מעלות בממוצע הנגרמת כתוצאה מהחוסר של תהליך הפוטוסינטזה של היער. השאלה שלי היא מה קורה בקרקע? מבחינת הרכב המינרלים, חילחול מיים אל תוך הקרקע והתחדשות הצמחייה? ואם אפשר להפנות אותי למקורות מידע בעיברית בנושא. תודה. "יערית"

בדקת כבר את יער גשם טרופי ויער גשם ממוזג? גברת תרדשיחה 23:50, 19 בנובמבר 2006 (IST)


תודה על ההכוונה למקורות בויקיפדיה.

עמוד השדרה - למבינים בגוף האדם

מהו (אם יש כזה דבר ולא בדיתי הכל מדמיוני הפורה) נוזל עמוד השדרה? בתודה מראש, HansCastorp 23:41, 19 בנובמבר 2006 (IST)

יש דבר כזה, סביב מוח השדרה. מי זה, אסף או החבר/ה שלו? דודסשיחה 23:46, 19 בנובמבר 2006 (IST)
אולי הכוונה ל-en:Cerebrospinal fluid? אביעד המקורי 23:47, 19 בנובמבר 2006 (IST)
הפעם זה אני. אשתי מתעניינת בעיקר במתמטיקה/פיזיקה/אסטרופיזיקה. כל השאר זה אני והגחמות שלי. תודה, אביעד:) HansCastorp 23:52, 19 בנובמבר 2006 (IST)
גם החבר/ה שלך כותבת כאן? לא ידעתי... (אפשר להבחין בסגנון שונה משלך?) אלדדשיחה 23:56, 19 בנובמבר 2006 (IST)
אין צורך בסלאשים. מגדר זה דבר נזיל. איך אמרו חז"ל? "תזרמו":) הוא כתב פה תחת שם המשתמש שלי רק בשאלה ההיא על ההוכחות המתמטיות. HansCastorp 00:00, 20 בנובמבר 2006 (IST)
אה, תודה. ולהערתך: דווקא בגלל הנזילות בחרנו לא להגדיר (ולכן הלוכסן). buona notte :) אלדדשיחה 00:04, 20 בנובמבר 2006 (IST)
Le corde si son rotte HansCastorp 00:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)

שאלה

אם אני מעוניין להעתיק ממקור מסויים ציטוט אינפורמטיבי לערך, ואני רושם את המקור, האם זו עדיין הפרת זכויות יוצרים? תומפקינס 00:26, 20 בנובמבר 2006 (IST)

אם זה רק חלק קטן מהמקור, ואתה מביא את המקור, אז זה בהחלט נופל תחת "שימוש הוגן" eman שיחה(: \ ): 00:28, 20 בנובמבר 2006 (IST)
לא יותר מכמה שורות. תומפקינס 02:57, 20 בנובמבר 2006 (IST)

קטע מהברית החדשה

יש קטע בברית החדשה שבו ישו מונע מההמון לסקול למוות אישה נואפת, בטענה שגם הם חטאו ולכן הם לא יכולים לשפוט אותה. מישהו יכול להביא ציטוט ומקור? 192.115.100.11 09:09, 20 בנובמבר 2006 (IST)

כאן תמצא את שניהם. גדי אלכסנדרוביץ' 09:17, 20 בנובמבר 2006 (IST)
אתה יכול להעתיק לכאן? אין לי גישה לאתר הזה. 192.115.100.11 09:32, 20 בנובמבר 2006 (IST)
יוחנן ח'. הנה קישור לויקיטקסט האנגלי. 14:11, 20 בנובמבר 2006 (IST)
כמו כן אם זה מעניין אותך יש בישעיהו אמירה שלו שבדיקת אישה סוטה (נואפת) שנערכת במקדש לא באמת תבדוק את הנשים בדורו בגלל שהגברים בעצמם נואפים. כרגע אני לא זוכר איפה זה בדיוק אחפש בקרוב מתיישר 00:44, 21 בנובמבר 2006 (IST)
לא מצאתי עדיין בישעיהו אבל בינתיים עוד נבואה עם אותו מסר בהושע (ד' 14) "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה" מתיישר 01:04, 21 בנובמבר 2006 (IST)
וכאן קישור לטקסט העברי, כולל אחד הציטוטים המפורסמים (והנוגעים ללב) ביותר מן הברית החדשה: "מִי בָכֶם חַף מִפֶּשַׁע הוּא יַדֶּה־בָּהּ אֶבֶן בָּרִאשׁוֹנָה". אביעד המקורי 01:15, 21 בנובמבר 2006 (IST)

טלפון מירס וטלויזיה

יש לי 2 טלויזיות שמונחות באותו המקום ושניהן דולקות באותו הזמן, שניהן צבעוניות, אחת חדישה בת כ שנתיים שניה בת כ 15 שנה. בכול פעם שמישהו בא עם טלפון מירס ומדבר איתו ברדיוס של כ 5 מטרים מהטלויזיות הישנה מתחילה להשתגע ורק טלפון סלולרי מחברת מירס. יש מצב שהטלויזיה הישנה פועלת על אותו התדר של מירס? למישהו יש הסבר פשוט לתופעה?

כנראה שהיא לא מוגנת טוב מהפרעות בתדרי ה-RF שמירס משתמשים בהן. ‏odedee שיחה 23:39, 20 בנובמבר 2006 (IST)

מישהו מבין בגננות?

קיבלתי במתנה עציץ יפהפה מלא רקפות; הן דומות מאוד לרקפות בר, אם כי אני מניח שהן מתורבתות. יש למישהו מושג איך לטפל בהן, איפה לשים (מתחת לסלע?), כמה להשקות וכו'? תודה! אביעד המקורי 01:25, 21 בנובמבר 2006 (IST)

לא מבינה בגננות אבל לא מזמן קניתי עציץ רקפות לחברה וקיבלתי הדרכה: חשוב שיהיה לרקפת קר! אם מחממים את הבית או סוגרים אותו - להוציא החוצה, למשל להניח על אדן החלון. אבל שלא תשתזף לה שם בשמש ישירה... להשקות לפי הצורך כשהאדמה שלה לא רטובה. ואם יהיה לה מספיק קר תשרוד עד האביב. בברכה, גברת תרדשיחה 08:56, 21 בנובמבר 2006 (IST)
חמותי שתחיה מניחה קוביות קרח (!) בעציץ, כדי שיימסו והמים הקרים יחלחלו לשורשים. חוץ מזה היא מציפה במים את הצלחת התחתית, כך שהשורשים יכולים לשאוב משם ואין מצב שהרקפות יתייבשו. דבר אחרון - אם עשית הכל - טיפחת, השקית, פינקת ואפילו שרת שירים ובכל זאת הרקפות לא החזיקו מעמד וכל העלים התעופפו, סימן שהעונה הסתיימה (-: תמרה 15:40, 22 בנובמבר 2006 (IST)

למבינים דבר בהסתברות

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#למבינים דבר בהסתברות

הסתברות

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#הסתברות

מה זה מור

יש לי עכשיו עבודת שורשים ואני רוצה לדעת את הערך של השם מור שהוא שמו של בן דודי הוא אמר לי שזה שם של פרח כלשהו אז אם מישהו יודע משהו בעניין...

בשביל זה יש מילון. אני חושב שזה משהו בבית המקדש. H2O 22:05, 21 בנובמבר 2006 (IST)

כאן בסג תריג מכה שנית! 23:58, 21 בנובמבר 2006 (IST)
עיין גם בערך לבונה. אביהושיחה 06:53, 22 בנובמבר 2006 (IST)

מור הוא מין בושם ולא פרח והוא מופיע רבות בתנ"ך. בחומש שמות פרק ל' פסוק כ"ג הוא מאויית "מָ‏ר" בקמץ. מוזכר בתהילים " מר ואהלות" בחולם. "וידי נטפו מור" אחד מעשרות הפעמים שמוזכר בספר שיר השירים. בתלמוד הוא מכונה ראש לכל הבשמים. מה מקורו ומרקמו? בהרבה מקורות הוא מופיע כ'שמן מור'. אני מציע למתעניין לעיין בפירוש הרמב"ן על התורה (שמות ל' כ"ג).

אכן זה משהו בבית המקדש, כי המור נמנה על אחד מסממני הקטורת שהקטירו שחרית ובין הערביים. יתרה מכך, בית המקדש נבנה על הר המוריה "נקרא שמו מוריה על שם המור" (מדרש בראשית רבה נ"ה ז'). אם תעיין/תעייני במקורות שהבאתי יהיה לך עבודת שורשים מושלמת על שורשים.

ארמית

מרבית ספר דניאל כתוב בארמית, 1.האם יש סיבה מיוחדת לכך?או שזה נובע מהפופולריות הרבה של הארמית באותה תקופה שגרמה ליהודים רבים לשכוח את העברית כמעט לגמרי 2.האם קיים תרגום רשמי לעברית(כוונתי היא לתרגום עפ"י דעת חכמים ולא לפי מחקר) לספר דניאל כמו למשל תרגום השבעים ליוונית או שישנם תרגומים שונים,והאם ישנו תרגום שכזה ברשת? פלאח.

הארמית הממלכתית היתה הLingua Franca, השפה הבינ"ל בכל התקופה סביב ימי שיבת ציון. הארמית הפכה לשפת הדיבור היומיומית בקרב היהודים בעקבות גלות בבל. ניתן להשוות שתי עדויות מקראיות המצביעות על המעבר החד: במלכים ב' י"ח אנו למדים כי המוני העם דיברו יהודית בלבד ורק השרים ידעו ארמית "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החומה". פחות מ-200 שנה לאחר מכן אנו שומעים מנחמיה (פרק י"ג) המעיד על דורו ש"אינם מכירים לדבר יהודית". זה ההסבר לכך שחלקים נרחבים מספר עזרא ודניאל המאוחרים כתובים ארמית. כמו כן, זה גם ההסבר לארמיזמים שונים הנמצאים גם בספרים מאוחרים אחרים הכתובים עברית. תרגום רשמי - אין. עם זאת, נעשו כמה תרגומים. תרגום הנאמן עקרונית למסורת חז"ל אך מבקש לאחוז גם במחקר הוא התרגום שנעשה בדעת מקרא. נריה 00:32, 22 בנובמבר 2006 (IST)

איך הדנים עושים את זה?

לאן שאני לא פונה בויקיפדיה אני רואה שהדנים כבר הגיעו לשם. איך יתכן שלמדינה בת 5.4 מיליון תושבים יש כל כך הרבה ערכים בויקיפדיה? ואגב, היכן אני מוצא רשימה של כמות הערכים בין הויקיפדיות השונות? תומפקינס 01:20, 23 בנובמבר 2006 (IST)

הדנים מתחלקים לשתי קבוצות, על פי פעילות הפנאי החביבה עליהם לאחר שעות העבודה. כ-75% מהדנים שותים כמה ליטר בירה עד שהם משתכרים וצריך לגרור אותם הביתה, תוך שהם מקיאים בכל פינת רחוב. עוד כ-15% מצלמים סרטי פורנו ביתיים כתחביב. שאר ה-10% כותבים ערכים בוויקיפדיה. פשוט מאוד. אביעד המקורי 01:24, 23 בנובמבר 2006 (IST)
כי אין להם כל כך הרבה נושאים טעונים פוליטית להתווכח עליהם יומם וליל. eman שיחה(: \ ): 01:26, 23 בנובמבר 2006 (IST)
כמות הערכים בויקיפדיות השונות.מלמד כץ 01:46, 23 בנובמבר 2006 (IST)
יש לציין שאנחנו בכלל לא רחוקים מהם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 02:05, 23 בנובמבר 2006 (IST)
אני מקווה תומפקינס שאין לך כל שאיפה או יומרה שנידמה לוויקיפדיה הדנית. זו ויקיפדיה נוראית, שכל כולה קצרמרים שאינם אוכלים ואינם שותים, והם אכן רזים ושדופים ונראים כסובלים מתת-תזונה חריפה. זה מקום מצוין לנסות בו את המשחק החביב של לחיצה על ערך אקראי (Tilfældig artikel בדנית), והתוצאות מעניינות. עוד ניסוי מעניין זה לראות שם את הערכים דנמרק, קופנהגן, הנס כריסטיאן אנדרסן (ממש דוגמאות אקראיות, הראשונות שעלו בדעתי בנושאים דניים. ניסויים אלה אינם מחייבים ידיעת השפה). עיון בוויקי שלהם ימלא לב כל ויקיפד עברי בגאווה רבה. מגיסטר 02:09, 23 בנובמבר 2006 (IST)
מה שבאמת מדהים זה איך הפולנים במקום רביעי עם 317,500 ערכים! אם לא הייתי יודע הייתי אומר 30,000 לכל היותר. חגי אדלר 02:41, 23 בנובמבר 2006 (IST)
לעניות דעתי אחד הקריטריונים החשובים לאיכות הויקפדיה שניתן להוציא מהטבלה הנ"ל הוא כמות התמונות יחסית לכמות הערכים. יחס גבוה מעיד בדרך-כלל על ערכים איכותיים יותר. מבחינת קריטריון זה, בין הגדולות, הויקי העברית עוברת אפילו את האנגלית. מבין הקטנות ללוקסמבורגית יש יחס גבוה יותר מכולן. מישהו יודע לוקסמבורגית?מלמד כץ 02:45, 23 בנובמבר 2006 (IST)
לא הייתי מתלהב מנתון המראה כמה תמונות בשימוש הוגן או מגביל כלשהו יש בויקיפדיות (והרי רוב האחרות מועלות לויקישיתוף). זה רק מצביע על כמות הערכים הזקוקים להם ולא אומר דבר על אושרם. לא מזמן היו לנו כמה עשרות תמונות עבור כל פרקי הסימפסונס - ועתה אלו נמחקו יחד עם הרשימות (וטוב שכך, כי שימוש הוגן זה לא היה) - האם זה אומר שאיכות הערכים שלנו ירדה פתאום? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 02:51, 23 בנובמבר 2006 (IST)
אכן, המדד הזה חסר משמעות לחלוטין. ראשית המגמה היא להעביר תמונות לשיתוף ולהקטין ככל שניתן את ההעלאה לשרתים של שפות ספציפיות (ומתישהו האפשרות להעלות לשרת "מקומי" כנראה תבוטל לחלוטין). שנית, ערכי הפקאצות יתנו לך יחס מדהים של תמונות לטקסט, אבל הם רחוקים מלהיות מדד לאיכות. ‏odedee שיחה 05:01, 23 בנובמבר 2006 (IST)
שימו לב גם ליחס של מספר העריכות לכמות הערכים. בקריטריון הזה אנחנו במקום השלישי אחרי האנגלית והגרמנית. לדעתי זה עוד פרמטר לטיב הערכים, וזה גם מסביר למה הדיון הנוכחי כל-כך ארוך:-)מלמד כץ 16:59, 23 בנובמבר 2006 (IST)
אין מתחרים במדד זה לאויגורים. ערך טיפוסי בויקיפידיה האויגורית מכיל תמונות בלבד.كەيفېڭ شەھىرى ד.ט 13:49, 10 בדצמבר 2006 (IST)

איך אני עושה טבלאות?

אני מעוניין ליצור בערך רוברט מיצ'ם טבלה שתראה באילו סרטים הוא כיכב, מי הבמאי, מי השחקנים, כמו כאן. האם זה אפשרי? זה לא יהיה גדול מדיי? פשוט בויקיפדיה האנגלית יש ערכים אינדבידואלים לחלק גדול מן השמות של הסרטים, מה שאין כאן. מה דעתכם? תומפקינס 12:55, 23 בנובמבר 2006 (IST)

ראה עזרה:טבלאות. להבא, שאלות שכאלה הן לדלפק היעוץ. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 13:01, 23 בנובמבר 2006 (IST)
ואם כבר מדברים, אז לציין מי הבמאי ומי עוד כיכב בסרט זה מיותר. גם בטבלה שהבאת לא מציינים זאת, אלא רק שנה, שם הסרט, שם הדמות (גם מיותר, אבל שיהיה) והאם זכה/מועמד לפרס (חצי ממה שכתוב שם מיותר, יש לציין רק פרסים עיקריים, כמו אוסקר, גלובוס, קאן ודוב הזהב). זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 13:03, 23 בנובמבר 2006 (IST)
לאדם שלא מתמצא בקולנוע, רשימות הסרטים הארוכות הללו לא יגידו דבר וחצי דבר. תומפקינס 14:18, 23 בנובמבר 2006 (IST)
בתור התחלה הן תגדנה לו באילו סרטים שיחק, באיזו דמות (מידע טכני בסיסי) והאם הופעתו זו הייתה מוערכת במיוחד או לאו (וזאת על פי הפרסים). אבל הפרסים שמתוארים שם (הבפט"א ומגזיני הצעירים, לדוגמה) הם חסרי חשיבות. למה לא להזכיר גם את הסזאר או האוסקר הספרדי (שכחתי את שמו)? מה עם פרסי הסרטים של MTV? ישנם עוד הרבה פרסים, אבל אלו שמניתי (בתוספת סאנדנס ושאר פסטיבלי אינדי חשובים) הם העיקריים שבהם. כל השאר זה טפל ומטעה. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 14:43, 23 בנובמבר 2006 (IST)
תראה, זה נתון לויכוח. וזה בעיקר נתון לשיקול הכותב. בעיניי פרס האוסקר הוא הכי חשוב, ומתחתיו יש את גלובוס הזהב ופסטיבל קאן. חוץ ממנו יש עוד שני פסטיבלים שאני איכשהוא יתייחס (וזה רק אם הסרט יזכה בפרס הראשון בהם), שהם ונציה וברלין. האוסקר הספרדי? חסר כל חשיבות פרט לסרטים ספרדיים. האוסקר הבריטי, בגלל שהוא דומה במבניהו למקבילו האמריקני הוא חשוב, אך פחות. בקשר לסזאר, אני מאוד מעריך את הטקס, אולם, שוב, רק ביחס לסרטים צרפתיים. ואמרת פרסי הסרטים של M.T.V? אתה בטח צוחק, כי החשיבות של הזוכים בטקס הזה היא אפסית. וחוץ מזה, זה סרטים ישנים. תומפקינס 16:05, 23 בנובמבר 2006 (IST)
ואגב, הסרטים שאני מציין שם, הם סרטים ששודרו בטלוויזיה הישראלית מתישהוא בשבע השנים האחרונות. כמובן שיש את אותם סרטים ש- IMDb טוען שהם חשובים, שאני צריך לציין, אף על פי שאני לא מכיר אותם. תומפקינס 16:11, 23 בנובמבר 2006 (IST)
דיברתי באופן כללי. ותופתע לדעת שכבר היו מקרים שפרסי MTV חזו את האוסקר. בכל אופן, זה שהבפט"א דומה למקבילו האמריקני לא נותן לו שום עדיפות כללית כי הוא פשוט לא חשוב. זה כלל וכלל לא נתון לשיקול הכותב, על הערכים להיות תואמים. אם נתחיל להזכיר את הבפט"א, נהיה חייבים להזכיר גם את הסזאר, הספרדי (מה השם שלו לעזאזל?), הקנדי (גם דומה לאמריקני וגם את השם שלו שכחתי) ועוד רבים; בטבלה שהצגת היו דברים עוד יותר גרועים שהחשיכו את עיני (פרסי מבקרים, שחקנים וכד', שפשוט חסרי עניין אמיתי לאנציקלופדיה). איזכור כל הפרסים הללו יוצר רק ערבוביה. לכן ראוי להזכיר רק את האוסקר, הגלובוס, קאן, ברלין וונציה (צודק, שכחתי) בתוספת פרסים יעודיים לסרט (כל הפרסים האחרים), וגם אז במתינות. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 16:24, 23 בנובמבר 2006 (IST)

גויה הוא נקרא. ומה עם איגוד הבמאים\השחקנים\המבקרים האמריקני? אני לא אומר שלדחוף אותם לכל ערך, אבל פה ושם. אם השחקן\במאי לא זכה באוסקר\גלובוס הזהב\פסטיבלים, אבל הוא כן זכה בפרס מאחד משלושת האיגודים האלה, אז אני כן אציין זאת בערך. מה עוד שאני מתכוון (אינשאללה) לכתוב ערכים פרטניים על על הבאפטה, על הסזאר ועל שלושת האיגודים האלה (אחד מהם כבר כתבתי). תומפקינס 17:10, 23 בנובמבר 2006 (IST)

כאן בדיוק הטעות שלך - אם שחקן/במאי/טכנאי בום לא זכו בפרסים הנכבדים - רישום הפרסים הפחות נכבדים כמעין "פרס ניחומים" בערך עליהם יוצר הטעיה. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 17:12, 23 בנובמבר 2006 (IST)

זה גם בדיוק הטעות שלך לפסול את איגוד הבמאים האמריקני או השחקנים האמריקני בהנפת יד. תחשוב כמה אנשים חברים באיגוד העיתונאים הזרים בארה"ב, שמחלקים את פרסי "גלובוס הזהב", לעומת מספר חברי איגוד הבמאים האמריקני, לדוגמא. לא צריך להיות כל כך מקובעים. תומפקינס 17:27, 23 בנובמבר 2006 (IST)

ועוד משהו, עם כתבתי את הערך איגוד המבקרים האמריקני, אז אני צריך מדי פעם להצדיק את קיומו, אז אני אציין כשיהיה צורך את האיגוד הזה, אף על פי שהוא בעיניי השלישי בחשיבותו מבין שלושת האיגודים שהזכרתי. אחרי הבמאים והשחקנים. תומפקינס 17:36, 23 בנובמבר 2006 (IST)
הדיון כבר מזמן גלש למעבר הראוי ל"הכה את המומחה", אבל עד שנחליט להיכן אפשר להעביר אותו (אני מציע למזנון, יש לך התנגדות?), נמשיך:
אני לא פוסל אותם בהינף יד, אבל אין מה לעשות - הפרסים האלו הרבה פחות חשובים. אין כל קשר לכמות האנשים, מצד אחד אפשר לומר שיותר אנשים מהווה שיקוף טוב יותר של דעת הקהל, מצד שני אפשר להגיד שכמות קטנה יותר מבטיחה מועדון אקסלוסיבי שיתן בחירות איכותיות יותר. ולגבי הערך על האיחוד - אין להם עוד משהו לעשות מלבד לתת פרסים? הערך מצדיק את עצמו. אם תכתוב בערך על סרט כלשהו שלא נשקל אפילו לאוסקר כי זכה בפרס המבקרים, תטעה את הקורא לחשוב כי מדובר בסרט חשוב, והרי איגוד המבקרים נשמע כמו דבר מה מאוד חשוב, כאשר בעצם מדובר בפרס משני ביותר. נגיד זאת כך: נגיד היה סרט אשר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר באוסקר. לעומתו יש סרט שלא היה מועמד לאוסקר מסיבה זו או אחרת אבל זכה בפרש-שניים בכל אחד מטקסי הבמאים, השחקנים והמבקרים - איזה מהם יותר חשוב? איזה מהם יראה יותר חשוב לקורא ההדיוט, שלא מבין בקולנוע? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 22:34, 23 בנובמבר 2006 (IST)

שמע, לא נעים לי להגיד לך, אבל אין לך מושג על מה אתה מדבר. איגוד הבמאים מחלק פרס אחד חשוב - הבמאי המצטיין (כמעט תמיד הזוכה הוא הזוכה באוסקר), איגוד השחקנים מחלק פרסים בארבעה קטגוריות המשחק. ואיגוד המבקרים הוא האיגוד שמאגד בתוכו את כל (או לפחות רוב) איגודי המבקרים המקומיים (אם אפשר לכנות את זה כך). המועמדויות והזכיות הללו מלמדות את הקורא על הצלחה של סרט. הצלחה קולנועית, על פי איך שאני רואה את הדברים מתבטאת בשני מישורים: ביקורתי ופיננסי. ושלל פרסים מראים שזהו במאי\שחקן מצליח ואהוב (ראה ג'ק למון). לדוגמא, כריסטופר ווקן, זכה ב- 2002 בפרס איגוד השחקנים האמריקני (הטקס אף שודר בטלוויזיה) לשחקן המשנה, על "תפוס אותי אם תוכל", מה גם שהסרט היה לשובר קופות. אם יצויין בערך רק הפרט היבש והסתמי שהוא הופיע ב"תפוס אותי אם תוכל", הקורא לא יוכל לאמוד את הצלחתו של ווקן כשחקן. טוב, תעביר למזנון. תומפקינס 10:15, 24 בנובמבר 2006 (IST)

תבנית למשחקי וידיאו

שלום, תהיתי מדוע אין תבנית למשחקי וידיאו שממש יעזור למצב הרעוע יחסית של ערכי משחקי הוידיאו כרגע בוויקפדיה הישראלי, כך שאפילו אם זה סתם עמודה עם עובדות חשובות, עדיין עדיף מכלום. מה אתם חושבים ומה הם הקווי דרך ליצירת תבנית אם בכלל דבר כזה מורשה בוויקיפדיה הישראלית.

שאלה בלשון

לנכס, מלשון נכס, ב-כ' דגושה או לא? ‏יוסאריאן‏ • שיחה 23:41, 23 בנובמבר 2006 (IST)

לְנָכֵס חגי אדלר 00:21, 24 בנובמבר 2006 (IST)
מצטער, אבל לא. לְנַכֵּס. זו הצורה הנכונה. אתם מוזמנים להזמין גיבוי מאלדד ומנתנאל. HansCastorp 02:59, 24 בנובמבר 2006 (IST)
לא! אם כבר לִנְכֹּס. אפוא המומחים? חגי אדלר 03:23, 24 בנובמבר 2006 (IST)
הצורה התקנית היא לְנַכֵּס. מכיוון שמדובר בפועל דנומינטיבי, כלומר שנגזר משם עצם (נֶכֶס), ההגייה הרווחת היא לְנָכֵס. כיוצא בזה: פלוני כִּכֵב בסרט, הצורה התקנית: כִּכֵּב. נתנאל 08:06, 24 בנובמבר 2006 (IST)

(לאחר התנגשות עריכה):
"לנכֵּס". ועיינו גם: "לקפֵּל, "לחבֵּר", "לכבֵּס". (המילה "לנכס" בלי דגש היא טעות נפוצה). דני- ‏Danny-w‏ 10:11, 24 בנובמבר 2006 (IST)

אתם ידע אישי. אני הסתכלתי במילון. אז מה, המילון טועה? אם תתעקשו, אביא מספר עמוד... חגי אדלר 15:09, 24 בנובמבר 2006 (IST)
שים לב שיש שני בניינים שונים - לפעול ולפעל. כמו לקפוץ ולקפץ, כך שייתכן שאתה צודק, אבל לגבי מילה שונה.
גם אני חשבתי שה-כ' צריכה להיות דגושה, לקפץ היתה הדוגמא, ולככב הייתה דוגמת הנגד. אם גם כאן צריך לדגוש את שתי ה-כ', הרי שהכל הובהר. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 15:25, 24 בנובמבר 2006 (IST)

ב-כ דגושה,אם לסמוך על המחלקה הלשונית של קול ישראל,לא מזמן זה עלה בתוכנית של גבי גזית והם אישרו שמדובר ב-כ דגושה.פלאח

השאלה כאן היא שאלה של משלב (register). בעברית הגבוהה, התקנית, יש דגש ב-כ. בבניין פיעל יש דגש חזק בעה"פ, והוא זה שהופך את ה-כ לדגושה. לפי אותו כלל, יש לומר בעברית תקנית "לְכֿכּבֿ". ה-כ הראשונה רפה, כיוון שהיא באה אחרי שווא-נע והשנייה דגושה בדגש החזק של בניין פיעל. לעומת המשלב התקני הגבוה, יש גם משלב "עממי" ונפוץ יותר, והוא גם טבעי יותר לרוב דוברי העברית. במשלב הזה פועל כלל קצת שונה. יש אמנם דגש בבניין פיעל באותיות בכ"פ, אבל בהסתייגות - אם הפועל נגזר משם עצם, אזי שומרים ככל האפשר על אופן ההגייה של שם העצם. לכן מ"כּוכֿבֿ" אומרים "לכּכֿבֿ" ומ"נכֿס" אומרים "לנכֿס". פועל דומה אחד מהעברית ה"עממית" הצליח לקבל "תו תקן" של האקדמיה ללשון העברית, ונכנס ללשון התקנית. זהו הפועל "להתחבֿר" מהמילה "חבֿר". הוא אומץ גם בעברית התקנית כדי ליצור הבחנה בינו לבין "התחבּר" שכבר קיים במשמעות שונה. אז מה הצורה ה"נכונה"? תלוי מתי ואיפה. אם אתה עורך לשוני או קריין, הצורה מבחינתך היא "לנכּס". אם אתה כותב תסריט לסרט או להצגה, עדיף שתשתמש בצורה "לנכֿס", כי היא נשמעת טבעית יותר בדיבור חופשי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:44, 26 בנובמבר 2006 (IST)

חומר השלמה להקת הנח"ל

ברשימת הידועים בלהקת הנח"ל הושמטו שמות שניים מבולטי האקורדיוניסטים והם: יוסל'ה אורג ועמי גלעד. ברשימת השירים הידועים הושמטו הלהיטים: כתה אלמונית, הורה ממטרה, כרמלית, הגדי שאבד, בלדה על מעין וים, עד מאה ועשרים, חופשה באדום,

פתרון של מערכת משוואות מודולריות

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#פתרון של מערכת משוואות מודולריות

דניס הופר??

מי היה הסופר דניס הופר

בברכה קום-ליינה avigail@com-line.biz


אין סופר כזה. ישנו שחקן הקולנוע דניס הופר אדם בעקבות גורלו.

בירבורים / קורין אלאל

בכל המקומות נרשם שאת השיר כתבה ברברה, והוא תורגם על ידי אהוד מנור ז"ל.
עד כמה שחיפשתי, לא מצאתי את השיר המקורי באף מקום. מישהו מכיר אותו ויכול לתת לי פרטים / קישור למילים המקוריות?
יובל י. § שיחה § 00:21, 26 בנובמבר 2006 (IST)

הנה. בברכה, ירון 00:23, 26 בנובמבר 2006 (IST)
אני חושב שהוא מתכוון למילים בצרפתית...
והאמת שגם אני תמהה. למרות שגם אני שמעתי שבמקור זה שיר של ברברה, אף פעם לא שמעתי ביצוע בצרפתית, וגם בכל התיאורים של ברברה מודגש שהיא לא עסקה בשיריה בנושאים פוליטיים. eman שיחה(: \ ): 00:34, 26 בנובמבר 2006 (IST)
מי זו ברברה, בעצם? השיר מדהים, ואני מחפש את המילים בצרפתית / אנגלית, כי אני רוצה להראות אותו לבחור שלא מבין עברית... יובל י. § שיחה § 00:49, 26 בנובמבר 2006 (IST)
זאתי? אולי כדאי לנסות אצל גברת תרד. דורית 01:08, 26 בנובמבר 2006 (IST)
כאן ניתן לראות את המקור. השיר נקרא Perlimpinpin. מלמד כץ 01:13, 26 בנובמבר 2006 (IST)
המון תודה לשניכם :-) מה שכן, ההגדרה הוויקיפדית נותנת את המידע הדרוש.. (או שלא...) יובל י. § שיחה § 01:43, 26 בנובמבר 2006 (IST)
ועד כמה התרגום נאמן למקור (מהקצת מילים שא י מצליח לזהות עושה רושם שיש קשר). ואיפה אפשר לשמוע את זה? (אונליין ,או אפילו בדיסק?) eman שיחה(: \ ): 02:15, 26 בנובמבר 2006 (IST)
על פי תרגום גוגל לאנגלית, התרגום נאמן למקור, כמו תרגומים נוספים של אהוד מנור ז"ל. מה שכן, את השיר Ma vie en rose, ששרה אדית פיאף, אהוד מנור תרגם לעברית, טוב יותר מאשר התרגום הרשמי לאנגלית... אם תרצה לשמוע את השיר של ברברה, חפש את השיר Perlimpinpin של Barbara. מירב הסיכויים שזה זה... יובל י. § שיחה § 03:23, 26 בנובמבר 2006 (IST)

קפיצת פרוסברי

מישהו יודע מהי קפיצת הפרוסברי? איפה ומתי היא הומצאה? תודה מראש!

קפיצת פוסברי הומצאה על-ידי דיק פוסברי. ראו קפיצה לגובה. אבינעם 18:11, 26 בנובמבר 2006 (IST)

FFT

איך לקרוא בעברית לערך על הנושא? התמרת פורייה מהירה? יש לזה מונח עברי נפוץ בכלל? בן ה. 18:14, 26 בנובמבר 2006 (IST)

ככל הידוע לי אכן התמרת פורייה מהירה.מלמד כץ 19:13, 26 בנובמבר 2006 (IST)

סוריה דיקטטורה או פרלמנט נישיאותי?

שלום, 1. כיצד נכון להגדיר את המדינה סוריה בהיבט סוג המשטר? האם פרלמנט נשיאותי או דיקטטורה. 2. מה ההבדל בין שניהם?

ועיין בשיחה:דמוקרטיה נשיאותית. David1776 19:48, 26 בנובמבר 2006 (IST)
סוריה מתנהלת בפועל כמונרכיה אבסולוטית, אם כי באופן רשמי היא מוגדרת כרפובליקה. אמנם, יש בה פרלמנט וחוקה פורמלית, אבל הפרלמנט הסורי מורכב מתומכי הנשיא והוא משמש כחותמת גומי להחלטות הנשיא. החוקה משתנה על-פי צורכי השלטון בלי דיון רציני ובלי פרוצדורה קבועה ומסודרת. הנשיא הקודם חאפז אל-אסד, טיפח את בנו הבכור באסל אל-אסד כיורשו, ומשזה נהרג בתאונת דרכים, קבע את בנו השני בשאר אל-אסד כיורשו. בקיצור יש פער גדול בין ההגדרה הרשמית של השלטון לבין המצב בפועל. בעולם הערבי קוראים לסוריה, בלעג מסוים, "ג'וּמלוּכּייה" (جملوكية) - הלחם של המילים "ג'ומהורייה" (جمهورية =רפובליקה) ו"ממלכּה" (مملكة =ממלכה). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:22, 26 בנובמבר 2006 (IST)

עורך ראשי של עיתון

מה תפקידו של עורך ראשי של עיתון? מה הוא עושה הלכה למעשה, ואיך רפי גינת מסוגל להיות גם הערך הראשי של ידיעות אחרונות וגם המנחה והעורך של כלבוטק? (הכוונה, איך יש לו זמן) תומפקינס 03:03, 27 בנובמבר 2006 (IST)

במקרה של רפי גינת - אני חושב שחלק ניכר מהעבודה עושה עורך המשנה שלו יואל אסתרון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:25, 27 בנובמבר 2006 (IST)
כיצד יכול מאן דהוא לעבור מתפקיד עורך המשנה של הארץ לעורך המשנה של הסמרטוטון הזה, ידיעות אחרונות? ‏Harel‏ • שיחה 08:14, 27 בנובמבר 2006 (IST)
נשמע לי סביר לעבור מעיתון סקטוריאלי קטן לעיתון כלל ארצי ומוביל, במיוחד כששכרך עולה בהתאם. DGtal 09:14, 27 בנובמבר 2006 (IST)
לגבי גינת, יש הטוענים כי "'כלבוטק', המזוהה איתו יותר מכל, נעשית במידה רבה על–ידי עורך התוכנית גולן יוכפז. תפקידו של גינת, המיומן והמנוסה בהופעה בטלוויזיה, מצטמצם לשעות מעטות מדי שבוע, שבהן הוא מגיע לאולפן ומקריא את הטקסטים שנכתבים בשבילו תוך תיקון דקויות פה ושם". 80.178.114.234 13:39, 27 בנובמבר 2006 (IST)
אז הוא לא יכול להשקיע עוד שעתיים בשבוע ולכרוז "ינניב גגגגרין ודיייפפפפפנס" בשביל מכבי?, לפי התשקורת הוא עזב את תפקיד הכרוז בגלל ניגוד(????) אינטרסים(?????)--‏sir kiss שיחה 14:03, 27 בנובמבר 2006 (IST)
זה אולי בגלל שהאיש כבר עבר את גיל 60. תומפקינס 23:24, 27 בנובמבר 2006 (IST)

סבבה

מהם פירושי המילה המדוייקים המקור והדרך שבה הגיעה לסלנג הישראלי

ראה בויקימילון. 80.178.114.234 16:07, 28 בנובמבר 2006 (IST)

בויקימילון הפירוש הוא לא כל כך מורחב הבנתי שיש למילה עוד פירושים

האם כוונתך לשמושים נוספים בעברית או לפרושים נוספים בערבית? 80.178.114.234 18:11, 30 בנובמבר 2006 (IST)

גם בעברית וגם בערבית

המקור היחיד מערבית למלה שאני מכיר הוא כאמור בויקימילון וכן כאן. לגבי שמושים נוספים בשפה העברית אולי תרצה להעזר, למשל, ב"מילון הסלנג המקיף" לרוביק רוזנטל, בו תוכל לעלעל בחנות הספרים הקרובה לביתך. רוזנטל, אגב, מעיר בראיון כי המלה סבבה הפכה למלה סתמית המוכנסת לתוך משפט. שא ברכה 80.178.114.234 16:46, 4 בדצמבר 2006 (IST)

ציטוט של פרוטסטנטי שהתנגד לנאציזם

היום ראיתי את התוכנית בוסטון ליגל, ועו"ד שם ציטטה את דבריו של פרוטסטנטי גרמני. הייתי מעוניין בציטוט (וייטב אם באנגלית) אבל אני לא מוצא אותו. זה הולך כמו: "בהתחלה הם התקיפו [זו לא המילה, אבל זה הרעיון] את היהודים, אבל שתקתי, כי לא הייתי יהודי. אחר כך הם תקפו את הקתולים, אבל שתקתי כי לא הייתי קתולי [וכך עוד ועוד משפטים, ובסוף...]. אחר כך הם תקפו אותי כי הייתי פרוטסטנטי, אבל לא היה אף אחד שיצעק". למישהו זה מוכר? ירון 00:03, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מרטין נימלר. גדי אלכסנדרוביץ' 00:04, 28 בנובמבר 2006 (IST)
תודה רבה על התגובה הזריזה :-) ירון 00:38, 28 בנובמבר 2006 (IST)

יש מתעתק שבדית בקהל?

כיצד לתעתק את שמו של en:Canute I of Sweden? קנות? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 00:12, 28 בנובמבר 2006 (IST)

"מעטים הם יודעי השפה השבדית / אולי רק השבדים עצמם / כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת / וקטן ומוצנע העם".
אם להשליך מגרמנית, שפה קרובה: קאנוטה. אגב, פרס בסך 20 כתר שבדי למזהה הציטוט שלעיל. ‏Harel‏ • שיחה 00:14, 28 בנובמבר 2006 (IST)
אם כבר אז ב-ט'. קנוט או קנוטה (תראה שיש הערה שבשבדית מודרנית זה קנוט) eman שיחה(: \ ): 00:15, 28 בנובמבר 2006 (IST)
טוב, נלך על קנוט. תודה לשניכם. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 20:45, 28 בנובמבר 2006 (IST)
הניחוש שלי בקשר לציטוט: מספר 637. איתמר ק. 00:21, 30 בנובמבר 2006 (IST)
צודק, כמובן. זה שיר נהדר. ‏Harel‏ • שיחה 23:13, 3 בדצמבר 2006 (IST)

מחוז פדראלי

בדף הקיים מתייחסים רק למחוז הפדראלי שבארצות הברית. מותר לי להרחיבו לכל מחוז פדראלי בעולם? אין דף שמתייחס לכל המחוזות הפדראליים.אנדריקאנוס 09:09, 28 בנובמבר 2006 (IST)

כל מדינה וסוגי מחוזותיה. אין דין המדינות הפדראליות של גרמניה כדין הקנטונים בשווייץ וכיוצא בזה. מה אתה רוצה שיהיה בערך? ‏Harel‏ • שיחה 09:10, 28 בנובמבר 2006 (IST)
למרבה הבושה, ידיעותי בעולם אינם כה נרחבות, ותכננתי לתרגם את הערך "Federal District" שבוויקיפדיה העולמית. אמרו לי שזה מותר.אנדריקאנוס 09:12, 28 בנובמבר 2006 (IST)
זו לא ויקיפדיה העולמית, רק ויקיפדיה בשפה האנגלית. מי שמתרגם משם - רצוי שיידע מה הוא עושה, על מה הוא מתרגם, ואיך זה קשור לקורא העברי. ‏Harel‏ • שיחה 09:14, 28 בנובמבר 2006 (IST)
אז לא לתרגם?אנדריקאנוס 09:15, 28 בנובמבר 2006 (IST)

לשון מתמטית

קיימים מקרים במתמטיקה (בעיקר במטריצות) בהן הם נקראים בצורה הבאה: שמו של המתמטיקאי וסיומת יאן, למשל:הסיאן או יעקוביאן,תחילה חשבתי כי סיומת ה"יאן" מתיחסת למוצאו הארמני של המתמטיקאי אולם אין כך הדבר. אודה לתשובתכם.פלאח.

אז מה השאלה?
אין שום קשר לארמנים. זה פשוט סיומת. eman שיחה(: \ ): 15:24, 28 בנובמבר 2006 (IST)
מהצצה חטופה בגירסה האנגלית של שני הערכים, מסתבר שזו סיומת שבאה מהאנגלית, והיא דומה לסיומת -ית בעברית: Hessian Matrix - מטריצה הסיאנית. דניאל צבי 15:26, 28 בנובמבר 2006 (IST)
יעקביאן היה גרמני. להגרנזי'אן, להפלסיאן והמילנטוניאן אף הם לא השתייכו חעם הארמני.--מקפץ גבעות 23:55, 7 בדצמבר 2006 (IST)

סבלנות או סובלנות?

או שניהם? תודה.

לכל אחת מהן משמעות שונה. סבלנות = patience, האפשרות שלך להמתין עד רגע מסוים;
סובלנות = tolerance, ופירושה: היכולת שלך "לסבול" מישהו או לסבול את דבריו, לקבל את דבריו וכו'. אלדדשיחה 15:30, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מדובר בשני דברים שונים לחלוטין:סבלנות=patience וסובלנות=tolerance פלאח.

תודה. לשניהם אותו שורש? המשקל שונה?

לטריזציה, דגרזציה...

מה פירושם של שני המושגים הללו? לטריזציה דגרזציה לא מצאתי בויקפדיה ראשי מידע, מישהו יודע?

חפוש שטחי העלה בעברית מידע גאולוגי על סיני (בסעיפים לטריזציה, חרסית). באנגלית נתקבלו תוצאות רבות, הן ל-laterization והן ל-degradation. שאו ברכה, 80.178.114.234 18:23, 30 בנובמבר 2006 (IST)

שמו של מזכ"ל נאטו

כיצד יש לקרוא את שם המשפחה של Jaap de Hoop Scheffer, האם שפר או סחפר? David1776 18:18, 28 בנובמבר 2006 (IST)

שפר.
נראה לי שיש לקרוא שם זה (בהנחה שמדובר בשם הולנדי - כך הוא נראה): יאפ דה הופ סחפר. אלדדשיחה 00:32, 30 בנובמבר 2006 (IST)
הוא אכן הולנדי. ב"הארץ" קוראים לו סחפר, אך בBBC שמעתי שקוראים לו שפר. האם בהולנדית יש צירוף אותיות SCH כמו בגרמנית? David1776 17:35, 30 בנובמבר 2006 (IST)

לגבי הערך המלחמה העולמית בטרור

אז איך יש לאמור - "המלחמה בטרור העולמי" או "המלחמה העולמית בטרור"? --Acidburn24m 10:02, 29 בנובמבר 2006 (IST)

מה שבטוח, צריך "לומר" ולא "לאמור". יונץ Star of David.svg שיחה 13:29, 29 בנובמבר 2006 (IST)
אלו שני דברים שונים האם הכוונה שהטרור עולמי כלומר מקיף את כל חלקי העולם (כפי שהמציאות) או שהנלחמים בו כוללים את כל חלקי העולם (אינני סבור שזו המציאות) אם רוצים את שניהם אזי יש לומר "המלחמה העולמית בטרור העולמי" אבל אמירה כזו לא נשמעת טוב או בשפת המומחים "מאעפנה"

לכן הייתי ממליץ על המלחמה בטרור העולמי כיוון שהטרור עולמי אבל המלחמה בו לא...מתיישר 19:13, 30 בנובמבר 2006 (IST)

King Cobra

מישהו יודע מה הוא שמו העברי של נחש זה? אני חושב שזה "קוברה מלך" אבל אני לא מתמצא בתחום. אשמח לתגובה מאלה שכן מבינים, יונץ Star of David.svg שיחה 13:28, 29 בנובמבר 2006 (IST)

אני מכיר כ"קוברה מלכותית"gal_m 14:19, 29 בנובמבר 2006 (IST)
תודה. זה נשמע הרבה יותר טוב. יונץ Star of David.svg שיחה 22:26, 29 בנובמבר 2006 (IST)

בד מיקרופיבר

ברצוני לרכוש סלון חדש נאמר לי כי בבד מיקרופיבר החתול אינו יכול לנעוץ את צפורניו. האם נכון הדבר?


תודה גילה

ריגולטו

שלום רב, אני מחפשת מידע על האופרה של ג'וזפה ורדי "ריגולטו". אני גם מחפשת מהוא ליברטו, מצאתי ערך בוויקיפדיה אך לא הבנתי אותו.

שלום! רבים מערכי האופרות כתובים בוויקי בצורה שאינה מניחה את הדעת. בכלל, עוד הרבה צריך להיעשות בוויקי בתחום המוזיקה. לעת עתה, עד שייכתב ערך משביע רצון, אם תוכלי לשאול שאלות ספציפיות על האופרה, אוכל ואשמח לענות לך. בברכה, HansCastorp 20:55, 29 בנובמבר 2006 (IST)
לגבי ליברטו - ליברטו (מאיטלקית, מילולית: "ספר קטן") הוא ספרון המכיל את המלל של האופרה, ומכאן בהשאלה גם: המלל עצמו של האופרה. דוגמה: את הליברטו (כלומר, הטקסט) של האופרה "דידו ואניאס" שהולחנה ע"י הנרי פרסל כתב נחום טייט. HansCastorp 20:57, 29 בנובמבר 2006 (IST)

Peter Debye

שוב שאלה למתעתקים, אבל הפעם השאלה היא יורת לגבי איך לכתבו בעברית, מאשר איך לבטא. השם בלועזית הוא Peter Debye. הוא הולנדי, ובמקור שמו נכתב Debije.

עד כמה שידוע לי ההגייה היא de-BAI (כמו דובאי רק הד' בתנועת E).

השאלה היא איך לכתבו את שמו בעברית? נתקלתי בשלוש צורות:

  • דביי
  • דבאי
  • דבאיי

מה עדיף? eman שיחה(: \ ): 00:13, 30 בנובמבר 2006 (IST)

המרצה שלי לכימיה פיזיקלית ביטא את זה דבאיי. DGtal 00:15, 30 בנובמבר 2006 (IST)
כשהוא ביטא ייצאו לו אותיות מהפה? (-;
כאמור, אני לא חושב שיש ויכוח בקשר לצורת הביטוי (אלא אם כן יבוא דובר הולנדית ויתקן אותנו). השאלה היא איך הכי נכון לכתוב בעברית בשביל שזה יביע אותה. eman שיחה(: \ ): 00:17, 30 בנובמבר 2006 (IST)
נראה לי שדבאיי הכי ברור. ‏odedee שיחה 00:20, 30 בנובמבר 2006 (IST)
הכתיב הנכון כתעתוק מהולנדית כאן אמור להיות דבֵּיֶיה. אלדדשיחה 00:55, 30 בנובמבר 2006 (IST)
לאיזו גרסה אתה מתייחס? Debye או Debije? eman שיחה(: \ ): 00:57, 30 בנובמבר 2006 (IST)
בשני המקרים זה דבייה, כפי שכתבתי לעיל. לשם הבהרה, נאמר לי שבהולנדית של הולנד (והרבה פחות בהולנדית של פלנדריה) מחליפים לפעמים את הדיפתונג ij ב-y או אפילו ב- ÿ, שאינה אלא ייצוג גרפי של ij בכתב מחובר. ההגייה נשארת אותו הדבר. בסכיפהול יש אפילו חנות דיוטי פרי שמכריזים בה בשלטים מאירי עיניים על תכשיטים בכמה שפות, ובצרפתית כתוב "Byoux". אלדדשיחה 01:14, 30 בנובמבר 2006 (IST)
שמו מבוטא דבאיי על ידי כל מי ששמעתי, וזכור לי שיש אפילו הסבר לכך, אשתדל למצוא אותו. ‏odedee שיחה 01:15, 30 בנובמבר 2006 (IST)
השינוי באיות, ב-y, נעשה לטובת מארחיו האמריקניים, כדי שלא יבטאו את השם דביג'ה. אלדדשיחה 01:16, 30 בנובמבר 2006 (IST)
[1][2]. ‏odedee שיחה 10:37, 30 בנובמבר 2006 (IST)
אם כך, מבטאים את שמו בהגייה האמריקנית, ללא קשר למוצא ההולנדי. טוב, גם זה פתרון להגיית שם. אז התעתיק ה"נכון" יהיה איפוא דביי. אלדדשיחה 10:43, 30 בנובמבר 2006 (IST)
לא בהכרח. ה-A על הב' ארוכה יחסית, כמו כבאי או ימאי. DGtal 10:45, 30 בנובמבר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:  :::::::דרך אגב, "דבאי" נראה כמו מילה בעברית, ולכן לא נראה לי מתאים לתעתוק השם (אם כי הוא היה התעתיק האידאלי). "דבאיי" לא בא בחשבון מבחינתי, כי אם כבר יש צירוף של "אי" בסוף השם, ה-י' הנוספת מיותרת. אלדדשיחה 10:47, 30 בנובמבר 2006 (IST)

תעתיק נכון של Guaraní (שם השפה)

מעתיקה את שאלתי מתוך שיחה:גוארני מפני שלא קיבלתי תשובה - אולי כאן?

נתקלתי בשם השפה "גוואראני" בערך אורוגוואי, עם קישור אדום. בערך הנוכחי יש עוד שלושה איותים: גוארני, גווארני, גואראני. הוספתי קישור לכאן בערך על אורוגוואי, אך בגלל ריבוי האיותים השארתי "גוואראני" כפי שהיה במקור.

מישהו יכול לומר איזה מהארבעה הוא הנכון? תודה, פיצקוש 03:36, 27 בנובמבר 2006 (IST)

פה מדובר בעיקר בהעדפה, אם אינני טועה. אני, אישית, נוטה ל"גוואראני". הכי ברור בעינַי. HansCastorp 02:57, 30 בנובמבר 2006 (IST)
גם בעיני עדיף "גוואראני" - ובעיקר חשוב שיהיה אחיד. אחכה קצת ואם לא יועלו התנגדויות מנומקות אתקן.
גם לי זאת נראית הצעה מקובלת. רק שים לב שיש לתקן בהרבה יותר מקומות מאשר באורוגוואי...--אורי שיחה 03:28, 30 בנובמבר 2006 (IST)
וכמובן, יש להעביר גם את הערך עצמו לכתיב הזה. מעבר לזה, איני בטוח שבגוואראני שם השפה נהגה "גוואראני", מה שמשתמע מהכתוב בערך עצמו. HansCastorp 03:30, 30 בנובמבר 2006 (IST)
אנסה לברר. שאלה מעניינת. --אורי שיחה 03:33, 30 בנובמבר 2006 (IST)
תודה - כשיהיה מידע נוסף, ברור שאתקן בכל המקומות שאמצא. פיצקוש 03:47, 30 בנובמבר 2006 (IST)
גם אני בעד הכתיב גוואראני. אלדדשיחה 10:41, 30 בנובמבר 2006 (IST)
ואגב, גם יש לעשות פירוש נוסף לאופרה "גוואראני" מאת גומס. HansCastorp 03:49, 30 בנובמבר 2006 (IST)

טוב, תיקנתי במקומות רבים, מקווה שמצאתי את כולם. מאחר שהאיות הלועזי של שמות השבט, השפה והמטבע (של פרגוואי) זהה, שיניתי את כולם. מי שילחץ על קישור שם השבט עדיין יגיע אל השפה (כמו שהיה גם באיות הקודם). אם וכאשר יהיה ערך על השבט, אולי יהיה עדיף להעביר את ערך השפה אל "גוואראני (שפה)", כמו בוויקי האנגלית? פיצקוש 05:13, 3 בדצמבר 2006 (IST)

הערך ה- 50,000

שאלה: האם יהיה ניתן לדעת בוודעות מי יכתוב את הערך ה- 50,000. תומפקינס 17:00, 30 בנובמבר 2006 (IST)

בוודאות, לא. בסבירות גבוהה, כן. אני :-) ‏Yonidebest Ω Talk 14:32, 1 בדצמבר 2006 (IST)

מתי ניתן לראות את כוכב השחר?

היכן אוכל למצוא נתונים מדויקים, מהו הזמן המינימלי/מקסימלי שניתן לראות את נוגה לפני זריחת השמש? הללשיחה תיבת נאצות 18:07, 30 בנובמבר 2006 (IST)

חיפוש בגוגל העלה את האתר ‏הזה, בו ניתן ללחוץ על הקישור לAlmanac בסוף הדף, ולקבל נתונים לגבי כל המאורעות האסטרונים הנראים לעין. את אמינות האתר תאלץ להעריך בעצמך. דניאל צבי 18:45, 30 בנובמבר 2006 (IST)
תודה. חיפושיי העלו שמדובר בעד שלוש שעות לפני הזריחה (או עם הזריחה, שאז לא יראו אותה). אבל הגעתי לאתר נפלא בשם http://skytonight.com, שמאפשר לך לראות את מצב השמיים - בכל מקום, בכל יום, ובכל תאריך (לצערי רק עד 1600 ולא לפני...). הללשיחה תיבת נאצות 14:09, 1 בדצמבר 2006 (IST)
בוקר טוב! (אליהו)
זה האתר של המגזין Sky & Telescope שהוא המגזין החשוב ביותר לחובבי אסטרונומיה (אם כי הוא לוקה קצת באמריקנוצנטריה) eman שיחה(: \ ): 14:22, 1 בדצמבר 2006 (IST)
זו תכנה שנותנת לך חופש לנוע אחורנית בזמן ככל אוות נפשך. בסג תריג מכה שנית! 10:32, 3 בדצמבר 2006 (IST)
תודה תודה. הללשיחה תיבת נאצות 10:36, 3 בדצמבר 2006 (IST)

גמל שלמה Rivetina Baetica

מצאתי גמל שלמה רץ כאן וכאן. במקורות אחרים (כולל האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל) מצאתי גמל שלמה ריבטיני עם אותו שם מדעי, Rivetina Baetica. מה אומרים המומחים? פיצקוש 19:29, 30 בנובמבר 2006 (IST)

תמונה בלתי לחיצה

אך ניתן לשים תמונה בערך, ככה שהקורא לא יוכל ללחוץ עליה להגדלה?

תשובה: לא נראה לי שזה אפשרי.מישהו סודי 14:27, 1 בדצמבר 2006 (IST)

תבנית:קליק כאשר המקום המקושר הוא אותו דף (לא ניסיתי, אבל זה צריך לעבוד, אאל"ט). בסג תריג מכה שנית!

כימיה

מדוע מולקולות מים יוצרות 4 קשרי מימן ומולקולות אמוניה רק 3?

מולקולת מים יוצרת קשרי מימן באמצעות שני המימנים שלה וגם באמצעות שני זוגות אלקטרונים לא קושרים, בעוד שאמוניה יוצרת קשרי מימן אך ורק דרך שלושת מימניה. קרני שיחהזה הזמן ל... 18:11, 1 בדצמבר 2006 (IST)
תודה, מדוע האלקטרונים הבלתי קושרים שעל החנקן באמוניה לא יוצרים קשרי מימן?
קשר המימן הוא תמיד בין אטום אלקטרו-שלילי (החמצן או החנקן) ובין האטום האלקטרו-חיובי (המימן). באמוניה יש שלושה מימנים אבל רק חנקן אחד המכיל זוג אחד של אלקטרונים לא קושרים. למרות שכל מולקולת אמוניה יכולה באופן תאורטי לבנות 4 קשרי מימן, עלולה להיווצר בעיה של סידור במרחב, שלא תאפשר לבנות את כל קשרי המימן.מלמד כץ 23:36, 1 בדצמבר 2006 (IST)

יוכבד ועמרם

אני עכשיו עושה מחקרון קטן לשימוש עצמי שכולל הכנת עץ משפחה תנכ"י מתרח ועד משה. כמובן שיש מספר קשרים בין-משפחתיים בין חברי המשפחה (כמו חתונת בני דודים) - אך יש דבר אחד שלא הייתי בטוח: בערך של יוכבד כתוב שהיא בת לוי. פרט זה אינו מצויין בערך של לוי (כתוב שם רק על בניו). בנוסף, עמרם, אב משה הוא בן קהת, אחי יוכבד. יוכבד היא אם משה. זאת אומרת שעמרם התחתן עם דודתו? זה הפרט היחיד שלא הייתי בטוח לגביו - ואודה לכם אם תוכלו לאשר את זה. אסף 10:10, 2 בדצמבר 2006 (IST).

שמות פרק ו פסוק כ: "ויקח עמרם את-יוכבד דדתו, לו לאשה, ותלד לו, את-אהרן ואת-משה; ושני חיי עמרם, שבע ושלשים ומאת שנה".
התשובה היא: כן.Mort 11:13, 2 בדצמבר 2006 (IST)
תודה רבה! אסף 11:14, 2 בדצמבר 2006 (IST).
נראה לי שיש כבר ספרים מפורטים על הנושא הזה. גילגמש שיחה 11:16, 2 בדצמבר 2006 (IST)
אתה מתכוון לסיפור של יוכבד ועמרם או על קשרים משפחתיים בתנ"ך? אסף 11:25, 2 בדצמבר 2006 (IST).
אני מניח שגם וגם. אם אתה צריך משהו עדיף שתגש לספריה. אני בטוח שיש שם מדפים שלמים שעמוסים בספרות הקשורה לנושא זה. גילגמש שיחה 11:27, 2 בדצמבר 2006 (IST)
כן, אני מתאר לעצמי - אך דווקא עניין אותי לבדוק את הנושא בעצמי ולוודא שאני מצליח לעשות את הקשרים המשפחתיים בין הדמויות בתנ"ך. בנתיים דווקא יצא לי עץ משפחה מכובד מאד. אסף 11:29, 2 בדצמבר 2006 (IST).
חז"ל עושים לפעמים עוד כמה קשרים (כמו למשל הזיהוי של שרה עם יסכה, ועוד ועוד). הללשיחה תיבת נאצות 10:22, 3 בדצמבר 2006 (IST)

הקיצור מה"ר

האם מישהו מכיר את הקיצור מה"ר, הקשור למרגמות או לכלי נשק מסוג מסוים, או לייצור נשק (נגיד, בצה"ל או בצבאות אחרים)? אלדדשיחה 02:05, 3 בדצמבר 2006 (IST)

אולי "מטען הודף רקטי" (גוגל)? אבינעם 16:37, 3 בדצמבר 2006 (IST)
מעולה!!! תודה רבה, אבינעם. יש לזה מונח גם באנגלית? אנסה לאתר את המונח, אבל אם תמצא, או שאתה מכיר, אודה לך אם תוכל לכתוב אותו. אלדדשיחה 18:40, 3 בדצמבר 2006 (IST)
לצערי הידע שלי בנושא מוגבל למדי. ניסיתי לחפש את המונח האנגלי, אך העליתי חרס. אם תמצא - אשמח לדעת. להתראות, אבינעם 00:07, 4 בדצמבר 2006 (IST)

מידת הרחמים.

שאלה

איך הבחור הזה עשה את זה?

בקלות, הוא שוכב על הצד ומסתובב על הרצפה. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 18:37, 3 בדצמבר 2006 (IST)

סיירת אגוז

א) האם אתם מכירים ספר שמתעד את קיומה של סיירת אגוז (בדומה ליחידה 424 שנכתב על "שקד" או "שייטת 13" על השייטת וכו')? אני רוצה להרחיב קצת את הערך על סיירת אגוז והמקור היחידי שלי כרגע הוא האנציקלופדיה של צה"ל. אני מניח שתמיד אפשר לנסות להצליב מידע מספרים שבערך קשורים או לנסות לשלות תאריכים של מבצעים ולחפש על אלה עוד מידע אבל יקל עלי אם יהיה ספר עב כרס בנושא או איזה אתר אינטרנט לזכרה.

ב) בערך באותו נושא: מה אפשר למצוא בארכיון צה"ל?

תודה, Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 19:10, 3 בדצמבר 2006 (IST)

בארכיון צה"ל ניתן למצוא מסמכים הקשורים לצבא כמו צוי גיוס מפורסמים ומסמכים הסטורים כמו פקודה על יצאה למלחמה לעוד מידע חפש בגוגל ומצא את את האתר שלהם ו בערך בויקי WIKICOOL שיחה
תודה. יש לך משהו על הסיירת?--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 20:26, 5 בדצמבר 2006 (IST)

חֲנֻכִּיָּה או חנוכייה?

אשתי גננת. באחת מתוכניות הלימוד (לא ננקוב בשמה) הופיעה המילה חנוכייה ולא חנוכיה. לפנייתה של אישתי קיבלנו את התגובה הבאה:

"כּאשר כתבנו את התוֹכנית התלבטנו בנושא עִם האקדמיה ללשון עברית. ולמרות זֹאת פניתי אליהם לבירור נוֹסף גַם הַיוֹם והִנֵה התשובה המוסמכת:

כּאשר המילים הנדונות נכתבות בכתיב חסר אך בניקוד מלא הן ייכתבו כּך: עֻגִיָּה / סֻכָּרִיָּה / קֻבִּיָּה / חֲנֻכִּיָּה

אבל אנוּ, ב(שם התוכנית...), כותבים בכתיב מלא ובניקוד עזר חלקי . איננו מנקדים דגש שאיננו פונטי (לכן הדגשים יהיו רק באותיות ב'/כ'/פ ), אנוּ מנקדים חולם כּדֵי להפרידו משורוק ולהפך, אנוּ מנקדים חיריק וצירי כּדֵי להבחינם זה מזה בהגייה. זהו כתיב לא רשמי, הנהוג בחלק מספרי הילדים ובחוברות רבּוֹת של לימוד בכלל ושל לימוד העברית במיוחד. למעשה אין כללים לכתיב כזה. ובכֹל זֹאת : מדוע יש שתי יו"דין בכתיב הלא מנוקד התקני במילים כמו סוכרייה ועוגייה? (התשובה: מפני שיש כאן גם תנועה וגם עיצור- i ו- y). מה מומלץ לעשות הלכה למעשה בכתיב מלא מנוקד חלקי (כתיב לא תקני, אבל משמש במסגרת מסוימת), שדווקא הדגשים החזקים בו חסרים? התשובה - אין תשובה רשמית כי מדובר בכתיב לא תקני. היועצת הלשונית של התוֹכנית בּחרה להישאר בהרכב האותיות על פי הכתיב המלא. לכן גַם כּאשר אנוּ מלמדים את הצבעים אָדוֹם וכחול הֵם לֹא ייכתבו אָדֹם /כָּחֹל . אֲנִי מקווה שבזה עניתי לשאלתך"

אשמח לשמוע את תגובת מומחי הדקדוק. עתיד חנוך ילדי ישראל מוטל על הכף... חגי אדלר 07:44, 4 בדצמבר 2006 (IST)

גם בוויקיפדיה אנו משתמשים בכללי הכתיב המלא, וכותבים חנוכייה, שנייה, ראייה וכדומה. דוד שי 08:04, 4 בדצמבר 2006 (IST)
נראה לי שאתה מתאר שתי תשובות מצוינות (של האקדמיה ושל היועצת) - מדוע אתה תר אחר מומחי דקדוק אחרים? החלטת היועצת הלשונית של התוכנית נראית סבירה, בהתחשב במיטת סדום שבה שמו אותה. ‏odedee שיחה 08:07, 4 בדצמבר 2006 (IST)
חנוכייה פשוט לא נראה לי. מה זה "כתיב לא תקני"? גם בערך חנוכייה כתוב חנוכיה... הבלבול גדול, מי צודק? חגי אדלר 08:14, 4 בדצמבר 2006 (IST)
לי חנוכייה נראה מאוד. זהו הכתיב התקני ללא ניקוד, ואת הטעות בערך אתקן מיד. ‏odedee שיחה 08:19, 4 בדצמבר 2006 (IST)
חנוכייה היא אכן הכתיב התקני - כאשר מדובר בכתיב מלא בלתי מנוקד. וכך תעשייה, ספרייה וכו'. אלדדשיחה 08:22, 4 בדצמבר 2006 (IST)
וברבים חנוכייות? אבינעם 08:39, 4 בדצמבר 2006 (IST)
לא, ברבים: חנוכיות. לא מכפילים את היו"ד אם היא נמצאת אחרי ו' או לפני ו'. אלדדשיחה 08:45, 4 בדצמבר 2006 (IST)
והשלמה למה שכתבתי לעיל: היו"ד כן מוכפלת, כמובן, רק אם מדובר בהוספת היו"ד של הריבוי (בזכר): מצוי => מצויים. אלדדשיחה 08:47, 4 בדצמבר 2006 (IST)
תודה (הספקתי לקלקל בינתיים...) אבינעם 08:51, 4 בדצמבר 2006 (IST)
לא נורא, בתנאי שהמקלקל גם מתקן אח"כ... :-) אלדדשיחה 09:00, 4 בדצמבר 2006 (IST)

"מדוע אתה תר אחר מומחי דקדוק אחרים?" שואל עודדי. ובכן, לי קל מאוד להבין ללבו של חגי. המעבר לכתיב מלא הוא כנראה המהפכה הגדולה ביותר שעברה העברית מאז תחייתה, משום שהוא נוגע בכתיבת חלק ניכר ביותר של המילים העבריות. מתברר שמהפכה כזו דורשת יותר מאשר דור אחד לשם הטמעתה. אף שברמה העקרונית אני כותב בכתיב מלא כבר שנים רבות, הרי שלימוד כל הכללים דורש זמן (במיוחד בהתחשב בכך שהם לא התייצבו לחלוטין), ויש שינויים שנדרש זמן כדי להתרגל אליהם. אני, למשל, התקשיתי מאוד לעבור מהכתיב "אשה" לכתיב "אישה", וגם את הערך חנוכיה העברתי לחנוכייה רק לפני שנה, לאחר שנה שבה הופיע בוויקיפדיה בכתיב חנוכיה. דוד שי 21:16, 4 בדצמבר 2006 (IST)

ורק לשם הדיוק, המעבר לכתיב מלא קדם בהרבה לתחיית העברית. לשון חז"ל כתובה בכתיב מלא יחסית ללשון המקרא, והכתיב של המגילות הגנוזות - הקודמות ללשון חז"ל - הוא מלא אפילו עוד יותר (ראו כתיב עברי). נתנאל 21:34, 4 בדצמבר 2006 (IST)

למי יש מעריב של היום?

מי שיש לו מעריב של היום, אנא פתחו בשער האחורי של עמוד הספורט. פטריק סופו מתלונן בראיון שלא כתוב בוויקיפדיה על התארים בהם זכה. אנא תכתבו בערך עליו פטריק סופו באילו תארים הוא זכה (נדמה לי שני גביעים בנאנט, גביע הליגה, משהו כזה). צהוב עולה 10:52, 4 בדצמבר 2006 (IST)

בנוסף אבקש שתעשו זאת מהר ככל האפשר מפני שקרוב לוודאי שאנשים רבים ייכנסו בעקבות הכתבה לערך עליו בוויקיפדיה. צהוב עולה 10:56, 4 בדצמבר 2006 (IST)

תרגום

יש לי שאלה מישהו מסוגל לתרגם את שמות הכינורות בערך סטרדיוואריוס? ועוד שאלה באמת צריך ערך על כל אחד מהם? --WIKICOOL שיחה 16:23, 4 בדצמבר 2006 (IST)

דבר ראשון שכחת לחתום. דבר שני, מסקרן אותי, למה כל כך בוער לך לתרגם את השמות? ThE OnE 16:20, 4 בדצמבר 2006 (IST)
ככה,האמת היא שזה נורא מעצבן כמסתכלים על זה וחושבים על [ויקיפדיה עברית עם שמות באנגלית?!] WIKICOOL שיחה 16:23, 4 בדצמבר 2006 (IST)
מדובר יותר בתעתוק מבתרגום, אכן אין צורך בערך על כל אחד מהם, ואנא ממך - הנח לעניין. שמות הכינורות יכולים להופיע בכתיב המקורי שלהם. אלה בסה"כ שמות, זהו לא טקסט, ויש לנו בעיות בוערות מאלה. ‏Harel‏ • שיחה 16:29, 4 בדצמבר 2006 (IST)

מע' העיכול

מה הקשר בין יחס שטח הפנים לנפח וכיצד הוא מתקשר למע' העיכול.

תודה מראש

)


-- תשובה: "יחס שטח פנים לנפח" הוא אחד מהעקרונות הביולוגיים החשובים ביותר. זאת מכיוון שהפעילות המטבולית שבגוף, או חילוף החומרים, מסתמכת על דיפוזיה (פעפוע) - "התפשטות של חומר מריכוז גבוה לריכוז נמוך, הנובעת מהתנועה העצמית של המולקולות". דיפוזיה יעילה יותר למרחקים קצרים יותר, ודרך שטח רחב יותר. קל להבין במה מדובר כשחושבים על ספוג שמונח במים: אם היינו לוקחים שני ספוגים בעלי אותו הנפח (נגיד, X) אבל בצורות שונות, אחד בצורת כדור והשני בצורת אליפסה מעורכת, ברור שהספוג האליפטי היה מתרטב כולו לפני שהמרכז של הספוג הכדורי היה מתרטב. ההבדל הזה נגרם מכך שלכדור שטח פנים קטן יותר משל אליפסה בעלת אותו הנפח. כלומר, ככל שהיחס בין שטח הפנים לנפח גבוה יותר, ככה יעילות הדיפוזיה גבוהה יותר - זהו יחס ישר. ועכשיו בקשר למערכת העיכול: מן הסתם גם במערכת העיכול יעילות הדיפוזיה צריכה להיות גבוהה, כדי לספוג את כל החומרים המזינים ולהעבירם אל שאר תאי הגוף דרך מערכת הדם. לכן יש צורך בהגדלת שטח הפנים לנפח של מערכת העיכול כמה שיותר. למשל, המעי הדק הוא צינור ארוך ומפותל, כך ששטח הפנים שלו גדול מאוד יחסית לנפח שלו. כמו כן בדפנות של המעי מצויים סיסים שמגדילים אף יותר את שטח הפנים. אני ממליצה לך לקרוא את הערך על המעי הדק ופעפוע. אם יש לך שאלות נוספות בהקשר לנושא הזה את/ה מוזמנ/ת לשלוח לי אימייל. --Daisy Pimpernel 22:13, 4 בדצמבר 2006 (IST)

תעתוק לעברית מהולנדית/הונגרית

אני מעונין לכתוב ערך על הסולנית של כחול מזעזע שמתה לפני יומיים Mariska Veres. שם משפחתה Veres צריך, למיטב ידיעתי, להיות מתורגם מהולנדית "פרס", אלא שאביה היה הונגרי. מי יודע כיצד יש לתעתק את שם משפחתה?אודי 21:12, 4 בדצמבר 2006 (IST)

אם אביה היה הונגרי, אז שם המשפחה ייקרא "ורש". בהולנדית, אכן, "פרס". אין לי מושג איך בפועל הוגים את שם המשפחה שלה (אני מעריך שדוברי אנגלית פשוט יקראו את השם "ורס"). אלדדשיחה 17:05, 6 בדצמבר 2006 (IST)
על פי מה שקיבלתי מויקיפד הולנדי, השם הוא מריסקה וירס מתחרז עם צימעס.אודי 21:13, 6 בדצמבר 2006 (IST)

איך מתעתקים לעברית Purley, Surrey?

Surrey - מחוז באנגליה. כיצד ייכתב שמו בעברית? תודה, אבינעם 22:13, 4 בדצמבר 2006 (IST)

עד כמה שזכור לי זה סארי. eman שיחה(: \ ): 22:46, 4 בדצמבר 2006 (IST)
תודה, אבינעם 21:55, 6 בדצמבר 2006 (IST)

Maglev

איך מקובל לכתוב בעברית? Maglev או מגלב? האם הצורה האחרונה קיימת ושגורה? בן ה. 08:39, 5 בדצמבר 2006 (IST)

ממצאים בבדיקת טחול בתינוק בן חודשיים

למומחה שלום, לאחר בדיקת אולטראסאונד לבני בין החודשיים נמצא כי בטחול ישנה ציסטה בגודל 0.5 ס"מ, האם זה שכיח בתינוקות ועל מה זה מעיד? מהו הטיפול אשר נוקטים בד"כ? איזה תופעות חיצוניות מופיעות אצל התינוק אם בכלל?

תודה על ההתיחסות בברכה אדוה

שאלות כאלה לא שואלים אנשים באינרטרנט, אנא פני לרופא בעל הכשרה מקצועית. דניאל צבי 14:38, 5 בדצמבר 2006 (IST)


אני חולק על דעתך. אין תחליף למידע שאפשר לקבל באינטרנט. גם אם זה לא תחליף לרופא מומחה, זה מעשיר את הידע ועוזר בקבלת החלטה.

רעל

מהו היסוד הרעיל ביותר בטבלה המחזורית? מיהו הרדיואקטיבי ביותר? מיהו המסוכן ביותר? מה יותר מסוכן גז? נוזל? מוצק? WIKICOOL שיחה 16:22, 5 בדצמבר 2006 (IST)

מישהו?

שמיניסטים

מה מקור הביטוי "שמיניסטים" לתלמידי י"ב? אור 15:40, 6 בדצמבר 2006 (IST)

מסורת מהבריטים, שאצלם משום מה כיתה ד' היתה הראשונה של בית הספר ואז כיתה י"ב היא השמינית. אליבאבא 16:02, 6 בדצמבר 2006 (IST)
אתה מוזמן לקבל הסבר מקיף יותר כאן. ‏Harel‏ • שיחה 16:14, 6 בדצמבר 2006 (IST)
ומה רע בויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון4#מהו מקור הכינוי "שמיניסטים"? אבינעם 17:48, 6 בדצמבר 2006 (IST)
רב תודות לכל המשיבים. אור 21:36, 6 בדצמבר 2006 (IST)

נחל ממשית

שלום, היכן אוכל למצוא חומר על "אגן הניקוז של נחל ממשית"? כגון הידרוגרפים למיניהם, מפות של אגן הניקוז ונתונים סטטיסטים בשנים עברו לאותו האגן?

    lula

אודות האודות

מחוץ לוויקיפדיה נודע לי מעורכת לשונית אחת שזו טעות לומר, לדוגמה, "ספרים אודות יהודי תימן", "כתבה אודות קלינטון" וכו', וזאת משום שאודות הוא שם עצם (דומה במשמעותו לתולדות), ולכן יש לומר "ספרים על אודות יהודי תימן", "כתבה על אודות קלינטון", וכו'. מישהו רוצה לאשש, להפריך? כדאי לחדד לכותבים. ‏Harel‏ • שיחה 23:31, 6 בדצמבר 2006 (IST)

אכן במקרא תמיד נאמר "על אודות". ומצאתי את 'רגע של עברית' קובץ וורד הדן בכך:
"אודות על אודות 27 באוקטובר 2003
"המאמר מדבר אודות השאיפה לשלום בשני המחנות". על המילה 'אודות' אנחנו מבקשים לדבר היום. "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח". מרים ואהרן דיברו על משה אחיהם בעניין האישה כושית שנשא. על אודות – בעניין. המילה 'אודות' עצמה, פירושה – קורות, הדברים שקרו. ייתכן שהמילה קשורה לשורש הערבי אוד, שמשמעו היסודי סבב. ובאמת קורותיו של אדם או של דבר הן גלגוליו, סיבוביו, נסיבותיו. "ויספר להם אליעזר את כל אודותיו", כתוב בספר הישר – הספר בן המאה השבע-עשרה המתאר את תולדות בני ישראל. אודותיו – קורותיו. המילה 'אודות' היא אפוא שם עצם. היום יש המשתמשים ב'אודות' כאילו הייתה מילת יחס. למשל: "דיברנו אודותיך". השימוש הזה איננו מתיישב עם משמעותה המקורית של המילה 'אודות'. במקום "אודותיך" יפה לומר: על אודותיך או: עליך. וגם במשפט שפתחנו בו: 'המאמר מדבר על השאיפה לשלום' או: 'המאמר מדבר על אודות השאיפה לשלום'.
בברכה, הללשיחה תיבת נאצות 23:37, 6 בדצמבר 2006 (IST)
העניין הזה מוכר אמנם אצל טהרנים לשוניים, אבל אני חושב שרוב העורכים הלשוניים והכותבים לא מקפידים עליו, ולכן גם אנו איננו צריכים להקפיד עליו. אתר האקדמיה ללשון הוא האתר היחיד שאני מכיר שיש בו דף שכותרתו "על אודות האתר", ולא סתם "אודות". נתנאל 09:09, 7 בדצמבר 2006 (IST)
גם לי העירו על כך לא מזמן, אבל נראה שיש כאן הקפדה יתרה על העברית המקראית, והתעלמות מכל מה שבא אחריה. מצאתי מקומות רבים במהלך התקופות בהם כותבים משתמשים במילה "אודות" ללא המילה "על": בגאונים, ברש"י, דרך שו"תים רבים במהלך התקופות ועד הרב קוק והרב עובדיה. גם בספרות החול מצאתי דוגמאות רבות אצל י"ל פרץ, אורי ניסן גנסין, שלום עליכם, יוסף ויתקין, נפתלי הרץ אימבר, אליעזר בן יהודה (!), מנדלי מוכר ספרים ועוד. (דווקא מי"ב מקפיד לכתוב תמיד "על אודות")
לכן, נראה שכיום אפשר להשתמש במילה אודות גם כשהיא לעצמה. דוד 09:47, 7 בדצמבר 2006 (IST)

שאלת תם

למישהו יש מושג קלוש מאיזה חומר עשויים המכסים של מעדני החלב / העטיפות של החטיפים השונים? האם אפשר למחזר אותו? HansCastorp 23:40, 6 בדצמבר 2006 (IST)

אגב, זה רק אני או שהעטיפות של המעדנים הוחלפו לפני זמן קצר (ממשהו כמו אלומיניום לאיזשהו סוג של נייר)? נריה 10:37, 7 בדצמבר 2006 (IST)
רק הימור אבל אני חושב שהחליפו את מכסי האלומיניום במכסי נייר עם ציפוי דק פולימרי מהצד העליון ואלומיניום מהצד התחתון (מחירי האלומיניום ושאר המתכות עלו הרבה בשנים האחרונות ולמי שמייצר מאות מיליוני גביעים כאלו זה משמעותי) מתיישר 19:04, 12 בדצמבר 2006 (IST)

Certiorari

מה הפירוש של המונח המשפט Certiorari בעברית? מורפיקס תרגם כצו בירור אך יש לי הרגשה שיש מונח מקצועי ונכון יותר. כל המשפטנים מוזמנים לתקן בערך ארתור גולדברג, תודה. Green Apeשיחה ‏ 00:17, 7 בדצמבר 2006 (IST)

פירוט נוסף לגבי ה-Certiorari ניתן למצוא אצל אחותנו הגדולה. דני ‏Danny-w‏ 10:47, 7 בדצמבר 2006 (IST)

אמריקאי או אמריקני - האם ומתי?

בטוח שאלו לפני, אך חיפשתי ולא מצאתי:
אמריקאי או אמריקני? אפריקאי או אפריקני? ואם שניהם, האם זהים בשימושם ויש רק לשמור על עקביות? ואם לא זהים - מתי האחד ומתי האחר? תודה. דודה סימה 11:18, 7 בדצמבר 2006 (IST)

שתי הצורות כשרות ותקינות, וניתן להשתמש בשתיהן בכל הקשר. כמובן שרצוי במידת האפשר לשמור על אחידות. אני חושב ש"אמריקני" היא במשלב קצת יותר גבוה וחגיגי. נתנאל 11:33, 7 בדצמבר 2006 (IST)
מעניין. האינסטינקט שלי אמר דווקא הפוך. אני מניח שהאינסטינקט שלך גם מבוסס על משהו...על מה? נריה 19:35, 7 בדצמבר 2006 (IST)
נתנאל! הייתכן שעינַי ראו "כמובן ש" פרי מקלדתך?! איך נאמר במדרש תנחומא - "אֲנִי בְּשׁוֹק, אֲנִי בְּהֶלֶם, אֲנִי הֲ-מוּ-מָה!". HansCastorp 02:05, 12 בדצמבר 2006 (IST)

בשר כשר

מה זה:

  • שוסע שסע
  • יש לו זפק
  • אצבע אחת יתירה
  • וקורקבנו נקלף בידו

שאלות:

  • האם תרנגולת(אשר אוכלת תולעים) נחשבת לעוף דורס?
  • האם בשר בת יענה הוא כשר?
  • האם ג'ירפות הם כשרות?
לעתים אני מתלבט בקשר לחלק מהשאלות הנשאלות כאן - האם אלו שאלות של אנשים מתעניינים, או של ילדים המתעצלים מלעשות את שיעורי הבית שלהם בעצמם. לפעמים אין מה להתלבט - התשבוה ברורה מדי. אנא עשה/י את מה שהמורה אמר - קרא/י את ויקרא פרק יא עם פירוש כלשהוא. דניאל צבי 15:11, 7 בדצמבר 2006 (IST)
הניסיון לפגוע נכשל. את הבגרות שלי כבר עשיתי.

איזה ציון קיבלת?..

Adlai Stevenson

שלום לכם,

סגנו של הארי טרומן היה Adlai Stevenson. כיצד ייכתב שמו בעברית? אפשרויות שראיתי: עדלי, עדליי, אדלי, אדלאי, עדלאי. בתודה, אבינעם 19:20, 7 בדצמבר 2006 (IST)

שכח מהע', זה בטוח (כל עוד אתה לא כותב באידיש). לגבי השאר אני לא בטוח. DGtal 19:36, 7 בדצמבר 2006 (IST)
לא כל-כך מהר לשכוח מהעין. זה דווקא האיות שאני מכיר. אני גם לא נוטה לזלזל בגדעון סאמט. אבינעם 20:13, 7 בדצמבר 2006 (IST)
 :-) היום כבר התעמקתי בסוגייה... אני מכיר מאז ומתמיד את הכתיב עדליי סטיבנסון, אבל לא היה לי מושג מדוע כותבים את שמו ב-ע'. חשבתי שאולי עדיף הכתיב "אדליי סטיבנסון" (וכך גם איית את שמו Green Ape באחד הערכים שתרגם - לא תיקנתי את האיות הזה, כי חשבתי שהוא נכון). בגוגל יש מעט מאוד מופעים ב-ע' (אבל, שוב, אין לי מושג מאין צצה ה-ע' באיות שמו - אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עינינו בעניין). אלדדשיחה 20:29, 7 בדצמבר 2006 (IST)
זהו כמובן שם תנכ"י - רועה הבקר בעמקים של דוד המלך היה שפט בן עַדְלָי, וכך יש לכתוב את שמו לדעתי. דוד 20:48, 7 בדצמבר 2006 (IST)
תודה! זה מסביר את העין. ובלי ניקוד? אבינעם 20:50, 7 בדצמבר 2006 (IST)
וגם ביו"ד אחת? (עדיף בשתיים). טוב, אז אולי עדיף לנקד בפתח מתחת ל-ל'. אלדדשיחה 20:52, 7 בדצמבר 2006 (IST)
אה, עכשיו אני רואה ששאלת "בלי ניקוד". אז הייתי מוסיף עוד יו"ד, עדליי, כפי שכתבתי מלכתחילה. אלדדשיחה 20:52, 7 בדצמבר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא בטוח שהשם התנ"כי הוא ממש שיקול - קח לדוגמא את תקדים אורד וינגייט, שתמיד היה גאה בכך שאביו נתן לו שם תנ"כי (אַרְד היה בנו של בנימין), ובכל זאת מאייתים את שמו עם ואו.

יש דוגמאות נוספות להשארת הכתיב העברי בשמות אנגליים: אבנעזר היא הדוגמה היחידה שעולה בדעתי כרגע, אבל אני מניח שיש עוד. כאשר מדובר על שם תנכ"י מובהק, נראה לי שהנטייה העברית היא לשמר את הכתיב המקורי. אלדדשיחה 20:57, 7 בדצמבר 2006 (IST)
אני מניח כי בחבורת שומרי העין נמצאת הגברת עדה ביירון, אבינעם 21:05, 7 בדצמבר 2006 (IST)
וכמובן, שפת "עדה". אלדדשיחה 21:12, 7 בדצמבר 2006 (IST)
על שם אותה גברת :-) אבינעם 21:14, 7 בדצמבר 2006 (IST)
אכן, ולכך התכוונתי :-) אלדדשיחה 21:18, 7 בדצמבר 2006 (IST)
היה לנו בזמנו דיון גם על חירם-היירם. בהקשר הזה כדאי להזכיר גם את יצחק ניוטון ויצחק אסימוב, ואת בנימין ד'איזראלי ובנימין פרנקלין. לדעתי: כל מקרה לגופו לפי הנפוץ והמקובל. נתנאל 07:57, 8 בדצמבר 2006 (IST)

רבותי המלומדים, אחרי הדיוק המעמיק ומעניין - מהי המלצתכם? בתודה, אבינעם 10:02, 8 בדצמבר 2006 (IST)

מכיוון שמבחן גוגל לא מכריע לאף אחת מהאפשרויות, ומכיוון שהשם התנ"כי לא כל כך מוכר לדוברי עברית בימינו, הייתי הולך על אדלאי, עם ציון כל צורות הכתיב האחרות בתחילת הערך ובהפניות. אולי כדאי גם לציין את המקור התנ"כי של השם, כלומר לכתוב כך: אדלאי סטיבנסון (Adlai Stevenson; גם בכתיב: עדלי [ע"פ דברי הימים א, כ"ז כט], עדלאי, עדליי, אדליי) היה... וגו'. נתנאל 11:01, 8 בדצמבר 2006 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יש לי הצעה: אפשר לכתוב את השם התנ"כי ולהוסיף הערת שוליים :"מקור השם הוא בשמו של שפט בן עדלי, רועה הבקר של דוד המלך (מקור)". למעשה, בכל צורה שתיבחר לבסוף (לי אין דעה מגובשת) מומלץ להוסיף הסבר זה. DGtal 11:07, 8 בדצמבר 2006 (IST)
אני מתנגד לעברות השמות האנגליים. ארצות הברית מלאה במשה, יצחק, יעקב, ישעיהו אייזיאה תומאס, ירמיהו ועוד רבים וטובים. פעם, נהגו לעברת את השמות וכך הפך אייברהם לינקן לאברהם לינקולן. נראה שכך נהגו גם עם עדליי סטיבנסון. זה ארכאי וצריך להפסיק עם המנהג הזה.אודי 16:58, 8 בדצמבר 2006 (IST)

הצעתי לתרגום חוזר של שמות משפות לועזיות לעברית

  1. בכל מקרה שיש כתיב מקובל באופן מובהק, יעשה שימוש בו. כלל זה גובר על הכללים הבאים.
  2. במקרה שהגיית השם הלועזי שונה מהשם העברי, יעשה שימוש בשם הלועזי כמו שהוא (אייזק ניוטון ולא יצחק, וכדומה)
  3. במקרה שאין הבדל בהגייה בין השם הלועזי לשם העברי, יעשה שימוש בשם העברי המקורי (עדה ביירון ולא אדה, ג'ון רונלד רעואל טולקין ולא ראואל, וגם עדלי סטיבנסון ולא אדלי). דוד 20:35, 10 בדצמבר 2006 (IST)
עדיין יש בישראל לא מעט אנשים שהוגים את עדה ואת רעואל באופן שונה מ"אדה" או "ראואל".אודי 22:09, 10 בדצמבר 2006 (IST)

מדינות שלא מכירות בישראל

קראתי פה איפשהו ש-159 מדינות מכירות בישראל. עד כמה שידוע לי יש 193 מדינות בעולם. האם תוכלו לתת לי רשימה של 34 המדינות אשר לא מכירות בישראל.

תודה למביא.

כיוון שהמדינה ה-193 צעירה מאוד (מונטנגרו) סביר שהמספר לא מעודכן. דוגמה מעניינת היא איראן שבגלגולה קודם המהפכה האיראנית הייתה ביחסים מצויינים עם ישראל וכיום בדיעבד כבר לא מכירה בקיומה (עי' יחסי ישראל-איראן). DGtal 23:48, 7 בדצמבר 2006 (IST)
ישנם 194 מדינות ריבוניות. תומפקינס 23:58, 7 בדצמבר 2006 (IST)
את מי הוסיפו כשלא שמתי לב? DGtal 00:00, 8 בדצמבר 2006 (IST)
אני ספרתי 194 מדינות (כולל מונטנגרו). תומפקינס 00:24, 8 בדצמבר 2006 (IST)
נדמה לי שהכי צעירה זו מזרח טימור, לא? בן ה. 00:28, 8 בדצמבר 2006 (IST)
ממש לא. מונטנגרו צעיה בכמה שנים. DGtal 00:33, 8 בדצמבר 2006 (IST)
לגבי ההכרה בישראל - השאלה אם מדובר בהכרה רשמית או בהכרה דה-פקטו. יש מדינות ערביות שלא מכירות בישראל באופן רשמי, אבל מקיימות קשרים כאלה ואחרים עם ישראל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:29, 8 בדצמבר 2006 (IST)
יש 15 מדינות שלא מכירות בישראל בכלל (אלג'יריה, בנגלדש, ברוני, ג'יבוטי, איראן, כווית, לבנון, לוב, מלזיה, פקיסטן, ערב הסעודית, סודן, סוריה, איחוד האמירויות ותימן). המדינות האלה אינן מכירות בדרכונים ישראליים, וחלק מהן אפילו אוסרות כניסה על מי שבדרכונו חותמת או ויזה מישראל. יש עוד 10 מדינות שלא מכירות בישראל, אבל מכירות בדרכונים הישראליים או מקיימות איזשהם קשרים עם ישראל: אפגניסטן, בחרין, צ'אד, איי קומורו, גינאה, אינדונזיה, עיראק, האיים המלדיביים, מאלי וניז'ר.

את המידע לקחתי משני מאמרים בוויקי האנגלית: Foreign relations of Israel, ו-Israeli passport. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:53, 8 בדצמבר 2006 (IST) חשבתי שסרביה ומונטנגרו זה מדינה אחת, כמו בוסניה-הרצגובינה.

מאמר בנושא חברות/ידידות בין אנשים

ברצוני לקבל מאמר מפורט הכולל שאלת מחקר בתוכו שנושא- חברות/ידידות, בין אנשים,תודה

הטבלה המחזורית

שלום רב למומחה ויקיפדיה אני והמורה שלי התערבנו שיש מתכת רעילה יותר מפלוטוניום, הרי לא הגיוני ששאר המתכות לא מתקרבות לרמת הרעילות של הפלוטוניום .אז מי יותר רעיל מפלוטוניום?

קודם כל השאלה היא למה אתה קורה רעילות? האם אתה כולל בזה את האפקט של הרדיואקטיביות? כי אם לא, מתברר שפלוטוניום עדיין רעיל, אבל לא יותר רעיל מעופרת למשל. ראה את הסעיף בערך באנגלית
אבל גם אם תוסיף את עיניין הרדיואקטיביות, הוא לא הכי מזיק. זמן מחצית החיים של רוב האיזוטופים השימושיים של פלוטוניום הוא נמדד בשנים. לעומת זאת לפולוניום 210 (שהיה עכשיו בחדשות) זמן מחצית חיים של 100 ומשהו יום, כלומר הוא פולט הרבה יותר קרינה. eman שיחה(: \ ): 15:14, 8 בדצמבר 2006 (IST)
אז מי הכי רעיל לא כולל רדיואקטיביות? ומי הכי רדיו אקטיבי?
על רעילות - אתה שואל רק על יסודות, או בכלל על חומרים, כולל חומרים ביולוגים? אם כן, אז יש כל מיני רעלנים טבעיים.
לגבי רדיואטיביות, תמיד אפשר לייצר איזה איזוטופ יותר רדיואקטיבי. אבל ככל שהוא יותר רדיואקטיבי הוא פחות יציב, והוא נעלם יותר מהר. הצליחו ליצור יסודות שזמן מחצית החיים שלהם הוא חלקיקי שניה. אבל כמובן שאי אפשר להרעיל איתם אף אחד, כי עד שזה נכנס לגוף שלו, החומר כבר מתפרק (והוא בטח יהפוך לאיזה איזוטופ שעדיין רדיואקטיבי, אבל הוא כבר חומר אחר). לכן דוקא חומרים שלא כל כך רדיואקטיביים עלולים להיות יותר מסוכנים.
eman שיחה(: \ ): 19:55, 8 בדצמבר 2006 (IST)

שאלה למומחה בכימיה שראה את ג'יימס בונד החדש

תבנית:פרטי עלילה בסצינה בסוף הסרט קזינו רויאל (2006) בונציה רואים שקים צפים שמתפוצצים וגורמים למים לתסוס ואחר כך הבניין מתחיל לשקוע בגלל זה. במה מדובר ומה ההסבר לזה? השמח בחלקו (-: 17:07, 8 בדצמבר 2006 (IST)

מדובר בסרט ג'יימס בונד, וזה גם ההסבר לזה...:)

התחממות כדה"א

כידוע התחממות כדה"א גורמת לעלית מפלס מי האוקינוסים. האיים המלדיבים היא מדינה שבה הנקודה הגבוהה ביותר היא 2 מטרים מעל פני הים. האם ידוע אם יש תוכנית כלשהי לגבי האפשרות שהאיים יכוסו במי הים עוד כמה שנים?Alsikjemorgen 18:59, 8 בדצמבר 2006 (IST)

לא רק האיים המלדביים בסכנת הצפה אלא ערים רבות שנושקות לשפת הים. גם ונציה לדוגמא בסכנה חמורה אם המפלס יעלה אפילו ב-2 מ'. אני יודע על נורווגיה כמדינה שהכינה תכניות פעולה ותשתיות למצב שבו מפלס האוקיינוסים עולה ואני בספק אם יש הרבה מדינות כמותה אם בכלל. השמח בחלקו (-: 22:03, 9 בדצמבר 2006 (IST)
העולם כולו בהכחשה בעניין. אם יתממשו התחזיות ואנטרקטיקה וגרינלנד יימסו כליל, יוצפו חלקים גדולים של מנהטן, הולנד, בייג'ינג ועוד מקומות רבים אחרים. גם חלקים ניכרים מתל אביב. ‏odedee שיחה 23:38, 9 בדצמבר 2006 (IST)
זכורה לי איזו תוכנית שראיתי בנשיונל גיאוגראפיק שעסקה באיך מדינה כמו הולנד תתגונן מפני סערה שתגרום לעליית גובה הגלים וע"י כך להצפה של איזורים. הציעו שם כמה אפשרויות לפיתרון, אין לי מושג אם יצא מזה משהו.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 22:25, 11 בדצמבר 2006 (IST)

ביצה

איך נקראות הביצים העשויות מזהב היקרות האלה?

פברז'ה http://en.wikipedia.org/wiki/Faberg%C3%A9_egg

על לוכד הנחשים

לפני שלמדנו להגיד את השם בני סלע, היה סלע אחר, לוכד נחשים שהסתבך עם החוק. מי הוא היה? תומפקינס 10:20, 9 בדצמבר 2006 (IST)


היה אחד לדעתי משה סלע שנרצח על רקע פרשייה רומנטית.פלאח

אולי כוונתך ליעקב סלע, שנרצח כמדומה על רקע כספי. ראה כאן, ולהרחבה כאן. 80.178.114.234 17:49, 10 בדצמבר 2006 (IST)

זכיות יוצרים- איך זה פועל?

אם אני קונה דיסק מקורי של איזה זמן מפורסם, ומעתיק את אחד השירים על המחשב/ MP3- האם עברתי על החוק? אם אני פותח את השיר באיזושהי תוכנה שמשנה אותו(מורידה את הקול ומגבירה את הבאסים, לדוגמה)- אם התוצר הוא שלי? או שעצם המעשה הוא עברה פלילית?

תודה מראש, משתמש אנונימי.

מותר לך להעתיק לצורך שימוש אישי שלך,למשל מדיסק מקורי ואיי פוד הפרטי שלך אבל אסור להעתיק לאנשים אחרים,גם אם אתה לא מקבל על תמורה כספית.פלאח.

למיטב ידיעתי מותר לך להעתיק למדיה (תקליטור או קלטת) אך אסור להעתיק לכונן קשיח. לא מאוד הגיוני אבל זה המצב. ‏odedee שיחה 01:40, 10 בדצמבר 2006 (IST)
ואם זה כונן קשיח נשלף? O_o ‏Yonidebest Ω Talk 02:11, 10 בדצמבר 2006 (IST)
ו-iPod? חגי אדלר 02:42, 10 בדצמבר 2006 (IST)

האם הגרסה המעובדת של השיר נחשבת ליצירה שלי?

יום החוריה בסוף התקופה העותומנית

נתקלתי במכתב שנשלח מירושלים ב-1913 או 1914 באיזכור של "יום החוריה". למה הכוונה? ובעיקר, באיזה תאריך זה היה? eman שיחה(: \ ): 16:25, 9 בדצמבר 2006 (IST)

לא אגדה רעיי

מהו שמו של השיר שכתב יחיאל מוהר והפזמון שלו הוא:

לא אגדה רעיי לא אגדה רעיי ולא חלום עובר הנה מול הר סיני הסנה, הסנה בוער

תודה ושבוע טוב,

אור 21:48, 9 בדצמבר 2006 (IST)

מול הר סיני. זה גם כתוב בערך. מגיסטר 21:56, 9 בדצמבר 2006 (IST)
רב תודות. אור 22:00, 9 בדצמבר 2006 (IST)

לטינית

איך אומרים בלטינית "עבור הנצח"? בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 15:43, 10 בדצמבר 2006 (IST)

אם שאלת כיצד לומר/לכתוב בלטינית "לנצח": ad aeternitatem. אלדדשיחה 01:05, 11 בדצמבר 2006 (IST)
תודה. התכוונתי יותר למשמעות של "למען הנצח". בברכה, Flag of Israel.svg_MathKnight_Star of David.svg (שיחה) 17:43, 11 בדצמבר 2006 (IST)

גלידה

מה היא דרך התצורה של המילה גלידה? תומר ט 17:36, 10 בדצמבר 2006 (IST)

מהמילה גליד קרח. ‏odedee שיחה 22:00, 10 בדצמבר 2006 (IST)
זהו חידוש של אליעזר בן יהודה. 212.25.124.152 12:55, 11 בדצמבר 2006 (IST)
שמן הסתם התבסס גם על הדמיון בצליל ל-gelato האיטלקית (ראו: תשמו"ץ). לעניין דרך התצורה המדויקת: מדובר בשורש ג-ל-ד במשקל קְטִילָה שבדרך-כלל משמש כשם-פעולה של בניין קל, אבל במקרה שלנו עושה עבודה קטנה מהצד. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:25, 11 בדצמבר 2006 (IST)


קלי שבשמים, למה לכם להרחיק לאיטליה ולשבור את הראש על משקל המילה ותצורתו. מקורה של המילה גלידה הוא מהמילה 'גלידא' בארמית. אונקלוס תרגם קרח וכפור 'גלידא'.

תרגום למונח Data Tabulation

היי, התרגום העברי למונח חומק ממני כרגע. מדובר בהקשר של עיבוד נתונים. בויקיפדיה האנגלית, Data Tabulation מופנה ל-en:Crosstab . רנדום 17:36, 10 בדצמבר 2006 (IST)

מבלי להכיר את התחום. האקדמיה מתרגמת tabulation ל-לִוּ‏וּ‏חַ‏, ואת cross-tabulation ללוח משלב, לווח מצלב או לווח שתי וערב. 80.178.114.234 12:43, 11 בדצמבר 2006 (IST)