ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון129

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

התארכות הזמן[עריכת קוד מקור]

איך הולך הרעיון של התארכות הזמן בתורת היחסות? אם אני מדדתי 5 שניות בין A לB ומערכת S' כלשהי נעה מהירות 0.3C ביחס אלי - כמה זמן הוא ימדוד בין A לB? אני יודע שיש נוסחה , אבל מה זה אומר- שהזמן שאני מודד הוא יותר מהזמן שמודד S' או פחות? 109.65.23.132 16:08, 19 בינואר 2011 (IST)

אני אסביר קצת יותר איפה הבעיה. נגיד צופה מכדור הארץ רואה שני מאורעות עם הפרש של 5 שניות בינהם ושואל את עצמו - באיזה הפרש רואה אותם צופה בחללית הנעה במהירות 0.3C. הוא מציב לנוסחה יוצא לו:

ואומר . נשמע די הגיוני, כי שעון במהירות מפגר ביחס לשעון במנוחה. אבל מצד שני, הנהג של החללית רואה את הצופה שלנו במהירות -0.3C. והוא יודע שהצופה מדד 5 שניות ושואל את עצמו- אז מה הפרש הזמנים שעבר אצלי? הוא מציב לאותה הנוסחה, אבל הפוך: שזה די הגיוני, כי אם הנהג של החללית יודע שהשעון של הצופה מבחוץ מפגר, אז "באמת" עבר יותר זמן ממה שמדד צופה מהיר. וזאת כבר סתירה. זה לא ששניהם מדדו זמנים שונים בין מאורעות (שזה די הגיני), אלא הם הגיעו לשתי תוצאות שונות של הזמן שנמדד במערכת החללית. וזה כנראה אומר שאני טעיתי איפשהו בחשיבה. 109.65.23.132 16:45, 19 בינואר 2011 (IST)

הפרדוקס שאתה מתאר דומה מאוד לפרדוקס התאומים (קרא את הערך). הפיתרון הוא ששתי המערכות צריכות לכייל שעונים ביחד ואז מערכת אחת מאיצה ביחס לשנייה כדי להגיע לתנועה במהירות v וזה שובר את הסימטריה בין שתי המערכות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:30, 19 בינואר 2011 (IST)
אני לא חושב שמדור בפרדוקס( ראיתי את הדמיון לפרדוקס התאומים), אלא בטעות שלי. כי אני חישבתי בשתי דרכים שונות את אתו הגודל והגעתי לתוצאות שונות- פעם הזמן בחללית ארוך מהזמן במעבדה ופעם הזמן בחללית קצר מהזמן במעבדה. וזאת סתירה שם ממש, ולא פרדוקס שניתן להסביר על ידי האצה. נגדיר קצת יותר חזק את השאלה: צופה בכדור הארץ ובחללית הנעה במקביל לכדור הארץ(מעבדה) מסנכרנים את שעוניהם ברגע t=t'=0. צופה מכדור הארץ רואה שני מאורעות עם הפרש של 5 שניות בינהם והשאלה - באיזה הפרש רואה אותם צופה בחללית הנעה במהירות 0.3C? אני בחישוב למעלה השתמשתי באותה הנוסחה בשתי הצבות שונות. השאלה היא איזו מהם שגויה( כי לא יתכן ששתיהן נכונות)? 109.65.23.132 20:57, 19 בינואר 2011 (IST)
אם המאורעות מתרחשים בכדור הארץ, הזמן העצמי שלהם הוא 5 שניות. מאחר שבמערכת נעה הזמן מתארך, יש להציב בנוסחה את הפרמטר . מאחר ש- תקבל שהזמן יתארך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:02, 19 בינואר 2011 (IST)
כלומר עם אני מדדתי 5 שניות בין 2 מאורעות בכדור הארץ( כן, שכחתי לציין) אז כל יתר הצופים ימדדו זמן ארוך או שווה לשלי, נכון? אבל עוד הפעם נשארת השאלה- אם צופה בחללית נע ב0.3C עבורי, אז אני נע במינוס 0.3C עבורו. וכמובן אין שום מערכת "נכונה יותר". ואם לצופה בחללית נודע שאני מדדתי הפרש של 5 שניות- הוא יגיד שהשעון שלי מפגר ובזמן שבמערכת שלי עבור 5 שניות, במערכת שלו עברו 4.77 שניות. מה לא בסדר? למה השיטה השניה היא לא נכונה? 109.65.23.132 21:21, 19 בינואר 2011 (IST)
הערך זמן עצמי אמור לענות על שאלותיך. במידה מסוימת, יש מערכת "מועדפת", במובן שבה נמדד הזמן הקצר ביותר, וזו המערכת בה האירועים מתרחשים באותו מקום. כל מערכת שנעה ביחס אליה תמדוד זמן ארוך יותר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:46, 19 בינואר 2011 (IST)
גם אם הם סימטריות ומאיצות אחת ביחס לשניה (אפילו אם התאוצה היא לפי הכללית )? תודה .
אין כאן שום פרדוקס, וזה לא דומה בכלל לפרדוקס התאומים. כשיש שתי מערכות שנעות זו ביחס לזו, כל אחד רואה את השעון של האחר רץ לאט יותר. אתה שוכח שהמאורעות גם לא קורים בו זמנית בשתי המערכות. מה שמצאת - 5.24 שניות, הוא הזמן שייקח לך למדוד 5 שניות שעברו בכדור הארץ. נו, אז מה? אצלך כבר בזמן 4.77 שניות המאורע קורה. עד שהמאורע יקרה בכדור הארץ, שם ימדד 5 שניות, אצלך כבר יהיה 5.24 שניות. זה הכל. Keleti - שיחה 09:40, 20 בינואר 2011 (IST)
הסבר מעולה. 109.65.23.132 16:08, 20 בינואר 2011 (IST)

מה ההבדל בין הנוסחאות לבין ( אני רואה שהשניה היא מקרה פרטית של הראשונה). מה הוא האיקס בנוסחה? מרחק בין מה למה? תקנו אותי אם אני טועה- הנוסחה אומרת ששעון שמאוד רחוק ממני נע במהירות ממש קטנה בכל זאת יפגר? אבל אם המהירות שלו אפס בדיוק, אז הוא יהיה זהה לשלי? 109.65.23.132 20:53, 20 בינואר 2011 (IST)


אני לא מבין את התשובות שנכתבו פה. איך אפשר להתעלם מכבידה? כל הרעיון של תורת היחסות הוא שהיא מתארת את העולם בהשפעת כבידה, אבל כל התשובות פה מתעלמות מקיום של כבידה, כלומר הן נכונות רק בריק... 85.64.90.21 11:16, 22 בינואר 2011 (IST)
תורת היחסות הפרטית איננה מתייחסת לכבידה או לתאוצה. אתה מתכוון אולי להכללה שלה - תורת היחסות הכללית. מה הקשר לריק? --אלעזר - שיחה 23:48, 25 בינואר 2011 (IST)

מחפש שם של ספר בנושא דארפור[עריכת קוד מקור]

את הספר כתב פליט סודאני שאומץ על ידי משפחה בארצות הברית אני זוכר שכתבו על הספר בעיתון ותיארו שם שדוקרים אנשים ברגלים שלא יוכלו לברוח וקוברים אותם חיים

אין תשובה לחברה שלי?[עריכת קוד מקור]

יש לי כמה מאות אנשים שמבקשים להתאחד תחת חברתי בכדי להוזיל עלויות תקשורת סלולרית. הם יהיו כביכול כעובדים/קשורים בחברה וכך ברכישה מרוכזת של ניידים נגיע למחירים זולים ולתנאים מדהימים, כשבתוכנית להרחיב פעילות ולהגיע אף לכמה אלפים כאלה. פרטים טכניים נוספים: החברה שלי היא מלכ״ר (חל״צ), והרווחים מההתקשרות (ויהיו כאלה) יהיו קודש לפעילות. המנויים ישלמו לחברה בהוראת קבע חודשית והחברה תשלם תוך קיזוז לחברה הסלולרית. השאלה היא אם חברתי לא תהפך בעקבות כך לחברת תקשורת המוגבלת על ידי הרגולטור וכדומה. וכן האם ישנן בעיות נוספות עלולות להתעורר ועליהן מוטל עלי לתת את הדעת כבר עכשיו. אודה מאד על תשובותיכם

סביר להניח שמאוד מהר תאבד את מעמד המלכ"ר שלך כיוון שאתה גובה מהאנשים דמי השתתפות ואתה מפיק רווח (שאמנם חוזר לחברה, אבל זה בכל חברה ככה). אני מציע שתזהר עם זה ותתייעץ עם עורך דין מומחה לעמותות לפני שתתחיל עם הרעיון הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:03, 19 בינואר 2011 (IST)

תודה רבה מאד על תגובתך, אולם מכך אין לחשוש משום שמלכ״ר אין פירושו ללא כוונת רווח לחברה אלא ללא כוונת רווח לבעלי המניות, שהרי גם התרומות הן רווח לחברה ואפילו רווח נקי אלא שאין לבעלי המניות רווח מהן, ולגביהן הן מניות חובה ולא מניות זכות, ושוב תודה.

מעבר כביש ללא מעבר חציה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע באיזה מרחק ממעבר חציה מותר לעבור כביש שלא במעבר חציה? (בחוק כתוב שאם אין בקרבת מקום מעבר חציה אפשר לחצות ללא מעבר חציה- יודעים מרחק?) אשמח לשמוע גם אם מישהו קיבל על העניין דו"ח ובאיזה מרחק

זה מה שהצלחתי למצוא בהגדרה בחוק:

110. (א) לא יחצה אדם כביש, אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות.

(ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם.

(ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת.

(ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש, במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש, ולא יתעכב בכביש שלא לצורך.

111. לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו, ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה.

112. לא יעמוד אדם בכביש, בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי.

113. (א) הולך רגל לא יחצה כביש, במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר.

(ב) לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל.

אין לי כל נסיון בעניין. לפי הגדרת החוק (במידה וזו לעיל היא היחידה העניינית לעניינינו) נראה כי זה עניין של שיקול דעת.
הן המונח "בקרבת מקום" והן המונח "מהירות סבירה", נראים כנתונים לפרשנות (קרי: שיקול דעת). גם המונח "שלא לצורך" נראה כתלוי שיקול דעת. לאיזה צורך?! האם קשירת שרוך היא התעקבות לצורך (שהרי יש כאן מימד בטיחותי)?
בכל אופן, כאשר בית משפט בא לבדוק שיקול דעת, הוא מתייחס לקלישאה של האדם הסביר.
נשאלת ראשית השאלה, האם כלל סביר כי אדם יחצה במקום בו חצית (בהיבטים בטיחותיים וכו'). לאחר מכן נשאלת השאלה, האם האדם הסביר יגדיר את מעברי החצייה הקרובים ביותר כ"סמוכים למקום".
כיצד קובעים מה יאמר האדם הסביר לכשישאל "האם מעבר החצייה הקרוב ביותר, הינו סמוך למקום?"?
לזאת אין לי תשובה. נראה כי אמנות השיפוט בישראל, היא סוג של מאגיה שחורה. איזו חוכמה איזוטרית שהועטרה על מתי-מעט, שהם-הם בוחני כליות ולב, רואים אל תוך נפשו של "האדם הסביר".
אני רק יכול לומר לך איך אני הייתי מנסה לרדת לנבכי נשמתו של האדם הסביר.
נביט על האדם הסביר (קרי: אתה), אשר לו ילד בגיל בית-ספר. ילד שהולך לבדו למקום לימודיו.
האם היה האדם הסביר (זה אתה...) מאשר לבנו לחצות במקום זה?
נראה שאם כך הדבר, אזי כי ניצחת. ברי לכל, כי אם אדם יאשר לילדו לחצות במקום זה, אזי כי מתקיימים שני תנאים - (א) המקום בטוח לחצייה; (ב) המקום אינו בקרבת מעבר חצייה. שהלוא, ברי לכל כי אם היה מעבר חצייה בקרבת מקום, לא היה מעודד את בנו לחצות ממש מטרים ספורים ממנו, תוך שהוא מסכן אותו במידת מה כלשהי.

עכשיו תסתכל לעצמך טוב טוב בעיניים, ותניח שילדך הוא בדיוק בגיל הזה - הולך לבית הספר לבד, אך אינו מעוּדד לחצות שלא במעבר חצייה. היית מאשר לו לחצות שם?
קו כללי, אם לא סיכנת איש, אני איתך. אני רק מנסה להכניס אותך להלך המחשבה של כיצד תבחן הסוגייה.
בהצלחה, דוד הירושלמי - שיחה 00:43, 20 בינואר 2011 (IST)

גרואלינג[עריכת קוד מקור]

האם גרואלינג משתמש באותם האיברים להשמעת צלילים( וזה לא רק מתירי קול) כמו שהגות וקולות הפחדה של טורפים? כמו הנחירה של הכלביים/חתוליים? תודה מראש.

מזה פילולוג?[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי להבין מזה בשל הגדרות סותרות (חוקר הרגשות, חוקר ספרות, חוקר אהבה..?

פילולוג חוקר שפות. דניאל צבישיחה 19:00, ט"ו בשבט ה'תשע"א (20.01.11)
טקסט

נוירונים[עריכת קוד מקור]

האם יש סינפסות רק בדנדריטים או גם בטרמינלים?. והאם כל "ענף" בדנדריט, מכיל סינפסות?, או רק חלק מהם?.

לכל דנדריט והסתעפות של דנדריט, במצב פיזיולוגי ("תקין", בריא) יש סינפסות שהן צורות תקשורת עם נאורונים או תאים אחרים. אין דנדריט שהוא מתפתח "סתם" ללא שום תפקיד. ד"ר וידנפלד - שיחה 22:41, 20 בינואר 2011 (IST)

שלום!, אבל מה לגבי הטרמינלים, האם גם בהם יש סינפסות?, האם אם רק מוסרים או גם קולטים מידע?. (כי הדנדריטים לפי מיטב הבנתי רק קולטים והמסירה נעשת ע"י הטרמינלים)

לצערי, אתה טועה במונחים. הדנדריט הוא הסיב שיוצא מגוף התא, לעתים כסיב אחד לכל אורכו ולעתים עם המון הסתעפויות. אורך של דנדריט יכול להיות בין כמה עשרות מיקרונים עד למטר וחצי (דנדריטים שמגיעים מחוט השדרה לאצבעות הרגליים, למשל). כעת, הדנדריט אינו מכוסה סינפסות לכל אורכו, אלא רק באיזורים מסויימים ביחוד (אבל לא רק) בקצה שלו ובקצות ההסתעפויות. מקומות אלו בלבד קרוים טרמינלים. לתוך הטרמינלים מתרכזים החומרים הכימיים המכונים טרנסמיטורים ומשם הם עוברים לדנדריט של התא הבא דרך הסינפסה. הסינפסה היא האיזור שדרכו עובר טרנסמיטור מתא אחד לתא הבא ומעביר את הגירוי הכימי אליו. כוון המעבר הוא תמיד חד כווני כלומר מתא מסויים לתא הבא אחריו בדרך (PATH) העצבית ואף פעם לא הפוך. ד"ר וידנפלד - שיחה 23:31, 22 בינואר 2011 (IST)

פלסטיקאים ופלסטיקה[עריכת קוד מקור]

למה פלסטיקה.. הרי אין כאן עיסוק בפלסטיק!.

המילה "פלאסטי" (כמו באמנות פלסטית) היה קיים הרבה לפני המצאתו של הפלסטיק. "פלאסטי" משמעו דבר שניתן לעיצוב (פיסול, סיתות, גילוף וכו'), הפלסטיק ניתן לעיצוב בקלות ולכן נקרא על שם התכונה. דניאל צבישיחה 19:03, ט"ו בשבט ה'תשע"א (20.01.11)

ספר "הכרת הבודהיזם" האותנטי, איכותי וקולע מתוך המבחר[עריכת קוד מקור]

מישהו כאן שקרא ספרי הכירות לבודהיזם סטייל "מה לימד הבודהה", יכול להמליץ לי על ספר טוב מתוך הקולקטיב שיש בחנויות? (יש לפחות 7 ספרים ואני ממש לא הולך לקרוא את כולם), פשוט חשוב לי שהספר יכיר את המקור יותר מאשר את דעותיו האישיות של הכותב...

האם מישהו יודע[עריכת קוד מקור]

מה זה "תופעת העפיפונים" ומהי "תופעת הפיגורות"? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 00:10, 21 בינואר 2011 (IST)

כן! מדובר במבנים גדולים מאוד שצורתם בעיקרון כזאת: /\ . האדם הקדמון היה נאסף עם חבריו והם היו מפחידים חיות ציד כדי שירוצו לתוך המשפך הזה, ומאחר שהחיות היו נתקלות במחסום הן היו מתכנסות לנקודה אחת (בשפיץ) ושם היה קל יותר לאדם להפוך את החיות לארוחה. הנה פירוט לעניין: [1] . kotz - שיחה 02:50, 21 בינואר 2011 (IST)
תודה רבה לך. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 14:35, 21 בינואר 2011 (IST)

קוריוליס[עריכת קוד מקור]

שאלה: בספר אחד כתוב לי "כוח קוריוליס פועל ימינה בחצי כדור הצפוני ולכן הסטייה מזרחה"( יש שם דוגמה של טיל הנע צפונה מנקודה בחצי כדור הארץ הצפוני). אז את הקטע הזה אני לא מבין. אני חושב שהטיל אמור לסטות מערבה(שמלה) כי כדור הארץ מסתובב ימינה. מה שאני מדמיין לעצמי זה שהטיל ממשיך בתנועה בקו ישר בזמן שכדור הארץ מסתובב ימינה ולכן הטיל פוגע יורת שמאלה ממה שהיה אמור. למה זה הפוך למה שאני אומר? ~סטודנט

כוח קוריוליס פועל במאונך לכיוון המהירות במערכת המסתובבת. קראת בכלל את הערך כוח קוריוליס? Keleti - שיחה 11:41, 22 בינואר 2011 (IST)
הערך ממש קשה להבנה. ובהסבר שלך ממש לא ברור מה זה "במאונך לכיוון המהירות במערכת המסתובבת" - יש אינסוף כיוונים שמאונכים לציר הסיבוב של כדור הארץ. איך אני יודע לקבוע? יוצא (באופן ממש לא ברור לי) שאם כוכב מסתובב ימינה(נגד כיוון השעון), אז הכוח קוריוליס הוא גם כן ימינה. וזה ממש מוזר... ההיגיון שלי אומר שזה אמור להיות להפיך. אם אני נמצא בעל קרוסה המסתובבת ימינה, אז כדור שאני זורק אמור לעוף שמאלה. ~סטודנט
יש ליד הבית שלך גן שעשועים? אני רציני, כדאי לך לעשות ניסויים בקרוסלה אמיתית. זה כיף. כשאתה קרוב לציר הסיבוב, המהירות הקווית שלך גדולה. כשאתה מתרחק ממנו, כדי לשמור על אותה מהירות זוויתית אתה צריך להקטין את המהירות הקווית שלך, ואתה תרגיש שהקרוסלה מפעילה עליך כוח. כדי לדעת באיזה כיוון הוא פועל אתה צריך להפעיל את כלל יד ימין. Keleti - שיחה 16:40, 22 בינואר 2011 (IST)
הגעתי למסקנה שכיוון כוח קוריוליס הפוך לכיוון ההיגיון וזה המשמעות של המינוס בנוסחה... לא משנה. נלך עם הנוסחה כי כנראה מי שכתב אותה הבין יותר טוב ממני. אם טיל כלשהו טס במהירות בכיוון מערב- האם המהירות שלו תהיה ניצבת לאומגה בכל קו רוחב(הראיה המרחבית שלי אומרת שכן)? זה אומר שהכוח שפועל עליו, לפי כלל יד ימין יהיה לכיוון למעטה. ואם הוא נע מזרחה- אז למעלה(החוצה ממרכז כדור הארץ). נכון? כלומר, טיל טס בכל קו רוחב שהוא בכיוון מזרח או מערב לא יהי מוסט ימינה/שמאלה(במערכת שלו) אלא רק למעלה/למעטה? ~סטודנט

התלמים[עריכת קוד מקור]

שלום,

אני ילד שאמור להכין שיח- לומדים על התלמים אבל בויקיפדיה וגם במקורות אחרים אין מידע על התלמים תוכל להביא לי מידע או לפחות להפנות אותי לאתר שיש בו מידע כזה?



מקווה שתענה לי,

ילד.

אתה מתכוון לבית תלמי? דוד הירושלמי - שיחה 18:48, 21 בינואר 2011 (IST)
למה אתה מתכוון בדיוק? האם למלכים כמו תלמי או לתלם (החריץ שהמחרשה יוצרת באדמה)? בברכה. ליש - שיחה 14:38, 21 בינואר 2011 (IST)

עזרה במציאת סרט ששודר ב Yes[עריכת קוד מקור]

ואולי גם בהוט. מדובר בסרט ישן יחסית -> מאמין שמשנת 2003 או 2005 בערך..

הסרט הוא אמריקאי, ומספר על חבורת סטודנטים בקול'ג ועל סיפור אהבה טראגי בין סטודנט לחברתו. (הנוף מעיד על צפון ארה"ב, יערות קלאסיים כאלה, בניינים בצבע חום-מייפל, ושלכת).

חבורת הסטודנטים הזו חוזרת מבילוי במועדון גותי-אפל ובעת החזרה לקולג' מתרחשת תאונה קשה שבה נהרג החבר של הסטודנטית, והיא מאוהבת בו "עד הסוף" כמו שאומרים.

במהלך הסרט היא מתחילה לדמיין שהיא פוגשת אותו, ושהם נפגשים במקום שתמיד היו רגילים להיפגש בו, והוא מזכיר לה איך הוא אמר לה שתמיד שהיא תקרא לו הוא יבוא, והם יפגשו במקום הזה (מעין ספסל גותי עגול ומהודר, כנראה בחצר הקולג' שלהם).

השחקנית לפי מה שאני זוכר בלונדינית, נראת טוב, והשחקן עם שיער חום.

אין לי עוד פרטים.

אשמח לשמו של הסרט.

בני אדם מנצלים 1% ממוחם?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

אופטיקה תיכונית(?)[עריכת קוד מקור]

נתונה מנסרה לוחית מלבנית שעוביה d, בה פוגעת קרן אור בזוית פגיעה α. נבנה ציר y המתלכד עם אנך הפגיעה, שכיוונו החיובי הוא לתוך המנסרה, המתאפס בנק' הפגיעה. מקדם השבירה של הלוחית משתנה, ונתון ע"י הנוסחא:

k מקדם כלשהו. יש להוכיח שמסלול התקדמות קרן האור במנסרה הוא מעגל.

תודה לעוזרים!

לא מפרסמים אצלכם פתרונות לשיעורי הבית? תשתמש במשהו שנקרא משוואת Eikonal או משוואת הקרן. בהצלחה. Keleti - שיחה 11:41, 22 בינואר 2011 (IST)
הכותרת היא 'אופטיקה תיכונית' - יש למצוא דרך להוכיח את הדרוש ללא פתירת משוואה דיפרנציאלית חלקית, והערך לא עזר לי... אשמח לעזרה.

אינטגרל מתבדר[עריכת קוד מקור]

איך אינטגרל( שהוא השטח מתחת לגרף) יכול להתבדר או להתכנס? מה זה אומר. ואיך יודעים אם אינטגרל מסויים של sin(1/x) dx מאפס עד אחד מתכנס או מתבדר? ~סטודנט

אם פונקציה מוגדרת על תחום אינסופי (למשל מ-0 עד אינסוף), השטח שמתחת לגרף שלה יכול להיות אינסופי, למשל . לגבי שאלתך השנייה, הקונקרטית יותר, הנה רמז: נסה לחסום את הפונקציה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:46, 21 בינואר 2011 (IST)

אם השטח שואף לאינסוף, אז אומרים שהאינטגרל המסוים מתבדר או מתכנס במובן הרחב? ומה לגבי לחסום? אני יודע שסינוס של כל דבר קטן מ1 והפונקציה f(x)=1 האינטגרל שלה בטוח לא מתבדר( זה שטח קבוע). האם זה אומר שאינטגרל sin(1/x) dx מתכנס? ~ סטודנט

ראה אינטגרל לא אמיתי. לגבי הפונקציה שלך, היא הרי רציפה וחסומה בכל קטע . עוזי ו. - שיחה 20:07, 22 בינואר 2011 (IST)

נעמן[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול לכתוב ערך על הדמות המיתולוגית נעמן? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:16, 21 בינואר 2011 (IST)

האם אתה מתכוון לנגע הצרעת#נעמן? ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:52, 22 בינואר 2011 (IST)

שאלה על פוטון[עריכת קוד מקור]

תנע של פוטון תלוי בתדר שלו. האם ניתן לעלות את התדר עד אינסוף? כלומר, האם ניתן לגרום לפוטון לתנע השואף לאינסוף? איפה יש חסם? 79.177.27.93 21:01, 21 בינואר 2011 (IST)

האנרגיה של פוטון פרופורציונית לתדר שלו. בדרך כלל אין לך אינסוף אנרגיה. Keleti - שיחה 11:41, 22 בינואר 2011 (IST)
מה מגביל את התדר? האם ניתן לעלות את התדר יותר ויותר? ~סטודנט
אין הגבלה תיאורטית. ‏Setresetשיחה 12:35, 22 בינואר 2011 (IST)
ע"פ השכל הישר (כלי גרוע בפיזיקה מודרנית) החסם העליון הוא כלל האנרגיה ביקום, אבל פנרוז טוען אחרת. אילן שמעוני - שיחה 18:04, 22 בינואר 2011 (IST)
תתקנו אותי אם אני טועה - אי אפשר "להעלות את התדר" של פוטון. התדר של פוטון יישאר קבוע, ותלוי באנרגיה שהושקעה ברגע יצירתו. לא שזה ממש סותר משהו שמישהו אמר פה, אבל זה לא שאפשר להוסיף עוד ועוד אנרגיה, אלא צריך להשקיע אותה "בבת אחת". לא נכון? --אלעזר - שיחה 21:55, 25 בינואר 2011 (IST)

הייתי רוצה ללמוד את המשך ההיררכיה[עריכת קוד מקור]

חיים מורכבים מתאים , תאים מורכבים מחלבונים , חלבונים מורכבים ממולקולות, , מולקולות מורכבות מאטומים, , אטומים מורכבים מפרוטונים, ניוטרונים, ואלקטרונים,

ומה הלאה?.. : ))

יש מסמך שעושה את העבודה?.

ראה פיזיקת חלקיקים. האלקטרונים הם חלקיקי יסוד בעוד שהפרוטונים והניוטרונים מורכבים מקווארקים. כיום נחקרת גםתורת המיתרים שטוענת שכל החלקיקים הם למעשה רטיטות של מיתרים (או קרומיות, בתיאוריית M) זעירים מאוד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 01:09, 22 בינואר 2011 (IST)
ראה גם מיון החלקיקים. ‏Setresetשיחה 12:38, 22 בינואר 2011 (IST)

דרך אגב, חלבון הוא ברבה פעמים מולקולת ענק פולימרית (לפעמים אחדות שלובות) והתא מורכב מעוד מולקולות מלבד החלבונים. עִדּוֹ - שיחה 16:02, 29 בינואר 2011 (IST)

איך היוונים הקדמונים ידעו על עצם קיומו של אטום?[עריכת קוד מקור]

ו.. איך אנחנו ידענו שמה שאנחנו מכנים אטום, הוא מה שהם כביכול חשבו עליו?...

זהו, שלא. מה שאנחנו קוראים אטום זה לא מה שהם חשבו עליו.
הם התלבטו בשאלה האם החומר הוא רציף, או שמורכב מחלקיקים קטנים. ואלה שחשבו שהוא מורכב מחלקיקים קטנים (אנשי האסכולה האטומיסטית) - לחלקיקים הכי קטנים ויסודיים האפשריים הם קראו אטום. אבל לא היה להם מושג האם הם באמת קיימים, ואם כן מה הגודל או התכונות שלהם. זה היה רק רעיון תיאורטי.
רק בתחילת המאה ה-19, אנשים כמו ג'ון דלטון פיתח את התאוריה האטומית המודרנית, ולחלקיקים שהוא חשב שהם יסודיים קרה "אטומים".
אבל היום אנחנו יודעים שגם הם לא יסודיים, אלא מורכבים מאלקטרונים (שהם כן יסודיים) ומפרוטונים וניוטרונים, שבעצם מורכבים מקוורקים. emanשיחה 00:59, 22 בינואר 2011 (IST)

דינמיקה יחסותית[עריכת קוד מקור]

שאלה: חלקיק בעל מסה m מתנגש במהירות מסוימת בחלקיק זהה לו. כתוצאה נוצר חלקיק שלישי בעל מסה m. מה המהירות המינימלית הדרושה לחלקיק הראשון בשביל התהליך?

התשובה שלי( השגויה): שימור אנריגה- מככאן מצמצמים את המסה ומהירות האור ומגעים לכך שגמה שווה ל2. והמהירות המתאימה לגמה זו היא שורש שלוש חלקי שתיים ממהירות האור. אבל אני יודע שזאת תשובה לא נכונה, אבל לא מבין למה ומה הפיתרון הנכון. ( התשובה הנכונה היא ). אבל אין שם הסברים. 79.183.19.12 15:11, 22 בינואר 2011 (IST)

בתשובה שלך התנע לא נשמר. במערכת שלך למרכז המסה יש מהירות גדולה מ-0 ולכן גם בחלקיקי תצאה צריכה להיות. תעבוד במערכת מרכז המסה כך שבסוף אין אנרגיה קינטית. ‏Setresetשיחה 18:16, 22 בינואר 2011 (IST)
אבל אז אין מהירות מינימלית... מה שאני חשוב שצריך להקנות למסה מהירות כזאת כך שכל האנרגיה הקינטית תהפוך ל"אנרגיית מסה" (או איך שקורים לmc^2). זה לא נכון? חייבת להיות מהירות גם בסוף התהליך? איך עוברים למערכת מרכז המסה ביחסות? 79.183.19.12 21:02, 22 בינואר 2011 (IST)
כפי שכתבתי, אפס אנרגיה קינטית יכול להיות רק במערכת מרכז המסה. במקרה הזה מערכת מרכז המסה היא זאת שבה שני הגופים נעים זה אל זה במהירות שווה לפני ההתנגשות, ואחריה כולם במהירות 0. ‏Setresetשיחה 23:56, 22 בינואר 2011 (IST)
האם במרכז המסה חלקיק א' נע במהירות 0.5v וחלקיק ב נע ב0.5v- או שצריך לעשות טרנספורמציה ? אבל נשאלת השאלה מה אני לוקח בתור u (מהירות מרכז המסה במעבדה)? 79.183.19.12 08:47, 23 בינואר 2011 (IST)
צריך לעשות כמובן טרנספורמצית לורנץ. אתה לא יודע מראש את מהירות מרכז המסה אלא היא מוגדרת כפי שכתבתי למעלה ותצטרך למצוא אותה. ‏Setresetשיחה 15:22, 23 בינואר 2011 (IST)

מחפש בוויקפדיה את דניאל בנסאיד וקלוד לפורט[עריכת קוד מקור]

קראתי במאמר מעניין בעיתון ישראל היום על מספר יהודים בולטים שנפטרו ב-2010. החלטתי לאתר אותם בוויקפדיה, ולכתוב / להרחיב את הערכים אודותם.
השניים הראשונים בה נתקלתי במאמר
המחשבה הפוליטית של השמאל בצרפת ספגה השנה שתי אבידות כואבות: הפילוסוף והמיליטנט הטרוצקיסטי דניאל בנסאיד, אחד המחוללים של מהפכת מאי 1968, וקלוד לפורט, הוגה דעות אנטי־טוטליטרי, אבי המגזין והקבוצה "Socialisme ou Barbarie". היו דניאל בנסאיד וקלוד לפורט. את שניהם לא הצלחתי למצוא אצלנו או בויקי EN או FR
האם מישהו יכול לעזור באיתור ??? דּוֹד1 - שיחה 15:16, 22 בינואר 2011 (IST)

קבל W:Claude Lefort, W:Daniel Bensaïd. בן-חנוך - שיחה 15:55, 22 בינואר 2011 (IST)
חנוך, תודה, תודה - איכשהו הייתי בטוח שהשניים לא בוויקיפדיה. דּוֹד1 - שיחה 18:02, 22 בינואר 2011 (IST)

האם קורטקס וממברנה זה אותו הדבר?[עריכת קוד מקור]

תודה.

לא, זה לא אותו דבר.אינני יודע אם אתה מתכוון לתחום ספציפי ועל כן אסביר באופן כללי. ממברנה היא קרום המפריד בין שני איזורים בעלי תכונות פיזיקליות וכימיות שונות. למשל ממברנה של תא מפרידה בי החומרים הכימיים מחוץ לתא ואלו בתוך התא. הממברנה מאפשרת לחומרים מסויימים לעבור דרכה ועוצרת חומרים אחרים. במקרים מסויימים הממברנה אטומה לכל חומר כימי והיא שומרת על החומר הנעטף על ידה. קורטקס פירושו קליפה (למשל קליפת המוח נקראת קורטקס). כאשר גוף מסויים מורכב משכבות שונות, השכבה החיצונית ביותר נקראת קליפה או קורטקס. וידנפלד - שיחה 00:22, 23 בינואר 2011 (IST)

מזרק[עריכת קוד מקור]

שלום

כששואבים מים באמצעות בוכנה של מזרק, למה הם לא נשפכים חזרה? אני מניח שזה קשור איכשהו לאיזון בין הכבידה, הלחץ האטמוספרי והלחץ בבוכנה, אבל אשמח לתשובה מפורטת. תודה

המים לא נשפכים כי אם יישפכו בלי כניסת אוויר ייווצר ואקום באחורי המזרק, שבו הלחץ 0, ומכוון הפיה נמצא האוויר בלחץ של 1 אטמוספירה. אטמוספירה אחת של אוויר שווה ללחץ שיוצרים מים בגובה 10 מטר, ולכן מזרק שאורכו מתחת ל-10 מטר יתנגד ליצירת ואקום והמים לא יצאו ממנו. ‏Setresetשיחה 00:03, 23 בינואר 2011 (IST)
תודה על ההסבר. אבל זה לא היה נכון רק אם מעל המים במזרק היה ריק? הרי המים לא נשפכים, גם אם שואבים אוויר למזרק, באופן כזה שמעל המים יש אוויר בלחץ אטמוספרי.
אם יש אוויר אז קצת מהמים נשפכים עד שהפרש הלחצים בין האוויר במזרק לאוויר בחוץ שווה למשקל המים. אם מדובר במזרק ביתי רגיל אז לא ממש יישפכו מים כי ההפרש קטן מאוד. זה במצב שבו שואבים אופקית. אם שואבים אנכית, אז מראש המים נשאבים רק כשיש כוח שדוחף כלפי מעלה, ואין סיבה שיישפכו כשמפסיקים לשאוב. ‏Setresetשיחה 15:26, 23 בינואר 2011 (IST)

מדוע מה שבמסך הוא דו מימדי אם הוא בתכלס חד-מימדי?[עריכת קוד מקור]

ומדוע מה שבמציאות הלא-וירטואלית, הוא תלת-מימדי אם הוא בתכלס רב-מימדי?

לא הבנתי בדיוק את השאלה... המסך הוא דו-מימדי - אורך ורוחב. חד מימדי זה רק קו שיש לו רק אורך (או רוחב). בעולם הרגיל יש שלושה מימדים - אורך רוחב ועומק.אחיקם ק - שיחה 12:41, 24 בינואר 2011 (IST)
ליתר דיוק - שלושה ממדים מרחביים פרושים, וזה מה שרלוונטי ליומיום. --אלעזר - שיחה 17:06, 25 בינואר 2011 (IST)

מזה הגדרה אופראציונאלית?[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי למצוא הגדרה קולעת וברורה למושג הזה,

לפי מה שהבנתי, זו פירוש ספציפי להגדרה אובייקטיבית, מבלי לגרוע מן ההגדרה שאותה אנו מפרשים,

למשל, כשפלוני אומר על פלמונית שהיא יפה, ההגדרה האופרציונאלית שלו ל(אישה) יפה היא ששיערה ברונטי וגופה שזוף... (למשל)

תודה רבה למשיבים.

על פי הגדרה אופרציונלית - "הגדרה אופרציונלית, הגדרה אופרטיבית או הגדרה ביצועית היא הגדרה של מושג באופן שברור שאינו חופף את משמעותו המקורית, אך מאפשר לערוך עליו מחקר מדעי ומדידות. הגדרה אופרציונלית חייבת להיות ברורה, חד משמעית ורצוי שתהייה קלה למדידה בידי כל אדם."

כפי שמוסבר בערך הגדרה אופרציונלית היא הגדרה המפרטת את דרכי המדידה של מונח שהוגדר נומינלית,
דהיינו, הוגדר מילונית. Operation = פעולה. היא פעילות המדידה.
עוד סוג של הגדרה המתאימה לדוגמתך היא הגדרה סטיפולטיבית בה קובעים באופן שרירותי איזו משמעות נייחס למילה. איש השלג - שיחה 16:22, 24 בינואר 2011 (IST)

שלום, נאמר לעיל:

הגדרה המפרטת את דרכי המדידה של מונח שהוגדר נומינלית.

מה הכוונה ב"הוגדר נומינלית"?, תקנוני אם שוגה, אך נומינלית זה "נורמלית".

אם כן, מזה בכלל "מושג שהוגדר נורמלית", מושג נורמלי הוא מושג נורמלי", ושאינו אינו.

ובכל מקרה, טרם הוברר מהי ההגדרה האופרציונאלית כלשעצמה.

כפי שאתה רואה, יש נטייה להשתמש במושגים ובמונחים לועזיים. במקרים כאלו אם האנגלית שלך היא טובה אתה יכול לפנות לאתרים כמו:www.thefreedictionary.com, dictionary.reference.com. במידה ואתה לא רוצה להסתבך יותר מידיי, שירותי תרגום מאנגלית לעברית כמו מורפיקס ובבילון יתרגמו לך לעיתים גם מושגים לועזיים שהשתרשו לעברית. חיפוש בבילון העלה את התוצאה הבאה: נומינלי(ת') בערך נקוב, נקוב, רשום, מלא; לפי הספר, להלכה, על פניו, שנקרא בשם בלבד, חסר תוקף מעשי המושג Nominal מגיע מאותו השורש של Name=שם. הכוונה היא שהמושג, לפני מדידתו, לא יכול מוכח כקיים במציאות אלא רק לאחר שיוגדר אופרציונלית, כלומר הגדרתו תכלול גם דרכי מדידה של המושג המוצג. אם כך ההגדרה הנומינלית מציגה לך מה המושג, וההגדרה האופרציונלית מציגה לך איך תוכל למדוד אותו באמצעות רצף פעולות ולזהות אותו בחיים הממשיים. אתן לך שתי דוגמאות: כדי להגדיר מחשב בצורה אופרנטית נאמר כי הוא מכשיר המסוגל לקלוט נתונים, לעבד נתונים באמצעות תהליכים מיוחדים ולהציג פלט. כדי להגדיר סנדוויץ' חמאת בוטנים נאמר כי סנדוויץ' חמאת בוטנים הוא התוצאה של מריחת חמאת בוטנים על כריך באמצעות סכין. ההגדרה של הגדרה אופרצינלית בשפה המדעית היא: הגדרה הכוללת את הפעולות שיש לבצע כדי להפוך את המונח ממונח תיאורטי למונח תצפיתי. למעשה, להגדרה אופרציונלית ישנם שני סוגים, אך לא ניכנס לזה. איש השלג - שיחה 16:18, 26 בינואר 2011 (IST)

ימי חופשה במשרה חלקית[עריכת קוד מקור]

לפי מה שאני יודע כל חודש נצברים לטובתי ימי חופשה ובסוף השנה הם נמחקים. אבל גם בחודש דצמבר נצברו לטובתי ימי חופשה במסגרת השנה הקודמת. האם זה אומר שאני יכול להשתמש באותם ימי חופשה גם בינואר, כי הרי למה נצברו לטובתי ימי חופשה אם אני לא יכול לנצל אותם? תודה מראש -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי מיטב ידיעתי (אך אינני מומחה לדיני תעסוקה) ימי חופשה הם אחת מזכויות העובד השכיר, והם ניתנים לצבירה במידה שלא נוצלו. כך שאם לא ניצלת אותם בדצמבר - המעסיק אינו יכול "למחוק" אותם סתם כך, בחודש ינואר, ומותר לך לנצלם (בתיאום עם המעביד ולאחר שאישר את החופשה). דני. ‏Danny-w‏ 04:07, 23 בינואר 2011 (IST)
גם למיטב ידיעתי. יתרה מזאת, למיטב ידיעתי, אם תפוטר, המעביד יצטרך לפרוע בכסף את יתרת ימי החופשה שנצברה לך. שמעתי גם על חופשה כפויה, אבל אני לא מכיר מישהו שזה קרה לו. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 00:00, 25 בינואר 2011 (IST)

אז, כמה פיקסלים?[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע איזו דרך עדיפה לניסוח, אז אשאל את השאלה בשני וריאציות,

בכמה פיקסלים צופה הממוצע האנושי במציאות?.

באיזו רזולוציה צופה הממוצע האנושי במציאות?.

מקובל להתייחס לרזולוציה הזוויתית שאדם יכול להפריד כ-1 דקת קשת (החלק השישים של מעלה). על פיקסלים הרבה יותר מסובך לדבר כי הרזולוציה של הראייה האנושית מאוד לא קבועה. במרכז השדה הראייה היא מעולה, אבל היא יורדת כשמתרחקים מהמרכז, והראייה הפריפריאלית היא גרועה מאוד, בעיקר יש שם זיהוי תנועה אבל קשה לדבר על הפרדה. הראייה הטובה היא בערך ב-10 מעלות (יש שיגידו 15 או 20) סביב הכיוון שבו מביטים. לפי החישוב הזה יש בערך 600 פיקסלים בכל ציר, כלומר סה"כ משהו כמו 360,000 פיקסלים - והמרחיבים יאמרו אולי 1.2 מגה פיקסל (אפקטיביים). 79.177.199.120 23:11, 23 בינואר 2011 (IST)
אחלוק על קודמי: בסדנת הצילום הממוחשת "צילום בקליק" (של פלא הדרכות) מוסבר שראיית האדם שוות ערך לכ-120 מגה פיקסל, כך גם בערך [עין] מוסבר שמספר הקולטנים בעין בסה"כ הוא כ-130 מיליון. אגב זה לא סותר את שאר הדברים שכתב קודמי, שבמרכז העין הראיה טובה בהרבה מאשר בשוליים, אגב היא פחות טובה לראיית לילה. אחיקם ק - שיחה 12:45, 24 בינואר 2011 (IST)
לא ממש כך...
מדוכים הם האברונים התוך-עיניים, המשמשים לראיית יום, ומהם יש לאדם רק כ-6 מליון!
לעומת זאת, קנים - אברוני ראיית הלילה שלנו, יש לאדם כ-120 מליון.
רוב התפישה החזותית של האדם מתרחשת בתנאי אור - שעות היום הן השעות בהן פעילים רוב בני האדם, וברוב שעות החשיכה האדם ישן.
יתר-על-כן, גם בהולכנו ברחוב המואר, בנוהגנו במכוניותינו המאירות, ובקוראינו במכשיר הסלולר הבוהק בלילה - איברי הראייה הרלוונטים, הם המדוכים.
בשל כך, נכון יותר לומר כי רוב-רובה המוחלט של התפישה החזותית מתבצע באמצעות 6 מליון פיקסלים בלבד.
דוד הירושלמי - שיחה 19:12, 24 בינואר 2011 (IST)
אבל המדוכים לא מעבירים אינפורמציה בינארית. עוזי ו. - שיחה 19:29, 24 בינואר 2011 (IST)
גם "פיקסל" אינו בינרי. קיפודנחש - שיחה 22:02, 24 בינואר 2011 (IST)
אלא, 8 ביט? 24 ביט? הערך פיקסל שותק. עוזי ו. - שיחה 15:59, 25 בינואר 2011 (IST)
לפי הידוע לי ("ידע אישי 50 לירות", ללא סימוכין זמינים) "פיקסל" זה הלחם של Picture Element, ומתייחס לנקודה אחת, שיש לה "ערך צבע" שנע בין ביט אחד (תמונת שחור לבן ללא רמות אפור), ועד 24 ביט (מבחינה עקרונית אין מניעה להשתמש ביותר, אבל לא מוכר לי מימוש העושה שימוש ביותר מ-24 ביטים). סטנדרטים מסוימים מקצים 32 ביט, אבל אז (לפחות במקרים המוכרים לי), שמונה הביטים ה"עודפים" מוקצים לייצג "שקיפות", כלומר איך לחשב ערכו של הפיקסל כשעושים סופרפוזיציה של התמונה על גבי תמונה אחרת, ובסופו של דבר הפיקסל היחיד בתצוגה או בהדפסה "עשוי" מ 24 ביט. מעניין גם לציין את העובדה (שלא מרבים לפרסם) שיצרני מצלמות "מזייפים" קצת: מצלמה שמתפארת ב-10 מגפיקסל לא מכילה 10 מיליון אלמנטים מכל צבע, אלא 10 מיליון אלמנטים מכל הצבעים - בדרך כלל 5 מיליון ירוקים, ו-2.5 מיליון כל אחד מהכחולים והאדומים. בתהליך חישובי מסנטזים מזה 10 מיליון פיקסלים שכל אחד מכיל אינפורמציית צבע מלאה. קיפודנחש - שיחה 17:35, 25 בינואר 2011 (IST)
אגב, הסיבה היחידה ש"נעצרנו" ב-24 ביט לפיקסל, היא ש-2 בחזקת 24 שווה למעל 16 מליון צבעים, בעוד רמת האבחנה של העין האנושית עומדת על כ-1 מליון צבעים בלבד. בשל-כך, אנו לא צפויים לעבור למרחב צבע של מעבר ל-24 ביט "אפקטיביים" (בלי "שקיפות" וכו') אף פעם. זאת כמובן, בלי להתייחס לכל מיני דברים כמו תלת-מימד או אנא ערף. דוד הירושלמי - שיחה 23:24, 27 בינואר 2011 (IST)
ההערכה של "120 מגה פיקסל" היא די קשקוש, עדיף להתרחק מ"מומחים" שזו ההערכה שהם יודעים לתת. אני מניח (והחישוב מאשר) שהם הגיעו לזה פשוט ע"י הכפלה של 180 מעלות בכל ציר, בהפרדה של 1 דקה. זה מה שנקרא garbage in, garbage out. כל מי שיש לו הבנה מינימלית במערכת הראייה יודע שעיקר הראייה מתבצע ע"י המאקולה, והגומה המרכזית בתוכה, ומדובר בזווית קטנה בהרבה מ-180 מעלות (שגם זו טעות גסה, אף אחד לא מגיע לטווח זוויתי של 180 מעלות באף אחד מהצירים, אפילו בפריפריה של שדה הראייה, וזאת אפילו אם נתעלם מההסתרות של האף ושל הכתם העיוור). כלומר, בכל זמן נתון האזור שמאפשר הפרדה גבוהה רואה זווית די קטנה, בערך 10 מעלות בכל ציר, כמו שכתבתי קודם. מספר הקולטנים הרלוונטי הוא אכן לא 130 או 126 מיליון אלא 6 מיליון המדוכים בלבד, כי הקנים כמעט לא מתפקדים בתאורת יום. גם מהמספר הזה אי אפשר להשליך ישירות על מספר הפיקסלים כי חלק ממנו מפוזר בראייה ההיקפית ולא ממש נותן משהו במרכז שדה הראייה. מעבר לכל זה, מה שיוצא מהעין אל המוח עובר דרך עצב הראייה - ובו יש בסה"כ 1.2 מיליון סיבי עצב (ולא כולם מעבירים "פיקסלים" אלא מידע על תנועה ועוד). אבל שוב, הניסיון לתרגם את ביצועי העין למונחים של פיקסלים הוא לא רעיון טוב במיוחד. אחרי הכל, זו כלל לא מצלמת CCD. 79.177.199.120 23:45, 24 בינואר 2011 (IST)

איחוד מפלגות[עריכת קוד מקור]

שאלה תאורטית - נגיד מפלגה כלשהי זוכה בחירות ומקבלת 35% מהמנדטים בכנסת ומתחילה לתחום על חוזים ולאחד תחת עצמה מפלגות אחרות ככה שהם מתמזגים למפלגה אחת גדולה (ולא קואליציה שבה כל מפלגה שומרת על האידאולוגיה שלה וכל ח"כ מייצג מפלגה אחרת). האם בצורה כזאת היא יכולה להגיע למעל 50% בכנסת? כלומר יצא מצב שיש לה רוב קבוע והיא יכולה להעביר כל החלטה שהיא ללא הגבלה? אם היא מגיעה ל75% היא יכולה לשנות לבד גם חוקי יסוד ולהפיל את עקרונות הדמוקרטיה? מה חוץ ממצפון(?), חסור יכולת להידברות הדדית, שחצנות ושרירות לבם של פוליטיקאים מונע את זה? האם יש איזה חוק, תקנה או נוהל שמונע התאחדות של כל הכנסת תחת מפלגה אחת? 109.66.44.80 10:35, 23 בינואר 2011 (IST)

הסיבה שתמנע מצב כזה בכנסת ישראל אינה יושר ומוסר הפוליטיקאים אלא ההפך. הכנסת (ורוב הפרלמנטים בעולם) מורכבת משמאל וימין, חילונים ודתיים יהודים ולא יהודים, בעלי אינטרסים מסויימים ובעלי אינטרסים אחרים. הסיכוים שאנשים אלו יתאחדו הם אפסיים ביותר. תשים לב שמפלגות דוקה מתפצלות למפלגות קטנות יותר. באופן תיאורטי מפלגה יכולה להשיג בבחירות יותר מ-50% מקולות הבוחרים ולשלוט לבדה באופן מוחלט. התוצאה תלויה בהיות מפלגה זו דמוקרטית או לא. וידנפלד - שיחה 23:19, 23 בינואר 2011 (IST)

גנטיקה היום[עריכת קוד מקור]

בזבוב הפירות כנפיים נורמאליות (N) דומיננטיות לכנפיים קצרות. גנטיקאית הכליאה זבוב בעל כנפיים נורמאליות שהיא חשבה שהינו הטרוזיגטים (N/n) עם זבוב בעלי כנפיים קצרות (n/n). היא צפתה שהצאצאים יראו יחס של 1:1 בעלי כנפיים ארוכות לקצרות, אבל קבלה 17 בעלי כנפיים ארוכות ו -11 בעלי כנפיים קצרות. אילו הסבירם ניתן לתת לתוצאה זו? כיצד תבדקו את ההסברים שלכם?

אם להתייחס להורשה הכי פשוטה של תכונה מנדליאנית שלה גן אחד עם שני אללים, נראה שפשוט המדגם קטן מדי, כלומר, במספרים יותר גדולים היה מתקבל יחס של 1:1 פחות או יותר. לכן הייתי מכליא בין הזבובים לקבלת עוד צאצאים. Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ט בשבט ה'תשע"א • 18:37, 23 בינואר 2011 (IST)

עברית נכונה[עריכת קוד מקור]

האם נכון לומר: "מאז תחילת השנה ירד פחות משליש מכמות הגשמים הממוצעת" כמו שאומרת השחנית בתשדיר השירות או כפי שלדעתי יש לומר: "מתחילת השנה ירדה פחות משליש מכמות הגשמים."

גם שליש, וגם גשם, לשון זכר המה, ומכאן שההיגד מדוקדק. טיפוסי - שו"ת 14:07, 23 בינואר 2011 (IST)
הצדק עם השואל/ת. הנושא במשפט הנ"ל הוא "כמות" ("גשמים" הוא לוואי), והנשוא (יר"ד) חייב להיות תואם לנושא (כמות=נקיבה), ומכאן שיש לומר "ירדה". (חבל שבדף הכה את המומחה נמסרים תשובות שגויות). בן-חנוך - שיחה 16:39, 23 בינואר 2011 (IST)
אכן, נמסרות כאן תשובות שגויות. קריצה דולבשיחה 18:08, 23 בינואר 2011 (IST)
זוהי החלטת האקדמיה. ממנה אני מסיק שאפשר גם וגם. מה שכן, אני לא בטוח שזהו הציטוט המדויק של התשדיר. אם אני לא טועה זה "ירד רק שליש". Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ט בשבט ה'תשע"א • 18:21, 23 בינואר 2011 (IST)
קולי, צודק, שתי האפשרויות תקינות. החכמתי. ולדולב - חוק וישנה עובד שעות נוספות... בן-חנוך - שיחה 18:31, 23 בינואר 2011 (IST)
קולי אולי צודק בדבר אחד אולם עליו לסמוך עלי שציטטתי כהלכה. התשדיר אכן כפי שכתבתי בשאלה...94.230.82.64 22:11, 23 בינואר 2011 (IST)
בן חנוך, החכמתך לוותה בשני שגיאות, האחת - כינית דבר נכון כ"שגוי", שניה - כפי שדולב רמז, שגית בעצמך כאשר כתבת "נמסרים תשובות". טיפוסי - שו"ת 13:05, 24 בינואר 2011 (IST)
ראשית, חוק וישנה ממשיך להתקיים. שנית - הנימוק שלך בכל מקרה היה שגוי. כדאי באמת שתשובות בענייני לשון יוענקו על ידי אלו שיש להם ידיעה לפחות מעל לממוצע (2 יחידות בגרות שנלמדו כהלכה). בן-חנוך - שיחה 13:09, 24 בינואר 2011 (IST)
לאחר שאשתכנע שמתקיים בך הסף שנקבת, כלומר 'למדת כהלכה 2 יחידות בגרות', אמצא טעם להרחיב ולדון עמך אודות נימוקי לעיל. טיפוסי - שו"ת 13:16, 24 בינואר 2011 (IST)
איש יקר. זה לא עניינך. מצדך לא למדתי מאומה, אבל אתה אל תתן תשובות בלשון. מה לא מובן? זה הכה את המומחה, לא הכה את ההדיוט. ומבחינתי הדיון הטפל הזה מוצה. בן-חנוך - שיחה 13:25, 24 בינואר 2011 (IST)
בכל כינוי שתאמץ לעצמך, תזכה לסלחנות רבה מצידי באופן אישי. אגב, בסך הכל ניסיתי לאמץ את הדרישה שלך ממי שראוי לתת תשובות בענייני לשון, ואכן גם אני סבור שהדיון מוצה עד תומו. טיפוסי - שו"ת 13:31, 24 בינואר 2011 (IST)
למיטב הבנתי על פי אותה החלטת אקדמיה יש להתאים את הפועל או לכמת (כמות = יחיד נקבה) או לשם (הגשמים = זכר רבים). אם כן יש לומר או ירדו או ירדה אבל לא ירד מ. שלום (שיחה | תרומות | מונה) • י"ט בשבט ה'תשע"א • 13:42, 24 בינואר 2011 (IST)
ככלל ראוי לבחון את הקשר בין החלטת האקדמיה המדוברת, למקרה שלפנינו, בו הסדר הוא כדלהלן: ירד פחות 1.משליש (יחיד זכר) 2.מכמות (יחיד נקיבה) 3.הגשמים (רבים זכר). טיפוסי - שו"ת 13:59, 24 בינואר 2011 (IST)

הכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

1למה מכים את המומחה ולא את ההדיוט? ובכלל, למה האלימות הזאת?
לגבי האלימות אין לי תשובה, אבל לגבי המומחה מול ההדיוט התשובה ידועה וברורה: הלא ידוע שגם אם תכתוש את האוויל במכתש (ואפילו אם תגדיל לעשות ותוסיף את הריפות ותשתמש בעלי) לא תסור ממנו איוולתו. קיפודנחש - שיחה 02:22, 25 בינואר 2011 (IST)
2כשהייתי ילד הייתה איזה תוכנית טלוויזיה בשם הזה (כנראה בערוץ 1), מישהו מכיר? שפם אדום - שיחה‏ 13:46, 24 בינואר 2011 (IST)
זה גששים. ראה הגשש החיוור#מערכונים בולטים. אני-ואתהשיחה 21:00, 24 בינואר 2011 (IST)
הכה את המומחה פירושו - להציג לו שאלה כה קשה עד שלא יצליח לענות לך ויחוש עצמו מוכה. תוכנית כזו הייתה קיימת ברדיו ב"קול ישראל" לפני שנים רבות. "הגשש החיוור" עשו פרודיה על תוכנית זו באחת מתוכניותיהם הראשונות. בין היתר נשאר מתוכנית זו המושג "הצ'ופצ'יק של הקומקום". וידנפלד - שיחה 23:58, 24 בינואר 2011 (IST)
לא, אני מדבר על תוכנית בטלוויזיה. עלה לי לראש שאולי זו הייתה פינה בעל גלגלים שפם אדום - שיחה‏ 01:00, 25 בינואר 2011 (IST)
בנוגע לשאלה הראשונה, הנושא הוסדר שוב בפיסקה: "תרומת הלהקה לחברה הישראלית", בערך הגשש החיוור. (גילוי נאות; עבדכם הנאמן ערך את הפיסקה בזמנו). יום טוב והכו במומחים ללא רחמים קריצה, אורח לרגעויקיהדות • כ' בשבט ה'תשע"א • 12:30, 25 בינואר 2011 (IST)
אני חושב שהפאנצ' של הגששים בביטוי "הכה את המומחה" הוא, שהתכניות הללו לכאורה מיועדות להשכלת הגולשים, אך למעשה המצלצלים מתקשרים כדי לנסות לתקוע את המומחה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 13:28, 25 בינואר 2011 (IST)
לא בטוח שצריך להוסיף התייחסות בערך הגשש החיוור למדור הזה. נדמה לי ששמעתי שלמדור המקורי קראו "הכר את המומחה". ‏עמיחישיחה 22:45, 29 בינואר 2011 (IST)

מוטו האבולוציה[עריכת קוד מקור]

"האדם מעמיד צאצאים, ואלו, במרוצת הדורות מתאימים לסביבתו" ?

אם לא לסביבתו אז לאיזו סביבה?.

השאלה לא ברורה. אבל כבר עולה ממנה בעיה או שתיים. האדם הוא רק עוד יצור אחד המושפע ממנגנונים אבולוציונים. בנוסף כדאי לקרוא את למרקיזם ואת פרקים 5 ו-4 באבולוציה. הקריאה הזו אולי תענה על השאלה ואולי תאפשר לשאול בצורה ברורה יותר. יוסישיחה 20:09, 23 בינואר 2011 (IST)

מפעל לא ידוע?[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מהו המפעל שרואים ליד כביש 1 באזור מחלף ענבה בערך. עם שני ארובות גבוהות. ואני לא מתכוון ל"נשר" אלא למשנו קרוב הרבה יותר. אשמח אם תעשירו לי את הידע. אא

שתי הארובות? מתקן לייצור חשמל מגז.
זה אתר גזר של חברת חשמל. 79.177.199.120 23:53, 23 בינואר 2011 (IST)

מה גובהו של גשר עכברה?[עריכת קוד מקור]

מהו גובהו המקסימלי של גשר עכברה ומהו הגובה הממוצע שלו? תודה, 213.151.48.142 18:04, 24 בינואר 2011 (IST)

נעלה על גשר עכברה – הגשר הגבוה ביותר בישראל – 80 מטר ... נעבור את הגשר ונהנה מהנוף המרהיב ... www.trakeh.co.il/

אכן גשר עכברה לא מוזכר אצלנו. שלא לדבר על העיכוב שבנייתו גרמה לכביש עוקף צפת. Tzafrir - שיחה 15:53, 25 בינואר 2011 (IST)

מסתבך עם LaTex[עריכת קוד מקור]

אני כותב עכשיו ערך משתנה מציין ורוצה לרשום שעבור המשתנה המציין X המתאים למאורע A, מתקיים כי הפונקציה מקבלת את הערך עבור x=0 ואת הערך עבור x=1. רציתי לרשום זאת בפורמט של פונקציית ברירה, אבל הסתבכתי. מישהו יכול לעזור? תומר - שיחה 19:56, 24 בינואר 2011 (IST)

? עוזי ו. - שיחה 20:16, 24 בינואר 2011 (IST)
אכן, תודה רבה. אגב, הייתה לי טעות (החלפתי בין x=0 לבין x=1). תומר - שיחה 20:19, 24 בינואר 2011 (IST)

צבא[עריכת קוד מקור]

האם מספר יחידה הוא בגדר סוד בטחוני למשל 8153

חטיבה 7 לא סודי. 22:08, 24 בינואר 2011 (IST)
מספר לבד לא. כל פירוט מעבר לזה בהחלט עלול להיות סוד בטחוני. כמובן תלוי בשאלה אם היחידה עצמה מסווגת. אין צורך להוסיף מעבר לזה. שים לב שאי-אפשר "לשאול" האם מספר מסויים הוא מסווג, כי אם התשובה חיובית עברת על החוק. אלעזר - שיחה 00:32, 25 בינואר 2011 (IST)
יחידה שעצם דבר קיומה אינו סודי, בד"כ גם מספרה אינו סודי.
רוב יחידות צה"ל קיימות במוצהר - ומכאן כי רוב מספרי היחידות, אינם סודיים.
כך למשל, על-אף פעילות סודית המתקיימת ביחידה 8200, מספרה גלוי וידוע לכל.
עם זאת, לפני שאתה אולי מספר למישהו משהו שאולי לא כדאי שידע, חשוב להזכיר כי לא כל מספרי היחידות גלויים. יתר-על-כן, גם ביחידות שמספרן ידוע, קיימת לעתים חלוקה פנימית לאגפים/ענפים/חטיבות/... כאשר מספריהם של גופים "פנימיים" אלו אינו ידוע לאנשים מבחוץ, ונחשב סודי. דוד הירושלמי - שיחה 00:40, 25 בינואר 2011 (IST)
אלעזר, מסירת מידע מסווג אינה עבירה על החוק, רק על פקודות בטחון מידע הצה"ליות. אם אתה מפרסם בתקשורת אז אתה גם כפוף להוראות של הצנזורה. אני-ואתהשיחה 00:47, 25 בינואר 2011 (IST)
דווקא כן, ועיין עוד סעיף 117 בחוק העונשין וסעיף 57 בחוק השיפוט הצבאי. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:21, 25 בינואר 2011 (IST)

עניין של זמן[עריכת קוד מקור]

למה יש הבדל של שעתיים בין השעה המקומית לבין השעה שמוצגת בשינויים אחרונים? Tkh (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

ייתכן כי בהעדפות המשתמש שלך, הזמן מכוון ל-UTC (זמן יקום מתואם). באפשרותך לשנות זאת על ידי כניסה למיוחד:העדפות או בכפתור "ההעדפות שלי" בראש הדף משמאל. Kulystabשיחהשהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ' בשבט ה'תשע"א • 02:09, 25 בינואר 2011 (IST)

אוטוזומלים[עריכת קוד מקור]

אם יש 46 כרומוזומים בכל תא בגופינו, ואלו מחלוקים ל23 אב ו23 לאם, מהם בעצם ה22 האוטוזומלים?, איפה הם נכנסים ומה תפקידם?.

לאדם נורמלי יש 46 כרומוזומים, 23 שהתקבלו מהאב ו-23 שהתקבלו מהאם. 44 מהכרומוזומים הם אוטוזומים - זוגות של כרומוזום מהאב וכרומוזום מהאם שנושאים אותם גנים. 2 הכרומוזומים הנותרים, אחד מהאב ואחד מהאם, הם כרומוזומי המין, שאינם תמיד דומים. יואלפ - שיחה 08:28, 25 בינואר 2011 (IST)

ספור על נסיכה שגודלה כבן כדי שתוכל לרשת את הממלכה[עריכת קוד מקור]

לפני זמן רב קראתי ספור על מלך שהיתה לו בת יחידה והוא רצה שהיא תוכל לרשת את ממלכתו, ולכן גידל אותה כבן. בסוף המחבר אומר שהוא הסתבך ואין לו מוצא והוא אומר לכל אחד שיפתור את הבעיה בעצמו. אני מעונין בשם הספור ומחברו ואיפה אוכל למצוא. בתודה מראש

זה סיפור של מרק טווין. עוזי ו. - שיחה 16:08, 25 בינואר 2011 (IST)
en:Mark Twain's (Burlesque) Autobiography and First Romance. דוד - שיחה 20:18, 25 בינואר 2011 (IST)

שאלה שפוטה בפיזיקה- מעלית נופלת[עריכת קוד מקור]

שאלה ברמה של בית ספר תיכון: האם ניסוי כלשהו במכניקה קלסית נערך במעלית נופלת וניסוי זהה לו נערך בחלל החיצון- האם התוצאות יהיו שונות? זאת שאלה במכניקה פשוטה ולא יחסות, תרמודינמיקה וכדו'. המעלית בנפילה חופשית.

אין שום דרך להבחין בין המצבים. --אלעזר - שיחה 16:56, 25 בינואר 2011 (IST)
לא מדויק. אם שדה הכבידה היה אחיד אז אלעזר כמובן צודק, אבל כיוון שאנו חיים על פני כדור (במלים אחרות הכבידה היא "נקודתית") נכנסים גורמים שגורמים להבדלים בין המקרים ("תוצא הגאות"). לסבר את האוזן: אם תשחרר שני כדורים במעלית הנופלת כך שיהיו במנוחה לגבי המעלית, בין מסלולי הנפילה שלהם יש זווית קטנה ולכן הם יתנהגו כאילו הם נמשכים זה לזה (מעבר למשיכה הכבידתית ביניהם). זה כמובן לא יקרה אם המעלית נמצאת בשדה כבידה אחיד - במקרה זה הזווית היא 0. קיפודנחש - שיחה 17:50, 25 בינואר 2011 (IST)
קיפודנחש צודק, והשאלה היא כמובן באיזה הקשר נשאלת השאלה המקורית. --אלעזר - שיחה 17:57, 25 בינואר 2011 (IST)
כוננה לניסוי קצר, ללא צורך בדיוק מיוחד( אחרת אפשר גם להחשיב את הכוח הצנטריפוגלי של כדור הארץ וכוח קוריוליס). בכל אופן, עניתם לי. תודה.
שני הכוחות שהזכרת מדומים ולא רלוונטיים לניסוי, ללא קשר לרמת הדיוק. אלעזר - שיחה 19:59, 25 בינואר 2011 (IST)
רגע, רגע... זה כבר משהו מעניין. ניקח ניסוי יותר ספציפי- כדור נופל מתקרת המעלית במהירות התחלתית אנכית יחסית לרצפת מעלית ורוצים לראות אם הוא יפול בקו ישר או לא. אם המעלית עומדת ביחסת לארץ -ברור שהכדור יסטה בגלל כוח קוריוליס. אם המעלית עולה/יורדת במהירות מסוימת- כנ"ל. האם במעלית נופלת בנפילה החופשית הכדור לא יסטה מקו ישר בגלל השפעת כוח קוריוליס? 109.66.13.156 21:55, 25 בינואר 2011 (IST)
אתה מדבר על זה שהמעלית נופלת וגם מסתובבת? זה בהכרח לא נפילה חופשית. --אלעזר - שיחה 22:14, 25 בינואר 2011 (IST)
על מעלית המשוחררת מראש בניין גבוהה בחופשיות. אבל הבניין עצמו נמצא על פני כדור הארץ, המסתובב בסיס צירו. למה אתה אומר שמעלית שמסתובבת סביב עצמה היא לא בנפילה חופשית? נגיד נתתי לגוף כלשהו תנע זוויתי ושחררתי אותו מגבוה כלשהו- זאת לא נפילה חופשית? 109.66.13.156 22:47, 25 בינואר 2011 (IST)
שנינו מבלבלים פה בין כמה דברים. ראשית, התמונה שהיתה לי בראש כשעניתי היא תמונה אידיאלית של מעלית נופלת בלי כוחות חיצוניים שפועלים עליה מלבד כבידה, ועל זה עניתי. שנית, אם פועלים עליה כוחות אחרים, זה לא בדיוק נפילה חופשית, ואז התשובה שלי אכן שגויה. שלישית, מה זאת אומרת "נתתי לגוף תנע זוויתי"? סביב עצמו? אם אתה משחרר גוף על פני כדור הארץ (כלומר עם תנע קווי בציר תטא), ואין שום כוח חיצוני מלבד המשיכה, ואתה נמצא בתוך הגוף הזה (כלומר לא מודד מרחקים ביחס לכדור הארץ עצמו) - אז התשובה קרובה יותר לזאת שניתנה מלכתחילה על ידי קיפודנחש. --אלעזר - שיחה 23:22, 25 בינואר 2011 (IST)

נוסע לא חגור ברכב פרטי[עריכת קוד מקור]

האם נכונה הטענה, שלשון החוק אינו אוסר על הסעת נוסע לא חגור, כאשר מדובר על נוסע מעבר למספר החגורות המותקנות ברכב, וכאשר הנהג מורשה להסיע מספר נוסעים זה ברישיונו, לפיכך ברכב פרטי בעל חמש מקומות ישיבה, הנהג לא יקבל דו"ח או קנס על הסעת נוסע שישי כאשר שאר הנוסעים חגורים, הנה לשון החוק: 83ב.* (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין. (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו. סוף ציטוט. טיפוסי - שו"ת 20:42, 25 בינואר 2011 (IST)

הוא יקבל דו"ח על הסעת נוסעים מעבר לקיבולת הרכב. מתניה שיחה 20:46, 25 בינואר 2011 (IST)
לפי הטענה, ברישיון הרכב מופיעה הגבלה רק לגבי המושב ליד הנהג, לעומת השורה האחורית לגביה כתוב, מספר נוסעים כחוק. טיפוסי - שו"ת 20:50, 25 בינואר 2011 (IST)
הטענה שגויה. מתניה שיחה 20:55, 25 בינואר 2011 (IST)

אישה עצבנית[עריכת קוד מקור]

אני מכיר לא מעט נשים שאם הן לא נכנסות לשרותים בבוקר הן יהיו בכל מהלך היום עצבניות בצורה בלתי-נסבלת, צורה שפשוט תגרום לך לא לרצות להיות בקרבתן.

בא למישהו לחלוק כמה טיפים שאולי יתגלו כשימושיים?..

כי כבר נמאס לי!!!,

ישנו טיפ אחד בסיסי. תהיה פחות שוביניסט והכל יסתדר. אם כי לשוביניסט סביר שיש עוד כמה תכונות והשקפות נוקשות שהיה טוב בהזדמנות לסלקן. לגוף הענין כל גבר ואשה שלא מתארגנים בצרכיהם הבסיסיים, לאו דוקא הדוגמה שהבאת, יהיו עצבניים, ואם יש להם נטיה לעצבנות, הם יהיו עצבניים ביותר, ואם איתרע מזלם להיות בסביבת אנשים בעלי תכונות עצבניות וסטריאוטיפים משלהם, הדבר יסתבך שבעתיים. יעקב המכונה Samuels - שיחה 21:04, 25 בינואר 2011 (IST)

נבואה המזימה את עצמה[עריכת קוד מקור]

לדעתי זה ערך שגוי

נא לפרט בדף השיחה של הערך. --אלעזר - שיחה 23:14, 25 בינואר 2011 (IST)

די-סוננס וקו-סוננס, אבל מזה סוננס?[עריכת קוד מקור]

האם סוננס זה הרמוניה?.

אם קוגניציה היא הכרה (או "מודע"), אז האם למעשה הכוונה בביטוי "דיסוננס קוגניטיבי" זה חוסר הרמוניה קוגנטיבית? (משמע, מחשבות סותרות...???)

Dissonanz (von lateinisch: dis = „unterschiedlich, auseinander“ und sonare = „klingen“מהויקי הגרמנית, ובתרגום--סוננס=צילצול. Nachum - שיחה 10:38, 26 בינואר 2011 (IST)

המבטא של טום פטרובר[עריכת קוד מקור]

מה המבטא הזה?, האם זה רומני?, כי לפעמים כשהוא שר, הוא מתבטא באופן שדי מזכיר לי משהו רומני, זה פשוט מוזר קצת, כי הוא לא מבטא את האות ר' חזק אלא רגיל (לפחות לשמיעתי), דבר שלא אפשרי אצל רומנים אסלים.

פרופסורים[עריכת קוד מקור]

אם אדם מזדהה בישראל כפרופסור, למרות שתואר זה הוענק לו במוסד אקדמי בחו"ל, בין אם מוסד מוכר ובין אם לא, האם הוא עובר על החוק?.

האם אדם שמזדהה בארץ כפרופסור או ד"ר, ואשר קיבל תארים אלו במוסד לא מוכר בארץ או בחו"ל, הוא מתחזה ועובר על החוק?.

תודה.

שאלה בווקטרוים[עריכת קוד מקור]

שאלה קטנה וחשובה: נגיד נתונים לי כוח ומהירות ואני צריך למצוא את רכיב הכוח המקביל למהירות ורכיב הכוח המאונך למהירות- איך אני עושה את זה. ניקח לצורך הדוגמה מספרים פשוטים: . זה יותר שאלה במתמטיקה מאשר בפיזיקה. 79.183.3.134 15:31, 26 בינואר 2011 (IST)

האמת שצריך להיזהר בשימוש במילה "רכיב". רכיב בעקרון הוא רק גודל (כמו רכיב x, רכיב y, וגם הרכיב המקביל). בשביל למצוא את הרכיב המקביל למהירות, מצא את וקטור היחידה בכיוון של המהירות, ותעשה מכפלה סקלרית בינו לבין הכוח. כלומר:
ועכשיו בשביל למצוא את הרכיב הניצב, אפשר בעזרת פיתגורס:
אם כוונתך היתה לפרק את וקטור הכוח לשני וקטורים, אז, אתה צריך להכפיל את הרכיבים שמצאת בוקטורי היחידה המתאימים. emanשיחה 16:14, 26 בינואר 2011 (IST)
המממ... לקחתי וקטורים ניצבים מסתבר... יש לך נוסחה יפה לרכיב הניצב? אני יודע שזה לא מסובך לעשות פיתגורס, אבל אני פשוט מרכיב לעצמי נוסחאון ופתאום נתקלתי בזה שאני לא יודע איך עושים פעולות פשוטות על וקטורים( נגיד היתה לי חסרה הנוסחה הראשונה שכתבת). 79.177.48.180 16:22, 26 בינואר 2011 (IST)
הרכיב הניצב זה יותר מסובך, כי זה לא טריוויאלי למצוא וקטור יחידה שניצב למהירות, אבל מכל וקטורי היחדיה הניצבים האפשריים יהיה גם במישור של הכוח. לכן הכי קל לדעתי זה למצוא את הוקטור שגודלו כגדול הרכיב הניצב, וכיוונו ניצב, שהוא יהיה: . emanשיחה 16:34, 26 בינואר 2011 (IST)

שאלה אחרת( אני ממש מצטער על הרמה הירודה). האם מיקום נפילת הגוף בזריקה בליסטית הוא , כאשר V_0 זו המהירות ההתחלתית בזווית אלפה מעל האופק? 79.177.48.180 16:57, 26 בינואר 2011 (IST)

א. דומה אבל לא. (הרי אם הזווית היא אפס, היית צריך לקבל אפס, ואתה לא)
ב. הנוסחה הנכונה, גם היא נכונה רק למקרה הפרטי של זריקה מפני מישור אופקי. emanשיחה 17:02, 26 בינואר 2011 (IST)
זה בדיוק מה שאני מחפש. קצת חישבתי פה ושם יוצא לי (ניסיון יותר הגיוני): . הפעם זה נכון? 79.177.48.180 17:15, 26 בינואר 2011 (IST)
אם אני זוכר נכון אז כן. ופה אתה יכול לראות שאכן גם כשהזוות היא אפס (זריקה אופקית, שבה מייד הוא פוגע בקרקע) וגם כשהיא 90 מעלות (כלומר זריקה אנכית כלפי מעלה) הטווח הוא אפס. ככה שלפחות ה הגיוני. לפעמים כדאי להשתמש גם בזה ש . emanשיחה 19:25, 26 בינואר 2011 (IST)

הכה את המומחה לפיזיקה... אפשרי?[עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה? אלעזר - שיחה 10:05, 27 בינואר 2011 (IST)

אני מתנגד לפצל את הדף. אין כרגע צורך ממשי, והשאלות בכל התחומים מעניינות. אני מניח שאשקול מחדש אם מספר השאלות ליום יעבור את רף הסבירות. ‏Setresetשיחה 10:18, 27 בינואר 2011 (IST)

מקור המילה "מקטורן" (ז'קט)[עריכת קוד מקור]

אנו מכירים אותה מהתלמוד, אך היא הגיעה מלטינית Shannen - שיחה 18:43, 26 בינואר 2011 (IST)