ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון113

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

גרפיקה וקטורית[עריכת קוד מקור]

מחפש תוכנה חופשית שתהיה נוחה לאנשים פשוטים, שרוצים להוסיף תרשימים מסוגים שונים למסמכי וורד מבלי לשבור את הראש. הכלי המובנה של הוורד לא מספיק גמיש ויעיל, ותכנת האינקסקייפ לדעתי לא מתאימה לעניין זה ומסובכת מדי. ואל תשלחו אותי לערך גרפיקה וקטורית. קראתי אותו כבר ואני מכיר את הקורל דרו ואת הפריהנד. אפי ב.התחברו ל11:11, 10 ביוני 2010 (IDT)

נסה את Xara Xtreme. אולי אתה מחפש משהו שלא קיים - פשוט כמו וורד אבל עם אפשרויות כמו אינקסקייפ. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 15:27, 10 ביוני 2010 (IDT)
מצאתי את הצייר של גוגל DOCS. מאפשר לשמור גם בפורמט SVG. לדעתי מומלץ למי שרוצה ליצור תרשימים פשוטים. אפי ב.התחברו ל07:02, 22 ביוני 2010 (IDT)

מהי למעשה הכיפה של "מכון 1" בקריית מחקר גרעיני באמצע מדבר? איך בנוי הכור ולמה צריך את הכיפה?109.66.28.140 18:42, 10 ביוני 2010 (IDT)

זו סככה שנועדה להגן על עובדי המפעל מפני השמש המדברית, בזמן שהם מקפלים חולצות ותופרים כפתורים. עוזי ו. - שיחה 18:46, 10 ביוני 2010 (IDT)
ולי דווקא ידוע (בוודאות) שמדובר במפעל לצעצועים ולא למוצרי טקסטיל. האם יש צורך בהצבעת מחלוקת? חזרתישיחה 19:32, 10 ביוני 2010 (IDT)
לא צריך מחלוקת. אפשר להסיק שמייצרים שם טקסטיל מיוחד לברבי וקן. שפם אדום - שיחה19:46, 10 ביוני 2010 (IDT)
דווקא שמעתי שזה שרוכי נעליים. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:40, 12 ביוני 2010 (IDT)
כולכם טועים ומטעים. זהו מבנה יהודי כשר, ועל כן הוא חובש כיפה. אילן שמעוני - שיחה 16:04, 13 ביוני 2010 (IDT)
אולי זה סניף של אוהל הרבי מליובאוויטש. 132.66.201.214 11:04, 1 ביולי 2010 (IDT)

שאלה למומחים בבוטניקה[עריכת קוד מקור]

לחלק מערכי הצמחים ממשפחת הסחלביים כתוב שהמשפחה היא מסדרת האספרגאים ואצל חלק הסדרה היא סחלבאים. מי צודק ? ובכל מקרה יש לתקן לפי עקרון העקביות. שפ2000 - שיחה 09:08, 11 ביוני 2010 (IDT)

לפי en:APG system, הסחלביים הם מסדרת האספרגאים, נכון לעדכון האחרון מ-2009 של מערכת המיון בשיטה זו. אמנון שביטשיחה 23:04, 11 ביוני 2010 (IDT)

האם יש דרך טכנית לסנן את צלילי זמזום הוו-וו-זלה משידורי המונדיאל?

ניסיתי קלמין ולא עזר.. שפם אדום - שיחה21:49, 11 ביוני 2010 (IDT)
מה רע בקצת זמזום?, זה מזכיר לי את מונדיאל 82, רק שיהיה מעניין כמוהו. ג'וגיגון - שיחה 22:20, 11 ביוני 2010 (IDT)
ועכשיו ברצינות: בובוזלה או ווווזלה ? ‏dMy‏ • שיחה • 22:22‏, 11/06/2010 • ל' בסיוון ה'תש"ע
יש דרך - אטמי אוזניים (עדיף צהל"יים). אפילו גוגל אומרים. Jys - שיחה 02:29, 13 ביוני 2010 (IDT)
מתוך וואלה - "ובכל זאת, אם ברשותכם מקלט טלוויזיה עם אקוולייזר (מנגנון המאפשר להגביר טווחי תדרים שונים, ולהנמיך אחרים) מובנה, או אקוולייזר חיצוני ברסיבר, תוכלו לנסות להנמיך את הטווח של 300 הרץ, ולהגביר את הטווחים האחרים. גם הפתרון הזה לא יעלים לחלוטין את צליל הוובוזלה, רק יהפוך אותו לפחות בולט. בקיצור, הכדור חוזר לפיפ"א." מתניה שיחה 11:03, 14 ביוני 2010 (IDT)

המוח האנושי[עריכת קוד מקור]

האם המוח האנושי הוא "מפותח מדי"? למה אנשים מעלים שאלות פילוסופיות כמו "למה אנחנו חיים", "איך נוצר האדם", "מה משמעות החיים, היקום וכל השאר?" הרי כל ההתעסקות בדברים הללו לא מביאה ליתרון הישרדותי כמו היכולת להסיק מסקנות או לבנות כלים. למה אנשים מבזבזים משאבים על קריאה, שירה, דת וחשיבה מעמיקה, כש"לאדם הטיפש" (כלומר אחד לא מבזבז משאבים על דברים "מיותרים") יש יותר סיכוי לשרוד בעולם החי? איך יצא מצב שהאדם פיתח מוח יותר מדי מסובך? שגורם לו לשאול שאלות חסרות תועלת חומרית? 79.182.23.217 23:04, 11 ביוני 2010 (IDT)

שאלה יפה. אינני מומחה בתחום אבל שמעתי את ההסבר הבא: החשיבה המפותחת "יתר על המידה" של האדם, המתאפיינת בדמיון, הפשטה ותכנון לטווח רחוק, התפתחה בתגובה לצרכים קיומיים-השרדותיים, כנראה באחד מעידני הקרח בהם שררה בצורת באפריקה שם חי הומו ספיינס. הדמיון, ההפשטה והחשיבה לטווח רחוק אפשרו לאדם הקדמון להתמודד עם הבצורת על ידי אגירת מזון ומים באמצעים שונים וכן ציד מוצלח ומתוחכם יותר של חיות. באירופה, לעומת זאת, שם חי האדם הניאנדרטלי, הדרך להתמודד עם הקור והקרח היה בעיקר באמצעות קשיחות ועמידות פיזית. כאשר ההומו ספיינס התפשט מאפריקה אל רחבי העולם, וגם אל אירופה, החשיבה המפותחת והתחבולנית שלו סייעה לו בכיבוש השטח מפני האדם הניאנדרטלי והכחדתו בקרבות שחלו ביניהם. מקור ההסבר: סדרת מדע על האדם הקדמון בערוץ 8. ולסיום, אמרת כנף קשורה: כל בית צריך לחם ופרח, לחם - כדי שיהיה איך לחיות, פרח - כדי שיהיה בשביל מה לחיות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:14, 11 ביוני 2010 (IDT)
תראה, האינטליגנציה של האדם עולה בהרבה על ההבנה שצריך לאגור מים ולתחכם במכשירים מיוחדים לציד( לדוגמה לחדד אבן ולחבר אותה לענף עץ). החשיבה של האדם עולה בהרבה על זה: הוא התחיל לפתח תאוריות ארוכות ומסובכות המסבירות את משמעות החיים- חשיבה שלא מובילה אותו ליכולות יותר טובות בציד, איסוף מזון או מים. וגם היום ניתן לרואת את ה"אדם החכם מדי" - אנשים מבזבים את זמנם על חידות הגיון, קריאת ספרים, מוזיקה, פילוסופיה משחקי מחשב ועוד מלא דברים שאין בהם שום תועלת פרט לניצול של "משאבים מיותרים". 79.182.23.217 23:27, 11 ביוני 2010 (IDT)
גם דברים שנראים בהתחלה לא שימושיים, הובילו להמצאות רבות שהגדילו את כושר ההשרדות שלנו. המתמטיקה למשל (אף אחד לא צריך מספרים מרוכבים לחישובי יומיום ואסטרונומיה, אבל הם בבסיסה של מכניקת הקוונטים, שאחראית לטכנולוגיה ואלקטרוניקה מודרנית), הפילוסופיה הובילה לפיזיקה והפיזיקה הניבה הרבה המצאות ששיפרו את כושר ההישרדות שלנו. ויש הרבה דוגמאות איך תחומים מופשטים מאוד (שנראים לכאורה לא מעשיים ולא קשורים למציאות) מניבים המצאות וטכנולוגיות שהן לא רק שימושיות אלא גם מגדילות את השרידות של האנושות (רפואה למשל, שנולדה מהצורך להבין כיצד גוף האדם עובד). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:49, 11 ביוני 2010 (IDT)
אסטרונומיה הייתה מדע שימושי מתחילתה. מצפן, שעון וגם לוח שנה הם כלים שימושיים. מעבר לכך שניכם ממעיטים בחשיבותה ההישרדותית של חשיבה מופשטת. אילן שמעוני - שיחה 19:55, 12 ביוני 2010 (IDT)
אולי מדובר בביטוי מעניין של עקרון ההכבדה. "אני יכול להקדיש שיעור ניכר מיכולתי האינטלקטואליות לעניינים שאין להם דבר עם הישרדות ועדיין לשרוד בסבבה, כלומר היכולות האינטלקטואליות שלי להישרדות הן משהו משהו וממש כדאי להשקיע בפוטנציאל הגנטי שלי ביצית והריון." יוסישיחה 00:00, 12 ביוני 2010 (IDT)
הערה הערך עיקרון ההכבדה זקוק לניסוחים חדשים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 04:01, 12 ביוני 2010 (IDT)
אני לא חושב שיש קשר לעקרון ההכבדה. לדעתי, הפילוסופיה נובעת מהיכולת לחשיבה מופשטת. יכולת החשיבה המופשטת חשובה מאוד להשרדות בתנאים קשים. גילגמש שיחה 04:15, 12 ביוני 2010 (IDT)

כנראה לא הבנתם את הבעיה. האבולוציה לא יכולה לקבוע "מראש" אילו תכונות יהיו שימושיות בעתיד( כמו יכולות מתמטיות שמובילות להבנה של חוקי הטבע בצורת נוסחאות) . העיקרון המנחה באבולוציה זה שהפרט בעל התכונות המתאימות ביותר לסביבתו הוא זה ששורד ומוליד צאצאים עם התכונות שלו. וכשמדברים על האדם המודרני נראה ישר לעין שלאורך כל חייו יש לו הרבה מאוד משבות שלא מובילות ליתרון הישרדותי. ברור שצירך חשיבה מופשטת מפותחת למדי על מנת לפתח חקלאות בעל יסודית, ושלא נדבר על חקלאות בעלי חיים. אבל החשיבה של האדם עולה בהרבה גם על זה. 79.182.23.217 10:58, 12 ביוני 2010 (IDT)

כפי שאמרת, חשיבה מופשטת היא זו שפיתחה את החקלאות וכן את כלי הנשק והפקת האש - עם טכנולוגיות אלה השרידות של האדם גדלה באופן ניכר, לכן חשיבה מופשטת ומפותחת שרדה בתורשה והמשיכה לדורות הבאים. לחשיבה הזאת יש תועלת, ולכן אנשים חכמים זכו למעמד גבוה במשפחות והשבטים הקודמים - דבר שהעניק להם פריבילגיות כגון משאבים, הגנה מצד שאר השבט וכן זיווג מוצלח עם אחת מבנות השבט. תכונה זו טופחה ובהדרגה נוצר מעמד של אנשי מחשבה שבהתחלה התעסקו בפתרונות מתוחכמים אך מעשיים לבעיות הקיום, אך עקב מצבם הטוב והזמן הפנוי שנוצר להם הם יכלו לפתח את המחשבה גם בכיוון דת, פילוסופיה ומדעי הטבע - שלמרות שהם מופשטים ולא מעשיים בטווח הקצר, סיפקו יתרונות הישרדותיים רבים בטווח הרחוק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:12, 12 ביוני 2010 (IDT)
לדמיון יש ערך שרידתי. היכולת לדמיין חורף קר יותר מהחורפים בעבר הקרוב, סכנות מסוגים שלא נחוו עדיין, אפשרויות שייפתחו בעקבות מעשה שכמותו לא נעשה מעולם ("אם נטפס על ראש ההר הגבוה ביותר נוכל לראות למרחקים שמעולם לא ראינו") וכולי היא בעלת ערך שרידתי. מטיבו של הדמיון הזה הוא שאינו מוגבל למחשבות בעלות תועלת מיידית אלא הוא "חפשי" יותר. גם בלי שידמיין תנור מיקרוגל או טיסות טרנס אטלנטיות, יש ליכולת לדמיין מצבים ואפשרויות שלא נחוו עדיין ערך. כיוון שבהגדרה דמיון זה אינו מוגבל לחשיבה על צרכים מיידיים, הוא יכול להוביל בסופו של דבר להמצאות מופלאות כמו אלהים, סיינטולוגיה, גלגול נשמות והשערת הרצף.

לגבי עקרון ההכבדה, מסתבר שלגבי חלק מהעניין יש טענות ומחקר תומכים. בקישור המצורף יש התייחסות להתנהגות מוסרית בהקשר הזה. SEXUAL SELECTION FOR MORAL VIRTUES. לשים לב לפרק Costly Signaling Theory, Fitness Indicators, and Moral Virtues. הקישור באדיבות גיל גרינגרוז, פסיכולוג אבולוציוני[1]. יוסישיחה 19:57, 15 ביוני 2010 (IDT)

תקיפת המתקן הגרעיני בסוריה (2007)[עריכת קוד מקור]

באתר NEWS 1 צוין היום שמסלולם של מטוסי חיל האוויר הישראלי בדרכם לתקוף בסוריה ב2007 עבר בשטח האווירי של טורקיה אשר העלימה עין מכך, לפי מיטב ידיעתי, ישראל גובלת בסוריה, וכן גם בלבנון (בדרך לסוריה) מדוע עשו "סיבוב" כזה גדול והגיעו לסוריה דרך טורקיה?81.218.8.169 12:07, 12 ביוני 2010 (IDT)

הם לא עשו סיבוב, הם נכנסו למרחב האווירי של טורקיה לאחר התקיפה (והשליכו בידוני דלק בשטחה).

זה עדיין לא מסביר למה הם עשו זאת...81.218.8.169 18:58, 12 ביוני 2010 (IDT)

אני מנחש שמערכות ההתראה הסוריות בגבול ישראל מתוחכמות ומושקעות יותר מאלה שבגבול טורקיה. אילן שמעוני - שיחה 19:52, 12 ביוני 2010 (IDT)
המסלול היה ארוך מכיוון שעיקרו היה מעל הים התיכון, סביר להניח במרחב אווירי בינלאומי. כמובן שעדיף שהמסלול יהיה קצת יותר ארוך עם פחות סיכונים, מאשר להיכנס לשטח סוריה ישר מהגבול הישראלי. המטוסים חזרו מהתקיפה דרך גבול טורקיה-סוריה והשליכו מיכלי דלק נתיקים שנפלו באדמת טורקיה. וגם כאן סביר שהמטוסים המתוחכמים שלנו לא נראו על המכ"מים הטורקיים והסוריים אלא רק לאחר שהמטוסים כבר היו הרחק מהאזור, בשטח אווירי בטוח --MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 20:36, 12 ביוני 2010 (IDT)

אתה קצת מתלהב על חיל האוויר הישראלי המתוחכם, נראה לי שהמעבר וניתוק המיכלים בתורכיה היה מתוכנן ומתואם, בכל זאת מדובר בתקופה קצת פחות עויינת בין שתי המדינות...81.218.8.169

מישהו זוכר איך נהוג בפועל לבטא את שמו של הרמטכ״ל משה לוי – מלרע או מלעיל? אני מתייחס לשם הפרטי ולשם המשפחה וגם להגיות האפשריות השונות בדיבור יום־יומי ובחדשות ברדיו.

תודה. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:38, 12 ביוני 2010 (IDT)

מוישה (מלעיל) וחצי (גם). בכבוד - קיפודנחש - שיחה 23:02, 12 ביוני 2010 (IDT)
וכשבכל זאת אמרו לוי – מלרע או מלעיל?
וברדיו הקפידו על מלרע? ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:14, 13 ביוני 2010 (IDT)
דן כנר-can give the answer.if you dont have the time to find him-write it here and i will do my best. Nachum - שיחה 12:55, 13 ביוני 2010 (IDT)

שפות תכנות[עריכת קוד מקור]

האם J# היא JavaScript?? תודה מראש 89.138.115.133 17:45, 12 ביוני 2010 (IDT)

לא, ראה en:J Sharp. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:12, 12 ביוני 2010 (IDT)

שלום מהם כתבי הקודש של הסיינטלוגיה??[עריכת קוד מקור]

כמו שיש קוראן למוסלמים, מה יש לחבר'ה האלה?

מכיוון שהסיינטולוגיה היא תורה שפותחה על ידי ל. רון האברד, הספרים שהוא כתב הם הספרים המרכזיים - הנה רשימה שלהם --MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 20:29, 12 ביוני 2010 (IDT)

שלום ותודה,

ידוע לי שמדובר במספר ספרים אך מהו בעצם הספר המרכזי, למשל אצל האסלאם יש קוראן וחדית', והקוראן הוא המרכזי... אז מזה אצל הסיינטולוגים?

סיינטולוגיה, למיטב ידיעתי, לא מעמידה ספר אחד מסוים בראש, אלא מתייחסת לכל כתבי ל׳ רון האברד בנושא דיאנטיקה וסיינטולוגיה באופן שווה. (הוא כתב גם ספרי הרפתקאות ומדע בדיוני, שאינם נחשבים לכתבים דתיים של סיינטולוגיה, אבל ארגונים שמקושרים לסיינטולוגיה משווקים אותם.)
אם, בכל זאת, צריך לבחור ספר אחד חשוב, אז כנראה אפשר להצביע על הספר הראשון שהאברד פרסם בנושא הזה בשנת 1950: "דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש". זה הספר הראשון שצריכים לקרוא חברים חדשים בסיינטולוגיה, אבל הוא כולל רק מעט מהתורה הזאת. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:31, 12 ביוני 2010 (IDT)

מהיא אנומליה[עריכת קוד מקור]

"מערכת החינוך הופכת במהירות עקב המצב הפוסט-מודרני למערכת אנומלית" מהיא - אנומליה?

אנומליה - מה שאינו נורמלי, מה שיוצא דופן. אילן שמעוני - שיחה 22:51, 12 ביוני 2010 (IDT)
על פי אבן שושן: (מיוונית: annmalia שאינו ישר) - זרות, אי טבעיות, סטיה מן הנורמלי. אפי ב.התחברו ל01:36, 13 ביוני 2010 (IDT)

באיזה גיל נפטרו הוריו של בנציון נתניהו?[עריכת קוד מקור]

למי יש מושג? Anonymous - שיחה 19:21, 13 ביוני 2010 (IDT)

כרטיסי הנפטרים שלהם באתר שלנו - נתן מילייקובסקי (55) ושרה מילייקובסקי (85). דניאל צבי - שיחה 19:27, 13 ביוני 2010 (IDT)
אגב, יש פה הפרש שנים גדול בין תאריכי הפטירה, ורק בגלל זה הם קבורים אחד ליד השני - ישנן הרבה חלקות קבר זוגיות בהר שאחד מבני הזוג נקבר בהן, אבל בן הזוג השני מת בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, והחלקה הסמוכה נותרה ריקה. דניאל צבישיחה 19:42, א' בתמוז ה'תש"ע (13.06.10)
לא הבנתי למה זה מנע מהם להיקבר לצד בן זוגם.
למרות שנכתב במפורש בהסכם שביתת הנשק עם ירדן שיהודים יוכלו להמשיך לקבור את מתיהם בהר הזיתים, בפועל - שום קבורה לא התרחשה שם מאז אמצע מלחמת העצמאות (אדר א'/פברואר תש"ח) ועד לאחר מלחמת ששת הימים. דניאל צבישיחה 13:26, ג' בתמוז ה'תש"ע (15.06.10)

שאלה בלטינית[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר לשוני בין snctum (קדוש, אם אינני טועה) לבין סנקציה (עונש)? the google of the 2 words--Sanction+etymology--say that there is common root. Nachum - שיחה 10:49, 14 ביוני 2010 (IDT)

נכון. לפועל sancio, sancire, sanxi,sanctum יש משמעות של "לקדש", "לאשרר", "לקבוע" (חוקים, וכו)וגם "לאסור" ו"להעניש". מכאן sanctum בהקשרים שונים יכול להיות השם - "קודש, מקדש" אכל גם מעין צורת פעול "נענש".Ewan2 - שיחה 06:38, 15 ביוני 2010 (IDT)

sanctum - maybe sanctuary or (punished"(participle".Ewan2 - שיחה 06:42, 15 ביוני 2010 (IDT)

לא חשבתי על זה קודם אבל גם לשורש ח.ר.ם בעברית (ובערבית) יש משמעות כפולה של קדושה ושל ענישה או איסור. Ranbar - שיחה 12:40, 15 ביוני 2010 (IDT)


כן, בלטינית ארכאית שאומרים על מישהו שהוא sacer hominus משמעו שהוא אדם שהוצא מחוץ לחברה ולכן הוא חסר זכויות וכל אדם יכול לפגוע בו. בלטינית מאוחרת יותר sacer הופך למשהו קדוש ששייך לאלים ולכן הוצא מידי השליטה של בני האדם.

מישהו יודע מהו שמו של התואר הזה בעברית? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 13:16, 14 ביוני 2010 (IDT)

תושב?אילן שמעוני - שיחה 16:20, 14 ביוני 2010 (IDT)
עיינת בערך? אני לא חושב שתושב (תואר) יהיה שם טוב לערך... • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 16:38, 14 ביוני 2010 (IDT)
אולי תושב (מעמד משפטי)? (מבלי לעיין בערך) Goldmoon - שיחה 19:02, 14 ביוני 2010 (IDT)
על מנת לענות כהלכה כדאי לעיין בערך... ה"תושב" אינו רק מעמד משפטי כי אם סוג של דיפלומט • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 19:47, 14 ביוני 2010 (IDT)
בינתיים ראיתי בערך, ואכן התיאור לא מספיק טוב. אפשר אולי תושב (מעמד דיפלומטי), או תושב (דיפלומט), אבל גם אלה לא לגמרי מדויקים. אנסה לחשוב עוד. Goldmoon - שיחה 12:21, 15 ביוני 2010 (IDT)

הוספת תמונה.[עריכת קוד מקור]

כיצד אני מוסיף תמונה כמו שיש בכל ערך של ויקיפדיה? (תמונה בצד - ביחד עם טבלה). תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה שלך שייכת לויקיפדיה:דלפק ייעוץ, בהצלחה! ישרון - שיחה 14:24, 14 ביוני 2010 (IDT)

נתיבי מסחר חדשים[עריכת קוד מקור]

האם כבר ניתן להפליג באונייה מנורבגיה לאלסקה דרך הקוטב הצפוני? Anonymous - שיחה 17:26, 14 ביוני 2010 (IDT)

יוצא לטיול? גיחוך ישרון - שיחה 17:33, 14 ביוני 2010 (IDT)
בעיקרון הקוטב הצפוני קפוא, מה שמקשה קצת על השיט. אולי אפשר בקיץ (שבועיים באוגוסט) להפליג בימים שמצפון לרוסיה או לקנדה, אבל אל תבנו על ים פתוח להרבה זמן. יואלפ - שיחה 09:00, 15 ביוני 2010 (IDT)
התכוונתי לאור ההתחממות הגלובלית יש נתיבי מסחר חדשים. Anonymous - שיחה 14:20, 16 ביוני 2010 (IDT)
אין ממש נתיבי מסחר חדשים, אך יש נתיב ימי העובר דרך אוקיינוס הקרח הצפוני - המעבר הצפון-מזרחי. גילגמש שיחה 07:07, 6 ביולי 2010 (IDT)

היהודים במובן האתני[עריכת קוד מקור]

האם היהודים של היום זהים מבחינה אתנית ליהודי המקרא? הרי אין כזה דבר 100% יהודי. יהודים רבים אשר הגיעו ממקומות שונים נושאים את תכונות המקום ממנו באו.
יהודים אשכנזים הם לרוב בעלי שיער בהיר ועיניים בהירות , יהודים מארצות המזרח הם לרוב כהי עור ושיער.
אין בנמצא עם ששהה אלפי שנים בגולה ולא נטמע בעמי הסביבה. לא אפשרי שהיהודים הסתגלו כל כך מהר למקום שהותם. תהליכים גנטיים כמו שינוי בצבע השיער,העור והעיניים אורכים שנים רבות.T-Bag - שיחה 17:57, 14 ביוני 2010 (IDT)

פרופ' שלמה זנד יאמר לך שלא רק שהיהודים היום לא זהים בשום אופן ליהודים מהמקרא (מבחינה אתנית), אלא גם שהמקרא הוא ספר תיאולוגי ותו לא, קרי, זה לא קרה באמת. Anonymous - שיחה 18:15, 14 ביוני 2010 (IDT)
אתה מבלבל בין אתני לגנטי. קרבה גנטית לא בהכרח גוררת קרבה גנטית ולהיפך. בכל אופן מחקרים גנטיים מראים שיהודים, גם מעדות שונות, קרובים יותר זה לזה גנטית מאשר שהם קרובים לעמים בהם הם נטמעו. דניאל ב. 20:32, 14 ביוני 2010 (IDT)
יהודים אשכנזים בארצות אירופה היו ידועים לרוב בצבע השחור של שיערם לעומת האוכלוסיות הסלביות או הגרמניות הסובבות.(למרות ששיער שחור יש בשפע גם אצל סלבים וגם אצל עמים גרמנים, ואצל יהודים אשכנזים יש גם שיער אדום או בלונדיני וכו).Ewan2 - שיחה 06:29, 15 ביוני 2010 (IDT)
מאפיינים אתניים נוספים היו ועודם האף היהודי המפורסם, אף צר ומעוקל מטה עם גבנון, פיקת גרוגרת בולטת ועיניים חומות לרוב. מאפיינים אלו קיימים בכל הקהילות היהודיות, מזרחיות ואשכנזיות, למעט חלק מעולי אתיופיה - אולי שבט שהתגייר בזמן קיומה של הממלכה האתיופית שם לפני כ 1000 שנה. יהודים הם עם גם מבחינת הגדרה אתנית. אילן שמעוני - שיחה 09:23, 15 ביוני 2010 (IDT)
אתה רציני? משתמע מדבריך שניתן לזהות חיצונית מי הוא יהודי ומי לא. Anonymous - שיחה 14:18, 16 ביוני 2010 (IDT)
אני רציני, המסקנה שהסקת לא רצינית. מאפיינים אתניים אף פעם אינם עדות חותכת, הן משום קיום תכונות רציסיביות, הן משום שללא מיפוי גנטי מלא של האוכלוסיה הראשונית כל מסקנה תהיה במקרה הטוב חלקית, ובעיקר - משום שתרבויות וקבוצות אתניות משתנות עם הזמן עקב קשרים עם הסביבה וסחף גנטי. אז - יש מאפיינים אתניים, אבל הם בשום פנים ואופן לא מגדירים מוצא יהודי, אלא רק מגבים אותו. אילן שמעוני - שיחה 19:43, 18 ביוני 2010 (IDT)
דווקא היו חוקרים שמצאו בדיוק את אותם המאפיינים אצל יהודי אתיופיה. כך למשל כתב אהרן הנרי שטרן, יהודי פולני שהתנצר ונשלח לאתיופיה מטעם החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים:

בפיזיונומיה, רוב הפלאשים ניחנים בעקבות ברורות למוצאם השמי. בקבוצה הראשונה שראינו בגונדר, היו כמה מאפיינים יהודיים שכל מי שראה אי-פעם את צאצאי אברהם בלונדון או ברלין לא יוכל לטעות בהם. גון עורם חיוור מזה של החבשים ועיניהם, אף כי שחורות ונוצצות הן, אינן כה גדולות באופן יחסי כמו אלה של שוכני הארץ האחרים.

אהרן הנרי שטרן, נדודים בקרב הפלאשים בחבש, 1968, ISBN 0714618780 עמ' 197
כמובן שפיזיונומיה היא קשקוש בלבוש ומאד מוזר שבשנת 2010 מישהו עדיין מזכיר אותה כעדות למשהו. תושבי הרמה האתיופית דומים מבחינה תורשתית לבהירי-עור במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הרבה יותר מכפי שהם דומים לאפריקאים כהי-עור. ראו במפה (מקרא).
התשובה לשאלה המקורית של שקיק תה היא שלילית כמובן. אחרי כיבוש אשורי, בבלי, פרסי, יווני, רומי, פרסי, ביזנטי ומונגולי, אין פלא שהיהודים לתפוצותיהם והמקומיים לעדותיהם דומים אלה לאלה כזוג גרביים שכובסו בטעות עם מגבת אדומה. רמזים למראה המקורי של יהודי המקרא ניתן למצוא במקרא, במשנה ובמטען התורשתי של קהילות שגלו מכאן כבר בזמן הכיבוש האשורי או הבבלי, ולא חזרו עם הפרסים. ליאור ޖޭ • ג' בתמוז ה'תש"ע • 10:19, 15 ביוני 2010 (IDT)

שאלה בנושא פיזיקה[עריכת קוד מקור]

תפסה את תשומת ליבי העובדה שאוכל חם מתקרר קודם כל בצדדים, דג קפוא מפשיר קודם כל בצדדים, כך גם תרכיזי עגבניה. מה הסיבה?T-Bag - שיחה 17:58, 14 ביוני 2010 (IDT)

היחס בין נפח המזון ובין שטח הפנים שלידו, שממנו נפלט או נבלע חום, הוא בדרך כלל נמוך יותר בצדדים. ‏odedee שיחה 18:01, 14 ביוני 2010 (IDT)
כי הצדדים הם אלה שבאים במגע עם הטמפרטורה ששונה מזו של האוכל (המרכז "מוגן" ע"י הצדדים) ולכן החום (או הקור) בורח מהצדדים החוצה, ומהמרכז לצדדים. אנדר-ויק18:04, 14 ביוני 2010 (IDT)
אם ארחיב את דברי קודמי - חימום וקירור בצורה שתיארת נובעות מחוקי התרמודינמיקה שקובעים שחום זורם מאזורים בטמפרטורה גבוהה לאזורים עם טמפ' נמוכה. לכן כשיש שני גופים בטמפרטורות שונות, האזורים שבגבול בינהם יהיו בטמפרטורת ביניים. החום יזרום מפנים הגוף החם אל שוליו, שנמצאים בטמפ נמוכה יותר, והלאה לגוף הקר יותר (למשל האוויר) שם בהתחלה יחמם את האזור הקרוב לגבול, ואחרי זה את שאר הגוף.
דרך שונה לחימום היא במיקרוגל, שפועל על דרך אחרת של מעבר אנרגיה. emanשיחה 19:16, 14 ביוני 2010 (IDT)

מים מגעילים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע למה המים בירושלים לא טעימים?

לטעמי הם טעימים ואני חושב שזה עניין של טעם נרכש. כדי לקבוע שהם לא טעימים צריך לעשות מבחני טעימה. למיטב ידיעתי המים בירושלים מגיעים ברובם מאקוויפר ההר וכנראה שאתה רגיל לטעמם של מי אקוויפר החוף או לטעמם של מים מבאר מקומית. בנוסף, לצנרת ישנה השפעה רבה על טעם המים. שפם אדום - שיחה23:33, 14 ביוני 2010 (IDT)
וזאת למרות שלמים לא אמור להיות טעם בכלל... 84.111.25.135 14:15, 16 ביוני 2010 (IDT)
חלק מהאנשים שמעבירים את מי הברז שלהם דרך פילטר מוסיפים לו באותה הזדמנות גם טעם - למשל טעם קוקוס. אריה ה. - שיחה 19:27, 16 ביוני 2010 (IDT)
למה שלמים לא יהיה טעם? בברכה, איש המרק - שיחה 08:26, 17 ביוני 2010 (IDT)
אני מניח שהכל תלוי בטעם של המרק שאתה עושה עם המים. דרך אגב למה המים בעיר קודשנו לבנים? ריכוז גבוה של אבנית? אם כן אז הנה שאלה שלישית, האם לאחר ביקור בירושלים צריך לשתות מסיר אבנית? ג'וגיגון - שיחה 11:57, 17 ביוני 2010 (IDT)
לי יצא לטעום את המים שמגיעים לירושלים בנקודת הקידוח והם נהדרים. האיש ממקורות הסביר לי שהמים שמגיעים לעיר נהדרים, אבל בחלקים גדולים של העיר הצנרת ישנה ופגומה (שלא לומר עתיקה ומתפוררת) ומכאן טעם המים. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:18, 17 ביוני 2010 (IDT)
וכדי שלא יהיו ספקות:לא, לא ושוב פעם לא לשתות מסיר אבנית. אני יודע שאתה יודע, אני פשוט מפחד שיקרא את זה מישהו שלא יודע. yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:20, 17 ביוני 2010 (IDT)
עכשיו אתה אומר לי??? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 12:30, 17 ביוני 2010 (IDT)
לך ספציפית מותר, אתה בחור ממש בסיסי... yanshoofשיחהמיזמון ערכים שאינם במעקב יצא לדרך! 12:46, 17 ביוני 2010 (IDT)

שאלה שנשאלתי והותירה אותי ללא מענה. ממתי ט"ו (ו-ט"ז) מחליפים במנייה את י"ה (ו-י"ו)? האם יש תיעוד להלכה או לתשובה בשו"ת או מקור קבלי כלשהו שמסדירים את זה? האם יש כתבים עתיקים בהם מופיעה מנייה י"ה (דומני שכן) וממתי נפסק שימוש זה? יש לכם רעיון מי יכול להשיב על זה? Ranbar - שיחה 00:08, 15 ביוני 2010 (IDT)

שלום לך. התכנסות מעניינת, מאחר ותוך כדי עיסוק במשהו קרוב בשבוע שעבר, עלתה בראשי אותה שאלה בדיוק. ברגע שאהיה 'חכם' יותר, אחזור לכאן. בינתיים, מאחר והקשר להתקדשותו של שם האלוהות יהוה ברור, הרי שסביר גם להניח שהדבר גרם לשינוי במנייה, המתחייבים מזהירות בכל דבר הנתפס כקדושה, ואף קדושה עליונה. תוך כדי כתיבת הדברים, עולה בדעתי אפשרות נוספת. יתכן, וצורת מניה זו התפתחה בתקופה בה התפתחה הקבלה, במאות ה-12 וה-13, מאחר וזו יחסה משמעות ועוצמה קוסמיים ממש, לשמות מקודשים בעוצמה כזו או אחרת. בנצי - שיחה 19:39, 15 ביוני 2010 (IDT)
ראיתי את השאלה המעניינת, והמתנתי יומיים לשמוע תשובה מפי בעל ידיעות בנושא. אז עד שיבוא כזה, אוכל רק לענות לשאלה השלישית מסוף (ומכאן גם תחילת תשובה לשאלה שאחריה): כן, בכתבי יד עתיקים בהחלט מופיעה המנייה י"ה-י"ו; לדוגמה: כתב יד קאופמן, מעשר שני, פרק ה', הלכה יה. כשתמצא תשובות לשאר השאלות, אשמח להחכים. אביעדוס • ו' בתמוז ה'תש"ע, 23:43, 17 ביוני 2010 (IDT)
עדכון - כתבתי לרוביק רוזנטל וקיבלתי ממנו את התשובה הבאה:
רן שלום
תודה על השאלה
אשתדל להגיע לתשובה מספקת במדור
רוביק
Ranbar - שיחה 17:10, 20 ביוני 2010 (IDT)
אני די בטוח שראיתי ברש"י (לפחות על התלמוד) מספר פעמים את השימוש ב- י"ו, במקום ב-ט"ז המקובל כיום. Poo - שיחה 10:09, 21 ביוני 2010 (IDT)
כתב יד קאופמן הוא בן המאה ה-11 או ה-12, ופירושו של רש"י על התלמוד הוא בן המאה ה-11. מעניין מה אפשר להסיק מזה. באיזה מדור של רוזנטל מדובר ? אתה עוקב אחרי תשובה אפשרית ? בנצי - שיחה 12:59, 22 ביוני 2010 (IDT)
הזירה הלשונית ב-NRG Ranbar - שיחה 13:37, 22 ביוני 2010 (IDT)
תודה. שכחתי להוסיף קודם, שהעדויות שהועלו כאן מהמאה ה-11 ו/או ה-12, שוללות בבירור שינוי מוקדם יותר של אופן כתיבת התאריכים, אבל יתכן והיא מחזקת את האפשרות השניה שהעליתי בתגובתי הראשונה, בדבר השפעת התפתחות הקבלה על נוהג זה. בנצי - שיחה 20:52, 22 ביוני 2010 (IDT)
מסתבר שגם רד"ק, שחי במאות ה-12-13, עדיין נהג בדרך המניה הישנה והטבעית. בנצי - שיחה 19:30, 23 ביוני 2010 (IDT)

מושית מחוברת למושית[עריכת קוד מקור]

ראיתי היום שתי זוגות של מושית השבע כשהן הולכת כאשר מושית אחת מחוברת לאחרת גב אל גב. המושיות שפניהן היו בניגוד לכיוון ההליכה היו חיות והזיזו את רגליהן גם כן. חשבתי שאולי מדובר בהזדווגות, אבל בתמונה במושית השבע זה נראה אחרת. מה פשר ההתנהגות הזאת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על פי התיאור מדובר כנראה בהזדווגות, אבל לא במושית השבע אלא במין ממשפחת הפנדוריים או פשפשאי אחר. אמנון שביטשיחה 00:55, 15 ביוני 2010 (IDT)
כנראה שטעיתי ואכן מדובר במין ממשפחת הפנדוריים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני נוטה האמין שאתה מדבר על אדמון מצויר. ילוד - שיחה 19:25, 20 ביוני 2010 (IDT)

שלום למומחים - פיזיקה[עריכת קוד מקור]

מדוע אומרים שלא ניתן להגיע ל 0 המוחלט? התשובה השגורה היא, משום שתמיד צריך את הפוטון שיראה לנו איפה האטום הזה. אבל, זה לא אומר שאין 0 מוחלט - אלא שאנחנו לא יכולים לשים לב אליו! ואלו שני דברים שונים כמובן. בנוסף בערך של 0 מוחלט מדובר על חלקיקים שלא נעים, ואני חושב שזה יכול להטעות משום שכל עוד החלל בעצמו גדל, אני לא בטוח שיכול להיות מצב בו הכל יהיה "קפוא" כמו שלחוצים פוס (pause) בוידאו. תודה

כפי שתוכל לקרוא בערך האפס המוחלט קיומו סותר את עקרון האי-ודאות שקובע שאין מצב בו לחלקיק יש מיקום ותנע מוחלטים. דניאל ב. 12:56, 15 ביוני 2010 (IDT)

כן רק איך זה עונה למה שאני אומר? אני אומר שאין סתירה [לוגית], יכול להיות מצב בו כל החלקיקים יעמדו. יש לשים לב שעיקרון אי הוודאות מדבר על מה אנחנו יכולים לדעת.

לא, עקרון האי-ודאות הוא מגבלה פיזקלית אובייקטיבית שאינה תלויה באדם וביכולתיו המוגבלות. מכל בחינה פיזיקלית אין לחלקיקים גדלים מוחלטים. דניאל ב. 13:34, 15 ביוני 2010 (IDT)
בקשר להערתך האחרונה, אני ממליץ שתקרא את הספר שלוש מהפכות קופרניקניות של זאב בכלר, ובפרט את הפרקים העוסקים במכניקת הקוונטים. בין אלברט איינשטיין לנילס בוהר היה ויכוח על שלמותה של התורה: איינשטיין טען (כמוך) שהתורה לא שלמה כי ממנה אי-אפשר לדעת את המקום והתנע של החלקיק (בוודאות) למרות שהם קיימים, לעומת זאת בוהר טען שהתאוריה שלמה, והסיבה שהיא טוענת שאי-אפשר למדוד תנע ומקום בוודאות מלאה היא בגלל שגדלים כמו תנע ומקום לא קיימים לפני שהם נמדדו, והמדידה קובעת אותם באופן אקראי. זה מתקשר גם לתאוריית המשתנים החבויים (hidden variables) שהציעו איינשטיין והמתנגדים לפרשנות קופנהאגן, אך ניסויים בשנות ה-80 של המאה ה-20 שהוכיחו את אי-שיוויון בל פסלו את תאוריית המשתנים החבויים, ולפי בכלר, הוכיחו את הגישה הפילוסופית של בוהר למכניקת הקוונטים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:35, 15 ביוני 2010 (IDT)
אוקיי, תודה ]לשניכם] על ההסבר והכיוון שאני צריך ללכת בו כדי להעמיק את הידיעה. וספציפית לאביר, יש מצב שרק את החלק של "אי אפשר לדעת את המקום" תסביר? הרי החלקיק לא היה בשום מקום לפני המדידה ,הוא היה באיזשהו מקום. תודה
מיקומו של חלקיק מתואר ע"י פונקציית הגל שלו כאשר היא ההסתברות שהחלקיק נמצא בין a ל-b. באופן כללי, פונקציית הגל של החלקיק מרוחה על פני כל המרחב, כלומר: כמעט בכל מקום יש הסתברות סופית וגדולה מאפס למצוא את החלקיק. לכן אומרים שלחלקיק אין מיקום מוגדר. רק אחרי מדידה (בה מוצאים את החלקיק איפשהו) מקבלים מיקום מוגדר לחלקיק (תוך כדי תהליך שנקרא קריסת פונקציית הגל ועדיין לא מובן דיו). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:16, 15 ביוני 2010 (IDT)

וואלה, זה מדהים. תודה רבה

עד כמה שאני יודע (ואני לא בטוח שאני יודע מספיק) - החוק השלישי של התרמודינמיקה לא קובע שהאפס המוחלט לא אפשרי, אלא שאין דרך לקרר מערכת שהטמפרטורה שלה גבוהה יותר עד האפס המוחלט במספר סופי של צעדים. השיקולים שנאמרו כאן הטוענים שהאפס המוחלט איננו אפשרי בגלל עקרון אי הוודאות, אכן מתאימים למה שכתוב בערך העברי האפס המוחלט, אבל לי נראה שמה שכתוב בערך האנגלי (אנ') הוא הנכון - שהאפס המוחלט הוא מצב שהמערכת נמצאת באנרגיית רמת היסוד שלה, גם אם אנרגיית רמת היסוד גבוהה מאפס, וזה כמובן אפשרי מבחינה קוונטית. אני-ואתהשיחה 14:47, 15 ביוני 2010 (IDT)

אני דיברתי על העיקרון הלוגי. בקשר לחוק עצמו, אני לא אמרתי שהאי סדר יקטן. יכול להיות שעל ידי כמויות ענקיות של אנרגית חום - מחוץ לתחום מסוים - אני אקרר אטום. כך הבנתי את החוק מהאנגלית. אבל איפה בדיוק כתוב על המצב יסוד?

יש לי עוד שתי שאלות אליכם, האם תסכימו שלגבי כל חלקיק (ויש האומרים לגבי כל חומר), בגלל שהוא מוגדר, גם גל וגם חלקיק בו זמנית - יש אנטינומיה. כלומר, שתי אמיתות שסותרות אחת את השנייהוהשנייה היא: האם אפשרי שהזמן הוא לא ליניארי ועדיין נקבל את הפזיקה כמו שהיא היום? העמדה שלי היא שאין אקראיות באטמוספירה/מזג האוויר, יש לא לדעת את ההתחלה ומחשבים מספיק חזקים. אפשר לחשוב למשל על שתי עולמות זהים. אנחנו חוזרים בזמן ומשנים משהו אחד קטן. שתי העולמות יהיו בעתיד באותו מצב ולא במצב שונה אף קצת. אין לנו אפשרות לחשוב אחרת. בעוד שלפי אלו שטוענים שיש אקראיות (לא בקוואנטים) צריכים לומר שיהיה הבדל בין העולמות אם משהו קטן ישתנה [זכרו:אנחנו מבצעים אותו שינוי קטן בשני העולמות בו זמנית]. וזה לדעתי - הבל.

אני אכתוב שוב, שככל הידוע לי אין בעיה לוגית שמערכת תהיה באפס המוחלט, וזה לא סותר את מכניקת הקוונטים (וכפי שכתוב בפתיחה לערך האנגלי: " A system at absolute zero would still possess quantum mechanical zero-point energy"). עם זאת, יש בעיה לוגית לקרר מערכת לאפס המוחלט, וזהו אחד מהניסוחים של החוק השלישי של התרמודינמיקה.
לגבי שאלתך על האנטינומיה, היום ידוע שאין דואליות גל-חלקיק אמיתית, אלא כל החלקיקים מתנהגים אך ורק לפי עקרונות המכניקה הקוונטית ולא בשום אופן אחר. את שאלתך לגבי הזמן והאקראיות לא הבנתי. אני-ואתהשיחה 19:25, 15 ביוני 2010 (IDT)

1.אני אומר שאם מקבלים את הפיסיקה של היום חייבים לקבל שאפשר לחזות הכל במדוייק - כולל למשל מזג האוויר בכל זמן שהוא. המערכות האלה שקוראים להן לא ליניאריות הן לא שונות מכל סיבתיות "רגילה", רק יותר מורכבת. אותו דבר לגבי מטוטלת כאוס במכון ויצמן, הרי ברור לנו שזה לא בלתי צפוי כשנדע הכל. עכשיו אני רואה שזה כבר כתוב בערך עצמו! "רגישות למצב ההתחלתי פירושו ששתי נקודות במערכת כזו עשויות להתנהג בצורה שונה מאוד אפילו אם ההבדל ביניהן במצב ההתחלתי היה קטן מאד. המערכות יתנהגו באופן זהה אך ורק אם התנאים המוקדמים היו בדיוק אותו דבר. " אז לא ברור, למה לקרוא לזה לא לינארי? 2. מה ז"א אין דואליות? אל תגיד לי איך "חלקיקים" מתנהגים אלא אם הם, אכן, חלקיקים או גלים. אם אלו חלקיקים שיכולים בסיטואציה כמו בניסוי שני הסדקים להתאבך, הרי שלא ברור לנו איך זה קורה. ואם אלו גלים אז משהו אחר (שלא עולה כרגע בדעתי) גורם לבעיה. 3.מהי הבעיה הלוגית בלקרר? מדוע שזה יהיה אין סופי?

להביע דעה בצורה נחרצת לא הופך את הדעה לנכונה יותר. אנחנו חיים בעולם לא דטרמיניסטי ולא בגלל מערכות רגישות למצב התחלתי (שכן יכולות להיות דטרמיניסטיות אבל מסובכות נורא) אלא בגלל הדרך המטורפת בה מתנהגים הרכיבים הקטנים שמרכיבים את העולם ובגלל שאי אפשר לדעת מהו המצב ההתחלתי. יוסישיחה 23:48, 15 ביוני 2010 (IDT)
אני ואתה, אתה טוען שאפס מוחלט אינו סותר את עקרון האי-ודאות, הוסבר פה למה הוא כן סותר. יש לך טיעון שמסביר את קביעתך? דניאל ב. 01:05, 16 ביוני 2010 (IDT)
דניאל, מצב מוצק תמיד היה הנושא השנוא עלי, ובכל זאת, נראה לי ש"אני ואתה" צודק ,וגם אתה צודק. האפס המוחלט הוא מושג מוגדר לחלוטין בכל תיאור פיסקלי של מערכת, מכיוון שאין פרושו שהחלקיקים "קופאים לגמרי". האפס המוחלט הוא מצב שבו הטמפרטורה הינה אפס ממש, לפי הגדרתה הסטטיסטית. במערכת הנמצאת בטמפרטורה 0, יכולה להיות תנועה, ואפילו תנועה ערה מאוד, של חלקיקים. משה פרידמן - שיחה 12:17, 16 ביוני 2010 (IDT)
הנה, בזכותך חפרתי בסיכומים של סטטיסטית. בקישור המצורף, בעמודים 9 והלאה, תוכל לראות טיפול במוצקים בעזרת מודלים פשוטים, והמסקנה היא שעבור טמפרטורה 0 יש לכל חלקיק אנרגיה מסדר גודל של קבוע פלאנק כפול התדירות הפנימית שלו. (זו נקבעת ע"י הפוטנציאל שמחזיק את החלקיק בגביש). http://givatram.org/bank/content/sikumim/3_2008_77307_16.pdf משה פרידמן - שיחה 13:15, 16 ביוני 2010 (IDT)
דניאל, אני מצטרף לדבריו של משה פרידמן - להבנתי, האפס המוחלט אינו המצב של תנע אפס, אלא זהו המצב של אנרגיית רמת היסוד - שברור שהוא אפשרי קוונטית. המאפיין של המערכת במצב הזה הוא שהיא לא יכולה להעביר אנרגיה למערכות סמוכות, וזוהי ההגדרה של האפס המוחלט.
לשואל, השקילות של נוסחי החוק השלישי של התרמודינמיקה נובעת משיקולים תרומדינמיים מורכבים. אני לא יודע אם ניתן להסביר את החוק הזה באופן איכותי בלי הרקע הדרוש. אני-ואתהשיחה 16:33, 16 ביוני 2010 (IDT)
אני ממש מתבייש. הייתי צריך מייד להביא את הדוגמא של אנרגית פרמי. במערכת של פרמיונים הנמצאת באפס המוחלט, התפלגות האנרגיות היא אחידה מאפס ועד לאנרגית פרמי, הנובעת מתוך עקרון האיסור של פאולי. מכאן, שבאפס המוחלט יש לחלקיקים תנע ואנרגיה שיכולים להיות גבוהים מאוד. משה פרידמן - שיחה 19:59, 16 ביוני 2010 (IDT)
אני אומר בזהירות, שנראה לי שאתה (השואל) לא הבנת עד הסוף את פירוש המושג "לא לינארי". המושג הזה איננו זהה ל"לא דטרמניסטי". מערכת לא לינארית פירושה מערכת שלא ניתן לתאר את התפתחותה בזמן בעזרת משוואות לינאריות, ולכן, בדרך כלל, לא ניתן להבין באופן אנליטי (כלומר, פתרון בעזרת שימוש בכללי המתמטיקה ללא חישובים מפרכים הדורשים בדר"כ מחשב) את התפתחות המערכת בזמן. במילים אחרות, מערכת לא לינארית היא מערכת שאין לנו היום את הכלים להבין אותה "עד הסוף" משיקולים בסיסיים של חוקי הפיסיקה. למערכות אלו אין שום קשר לשאלה האם חוקי הפיסיקה מתארים עולם דטרמניסטי, דבר שבוודאי נחשב היום ללא נכון לפחות ברמת החלקיקים הבודדים. משה פרידמן - שיחה 12:00, 16 ביוני 2010 (IDT)

אני חולק עליך, יש ביטול של סיבתיות, אנחנו לא יודעים מה יקרה עם חלקיק מסוים אבל זה לא מפר את הדטרמניזם - משום שעדיין, אנחנו חיים בעולם פיזיקאלי בו אין לנו שום שליטה. למה צריך אין סוף צעדים כדי להגיע ל 0 המוחלט?

א. על מי אתה חולק? ב. אני לא מצליח להבין את תוכן דבריך במשפט הראשון. אשמח אם תרחיב ותסביר יותר טוב את דבריך. משה פרידמן - שיחה 12:00, 17 ביוני 2010 (IDT)

חולק עליך. משום שגם אם יש עניין הסתברותי כשמדובר על חלקיקים תת אטומיים (ויש האומרים שלא רק באלו מדובר) זה לא אומר שאין דטרמניזם. צריך להבחין בין דטרמניזם לסיבתיות. הסיבתיות היא כאשר יש משהו אחד שגורם בקביעות למשהו אחר - וזה נפסל בעולם התת אטומי. אך הדטרמניזם הוא עניין לא פיזיקאלי בדיוק אלא פסיכולוגי-פילוסופי. השאלה היא, האם יש לאדם שליטה על חייו. הפיזיקה, נאמר לפני הקוונטים, תאמר שלא, משום שלכל פעולה יש סיבה עד שמגיעים למניע הראשון. הקוונטים לכאורה משנים את זה בגלל המרכיב ההסתברותי, אך הוא לא נותן לנו שליטה על חיינו. ואין לשכוח שמדובר באחוזים קבועים בהסתברות. אני לא מממש מבין בזה, אבל מרצה שלי אמר את זה והוא כן מבין! פה עולה השאלה אם היינו יכולים להחזיר את הזמן (לא לחזור אלא להחזיר כמו בסרט) האם בכלל העולם היה חוזר על עצמו או שהעולם היה הולך לכיוון אחר? כלומר האם יש סימטריה או שהתורה הוונטית יש בה משהו ששובר את הסימטריה הזו

אני מצטער, אבל עדיין איני מבין במה אנחנו חלוקים. בוא ננסה לעשות סדר. שנינו מסכימים שברמת החלקיק הבודד אין אפשרות לקבוע ממצב המערכת בזמן מסויים את מצב המערכת בעתיד. שנינו מסכימים שמערכת לא לינארית, כמו שכתבת למעלה, יכולה, באופן עקרוני, להיות מערכת דטרמניסטית. אני מניח שמה שהמרצה שלך התכוון הוא שכאשר עוברים למערכות מאקרוסקופיות, חוקי הפיסיקה חדלים להיות הסתברותיים. אני בהחלט מקבל את זה. אני לא מבין את הטענה לגבי דטרמניזים שאיננו מתחום הפיסיקה. הפיסיקה בוודאי שאינה יכולה לטפל בתחומים שאינם פיסיקה. אני הבנתי עד עתה שאתה שואל בתחום זה. ברמה הפילוסופית, אני מאמין בדואליזם, אבל זהו דיון אחר לחלוטין. משה פרידמן - שיחה 23:43, 17 ביוני 2010 (IDT)

אם אתה דואליסט זה כבר בעיה אחרת (תרתי משמע:). המרצה שלי לא אמר שלגבי מקרוסקופי זה לא הסתברותי. למשל החתול של שרדינגר - בהחלט יכול שגם חתולים יהיו חיים מתים (כלומר בו זמנית בסופר פוזיציה), הגבול לא ברור. מה שהוא כן אמר זה שלמרות העניין ההסתברותי - זה לא פוסל את הדטרמניזם אלא רק את הסיבתיות. אגב, מה עם שאר הנושאים: אתה מסכים שהדואליות חלקיק-גל היא אנטינומיה? למה צריך אין סוף צעדים כדי לקרר חומר? אני חושב שזה עלול להיות בלתי אפשרי בגלל שאלקטרונים נעים בלי אנרגיה מסביב! כלומר אין מה לקרר שם, וכל עוד הם נעים, יהיו תנועות בין האטומים שבחלל סגור - בלי אנרגיהאשמח לשמוע מה דעתך

האם האנרגיה זה דבר שקיים במציאות או שזה רק כלי עזר מתמטי לצורכי הפיזיקה? לדוגמה הדרך לחשב את מהירותו של גוף נופל מגובה מוגדר כיש לי את קבוע הכובד והמסה. ההיגיון שלי אומר שלא- אם חוק שימור אנרגיה הוא כל כך אוניברסלי ומדויק, אז כנראה יש איזושהי ישות בטבע שקיימת בדרך זו או אחרת( והיא זו שמשרת ולא הגובה והמהירות). ואם היא קיימת, צריכה להיות דרך למצוא אותה. האם היו ניסיונות למצוא "אנרגיה נקיה" בלי שום מסכה( לא חום, לא תנועה, לא קרינה, לא משיכה בין מטענים או מסות) או לפחות רעיונות תאורתים לגבי טבעה של ישות זו?

נשמע מאוד לא הגיוני שדחייה בין גופים תחשב אנרגיה, הרי האלקטרון פולט את המטען הזה בלי קשר לשימור האנרגיה

אם מדברים על חוק שימור אנרגיה בסדר גודל של יקום: האם כמות כל האנרגיה בכל היקום יחד היא גודל קבוע( המסקנה מחוק שימור אנרגיה ומחיבור סקלרים היא כן)? האם הגודל יודע/משוער? האם במפץ הגדול האנרגיה הכללית של היקום היתה שווה לאנרגיה של כל היקום היום? 79.176.2.70 16:03, 16 ביוני 2010 (IDT)

ככל הידוע לי, התשובות לשאלותיך בפסקה השניה היא - כן (בכפוף לשקילות המסה והאנרגיה). אני לא מכיר תאוריה שמסבירה את מציאות האנרגיה, אבל אני גם לא מכיר תיאוריה שמסבירה את מציאות היש בכלל. פיזיקאים אוהבים לדון בעיקר בשאלת מציאותם של שדות. בנוגע לאנרגיות מסוגים שונים, כיום מקובל שרוב האנרגיה ביקום היא אנרגיה אפלה שטבעה אינו ידוע. אני-ואתהשיחה 16:55, 16 ביוני 2010 (IDT)
האם יש אנטיאנרגיה כמו שיש אנטיחומר?79.176.54.10 22:02, 16 ביוני 2010 (IDT)
בפתרון משוואות התנועה הקוונטיות היחסותיות מופיעות אנרגיות שליליות, המקבלות אינטרפטציה כאנרגיות של אנטי חלקיקים. משה פרידמן - שיחה 22:27, 16 ביוני 2010 (IDT)
לאנטי-חומר אין מסה שלילית. אנטי-חומר זה פשוט חלקיקים שכאשר הם פוגשים את החלקיקים המקבילים להם בחומר ה"רגיל" - מתרחשת אניהילציה וכל החלקיקים הופכים לאנרגיה. ככל הידוע לי, אין לכך מקבילה של אנטי-אנרגיה שכאשר היא פוגשת אנרגיה "רגילה" הן הופכות מיד למסה. נראה לי שרעיון כזה היה יוצר בעיה לוגית מסוימת (האם האנטי-אנרגיה הופכת לחומר או לאנטי-חומר? מתי חומר או אנטי-חומר יכולים להפוך לאנטי-אנרגיה?). אני-ואתהשיחה 22:49, 16 ביוני 2010 (IDT)
ובכן, מה שכתבתי למעלה היה מדוייק. כאשר מטפלים בחלקיקים קוונטים בעזרת תורה קוונטית יחסותית (משוואת שרדינגר אינה כזו), כגון בתורת קליין-גורדון או בתורת דירק, מקבלים שיש אנרגיות שליליות. הכיוון הוא הפוך, זה לא שיש אנטי חומר והשאלה היא על אנרגיה שלילית. יש אנרגיה שלילית, (או לפחות, פתרונות של אנרגיה שלילית), והאינטרפטציה שלה היא אנטי חומר. ראה סיכומי הקורס של פרופ' יעקב בקנשטיין, בכתב ידו, עמוד 195. http://hug.phys.huji.ac.il/Phys_Hug/Lectures/77800/2006-7/006.pdf משה פרידמן - שיחה 08:35, 17 ביוני 2010 (IDT)
מה שכתבת אכן היה מדויק, אני רק לא בטוח שזה קשור לשאלת השואל, כי "שלילי" לא שווה "אנטי". גם אעיר, שהאינטרפטציה המקובלת היא לא שהאנרגיה השלילית היא אנטי-חומר, אלא שהאנטי-חלקיקים הם "חורים" ב"ים" האנרגיה השלילית. לכן גם לאנטי-חלקיקים יש אנרגיה חיובית. אני-ואתהשיחה 09:36, 17 ביוני 2010 (IDT)

קצת ברחתם מהשאלה המרכזית: מהי אנרגיה ללא "מסיכה"? 79.176.38.215 15:48, 17 ביוני 2010 (IDT)

אין דבר כזה בפיזיקה. פילוסופים ומטא-פיזיקאים יכולים לדון בדברים כאלה, פיזיקאים מוגבלים לתצפיות וניסויים. אם תגדיר מה זאת האנרגיה הנקיה הזאת ואיך אפשר לצפות או למדוד אותה אז זה יהיה פיזיקה.
בנוגע לאנרגיות השליליות, זה אנכרוניזם: מדובר בפתרון מוקדם ולא מוצלח למשוואת קליין-גורדון. עדיין מלמדים אותו מסיבות דידקטיות, להמחיש למה צריך את כל התסבוכת שבאה אחר-כך. כשמגדירים היטב את האופרטור ההופכי לא מתקבלים הפתרונות הללו וכך בנויה תורת השדות הקוונטית. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 10:24, 20 ביוני 2010 (IDT)
משוואת דירק היא משוואה תקפה לחלוטין, וגם פתרונותיה - כולל אלו של האנרגיות השליליות - הם פתרונות תקפים. שימוש בפרומליזם אחר לא משנה עובדה זו, הוא רק מאפשר לתאר אותה אחרת. בכל מקרה, זה ברור לחלוטין שהאינטרפטציה המקובלת איננה של חלקיק עם אנרגיה שלילית אלא של אנטי חלקיק עם אנרגיה חיובית. משה פרידמן - שיחה 21:53, 20 ביוני 2010 (IDT)

האם קיים בויקי מישהו המבין ב....[עריכת קוד מקור]

כרייה, מכרות, וההיסטוריה שלהם? ג'וגיגון - שיחה 11:53, 17 ביוני 2010 (IDT)

ועוד שאלה (שלא מרמזת על דבר)[עריכת קוד מקור]

האם ישנה מגבלת גודל לערכים?, בזמנו כתבתי ערך בגודל של 225K שקוצץ ביד חזקה ובזרוע נטויה. בויקי האנגלית ראיתי כי ישנם ערכים החוצים את ה-300K. תודה ג'וגיגון - שיחה 12:15, 17 ביוני 2010 (IDT)

האם שאלת את השאלה בדלפק הייעוץ או במזנון (נראה לי מקום מתאים יותר לשאלה על מדיניות ויקיפדית). Goldmoon - שיחה 15:39, 5 ביולי 2010 (IDT)

מכת שמש - תחזית שחורה ל-2012[עריכת קוד מקור]

במעריב של היום פורסמה כתבה בשם "מכת שמש" ובה טענה שסערות שמש ב-2012 יגרמו נזק קשה לעולם התלוי בטכנולוגיה ובפרט תפגע בלוויינים, מערכות GPS ואף במערכת החשמל. בכתבה פורסמה הערכת הנזק הכלכלי: פי 20 מהוריקן קתרינה שגרם נזק של 250 מיליארד דולר. עוד הם מציינים שהסערות האלה מתרחשות במחזוריות של 11 שנים, ושבפעם האחרונה - ב-1989 - סערות השמש גרמו להשבתת תחנת כוח גדולה בקוויבק שבקנדה לתשע שעות. מאידך, לא זכור לי בשנה זו שכל העולם הטכנולוגי השתבש בגלל סערת השמש ושרשת החשמל הושבתה (אבל אולי זה בגלל שהייתי קטן).

כמה מה שכתוב בכתבה אמין נכון? האם התחזיות השחורות יתממשו? כמה נזק יגרם מסערות השמש? האם תקשורת האינטרנט תשרוד (בהנחה שרשת החשמל לא תינזק) ואיך כדאי להתכונן לעתיד? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:29, 17 ביוני 2010 (IDT)

[2]. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:44, 17 ביוני 2010 (IDT)
לא. ברור שיהיה נזק לחלק מהלוויינים, וברור שלפרקים יושבתו קווי תקשורת, אבל לא אמור להיות נזק גדול מכך. התקלה בקוויבק נבעה משרשרת של טעויות בתכנון שגרמה לכך שכשל במימסר בודד השבית רשת שלמה. הייתה על זה תוכנית של אחד מערוצי המדע לפני שנתיים או משהו כזה. אילן שמעוני - שיחה 19:35, 18 ביוני 2010 (IDT)

קניתי כמה גריפים (grippers) וכתוב עליהם 350 LB. תהיתי האם אני באמת עם יד אחת מסוגל להרים משקל של שני אנשים? זה לא הגיוני שיש לי כל כך הרבה כוח. תודה מראש. 87.69.180.13 23:17, 17 ביוני 2010 (IDT)

Grippers are commonly rated in such units as pounds per square inch to inch-pounds to inches, but arguments have been presented that in many cases ---these numbers have little real meaning--- and in all cases they are not as transparent as the label (in pounds or kilos) on a barbell plate, so they should be viewed with caution.[34] from the english wiki

Nachum - שיחה 10:35, 18 ביוני 2010 (IDT)

כשאני נכנס ל-Gmail (יותר נכון לא מצליח), זה מה שכתוב לי:

" יתכן שדף האינטרנט בכתובת https://www.google.com/accounts/ServiceLogin?service=mail&passive=true&rm=false&continue=http%3A%2F%2Fmail.google.com%2Fmail%2F%3Fhl%3Diw%26tab%3Dwm%26ui%3Dhtml%26zy%3Dl&bsv=1eic6yu9oa4y3&scc=1&ltmpl=default&ltmplcache=2&hl=iw אינו פעיל זמנית, או שהועבר לכתובת אינטרנט חדשה לצמיתות.

להלן הודעת השגיאה המקורית:
שגיאה 102(net::ERR_CONNECTION_REFUSED): שגיאה לא ידועה. "

מה לעשות? MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 19:17, 18 ביוני 2010 (IDT)

ראה תשובה ב - http://www.google.com/support/chrome/bin/answer.py?hl=en&answer=117805 . מה "More information on this error" נותן לך ? מיקיMIKשיחה19:24, 18 ביוני 2010 (IDT)
כלום. שום מידע. זה פשוט לא מצליח. אולי אני צריך לנקות את כל העוגיות..איך עושים את זה.?--MT0 - שיחהבואו להביע דעתכם על הסמלילים! 00:44, 20 ביוני 2010 (IDT)

מהו גזר גמדי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למיטב ידיעתי יש שתי אפשרויות - או זן של גזר קטן באמת, או גזר רגיל (קטן אבל לא זעיר) ששוייף למימדים זעירים. גזר גמדי נהוג לבשל וניתן לאכול אותו בביס אחד. Ranbar - שיחה 23:34, 20 ביוני 2010 (IDT)
בשיחה עם מגדל גזר גמדי בשבת האחרונה, התברר לי שהגזר הגמדי מיועד כולו ליצוא, ומה שמשווק תחת שם זה בארץ, הוא הגירסה המגולפת, אותה הזכיר קודמי. בנצי - שיחה 18:54, 6 ביולי 2010 (IDT)

בערך בלעם בן בעור כתוב שעל פי חז"ל היה בין שבעת הנביאים של אומות העולם. מי היו השישה האחרים? קראתי בערך אחר, שלא זכור לי כרגע, שהיו שבע נביאות. מי הן? דניאל ב. 18:38, 19 ביוני 2010 (IDT)

על פי בבלי מסכת בבא בתרא טו ב:

שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם - ואלו הן: בלעם ואביו ואיוב, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל הבוזי.

Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:12, 19 ביוני 2010 (IDT)
על פי 7 (מספר): "התלמוד מונה שבע נביאות: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר.". Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:15, 19 ביוני 2010 (IDT)
תודה רבה. הוספתי קישורים לערכי הדמויות. דניאל ב. 12:35, 20 ביוני 2010 (IDT)
מעניין כמה מהן היו מצליחות להתקבל לבית יעקב (: ליאור ޖޭ • ט' בתמוז ה'תש"ע • 07:49, 21 ביוני 2010 (IDT)
אף אחת, כנראה. וכך גם עם בתו של בן העיר הטובה. וגם עם נכדתו של יליד נומידיה, אלא אם כן ביקש את המלצתו של איש צרפת בן דורו. בנצי - שיחה 12:46, 22 ביוני 2010 (IDT)

מהם כל המערכים האפשריים בכדורגל?[עריכת קוד מקור]

תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא רואה כמעט כדורגל. למעשה הפעמים היחידות בהן אני צופה במשחקים הן במונדיאל. רציתי לשאול מדוע הומצא חוק הנבדל? איזה אינטרס הוא משרת מלבד האטת המשחק ופחות גולים? אם יש תשובה ממוסמכת טוב יהיה להוסיפה לערך. Ranbar - שיחה 23:32, 20 ביוני 2010 (IDT)

אני לא בעל סמכות בנושא, אבל אני יודע על שתי תופעות שנמנעות ע"י הנבדל: א. ללא נבדל יהיו חלוצים צמודים לשוער כל הזמן, מחכים למסירות מעבר לכל ההגנה. ב. בבעיטות חופשיות, כל החלוצים יהיו דחוסים ברחבה, לפני וסביב השוער. (לפי הערך באנגלית נעשה ניסוי לבטל את חוק הנבדל, וזו היתה התוצאה). יואלפ - שיחה 07:19, 21 ביוני 2010 (IDT)

Praetorian prefect[עריכת קוד מקור]

מה המינוח העברי לתפקיד הנ"ל? תודה, קלונימוס - שיחה 15:22, 21 ביוני 2010 (IDT)

פרפקאטוס המשמר הפרטוריאני, את המונח הרומאי prefectus אפשר לתרגם גם כנציב או משגיח אבל בקונטקסט של המשמר הכי מדויק יהיה התרגום "מפקד". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה! קלונימוס - שיחה 17:23, 21 ביוני 2010 (IDT)

מרגרט תאצ'ר[עריכת קוד מקור]

לפני חודשים אחדים שודר בטלוויזיה החינוכית סרט תיעודי על התככים הפוליטיים שהובילו להתפטרותה של מרגרט תאצ'ר, שכלל ראיונות עם אנשי ממשל, עם עיתונאים וכו'. מהו שמו של סרט תיעודי זה? 84.228.241.168 19:41, 21 ביוני 2010 (IDT)

תקופת מבחנים[עריכת קוד מקור]

אני סטודנט שנה שנייה, והחלה תקופת המבחנים. המטרה שלי הסמסטר הזה היא להעלות את הממוצע (כמה שיותר). הבנתי שאסור לקיים יחסי מין לפני משחקי כדורגל כי זה מוריד את רמת הטוסטסטרון, השאלה האם זה יכול להשפיע גם על ביצוע מבחן? האם מומלץ לא לקיים יחסי מין לפני מבחן? תודה.

סוגיית קיום יחסי מין לפני משחקי כדורגל אינה חד משמעית. יש החושבים שלאקט השפעה שלילית ויש החושבים שיש לו השפעה חיובית. בכל מקרה לדעתי ההשפעה זניחה. כך גם כנראה לגבי מבחנים. דניאל ב. 23:44, 21 ביוני 2010 (IDT)
הלוואי על כלנו בעיות כמו שלך, יותר מידי יחסי מין...
לי נראה שבכלל מומלץ לקיים יחסי מין לפני בחינה. כך תגיע לבחינה רגוע ומשוחררשפם אדום - שיחה20:34, 22 ביוני 2010 (IDT)

בעיה במעבר בין שפות[עריכת קוד מקור]

אני לא לחלוטין בטוח אם זה המקום, אם לא-מחקו. בויקיפדיה העברית יש ערכים לאותיות הערביות. כשאני עובר לערך האנגלי וחוזר לעברי, אני מופנה לערך עברי אחר. צריך לתקן את זה? 83.130.112.200 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה. באיזה ערך מדובר? ‏odedee שיחה 09:42, 22 ביוני 2010 (IDT)
מדובר בכל ערכי האותיות הערביות. הבעיה נוצרת מכיוון שבוויקיפדיה האנגלית איחדו בין כל ערכי האותיות השמיות. כך שלדוגמה שם אליף ואל"ף הם אותו הערך. לכן כשלוחצים על קישורי השפה בערך האנגלי מגיעים לערך על האות העברית פה. אני לא חושב שיש פתרון לבעיה (חוץ מאיחוד הערכים אצלנו שזה לא רצוי). אולי אפשר לנסות להוסיף שני קישורי שפה לעברית בערכים האנגליים. דניאל ב. 10:55, 22 ביוני 2010 (IDT)
למה שאליף ואל"ף יקבלו אותו ערך? what's next? הם יאחדו את דלתא עם D? ‏Yonidebest Ω Talk11:18, 22 ביוני 2010 (IDT)
כי עברית וערבית נשמעים אותו הדבר ("חבא חבא! חבא?") יוסישיחה 20:39, 22 ביוני 2010 (IDT)

אברכים במספרים[עריכת קוד מקור]

מעניינים אותי נתונים מספריים לגבי תלמידי ישבות נשואים: כמה אנשים במדינת ישראל מקבלים אבטחת הכנסה עקב לימודיהם בישיבה? כמה כסף מקבל כל אחד? כמה יוצא שמשלם אזרח ממוצע על קיומם של תלמידי ישבות? כמה אחוז מתוך האברכים מתפרנסים במקום עבודה( לא קצבאות ולא ביטוח לאומי)? מה ההכנסה הכוללת של משפחה חרדית?

ואני לא מנסה לסכסך או משהו, פשוט מנסה להבין עד כמה מדובר בגורם משמעותי לכלכלת המדינה. 109.64.19.174 16:19, 22 ביוני 2010 (IDT)

רוב האברכים לא מקבלים אבטחת הכנסה, צריך בשביל זה כל מיני תנאים כמו חוסר הכנסה של האישה ומספר ילדים גבוה. אברך סטנדרטי יושב בישיבה ולומד, ולא מקבל משכורת על עבודה, אלא אם כן זה משהו קטן מהצד. רוב האברכים (הנשואים) מקבלים מלגה מסוימת מהישיבה/כולל שלהם (כאלף-אלפיים ש"ח לחודש), וחיים מזה ומההכנסה של האישה. הישיבות ממנות את המלגות האלו על ידי תרומות (בעיקר מחו"ל), ועל ידי תמיכה של המדינה (כ-700 שקל לכל תלמיד בישיבה). אמנם לא כל החרדים נשארים אברכים במשך כל החיים, בפרט לא החסידים והספרדים, ובכל מקרה רבים מוצאים עבודה בתחומים תורניים (רבנים, דיינים, מלמדים). אני-ואתהשיחה 17:26, 22 ביוני 2010 (IDT)
אני לא חושב שהחישוב כל כך פשוט. הוא כולל הטבות ישירות בדמות קצבאות למיניהן, הוא כולל הטבות עקיפות בדמות פטורים והנחות למיניהם והוא כולל גם אובדן כוח עבודה שבמונחים כלכליים לא תורם כלום, ושלימודיו שהמדינה נושאת בעלותם באופן חלקי או מלא (כבר מגיל מוקדם יותר) לא סביר שיתנו פרי כלכלי כלשהו. יוסישיחה 20:37, 22 ביוני 2010 (IDT)
אבטחת ההכנסה לאברכים ניתנה (קודם ביטולה ע"י בג"ץ בשבוע שעבר) בערך לעשרת אלפים אברכים. הסכום היה כאלף שקל לאברך, ומכאן שהעלות היתה בערך 10 מיליון שקל לחודש, 120 מיליון שקל לשנה. בנילה - שיחה 00:51, 24 ביוני 2010 (IDT)
אכן, ראה כאן. אני באמת מופתע שכל כך הרבה מן האברכים מקבלים אבטחת הכנסה. אני-ואתהשיחה 11:16, 24 ביוני 2010 (IDT)

אני נתקל לפעמים (בעיקר בספרי מדע פופולרי) במונח המשונה "פריזבוב" המתייחס למין מסוים של זבוב. האם הכוונה היא לזבוב הפירות? ‏nevuer‏ • שיחה 20:15, 22 ביוני 2010 (IDT)

״פריזבוב ים תיכוני״, אנו מתכוונים לקבוצה מסוימת של פרטים שיש ביניהם מידה גדולה של דמיון, והם מסוגלים להתרבות ביניהם ...

books.google.de/books?isbn=965060846X...

למה נמבר?[עריכת קוד מקור]

בכל מיני סדרות וסרטים של האמריקאים, כאשר הם מדברים על שיר מסויים (לביצוע) הם קוראים לזה נומבר(number). אם יש כתוביות באנגלית אז זה נראה כך : Madonna - Like a virgin#. למה מסמנים את זה ככה? (למשל בסדרה המוזיקלית GLEE - כל פעם שהם מבצעים שיר, אז בתרגום מופיע # או שהם אומרים LET'S DO THIS NUMBER) ???

זה מגיע ממספור קטעי המוזיקה העצמאיים באופרה. ראה בויקי באנגלית Ranbar - שיחה 20:59, 22 ביוני 2010 (IDT)
מגניב... תודה!

על אובמה ופייסבוק[עריכת קוד מקור]

האם הנשיא אובמה כותב בעצמו את מה שמופיע בפרופיל שלו בפייסבוק? [3]. ממה שאני התרשמתי מאובמה הוא נוהג לעשות הרבה דברים שלא הייתם מצפים מנשיא ארה"ב. Anonymous - שיחה 21:25, 22 ביוני 2010 (IDT)

יש כל כך הרבה דברים שיש לנשיא ארה"ב לעשות (גם אם זה להאציל סמכויות), כך שאני לא מאמין שהוא כותב את כל מה שכתוב שם. אולי הוא כתב חלק מהדברים, אבל חלק מאוד קטן. 79.179.22.98 02:37, 23 ביוני 2010 (IDT)
אובמה הלך לצפות באחד הימים במשחק כדורסל נשים מליגת המכללות. הבנתי שרונלד רייגן נהג לצאת לחופשות לעיתים קרובות ובכך הוא הראה שאין בעיות והכל בסדר במדינה. הכל על מי מנוחות. חוץ מזה שכמה בן אדם יכול לעבוד ביום בתור נשיא ארה"ב? הוא מחליט כמה הוא ירצה לעבוד. אם ג'ימי קרטר עבד 16 שעות, אז רונלד רייגן בטח עבד חצי מזה (במקרה הטוב, בכל זאת, הוא היה מבוגר). נראה לך שתשמע מישהו שעובד בעבודה מכובדת שיאמר: שמע, יש לי כל כך הרבה עבודה, אין לי זמן לפתוח מחשב? Anonymous - שיחה 12:53, 23 ביוני 2010 (IDT)
לא. זה גם לא אמור להיות, ולא מנסה להראות ככה.
אני מניח שיש צוות לא קטן שאחראי על זה. emanשיחה 02:52, 23 ביוני 2010 (IDT)

אם אתה מעוניין לקרוא על סוג האנשים שעובדים בשביל אובמה יש כתבה (רכילות ודי מיותר) ב"הארץ"[4]

יחסים בין גברים[עריכת קוד מקור]

(אני מקווה שהשאלה לא בוטה מדי... [השאלה מעניינת]). ראיתי סצנה מהסדרה רביעיית רן שבה היו שני גברים שמוציאים באמצע *** את אמצעי המניעה וכל אחד מהם חשב שהוא זה שילבש את הכובע ויחדור. השאלה שלי זה האם זה כך ביחסים בין גברים? כלומר, גבר יכול לצאת ולבלות עם גבר ורק אחרי כמה חודשים כאשר הם מגיעים לחלק האומנתי הם מגלים שבעצם הם בכלל לא הפכים ( אלא [גיי-גבר וגיי-גבר] או [גיי-אישה וגיי-אישה] ) . הרי אצל גבר ואישה זה ברור מההתחלה שהגבר יהיה החודר (חוץ ממקרים יוצאי דופן...), ואצל שני גברים זה לא ברור, איך זה מסתדר כל כך?

יש קצת בנושא זה בערך אקטיביות ופסיביות (מיניות), רק חבל שהפסקה על 'ורסטיליות בערך לא הושלמה. גם אם לא ייתן לך את כל התשובה, לפחות ייתן לך את המילים המתאימות שלא עלולות להתפס כפוגעניות. איך זה הסתדר בסדרה? הם מצאו פשרה? רוליג שיחהבואו לבחור סמליל ליומולדת 7 לוויקיפדיה 07:25, 23 ביוני 2010 (IDT)
ככלל, ביחסים בין בני אדם (וכן ביחסי המין שלהם), יש יותר מאשר החדרות. ספציפית לעניין זה, כשזה לא ברור אז שואלים. גברים הסתדרו משחר ההיסטוריה בעניינים אלה. :-) ‏Danny-w07:33, 23 ביוני 2010 (IDT)
(שואל השאלה: ) עדיין לא ראיתי את הפרק שאחרי, אבל הפרק הסתיים כאשר הבחור שנחדר באותו פרק הפסיד בקמפיין לבחירות שהתכונן אליו כל חייו. אני לא יודע מה זה אומר, אבל אולי כשזה התפתח בפרק הבא וזה יהיה יותר ברור. גם אחרי שקראתי את הערכים לעיל, האקטיבי יצטרך לבדוק איכשהו שהגבר שהוא רוצה הוא פסיבי (או הפוך). אני פשוט חושב על זה שאם אני הייתי צריך לברר עם בחורה שעכשיו הכרתי, "האם אוכל לחדור אלייך מתישהו?", זה היה מגווחך. ומובן למה קבעו את הסימנים בכיסים בשנות ה -70.

השמים הם הגבול ?[עריכת קוד מקור]

מה הגבול של מדינה, באוויר מעליה - לגובה, לכיוון השמים ? אם אהיה על טיל מעל אירן, באיזה גובה יוכל הנ"מ שלהם ליירט אותי באופן חוקי ?
יובל הסטודנט

בניגוד למים טריטוריאליים בים, לא ידוע לי על "שמיים טריטוריאליים" באוויר. טיל או מטוס על מדינה אינו חוקי בשום גובה (!). השיקול אינו חוקיותו: בגובה רב מדי אינו יעיל, וכשמתקרב והוא סמוך למטרה הוא עלול לפגוע אך גם ניתן יותר ליירטו. אם תהייה על הטיל, הנ"מ יוכל ליירט אותך רק לאחר שמכשירי המעקב יזהו אותך, אך עדיין במרחק סביר מהמטרה. זאת בהנחה שמכשירי הנ"מ נמצאים במקומות הנכונים ומופעלים באופן מקצועי. ‏Danny-w07:43, 23 ביוני 2010 (IDT)
אם הטיל אופק טס בגובה 300 ק"מ, ומצלם את אירן, ואם איראן תפתח מכשירי מעקב ופגיעה למרחק כזה - היא תוכל לפגוע בו ? זה יהיה חוקי ?
אין חוק שמגדיר את גובהו של המרחב האווירי של מדינות. הוא אינו מגיע עד החלל, למשל - לכן הפלת לווייני תקשורת או ריגול שעוברים מעל שטחה של מדינה היא אקט התקפי, ולא הגנה על המרחב האווירי שלה. בדרך כלל גובה של יותר מ-100 ק"מ מהקרקע כבר נחשב מחוץ לאטמוספירה. ‏odedee שיחה 09:36, 23 ביוני 2010 (IDT)
האם לוויין בגובה כזה צריך להיות בדיוק מעל המטרה כדי לצלם אותה? האם אי אפשר להעמיד אותו "מעל" מדינה סמוכה כדי לצלם את כל שטחה של איראן? ‏Yonidebest Ω Talk14:44, 23 ביוני 2010 (IDT)
מעשית אין זה משנה אם אתה מצלם מעל מדינה שכנה. אם למדינה שאותה אתה מצלם יש טכנולוגיית יירוט לוויינים - היא יכול ליירט אותו כך או כך. כמו כן, על מנת שלוויין יעמוד במסלול ייציב מעל נקודה קבועה עליו ליהיות במסלול גיאוסטציונרי, וזה מסלול גבוה מדי ללווייני ריגול. בפועל רוב לווייני הריגול מקיפים במסלול נמוך מאד, ובשל חיכוך בשכבות הגבוהות של האטמוספירה זקוקים לתיקוני מסלול רבים ותכופים. ברגע שהדלק לתיקוני מסלול אוזל - זה עניין של חודשים ספורים עד שלוויין ריגול פשוט נופל. אילן שמעוני - שיחה 20:48, 23 ביוני 2010 (IDT)

הודעה מוקדמת[עריכת קוד מקור]

אני עובדת כשנה 4 שעות ביום האם אני חייבת להודיע למעביד שבועים מראש במקרה של התפטרות תודה על העזרה .אם אפשר לתת לי תשובה לכתובת armandlo ב walla.com ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי כאן תמצאי תשובה. ‏Yonidebest Ω Talk14:26, 23 ביוני 2010 (IDT)
אם את זקוקה לייעוץ אישי בנושאי עבודה, אם במקרה זה ואם באחר, כדאי לך לפנות לסניף שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) באיזור מגורייך. בסניפי שי"ל יש מתנדבים שהשתלמו בקורס מיוחד לדיני עבודה ויכולים לייעץ, לענות על שאלות ואף לנסח מכתבים במקרה הצורך. מוקד המידע הטלפוני של שי"ל הארצי הוא 1-800-50-60-60.שלומית קדם - שיחה 20:24, 23 ביוני 2010 (IDT)

האם בעיסקת אקראי שסכומה 50.000 ש"ח יש לשלם מע"מ?

תלוי. אם אתה שכיר עליך לדווח על עסקה אקראי בעלת אופי מסחרי באמצעות טופס 8356. אם אתה שכיר, ומקבל השירות הוא עוסק/מלכ"ר, אז מקבל השירות ישלם את המע"מ (באמצעות חשבונית עצמית). ראה גם [5][6]. אני מציע שתתייעץ עם רו"ח או מנהל חשבונות. ‏Yonidebest Ω Talk14:41, 23 ביוני 2010 (IDT)

מופיעה החתימה שלו. איך זה יתכן? מתי הוא הספיק לחתום? הרי הוא משותק בכל גופו ב- 47 השנים האחרונות, לא? Anonymous - שיחה 19:37, 23 ביוני 2010 (IDT)

הוא אובחן רק בתקופת לימודיו כסטודנט, והתפתחות המחלה הייתה הדרגתית, כלומר מבנאדם הולך לבנאדם שבקושי שולט בשרירים בודדים בגופו עברה תקופה. אם מעניין אותך, במאי הדוקומנטרים ארול מוריס (Errol Morris) יצר סרט שסוקר את הביוגרפיה שלו בשם "A Brief History of Time". יוסישיחה 20:02, 23 ביוני 2010 (IDT)

תאריך הבריאה ביהדות[עריכת קוד מקור]

שלום, רציתי לשאול: האם המספר 5770 שנה הוא מספר מוחלט ביהדות? הוא מופיע במקורות קדומים? בספר ״המפץ הגדול״ של סייימון סינג מוזכר מספר אחר, 4004 לפני הספירה, אך מעולם לא שמעתי על דבר כזה קודם לכן.

המספר 5770 מבוסס על צירוף של נתונים רבים מהמקרא, רבים מהם נתונים לפרשנות, בצירוף מסורת לגבי אורך ימי הבית השני. הכרונולוגיה עליה מבוסס התאריך הנ"ל מוסברת בהרחבה במדרש בשם "סדר עולם" המיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא. יש פרשנים כמו האברבנאל שחלקו על סדר עולם בעניינים פרשניים שונים, ולמחלוקות אלו השלכה גם על החישובים הכרונולוגיים.
לנוצרים חישובים אחרים, ועליהם ככל הנראה מבוסס המספר שראית.
ראו גם הכרונולוגיה המקראית והמסורתית. אני-ואתהשיחה 10:57, 24 ביוני 2010 (IDT)

בקבוק קליין[עריכת קוד מקור]

מישהו מבין, מעבר לנוסחאות שלא אומרות כלום אלא רק מראות שאפשרי, את הבקבוק הזה? איך יודעים בכלל איך בקבוק צריך להראות ב4 מימדים אם אין לנו יכולת לתפוס כזה דבר? איך יודעים שאפשרי להעביר [בבניתו] את הצוואר דרך הגוף כשיש מימד רביעי? אגב, אם היינו שופכים מים לבקבוק זכוכית שבציור [שבערך האנגלי] היה מתקבל סתם צנצנת מעפנה

ההמחשות מראות את העובדה שהפנים הופך להיות החוץ והחוץ הופך להיות הפנים, וכמו בטבעת מביוס. אני-ואתהשיחה 10:54, 24 ביוני 2010 (IDT)
1. ראה בקבוק קליין. 2. הנוסחאות ("שלא אומרות כלום") מראות שבמרחב ארבעה-ממדי אפשר לסגור את הבקבוק *בלי להעביר את הצוואר דרך הגוף*. עוזי ו. - שיחה 15:55, 24 ביוני 2010 (IDT)

הנוסחאות לא אומרות כלום פשוט משום שאין 4 מימדים בעולמנו (זה שאנו יכולים לתפוס ומה שאנו יכולים לתפוס זה מה שיש לנו!) אולי מתמטית יש מהירות מעבר למהירות האור, האם תאמר שזה אפשרי (במובן הלא לוגי)?

לגבי יכולת התפיסה, דבר בשם עצמך. עוזי ו. - שיחה 18:43, 27 ביוני 2010 (IDT)
אני לא מבין מה הבעיה לדמיין ארבעה מימדים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:13, 27 ביוני 2010 (IDT)

אני אשמח לשמוע איך אתם מדמיינים 4 מימדים מרחביים. בכל אופן, מתמטיקה היא שפה, וככזו, היא צריכה לתאר את מה שיש בעולם. מכיוון שלא ברור מהם 4 מימדים [בשונה מהחלק הקודם, גם אם אתם מדמיינים 4 מימדים לא בטוח שעל זה מצביעה המתמטיקה ולא על צורה אחרת] מימדים

I am a diaspora Jew who does not speak any Hebrew but I would like to know what the statistics on intermarriage between Jews and non Jews in Israel are

I don't have an answer, but I think I can point some of the problems of the question: 1. people of different religions can get married in Israel. The common practice is to go abroad (most commonly to Cyprus) and get married there.
2. There is no one definition of who is considered to be a Jew. There's a difference between the secular law (i.e. who is entitled to migrate to Israel as a Jew) and the religious law (was one born to a Jewish mother or converted to Judaism). Even in the religious establishments one can get different verdicts on the same case, according to the opinions of the rabbis.
יואלפ - שיחה 07:40, 24 ביוני 2010 (IDT)
The answer is: in 5% of the families with at least 1 jew in israel, the other is non-jew, according to our article התבוללות, and
‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 10:35, 24 ביוני 2010 (IDT)
According to the article, most of these 5% intermaried couples were married before they immigrated to Israel. אני-ואתהשיחה 11:11, 24 ביוני 2010 (IDT)

מה זה וובוזלות?[עריכת קוד מקור]

בס"ד

מה זה "וובוזלות"?יש לציין שזו פעם ראשונה שאני נתקל במלה זו!!

עיין בובוזלה. סול במול - שיחה 13:12, 24 ביוני 2010 (IDT)
כלי שהלוואי ולא היה נולד ויש להשמידו מהעולם Hanay שיחה 13:14, 24 ביוני 2010 (IDT)
לא ראיתי אף אחד שמח על כך שאנשים לומדים לתקוע בכלי שדומה מספיק לשופר. Tzafrir - שיחה 18:19, 24 ביוני 2010 (IDT)
זה בכלל לא דומה לשופר. לא במראה ולא בצליל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:24, 24 ביוני 2010 (IDT)
המגיפה כבר כאן. השבוע ראיתי את נציגותיה לפחות בחנות אחת. מי יצילנו מן הרעה החולה הזאת?שלומית קדם - שיחה 23:17, 1 ביולי 2010 (IDT)
>אף אחד, לתל אביב ולירושלים היום יש סאונד כמו של קהיר ודמשק וזה עוד לפני הוובוזלות. תרבות שלא מסוגלת להשתיק מוסיקה מניידים באוטובוס ובקניון קל וחומר שלא תתקומם נגד הזבובוזלה.. שפם אדום - שיחה06:10, 2 ביולי 2010 (IDT)

המופיליה B[עריכת קוד מקור]

בערך על המופיליה כתוב שלהמופיליה מסוג B קוראים גם "מחלת חג המולד", אך בערך לא מציינים מדוע. מה מקור השם? רחלי.

It is sometimes called Christmas disease after Stephen Christmas, the first patient described with this disease.[

from the english wiki

אם כך הכתוב בערך הוא תרגמת (אלא אם כן זה שיבוש שהשתרש). דניאל ב. 20:12, 24 ביוני 2010 (IDT)

תודה.

המצאות ב2 מקומות בו זמנית[עריכת קוד מקור]

יש איזו תאוריה פיזיקלית לפיה הסבירות שגוף כלשהו ימצא בו זמנית ב2 מקומות הוא יותר מ-0. אני לא זוכר בדיוק את הניסוח. מישהו יודע על מה מדובר? 109.64.19.174 18:03, 24 ביוני 2010 (IDT)

אתה מתכוון למכניקת הקוונטים? אם כן, קרא את הערך פונקציית גל ותבין שמה שכתבת לא מדויק. ההסתברות של החלקיק להימצא במקום מסוים במרחב מרוחה על פני המרחב, ולכן ישנם מצבים בהם היא שונה מאפס במספר מקומות בו-זמנית. אך ברגע שמיקום החלקיק נמדד הוא נמצא במקום אחד בלבד במרחב. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:10, 24 ביוני 2010 (IDT)

כן כן... תודה. אני אקרא את הערך ואחזור עם שאלות יותר חכמות. 109.64.19.174 18:14, 24 ביוני 2010 (IDT)

זה אומר שכל עוד אני לא יודע מה מיקומו של חלקיק מסוים - אין לו מיקום? האם מזה ניתן להסיק, שכל עוד לא ראיתי את מגדל אייפל - קיימת הסתברות הגדולה מ-0 שהוא נמצא על הירח? 109.64.19.174 18:36, 24 ביוני 2010 (IDT) זה אומר שכל עוד אני לא יודע מה מיקומו של חלקיק מסוים - אין לו מיקום? האם מזה ניתן להסיק, שכל עוד לא ראיתי את מגדל אייפל - קיימת הסתברות הגדולה מ-0 שהוא נמצא על הירח? 109.64.19.174 18:36, 24 ביוני 2010 (IDT)

לשאלתך הראשונה: כן. לשאלתך השנייה: יש שתי בחינות - מהבחינה הפילוסופית - לפי המשנה של ברקלי ויום - כן, עיין למשל בפילוסופיה הקיצונית של ג'ורג' ברקלי שטען שעצם קיים רק כאשר יש מישהו שצופה בו; מהבחינה הפיזיקלית - מגדל אייפל הוא עצם גדול מספיק בשביל שלא יהיה אפשר לראות אפקטים קוונטים כמו אלה שדיברת עליהם, כאשר העצם גדול מספיק הפיזיקה הקלאסית תקפה לגביו, פונקציית הגל שלו ממורכזת לגמרי סביב מיקומו הקלאסי ואין לה שום זנבות רחוק ממנו (כלומר: היא מרוחה ממש מעט על המרחב ולא מגיעה עד לירח) תיאוריה פיזיקלית שמנסה לכמת את "גדול מספיק בשביל להיות קלאסי ולא קוונטי" היא דה-קוהרנטיות קוונטית (לצערי, הערך טכני למדיי ולא מספיר היטב את העיקרון וההקשר הפילוסופי). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:01, 24 ביוני 2010 (IDT)
יש "תאוריה" כזו היא נקראת חזרה בזמן . תודה77.125.95.224 16:47, 25 ביוני 2010 (IDT)
אין קשר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:44, 25 ביוני 2010 (IDT)

האם אתה יכול להגיד בוודאות שהסבירות של מגדל אייפל להימצא על הירח הוא 0 בדיוק (ולא 1 למספר ענק)? 109.64.19.174 17:09, 25 ביוני 2010 (IDT)

מאחר שבטבע אין באמת פוטנציאל בעוצמה אינסופית (ראה בור פוטנציאל אינסופי שנקרא גם חלקיק בקופסה ובו החלקיק מוגבל לנפח סופי ובכל מקום מחוץ לקופסה ההסתברות למצוא אותו היא בדיוק 0) קיימת הסתברות מאוד קטנה למצוא את מגדל אייפל על הירח - אך ההסתברות הזאת כה קטנה, שבפועל אין סיכוי שהמאורע הזה יתרחש. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:44, 25 ביוני 2010 (IDT)
מזכיר לי את דיברי ויטגנשטיין אתה לא יכול להיות בטוח שאין קרנף בתוך החדר.Nimrod333 - שיחה 21:49, 25 ביוני 2010 (IDT)
לא בטוח שויטגנשטיין צודק. בעיקרון, אם אתה מסתכל בחדר ורואה שהוא ריק - ביצעת מדידה, ולכן אין שם קרנף. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:37, 26 ביוני 2010 (IDT)
אבל אתה ביצעת מדידה בזמן ומקום מסויים ומדוייק, איך אתה יודע שאחרי שניה(או כל זמן אחר) או ס"מ ליד הוא לא ימצא? ואיך אתה יכול לסמוך על המדידה שלך ואיך היא מתבצעת? יש כלכך הרבה משתנים.Nimrod333 - שיחה 19:22, 26 ביוני 2010 (IDT)
בגלל קריסת פונקציית הגל. מדידה במכניקת הקוונטים קשורה ל"אקט בלתי הפיך של הגדלה", כלומר המערכת הקוונטית מבצעת אינטראקציה עם מערכת אחרת שהיא מספיק גדולה כדי להיחשב לקלאסית, ואז תקפים לגביה חוקי הפיזיקה הקלאסית. השאלה איפה עובר הגבול בין מערכת קוונטית (מערכת קטנה) למערכת קלאסית (מערכת גדולה מספיק) עדיין נחקר היום, למשל בפיזיקה מזוסקופית וכן בניסויי שני הסדקים הנעשים על פוטונים, אלקטרונים, אטומים ואפילו מולקולות גדולות כמו כדורי באקי (נקראים ע"י ע"י כולם "באקי-בולס", שם רשמי פולרן) בשביל לדעת איפה עובר הגבול. ברור שאם נעשה ניסוי שני סדקים עם כיסאות נקבל תוצאה קלאסית (ללא תבנית התאבכות). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:53, 27 ביוני 2010 (IDT)
קיימת גם השאלה מה זה בעצם מדידה. לא מדובר באינטראקציה כפשטוה, שכן החלקיקים חשופים לאינטראקציות עם כל מה שסובב אותם. ישנה אסכולה פופולרית בקרב חסידי ניו-אייג' למינהם שקושרת "מדידה" לתודעה. מעולם לא ראיתי שמץ של עדות ניסויית לפירוש הזה. כך או כך - זו שאלה "כבדה". אילן שמעוני - שיחה 08:45, 28 ביוני 2010 (IDT)
די מדהים שכל הנושאים הללו נכנסים פתאום בכדי לראות אם תיאוריות פילוסופיות אמיתיות(שגם על זה-מחקרים, יש הרבה תהיות וספקות), כמו פיזיקה קוונטית וגם פסיכולוגיה,תודעה ועוד. בברכה , Nimrod333 - שיחה 10:18, 28 ביוני 2010 (IDT)

האם המקרה הבא נחשב לשון הרע או עבירה אחרת מהתחום האזרחי? התכתבתי עם אדם בצאט. האדם מוכר לי והיה במצב רוח רע. אני כתבתי לו שהוא גורילה (כמחמאה), הוא כתב לי "תתאבד"

האם ניתן לתבוע במקרה כזה? איך לתעד את השיחה? מה דעתך על הסיכויים בזכייה בפיצוי כל שהוא? האם ההשפלה חייבת להיות פומבית ומה שדובר איתו בצאט בפייסבוק לא נחשב?

ראה חוק איסור לשון הרע. ‏Yonidebest Ω Talk20:39, 24 ביוני 2010 (IDT)
אינני בקיאה בחוק, אבל בעוד "גורילה" נשמע לי כהוצאת דיבה, הרי "תתאבד" הוא בחזקת עצה (גרועה, מן הסתם, אבל איפה לשון הרע כאן?). פיצוי - על מה בדיוק? עצתי לך - אל תפגע ברעים לצ'ט, בעיקר כשהם במצב רוח רע, ולא תקבל עצות מפוקפקות.שלומית קדם - שיחה 23:14, 1 ביולי 2010 (IDT)
כדי שיהיה מדובר בהוצאת לשון הרע לפי החוק, הדברים חייבים להימסר לפחות לאדם שלישי שאינו אחד משני המשוחחים. אם מדובר בצ'ט, סביר להניח שהתנאי לא מתקיים כי משתתפים בו רק 2 אנשים. בכל מקרה, "תתאבד" לא נשמע לי כמו הוצאת לשון הרע, וגם לא כמו איום. Goldmoon - שיחה 15:46, 5 ביולי 2010 (IDT)

יש קרניבור יש אומניבור ומה האחרון?[עריכת קוד מקור]

כמו שכתבתי יש את הקרניבור שאוכל רק בשר. יש את האומניבור שאוכל הכל ואיך קוראים לזה שאוכל רק צמחים (בשם המדעי)

הרביבור, בלועזית: Herbivore. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:08, 24 ביוני 2010 (IDT)
בטח בא מהמילת בסיס : herb = עשב, צמח, הרביבור = אוכל צמחים. מגניב.Nimrod333 - שיחה 09:45, 25 ביוני 2010 (IDT)
אכן, בא מלטינית: herb = צמח, vorous = אוכל, ולכן herbivore = אוכל צמחים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:42, 25 ביוני 2010 (IDT)

התפתחות אבולוציונית על תכונות "בונוס"[עריכת קוד מקור]

שלום, שאלתי היא האם בני האדם יפתחו בשלב מסויים תכונות שהם יחסית נחשבות כסוג של "בונוס" בעקבות הסגנון חיים שלהם, למשל דורות שלמים של מוזיקאים יפתחו שמיעה אבסולוטית ברמה גבוהה, משפחה רבת דורות של אצנים תפתח רגליים עם גידים יותר חזקים ואלסטיים שיקנו להם גמישות וקופצניות כמו של קנגרו? האם יש השפעה של סגנון חיים מאורך של דורות של משפחה למשל אם יעברו מיליונים של שנים האם זה יכול לפתח להם את התכונות הללו שהן לא ממש חיוניות להשרדותו אבל פשוט ממהרות ומייעלות את דרכי העבודה של אותו איש בדורותיו? בברכה, Nimrod333 - שיחה 10:00, 25 ביוני 2010 (IDT)

התשובה אליבא דה אבולוציה היא לא. הכלל היחיד והפשוט [לכאורה] לחיזוק תכונות הוא יתרון מבחינת העמדת צאצאים פוריים. יתרונות בעיני עצמנו לא נחשבים. יותר מזה, אם פעם היכולת לרוץ מהר הגבירה את השרדות הפרטים שאחזו בתכונה הזו, היום מדובר בתכונה חסרת משמעות (באופן פשטני כי עדיין אפשר שבבחירת בני זוג ינתן יתרון לבעלי יכולת ריצה מהירה כזכר לתקופה שהייתה לזה משמעות). עוד דוגמא, אם [לשם הדיון] חוסר השכלה היא תכונה גנטית וכאשר לא משכילים מעמידים יותר צאצאים, אז אפשר לצפות שאי השכלה כתכונה גנטית תתפשט באוכלוסיה. יוסישיחה 11:47, 25 ביוני 2010 (IDT)
בהמשך לדבריו של יוסי. ייתכן שדורות שלמים של מוזיקאים יפתחו שמיעה אבסולוטית לדוגמה, אך זה רק במידה ויש לכך ייתרון בהעברת הגנים האלו. אם לדוגמה מוזיקאים מוצלחים משגשגים יותר בחייהם והם מושכים יותר את בני המין השני, הרי שהדבר יתבטא באבולוציה. דניאל ב. 12:08, 25 ביוני 2010 (IDT)
רגע אז למשל במאה ה-18 אני משער לעצמי שהיו הרבה מוזיקאים שהיו מוצלחים ושיגשגו והשיגו הרבה בחורות(תשאלו את מוצרט), אז בעצם אם זה היה נמשך מליונים של שנים, האם באמת התכונה של שמיעה אבסולוטית(שעוזרת די הרבה לפעמים-אבל עדיין זה תלוי, בואו לא ניכנס לזה) הייתה עולה בדורות הללו של המוזיקאים? זה די בעייתי עם הדוגמה שלך, כי הרוב זה היה המשיכה של הבחורות לכישרון שלהם שנבע מהסביבה ולא מלידה חוץ מכשרון מולד.אז אם לדורות של משפחה יש כשרון מולד שגורם לשגשוג המשפחה והשגת הבחורות אז הכשרון הזה היה עולה?(כישרון,חיווטים אחרים בראש, מה שאתם רוצים).Nimrod333 - שיחה 16:54, 25 ביוני 2010 (IDT)
האבולוציה של הני אדם הסתבכה כהוגן מאז פיתחנו מוח גדול. כך לפחות לפי הממטיקה. תכונה עשויה להתפס כמועדפת, ואם לתכונה קיים רקע גנטי, היא עשויה לתפוס נפח הולך וגדל מתוך כלל הגנום האנושי. על כן התשובה שלי הפוכה משל יוסי - אני חושב שממטיקה מבוססת די הצורך. אילן שמעוני - שיחה 20:06, 25 ביוני 2010 (IDT)
ממטיקה לא נוגעת בגנום ולכן בהגדרה לא עוסקת בהתפשטות תכונות גנטיות באוכלוסיה. ממטיקה עוסקת בהתפשטות רעיונות כמו "אלוהים אחד" ולא בגנוטיפ או בפנוטיפ של "אלוהים אחד" והיא תלויה במעבר מידע. אם תיקח תינוקות שנולדו באוכלוסיה הנשלטת ע"י ממים מסויימים ותגדל אותם באוכלוסייה מנותקת מהראשונה, לא תמצא בתינוקות הגדלים כל שריד לממים של הוריהם. להבדיל, הם בהחלט יחזיקו בגנים שלהם את הגנים של הוריהם בלי קשר לאיכות התקשורת שלהם עם הוריהם.
נמרוד, אני מציע לך לנסות את השאלות האלו בפורום אבולוציה בתפוז. יש שם לפחות משתמש אחד (המכונה "הקוסם") שעוסק ממש בפסיכולוגיה אבולוציונית (למשל בחירת בני זוג, תכונות מושכות וכולי) ועוד משתמשים רבים אחרים שיודעים משהו על אבולוציה. יוסישיחה 12:28, 26 ביוני 2010 (IDT)
ממטיקה בהחלט עשויה לשנות את ההגדרה לזיווג מועדף, וכך יוצרת שינוי גנטי. המים "הגזע הארי" כמעט הדגים לנו את זה בפועל. המים "אונס כנקמה וזכות הכובש" הפך את יחס הבלונדינים/שחורי שיער בסקסוניה עקב מעשי אונס המוניים אחרי הכיבוש הסובייטי. אילן שמעוני - שיחה 08:25, 28 ביוני 2010 (IDT)
אני רוצה להתייחס לזה מזווית קצת אחרת, בחברה המערבית המודרנית, אין כמעט ברירה טבעית כמו בטבע, כמעט כל הפרטים מגיעים לבגרות מינית, כמעט כל הפרטים מזדווגים, וכמעט כל הנשים מתות רק לאחר שעברו את גיל הפוריות, אין פה מצב של "זכר דומיננטי" שיש לו צאצאים רבים מנשים רבות והלחץ חיצוני (של מחלות, רעב וכיו"ב) שגורם רק לשרידות הפרטים המותאמים ביותר הוא שולי. הגורם המרכזי הקובע האם פרט מסויים יעביר את הגנום שלו הלאה, וכמה צאצאים יהיו לו, הוא הרצון שלו לעשות כן, ובעוד שבמשך אלפי שנים הרצון למין (עם בני המין השני) היה מספיק, כיום רק מי שרוצה "צאצאים" מתרבה, כך שהתכונה המרכזית שהיה צפוי שתעבור הלאה בדורות הנוכחיים היא הרצון הפיזי בצאצאים והפרטים המושפעים ביתר קלות מהאידאולוגיה המתאימה (אם ניתן למפות את זה לגן כלשהוא). בברכה, איש המרק - שיחה 16:51, 26 ביוני 2010 (IDT)
כרגע לא ברור אם יש עתיד אבולוציוני לתרבות המערבית, שמעודדת חוסר ילודה וגם רפיסות מול תרבויות אחרות. אני-ואתהשיחה 22:38, 26 ביוני 2010 (IDT)

מה המהירות הגבוהה ביותר בים שנוצרה בידי אדם?[עריכת קוד מקור]

אשמח לדעת מה המהירות המקסימלית של כל סוגי כלי השיט (הצוללת המהירה ביותר \ האופנוע המהיר ביותר... ) בתודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתוך ויקי באנגלית: טורפדו סטנדרטי יכול להגיע גם ל-120 קשר (190 קמ"ש) ואילו טופרדו המשתמש בהנעת supercavitation יכול להגיע גם ל-200 קשר. בדף הזה יש מספר שיאים וביניהם שיא של כ-275 קשר. חפש בגוגל fastest ship או fastest seacraft לעוד מידע. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:06, 25 ביוני 2010 (IDT)
זה הכול? מעבורת חלל מגיעה למהירות של 29 אלף קמ"ש – קצת יותר מהר מהטורפדו, והיא יכולה גם להכיל אנשים. דולבשיחה 17:33, 26 ביוני 2010 (IDT)
זה ברור. בים יש לך התנגדות לתנועה וצמיגות של מים בלחץ גבוה, בחלל אין לך כמעט התנגדות וחיכוך (האוויר דליל מאוד ככל שעולים בגובה). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:35, 26 ביוני 2010 (IDT)
אגב, יש קשר בין מהירות לצמיגות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כן. ראה צמיגות#התאוריה של ניוטון. בנצי - שיחה 18:37, 6 ביולי 2010 (IDT)

איפה בדיוק יש מהירות של 275 קשר?

שאלה לטניסאים סטטיסטיקאים[עריכת קוד מקור]

לאור המערכה בטורניר וימבלדון שנסתיימה בתוצאה 70:68. אם נניח שהטניסאים שווים ביכולתם והתוצאה של כל משחקון מקבילה להטלת מטבע. מה ההסתברות שתהיינה 130 הטלות מטבע רצופות ללא חזרה של תוצאה מסויימת 3 פעמים ברציפות (160, כי אני מתחיל מתוצאה של 4:4 במערכה)?אודי - שיחה 14:35, 25 ביוני 2010 (IDT)

אפשר לחלק את המשחקונים לזוגות. בכל זוג מנצח המשחקון הראשון נקבע באופן אקראי והוא עולה ליתרון 1 אבל אז מנצח המשחקון השני חייב להיות השחקן השני כדי להשוות את התוצאה. הסיכוי שזה יקרה בכל זוג היא חצי. הזוגות בלתי תלויים ולכן ההסתברות הכללית היא מכפלת ההסתברויות כלומר 1:265. זוהי הסתברות כה קטנה כך שההנחה שלך שמשחקון נקבע כמו הטלת מטבע חייבת להיות שגויה. סביר יותר שההסתברות לנצח משחקון מושפעת גם מגורמים פסיכולגיים שמגדילים את סיכוי השחקן השני לנצח במשחקון השני בכל זוג. דניאל ב. 17:03, 25 ביוני 2010 (IDT)
כמובן שישנו גם יתרון ספורטיבי-מקצועי למגיש בכל משחקון, מה שפוגע קשות בכל ניסיון להשוות את זה להטלת מטבע אקראית. אלכס - שיחה 01:31, 26 ביוני 2010 (IDT)

אירוע ענק בפארק הירקון[עריכת קוד מקור]

הוקמה במה ומקומות ישיבה רבים. ככל הנראה מיועד לעובדי בנק הפועלים. למישהו יש פרטים?

יש אירוע לעובדי הבנק שבמסגרתו אמור להופיע שלמה ארצי. המיקום לא ידוע לי, אבל זה מסתדר עם מה שהבאת פה. נדמה לי שזה אמור להיערך מחר (27.06). אלכס - שיחה 01:32, 26 ביוני 2010 (IDT)
נו, איך היה? • עודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 08:56, 28 ביוני 2010 (IDT)
החניון היה מלא, זה מה שהיה. באירוע עצמו לא נכחתי ואינני עובד הבנק. אלכס - שיחה 18:13, 28 ביוני 2010 (IDT)

האם מישהו יודע מה המינוח העברי לדת הנ"ל? תודה, קלונימוס - שיחה 21:20, 26 ביוני 2010 (IDT)

מיתראיזם. אמנון שביטשיחה 21:30, 26 ביוני 2010 (IDT)
ראו מיתרה. בברכה. ליש - שיחה 21:40, 26 ביוני 2010 (IDT)
תודה רבה. שבוע טוב, קלונימוס - שיחה 21:47, 26 ביוני 2010 (IDT)

תורן מואר בצבעים מתחלפים בת"א[עריכת קוד מקור]

בחודש האחרון הבחנתי לראשונה בתורן מואר בצבעים מתחלפים בת"א. אני רואה אותו כשאני מביט מכיוון פארק הירקון לעבר מרכז העיר. מה זה?

אולי אתה מתכוון למגדל משה אביב ברמת גן? מדובר במגדל גבוה מאוד, שבחלק העליון שלו יש תאורה המחליפה צבעים בלילה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:59, 27 ביוני 2010 (IDT)
לא, לא המגדל. מדובר בתורן, הרבה יותר נמוך מהמגדל כמובן. מהמרחק שאני רואה אותו לא נראה שיש משהו שמחובר אליו, ולא ברורה לי תכליתו.
להאיר את האזור הסמוך לו בצבעים שונים, כמובן. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 21:35, 27 ביוני 2010 (IDT)
אם התורן נמוך ואתה עדיין רואה אותו - סימן שהוא קרוב. נסה להתקרב אליו יותר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:48, 30 ביוני 2010 (IDT)

זואופיליה[עריכת קוד מקור]

האם אפשרי שיוולד משהו מזיווג אדם וחיה? 79.182.15.228 13:43, 27 ביוני 2010 (IDT)

לא. אין אף יצור חי קרוב אלינו מספיק לשם כך. דניאל ב. 13:45, 27 ביוני 2010 (IDT)
לא מזמן נתקלתי בערך אדם שימפנזה ולא הייתי סגור על מה לעשות איתו. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 19:18, 27 ביוני 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אז כדאי לשים תבנית חשיבות על הערך אדם שימפנזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:27, 27 ביוני 2010 (IDT)
הערך הזה בסדר. קיימת אפשרות תאורטית שהזיווג אפשרי אך כמעט ודאי שאין זה כך (גם אם הפריה תתרחש העובר כנראה יופל בשלב מוקדם). דניאל ב. 21:47, 27 ביוני 2010 (IDT)
הומר סימפסון ?(לפחות ככה שאר האנשים בספריגפילד רואים את זה) Nimrod333 - שיחה 22:00, 27 ביוני 2010 (IDT)
שאר? כאילו... חוץ ממך? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:01, 27 ביוני 2010 (IDT)
אכן אני דמות מוערכת שם. איך לא שמת לב? , Nimrod333 - שיחה 10:25, 28 ביוני 2010 (IDT)
אני מוחה על ההשוואה בין הומר לשימפנזות. אילן שמעוני - שיחה 08:21, 28 ביוני 2010 (IDT)
למה זה כמעט ודאי שזויווג כזה ייכשל? בברכה, איש המרק - שיחה 22:38, 27 ביוני 2010 (IDT)
הפער הגנטי גדול מדי. נכון ששני אחוז נשמע מעט מאד, אולם בפועל תהליכי גדילה של אדם ושימפנזה שונים מאד בתיזמון שלהם. גם ההבדל במבנה האגן גדול מאד וכמובן - שוני עצום בנפח הגולגולת והמוח. אילן שמעוני - שיחה 08:20, 28 ביוני 2010 (IDT)
זאת שאלה של ביטויי הגנים לא? כי הגנים אצלהם מתפרשים לגמרי אחרת מאשר שלנו.Nimrod333 - שיחה 10:27, 28 ביוני 2010 (IDT)
ממש לא. גנים מתפרשים באופן זהה לחלוטין אצל כל היצורים החיים. דניאל ב. 11:30, 28 ביוני 2010 (IDT)
למיטב ידיעתי זה לא נכון. גנים זהים יוצרים חלבונים שונים אם הפער גדול מספיק. הריבוזומים של חיידקים ושל יונקים שונים במבנה וגם בתפקוד. אם אני זוכר נכון קיבלתי את המידע הזה בהרצאה של פרופ' עדה יונת. אילן שמעוני - שיחה 12:12, 28 ביוני 2010 (IDT)
ישנם מנגנונים המסתירים חלקים שונים מהגן בכל פעם וכך גן יחיד מסוגל להפיק חלבונים רבים שונים לגמרי. אולם דרך פירוש הקוד הגנטי זהה בכל היצורים. דניאל ב. 12:21, 28 ביוני 2010 (IDT)
אתה בטוח? כי אז לגמרי לא מובן לי למה הכוונה ב"טבלאות תרגום שונות" בקישור הזה פה|Translation (genetics)#Translation tables|פה אילן שמעוני - שיחה 15:33, 28 ביוני 2010 (IDT)
בעקבות דבריך קראתי קצת בנושא. אכן קיימות טבלאות תרגום שונות מהטבלה הסטנדרתית, אך הן זניחות מאוד ביחס אליה (למעשה הראשונה התגלתה רק ב-1979). הן מופיעות בעיקר ביצורים פרימטיבים מאוד (כמו גם במיטוכונדריון, מה שמחזק את ההשערה כי היה בעבר חיידק עצמאי). לאדם ולשימפנזה (וניחוש מושכל: גם לכל שאר בעלי החיים) יש אותה טבלת תרגום. דניאל ב. 20:31, 28 ביוני 2010 (IDT)
לכל החולייתנים יש אותה טבלת תרגום. ההבדלים הם בעיקר בין חיידקים לאיקריוטים, והשונות גדולה ביותר מוצגת במיטוכונדריון, אשר במינים שונים יש לו טבלאות תרגום שונות. ההבדל מתחדד עוד יותר כיוון שהקוד הגנטי של המיטוכונדריון שונה בעצם מהקוד של הנשא שלו. לדיון זה, כל העניין לא משנה כי אני מניח שהשואל לא התכוון להזדווגות בין אדם לחיידק. מכיוון שלכל החולייתנים גם אותו קוד גנטי מיטוכונדריאלי, השאלה ההיפותטית על ההשלכות של הזדווגות בין שני מינים בעלי קוד מיטוכונדריאלי שונה גם כן אינה רלוונטית (לדעתי לא אמורה להיות בעיה).‏gal m20:56, 28 ביוני 2010 (IDT)
מיאה קולפה. ההערה שלי לא התייחסה לשאלה המקורית, אלא להבנה הבסיסית שלי. הייתי צריך לציין את זה. פשוט לא נראה לי הגיוני שזוכת פרס נובל תדבר שטויות, ומסתבר שבכך צדקתי {חיוך} אילן שמעוני - שיחה 21:08, 28 ביוני 2010 (IDT)
אוקיי, אז סליחה על הטעות. אם כך הכל זה בגלל ההבדל ב2 אחוזים בלבד ובתהליכי הגדילה?,Nimrod333 - שיחה 11:55, 28 ביוני 2010 (IDT)
יש כל כך הרבה דברים שצריכים לעבוד נכון בכדי שעובר יתפתח (ראה כמה זה מסובך אפילו בין זכר לנקבה באותו המין). מספיק חלבון אחד לא תואם בין המינים השונים בשלב כלשהו וכל העסק יכול להיזרק לפח. דניאל ב. 12:21, 28 ביוני 2010 (IDT)
יש דוגמה לחיות אחרות בהן זיווג הוא אפשרי תאורטית (מבחינת מספר הכרומוזומים, וקירבה גנטית סבירה) ולא אפשרי מעשית? איש המרק - שיחה 12:46, 28 ביוני 2010 (IDT)
זכור לי שקראתי על כמה מקרים בו חוקרים לא הצליחו לזווג תתי מינים קרובים למדי (הרבה יותר מאדם וקוף) שלא צלחו. אני אנסה לאתר את זה. דניאל ב. 15:30, 28 ביוני 2010 (IDT)
אם לא יודעים במאה אחוז אם זיווגים כאלה אפשריים כי הכל תיאוריות ולא ניסויים אז (סליחה שאני אומר את זה) ד"ר מנגלה לא סיים את מחקרו. יש רשימה של זיווגים בבע"ח שידועים שקיימים או לפחות אפשריים? והאם כל אלו יהיו עקרים כמו פרד? נכון שפרד תמיד נולד תמיד במין הנגדי להורה הסוס? זה יהיה גם בשאר המקרים?
ראה קטגוריה:כלאיים ופרד. דניאל ב. 15:30, 28 ביוני 2010 (IDT)
אז אני צדקתי? גם מורה לביולוגיה אמרה לי משהו בסגנון שאילן אמר.Nimrod333 - שיחה 16:12, 28 ביוני 2010 (IDT)
זו ההזדמנות להתריע על חיסרון הערך מולארד שהוא הכלאה בין אווז וברווז. מלכת אסתר - שיחה 11:49, 1 ביולי 2010 (IDT)
וטעים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:30, 6 ביולי 2010 (IDT)
איך היית מדרג אותו ביניהם ? אגב, מומלץ עם תפוזים. בנצי - שיחה 18:40, 6 ביולי 2010 (IDT)

פסלי שוורים מברזל במכון ון ליר[עריכת קוד מקור]

מה שמו של האמן המפורסם שפיסל את פסלי השוורים החלודים הניצבים ברחבת מכון ון ליר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אילוף כלבים[עריכת קוד מקור]

הכלבה שלי(4) נוהמת הרבה ומשמיעה קולות של רחמים עצמיים. אני גר בבניין משותף וכל פעם שמישהו עובר בחדר המדרגות או שהיא שומעת יללות חתולים כל תשומת הלב שלה מופנית לרעשים מבחוץ והיא נובחת ומתנהגת בתוקפנות. זה קורה לפעמים אפילו מיד אחרי שאנחנו חוזרים מטיול ארוך בחוץ, אין לה בעיה רפואית, וחוץ מזה היא מאוד ממושמעת. שפם אדום - שיחה19:17, 29 ביוני 2010 (IDT)

מה הסיבות האפשריות לנהמות ולרטינות ואיך אוכל לאלף אותה לא לנבוח ולא להתרגש כל כך מהמתרחש מחוץ לבית? שפם אדום - שיחה21:53, 29 ביוני 2010 (IDT)
אני מציע שתתייעץ עם וטרינר, וגם אם זו לא בעיה גופנית הוא יכול להפנות אותך למומחים המתאימים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 01:18, 30 ביוני 2010 (IDT)

ערכים מומלצים חדשים?[עריכת קוד מקור]

שלום, היום שמתי לב שהפסל יצחק דנציגר הפך להיות ערץ מומלץ? זה חדש? ומה הם עוד ערכים מומלצים חדשים שנוספו לאחרונה ? בברכה רבה,Nimrod333 - שיחה 21:45, 29 ביוני 2010 (IDT)

הצבעות בנושא מתקיימות כאן והרשימה המלאה והעדכנית נמצאת כאןעודד (Damzow)שיחה!For King and Country‏ • 21:49, 29 ביוני 2010 (IDT)

יש לי הארה[עריכת קוד מקור]

כמה הם 500 לוקס במונחי ואטים/ נורות חשמל כלשהן? איתן - שיחה - 16:35, 30 ביוני 2010 (IDT)

לא ניתן להמיר יחידות פוטומטריות ליחידות רדיומטריות ללא ידיעת הספקטרום של מקור התאורה. זה גם לא עניין של ואטים אלא של ואט למ"ר, כי לוקס מודד צפיפות שטף ולא הספק פוטומטרי (גודל הנמדד בלומן). באור ירוק באורך גל של 555 ננומטר, צפיפות הספק של ואט אחד למ"ר נותנת 683 לוקס. באורכי גל אחרים, התאורה באותה צפיפות הספק תהיה נמוכה יותר. במקור שהוא לא מונוכרומטי צריך לבצע אינטגרציה של מכפלת הספקטרום של המקור בעקומה הפוטופית. ‏odedee שיחה 22:15, 30 ביוני 2010 (IDT)

מה ההבדל בין Outsourcing ל offshoring[עריכת קוד מקור]

אני עובדת בהייטק בשיטת מיקור חוץ ומעוניינת לכתוב את זה בקורות החיים ועלי להשתמש במונח באנגלית. עבור מושג זה קיימות שתי מילים - Outsourcing ו - Offshoring ששתיהן מתורגמות על ידי גוגל כ"מיקור חוץ". אבל כאן בויקיפדיה (וכמובן גם באנגלית) קיימים עבורן שני ערכים. מה ההבדל ביניהן? מה המילה הנכונה להשתמש?

תודה למי שיכול לעזור! --Arwen - שיחה 21:58, 30 ביוני 2010 (IDT)

למיטב הבנתי בשני המקרים חברה מוציאה פרויקט מסוים לגוף חיצוני. offshoring הוא (מינוח בעיקר אמריקאי) כאשר ה-outsourcing מתבצע לא רק מחוץ לחברה אלא בארץ אחרת, ובדרך כלל הכוונה היא לייצור של מוצרים פשוטים יחסית או חלקי מוצרים, שמיוצרים בארץ זולה מאוד (במזרח, בדרך כלל). ‏odedee שיחה 22:07, 30 ביוני 2010 (IDT)
אם כך, נראה שעלי להשתמש במונח Outsourcing הכולל יותר והמתאים גם לעבודה בתחומי אותה מדינה. תודה רבה! עזרת לי מאד. --Arwen - שיחה 23:38, 30 ביוני 2010 (IDT)
יש על זה ערך-אוף-שורינג - זה ממש לא אאוטסורסינג, שמשמעו חיסכון בעלות בעצם כך שהארגון קונה שירותים מארגון אחר, אלא העברת יצור למקומות זולים יותר. איתן - שיחה - 16:38, 1 ביולי 2010 (IDT)

זבולון אליזוב[עריכת קוד מקור]

שלום רב! זבולון אליזוב זרק פצצה על שוטרים בריטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 בת"א בהפגנה קומונסטית. נעצר ונשלח לכלא לפרס. מאז נעלמו עיקבותיו. מה קרה לו? האם יצא מהכלא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרד פרוטסטנטי בהונגריה[עריכת קוד מקור]

האם ידוע למישהו על מרד פרוטסטנטי בהונגריה בשנת 1671? המלחין אלסנדרו פוליאטי כתב סוויטה להנצחת המרד הזה, שיוזמיו נשבו והוצאו להורג לקול פעמוני כנסייה (הכל נשמע בסוויטה, לפי הכתוב בערך). הייתי שמחה לעשות קישור, אבל אינני מוצאת שום זכר למרד כזה בערכים רלוונטיים, בעברית או באנגלית.שלומית קדם - שיחה 13:33, 1 ביולי 2010 (IDT)

אולי אחת מהמרידות שמצויינות כאן בתחתית הקטע, אבל אין עליהן הרבה מידע. בנוסף, הקטע לא מציין שנה מדויקת ולכן יכול להיות שהוא לא קשור למרד שהתרחש ב-1671. אריה ה. - שיחה 06:48, 2 ביולי 2010 (IDT)
תודה, אריה. שם הסתכלתי כבר וכמו שציינת, אין די מידע ואין פירוט. כנראה המרד ההוא היה ידוע הרבה יותר בשעתו אבל איבד מחשיבותו במהלך השנים.שלומית קדם - שיחה 12:09, 2 ביולי 2010 (IDT)
לא מצאתי איזכור ספציפי למרד בשנה זו, אבל בהיסטוריה של הונגריה: הכיבוש הטורקי והשלטון ההבסבורגי מצויינת תקופה שבה חלקים מהונגריה היו בשליטת גאבור בתלן, קלוויניסט מטרנסילבניה, שנאבק הן בעותמאנים והן באימפריית הבסבורג, ושכוחם של יורשיו ירד בהדרגה מאמצע המאה ה-17. ייתכן שמדובר באחד מקרבות המאסף שלהם כנגד השתלטות ההבסבורגים הקתוליים. אמנון שביטשיחה 14:53, 3 ביולי 2010 (IDT)

מקבילה עברית ל-Fellow כתפקיד אקדמאי[עריכת קוד מקור]

עמית? לדוגמה, סטנלי מק'קריסטל היה "fellow at the John F. Kennedy School of Government at Harvard University" וכן "a military fellow for the Council on Foreign Relations". רעיונות? זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 20:53, 1 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי עמית. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:59, 1 ביולי 2010 (IDT)
נכון, עמית זה התרגום: עמית מחקר, או סתם עמית. בדוגמא הראשונה: "עמית בביה"ס לממשל על שם ג'ון אף קנדי באוניברסיטת הארווארד". והשני: "עמית ללימודים צבאיים (?) במועצה ליחסי חוץ". בערך. קלונימוס - שיחה 20:58, 1 ביולי 2010 (IDT)
דנקה. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 22:07, 1 ביולי 2010 (IDT)

עומס חום הכי גבוה[עריכת קוד מקור]

אומרים שהטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי-פעם על-פני כדור הארץ היא 58 מעלות צלסיוס (באל-עזיזיה שבלוב). ומהו עומס החום (שילובן של טמפרטורה ושל לחות) הרב ביותר שנרשם אי-פעם? וגם היכן קרה הדבר ומתי?

בתודה מראש, 83.130.124.49 23:05, 1 ביולי 2010 (IDT)

לסטטיסטיקאים שבניכם-שאלה[עריכת קוד מקור]

אהלן, זכור לי שבשיעור סטטיסטיקה אחד היתה שאלה אחת שנגעה בסיכוי של הולדת בנים ובנות. בעקבות משהו עם הבינום יצא שמישהו שיש לו כמה בנות (ובלי בנים), הסיכוי לבן יהיה גבוה מ 50% על אף שהאירועים לא קשורים. אני אמח אם מישהו יוכל להבהיר לי את זה. תודה

אדם שכבר יש לו נניח שתי בנות, ונולד לו ילד חדש, הסיכוי שזה יהיה בן זהה לזה שזאת תהיה בת. אולם אם נתון לך שיש לאדם לפחות שתי בנות ומבקשים שתנחש את מינו של הילד השלישי, יש סיכוי גבוה יותר לבן. זאת מכיוון שיש רק סידור אחד של שלוש בנות (בת, בת, בת) אולם ישנם ארבעה סידורים של בן ושתי בנות ((בן, בת, בת), (בת, בן, בת), (בת, בת, בן)). דניאל ב. 23:18, 1 ביולי 2010 (IDT)

אחי זה העניין! למה שנתייחס לזה כאל רצף כזה/חבילה כזו של סדרה? הרי *אין* קשר בין תינוק אחד לשני - זו הנקודה שאני מנסה להבין תודה

Ian Stewart (ב-Cabinet of mathematical curiosities) מספר על שיטה שפיתח הקוסם הודיני לגילוי נסתרות. בכובע יש שני שפנים, שצבעם (שחור או לבן) אינו ידוע (ולכל ארבע האפשרויות יש סיכויים שווים), ואסור להציץ בהם. כדי לגלות מה צבעם של השפנים, מכניס הודיני לכובע שפן אחד נוסף, שצבעו שחור. ואז הוא מחשב כך: ההסתברות שהשפן שנוציא כעת מן הכובע הוא שחור תלויה כמובן בצבעם של השפנים בכובע; היא יכולה להיות 1/3, 2/3, 2/3 או 1 (בהתאם לצבעם של השפנים המקוריים), ובממוצע 2/3. מאידך, אם יש בכובע עכשיו בדיוק r שפנים שחורים, אז הסיכוי להוציא שפן שחור הוא r/3, והמשוואה 2/3=r/3 מוכיחה ש-r=2. אחד משני השפנים האלה שחור, ומכאן שבכובע היו מלכתחילה שפן אחד שחור ושפן אחד לבן. עוזי ו. - שיחה 23:23, 1 ביולי 2010 (IDT)
המשל לא דומה כי בהריון יש תינוק אחד דרך כלל (שפן במקרה של המשל) ואי אפשר להוסיף תינוק לבטן. גילגמש שיחה 06:33, 2 ביולי 2010 (IDT)
ידוע שלאדם יש 3 ילדים, מה הסיכוי שיש לו 3 בנות? שמינית. מה הסיכוי שיש לו שתי בנות ובן? 3/8 (3 שמיניות). כלומר ההסתברות לשתי בנות ובן גבוהה פי 3 מההסתברות ל3 בנות. כעת, ידוע שיש לו שתי בנות מכאן ששאר האפשרויות ("שני בנים ובת אחת" ו"שלושה בנים") נפסלו, ולכן כעת יש 75% לשתי בנות ובן ו25% ל3 בנות, והיחס של פי 3 נשמר. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:15, 5 ביולי 2010 (IDT)
כן אבל במה זה שונה מלחשוב על זה הילד/ה השלישי כמי שלא נולד עדיין, ואז יש 50 50 ?
זה שונה, כי השאלה היא לא, מה ההסתברות שהילד הקטן ביותר הוא בן, או מה ההסתברות שהילד הגדול ביותר הוא בן, ואז ההסתברות היא אכן 50%. אלא נתונה קבוצה של 3 ילדים, שניים מהם הן בנות מה ההסתברות שהשלישי בן? אם קשה לך להבין את ההבדל בצע את הניסוי הבא: הגרל באופן אקראי קבוצות בנות 3 ילדים, מתוכם תיקח את הקבוצות בהן יש לפחות 2 בנות, אתה תגלה שהקבוצות בהן יש 3 בנות הן רבע מסך כל הקבוצות האלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:34, 6 ביולי 2010 (IDT)

לאן מפנים שאלות בכל הקשור לעיצוב החדש???[עריכת קוד מקור]

או בקיצור לאן נעלם אשף הוספת התמונה בסרגל הכלים?, עכשיו יש קובץ ועלי לכתוב כמה px וכן הלאה. מסרבל עד בלי די --ג'וגיגון - שיחה 12:13, 2 ביולי 2010 (IDT)

מקום לדיווח על בעיות, באגים וכו' - ויקיפדיה:פיתוח התשתית/וקטור‏. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:20, 2 ביולי 2010 (IDT)

קישורים סגולים[עריכת קוד מקור]

כמה זמן אחרי שביקרתי בערך הוא עדיין צבוע לי בסגול? עזר - שיחה 14:43, 2 ביולי 2010 (IDT)

כל עוד הוא שמור בהיסטוריה של הדפדפן שלך. אתה יכול למחוק את ההיסטוריה ואז כל הקישורים האלה יהפכו בחזרה לכחולים. דולבשיחה 15:07, 2 ביולי 2010 (IDT)
הקישורים האלה ימחקו אוטומטית גם אם יעבור פרק זמן מסויים מאז הפעם האחרונה שבה ביקרת בדף. אני לא זוכר איך משנים את כמות הזמן הזה, אבל אתה יכול לבדוק ממתי נמצא הדף האחרון ברשימת ההיסטוריה כדי לבדוק לאיזה ערך הוא נקבע בפעם האחרונה. נו, טוב - שיחה 14:04, 5 ביולי 2010 (IDT)

תורת היחסות- שאלה[עריכת קוד מקור]

אם גוף א' נע במהירות V ביחסת לגוף ב', אם זה אומר שגוף ב' נע במהירות V ביחס לגוף א'? אם הפוטון נע במהירות C ביחס לעין שלי, זה אומר שאני נע לכיוון הפוטון במהירות C? 109.64.19.174 23:10, 2 ביולי 2010 (IDT)

לא, אי אפשר לנוע מהר יותר מ-c. ראה טרנספורמציות לורנץ. ‏odedee שיחה 09:39, 3 ביולי 2010 (IDT)
כנראה החתימה בלבלה את השאלה. השאלה היא האם אני נע לכיוון הפוטון במהירות C.
אם השאלה הבאה שלך היא "אז איך זה שאני נע במהירות האור?", התשובה היא שאתה לא, כי אין לפוטון מערכת מנוחה. לפוטון יש מהירות c בכל המערכות. ראה תורת היחסות הפרטית. בברכה, Keleti - שיחה 10:35, 3 ביולי 2010 (IDT)

התחזות ופריצה לחשבון בנק[עריכת קוד מקור]

אם למישהו יש את מספר חשבון הבנק ומספר תעודת זהות - האם זה מספיק בשביל לגנוב כסף מהחשבון? אם לא- מה המידע המינימלי שצריך בשביל להתחזות לבעל החשבון ולעשות העברה לחשבון אחר( איזה מידע אסור להגיד בכלל)? 109.64.19.174 09:25, 3 ביולי 2010 (IDT)

מובן שזה לא מספיק - הפרטים האלה נמצאים על כל צ'ק. אני מציע לך לשאול בבנק שלך איזה מידע מותר לך לתת לאחרים. ‏odedee שיחה 09:38, 3 ביולי 2010 (IDT)
אני צריך לבקש היתר לגבי ענייני שלי ? כלומר, האם יש בעיה חוקית בבחירתו של אדם כ'איש אמון', עפ"י בחירתי ? בנצי - שיחה 18:30, 6 ביולי 2010 (IDT)

מידות חזייה[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שאם לדוגמה מידת החזייה שלי היא B75, גם חזיות במידה C70 יתאימו לי? כלומר...אם אני מעלה באות ומורידה 5 בהיקף, המידה תהיה זהה? חברה שלי אמרה לי שהיא C90 או D85, מכאן באה השאלה שלי. תודה מראש לעונים ^^ Diva Satanica - שיחה 11:57, 3 ביולי 2010 (IDT)

לא. ויקיפדיה האנגלית אפילו טוענת ש:
Many studies have shown that around 80% of women are wearing the wrong size, with the most common mistake being to select a bra with too large a back band and too small a cup, for example, 38C instead of 34E, or 34B instead of 30D EN:Brassiere_measurement#Majority_wear_wrong_sized_bra
דוד - שיחה 03:36, 4 ביולי 2010 (IDT)

הזווית הפיזיקלית של הכדורגל[עריכת קוד מקור]

איך יכול להיות שכדור-רגל שנבעט בזווית אל משקוף השער העליון, יכול בכלל לנחות בזווית ישרה על קו השער ? הרי ברור שאם הוא בא בזווית הוא ינחת גם בזווית, וזה יהיה אחרי קו השער ?!
בתודה - שָאוּל השואל

שני גורמים יכולים לגרום לזה. הראשון הוא שהמשקוף עגול, והזווית שבה הכדור מוחזר תלויה במיקום שבו הוא פוגע במשקוף. רק אם הוא פוגע בנקודה התחתונה ביותר של המשקוף אז הוא יוחזר בזווית שבה פגע כפי שאתה טענת, בנקודה הקדמית ביותר הוא יוחזר אחורה אל הבועט, בנקודה העליונה הוא יעוף למעלה מאחורי השער. הגורם השני הוא סיבוב הכדור סביב עצמו (בעיטה מסובבת) ואז הזווית שבה הוא מוחזר תלויה בכוון ומהירות הסיבוב. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 21:02, 3 ביולי 2010 (IDT)
בתנאים מסויימים, בעיטה מסובבת של הכדור גורמת לו לנוע שלא בקו ישר (היטל אופקי של מסלולו), בהשפעת האויר המקיף אותו, אלא במסלול קשתי, העשוי או עלול (תלוי מי הדובר) להפתיע את השוער החף מפשע. תופעה דומה קיימת גם בכדורים אחרים, כמו: כדור בסיס, גולף וטניס. בנצי - שיחה 18:26, 6 ביולי 2010 (IDT)

חיפוש "נעדר" פרוייקט המלחמה הגדולה" WWI[עריכת קוד מקור]

אני מצוי בשלבי כתיבת ערך על החזית המקדונית במלחמת העולם ראשונה ובכלל זה השלמת ערכי אישים רלוונטיים. לצבא הרוסי היתה בחזית זו אוגדה לא אורגאנית עליה פיקד עד נובמבר 1917 מיכאיל דיטריכס. הספרים מציינים שלאחר שנקרא בבהילות למוסקבה החליף אותו הגנרל טרנובסקי. חיפשתי ולא מצאתי חומר ביוגרפי עליו. בהתחשב בעובדה שרוסית איננה שפת אימי, ייתכן ודוברי השפה יוכלו לעזור, לצורך ליקוט פרטים עליו. להלן מקור אנגלי המאזכר אותו "אנצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה". בתודה מראש על כל סיוע באיתור של הגנרל טרנובסקי Assayasשיחההאם מוריס סראי וג'ורג' מילן יפסיקו להתקוטט?14:34, 3 ביולי 2010 (IDT)

מקור הפוטונים + הטבלה המחזורית[עריכת קוד מקור]

1) מתי ואיך נוצרו הפוטונים?

2) מדוע הסמל של בריליום הוא בעל 2 אותיות, ולא אחת?

1. הם נוצרים כל הזמן ובכל מיני דרכים.
2. ה B תפוסה בשביל בור (יסוד). emanשיחה 22:29, 3 ביולי 2010 (IDT)
ראה פוטון (מומלץ). נעה - שיחה 07:28, 4 ביולי 2010 (IDT)

תודה, אך שניכם לא עניתם. שאלתי הראשונה הייתה מתי נוצרו לראשונה פוטונים. עצם היצירה שלהם יוצר כמה פרדוקסים לפי תפיסתי, ולכן אני רטמה לדעת איך נוצרו. (ואם כבר - האם למדע יש מושג כיצד נוצרו קווארקים, וכל שאר החלקיקים האלמנטריים?) שאלתי השניה הייתה מדוע בור הקדים את בריליום, בעוד בריליום נמצא לפניו בטבלה. 83.130.126.27 20:00, 4 ביולי 2010 (IDT)

פוטונים נוצרו מהתחלה עם המפץ הגדול, יחד עם כל שאר החלקיקים האלמנטרים. לגבי השאלה השניה, נסה לקרוא את הערכים בור (יסוד) ובריליום. את הבור בודדו (גילו שהוא יסוד) קודם. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 21:52, 4 ביולי 2010 (IDT)

כן נסע או כני נסע[עריכת קוד מקור]

ראו שיחה:כן נסע, מה מתאים יותר לשם הערך, כן נסע או כני נסע? אנא הגיבו שם. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 15:12, 4 ביולי 2010 (IDT)

מחיקת תוכן בפייסבוק[עריכת קוד מקור]

נניח שמישהו כתב לי הודעה על הקיר בפייסבוק, ואני מחקתי אותה. האם זה אומר שההודעה נמחקת מכל מקום בפייסבוק (נניח, מהפיד הכללי שבו מדווח על כך שכתבתו לי משהו על הקיר, מהפיד של זה שכתב את ההודעה), או שהיא נמחקת רק מהקיר שלי ונשארים לה שרידים ועקבות במקומות אחרים? Goldmoon - שיחה 15:47, 4 ביולי 2010 (IDT)

היא נמחקת מכל מקום. דניאל ב. 15:49, 4 ביולי 2010 (IDT)

מישהו יכול לסדר את הטבלה כך שאפשר יהיה למיין אותה לפי בחירת עמודה? כמו בגרסה של הערך באנגלית, או טבלאות רבות אחרות ברחבי ויקי.... תודה מראש, ליאהשיחה 15:52, 4 ביולי 2010 (IDT)

הטיפול בבקשה בוצע הטיפול בבקשה בוצע. כעיקרון שאלות על ויקיפדיה בדרך כלל ב-ויקיפדיה:דלפק ייעוץ. ‏Setresetשיחהמתקפת איכות בפיזיקה! 17:04, 4 ביולי 2010 (IDT)
תודה על התיקון הפשוט להפליא, מסתבר. אגב - אני ממש לא חדשה בויקי, יקירי, ודווקא חשבתי שהבקשה הזו תתאים פה. חוצמזה שתמיד אהבתי את הדף הזה :) צ'או, ליאהשיחה 22:26, 5 ביולי 2010 (IDT)

מַזָּל טוב מנוקדת כך משום הדגש בזין. מהו מקורו של הדגש (או יותר נכון מהי הגזרה)? Shannen - שיחה 19:54, 4 ביולי 2010 (IDT)

השורש הוא נ-ז-ל והמשקל מַפְעָל - גזרת חסרי פ"נ. דקדוקית - שיחה 08:07, 5 ביולי 2010 (IDT)
אפשר בבקשה לקבל דוגמאות למילים נוספות במשקל זה, משורשים שאינם בגזרת נחי פ"נ? פשפשתי בזכרוני ולא הצלחתי למצוא. אמנון שביטשיחה 08:28, 5 ביולי 2010 (IDT)
מַגָּשׁ? ברי"אשיחה • כ"ג בתמוז ה'תש"ע • 13:36, 5 ביולי 2010 (IDT)
מגש הוא ודאי מגזרת פ"נ - משורש נג"ש. בנילה - שיחה 13:44, 5 ביולי 2010 (IDT)
לא ברור לי מה מחפשים. יש הרי מילים רבות במשקל קַטָּל, כגון שַׁלָּט (רחוק), רַגָּשׁ (כעין חיישן), ובעלי מקצוע כגון נגר, חייט, קצב ועוד. ברי"אשיחה • כ"ד בתמוז ה'תש"ע • 18:47, 5 ביולי 2010 (IDT)
ע"פ ויקימילון השורש הוא מ.ז.ל. חשדתי שזה כמו מכה אך נון לא מצאתי. אולי המקור האכדי אחראי לכך. תודה. Shannen - שיחה 13:08, 5 ביולי 2010 (IDT)
מַרְגָּש? אביעדוס • כ"ג בתמוז ה'תש"ע, 13:18, 5 ביולי 2010 (IDT)
תודה אביעדוס. יש עוד? אמנון שביטשיחה 13:58, 5 ביולי 2010 (IDT)
מַרְבָד, מַעֲצָד, מַעֲמָד, מַחְסָן, מַעֲגָן, מַעֲדָן, מַשְׁמָן, מַחֲנָק, מַחְשָׁךְ, מַעֲלָה, מַעֲקָשׁ, מַעְיָן, מַאֲמָץ, מַחְמָל, מַעֲרָךְ, מַאֲרָב ונדמה לי שגם מַחֲבַת. מעניין הריבוי של שורשי אהחע"ר, אולי כי קשה להכניס אותם למשקלים קרובים כמו מִקְטָל. דוד - שיחה 00:13, 6 ביולי 2010 (IDT)
מה זה מעצד? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:20, 6 ביולי 2010 (IDT)
כלי חיתוך של כורתי עצים או נגרים. מילה מקראית. דוד - שיחה 00:33, 6 ביולי 2010 (IDT)
טוב דוד! מעניין אותי: מנין דלית אותם? אביעדוס • כ"ד בתמוז ה'תש"ע, 00:34, 6 ביולי 2010 (IDT)
רובם מהראש. חלק מהרשימה הזאת [7]. דוד - שיחה 00:58, 6 ביולי 2010 (IDT)
יאה נאה. ומדוע השווא אינו שווא נח? אביעדוס • כ"ד בתמוז ה'תש"ע, 01:04, 6 ביולי 2010 (IDT)
יש גם מַטְעָם, מַנְעָם, מַמְתָּק, מַשְׁאָב - כולם באותיות לא גרוניות בפה"פ. בנילה - שיחה 11:16, 6 ביולי 2010 (IDT)
כמו שציין Shannen, זאת מילה ממקור זר ולכן אין לה שורש למעשה. ראו wikt:מזל, wikt:שיחה:מזל. ‏nevuer‏ • שיחה 00:29, 6 ביולי 2010 (IDT)
איזה יופי דיון על ניקוד. מי היה מאמין? :-)

"מאחר שמדובר בכוכבי לכת, סבור יהושע שטיינברג, מחבר ״מלון התנ״ך״ - שהשורש של המילה מַזָּל הוא א.ז.ל' ומשמעו בארמית ״הלך״; ולכן מזל הוא כוכב לכת, והוא קיצור של מַאֲזָל, כמו שמַכֹּלֶת נוצרה מ-מַאֲכֹלֶת. לדעת שטיינברג, מקור המילה ״מזל״ כנראה מן הכשְׂדים (בני אכד) שעסקו גם באסטרונומיה. המזלות נקראו כך בגלל מחזורם סביב השמש. שטיינברג כורך גם את השם הנרדף מַזָּר (חילופי ל-ר) בתופעה פונטית דומה למַאֲזָר ולמַאֲכֹלֶת וטוען, כי המילה מַזָּרוֹת המופיעה באיוב ל״ח, ל״ב: ״התוציא מזרות בעתו״ - היא צורה שנתקצרה מ-מְאַזָּרוֹת מלשון אזור= חגורה; וכוונת הכתוב היא לשבעת כוכבי הלכת המקיפים כאזור את השמש."

מרדכי רוזן,עוד רגע של עברית
. זה כנראה צריך להיות בשיחה בויקימילון ולא כאן אבל שיהיה. Shannen - שיחה 08:19, 6 ביולי 2010 (IDT)
זה לא ההסבר המקובל במחקר, בלשון המעטה. ההסברים האטימולוגיים הנאיביים של שטיינברג יפים מאוד בעיניי, מה שלא הופך אותם לנכונים יותר... ‏nevuer‏ • שיחה 11:56, 6 ביולי 2010 (IDT)
  1. האם כדי לצפות בסרט תלת מימד במחשב, יש צורך במסך מיוחד, או שכל מסך סטנדרטי יעשה את העבודה?
  2. האם יש הבדל באיכות משקפי תלת מימד? אם כן, במה מתבטא ההבדל? סול במול - שיחה 13:01, 5 ביולי 2010 (IDT)
יש 2 סוגים של תלת מימד, ה"מעפן" יותר והטוב שלמשל יש בסרט אווטר, בתלת מימד הישן עם המשקפיים האדומות כחולות לא צריך מסך מיוחד, בשביל התלת מימד היותר מתוחכם צריך משקפי תלת מימד מיוחדת בעלות 133$ וגם לא צריך מסך מיוחד ממש, רק מחשב עם כרטיס מסך טוב.

אין ממש הבדל באיכות בין משקפי התלת מימד האיכותיים יותר בטכניקת הפולרויד(אם התכוונת אם יש הבדל איכות בין התלת מימד הפשטני של אדום כחול לבין הפולרויד ברור שיש הבדל באיכות, הפולרויד הרבה יותר איכותי ונראה הרבה יותר טוב ואמיתי) זאת רק שאלה של מחיר. וגם במשקפי תלת מימד הפשוטים שעולים כמה שקלים אין ממש הבדל. סליחה שכתבתי את זה בצורה שכזאת, אם יש מומחה לשמות התלת מימד ואיך הם עובדים ויש לו הסבר יותר טוב הוא מקובל לכתוב פה ביותר.ראה ערכים בויקיפדיה האנגלית : Polarized 3D glasses Polarizer 3d glasses#3D glasses בברכה, Nimrod333 שיחה 13:33, 5 ביולי 2010 (IDT)