ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון94

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



שאלות על תבלינים[עריכת קוד מקור]

1 . אני קראתי באנציקלופדיה בריטניקה שהיו טוחנים את קליפת האתרוג והיו מכינים ממנו תבלין שנקרא: "ציטרונאד". השאלה שלי היא האם יש למישהו מושג למה זה בדיוק משמש ? .

2 . בפורום מתכונים באתר תפוז היה כתוב על שרף הדומה לשרף אלת המסטיק (מסטיקא) שנקרא באנגלית: Arrowroot שזהו תבלין עתיק. רציתי לשאול אם גם לזה יש שם בעברית ומה אפשר להכין מזה ? .

תודה ! . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 01:39, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי המסטיקא: ראה אלת המסטיק. אפשר להכין מזה גלידה מסטיק. אנדר-ויקשיחה 08:59, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אולי אני כתבתי את זה ? .... באמת תודה ! אבל זה לא דבר חדש בשבילי. אני גם שאלתי לפני חודש אם אפשר להכין "קטורת" מסוגים שונים של שרף "כולל מסטיקא" ולא קיבלתי תשובה עדיין. שמח בעזרת השם - שיחה 09:36, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

ציטרונאט (בגרמנית zitronat) זה קליפות אתרוג (או לימון) מסוכרות וזה מרכיב מקובל בעוגות במטבח הגרמני, ראה כאן וכאן. מגיסטרשיחה 09:49, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

תודה רבה. ידוע לך אם זה מופיע בויקיפדיה ? שמח בעזרת השם - שיחה 10:17, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אין (בינתיים) בוויקיפדיה העברית, זה קיים בגרמנית, באנגלית ובשפות נוספות. מגיסטרשיחה 10:29, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
Arrowroot הוא צמח טרופי ששמו מַרַנְטַת הַקָּנֶה (Maranta arundinacea)(אנ'). מהשורש שלו מפיקים עמילן בדומה לזה שמופק ממניהוט מצוי ומשורשים מעובים נוספים. אמנון שביטשיחה 21:34, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

האם הצמח Arrowroot משמש גם להכנת שרף ? .שמח בעזרת השם - שיחה 10:41, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

האוס[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע האם יוצרי הסדרה ימשיכו לעשות עונות חדשות לסדרה האוס?

יוצרי הסדרה יודעים.
במקרה (או שלא?), היום עולה לאויר בארה"ב העונה השישית. למיטב הבנתי הסדרה זוכה להצלחה מרובה (66 מיליון צופים) וכרגע פוקס חתומה על עונה שישית בלבד, ולא שביעית. סביר להניח שכן - אבל לא ידוע בשלב זה. אנדר-ויקשיחה 10:58, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
לטעמי האישי הסדרה מיצתה את עצמה, כמו הרבה סדרות אחרות שממשיכות הרבה לאחר שיאן. כמה מצבים רפואיים אמינים כבר אפשר להמציא? המקרים הסבירים מוצו וכבר שתי עונות התכנים הרפואיים, שהיו לוז הסדרה, מופרכים ומפנים יותר זמן מסך לנוירוזות של האוס, שגם הן חוזרות על עצמן עד זרא. Ranbar - שיחה 11:09, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
חילול הקודש. משבית שמחות שכמוך! האוס שולתת!1 דורית 11:11, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
מיצתה את עצמה? הרי כל עוד היא עושה כסף.... אנדר-ויקשיחה 11:12, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
אני מסכים איתך, אבל מכיוון אחר דווקא. הרגשתי כבר אחרי בערך עונה אחת שמצבי החירום הרפואיים מיצו את עצמם, אבל הדמויות הן שגרמו לי להמשיך לצפות בסדרה. אהבתי את שלוש העונות הראשונות, את הרביעית ככה-ככה (בעקבות השינוי, שמטעמי ספוילריזציה לא אפרט כאן, שמתרחש בסדרה) ובחמישית הפסקתי לצפות באמצעה. (למרות שאני מחזיק בכולה) יובל מדר - שיחה
הקטע שבו הוא מאבחן בדרך לא דרך, מיצה עצמו מזמן. אבל מדובר ביו לורי המאמממת. למה הפסקת באמצע? יש שני פרקים שם שממש לא חיבבתי (ומטעמי ספוילריזציה לא נרחיב), אבל היו כמה אחרים שהם האוס במיטבו. גם לשינוי מתרגלים בסופו של דבר. נקווה שהשמועות כי פרינס ג'ורג' רוצה לעזוב, הן כוזבות. דורית 21:50, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
תמיד אפשר ר"ל לתת למישהו זאבת. תומר א. - שיחה 21:32, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
מתי ייכתב בוויקיפדיה הערך לקפוץ ת'כריש? 85.65.104.254
זה עדיין לא מופיע בתוכנית העבודה. תומר א. - שיחה 21:32, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

מהי שרשרת המזון[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לדעת מה אומר המושג "שרשרת מזון".

מה מעבר למה שכתוב בערך אתה רוצה לדעת? אנדר-ויקשיחה 16:48, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

תער דו צדדי[עריכת קוד מקור]

Rasierklinge cropped.jpg

איפה בתל אביב אפשר להשיג תער כזה? מוכרים את זה בסופרפארם? (ולא, אני לא מתכוון) אנדר-ויקשיחה 16:47, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

בזמנו, כשהיו משרטטים עם עפרון וסרגל, היה ניתן להשיג חבילות של סכינים כאלו בחנויות של כלי שרטוט (שימש במחיקה לתחימת האזור הנמחק כך שהמחק לא ימרח את השרטוט מסביב). היום כשהשרטוט מתבצע במחשב, אין לי מושג אם בכלל יש עוד חנויות לציוד שרטוט, אבל אם יש, אז שם תמצא את זה. Easy n - שיחה 17:09, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
חפש במכולת השכונתית, הן עשויות להפתיע. אישי סופר סת"ם והיה זקוק לכאלה כדי להכין נוצה, ומצא. דקישיחהלא רק בז'... 21:22, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
אפשר לקנות חבילת תערים קטנה. לי יש קופסה קטנה שמכילה 8 תערים שכל אחד עטוף בנפרד במין עטיפת נייר דקיקה MT0 - שיחה 00:53, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
מצאתי לבסוף בבית מרקחת פרטי. תודה. אנדר-ויקשיחה 15:15, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

חורים שחורים[עריכת קוד מקור]

האם אי אפשר להציא מידע מחור שחור בשום צורה ואפילו לא בעזרת תופעות קוונטיות? 89.139.124.107 17:14, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אם אני זוכר נכון, סטיבן הוקינג טען שניתן. ראה חור שחור. ברי"אשיחה • ד' בתשרי ה'תש"ע • 19:34, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
סטיבן הוקינג דווקא טען שלא ניתן (וחזר בו לאחרונה). ראו פרדוקס המידע. ישנה אפשרות שקרינת הוקינג נושאת את המידע, אך לא ברור כיום כיצד. דניאל ב. 20:00, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מתכוון בדרך מידית, ולא לחכות שהחור שחור יתאדה אחרי 10 בחזקת מי יודע כמה שנים; אין שום דרך? 89.139.124.107 20:58, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אם קרינת הוקינג נושאת מידע, אז מידע נפלט מהחור השחור כל הזמן יחד עם הקרינה. כך שאין צורך לחכות (אבל כן צריך לדעת לפענח את המידע, במידה והוא באמת נישא). דניאל ב. 21:08, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

סורי על החפירה, אבל אם לא בדרך של קרינת הוקינג אז אין שום אפשרות להעביר מידע החוצה? 89.139.124.107 21:14, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אולי אתה מתכוון להתפרצות גמא מתוך חור שחור, המתרחשת כאשר ליבתם של כוכבים קורסת לתוכו. המון אנרגיה. דקישיחהלא רק בז'... 21:27, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
לא תתכן התפרצות מתוך חור שחור. ההתפרצות מקורה בחומר שמחוץ לחור השחור. ככל הידוע כיום, קרינת הוקינג היא הדבר היחיד הנפלט מחור שחור ולכן זו הדרך היחידה בה המידע יכול לצאת החוצה. דניאל ב. 14:39, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

נבואות מוצפנות בתנ"ך[עריכת קוד מקור]

ניסיתי למצוא קישור לאתר שקיימים בו הטקסטים שבהם מוצפנות נבואות כמו נפילת מגדלי התאומים או רצח יצחק רבין, עם החלק הנבואי מודגש. בנוסף, סיפרו לי שקיים אתר שמחפש בתנ"ך נבואות לפי מילות מפתח ואני לא מצליח למצוא אותו. עזרה?

תודה מראש, 18:00, 21 בספטמבר 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ר' בערך צפנים בתנ"ך. בברכה, אביעדוסשיחה 18:05, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
נראה לי הצפינו גם את השם של האתר... Rex - שיחה 18:31, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

למה צפנים? חומר גלוי. כשקרה הצונאמי ב-2006 גילו את זה:

בחומם אשית את משתיהם, והשכרתים למען יעלזו, וישנו שנת עולם, ולא יקיצו נאמ יי" (ירמיהו נ"א, ל"ט:). איתן - שיחה 21:15, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

ובהמשך לכל המפקפקים: עלה על בבל הים - בהמון גליו נכסתה איתן - שיחה 21:16, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
למצוא רצף של שש אותיות בתנ"ך שמתקשר לאירוע אקטואלי כלשהו מתישהו ולקרוא לזה נבואה זה מגוחך. דניאל ב. 14:54, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
נכון מאוד. לעומת זאת, ישנם נבואות מרשימות הרבה יותר שלמרות שנכתבו לפני כמה אלפי שנה הם התקיימו, כגון ההבטחה שעם ישראל יישאר לנצח, או ההבטחה שתמיד יהיו בעם יודעי תורה, או התיאור המדויק של חורבן הבית הראשון והשני. ברי"אשיחה • ד' בתשרי ה'תש"ע • 15:12, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
ויש א החלק הכי מרשים בנבואות - התוכחה המוסרית, שהיא ממש לא מוצפנת. ידיעת העתיד היא באמת החלק הפחות חשוב בנבואה.
ממש כך. התוכחות של ישעיהו ועמוס הו על הצמדות לפולחן במקום דרך ארץ ומוסר, ומה עושים חרדים בימינו? אילן שמעוני - שיחה 20:48, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
חרדים בימינו עושים הרבה גמילות חסדים. אולי יותר מחילונים. נא לא להשמיץ. אדם נבושיחה 13:20, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
לנצח זה עוד הרבה זמן... סליחה על הבורות, אך האם הקאנוניזציה של התנ"ך לא התרחשה לאחר בית ראשון ושני. לפי הבנתי את היהדות המודרנית, העיסוק בצפנים בתנ"ך הוא שטותי ומתאים לעבודה זרה. התנ"ך אמור להיות חיבור מוסרי-רוחני עליון והעיסוק של מציאת נבואות יבשות וגשמיות בו הוא חוסר הבנה של תפקידו. דניאל ב. 21:15, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
נושא הקאנוניזציה לא קשור לכאן, ובכל מקרה חמשת החומשים כבר היו קאנוניים טרם החורבן הראשון. הנבואה על החורבן הראשון נמצאת בויקרא, והנבואה על השני נמצאת בדברים. ברי"אשיחה • ה' בתשרי ה'תש"ע • 21:45, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
את הפורפוציות אפשר לקבל מויקיפדיה האנגלית. שם מופיעים ערכים על נבואות בתנ"ך ובברית החדשה לצד ערכים על נבואות בקוראן, גילויים מדעיים בקוראן ועוד. ואז אתה בעצם מבין שבלי קשר ועם קשר כל מאמין תולה נבואות באמונתו. Rex - שיחה 15:16, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
אגב, זה שבתנך כתוב שעם ישראל ישאר לנצח לא מרשים ביוחד. גם בספר הפולחן העמלקי זה היה כתוב, פשוט שם לא נשאר מי שיקרא את זה. תומר א. - שיחה 21:35, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
טיעון כושל. מבחן התוצאה קובע שהתנ"ך צדק, והספר העמלקי שגה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:39, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
כל שניסיתי להגיד הוא שהטיעון של ברי"א הופך את הסיבה והתוצאה. קודם יש מי שיקרא, אח"כ מוצאים מה לקרוא. באנלוגיה לדוגמה מקובלת אחרת: קודם היו תנאים מקדימים להתפתחות החיים על כדור הארץ ואז נוצרו החיים. החיים לא נוצרו במקרה במקום בו היו תנאים. תומר א. - שיחה 21:47, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
אתה צודק בטיעון, אבל לא בדוגמה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:51, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
גוונא, אתה טועה בקשר למבחן התוצאה. אם בכל ספרי הפולחן כתוב שהמאמינים שלהם ישרדו ואלה שבאמת שורדים, שורדים באופן מקרי, אז זה לא מבחן תוצאה. בשביל מבחן תוצאה כזה צריך ניסוי מבוקר. צריך למצוא קבוצה שלא היה כתוב בספרי הפולחן שלה שום דבר על הישרדות או שהיה כתוב בהם שהיא לא תשרוד.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:36, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
אז זהו שלא. העובדה שניסוי לא בוקר אינה אומרת שהוא לא מראה כלום, וודאי שאינה מוכיחה את אי-נכונותו.
אם כל ספרי הדת כתבו כך, ורק אחד מהם צדק בעובדה הבלתי-הגיונית הזאת של שרידות עם שלם, יש סבירות לוגית גבוהה יותר בכך שהוא צודק. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 10:30, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
בהחלט לא. אם כל הספרים כתבו כך, זה חסר משמעות בתור הוכחה. הרי חלק מהעמים שורדים, וחלק לא. אם רק עמים שאצלם הבטיחו שישרדו, אכן ישרדו, אפשר לשער קשר סיבתי כלשהו בין ההבטחה לבין השרידות. אבל אם אצל כל העמים יש את ההבטחה הזו, אי אפשר לקבוע אם היא קשורה לשרידות, או שזו נקבעה באופן אקראי בלבד. זה לא מהווה הוכחה לחוסר תועלת של ההבטחה הזו, אבל זה לא משמש ראייה לנכונותה.
לדוגמא, אחלק ל-7 מיליון ישראלים כרטיסים עליהם אכתוב "אני מבטיח לך שאתה הולך לזכות בלוטו". אחד מהם יזכה בלוטו, והאחרים לא - האם זה בזכות ההבטחה שלי? האם אפשר לטעון שעצם הזכייה מהווה הוכחה לנכונות הבטחתי?
בדוגמא אחרת - אחלק לאנשים רבים באותו גיל כרטיסים עליהם אכתוב - "אתה תשרוד לגיל 120". בבוא העת, רק אחד מהם שרד לגיל זה, בעוד האחרים מתו בגיל צעיר יותר. האם זו הוכחה להבטחה שלי?
בוא נפרק את זה עוד יותר. הרי ספרי הדת שונים זה מזה, ולכאורה רק אחד מהם הוא אכן אלוהי. אז במקום לכתוב את הכרטיסים הנ"ל בעצמי, אבקש ממיליון סינים לעשות זאת. כל אחד יכתוב כרטיס אחד, בו הוא מבטיח חיים ארוכים במיוחד. נחלק את הכרטיסים לאנשים באותו גיל. לאחר הזמן המתאים, רק אחד מהנבדקים שלנו הגיע לגיל 120, ואז הוא ינופף בכרטיס עם ההבטחה, ויגיד - "הנה, שרדתי לגיל 120, בדיוק כמו שהבטיחו לי. זו הוכחה ניצחת לכך שצ'אנג לי סוק (נניח) הוא האל האמיתי". האם הוא צודק? עופר קדם - שיחה 12:45, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
הדוגמאות אינן דומות לנידון. במקרה של כרטיס פיס מישהו חייב לזכות (או רוב הסיכויים שמישהו יזכה), גם באריכות הימים סביר שאחד מתוך מיליארד יחיה עד 120.
לעומת זאת בנוגע לשרידות עמים, לא סביר שאף עם ישרוד כל כך הרבה שנים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 12:48, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
נו, זו טענה תמוהה. שמעת על הסינים? גם להודים יש היסטוריה יפה. מה עם היפנים? היוונים? אנחנו לא העם היחיד ששרד זמן רב, גם אם התנאים שונים (שרידות בגולה, וכו'). בכל מקרה, הקביעות השרירותיות שלך לגבי מה סביר ומה לא אינן ענייניות. הנקודה היא שהשרידות אינה מוכיחה את נכונות ההבטחה.
אם גיל 120 סביר לך מדי, קח 125, אולי אפילו 130, למה לא. אולי אף אחד לא יגיע לגיל הזה, ואז אין לנו בעיה. אבל במקרה מישהו כן מגיע (שיא העולם המתועד הוא 122) - אז זה מוכיח את אלוהותו של הסיני ששכרתי? עופר קדם - שיחה 12:55, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אתה לא צריך להסביר לי שיש עמים אחרים ששרדו, אני מסכים עם זה ואני לא מאמין ביכולת הניבוי של התנ"ך. קרא את טענתי הראשונה שנאמרה ביחס לעמלק. לפי הנתונים של הדיון שהיה - "אם" קיימת סבירות ששני העמים לא ישרדו ואחד בכל זאת שרד, זה מהווה אישוש למי שטען את זה מראש, כי היה סביר ששניהם לא ישרדו.
ולגבי גיל 130, אם אכן אדם יתחייב שמתוך מיליארד הסינים אחד יגיע לגיל הזה אחשוב שמדובר בפלא שהוא צפה זאת. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 13:05, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
הלוגיקה שלך פגומה בהחלט. קיום אירוע מקרי, גם אם לא סביר, אינו מהווה אישוש לדבר. בנוסף, אתה מפספס את משמעות דוגמת הסינים. אני שוכר מיליון סינים. לכל אחד מהם אתן, באקראי, שם של ישראלי, והסיני יכתוב לו - "אדון כהן היקר, אני, הו שיאן צ'אן, מבטיח לך שאתה תגיע לגיל 130". אז אני מחלק את הכרטיסים לישראלים הרלוונטים. אחד מהם מגיע, במקרה, לגיל 130. אולי הוא שומר על כושר ואוכל היטב, אולי סתם יש לו המון מזל. לא משנה. האם הגעתו לגיל 130 מוכיחה משהו לגבי הסיני? עופר קדם - שיחה 13:12, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
פה מדובר בעניין של סטטיסטיקה. אם תטען שהישרדותו של עם קטן כמו העם היהודי, למרות הרדיפות הממושכות, הוא עניין "לא סביר, אך אפשרי באופן מקרי", אז סבבה, ברור שאין וויכוח והטיעון שווה קש.
בנוגע לדוגמה שלך עם הסינים. אם קרה מקרה בלתי-סביר בעליל, כמו הגעת אדם לגיל 130, ואדם חזה אותו לפני היקרותו, אני יכול לקבוע כי קיימת כאן אי-סבירות ודאית שהדבר ייצפה מראש (אם כי תמיד קיימת סבירות אפסית שלא אתייחס אליה) ואנסה לבדוק מה עומד מאחורי העניין. לעומת זאת בדוגמה של הסינים, יש לי הוכחה שאין כל קשר וזה חייב להיות מקרי לגמרי ואותו אחוזון קטנטן התממש, מכיוון שאני יודע שאני הוא זה שנתן את הפתקים לסינים.
כשאתה מדבר עם אדם שמבחינתו קיום אלוהים הוא דבר סביר לא פחות מאשר אי-קיומו, כאשר נכתב בתנ"ך משהו שקשה מאוד להסבירו, ברור לי שהוא יציב את ההסבר הסביר לדעתו, והוא יהיה תקף מבחינה לוגית גם אם איני מסכים איתו. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 13:20, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אבל אם לא אמרתי לך שאני קבעתי לאן ילכו הפתקים, אלא רק שמיליון סינים נתנו מיליון פתקים למיליון ישראלים. עדיין, אין בכך שום הוכחה לגבי הסיני שהישראלי שלו ישרוד הרבה זמן. דברים לא סבירים תמיד קורים.
לגבי אדם מאמין - אם הוא מאמין, שיבושם לו, אבל אין זה מצדיק לוגיקה פגומה. אם מתבססים על אמונה, אין צורך בלוגיקה. אם רוצים לדבר על לוגיקה, אי אפשר להתבסס על האמונה. הטיעון של אותו אדם, לא משנה עד כמה הוא מאמין בו, שגוי מבחינה לוגית. פשוט אין בכך הוכחה לנכונות או אי נכונות דבר, כפי שהסברתי בדוגמאות הנ"ל. עופר קדם - שיחה 13:40, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
פה נקודת הוויכוח בינינו, הלוגיקה אינה פגומה.
לוגיקה בגיאומטריה, לדוגמה, מבוססת על האכסיומות של איאוקלידס, האם הן לוגיות באופן כלשהו? לא, הן פשוט אכסיומות. לוגיקה היא תהליך החשיבה ולא הנחות היסוד שלו. כנ"ל במקרה הזה, הטיעונים של החבר'ה מלמעלה היו לוגיים ותקפים עם עצמם, זה שנקודת המוצא שלך שונה, אינו הופך אותם ללא תקפים לוגית אלא ללא נכונים.
הטיעון כל העורבים הם אדומים מכאן שעורב מסויים הוא אדום - תקף לוגית, אך לא נכון. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 13:47, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אז השאלה היא מה נקודת המוצא שלך. לי נראה שאתה מניח את המסקנה שלך - שהאלוהים היהודי קיים ואמיתי. הנחות אחרות לא מסייעות לטענה - אם נניח שיש סיכוי שווה שכל אל יכול להיות היחיד והנכון (האל היהודי, אל עמלקי, אל כנעני וכו'), וכולם מבטיחים שהעם שלהם ישרוד, אין בכך שעם מסוים שרד כדי להוכיח דבר. זה לא בלתי אפשרי שמישהו ישרוד, ואתה לא יכול להפריד את השפעת ההבטחה מגורמים אקראיים, לא משנה מה האקסיומות שלך. הדבר דומה ל-36 מהמרים, שכל אחד מהמר על מספר אחד ברולטה. אחד זכה, אבל זה אומר שהוא ידע מה הולך לצאת ברולטה? אם הוא יצליח בהימורים שלו שוב ושוב, כנראה שכך. אבל במקרה אחד - זה חסר משמעות. עופר קדם - שיחה 14:06, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אז שוב חזרנו לוויכוח העובדתי שלנו בנוגע לרמת הסבירות של הישרדות העם היהודי. לדידי זה בלתי סביר לאור התלאות שהעם היהודי עבר ולאור הצמצום המספרי שלי, אך לא די בלתי סביר בכדי להוכיח את כל מה שהם הוכיחו מזה
ואגב, אל תביא דוגמה מהמהמרים כי שם חייב לצאת מספר כלשהו, עמים לא חייבים לשרוד. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 14:11, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
ואם העם לא היה שורד, לא היינו מנהלים את הדיון הזה. קיום הדיון מותנה בשרידות העם, וזו בעיה בסיסית בכל הטיעון הזה. עופר קדם - שיחה 14:51, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
מצחיקים אתם הכימאים Face-smile.svg. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 14:53, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אותי זה לא מצחיק ואדגים מדוע: נניח שאדם המתיימר להיות נביא אומר לי "קפוץ מבנין בן מאה קומות ותינצל". עשיתי כדבריו והנה, למרבה הפלא, ניצלתי. אני בא ומספר זאת ואומר "הנה נביא אמיתי!". עונים לי: "יש פה משהו פגום, הרי אם היית נהרג לא היינו מקיימים את הדיון הזה"... זו תשובה?! ברי"אשיחה • ז' בתשרי ה'תש"ע • 15:02, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
קראת הכל? מעריץ אותך... Face-smile.svg גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 15:04, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
לא דומה בכלל. נגיד שאלף אנשים קופצים מהקומה העשירית. כל אחד לפני הקפיצה אומר: אני אשרוד. כולם קופצים, שלושה שורדים את הקפיצה. האם היית מתרגש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קודם כל שים לב לאיזה טענה התייחסתי. שנית, אם לפי כל הסיבות הם היו אמורים להתרסק, הייתי בהחלט בודק מה גרם להם לשרוד. שלישית, כל הדיון הזה היפותטי לגמרי, משום שאיש עוד לא הביא אפילו ספר דת אחד (מלבד התנ"ך) שניבא למאמיניו שהם ישרדו לתמיד, ושתמיד יימצאו בהם אנשים היודעים את הספר. ברי"אשיחה • ז' בתשרי ה'תש"ע • 16:30, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
מכיוון שבוויכוח בין גוונא לעופר הם מקבלים שתי הנחות (שאינן בהכרח נכונות) כאקסיומות ("כל העמים אמרו שישרדו", "בודדים ובינהם העם היהודי אכן שרדו"), אני מרשה לעמי לקבוע כעובדה שגוונא טועה ועופר צודק. זאת מכיוון שמדובר במתמטיקה נטו. המשפט שעופר טוען שמתקיים ("אין תלות מוכחת שהעמים שרדו בגלל ההבטחה") אכן מתקיים, והוא אינו תלוי בהסתברויות לשרידות. דניאל ב. 18:42, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
כמו שאמרתי, כתבתי את טיעוניי בהינתן הנחות אלה.
כמובן שאין תלות מוכחת, ניתן לדבר רק על הסתברות מוגברת. ומכיוון שהעם היהודי שרד, למרות שההסתברות קבעה את ההיפך, ניתן מבחינה לוגית לטעון שיש קשר בין זה לבין מה שכתוב בתנ"ך. אני כמובן חושב שזה לא נכון, אבל הקישור הלוגי בין אי-הסתברות לבין היתלות במה שחזה מישהו מראש - תקף. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:27, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

אמפיתאטרון קיסריה[עריכת קוד מקור]

כמה מקומות ישיבה יש באמפיתיאטרון בקיסריה? תודה מראש, בוגי.

קשה מאוד לדעת, וככל הנראה אין מספר פורמלי. רוב המקומות שם אינם כיסאות, אלא רצועות אבנים ארוכות. ובכל זאת, על פי התמונה הזאת, אני מעריך בצורה גסה שיש שם כ-500 מקומות בכיסאות, ועוד כ-3000 מקומות ברצועות האבנים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 14:57, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
מדובר, אגב, בתיאטרון. "אמפי" פירושו "דו", ותיאטרון כפול, דהיינו שני חצאי עיגול, הם אמפי-תיאטרון.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם זכרוני אינו מטעה אותי, מדובר על כ-5,000 מקומות. אבל אין לי שום אסמכתה לכך • עודד (Damzow)שיחהמשתמש זה הוא מובחר! 15:13, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
על פי מקור זה כ-4000 מושבים.

מהקדומים שבתיאטראות שהתגלו בארץ. התיאטרון נבנה בתקופתו של הורדוס והוא היה פעיל עד התקופה הביזנטית במשך מאות שנים. המיקום נבחר באופן קפדני במיוחד, התיאטרון הכיל 4000 מושבים בערך. התיאטרון נחשף על ידי המשלחת האיטלקית בסוף שנות ה-50. במקורו היה בנוי כולו מאבן כורכר וטיח ומאוחר יותר בימיו של ספטימוס סוורוס שולבו בו עמודי שיש ופורפיר. איתן - שיחה 19:36, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אגב, יש אמפיתאטרון בקיסריה, אבל כמו שהעירו קודם, ובצדק, המקום שבו עורכים את ההופעות הוא תיאטרון. דניאל צבישיחה 20:23, ד' בתשרי ה'תש"ע (22.09.09)
איפה האמפי בקיסריה? אני מכיר את ההיפודרום, אבל אמפי?
הבפעם הבאה שאתה נמצא בהיפודרום, הבט היטב בשרידי הקירות, ותוכל לראות שבשלב מאוחר יותר, הוסיפו קיר באמצע והוא הוסב לאמפיתאטרון. בכלל, חוץ מבית גוברין, כל האמפיתאטראות בארץ הם היפודרומים שעברו הסבה. דניאל צבישיחה 20:32, ד' בתשרי ה'תש"ע (22.09.09)
וואלה. מגניב. למה זה לא כתוב בערך? ומתי הוא הפך לאמפי?

שאלה: יש באיזשהו מקום מפה של האמפי? כלומר, יש איזושהי דרך לראות איפה אני יושב, אם יש לי מס' שורה וכיסא?

אתר אריה שילה ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:אריה שילה גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 17:36, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

בבקשה תעשו דף על בעלי החיים באקלים מדברי ובאקלים טרופי[עריכת קוד מקור]

שלום, אני חיפשתי בדפי האקלים הטרופים והמדבריים ולא מצאתי על בעלי חיים אני חושב שאם יכתבו גם על בעלי חיים זה מאוד יעזור בבקשה תעשו דף עם בעלי חיים באקלים טרופים ומדבריים תודה 93.173.6.235 19:26, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא חושב שיש אפשרות ליצור רשימה שאתה מבקש. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 23:47, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
אולי אתה מתכוון למשהו כזה? פאונת החולות הנודדים --ALPR - שיחה 07:37, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
זאת רשימה חלקית שיצר לפני כמה שנים בן הטבע. אין אפשרות של ממש ליצור רשימה מלאה של בעלי החיים שחיים במדבר כי היא תכלול פרטים רבים מדי. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 10:01, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

אפשר לשכוח מערך רשימתי על בעלי החיים באקלים הטרופי. זאת משום שמספר המינים של בעלי החיים החיים באקלים הטרופי גדול ממספר המינים החיים בכל סוגי האקלים האחרים גם יחד. זה יהיה הרבה יותר גרוע מהערך שמתיימר למנות את כל הערים באמפריה הרומית (ואינו מונה אפילו אחוז אחד מהן). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:27, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

למה הנמלים לא הולכות ישר?[עריכת קוד מקור]

למה הנמלים מבזבזות כוח ולא הולכות בקו ישיר לעבר יעדן? על איזה צורך עונה התנהגות כזאת? 84.229.163.72 23:44, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא בטוח שזה נכון. אמנם הערך בעבודה, אבל כדאי שתקרא את הערך נמליים, ובמיוחד את הפרק תקשורת בו. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ה' בתשרי ה'תש"ע • 01:19, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
אאל"ט, לנמלים שמחפשות מזון אין קו ישיר אל היעד, מאחר והיעד אינו ידוע עד שהמזון נמצא. אחרי שהן מוצאות מזון הן הולכות באותו מסלול בו הגיעו - עקבות הריח בו הן אמצעי הניווט שלהן. נמלה שתלך בקו ישר לא תמצא את הדרך.יואלפ - שיחה 07:34, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
שאלה מצויינת, שמזכירה לי מאמר לגבי חשיבותה של האקראיות בגילוי. אם כל הנמלים היו הולכות בדיוק באותה דרך, אז הן לא היו מגלות נתיבים חלופיים (למקרה שהנתיב הישר נחסם) ומקורות מזון נוספים. תמיד יהיו סטיות אקראיות בנתיב, רובן יובילו ללא כלום, אבל חלק מהן יהווה תגלית ממשית (בעבוד הנמלים) שיכול להפוך לעתים לשינוי קריטי (למשל גילוי גוש סוכר גדול יותר, שייטה את הנתיב מהמאגר המקורי או גילוי נתיב חלופי). Ranbar - שיחה 09:36, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
זה לא פשוט להתקדם בקו ישר. בני אדם, שהולכים בשטח פתוח ללא סימני היכר (כמו במדבר) לא יצליחו בכך, ועל הנמלים לעבור מרחק גדול יותר באופן יחסי למימדיהן ולמגבלות החישה שלהן. דב ט. - שיחה 13:09, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
באתה בטח מתלוצץ, מר פיינמן (מי יכתוב ערך?), תוהה המחבר על השאלה ההפוכה, איך שיירת נמלים הולכת במסלול שהוא יחסית ישר, וזאת בעוד, שנמלה בודדת שמחפשת מזון, הולכת בנתיבים שהם עקלקלים מאוד, לאחר תצפית מגלה פיינמן, כי הנמלים אמנם הולכות בתחילה במסלול עקלתון, אולם מדי פעם אחת הנמלים סוטה מעט ממסלולה, ומוצאת דרך קיצור וחותכת פינות, כך המסלול בתיישר והולך עד אשר מתקבל המסלול הישר. בברכה, איש המרק - שיחה 13:52, 23 בספטמבר 2009 (IDT)
וראו גם את המאמר הזה. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:36, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

נמלים הולכות על פי ריח הפורומונים, כלומר שביל ארוך של ריח, שהשאירו חברותיהן שעברו באותו מסלול קודם לכן. נמלים עוקבות אחר ריח זה בעזרת שני מחושיהם. הנמלה הולכת בזיגזג כיוון שהיא "מחפשת" את הריח בעזרת המחושים שלה. אתן לך ניסוי לעשות: אם תיקח נמלה ותוריד לה מחוש אחד, היא תלך במעגלים! MT0 - שיחה 00:50, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

בשום אופן אל תוריד לה מחוש! מאטו, אני אשבור לך את הראש במפגש רק על ההצעה הזאת. וחוץ מזה, נא לזכור שזבוב בלי שלוש רגליים ושתי כנפיים - חירש. תומר א. - שיחה 00:54, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
מה אני אשם? זה באמת נכון! מזל שאני לא בא למפגש Face-tongue.svg MT0 - שיחה 22:55, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

הניסוי בפסיכולוגיה שמדווח בסרט ואלס עם בשיר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#הניסוי בפסיכולוגיה שמדווח בסרט ואלס עם בשיר

TUBEROUS SCLEROSIS[עריכת קוד מקור]

למי יש מידע בעיברית על המחלה :TUBEROUS SCLEROSIS ?10:34, 23 בספטמבר 2009 (IDT)10:34, 23 בספטמבר 2009 (IDT)~~

אני ממליץ לחפש בגוגל "טוברוס סקלרוזיס" (ל"טרשת גבשושית" אין תוצאות). לצערי, בוויקיפדיה אין עדיין ערך על המחלה. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ה' בתשרי ה'תש"ע • 10:41, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

information in hebbrew- Professor H.Z. Winnik and Dr. M. Assael, Psychiatric Hospital "Talbieh", Jerusalem (Israel).Nachum - שיחה 10:46, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

יש מומחה לחגבים בקהל?[עריכת קוד מקור]

מי מכיר? מי יודע?

היצור החמוד הזה (חגב? חרגול?) ביקש לעיין באיזו עבודה שכתבתי. עם מי יש לי הכבוד? תמרה שיחה 14:23, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

יווו! איזה חמוד! ואיזו תמונה מעולה!
לפי דעתי זה גמל שלמה. אבל אני לא מומחה. emanשיחה 14:45, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
אכן, גמל שלמה. מבנה הראש האופייני, וזוג רגליו הקדמיות המייחדות את הצייד הנוראי הזה. בנצי - שיחה 14:55, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
צייד נוראי? מדביר טבעי! ידיד לאדם! emanשיחה 15:05, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
חבר'ה, תודה על הזיהוי, ולא לריב! תמרה שיחה 15:07, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
Large brown mantid white.jpg
רק לשם הערכה, תראי את הדמיון הברור ביותר לתמונה של חגב מתוך ויקי-אנגלית--ALPR - שיחה 15:09, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
לעמנואל היקר, חשוֹ‏ב בתור חרק. אין לי ספק שדעתך תשתנה. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 22:52, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
לא רק חרקים. גמלי שלמה טורפים שממיות חמודות, וגם כמסתבר ציפורים. אילן שמעוני - שיחה 21:18, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
Chagav001.jpg

נצל"ש, מהו החגב שבתמונה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:11, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

אם החגב הזה הוא מה שאני חושבת (ארבה, לא עלינו) הוא בהחלט לא חמוד, לפחות לא במיליונים ומיליארדים...שלומית קדם - שיחה 20:04, 28 בספטמבר 2009 (IST)
את צודקת שלומית, אבל לא מסיבות כמותיות גרידא, אלא מסיבות איכותיות. מעל סף גירוי הדדי מסוים, הנובע מקצב החיכוך הפיזי ההדדי, הם עוברים 'מטאמורפוזה', במובן של שינוי התנהגות ואכילה, ואז מתחילה הנדידה הלהקתית הזללנית שלהם. בנצי - שיחה 14:25, 1 באוקטובר 2009 (IST)

התנגשות ציונית-פלסטינית בסביבות 1909[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בערך האנגלי הדן בחוקה העות'מאנית בתקופת טרום מלה"ע ה-1 (אנ') (בפסקה 2.3) במשפט הבא: "Tensions and clashes arose between Zionist colonists and Palestinian farmers near Nazareth. A Palestinian deputy from Jaffa raised the Zionist issue for the first time in Ottoman parliament." האם למישהו יש מושג האם מדובר בארוע שנזכר ברשומות הציוניות?אודי - שיחה 23:29, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

הנה בני מוריס (קרבנות, עמ' 67): "מחלוקת רבתי התלהטה בשנים 1910-1911 בעקבות מאמצים ציוניים לרכוש שטח קרקע נרחב בעמק יזרעאל... נכבדים מחיפה מחו לפני איסטנבול, כי "כ-100,000 מהגרים יהודים הגיעו באחרונה לארץ" (הגזמה קיצונית), וכי הציונים "משתלטים על כפרינו ועל שדותינו". קבוצה מנצרת התלוננה, שההגירה היהודית "גורמת נזק םוליטי וכלכלי עצום [---] הציונים מטפחים כוונה להחרים את נכסינו. מגמות אלה הן לנו שאלה של חיים או מוות"." דברים דומים קרו שוב ושוב בתקופה המדוברת, לפי מוריס: מהפכת התורכים הצעירים ב-1908 הביאה לתקוות ציוניות שנכזבו שוב ושוב כשהפרלמנט התורכי (שנשלט בידי "ועד האחדות והקידמה") תמך בנציגי הפלסטינים ובלאומיות הפלסטינית יותר מבמהגרים היהודיים. אדם נבושיחה 23:39, 24 בספטמבר 2009 (IDT)
וזה בוודאי מה שכיוונת אליו: "חאפז ביי אל אסד, ציר מיפו, שאל בפרלמנט ביולי 1909, האם הציונות עולה בקנה אחד עם קיום האימפריה, וקרא להטלת איסור על הגירה יהודית... זמן מה אחר כך, באותו חודש, טען אל חוסייני בפרלמנט, שפלשתינה פשוט לא תוכל לקיים הגירה גדולה (ואכן סוגיית "כושר הקליטה" הייתה לסוגיה בולטת בשלושת העשורים הבאים). ח'אלדי השמיע אזעקה פטריוטית:היהודים יוכלו לקנות אדמות רבות "ולנשל את האיכרים הערביים מעל אדמותיהם ונחלת אבותיהם"... חוסייני הזהיר, כי הציונים שואפים להקים מדינה יהודית שתשתרע מפלשתינה עד "סוריה ועיראק". הוא לא התווה את מפת הגיאוגרפיה הציונית בהבל פה. דוברי התנועה הציונית הכריזו, או הבהירו בעקיפין, כי מטרת הציונות היא מדינה יהודית שתשתרע מזרחה עד הפרת (גבולה המזרחי של "ההבטחה", כמפורש בתנ"ך). נורדאו, למשל, אמר שהציונים באים לארץ ישראל "כשליחי התרבות ולהרחיב את הגבולות המוסריים של אירופה עד נהר פרת".", אצל מוריס, עמ' 68-69. אדם נבושיחה 23:47, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

על שם...[עריכת קוד מקור]

תיכון עירוני ד' בת"א קרוי על שם "אהרון קציר".

למה הכוונה? אני לא רואה כל דמיון בין השמות עירוני ד' ו"אהרון קציר", כך שלא נראה לי שהראשון מבוסס על השני. 85.65.104.254 00:36, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

לא ברור מה לא ברור. שמו המלא הוא "תיכון עירוני ד על שם אהרון קציר" איתן - שיחה 00:39, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
ע"ע תיכון עירוני ד' (תל אביב). אבינעם - שיחה 00:41, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
כשרציתי לקרוא לבן שלי עם שם סבו, נתנאל, קראתי לו נתי. הייתי מצפה שלבית ספר שנקרא על שם אדם המכונה אהרון יקראו "בית אהרון" או משהו, או "אהרי הקדוש". או כל שם אחר שנגזר מהשם "אהרון". (או קציר) 85.65.104.254 10:21, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
מצופים יש בשקם, וציפיות בחדר המיטות. למנהלת בית הספר קוראים נעמי טיסונה, אתה יכול לברר אצלה איתן - שיחה 10:26, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
במילים "על שם" הכוונה ל"לזכר". לא חסרות מקומות לזכר ידוענים או לזכר התורמים. [1]Yonidebest Ω Talk‏ 14:05, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
באמת מתואר פה דבר מה לא הגיוני. אולם חוסר ההיגיון הזה הוא של החברה האנושית ולא של האנציקלופדיה שמדווחת עליה. זה באמת מציק לי שכל מני מוסדות הם על שם אדם אחד אך בעצם על שם אדם שני אך למעשה על שם אדם שלישי. בכמה קמפוסי אוניברסיטאות שביקרתי ראיתי בניינים שעל כל חזית שלהם היה שלט שטען שהבניין כולו על שם אדם מסוים - לא אותו אחד שדווח עליו בחזיתות האחרות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:32, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
התשובות כאן אינן מתייחסות לתוכן השאלה וגולשות לטענות שאינן ממין העניין. לפני עשרות שנים צורפו לבתי הספר התיכונים העירוניים בתל אביב אותיות לצורך הבחנה ביניהם, פשוט לשם הסדר הטוב. תיכון עירוני ד' לא נקרא על שם האות ד' או תורם ששמו מתחיל ב-ד', כך שאין שום מניעה לקרוא לו על שם אהרון קציר. תיכון חדש נקרא כך בשעתו משום שמקימיו ביקשו ליצור מוסד חינוכי שונה וחדשני. כיום הוא כבר ותיק מאוד אך עדיין נקרא חדש, ועכשיו הוא קרוי גם על שם יצחק רבין. ברחובות, למשל, אין מספר רב כל כך של בתי ספר תיכוניים ולכן אין להם מספרים או אותיות אלא שמות בלבד - תיכון קציר ע"ש אהרון קציר ותיכון דה שליט על שם עמוס דה שליט. כינויים מסוג "בית אהרון" או "אהרי הקדוש" מתאימים יותר לישיבות או תלמודי תורה ושם גם מוצאים אותם.שלומית קדם - שיחה 19:55, 28 בספטמבר 2009 (IST)

שאלה ביחסות כללית[עריכת קוד מקור]

האם על פי תורת היחסות הכללית המרחב שלנו הוא בעל עקמומיות קבועה? 85.64.96.38 12:57, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

לא. העקמומיות נקבעת על ידי הצפיפות, שכמובן שונה ממקום למקום. דניאל ב. 18:22, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
על פי הבנתי בגאומטריה, אם אין עקמומיות קבועה במרחב, זאת אומרת שאין עקמומיות מוגדרת אפילו בכל נקודה בודדת, והיא תלויה בזוג כיוונים שבוחרים בתוך המרחב המשיק, לא? 85.64.96.38 18:43, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

הרחקה מהכנסת[עריכת קוד מקור]

הערך על מנחם בגין רשום שהוא הורחק מהכנסת בעקבות המחאה על הסכם השילומים. האם לכנסת יש סמכות להרחיק ח"כ נבחר? האם באופן תיאורטי היא יכולה לסלק ח"כ מהכנסת?82.81.32.157 13:56, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

למיטב זכרוני ניתן לסלק ח"כ מהדיונים, אולם חייבים לתת לו להיכנס להצבעות. עופר קדם - שיחה 14:08, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אכן כך. מתוך תקנון הכנסת:
חלק ב': עבודת הכנסת, פרק רביעי: סדר-הדיונים - הוראות כלליות, סימן ג': הוראות נוספות -
סעיף 70. (א): קרא היושב-ראש את חבר הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת, רשאי היושב-ראש לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה, או להוציא את החבר מהישיבה ואם היה צורך בכך - לתת הוראה להוצאתו בכוח; הוצא חבר הכנסת כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.
סעיף 70. (ג): הובא עניינו של חבר הכנסת בפני ועדת האתיקה, רשאית היא להחליט על אחד מאלה:
(3): הרחקת חבר הכנסת למשך עד 10 ימי ישיבות, ואולם, חבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד; נכנס חבר הכנסת לצורך הצבעה וקרא קריאת ביניים, ניתן יהיה להרחיקו ל - 10 ימי ישיבות נוספים;
חזרתי - שיחה 23:32, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
אני אומנם לא משפטן ויכול להיות שלא הבנתי היטב את הדברים. אבל, נדמה לי שהחוק הזה חוקק מאוחר יותר ולא היה קיים בתקופה בה הוחלט על השילומים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:28, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
ייתכן שאתה צודק, אך השאלה נשאלה בזמן הווה ("האם לכנסת יש סמכות להרחיק ח"כ נבחר?"). חזרתי - שיחה 11:17, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

חובת הדלקת פנסים גם ביום[עריכת קוד מקור]

ממתי עד מתי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:23, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

"חובת הדלקת אורות גם בשעות היום חלה בין ה- 1 בנובמבר ועד ל- 31 במרץ, בכל שנה. " [2] בברכה, איש המרק - שיחה 14:30, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
דנקה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:41, 25 בספטמבר 2009 (IDT)
היה נחמד אם כולם היו מדליקים כל הזמן. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 12:42, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
אני (לא היחידי) מדליק אורות כל הזמן. חזרתי - שיחה 12:44, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
לא ממש, זה מבזבז אנרגיה.89.138.111.54 03:33, 28 בספטמבר 2009 (IST)

עיזרו לי להמיר את דתי[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף המיסיון הנוצרי ליהודים

שלום שמי סוזי בבקשה עיזרו לי להמיר את דתי ,אני אומנם רשומה כיהודיה אך זה רק על הנייר תמיד האמנתי וחייתי ע"פ דת הנצרות.כיום ברצוני להמיר את דתי לעבור טבילה ולקבל עלי את כל חוקי ומצוות הנצרות.מי יכול לעזור לי כאן בארץ.

אני לא מבין למה המידע הזה הועבר מהערך לפה במקום להימחק כליל. מדור הכה את המומחה עוסק במתן מידע ולא בגיוס מתנדבים לסיוע בפעולה כל שהיא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:25, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
זה אמנם לא מנוסח היטב, אך בפועל זו בקשה למידע אודות המרת דת. וכמו שאמרת, "מדור הכה את המומחה עוסק במתן מידע". אנדר-ויקשיחה 06:31, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
אני מניח שיכולים לעזור לך בכל כנסיה. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 06:33, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
ולדעתי גם משרד הפנים יכול להיות מקום טוב להתחיל בו. אנדר-ויקשיחה 06:35, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

עיוורון תרנגולות[עריכת קוד מקור]

שמעתי פעם שתרנגולות עיוורים לחלוטין בלילה, ולכן הם תמיד מקרקרים מוקדם בבוקר (כי הם פתאום יכולים לראות). זה נכון? שמעתי את זה בהקשר של השואה, שאנשים לקו בזה גם, בגלל חוסר התזונה וזה.. Shirooosh - שיחה 20:17, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

את מתכוונת מן הסתם לתרנגולים זכרים, לא תרנגולות. התרנגולים קוראים בסביבות חצות, כשאור הבוקר עוד רחוק מאד, כך שלמה ששמעת אין רגליים (גם לא כרעי תרנגולת). אחד מאמצעי ההתאכזרות לתרנגולות בסוללות לולים ממוחשבות הוא להשאיר אורות דולקים כל הלילה, כדי שהתרנגולות יחשבו שזה אור יום ויטילו יותר. מכאן שבשעות החשכה התרנגולות ישנות וסביר להניח שראיית הלילה לוקה בחסר אצלן, כמו אצל שאר ציפורי היום, בניגוד לעופות הלילה, המצויידים לכך במיוחד, כמו גם החתולים, למשל. בקשר להשפעת התזונה בתקופת השואה, לא שמעתי על תחום זה במיוחד, אבל ברור שהתזונה הלקויה באופן קיצוני פגמה בכל תהליכי הגוף של האסירים וביניהם גם בכושר הראייה.שלומית קדם - שיחה 19:42, 28 בספטמבר 2009 (IST)
את המושג "עיוורון תרנגולות" לא שמעתי מעולם. שמעתי כמה דברים אחרים:
  1. שמעתי מלולן שאם מכבים לתרנגולות את האור הן קופאות במקומן ואפשר לתפוס אותן בלי כל התנגדות.
  2. שמעתי שיש מחלות או פציעות שגורמות לתפקוד ראייה גרוע דווקא באור חלש מאוד כמו בלילה או באור חזק מאוד כמו באמצע הצהריים. תופעות אלה מלוות לרוב גם במגבלות ראיה נוספות. לדוגמאות, אדם שבשל מחלה מתים התאים הקנים ברשתית שלו מאבד הן את הראייה הפריפרית (פחות שולים לתמונה שנותנות העיניים ופחות מידע ראייתי שאמור להשתקלל עם המידע על שיווי המשקל שמגיע מהאוזן הפנימית) והן את היכולת לראות בלילה. אדם שבשל מחלה מתים התאים המדוכים ברשתית שלו נשאר רק (או בעיקר) עם הראייה הפריפרית (רואה רק את שולי התמונה) ואינו יכול לראות כמעט כלום באור יום מלא. פגיעה פיזית שקרום המוח שגורמת לאובדן ראיית הצבע גורמת גם לתחושה מאוד לא נעימה באור יום מלא.
. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:09, 28 בספטמבר 2009 (IST)
אגב, אשמח אם מישהו שמתמצא טוב בבני ברפואת עיינים ישפר את תשובתי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:25, 28 בספטמבר 2009 (IST)

אוזן[עריכת קוד מקור]

ברצוני לתרגם את התמונה. ניסיתי לתרגם אך אני מעדיף שאנשים בעלי הידע המתאים יעברו על התרגום ויתקנו אותו במידת הצורך (לפני שיועבר לסדנת הגרפיקה:

  • canal posterior- תעלה אחורית
  • canal horizontal- תעלה אופקית
  • canal anterior- תעלה קדמי
    • לא מצאתי תרגום מתאים לשלושת הנ"ל. עם זאת, יחד לשלושת הנ"ל קוראים "מנגנון האיזון", "התעלות החצי קשתיות".
  • cochlea - שבלול
    • שבלול השמע
  • nerve - עצב השמיעה
  • saccule- שקיק
  • utricle- שלפוחית
    • שלפוחית, נאדון

בתודה מראש, --ALPR - שיחה 21:52, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

מחיפוש קצר באתר האקדמיה, עולה כי utricle מתורגם כ"נאדון". Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט' בתשרי ה'תש"ע • 22:07, 26 בספטמבר 2009 (IDT)
גם בבילון מתרגם כך. הוספתי תרגומים נוספים לפי מה שמצאתי באינטרנט. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:44, 27 בספטמבר 2009 (IST)
תודה, טופל בהתאם!--ALPR - שיחה 21:16, 27 בספטמבר 2009 (IST)

שאלה[עריכת קוד מקור]

מעניין אותי איך האנשים חיו באמריקה בואוסטרליה עוד לפני שגילו אותם. איך הם היו יכולים להיות שם? הם התפתחו באופן בלתי תלוי? 89.138.111.15 12:10, 27 בספטמבר 2009 (IST)

קרא את הערכים על האינדיאנים באמריקה ועל האבוריג'נים באוסטרליה. דולבשיחה 12:39, 27 בספטמבר 2009 (IST)
קראתי את הערכים, הם עדיין לא מסבירים איך כל החיות והצמחים הגיעו לשם. וזה לא נראה לי הגיוני שאנשים לפני 40000 שנה יעברו את האוקינוס. 89.138.111.15 15:27, 27 בספטמבר 2009 (IST)
מדענים סבורים כי בימיו הראשונים של כדור הארץ הייתה יבשת אחת בשם פנגיאה שהתפצלה במשך הזמן לשאר היבשות. MT0 - שיחה 15:40, 27 בספטמבר 2009 (IST)
באופן כללי, תשובתך נכונה, אם כי לא מדובר בסברה. ליתר דיוק, ישנן ראיות ברורות המעידות על כך, הן גיאולוגיות והן פליאונטולוגיות. למעשה, הסיפור הוא דינמי הרבה יותר. אין מדובר בפעם אחת שבה היתה יבשת-על, שהתפרדה לאחר מכן, אלא בתהליכים תת-קרומיים (כולמר הקשורים למה שמתחת לקרום כדור-הארץ), הגורמים להיווצרות ריכוזים יבשתיים גדולים, עד כדי התהוותה של יבשת-על, בתנאים מסוימים. בתנאים אחרים, קורה להיפך. בתקופה בה אנו חיים, נמשך תהליך בו אפריקה נדחפת לאירופה. כך התרחשה ההתרוממות באזור המפגש, שיצרה את רכסי האלפים. כך גם עם הידחפותה של תת-היבשת ההודית אל אסיה, שיצרה את רכסי ההימלאיה. באשר לאנושות, הסיפור פשוט יותר, משום שהוא נמשך תקופה קצרה בהרבה. נתחיל מהביטוי "גילו אותם". אז בוא נדייק קצת: האירופים גילו את קיומם של בני אדם אחרים, לעצמם. אלה, הגיעו למקומות מושבם, בתהליכי נדידה הדומים, פחות או יותר, לאלה שהביאו את האדם הקדמון, וכנראה גם גזעים אחרים, כמו הניאנדרתלים, למזרח התיכון ולאירופה. גמח"ט, בנצי - שיחה 18:44, 27 בספטמבר 2009 (IST)
להשלמת תשובות קודמי, בני אדם היו יכולים וכנראה הגיעו מאסיה לאמריקה במעבר רגלי דרך קמצ'טקה לאלסקה, כשהמיצר שביניהן היה קפוא. המעבר מאסיה לאוסטרליה היה באמצעות סירות ובשלבים, כשהאיים הרבים שבדרך היוו את השלבים. בברכה. ליש - שיחה 20:18, 27 בספטמבר 2009 (IST)
ממש לא בטוח שלפני אלפי שנים, אנשים היגרו רק דרך גשרי יבשה וצליחות של מיצרים צרים בסירות. היה חוקר סדנדינבי שהוכיח שרבסודות קלות יותר לבניה מסירות ויותר קלות להשטה מהן הן למרחקים קצרים והן למרחקים ארוכים. הוא לקח אנשים שלא ידוע בכלל שהים מלוח וצלח אתם את האוקינוס האטלנטי ברבסודה שהוא בנה לפי ציורי קיר עתיקים או משהו כזה. הוא טוען שלפני שהאדם באירופה, אפריקה ואסיה עבר להשתמש בסירות ואוניות ולמעשה עבר לשייט חופים עם סחורות רבות, הוא יכל בקלות לצלוח את האוקינוס האטלנטי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:39, 28 בספטמבר 2009 (IST)
האם אתה מתכוון למסע קון טיקי? כי הפרטים קצת שונים... בברכה. ליש - שיחה 16:15, 28 בספטמבר 2009 (IST)
אה, OK. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:27, 28 בספטמבר 2009 (IST)
ישנה סדרת מדע פופולרי של ה-BBC (מז'אנר המדע מוגש לנו ע"י אנשים צעירים ומושכים ולא בקריינות של מבוגרים סמכותיים. במקרה הזה ע"י אישה צעירה, אתלטית וזהובת שיער שהיא גם רופאה וגם פליאונטולוגית) בשם מוצא האדם או מאיפה הגענו? או משהו כזה. בסדרה הוגשו הטענות הבאות: לגבי האמריקות, החיבור היבשתי אינו רלוונטי מכיוון הוא מורכב משממות קרח בלתי עבירות במיוחד בתקופה שהחדירה האנושית התצעה בפועל. הכי סביר שהכניסה לאמריקות נעשתה בעזרת דילוגים עם סירה לאורך החוף המערבי, דרך כיסים של חוף שהפשיר (לא זכור לי ההסבר לכיסים). לגבי האוסטרליה, בתקופת החדירה לאוסטרליה, חלק גדול מהאיים של אינדונזיה\הפיליפינים היו מחוברים. לא מסיבות של נדידת יבשות (זה בסך הכל לפני מספר עשרות אלפי שנים, לא רלוונטי לנדידת יבשות) אלא מענייני עליות וירידות של גובה פני הים הקשורים לאקלים. מעניין להוסיף שהסדרה טוענת שהיציאה האנושית (או של המין הומו) הראשונה מאפריקה דרך ישראל נכשלה. היציאה מאפריקה שאכלסה את העולם התרחשה דרך באב אל מנדב ולא דרך ישראל (בשבילי זו מכה קלה לאגו הפליאוטולוגי הלאומי). יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:22, 29 בספטמבר 2009 (IST)
הנה שם הסדרה למעוניינים w:The Incredible Human Journey וקישור לאמזון [3]. יוסישיחה 19:41, 29 בספטמבר 2009 (IST)
את המידע המעודכן ביותר בתחום זה, כולל הבסיס הגנטי למסקנות השושלתיות השונות ברחבי הגלובוס, אפשר למצוא באתר ג'נוגראפיק, ובפרט, בקישור הפנימי הזה שם (אטלס המסע האנושי), המוקדש לפרוייקט רחב מאוד, המנוהל על ידי ד"ר ספנסר וולס. אגב, במוצאי החג, כלומר אתמול ב-21:00, בערוץ נשיונל ג'יאוגראפיק, שודרה התוכנית (הארוכה) עץ המשפחה האנושי, בהנחייתו, הסוקרת את ממצאי המחקר בתחום זה, וכן כיצד משמשים סמנים גנטיים ייחודיים (ספציפיים) על מנת להתחקות אחרי שושלות ולתארך אותן, כולל מתי החל הפרק האחרון בסיפור האנושי (לפני כ-60,000 שנה, היכן שהוא בין מזרחה של אפריקה לבין דרומה). אחד הסיפורים המדעיים המרתקים. בנצי - שיחה 19:36, 4 באוקטובר 2009 (IST)

לעיסה קולנית[עריכת קוד מקור]

מה גורם לאנשים מסוימים ללעוס בצורה קולנית יותר מאשר אחרים? 85.65.104.254 12:20, 28 בספטמבר 2009 (IST)

חוסר חינוך מתאים בגיל הילדות (לא לאכול בפה פתוח, לא להשמיע רעש עם גמיעת כף מרק וכו'). בברכה. ליש - שיחה 14:20, 28 בספטמבר 2009 (IST)
אני חושב שהשואל התכוון לצד הטכני שבדבר. מה גורם ללעיסה/גמיעה להישמע קולנית יותר? Rex - שיחה 14:28, 28 בספטמבר 2009 (IST)
יעלה ויבוא ויסביר את עצמו. בברכה. ליש - שיחה 14:44, 28 בספטמבר 2009 (IST)

שני דברים גורמים לכך: אכילת ביסלי, וחוסר בנימוסי שולחן. אולי גם אנשים עם בעיות בנשימה מהאף, שמוכרחים לנשום מהפה תוך כדי אכילה. אנדר-ויקשיחה 21:31, 28 בספטמבר 2009 (IST)

אני מכיר אנשים שהלסת שלהם משמיעה נקישות בזמן הלעיסה. אדם נבושיחה 17:33, 29 בספטמבר 2009 (IST)

עדכוני חלונות באקספי[עריכת קוד מקור]

איפה אני בודק בחלונות XP אילו עדכוני חלונות (ושאר התוכנות הנלוות, כמו IE8) הותקנו על המערכת? (אני מבין שבאותו מקום אני יכול גם להסיר את העדכונים שאני לא מעוניין בהם). אלדדשיחה 12:48, 28 בספטמבר 2009 (IST)

בהוספה והסרה של תוכניות. תומר א. - שיחה 13:03, 28 בספטמבר 2009 (IST)
חן חן! אבדוק שם עוד מעט, לאחר שאסיים סבב בדיקה קצר. אלדדשיחה 13:15, 28 בספטמבר 2009 (IST)
אגב, מה אתם ממליצים לי להתקין במחשב הנייד החדש שלי? XP? ויסטה? XP ב-200 ש"ח פחות... ‏עמיחישיחה 16:23, 30 בספטמבר 2009 (IST)

K[עריכת קוד מקור]

ראיתי במאמר מתמטי סימן, הדומה ל- , אך במקום היה שימוש ב-K. מה המשמעות של הסימן? 14:13, 28 בספטמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באיזה תחום המאמר? עוזי ו. - שיחה 19:24, 28 בספטמבר 2009 (IST)
לא מצאתי את המאמר באינטרנט, אבל מצאתי דף אחר שמשתמש בסימן (בתחתית העמוד). 11:45, 29 בספטמבר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המונח העברי הוא ככל הנראה "שבר משולב", אם כי הסימון הזה לא מופיע בערך אצלנו אלא רק במקביל האנגלי en:Generalized_continued_fraction#Notation. ‏ costello • ‏ שיחה 18:40, 29 בספטמבר 2009 (IST)

צבע שיער[עריכת קוד מקור]

יש לי ויכוח על צבע שיער של כמה אנשים, לא מצאתי אתר שמגדיר בדיוק איפה עובר הגבול של כל צבע. למישהו יש רעיון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

[4]. תומר א. - שיחה 15:17, 28 בספטמבר 2009 (IST)
ככלל, גבולות בין צבעים הם עניין של הגדרה סוביקטיבית. השאלה, למשל, איפה עובר הגבול בין גוונים של כחול לגוונים של סגול היא שאלה של טעם אישי ושל תרבות. תתפלא לשמוע שחלק קטן מהגוונים שישראלי יגדיר כגוונים של סגול, אמריקני יגדיר כגוונים של כחול. (אין לי סימוכין לדוגמא שלי מלבד נסיון אישי ממגורים ממושכים בירושלים ובשיקגו). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:29, 28 בספטמבר 2009 (IST)
w:en:Distinguishing blue from green in language גם לערך האנגלי אין סימוכין. תומר א. - שיחה 15:58, 28 בספטמבר 2009 (IST)
קשה מאד לקבוע, מתי בלונד כהה הופך לשאטני, מה בדיוק ההבדל בין ash blond לסתם בלונד ובין שיער זהוב לפלטינה, מתי מפסיקים להגדיר שיער כהה כחום ומתארים אותו כשחור, ואיפה בדיוק עובר הגבול בין חום לערמוני ובין גון נחושת לג'ינג'י? זו יותר שאלה של טעם ושל הקשרים - ברומן רומנטי יעדיפו שיער שחור ככנף עורב או זהוב כשדה דגן. בתיאור עובדתי יסתפקו בשיער חום כהה ובשיער בהיר.שלומית קדם - שיחה 19:21, 28 בספטמבר 2009 (IST)

עמודים[עריכת קוד מקור]

בזמן שבונים בנין, וחופרים בור ליסודותיו - נוצרים קירות חול (או סלע) שנראים כמו רצף של עמודים עגולים. מישהו יודע איך זה קורה ? האם באמת אלו עמודים ? ולמה בכל בנין שנבנה (לפחות בירושלים עירי) בזמן חפירת היסודות נראים אותם "עמודים" ?
תודה מראש - שלומי

שים לב שלפני שחופרים את הבור קודחים לאורך קווי המגרש, ממלאים את הקידוח בבטון ורק אז חושפים. מה שאתה רואה הם בעצם עמודי בטון. אחרת כשהיו חופרים היו הקירות מתמוטטים. יותר מכך כל פעם שחושפים חלק מהקיר נוהגים לעגן את העמודים זה לזה. אביהושיחה 19:58, 28 בספטמבר 2009 (IST)
כל זאת ועוד בערך המומלץ כלונס. דניאל צבישיחה 20:33, י"א בתשרי ה'תש"ע (29.09.09)

מעלות ורדיאנים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#מעלות ורדיאנים

פתיחת בתי נורה[עריכת קוד מקור]

יש לי בית נורה שאני לא מצליח לפתוח. בטוח יש איזה פטנט. הציללו!!!!

כנראה שמשהו ניתך שם. בתי נורה עולים שקלים בודדים - שבור אותו ותחליף אותו. בברכה. ליש - שיחה 18:48, 30 בספטמבר 2009 (IST)
אל תשכח לנתק ממקור הזרם. בדברים האלה אם אתה שוכח פעם אחת אתה כבר לא תשכח יותר. תומר א. - שיחה 01:55, 1 באוקטובר 2009 (IST)
אם אני לא טועה, יש בתי נורה שבצידם שני לחצני פלסטיק עליהם יש ללחוץ (לא בטוח שזה המקרה אצלך). Poo - שיחה 20:20, 3 באוקטובר 2009 (IST)

האם אי פעם נולד מישהו באנטרטיקה?[עריכת קוד מקור]

האם אי פעם נולד מישהו באנטרטיקה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפחות אחד – אמיליו פלמה. דולבשיחה 00:08, 30 בספטמבר 2009 (IST)
מלבד להשיב על השאלה, יש מצבים בהם יש מקום לא דקדקני מדי, להעיר על מינוח שגוי. אנטארקטיקה ולא חלופתו הפונטית. בנצי - שיחה 19:16, 30 בספטמבר 2009 (IST)

3 שדיים[עריכת קוד מקור]

שאלה שתיראה קצת מפגרת: האם תיתכן מוטציה בה לנקבת האדם יש 3 שדיים? אם היתם אומרים ש4 - הייתי מקבל את זה יחסית בקלות, אבל מספר אי-זוגי? 82.81.58.133 08:21, 30 בספטמבר 2009 (IST)

יש דבר כזה, יש אנשים שהם נולדו עם " מומים מולדים " כמו למשל בהודו יש אנשים שהם נולדים עם 3 רגליים או 4 רגליים. התופעה של " טעויות גנטיות " קורה בגלל שיש נישואין בתוך המשפחה שזה קיים גם אצל הערבים ובעיקר אצל הבדואים שבגלל זה נולדים להם ילדים עם 6 אצבעות ביד או ברגל. SHAHAR - שיחה 22:32, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מסתבר שנשים יכולות לגדל שד שלישי, והוא יכול להיות גם על הרגל... Accessory breast, בברכה, איש המרק - שיחה 08:34, 30 בספטמבר 2009 (IST)
על הרגל?.. לא התכוונתי להגזמות כאלו פרועות. התכוונתי ל3 שדים בשורה... שמעתי על מקרים בהם שדיים "מתחילים" בבית השחי, דבר שמתגלה כזוג שדיים נוספים שמחוברים ל"מקוריים". אבל לא לזה התכונתי, אלא כמו בסרט Total Recall, לזונה שמתגוררת במאדים. 82.81.58.133 09:11, 30 בספטמבר 2009 (IST)
לא היה כזה פרק של האוס או משהו? עם השחקנית מThe West Wing...89.138.207.1 18:45, 30 בספטמבר 2009 (IST)

לא חסר בעולם אנשים מוזרים !. יש בנות שהם נולדו עם 3 שדיים וזה דבר נדיר ביותר, וזה אומר שכניראה אחד ההורים התחתן עם קרובת משפחה שזה גורם ל- " פגמים גנטיים " בזמן ההריון. אגב, לפני שנה נולדה ילדה שהיו לה 4 רגליים ו- 4 ידיים ואני ממש לא צוחק עכשיו. אפילו הייתה עליה כתבה בעיתון והראו תמונה שלה. SHAHAR - שיחה 22:34, 1 באוקטובר 2009 (IST)

נשואי קרובים לא תמיד גומרים לפגמים גנטיים ולא כל מוטציה נגרמת כתוצאה מנשואי קרובים. לידיעתך, גם לך יש מספר גנים שעברו מוטציה ואתה לא "ממוצע הDNA" המדויק של ההורים שלך. 79.178.110.218
אם במהלך החיפושים מישהו מגלה מישהי עם שלושה שדיים, שיבדוק אם יש לה חבר ויכיר לי אותה. אני מאוד מתעניין בנושא. תומר א. - שיחה 09:33, 2 באוקטובר 2009 (IST)
בבקשה :[5] 79.178.110.218
ריבוי פטמות זה לא פגם נדיר בכלל. הכרתי שני גברים שראיתי שיש להם ארבע פטמות וגבר נוסף שראיתי שיש לו שלוש. רופא אחד הסביר לי שלעוברים יש פטמות רבות ורובן מתנבנות במהלך ההריון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:57, 2 באוקטובר 2009 (IST)

דרך אגב אני רציתי גם להוסיף שיש אנשים שהם נולדו " גם זכר " ו- " גם נקבה " וגם זה מופיע בתוך התלמוד ויש לזה שם יווני שזה אנדרוגינוס. קישור לקריאת מאמר על "אנדרוגינוס" http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject13.asp . SHAHAR - שיחה 14:26, 2 באוקטובר 2009 (IST)

ריבוי פטמות ושדים בטלוויזיה: 1. לצ'נדלר מחברים יש שלוש פטמות. 2. אל בנדי צוטט באומרו שלאישה צריכים להיות 3 שדים, כשהשלישי על הגב, כדי שלא יהיה משעמם בריקודי זוגות. 3. היתה איזו סדרה מצויירת שהיתה בה דמות מרכזת עם 3 שדיים. בדיוק כמו שחיפשת. האמת היא שכל הסדרה היא חיפשה גבר, ככה שחבל שאני לא זוכר להגיד לך את השם... • רוליג - שיחה 14:26, 2 באוקטובר 2009 (IST)
פיוצ'רמה, אבל היא היתה חייזרית. תומר א. - שיחה 16:17, 2 באוקטובר 2009 (IST)

גם לזמר ושחקן הקולנוע "מארק וולפברג" (מארקי מארק) מהסרט " יומן נעורים " יש 3 פיטמות . SHAHAR - שיחה 14:28, 2 באוקטובר 2009 (IST)

השפעות העישון על מיתרי הקול[עריכת קוד מקור]

כיצד העישון משפיע על מיתרי הקול ולמה והאם יש עוד חומר המסוגל להשפיע על מיתרי הקול באותה מידה? תודה, 77.127.212.53 16:21, 30 בספטמבר 2009 (IST)

תזאורוס[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר למצוא באינטרנט תזאורוס (אגרון?) חינמי למילים נרדפות בעברית? 89.138.207.1 18:44, 30 בספטמבר 2009 (IST)

אם יש לך חשבון ב"וואלה", בבילון מעניק לך שירותי חינם דרך תוכנת המייל. היכנס לחשבון המייל, עבור ל"מילון" והקלד את המילה בעברית הדרושה לך: יוצג לפניך ערך מילוני עברי מלא, כולל מילים נרדפות. אדם נבושיחה 20:30, 1 באוקטובר 2009 (IST)
וחוץ מזה, מעבד התמלילים מכיל נרדפון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:02, 2 באוקטובר 2009 (IST)
לא צריך לפתוח חשבון בוואלה. בראש העמוד יש תיבת טקסט ומעליה הלשוניות "אינטרנט" "תמונות" "מילון"... לחץ על הלשונית מילון, הקלד את המילה ולחץ "תרגם". 22:37, 5 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תאטרון צלליות[עריכת קוד מקור]

מי המציא וניסה ראשון את תאטרון הצלליות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי היה בן האדם הראשון ששר שירים?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:00, 2 באוקטובר 2009 (IST)

מבצע יונתן[עריכת קוד מקור]

מי צודק [6] על פי הערך זה 3 ביולי אבל בשיחה:ישראל הביא האנונימי קישור לאתר הכנסת בו נאמר שהיה זה ב-4 ביולי. איתי פ. - שיחה 22:40, 30 בספטמבר 2009 (IST)

זה היה בלילה שבין 3 ל-4 ביולי. חובבשירה - שיחה 11:47, 1 באוקטובר 2009 (IST)

בחירות לקונגרס של ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

קראתי שהבחירות לבית הנבחרים נעשות אחת לשנתיים. האם בכל המדינות הבחירות נעשות באותו זמן או שבכל מדינה בזמן שונה? אוריה בר-מאיר - שיחה 00:40, 1 באוקטובר 2009 (IST)

בכל המדינות באותו יום - יום שלישי הראשון בחודש נובמבר. ‏עמיחישיחה 01:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מה זה בדיוק "הלוחש לסוסים" ?[עריכת קוד מקור]

האם "הלוחש לסוסים" זה מאמן סוסים ...... אגב, אני שמעתי שיש גם " לוחש לכלבים ". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הלוחש לסוסים הינו שם של ספר מאת ניקולס אוונס Nicholas Evans שעובד והפך לסרט בכיכובו ובבימויו של רוברט רדפורד. עלילת הספר והסרט עוסקת במאלף סוסים מיתולוגי המכונה "הלוחש לסוסים" ובעזרתו בשיקומה של נערה ושל הסוס שלה לאחר שעברו תאונה קשה. ניתן להשתמש בכותרת הספר בהשאלה ככינוי לאדם המוצלח מאוד בתקשורת עם בע"ח למשל: הלוחש לכלבים. כמו כן באמת קיימת תוכנית טלוויזיה בשם הלוחש לכלבים כפרפרזה על שם הסרט, זוהי תוכנית דוקו - ריאליטי המציגה את סיזר מילאן, מאלף כלבים פופולרי בארה"ב ואת שיטות וחוויות האילוף שלו.81.218.8.169 11:39, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אז זאת אומרת שמדובר בסוג של מאלף בעלי חיים. אני חיפשתי את הערך הזה בויקיפדיה ולא מצאתי. SHAHAR - שיחה 22:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

במלים אחרות, מדובר באדם הניחן ביכולות קשב ותקשורת הגבוהות מן הממוצע עם הסוס (אם כי הסוס הוא רק דוגמא, לצורך העניין), בעיקר דרך שפת הגוף של הסוס, כולל מחוות גופניות מצדו (לאן מופנה המבט שלו, תנוחת אוזניו וכיוונן, בתור שתי דוגמאות), מיקום יחסי, מחוות קוליות ותזמונם, ועוד. 'לוחש' טוב, יודע לקרוא את השפה הזו, להבין את משמעותן של מחוות החיה, ויודע 'לדבר' בשפה דומה. הייתי כולל בקטגוריה זו גם צלמי טבע מסוימים, המתקרבים לטורפים כמו אריות, צבועים ואחרים, כמעט עד לטווח אפס, ביודעם מתי הדבר אפשרי ומתי 'לא רצוי' לקחת 'צ'אנס'. כך גם עם צלמי טבע ימיים. ללא יכולת כזו, סביר להניח שהם לא היו שורדים את מקצועם. סוג של אינטליגנציה. אגב, הסרט בשם זה פשוט מעולה: גם הצילומים יוצאים מהכלל, אבל במיוחד, משחק התפקיד משכנע וכריזמטי. בנצי - שיחה 14:06, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אותו הדבר גם לגבי " הלוחש לדולפינים " שיש בתוך גני חיות שהם מגדלים חיות של הים. SHAHAR - שיחה 22:37, 1 באוקטובר 2009 (IST)

בניין המתקרא בשם מרכז קופת חולים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע מדוע שם הבניין, "מרכז קופת חולים", אשר אכלס את הנהלת קופת חולים כללית, לא עבר עם דייריו, הנהלת הקופה, למשכנו החדש שנבנה בשנות ה-60(?) ברח' ארלוזורוב בת"א, כפי שמן הראוי היה. אחרי הכל, שם נקבע מקומו הקבוע של ה"מרכז", כלומר הנהלת הקופה, שברבות הזמנים הפכה לשירותי בריאות כללית. תודה פרקר - שיחה 09:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

השבתי על שאלתך זו בשיחה:מרכז קופת חולים. אמנון שביטשיחה 10:11, 4 באוקטובר 2009 (IST)

רימות[עריכת קוד מקור]

1. האם הרימות נוצרות מן הריקבון? 2. מה בדיוק הקשר לזבובים.? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נתחיל דווקא משאלה 2: רימות הן שלב הפגית בהתפתוחם של הזבובים (השלב שבין העובר לבוגר, כשעוד לא הגיע לבגרות מינית). בקשר לשאלה 1, התשובה היא במפורש לא. פרנצ'סקו רדי בדק זאת בניסויו המפורסם, ומסקנתו הייתה אחת - חי מוצאו מחי, ומכאן שרימות נוצרות מזבובים אחרים ולא מהריקבון עצמו. מנין בא הבלבול? זבובים נוטים להמשך לריקבון ולהטיל שם ביצים, וכך נוצרים זבובים חדשים. בעבר לא הבינו זאת, וכשראו שעל משהו רקוב מופיעות רימות שיערו שהן נוצרו מהריקבון. AMIRBL25 - שיחה 20:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)
שני דברים יש לי להוסיף לתשובה הנכונה של אמיר: א. יש ערך על רימה. ב. הבלבול נעוץ בעובדה שביצי הזבובים כה קטנות שפשוט לא הבחינו בהן. דניאל צבישיחה 20:28, י"ג בתשרי ה'תש"ע (1.10.09)
שתי הערות:
  • השאלה הבסיסית עקרונית בהרבה: האם תתכן בריאה ספונטנית, או שלא. לדוגמא, העולם ההלכתי עדיין ניזון מהויכוח הזה. עיון בספרות הלכתית שמרנית, יעלה כי מותר להרוג כינה בשבת, אבל פרעוש, לא.
  • מבחינה הסטורית, ביסוסן של קביעות מדעיות על תצפיות שיטתיות החל מאוחר יחסית, לפני כמה מאות שנים (ראה הערך על רדי, בתשובתו של המשיב הראשון). לפני כן, לא חשבו שמה שנראה הגיוני מבחינה אינטואיטיבית, הוא רק הנחה, שיש לבססה או להפריכה באמצעות כלים ניסויים או תצפיתיים שיטתיים, בטרם היותה קביעה, או בטרם תשלל. בנצי - שיחה 10:25, 2 באוקטובר 2009 (IST)