ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

המנטליסטים[עריכת קוד מקור]

שלום ראיתי תוכנית בדוקו על כמה אנשים שקוראים לעצמם 'מנטליסטים' \ אנשי זכרון. אנשים אלו יכולים לזכור מסה אדירה של חומר ג'אנק כמו מספרים בינאריים ללא קשר , עשרות חבילות קלפים (מישהו הגיע ל30 באימונים לפני תחרות) .יש שם הסבר מסויים שזה זיכרון תצלומי-דמיוני , שמדמים מספרים כמו 5 לארנב בעל 2 שיניים מקפץ על בלרינה וכל זה נמצא ב'ארמון\גינת זכרון' שזה חדר דמיוני שהמנטליסט יצר בראשו ומכניס לשם את הדימויים למספרים ולפי זה הוא יכול לזכור כמות חומר גדולה במיוחד. למישהו יש הסבר יותר מורחב ? ומה הגבולות של הסוג זכרון הזה ? והאם הוא משפר את הזיכרון בכללי זאת אומרת שאחרי זכירת המספרים הבינאריים \ קלפים \ משפטים ללא הגיון או קשר הם יכולים לזכור משהו עם קשר והגיון יותר טוב ממקודם? ובכללי האם אנשים משתמשים בטכניקה הזאת לזכרון דברים יותר שימושיים במציאות? תודה , Nimrod333 - שיחה 20:10, 22 בדצמבר 2009 (IST)

השיטה היא ליצור אסוציציות בין מה שצריך לזכור לבין הדרך שבה תזכור את זה. למשל, אתה יכול לשנן פריט שיותאם לכל מספר טבעי מ-001 עד 999 (וזה החיסרון בשיטה) וליצור סיפור מהפריטים. לדוגמה, 121=פיל, 876=משחת שיניים, 007=ג'יימס בונד, וכלן כשתרצה לזכור שמספר הטלפון של אדם הינו 121 876 7, תיזכר שג'יימס בונד ניסה להרוג את אותו אדם ע"י זריקת פיל עליו בזמן שהפיל צחצח שיניים (כדאי שהסיפור יהיה כמה שיותר מוזר ומצחיק, ככה זוכרים יותר טוב). כמובן שיש דברים שיותר קל לזכור, למשל קבוצה של פריטים במקום מספרים, ואז אתה לא צריך להתאים לכל מספר פריט, או שאתה יכול להפוך את המספרים למילים לפי נוסחה (גימטריה, למשל). ובקשר לשימושיות - זה לא שווה שינון של 52 סוגי קלפים וחפצים שמתאימים להם, אבל זה יכול לעזור לך לזכור מספרי טלפון, רשימת קניות וכו'. אם אתה מתעניין יותר, אני ממליץ על הספר סוד הזיכרון המצויין. 21:52, 22 בדצמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ועל השאלה השלישית מישהו יכול לענות בבקשה?Nimrod333 - שיחה 23:10, 22 בדצמבר 2009 (IST)
האנונימי ענה לך שזה יכול לסייע לך לזכור שמות וטלפונים. בעבודה שלי חשוב מאוד לזכור מספרים ארוכים ולכן זה גם שימושי. וחוץ מזה, אם יודעים את הטכניקות הנכונות אפשר לזכור כל דבר. תומר א. - שיחה 23:12, 22 בדצמבר 2009 (IST)
זאת הייתה התשובה הטובה לשאלה הרביעית ולא השלישית. ראה נא :"והאם הוא משפר את הזיכרון בכללי(עריכה :זכרון רגיל \ אחר מזכרון תצלומי-דימיוני) זאת אומרת שאחרי זכירת המספרים הבינאריים \ קלפים \ משפטים ללא הגיון או קשר הם יכולים לזכור משהו עם קשר והגיון יותר טוב ממקודם?" וגם מצאתי הדגמה לטכניקה [[1]] מרשים.Nimrod333 - שיחה 23:14, 22 בדצמבר 2009 (IST)
כן, זה משפר את הזיכרון הכללי - גם מסיבות נוירולוגיות, וגם כי לאחר ששיננת הרבה תוכלל ליצור אסוציציות בין מה שכבר שיננת לבין מה שאתה משנן. למשל, אם אתה זוכר ש- (סליחה על המתמטיקה), יהיה לכך קל יותר לזכור שההיסתברות ששני מספרים אקראיים יהיו זרים זה לזה היא . 10:07, 23 בדצמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אישפוז פסיכיאטרי וסחיטה באיומים[עריכת קוד מקור]

אישפוז כפוי יש לחבר שלי בעיה שביקש שאכתוב עליה. 1) הוא הולך לפסיכיאטר ולפי מה שנראה כרגע כמעט ב-90% הוא הולך לקבל תרופות, שמנסיון העבר לא עוזרות. הרופא עובד ביית חולים פסיכיאטרי ועלול לבקש לאשפז אותו. הוא אמר שלבטל את התהליך היא בשום אופן לא אופצייה כי יוציאו אותו מהבית וגם להסתיר את הבעיות הוא לא יכול לנצח, כי תאכלס הוא גם צריך לפתור אותם וההורים שלו יספרו אם הוא לא יספר. יש אופצייה לבקש מהרופא שיתחייב מראש לא לאשפז? כי לטענתו כבר בתוך פחות מחודש הוא הולך לקבל תרופות והוא מפחד שזה לא ישפיע ויגרור דברים אחרים.

2) רציתי לדעת אם במקרה שאני מגיש תלונה נגד מישהו שסחט אותי באיומים אם אני יכול לבטל את התלונה. הכוונה אחרי שכבר מסרתי את הראיות למשטרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1) העצה הטובה ביותר שאתה יכול לתת לחבר היא להיות גלוי עם הפסיכיאטר ולספר לו גם על נסיון העבר עם התרופות (אולי הפעם יתנו לו תרופות אחרות?), גם על החשש מאשפוז (לפעמים מספיק ביקור סדיר במרפאה), וגם על הפחדים לגבי הדברים שיכולים לקרות בעתיד. לגבי החשש מאשפוז כפוי - ראה בערך אשפוז כפוי: הרופא אינו יכול לאשפז בכפיה על דעת עצמו, אלא רק על-פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי (מצד שני, אם האשפוז יכול להועיל לחבר בתקופה הזו, אולי כדאי לו להתאשפז מרצונו במקום שהרופא שמכיר אותו יכול לטפל בו). עוזי ו. - שיחה 23:19, 22 בדצמבר 2009 (IST)
כאמור רצוי שהחבר ישתף את הפסיכיאטר בחששותיו. אם משום מה הוא מתרשם שהפסיכיאטר לא מתיחס ברצינות לדבריו, אפשר לנסות ללכת לפסיכיאטר אחר. ואם גם הפסיכיאטר השני חושב שצריך תרופות, מסתבר שבכל אופן זה מה שצריך לעשות. לגבי אשפוז כפוי - החוק מאפשר לאשפז בכפייה רק אדם שמסכן את עצמו או את הסביבה (כמו שכתוב בערך), אם המצב לא כזה לא נראה לי שיש סיבה לחשוש, ואם המצב חמור עד כדי כך, כדאי שתנסה לשכנע אותו להשלים עם האשפוז, ולקוות שהטיפול בבית החולים יטיב את מצבו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
2) אתה יכול לחזור בך מהתלונה, אבל ההחלטה מה לעשות בתיק היא בידי המשטרה והפרקליטות. העובדה שחזרת בך אולי תסייע להם להחליט על הפסקת החקירה בתיק, אבל הם אינם חייבים לעשות זאת. דוד שי - שיחה 23:35, 22 בדצמבר 2009 (IST)
תודה לכם. בהמשך ל-2, יש מקרים לדוגמא שמניסיון אישי שלי שהבן אדם קובע מה יעשה בתיק ואם בכלל יפתח. לדוגמא במקרים של תקיפה סתם לא כלפי קטין או אפילו מקרים של תקיפה קצת יותר רצינית. האם זה סתם ניסיון חיים מוטעה, או שבמקרה הזה ההחלטה אם התיק יכול להתקיים או לא היא בידי המתלונן? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם עיוורים חולמים?[עריכת קוד מקור]

ואם כן, מה הם "רואים" בחלומותיהם? AMIRBL25 - שיחה 21:45, 3 בינואר 2010 (IST)

אשתי עבדה פעם עם עיוורים ואחד מהם סיפר לה על חלום מפחיד שחלם על משהו גדול עם ריח לא נעים שעשה קולות מפחידים. זה עונה לך על השאלה? ‏עמיחישיחה 22:44, 3 בינואר 2010 (IST)
חלימה איננה פריבילגיה בלעדית של מי שחוש הראיה שלהם פועל, אלא צורך נוירולוגי הנחוץ לפעילותו התקינה של המוח, ושל הבקרה הפיזיולוגית בכלל. בחלקים מסוימים של השינה, נעשים עיבוד נתונים וארגון מחדש של חוויות והתנסויות שונות, כולל זכרון ולמידה. באופן טבעי, חוויות אלה הן פונקציה של נתוני הקלט של החושים. כלומר, מי שלא רואה, חווה נתוני קלט של חושים אחרים ביתר, יחסית לבעלי יכולת ראיה. בנצי - שיחה 17:02, 4 בינואר 2010 (IST)
תודה רבה על המענה. AMIRBL25 - שיחה 17:40, 4 בינואר 2010 (IST)

תוקף ומהימנות של מבחני מיון לעבודה[עריכת קוד מקור]

האם נעשה מחקר רציני בנוגע למידת הרלוונטיות של תוצאות מבחני המיון / השמה אותם מעבירים עובדים לפני קבלת משרה? מבחנים אלו מורכבים מכמה סוג מבחנים, לפחות לגבי מבחן כתמי הדיו של רורשאך מופיעה הסתייגות ברורה בערך, לגבי הטייה אפשרית בה. מה לגבי המכלול הכולל, האם ישנו מחקר שבדק את מידת ההצלחה של עובדים שמוינו באמצעותה מול שיטות מיון אחרות, או בכלל האם ישנם דעות שונות בנוגע למבחנים אלו? נת- ה- - שיחה 13:11, 14 בינואר 2010 (IST)

הנה סקירה בעברית של מחקר מעניין שמצאתי בנושא. Ravit - שיחה 18:36, 14 בינואר 2010 (IST)
יש מחקרים על גרפולוגיה (ככלי לניבוי הצלחה בעבודה), שהראו שמדובר בהבל ורעות רוח. עוזי ו. - שיחה 19:14, 14 בינואר 2010 (IST)
קראתי פעם ראיון עם מהל משאבי אנוש של בנק לאומי. בראיון הוא טוען שאחרי עשרות שנים של מבחני גרפולוגיה הוא אינו מאמין בהם לניבוי להצלחה בעבודה. ראו גם כאן. Shannen - שיחה 08:09, 15 בינואר 2010 (IST)
אכן, למיטב ידיעתי זה גם הכיוון מבחינה מחקרית: גרפולוגיה - לא; מבחני אישיות השלכתיים - כן מסוייג מאוד (ראו כאמור בפירוט על מבחן רורשך, אך יש מבחנים השלכתיים עם תוצאות מחקריות קצת יותר טובות מרורשך); מבחני/שאלוני אישיות מובנים, ראיונות מובנים ומבחנים שכליים - כן (אם כי שום ניבוי הוא כמובן לא מושלם, וגם לאלו יש יכולת ניבוי מוגבלת). Ravit - שיחה 15:59, 15 בינואר 2010 (IST)

מה היה האייקיו של פיתגורס?[עריכת קוד מקור]

ובכלל, האם יש קשר ישיר בין יכולת מתמטית לאייקיו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא בהכרח; תלוי איך בנוי מבחן ה-IQ. צריך לזכור שמבחן כזה הוא תלוי הקשר של תרבות, סביבה וחינוך, ולכן איננו אוניברסלי. יכולת מתימטית לעומת זאת, היא בעיקרה יכולת טבעית מולדת, ולכן קשה למדוד אותה בכלים בעלי מוגבלות מובנית. אגב, מבחני IQ גם אינם בודקים רמת אינטליגנציה רגשית (EQ) למשל, יכולת בה ניחנו רבים מאיתנו יותר מאחרים, אבל מבלי שפותחו כלים מתאימים למדידתם, בשל המודעות ה'נמוכה' לגביהם, עדיין. בנצי - שיחה 16:57, 31 בינואר 2010 (IST)
מבחן IQ לאנשים חיים הוא מבחן מביך שמעיד בעיקר על ידיעותנו הדלות בפסיכולוגיה ועל היכולות הדלות של התרבות שלנו להעריך את חבריה. בקושי שאפשר להתייחס לתוצאות של מבחן כזה ברצינות לגבי אנשים חיים. העברת מבחן כזה למת זה ממש לא לעניין. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 18:52, 31 בינואר 2010 (IST)
בדיחה או לא בדיחה, ניכר שהורים יתחילו לשפוך מאות שקלים על שיעורים פרטיים כדי שילדיהם יעברו מבחנים אלה. AMIRBL25 - שיחה 18:53, 31 בינואר 2010 (IST)
יש מתאם גבוה בין תוצאות גבוהות במבחי IQ להצלחה קרייריסטית לאורך מן. מחקר טרמן העלה שתשע מכל עשרה מחוננים (על פי המבחן שאתה סולד ממנו) סיימו לימודים אקדמאיים, וכמעט אותו שיעור זכה במילגות ופרסים (פי 3 מקבוצת הביקורת). שלושה רבעים מהמחוננים עמדו גבוה בסולם הסטטוס למעלה מ 30 שנים לאחר הבחינה. אילן שמעוני - שיחה 20:58, 31 בינואר 2010 (IST)
אני לא מפקפק בכך שרוב מי שעובר את המבחן הוא אינטיליגנט למעלה מהממוצע. אני מפקפק בכך שמי שלא עובר את המבחן הוא בהכרח לא כזה. AMIRBL25 - שיחה 21:11, 31 בינואר 2010 (IST)
במבחני אייקיו אין "עובר" או "לא עובר", אלא יש ציון מסויים, כאשר הממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא 15, כלומר, כל אדם שישי מגיע לציון 115, כל אדם ה-44 מגיע לציון 130, כל אדם ה-741 מגיע לציון 145, כל אדם ה - 30000 מגיע ל - 160, כל אדם ה - 3 מיליון מגיע ל - 175, וכל אדם המיליארד (10 בחזקת 9) מגיע ל - 190. כדי להגיע ל - 205, צריך שיהיו 7 טריליון (10 בחזקת 12) אנשים, אך על-פני כדור הארץ חיים רק כמעט 7 מיליארד, ולאורך כל ההיסטוריה עד עתה חיו 100 מיליארד. 89.138.93.6 21:22, 31 בינואר 2010 (IST)
יש לך כאן בלבול חזק מאוד בין סטטיסטיקה לבין מציאות. זה לא שמחכים לאדם ה-X שיעשה את המבחן ויקבל תוצאה Y. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:27, 31 בינואר 2010 (IST)
כמו שבמשפחות עם חמישה ילדים החמישי אינו בהכרח סיני. "כל אדם שישי" אינו זה שמספרו הסידורי מתחלק ב-6, אלא אחד מכל ששה בממוצע. עוזי ו. - שיחה 22:45, 31 בינואר 2010 (IST)
לאור השימוש השגוי בכלים הסטטיסטיים הייתי שמח אם האנונימי היה מספק מקורות לשאר הטענות שלו (קרי הממוצע וסטיית התקן). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:05, 31 בינואר 2010 (IST)
השימוש אינו שגוי, והנתונים לגבי ממוצע וסטיית תקן הם "מן המפורסמות". אם ציוני ה-IQ מתפלגים נורמלית (ואין ספק שזהו קירוב טוב), אפשר לקבל הערכות לא רעות לגבי עובי הזנבות. אינני יודע על מה אתה או זהר מבססים את הביקורת שלכם, המתייחסת לחישוב פשוט למדי (ואפילו נכון). עוזי ו. - שיחה 16:35, 1 בפברואר 2010 (IST)
אני ואתה לא משמיעים בדיוק אותה ביקורת? מדבריו של האנונימי אפשר לחשוב שאכן כל אדם שישי מגיע ל-115 (ולא שבממוצע, מבין שישה נבדקים, לפחות אחד מגיע ל-115 ומעלה) ושאיש לא הגיע ל-205 כי "צריך שיהיו 7 טריליון (10 בחזקת 12) אנשים, אך על-פני כדור הארץ חיים רק כמעט 7 מיליארד, ולוארך כל ההיסטוריה עד עתה חיו 100 מיליארד". זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:40, 1 בפברואר 2010 (IST)
יש כאן שני עניינים שונים. כשהאלמוני אומר "כל אדם שישי מגיע לציון 115", צריך מאמץ פרשני לא מבוטל כדי שלא להבין שהוא מדבר על כל אדם שישי בממוצע. גם כאן כתוב ש"כל ילד שלישי הוא עני"; בגלובס מניחים שהקורא יבין מעצמו שאין הכוונה שהילד השלישי בכל משפחה מקבל תמיד רק חצי סנדוויץ'.
לגבי הציון 205: בהנחה שההתפלגות אכן נורמלית, הסיכוי שחי היום ביננו אדם עם ציון IQ של 205 או יותר הוא אחד ל-112. זו סטטיסטיקה בסיסית, ומלבד החזרה המשתאה על ההצהרה, לא הבנתי מדוע אתה חושב שהיא שגויה. עוזי ו. - שיחה 17:15, 1 בפברואר 2010 (IST)
לאור דבריו ש"צריך" כך וכך אנשים, זאת נראית לי הדרך היחידה להבין את דבריו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 18:35, 1 בפברואר 2010 (IST)
המילה אך היא מילת המפתח. אם עוד מישהו מאשר את הנתונים היבשים (הממוצע וסטיית התקן) מבחינתי זה בסדר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:33, 1 בפברואר 2010 (IST)
צריך בתוחלת. אם הסיכוי לנחש סיסמא באקראי הוא אחד למליון, אז "צריך" מליון ניחושים כדי לקלוע; כל ניחוש מליון - זוכה. מי שיגיד שניחש את הסיסמא בניסיון הרביעי - כנראה משקר. עוזי ו. - שיחה 23:53, 1 בפברואר 2010 (IST)
אין ספק (יש מחקרים שמוכיחים זאת, למשל של גארדנר) שיש כישורי אינטיליגנציה שאינם נמדדים במבחן IQ, ויש לכן לא מעט מחוננים - וגם ההיפך - שהמבחנים המקובלים לא מאתרים. אבל הטענה ההפוכה אינה נכונה - מי שהתגלה כמחונן במבחן IQ הוא ברוב המקרים באמת מחונן, ומי שהגלה כאהבל- כנ"ל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אישיות סכיזואידית וintrovert personality disorder[עריכת קוד מקור]

האם האבחנות אישיות סכיזואידית ו introvert personality disorder זהות, שונות, אחת מהם כוללת את השנייה?

מה ההבדל בין האבחנות?

למיטב ידיעתי, ההפרעה לא קיימת במדריכים הפסיכיאטריים הרשמיים DSM או ICD. אני מניחה שזה שם נוסף להפרעת אישיות סכיזואידית, או שאם מסירים את "disorder" אז מדובר באופי של אדם (לא הפרעה), שהוא מופנם יחסית. אולי מישהו אחר כאן כן מכיר? Ravit - שיחה 00:51, 14 במרץ 2010 (IST)
כך גם למיטב ידיעתי. ממש לא נראה לי שזה שם נרדף לאישיות סכיזואידית (אבל ייתכן שאני טועה). בהקשר הישראלי, המונח "introvert personality disorder" שימש בצה"ל כאבחנת סל ארכאית. אביעדוס • כ"ח באדר ה'תש"ע • 02:03, 14 במרץ 2010 (IST)
נכון,אבחנת סל. אינו שם נרדף. אולי הפרעת האישיות הסכיזואידית היא יותר אינטרוורטית מהפרעות אישיות אחרות.
בשימוש בצה"ל של המושג היתה כוונה לכלול בהפרעת אישיות אינטרוורטית גם הפרעות כמו ה"נמנעת" למשל. Ewan2 - שיחה 02:10, 14 במרץ 2010 (IST)

מדד לחוכמה[עריכת קוד מקור]

האם קיים מדד אחיד ומדויק שיודע להשוות בין רמת ה"חוכמה" של אנשים שונים? באו נגדי לצורך זה את את החוכמה כ"יכולת לבחור באפשרות המשתלמת ביותר לתווך הארוך". האם כל מבחני הIQ והפסיכומטרי באמת משקפים טיפשות מול חוכמה? האם יש איזנה מדד אובייקטיבי שיכול להראות שאחד עם ציון 50 הוא טיפש ואחד עם ציון 100 הוא חכם? 79.177.1.237 13:16, 5 באפריל 2010 (IDT)

שאלה מעניינת, ואני מרשה לעצמי לנחש שהתשובה היא- חד משמעית לא. דבר ראשון, למושג חוכמה יש המון היבטים; זה מושג שהוא בוודאי הרבה יותר רחב מההגדרה שנתת. יש יותר מדי היבטים מכדי שאפשר יהיה להרכיב מבחן שכזה, מה גם שחלקם מופשטים מאוד ואי אפשר בכלל למדוד אותם. דבר שני, כל מבחן שקיים כיום - בין אם זה פסיכומטרי, פסיכוטכני, אייקיו, או כל דבר אחר - רחוק מלהיות אובייקטיבי מעצם זה שבני אדם הם אלה שכתבו אותו ומן הסתם בחרו להרכיב אותו מתחומים שנראים רלוונטיים בעיניהם. לדעתי המבחן היחיד שבאמת משקף את חוכמתו של אדם - במיוחד אם מאמצים את ההגדרה שלך - זה החיים עצמם. אם אדם מצליח בחיים ומשיג את מטרותיו- סביר להניח שהוא חכם. כמובן שבמבט שטחי, זה שמשה הוא למשל אמן מאוד מצליח מעיד קודם כל על זה שהוא מוכשר באמנות שהוא עושה, ולאו דווקא על זה שהוא חכם. מצד שני, עצם זה שהוא בחר לעסוק בתחום שהוא מוכשר בו, ועצם זה שהוא ידע לנתב את הכישרון שלו להצלחה- מעיד (לפחות במידה מסוימת) על חוכמה. ואף-על-פי-כן, אמנם החיים הם "מבחן החוכמה" האובייקטיבי ביותר שיש, אך גם הוא רחוק מלהיות מדויק, שהרי יש גורמים נוספים שמשפיעים על ההצלחה בחיים- תנאי הפתיחה שלו בחיים, מצבו הכלכלי, המקום והזמן שהוא חי בהם - או במלה אחת - מזל. ועוד גורם שעשוי להשפיע על "תוצאות המבחן"- ערכים. ייתכן שמשה יידע לנתח את המצב ולהבין מה "האפשרות המשתלמת ביותר לטווח ארוך", אך לא בהכרח יבחר בה, כי היא נוגדת את ערכיו. האם הוא פחות חכם ממי שכן בחר בה? וואו, חפרתי:-) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלה באתיקה רפואית: האם לפסיכיאטר מותר לדווח לרשויות על משתמש בסמים קלים?[עריכת קוד מקור]

יש לי חבר שמטופל בכדורים פסיכיאטריים, ומבקר אצל פסיכיאטר באופן קבוע למעקב. הוא נוהג לעשן חשיש על בסיס יומי - אבל מתעקש שלא לספר את זה לפסיכיאטר שלו. הוא מסביר את זה בפחד שהלה ידווח עליו לרשויות, היות וזה לא חוקי.

ניסיתי לשכנע אותו שעל פי כללי האתיקה הרפואית הפסיכיאטר חייב לדווח רק על מקרים כמו אונס או רצח או דברים שקשורים בהם צד שלישי שנפגע, אבל הוא טוען שהפסיכיאטר יכול לדווח על כל דבר שהוא פלילי, כולל עישון סמים קלים. אני חושב שזה לא טוב שהוא לא מספר לו כי אולי זה יביא לשינוי התרופות שהוא מקבל ואני צריך שתעזרו לי (אולי הפנייה לחוק הרלוונטי) בקביעה האם הוא יהיה מוגן לפי כללי האתיקה הרפואית בישראל או לא. אני לא מבקש ייעוץ רפואי רק תשובות בתחום האתיקה והחוק הישראלי. תודה מראש למשיבים.

למיטב ידיעתי פסיכיאטר שידווח על שימוש בסמים (קלים או קשים) למשטרה יעבור בכך על החוק. חובת הדיווח קיימת רק במקרים של סכנת חיים, ולמעט זה- כל פרט שמטופל מספר למטפל נכלל בחיסיון. אילן שמעוני - שיחה 03:43, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
זו סוגיה מעניינת. כלומר פסיכולוג או פסיכיאטר לא ידווח למשטרה, למשל, על מטופל שלו שמתעלל מינית בילדיו חלילה? אנדר-ויק • 15:42, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא זוכר מה לגבי סמים, אבל בהמשך למה שנאמר כאן, אני כן יודע שני דברים: אחד, הדין לגבי חשש לפגיעה עתידית בזולת הוא אחר – לא רק שמותר למטפל לדווח אם מתעורר אצלו חשש לפגיעה כזאת, אלא שחלה עליו חובה לעשות כן, ואי-מסירת המידע במקרה כזה היא עבירה פלילת. שתיים, פסיכולוג ופסיכיאטר לא נכללים בכפיפה אחת בהקשר למסירת מידע לגורמים חוץ-טיפוליים; פסיכולוגים ועו"סים כפופים לכללים דומים, אולם הכללים החלים על פסיכיאטר (=רופא) מחמירים יותר. אביעדוס • ד' באלול ה'תש"ע, 16:03, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
(תחת ההבהרה המשפטית שלמטה) מסמכים שקשורים לנושא: חוק העונשין, סעיף 368ד - חובת דיווח (מתייחס למיטב הבנתי רק לעברות שנעברו על הקטין); חוק טיפול בחולי נפש, סעיף 42 - סודיות (תבינו מזה מה שאתם רוצים); הצעת חוק איסור שימוש בחומרים מסוכנים, סעיף 7 - חובת דיווח (היחיד שמצאתי בינתיים שמתייחס בבירור לעניין סודיות מידע על עישון סמים, אבל בינתיים זו רק הצעת חוק של סופה לנדבר...). בקיצור: למיטב הבנתי כמובן שבמקרה של התעללות מינית של מטופל בילדיו התשובה ברורה יותר מאשר במקרה של סמים קלים, אבל באתיקה אין תשובות ברורות... הנה כמה מאמרים מעניינים בנושא שמעלים את הדילמות והמורכבות בעניין סודיות רפואית לעומת חובת דיווח: [2] [3]. Ravit - שיחה 16:22, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
אנדר-ויקי, ישנה חובת דיווח על פגיעה בקטינים ובחסרי ישע אחרים. החובה הזו חלה לא רק על גורמים מקצועיים רפואיים ובמערכת החינוך, אלא על הציבור כולו. החוק קבע עונשים לאלו שידעו ולא דיווחו, העונשים שיכולים להיות מוטלים על גורמים מקצועיים הינם חמורים יותר. לצערי אני לא בקיא במקרים בהם השיניים של החוק הופעלו ממש. יוסישיחה 17:46, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הוא חייב לספר על כך לפסיכיאטר שלו! השילוב של סמים קלים וכדורים פסיכיאטרים מסוימים מסוכן מאד. לשאלה המשפטית, על המידע חל, עקרונית, חיסיון רפואי. דב ט. - שיחה 20:42, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
גם לדעתי. אנדר-ויק • 15:34, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

הפרעה נפשית[עריכת קוד מקור]

האם יש שם למצב שבו אדם רוצה כל הזמן שכולם יחשבו שהוא מסכן?

כל הזמן מספר לחברים שלו כמה הוא בודד, כמה הוא צריך תמיכה שלהם וכו', והוא לא מספר רק לחבר אחד כדי שבאמת יעזור לו, אלא לכל החברים... או שזאת בכלל לא הפרעה?

(העונה היא לא פסיכולוגית) זה לא נשמע כמו הפרעה נפשית ספיציפית, כמו תיסמונת מסויימת או משהו כזה. אבל זה כן מוזר וזה כן יכול להצביע על מצוקה מסויימת, ויכול להיות שטיפול פסיכולוגי יכול להיות טוב עבודו. אני חושבת שרוב מי שמגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר' אינו בעל 'הפרעה נפשית' מסויימת. החבר שלך צריך לשאול את עצמו האם הוא אינו מתמודד טוב עם הקשיים הנפשיים בחיים שלו, והאם טיפול פסיכולוגי יוכל לעזור לו.. מקווה שעזרתי, דונה טלו
עוד תשובה שאינה של פסיכולוג: גם יכול להיות שהוא סתם קוּטר, ומתלונן כדי לקבל תשומת לב או כדי להוציא קיטור. לשאלה האם זו הפרעה נפשית אז תלוי אם זה מפריע לו בתפקוד יומיומי, אם לא אז זו תכונת אופי, אולי מעצבנת או מוזרה. ‏Setresetשיחה 08:56, 2 באוקטובר 2010 (IST)
גם אני לא פסיכולוג. בכל מקרה, נדמה לי שיש תסמונת המכונה מינכאוזן ובה אדם דואג לשקר במודע כדי להיות מאושפז כרוני. עִדּוֹ - שיחה 16:18, 3 באוקטובר 2010 (IST)

האנשים עם הIQ הכי גבוה[עריכת קוד מקור]

אני הסתכלתי בעבר ברשימה שמדרגת כמה מהאנשים עם הIQ המתועד הגובה ביותר, גם במהלך ההיסטוריה (אשמח אם מישהו יוכל לקשר אותי שוב לרשימה דומה)

השאלה שלי למה כמעט כולם שם פיזיקאים מתמטיקאים או זוכי פרסי נובל ולא יצא לי לראות שם נגיד חוקרים פרטיים?

להיות חוקר פרטי זה לא עבודה פשוטה אתם יודעים.. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צריך להבין מה זה IQ - תוצאות המבחן תלויות בתוכנו. אם מחברי המבחן חושבים שאינטליגנציה גבוהה באה לידי ביטוי ביכולת להבין נוסחאות פיזיקליות, כמובן שפיזיקאיים יזכו ליתרון ואם מחברי המבחן חושבים שאינטליגנציה באה לידי ביטוי ביכולת לקרוא את שפת הגוף של אנשים אחרים, התוצאות יהיה אחרות לגמרי. אל תתלהב יותר מדי מרשימות כאלה. בברכה. ליש - שיחה 19:51, 2 באוקטובר 2010 (IST)
הרשימות האלה הן פיקציה - שחזור מלאכותי על סמך נתונים מפוקפקים. אגב, כמדומני גם סופרים וכיוצא בהם נמצאים ברשימה. אה, וגם בנימין נתניהו (שלחתי לבלוג שלו פעם שאלה על כך, והם אמרו שהם לא מתייחסים לזה. משהו כזה). בקיצור, אין לזה משמעות. הללשיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"א • 19:54, 2 באוקטובר 2010 (IST)

למה הומואים יצירתיים?[עריכת קוד מקור]

  1. האם יש איזה מחקר או תאוריה המסביר למה לגברים עם נטיות הומוסקסואליות יש חוש עיצובי יותר טוב, הם לרוב בעלי טעם יותר טוב, הם מבינים יותר אומנות וכדו'? אפשר לקחת את דוגמת מעצבי האופנה שכמות הגברים ההומואים שם גבוהה במיוחד.
  2. אם חושבים על זה: גברים הומואים מבינים הרבה יותר טוב את המושג "יופי", אז למה הם נמשכים לגברים?.. הרי ברור שאישה יותר יפה מגבר. יש כאן סתירה. 109.66.29.220 17:57, 24 באוקטובר 2010 (IST)
השאלה השנייה שלך ממש לא לעניין. Wall · Rhone‏ 18:01, 24 באוקטובר 2010 (IST)
הם לא. מה שאתה רואה בטלוויזיה לא מהווה ייצוג של אוכלוסיה שלמה. יש סטיגמה על מעצבי בגדים גברים, שהם הומוסקסואלים ונשיים, ולכן אני מניח שאנשים שמים תשומת לב גדולה יותר לנטיות המיניות שלהם, ולכן נראה שיש יותר מעצבים הומוסקסואלים. ככל הנראה אתה לא תשים לב לנטיות המיניות של רופאים או מהנדסים, בין אם בחיים האמיתיים או בטלוויזיה. אריה ה. - שיחה 18:09, 24 באוקטובר 2010 (IST)
אתה רציני? אתה סבור, שבפקולטה לאמנות הקרובה למקום מגורייך מספר הגברים הגאים זהה לשיעורם באוכלוסייה? 62.219.154.151 18:40, 24 באוקטובר 2010 (IST)
בשליפה ובלי שום מחקר הייתי אומר שנטיות הומוסקסואליות יכולות לבוא יחד עם הורמונים וגנים שנוטים ל"נשיות", והרי ידוע שלנשים יש יותר נטייה לתחום העיצוב/אמנות וכיו"ב. הללשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 18:46, 24 באוקטובר 2010 (IST)
אני בספק אם זה נכון. בגלל הסטיגמה על נשים, זה התחום שבו נתנו להן לעסוק במשך הרבה זמן. בנוסף, הסטיגמה יכולה לגרום לאנשים להמנע מלעסוק בתחומים מסוימים, ולכן יכול להראות שיש יותר נשים או יותר גברים הומוסקסואלים שעוסקים בהם. אבל זאת רק הנחה בלי כל הוכחה. אריה ה. - שיחה 18:54, 24 באוקטובר 2010 (IST)
זה נוגע לשאלה הנצחית של טבע לעומת טיפוח. אני חושב שהמחקר הביולוגי הראה כבר שהטענות על כך שכל עניין ההבדל בין גברים לנשים הוא תרבות ולא גנטיקה, אינן נכונות. הללשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 19:03, 24 באוקטובר 2010 (IST)
ופה נראה לי שיש דיון ישיר בנושא. לא קראתי הכול. הללשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 19:08, 24 באוקטובר 2010 (IST)
ל-1, קודם תמצא מחקר שמראה שלגברים הומוסקסואלים באמת יש חוש עיצובי טוב יותר. אם תמצא כזה, אני מניח שהתשובה של הלל היא הכיוון. לגבי 2, אפילו אם נניח ש-1 נכון, היא פשוט לא מבוססת על כלום: מי אמר שנשים (תמיד) יותר יפות מגברים, ובעיקר מי אמר שיופי הוא תנאי הכרחי ומספיק למשיכה? אלעזר - שיחה 19:13, 24 באוקטובר 2010 (IST)
בקשר לשאלה 2: ההנחה שלך שגויה. גברים הטרוסקסואלים ולסביות באופן טבעי חושבים בד"כ שנשים הן יפות, ולעומת זתא נשים הטרוסקסואלית והומואים חושבים שדווקא שגברים הם יפים. אבל מכיוון שבמשך רוב שנות ההיסטוריה גברים הטרוסקסואלים היו בעמדות שליטה, הם הכתיבו תא הטעם שלהם, ובפרט את הדבקת הכינוי "המין היפה" דווקא לנשים. אגב, אצל רוב בעלי החיים באופן מובהק הזכר הרבה יותר ססגוני ומקושט מאשר הנקבה. זה במיודח בולט בציפורים - ראה למשל את הטווס או יונק הדבש.
אז למה נשים רבות נרתעות כל כך מגבריות על כל גילויה? משערות בחזה ופנים, דרך הומור גס ועד לריח זיעה ואגרסיביות? בערך כל תכונה גברית נחשבת לבלתי-תרבותית. 79.180.45.68 22:43, 24 באוקטובר 2010 (IST)
בקשר לשאלה 1, יתכנו כמה סיבות וגם שילוב שלהן. חלק אולי זה בגלל סטיגמות, ואפילו מצורת שנוצרה ונשארה מבחינת "חבר מביא חבר" או אפילו רצון להצטרף לקליקה קיימת. אבל בהחלט אפשרי גם הסבר ביולוגי, שקשור לא-סימטריה של המוח. הדעה הרווחת היום במדע היא שלפחות בחלק מהמקרים הומוסקסואליות נקבעת (בין אם מסיבות גנטיות, ובין אם מסיבות אחרות) במהלך ההריון, בזמן תהליך בו מופרשים הורומונים שונים בין תינוקות זכרים ונקבות. ההורמונים האלה משפיעים על התפתחות אברי המין בגוף וגם משפיעים על המוח. ולכן יש שינויים (בממוצע) במבנה המוח של גברים ונשים, ובתחומים בהם הם בממוצע יהיו חזקים יותר (אם כי הרבה פעמים, מסיבות חברתיות דווקא בתחומים בה נשים היו אמורות להיות חזקות, במשך ההיסטוריה הן הודרו ונדחקו החוצה). מתברר שאצל לפחות חלק מהגברים הומוסקסואלים התהליך הזה מתרחש באופן קצת שונה מאשר אצל גברים הטרוסקסואלים (וכנ"ל נשים לסביות לעומת הטרוסקסואליות) ולכן בדברים מסויימים מבנה המוח שלהם דומה בדברים מסויימים למבנה מוח אצל נשים הטרוסקסואליות. emanשיחה 19:36, 24 באוקטובר 2010 (IST)
לי יש שאלה אחרת: איך השתרשה הטעות המוזרה המזהה "יצירתיות" עם אחת הגרסאות המוגבלות שלה, "יצירתיות בענייני עיצוב, אופנה והתאמת צבעים"? עוזי ו. - שיחה 21:45, 24 באוקטובר 2010 (IST)
גם אני תהיתי. אבל איך אומרים? "יהי 'יצירתיות' - 'יצירתיות בענייני עיצוב, אופנה והתאמת צבעים'" (ולא, נגיד, מתמטיקה). נמשיך מכאן הלאה. הללשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 21:49, 24 באוקטובר 2010 (IST)
הגדרה מעגלית... אבל השאלה מעניינת יותר מהמקורית שנשאלה פה. בקורס קצינים לומדים ש"יוזמה ויצירתיות" הן מרכיבים חשובים, ולכן כולם מתחילים לגזור ולהדביק :). זאת פשוט הדרך הכי קלה להבין את המונח, נראה לי. אלעזר - שיחה 21:53, 24 באוקטובר 2010 (IST)
מספרים על ג.ה. הרדי, אחד המתמטיקאים הגדולים של המאה ה-20, שהיה לו סטודנט שבשלב מסוים נשבר, עזב את הלימודים והלך להיות משורר. כששמע על כך הרדי, הוא אמר: 'נו, לא נורא. ממילא לא היה לו מספיק דמיון כדי להיות מתמטיקאי...'. דוד - שיחה 22:16, 24 באוקטובר 2010 (IST)
והרדי, במקרה או שלא במקרה, היה גם הומוסקסואל. בכל אופן, בכל מקרה יש בעיה עם מחקרים בענייני גבריות ונשיות, כיוון שכל הגדרה של גבריות ונשיות היא בהכרח מעגלית ולוקה בהנחת המבוקש. ורק כדי לסבר את האוזן, לפני כעשר שנים ביצע עיתון אדבוקט ומכון גאלופ סקר גדול שממנו עלה שהתפלגות ההומואים בין המקצועות דומה לזו של שאר האוכלוסייה, עם מעט ייצוג-יתר במקצועות הבנקאות, ההייטק והמשפטים.
אין לי מושג בהומואים, אבל נשים יותר יפות. הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 21:47, 24 באוקטובר 2010 (IST)
יפתח, אתה הטרוסקסואל אני מניח אז במה התגובה הזו הוסיפה לדיון? לעצם הדיון. יש מחקרים המצביעים על קשר סטטיסטי בין הומוסקסואליות לכל מיני תכונות וגם ליצירתיות. יש גם מתאם חזק בין הומוסקסואליות לשמאליות (במובן של יד דומיננטית) ותפיסה מרחבית. דניאל ב. 22:46, 24 באוקטובר 2010 (IST)
גם אני תוהה איך התגובה המיותרת הזו איכשהו תורמת לדיון. Wall · Rhone‏ 01:25, 25 באוקטובר 2010 (IST)
איזה יופי ששתיכם תוהים. אני מאמין שתשעים אחוזים מבני האדם חושבים כמוני, אחרת גבר היה מפרסם משחת שיניים וגברים בשנות העשרים לחייהם היו משתתפים בפרסומות מיניות פרובקטיביות. הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 17:26, 25 באוקטובר 2010 (IST)
ברור שתשעים אחוזים מהגברים חושבים כמוך, כי תשעים אחוזים מהגברים הם הטרוסקסואלים. אם זה היה אחרת, אולי באמת היו פרסומות כמו שאתה מתאר. אלעזר - שיחה 17:49, 25 באוקטובר 2010 (IST)
אני בטוח שגם רב הנשים יקבלו בספקנות רבה גברים מככבים בפרסומות מיניות פרובוקטיביות. רק תנסו לדמיין את הפרסומת של AXE עם גברים בתפקידי נשים. נשים פשוט יפו יותר. זה שיש יותר דוגמניות מדוגמנים לא מצביע על שוביניזם, אלא על טבע האישה העדינה והיפה. 79.180.45.68 18:13, 25 באוקטובר 2010 (IST)
שניכם, לא שתיכם. בכלל, כל הסטטיסטיקות שאתה מביא לפה בביקורים השבועיים שלך - לא ברור מי או למה המציאו אותם - עדיף בלעדיהן. Wall · Rhone‏ 18:19, 25 באוקטובר 2010 (IST)
גם יפה שאתה כותב תגובה שקוראת לי להתחפף מויקי ואז מארכב. הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 19:45, 25 באוקטובר 2010 (IST)

עדיין נשארת השאלה הרסה איך זה שאנשים בעלי טעם מפותח ושאשכרה מסוגלים להבדיל בין ורוד-אפרסק לבין כתום בהיר חושבים שגבר זה יפה. איך אפשר להמשך למישהו שיער, לא מגולח ( או עם זיפים), עם כפיים רכבות, גב שרירי, ריח של זיעה, קול בס ותחת שעיר?.. איך אדם בר דעת יכול להרגיש משיכה לגבר?.. אפילו למטופח ביותר?.. זה שאישה עדינה, מטופחת, בעלת קול נעים וטעם בלבוש הופך אותה ליפה אולטימטיבית. 79.180.45.68 22:43, 24 באוקטובר 2010 (IST)

נדייק בשאלה: למה נשים נמשכות לגברים? האמת היא שלי אישית אין מושג. אלעזר - שיחה 22:50, 24 באוקטובר 2010 (IST)
יופי זה דבר סובייקטיבי לגמרי. שמת לב שהאישה שאתה מייחס לה כזה יופי היא גוש בשר ממנו יוצאים ארבע מקלות מוזרים חסרי הסבר אסתטי ולמעלה יש כדור שעיר? אתה חושב שגם תרנגול חושב שאנחנו יפים? דניאל ב. 22:52, 24 באוקטובר 2010 (IST)
שניה, תרנגול הוא יצירתי? קשה לי לראות אותו גוזר ומדביק :) אלעזר - שיחה 23:11, 24 באוקטובר 2010 (IST)

ת'אמת אני לא מבין למה נשים יכולות להמשך לגברים. לדעתי זה רק אומר שלנשים אין טעם עיצובי של ממש והמושג "יופי" מוזר מאוד עצלן. רק לחשוב על להתעורר בבוקר ליד יצור מגדול, שעיר, קול נמוך וזקן ג'ינג'י... פשוט חוסר טעם מוחלט. 79.180.45.68 23:30, 24 באוקטובר 2010 (IST)

כנראה שיש לך הערכה עצמית מאוד מאוד נמוכה. אנדר-ויק!do'h‏ • 01:37, 25 באוקטובר 2010 (IST)
כן, הרי גם גברים הטרוסקסואלים לא רוצים להיראות נשיים, אז אפשר להבין שיש יופי במראה גברי. ישרון - איך אני נוהג? 10:55, 25 באוקטובר 2010 (IST)
ובזה הרגע הדיון חרג סופית מתחומו של הדף הזה. אלעזר - שיחה 23:33, 24 באוקטובר 2010 (IST)
למשתמש דניאל ב. , איפה יש יותר מידע לגבי המחקרים שציינת?
הספר האבולוציה של האהבה מסדרת האוניברסיטה המשודרת. דניאל ב. 18:14, 25 באוקטובר 2010 (IST)

שלום רב לכם, אני מחפש עזרה[עריכת קוד מקור]

אני כנראה הולך להתחיל ללמוד פסיכולוגיה, אני מאד מאד רוצה אך אני חושש שלפני שאני מתחיל ללמוד פסיכולוגיה כשלעצמה, עליי ללמוד פרקים מסויימים בגנטיקה \ ו\או אנדוקרינולוגיה. זה חשוב לי משום שמחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שטבע וסביבה הם שני דברים בלתי נפרדים.

להתחייב לאוניברסיטה זה הכי קל שיש, השאלה היא אם אכן אין איזה ספר או קונטרס מדעי שעליי ועל הדומים לי לקרוא, שמעניק לפחות את הבסיס לפני למידת הנפש?, משהו שמסביר כמה המוח וההורמונים משחקים כאן תפקיד?.

זה מאד מאד חשוב לי,

אם מישהו יכול לדבר איתי על זה כאן או בפרטי... הייעוץ שקיבלתי באוניברסיטה, שווה ל... תסלחו לי...

לצערי, לא מפתיע אותי שקיבלת יעוץ גרוע באוניברסיטה. אוניברסיטאות הן גופים ענקיים עם יותר מדי משימות וניהול נכון של כל פונקציה ופונקציה באוניברסיטה היא משימה כמעט בלתי אפשרית. מה גם שתלמידים שאינם עוזרים באופן ישיר למחקר שמביא מאמרים אינם בעדיפות ראשונה באוניברסיטאות. אני לא אומר בשום אופן שהכל דפוק בכל אוניברסיטה. יש גם הרבה דברים חיוביים בכל אוניברסיטה. אבל אומר לך בכאב שהרבה דברים אכזבו אותי בהרבה אוניברסיטאות.
בלי קשר לאותו ייעוץ שקיבלת, בהחלט לא יעשה לך רע לפתוח ספר בסיסי בגנטיקה ולקרוא בו עד שיתחיל הסימסטר הראשון שאליו אתה רשום. גנטיקה, ולא רק גנטיקה. לא יזיק לך גם לפתוח ספר בשם "מבוא לפסיכולוגיה" כל זמן שהספר עצמו טוב.. עִדּוֹ - שיחה 18:12, 17 בדצמבר 2010 (IST)
אני לא יודע איפה אתה הולך ללמוד, אבל לפחות באוני' העברית (ובוודאי בעוד מקומות) יש במחלקה לפסיכולוגיה לא מעט קורסים (גם קורסי חובה וגם קורסי בחירה) בנושאי פסיכוביולוגיה. הנושאים שהזכרת הם אמנם לא הנושאים הראשיים של הקורסים הנ"ל, אבל הם כן עולים. בן גרשון (שיחה) רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? 19:15, 18 בדצמבר 2010 (IST)
חפש את "מבוא לפסיכולוגיה" של הילגארד ואחרים, הוצאת לדורי. משנות ה-80'. (גילוי נאות -תאני המתרגמת).שלומית קדם - שיחה 23:03, 20 בדצמבר 2010 (IST)
הילגארד וחבריו מוציאים כמעט כל כמה שנים מהדורות חדשות שהקורס "מבוא לפסיכולוגיה" מבוסס עליהן, אם כי לרוב הן נותרות באנגלית ולא מתורגמות אלא ע"י התארגנויות מקומיות של סטודנטים. אגב, בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, הקורס הבסיסי שלומדים בשנה א' וקשור למוח והתנהגות נקרא "יסודות פיזיולוגים של ההתנהגות", ואחד הספרים המרכזיים בסילבוס שלו הוא "הפיזיולוגיה של ההתנהגות", מהדורה תשיעית, של ניל ר' קרלסון, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. אפשר לקרוא אותו כהכנה ללימודים. בכל אופן, אל דאגה, מעבר למספר קורסי חובה בסיסיים תמיד תוכל לבחור במהלך התואר קורסי בחירה שלא עוסקים בתחומים "פיזיולוגיים" מדי. בהצלחה! Ravit - שיחה 16:37, 25 בדצמבר 2010 (IST)

השיטה היעילה ביותר למחוק פחד במה?[עריכת קוד מקור]

או השיטות... המישהו יעשירנו במידע?.

בברכות.

לא יודע לגבי השיטה היעילה ביותר אך דרך טובה היא לתרגל את מה שצריך להציג בפני הקהל (סימולציה) בפני אנשים שאינכם פוחדים לטעות בפניהם.איש השלג - שיחה 14:59, 10 בינואר 2011 (IST)
אי אפשר למחוק פחד במה, וזה גם לא רצוי. אם לא יהיה לך פחד, לא תתכונן היטב. הכול תלוי ברמת הפחד. אם הוא משתק אותך, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אם הפחד קיים אבל אתה מצליח להתגבר, אז תרגול כפי שנאמר לעיל הוא שיטה טובה לצמצם את הפחד (ולא להעלימו). כדאי לך לתכנן היטב את משפטי הפתיחה, שבהם אתה עלול להיתקע, להכין איזה בדיחה שתשבה את לב הקהל, ואחר כך אתה משתחרר וההרצאה זורמת. רוניתש - שיחה 16:30, 10 בינואר 2011 (IST)
טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי הכולל חשיפה מבוקרת לגורם הפחד הוא המומלץ והיעיל ביותר להתמודדות עם הפרעות חרדה.94.230.83.117 17:05, 10 בינואר 2011 (IST)
אינני בעל מקצוע, אבל אני אומר לך מה אני עשיתי בפעמים הראשונות בהן דיברתי מול קהל.
תירגלתי!
הזמנתי כמה חברים טובים ונאמתי מולם. ביקשתי חוות דעת.
לאחר כמה תרגולים כאלו, חל שיפור משמעותי בתחושה.
חשוב לי להדגיש כי יש "לנאום/להרצות", ובכל פרמטר אחר, לדמות את מצב האמת.
זאת אומרת, זו אינה "שיחה עם החבר'ה". את ההדמייה שלי, ביצעתי מול (נוכח) החברים שלי, שישבו בכיתה שהייתה פנוייה. הם ישבו בכסאותיהם כמו קהל רגיל, ואני עמדתי אל מולם. איש לא הפריע או נתן הערות במהלך ההדגמה, אלא רק לאחר מכן.
נסה/י לגייס את חברייך לעניין, בנפש חפצה. הסביר/י להם כי את/ה רציני/ת בכוונותיך, וכי עזרתם משמעותית עבורך.
בשעת ההדגמה, נסו להמצא באולם המדמה את את אולם היעד; אם אפשר, באולם היעד עצמו. עלייך להדגיש כי עליהם לדמות קהל רגיל במעמד דומה, ולשמור הערות לסוף! אין לקטוע אותך כשאת/ה נושא/ת את דברייך!
אם נתקעת, דלג/י! הקהל לא מבחין אם שכחת משפט או הסבר, הוא כן מבחין אם את/ה נתקע לזמן רב.

דבר אחרון שלי עזר בצורה מדהימה, הוא לנאום מול... כיתה ריקה.
מצאתי לי איזה חדר שכוח-אל, בקצה האוניברסיטה, ונאמתי מול עשרות כסאות דוממים!
אין לך מושג, כמה המעמד הזה מגוחך. הוא כל-כך מגוחך, כי אתה לא מדקלם את הטקסט, אתה נואם. בקול רם. אל מול עשרות כיסאות ריקים.
פעם בכמה דקות מציץ מישהו לחדר (כי באוניברסיטה, תמיד מישהו מחפש משהו). עצם ההתעלמות מהפרעות כאלו, והמשך דיבור שוטף, מהווה הכנה מדהימה לרגע האמת.
בהצלחה :)

ההבדל בין "טיפול פסיכולוגי" ל- "טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי"[עריכת קוד מקור]

האם בכלל קיים הבדל?

בתוך הפסיכולוגיה המודרנית ישנן אסכולות שונות, האסכולה הקוגניטיבית היא אחת מהן, טיפול פסיכולוגי יכול להיות פסיכו-דינמי, אקזנציאליסטי, קוגנטיבי או התנהגותי ואפילו לשלב בין שיטות טיפול מהאסכולות השונות...94.230.83.117 17:02, 10 בינואר 2011 (IST)

האם לאוטיסטים יש ליבידו?[עריכת קוד מקור]

לפי מיטב הבנתי, ליבידו של אוטיסטים הוא דיי נמוך, הטעיתי?.

כן! וידנפלד - שיחה 10:43, 18 בינואר 2011 (IST)
ככלל, אוטיזם הוא תופעה רכבה ומגוונת מאוד וקשה מאוד להבין אותה, שלא לדבר על הכללת הכללות לגביה. ההכללה הגורפת הזו לגבי חוסר בליבידו לכל אוטיסט ואוטיסט היא שגויה ביותר. עִדּוֹ - שיחה 08:24, 22 בינואר 2011 (IST)

אם כוונת הדיון היא - האם לאוטיסטים יש פעילות מינית אזי התשובה היא בהחלט כן. כרופא נאורולוג אוכל להגיד שאין שום סיבה פיזיולוגית או אנטומית שתמנע מאוטיסט פעילות מינית כמו אוננות או משיכה מינית. מאידך, תרופות רבות מהתחום הפסיכיאטרי, הניתנות לאורטיסטים, יכולות לגרום להקטנה משמעותית בליבידו. ד"ר וידנפלד - שיחה 23:08, 22 בינואר 2011 (IST)

אם הייתה נשאלת השאלה האם אדם עם אוטיזם יכול להתאהב ולקיים מערכת יחסים זוגית, הרי שהתשובה הייתה אחרת (הדבר נדיר. הרי קיים אמנם קושי בתקשורת. ומצד שני: יש דרגות שונות של ביטוי קושי זה.) אך לגבי עצם קיום היצר המיני - אין כל סיבה שלא יהיה יצר מיני לאדם עם אוטיזם. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 04:01, 23 בינואר 2011 (IST)

ההבדל בין פסיכואנליזה לבין פסיכודינמיקה[עריכת קוד מקור]

הבנתי שפסיכודינמיקה היא אחת מ7 האסכולות המודרניות המקובלות. אם כך, מהי פסיכואנליזה?, לעתים הנושאים אלה נמארים זה בהקשר לרעהו ולא הבנתי מדוע ומה הקשר בינהם.. אשמח אם מישהי יוכל לבאר לי הסוגיה.

פסיכודינמי = מילה נרדפת לפסיכואנליטי. פסיכואנליזה היא גוף הידע הפסיכולוגי המבוסס על רעיונותיו של פרויד, תלמידיו וממשיכיו, ושיטת הטיפול המבוססת על ידע זה, תוך הקפדה גדולה יותר על כללים הקיימים מזמנו של פרויד, עם מפגשים יום-יומיים. הטיפול הפסיכואנליטי או פסיכודינמי הוא טיפול בהשראת הפסיכואנליזה, שבו יש שינויים תאורטיים, למשל במוקד הטיפול, ובכללי המפגשים, כולל אפשרות לתדירות קטנה יותר שלהם אפילו לפעם אחת בשבוע.Ewan2 - שיחה 23:13, 15 בינואר 2011 (IST)
הפסיכודינמיקה מבוססת על הפסיכואנליזה, אך יש בכל זאת קצת הבדלים בין שיטות הטיפול, זה לא כל כך מילה נרדפת. מעט מזה אפשר לקרוא בטיפול פסיכולוגי#טיפול פסיכודינמי ובen:Psychodynamic psychotherapy. יש הבדל בין טיפול 3-5 פעמים בשבוע לפעם בשבוע; הטיפול הפסיכודינמי עוסק יותר ביחסים בין המטפל למטופל מאשר הפסיכואנליזה; יש לו נטייה להיות יותר אקלקטי ולקחת קצת מכל תיאורייה טיפולית שרעיונותיה קרובים לגישה הבסיסית (למשל קצת דברים מפסיכולוגיית הגשטלט, תיאוריות מאוחרות של יחסי אובייקט ועוד); ניתן להשתמש בכל זה לא רק בטיפולים פרטניים כפי שהפסיכואנליזה מתמקדת אלא גם בטיפולים קבוצתיים ומשפחתיים. זה לבינתיים על קצה המזלג. Ravit - שיחה 16:30, 20 בינואר 2011 (IST)

בני אדם מנצלים 1% ממוחם?[עריכת קוד מקור]

מי אמר ואיך ניתן להוכיח?.

אני קראתי באתר של תוכנית מיכא"ל שהם מנצלים דווקא 5-7% מיכולתם השכלית. נעה - שיחה 21:51, 21 בינואר 2011 (IST)
לא נראה לי שהטענה הזו רצינית. רקמות המוח שהאדם מפעיל במשך יממה, כפי שניתן למדוד, עושות לי רושם שהן מכילות הרבה יותר מעשרה עשרה אחוז של המוח, שלא לדבר על אחוז אחד.. עִדּוֹ - שיחה 22:08, 21 בינואר 2011 (IST)
מדובר במשהו די שטותי, מכיוון שהוא לחלוטין חסר משמעות. אזורים במוח שמפסיקים לעבוד (למשל, כאשר מישהו שמאבד את חוש הראייה) מנותבים באופן טבעי להעצמת אזורים אחרים (לדגומא במקרה הזה, בדרך כלל לחושים אחרים), כך שלכל אזור במוח יש תפקוד, אחרת הוא לא היה קיים. בנוסף, אני לא לגמרי סגור על הנושא ועל הבדיקה הזאת של ניצול המוח, אבל אם בכל הקשרים במוח יעבור זרם חשמלי, זה לא מצב תקין ושום דבר לא יעבוד. כך ש-100% "ניצול מוח" מבחינה חשמלית בעצם יגרום ל-0% ניצול מהמוח. אני לא יודע איך הבדיקה נעשתה ולכן אני רק משער.


שלאה: האם במוח יש "תאי זכרון" בדומה לזה של המחשב? אני לדוגמה יכול לזכור את המספר "24 שניות" די הרבה זמן, עד שאין לי צורך בו יותר( שחרור זיכרון דינמי).האם נמצאו תאים שכל תא אחרי על זכרון של משהו אחר? אני יודע שטיפול במכות חשמל גורם לאיבוד זכרון. 79.177.27.93 23:08, 21 בינואר 2011 (IST)

קיים כאן בלבול בלתי רגיל במושגים. המוח מכיל מיליארדים רבים של תאים מסוגים שונים ובעלי תפקידים שונים. אין מקרה שכל 100% התאים פעילים בבת אחת. במקרים של פעילות מוחית אינטנסיבית, כמו למשל בזמן חלום, יכולים להיות מופעלים כ-60% מתאי המוח בבת אחת. זה לא אומר ששאר ה-40% הם חסרי פעילות. הם יפעלו, כולם או בחלקם, בפעילות אחרת של המוח. לפי דעת רוב המדענים, אין במוח תאים לא פעילים וחסרי תפקיד. אל תשכח שהמוח התפתח במשך מאות מיליוני שנים בצורה אבולוציונית. "יכולת שכלית" זה מושג אחר שאינו קשור בכמות תאי המוח הפעילים. זה מונח מעורפל הכולל בתוכו ערוב של משכל (IQ), ידע וזכרון. אדם מנצל את יכולתו השכלית לפי רצונו, נסיבותיו, השכלתו ועוד וניצול זה לא ניתן לכימות. יש במוח תאים האוגרים זכרון בצורת מולקולות כימיות. תפקידו של זיכרון זה הוא באירגון פעולות בהתאם לנסיון העבר (נסיון העבר=זכרונות). למשל, אני מושיט כרגע את ידי באופן אוטומטי כמעט לצלחת של שוקולדים כי תאי הזכרון של המוח שלי זוכרים שהשוקולד מגרה בצורה מסויימת את תאי הטעם של הלשון שלי והגירוי הזה כאשר מגיע למוח גורם לי לתחושת נעימות. זכרון שאינו בשימוש זמן רבנמחק מתוך תאי הזכרון, כדי למנוע הצפה של המוח בזכרון מיותר. ד"ר וידנפלד - שיחה 00:11, 23 בינואר 2011 (IST)

שאלה בנושא זכרון: ידוע שדברים ששכחת יותר קל ללמוד מחדש מאשר דברים שלא ידעת מעולם. ובאופן כללי זה פארי להיזכר בדברים שחשכתי( יש כל מיני חפצים מעוררי זכרון וכדו'). האם זה לא אומר שאדם לא באמת יכול לשכוח דברים? האם קיים אזרו ספציפי במוח שבו יש אזורי זכרון( רב הסיכויים שפגיעה פיזית באזור תגרום לבעיות חמורות, נכון?)? אגב, לדעתי זו תופעה ממש מדהימה- אפשרות לאגור מידע בקשרים כימיים. נגיד 10 מול קשרים אלו זה הזכרון שלי מהטיול של כיתה ח', 18 מול זה אלגברה סמסטר ראשון וכדו'. ממש מדהים. 79.183.19.12 08:37, 23 בינואר 2011 (IST)

לתאי המוח בהם נאגר הזכרון יש מנגנון המכונה קיבוע. בעזרת מנגנון זה התא "מחליט" על חשיבות אותו זכרון ובהתאם, על משך ועוצמת ההשתכנות של אותו זכרון במוחנו. אירוע דרמטי וטראומטי יכול להשאר בזכרוננו לתמיד. מאידך, אנו יכולים לטייל ברחוב עמוס ולראות הרבה מאוד אנשים, מראות ואירועים וכעבור שניות עד ימים לא נזכור מזה כלום. ניתן להגביר את הקיבוע על ידי שינון. אם אנחנו נחזור מספיק פעמים על מילות שיר, אנו נזכור אותו בעל פה לכל החיים. דברים שלמדנו בעבר, למשל נוסחאות מטמטיות מביה"ס ישכחו במשך השנים אך, בגלל השינון, שרידים שלהן ישארו במוחנו לתמיד ואם בעתיד נרצה ללמוד שוב נוסחאות אלו יהיה לנו קל יותר להזכר בהן. אין במוח "מרכזי זכרון" תאים אוגרי זכרון מפוזרים במוח כדי לאפשר עיבוד מידע חדש שמגיע והשוואתו עם זכרונות (כלומר, עם נסיון עבר) במטרה לקבוע איסטרטגית פעולה לגבי מידע חדש זה. וידנפלד - שיחה 23:06, 23 בינואר 2011 (IST)

האם יתכן שבאותו האזור פעם יהי "רשום" זכרון א' ולאחר זמן בה בדיוק באותם התאים יהיה זכרון ב'? האם באופן כללי כמות הזכרון שאדם כלשהו יכול לזכור היא מוגבלת? הגיוני לשאר שכן, כי כמות התאים היא סופית. אבל האם נתקלת פעם באדם שזוכר יותר מדי ולכן צריך לשכוח דברים בשביל ללמוד חדשים? האם קיים מצב שאדם שוכח לא אירוע אלא פעולה גופנית( כמו לדעת לרכב על אופניים)?

בהחלט יכולים להיות מספר זכרונות באותו תא מוחי. באופן תאורתי, הכמות הסופית של תאי המוח מחייב גם אגירת כמות סופית של זכרון אך כמות זכרון זו היא כה ענקית שלעולם אדם לא יוכל למצות את כולה ועל כן המוח לעולם לא "יתמלא" עד אפס מקום. מצד שני גם המוח עוזר על ידי כך שזכרון "חסר חשיבות או שימוש" נמחק מהמוח. כפי שכתבתי לפני מספר ימים, קיימת במוח פעולה של קיבוע זכרון. על כן אדם לא יוכל לשכוח פעולות שהוא ביצע פעמים רבות מאוד בעבר כמו למשל רכיבה על אופניים או שחיה, גם לאחר הפסקה של שנים. וידנפלד - שיחה 23:48, 24 בינואר 2011 (IST)

מילון מושגים פסיכולוגיים[עריכת קוד מקור]

מחפש מילון מושגים פסיכולוגיים שהוא קצר וקולע, מתמצת כל הגדרה כמה שרק אפשר.

נסה את הלקסיקון באתר "בטיפולנט". Ravit - שיחה 20:27, 29 בינואר 2011 (IST)

ההבדל בין פסיכואסתניה לסכיזופרניה[עריכת קוד מקור]

אוקיי זו שאלה דיי כבדה משום שהמושג פסיכואסתניה כבר כמעט לא בשימוש... מה ההבדל בינו לבין סכיזופרניה?, האם זה לא אותו דבר?...

תודה.

פסיכואסתניה=פיגור שיכלי, שההבדל בינו לבין סכיזופרניה הוא שהן לא קשורות... תבדוק בגוגל להבא 188.120.156.65 19:06, 2 בפברואר 2011 (IST)

שלום, תודה על עצתך,

מסתבר שדאז לא רשמתי את זה נכון ולכן גוגל לא העלה תוצאות רלוונטיות. עכשיו קרה ההפך, תודות.

הומוסקסואליות וקשר עם האב[עריכת קוד מקור]

שלום, הבנתי לאחרונה שהטענה הומוסקסואליות נגרמת מקשר רעוע עם האב כשלעצמו, הופרכה במבחן מדעי.

הייתי רוצה לדעת מי ערך את ניסוי ההפרכה, ומתי זה בכלל קרה?,

למיטב הבנתי סביבה היא החלק הארי בהתפתחות הנטייה המינית.

טענות בדבר השפעה של פסיכולוגיה וסביבה על נטייה מינית מועלות ומפורכות, מתפתחות ונשללות כבר שנים - ולא נראה שמתפתח קונצנסוז כלשהו בנושא הזה בקרב קהילת המחקר. זאת בניגוד מוחלט, אגב, לתיאוריות בתחום הביולוגיה. אולי תמצא/י תשובה לשאלה בערכים הומוסקסואליות ופסיכולוגיה וסביבה ונטייה מינית בוויקפדיה באנגלית. בברכה, אנדר-ויק • 05:18, 2 בפברואר 2011 (IST)
החלק הארי הוא החלק בו ישנם ארים. בדיוק כפי שהחלק הפולני, הוא החלק בוא שוכנים פולנים.
חלק הארי, הוא החלק של האריה - וזהו הנתח המובחר והחשוב.

אזור מוח האחראי על חמידות[עריכת קוד מקור]

מהו האזור במוח שאחראי על אם לראות בחתול או בכלב משהו חמוד אם בכלל יש אזור כזה?,

תודה.

  • בערך חיית מחמד תמצא מידע על הפסיכולוגיה של ההיקשרות הרגשית לחיות ויש שם גם קישורים בהערות השוליים ובקישורים שניתן להעמיק בהם עוד יותר. יורם שורק - שיחה 11:38, 9 בפברואר 2011 (IST)
אין מרכז "חמידות" במוח. היחס שלנו לגופים שונים (למשל לחיות מחמד) נובע מחנוך, לימוד וזכרון. הפעילות המוחית הקשורה בלימוד, חנוך וזיכרון דורשת את השתתפותם ושיתוף פעולתם של כמעט כל איזורי המוח. התחושה הרגשית הנובעת מפעילות רחבה זו (כגון: הנאה, דחיה, פחד, נעימות וכו'), נוצרת ברובה באיזור הנמצא במרכז המוח ונקרא - המערכת הלימבית. רוב הפעילות המפושטת הזאת מתרכזת, לבסוף באיזור המוח הקדמי עליון המכונה - האונה המצחית ושם נוצרת ההחלטה מה על הגוף לעשות בעקבות פעילות זו. ההחלטה מאושרת על ידי מרכזי זכרון רבים המפוזרים במוח ועוברת לתאי מוח המפעילים את השרירים הנדרשים. בעקבות זאת אנו מלטפים את החתול החמוד או בורחים מהכלב המאיים. ד"ר וידנפלד - שיחה 21:55, 10 בפברואר 2011 (IST)
האם זה נכון שנמצאה שיטה להשפיע על רצונות ורגשות של בעלי חיים (ולכן גם אנשים) על ידי הפעלת שדות אלקטרומגנטיים על אזורים שונים במוח? איך מתקדם המחקר? כי הוא נשמע מאוד מבטיח- מכונה שיכולה לטפל בדיכאון קליני, לסרוק את המוח בחיפוש אחר בעיות נפשיות ולטפל בהם וכדו'. 79.180.26.218 23:34, 11 בפברואר 2011 (IST)
הנושאים שהעלית הם גדולים ורחבים מאוד ולא אוכל להכנס לעומקם. על קצה המזלג:
  • ניתן לגרות איזורי מוח שונים על ידי החדרת אלקטרודה לאותו איזור מוחי וגירוי חשמלי של האיזור (לא שדות אלקטרומגנטיים). זה נעשה בחיות מעבדה ולעתים נדירות באדם למטרות מחקר. מחקרים אלו מתקדמים מאוד ובעזרתם אנו מגלים את תפקידם של איזורי מוח מסויימים.
  • אכן בחולים עם דכאון קליני חמור יש המטפלים בעזרת גירוי חשמלי (מכת חשמל) של המוח כולו. ההצלחה היא יחסית טובה אך לטיפול מסוג זה יש הרבה מתנגדים.
  • המחלות המכונות "נפשיות" הן למעשה מחלות הנובעות מפעילות לא תקינה של המוח באיזורים שונים. בעזרת אמצעים שונים של מיפוי מוח כמו MRI או PET אנו מתחילים היום לגלות את מהות הפעילות הלא תקינה הזאת ובהתאם לחפש (ולעתים גם למצוא) תרופות יעילות יותר.

ד"ר וידנפלד - שיחה 22:27, 14 בפברואר 2011 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

יש זוג תאומים זהים (יש להם אותם גנים), שאחד מהם בחור גברי וסטרייט, והשני נשי מאד וכנראה הולך לשנות את מינו מתישהו...

השאלה... אם זה נטייה מגדרית ונטייה מינית נקבעות במהלך הלידה על ידי השפעות-הורמונאליות..., איך היתכן שהנטייה המגדרית של התאומים הזהים הללו וכנראה גם אחרים היא שונה בעליל?.

תודה.

קרא הומוסקסואליות#גורמים גנטיים. עִדּוֹ - שיחה 23:53, 12 בפברואר 2011 (IST)

שלום עידו, לא מצאתי שם תשובה לשאלה זו.

1) האם אתה בטוח ש"נטייתם המנית" שונה?

2) אין עד היום שום הוכחה כל שהיא הקושרת בין הומוסקסואליות לגנטיקה ועל כן, עניין התאומים הזהים אינו רלוונטי. גורמים פסיכולוגיים, הורמונליים, התפתחותיים ואחרים יכולים להשפיע גם בדרכים אחרות, לא קשורות בגנטיקה. וידנפלד - שיחה 21:22, 14 בפברואר 2011 (IST)

גירוי מיני[עריכת קוד מקור]

איזה אזור במוח מפרש אובייקטים ניצפים או נשמעים (קול סקסי לדוגמה), כמושכים מינית?,

רק מידע מוכח בבקשה.

נסו את הערך עוררות מינית. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 23:50, 12 בפברואר 2011 (IST)
כמו בכל נושא אחר, אין מרכז אחד במוח האחראי לפעילות מינית אלא מערכת נרחבת (מאוד) של קשרים בין איזורי מוח שונים. בקצרה ובהפשטה רבה: האדם מקבל גירוי (מיני, בדוגמה זו) דרך אברי החישה (ראיה, שמיעה, ריח, מגע וכו'). גירוי זה מועבר דרך סיבי עצב תחושתי אל איזורי מוח שונים, שם נקלט כמידע. בשלב הבא מידע זה מושווה למידע קודם הנמצא כבר במאגרי תאי המוח. מידע קודם זה הוא מידע שנרכש בעבר עקב נסיון, חינוך והשכלה. ההשוואה הזאת מביאה להכרתנו שאנו נמצאים כעת במצב של גירוי מיני. מידע זה מופנה גם לאיזורי מוח אחרים (הרוב לחלק הקדמי, המצחי, של המוח שהוא מאפיין התפתחות של האדם). שם המידע נשקל בהשוואה נוספת למידע קודם נאגר העוסק בתחומים מופשטים יותר כמו מוסר, חוק, כדאיות, דת, בושה וכו'. אם אחרי כל עיבוד החומר הזה המוח מחליט "לבצע מעשה" אזי הגוף יתחיל בפעילות של המגע המיני עצמו. בינתיים תאי המוח שולחים שוב את המידע לאיזורים אחרים (ביחוד למערכת מוחית המכונה - המערכת הלימבית). זו מערכת מוחית האחראית לתחושות של הנאה ורגשות שלהם חשיבות רבה בפעילות המינית וכן להפעלת מערכת עצבים היקפית (חוץ מוחית) האחראית לפעילות אברי המין עצמם (הזדקפות הפניס, פליטת זרע, סיכוך הנרתיק וכו'). ד"ר וידנפלד - שיחה 20:24, 14 בפברואר 2011 (IST)

מה חושבים עיוורים וחירשים?[עריכת קוד מקור]

אם יש אדם שהוא עיוור וחירש מלידה, איך ובאיזה שפה הוא חושב? אין לו שפה או מראות להתבסס עליהם. תודה

עם אדם שהוא עיוור וחירש מלידה מתקשרים דרך חוש המישוש. נגשים אליו, אוחזים את ידו ומסמנים את המילים שרוצים לומר לו בסדרת לחיצות על כף ידו שמקודדות לאותיות האלף בית. השיטות האלה נוסו בראשונה על הלן קלר שהתעוורה והתחרשה מעט אחרי שהתחילה לדבר. אולם הן עובדות היטב גם על מי שנולד חירש ועיוור.
מלמדים גם אנשים אלה לקרוא ולכתוב ברייל וקראתי על אדם כזה שמצא עבודה מאוד מועילה כשהתבגר. הוא עבד במיון חוטי חשמל לפי העובי שלהם. חוש המישוש שלו היה מפותח מאוד והוא היה אחד האנשים הבודדים שהצליח בעבודה זו בדיקנות רבה.
הצרה עם אנשים אלה שאי אפשר כמעט ללמד אותם שום דבר מופשט. כך נאמר בסרט תעודי מיושן יחסית שראיתי. אדם שלא ראה ולא שמע כלום בחייו ממשש הכל ולכן מבין רק את הגשמי. ראייה ושמיעה כופות עלינו פיתוח מודלים מופשטים של סביבתנו. עִדּוֹ - שיחה 22:21, 15 בפברואר 2011 (IST)
אין שום אפשרות לדעת מה השפה הפנימית (שפת החשיבה) של אדם עיוור וחרש-אילם מלידה. מחקרים שנעשו בעזרת מיכשור רפואי מראה שהחשיבה הפנימית קיימת במלואה באנשים אלו ויתכן מאוד שהיא שפה יחודית לאותו אדם בלבד. דבר נוסף - תקשורת היא צורך חיוני של האדם. ללא תקשורת יווצר אצל התינוק (וגם בבעלי חיים רבים) מצב של פיגור שכלי שבמקרים חיצוניים יביא אף למוות. ידוע הנסוי שנערך לפי הוראת המלך לואי ה-14 - מספר תינוקות נלקחו מהוריהם עם לידתם וגודלו באחד מארמונות המלך בחדרים סגורים כאשר על המשרתים נאסר להשמיע כל מילה שהיא בקרבת ילדים אלו. מלבד זו הם קיבלו מזון, צעצועים ושאר הדברים ללא הגבלה. המטרה הייתה להוכיח שהילדים אלו יתחילו לדבר צרפתית שנחשבה ל"שפה הטבעית של המין האנושי". כל הילדים האלו לקו בפיגור שכלי ואי שקט חמור וכולם מתו עד שנתם הששית, מבלי לדבר כלל.--וידנפלד - שיחה 23:39, 21 בפברואר 2011 (IST)

שלום, מי היה ה - ה"מ[עריכת קוד מקור]

אני קראתי על אדם בשם ה"מ, שתרם רבות למדע... אבל המושג ה"מ, זה מה הפרט היחיד שמתאר אותו...

בנט לא מצאתי יותר מדיי מידע, אשמח לעזרה, תודה.

אולי הכוונה היא לראשי התיבות באנגלית - HM, ראשי תיבות של שמו של מטופל שלקה בתופעה הנדירה של אמנזיה אנטרוגרדית, ובעקבות מחקרים רבים שנערכו אודותיו למד העולם די הרבה על תפקודי הזיכרון בפרט ומוח האדם בכלל. אפשר לקרוא עליו יותר בערך באנגלית על שמו - HM (patient), ובכתבה קצרה אודותיו בעברית - כאן. ‏Ravit - שיחה 18:36, 1 במרץ 2011 (IST)
אולי הלברט מינשטיין

הסבר על היריסטיקות[עריכת קוד מקור]

שלום, אני צריך שמישהו בבקשה יעזור לי עם הנושא של היריסטיקות, קראתי על כן, אבל לא הצלחתי להבין מהיא בעצם היריסטיקה חוץ מ"כלל מנחה". אבל אם כך, מה בעצם כל ההמולה סביב מושג זה, ומדוע יש 3 סוגים של אלו, לא הבנתי, גם בויקיפדיה קראתי, וגם במקורות חיצוניים אחרים, אנא עיזרו!, SOS,

תודה מראש!.

לא נעים לומר לך, אבל בתור אחד שלמד על עשרות יוריסטיקות - נראה שהבנת את העניין.
יוריסטיקה בעברית, היא "כלל אצבע". לא פחות, לא יותר.
על-פניו זה באמת לא כזה עניין גדול.
העניין הוא שאנשים בוחנים יוריסטיקות שונות כעומדות (או לא) בתנאים שונים.
למשל ניתן לדבר על יוריסטיקה תקפה, ועל יוריסטיקה הדוקה.
במידה ואתה מצליח להראות כי כלל אצבע מסויים מקיים תכונות טובות מסויימות - הדבר יכול לתת לך הרבה.
ביוריסטיקות נעשה שימוש נרחב בתחום של בינה מלאכותית בכלל, ושל בעיות חיפוש בפרט.

הא לך יוריסטיקה מגניבה: כציבור, כקבוצה, נהגי מוניות תמיד נוהגים "יעיל" יותר משאר האוכלוסיה.
זה כלל אצבע די טריויאלי. כל מה שהוא אומר שיש לך קבוצה, שמקצועה הוא לנהוג, ושהיא עושה זאת טוב יותר מכל קבוצה אחרת.
נשמע הגיוני נכון?!
יותר מכך, אתה יכול ללכת ולהוכיח כל מיני דברים בנוגע לכלל האצבע הזה.
למשל, לבצע מחקר שבאמת יוכיח כי בלפחות 95% מהמקרים, אכן נהגי המוניות בקבוצה אותה בדקת, נסעו מנקודה א' לנקודה ב', בזמן קצר מקבוצת הביקורת שלך.
זה גם מה שמייקרוסופט חשבו...
הם ביצעו מחקר, תייגו את כלל האצבע הנ"ל ברמות ודאות מסויימות.
למיקרוסופט יש שירות מפות (כמו גוגל מאפס). שירות זה מציע לך את המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות (מבחינת זמן, תוך התחשבות בפקקים ועומסים).
מה שמייקרוסופט בחרו לעשות, זה פשוט לשתול GPSים ב-30,000 מוניות בבייג'ינג. אם רוב נהגי המוניות בחרו לסוע במסלול מסויים מ-א' ל-ב', אז הם ישרטטו מסלול דומה בשבילך (זו הפשטה, אבל זה העקרון).
כמובן, שבכל רגע, המערכת מתחשבת במסלולי הנסיעה העכשיויים (ולא רק ברשומות הסטוריות). כך אם ישנה דרך פקוקה כרגע, המסלול שתקבל יהיה שונה מאשר לפני שעה.
אתה מבין, לקחו כאן כלל אצבע מאוד פשוט, סוג של חכמת רחוב - "נהגי מוניות מגיעים הכי מהר", והוכיחו לגביו כל מיני דברים.
פתאום קיבלת את שירות המפות הטוב בעולם.
שתדע לך, ששירות המפות של מיקרוסופט, אמנם פחות מוכר בישראל מזה של גוגל, אבל בארה"ב הוא מאוד מוכר. בין השאר בשל נקודות "ערך מוסף" כמו זאת. זה באמת פותר לאנשים בעיות.

שלום לך, חן חן על הפירוט הרב!.

אני מתחיל להבין פחות או יותר ההגדרה., זה כלל מנחה "תובנה", שאנחנו יכולים (ולעתים צריכים) להעמיד למבחן כדי לראות עד כמה הן "עושות את העבודה"...

אני רק רציתי לשאול, היות ואני לומד על 3 סוגי יוריסטיקות עיקריות; "זמינות", "היצגות", ו"עיגון". מהם אלו בעצם?... מה זמין ולא מיוצג?, מה מיוצג ולא זמין?, ומה מעוגן?... :)), ברכות.

אני מבין שאתה מגיע לנושא מתחום הבינה האנושית, ולא המלאכותית :)
  • יוריסטיקת זמינות - מדברת על הדגש הרב אותו אנו מייחסים לדברים שזמינים לנו (או למחשבתנו).
    במובן זה כלל האצבע יהיה: בנוגע לבעיות כמותיות, הנח כי התמונה אותה הנך מכיר מסביבתך המיידית, תקפה בכל המערכת.
    כלל אצבע זה, נוגע אך ורק לקבלת החלטות *כמותיות*.
    כאשר אתה נתקל בבעיה כמותית שאין לך דרך לפתור, או שהמשאבים לפתרונה לא שווים את ההשקעה - ענה על השאלה בהתייחס לסביבתך המיידית (=המוכרת) והנח נכונות לגבי שאר העולם.
    כך למשל: מה יש יותר בצה"ל - אנשי סיירת מטכ"ל, או אנשי שייטת?
    סביר להניח שאין לך דרך לענות על שאלה זו, שכן הנתונים חסויים.
    אם אתה נוקט בכלל האצבע של השלכה מן המיידי, אל הכלל - אזי פשוט תחשוב על מה ראית יותר בחייך, אנשי שייטת, או אנשי מטכ"ל. נניח פגשת בחייך 2 שייטים, ומטכליסט 1, אתה תקבע כי יש יותר אנשי שייטת.
  • עיגון - זהו אינו כלל אצבע, אלא פשוט כתופעה פסיכולוגית בקבלת החלטות.
    לאחר ש"דבר מה" עבר במוחך, יהיה קשה להוציא אותו משם. זהו "עוגן מחשבתי" מעתה ואילך.
    "עוגן" זה ישמש אותך אנשים, בקבלת החלטות עתידיות, ולא תמיד בהקשר המיידי בו הוצג העוגן.
    דן אריאלי ערך ניסוי בבית-הספר למנהל-עסקים ב-MIT.
    סך הכל - חבר'ה רציניים, עם ראש על הכתפיים, והתמחות אקדמית בעשיית עסקים.
    בקצרה, בניסוי עמד מרצה מול כיתת השיווק שלו.
    הציג לפני תלמידיו שורה של פריטים (מבקבוקי יין יקרים, ועד לעכבר למחשב).
    כל אחד מן התלמידים קיבל דף, ובו רשימת כל הפריטים שהוצגו על-ידי המרצה.
    התלמידים התבקשו לרשום את שתי ספרות הביטוח הלאומי האחרונות שלהם, ליד כל הפריט.
    לאחר מכן, הם התבקשו לסמן V או X, במידה והם מוכנים לשלם את המחיר הזה עבור הפריט הנ"ל.
    זאת אומרת, נניח ושתי הספרות האחרונות בת"ז שלך הן 23, אתה רושם 23$ ליד כל אחד מן הפריטים ברשימה.
    לאחר מכן, כל שנותר לך לעשות, הוא לסמן כן/לא ליד כל פריט, על-מנת לציין האם היית מוכן לרכוש אותו עבור 23$.
    כביכול, תלמידי הכיתה היו אומרים לייחס (בממוצע) ערכים דומים לאותו פריט.
    זה יהיה מפתיע לגלות שקבוצת האנשים עם הסיומות הגבוהות ביותר (80-99), מוכנה בממוצע לשלם הרבה יותר עבור כל הפריטים, מאשר קבוצת האנשים עם הסיומות הנמוכות ביותר (00-19).
    התוצאות עצובות...
  • ביוריסטקית היצוגיות - אנו מניחים כי דברים שמוצגים (או נראים) דומים, נובעים מדברים דומים, או שיש להם תוצאים דומים.
    חברה שלך מתנהגת באופן מאוד מסויים כשמשקרים לה.
    אתה רואה את חברה שלך, עם התנהגות מאוד דומה, ומסיק שמישהו שיקר לה.
    שני המצבים הרגשיים של בת-הזוג שלך נראים (=מיוצגים) באופן דומה.
    כל-כן, אתה מסיק שהגורם להם הוא יחסית דומה, וגם התוצא הנגרר מהם (באותו ערב רואים מה שהיא רוצה).

כהנמן וטברסקי היו מהראשונים לדבר על כללי אצבעי אלו כמפרמטרים עיקריים בקבלת החלטות יומיומית בקרב בני-אדם.
אני ממש ממליץ לך לקרוא את "לא הגיוני, ולא במקרה", של דן אריאלי. זו לא המלצה פלצנית, זה ספר קריאה לציבור הרחב, המציב מראה מול ההתנהגות שלנו של אחרים.
הפרקים קצרים [כ-10 עמודים] וכתובים בשפה קלילה ומצחיקה.
כל פרק מציג סוגייה יחסית מבודדת בקבלת החלטות, ולכן רמת המחויבות לספר, היא נמוכה - אפשר לקרוא רק את פרקים שבמיוחד נראים לך מעניינים.


קרא את היוריסטיקה ובחר אחת מהשלוש ואז אפשר יהיה לשפר את הערך. Nachum - שיחה 16:14, 24 במרץ 2011 (IST)

שוב עזרה ביוריסטיקות[עריכת קוד מקור]

שלום לכם,

במשפט כדוגמת: "הבחורה היפה ההיא בטח מדגמנת". יש היוריסטיקת הייצוגיות נכון?, משהו מייצג משהו?, אבל מה את מה?, אני לא מצליח להבין, מקווה לקבל הכוונה.

כמו כן, אשמח ללמוד עוד יותר על היריסטיקות אבל בע"פ, אם מישהו רוצה להעביר שיעור פרטי, אני מאד אשמח.

מה שמיוצג דומה - הן שתי בנות חווה. אחת מדוברת, ואחת מרומזת.
זו נשואת השיחה, היא בת-אדם ה"מיוצגת" כיפהפיה.
זו המרומזת, היא כל דוגמנית אחרת.
כל דוגמנית אחרת, גם-כן מיוצגת (נראית, על-פניו) דומה - היא יפהפיה.
הדובר מסיק כי הבחורה הניצבת מולה, גם היא דוגמנית (כמו שאר הבחורות שנראות בערך כך).

איך זה שילד יגיד שיש יותר נוזל אם שפכנו אותו לכוס צרה יותר?[עריכת קוד מקור]

זה פשוט טירוף, הרי הילד כבר יודע להתלבש, לטפל בעצמו, לאכול, ללכת, לדבר.. הוא על-פניו מבין כמות..

איך זה שהוא יגיד שיש יותר נוזל בכוס צרה מבכוס רחבה?!, היות ולילדים יש פוטנציאל למליצות, מה מאשר לנו במאת-האחוז כי אין זו מליצה של ילדים מסויימים?.

תודה.

אם זה מעניין אותך, תתחיל מהתפתחות קוגנטיבית, תמשיך עם המאמרים המצורפים, קלוט את מושגי המפתח ותריץ עליהם חיפוש בגוגול. יוסישיחה 19:51, 24 במאי 2011 (IDT)
לשואל: תלוי איך הוצגה השאלה לילד. יתכן והילד מפרש "איפה יש יותר נוזל לגובה?" ובכך הוא צודק במובן מסוים. דוגמא נוספת, אם ניקח שטר של מאה ש"ח ונפרוט אותו לעשרות אגורות, איפה יש יותר 'כסף'? Gil mo - שיחה 00:52, 25 במאי 2011 (IDT)
מאוד לא נכון!!! עד גיל מסוים, פעוט משוכנע שכמות נוזל מודדים לפי המפלס שלו ואי אפשר להסביר לו שיש משמעות לשני המימדים האחרים של כלי הקיבול. מדובר במבחן קלאסי לשלב התפתחות התפיסה של הילד. עִדּוֹ - שיחה 09:27, 25 במאי 2011 (IDT)
עדו אני מניח שאתה צודק, ושנעשו מבחנים מדוייקים ומדוקדקים בעניין. ועם זאת, לא ניתן חד משמעית להסיק לגבי מקרה פרטי בו הורה ניגש לילדו ושואל אותו 'איפה יש יותר', שכן אותו הורה לא לוקח בחשבון ניסוח, התפתחות שפה, הבנת השאלה לאשורה, וגורמים אחרים שנמדדים במחקר של עשרות סובייקטים. יתכן בהחלט שבמקרה הפרטי אותו ילד יבין משהו אחר ממה שהתכוון ההורה. Gil mo - שיחה 16:41, 25 במאי 2011 (IDT)
זה לא עניין של ניסוח אלא של יכולת קוגנטיבית שנקראת יכולת השימור ומתפתחת לרוב עד גיל שבע. יכולת שימור היא היכולת לחשוב על מהות (כמות המים) מעבר לצורה (רוחב הכוס) וההבנה שהמהות (הכמות, השטח, הנפח וכד') אינה משתנה (היא נשמרת) נוכח שינויים במראה, בצורה, בתבנית או בכל דבר שהוא חיצוני. להסבר מפורט יתר ראה כאן (איפה הערך שימור (פסיכולוגיה)?).
ובהרחבה, מושג זה הוא אחד המאפיינים בתאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה של "השלב הפרה-אופרציונלי" בהתפתחות הילד. הוא מסביר כי טעות זו נובעת כנראה מחד ממדיותה של חשיבת הילד. הוא אינו מסוגל לשקלל בין אורך ורוחב ומתמקד על רובד אחד בלבד, זה הנראה ביותר לעין. עוד מאפיין של החשיבה הפרה-אופרציונלית הוא האגוצנטריות. פיאז'ה הדגים כי ילדים בשלב זה אינם מסוגלים לתפוס אפילו את ההבדל בין שדה הראיה הנשקף מעיניהם למה שרואים אחרים הנמצאים בזווית שונה מהם. • רוליג שיחה • אמצו חתול 01:44, 27 במאי 2011 (IDT)
אז בסוף כתבתי את הערך. • רוליג שיחה • אמצו חתול 20:48, 28 במאי 2011 (IDT)

נוירוטרנסמיטורים[עריכת קוד מקור]

אני מבין שנוירוטרנסימטורים הם ברוב המקרים פשוט הייצוג הכימי של ההרגשות שלנו.

אם כך, כל שנייה נוצרים אצלנו כאלה,

אכן כך?,

ברכות.

יש כאן הפשטת יתר. נוירוטרנסמיטורים הם חומרים שמעבירים מידע בין תאי עצב בצורה כימית. הם עוברים בין תא עצב אחד לשני באתרים הקרויים סינפסה. לכל תא עצב יש הרבה סינפסות. קצת קשה לומר שהעובדה שאני, למשל, שמח, מיוצגת מבחינה כימית דווקא בזה שבסינפסה אחת עוברות מולקולות של חומר אחד. . עִדּוֹ - שיחה 09:44, 10 ביוני 2011 (IDT)

היי עידו ותודה !, תוכל ברשותך, קצת להרחיב את המשפט שכתבת, אני קרוב ללהבין אותך, ורוצה להבין אותך מעולה!;

"קצת קשה לומר שהעובדה שאני, למשל, שמח, מיוצגת מבחינה כימית דווקא בזה שבסינפסה אחת עוברות מולקולות של חומר אחד".

קרא את הערך נוירוטרנסמיטור. עִדּוֹ - שיחה 23:22, 10 ביוני 2011 (IDT)

הי עדו. קראתי את הערך ואני עדיין מבין ממנו שנוריוטרנסימוטרים, הם למעשה הייצוג הכימי (במולקולות) של ההרגשות השאלה, זה לא רק ייצוג כימי של תחושותינו המטייל לאזורים המתאימים בגופינו, אלא גם מתווך כימי של התחושות שהן חשמליות למעשה. כמו כן, זה גם התנועות שלנו, המבעים, וכו', לוואו דווקא עם קשר לתחושה.

אם טעיתי במשהו, אשמח אם תגיד,

אגב, יש מצב שתוכלו (אתה והפעילים) להרחיב קצת את הערך מבחינה תיאורית ולהסביר יותר דברים שאולי יראו לחבר'ה כמוני שרק התחילו ללמוד על התחום קצת מעורפלים?.

הנוירוטרנסמיטורים אינם יצוג של רגשות. אלה חומרים היוצרים תקשורת בין תאי עצב. שילוב התגובות בין המון תאי עצב הוא היוצר פעילות ברמה של הרגשה, חשיבה, קליטת מידע וכו'. חלק מהחומרים הפעילים כנוירוטרנסמיטורים מקושרים ברמה הפשטנית לרגשות מסוימים - התאים המשתמשים בחומרים אלה יותר פעילים בהקשר לרגשות, אבל זה לא מצב שהחומר מייצג את ההרגשה. יואלפ - שיחה 08:17, 12 ביוני 2011 (IDT)
נכון מאוד יואלפ! כדי להבהיר עוד יותר - חושים (ראיה, שמיעה וכו') גורמים לגירוי של תאי עצב מסויימים. הגירוי הזה גורם (בין היתר) להפרשה של חומר כימי מתוך אותו תא מגורה. חומר כימי זה הוא הנוירוטרנסמיטור. הנוירוטרנסמיטור המופרש, נקשר לקולטן של תא עצב אחר, סמוך, ומגרה על ידי כך את הקרום של אותו תא ועל ידי זאת, את התא כולו. כך עובר הגירוי הכימי-חשמלי ומגרה קבוצה או מערכת שלמה של תאים רבים. לנעוירוטרנסמיטור אין שום תכונה אחרת מלבד הרכבו הכימי (למשל אצטילכולין). רק גירוי מערכת שלמה של תאי עצב במוח יכולה לגרום ל"רגשות". למשל, אם גירוי מרשתית העין שלנו שקלטה דמות של אדם יפה, מצליח לעורר (לגרום לגירוי) של מערכת מוחית המכונה המערכת הלימבית, אנו נחוש תחושה של משיכה או אהבה לאותו סובייקט. ד"ר --וידנפלד - שיחה 01:20, 13 ביוני 2011 (IDT)

מעורער נפשית[עריכת קוד מקור]

האם "מעורער נפשית" זו אבחנה מקצועית או מושג פופולרי לא מדוייק? אם זו אבחנה מקצועית, מה הגדרתה המדוייקת? וכיצד מתרגמים זאת לאנגלית? תודה

תשובה לא מתחייבת: למיטב ידיעתי, זו אינה אבחנה מקצועית ספציפית; באנגלית זה כנראה יהיה "mentally unstable" ("לא יציב נפשית"); "emotionally unstable", לעומת זאת, הוא כבר מונח מקצועי מקובל. אביעדוסשיחה י' בסיוון ה'תשע"א, 23:27, 11 ביוני 2011 (IDT)
המונח "מעורר נפשית" או "אי יציבות נפשית" אינו מונח מקצועי רפואי. על כן המונח אינו בשימוש בספרות הרפואית. מאידך, מונח זה אפשרי לשימוש בתחום המקצועי המשפטי. סניגור יכול לטעון שמרשו "מעורער נפשית" ועל כן אינו אחראי למעשיו. רק אחרי שרופא פסיכיאטר בודק את הנאשם וקובע אבחנה רפואית, אבחנה זאת תופסת את מקומו של המונח "מעורער נפשית". ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:11, 13 ביוני 2011 (IDT)