ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון115

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

צודרעייט/צידרעייט[עריכת קוד מקור]

אומרים על פעוט עייף ובוכה שהוא צידרעייט. מה משמעות המילה? אילן שמעוני - שיחה 22:31, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

באידיש צידרעייט זה משוגע, מטורלל. סול במול - שיחה 22:42, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
סול נכון, אבל כאשר אומרים את זה על פעוט עייף ובוכה, הכוונה היא, שהוא לא יודע מה שהוא רוצה, ובוכה מכל שטות, וחייב לפגוש מיטה בהקדם האפשרי. טיפוסי - שיחה 16:56, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

איך לתרגם את זה?[עריכת קוד מקור]

אני כותב ערך חדש ואני לא יודע איך לתרגם את המילים האלו:

תודה למי שעוזר. OreL.D - שיחה 22:39, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי תמצא יותר תשובות בדלפק הייעוץ הלשוני. בינתיים, כונדרוקרניאום הוא גֻּלְגֹּלֶת סְחוּסִית לפי אתר האקדמיה ללשון, אקסיאל סקלטון הוא "שלד צירי" אם אני לא טועה והאוניה היא אה"מ צ'לנג'ר. יוסישיחה 00:31, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
Dental formula היא "נוסחת שיניים". יואלפ - שיחה 07:32, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

2000 יהודים בצבא הסאסאני[עריכת קוד מקור]

קראתי מתישהו דבר-מה על התגייסות של 2000 יהודים לצבא האימפריה הסאסאנית במאה השביעית, לקראת איזו מלחמה של האימפריה. זה היה שנים מעטות לפני עליית האימפריה המוסלמית, לכן זה מעניין מאוד שעדיין התקיימה קהילה שמסוגלת להרשות לעצמה להתגייס לצבא. אני לא מצליח למצוא על זה מידע באינטרנט, אולי מישהו יודע משהו על הדבר הזה? 03:01, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא בקיא בתולדותיו של הצבא הסאסאני, אך זה נראה לי הגיוני מאוד. בימיה של האימפריה הסלווקית יהודים רבים שירתו בצבא הסלווקי אז אני לא רואה סיבה להניח שלא היו יהודים בצבא הסאסאני. אני לא חושב שיהיה מידע באינטרנט על דבר כזה. צריך לחפש בספרות מסודרת. גילגמש שיחה 05:17, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
ב"יהודים בימי רומא וביזנטיון" של מיכאל אבי-יונה מוזכר שעקב גזרות קיסרים ביזנטיים שביקשו לנצר את כל היהודים (בראשם הרקליוס), התעוררה תנועה לסיוע לפרסים, שנתפסו כאימפריה ידידותית. מדובר על סביבות שנת 614. ראה גם כיבוש ירושלים בידי הפרסים, מרד הרקליוס וספר זרובבל, ספר עתיק העוסק בתקופה זו. Ranbar - שיחה 07:30, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
אני חושב שנותרו חיילים יהודים שהתגוררו במושבות צבאיות בתקופה ההלניסטית. אין סיבה שהפרתים ואחריהם הסאסאנים לא ישתמשו בהם. גילגמש שיחה 07:37, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
מצאתי את התשובה. קראתי את זה בספרו של בנימין נתניהו, "מקום תחת השמש". מה שכתוב שם הוא שהיהודים הקימו צבא כדי לסייע לאימפריה הסאסאנית בשנת 614 ושהם תרמו יותר מעשרים אלף לוחמים רק במצור על צור. המקור שהוא רושם לזה הוא ספרו של שמואל כץ, אדמת מריבה. מה שהוא לא מציין זה שאחר כך הפרסים ויתרו על הרעיון לכבוש את ארץ ישראל והביזנטים המשיכו לשלוט והמשיכו להתנכל ליהודים. בכל מקרה נתניהו כותב את זה כדי להפריך את הנטייה לחשוב שהיהודים נעלמו מהארץ כבר לפני הכיבוש המוסלמי. 02:59, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
20,000 נראה לי מספר מוגזם ביותר, אך הרעיון בכללותו נשמע אמין מאוד. גילגמש שיחה 09:19, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

Barrage balloon[עריכת קוד מקור]

מהו השם העברי הנכון (ראו ערך בלון ברג'ה ודף השיחה) Ranil - שיחה 11:10, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב שיש שם עברי מקובל. בלון נ"מ נראה לי תרגום סביר. אילן שמעוני - שיחה 12:17, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
אני מסכים עם אילן. גילגמש שיחה 13:07, 2 באוגוסט 2010 (IDT)
הוספתי את דעתי בדף השיחה.כ.אלון - שיחה 20:33, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

איך קוראים לסרט?[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, איך קוראים לסרט שעלילתו היא מעיין ריאליטי שבו משחקים עשרה נדונים למוות על אי בודד כאשר המנצח מקבל את חירותו. אם ידרשו עוד פרטים אתן... נהג מרכבה2 - שיחה 00:13, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אני חושב שמדובר בזה: en:Ten Little Indians (1965 film). גילגמש שיחה 09:23, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

לא זה לא. מדובר בסרט חדש ביקורת על תוכניות המציאות והוא סרט חדש. תודה! עוד מישהו... נהג מרכבה2 - שיחה 09:44, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אם כך, צריך פרטים נוספים כי הסרט שהצבעתי עליו מתבסס על ספר של אגתה קריסטי. אני מניח שגם תכנית הריאליטי מתבססת על זה. גילגמש שיחה 09:46, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

זוהי אינה תוכנית ריאליטי. זהו סרט. סרט המבקר את תוכניות הריאליטי. איש תקשורת עשיר וחסר לב אוסף מכל העולם עשרה נידונים למוות שמוצנחים על אי בודד למשחק של חיים ומוות כשהמנצח מקבל את חירותו. נהג מרכבה2 - שיחה 09:58, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

או קיי. האם איש התקשורת הזה צופה בנידונים למוות נלחמים האחד בשני? כמו כן, האם תוכל להזכר באחד השחקנים אולי? גילגמש שיחה 10:00, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

כן. אחד השחקנים הוא מה WWE... סוכן של אחת מרשויות הביון שנדון למוות באחת ממדינות מרכז אמריקה נהג מרכבה2 - שיחה 10:12, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

האם השחקן הוא האדם הזה: en:Dwayne Johnson? גילגמש שיחה 10:16, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

לא. עיניים כחולות זקן בהיר קרחת. יש לו בת זוג בסרט שצופה בזה בארצות הברית. יש שם שחקן בריטי, גם בהמה שגם היה סוכן, אלא שהוא הושחת נפשית והוא משתף פעןלה עם שחקן סיני בסרט. נהג מרכבה2 - שיחה 10:22, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

מצאתי. השחקן הוא סטיבן ויליאמס והסרט הוא The Condemned, אין לו ערך בעברית. נהג מרכבה2 - שיחה 10:37, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

קוטר פי חבית עתיקה מהתקופה הרומית-ביזנטית בארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

אני זקוק בדחיפות למידע על קוטר פי חבית (לא הקוטר בחלק הרחב, אלא בקצה העליון) עתיקה בתקופה הרומית- ביזנטית בא"י. אודה לך על כל מידע, ולו גם על טווח מסוים. עזר - שיחה 00:42, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

למיטב ידיעתי, הרומים לא השתמשו בחביות אלא באמפורות. הייתשלהדוס - שיחה 03:34, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא בטוח שלא השתמשו בחביות. אפשר לבדוק בויקי האנגלית לגבי תחילת השימוש בחביות. בכל אופן, גם אם השתמשו בחביות הרי שהכל נעשה בעבודת יד ולכן קשה לדבר על קוטר תקני כלשהו. גילגמש שיחה 09:21, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

גלולות למניעת הריון[עריכת קוד מקור]

כל כמה זמן אישה צריכה לקחת גלולה אחרי סקס, נגיד, קוימו יחסי מין, מה עכשיו?..

ואם היא לוקחת ברציפות אחריכן אפילו למשך שבוע ומפסיקה, עדיין יתכן הריון או שלא יתכן?,

שפע תודות לעונה.

"גלולת היום שאחרי", או בשמה השיווקי "פוסטינור" מיועדת ללקיחה במקרי חירום לאחר מין בלתי מוגן וניתן לקחת אותה במשך 72 השעות שלאחר המגע המיני. יחד עם זאת, היא אינה נחשבת לאמצעי מניעה שכן היא איננה מונעת העברה של מחלות מין ושימוש תדיר בה הוא מסוכן ועלול לגרום לבעיות הורמונליות. על גלולה למניעת היריון ניתן לקרוא בערך הרלוונטי. לשאלתך: במידה והאישה שוכחת לקחת את הגלולה בזמן, הדבר פוגע ביעילותה במניעת הריון. בברכה, אנדר-ויק • 04:22, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
גלולות בכלל אינן מונעות העברת מחלות מין, אך בכל זאת הן אמצעי מניעה. יואלפ - שיחה 07:39, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
פוסטינור איננה אמצעי מניעה. אנדר-ויק • 16:19, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

איפה נמצא הקקטוס?[עריכת קוד מקור]

איפה לדעתם צולמה התמונה הזו? זה בקולומביה איפשהו. אנדר-ויק • 05:23, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

בוליביה, איסלה דל פסקדו במרכז הסאלאר דה אויוניעודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 06:55, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
כל הכבוד! אנדר-ויק • 16:12, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

מהו חומר?[עריכת קוד מקור]

לפי ההגדרה חומר הוא כל דבר בעל נפח ומסה. מניסיון של לימודי כמיה, אני יכול להגיד שחומר הוא פרוטונים, ניטרונים ואלקטרונים. אבל מצד שני - קיים אנטי-חומר, שהוא בדיוק כמו חומר( כמעט זהה, שמעתי על אסימטריית CPT) רק עם מטען הפוך של חלקיקים. המטען לא שייך להגדרת החומר, כך שלמעשה - אנטי-חומר הוא סוג של חומר. ואם שוקעים עמוק יותר: נייטרינו וכל החלקיקים ה"החדשים"( שהתגלו ב50 השנים האחרונות) שלא מרכיבים את היסודות הכימיים מהטבלה המחזורית- הם למעשה מסוגים של "חומר"? 109.67.30.85 13:05, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

בוא ונבדיל בין שתי שאלות:
  1. מהו חומר?
  2. ממה מורכב החומר?
החומר מורכב מפרוטונים, ניטרונים ואלקטרונים, צירופיהם או חלקלקיהם (וזאת בהנחה שאתה מגדיר את חלקיו של הפרוטון כחומר). אבל השאלה ממה מורכב משהו אינה אותה שאלה כמו מה הוא אותו הדבר.
חוץ מזה, בוא וניזהר שכאנחנו מתחילים לדבר על החלקיקים המרכיבים את הפרוטון ועל מושגים כמו אנטי חומר כי ספק עד כמה אנחנו באמת מסוגלים להבין לעומק את המהות של משהו שכל כך רחוק מחיי היום יום שלנו.
הרשה לי לצעוד עוד צעד אל עבר מושג ההבנה עצמו. מה פירושו של המושג "להבין"? אחת התשובות המקובלות לשאלה מה היא הבנה היא: הבנה היא היכולת להסביר דבר מה בעזרת מושגים פשוטים. למשל להסביר את המבנה של כל מאה ומשהוא האטומים בעזרת המבנה של שלושה גופים (אלקטרון, פרוטון וניוטרון) או הרבה מהתכונות של אטומים אלה בעזרת תכונותיהם של שלושת הגופים הנל. להסביר מאה ומשהו דברים בעזרת שלושה דברים זה מעיד על הבנה. האם רמת הידע הפיזיקלי והכימי שלך היא כזו שאתה נדרש או יכול להבין טוב יותר את מבנה החומר בעזרת הבנתם של החלקיקים הבסיסיים יותר משלושת הגופים האלה? עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 15:57, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הידע שלי הוא רמת תיכון לצערי, אך הדבר ישתנה בקרוב. לא ענית לגבי מהות השאלה( כי כנראה אני לא ניסחתי את עצמי בצורה נורמלית. השאלה שלי היא האם ניתן להגדיר ישויות פיזיקליות שהם לא פרוטונים, אלקטרונים וניטרונים במושג "חומר"? האם ניתן להגיד את החלקיקים עצמם במילה "חומר"? 109.67.30.85 16:28, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

השאלה מה ההגדרה לחומר. האם רק דבר שיש לו נפח ומסה הוא "חומר". נראה שאתה מתייחס ל"חלקיק". חלקיק הוא אכן דבר מה בעל מסה, אך יש "דברים" חסרי מסה - למשל פוטון הוא חסר מסה. לכן, אתה מסתבך בהגדרות של אנטי חומר וכו'. גילגמש שיחה 16:45, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
אולי כן ואולי לא. אם מקובל עליך שחומר הוא כל דבר בעל "נפח ומסה", אז השאלה הבאה שצריך לשאול היא האם ישנו חלקיק בסיסי יותר מאשר שלושת הנל שיש לו "נפח ומסה"? לחלקיקים הבסיסיים יותר, אם איני טועה, מסה. או שלפחות ניתן לראות באחד הגדלים שמהם משהו שווה ערך למסה. השאלה היא האם יש להם נפח. לא יודע אם יש להם נפח. לא יודע גם אם ההגדרה של חומר ככל דבר בעל נפח ומסה היא ההגדרה המקובלת על הפיזיקאים.
מה שאני כן יודע הוא שאתה מנסה לאנוס את המושגים שאתה מכיר מחיי היום יום על מושגים שאינך נתקל בהם ביום יום וזה לא בהכרח לעניין. אם איני טועה, כשמדובר בחלקיקים בסיסיים יותר מאשר פרוטון, החלקיקים האלה הם ספק משהוא בעל מסה וספק גל ובסביבה היום יומית שלך אין שום דבר שהוא ספק משהו בעל מסה וספק גל. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 16:47, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
אם הנושא מעניין אותך, אתה יכול לפנות ללימודי פיזיקה ושם תכיר קצת יותר את המושגים האלה. גילגמש שיחה 16:50, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
אל דאגה. כבר נרשמתי ללמודים. 109.64.30.163 17:42, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

חומר אכן מאופיין בהיותו בעל מסה ותופס נפח במרחב. מבחינה פיזיקלית, החומר המוכר לנו מורכב מפרמיונים דוגמת הפרוטון והניוטרון (שמורכבים בעצמם מקווארקים) והלפטונים (אלקטרון, מיואון וטאו יחד עם הנייטרינים המלווים אותם). פרוטונים וחלקיקים דומים נקרא בריונים, ישנם גם חלקיקי חומר המורכב מזוגות קווארקים או קווארק ואנטי-קווארק ונקראים מזונים. אנטי-חומר הוא סוג של חומר, גם לו יש מסה ונפח, אך מטענו מנוגד. כאשר חומר ואנטי-חומר באים במגע הם מאיינים זה את זה ופולטים אנרגיה רבה בתהליך. למתעניינים אני ממליץ לקרוא את הערכים המקושרים כאן ולחפש בגוגל Particles Adventure - אתר המסביר את יסודות פיזיקת חלקיקים לכאלה שלא פיזיקאים מקצועיים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:04, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

רק כדי לפזר כמה אי-דיוקים, מה שנחשב כחלקיקים של חומר הם בדרך כלל הפרמיונים - לפטונים (אלקטרון, מואון, טאו והנייטרינים) וקווארקים, ולכולם יש מסה. לגבי נפח - אתה צריך להפריד בין חומר, שהוא בעל נפח, לחלקיקים היסודיים שמהם מורכב החומר, שאין להם נפח. לפרוטונים יש נפח כי הם לא חלקיקים יסודיים אלא מורכבים מקווארקים. לגבי אנטי-חומר - אם אתה רוצה אתה יכול להכליל אותו תחת ההגדרה הרחבה של "חומר". ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 17:26, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אם את האנטי-חומר אני יכול להציג בתור סוג של חומר, אז המסקנה המתבקשת היא שהחומר כפי שאנחנו מכירים מהטבלה המחזורית, הוא רק מקרה פרטי של קבוצה יותר גדולה של "חומרים"? אולי איפשהו ביקום ישנו מקום בו ניתן למצוא "חומר" שמורכב בחלקיקים שונים לגמרי? 109.64.30.163 17:42, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הטבלה המחזורית אכן מציגה רק את החומרים שידועים לנו, וישנם עוד הרבה יסודות שמייצרים בשנים האחרונות, או חוזים תיאורטית. אנטי-חומר הוא "חומר" רק אם אתה בוחר להרחיב את המושג. התשובה לשאלה האחרונה שלך - הימצאות של אנטי חומר יוצרת איון שפולט אנרגיה רבה שאנחנו יכולים לראות בטלסקופים. התצפיות שנעשו עד היום, עד למקומות הרחוקים ביותר שאפשר לראות, שוללות את ההשערה הזו. במלים אחרות, על פי תצפיות אין אזור של אנטי-חומר ביקום הנראה. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 17:49, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
עוד נקודה - אתה משתמש בידע שלך בכימיה כדי לנסות להבין דברים הרבה יותר יסודיים מכימיה, שנמצאים בתחום פיזיקת החלקיקים. יש הרבה סוגי "חומרים" שאינם עשויים מאטומים, למשל כוכב נייטרונים. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 17:52, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי כדאי לעדכן את הערך חומר בוויקי. גילגמש שיחה 17:55, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הדברים כתובים שם. זה נושא מורכב וכל החלקיקים מבלבלים את מי שנתקל בהם לראשונה, ואין מה לעשות בעניין. אחרי הקורס הראשון שלי בחלקיקים גם אני עוד התבלבלתי. אם נוסיף את הנושאים האזוטריים הללו (אנטי-חומר, כוכב נייטרונים) זה רק יבלבל את הקורא יותר לדעתי. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 18:01, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן, כפי שציין סטריסט, חלקיקי חומר הם בד"כ פרמיונים. עם זאת, יש לציין כי יש גם חומר בוזוני (ספין כולל שלם). לדוגמא אטומי הליום 4 שגרעינו מורכב משני פרוטונים ושני נויטרונים, כלומר, מספר זוגי של נוקלאונים בעלי ספין חצי, כך שהספין הכולל של גרעין זה הוא ספין שלם ולכן האטום של הליום-4 הוא בוזון. יש עוד כמה איזוטופים בטבע שהם בעלי ספין שלם ולכן הם בוזונים. אטומים כאלה, דוגמת אטום הרובידיום, יכולים בטמפרטורה מסוימת (אותה אפשר לחשב עבור כל כל מקרה ספציפי של אטום בוזוני בעזרת פיזיקה סטטיסטית) , הקרובה לטמפ' האפס המוחלט, לתפוס את אותה רמת האנרגיה, כלומר יוצרים התעבות בוזה-איינשטיין. אפשר להסתכל על צבר אטומים במצב ייחודי זה כמעין "אטום-על" (זכרונות נוסטלגיים מההרצאה שנתתי בנושא במסגרת הסמינריון (על-נוזליות) אליו הייתי רשום בתואר הראשון). בשונה מאטומים בוזוניים, אטומים פרמיוניים (שהם בעלי מספר אי זוגי של נוקלאונים) אינם יכולים לתפוס את אותה רמת אנרגיה (כשהספינים של שניהם באותו כיוון). מרקושיחה 18:32, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הערה: מה שטענו הוא לא שכל חומר הוא פרמיון, אלא שחומר מורכב מפרמיונים: קווארקים ולפטונים. כמו כן, לפי עיקרון האיסור של פאולי נובע ששני פרמיונים לא יכולים להימצא באותו מצב קוונטי, במשמעותו הרחבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:07, 3 באוגוסט 2010 (IDT)
אני יודע, הרחבתי עבור פרמיונים בכלל (כולל אטומים, שבחלקם מסתווגים ככאלה, והשאר הם בוזונים). ואתה צודק - מדויק יותר לדבר על איסור אכלוס של שני פרמיונים באותו המצב הקוונטי. כי הרי שני אלקטרונים בעלי אותו ספין יכולים לאכלס שני מצבים מנוונים שונים באותה רמת אנרגיה באטום, כך שלא דייקתי בניסוח במשפט האחרון שלי לעיל. מרקושיחה 19:51, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

יש מקום לחלק את השאלה שלך לשתיים: שאלה לגבי אנטי חומר, ושאלה לגבי "החלקיקים החדשים". אנטי חומר מתנהג בדיוק כמו חומר, והוא נקרא "אנטי-חומר" רק בגלל שכשהוא נפגש אם חומר רגיל מתרחשת אניהילציה. העולם היה יכול להיות בנוי מאנטי-חומר במקום מחומר רגיל, והוא היה נראה פחות או יותר אותו דבר בדיוק כמו העולם שלנו. ככל הידוע לי, אין למדע היום תשובה ברורה למה באמת העולם בנוי (ברובו) מחומר ולא מאנטי חומר. לגבי החלקיקים החדשים ברור שגם הם סוגים של חומר, אבל עבורם יש הסברים די ברורים למה הם לא חלק מהחומר הרגיל שהכימיה מטפלת בו. הניטרינו למשל לא מקיים כמעט שום אינטראקציה עם כל חומר אחר, ככה שכמעט ולא ניתן להבחין בו וכמעט ואין לו השפעה על העולם. חלקיקים חדשים אחרים הם חלקיקים מאוד לא יציבים שמתפרקים ספונטנית תוך זמן קצר מאוד (בדומה ליסודות הכבדים שמעבר לטבלה המחזורית). עם זאת, המדע עומד כיום במבוכה מול חידת החומר האפל שביחד עם האנרגיה האפלה מרכיב את רוב רובו של המסה ביקום. אני-ואתה מחוץ לחשבון 22:35, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

המממ.. טוב נראה לי שאלה אחרונה להיום: מה מיחד את החלקיקים שיוצרים את החומר, ומה יש לכל החלקיקים האחרים שמונע מהם להתגבש לחומר? האם זה שביקום הנצפה לא גילינו שום מקום המלא באנטי-חומר מהווה רעיה לכך שהוא לא באמת קיים? הרי היקום הנצפה הוא רק חלק קטן מכל היקום, ואף אחד לא הבטיח שהיקום אחיד. האם יש סיבה שחוץ מאנטי-חומר וחומר הרגיל( שאנחנו מכירים מהכימיה) לא יהיו עוד חלקיקים בעלי יכולת לבנות סוג של "אטומים"? האם לאנטי-חומר יש יכול כמו של חומר רגיל לבנות יסודות יותר כבדים( כמו אנטי-פחמן לדוגמה)? 109.64.30.163 23:35, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

ברגע ששאלת את השאלה הזאת עזבת את המדע. מדע עוסק בתצפיות. השערות על דברים שלעולם לא נוכל לראות על פי ההגדרה (מעבר ליקום הנראה) הן מדע בדיוני ולא מדע. אתה יכול להגיד בנקודה הזאת כל מה שאתה רוצה וזה יהיה "אפילו לא שגוי". לשאלה השניה: אנטי חומר יכול ליצור אנטי-אטומים בדיוק כמו חומר. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 11:40, 4 באוגוסט 2010 (IDT)
המממ. מחשבה מעניינת. אפשר להגיד שגם ההשארה בדבר קיומם של הטכיונים היא אפילו לא שגויה. כנראה לא הבנת את הנוסח של השאלה שלי. השאלה היתה האם זה שלא ראינו סוג אחר של "חומר" ביקום הנצפה מוכיח בצורה חד משמעית שהוא אכן לא קיים? והשאלה הנוספת היא האם יודע לנו משהו על החלקיקים האחרים שמונע מהם להתגבש לחומר? 109.64.30.163 16:27, 4 באוגוסט 2010 (IDT)
כנראה התכוונת לטכיון ולא לטכניון כי זה האחרון דווקא הוכיחו שקיים. הטכיונים הם השערה מדעית שלא נכנסת בקטגוריה הזו - אחד כי היא ניתנת לבדיקה ולכן לשלילה - כלומר ההשערה "נכונה" או "שגויה" ולא "אפילו לא שגויה", ובנוסף היא משמשת ככלי עזר בפיזיקה בלי קשר לנכונותה, בדרך לבחינה של תיאוריות חדשות בתורת החלקיקים.
הערה: אנא הימנע ממלים מעורפלות כמו 'סוג אחר של "חומר" ' כי לא ברור למה אתה מתכוון, ונראה לי שכבר היית צריך ללמוד מכל הכתוב למעלה מונחים מדויקים יותר. לדוגמה כבר אמרתי לך שסוגים אחרים של חומר קיימים בוודאות, כמו כוכב נייטרונים שהוא תופעה מרתקת וכדאי לך לקרוא (בעיקר באנגלית, כי בעברית קצר). אתייחס לשאלות הבאות שלך כאילו התכוונת לאנטי-חומר.
האם התצפיות שלנו שוללות קיום של אנטי-חומר? לא. כל מדידה וכל קבוע פיזיקלי הם בעלי שגיאה מסוימת, שמהווה חלק בלתי-נפרד מהגודל הנמדד. מן הניסויים שוללים כמויות גדולות של אנטי-חומר בוודאות, ובפחות וודאות שוללים כמויות יותר קטנות. מסיקים שביקום הנראה, בוודאות מאוד מאוד גבוהה אין גלקסיות שעשויות מאנטי חומר, בוודאות פחותה אין כוכבים או יש מעט מאוד כוכבים כאלו. בוודאות פחות גבוהה אין אזורים קטנים עם גז בין כוכבי שרובו אנטי-חומר. בנוסף ידוע בוודאות על חלקיקי אנטי חומר בודדים שנעים בחלל. מעבר ליקום הנראה, כפי שאמרתי, אין טעם לדבר, כי אין ולא תהיה אפשרות למדוד.
אם יש אזור של גז בין-כוכבי מאנטי-מימן אז כמו גז רגיל אם הוא צפוף מספיק הוא יהפוך לכוכב. קרא על יצירה של כוכבים בערך כוכב. מלבד התפרקויות רדיואקטיביות אין שום הבדל בין חומר לאנטי-חומר. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 19:02, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

מי ומי בעולם הרבני[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

צילמתי כל מיני תמונות בחתונת בנו של הרב הראשי. אתרום אותן לוויקישיתוף בשמחה, לו רק אדע כיצד לסווג אותן. עזרו לי בבקשה לקבוע לאיזה תמונות יש ערך אנציקלופדי, מי מצולם בהן ולאיזה קטגוריות לסווג אותן.

כרגע כל הזכויות שמורות על כל התמונות באלבום, רק כדי לשמור על צנעת הפרט של חוגגים תמימים שנקלטו בעדשת מצלמתי. אם מצאת שם תמונה אנציקלופדית בעליל, ניתנת לך בזאת הרשות להעלות אותה ישירות לוויקישיתוף תחת רישיון CC-BY-SA, כפי שכבר עשיתי עם תמונותיו של הרב חיים אדלר. ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תש"ע • 00:19, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

כדאי להעלות תמונות של האדמו"ר מספינקא דונולו, למשל זו. דרכיה דרכי נועם - שיחה 07:07, 4 באוגוסט 2010 (IDT)
בוצע, תודה! מי עוד? ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תש"ע • 13:07, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

האם ישנן נשים שנולדות בלי אפשרות לקבל מחזור אף פעם?[עריכת קוד מקור]

הבנתי שהמחזור הוא תהליך של הפרשת דם ורירית מן הנרתיק..

השאלה, מה גורם לזה לקרות?, והאם ישנן נשים שלא חוות תהליך זה?.

בברכה.

ראה הערך וסת. אנדר-ויק • 04:32, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

היי, לא מצאתי מידע כזה שם, תוכל להכווין אותי? תודה.

בסוף הקטע "השלב הלוטֶ‏אלי (השלב הצהוב)" - "רירית הרחם מופרשת דרך הנרתיק..." יואלפ - שיחה 07:52, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

כן אבל אני שואל, האם יש נשים שלא מקבלות רחם כלל בחיים, ואם כן, מה הסיבה לכך?. 4 Sep 2006 ... Now aged 36 I was diagnosed as been born without a womb -- this what was found in google.

כן, יש מקרים כאלה. למשל, יש בני אדם (נשים) שמבחינה חיצונית הן נשים לכל דבר, אך אין להן נרתיק וחצוצרות והן לא יכולות להיכנס להריון. יש מקרים חסרי תקנה, אך יש גם מקרים בהם הרפואה יכולה לעזור, לכן, למי שיש בעייה כזאת, מומלץ לפנות לרופא. בברכה. ליש - שיחה 14:00, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
הערה שאינה הטפה: כעיקרון, זכר הוא מי שמיצר תאי זרע ונקבה היא מי שמיצרת תאי ביצית. ההגדרה הזו היא מסוג ההגדרות בעלות הגבולות הברורים כמו ההגדרות הנהוגות בגיאומטריה. ברור לחלוטין שפרט עקר עם שחלות וביציות הוא ממין נקבה, גם אם חסר רחם, או חסרות חצוצרות. כמו כן, אנחנו מגדירים פרט עקר חסר ביציות או זרעים כנקבה או כזכר בהגדרה מסוג דמיון משפחתי. אצל בני אדם אנחנו עוברים בהדרגה להגדיר את המגדר בראש ובראשונה לפי תודעת הזהות המינית של הפרט.
אני מדגיש שהדברים נאמרים בלי טיפה של תרעומת או רצון להטיף, אלא כחלק משיחה טכנית לחלוטין. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 13:05, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

האם יש אנשים שהם חסרי מין לגמרי? כלומר גופם לא מכיל ביציות ורחם ולא מסוגל ליצר זרע ולא כולל צנרת חיצונית וסימני מין משניים לא קיימים אצלם בכלל? אני מניח שמדובר במוטציה מאוד נדירה, אבל שיכולה לקרות. 79.176.38.140 13:23, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

יש סדרה שלמה של לקויות בהתמינות האנטומית למינים. יש בין השאר, אנשים שקשה מאוד לקבוע בבדיקה גופנית חיצונית אם הם גברים או נשים. ברוב המקרים האלה מקובל כיום לשנות את האנטומיה בעזרת ניתוח כשאחד הגורמים המכריעים בהחלטה על מתן צורה נשית או גברית הוא שאיפותיו האישיות של המטופל. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 13:27, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

youtube channel[עריכת קוד מקור]

ראיתי שיש בלוגרים שמעלים מדי יום סרטונים בערוץ שלהם (ב YOUTUBE.COM) ויש להם מיליוני צופים מדי יום. האם הם מרוויחים מזה כסף$ ? תודה.

כן, אבל רק אחרי שאתה נרשם ומתקבל לתכנית הפארטנרים של יוטוב. התוכנית עובדת כך: אחרי שיש לך כמה עשרות ווידאו שכל אחד מהם קיבל יותר מ1000 צפיות, ויש לך כמה עשרות או אולי מאות רשומים (Subscribers)אתה יכול להתקבל לתכנית הפארטנרים. בהתחלה אתה מקבל כ33 אחוזים מהרווחים שיוטוב עושה על פרסומות בדף שבו הוידיאו שלך מוצג. אחרי זה הרווח עולה עם עליית הרשומים והצפיות. פארטנר חדש עם הסכם על 33 אחוז מהרווחים יקבל בערך 3300 דולרים אמריקנים על סרטון עם מיליון צפיות. לפי מה ששמעתי, האחוז הכי גדול שאפשר להגיע עליו הוא 66 אחוז מהרווחים. כלומר 6600 דולר לסרטון עם מיליון צפיות. כמובן שזה הכל קשור לכמה כסף יוטוב מקבל מכל צופה. זה נע בערך בין עשירית סנט ל חמישה סנטים, תלוי כמה פרסומות יש בדף הסרטון.Elmex8 - שיחה 03:46, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה@! (זה אומר ש raywilliamjohnson סוגר משכורת יפה מאוד בתור ילד... עידן חדש)

משלחת בקוריאה[עריכת קוד מקור]

שלום, אני חבר במשלחת מדעית של בני נוער בקוריאה, ומחר אנחנו מציגים ערב בינלאומי על ישראל. למשהו יש רעיון? מאוד יעזרו שאלות יפות בנושא ישראל כי אנחנו מכינים שאלות בנושא. לא מצאתי מקום יותר טוב להתייעץ בו. 147.46.212.32 18:16, 4 באוגוסט 2010 (IDT) תודה מראש.

נראה לי יעלו על זה שאתה מעתיק מויקי . תודה .
אתה יכול לשאול מדוע לישראלים יש מנטליות של רמאות וקומבינות? מדוע הם מחפשים קיצורי דרך כל הזמן? אני חושב שזה יכול להיות מעניין.
מעניין שדוקא המוכיח והמוקיע את "ההעתקות" לא הזדהה. שנאמר - הפוסל- במומו פוסל. לו לא היה מהמעתיקים,לא היה חושש מההעתקות, ועוד בשאלה לגיטימית ב"הכה את המומחה"... אילן שמעוני - שיחה 10:41, 6 באוגוסט 2010 (IDT)
תראה צחקתי קצת במשפט אחד , מה שקורה שפעם חסמו אותי , ומאז אני דינמי לא מזוהה . תודה

אינטרנט מתחת לים[עריכת קוד מקור]

אני מבין שהמידע באינטרנט עובר ממדינה למדינה דרך סיבים אופטיים מתחת לים (גילוי מפתיע!), אז איך זה שגורמים עויינים לא מנסים לגרום נזק. למשל, אם הסיב האופטי שמחובר לישראל עובר בים התיכון, למה שהאויבים (ויש אויבים) לא יזיקו לכבל? תודה. 195.168.109.60 23:30, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

לא מזמן באיזה עיתון כתבו על זה משהו. קודם כל החיבורים האלו משותפים למספר מדינות ופגיעה בהן תפגע בחיבורי האינטרנט של מדינות שכנות לישראל. שנית כל, הכבלים והמרכזיות שלהם בישראל נחשבים לנכסים אסטרטגים והאבטחה שלהם אמורה להיות בהתאם. אפשר למצוא תשתיות דומות שכבר פועלות זמן רב ואפשר לתהות לגביהן באותה מידה, למשל קצא"א. יוסישיחה 07:50, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
מעניין. אבל קצא"א נמצא באיזור שלנו. יש לנו יכולת להגן עליו, או לנסות להגן עליו. אבל הכבלים של האינטרנט נמצאים במים בינלאומיים. ועוד שאלה, תמיד חשבתי שהאינטרנט עובד על לוויינים. יכול להיות שפעם זה היה ככה? כי בויקי , בערך לויין, לא מצויין שמשתמשים בו לאינטרנט?
התשובה היא שיחסית קשה לאתר כבל תת ימי ולפגוע בו, כמו כן הכבל המתחבר לישראל מד נאוטילוס הוא כפול, כלומר יש צורך לפגוע בשני מקומות בו זמנית כדי לנתק אותו. אם שני הכבלים יפגעו אנחנו בבעיה אמיתית, כי לא תהיה אפשרות תקשורת לחו"ל במשך פרק זמן של לפחות שבוע. ההגנה היא על המתקנים בארץ, אין דרך להגן על כבלים תת ימיים, כשהם באורך של מאות ואלפי קילומטרים. הכבל 'שלנו' הוא ייחודי, ולא משותף למדינות שכנות (למעט קפריסין) מסיבות פוליטיות, וזה מונע את ההגנה המצופה בגלל שותפות. באופן דומה, בחצי האי סיני עוברת רשת נרחבת של כבלי תקשרות מאיזור הודו והמזרח הרחוק לאירופה, אך מסיבות פוליטיות ישראל איננה מחוברת אליה. נת- ה- - שיחה 15:00, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
לא כזה פשוט לפגוע בכבל כזה. לך תמצא את מיקומו ולך תרכוש צוללת היכולה להגיע לעומק כזה, העשוי להגיע לאלפי מטרים. מרקושיחה 15:15, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
מצד שני, כבר היה מקרה כזה לפני שנתיים קרוב לכאן en:2008 submarine cable disruption, שהותיר את מצרים מנותקת מאירופה. אומנם למצרים יש חיבור לשני כיוונים, כך שכל התקשורת המצרית לאירופה וארצות הברית עברה דרך המזרח הרחוק. לנו אין את הפריבלגיה הזאת אם קורה אירוע כזה, אנחנו מחוברים רק מצד אחד. נת- ה- - שיחה 16:21, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
קראתי את הערך "מד נאוטילוס" וראיתי שלבנון לא מחוברת מטעמים פוליטים (כי ישראל מוחברת, גנון!). אז איך מתקיים האינטרנט בלבנון? ולמשתמש "מרקו" , אני לא יכול לארגן צוללת, אך יש הרבה גורמים מאורגנים היטב שיכולים. תתפלא. 195.168.109.60 23:30, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
אף פעם לא השתתפתי או קראתי פרוטוקול של ישיבה אסטרטגית של ארגון טרור, אבל איכשהו נראה לי שביחסי עלות-תועלת, שישה-שבעה גראדים שמסיעים בגיפ' ויורים מהדיונות של סיני נותנים תמורה הרבה יותר גבוהה לפטרו-דולר מאשר צוללת ואמצעי גילוי של סיב אופטי תת-מימי. יוסישיחה 12:28, 6 באוגוסט 2010 (IDT)
במזרח הים התיכון ישנם כבלים נוספים, ראה בקטגוריה en:Category:Submarine communications cables in the Mediterranean Sea. יוסי, מבחינת יחסי ציבור גראדים > חיתוך כבלים, מבחינת נזק אמיתי, חיתוך כבלים >>>>>> גראדים. נת- ה- - שיחה 12:40, 6 באוגוסט 2010 (IDT)
זה לדעתי העניין, שטרור מכוון באופן מובהק ליחסי ציבור ודעת קהל. נזקים כלכליים ישירים שגורם טרור הם רק "בונוס" מבחינת מפעיל הטרור. יוסישיחה 09:23, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

למשתמש "יוסי" : אז אתה לא מודע לחשיבות של הכבלים האלה! בהנחה שהם מצליחים לגרום נזק לכבלים היחס שלך "עלות-תועלת" שווה את זה.195.168.109.60 23:41, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

יש לציין שלא מדובר באיזה חוט טלפון אלא בכבל בעל קוטר של למעלה ממטר (ראו חתך בערך כבל תת-ימי), המורכב משכבות רבות, חלקן עשויות רשת פלדה. כך שכדי לפגוע בו יש להפעיל אמצעים רבי עוצמה. הכבל גם מוסווה היטב על גבי הקרקעית ולא "תלוי" שם למטה. Ranbar - שיחה 18:49, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

האויבים שלנו לא מנתקים אותנו מהאינטרנט אלא את עצמם משום שהם מעריכים את יכולת הפגיעה של תכני האינטרנט יותר מאשר את התועלת שבתכנים אלה. מאותה סיבה הם כופים על נשותיהם ללכת בתוך שקי שינה ולא על נשותינו שלנו. חופש זו קללה עבורם. קללה שהם מאושרים ש-"רובצת" עלינו. לא אתפלא לגלות שצוות של צוללנים מה-HHI עוסק במחתרת דווקא בתיקון קשר האינטרנט שלנו. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:53, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

משבר הטילים בקובה[עריכת קוד מקור]

למה כל כך בטוחים בזה שמשבר קובה היה כישלון לברית המועצות? הרי נראה שברית המועצות יצאה מנצחת מכל כיוון. היא זאת שפתחה באיום, היא זאת שהכתיבה את התנאים ואת הקצב של העימות, היא זאת שקיבלה בסוף את ההחלטה לגבי ההספקה והיא קטפה את הפרסים:

  1. הבטחה לא לפלוש לקובה( כמו בכמה מקרים לפני).
  2. הורדת האיום של טילים מטורקיה.

אפשר כמובן לציין שהספינות האמריקאיות הצליחו לעצור את ניסיון החדירה בכוח מצד הרוסים, אבל לא נשכח שהספינות הרוסיות חצו את כל האוקיינוס האטלנטי בשביל להגיע לקו העימות. ניסיון לפתוח באש לעבר האמריקאים לא בא בחשבון, כך שזה לא הישג כזה מרשים לצד ארה"ב.

מצד שני, האמריקאים הצטיירו כלא מוכנים כלל לאיום והממשל נראה כנכנס לפניקה ומוכן להסכים לכל תנאי על מנת להסיר את האיום. אם הרוסים הצליחו להביא טילים דרך כל העולם לקובה מבלי שארה"ב תדע על זה, אז זה מצביע על כישלון של המודיעין האמריקאי ושל חוסר המוכנות שלה להגנה( האסטרטגיה שלהם בעיקר התמקדה במתקפה). כמובן שחשוב לציין לטובת ארה"ב שהם הצליחו לצאת מהמשבר מוספדים, אך מנעו מהמשבר להתפתח למלחמה של ממש. אז למה בכל זאת רואים את ברה"ם כמפסידה ואת ארה"ב כמנצחת? 79.176.26.141 21:15, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

למיטב הבנתי, ארה"ב מנעה מצב של הפרת מאזן האימה. טילים גרעיניים בקובה משמעותם היתה, בזמן ההוא, אפשרות של מכה גרעינית רוסית ללא אפשרות תגובה אמריקאית, למעט כוח מועט של מפציצים שהיו בפועל באוויר ברגע ההתקפה. בסופו של חשבון, קנדי הציב לרוסים קו אדום שעליו הוא לא מוכן להתפשר, גם במחיר של לוחמה, ובצעד זה ההסלמה הסובייטית של התגרויות חדלה. אתה יכול לאמר, אם אתה רוצה, שהנצחון היה לא של הרוסים ולא של האמריקאים, אלא של עקרון השלום, שבברור היה מוצב בסולם הערכים האמריקאי במקום גבוה יותר מזה הסובייטי. אילן שמעוני - שיחה 10:34, 6 באוגוסט 2010 (IDT)
אני מסכים עם האנונימי. גילגמש שיחה 10:37, 6 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא מבין למה אתה אומר שהאמריקאים רצו שלום יותר מאשר הרוסים. זה די סותר את המדיניות של ארה"ב במהלך המאה ה20. אני מניח שאתה לא רוצה דוגמאות של "הפצת הדמוקרטיה" בכוח בכל העולם ה"בלתי מפותח". ולא שלקומוניסטים היתה מדינות שלום שונה. ולתשובתך- אתה אומר שהרוסים רצו למשוך את מאזן הכוחות לכיוון שלהם על ידי הצבת איום ישיר על שטח ארה"ב וטוען בנוסף דבר שנוגד את העובדות :"..אפשרות של מכה גרעינית רוסית ללא אפשרות תגובה אמריקאית". אז זה בפירוש שקר - הטילים שהוצבו בטורקיה ( והורדו בעקבות המשבר בקובה) היו טילים שמטרתם היחידה לתת איום ישיר על שטח ברה"מ( לא צריך לציר מפה בשביל להראות את המרחק בין טורקיה לבין ברה"מ, נכון?). כך שאם מדמים את המלחמה הקרה למצב של שח-מט, אז התגובה הרוסית לאיום במט מצד האמריקאים גררה איום במט מצד הרוסים. והתוצאה הייתה הורדת איום הדדית+ התחייבות שלא לתקוף אזור מסוים(קובה) ע"י האמריקאים בלבד. ואל תשכח שהרוסים שהציבו את הטילים בקובה פחדו ממלחמה גרעינית לא פחות מאמריקאים. זה היה מהלך אסטרטגי לא רע, שהוביל לתוצאות טובות לצד הרוסים. אולי אם הם היו מצליחים לפתח את הטילים למצב מבצעי מבלי שאמריקאים היו עולים על זה, אז הם היו מקבלים יתרון עוד יותר גדול. 79.176.26.141 15:22, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

פינוי גופות קורבנות השואה[עריכת קוד מקור]

עובדים מהזונדרקומנדו של מבצע 1005, לצד מכונה לגריסת עצמות, במחנה ינובסקה

בין שלל השטויות שמצאתי באתר האירני להכחשת השואה, צויין שלפי הטענות של לא-מכישי שואה, חיילים נאצים פינו את גופות הקורבנות ללא הגנה מציקלון בה (ולכן היו אמורים למות בעצמם). איך בוצע פינוי הגופות? תודה, נו, טוב - שיחה 15:30, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר להתייחס לעצם קיומו של אתר כזה, אבל לא חייבים להתייחס ברצינות לטענות שמופיעות במקום כזה. ע"ע זונדרקומנדו. יוסישיחה 09:32, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

למה לאיראן כל כך איכפת מהשואה, היא בכלל לא השתתפה במלחמת העולם השנייה, מה היא בעצם מנסה להוכיח ולמי ולשם מה? Fade to Black - שיחה 13:36, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

שהקמת הישות הציונית תוך גזל אדמות פלסטין התבססה על שקר והונאה. Magisterשיחה 13:48, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
ומה הקשר בין איראן לבין אדמות פלסטין? Fade to Black - שיחה 20:08, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
תשובה נוספת: ראשית, הגופות פונו על ידי אסירים יהודים (שרובם הומתו בהמשך), הושלכו לבורות גדולים והועלו באש. ראה לדוגמה בצילום. שנית, גז "ציקלון B" הוא נדיף, ככל גז. דני. ‏Danny-w‏ 17:35, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

בעקבות המלצת יוסי, קראתי את הערכים זונדרקומנדו ומבצע 1005, ומסקרן אותי לדעת למה הסכימו הזונדרקומנדו להצטלם לצד מכונה לגריסת עצמות, שיכולה להעיד על מעשיהם. תודה, נו, טוב - שיחה 18:12, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

הצלם היה כנראה גרמני, כי רק להם היו מצלמות במקומות כאלה והמצולמים היו אסירים יהודים. למה שיהיה איכפת לגרמני אם היהודים מסכימים או לא לצילום? הרי גם עצמות המצולמים ודאי רוסקו בהמשך על ידי אסירים חדשים, כמקובל בבתי חרושת אלה למוות. בברכה. ליש - שיחה 18:25, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא בטוח שהמצולמים יהודים - הם לבושים בצורה מהודרת מדי. האם אפשרי שהם נאצים, שלפי הערכים זונדרקומנדו ומבצע 1005 עבדו, גם הם, בחלק מפעולות המבצע? ובכל אופן, למה שצלם גרמני יצלם תמונה כזו אם הוא רוצה לטשטש עקבות? תודה, נו, טוב - שיחה 21:53, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
הגרמנים היו עם מסודר מאוד, הם לבשו מדים אחידים - תביט בתמונה ותראה שהמצולמים לא. הממשל הנאצי החליט להסתיר את מעשיו, אך אין זה אומר שהוא הודיע על כך לכל חייל גרמני - הוא רק העביר הוראות: "תעשו כך" או "תעשו אחרת" והעושים לא ידעו מדוע. החיילים הגרמנים צילמו כדי שיהיו להם מזכרות, יש גם צילומים אוטנטיים של הוצאות להורג המוניות, התעללויות ועוד, צילומים שצילמו הגרמנים. התופעה אינה מיוחדת לגרמנים, גם חיילים אמריקאים בעירק צילמו התעללויות שלהם בשבויים. בברכה. ליש - שיחה 22:01, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

בדיקות הורמונאליות אצל הומוסקסואלים ולסביות[עריכת קוד מקור]

האם סביר להניח שרמות האסטרוגן אצל הומוסקסואליים נשיים מאד יהיו גבוהות יותר באופן טבעי מאשר אצל גבר גברי? ורמוב האנרוגן אצל לסביות גבריות יהיהו גבוהות משאר הנשים?

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא הייתי קופץ למסקנות כאלה בלי גיבוי מחקרי. חפש מחקר על הנושא בPubMed בהצלחה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:48, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
הגדרת אדם כ"נשי" או גברי" קשורה בדרך כלל להגדרות המגדר (עיין ערך), שהוא מושג תרבותי וחברתי. הגייז נמשכים לבן המין הזהה (ולא למין הנגדי) ורואים דווקא בהם פרטנר לחיים. קוראים לכך "נטיה מינית". אלא שלא מוכרת לי הוכחה לקשר בין הנטיה המינית לבין ריבוי או מיעוט אסטרוגן. (ומהיכרותי האישית עם כמה חברים טובים, נראה שהטסטוסטרון, האחראי על העוררות המינית אצל הגבר, קיים אצל גייז בדיוק כמו אצל סטרייטים... Face-smile.svg.) דני. ‏Danny-w‏ 17:46, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום דני, הבדלים פיזיו-מורפולוגיים בתנועת איברי גוף, ותזוזה כללית, תועדו אמפירית אצל הומוסקסואליים נשיים (כשונים מאצל הטרוסקסואליים), ואצל לסביות גבריות (כשונים מאצל סטרייטיות גרידא או לסביות נשיות).

אבל למה לעבוד קשה?,

http://www.youtube.com/watch?v=d5vrNYA_nik

צפייה מאירה ומהנה!

הסרטון הזה לא ממש עוסק בנטייה מינית, אלא יותר בתפקידי מגדר. נראה לי שלגבי גבריות ונשיות, ובכן, הומואים נשיים ולסביות גבריות תופשים יותר תשומת לב כי הם שונים ושונות מהנורמה המקובלת. אין הדבר אומר שכל הלהט"בים הם כאלה, וזה עניין אינדבידואלי. חסרים לנו הערך אוחצ'ה והערך בוצ'ה שמתייחסים אליהם, אבל כדאי לעיין בסטרייט אקטינג. אני מכיר לא מעט הומואים כה גבריים, שרמות האסטרוגןטסטוסטרון שלהם בטוח גבוהות משל הסטרייט הממוצע... כך שלא הייתי ממהר להכליל בנושא הזה. ולשאלתך: לא. לא סביר להניח. אנדר-ויק • 05:13, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

רחוב בתל אביב שנגמר בלנד[עריכת קוד מקור]

שלום, מישהו מכיר רחוב בתל אביב שנגמר בלנד (כמו משקל הולילנד)

תודה רבה

לרשותך עומד מדריך הרחובות של ת"א. אנדר-ויק • 05:23, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
בתל אביב: צבי פריגלנד, קהילת קליבלנד; בחיפה: הולנד, יעקב אורלנד, פינלנד; בירושלים: איסלנד, פינלנד; בבאר שבע: יעקב אורלנד; בראשון לציון: שדרות מרילנד; בנתניה: הולנד; ברעננה: אופסטרלנד. חזרתישיחה 22:10, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

בעניין זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

חבר שלי מוכר את תקליטים ודיסקים משומשים שנותרו אחרי מות הוריו.
האם מותר לו למכור את התקליטים או שהוא עובר על חוק זכויות יוצרים ?
ומה עם ספר משומש ? מותר למכור ?
אם התשובה היא חיובית, מסקרן אותי לדעת אם מותר למכור קובץ של שיר ישן.
בתודה
דניאל

בוודאי שמותר למכור ספר או דיסק ישן, יש לא מעט חנויות המתמחות בספרים משומשים. לגביי קובץ, אני משער שזה תלוי בתנאי השימוש. בברכה, איש המרק - שיחה 12:22, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

ממממני[עריכת קוד מקור]

בעקבות הידעת? של היום, נתקלתי במילה המוזרה 'ממממני' שבה 4 האותיות הראשונות הן האות מ, רציתי לדעת עד כמה התופעה שכיחה בעברית ואם היא קיימת גם בשפות זרות? (אות שמופיעה מספר פעמים רצוף בתחילת מילה) בתודה מראש, הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 10:41, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

יש כאן צירוף של שלושה פרמטרים: אות שימוש; תחילית של בניין פיעל בבינוני; פה"פ ועה"פ זהות – כאשר כולן אותה אות. לא יודע מהי השכיחות של דבר כזה, אבל זה מן הסתם לא שכיח במיוחד. וגם, הדעת נותנת שזה קיים (כמעט?) רק באבג'דים. אביעדוס • כ"ח באב ה'תש"ע, 12:12, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
יש בכלל עוד מילה כזאת בעברית/בכל שפה אחרת? (4 או אפילו אותיות) הציוני ✡ מחוץ לחשבון 17:13, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
אם רוצים אפשר את "וווו". לדוגמה:
"נמאס לי מהאידיוט הזה שהחליט לתקוע וו מול הדלת, מצדי הוא וּוווֹ יכולים ללכת לעזאזל!" ישרון - שיחה 18:10, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
במחשבה שנייה אני יכול להיות יותר נחמד: "אנא ממך, העבר לי את כובעו של אדון הופקינס, וכן את מפתחותיו וווו המונחים על הפסנתר." ישרון - שיחה 20:19, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
חזק!!! הציוני ✡ כי ציונות זו לא מילה גסהשיחה 21:22, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
נותר רק לתהות מהו אותו וו נייד שהניח האדון על הפסנתר. אמנון שביטשיחה 21:32, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
כן ככה רציתי- להשאיר את הקורא עם תהיות... ישרון - שיחה 22:09, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
אגב, לא היינו רחוקים מלייסד בעברית את ווווזלה, או-אז יכול היה מר הופקינס לקחת את מפתחותיו וּווּווּזלתו מעם הפסנתר. אמנון שביטשיחה 21:34, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
לגבי אנגלית, ראה en:English words with uncommon properties#Doubled, tripled, and quadrupled letters לא-יודע - שיחה 00:21, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

גוגל מוחק לי מה שאני כותב[עריכת קוד מקור]

כשאני לוחץ על "חיפוש בגוגל", גוגל (בגוגל כרום) מוחק לי מה שאני כותב ולא מחפש. רק אחרי שאני מקליד שוב ולוחץ מחדש על החיפוש הוא מסכים לחפש. יש למישהו הסבר ועיצה מה עושים?

אתה משתמש בחלון הכתובות של כרום לחיפוש או שאתה מחפש בהדף של גוגל? ילוד - שיחה 17:28, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
בדף.
זה קורה בדפדפנים אחרים? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:30, 8 באוגוסט 2010 (IDT)
לא.
נראה לי שהאקר שולח אליו את מילת החיפוש ? ? ? תודה .
מה זה?

איך מבדילים בין חומר לאנטי-חומר?[עריכת קוד מקור]

איך האסטרו-פיזיקה יודעת שהכוכב שאנחנו מתבוננים בו מורכב מחומר ולא מאנטי-חומר? למיטב הבנתי, האנטי-חומר הוא בול כמו חומר חוץ מהמטען של החלקיקים שלו( פוזיטרון במקום אלקטרון וכדו')? משמע הוא אמור לפלוט את אותם הפוטונים כמו חומר רגיל?

האם המטען המנוגד הוא זה שגורם לאינהלציה באלקטרון לפוזיטרון, או שאולי תכונה אחרת? אם מדובר אך ורק במטען, אז למה אנטי-מימן שניטרלי מבחינת מטען חשמלי לא ניתן לשמור בכלי עשוי מחומר רגיל?

ועוד שאלה קצת המתקרבת למדע בדיוני: האם מכמות אנרגיה גדולה מאוד הבאה בצורת פוטונים ניתן ליצר האדרונים כבדים? 109.65.6.230 16:52, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

השאלה האחרונה היא הקלה ביותר: כן, זה לא מדע בדיוני אלא מדע יומיומי במאיץ חלקיקים. לשאלה השנייה: זה לא רק המטען, זה תלוי באינטראקציות המותרות, המוגדרות לפי המודל הסטנדרטי. אבל לגבי אטום המימן, הוא נייטרלי אבל בתוכו מורכב מחלקיקים טעונים (אלקטרונים ופרוטונים) שהם יחד עם הפוזיטרונים והאנטי-פרוטונים שבאטום אנטי-מימן יעברו איון, ראה בערך הזה. השאלה הראשונה יותר מורכבת, תשובה על קצה המזלג: אפשר לדעת, לפי תכונות רבות. תגובות גרעיניות של חומר ואנטי-חומר אינן זהות. קרא בערך שבירת סימטריית CP. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 13:24, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
אגב, אנטי חלקיק הוא הפוך לאו דווקא במטען שלו (בניגוד למה שכתוב בערך כאן). כך למשל קיים אנטיניטרון (אנ') למרות שהניטרון הוא ניטרלי. אני-ואתה 13:37, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
אם אתה חושב שבערך יש טעות, כתוב את זה בערך. בכל אופן זו לא טעות, כי 0 הוא הנגדי לעצמו, ולכן המטען הפוך (באופן טריוויאלי) גם עבור חלקיק נייטרלי. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 14:59, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
הבעיה היא שעל פי הערך המטען ההפוך הוא מה שמגדיר את האנטי-חלקיק, בעוד זו רק תכונה שלו ולא ההגדרה. אני יודע מספיק כדי לומר שמה שכתוב זו לא ההגדרה הנכונה, אבל אני לא יודע מספיק כדי לומר מהי ההגדרה שכן נכונה. (בכלל, עקרונית אני בחופשת ויקי, והאמת היא שגם כשאני פעיל אני מתמקד בכתיבה בערכי הלכה ויהדות ולא בערכי פיזיקה, בעיקר בגלל חוסר ידע מספיק. אני מקווה שבעתיד אני אדע יותר.). אני-ואתה 15:51, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

אם ניתן ליצור חומר מפוטונים, אז איך הפוטונים "יודעים" להפוך לחומר ולא לאנטי-חומר? 109.65.5.121 17:27, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

הם בהחלט הופכים גם לאנטי-חומר. אני-ואתה 18:48, 9 באוגוסט 2010 (IDT)
המסקנה שלי היא שאם יש כוכב הליום-מימן שכל כולו עשוי מאנטי-חומר, אז לא נוכל להבדיל בינו לבין חומר. הרי האסימטריה היחידה שגילינו בין חומר לאנטי-חומר היא בכוח הרגעיני החלש. 79.178.18.61 10:39, 10 באוגוסט 2010 (IDT)
המסקנה שלך שגויה, כפי שכתבתי למעלה ומשום מה התעלמת. "רק" הכוח הגרעיני החלש עושה הרבה הבדל. וכוכב פולט לא רק קרינה אלקטרומגנטית אלא גם חלקיקים אחרים כמו נייטרינים שאפשר כעיקרון להבדיל בין החלקיק לאנטי חלקיק שלו. ויש עוד הבדלים ותופעות שאיתן אפשר להבדיל. גם המסה של חומר ואנטי חומר שונה (בניגוד לחלקיק ואנטי חלקיק יסודיים שהם זהים במסתם). ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 13:36, 10 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא בטוח בזה לגמרי, אבל נראה לי שאכן היה קשה להבחין בכוכב אנטי-חומר אם הוא היה מבודד, שאכן אין לו תכונות חריגות בולטות כל כך. אבל מה שנראה לי כן היינו מבחינים בו הוא האנהילציה של האבק הבין כוכבי עם הכוכב, שהיתה משחררת אנרגיה גבוהה באופן חריג, והכוכב היה מתכלה כולו תוך זמן קצר (לפחות במושגים אסטרונומיים). יכול להיות מעניין לחשב באיזה סדרי גודל של הספק מדובר, וכמה זמן היה הכוכב מחזיק מעמד. אני-ואתה 13:51, 10 באוגוסט 2010 (IDT)
האם לכוכב שכולו מורכב ממימן יש פליטת נייטרונים? האם הבדלי המסות בין כוכב אנטי-חומר עשוי מימן לבין כוכב "רגיל" זה דבר מדיד?
בו אני אחדד את השאלה - אם בעוד 20 שנה נפתח איזה לטלסקופ חדיש שיראה לנו כוכב רחוק מאוד - איך נוכל לדעת בוודאות שזהו כוכב שלא עשוי מאנטי-מימן? לא נראה לי שניתן לאתר את הטבע של אבק ליד כוכב מאוד מרוחק, ואני לא מאמין שחלקיקים כל כך כבדים כמו אנטי-נייטרונים יכולים לחצות מרחקים כה עצומים ושהמכשירים שלנו יאתרו אותם. איזה רעיה מוצקה תפריך את ההשערה שמדובר באנטי-כוכב?79.180.7.109 18:29, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

פילטר CYMG[עריכת קוד מקור]

הייתי שמח אם תוכלו להסביר לי למה פילטר RGGB יותר פופולרי מפילטר CYMG לחיישני מצלמות דיגיטליות? הרי פילטר CYMG קולט כמות כמעט כפולה של אור, האם יש לפילטר RGGB יתרון אחר? ילוד - שיחה 17:26, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב ש"פילטר RGGB יותר פופולרי מפילטר CYMG לחיישני מצלמות", אלא שאין שימוש בכלל ב-CYMG במצלמות. הסיבה היא שבניגוד ל-RGB שהם מקורות אור חיבוריים, הרי ציאן, מג'נטה וצהוב (הירוק לא שייך פה בכלל) הם צבעים חיסוריים, כלומר אלה פילטרים שבולעים אור, והם משמשים בדפוס. אי אפשר למדוד או ליצור בעזרתם את כל מרחב הצבע באמצעות הארה (כגון במסך מחשב), אלא משתמשים בהם לייצור צבע באמצעות בליעה. כדאי לקרוא את צבע ואת צבע יסוד. ‏odedee שיחה 02:59, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

מה עוצמת בדיקת חזה בCT?[עריכת קוד מקור]

עוצמת רנטגן נמדדת בזמן כפול מילי אמפר איך נמדדת בדיקת CT? מה העוצמה שלה ביחד לתמונה אחת של רנטגן בעוצמה סטנדרטית? (כמה העוצמה הסטנדרטית?)

באיזה עוצמה של חשפיה מתחילים לקבל כוויות או מרגישים את הקרינה?

כעקרון הגוף מרגיש קרינה החל מעוצמה הגדולה מ-0, אך אינך צריך לדאוג. גוף האדם מסוגל לעמוד בקרינה זו ובתנאי שאינך נחשף לצילומי CT בתדירות גבוהה. גילגמש שיחה 18:44, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

האם פוטון יוצר עיקום מרחב זמן[עריכת קוד מקור]

אם לפוטון אין מסה אז אין הוא יוצא עיקום המרחב זמן? 147.46.142.65 08:19, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

הוא כן יוצר עיקום כי יש לו צפיפות אנרגיה. משוואת איינשטיין מקשרת בין עיקום המרחב לטנזור צפיפות הארגיה והמסה. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 13:24, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

גוף אליפטי תלת מימדי?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#גוף אליפטי תלת מימדי?

אסוציאטיביות וקומוטטביות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#אסוציאטיביות וקומוטטביות

חמיצות מירבית בשמן זית[עריכת קוד מקור]

האם שמן זית בעל אחוז חמיצות מירבית נמוך יותר, הנחשב איכותי יותר, הוא גם בריא יותר? האם כתית מעולה בריא יותר מכתית? האם חומצות שומן חופשיות הן מזיקות? תודה. Gidip - שיחה 00:09, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי זה יעזור לך. מעט מן האורשיחה • ב' באלול ה'תש"ע • 15:09, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
עזר קצת. תודה. Gidip - שיחה 00:01, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

אנריגיה מוחלטת/יחסית[עריכת קוד מקור]

שאלה בפיזיקה. האם המונח "אנרגיה" הוא יחסי לצופה או מוחלט ליקום? בתיכון פגשתי נוסחאות לאנרגיה בסגנון של MV^2)/2) או MGH שכל אחת מהם תלויה בהגדרות ובצופה, ככה שאם מישהו אומר שהאנרגיה הקינטית של הגוף היא 59J, אז זאת רק המסקנה שלו ולא שלי. אולי מבחינתי האנרגיה הקינטית שלו היא 0 או 300J. כנ"ל לגבי גובה. ככה שהתייחסתי לאנרגיה ככלי מתמטי בלבד לצורכי חישוב, כי אם היא קיימת עבור אדם אחד ולא קיימת עבור אדם אחר - היא לא ישות פיזית.

ואז יש את איינשטיין עם ה MC^2 שלו שמוצאת את קשר הישר בין המסה לאנרגיה. והוא לא תלוי בצופה, שהרי מסת מנוחה ומהירות האור זה דברים מוחלטים. משמע יש אנרגיה שלא תלויה באף מערכת...

וזה די מתנגש עם החשיבה הקודמת שלפיה האנרגיה מוגדרת לפי המתבונן: אני יכול לבחור לבד מאיזה גובה להסתכל על כדור בשביל שהאנרגיה שלו תהיה שווה ל30J. אז השאלה: אנרגיה זה דבר מוחלט ואבסולוטי או שזה דבר שתלוי בהגדרות? 79.178.18.61 10:52, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

האנרגיה אכן יחסית לצופה, כמו שהמיקום והמהירות יחסיים לצופה. זה לא אומר שאין לה משמעות: היא נשמרת בכל המערכות (האינרציאליות) לפי:
אני עושה אינטגרל על החוק השני של ניוטון ומקבל:
למחובר הראשון קוראים שינוי באנרגיה קינטית ולמחובר השני שינוי באנרגיה פוטנציאלית (למשל mgh). כלומר, אנרגיה מכנית נשמרת כיישות פיזיקלית באופן שנובע ישירות מהגדרת הכוח בחוק השני של ניוטון, והיא נשמרת בכל התהליכים בכל אחת המהערכות. שים לב שהחלק הפיזיקלי במשמעות האנרגיה הוא השינוי בה ולא הערך הספציפי שלה, ולכן זה לא מזיק כלל שצריך להוסיף או להחסיר לה קבועים במעבר בין מערכות.
בקשר ל-, הכוונה ב-m למסה היחסותית ולא למסת המנוחה, דהיינו , אז כן יש תלות במהירות. לסיכום, אנרגיה זה דבר אמיתי שמקיים תכונת שימור, אך מה שחשוב בה הוא המידה שבה היא משתנה ולכן העובדה שנוספים או מוחסרים ממנה קבועים אינה מפחיתה בערכה. Keleti - שיחה 11:12, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

UV ומים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע מה קורה כאשר קרינת UV פוגעת במולקולת מים? מהם התוצרים? אשמח להפנייה לאתרים או למאמרים בהם תגובה זו מופיעה. תודה

המים שקופים לקרינת UV, ולכן הקרינה פשוט עוברת דרכם בלי ליצור תגובה. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 00:49, 11 באוגוסט 2010 (IDT)
האם, לדבריך, קרינת אולטרה סגול חודרת עד למצולות הים, מקום שהאור הנראה אינו מגיע אליו? ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 20:01, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

היום מצאתי תגובה. ע"פ המאמר Photoinitiated oxidation of geosmin and 2-methylisoborneol by irradiation with 254 nm and 185 nm UV light קרינה באורך גל של 190 ננומטר גורמת למולקולה להיות רדיקלית ולהתפרק לרדיקל OH ולאטום מימן

מי חמצן ואוזון[עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה

אני זקוקה לתגובה בין מי חמצן ואוזון. האם היא ידועה למי מבאי האתר? אשמח מאוד להפנייה לאתר או מאמר בהם התגובה רשומה.

אני לא בטוח, אבל לדעתי התוצר הוא Trioxidane. (אנ'). yanshoofשיחה • 17:58, 10 באוגוסט 2010 (IDT)
לפי ויקי האנגלית החומר נוצר בכמויות קטנות מאוד בתגובה הזו. יורם שורק - שיחה 10:04, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אני זקוקה להפנייה למאמר מדעי שאפשר לצטט ביביליוגרפיה שאומר שאין תגובה בין UV ומים. יש לך דבר כזה?

מה ז"א אין תגובה? UV זה סוג של קרינה אלקטרומגנטית. אין תגובה כימית בין קרינה למולקולה. יש רק אפשרות לשבור קשרים תוך מולקורליים או בין מולקולריים. גילגמש שיחה 19:50, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

זיהוי ייצור[עריכת קוד מקור]

צריך עזרה בזיהוי יצורים שמסתובבים אצלי בבית. נראה כמו נדל או רב רגליים אבל בלי רגליים, רק עם מחושים, באורך של כחצי ס"מ בצבע בג'. יכול להיות שמדובר במין של חשופית.

ממליץ שתחפש בקטגוריות בוויקיפדיה. אני מציע שתתחיל מקטגוריה:פרוקי רגליים MT0 - שיחה 19:01, 11 באוגוסט 2010 (IDT)


ימי "אבל" יהודיים[עריכת קוד מקור]

איזה עוד ימים כאלו יש חוץ מיום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, ט' באב ויום הזיכרון ליצחק רבין? Diva Satanica - שיחה 22:55, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

מהרשימה שלך, רק 9 באב הוא יום אבל יהודי, השאר הם ימי זיכרון ממלכתיים ישראליים. חסר לך צום גדליה, תענית אסתר, י"ז בתמוז מוטי - שיחה 23:14, 11 באוגוסט 2010 (IDT)
תענית אסתר אינה "יום אבל" אבל יש להוסיף לרשימה את עשרה בטבת המשמש גם כיום הקדיש הכללי. יורם שורק - שיחה 10:05, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
גם ימי/טקסי זיכרון ממלכתיים חסרים ברשימה הזו. רשימה חלקית:
  • כ"ט תשרי טקס אזכרה ממלכתי לרחבעם זאבי
  • י"ב חשוון טקס אזכרה ממלכתי ליצחק רבין
  • כ' חשוון טקס אזכרה ממלכתי לחיים ויצמן
  • ח' כסלו טקס אזכרה ממלכתי לדוד בן גוריון
  • כ"ג טבת טקס אזכרה ממלכתי למעפילי ספינת "אגוז"
  • ט' אדר טקס ממלכתי לציון יום שחרור אילת
  • י"א אדר טקס אזכרה ממלכתי ליוסף טרומפלדור
  • א' ניסן טקס אזכרה ממלכתי לנשיאי ישראל ולראשי ממשלותיה שהלכו לעולמם

yanshoofשיחה • 10:49, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא יודע אם זה מה שאתה מחפש, אבל כאן בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, יש רשימה ארוכה של תאריכים ש"ראוי להתענות בהם". משתמש:אני ואתה מחוץ לחשבון. 11:01, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

שימוש נאות בבטריה[עריכת קוד מקור]

יש לי חבר הטוען בתוקף שבמחשב נישא יש להשתמש בבטריה עד טיפת האלקטרונים האחרונה ורק אז לטעון אותה, כיוון שאם טוענים אותה כשהיא מגיעה ל-50%, נניח, היא "מתרגלת" לעבור על תפוקה מוקטנת. רק כיוון שאני מעריך מאד את האיש אני שואל אם הדבר נכון, כי על פניו הוא נשמע איוולת גמורה. האם הדבר נכון לכל סוגי הבטריות הנטענות? Ranbar - שיחה 01:17, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

הבעיה שהוא מתאר נקראת "אפקט הזיכרון". שמוליק - שיחה 10:11, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
from the german wiki-Heutige handelsübliche NiCd-Akkus zeigen keinen Memory-Effekt mehr
ועל פי הערך בויקי האנגלית היא לא רלוונטית לבטריות ליתיום, הנפוצות היום ברוב המחשבים הנישאים. אפשר לעיין פה לעצות שימושיות בענייני בטריות. בברכה, איש המרק - שיחה 15:00, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
הבעיה לא נפוצה בבטריות מודרניות. גילגמש שיחה 10:49, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה לגבי סגנונות אדריכליים[עריכת קוד מקור]

שלום . ראיתי מקדשים דתיים של דת הזורואסטריות ושל הדת הבהאית ורציתי לשאול אם הם נחשבים סגנונות אדריכלים בפני עצמם. פארוק - שיחה 11:50, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

ע"ע בית התפילה הבהאי. לדעתי הצנועה, למעט מספר מאפיינים קטנים, המבנים האלה מאד שונים זה מזה. ראה commons:Category:Bahá'í House of Worship. יוסישיחה 14:45, 12 באוגוסט 2010 (IDT)
בסדר, אבל מה לגבי המקדשים הזורואסטריים ? .... פארוק - שיחה 10:49, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

שרותי יעץ[עריכת קוד מקור]

אשמח לדעת אם יש בויקיפדיה ערך המכיל או מכיל מקור המכיל הגדרה כלשהי למונח בכותרת? נהג מרכבה2 - שיחה 12:54, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה ויקימילון. אנדר-ויק • 18:00, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

פתיחת קבצי WRL[עריכת קוד מקור]

כיצד פותחים/ מפעילים קובץ WRL ? קבלתי קובץ כזה להפעלה אך אינני מצליח לפתוח בתוכנות המותקנות אצלי

תודה

יכול להיות שהדפדפן שלך כבר מסוגל לפתוח אותם. נסה זאת לפני הצעד הבא: אם זה לא עזר נסה להתקין את קוסמופלייר: [1] אילן שמעוני - שיחה 14:14, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה הסבר בלינק

http://filext.com/file-extension/WRL

פו-איי - שיחה 16:47, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

הלאום האוקראיני[עריכת קוד מקור]

ממתי, פחות או יותר, קיים הלאום האוקראיני? האם מימי ברית המועצות, או האימפריה הפולנית, או אפילו מתקופה קדומה יותר?
אוריה בר-מאיר - שיחה 01:07, 13 באוגוסט 2010 (IDT) הצאריזם

ב-1876 אסרה ממשלת הצאר על השימוש בשפה האוקראינית בבתי-הספר ובדפוס. מרכז התנועה הלאומית עבר אז ללבוב, בירת גליציה. השלטונות האוסטריים התייחסו בסובלנות ...

www.shalif.com/anarchy/dgalim2.htm

אם אני יפתח חלון במטוס אני ישאב אחוצה?[עריכת קוד מקור]

זה לפחות מה שתמיד מראים בסרטים, האם זה קורה גם במציאות? הלחץ בחוץ גדול מהלח בפנים אז נשמע הגיוני שתיכנס רוח לתוך המטוס, ולא אחוצה. האם זה מה שיקרה?

למה אתה קובע שהלחץ בחוץ גדול יותר? בגבהים הלחץ נמוך יותר. yanshoofשיחה • 18:01, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
קודם כל, אומרים "אפתח" ולא "יפתח". והעיקר: בגובה רב הלחץ בחוץ נמוך מאד. בשל כך יש במטוסים מערכת שיוצרת בתוך המטוס לחץ גבוה, דומה ללחץ בגובה פני הים, לרווחת הנוסעים. אם יש אפילו חור קטן במטוס, תהיה השוואת לחצים, כלומר הלחץ בחוץ (שהוא נמוך מאד, כאמור) והלחץ בפנים ישאפו להשתוות. מכיוון שהלחץ בפנים גבוה, האוויר מבפנים יזרום החוצה במהירות רבה, וכל מה שבתוך המטוס יישאב החוצה. קלונימוס - שיחה 20:27, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
זה לא נכון. אם זה היה נכון, די היה בפגיעה קטנה יחסית של קליע במטוס כדי להרוס אותו. למעשה, מטוסים יכולים לספוג פגיעות רבות למדי לפני שהם נהרסים. אני לא חושב שההפרש הלחצים הוא כל כך גבוה. גילגמש שיחה 20:29, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
זה נכון בהחלט. מטוסי קרב יכולים לספוג פגיעות רבות, אבל המדובר בפגיעה בתאי הנוסעים במטוסי נוסעים. חור בתא הנוסעים לא יגרום להתרסקות המטוס, אבל עלול לגרום לנזקים קשים בתוך התא. ראה: לחץ אטמוספירי. קלונימוס - שיחה 20:32, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
מה ההבדל העקרוני בין מטוס נוסעים למטוס קרב? גילגמש שיחה 06:35, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
במטוס נוסעים יש תא נוסעים... האמת היא שגם פגיעה בתא הטייס של מטוס קרב עלולה לגרום לנזק דומה. יחד עם זאת, לטייס קרב יש הרבה יותר אמצעים להישרדות מאשר לנוסעים במטוס נוסעים. קלונימוס - שיחה 08:19, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
אבל שהמטוס טס, הוא חותך את האוויר, זה לא אמור להפעיל לחץ גדול עליו בדומה למה שקורה במכונית?
להיפך, הלחץ נמוך יותר. קלונימוס - שיחה 19:59, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

האם ניתן לשכפל דינוזאור מתרנגולת?[עריכת קוד מקור]

בתוכנית 60 minutes חוקר בעל שם עולמי הציג רעיון שכבר שמענו עליו מפארק היורה - להשתמש בDNA קדמון בשביל לשכפל דינוזאור. מה זה DNA קדמון והאם זה אפשרי?

DNA קדמון - DNA שמופק משרידים קדמונים (למשל מאובנים). האם זה אפשרי? בתיאוריה כן, רק צריך DNA פחות או יותר שלם, את הדרך לחקות את תנאי ההתפתחות של האורגניזם וכו'. במציאות - אל תבנו על זה בשנים הקרובות. יואלפ - שיחה 09:00, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה למומחים מתחום החשמל/הנדסת חשמל[עריכת קוד מקור]

האם הספקן הנקוב של יחידות יצור בתחנות כוח (זרם חילופין) נרשם ביחידות וולט-אמפר או וואט? תודה Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 21:06, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

יכולת הייצור הכוללת (הספק מקסימלי שהחברה מסוגלת לספק בכל רגע נתון) היא 10,860 מגהואט (נכון ל-2009). [1]from the hebrew wik-
תודה, לא זו היתה השאלה. ידוע לי מה כתוב בערכים השונים. לכן ביקשתי כותב עם התמחות בהנדסת חשמל. שוב תודה Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 16:12, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
וולט-אמפר הוא וואט. ראה: וולט הוא ואט חלקי אמפר. או לחילופין: הספק חשמלי שווה למתח כפול זרם. ‏Setresetשיחה 16:44, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
ראה שיחה:ואט בזרם חילופין מתייחסים להספק מדומה שנמדד ביחידות וולט-אמפר והספק יעיל הנמדד ביחידות ואט וזה ממש לא אותו הדבר Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 18:48, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
ההספק רשום בוואט אבל כל הזמן בודקים את הוולט-אמפר. פירוט: [2]
טוב, לאחר שראיתי שגם בחלק מהעלונים של חברת החשמל היה רשום מגה-ואט, שלחתי אליהם דוא"ל בעניין ולהלן תשובתו של מהנדס חשמל מהמח' הרלוונטית: "מוטי שלום רב. אכן ההספק הנקוב של יחידות הייצור מתואר ב- MVA (מגה-וולט-אמפר) אולם, אני יכול לשער שכותבי העלונים ביקשו שלא "לבלבל" את הציבור בהבחנה בין המושגים הספק מדומה והספק פעיל ולכן, היות והציבור מכיר את המושג וואט/מגה-וואט אזי פרסמו זאת במונחים של הספק פעיל. כמו כן יכול להיות גם שזו פשוט טעות של הכותבים".Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 13:36, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
האם תוכל לפרט באילו עלונים מדובר. תחנות כוח מצינות ביחידות של מגה-ואט את צריכת החשמל של הלקוחות כי זה ההספק החשמלי שמתבזבז בפועל. במסמך הבא רשום כושר הייצור של חברת החשמל במגה-ואט (בסביבות 11,000 מגה-ואט) וכושר השנאה במגה וולט-אמפר (בסביבות 14,000 מגה וולט-אמפר) [3].
הספק נקוב של יחידת ייצור בזרם חילופין הוא עניין אחד וצריכה היא עניין אחר. ראיתי בערך על תחנת הכוח רוטנברג קישורית לעלון שמפיקה יח' הדובר של חברת החשמל ושם מצויין כושר ייצור במגה-ואט. הגורם הנקרא כופל הספק (או מקדם הספק) איננו קבוע ותלוי באופי העומסים על יחידות הייצור. הצריכה ואופייה הם גורמים משתנים ולא קבועים. באופן עקרוני השאיפה היא שברשתות המתח הנמוך מקדם ההספק יהיה 0.92, ברשתות המתח הגבוה 0.9, והמתח העליון/מתח העל 0.87-0.88. לפיכך ציון הספקן הנקוב של יחידת ייצור ביחידות ואט איננו נכון מקצועית. יש לציין את הכושר הנקוב במו"א, דהיינו הגורם המכונה הספק מדומה (S). לעניין ה-11,000 הייתי מחליף את הביטוי כושר יצור בביטוי: יכולת אספקה וחלוקה.Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 18:29, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
אתה צודק אבל במסגרת המידע המועבר לציבור מרבית התחנות לא מציינות את כושר הייצור (כושר השנאה) במו"א, אלא את אותה יכולת אספקה במגה-ואט.
אין שום בעייה. אז שיתכבדו ויקראו למינוח בשמו הנכון, יכולת אספקה ולא כושר ייצור.Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 08:56, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

חברת החשמל ותחנות כוח יכולות לעשות מה שהן רוצות, אבל לא להגדיר מחדש את הפיזיקה. היחידות זהות, ולשם נוחות אולי מבדילים בין הספק מעשי להספק שמוגדר כמתח כפול זרם. כן, יש הספקים שונים, אבל כולם יכולים להיות וואט וגם וולט-אמפר. ‏Setresetשיחה 13:18, 17 באוגוסט 2010 (IDT).

אתה טועה ידידי, זה ממש לא נכון. בעולם הטכנולוגי העוסק בזרם חילופין, יש הבדל מהותי בין הספק מדומה להספק פעיל. חברות אנרגיה וגם לקוחות פרטיים נדרשים להוצאות כלכליות אם קטנות או גדולות מאד בכדי לשפר את הערך הנקרא מקדם הספק ובכך לשפר את יעילותן. בנושא גם נקבעו תקני איכות ואמות מידה המחייבות למשל לקוחות במתח גבוה לעמוד במקדם הספק 0.9. צריכת החשמל הנמדדת בואטים ואופייה כפי שמשתקף בגורם ההספק הם ערכים משתנים, אך יכולת הייצור הנקובה של יחידת יצור היא קבועה, מכונה הספק מדומה וננקבת בוולט אמפרים. ההבדל עשוי להיות מאד משמעותי. דוגמא להמשלה: ביום חם כהיום נניח שיחידות היצור יכולות לייצר 11,500 מגה-וולט-אמפר. אם אופי צריכת הצרכנים יכתיב מקדם הספק ברשת של 0.8 חברת החשמל תוכל לספק בפועל רק 9,200 מגה-ואט ואם יהיה 0.9 תוכל לספק 10,350 מגה-ואט וזה הבדל עצום. כמובן שזו רק דוגמא וננקטות הרבה מאד פעולות כולל התקנת סוללות קבלים בקרב לקוחות רלוונטיים והן על רשתות החשמל כדי לייצב את מקדם ההספק, אבל מדובר חד משמעית בשני מינוחים שונים.Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 16:05, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

זיהוי סרט[עריכת קוד מקור]

בסרט מופיעה סצינה בה מגיע פושע אל בית מבודד בו גרים גבר ואישתו המשועממת. הפושע והאישה מקיימים יחסי מין, שבעקבותיהם הבעל תולה עצמו.

האישה היא ג'ניפר טילי? yanshoofשיחה • 10:15, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
לא ידעתי מי האישה, אבל בדקתי את סרטיה בעקבות התגובה שלך ומצאתי את הסרט: The Getaway. תודה!
אין, אני כריש! yanshoofשיחה • 20:46, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

ספר החוקים[עריכת קוד מקור]

אין אצלנו ערך עצמאי עליו - חיפשתי דווקא איך הוא נקרא בשפות אחרות, ובעיקר באנגלית. יש שם רשמי מקובל? אלדדשיחה 22:29, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה רשומות. עידושיחה 01:59, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

פוליגרף[עריכת קוד מקור]

ניגד מישהו צריך לעבור בדיקת פוליגרף בשביל להתקבל לעבודה. ניד שאלו אותו שאלה "האם פעם גנבת?" והא עונה תשובה שלילית והפוליגרף מראה שהוא שיקר: האם מדובר בהוכחה של עברה? האם זאת יכולה להיות סיבה להגשת כתב אישום וכדו'? זאת רק שאלה לידע כללי. 79.176.47.254 22:48, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

לא. Rex - שיחה 01:38, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

זהה את המחוקים[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בסרטון הזה ביוטיוב, ורציתי לדעת אם מישהו מזהה, מעבר לבוש האב, גורבצ'וב ומרגרט תאצ'ר, את מי טוביה צפיר מחקה פה. אוריה בר-מאיר - שיחה 23:02, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

מובארק, דזמונד טוטו. שנילישיחה 23:06, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
הלמוט קוהל. אני חושב שהמחזר של תאצ'ר הוא פרנסואה מיטראן, אבל לא בטוח.אודי - שיחה 23:10, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
כן, זה גם אני חושב. שנילי, איפה אתה רואה פה את מובארכ, אני חייב לדעת. אז עכשיו נשאר רק זה ששר "הבירה באה ישר מבון". אוריה בר-מאיר - שיחה 23:11, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

יש לי בעיה ברמקול ואני לא שומע, אבל בעל החליפה האפורה והעניבה הוורדה מנוקדת נראה לפי העוויות הפנים מובארכ. שנילישיחה 23:14, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

הבנתי. אם היית שומע היית מבין שזה מישהו צרפתי. אוריה בר-מאיר - שיחה 23:29, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

למה שמות המדינות מסתיימות ב...יה?[עריכת קוד מקור]

בני שאל אותי היום, מדוע שמן של מדינות רבות מסתיים ב...יה? (בולגריה, גרמניה, רוסיה וכדו'). נשארתי חסר מענה. מי יעזור?אודי - שיחה 23:16, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

אני חושב שהסיבה היא העליות הראשונות שבאו מרחבי האימפריה הרוסית (בעיקר פולין של היום). ברוסית שמות המדינות מסתיימות ב"יה" כי מדינה היא נקבה ברוסית ו"יה" היא סיומת שמתאימה למין זה. זה מה שאני חושב. גילגמש שיחה 23:19, 13 באוגוסט 2010 (IDT)
בלטינית זו הייתה הסיומת המקובלת לשמות אזורים ומדינות - ia. אלדדשיחה 00:20, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
נראה לי שגם בלטינית זאת סיומת של מין נקבה. ואגב, לא כל המדינות הסתיימו באימפריה בIA, אם כי באמת הסיומת היא נפוצה למדי. גילגמש שיחה 00:23, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
כבר במקורות חז"ל יש את התוספות "יה" (או "יא") לשמות מדינות וארצות. אני הייתי נוטה לחפש השפעות יווניות (ואולי ארמיות?) Rex - שיחה 01:37, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
אכן שמות כמו גרממיא (גרמניה), אספמיא (ספרד - היספניה), מקדוניא וקנדיא (כרתים) מופיעים בגמרא. דב ט. - שיחה 20:24, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
לדעתי, הם מופיעים בגמרא כי הם מופיעים בלטינית. גילגמש שיחה 20:32, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
אני לא מכיר כמעט השפעה לטינית על מקורות חז"ל (משנה/תנאים), אם כבר אז יוונית, שהיתה לינגואה פרנקה בתקופה החשמונאית-רומית. Rex - שיחה 19:42, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה באתיקה רפואית: האם לפסיכיאטר מותר לדווח לרשויות על משתמש בסמים קלים?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#שאלה באתיקה רפואית: האם לפסיכיאטר מותר לדווח לרשויות על משתמש בסמים קלים?

מה הופך מוסד אקדמאי למוכר?[עריכת קוד מקור]

תודה.

תשובה חלקית: בישראל, ההמועצה להשכלה גבוהה. yanshoofשיחה • 12:26, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

האם ניתן להוציא תואר אקדמאי מבלי להגיע פיזית למוסד האקדמאי, נגיד בדרך של התכתבויות?[עריכת קוד מקור]

תודה.

כן, ראה את הערך האוניברסיטה הפתוחה, היא מוכרת כאוניברסיטה וגם התואר שלה מוכר. לא נדרשת נוכחות פיזית בשיעורים. ‏Setresetשיחה 13:48, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
לא מדויק לחלוטין. יש מספר קורסים מצומצם (בעיקר בתואר השני) שבהם כן נדרשת נוכחות בשיעורים. Shefshef : השיחה והחזון 15:42, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
תלוי בתואר ובואוניברסיטה, מהיכרות שלי, במדעים המדוייקים ובהנדסה (תואר ראשון), אין ברוב הקורסים נוכחות חובה, ובאלו שיש ניתן להתחמק ממנה עם חברים טובים, אבל יש מעבדות שבהן הנוכחות היא חובה. במדעים האחרים יש יותר הקפדה על נוכחות (כך אומרות השמועות). בכל מקרה, גם באוניברסיטה הפתוחה, צריך להגיע למבחנים. בברכה, איש המרק - שיחה 17:54, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
יש קורסים באו"פ (לא קורסי מעבדה) שבהם יש מפגשי חובה (בעיקר מעבדות ודברים מעשיים שונים). קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:56, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

נעליים בעלות סוליות גומי[עריכת קוד מקור]

ראיתי בטלוויזיה ששוטרים בד"כ נועלים נעליים בעלות סוליות גומי.

מה הסיבה לכך? 85.65.104.215 13:32, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

הם רוצים להיות שקטים. הייתשלהדוס - שיחה 19:42, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

מה עושה מתמטיקאי?[עריכת קוד מקור]

במה מסתכמת עבודתו של מתמטיקאי בעל תור שני-שלישי? אני מניח שעם תואר ראשון אי אפשר לעשות בערך כלום בשוק. אבל מה עושה דוקטור למתמטיקה? מן הסתם שהוא יכול ללמד אחרים, אבל הוא לא עשה את התואר בשביל זה... כמובן יש את המתמטיקאים שמפתחים תאוריות ומגלים דברים חדשים, אבל לא כל דר' הוא לבוצ'בסקי, פרמה או פרלמן... אז מה עושה מתמטיקאי מן המניין? 79.181.46.27 17:46, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

גם מתמטיקאי שהוא לא פלרמן מוכיח משפטים - פשוט "קלים" יותר. לדוגמה, אם ברצונך לצפות במאמרים האחרונים שפרסמו מתמטיקאים בתחום הטופולוגיה האלגברית (אני סתם זורק תחום מתמטי מתקדם), תוכל לראות זאת בקישור הזה. 85.64.171.226 17:53, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
וגם: עוסקים בפתרון אלגוריתמים במדעי המחשב. yanshoofשיחה • 17:56, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

ואיך מקבלים מזה כסף? אני מבין את הראש של מתמטיקאי שכסף זה לא הדבר החשוב בחיים, אבל כל אחד צריך לחיות ממשהו. ומשום מה פתרון אלגוריתמים והוכחת משפטים לא נראים לי כעסק מכלכל. 79.181.46.27 18:19, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

פתרון אלגורתמים בחברת הייטק יכול להיות מכניס. יש לי חבר עם תואר במתמטיקה, ועם ידע בתכנות הוא "עבד הייטק" שמכניס משכורת יפה. yanshoofשיחה • 18:56, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
ההנחה שלך היא שרק אנשים שאתה שמעת עליהם מפתחים את המתמטיקה. לא כך הדבר. הרבה מתמטיקאים מועסקים באוניברסיטאות, ותפקידם כמרצים (מה שכינית "ללמד אחרים") הוא חלק קטן ופחות חשוב ממכלול הפעילות שלהם. הם בעיקר, כפי שכתבת, מפתחים תאוריות ומגלים דברים חדשים. ‏Setresetשיחה 19:17, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
ראה מתמטיקה שימושית. מלבד הרחבת גבולותיה התיאורטיים של המתמטיקה, עיסוק שמתרחש בעיקר באוניברסיטאות, יש לידע מתמטי מתקדם שימוש בתחומים רבים, משדה ההנדסה והכלכלה. למשל, מתמטיקאים בוגרי אוניברסיטאות טובות בארה"ב היו מבוקשים מאד בשנים האחרונות בבתי ההשקעות בוול סטריט. דב ט. - שיחה 20:16, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

במתמטיקה נוצר מצב שנראה שרק "הגאונים"( כמו איזה טיילור, דקארט או ניוטון) מפתחים דברים שכולם יודעים עליהם. אולי הסטודנטים למתמטיקה שמעו על הוכחה של איזו נוסחה ע"י פרופסור ממשיגן, מהנדסים מדענים ורופאים-לא. האם המתמטיקה מתפתחת בעיקר על ידי אלמונים או על ידי בעלי השמות? 79.178.18.20 15:53, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

בחברת החשמל כ-20,000 עובדים. על כמה מהם שמעת? יש בארץ כ-125,000 מורים. כמה מהם אתה מכיר?
אבל לא תוכל לקבל תשובה משמעותית, בלי להבהיר מה משמעות המלים "מתפתחת" ו"בעיקר". אם "מתפתחת" הוא "מגיעה להישגים שאפשר לדווח עליהם בעיתונות הכללית", ו"מתמטיקאי בעל שם" הוא זה שעל הישגיו שומעים בעיתונות הכללית, תקבל תשובה די טאוטולוגית.
המתמטיקה מתפתחת כמארג רב-ממדי של מבנים וקשרים. בין המתמטיקאים יש "אדריכלי נוף" שרואים את התמונה הגדולה ומציעים גשרים או כיווני-על, יש ממציאים שמתכננים או בונים מכונות שיאיצו את העבודה באגפים שונים של הפרוייקט, יש קבלנים שמפעילים צוותים מתואמים, ויש אמנים שתופרים במיומנות נקודות קשות. יש כאלו שחוש הריח שלהם מוליך אותם לערוצים עשירים בממצאים, ויש כאלה שעלו על ערוץ כזה במקרה. יש כאלה שמבלים כל החיים בשכלול וצחצוח של פינה אחת, ויש כאלה ששותלים זרעים במהירות ועוברים הלאה. רוב המתמטיקאים שאני מכיר הם קצת מכל דבר. עוזי ו. - שיחה 20:22, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

יצירת היקום[עריכת קוד מקור]

האם יש תאוריות מדעיות ומודרניות המתחרות בתאוריית המפץ הגדול? מהם? 79.181.46.27 18:19, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

אין תיאוריות מתחרות, ואין מדענים מכובדים אשר טוענים שלא היה מפץ גדול, כי יש שתי ראיות חזקות מאוד לקיומו: התפשטות היקום וכן קרינת הרקע הקוסמית. יש ויכוח על הפרטים, ותיאוריות וניסויים חדשים כל הזמן על הפרטים הללו. ‏Setresetשיחה 19:21, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
לשם הדגשה, בריאתנות ותכנון תבוני אינן תיאוריות מדעיות ומודרניות, הן אפילו לא תיאוריות מדעיות. Keleti - שיחה 21:59, 14 באוגוסט 2010 (IDT)
עוד הדגשה, מספיק מדענים מודרנים, תמכו בגישת הבריאתנות, בהכרה מלאה. טיפוסי - שיחה 16:45, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
בריאתנות היא בכלל לא תורה מדעית כך שמדען מעצם הגדרתו לא יכול לתמוך בה. גילגמש שיחה 16:47, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
מדען מעצם הגדרתו, הוא גם בן אדם בעל דעות עצמאיות, ולכן הוא בהחלט יכול לתמוך בה, וכפי שציינתי ישנם רבים, רבים מאד אפילו, כאלו, יש צורך בדוגמאות? טיפוסי - שיחה 18:03, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
אמונה בסיפורים היא נטייה אנושית חזקה, ועל כן יש גם מדענים שאוחזים באמונה בבריאתנות. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 18:06, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
דבריך הם פרשנות יפה אולי, אך בשום אופן לא מדע. טיפוסי - שיחה 18:10, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה. רק לא זכרתי שאני מתיימר לדבר "מדע"; אני אומר דעות. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 18:16, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
וזה בסדר גמור, ויש שחולקים על דעותיך, וגם זה בסדר גמור. טיפוסי - שיחה 18:25, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
אין דבר בעולם שאינו בסדר גמור. את דבריי קודם, אגב, אפשר לנסח בצורה מדעית, הגם כללית למדי (שקל לפרוט, במידת הצורך): אמונה בסיפורים היא נטייה אנושית חזקה, כפי שהוכח בסדרת מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החברתית. על רקע זה, אמונתם של אנשים מרקעים תרבותיים מסוימים – ובהם מדענים – בסיפורים על אודות "בריאת העולם" היא תופעה לא מפליאה. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 18:50, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
ומנגד: כפי שהוכח במחקרים רבים אנשים משכילים דרכם באופן טבעי לדחות סיפורים לא שגרתיים, ובמיוחד כאשר הסיפור נושא בכנפיו מסר מחייב ומדריך לפעולה, אלא אם כן השתכנע האדם שהסיפור הוא אמיתי והמסר אכן מחייב, דבר זה מסביר את העובדה שמדענים ופילוסופים רבים, יהודים ושאינם יהודים קיבלו את אמיתות התורה מראשיתה בסיפור בריאת העולם ועד סופה, שכן אלה שוכנעו באמיתותה על ידי בחינת ההגיון של הדברים כמכלול וכפרטים. טיפוסי - שיחה 19:21, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלתי היתה אך ורק על תאוריות מדעיות. ואם מדענים רבים רוצים להאמין בבריאת העולם ב6 ימים- זה לא הופך את האמונה שלהם לתאוריה מדעית. 79.179.51.25 18:58, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

תשובה, המקבלים את סיפור בריאת העולם המופיע בתחילת התנ"ך, לא מקבלים את זה, מכיון שהם חקרו ובדקו בכלים מדעיים שזה נברא ביום זה וזה ביום זה, אלא משום שהם מאמינים ומשוכנעים שהתורה ניתנה לעם ישראל מאת בורא העולם, אשר הוא אמת ותורתו אמת, על השאלה איך הם השתכנעו שכך, התשובה ארוכה ומפורטת, ואין כאן המקום להאריך. טיפוסי - שיחה 19:32, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

יחידות מידה ׳טבעיות׳ בפיזיקה?[עריכת קוד מקור]

מדוע לא בונים שיטה אחרת ליחידות מידה פיזיקליות? גם mks וגם cgs שרירותיות, למיטב ידיעתי.

כמו שלדוגמא יש את הרדיאנים כערכים ׳טבעיים׳ למעלות, ללא מימד, מדוע אין יחידות מידה פיזיקליות טבעיות?

הרי ההגדרה של מטר שרירותית לחלוטין, ובעצם כנ״ל גם השניה והקולון. (הגיוני שמטען פרוטון&אלק׳ =1).

האם הסיבה היא היסטורית בלבד?

תודה.

ראה יחידות טבעיות. הסיבה להעדפת היחידות שבהן אנחנו משתמשים היא שהן מייצגות גדלים בסדר הגודל שבו אנחנו נתקלים בחיי היומיום. Keleti - שיחה 21:54, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה רבה! 19:59, 16 באוגוסט 2010 (IDT)~

איך נקראת " תורת הכתב " או " תורת הכתיבה " ?[עריכת קוד מקור]

רציתי לשאול איך נקראת בשפה מקצועית תורת הכתיבה. תודה רבה ! פארוק - שיחה 22:05, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

תורת הכתיבה יכולה להתייחס לכמה תחומים. גרפולוגיה או קליגרפיה מחד ותמלילנות מאידך נקראים בחלק מהמקרים בשם תורת הכתיבה ועל כן אנא היה יותר ספציפי בשאלתך במידה ולא זו הייתה כוונתך .תודה Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 09:16, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
אני שואל באופן כללי. אני ראיתי שלאחרונה נפתחו "בתי ספר לכתיבה" ורציתי לדעת איך נקראת הכתיבה בשם מקצועי, ואני מיתכוון לא רק ללימוד הכתב אלא גם "ספרות". פארוק - שיחה 09:38, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
תורת הספרות? יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:38, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
"תורת הספרות" - השאלה אם זה קשור גם לצורת הכתיבה ולכל שאר הנושאים שהם קשורים לנושא של הכתיבה כולל "קליגרפיה". פארוק - שיחה 14:35, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
כשלמדתי הוראה לפני קצת פחות מחצי יובל שנים היה קורס שנקרא כתיבה מקצועית והתייחס להעלאת נושא על הכתב, עריכתו, תמצותו כיו"ב. אולי זה? Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 13:32, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
אוקיי, השאלה היא האם יש לזה שם בשפה מקצועית. האם יש בכלל מקצוע שהוא מרכז בתוכו את כל הנושא של עולם הכתיבה ? ...פארוק - שיחה 14:35, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
בלועזית כמו בעברית ראה: (אנ') Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 14:39, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
קודם כל אני מאוד מאוכזב שהערך הזה לא מתורגם לעברית - דבר ראשון. ועוד במיוחד שאנחנו נקראים "עם הספר". דבר שני - האם זה אומר שאין לזה שם יחיד ? ... פארוק - שיחה 16:57, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
הייתי נשאר בשם כתיבה מקצועית. קח יוזמה ותרגם אותו לעברית. בחו"ל התואר נקרא:
Bachelor of Arts (BA): Professional Writing Degree, אנסה לברר באוניברסיטת תל אביב. בברכה Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 18:08, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
תוספת: כל הכבוד להם באוניברסיטת תל אביב הם זריזים. להלן התשובה: "לא קיימת תוכנית לימודים בנושא המבוקש. יתכן והחוג לספרות במסלול כתיבה יוצרת יכול לענות על דרישתך" [4]. בברכה, מוטיAssayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 18:45, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה רבה לך ! . אולי אתה יודע אם מלמדים את זה בעוד מקומות ? ... פארוק - שיחה 21:41, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
עשה את שעשיתי אני. כנס לאתרי אוניברסיטאות ומכללות ושלח להם דוא"ל. עכשיו עונת הרישום וכנראה שיענו לך תוך זמן קצר. Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 21:53, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה פארוק - שיחה 22:34, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

אדים עולים מהביוב[עריכת קוד מקור]

למה בניו יורק (בארה"ב) עולים אדים מהביוב? תודה.

תשובה: אדים עולים גם במקומות אחרים. העניין הוא שבשל הפרשי הטמפרטורה הם מתעבים וכך רואים אותם. בדיוק באותו אופן שביום קר מאד נושפים מהפה ורואים את הבל האדים היוצאים ממנו. Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 09:00, 15 באוגוסט 2010 (IDT).
בניו יורק ישנה מערכת קיטור עירונית שמשמשת בין השאר לחימום בניינים. ראה New York City steam system. בברכה, Keleti - שיחה 10:59, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
לא נראה לי שדבר כזה -> [סרטון] יכול לקרות מהפרשי טמפרטורה, זה בטח ממערכת קיטור עירונית. מוזר ומעניין...
אחרי בילוי בים, נזכרתי שיש גם תשתיות מים חמים וקיטור בניו-יורק, אבל הקדמתם אותי. אני מניח שזה גם העניין הנ"ל כולל נקודות ביקורת ואיזון/שחרור לחצים וגם הפרשי הטמפרטורה והסרטון מתאר פיצוץ שאירע בצינור הובלת קיטור ולא מצב העיניינים הרגיל Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט? • 13:26, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
חשבתי שזה קשור לרכבת התחתית... Ranbar - שיחה 12:27, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

גמל שלמה צהוב וגמל שלמה ירוק[עריכת קוד מקור]

האם הצבע מסמל הבדל בין זכר לנקבה או שפשוט יש כאלה בכל צבע ? מי-נהר - שיחה 04:08, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

לא מכיר גמשים צהובים אלא חומים או אפורים. לשאלתך, לכל מין טקסונומי יש צבע אופייני. בתוך אותו מין טקסונומי בדרך כלל הצבעים דומים בשני הזוויגים, בגמלי שלמה. כך שגמש ירוק שונה מגמש חום במין הטקסונומי ולא בהכרח בזוויג. Gidip - שיחה 12:38, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

מי היא אתי אלטמן?[עריכת קוד מקור]

מה הרקע שלה ומה הקשר שלה לחיות?

נדמה לי שהיא יו"R תנו לחיות לחיות או פונקציה משמעותית אחרת בארגון הזה. יוסישיחה 15:01, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

אוניברסיטה מהביט כלכלי[עריכת קוד מקור]

האם לאוניברסיטאות בארץ יש בעלים? כלומר אדם או קבוצת אנשים שיכולים להגיד "אוניברסיטת חיפה שייכת לי"? איך בכלל הולך הקטע הכלכלי באוניברסיטה? נגיד כל סטודנט שנרשם משלם 10 אלף שקל לשנה. האם מהכסף הזה משלמים שכר למרצים? או שהם מקבלים ממקור אחר? מאיזה כסף משלמים על כל המחקרים באוניברסיטה? נגיד בטכניון בפקולטה להנדסת מכונות פיתחו מכונה מחדשה שיכולה להרוויח מלא כסף- הם האם יכולים להתחיל לשווק אותה? ולמי ילך הכסף? 79.178.18.20 11:05, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

בארץ אין אוניברסיטאות פרטיות - האוניברסיטאות מאוגדות באופנים שונים, המבוססים על עמותות ללא כוונת רווח, תאגידים וחברות. תקציב האוניברסיטאות מבוסס על שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים, תמיכה ממשלתית, מענקי מחקר חיצוניים ותרומות. שכר הלימוד מכסה בערך 20% מהתקציב. לכל אוניברסיטה יש חברה מסחרית, המטפלת בזכויות והרווחים מן המכונה להדפסת כסף שהמציאו חברי הסגל; ברווחים ישתתפו הממציאים והאוניברסיטה. עוזי ו. - שיחה 11:17, 16 באוגוסט 2010 (IDT)
רגע, אז יש אגף כלכלי שבאמצעותו האוניברסיטה יכולה לקבל רווח כלכלי(ולא תקציב ממשלתי, תרומות וכספי סטודנטים)? נגיד איזה מחקר ביו-רפואי שהפטנט שלו יכול לתת איזה 30 מיליון שקלים - יביא הכנסה לאוניברסיטה? יש אגף שמתעסק במסחר וברווח של המוסד? אבל אם אוניברסיטה מוגדרת כמוסד ללא כוונת רווח, זה אומר שאסור להם לעשות קופה מההמצאות של הסגל?
ומי ממן את כל המחשבים, מכשירים, מעבודות, חומרים וכדו'? כי מדובר בכמויות ענק שעולים כמה מיליונים. האם הסגל מקבל שכר ממשרד החינוך או מהנהלת המוסד? 79.178.18.20 11:58, 16 באוגוסט 2010 (IDT)
עוד משהו: נגיד איזה פרופסור לפיזיקה או מתמטיקה מגלה דבר חדש- האם הזכויות על התאוריה/הוכחה/נוסחה האם של הממציא עצמו או של האוניברסיטה? 79.178.18.20 12:01, 16 באוגוסט 2010 (IDT)
למיטב ידיעתי, לכל אוניברסיטה יש חברה שתכליתה הפקת רווחים מפנטנטים ופיתוחים נושאי-רווח אחרים. ההכנסות מתחלקות בין החוקרים והמוסד; הייתי מצפה שגם למדינה יהיה בהן חלק. מוסד ללא כוונת רווח יכול להקים חברה כלכלית, המשלמת מסים ככל חברה כלכלית אחרת.
את הקמת המעבדות מממנת האוניברסיטה מתקציבה, במקרים רבים בשיתוף עם קרנות מחקר חיצוניות. החזקת המערכת האקדמית בישראל לא עולה "מליונים", אלא בערך חמישה מליארד שקלים בשנה, לאחר סדרת קיצוצים ארוכה (באוצר חוסכים, כדי שיהיה כסף לפרוייקטים מיוחדים להחזרת מוחות; הייתי מציע גם לחסוך בהפעלת רמזורים, כדי שיהיה כסף לאשפוז נפגעים בתאונות דרכים). כדי להבטיח את החופש האקדמי של המוסדות, הוקמה חציצה ביניהם לבין משרדי הממשלה בדמות הוועדה לתכנון ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה. בסופו של דבר המרצים מקבלים את המשכורת ישירות מן המוסד, ולא ממשרד החינוך.
על תאוריה, הוכחה או נוסחה אי אפשר להוציא פטנט, וגם הבורסה להוכחות אינה מניבה תשואות יוצאות דופן. אם אפשר לתרגם את המחקר לפטנט או מוצר נושא רווחים, הם מתחלקים כאמור בין הממציא, המוסד והגופים המממנים. עוזי ו. - שיחה 15:21, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

מישהו יודע מתי קם אתר "אישים" ?, תודה מראש[עריכת קוד מקור]

ראה כאן. אנדר-ויק • 14:51, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

מתי תרנגולים הולכים לישון, וגם: תמונות של השקיעה[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יכול לומר לי ממקור מוסמך או מידע אישי, מתי התרנגולים הולכים לישון? בשקיעה? בצאת הכוכבים? ושאלה נוספת, שקשורה באופן עקיף: איפה אני יכול למצוא תמונות של השקיעה-דמדומים, דקה אחרי דקה (סרטון זה גם טוב), המקיפות את האופק כולו? תודה, הללשיחה • ז' באלול ה'תש"ע • 21:17, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי כבר ראית, אבל בספר (המצוין) "הזמנים בהלכה" יש תרשימים של הצבעים בזמנים שונים במשך השקיעה בשני צידי הרקיע. זה בכרך השני כשהוא מדבר על "פני מזרח" (תחפש באינדקס). אגב, יש לי חידוש גדול בכל הנושא של בין השמשות (הרבה יותר מחודש מהחידוש של הרב טל), אם תשלח לי מייל אשלח לך מאמר. אני-ואתהשיחה 00:13, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
לא מתחייב לגבי תרנגולים דווקא, אבל מנסיוני עם ציפורים אחרות, הן הולכות לישון עם אור אחרון, בערך 30-40 דקות אחרי השקיעה. יואלפ - שיחה 08:03, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה רבה לשניכם! עוד מישהו יכול לעזור מעבר לאמור לעיל? הללשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 19:52, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

צו הרוקחים[עריכת קוד מקור]

אין בויקיפדיה ערך על צו הרוקחים. כמו שהבנתי, מדובר ברשימה הדומה לרשימת הסמים המסוכנים, אבל לגבי חומרים רפואיים שעלולים להיות מזיקים( כמו כל מיני חומרי הרדמה חזקים, תרופות שדורשות מרשם, ובקיצור "סמים רפואיים"). השאלה היא א) האם יש חפיפה בין הרשימות? כלומר סם שהוא גם בפקודת הסמים מסוכנים וגם בצו הרוקחים? ב) האם החוק מגדיר שימוש לא רפואי בחומרים שבצו הרוקחים כעברה? 79.183.10.248 19:09, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

התנחלויות[עריכת קוד מקור]

האם חוק 20:80 תקף גם בהתנחלויות, כלומר האם 80% מתושבי ההתנחלויות מתגוררים ב-20% מההתנחלויות? ‏Gridge ۩ שיחה 22:39, 17 באוגוסט 2010 (IDT).

בוודאי. קח את תושבי מעלה אדומים, אריאל ועוד, ותשווה את זה לעשרות ההתנחלויות הבודדות שיכלו ביחד לאכלס שכונה אחת באלה. הללשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 07:18, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

זיהוי פרח[עריכת קוד מקור]

האם זה פרג?
ומה זה?
וזה?

לאחר ששיבצתי את הפרח הזה בערך פרג, החילותי להתלבט, משום שאין לו כתמים שחורים בבסיס עלי הכותרת. היש בוטניקאי בקהל? ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 22:53, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

זאת נורית אסיה מרובת עלי-כותרת. אוריה אורן - שיחה 22:56, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה על התשובה המהירה. בהמשך אעלה פרחים נוספים לזיהוי. ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 22:57, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
בכיף. כאן אני יכול לפספס אותם, אז תן הפנייה בדף השיחה. אוריה אורן - שיחה 23:04, 17 באוגוסט 2010 (IDT)
אז הנה צילום תקריב של עלי שיח מדהימים שצילמתי בחורף ברמת הגולן. אני מקווה שתזהה את השיח / העץ. ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 00:13, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
הוספתי צילום נוסף של פרח מרמת הגולן. ברי"אשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 00:19, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
הראשון כנראה נזמית לבנה. השני מין של עכנאי. Gidip - שיחה 14:48, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
זה לא נזמית לבנה. זה עץ ולא שיח עשבוני. ברי"אשיחה • ט' באלול ה'תש"ע • 21:51, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
איפה הצמח צולם? אולי אחד מהזנים של קוליאוס (בעברית: נדנונית) אמנם לא עץ, אלא עשבוני או שיח קטן, המשמש לנוי בארץ. אוריה אורן - שיחה 21:56, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
השלישי- כנראה עכנאי נאה, איפה צולם? אוריה אורן - שיחה 21:52, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
שניהם צולמו בנחל זוויתן. ברי"אשיחה • ט' באלול ה'תש"ע • 21:58, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
אם כך, גידי צודק. זאת בוודאות נזמית לבנה, והזיכרון שלך בוגד בך- זהו צמח חד שנתי. השני- עכנאי נאה, משפחת הזיפניים אוריה אורן - שיחה 00:14, 19 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה רבה. ברי"אשיחה • ט' באלול ה'תש"ע • 13:49, 19 באוגוסט 2010 (IDT)

התפוח הגדול[עריכת קוד מקור]

מדוע קוראים לניו יורק גם התפוח הגדול? 212.235.91.66 00:42, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

כדאי לנסות בערך התפוח הגדול (אנ') בוויקיפדיה האנגלית. אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 10:28, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
תסתכל כאן במס' 14. יש שם תשובה. מעט מן האורשיחה • ח' באלול ה'תש"ע • 14:58, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

עזרו לזהות את הסמל[עריכת קוד מקור]

מי יודע מה המשמעות של הסמל בראש המצבה של אנדי וורהול? אנדר-ויק • 04:59, 18 באוגוסט 2010 (IDT)

זהו צלב פטריארכלי, סמל נוצרי דתי שאם אני לא טועה מזוהה עם הכנסייה הרוסית... • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 06:49, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
מזוהה כללית עם הנצרות המזרחית, שלאחד הפלגים שלה השתייך וורהול. Magisterשיחה 08:53, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
ר' צלב הפטריארך (אנ'). אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 10:33, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
רשמתי לפני לטיפול. • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 10:58, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
Face-smile.svg אביעדוס • ח' באלול ה'תש"ע, 11:21, 18 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה כל הכבוד! אנדר-ויק • 11:30, 18 באוגוסט 2010 (IDT)