ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון168

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

החטא המוסרי שבאכילת חזיר

האם ישנו חטא מוסרי כלשהו הכרוך באכילת חזיר, פירות ים וכדומה, מעבר לאיסור שניתן לכך בתנ"ך? כלומר, אם אוכל חזיר, אחטא בהפרת כללים הקבועים ביהדות, אבל מה הרציונל המוסרי מאחורי איסור זה?

בפן המעשי, היהדות לא מתיימרת להיות מוסרית. (ועוד לא הגדרת למה אתה קורא מוסר) ה'מוסר' כפוף למצוות התורה. לפיכך, אסור לאכול חזיר כי אסור, לא יותר מזה. החטא המוסרי הוא אולי שאתה כופר בנכונות התורה או קיום האלוקים. Zivya - שיחה 15:41, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הכוונה היא: מה המטרה של האיסור? מדוע נאסרו לאכילה דווקא אותם מאכלים? הרי, מן הסתם, אין זה שרירותי שנבחרו דווקא מאכלים מסוימים.

למה אתה חושב שמאחורי כל מצווה עומד רציונל? למה אתה חושב שלקיים מצוות דת ולהיות מוסרי זה אותו דבר? 79.178.67.35 18:57, 8 בדצמבר 2011 (IST)

הוא לא אמר שהוא חושב ככה. הוא שואל אם ישנו רציונל כזה במקרה הזה. דניאל • תרמו ערך 20:59, 8 בדצמבר 2011 (IST)

פה תוכל למצוא מאמר שיענה על התשובה. בקצרה: הרמב"ם מפרש שהאיסור הוא משום שהקב"ה רצה להרחיקנו ממאכלים מסוכנים. (זה גם הטעם של איסור אכילת דגים ובשר, למשל). אבל הרוב מפרשים שבעצם אין מטרה ספציפית מדוע חיה זו או אחרת, אלא הטעם של 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות'. מצווה כדי שנקבל עליה שכר וכדי שנזדכך. למעשה זה נוגע בתחום שלם של טעמי המצוות שבו יש גישות שונות. Zivya - שיחה 21:07, 8 בדצמבר 2011 (IST)

בבהרצאה הזו (מ-01:15:07, ובעיקר מ-01:18:44, עד 01:22:27) טוען הרב זמיר כהן שאלוהים ברא את בעלי החיים הכשרים כך שהעורקים הראשי והאחורי מתלכדים בצוואר ונחתכים יחדיו בשחיטה, בעוד שבחיות טמאות הם נחתכים בנפרד. כך, לטענתו, החיות הכשרות מאבדות את הכרתן מיד ואינן סובלות, וכך נמנע צער בעלי חיים. עם זאת, אני ממליץ לקחת את דבריו בעירבון מוגבל מאוד מאוד - כבר נתקלתי באינספור טעויות שלו, זמן קצר אחרי ששמעתי אותו לראשונה למדתי שהוא בור גדול בענייני מדע, וגם אמינות דבריו מוטלת בספק (לפחות בעיניי). נו, טוב - שיחה 21:13, 8 בדצמבר 2011 (IST)

האמת שגם אני לא משתגעת על ההרצאות שלו. יש לדבריו אופי פופוליסטי מדי. חוץ מזה שאני לא רואה שמץ של סיבה להצטדק בפני כל טענה מדעית. Zivya - שיחה 21:16, 8 בדצמבר 2011 (IST)

זה לא הסבר לכלום. זה רק משנה מעט את השאלה ל"מדוע אלוהים ברא את החזיר כך שהוא יסבול בעת שחיטתו". דניאל • תרמו ערך 21:17, 8 בדצמבר 2011 (IST)

זו שאלה מאד מקיפה אבל בקצרה: הציווי על חזיר נזכר במספר מקומות בגמרא ובמדרשים כמצווה שאין לה טעם. ההבנה הפשוטה כשמדברים על מצוות בלי טעם היא: "לזכות את ישראל", "לצרף בהן את הבריות" וכדו'. אבל מצד שני מוזכר במדרשים שמצד האמת יש טעם אלוקי למצוות האלה אלא שאנחנו לא מסוגלים להבין אותו (לדוגמא המדרש על שלמה המלך שהבין את כל טעמי המצוות חוץ מפרה אדומה). הסבר עמוק למדרשים לדעתי (על פי מהר"ל בתפארת ישראל, הרב חרל"פ במי מרום א' ועוד רבים) הוא שהיהדות לא מתייחסת לתורה כספר הוראות של עולם קיים, אלא שהעולם הוא מקום היישום של רצון הבורא שמתבטא בתורה ("הסתכל בתורה וברא את העולם"). ולכן, למרות שאנחנו לא מבינים בדיוק במה זה מתבטא, אכילת חזיר מנוגדת לאידיאל של הבורא בבריאת העולם.

או בקיצור, על פי היהדות, כל עבירה שהיא פוגעת מהותית במטרה של בריאת העולם.

סליחה על החפירה, אני יודע שזה לא נותן ממש תשובה לשאלה, אבל הפריע לי שנתנו תשובות פשטניות יותר. החבלן • אשמח לתגובות • משעמם לך? סווג גלקסיות 00:20, 9 בדצמבר 2011 (IST)

אפשר לומר כך: הרי אנו מאמינים שהקב"ה הוא בעל הכוחות כולם ויכול לעשות הכול. דהיינו, לפני שברא את העולם עמדו בפניו אינסופי אפשרויות. דא עקא, הוא ברא את העולם בצורה כזו ולא אחרת, זאת אומרת שיש לצורה שבה נברא העולם משמעות שאיננו מבינים. Zivya - שיחה 18:06, 11 בדצמבר 2011 (IST)

לשואל השאלה; אין באמת שום דרך להסביר את זה. תמיד אפשר לשאול למה חזיר לא ודברים אחרים כן?. אני מייעץ לך בידידות לא להקדיש לזה מחשבה אפילו.

יש הסבר סוציולוגי לא רע - מקורם של העברים הראשונים בנוודים, יושבי אוהלים. אלו לא יכלו לגדל חזירים, מסיבות לוגיסטיות, וזה היה אחד ההבדלים הבולטים בינם לבין ה"פלאחים" - עובדי האדמה שישבו באותו מקום כל השנה ושעבורם החזיר היה ענף חקלאי מתבקש (אוד קל לגדל אותו, הוא ניזון משאריות מזון ולא דורש הרבה "תחזוקה"). גם כשירשו הנוודים את יושבי הקבע ועברו להתיישב בכפרים ולגדל גידולים חקלאיים, נשמר בידול סוציולוגי זה, שהפך ברבות הימים לאיסור דתי ולציווי האל. בהקשר זה כמובן שרלוונטית הימנעותם של הערבים מאכילת חזיר, ואפשר להביא מדבריו של שמעון בודנהיימר: "ראוי לציין, שכל העמים המשקצים את החזיר הם נוודים או צאצאיהם של נוודים. לעומת זאת החזיר הוא חיית-הבית בה"א הידיעה של החקלאות המיושבת". יוסאריאן • שיחה 15:26, 22 בדצמבר 2011 (IST)
וכמובן שקל להפנות לערך בשר חזיר, שם הדברים מפורטים. אגב, מה לא מוסרי באכילת בשר וחלב? ראה בבשר בחלב#בישול גדי בחלב אמו כפולחן אלילי. אגב, זה הסבר שקל יותר לדתיים לקבל מפני שיש טעם דתי בהרחקה מעבודה זרה גטעם לאיסור, את הנימוק לאיסור על חזירים הרבה יותר קשה להם לקבל. יוסאריאן • שיחה 15:30, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מה ההבדל בין עוף לציפור

זה שמות זהים אותו דבר או שיש איזה הבדל פיזיולוגי ביניהם? 79.178.67.35 10:58, 9 בדצמבר 2011 (IST)

אכן מילים נרדפות. או יותר נכון: שם מדעי, לעומת שם מקובל בציבור. כמו ג'וק לעומת מקק. בלנק - שיחה 01:04, 10 בדצמבר 2011 (IST)

כשהייתי ילד לימדו אותי שעוף הוא השם הכולל לבעלי חיים חמי דם ומכוסי נוצות וציפורים אלו העופות שגם יודעים לעוף. Easy n - שיחה 14:52, 10 בדצמבר 2011 (IST)

השם 'עוף' מתייחס לבעלי חיים הנמנים על מחלקת העופות. השם 'ציפור' מתייחס לעופות הנמנים על סדרת ציפורי השיר, אך הושאל משם בשפה הנמצאת בשימוש עממי לכלל מחלקת העופות. אוריה אורן - שיחה 13:43, 15 בדצמבר 2011 (IST)

מספר צפיות בערכים

האם יש דרך לבדוק כמה פעמים ערך מסויים נצפה? 79.183.23.145 13:41, 9 בדצמבר 2011 (IST)

צהריים טובים. כן יש. נכנסים לערך ספציפי. מקישים על לשונית "גרסאות קודמות" בסרגל הכלים העליון. ושם, פחות או יותר בשליש העליון של המסך יש קישורית ל-סטטיסטיקות צפייה. כל שעליך לבצע הוא להכניס טווח תאריכים. Assayas • שיחה • 13:46, 9 בדצמבר 2011 (IST)

מונה כניסות לערכים:

האם הדבר הבא אפשרי?

במקום לייצר הורמונים סינטתים במעבדה (הורמונים לדוגמה). האם אפשר לקחת רקמות ייצור של חומר כזה או אחר מגוף של אדם, ואיך שהוא להחיות אותם ולהמריץ אותם להפריש את החומר ואז לבודד אותו ולתת אותו לחולים?

כבר היום מייצרים באופן מסחרי תרופות בעזרת חיידקים שהינדסו אותם לייצר הורמונים "אנושיים". למשל אינסולין. ע"ע w:Humulin. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:08, 9 בדצמבר 2011 (IST)

כימית, במעבדה, מייצרים רק פפטידים - שרשראות כמו חלבוניות של עד 80 חומצות אמינו. מעבר לזה, עד כמה שאני מעודכן, כדאי יותר לייצר עם חיידקים.. עִדּוֹ - שיחה 19:24, 17 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה לגבי שיר ישן נושן

שלום וברכה....

שמי גילה ואני מבקשת עזרה באינפורמציה לגבי שיר ישן נושן... אני רוצה להאמין שדן אלמגור ודאי יכול לעזור... אולי יש מידע עליו לגבי כל המילים, מי כתב או מי שר אותו אז...

חלק מהשיר הולך כך :-

ויצמן הבטיח מדינה להקים לחיות פה בארץ במדינת היהודים אלפי גולים עומדים ומחכים ליום ואנגליה חולמת ושרה את הפזמון...

פזמון: לאהוב והבטיח זה לא עולה בכלום כזה פזמון שרים בכל רחוב ושביל לכן אל תאמינו שאין דבר יקום כי אהבה ואבטחה זה לא עולה בכלום...

תודה גדולה על כל עזרה...

שבת שלום גילה gilaznetvision.net.il

נסי את שירונט. עִדּוֹ - שיחה 19:25, 17 בדצמבר 2011 (IST)

בדיקת קצונה

האם קיים איזה משהו שכל קצין בהצ"ל חייב לדעת ורוב החיילים לא יודעים?

אני רוצה לבדוק אם מישהו באמת היה קצין בשירות הצבאי על ידי שאלה אחת- או שתיים. ואז אני צריך איזה משהו שאם הוא היה קצין אז בטוח הוא יודע לענות בלי שום בעיה. יש לכם רעיון? לא איזה משהו מסווג ולא איזה משהו ידוע לכל חייל (שמו של רס"ר בה"ד 1). 79.176.204.214 15:44, 9 בדצמבר 2011 (IST)

ונראה לך שאם יש כזה דבר, נספר אותו למי שלא היה קצין ורוצה להתחזות לקצין? Dvh - שיחה 15:57, 9 בדצמבר 2011 (IST)

נהפוך הוא. אני רוצה לבדוק אם מישהו באמת היה קצין או סתם מספר את זה. בטוח יש איזה סיסמאות, רעיונות כמו "מה ההבדל בין מטרה ליעד" וכל מיני חפירות צבאיות שעושים בקורס קצונה. ככה שכל מי שעבר בבה"ד 1 ידע עליהם. 79.176.204.214 16:10, 9 בדצמבר 2011 (IST)

בקש ממנו תעודת שחרור משירות צבאי. פה אנחנו לא מחלקים טיפים למי שמנסה להתחזות לקצין. Dvh - שיחה 16:18, 9 בדצמבר 2011 (IST)

אתה יכול לשאול אותו אם הוא הלך בבהד 1 עם נשק או בלי נשק. ולפי התשובה תדע מה גילו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:11, 9 בדצמבר 2011 (IST)

מי היה חיים לסקוב? ספק אם יש הרבה חיילים שיודעים מי הוא ובושה לכל צה"ל אם קיים לפחות קצין אחד שלא. 79.176.204.214 20:47, 9 בדצמבר 2011 (IST)

טוב, הצעה לפיתרון, אם אתה מתעקש: תשאל אותו אם קיימות פלוגות בשם "ורד" ו-"לימונית" בבה"ד 1. ורד קיימת, לימונית לא קיימת. סביר שאין לו דרך לדעת את זה אם הוא לא היה שם.

אבל אל"ף, הוא יכול לנסות לנחש. ו-בי"ת, כל זה נאמר בהנחה שאין לו מושג על קיום הדף הנוכחי בויקיפדיה, ושהוא לא קורא אותו גם כן עכשיו... . דני. Danny-w • שיחה 15:50, 10 בדצמבר 2011 (IST)

השלם את המשפט: המשמעת אינה ניתנת לבחירה או ל...

שאלה למתקדמים: מי אמר את המשפט ואיפה הוא תלוי? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:44, 11 בדצמבר 2011 (IST)

רנ"ג אחד חמוד. גיא - שיחה 17:48, 12 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה קשה בפיזיקה

יש לי שרשת חד ממדית אינסופית של מסות זהות המחוברות בקפיצים שונים משני סוגים לסירוגין( כלומר לכל מסה יש קפיץ K1 מצד אחד וK2 מצד שני). המרחק בשיווי משקל בין שני קפיצים מסות קרובות מסומן בa ובין מסה אחת ל"סימטרית לה" (כלומר שקפיץ K2 נמצא שמלאה לשתיהן) הוא d. והשאלה היא מהם התדירויות העצמיות של המערכת? 79.176.204.214 20:21, 9 בדצמבר 2011 (IST)

אם השרשרת אינסופית אז יש אינסוף תדירויות, או במילים אחרות כל תדירות היא תדירות עצמית. ירון ק. - שיחה 19:53, 13 בדצמבר 2011 (IST)

מצד שני אם השרשרת אינסופית אז זו לא שאלה בפיזיקה. קיפודנחש - שיחה 21:08, 16 בדצמבר 2011 (IST)

זו כן. המערכת דומה לקו תמסורת. 79.183.211.113 21:15, 16 בדצמבר 2011 (IST)

אני משער שהקיפוד מתכוון לזה שבעיה אינסופית אינה מעשית מבחינה פיזיקלית. היא אמנם, לא מעשית, אבל המקרה משמש מודל למקרי גבול בעלי ערכים גדולים מאוד. בנצי - שיחה 13:43, 22 בדצמבר 2011 (IST)

איזה שוס

מה מקור ופירוש המילה "שוס" (סלנג די פופולרי היום). 79.176.204.214 22:24, 9 בדצמבר 2011 (IST)

בצבא שו"ס הוא שותף סוד, זאת אומרת שותפות בסוד חשוב. ומכאן הפירוש באזרחות של משהו שהוא חבל על הזמן. אבנר - שיחה 10:41, 10 בדצמבר 2011 (IST)

נחמד, אבל זה ממש לא המקור.... שוֹס – מאורע מהמם (מגרמנית: Schuss – יריה) [1], [2], גרמנית#השפעת הגרמנית על העברית. 79.178.201.209 11:56, 10 בדצמבר 2011 (IST)

לאור הדומיננטיות של השפה הצבאית בחיינו, נראה לי שגם המשמעות של שפת הצבא זלגה לשדה הסמנטי. אני מכיר שימושים משפת היומיום של שוס כמשהו סודי, חשאי. אבנר - שיחה 12:56, 10 בדצמבר 2011 (IST)

"נראה לי" = "אטימולוגיה עממית" = לא נכון, ולכל הפחות דורש מקור. 79.178.201.209 13:07, 10 בדצמבר 2011 (IST)

צודק/ת אבנר - שיחה 13:14, 10 בדצמבר 2011 (IST)

אורי גלר ומכשיר התלייה הגרמני

אורי גלר סיפר בראיון לגיל ריבה שיש לו בבית מכשיר גרמי שתולה אותו מהרגליים למשך רבע שעה ביום. דהיינו, הוא תלוי באוויר מרגליו, וראשו כלפי מטה. אורי גלר טוען שזה טוב לבריאות (העצבית). השאלה היא, האם באמת יש יתרון בריאותי כלשהוא ללהיות תלוי באוויר עם הראש כלפי מטה למשך רבע שעה ביום?... מה זה נותן בדיוק?...

אני לא יודע, אבל אני יודע שגם דוד בן-גוריון היה עושה עמידת ראש כל יום במשך כמה דקות, מסיבות בריאותיות. אולי זה קשור להזרמת דם לראש. בלנק - שיחה 01:06, 10 בדצמבר 2011 (IST)

מקווה שמישהו יואיל להארינו במידע נוסף.

במערכת כלי הדם האנושית יש התאמות לשמירת לחץ דם לא גבוה מדי ברגליים הנמוכות ולא נמוך מדי בראש הגבוה. תלייה הפוכה תעלה את לחץ הדם במוח. אני לא ממש בטוח בזה, אבל נדמה לי שנהגו בעבר להוציא להורג אדם על ידי תלייתו הפוך למשך זמן רב. בנוסף, אם אדם סובל מחולשה כלשהי בכלי הדם במוח, עלייה משמעותית בלחץ הדם במוח עלולה להורגו. בנוסף, מדובר בהצהרה של אורי גלר. אני מקווה שהארתי את העניין מזווית חדשה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:02, 11 בדצמבר 2011 (IST)

ביהדות לגברים אסור לישון על הגב

שמעתי לפני מספר שנים שאסור לגברים לישון על הגב מסיבה של צניעות (לא רוצה לפרט פה סיבה פיזיולוגית שעלולה להופיע בזמן שינה בגברים). מישהו יכול לתת את הציטוט ממקורות? 79.176.204.214 11:19, 10 בדצמבר 2011 (IST)

[3] בברכה, --איש המרק - שיחה 11:39, 10 בדצמבר 2011 (IST)

רגרסיה לינארית והתפלגות נורמלית

על-מנת לבצע מבחן לבדיקת רגרסיה לינארית, האם צריך ששני המשתנים יתפלגו נורמלית או רק המשתנה התלוי? תודה, Gidip - שיחה 19:32, 10 בדצמבר 2011 (IST)

לא זה ולא זה: נניח שהמשתנה התלוי הוא Y, והבלתי-תלוי הוא X; המודל דורש שההתפלגות של Y בהנתן X תהיה נורמלית (עם תוחלת שהיא פונקציה ליניארית של X ושונות קבועה). עוזי ו. - שיחה 20:09, 10 בדצמבר 2011 (IST)

לא הבנתי "בהינתן X".

Gidip - שיחה 22:01, 10 בדצמבר 2011 (IST)

אין צורך בשום הנחות על ההתפלגות "האמיתית" של Y. המודל (למשל במקרה של גובה כמשתנה המסביר את המשקל) אומר רק שהמשקל של בעלי גובה 100 מתפלג נורמלית עם תוחלת $\ 100\alpha +\beta$, המשקל של בעלי גובה 120 מתפלג נורמלית עם תוחלת $\ 120\alpha +\beta$, וכן לכל ערך אחר של 100. עוזי ו. - שיחה 22:27, 10 בדצמבר 2011 (IST)

תודה אבל זה לא ממש עוזר לי. אתה מדבר אליי כמו אל סטטיסטיקאי שמבין ואני בסך הכל ביולוג שרוצה לדעת מה לעשות ת'כלס ב-SPSS. האם לעשות בדיקת נורמליות גם למשתנה הבלתי-תלוי או לא? תודה רבה. Gidip - שיחה 00:26, 11 בדצמבר 2011 (IST)

המשתנה הבלתי-תלוי אינו "מתפלג" - אתה יכול להתייחס אליו כקבוע, והשיטה תעבוד בלי שום חשיבות לערכים שהוא מקבל. מצד שני ההתפלגות (הכללית) של Y אינה בהכרח נורמלית, ואני לא רואה דרך לבדוק את ההתפלגות המותנית ישירות. אם יש אפשרות כזו, אני מציע לקבץ את ערכי Y בקבוצות לפי ערכים דומים של X (בתקווה שיש מספר משמעותי, כמו 30, בכל קבוצה), ולבדוק את הערכים של Y בכל קבוצה בנפרד. עוזי ו. - שיחה 02:03, 11 בדצמבר 2011 (IST)

תודה Gidip - שיחה 19:41, 11 בדצמבר 2011 (IST)

פונקציית צפיפות

יש לי שאלה שאני לא מבין איזה סוג התפלגות מדובר:

נתון עיגול עם רדיוס 4 בוחרים באקראי נקודה על פניו( כלומר הסתברות לנקודה מתחום A פרופורציונית לשטח של A). אם מסמנים בX את המרחק של הנקודה משפת העיגול, מהיא פונקציית הצפיפות של X?

אני לא ממש מצליח להבין פה מה ההתפלגות. אני בטוח שהיא לא אחידה כי יש הרבה יותר נקודות קרובות לשפה מאשר רחוקות. איך אני יודע איך זה מפולג? 79.176.204.214 20:39, 10 בדצמבר 2011 (IST)

חשב את ההסתברות שהמרחק למרכז יהיה קטן מ-1.9. עוזי ו. - שיחה 22:29, 10 בדצמבר 2011 (IST)

התפלגות נורמלית

איך משתמשים בנוסחה של התפלגות נורמלית?

אם יש לי $X\sim N(1000,40^{2})$ ואני רוצה לדעת( או לפחות להעריך) מה זה $P(X<0)$ איך אני עושה? הגעתי עד ל$P(X<0)=\int {\frac {1}{40{\sqrt {2\pi }}}}e^{\frac {-(x-1000)^{2}}{2\cdot 1600}}dx$ והאינטגרל לא פתיר כידוע. 79.176.204.214 21:02, 10 בדצמבר 2011 (IST)

$\ {\frac {X-1000}{40}}\sim N(0,1)$, ולאינטגרל יש טבלאות כידוע. עוזי ו. - שיחה 22:28, 10 בדצמבר 2011 (IST)

סליחה אם אני מפגין טיפשות. אני מאוד חדש בתחום (שמעתי על התפלגות נורמלית לפני קצת יותר משבועיים). לא הנבתי בכלל את התשובה שלך. מה שאני יודע מההרצאות שגם המצרה אמר שאין דרך לפתור אינטגרלים כאלה אלא ללכת לטבלה. אבל אני לא מבין איך משתמשים בה( לא הדגימו לנו). ולא הבנתי מה רשמת לי בסימון הזה $\ {\frac {X-1000}{40}}\sim N(0,1)$. אפשר הסבר מילולי? 79.176.204.214 22:44, 10 בדצמבר 2011 (IST)

למה התכוונת כשכתבת "$X\sim N(1000,40^{2})$"? עוזי ו. - שיחה 23:20, 10 בדצמבר 2011 (IST)

היחס בין היקף מעגל לקוטרו קבוע

כיצד מוכיחים שהיחס בין היקף מעגל לקוטרו קבוע? אני לא מתכוון להערכת ערכו של פיי באמצעות טור טיילור וכו', אלא לעצם ההוכחה שהיחס קבוע בכל מעגל. חשבתי לחשב את היקף חצי מעגל באמצעות האינטגרל על הפונקציה שורש של R בריבוע מינוס איקס בריבוע, אבל כדי לחשב את האינטגרל הזה משתמשים בפונקציות הטריגונומטריות ובכך מניחים את המבוקש...94.159.148.130

בשביל להגדיר את פאי כיחס היקף המעגל לקוטרו צריך קודם להגדיר מהו היקף של מעגל. היקף המעגל מוגדר כחסם העליון על היקף המצולעים החסומים בו. לא קשה להוכיח באמצעות מצולעים דומים, שאם ההיקף קיים אז יש יחס קבוע בינו לבין הרדיוס. באופן מפתיע, החלק היותר קשה הוא להראות שההיקף של המעגל קיים, ואינו אינסופי (כלומר שלא ניתן לכלוא בתוך המעגל מצולע שהיקפו גדול כרצונך). בשביל זה צריך להוכיח שהיקף המעגל קטן מהיקף הריבוע שחוסם אותו. לשם כך צריך להראות שהיקפו של כל מצולע החסום במעגל קטן מהיקף הריבוע. ניתן לעשות זאת על ידי בנייה של משולשים ושימוש באי-שוויון המשולש. דניאל • תרמו ערך 02:12, 11 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה, ההוכחה הזו זמינה באינטרנט? 94.159.142.108

מצאתי את זה. דניאל • תרמו ערך 18:57, 11 בדצמבר 2011 (IST)

אפשר לנסות להוכיח זאת באמצעות גאומטריה אנליטית, להשתמש במשוואת המעגל $x^{2}+y^{2}=R^{2}$ ולהראות שהאינטגרל שבאמצעותו מחשבים את ההיקף שווה ל-R כפול גודל חסר ממדים שזהה לכל המעגלים (לא חייבים לחשב את האינטגרל אלא רק להראות שמגיעים לאותו אינטגרל עבור כל מעגל). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:06, 11 בדצמבר 2011 (IST)

Google maps

למי אפשר לפנות על מנת לעדכן את המפות של גוגל במקרים בהם למשל נפתח כביש חדש לתנועה?

עד שתהיה תשובה לשאלה, אפשר בינתיים לעדכן את OpenStreetMap.‏ Tzafrir - שיחה 17:36, 13 בדצמבר 2011 (IST)

האם קיימת אפשרות להעלות את רמת המשכל?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

אפקט פלצבו הפוך

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/4

אם אני לעתים פוסט-סטרוקטורליסטי (רלטיבסט) אבל גם לעתים סטרוקטורליסטי (דטרמניסט?)

לאיזו קבוצה אני שייך?. ברור שאני שייך לקבוצה האינטגרטיבית, אבל קבוצה כזו, כל עוד אין לה שם רשמי, היתה קיימת מאז ומעולם. מהיא הקבוצה הרשמית שמאחדת בין שתי הגישות, ולא משקפת אחת מהן (מעשה אדיוטי מאד). המון תודה.

קודם כל, דטרמיניזם אינו ממש קשור לעניין. אולי התכוונת לאבסולוטיזם (או במובן של אמת אבסלוטית או במובן של אבסולוטיזם מוסרי). שנית, קשה מאוד לענות על השאלה שלך, מכמה סיבות.

1. קודם כל, המחלוקת בין סטרוקטוריאליסטים ופוסט סטרוקטוריאליסטים, רלטיביסטים ואבסלוטיסטים היא רחבה מאוד, וגולשת להרבה תחומים בפילוסופיה, כמו אתיקה, אפיסטמולוגיה, ואונטולוגיה. קשה להבין למה בדיוק התכוונת בשאלתך.
2. שנית, קשה מאוד "לאחד" בין שתי תפיסות הפוכות. כמו לחפש תפיסה שמאחדת בין אתאיזם לאמונה באלוהים. ישנן אסכולות פילוסופיות רבות שקבעו ש"שני הצדדים טועים". למשל (בתחום האונטולוגיה): הפרגמטיזם גורס שהאמת אינה יחסית, אבל היא נמדדת לפי התכלית המעשית שלה, ולא לפי קנה מידה חיצוני. עמנואל קאנט גיבש משנה מאוד ייחודית בתחום זה, וגם בתחום האתיקה. אני מציע לך לקרוא את הערך עליו. האסכולה האנליטית בכלל קישרה את כל הבעייה לפלפולים לשוניים, במקום אונטולוגיים.
3. שלישית, החיפוש אחר "האסכולה שלי" נועד מראש לכישלון. מרבית האנשים אינם הולכים אחרי אסכולה פילוסופית אחת, אלא מרכיבים את משנתם הפילוסופית ממאות אמירות שנאמרו על ידי המוני פילוסופים שונים מאסכולות שונות.
4. ודבר אחרון, אין צורך להוסיף את המילים "מעשה אידיוטי מאוד". זה גם מצית לנו תגית של "חשד למילים בעייתיות", וזה גם עלול לפגוע באיזה רלטיביסט או אבסלוטיסט פה בקהל. מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 16:33, 12 בדצמבר 2011 (IST)

אין לי אלא להודות מקרב לב על הפירוט.

1. אני לא מסכים שזה כמו לאחד בין אתאיזם לבין תאיזם משום שמדובר כאן על מציאות ועל אמיתיות שיש בה או אין בה, ואם יש אז אולי יש הרבה.
2. אבסולוטיזם זו המילה שהייתי צריך להשתמש בה.
3. ידוע לי שאף אחד לא הולך אחר אסכולה אחת בלבד באופן מוחלט ממש ואף מקוממני שהבנת מדבריי שכזה אני, כי לא. אמנם, איני יודע אם עברת חוויה דומה אך בזמן האחרון אני נתקל בעוד ועוד "עלמות" ש"פוסט-סטרוקטורליזם היא דתן", כאילו כל מה שנוגד את הדת שלהן - מקומו הרחק מהן. אני מתכוון בכל מקרה לבדוק את המקורות שנתת. תבורך.

דיספרסיה של נורת פלואורסצנט

האם אני יכול בתנאי בית לפצל אור מנורת פלואורסצנט רגילה ולראות איזה אורכי גם היא משדרת? האם זה יהיה ספקטרום בדיד או רציף? כלומר האם אני אקבל קשת שלמה או עם חורים? 79.182.204.247 21:39, 12 בדצמבר 2011 (IST)

כן, בקלות. צפה באור הפלורסנט העובר דרך חריץ צר ומוחזר מפני דיסק CD רגיל. תקבל ספקטרום פלחטה (קווים בדידים)

שני נהרות עם אותו שם בעברית

חיפשתי מידע על נהר וזר בצרפת ועל עמק וזר (Vézère בצרפתית). כשכתבתי בתיבה למעלה וזר הגעתי לנהר בגרמניה. ניסיתי עמק וזר ולא קיבלתי כלום, ניסיתי להתמקד בחיפוש אחרי לסקו ששם נמצאו ציורי קיר של האדם הקדמון (Lascaux) והגעתי לעיר בפולין. מי יכול לעזור לי למצוא את המידע בעברית?

חפש בגוגל-מערת לאסקו.... על גדות הנהר וואזר (VEZERE), בסביבותיה של העיירה לה זזי (LES EYZIES), המכונה גם "בירת הפרהיסטוריה", התגלו מאות אתרים של האדם הקדמון. רובם מקומות ידועים שהעניקו את שמותיהם לתרבויות פרהיסטוריות, למיני האדם. Nachum - שיחה 10:55, 13 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה. באנגלית יש הרבה חומר, ניסיתי לחסוך לעצמי קריאה באנגלית ולקרוא בעברית אבל מסתבר שאין כמעט מידע בעברית --עמלץ חייכן - שיחה 12:05, 14 בדצמבר 2011 (IST)

הטמעת קוד html בתוך סטטוס בפייסבוק

האם ישנה אפשרות לעשות את הנ"ל? מה שאני רוצה לעשות זה להטמיע תמונה שהיא קישור ואז מה שבעצם עושים ב-html הוא לפתוח תגית קישור ובתוכה תגית תמונה ולהגדיר תמונה כקישור, זה אפשרי?

212.150.65.9 10:53, 13 בדצמבר 2011 (IST) אגב, זה אני נהג מרכבה2 - שיחה 10:56, 13 בדצמבר 2011 (IST)

תאוצת הכובד וגופים עצומים

האם גוף עצום (למשל, בגודל של פי כמה מכדור הארץ) 'יפול' לכדור הארץ בתאוצת הכובד g? Gil mo - שיחה 16:13, 13 בדצמבר 2011 (IST)

תאוצת הכובד של גוף תלויה רק במרחקו מכדור הארץ, ולא בגודלו או מסתו. אם מרכז הכובד של הגוף הוא על פני כדור הארץ, תאוצתו תהיה g. דניאל • תרמו ערך 16:31, 13 בדצמבר 2011 (IST)

נכון, אמנם הנפילה של הגוף תהיה g אבל אם הגוף יהיה כבד יותר מכדור הארץ הוא יימשוך את כדור הארץ לעצמו גם כן ולכן כדור הארץ גם כן ייפול לגוף. מכיוון שמסת הגוף גבוהה ממסת כדור הארץ הגוף יימשוך את כדור הארץ ויגרום לו לתאוצה גדולה מg. לכן הגופים יתקרבו אחד לשני בתאוצה גדולה מ2g. לגבי ההערה כך בחשבון שגם אם גופים "נוגעים" עדיין יש ביניהם מרחק הנגרם מכוח הדחייה שבין האלקטרונים ולכן המרחק ביניהם גדול מ0 גם אם הם "נוגעים".

אלמוני, המשיכה היא הדדית בלי קשר ליחס בין המסות של הגופים. כל כוח פועל לשני הכיוונים באותה מידה.

מים, אם המרחק בין גופים נקודתיים הוא אפס, הם נמצאים באותה נקודה, ולכן הם אותו גוף (לפחות בפיזיקה קלאסית) --אלעזר - שיחה 19:44, 13 בדצמבר 2011 (IST)

הטעות שלכם והרבה אנשים היא א. המרחק יכול לשאוף לאפס , ב. ממדי היקום יכולים לשאוף לאפס . בכבוד מים .

חבל שאתה כותב בלי לדעת. גם על עפרון שנופל לכדור הארץ ניתן להגיד שכדור הארץ נופל לעפרון. כל עצם הקרוב לפני כדור הארץ ייפול אליו בתאוצה g, בעוד (במערכת ייחוס זו) שכדור הארץ עצמו יהיה נייח. דניאל • תרמו ערך 21:41, 13 בדצמבר 2011 (IST)

נניח שתאוצת הכובד של גוף גדול מאוד היא , לדוגמא, 2g. כלומר, גופים שונים, לרבות כדו"א יפלו אליו בתאוצה של 2g? מנקודת מבטו של כדו"א הגוף הגדול נופל אליו בתאוצה של 2g. מה אני מפספס? Gil mo - שיחה 22:17, 13 בדצמבר 2011 (IST)

אם נמדוד את המרחק בין כדור הארץ והגוף השני נראה שהוא מתקצר לפי תאוצה של יותר מ2g. תרומות/89.138.59.225 01:25, 14 בדצמבר 2011 (IST) וחוץ מחור שחור אין שני גופים או מסות במרחק אפס (להוציא בוזונים) תרומות/89.138.59.225 01:25, 14 בדצמבר 2011 (IST)

לצורך העיניין נניח שיש לנו כוכב נייטרונים או אפילו חור שחור מאוד מסיבי, אבל יחסית קטן (בשביל שמרכזו לא יהיה יותר מדי רחוק מפני כדור הארץ, אלא במקום בו התאוצה היא עדיין g). אז הכוב הזה אכן יאיץ לכיוון כדור הארץ בתאוצה של g.

אבל מה ששונה מהמקרה שעפרון נופל, זה שהתאוצה של כדור הארץ כלפיו תהיה עוד הרבה יותר גדולה (בקמקרה של העפרון היא זניחה לחלוטין). eman • שיחה • ♥ 02:29, 14 בדצמבר 2011 (IST)

בנפילת עיקרון מחשבים את הכוח המופעל על העיפרון וככה מגלים את תאוצתו, לא מתחשבים בתאוצת כדור הארץ מכיוון שהיא זניחה. אם הגוף השני כבד מכדור הארץ צריך להתחשב בשתי התאוצות וכאן ההבדל. 82.81.33.7 14:13, 14 בדצמבר 2011 (IST)

סוכרת

אני מכיר איזה בחור צעיר חולה סוכרת (לא, אני לא בא לשאול לייעוץ רפואי). יש לו כתם שחור מתחת לציפורן כבר כמה חודשים לפחות.

אז אני מתבייש לשאול אותו ישירות "תגיד- זה לא עובר כי יש לך סוכרת?". אז אני שואל מומחים- האם יש קשר בין בעיות החלמת פצעים לבין סוכרת? איך הוא מוסבר? 79.182.204.247 16:27, 13 בדצמבר 2011 (IST)

הכנס לגוגל--בעיות החלמת פצעים לבין סוכרת--וויקיפדיה אינה מקור ליעוץ רפואי. Nachum - שיחה 17:10, 13 בדצמבר 2011 (IST)

מטרתה של אנציקלופדיה למסור מידע, לא לייעץ. לפחות ככה הייתי בטוח. 79.182.204.247 18:18, 13 בדצמבר 2011 (IST)

כפי שכתוב בערך סוכרת, היא אכן עלולה לגרום לבעיות קרישה, ולפצעים שלא מחלימים. ראה תחת הפסקה "בעיות לטווח הארוך". כאמור: לא יעוץ רפואי. בלנק - שיחה 20:33, 13 בדצמבר 2011 (IST)

אלגברה לינארית(הוכח/הפרך)

טענה: בכל מרחב לינארי של פונקציות בעל מימד אינסופי, קיים תת מרחב לינארי בעל מימד n לכל n טבעי.

לי זה נשמע הגיוני, ולכן כנראה זה לא נכון( אחרת לא היו שואלים). אבל אני לא מצליח לחשוב על דוגמה נגדית. יש לכם כיוון? 109.64.209.36 20:21, 13 בדצמבר 2011 (IST)

בכל מרחב וקטורי יש תת-מרחב מכל מימד אפשרי (היינו שהממד שלו אינו גדול מזה של המרחב כולו). עוזי ו. - שיחה 20:38, 13 בדצמבר 2011 (IST)

למען האמת, הבעיה שלמדתי לינארית די מזמן וזה משהו שאני צריך להוכיח או להפריך לצורך קורס אחר. אתה אומר שהטענה נכונה? אבל איך ניתן להוכיח אותה? במרחב וקטורי נותנים 3 דרישות שצריך לקיים תת-מרחב. איך ניתן לבדוק כל אחד מהם?

אני מגדיר W תת קבוצה בתוך מרחב של פונקציות בעל מימד אינסופי, כך שW ממימד n. איך אני בודק שהקבוצה לא ריקה(אולי כן?)? וסגירות לחיבור וכפל בסקלר?

הטענה "בכל מרחב וקטורי יש תת-מרחב מכל מימד שהממד שלו אינו גדול מזה של המרחב כולו" דורשת הוכחה. 109.64.209.36 21:01, 13 בדצמבר 2011 (IST)

אני בוחר להתייחס לשאלה השלישית, "איך אני בודק שהקבוצה לא ריקה", בשאלה: איזו קבוצה? עוזי ו. - שיחה 21:13, 13 בדצמבר 2011 (IST)

זו טענה טריוויאלית, ואם אתה צריך אותה לצורך הוכחה אחרת, במקומך לא הייתי טורח להוכיח אותה. תסתכל על תת-קבוצה מגודל n של הבסיס של המרחב כולו. דניאל • תרמו ערך 21:36, 13 בדצמבר 2011 (IST)

באמת הסתבכתי עם שטויות. רשמתי "נתבונן בתת-קבוצה מגודל n של הבסיס המקורי. קובצה זו היא קבוצה פורשת למרחב ממימד n" וזהו. זה מספיק, לא?

מאחר שהיא בת"ל ברור שהיא פורשת מרחב ממימד מספר הווקטורים שבה (שהם כאמור בת"ל). אם אי-אפשר היה לבנות קבוצה של n וקטורים בת"ל אז סימן שמימד המרחב קטן מ-n. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:57, 13 בדצמבר 2011 (IST)

השאלה לא ברורה מאליו לדעתי (וסליחה אם אני מדבר שטויות, כישורי תורת הקבוצות שלי די נמוכים): נדמה לי שכולם רצים פה להשתמש באקסיומת הבחירה. מה קורה אם לא מניחים אותה? אני יכול להגדיר מהו מרחב ממימד אינסופי גם בלי להשתמש בבסיסים: זהו מרחב שקיים לו תת מרחב שאיזומורפי לו. כעת, האם לכל מרחב כזה יש תת מרחב ממימד n לכל n טבעי? צריך לזכור שכשמסלקים את אקסיומת הבחירה, מרחבים וקטורים יכולים להיות מאוד מוזרים. לדוגמה, יש מרחבים וקטורים לא טריוואלים שאין להם אוטומורפיזמים. לירן (שיחה,תרומות) 22:05, 13 בדצמבר 2011 (IST)

לאינדוקציה לא צריך את אקסיומת הבחירה. עוזי ו. - שיחה 22:23, 13 בדצמבר 2011 (IST)

ולכן יש פונקציית בחירה סופית?... אז זה מחסל את השאלה אני מניח... לירן (שיחה,תרומות) 22:27, 13 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה בתורת ההסתברות

הגעתי לאיזה תרגיל ואני לא יודע מה הדרך לפתור את התרגיל הזה - אם יש במחסן מסוים 3 גלאי עשן והסיכוי שהראשון יעבוד הוא 0.9 והסיכוי שהשני יעבוד הוא 0.95 והסיכוי שהשלישי יעבוד הוא 0.8 ;

מה הסיכוי ששנים מהם יפעלו במקרה של שריפה?

עוד שאלה מה הסיכוי שלפחות שניים מהם יעבדו?

אני לא יודע איך מגיעים לפתרון בתודה לעונים. [זיו6767]-- 02:02, 14 בדצמבר 2011 (IST)

במקרה הזה אל תחפש קיצורי דרך. עוזי ו. - שיחה 13:02, 14 בדצמבר 2011 (IST)

או במילים אחרות, זוהי שאלה שאפשר וכנראה גם כדאי לפתור באמצעות כוח גס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:18, 14 בדצמבר 2011 (IST)

למה אתה אומר קיצורי דרך, אני מתכוין איזה תרגיל עלי לעשות כדי להגיע לפתרון תרגילים שהם מעין זה. [זיו6767] 15:27, 14 בדצמבר 2011 (IST)

נסמן את הגלאים ב-a,b,c. שניים מהם יפעלו אם a ו-b יפעלו אבל c לא יפעל, או ש-a ו-c יפעלו אבל b לא יפעל, או ש-b ו-c יפעלו אבל a לא יפעל. אבל את זה ידעת כבר. עוזי ו. - שיחה 22:09, 14 בדצמבר 2011 (IST)

אתה עושה את החישובים כרגיל, אבל בסוף מחבר את כל האפשרויות. ([ההסתברות ש1+2 יעבדו ו-3 לא יעבוד] + [ההסתברות ש1 יעבוד, 2 לא, 3 יעבוד], וכו'). אריה ה. - שיחה 22:18, 14 בדצמבר 2011 (IST)

כן אבל אחרי שאני עושה a × b כלומר 0.9*0.95=0.855

וכשאני עושה a × c דהיינו 0.9*0.8=0.72

וכשאני עושה b × c דהיינו 0.95*0.8=0.76

וכשאני מחבר את כל התוצאות אחד פלוס השני דהיינו 0.855+0.72+0.76=2.335 זה וודאי לא התוצאה 233.5% [זיו6767] 02:01, 15 בדצמבר 2011 (IST)

"...אם a ו-b יפעלו אבל c לא יפעל, או ש-..." עוזי ו. - שיחה 04:00, 15 בדצמבר 2011 (IST)

a*b*(1-c)+a*c*(1-b)+b*c*(1-a)=d.החבלן • אשמח לתגובות • משעמם לך? סווג גלקסיות 08:23, 15 בדצמבר 2011 (IST)

החבלן לא הבנתי את דבריך אני לא מבין בנוסחאות אם אתה יכול להסביר בצורה אחרת זה מאוד יעזור לי בתודה מראש--[זיו6767] 15:29, 15 בדצמבר 2011 (IST)

עד כמה שזכור לי (ולא זכור לי הרבה) זה הולך כך: (א') אתה צריך לחשב את כל המקרים בהם שני פועלים. נניח לשלושת גלאי העשן קוראים אבי, איציק וקובי. אז המקרים הם כך: אבי ואיציק עובדים, קובי לא עובד. אבי וקובי עובדים, איציק לא עובד. איציק וקובי עובדים, אבי לא עובד. כעת, צריך לחשב בנפרד את ההסתברות של כל מקרה. ההסתברות, לדוגמא, שאבי יעבוד היא 0.9, כמו שנתון. ההסתברות שאבי לא יעבוד היא 0.1. כך שלדוגמא, כדי לחשב את המקרה בו אבי ואיציק עובדים בשעה שקובי לא עובד היא כך: 0.95*0.9*0.2 (0.2 זה ההסתברות שגלאי מספר שלוש - קובי, לא יעבוד.) אחרי שמסיימים את חישוב כל אחד מהמקרים מחברים את כולם ומקבלים את ההסתברות של המקרה. מקווה שאני אכן צודקת. Zivya - שיחה 15:46, 15 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה לגבי דיאגרמת פאזות - כימיה פיזיקלית

שלום

אני לא כ"כ מבין מתי חומר כלשהו נמצא בדיאגרמת הפאזות שלו (נגיד דיאגרמת P,T), באיזורים שאינם על קו ש"מ בין שתי פאזות. אם יש לנו מים בכלי סגור ששאבו ממנו קודם את כל האוויר - אני מניח שבכל טמפרטורה ובכל לחץ שהם, יהיה לנו בכלי שיווי משקל בין המים לאדים שלהם (כלומר הטמפ' והלחץ יהיו על קו הש"מ של נוזל-גז). אם כן מתי אנחנו לא נמצאים בשיווי משקל ומקבלים פאזה יחידה של מוצק טהור או נוזל טהור או גז טהור? ועוד נקודה קטנה - ציר הלחץ מייצג את הלחץ הפנימי במערכת, לא את הלחץ החיצוני הפועל עליה - נכון? לדוגמה, עבור מים, 1 אטמ' מציין לחץ אדים של 1 אטמ', ולא לחץ חיצוני שערכו 1 אטמ'. תודה, 94.159.193.175

אני חושש שהאינטואיציה שלך מטעה אותך, כי היא מתבססת על מקרה שבו יש שיווי משקל בין המים לאדי המיים שבאוויר. אבל המקרה שתיארת הוא לגמרי אחר. למעשה במקרה שתיארת אין לך שליטה על הלחץ. אתה קובע את הנפח, כמות החומר והטמפרטורה, לכן הלחץ כבר לא בשליטתך. עבור טמפרטורה מסויימת הלחץ יהיה תלוי בצפיפיות החלקיקים (כלומר למעשה בנפח הכלי). הדרך להסתכל על זה זה בעזרת מודל גז ואן דר ואלס. עבור נפחים מסויימים המים יהיו במצב נוזלי, עבור נפחים מסויימית במצב גאזי, ועבור טווח לא קטן של נפחים יהיה שיווי משקל בין שני המצבים (ראה את הפרק גז ואן דר ואלס#תיקון האיזותרמות ומעבר פאזה). eman • שיחה • ♥ 14:47, 15 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא מדבר על מקרה בו יש ש"מ בין מים לאדים באוויר. דיאגרמת פאזות של חומר יחיד מתארת מצב בו החומר הספציפי, והוא בלבד, נמצא במערכת סגורה -נכון? על זה דיברתי: כלי שיצרו בו ואקום מוחלט ואז הכניסו לתוכו מים, שהתאדו ליצירת לחץ האדים בטמפ' הנתונה.

אני לא מבין באיזה מצב במערכת סגורה תתקיים רק פאזה אחת. תודה 109.160.138.210

כמו שאמרתי. אתה מדבר על מקרה בו יש חומר אחד בלבד, אבל חושב עליו באינטואיציה שנובעת מהמקרה בו יש לפחות שני חומרים.

עוד דבר שנראה לי מטעה אותך זה שאתה חושב שנוזל הוא לחלוטין בלתי דחיס, ושצפיפותו לא יכולה להשתנות. זה דבר שהוא קירוב טוב, אבל לא מדוייק.

ובכל מקרה, עד כמה אתה מכיר (אם בכלל) את מודל ואן דר ואלס? הוא בעצם נותן תשובה לשאלות שלך. eman • שיחה • ♥ 23:59, 15 בדצמבר 2011 (IST)

אני לומד קורס כימיה פיסיקלית א', התייחסנו לגז ואן דר ואלס אבל עדיין לא ברמת העומק שמוצגת בערך. משהו עדיין לא מסתדר לי עם כל העניין, אבל אני מקווה שזה יתבהר בהמשך. תודה

המממ... אני לא יודע עד כמה בכימיה ילמדו את זה כמו שצריך. אני תכף אנסה להסביר בתמצות מה רלוונטי לשאלה שלך מהנושא. eman • שיחה • ♥ 00:36, 16 בדצמבר 2011 (IST)

נניח שיש לנו קופסה שבה כמות קבועה של חומר, ושאנחנו יכולים לשנות את נפח הקופסה בהדרגתיות כרצוננו (בוכנה למשל) תוך שמירה על טמפרטורה קבועה. מה יקרה כשנגדיל את הנפח?

עבור גז אידאלי התשובה היא פשוטה: ככל שנגדיל את הנפח הלחץ ירד.

עבור גז ואן דר ואלס התשובה יותר מסובכת (ראה תמונה ראשונה שבה יש גרפים של P כנגד V עבור כמה טמפרטורות) לפי משוואת המצב, עבור טמפרטורות גבוהות זה יתנהג כמו גז אידאלי פחות או יותר. אבל מתחת לטמפרטורה מסויימת זה באמת מסתבך. בהתחלה הלחץ יורד באופן דרמטי, אבל אז מגיע למינימום, ודווקא מתחיל לעלות! רק אחרי שהוא נגיע למקסימום לוקאלי הלחץ שוב מתחיל לרדת. זה כמובן לא הגיוני, לא לך, וגם לא לטבע.

מה שקורה (ראה את הקו הכחול בתמונה שניה, שהוא אחד הקווים מהתמונה הראשונה) זה שיש לחץ מסויים שכשאתה יורד אליו, במקום שהלחץ ימשיך לרדת ,החומר מתחיל להתפצל לשתי פאזות . אחת עם הצפיפות שאליה הגעת, והשניה עם הצפיפות שתגיע אליה כשתמשיך את הקו, ותגיע לענף היורד הבא. ככל שתגדיל את הנפח הכולל, יותר חומר יעבור מהפאזה הצפופה לפזה הדלילה, תוך שמירה על אותו לחץ (ה"תיקון" לקו הכחול, בקו התכלת). רק כשכל החומר יעבור לפאזה היותר דלילה הלחץ ימשיך לרדת עם הגדלת הנפח. (זה קורה כי המצב בו הצפיפות עולה עם הגדלת הנפח הוא לא יציב, ובעיקר כי זה "משתלם" מבחינה אנרגטית, כמו שמראים הקווים הסגול והאדום)

כלומר יש תחום שלם של צפיפויות "אסורות" בהם החומר לא יכול להיות. כשהצפיפות יותר גדולה מקצה התחום הזה, אנחנו קוראים לחומר "נוזל". כשהיא יותר קטנה, אנחנו קוראים לחומר "גז". אם אנחנו "כופים" צפיפות ממוצעת שבתחום הצפיפויות ה"אסורות", מה שייקרה זה דו קיום בין שתי הפאזות. eman • שיחה • ♥ 01:15, 16 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה על ההסבר המפורט! 109.160.138.210

גברים יותר נוחרים

האם יש אמת בכותרת זו ? ואם כן, אז למה ? וכמה ? ואיפה יש התיחסות לזה בויקיפדיה שלנו ? 81.218.200.112 17:01, 14 בדצמבר 2011 (IST)

לפי ויקיפדיה האנגלית, כן. כ-14 אחוז מהנשים וכ24 אחוז מהגברים נוחרים. (הרבה יותר בגיל מבוגר. אתה מוזמן להוסיף זאת לערך. בלנק - שיחה 22:18, 15 בדצמבר 2011 (IST)

חדו"א, סדרות ופונקציות

אני צריך דוגמה לסדרה ופונקציה (לא וקבועות), כך שהסדרה שאופת לאפס ומתקיים $\lim _{n\rightarrow \infty }f(a_{n})=1$ וגם $\lim _{x\rightarrow 0}f(x)$ לא קיים.

הפונקציה היחידה שחשבתי עליה שאין לה גבול באפס היא $\sin({\frac {1}{x}})$. אבל אני לא מוצא אז סדרה שאם מפעילים עליה את הפונקציה מקבלים 1 (הסדרה דרושה לשאוף לאפס). אשמח לעזרה 109.64.200.220 21:20, 14 בדצמבר 2011 (IST)

אני כנראה לא מבין את השאלה אבל יש הרבה דוגמאות פשוטות לכך, קח את פונקציית הביסייד

$H(x)=\left\{{\begin{matrix}1&x\geq 0\\0&x<0\end{matrix}}\right.$

לפונקציה זו לא קיים גבול ב-x=0 כי הגבול מימין והגבול משמאל שלה שונים, אך הסדרה $a_{n}=1/n$ ששואפת לאפס מימין, מקיימת בבירור $\forall n:f(a_{n})=1$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:30, 14 בדצמבר 2011 (IST)

זו לא הדוגמה שאני צריך.. זה סוג של "פונקציה קבועה" מבחינת המערכת. אני צריך להזין דוגמה נגדית במשבצת קטנה בתוכנת מחשב. אין לי אפשרות להזין תחומים שונים. 109.64.200.220 21:41, 14 בדצמבר 2011 (IST)

אכן קיימת דוגמה לא מסובכת שהפנוקציה בה היא $\sin({\frac {1}{x}})$. זכור כי $\sin({\frac {1}{x}})$ מקבלת 1 אינסוף פעמים בכל סביבה של 0. דניאל • תרמו ערך 22:02, 14 בדצמבר 2011 (IST)

אבל אין לי שליטה אליהם. חשבתי על לקחת סדרה $a_{n}=1/n$ אבל אז יוצא $sin(n)$ (מתבדר במקום לשאוף לאחד) וכך לכל סדרה ששואפת לאפס. לא טוב.

אז זהו, שדווקא יש לך שליטה עליהם. פתרונות המשוואה $\sin({\frac {1}{x}})=1$ פשוטים למדי. דניאל • תרמו ערך 22:14, 14 בדצמבר 2011 (IST)

השכל שלי לא מתפקד. הפיתרון של $sin(1/n)=1$ הוא $x={\frac {2}{\pi (4n+1)}}$. אבל אם הפונקציה היא $f(x)=sin(1/x)$ איך אפשר למצוא סדרה שתקיים את זה? חשבתי אולי לקחת סדרה $1/n$ ולסבך את הפונקציה שתהפוך ל$f(x)=\sin({\frac {2}{\pi ({\frac {4}{x}}+1)}})$. אבל אז לפונקציה הזאת יש גבול באפס.

ואם אני נשאר עם $\sin({\frac {1}{x}})$ והופך את הסדרה להיות $a_{n}={\frac {\pi (4n+1)}{2}}$, אז הסדרה לא שואפת לאפס.

נראה מבוי סתום, אבל בטח קיימת דוגמה, רק שאני לא נבון מספיק בשביל להבין אותה. 109.64.200.220 23:01, 14 בדצמבר 2011 (IST)

הסדרה שלך נכונה: $\sin(1/a_{n})=\sin \left({\frac {1}{1/(\pi (2n+1/2))}}\right)=\sin(2\pi n+\pi /2)=\sin(\pi /2)=1$ ומאחר שזה נכון לכל $a_{n}$ ברור שגבול הפונקציה על סדרה זו היא 1. אך מאחר שסדרות אחרות יתנו גבולות שונים, לפונקציה עצמה אין גבול ב-x=0. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:07, 14 בדצמבר 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הרי אמרת בעצמך שהפתרון של $\sin({\frac {1}{x}})=1$ הוא $x={\frac {2}{\pi (4n+1)}}$ (אישית אני מעדיף לכתוב את זה כ-$x={\frac {1}{2n\pi +\pi /2}}$). ולכן $a_{n}={\frac {1}{2n\pi +\pi /2}}$ הוא אכן הפתרון (הפכת בטעות את המונה והמכנה). דניאל • תרמו ערך 23:13, 14 בדצמבר 2011 (IST)

גבול אחד לא מובן

מדוע הגבול $\lim _{n\rightarrow 8}5^{1/(x-8)}$ מצד אחד אפס ומצד שני אינסוף? 109.64.200.220 22:07, 14 בדצמבר 2011 (IST)

בכתיב בלתי פורמלי: כי $5^{\infty }=\infty$, ומצד שני $5^{-\infty }={\frac {1}{5^{\infty }}}=0$. דניאל • תרמו ערך 22:13, 14 בדצמבר 2011 (IST)

מה זה קול?

מישהו הסביר לי שכל קול הוא תוצר של גלי אויר. אבל אני לא מבין כיצד נוצר קול כאשר משליכים בול עץ על הרצפה, וכן כיצד נוצר קול כאשר אנו מוחאים כפיים. אני באמת לא מצליח להבין איך זה מתקשר לאויר. 95.35.145.7 11:08, 15 בדצמבר 2011 (IST)

ראה את ערכים קול ושמיעה. הקול הוא אכן תנודות של צפיפות ולחץ באוויר. כאשר בול עץ נופל, הוא דוחף את האוויר שמתחתיו ודחיפה זו יוצרת תנודות באוויר. כאשר תנודות אלה מגיעות לאוזן יש מנגנון (עור התוף והשבלול (איבר)) הממיר אותן לזרמים חשמליים, שאותם המוח מפרש כצלילים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:23, 15 בדצמבר 2011 (IST)

אביר המתמטיקה תודה רבה לך על ההסבר. הסברך וגם הפניותיך סייעו לי להבין ולו בצורה סבירה כיצד פועל הקול. 95.35.188.212 15:26, 15 בדצמבר 2011 (IST)

מה מצא המדע, אם מצא

מה מחליש את המערכת היחסונית? - תחושת קור (שמפיקים הקולטנים מסיבות שונות ובינהן רוח קרה), או שמא הרוח החזקה עצמה שבאה על הגוף (גם אם לא מרגישים אותה בכלל באופן טבעי (מוטציה גנטית) או מלאכותי). במילים אחרות; אם אדם ישתה כמות אדירה של תמצית נענע (שתפעיל קולטני קור), האם גודל הסיכוי שילקה בהתקררות?, או שמא רק משבי רוח קרים על הגוף החשוף, הם המקור לכך?. תודה רבה.

פיזיקה

מקדמי ריסון (ידוע לי שמסומנים באות U). מה ההפך מהם (מה שאולי מכונה; "מקדמי שינוי"). ובאיזו אות מסמנים אותם?. תודה.

קרא את ריסון (פיזיקה). עִדּוֹ - שיחה 18:22, 17 בדצמבר 2011 (IST)

כיצד פועל הסטטוסקופ?

ניסיתי לקרוא בערכו, ולא כל כך הצלחתי להבין. כיום יש לצוותי רפואה סטטוסקופ על הכתף שדרכו מאזינים, השאלה שלי היא מה יש בתוך החלק שהם מצמידים לגוף ואיך זה פועל בדיוק? 95.35.188.212 16:10, 15 בדצמבר 2011 (IST)

מה שהם מצמידים לחזה זה פשוט לוחית (שטוחה או קעורה). הצינור עצמו חלול ומלא באוויר. תעשה ניסיון: קח גליל ארוך מקרטון, תצמיד אותו מצד אחד לאוזן של מישהו, ותצעק לתוך הצד השני. ככה פועל הסטטוסקופ. להרחבה, אתה יכול לקרוא כאן בויקיפדיה האנגלית. בלנק - שיחה 22:29, 15 בדצמבר 2011 (IST)

אתה מסביר את זה מאוד בפשיטות והלואי וזה היה כך, אני הבנתי שיש בתוך הסטטוסקופ חלק שנקרא דיאפגרמה וחלק אחר שנקרא 'הפעמון'. אשמח להבין רק מה הם שני החלקים האלה, באמת זה חשוב לי להבין איך עובד הסטטוסקופ, תודה 109.253.167.214 00:29, 16 בדצמבר 2011 (IST)

הכינויים "דיאפרגמה" ו"פעמון" נועדו לתאר את שני הצדדים של הראש- השטוח והקעור. הקעור נועד להעביר צלילים שהגוף מפיק, והשטוח נועד להעביר את הרטטים שעוברים בעור עצמו. (למשל, הלחץ שהעורקים מפעילים על העור). כשרוצים להאזין ל[[[איוושה]]] בלב, משתמשים בפעמון, וכשרוצים למדוד לחץ דם משתמשים בדיאפרגמה. בלנק - שיחה 00:44, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מה ההבדל בין רפובליקה לבין דמוקרטיה?

קראתי את הערך "ארמניה" ובו כתוב שצורת הממשל הנוהגת שם הינה "רפובליקה". לחצתי על הקישור לערך רפובליקה וראיתי שגם ברפובליקה הנציגים נבחרים ע"י העם, א"כ מה ההבדל בין דמוקרטיה לרפובליקה? 109.253.167.214 16:15, 15 בדצמבר 2011 (IST)

לדמוקרטיה מאפיינים נוספים מעבר לקיום בחירות. למשל דמוקרטיה מכירה בכל זכויות האדם הבסיסיות וקיימת הפרדת הרשויות. ישנן רפובליקות שאינן דמוקרטיות. למשל הרפובליקות האסלאמיות. דניאל • תרמו ערך 18:17, 15 בדצמבר 2011 (IST)

ומה באשר ספציפית לארמניה? 109.253.167.214 19:44, 15 בדצמבר 2011 (IST)

לפי ויקיפדיה האנגלית, ארמניה היא דמוקרטיה. דניאל • תרמו ערך 22:23, 15 בדצמבר 2011 (IST)

מדינה יכולה להיות גם שניהם. בריטניה היא דמוקרטית אך אינה רפובליקה . איתן - שיחה 22:50, 15 בדצמבר 2011 (IST)

עדיין לא הוסבר כאן בדיוק מה ההבדל בין רפובליקה לדמוקרטיה. בכל מקרה הנקודה הזאת צריכה התייחסות בערכים עצמם, והערך רפובליקה בפרט.109.253.167.214

במקור רפובליקה היא מדינה שבה ראשי השלטון נבחרים, כיום המונח מוגדר על דרך השלילה - כלומר כל מדינה שהיא לא מונרכיה היא רפובליקה, לדוגמה ישראל היא רפובליקה למרות שאנחנו לא קוראים כך לעצמנו. לרפובליקה אין שום קשר לאם או לאו המדינה היא דמוקרטיה.

בפשטות - רפובליקה היא מדינה שבראשה עומד נשיא. דמוקרטיה היא מדינה בה שיטת המשטר היא דמוקרטית. יש חפיפה בין שיטות המשטר, כגון ארצות הברית שבראשה עומד נשיא והיא דמוקרטית. יש מדינות שהן דמוקרטיות ואינן רפובליקה, כגון הולנד שהיא מונרכיה, ויש מדינות שהן רפובליקה ואינן דמוקרטיות כגון סוריה. פומפריפוזה - שיחה 08:43, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מאד יתכן שכל העונים הנכבדים שמעלי צודקים ואני טועה, אבל למיטב ידיעתי ההבדל העיקרי הוא ש"דמוקרטיה" (דמוס=עם, קרטוס=כוח או שלטון) זה יוונית ורפובליקה (רקס=מלך, פובליקום=ציבור) זה בלטינית. מעבר לזה כל מדינה יכולה לקרוא לעצמה "דמוקרטיה", "דמוקרטית", "רפובליקה" או "פדרציה" כרצונה - אין גוף סמכותי האוכף או מגביל את השימוש במושגים האלו. קיפודנחש - שיחה 21:36, 16 בדצמבר 2011 (IST)

כל מדינה יכולה לקרוא לעצמה איך שהיא רוצה, אבל זה לא אומר ששם הולם. כמו במקרים רבים, לעובדה שלמילה יש משמעות מילולית מקורית כלשהי לא בהכרח מעיד על המשמעות העכשווית שלה. רפובליקה ודמוקרטיה מציינים דברים שונים כפי שנאמר כאן. ופדרציה זה בכלל יצור אחר. דניאל • תרמו ערך 22:13, 16 בדצמבר 2011 (IST)

גם אני למדתי באוניברסיטה שרפובליקה היא מדינה שאין בה מלך. המושגים המנוגדים/הפוכים הם מונרכיה או קיסרות. המושג המנוגד/הפוך לדמוקרטיה הוא דיקטטורה. היו דיקטטורות שהציגו את עצמן כדמוקרטיות, אבל קשה להעלות על הדעת מונרכיה שתציג את עצמה כרפובליקה.--א 158 - שיחה 21:58, 17 בדצמבר 2011 (IST)

דוגמה נגדית

טענה: יהיו $a,b,c$. אם $\lim _{x\rightarrow a}f(x)=b,\lim _{x\rightarrow b}g(x)=c$ אז $\lim _{x\rightarrow a}g(f(x))=c$.

אני לא יודע חד משמעית להגיד אם הטענה נכונה או לא. היא נשמעת הגונית ולא הצלחתי למצוא דוגמה נגדית. אבל זה לא מוכיח כלום. יש לכם רעיון?

ניסית להוכיח את הטענה? עוזי ו. - שיחה 23:22, 15 בדצמבר 2011 (IST)

אני כמעט בטוח שהטענה לא נכונה, כי אין שום נתון לגבי רציפות. 79.183.214.215 16:12, 16 בדצמבר 2011 (IST)

בשום שלב בטענה לא מחליפים גבול בהצבה, ולכן רציפות אינה רלוונטית. תוכיח ישירות מהגדרת הגבול. דניאל • תרמו ערך 16:26, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מתמטיקאים נכבדים, הטענה שגויה. דוגמה נגדית:

• $f(x)\equiv b$
• $g(x)={\begin{cases}c&x\neq b\\c+5&x=b\end{cases}}$

כל אחד מהגבולות שואף למה שנתון בטענה, אבל:

• $\lim _{x\rightarrow a}g(f(x))=\lim _{x\rightarrow a}g(b)=\lim _{x\rightarrow a}c+5\neq c$

ולכן הטענה לא נכונה. Corvus,(שיחה) 12:47, 18 בדצמבר 2011 (IST)

$\lim _{x\to a}g(f(x))$ אינו שווה ל-$\lim _{x\to a}g(b)$ אלא ל-$\lim _{y\to b}g(y)=c$. הטענה דווקא נכונה. נו, טוב - שיחה 12:48, 21 בדצמבר 2011 (IST)

מתקיים $g(f(x))\equiv g(b)$ ולכן Corvus צודק. דניאל • תרמו ערך 13:08, 21 בדצמבר 2011 (IST)

קבר רות וישי

אני עכשיו עורכת אותו ויש המון טענות חסרות מקור שסותרות טענות עם מקור שברשותי וברצוני להכניס לערך. מותר לי למחוק?אורלילי - שיחה י"ט בכסלו ה'תשע"ב 21:33, 15 בדצמבר 2011 (IST)

לא. תפרטי את הדברים לגביהם יש סתירות בדף השיחה של הערך. eman • שיחה • ♥ 00:01, 16 בדצמבר 2011 (IST)

כניסה למתחם האוניברסיטה העברית והספריה הלאומית

היות והספריה הלאומית נמצאת בתוך מתחם האוניברסיטה העברית בגבעת רם, האם ניתן להיכנס בחופשיות לתוך מתחם גבעת רם כדי להגיע לספריה הלאומית, או שנדרש סוג של אישור כניסה כל שהוא? האם בשעות שהספריה הלאומית סגורה, ניתן להיכנס למתחם גבעת רם או שיש צורך באישור כל שהוא? נת- ה- - שיחה 14:48, 16 בדצמבר 2011 (IST)

התשובה לשאלה הראשונה היא שיש צורך בתעודה מזהה, ותו לא. בהקשר לשאלה השנייה - אני לא יודע מה ההנחיות של מחלקת הביטחון, אבל בפועל, יצא לי להגיע עד לספרייה עצמה רק בכדי להיווכח שהיא סגורה, אז מסתבר שהכניסה בכל זאת חופשית. דניאל צבי • שיחה 15:13, כ' בכסלו ה'תשע"ב (16.12.11)

כמו דניאל צ., יש צורך בתעודה מזהה בכניסות לקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם; ואין זה משנה לאן מועדות פניה/ו של הנכנס/ת. שעות הכניסה לספריה מצוינות באתר שלה, כאן. בברכה, יעל י 15:19, 16 בדצמבר 2011 (IST)

תודה. נת- ה- - שיחה 15:32, 16 בדצמבר 2011 (IST)

אסור גם להיכנס עם נשק. בעלי נשק צריכים להפקיד אותו במחלקת ביטחון לפני הכניסה. עִדּוֹ - שיחה 16:35, 16 בדצמבר 2011 (IST)

לשנות את הגדרת הרציפות

אני רוצה להבין את הגדרת הרציפות- האם מותר לי לעשות את השינוי הבא( החלפת אפסילון ודלתה):

• הפונקציה $\,f$ רציפה בנקודה $\ x_{0}$ אם לכל $\ \varepsilon >0$ קיים $\ \delta >0$ מתאים כך שאם $\ |x-x_{0}|<\varepsilon$ אז $|f(x)-f(x_{0})|<\delta$.

ציירתי את זה- קו עקום שאני חוסם נקודה עליו מכיוון של איקס ואז אני רואה שגם המרחק בין סביבת הפונקציה לבין הערך שלה נחסם( זה מה שאומרת ההגדרה כפי שאני מבין אותה). ואז הפונקציה רציפה. אבל בטוח שזה לא נכון (אם משנים הגדרות, אז משהו אמור להשתבש).

אז- למה ההגדרה החדשה לא טובה לרציפות ומה היא כן יכולה לבטא? לדוגמה להוכיח שהפונקציה לא "מתפוצצת" או משהו? 79.183.214.215 15:29, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מה שעשית הוא אסור. אין להחליף בין הסדר של כמת (לוגיקה) "לכל" וכמת "קיים". אתן דוגמה: "לכל n קיים m גדול ממנו" לא שקול ל"קיים n שכל m גדול ממנו" (כאן n ו-m שלמים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:15, 16 בדצמבר 2011 (IST)

זה לא מה שאני שואל. אני שואל מה הבעיה בהגדרה החדשה שלי? למה היא לא טובה בשביל להגדיר רציפות (ונשכח לרגע מההגדרה שהינה, ווירשטראס וקושי עובדו עליה שנים). שים לב איפה החלפתי- עדיין "לכל אפסילון קיים דלתה" רק המסקנה היא הפוכה. 79.183.214.215 16:21, 16 בדצמבר 2011 (IST)

החלפת $\forall x:\exists y:P(y)\rightarrow Q(x)$ ל- $\forall x:\exists y:P(x)\rightarrow Q(y)$ שזה כאמור אסור. וכעת, למה ההגדרה שלך לא מגדירה רציפות? לכל אפסילון קיים דלתא כך ש-$|f(x)-f(x_{0})|<\delta$ והוא באופן בלתי פורמלי $\delta =\infty$ ובאופן יותר מדויק, לכל אפסילון נבחר דלתא גדול כרצוננו, וברור שמכך נובע שאין הכרח ש-$f(x)$ יהיה קרוב ל-$f(x_{0})$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:27, 16 בדצמבר 2011 (IST)

התנאי שלך מגדיר חסימות בסביבה של הנקודה. זה לא שקול לרציפות. למשל פונקציית דיריכלה מקיימת את התנאי שלך בכל סביבה (עם $\delta =2$), ובכל זאת, היא אינה רציפה באף נקודה. דניאל • תרמו ערך 16:37, 16 בדצמבר 2011 (IST)

תודה. עזרתם לי.

פירושה המקורי של המילה אבולוציה

לא ברור לי אם הפירוש הוא "השתנות"\"הסתגלות"\"התאמה"\"התפתחות". מקווה להסבר חד-משמעי שמשקף את המשמעות האותנטית של המילה.

התפתחות!!! חד משמעית! התפתחות!!!. עִדּוֹ - שיחה 16:34, 16 בדצמבר 2011 (IST)

לא בדיוק, לפחות לא "חד-משמעית !". התפתחות בעברית, משמשת הן ל-evolution והן ל-development, ולשני המונחים משמעויות שונות, אבל מנוונות תחת אותו מונח עברי, ויש לשים לב לכך. בנצי - שיחה 13:49, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מרוקו

שלום,האם בן אדם בעל דרכון ישראלי יכול לטוס למרוקו? תודה

כן. אבל יש את זה. בלנק - שיחה 12:31, 17 בדצמבר 2011 (IST)

וואו,מעניין,אבל לא הבנתי דבר אחד,אני יכולה בעקרון להגיע לכל מדינה בעולם חוץ ממדינות עליהם יש את ההערה "מדינות לגביהן קיים איסור נסיעה ע"פ חוק"?

לפי החוק הישראלי, כן. יש מדינות שלא יכניסו אותך אם תציגי דרכון ישראלי. בלנק - שיחה 14:29, 17 בדצמבר 2011 (IST)

הבנתי, מאנשים שביקרו במרוקו, שאזרח ישראלי יכול- מבחינה פורמלית- להיכנס עם קבוצה ומדריך בלבד. אין לי מידע לגבי זה, נסה אצל סוכנויות נסיעות שמוציאות קבוצות לשם. בפועל, אני מכיר אנשים שביקרו במרוקו שלא במסגרת קבוצה, גם ללא דרכון זר נוסף. אוריה אורן - שיחה 18:57, 26 בדצמבר 2011 (IST)

פיסיקה גרעינית: למה אי אפשר לחבר אטומים ?

למה אטומים של חומר כמו למשל פלסטיק מחוברים יחד אבל אם נחתוך ונצמיד את החלקים שוב חזק אז הם לא יתחברו מחדש ? --84.111.189.246 15:18, 17 בדצמבר 2011 (IST) שואל: eisaak123gmail.com

זו לא שאלה בפיזיקה גרעינית אלא בכימיה אורגנית. גש לערך פלסטיק ובדוק מה התנאים הדרושים לראקציה כימית לייצור פלסטיק. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 18:20, 17 בדצמבר 2011 (IST)

התשובה בקצרה- כדי שיווצר קשר צריך תנאים מסוימים, קשר כימי לא נוצר לבד. זה נושא שאי אפשר לענות עליו בשורה אחת אבל אתה מוזמן להציץ בערך קשר כימי. לגבי פלסטיק, פלסטיק הוא שם למגוון רחב מאד של תרכובות שנוצרות בצורות שונות אחת מהשניה, ראה בערך פלסטיק. החבלן • אשמח לתגובות • משעמם לך? סווג גלקסיות 19:31, 17 בדצמבר 2011 (IST)

ובשפה 'עממית' משהו, בהמשך לתשובת קודמי: לאחר חיתוך או שבר, בדר"כ הצמדה אינה מספקת, חזקה ככל שתהיה (מעשית, כמובן), משום שלא די בה כדי לקרב את האטומים למידה הדרושה להתחבר שוב. מה שנראה לך מאוד קרוב, בעין בלתי מזויינת, הוא עדיין מאוד רחוק, בשפה מיקרוסקופית. בנצי - שיחה 19:48, 19 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה במכניקה אנליטית(משפט נטר)

מהם הגדלים הנשמרים בתנועה של מערכת בעלת סימטריה הבאה: מישור אחיד אינסופי. 79.183.212.151 22:08, 17 בדצמבר 2011 (IST)

מונחים במכניקה אנליטית

אני רוצה להבין את מקור השמות במכניקה אנליטית:

• מה זה קואורדינטה ציקלית? ציקלי זה לא משהו שחוזר על עצמו?
• מה זה הולונומי?
• מה זה משפט הוויראליות? משפט שיש לו וירוס?

The word "virial" derives from vis, the Latin word for "force" or "energy", and was given its technical definition by Clausius in 1870.[1]

Holonom (griech- ganz gesetzlich-Quite legally

גוגל בגרמנית מביא תשובה כזאת--Sommerfelds "Vorlesungen

über theoretische Physik", Band 1, geblättert. Und dort schreibt er (S.174): "Der Name ist hergenommen von einem sich drehenden Rad, dessen dynamisches Verhalten jedenfalls nicht von seiner augenblicklichen Stellung, sondern nur von seiner Umfangsgeschwindigkeit bestimmt wird." בפישוט רב ההיתיחסות של המילה -ציקלית- היא לגלגל מסתובב. nachum

ראה את הערך מכניקה אנליטית, לגרנז'יאן . קואורדינטה ציקלית זו קואורדינטה q שרק הנגזרת שלה ${\dot {q}}$ מופיעה בלגרנז'יאן ולא היא עצמה, במקרה זה התנע הקנוני הצמוד לה $p={\frac {\partial L}{\partial {\dot {q}}}}$ הוא גודל שמור (ראה משפט נתר). אילוצים הולונמים הם אילוצים שאפשר לבטא בצורה $f(q_{1},...,q_{n},t)=0$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:51, 18 בדצמבר 2011 (IST)

בנתיים קיבלתי רק תשובה ל"וירליות". שים לב מה שאלתי- אני רוצה להבין מה פירוש השמות. 79.183.212.151 20:16, 18 בדצמבר 2011 (IST)

In a cyclic coordinate, the Lagrangian (in fact the entire scenario) does not change when the coordinate changes, e.g. in a shift or rotation fashion, hence the cyclic nature of the system. So a symmetry in the system will result in some coordinate being cyclic as far as the Lagrangian is concerned, and the conjugate momentum of that coordinate will be conserved. 109.67.206.14 12:36, 22 בדצמבר 2011 (IST)

see en:Holonomy#Etymology. 109.67.206.14 12:36, 22 בדצמבר 2011 (IST)

תפוגת אלכוהול

מדוע על אלכוהול שרוכשים בבתי מרקחת לחיטוי מצויין תאריך תפוגה? מה פג באלכוהול? Gil mo - שיחה 09:44, 18 בדצמבר 2011 (IST)

שאלה דומה: אם אקמול מתקלקל תוך 99 שנים, מדוע תאריך התפוגה המצוין על אריזתו הוא קצר בהרבה?. עִדּוֹ - שיחה 00:54, 19 בדצמבר 2011 (IST)

התאריך מצוין גם על בקבוקי מים מינרלים שיכולים להחזיק לעד.התאריך נועד למנוע מצב שבו הבקבוק פולט רעלים או נסדק במהלך הזמן (קורוזיה ושינויי טמפרטורה).התאריך משמש גם כמספר סידורי לתקופות ייצור ששימושי במקרה של החלפת סדרת מוצרים מתקופת ייצור מסוימת או בסידור מחסנים.אאל"ט החוק מחייב תאריך ללא תלות במוצר.ראה גם חיי מדף.מקווה שעזרתי.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:50, 20 בדצמבר 2011 (IST)

אלכוהול וסמים

האם אנשים צורכים אלכוהול וסמים בגלל עקרון ההכבדה?? ניסיתי למצוא מידע בנושא אך ללא הועיל 89.138.143.2 12:24, 18 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא חושב שצריכת חומרים משכרים (מחוץ לשימושים דתיים ובהקשר של השאלה) קיימת מספיק זמן\דורות כדי שאפשר למצוא קשר בינה לבין אבולוציה. נסה לשאול בפורום אבולוציה של תפוז אנשים. יוסי • שיחה 14:05, 18 בדצמבר 2011 (IST)

על מה אתה מתבסס? מה מונע מציידים/לקטים לצרוך סמים?

על זה שלא הצלחתי לחשוב על סם שהיה נגיש לכל דיכפין. במחשבה שניה טעיתי, חשבתי יותר מדי על סמים מודרנים ועל סמים מסורתיים שנשמרו לשאמאנים ולא לקחתי בחשבון למשל אופיום. אני לוקח בחזרה את האמירה שלי למעט חלקה האחרון. יוסי • שיחה 00:00, 19 בדצמבר 2011 (IST)

יש דיון ישיר בשאלה הזו ספר של ג'ארד דיאמונד "השימפנזה השלישי". אתה יכול להפנות אותי לעמודים מדוייקים??89.138.143.2 23:47, 18 בדצמבר 2011 (IST)

כל הפרק ה 11. בהוצאה שברשותי עמ' 180 - 192

לאלכוהול וסמים אין שום קשר לעיקרון ההכבדה כי הם לא הופכים אף אחד למושך יותר מבחינה מינית. עִדּוֹ - שיחה 00:53, 19 בדצמבר 2011 (IST)

אתה טועה. תתחיל להסתובב עם חשיש ותופתע מהתוצאות.

גם אם אלכוהול וסמים הם דבר חדש זה לא אומר שהם לא יכולים להכביד. הרי שגם נהיגה באוטו היא דבר חדש והיא דוגמה מובהקת להכבדה. לכן הפרמטר הוא כמה הפעולה נתפסת כפוגעת ו\או מסוכנת. לדעתי סמים עונים על הגדרה זו89.138.143.2 10:17, 19 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא חושב שזה קשור לעקרון ההכבדה, מפני שדי ברור שהסמים פועלים במוח במרכז העונג, וזו יכולה להיות סיבה מספקת. יוסאריאן • שיחה 11:41, 19 בדצמבר 2011 (IST)

מה לנהיגה באוטו ולעקרון ההכבדה? דניאל • תרמו ערך 14:05, 19 בדצמבר 2011 (IST)

הטווס מכביד עצמו עם זנב גדול וצבעוני שעלול למשוך טורפים ואילו בני האדם יכולים להיות לוחמים או חיילים או פשוט לנסוע מופרע באוטו... 82.81.28.100 16:02, 19 בדצמבר 2011 (IST)

או לתלות קילו גורמטים על הצוואר. עִדּוֹ - שיחה 22:10, 21 בדצמבר 2011 (IST)

במקרה הגורמטים מדובר על פרסום תכונה אטרקטיבית ללא הוכחה (הרי הגורמט יכול להיות מצופה זהב). עקרון ההכבדה תופס כשהפרסומת נעשית באופן שמוכיח אמת בפרסום. גבר שלוקח סמים ונשאר סחי מוכיח שליטה עצמית ואיזשהו סוג של חוסן נפשי. כמובן - הנסיון מוכיח שזה זמני כשמדובר בסמים קשים, אבל לגבי סמים פחות קטלניים זו פרסומת מוצלחת. כך גם נהיגה מופרעת - הכישורים הנדרשים מנהג שודים הם תכונות אטרקטיביות בעליל.

אני לא טוען שדיאמונד צודק בוודאות בטענה שלו, אבל הוא מביא הרבה נימוקים בעדה, והיא בפירוש טענה סבירה מאד, אם כי בתור הסבר חלקי.

מיזוג אויר במשרדים - שאלה של הגיון

הייתי מצפה שבמשרד ממוזג הטמפרטורה תהיה נוחה כל השנה, ושאנשים יסתובבו לבושים בבגדים נוחים. אך לא היא - בחורף הטמפרטורה במשרדים (למשל, עזריאלי) קרה מן הרגיל וצריך ללכת בבגדים חמים. מה ההגיון? Gil mo - שיחה 13:19, 18 בדצמבר 2011 (IST)

במקומות מסויימים נוהגים לאור העיקרון הנ"ל ושומרים על טמפרטורה קבועה בכל ימות השנה ע"י שימוש הן במזגן והן במד טמפרטורה לניתור. לדוג' בבתי חולים בשל הסכנה הבריאותית שבמעברים חדים בין הטמפרטורה בתוך המבנה ומחוצה לו. אורלילי - שיחה כ"ג בכסלו ה'תשע"ב 14:31, 19 בדצמבר 2011 (IST)

בקצרה, בחישוב טמ' נוחה לסביבת העבודה יש הבדל בין חורף לקיץ. שתי הסיבות העיקריות הן: 1. בחורף הולכים עם בגדים חמים יותר (למתעקשים: מבודדים יותר), לכן הטמ' תהיה נמוכה יותר. 2. הסתגלות/ התאקלמות: הסביבה החיצונית קרה יותר, לגוף לא נוח עם מעברים קיצוניים מדי, ולכן הטמ' של המיזוג תהיה נמוכה יותר (למעשה, בחורף הטמ' המומלצת היא כ-23 מעלות צלזיוס, ואילו בקיץ כ-25 מעלות צלזיוס). למידע נוסף, חפש: "טבלת נוחות", "טמפרטורה אפקטיבית". יש גם ספרים בנושא. Poo - שיחה 14:10, 22 בדצמבר 2011 (IST)

לימודים

האם ניתן ללמוד לימודים גבוהים בזמן השירות הסדיר שלא במסגרת העתודה האקדמית? תודה... 77.127.79.209 18:31, 18 בדצמבר 2011 (IST)

אני חושבת שבפתוחה. Zivya - שיחה 18:31, 18 בדצמבר 2011 (IST)

כן. תעודת שחרור אינה דרישה לקבלה באוניברסיטה. מרבית הקורסים גם לא דורשים נוכחות חובה. חוץ מזה, קיים פרויקט תלפיות. עִדּוֹ - שיחה 00:51, 19 בדצמבר 2011 (IST)

ועוד פרויקטים רבים כמו ברקים, ממר"ם, חבצלות וכו'. אפשר כן לקרוא לזה עתודה. בלנק - שיחה 01:28, 19 בדצמבר 2011 (IST)

יש אצלנו במעבדה מסטרנט, שהגיע היישר מהצבא. הוא עשה תואר ראשון במדעים מדוייקים בפתוחה. משה פרידמן - שיחה 02:06, 20 בדצמבר 2011 (IST)

קח בחשבון שהעובדה שמוסדות הלימוד מאפשרים את זה לא בהכרח אומרת שהצבא יאפשר לחיילים ללמוד. איש השלג - שיחה 22:25, 21 בדצמבר 2011 (IST)

בפתוחה בוודאות, ויש כל מיני תכניות שירות שמאפשרות ללמוד גם במקומות אחרים. שמוליק - שיחה 21:42, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מז"א בוודאות? אם חייל דורש ללמוד בפתוחה הצבא חייב להסכים לכך? ולגבי תוכניות השירות, תוכל לפרט? איש השלג - שיחה 10:45, 24 בדצמבר 2011 (IST)

נראה אם אני זוכר נכון: פקודות מטכ"ל קובעות שכל חייל המעוניין ללמוד לימודים אקדמיים בזמן שירותו צריך לקבל לכך אישור מהצבא. האישור מוגש על גבי טופס "אישור לימודים אקדמיים" הידוע בסלנג כטופס אל"ף, בי"ת, גימ"ל, דל"ת. כל אות מייצגת עידוד נוסף של הצבא ללימודיך. דירוג דל"ת מאפשר לחיילים ללמוד ללא תמיכת הצבא כלל ודורש אישור של מפקד היחידה, דירוג גימ"ל מאפשר לקבל ארבע שעות חופש בשבוע (ונדמה לי שיום חופש לפני כל בחינה), דירוג בי"ת מאפשר לקבל יום בשבוע ודירוג אל"ף הוא מה שנקרא "לימודים מלאים במימון הצבא" (דורש אישור של מפקד משא"ן חיילי וניתן בדרך כלל לקצינים בדרגת סרן כתנאי לקבלת דרגת רס"ן). עיניך הרואות שמה שמעניין את הצבא הוא מידת ההפרעה לתפקיד הכרוכה בלימודים. בעצם, המקום היחיד שבו אי קבלת האישור משפיעה היא כאשר מסיימים את התואר והצבא לא מוכן להכיר בו לצורכי שכר. אם זה מספיק חשוב למישהו אני יכול לחפש בקלסרים שלי את אישור ה'אבגד' שלי ולראות על איזה פקודה מסתמך קיומו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:59, 24 בדצמבר 2011 (IST)

פיזיקה בארץ

מישהו יודע - כמה אנשים בממוצע( אפשר הערכה גסה) מסיימים תואר ראשון בפיזיקה בארץ? או לפחות באיזה סדר גדול מדובר?

וכמה מתוכם מוצאים עובדה עם תואר ראשון? לא שאלת קיטבג. 79.183.212.151 19:40, 18 בדצמבר 2011 (IST)

לשאלה הראשונה - אני מנחש שמדובר בכ-200 בוגרים מדי שנה. עוזי ו. - שיחה 21:05, 18 בדצמבר 2011 (IST)

למה זה חשוב לך? אם אתה מתלבט באופן ספציפי, המידע הזה כללי מידי. "למצוא עבודה" זו גם פונקציה של איזו עבודה אתה מחפש. אם אתה רוצה להיות מורה, כנראה שתמצא עבודה ללא כל קושי. (ואז גם כדאי לעשות תעודת הוראה). אם אתה רוצה לעבוד בתור פיסיקאי, זה כנראה יהיה קשה, אם כי לא בלתי אפשרי. עבודה בהי טק תדרוש ממך בדרך כלל כישורים נוספים, אותם תוכל לרכוש במהלך הלימודים. (אם כי לדעתי עדיף לך מראש ללכת על מסלול של פיסיקה יישומית או פיסיקה ומדעי המחשב). משה פרידמן - שיחה 23:09, 18 בדצמבר 2011 (IST)

בתור פיזיקאי תיאורטי שעובד בתעשיה, אני יכול לומר שאין שום בעיה לפיזיקאי למצוא עבודה. העבודה היא לא בפיזיקה תיאורטית אלא בהנדסה או פיזיקה יישומית, אבל לא משנה מה הפיזיקאי למד, מעריכים אותם מאוד בכל מקרה. ‏Setreset • שיחה 11:29, 20 בדצמבר 2011 (IST)

אתה תואר ראשון? האם בוגר תואר ראשון (לא מצטיין) יכול למצוא עבודה הולמת( נו אתם מבינים למה אני מתכוון. לא מורה ולא עובד מטבח). 79.178.213.55 20:28, 20 בדצמבר 2011 (IST)

כמובן שדיברתי על תואר ראשון. כנראה שתמצא בסוף עבודה, אבל מן הסתם כזו שעדיף היה לך ללמוד מראש מקצוע מתאים יותר. אם אתה הולך על תואר מתקדם זה סיפור אחר. משה פרידמן - שיחה 02:14, 21 בדצמבר 2011 (IST)

לפי דעתי ההערכה של 200 בוגרים היא יותר מדי קטנה. אם הייתי צריך לזרוק מספר הייתי אומר אולי פי 2.

לגבי מציאת עבודה, בניגוד ללימודי הנדסה ששם המטרה הראשית של רוב האנשים היא "למצוא עבודה במקצוע" אחרי זה, זה לא המטרה של מי שהולך ללמוד פיזיקה. eman • שיחה • ♥ 15:09, 20 בדצמבר 2011 (IST)

אף אחד לא רוצה לעבוד. אבל לך תדע, אולי יהיו הוצאות לא צפויות כמו אוכל, דירה, חשמל או חס וחלילה משפחה וילדים. 79.178.213.55 20:28, 20 בדצמבר 2011 (IST)

בדרך כלל רצוי תואר שני. הנסיון שלי מנוגד לדברים שמשה כתב. לפיזיקאי יש ייתרון גדול בשוק העבודה, הוא מיוחד ומבוקש לעומת מהנדסי מחשבים וחשמל שיש אלפים. יש לפיזיקאי ייתרון על מהנדס חשמל גם בעבודה של מהנדס חשמל. בכל מקרה אחרי שנים בודדות של עבודה, לא משנה מה למדת ורלוונטי מה שעשית בעבודה. ‏Setreset • שיחה 08:33, 22 בדצמבר 2011 (IST)

I tend to disagree about the "big advantage in the labour market". An experienced physicist may have an advantage in the market - depending on his experience. An inexperienced physicist (which is how everybody starts...) usually will not be accepted to a position of an engineer; most people with a BSc in physics have no idea how to design an electrical circuit, interface with hardware components, analyze a control system, write FPGA code etc. Remember, a typical BSc-level physicist has no idea what a transfer function is, has only shallow understanding of Fourier transforms, has very limited lab experience etc. The only times when either a physicist or an electrical engineer can be hired to a do a certain job, is when it is inter-disciplinary. However, most jobs are not inter-disciplinary, and an inter-disciplinary position will usually require more than a BSc. 109.67.201.29 20:40, 22 בדצמבר 2011 (IST)

שיט באולימפיאדה

למה נמרוד משיח ושחר צוברי לא יכולים להגיע שניהם לאולימיפאדה? • אמיר أمير (שיחה) 20:55, 18 בדצמבר 2011 (IST)

ראה נמרוד משיח#היריבות עם שחר צוברי: "יריבות זו קיבלה משנה תוקף לקראת אולימפיאדת לונדון (2012), בשל כללי הוועד האולימפי הבינלאומי, לפיהם במשחקים האולימפיים רשאית כל מדינה להיות מיוצגת בידי שייט אחד בלבד בכל דגם (בניגוד לתחרויות אחרות, בהן אליפות העולם ואליפויות יבשתיות). צוברי ומשיח הם בין בכירי הגולשים בעולם - צוברי זכה פעמיים באליפות אירופה ומשיח היה סגן אלוף העולם. במצב דברים זה, נוצרה התמודדות ישירה בין השניים על המקום הבודד במשלחת הישראלית לאולימפיאדת לונדון, בדומה ליריבות דומה שהיתה בין גל פרידמן לעמית ענבר בשנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21." ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:59, 19 בדצמבר 2011 (IST)

אחינועם היזרעאלית

שלום רב!!! אנחנו זקוקים לעזרה בנושא אחינועם היזרעאלית אשת דוד. השאלה היא: מי אבא שלה? נודה לכם על העזרה.

שמואל א' פרק כ"ה פס' 43. אין מידע על אביה בתנך. Nachum - שיחה 10:43, 20 בדצמבר 2011 (IST)

מענטש

איך הוגים מילה זו? תודה... 84.229.156.143 00:53, 20 בדצמבר 2011 (IST)

mentsh, או בכתיב עברי מֵנטש, ראה יידיש#כתב. החבלן • אשמח לתגובות • משעמם לך? סווג גלקסיות 01:03, 20 בדצמבר 2011 (IST)

mɛntʃ Nachum - שיחה 10:45, 20 בדצמבר 2011 (IST)

בכתיב האידישאי "ע" משמשת כאות ניקוד שקוראים אותה כסגול/צירה או E, לחילופין. Zivya - שיחה 11:03, 20 בדצמבר 2011 (IST)

האם דו מיני יכול ללדת?

האם יונק מוטנט בעל איברי מין גבריים ונשיים שלמים יכול להיכנס להריון? האם אז הוא יוריש את המוטציה שלו לצעצועיו?

אני מנחש שליונק כזה יהיה יתרון מובהק על הזכרים והנקבות האחרים כי הוא מסוגל להפיץ את הגנים שלו ביתר יעילות. אז למה אין יונקים שדו מיניים "השתלטו" על הזן כולו? 79.178.213.55 16:29, 20 בדצמבר 2011 (IST)

התשובה היא כן; בחלק מהמקרים. אם האיברים שלו (שקשורים בהולדה) התפתחו בצורה תקינה, ואיבריי המין מהסוג האחר לא מפריעים לתהליך הלידה, אז אין שום סיבה שלא יוכל להוליד. אם מקור האברנורמליות הגניטלית שלו הוא גנטי, יש סיכוי מסוים שזה יעבור לצאצאיו.

אפשר בבקשה לקבל מקורות לתשובה הזו מהספרות המקצועית? לי נדמה שבאדם יש מעט מאוד מקרים של פרטים עם אשך אחד ושחלה אחת ואברי מין של שני המגדרים. לי נדמה שקראתי שמעט האנשים האלה הם עקרים.

לגבי ההשתלטות על המין כולו, אז אובד פה היתרון של הרבייה המינית. ראו הערך רביית בתולין. עִדּוֹ - שיחה 23:31, 20 בדצמבר 2011 (IST)

לדעת הראב"ד אנדרוגינוס יכול להפרות את עצמו.- בכבוד רב - רבנןמבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •כ"ה בכסלו ה'תשע"ב • 23:34, 20 בדצמבר 2011 (IST)

ואילו נימוקים יש לכבוד הרב?. עִדּוֹ - שיחה 23:37, 20 בדצמבר 2011 (IST)

יש הרבה תופעות שיכולות לגרום לאדם להיות אינטרסקס. חלקן גנטיות וחלקן לא. הרבה פעמים מדובר בתופעה משנית והאדם אינו עקר. במקרים הבולטים וקיצוניים יותר ישנה גם עקרות. ככל הידוע לי, אין מקרה בו אתה פורה הן כזכר והן כנקבה. לכן גם ברור כי הפריה עצמית אינה בגדר האפשר. דניאל • תרמו ערך 23:43, 20 בדצמבר 2011 (IST)

תכונה פוליגנית

האם פוליגני הוא תמיד רק 2 גנים או שיכול להיות מצב ליותר משני גנים כבסיס לתכונה?. תודה.

יכול להיות יותר. ‏gal m‏ 19:26, 21 בדצמבר 2011 (IST)

לגרנז'יאן של שדה מגנטי

מהו הלגרנז'יאן(r,r',t) של חלקיק m,q בשדה מגנטי B כאשר $A=0.5B\times r$ וr קואורדינטת המיקום של החלקיק? 79.178.213.55 22:19, 20 בדצמבר 2011 (IST)

ראה לגרנז'יאן, המילטוניאן ופוטנציאל וקטורי. בערך המילטוניאן יש לך את ההמילטוניאן של חלקיק בשדה אלקטרומגנטי. עבור ללגרנז'יאן על ידי טרנספורם לז'נדר כדי לקבל את הלגרנז'יאן המבוקש. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:17, 21 בדצמבר 2011 (IST)

שמות של תסמינים בעברית

האם יש מונחים מקובלים בעברית ל-circadian rhythm sleep disorder ול-irregular sleep-wake syndrome? נו, טוב - שיחה 23:26, 20 בדצמבר 2011 (IST)

פטנט פשוט יחסית לעניינים כאלה הוא חיפוש המונח בגוגל עם דרישה לתוצאות כתובות בעברית. מצאתי את זה ואת זה ושם מתייחסים לראשון כ"הפרעות בתזמון השינה" ולשני "הפרעת ’השעון הבלתי מאורגן'". יוסי • שיחה 14:29, 21 בדצמבר 2011 (IST)

איך כותבים בבקבוקי חול צבעוני

אני מעוניין להכין בקבוק חול צבעוני ומעוניין לרשום את שמי באמצעות החול בתוך הבקבוק

אשמח אם מישהו יודע איך לעשות את זה

www.youtube.com/watch?v=ZTLQELosvgI

כתוב אם ומה לא הבנת. Nachum - שיחה 11:47, 22 בדצמבר 2011 (IST)

הפרדת משתנים

האם בשיטת הפרדת משתנים "באמת" מותר להכפיל את המשוואה ב-dx ו-dy כדי לפתור, למרות ש-dx/dy זה רק סימון לנגזרת - או שזו רק שיטה נוחה לפיתרון ולמעשה הפיתרון מסתמך על הוכחה שאינה כוללת הכפלה ב-dx? תודה 109.160.138.210

השאלה היא מה זה "באמת". אפשר להגדיר תבניות דיפרנציאליות פורמליות (כצירופים לינאריים של הביטויים dx,dy, שגם להם אפשר כמובן לתת משמעות מוגדרת), ואז הכפל ב-dy מעביר משוואה דיפרנציאלית לשוויון בתבניות דיפרנציאליות. עוזי ו. - שיחה 14:14, 21 בדצמבר 2011 (IST)

בעיה בהגדרת גבול פונקציה בויקי?

לא בטוח שזה המקום המתאים - אבל הניסוח שמופיע שם, שלא מתייחס לנק' הצטברות, מסווג את הפונ' f המוגדרת רק בנק' מסוג 1/n ע"י 1 כחסרת גבול ב0-, שהרי אין סביבה של 0 שבה היא מוגדרת, בשונה משלמדתי בקורס אינפי'.

קורה במתמטיקה שיש כמה דרכים לא שקולות להגדיר משהו. אפשר כך ואפשר כך, על פי הצורך. אם מתייחסים למרחב המטרי A שמורכב רק מהנקודות מהצורה $1/n$, אז גם לפי ההגדרה שאנחנו מביאים בערך גבול של פונקציה במרחב הזה יש גבול ב-0. אפשר לקרוא לזה גבול של הפונקציה מתוך A. דניאל • תרמו ערך 17:42, 21 בדצמבר 2011 (IST)

האם נכון לומר שההגדרה הנ"ל מכלילה את ההגדרה שבערך?

זו אינה הכללה, כי ההגדרות אינן מסכימות בינהן על מקרים מסוימים. זוהי הרחבה (כך שיותר פונקציות יהיו רציפות) של ההגדרה. היא לא בהכרח טובה יותר. דניאל • תרמו ערך 21:46, 22 בדצמבר 2011 (IST)

איך עושים זאת

לאחר שבמסמך וורד ערכתי תמונה וטקסט (כיתוב) יחד, איך מקבצים את הכל לכדי אובייקט אחד, כלומר ליחידה אחת? תודה לעונה. טיפוסי - שו"ת 00:59, 22 בדצמבר 2011 (IST)

באם הטקסט בתוך תיבת משתמש אז יש לבחור את התיבה, התמונה וכל הפריטים שברצונך לאחד->לחצן ימני בעכבר->האפשרות "קבץ". אורלילי - שיחה כ"ו בכסלו ה'תשע"ב 01:14, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מה הכוונה לתיבת משתמש, כרגע לא מופיעה בלחצן הימני האפשרות "קבץ". טיפוסי - שו"ת 01:23, 22 בדצמבר 2011 (IST)

בחר הכל (באמצעות "בחר אובייקטים" החץ של העכבר) - לסמן את כל הפריטים אותם אתה רוצה לקבץ יחד ואז :

1. מקש ימין של העכבר -> בוחרים קבץ ושם בתת מחלקה קבץ.
2. אם יש לך את סרגל ציור (אפשר להוסיף על ידי : תצוגה-סרגל כלים-ציור) תוכל לסמן את הפרטים ואז ללחוץ בסרגל על צייר - ותראה אפשרות ראשונה קבץ (בהנחה שמדובר בוורוד 2003, אם יש 2007 אז כשאתה לוחץ על התמונה מופיע סרגל נוסף "עיצוב אוביקט" ובו תראה קבץ).

קישורים נוספים 2007 ו2003

התכוונתי ל"תיבת טקסט" :) (ככל הידוע לי אי אפשר ל"קבץ" טקסט שאינו בתיבה). העבר את הטקסט לתוך תיבה, סמן את התמונה וגם את התיבה (תוך כדי לחיצה על ctrl). לאחר שסימנת את הכל הפריטים שברצונך לאחד עמוד עם העכבר על אחד הפריטים ולחץ על הלחצן הימני. כעת תופיע שם האפשרות לקבץ.אורלילי - שיחה כ"ו בכסלו ה'תשע"ב 10:02, 22 בדצמבר 2011 (IST)

כמה חללים יהודים היו להגדודים העבריים

לא מוזכר בשום מקום , האם לא היו חללים מבין לוחמי הגדודים העבריים ? מי-נהר - שיחה 09:14, 22 בדצמבר 2011 (IST)

Gefallene der Jüdischen Legion Bataillon Tote

38th 43/ 39th 23/ 40th 12/ 42nd 3/ 38th/40th 9/

זה מה שכתוב בויקי הגרמנית. דורש בדיקה. Nachum - שיחה 11:41, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מי מכיר את הסיפור ? בקשת מקור

מחפש מידע על סיפור אודות חיילים יהודיים במלחמת העולם הראשונה שהיו כל אחד מצידו השני של המתרס ועמדו להרוג זה את זה ובזכות קריאת שמע ישראל הכירו שהם יהודים הלוחמים זה בזה ולא הרגו אחד את השני מי-נהר - שיחה 09:30, 22 בדצמבר 2011 (IST)

מזכיר לי סיפור חב"דניקי ששמעתי פעם. לא זוכרת יותר...אורלילי - שיחה כ"ו בכסלו ה'תשע"ב 17:12, 22 בדצמבר 2011 (IST)

לא בדיוק מקור, אבל עשוי לשפוך קצת אור: [4]. קריאה מהנה, Tomn - שיחה 18:38, 22 בדצמבר 2011 (IST)

ערכים שלמים נכתבו על פחות מזה. עוזי ו. - שיחה 01:55, 23 בדצמבר 2011 (IST)

תודה לכם מי-נהר - שיחה 18:04, 24 בדצמבר 2011 (IST)

"

קרקס בא לעיר ופירסם מודעה רבה בכל השווקים והרחובות:

"מחזה נורא, עין לא ראתה! אדם לבוש עור של נמר יכּנס לכלוב הארי ויתגרה בו".

אותו גיבור, שעמד להתגרות במלך היער, יהודי עני היה: חייו מכר לבעל-הקרקס בשכר פרנסה לאשתו וילדיו.

הגיעה השעה והאומלל קיבּל עליו את הדין: לבש עור של נמר, פתח כלובו של הארי בידיים מרתתות ונכנס לתוכו ברגליים כושלות. כיוון שהרגיש בו הארי, מיד נזדקף לכל קומתו וזנק אליו. נרתע האומלל לאחוריו וזעק בכל כוחו:

"שמע ישראל"!...

בו ברגע פרכס הארי בכל גופו ונענה אחריו:

"ה' אחד"!...

" (ספר הבדיחה והחידוד, אלתר דרויאנוב). עוזי ו. - שיחה 18:22, 24 בדצמבר 2011 (IST)

פועל שאין לו מימד אקטיבי

איך קוראים לפועל שאין לו צורה אקטיבית אלא רק מידאלי-סביל כמו ביוונית הפועל οιμεαι? תודה מראש

הסבר של מושג

מה אומר המשפט הזה: אל תתוודע לרשות?

- רשות אלו השלטונות. אל תשבע אמונים לשלטון, אם השלטון אינו טהור. הרקע לאמירתו זאת היה כנראה האירוע בקשר עם עדותו של הורדוס בפני הסנהדרין.

אני חושב שזה כללי יותר, פשוט על תתעסק (תתוודע) עם רשויות החוק, גם אם כעת תרויח, אתה עלול בסופך להפסיד בשל עניין יתר לציבור. עיין ערך משה קצב... הוי ארצי - שיחה 21:50, 22 בדצמבר 2011 (IST)

נהיגה לשם נהיגה?

זכור לי מהתקופה שלמדתי נהיגה ותאוריה, חוק שאומר שאסור לנוהג ברכב לנהוג ללא יעד אלה לשם נהיגה. אני די בטוח שזה היה אחד החוקים הראשנים שלמדתי, ואני לא מצליח למצוא זכר לקיומו. האם היה חוק כזה ובוטל או שהזיתי בהיותי בן 17? גיל תיכון שכבר לא בגיל תיכון • שיחה 19:40, 22 בדצמבר 2011 (IST)

ובאותה הזדמנות – עוד חוק עם ספק רב: אסור להקיף מעגל תנועה (בלשון הרווחת: "כיכר") יותר מהקפה אחת. האמנם? חזרתי • ∞ • שיחה 13:59, 23 בדצמבר 2011 (IST)

שני החוקים נשמעים לי מופרכים. בפועל, גם אם הם קיימים לא נראה לי שמישהו אוכף אותם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:42, 23 בדצמבר 2011 (IST)

אני למדתי תיאוריה אחריך, כנראה, ולא שמעתי על אף אחד מהחוקים הנ"ל. בלנק - שיחה 15:55, 23 בדצמבר 2011 (IST)

פיזיקה/ מתמטיקה

שאלה של סקרנות בעיקר.

עישנו ניסוי מדידת אימפדנס לא רוצה להיכנס ליותר מדי פרטים, אז פשוט אגיד שראינו הפרש פאזה בין שני גלי קוסינוס על אותו המסך.

והקטע המעניין אותי- אותו המכשיר שמדד את הגל (אוסילוסקופ) הכיל שני אופציות של הצגה- האחד הוא שני הגלים נראו באותה מערכת צירים זה על פני זה (ואז אפשר היה לראות הפרש פאזה) ואופציה שניה: גל אחד הפך להיות ציר X וגל שני ציר Y ואז ראינו אפילסה. והשאלה היא: איך ממשוואת שני שלי גלי סינוס (או קוסינוס) בהפרש פאזה מגיעים למשוואת אליפסה? 79.178.214.82 20:09, 22 בדצמבר 2011 (IST)

ע"ע en:Ellipse#Parametric_form_in_canonical_position. 109.67.201.29 20:24, 22 בדצמבר 2011 (IST)

גזירות גוררת רציפות?

האם זה כל חד משמעי? אני מפקפק בנכונות המשפט.

ניקח פונקציה: $f(x)={\begin{cases}2x+1&x<0\\2x+3&x\geq 0\end{cases}}$

זו פונקציה עם אי רציפות קפיצה. אבל הנגזרת משמאל ומימין היא אותו דבר. ובנקודה הבעייתית בסך הכל יש נקודה סליקה (אפשר לתקן בקלות על ידי תוספת $f'(0)=2$). 79.178.214.82 21:37, 22 בדצמבר 2011 (IST)

לפי הערך נגזרת צריך לחשב את הגבול $\lim _{h\to 0}{\frac {f(0)-f(-h)}{h}}$ ולהראות שהוא קיים. לפי הגדרת הגבול נציב את ערכי הפונקציה בו ${\frac {f(0)-f(-h)}{h}}={\frac {3-(1-2h)}{h}}={\frac {2+2h}{h}}=2+{\frac {2}{h}}$ וגבול זה מתבדר כאשר h שואף לאפס. לכן, הנגזרת לא קיימת בנקודה x=0 ובפרט הפונקציה לא גזירה שם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:55, 22 בדצמבר 2011 (IST)

הנגזרת מימין והנגזרת משמאל אינן אותו דבר, כי הנגזרת משמאל כלל אינה מוגדרת (הגבול הולך לאינסוף). אכן מדובר בנקודת אי-רציפות סליקה בלבד, אבל אף אחד לא הבטיח לך שפונקציה ש"כמעט גזירה" בנקודה היא אכן רציפה. אתה מפקפק בנכונותו של משפט חזק יותר שהוא אכן שגוי ואיש לא טען אחרת. גם אין זה רצוי שפונקציות מהסוג שנתת עכשיו תחשבנה גזירות (למשל הקירוב הלינארי, שהוא התכונה המרכזית של הנגזרת לא עובד). הוכחה בת שורה אחת שפונקציה גזירה היא רציפה מצויה בערך פונקציה גזירה. דניאל • תרמו ערך 22:05, 22 בדצמבר 2011 (IST)

אנגריה של גל עומד במיתר

אם יש לי מיתר מתוח במתיחות T, בעל צפיפות אורכית RO, עם אורך L, תדירות F ואמפליטודה A. ואני גורם לו להתנדנד במוד ראשון (בלי נקודות שבת בתוך המיתר). איך אני יודע מהי האנרגיה הכוללת של המיתר? יש לזה נוסחה?

יש אנרגיה פוטנציאלית של המתיחות, ויש את האנרגיה הקינטית של התנועה, כל מה שאתה צריך לעשות זה אינטגרל. ירון ק. - שיחה 21:37, 26 בדצמבר 2011 (IST)

לייזר באור נראה, רואים באמר"ל

למה באמר"ל מא"כ רואים גם לייזר גלוי וגם לייזר סמוי (אינפרה-אדום)? 79.178.66.77 23:37, 23 בדצמבר 2011 (IST)

מאחר שהגלאי של אמר"ל מא"כ רגיש לאינפרה אדום, רואים דרכו גם אור אינפרה. למעשה ברוב מצלמות הCCD הגלאי רגיש לאינפרה ומסננים את האינפרה עם פילטר שנמצא לפני ה CCD. אם מוציאים את הפילטר מקבלים אחלה מצלמה לצילומי לילה בתאורת אינפרה.