ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון211

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

האם פיגוע נחשב להשמדה המונית?[עריכת קוד מקור]

האם פיצוץ באוטובוס נחשב להשמדה המונית? האם פיגוע במגדלי התאומים נחשב להשמדה המונית והאם ירי רקטות על יישוב (לא בסיס צבאי) יכול להיחשב להשמדה המונית? 109.65.164.134 16:33, 3 באפריל 2013 (IDT)

להבנתי השמדה היא הרג שתכליתו הכחדת מין כלשהו משטח מסויים, לפיכך פיגוע או סידרת פיגועים ואפילו גדולים מאוד לא עונים להגדרה שפם אדום - שיחה 22:40, 3 באפריל 2013 (IDT)
המונח נשק להשמדה המונית מתייחס לנשק בלתי קונבנציונלי, שמיועד לבצע זאת - נשק גרעיני, נשק ביולוגי ונשק כימי. בעברית אב"כ- אטומי, ביולוגי וכימי. זאת מבלי להמעיט בחומרת המעשים שתוארו בשאלה - פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית היא פשע נגד האנושות, הפשע הבינ"ל החמור ביותר, ושיטת עבודה נפוצה אצל ארגוני טרור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שכן - פיגוע נעשה במטרה כדי לפגוע בהרבה (או המון) אנשים. -21:00, 19 באפריל 2013 (IDT)

האם בתעשיית הביצים באמת הורגים זכרים?[עריכת קוד מקור]

האם באמת הורגים וזורקים את כל הזכרים שבוקעים בתעשיית הביצים? יש טענה שכן, כי זה לא משתלם חקלאית לגדל אותם לבשר.

לי זה נשמע מופרך, כי אפשר למכור אותם לכל מיני תעשיות של נקניקים וכד' במחרים ממש זולים (גם אם זן לא משתלם לגידול) ולהרוויח כסף שאחרת היה הולך לפח. אז האם זה באמת קורה ולמה? 109.65.164.134 20:45, 3 באפריל 2013 (IDT)

לצערי אני יכול לאשר את זה כיוון שבמו עיניי ראיתי מיון אפרוחים. ארגון אנונימוס נתונים מספריים נוראיים בליווי עובדות מצמררות אודות תעשיית הביצים וגידול התרנגולות. שפם אדום - שיחה 21:33, 3 באפריל 2013 (IDT)
פה בכתבה בתחתית העמוד יש סירטון שמראה מה עושים לאפרוחים זכרים במפעל.‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ג • 16:16, 4 באפריל 2013 (IDT)
הורגים גם הורגים. שיטת הרג פופולארית היא הכנסתם לשקית ניילון ואטימתה ע"י קשר פשוט. כעבור מספר שעות אף לא אחד מן האפרוחים יישאר בחיים. חיפוש קצר בגוגל ודאי יניב פרי בנושא. צור סופר - שיחה 13:01, 13 באפריל 2013 (IDT)
מה אפשר לעשות כדי למנוע מעשים כאלו? 87.68.160.152 06:07, 14 באפריל 2013 (IDT)
שכל אדם אכפתי, יגש למשק ויבקש לקבל כמה אפרוחים זכרים על מנת לגדלם עד שימותו מזקנה. טיפוסי - דברו איתי 18:04, 14 באפריל 2013 (IDT)
כל עוד יש ביקוש לייצור תעשייתי של ביצים, כלומר לצריכת ביצים ומזונות המכילים ביצים, מעשים אלה יימשכו. אם ברצונך לא לקחת חלק בכך, תוכל להפסיק בעצמך לאכול ביצים ומזונות המכילים ביצים, או לצרוך רק ביצים שגודלו בצורה לא תעשייתית. מצטער שאין פתרון פשוט. Virant - שיחה 09:54, 24 באפריל 2013 (IDT)
גם בלולים שמגדלים ביצי חופש או ביצים אורגניות הורגים את האפרוחים הזכרים. הדרך היחידה למנוע זאת היא להפסיק לצרוך ביצים. איתמר ק. - שיחה 10:07, 24 באפריל 2013 (IDT)
גם לולים אלה הנם תעשייתיים. כוונתי היתה לתרנגולות מטילות במשקים פרטיים מסוימים שאינם מתפרנסים מייצור ביצים. Virant - שיחה 15:22, 24 באפריל 2013 (IDT)

עזרה בזיהוי גב' וויט (white)[עריכת קוד מקור]

שלום רב למומחים. האם מי מכם יודע מיהי גב' וויט שביקרה בארץ בשנת 1938.

גב' וויט

הגברת מתועדת מבקרת בכפר ידידיה, כפר ויתקין, נתניה, תל אביב וגבעת ברנר. בגבעת ברנר היא נפגשה עם אנצו (חיים) סרני, ישע סמפטר, איזי רייס. כמו כן יתכן והיא הייתה אורחת של הקרן הקיימת לישראל. בתודה מראש על כל עזרה, --פרדיננד - שיחה 15:38, 3 באפריל 2013 (IDT)

אני לא יודעת מי האישה, אבל התמונה היא משנת 1938, ומכאן שפגו זכויות היוצרים שלה. מהיכן נלקחה התמונה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 22:09, 3 באפריל 2013 (IDT)
התמונה לקוחה ממאגר גדול של תמונות שהספרייה הלאומית קיבלה ורושמת אותו. חיים לוי - שיחה 18:05, 6 באפריל 2013 (IDT)
אולי אבא שלי יודע. הוא גדל בכפר ויתקין. עִדּוֹ - שיחה 21:11, 4 באפריל 2013 (IDT)
אבא שלי זוכר משהו עם גברת שהלכה ליד עגלה עם חמור. הוא אומר שאם מר יהודה זיו נשאר בחיים, הוא בוודאי יודע. אולי דוד שלי יודע איך משיגים את כתובתו של יהודה זיו. אגב, לקרן הקיימת יש היסטוריונים. שאל אותם. אולי בארכיון מועצת עמק חפר יש תשובה. בהצלחה. עִדּוֹ -שיחה 21:31, 4 באפריל 2013 (IDT)

אתה מדבר על יהודה זיו הזה? שנילי - שיחה 23:16, 4 באפריל 2013 (IDT)

אולי. לא יודע. ציטטתי את אבי. עִדּוֹ - שיחה 17:53, 5 באפריל 2013 (IDT)

איך מורידים את המילה "ויקיפדיה:" משם הערך שיצרתי[עריכת קוד מקור]

איך מורידים את המילה "ויקיפדיה:" משם הערך שיצרתי ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה עזרה:איך לשנות שם של דף. אהרן - שיחה 14:56, 4 באפריל 2013 (IDT)

אליפות לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:מכבי תל אביב (כדורגל)

עקומת לורנץ[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

הסרת אינטרונים והזדווגות[עריכת קוד מקור]

נניח שייוולד אדם מהונדס גנטית כך שלא יהיו לו אינטרונים בכלל.
האם הוא יוכל להזדווג ולהעמיד צאצאים עם אדם אשר לא עבר הנדסה שכזאת?
Exx8 - שיחה 21:40, 4 באפריל 2013 (IDT)

לעניות דעתי, כן. בביולוגיה מולקולרית משתמשים כיום ב-cDNA לצרכים שונים [למרות שככל הידוע לי הדבר לא נעשה בתוך תאים חיים, אלא בתנאי מעבדה]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לחובבי הקולינאריה בינכם[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אילו גבינות (מלבד פרמז'ן) משמשות להכנת רוטב סלט הקיסר של רשת אגאדיר?, כמו כן, מה הם שאר רכיבי הרוטב? אודה לכם מאד.Ben-Natan - שיחה 03:36, 5 באפריל 2013 (IDT)

סלט קיסר עם חזה עוף ביוגורט.
מתכון של ---יענקל'ה שיין, רשת "אגאדיר"---
מרכיבים (4 מנות):
8 לבבות חסה
1 כוס קרוטונים
1 חזה עוף נקי, פרוס לפרוסות דקות
1/2 כוס יוגורט
כף גבינת פרמזן מגוררת
לרוטב:
2 כפות מיונז
1 כף שמן זית
1/2 שן שום כתושה
1 כפית שטוחה חרדל דיז'ון עם גרגרים
1/4 כפית מיץ לימון
1 כפית רוטב ברביקיו
1 כפית גבינת פרמזן מגוררת
מלח גס
פלפל שחור גרוס. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תודה רבה ! המתכון אכן הגיוני ואני מתכוון להכינו בקרוב (רק ללא עוף כי אני פסקטריאניסט עם נטייה מתונה לטבעונות). Ben-Natan - שיחה 03:26, 6 באפריל 2013 (IDT)

מהי העיר הגדולה בישראל[עריכת קוד מקור]

מהי העיר הגדולה בישראל -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ירושלים.
בברכה, קובי כרמל - שיחהויקיפדיה איכותית • 11:58, 5 באפריל 2013 (IDT)

שלוש הערים הגדולות בארץ הן:

  • לפי אוכלוסייה: (1) ירושלים ; (2) תל אביב ; (3) חיפה
  • לפי שטח: (1) ירושלים ; (2) באר שבע ; (3) (תל אביב??)

בברכה, דני. Danny-wשיחה 12:17, 5 באפריל 2013 (IDT)

לפי שטח ראשון לציון שלישית בגודלה שפם אדום - שיחה 19:24, 7 באפריל 2013 (IDT)
שאלה: לפי דברי Uziel302 בדף 207 בארכיון של "הכה את המומחה", לכל יישוב בארץ יש קוד בן 4 ספרות. לפי אתר של תוצאות הבחירות, הקוד של ירושלים הוא 3000, הקוד של חיפה הוא 4000, הקוד של תל אביב הוא 5000, והקוד של באקה אל-גרביה הוא 6000. האם זה אומר, שהיישוב באקה אל-גרביה הוא בין היישובים הגדולים ביותר בארץ? 77.125.162.9 18:41, 7 באפריל 2013 (IDT)
לא. ההיסטוריה של הקוד הזה מוזרה ולמספרים אין קשר לגודל הישוב או מיקומו. Nachum - שיחה 11:07, 8 באפריל 2013 (IDT)

IPA עבור מילים בעברית[עריכת קוד מקור]

איפה ניתן למצוא המרה של מילים עבריות להיגוי שלהן ב IPA? בוויקימילון האנגלי זה קיים, אך עבור המילה שאני מחפש אין ערך. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 15:10, 5 באפריל 2013 (IDT)

ומהי המילה שאתה מחפש, אולי נדע להגות אותה בשבילך?Gil mo - שיחה 23:51, 15 באפריל 2013 (IDT)

אפליית גברים[עריכת קוד מקור]

האם הייתה קיימת חברה מסוימת שבה הייתה אפלית גברים - אם כן, איזו?84.228.38.40

http://en.wikipedia.org/wiki/The_Manipulated_Man
במדינת ישראל היה חוק, עד לא מזמן, שבכול פעם שזוג מתגרש, האישה הופכת לאפוטרופוסית של הילדים והגבר משלם לה מזונות. במצב כזה, המדינה הייתה מסייעת למנכ"לית של בנק, שמתגרשת מעקר בית, להשאיר אותו חסר כל לכול החיים. עִדּוֹ - שיחה 17:45, 5 באפריל 2013 (IDT)
מחזק את דברי עדו. Ben-Natan - שיחה 03:23, 6 באפריל 2013 (IDT)
במדינת ישראל עד היום יש חוקים מפלים כנגד גברים. דוגמאות הם שירות חובה באורך שונה וגיל פרישה שונה. יש האומרים שזו העדפה מתקנת, אך למעשה הבדלים אלו לא באו כניסיון לתקן את המעוות אלא בגלל חשיבה שמגברים צריך לדרוש יותר. 79.179.200.197 19:18, 5 באפריל 2013 (IDT)
ככלל, החברה הישראלית (כמו חברות רבות אחרות) מתייחסת דווקא לנשים באופן שובניסטי, סקסיסטי ומפלה. אפליית הנשים כ"כ טבועה בנו, עד שלרוב, המצב לא נראה לרובנו כבעייתי, אלא כמצב מוצדק הגיוני ולגטימי. אז נכון: יש כמה חוקים (בודדים) שבאו לתקן את המצב בחברתי על ידי אפלייה מתקנת לנשים. אך הם בטלים בשישים ביחס לאפליית הנשים (ראו בערך). בברכה, דני. Danny-wשיחה 19:55, 5 באפריל 2013 (IDT)
זה לא קשור לשאלה. השאלה הייתה האם קיימים חברות בהם יש אפלית גברים והתשובה היא כן. כמעט בכל המדינות המפותחות נחשב ללגיטימי שגיל הפרישה של גברים גבוהה מזה של נשים. וזו אינה העדפה מתקנת כי מטרת העדפה מתקנת היא לתקן דבר מה. והבדלי גיל הפרישה לא מתקנים דבר, אלא רק מנצחים את ההבדל בין עבודה גברית לעבודה נשית. ככה שאי אפשר לקרוא לזה "תיקון מצב חברתי". 79.179.200.197 20:02, 5 באפריל 2013 (IDT)
עניין גיל הפרישה נובע מאנכרוניזם. נורמת גיל הפרישה גובשה במאה השמונה עשרה ומאז הרפואה התפתחה ונורמות ההזדקנות, כמו גם תוחלת החיים השתנו לחלוטין. כל עניין גיל הפרישה הפך למאוד לא הוגן. פעם, בחברות מפותחות, אנשים היו מתים בערך בגיל 65-70 ולמרות שנשים היו מאריכות יותר ימים מגברים, הליכי הבלות שלהן היו מוקדמים יותר. לכן נורמת פנסיה לנשים בגיל שישים ולגברים בגיל שישים וחמש הייתה מאוד הוגנת. היום, החיים ארוכים יותר בעשור וחצי או בשניים והליכי הבלות בנשים מעודנים בהרבה. התוצאה היא, שכולם לוקחים איזה עשור לפחות של חופשה אם לא שניים או שלושה ונשים פורשות קודם, מזדקנות פחות ומתות יותר מאוחר. היום זה די נורמלי שאישה תקבל קצבת זקנה במשך שלושה עשורים.. עִדּוֹ - שיחה 20:11, 5 באפריל 2013 (IDT)
א. אני מוצא את דבריך כאן, ובתגובתך הקודמת, הגיוניים ומציאותיים ביותר, למעשה, המפוכחים ביותר בדיון הזה.
ב. אני במיוחד מזדהה עם דברי תגובתך הקודמת. המציאות שם כל כך מעוותת וכל כך פנאטית, במידה שאינה נופלת מכל הפלייה בוטה ובת-עוולה אחרת כלפי נשים, ואף עולה עליהן - שכן, שום דבר, ואני מדגיש שום דבר, אינו חמור מבחינת תוצאת ההפלייה, מאשר ניתוק חד ומנכר בין אב לבין ילדיו. למעשה, ברצותה, יתקיימו יחסי הורות מתקבלים על הדעת בין אב גרוש לבין ילדיו, וברצותה - יהיה אומלל לכל חייו, ובמובן מסוים, גם הם. גם כאן זו תוצאה של דעות קדומות וסטריאוטיפ גורף כלפי גברים כהורים בעלי חשיבות משנית כלפי הילד, וכל התנועות הפמיניסטיות מגנות על כך בלהט פנאטי, כאשר בו בעת הן תומכות בחדשנות תפיסתית, פסיכולוגית ומשפטית, בלבד שאלה תומכים במטרות שהן הציבו, על חשבון גופו של עניין. התופעה השניה בחומרתה, המפלה הפעם דווקא נשים נשואות כדת משה וישראל (הערה זו מתייחסת ליהודים בלבד), היא תלותן בגבר ובנכונותו לתת גט, או שלא, גם כאשר ישנו פס"ד המורה לו לעשות כן !. אני אומר שניה, משום שניתוק הורה מילדיו חמור מכל אפקט חברתי אחר, כולל מסורבות גט, מצב הסבל הבלתי נסבל הוא אישי בלבד.
ג. ההשוואה לשירות הצבאי אינו ממין העניין. הסיבות שם אחרות והמטרה אחרת. המקום הנכון להשוות בין גברים ונשים מבחינת השירות הצבאי, הוא שירות קבע, וחוזי שירות הקבע המתחייבים מתפקידים מיוחדים: רופאות, טייסות וכן הלאה. פן נוסף, מתקן, מבחינת השירות הצבאי, הוא פתיחתם של מרבית התפקידים הצבאיים לשירותן של נשים, כולל תפקידי לחמיה מסוימים, כשהבסיס הוא התאמתן לכך. צריך לזכור גם זאת. בנצי - שיחה 20:56, 5 באפריל 2013 (IDT)
אני דווקא מאוד מרוצה מזה שנשים יכולות להתקבל לכול תפקיד צבאי באשר הוא. ראשית, אני בעד שוויון. שנית, המצב הביטחוני שלנו מחייב נתינת הזדמנויות לכול מי שמתאים. עִדּוֹ - שיחה 21:03, 5 באפריל 2013 (IDT)
תגובתך כאן נשמעת לי מוזרה - מה ז"א "דווקא" ? כאילו שמדבריי קודם משתמע משהו שונה ממה שאתה מנסה להדגיש כאן. דבריי כוונו לומר בדיוק זאת, וששינוי המגמה לבעלת אופי ענייני יותר הוא מבורך. לא ברור לי איך היסקת אחרת. בנצי - שיחה 22:47, 5 באפריל 2013 (IDT)
טעות לעולם חוזרת. סליחה. עִדּוֹ - שיחה 23:01, 5 באפריל 2013 (IDT)
אי שיווין באורך השירות הוא אפליה מעוגנת בחוק. זה שלדעתך (או לדעת כל עם ישראל) יש הצדקה לאי שוויון לא הופך אותו לפחות מפלה. זה שיש סיבות לאי שוויון, וזה שיש הסכמה כוללת לאי שוויון עדיין לא הופכת אותו לשוויון. וזה שיש הרבה מאוד מקומות אחרים בהם דווקא הנשים מופלות לרעה לא מהווה הצדקה בשום פנים ואופן לאפליה כלפי גברים. 79.179.200.197 21:12, 5 באפריל 2013 (IDT)
זו איננה הפלייה, משום שהפלייה הוא מושג תלוי-הקשר. גם הטבע מפלה, או שמא האבולוציה, אם נעשה שימוש גורף במושג הזה. עובדה - גברים לא יכולים ללדת. המעטפת החיצונית של ההשוואה דקה מדי. בנצי - שיחה 22:47, 5 באפריל 2013 (IDT)
ברור שגם הטבע מפלה. במרבית היונקים, לעטיני הנקבה אין אף פעם כמות חלב שווה והגור הכי חזק, משיג בקלות את הפטמה הטובה ביותר ומגדיל את הפער על פני אחיו לשגר. ברור שהטבע מפלה. אבל זה לא קשור. החברה האנושית הדמוקרטית לא בנויה על ערך הדוגמאות מהטבע אלא על ערכי החופש והשוויון. עִדּוֹ - שיחה 22:59, 5 באפריל 2013 (IDT)
ברור שזה לא קשור. זו בדיוק היתה מטרת הבאתה של תופעה זו. גם לא יעלה על הדעת להעלות על אותו מסלול אתלטיקה אצנים משני המינים. אז מה ? האם מקצים 'מגדריים' כאלה משמעם הפלייה ? כך גם ב-NBA, וכיוב'. הבאתי דוגמאות קיצוניות כדי להדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה יותר של המושג 'הפלייה', לפני שנגרפים. שבת שלום, בנצי - שיחה 00:35, 6 באפריל 2013 (IDT)
ההשוואה בין אורך שירות צבאי לבין תחרות ספורטיבית לא רלוונטית כלל וכלל. עובדה שחובש במרפאה צריך לעשות שלוש שנים וחובשת בתפקיד שלו בדיוק יכולה להתגייס אחריו ולהשתחרר לפניו. וזאת עקב היותו ממין זכר. אציין שגם מרבית הגברים משרתים בצבא בתפקידים שאינם דורשים יכולת גופנית עולה על זאת של אישה ממוצעת בת גילם. 79.179.200.197 14:01, 6 באפריל 2013 (IDT)
ההשוואה רלוונטית מאוד, לא בשל דמיון שאולי תחפש ואיננו, אלא בשל יסוד משותף. אתייחס לכך יותר מאוחר, לכשאתפנה. רק אומר כי שתי השורות וחצי האחרונות בתגובתך יש בהן תחילתו של בירור יסודי יותר עליו רמזתי, וראוי היה שמשפטך הראשון יבוא רק כמסקנה לאחר בחינה יסודית כזו, ולא פני כן. דרך בנייתו של צבא לא נבנית, או ליתר דיוק, לא נבנתה, עפ"י מקרה פרטי מקרי לגמרי, של חובש. קביעה לא קודמת את בחינת בסיסה. בנצי - שיחה 18:45, 6 באפריל 2013 (IDT)
התנשאות על האדם דן איתך לא ממש תורת לדיון, כדוגצת הערות של "צא ולמד". אני מבקש שתכבד אותי כמו שאני מכבד אותך. לגובו של עניין: הרעיון של שירות חובה לגברים ופטור משירות חובה לנשים הוא בעל שורשים היסטוריים ארוכים. הוא בא בחברה פטריארכלית שהניחה שתפקידה של אישה זה לגדל ילדים ותפקידו של הגבר זה לפרנסם. כמו כן אופי המסגרת הצבאית לא התאים לנשים צעירות. אך בימנו ובצבא שלנו ישנם תנאים מתאימים מאוד לשירות ממושך של נשים לצד גברים, נטל הפרנסה וגידול הילדים מתחלק באופן יותר שוויוני בין אימא לאבא ורוב תפקידי הצבא לא דורשים יכולת גופנית עולה על יכולת של בחורה בת 20. כך שאי השוויון שקיים באורך השירות הצבאי הוא השלכה של אי-צדק אופייני לתקופה יותר עתיקה ואם החברה מתכוונת להפוך ליותר שוויונית חובה עליה לחסל את אי השוויון הזה. למה אני רואה בכך אפליה של ממש? מכיוון שאם הייתי אישה הייתי מקבל שירות מקוצר ולכן אני נפגע עקב היותי גבר. זו אפליה לכל דבר- אני נפגע עקב היותי גבר ולא עקב דבר מה שעיתי. 79.179.200.197 15:54, 7 באפריל 2013 (IDT)
אני מצטער אם נפגעת. ברור שלא לזאת היתה הכוונה, אלא לתיעול הדיון להבחנות חדות יותר, ולכן למדוייקות יותר. כך אמנם קרה, אם לשפוט לפי תגובתך האחרונה, ושמחתי לקרוא את מרביתה. דברים ברוח זו בדיוק רציתי לכתוב קודם. אני מסכים עם כל מילה שכתבת בה, מלבד שתי השורות האחרונות, וכל הדיון הזה היה שווה כדי לקרוא זאת. אני מקווה שלפרגן אינו התנשאות. לכן אין זו הפלייה. משום שתהליך חברתי ונורמטיבי הוא הדרגתי. הוא חייב להיות הדרגתי כדי שיהיה נורמלי. מציאות של הפלייה היא תוצאה של הקשר ושל מצב תודעתי, ואלה משתנים כל העת בכיוון של שוויון. כשמסתכלים על תהליך חייבים להסתכל על הכיוון שלו, לא פחות מאשר על מופע נקודתי או רגעי. להבדיל, ישנן חברות מסויימות בהן המצב סובל מקיבעון נורא בתחום זה, בשל דומיננטיותה של דת מסויימת באותם מקומות. בחברות אלה אין תהליך ולכן לא מתרחש בהן שינוי. שם זה מגיע להפלייה קיצונית בשל כך, עד כדי עריצות מגדרית של ממש. זהו הבדל עצום, הנובע ממצב תודעתי שונה לגמרי. בנצי - שיחה 19:04, 7 באפריל 2013 (IDT)

האם קיימים מקורות נוספים המתייחסים לפגישה בין בובר לרב קוק בירושלים תרפ"ז?[עריכת קוד מקור]

בדף השיחה הזה יש הפניה לספר "בין עם לארצו" לבובר, בו מופיעה הפסקה הבאה בהקדמת הספר על יד המחבר: ""ברגש של תודה עמוקה מרגיש אני את ההשפעה שהשפיעו על עמדתו היסודית של ספר זה שתי פגישות עם אנשים שהלכו לעולמם לפני כמה שנים: פגישה עם א.ד גורדון בפראג בשנת תר"פ ופגישה עם הרב קוק בירושלים בשנת תרפ"ז" האם קיימם מקורות נוספים להשפעה זו? למשל ביוגרפיות על אחד האישים, או התייחסויות דומות בספרים אחרים? - תודה. דף השיחה: שיחה:מרטין בובר#הושפע מ - --80.246.133.42 17:44, 5 באפריל 2013 (IDT)

חוקי משחק הקלפים באסרה או דילוטי[עריכת קוד מקור]

צפיתי בתוכנית חלום לים התיכון (ערוץ חינוכית ) והמנחה ראיין אדם בנושא משחקים. הוא הזכיר משחק עם שורשים קדומים בשם דילוטי שעודנו פופולרי ביוון . עוד נאמר שלמשחק יש גרסא מצרית בשם מאסרה ושהוא משחק קלפים מבוסס לקיחות. אשמח לדעת עוד על חוקי המשחק וכל מידע אחר עליו ועל גרסותיו השונות. בתודה מראש ניצן 79.180.206.198

אני לא מומחה, אבל יש לי גוגל! בערך אודות המשחק Bastra כתוב שהוא דומה למשחק ה-Diloti היווני. בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:10, 6 באפריל 2013 (IDT)

תודה רבה לא חשבתי להוסיף t כי בערבית קוראים באסרה. חבל שהאנגלית שלי חלשה. 79.180.206.198

עופרת עוצרת קינת מיקרוגל או אינפרא אדום?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

מאמצי החייאה[עריכת קוד מקור]

פורסם בתקשורת שנעשו מאמצי החייאה בעיתונאי אמנון דנקנר במשך שעה וחצי, לפעמים ליבו חזר לפעול אך לאחר כמה דקות שוב נדם. יש לי שאלה. האם ברגעים שהלב חזר לפעום הוא בעצם חזר לחיים לכל דבר, ואז מת שוב? כך כמה פעמים וחוזר חלילה? אם כן זה לכאורה מוות נורא. להיות בהכרה ולמות כמה פעמים בזמן קצר. כמו כן, האם מאמץ כזה של שעה וחצי החייאה נעשה בכל אדם מהיישוב? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא יודע לגבי השאלה הראשונה, אבל לגבי השאלה השניה, התשובה היא כן. החייאה עושים כמה זמן שנדרש - עד שבטוחים שכבר אין מה לעשות והמצב אבוד. מכיר מצב כמעט זהה (דום לב) שביצעו באדם החייאה במשך קצת יותר משעה. NiD123 - שיחה 18:28, 6 באפריל 2013 (IDT)
בכל מקרה, יצור חי אינו יכול למות יותר מפעם אחת. פעימות בלב בזמן החייאה אינן מעידות בהכרח על חזרת ההכרה יחד עמן. טיפוסי - שו"ת 13:42, 8 באפריל 2013 (IDT)
אני לא בטוח שהמשפט הזה נכון. אדם שליבו מפסיק לעבוד באופן טבעי, מת, ליבו, ריאותיו ומוחו אינם פועלים, לא יחזרו לעבוד ספונטנית ואם תמסור אותו לחברה קדישא, הם ישמחו לקבור אותו. אם נקרא למקום איש מקצוע, והחזיר לו את פעימות הלב, והמהדרין יגידו גם את פעילות המח, הוא החזיר אותו לחיים. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:45, 11 באפריל 2013 (IDT)
גם איש מקצוע אינו יכול להחיות מתים, וחברה קדישא לא תשמח לקבור אדם שיש צל של סיכוי לבצע בו החייאה, וכאמור כל אדם מת פעם אחד בלבד. טיפוסי - דברו איתי 12:54, 14 באפריל 2013 (IDT)
החייאה עושים גם במצב שבו הלב "עובד".. למשל כשהלב נמצא במצב של פרפור חדרים.. הוא למעשה עובד אך בצורה לא יעילה.. במקרה כזה עושים החייאה מלאה ושוקים חשמליים במטרה להחזיר את הלב לעבוד.

איני מכיר את המקרה אך אם בשטח בשלב כלשהו של ההחיאה הדופק חזק והתייצב סביר להניח שהצוות היה מעמיס אותו על האמבולנס ודוהר לבית החולים. קביעת המועד להפסקת החייאה תלוי בהרבה גורמים.

ניהול חוות שרתים[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה לגבי חוות שרתים - האם בתוך חוות השרתים קיים IP לכל אחד מן השרתים או שקיים IP אחד לכל אותה רשת, וההתנהלות של השרתים בה היא של רשת פנימית, פנייה לפי כתובת פיזית (חומרתית, ע"י Switch, לדוגמא) או לוגית (NAT)? כי נראה לי מיותר לרכוש IP עבור כל שרת, כאשר הפנייה נעשית רק לחוות השרתים. לפי מה שאני יודע, ותקנו אותי אם אני טועה, כאשר פונים ל DNS, שרת DNS מאתר אחד מן הכתובות של אחת מן חוות השרתים של אותו אתר, ומעביר אליו את הבקשה, ובחווה עצמה קיימים שרתים שמנהלים את הבקשות, ומעבירים אותן הלאה, לשרתים שמבצעים את תוכן הבקשות. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:44, 6 באפריל 2013 (IDT)

עשית קצת סלט עם ה-DNS, אבל לא משנה.
התשובה הפשוטה - היא שיש מספר אפשרויות.
יש הרבה סוגים של חוות שרתים. יש חוות פנים-ארגוניות (שיכולות להכיל מאות-אלפי/מיליוני מחשבים), ויש חוות "ציבוריות".
כך או כך, ישנן הרבה ארכיטקטורות רשת לבניית חוות שרתים, בהתאם לתקציב, מטרה, מגבלות...
באופן כללי, בתור איש-מקצוע העוסק בתקשורת רשת, אני לא מכיר אף מימוש שכיח (אם בכלל!) של שלא קורה מעל TCP/IP.
זהו למעשה מודל הרשת היחידי הקיים, בטח בכל הנוגע לחוות שרתים כמו שאתה מתייחס אליהן.
למעט מכשירים מאוד מסויימים (נניח Sniffer-ים לניטור תנועת רשת, או מכונות IDS), לכל מחשב תהיה כתובת IP, והתקשורת אליו תבוצע בעזרתה.
זה כמובן לא אומר שהכתובת הזו חשופה לעולם הרחב, אבל היא קיימת.
לא ניתן להסביר כאן בקצרה איך עובדים שרתי Squid, מערכות CDN, שרתי Reverse Squid, דאטא-סנטרס בכלל. כל מונח כזה הוא עולם ומלואו, שיש לו לפחות ערך בויקי האנגלית, וכמה חברות שמפרנסות עשרות-אלפי משפחות ממנו.
פתרון אחד, שאולי אליו אתה מכוון הוא לחשוף IP אחד כלפי חוץ (וגם זה לא נכון, כאן נכנס בד"כ CDN). בקשות לכתובת החיצוניות נשלחות על-ידי המחשב המקבל פנימה לתוך ה-Data Centre, מטופלות שם, ומוחזרות החוצה. בתוך ה-DC לכל מכונה IP משלה, והבקשה (נניח) "מטיילת" בין המכונות השונות תוך שימוש ב-IPs אלו. וזו באמת-באמת הפשטה גסה ביותר.
DoronWise - שיחה 23:12, 6 באפריל 2013 (IDT)
זה לא מדויק, בפעמים רבות גם בתוך דאטא סנטר, יש כתובת IP ציבורית רק לחומת האש ולכל יתר השרתים כתובות IP פרטיות, זה חוסך הרבה כסף. מתניה שיחה 22:49, 7 באפריל 2013 (IDT)

פלנטות זרות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

ניהול חשבון בנק לפני עידן המחשב[עריכת קוד מקור]

טרם עידן המחשב והרשת כשלא היה מחשב מקוון לניהול החשבונות של לקוחות הבנק, מן הסתם רשמו בכתב יד כל הפקדה או משיכה, ומכאן שלא היה אפשרי למשוך כספים בסניפים אחרים של הבנק, שלא היו שם הרישומים המעודכנים של מצב החשבון. השאלה היא האם אכן כך היו פני הדברים? טיפוסי - שו"ת 22:45, 7 באפריל 2013 (IDT)

בתחילת שנות השמונים (ידע "מבפנים"): היו מחשבים, בבנקים, אך לא בסניפים. כל בוקר התקבל בכול סניף דו"ח רשימת יתרות מעודכנות של לקוחות הסניף. כל משיכה (מעבר לרישומה בטופס ושליחתו ל"ניקוב" [=עידכון המחשב הראשי] בערב) נרשמה ידנית בדו"ח היתרות. משיכה מסניף אחר חייבה אישור טלפוני מסניף הלקוח, שגם נשלחה לניקוב ע"י הסניף המבצע וגם נרשמה בדו"ח היתרות של סניף הלקוח. לפני שבכלל היו מחשבים אבל כן טלפונים (ע"ע שוד הטלפונים הגדול), אני מניח שפעלו באופן דומה. חזרתישיחה 23:50, 7 באפריל 2013 (IDT)
דיוק קטן: מחשב מרכזי פעל בבנקים בישראל כבר מאמצע שנות ה-60. אני מסכים עם יתר התשובה. דוד שי - שיחה 07:52, 8 באפריל 2013 (IDT)
אם איזה חלק אתה לא מסכים? חזרתישיחה 09:42, 8 באפריל 2013 (IDT)
הוא כנראה קרא "מתחילת" במקום "בתחילת". בכול מקרה, שניכם רק הרחקתם את השאלה ולא עניתם עליה.
אם יורשה לי להרחיב את השאלה, כיצד נעשו העברות כספים או משיכות מסניפים שונים של בנקים, לפני המצאת הטלפון, המחשב והטלגרף?. עִדּוֹ - שיחה 13:00, 8 באפריל 2013 (IDT)
"... נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים..." עוזי ו. - שיחה 13:26, 8 באפריל 2013 (IDT)
סביר להניח כי בימים ההם, לא עלה על הדעת לפעול בכל סניף אחר מלבד הסניף בו פתחת את חשבונך ומסרת את צרור כספך. טיפוסי - שו"ת 13:36, 8 באפריל 2013 (IDT)
לגמרי לא נכון. יהודים, כדוגמא, ניהלו מסחר מסועף בכל רחבי אגן הים התיכון ומושבותיו, אפילו עוד לפני חורבן בית שני. מה שלא סביר לגבי סוחר כזה, שיסתובב עם הונו בדרכים ששרצו לסטים ממש עד חלקה השני של המאה ה-19. קראתי על הדרכים בהן נוהלה מעין 'בנקאות', אבל אינני זוכר. כדאי לראות מה כותב א"ב יהושע בספר הסאגה שלו, מסע אל תום האלף. והיו שנטלו סיכון עצום ב'טיולים' אלה והונם בידם, דוגמת המקרה של אחיו של הרמב"ם, אשר שתי משפחות נסמכו עליו, עפ"י ההסכם ביניהם. מעניין מה אומרים היסטוריונים הבקיאים בהיבטים אלה. בנצי - שיחה 16:27, 8 באפריל 2013 (IDT)
אם זיכרוני אינו מטעני, קראתי בספר קיצור תולדות האנושות שגם בבנקים של מצרים העתיקה היה אפשר למשוך מבנקים בערים שונות. רק ששם זה היה משיכת שעורים ולא כסף. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 20:36, 8 באפריל 2013 (IDT)
עוד קצת מידע בקישור הזה, מסתבר שהמשיכות בסניפים היו באמצעות שיקים (מילה מודרנית לשטר חוב) שבנק המקור הנפיק ורשם את הסכומים בהתאם למצב החשבון, וכך אם איבדת את הצ'ק כאילו איבדת מזומן, וזה הקל מאד אף על המסחר וכמתואר. טיפוסי - שו"ת 22:59, 8 באפריל 2013 (IDT)
זה הגיע לאיטליה עוד לפני מרקו פולו. עוד קצת מידע בקישור הזה ובקישור הזה אך לא בקישור הזה. Tzafrir - שיחה 11:21, 9 באפריל 2013 (IDT)

זכויות יוצרים בהקמת אתר[עריכת קוד מקור]

לחברי ויקיפדיה שלום, אני רוצה להקים אתר, ויש לי שאלות בנושא זכויות יוצרים:
1. מותר להעלות תמונות שער של חוברות, קונטרסים ישנים, פרסומים ולוחות שנה, או שיש בזה הפרת זכויות יוצרים?
2. מותר להשתמש בחלקים מתוך איור ממוחשב (מהאיורים שהיו מגיעים עם התוכנות הסטנדרטיות כמו חלונות, קיוטקסט לחלונות, Word)?

3. מה עושים אם יש איור נפוץ שזהות המאייר לא ידועה?
תודה לכולכם ושיהיה לכולנו יום טוב! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי ידיעתי, מותר להשתמש בתצלום מסך (אם אפשר, עדיף שהתצלום יציג גם דברים אחרים כמו דפדפן, תפריט התחל, קבצים שיש ברקע וכו' כדי שהתמונה תראה כמה שפחות "מוזמנת" אלא "מזדמנת", אבל כאמור, זה רק בגדר רצוי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם לא היה לי למי לייחס לא הייתי כותב כלום (כי אף אחד לא הצהיר שהוא מתיר שימוש רק בקרדיט). אם אחרי 10 שנים היה מגיע פלוני ותובע אותי על שימוש ללא קרדיט בתמונתו הייתי שואל את השופט: מנין היה לי לדעת שזו תמונה שלו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
טיפ קטן: תעשה תצלום מסך מלא של דפי אינטרנט עם תמונות שאתה שומר. הן כדי להוכיח שאין דרישת קרדיט לתמונה, והן כדי להוכיח (אם אכן כך הדבר) שאין הצהרות חוקיות כלשהן בתחתית האתר, זה עדף על כלום. Ben-Natan - שיחה 08:11, 8 באפריל 2013 (IDT)
יש כאן טעות: זכויות היוצרים שמורות לבעליהן גם אם לא הכריז על כך. שימוש ביצירה מותר רק אם בעל זכויות היוצרים הצהיר על כך במפורש; ללא הצהרה כזו, יש להניח שהיצירה מוגנת, גם אם לא ידוע מי בעליה, וגם אם בעליה לא דרש קרדיט.
אני ממליץ לשואל לקרוא את הערכים זכויות יוצרים ושימוש הוגן. דוד שי - שיחה 08:22, 8 באפריל 2013 (IDT)
תודה. קראתי והחכמתי. אם הבנתי נכון, בצילום שער של קונטרסים וחוברות לא אמורה להיות הפרה של זכויות יוצרים, כשהדבר נעשה לצרכי לימוד והמחשה. אבל לא מצאתי תשובה ברורה לגבי איורים ממוחשבים, אם הם באים עם תוכנות מצויות או שזהות המחבר אינה ידועה והשימוש לצרכי לימוד והמחשה. האם זה מותר? תודה..
גם כאשר זהות היוצר אינה ידועה (לך), שימוש ביצירה מפר את זכויותיו. גם יצירות שבאות עם תוכנות נפוצות מוגנות בזכויות יוצרים אלא אם נאמר אחרת. כל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים באופן אוטומאטי אלא אם נאמר אחרת באופן מפורש. ‏Setresetשיחה 22:24, 10 באפריל 2013 (IDT)

האם היטלר הכיר יהודים?[עריכת קוד מקור]

הוגו גוטמן (1880-1971), מפקדו היהודי של היטלר בצבא

האם אנטישמיים מבססים את השנאה שלהם על סמך היכרות עם יהודים? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 21:45, 8 באפריל 2013 (IDT)

היטלר הכיר יהודי, כשהוא גר אתו בבית המחסה לגברים רווקים, נדמה לי בוינה. הוא גם כתב לו מכתב תודה. כל זה, לפי מיטב זיכרוני, מקריאת הספר "היטלר, דיוקנו של לא-איש" מאת יואכים פאסט.
על מה אנשים מבססים שנאה תהומית? על שום דבר. על בעיות כימיות במוח שלהם. חלק מהאנטישמים כן הכירו יהודים וחלק לא. חלק ספגו אנטישמיות כחלק מהחינוך שלהם וחלק החמירו אותה בגלל שקפצו להם כל מני פיוזים בשכל.
לגבי היטלר, יתכן מאוד, שהוא פשוט שנא אנשים בהכללה. הוא פשוט התחיל מלהרוג את מי שקל להרוג. עִדּוֹ - שיחה 22:27, 8 באפריל 2013 (IDT)
ידוע לי ששנאת חינם נובעת ממה שנקרא ביהדות "יצר הרע", אנשים בעלי אופי של רוצחים שמחפשים תככים. שנאה עזה שכזו אינה דבר נורמלי. גם בהיכרות אישית, כאשר נפגעים ממישהו, לא חשים אליו שנאה. הכוונה שלי הייתה, האם יש בזה יותר מסתם סטריאוטיפים. לאחרונה גם קראתי מאמר שמנסה לחקור את המקור לאנטישמיות, את כל הסטריאוטיפים הוא מציג כתירוצים. בסופו של דבר, המאמר מסביר שהיהדות היא מקור המצפון והמוסר (כמו עשרת הדברות) ואנשים אנטישמיים פשוט מתנגדים לקיום תחת חוקי החברה ומעדיפים חיים אנרכיסטיים בהם החזק שולט, דמויי חיים בג'ונגל. גם אנטישמיים הם לא ממש אנשים הגיוניים, גם אם תוכיח להם שהם טועים, הם פשוט יתעלמו מזה וימשיכו לשנוא יהודים.
הנה קטע מתוך המאמר שעוסק בעיקר בציטוטים של היטלר לגבי עניין המוסר והיהדות:

השמדת היהודים הייתה המפתח לחזון האוטופי של היטלר. הדחף המניע אותו, היה לשחרר את העולם מכבלי המצפון והמוסר ולהרחיק את העולם מן האמונה בא-ל אחד. הוא עיצב את סוג ה"דת" שלו על בסיס פילוסופיה הגורסת, שעל האדם להיכנע ולהתמסר לתשוקותיו האפלות והשפלות ביותר. השיר הבא, אותו שרו גדודי הנוער ההיטלראי, ממחיש זאת: אנו הנוער ההיטלראי המאושר איננו זקוקים למוסריות נוצרית המנהיג שלנו הוא מושיענו האפיפיור והרבי ייעלמו אנו רוצים לשוב ולהיות עובדי אלילים. לפי תפיסתו של היטלר, עולם מושלם, הוא עולם השב למצב של חיי הג'ונגל: "בסדר הטבעי של הדברים, מונחים המעמדות בחברה זה על גבי זה בשכבות, במקום לחיות בשכנות זה לצד זה. אנו נחזור לסדר זה מיד אחרי שנרחיק את השפעותיו של הליברליזם". המכשול הרציני היחידי, שעמד בדרכו של היטלר להצלחה ביישום תפיסת הסדר העולמי החדש שלו, היה קיומם של היהודים. היטלר ידע, כי היהודים הם אלה שהביאו לעולם את הרעיון כי כל בני האדם שווים בפני הא-ל, את הרעיון של "ואהבת לרעך כמוך" ואת המחויבות המוסרית לעזור לנזקקים ולחולים. היטלר שנא את המסר של היהודים, כיוון שהוא עמד בסתירה מוחלטת למה שהוא רצה, וכתוצאה מכך, לחזון שלו לגבי העולם. "מתייחסים אליי כאל ברברי חסר חינוך", אמר היטלר. "כן, אנחנו ברברים. אנחנו רוצים להיות ברברים – עבורנו, זהו אות כבוד. אנו נחדש את נעוריו של העולם. עולם זה קרב אל קצו". היטלר המשיך לדבר אל נתיניו: "ההשגחה העליונה קבעה, שאני אהיה המשחרר הגדול ביותר של האנושות. אני משחרר את האדם מהגבלת התבונה שהשתלטה עליו, מהסגפנות המזוהמת והמשפילה, של חזון שקרי הנקרא בשם מצפון ומוסריות, ומתביעות לחופש ולעצמאות אישית, בהן יכולים רק מתי מעט לעמוד". בהתייחסו להשפעת התנ"ך על התרבות, אמר היטלר: "עשרת הדברות איבדו את תוקפן. מצפון הוא המצאה יהודית. זהו פגם, כמו ברית מילה". (¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:02, 8 באפריל 2013 (IDT)

באופן כללי הטקסטים האלו נראים לי חשודים מאוד. הטקסט שהבאת אפילו לא אומר מה שהוא אומר שהוא אומר. ולפיכך מה שכביכול "ידוע לך" אינו בהכרח ידוע לך. למי שרוצה להבין את הלך הרוח הנאצי אני ממליץ לקרוא את "ראיית העולם הנאצית - מרחב גוף שפה" מאת בעז נוימן, שמעניק סקירה מאוד רחבה ומאוד מעניינת. ספר אחר של נוימן, "נאציזם", סוקר כמה תאוריות לגבי הנאציזם וההצלחה שלו בגרמניה וגם הוא מאוד מעניין. האם ספרים אלו או אחרים יסבירו לנו מה חשב היטלר באמת, האם ומדוע הוא שנא יהודים - כנראה שלא. ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:37, 8 באפריל 2013 (IDT)
לא כ"כ הבנתי את הכוונה שלך לגבי הטקסט הזה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:44, 8 באפריל 2013 (IDT)
ברור לי מקריאת הטקסט שצירפת שמי שכתב אותו יותר חשוב לו להשתמש בהיטלר כדי לתקף את העמדה שלו (של הכותב), מאשר להבין ולהסביר מה עבר על היטלר. למשל, הנאצים לא רצו "לבטל את המוסר", אלא היה להם מוסר משלהם. כך גם לגבי היגדים אחרים בטקסט וגם במה שכתבת. אני מרשה לעצמי לציין שבאופן היסטורי בכלל לא בטוח שהיטלר היה אנטישמי כזה גדול. יש אפשרות שהוא ניצל את הרגשות האנטישמיים שהיו קיימים כדי לעלות לשלטון, והציג את עצמו כפי שחשב שהעם ירצה לראות. בכלל לא ברור שלהיטלר היתה איזו שנאה מיוחדת ליהודים, יותר מבני זמנו ותקופתו וחברי מפלגתו. אפשר לתת את הדעת לכך שהיו הרבה סיבות שגרמו להיטלר להיבחר, להפוך מאדם מהיישוב למנהיג מעצמה. אין סיבה לחשוב שדווקא שנאה תהומית ליהודים היא שתהפוך אותו לפיהרר. בנוסף גם לא ברור עד כמה היטלר אישית הניע את מכונת ההשמדה, ובאיזה מידה נסחף אחרי נבלות אחרות בממשל. היטלר האיש הפרטי לא השאיר אחריו המון תיעוד, ולדעת מה חשב ומה רצה זה כנראה משימה לבוחן כליות ולב. ‏[kotz]‏ [שיחה] 20:00, 9 באפריל 2013 (IDT)
היטלר הכיר הרבה יהודים, גם באופן אישי - הם היו בולטים בחברה האוסטרית והגרמנית. כאנטישמי, הוא פירש את הצלחתם העולמית כמזימה לשלוט בעולם ולשעבדו. חלק מהאנטישמים מפרידים בין "יהודים ספציפיים" שהם מכירים לטובה באופן אישי, לבין "היהדות הכללית והבינ"ל" שהיא גורם שלילי (לדעתם) וכו'. היטלר הצהיר פעמים רבות שיש להשמיד את היהודים והשמיד שליש מהעם, ובמקביל העריך (למשל) את הרופא אדוארד בלוך שטיפל בהוריו, את מפקדו הישיר מהצבא הוגו גוטמן שבזכותו קיבל את עיטור צלב הברזל, ואת חברו מהצבא ארנסט הס. לשלושתם הוא סייע אחרי שעלה לשלטון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קיימים מחקרים בנושא הבריאות הנפשית של היטלר שמראים שהוא לא היה בדיוק נורמלי (כמו האמונה שלו בחייזרים והעובדה שהוא הזריק לעצמו זרע של שור והעובדה שלא הייתה לו בעיה לרצוח את אווה בראון ואת הכלבה שלו ולהתאבד). האם הוא ניצל את האנטישמיות כדי לעלות לשלטון? אני לא חושב, כי מלבד השמדת היהודים הוא לא עשה דבר עבור גרמניה. ברור שהוא לא הניע בכוחות עצמו את מכונת ההשמדה הנאצית, התעמולה הנאצית שימשה כשטיפת מוח, והוא דאג לתת לאנשים שלו מעמד של כוח (שזה גם עניין פסיכולוגי) כדי שהם יעשו את זה בשבילו (ניתן לראות איך זה נעשה בסרט "הנחשול", שמבוסס על הניסוי "הגל השלישי"). (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:24, 12 באפריל 2013 (IDT)

רשמתי לך את המקורות שאני קראתי, ואני ממליץ עליהם. אמונה בחייזרים איננה בלתי נורמלית. יש דוגמאות למכביר. הזרקה עצמית של זרע של שור, נניח שהיא התקיימה באמת, אם זה מגיע ממקום רציונאלי ומגובה בהגיון פנימי, אין בזה שום אינדיקציה לבעייה נפשית. וודאי לא יותר מאשר שתיית שתן או שתיית משקאות שמכילים חיטים של פילים, שתיהן תופעות קיימות היום. אולי הן לא הגיוניות לך, זה לא אומר שהאדם שעושה אותם בלתי נורמלי. האם רצח והתאבדות אומרת שמישהו בלתי נורמלי? רגע לפני שתופסים אותו, דנים אותו כנראה למוות וכנראה גם לחיים של השפלה, ועינויים, נשלט ע"י יצורים נחותים? קשה לי לקבל את זה כדוגמא לאי שפיות.

"מלבד השמדת היהודים הוא לא עשה דבר עבור גרמניה." ?? זה כבר ממש לא נכון עובדתית. היטלר לקח עם מרוסק והעלה אותם על דרך המלך. למרות ההגבלות המשפילות שנכפו על הגרמנים, היטלר בנה מכונת מלחמה משוכללת. הם היו ככה-קרובים להשתלטות על אירופה. האוטוסטראדות שהוא בנה משמשים עד היום. אחוזי התמיכה בו היו מרקיעי שחקים. אסיפות העם היו הצלחה גדולה. מכונית החיפושית היתה פרוייקט אישי של היטלר, וזו מכונית פופולארית עד היום.

נ"ב את הגל השלישי אני תרגמתי מאנגלית... קח בחשבון שהשיטות שמופיעות שם נוסחו רק לאחר מלחה"ע השניה. במידה רבה היטלר (וגבלס ואחרים.) המציאו חלק מהדברים שהיום אנחנו מתייחסים אליהם בשליליות. אני יכול רק להמליץ שוב על הספרים שכתבתי מעלה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:06, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני לא חושב שאפשר להגדיר רוצח (וגם מתאבד) כאדם שפוי. היטלר היה שניהם, גם אם לא בצורה ישירה. אני מסכים עם אחת התגובות שנאמרה פה שאותה שנאת חינם כלפי היהדות גם נובעת מסוג של אי שפיות ואפשר לראות את זה אצל אותם אנשים שהם די אובססיביים לאותה שנאה בתירוץ שהיהודים הם מצליחים - סוג של קנאה? אפשר לראות ב"תוכנית פוגו" הוכחה לכך - היפנים חשבו שהטענות האנטישמיות הם המציאות ובגלל זה הם ניסו לגרום ליהודים שברחו מאירופה להתיישב ביפן, בגלל התיאור של היהודים כמוצלחים בתחום הכלכלה. כמובן שלאנטישמיים יש המון תיאוריות קונספירציה, אך אין בסיס לאף אחת מהן - לא מדעי ולא סטטיסטי, או הוכחה כלשהי כשמנסים לקשור את היהודים לאירוע מסוים, כמו אירועי ה-11 בספטמבר. או.קיי, לא למדתי על השואה מנקודת המבט הזאת, אבל זה נראה בעיני שלאחר המלחמה נגרם יותר נזק למדינה הזאת - בעניין הכלכלה, אני יודע שהוא ניצל את המצב הכלכלי הגרוע שהיה אז כדי לעלות לשלטון (וגם אז הוא לא הצליח בפעם הראשונה להיבחר). אני לא יודע עד כמה המצב הכלכלי השתפר בעקבות ההשתלטות הנאצית אם בכלל. אני יודע לגבי הכלכלה אז שהמטבע בגרמניה הוחלף אז למטבע הנושא את סמל העיט עם צלב הקרס, וכאן אין כלל קשר לכלכלה, אלא לתעמולה. לא הבנתי כ"כ את מה שאמרת על הגל השלישי. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 19:47, 16 באפריל 2013 (IDT)

תשמע. שם הדף הזה הוא "הכה את המומחה". היות שאני לא ממש מומחה לנאציזם, אני משתדל להביא דברים בשם אומרם. ביטוי כמו "אני לא חושב שאפשר להגדיר רוצח (וגם מתאבד) כאדם שפוי" מלמד משהו על אומרו, והרבה פחות על נושאו. בתי הכלא בארץ (וגם בגרמניה...) מלאים רוצחים, שטענת אי השפיות לא עמדה להם. אדוני אולי חושב שרצח או התאבדות הם אינדיקציה לאי שפיות; אדוני אולי טוב לו לחשוב כך. מסתמן מרבית המומחים חושבים אחרת. אני לא מתכוון לשכנע אותך בשום דבר שכתבתי קודם. אני יכול שוב להמליץ לך לקרוא את 2 הספרים שנתתי למעלה. אני מצאתי אותם קריאים, נגישים, ומשכילים. מן הסתם יש גם ספרים אחרים בנושא, שאותם לא קראתי, אבל אני ממליץ לך לקרוא בגב הספר ולחפש אסמכתא לכך שכותב הספר בקיא בתחום העניין שלנו, דהיינו היסטוריה של גרמניה בתקופת הנאציזם. אני הייתי מחפש ספר שנכתב ע"י היסטוריון שלמד באוניברסיטה מוכרת. הרבה אנשים מדברים (וכותבים) על השואה מ"רגשות בטן" שהן מעניינות ורלוונטיות אך אינן יכולות ללמד אותנו על רגשותיו של היטלר. בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:31, 17 באפריל 2013 (IDT)

סתירה בין ערכים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:אדריאן ברודי

יצירת סקריפטים לאתר ויקי פרטי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

הוראות תנאי בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

קוקוס יכול לגדול באילת?[עריכת קוד מקור]

מסתבר שעומאן ומספר מדינות ערביות על החוף המזרחי של חצי האי ערב ובקרבתו, "מגדלות" קוקוס בחלק מטיילות ערי החוף שלהן. האם גם כאן בישראל במקום חם כמו אילת אפשר לגדל עצי קוקוס על קו החוף? תודה. Ben-Natan - שיחה 09:05, 10 באפריל 2013 (IDT)

ניתן, אבל הגידול לא כלכלי. במו עיניי ראיתי איך עץ קוקוס שנשתל על-ידי דוד בן-גוריון סמוך לקיבוץ עין-גדי, נעקר. העץ היה גבוה- מעל ל-12 מ', ונעקר משום שמת. אוריה אורן - שיחה 02:07, 18 באפריל 2013 (IDT)
ועל זה אפשר לומר רק חבל שאין כאן קוקוס. emanשיחה 02:18, 18 באפריל 2013 (IDT)

תמונה אלמונית ממלחמת השחרור[עריכת קוד מקור]

מי יכול לסייע לזאב גלילי לאכן את התמונה הזו? ‏עמיחישיחה 15:19, 10 באפריל 2013 (IDT)

פלסבו[עריכת קוד מקור]

האם ברפואה נעשה שימוש בפלסבו שלא במסגרת ניסויים/מחקרים? לדוגמא, האם בבתי מרקחת מוכרים תרופות שהן בעצם פלסבו? האם רופא ימליץ על תרופה שהיא בעצם פלסבו?

כן. דוד שי - שיחה 22:49, 10 באפריל 2013 (IDT)
לילה נעים דוד, תשובתך מסקרנת,אודה לך על דוגמה לתרופות כאלו Ben-Natan - שיחה 23:41, 10 באפריל 2013 (IDT)
אם זה נכון, זה אמור להיות סודי ביותר. והיום אי אפשר לשמור סוד כזה (איזה תרופות הן פלסבו). חזרתישיחה 23:45, 10 באפריל 2013 (IDT)
בקופות החולים יש לא רק תרופות פלסבו אלא אפילו מרפאות פלסבו, ראה למשל: [1], מרפאת ההומיאופתיה של מכבי. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:56, 11 באפריל 2013 (IDT)
ברור שקל מאד להגדיר, לפחות את רוב תרופות ההומיאופתיה כפלסבו, השאלה, האם יש "תרופות" פלסבו לפי הגדרה ולפי החוק, שנמכרות ככאלה בידיעה מוחלטת (הן של הצוות הרפואי והן של צוות הרוקחים), וניתנות, למשל, לילדים. Ben-Natan - שיחה 10:39, 11 באפריל 2013 (IDT)
כבר נענית, לא? ישנם די והותר מחקרים שמגדירים הרבה ממה שמשווק בבתי מרקחת כפלסבו, זה לא סוד כלל ועיקר ואין צורך שזה יהיה סוד, מאחר ויש די והותר אנשים שעבורם מחקר כפול-סמיות אינו ערובה לכלום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:06, 11 באפריל 2013 (IDT)
לא, לא נעניתי. Ben-Natan - שיחה 14:24, 11 באפריל 2013 (IDT)
לרופאים יש יד חופשית בנתינת תרופות קלות, או קלות ביותר. רופא בהחלט יכול לרשום לפציאנט תרופה דלת השפעה וחסרת רלוונטיות לבעיה שלו, רק כדי שהפציאנט ירגיש שמטפלים בו. הרופא יכול לעשות זאת בין אם כך לימדו אותו ובין אם הוא הגה את ההברקה הזו בעצמו. אני לא אשמח ללכת לרופא, שזו גישתו..... עִדּוֹ - שיחה 14:03, 11 באפריל 2013 (IDT)
בהחלט. יש שרופאים כותבים לרוקח דברים כמו: big white tablets, בעיקר לילדים, לפי דרישת ההורים או בתייעצות עמם (ידע אישי מרוקח). Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:39, 11 באפריל 2013 (IDT)
היום, כשרופאים מוציאים מרשמים ממדפסת המחשב, בניגוד לשרבוטים הנודעים לשמצה מפעם, קצת קשה לכתוב לרוקח הוראות למתן פלסבו בלי שהמקבל יהיה מודע לכך. ובאשר לילדים, רוב הילדים יעדיפו לא לקחת שום תרופה, מלבד אולי סירופ מתוק, ודאי לא טבלית לבנה גדולה. אם ההורים מודעים לכך שמדובר בפלסבו, מה הטעם בעניין?שלומית קדם - שיחה 23:47, 13 באפריל 2013 (IDT)

קריין פרסומות הרדיו של ידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור]

מיהו קריין פרסומות הרדיו של ידיעות אחרונות? מעט מן האורשיחה • א' באייר ה'תשע"ג • 15:22, 11 באפריל 2013 (IDT)

ציורים של Shakro[עריכת קוד מקור]

יש צייר אחד, לא יודע אם הוא ישראלי, בשם Shakro שהוציא לפני בערך 12 שנים סדרת ציורים מרהיבה במיוחד, צבעונית מאד (מכילה את כל הצבעים עם דגש קל על כחול ואדום). מישהו יכול לפרט על הצייר הזה ועל איפה להשיג ציוריו?. Ben-Natan - שיחה 19:53, 11 באפריל 2013 (IDT)

יוונים הם מזרחים או אשכנזים?[עריכת קוד מקור]

כי זה באירופה

אתה מתכוון לספרדים או אשכנזים? ההר אדרניק  •  שיחה. 12:39, 12 באפריל 2013 (IDT)
הם אשכנזים כמו שיהודי אתיופיה ספרדים/מזרחים או שהם מזרחים כמו שגרוזינים הם אשכנזים. מקווה שהבנת. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 15:35, 12 באפריל 2013 (IDT)
הם לא זה ולא זה. הם רומניוטים. דניאל צבישיחה 15:40, ב' באייר ה'תשע"ג (12.04.13)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני חושב שבאופן כללי (אולי יש יוצאים מן הכלל) קהילת יהודי יוון היא קהילה ספרדית, דוברת לדינו. emanשיחה 15:44, 12 באפריל 2013 (IDT)

נדמה לי, שבבלקן, יש קהילות יהודיות שהתפללו לפי נוסח ספרד ויש שלפי נוסח אשכנז. עִדּוֹ - שיחה 15:57, 12 באפריל 2013 (IDT)

הם פילוסופים יוונים. Ben-Natan - שיחה 16:06, 12 באפריל 2013 (IDT)
יוונים הם אירופאים. יוון הייתה מאות שנים, עד המאה העשרים, תחת כיבוש איסלאמי (האימפריה העותומאנית). הקהילות היהודיות ביוון - היו הן רומניוטים, הן מעט מהגרים ממזרח אירופה, שנמלטו מהפרעות, והן (הרוב) צאצאי מגורשי ספרד. בסלוניקי, שהייתה עיר בת כ- 50,000 יהודים, הייתה השפה המדוברת על ידי יהודי העיר - הלאדינו. 16:15, 12 באפריל 2013 (IDT)

אולי הוא מתכוון למזרחיים או מערביים יוון נמצאת במזרח לכן יוונים הם מזרחיים ~~ניצן~~

עברית הפוכה ב- Quantum Gis[עריכת קוד מקור]

שלום, שמות הרחובות בעברית יוצאים הפוך.

מי יודע מה עליי לעשות?

תודה!

אולי בקישורית הבאה יידעו: http://gis.stackexchange.com/questions/30751/how-to-handle-arabic-letters-in-qgis-and-mapinfo . עִדּוֹ - שיחה 15:56, 12 באפריל 2013 (IDT)
זה לא בדיוק אותה הבעיה, כי בטבלה אצלי הכל בסדר אבל במפה עצמה לא. אנסה לחפש בפורום הזה. תודה רבה!

ספר תורה[עריכת קוד מקור]

מהו הספר תורה העתיק ביותר שקיים היום? מה קרה לספר (מגילות כנראה) המקורי? האם יש עדויות לקיומו? אני יודע שהוא לא היה כספר אחד, אלא הוא אוסף מגילות. אז אני שואל לגבי אותם המגילות. 79.179.200.197 19:26, 12 באפריל 2013 (IDT)

מגילות ים המלח נכתבו במאה ה-2 לפנה"ס, תקופת בית שני. כתב יד לנינגרד מ-1008 (קהיר) שרד בשלמותו. כתר ארם צובא מ-930 (טבריה) נחשב למדויק ביותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא כספר תורה אך כציטוט מהמקרא ישנן מגילות הכסף שנמצאו בכתף הינם ועליהן חרוט חלק מברכת כהנים מתוארכות לכשש מאות שנה לפנה"ס.

איך תפתרו 95 כפול 98 מהר?[עריכת קוד מקור]

תודה

הקירבה של אחד מאיברי המכפלה למאה מאפשרת כפל מהיר, לפי הנוסחה:
דוד שי - שיחה 06:13, 13 באפריל 2013 (IDT)
יש דרך פשוטה יותר:
Shannen - שיחה 20:54, 14 באפריל 2013 (IDT)

רומניה[עריכת קוד מקור]

איך המזג אוויר שם בקיץ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני משתמש באתר Weather Underground צריך למצוא את הדרך להפוך את המעלות לצלזיוס כדי שיהיה שימושי. ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:48, 13 באפריל 2013 (IDT)
מנסיון מר לפני שלוש שנים, כבר במאי-יוני יכול להיות גל חום נורא ואיום, וברוב המקומות אין מיזוג אוויר (במלונות לרוב יש, עכשיו). לפני שנה היינו שם בסוף אפריל-תחילת מאי, והיה חם למדי, אם כי רחוק ממה שפגשנו שנתיים קודם. אינני יודעת איך ביולי-אוגוסט, אבל אני לא הייתי מתקרבת לשם בקיץ.שלומית קדם - שיחה 23:54, 13 באפריל 2013 (IDT)
למה לנסוע בכל הטיולים לאותו מקום? או שהנסיעה אינה לצורך טיול? 87.68.160.152 06:09, 14 באפריל 2013 (IDT)
לא בכל הטיולים, רק בשניים. הנסיעה הייתה גם לצורך טיול ובהחלט רצינו לתקן את הטעם הרע שהשאירה הנסיעה הראשונה, כשטיול בחום של 38 מעלות בלי מיזוג אוויר היה סיוט.שלומית קדם - שיחה 08:32, 14 באפריל 2013 (IDT)

תודה רבה שלומית! האמת שפחדתי שקר שם, הרגעת אותי:)

רגע, יכול להיות שיותר חם מאשר בארצות דרומיות יותר בבלקן, כמו סלובניה למשל?

סלובניה הררית, וגם ברומניה, ייתכן שבהרים לא היה כל כך חם, אנחנו טיילנו בעיקר בבוקרשט ובגאלאץ, אבל ההתרשמות לא הייתה רק שלנו כמבקרים, נושא מזג האוויר תפס מקום עיקרי בחדשות בטלוויזיה כל תקופת שהותנו שם, בכל מקום הראו אנשים בחופי הים והנהרות ומתיזים מים מצינורות בגנים וודיברו על גל החום המזעזע, שנמשך שבועות רצופים. אינני יודעת מה היה אותו זמן בסלובניה. בכל אופן, קר לא יהיה שם בקיץ, זה בטוח :)שלומית קדם - שיחה 23:37, 20 באפריל 2013 (IDT)

עוד שאלה אחת[עריכת קוד מקור]

איך לפתור מהר בלי משבון 7642:2 ? את הזוגיים אחלק ב2 אבל מה עם 7 ? מה האלגוריתם במצב כזה?

7000+642

תודה שיחקתם אותה

חיבור בטור יהיה כאן מהיר מאוד. אחדות: 2+0 = 2, עשרות: 4+0 = 4, מאות: 6+0 = 6, אלפים: 0+7=7, תשובה: 7642.. עִדּוֹ - שיחה 13:35, 13 באפריל 2013 (IDT)

הוספתי לעיל שהתרגיל הוא תרגיל חילוק, שכחתי לציין את זה.

. מחלקים כל מחובר בנפרד ומקבלים: . דניאל תרמו ערך 14:14, 13 באפריל 2013 (IDT)

זיהוי שיר[עריכת קוד מקור]

מישהו זוכר מה השיר המקורי של צלצלתי לז'קלין במספרת סימון?cheshin61‏ • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ג • 22:30, 13 באפריל 2013 (IDT)

כנראה שהמקור הוא באנגלית, זה המקור שמצאתי. 81.218.151.119 23:32, 13 באפריל 2013 (IDT)
הגששים‏!‏ ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:58, 13 באפריל 2013 (IDT)
למיטב ידיעתי המקור הוא ניקולה פאונה באיטלקית. גרי רשף - שיחה 20:30, 20 באפריל 2013 (IDT)
אבל הלניק שנתת הוא לגרסה באנגלית. חזרתישיחה 20:36, 20 באפריל 2013 (IDT)

איזה עדה זה שם המשפחה גפני?[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככל הידוע לי, אשכנזי. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה איכותית • 19:21, 14 באפריל 2013 (IDT)
המוצא כנראה אשכנזי או עיראקי. Ben-Natan - שיחה 19:26, 14 באפריל 2013 (IDT)
לא ניתן לקבוע, משום שזהו שם ישראלי חדשני, ככל הידוע לי, ולכן יכול לבוא מתירגום של שם מקורי, מעדות אפשריות שונות, שמובנו או הצליל שלו, קשורים לגפן או לנגזרותיו. בנצי - שיחה 20:25, 14 באפריל 2013 (IDT)
משפחת גפני היא קרובת משפחה של משפחת הירשזון/הירשנזון, שרובה עברתה ל"בן צבי". עִדּוֹ - שיחה 12:58, 15 באפריל 2013 (IDT)
אכן שם ישראלי חדשני (בדומה ל"גפן"), נפוץ כעיברות לשמות האשכנזיים שמתחילים ב"ויינ" או לשם העיראקי גפאני (אך לא רק). מתןשיחה – 18:43, 15 באפריל 2013 (IDT)

שאלה במטלב[עריכת קוד מקור]

עישתי גרף בעזרת plot(x,y). עכשיו הוספתי grid on והשאלה היא איך אני מוסיף על הגרף נקודות (לא על הקו, אלא בנקודות שאני רוצה). נניח אני רוצה להגדיש את הנקודה 1,0 (בצבע אדום לדוגמה). 79.180.196.153 20:06, 14 באפריל 2013 (IDT)

hold on 
plot(1,0,'.r')
גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 20:12, 14 באפריל 2013 (IDT)
מומלץ להשתמש בקבצי ה-Help של MATLAB הם מעולים. תרשום במטלב doc ואחריו את שם הפקודה כדי להגיע לעזרה שלה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 21:35, 14 באפריל 2013 (IDT)

מיהו הקצין הבכיר מהמצור על[עריכת קוד מקור]

קולונל סייד טהא, מפקד החטיבה המצרית הרביעית ב"כיס פלוג'ה" בדרך למשא ומתן על כניעה. משמאל - ירוחם כהן, שלישו של יגאל אלון

כיס פאלוג'ה בתום מלחמת העצמאות, הצועד לצידו של מפקד הכיס המצרי בתמונה המצורפת ? מישהו יודע או מזהה ?
שאלה נוספת, קשורה: מה הפירוש בערבית, של עיראק, כמו בעיראק אל-מנשייה ? וכן של אל-מנשייה, סווידאן (עיראק סווידאן) ואל-אמיר (עיראק אל-אמיר) ? תודה, בנצי - שיחה 20:59, 14 באפריל 2013 (IDT)

תושבי הכפר הגיעו מכפר סמוך שנקרא עראק, שמשמעותו "גבעה קטנה". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בגדול, המובן של עראק הוא גיבעה, או הצטברות של זיעה. אגב, שני המובנים הללו גם מצויינים בתוך הערך הערבי של עראק אל מנשייה. סמי20 - שיחה 18:10, 15 באפריל 2013 (IDT)

גובה ב-Google Earth[עריכת קוד מקור]

פעם, כשוטטתי ב-Google Earth, אפשר היה לקבל גם מה הגובה של כל נקודה (גובה הנקודה מעל פני הים, לא הגובה של הצילום ביחס לנקודה, את הנתון הזה אני כן מקבל), היום אני לא מצליח לראות. מישהו יודע איך מסדרים שכן אפשר יהיה לראות? עידושיחה 23:13, 14 באפריל 2013 (IDT)

במקרה זה קרה לי היום... העלם את התמונות בתחתית הדף ותראה את הגובה, הקואורדינטות ועוד. בורה בורה - שיחה 01:13, 15 באפריל 2013 (IDT)
אין לי תמונות בתחתית הדף. הנתונים פשוט נעלמו משם. עידושיחה 23:09, 18 באפריל 2013 (IDT)

אני מאוד התאכזבתי מהאמינות של ציוני הגובה בגוגל ארץ. עִדּוֹ - שיחה 11:09, 15 באפריל 2013 (IDT)

איזה עדה זה שם המשפחה גולדמן?[עריכת קוד מקור]

יודעים?? אני לא יודע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שם משפחה אשכנזי. פירוש: גולד - זהב, מן - איש, כלומר איש-זהב, או זהבי וכיוב', ויש גם וריאציות עם פז. בנצי - שיחה 01:04, 15 באפריל 2013 (IDT)

איפה זה בדיוק החרמון?[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע... זה מקום גדול אני לא יודע בדיוק איפה. קראתי שזה בישראל, בלבנון ובסוריה בויקיפדיה אז איפה בדיוק ואיזה חלקים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה אתה שואל בדיוק ? הרכס אכן מתחלק בין שלוש מדינות, כאשר החלק הישראלי, שהוא החלק הקטן יחסית, והפחות גבוה, מתחיל להתרומם בדיוק בצפון הגולן, אבל אינו שייך, גיאוגרפית, לרמת-הגולן. עיין במפה המצויה בערך ההר. בנצי - שיחה 01:04, 15 באפריל 2013 (IDT)

אז אני לא מבין בעצם לנסוע לחרמון זה בטוח היו שם פיגועים פעם? כי ישראל בסכסוך עם סוריה ולבנון איך זה הסתדר שאנשים נוסעים לחרמון?

היו פיגועים גם בתל אביב, ירושלים, חיפה, עפולה... איפה לא? מה שלא בטוח בימים אלה זה טיול ברמת הגולן סמוך לגבול סוריה, כי שם נופלים פגזים, בטעות או שלא בטעות, אבל החרמון בטוח במידה סבירה ודווקא שם לא זכור לי שהיו פיגועים. בכלל, כיום בעידן הטילים, כל ישראל בטווח פגיעה, וגם בבוסטון יש פיגועים, אז מה כן בטוח?שלומית קדם - שיחה 23:43, 20 באפריל 2013 (IDT)

עדות[עריכת קוד מקור]

איך ניתן להבדיל בין אשכנזים ומזרחים כי אני לא יודע בדיוק איך אני אישית חצי חצי אבא שלי מרוקאי ואמא שלי פולנייה ואיטלקייה איך מבדילים אם בן אדם אשכנזי או מזרחי או גם וגם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מזמינים אותם לחקירה ושואלים איפה האבא של הסבא נולד. עִדּוֹ - שיחה 12:57, 15 באפריל 2013 (IDT)
כל המילים האלה הן תוויות חסרות ערך ברמה האנושית והבינאישית. למה כל כך אכפת לך אם מקורו של מישהו במזרח, בצפון, במערב, או בדרום?, או אם סבא שלו בא ממרכז אירופה או מהחוף הברברי? אני מציע לך הצעה טובה מאד: אל תתעסק בזה, זה בדרך כלל חסר חשיבות כמו להתעסק באם אדם פלוני אוהב או לא אוהב פלאפל עם טחינה. זה בעל חשיבות רק לגנטיקאים ורופאים, אם כבר. Ben-Natan - שיחה 15:28, 15 באפריל 2013 (IDT)
חבר'ה, אתם סתם מזלזלים. יש לזה חשיבות, מכמה בחינות, אם כי בחיי היומיום בחברה הישראלית הנורמטיבית אין לזה כל משמעות.
א. ישנה חשיבות מבחינת מורשת אישית. אדם מבקש להכיר באופן יסודי את ההיסטוריה של המשפחה שלו. אינני יודע מה מחפש השואל, אבל יש להיות מודעים לבחינה זו לפני שמגיבים סתם. יצא לי לפגוש אנשים שאינם יודעים אף היכן נולדו הוריהם, שלא לדבר על סביהם.
ב. יש לזה חשיבות גם מבחינת מנהגים דתיים וכיוב', ביחוד אם האיש מקיים אורח חיים דתי או מסורתי, אבל לא בהכרח רק. בקהילה הדתית, נקבע מדורות שמנהגים דתיים הולכים לפי האב, ולכן, מבחינה זו השואל הוא ספרדי, או ליתר דיוק, מעדות המזרח. נושא זה בדיוק נדון כאן לפני מספר שבועות, פעמיים אא"ט.
ג. יש לזה משמעות מבחינה גנטית, המחייבת את הפרט ואת רופאו לתת את הדעת לרגישויות ולליקויים או מחלות שמקורם גנטי. בנצי - שיחה 16:07, 15 באפריל 2013 (IDT)
אבל השואל כן יודע שהוא חצי חצי. הוא רק רוצה לדעת את זה על אחרים. עִדּוֹ - שיחה 16:13, 15 באפריל 2013 (IDT)
בנצי, דיברתי על מדוע אכפת לו מאחרים (בלבד). לא לו מעצמו (לגיטימי שאדם יברר על שורשיו הגלותיים), מנהגים דתיים עדתיים זה דבר שעצם קיומו מנציח-הסטריאוטיפים מזעזע אותי אז אין לי מה להגיב בנושא (כמו באבסורדים עדתיים אחרים הקשורים בדתות בכלל, ואני מכיר בעיקר את אלו מהיהדות והאסלאם). על גנטיקה אני כאמור מסכים, ובהתאם לדבריך, הוספתי למעלה, גנטיקאים ורופאים, אם כי, אני מניח שתסכים שהחשיבות הולכת ומצטמצמת גם היא עם השנים, וממילא השיח הגנטי מקומו בקליניקה או בעולם המחקר... Ben-Natan - שיחה 17:38, 15 באפריל 2013 (IDT)
לפי העדה של אדם אפשר לדעת איזה מתכונים אפשר לקבל מסבתא שלו. יואלפ - שיחה 08:57, 17 באפריל 2013 (IDT)
מן הבחינה הגנטית, עצם השתייכותך למה שמכונה עדות המזרח ועדות מזרח-אירופה כבר מגן עליך מכמה מחלות גנטיות, כך שאם תפגוש בת-זוג מכל עדה שהיא, יש לכם סיכוי טוב להימנע ממחלות גנטיות אצל ילדיכם ולפי כך, נושא העדה מאבד הרבה מחשיבותו. זה לעניין הגנטי. כל השאר איננו ראוי כלל לדיון, בעיני.שלומית קדם - שיחה 23:48, 20 באפריל 2013 (IDT)

האם יש ממש בשכחה המיוחסת לאכילת זיתים?[עריכת קוד מקור]

בספרי ימי הביניים כתוב שאכילת זיתים גורמת לשכחה. האם יש בכך ממש מבחינה מדעית, או שכל עוד שזה לא נחקר אי אפשר לסתור את זה? מוטיבציה - שיחה 20:32, 15 באפריל 2013 (IDT)

מבחינה מדעית לא ידוע לי על אבחנה כזו. במסורת היהודית קיימת טענה כזו שאם אינני טועה מקורה בתלמוד. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה איכותית • 20:34, 15 באפריל 2013 (IDT)
זה מופיע בתלמוד. כל עוד זה לא נחקר אי אפשר לסתור זאת. אי אפשר לנחש שלא קיימת מולקולה נוירו-אינהיביוציונית שאופן פעילותה כזה כך שהיא מעכבת זיכרון (לטווח קצר, ארוך, או שניהם, ואף יכול להיות שהיא מעכבת קשב ולא זיכרון וחוסר הקשב מוליד זיכרון פחות). עד שזה לא ייחקר, זה בגדר טענה "אלטרנטיבית" שעלתה לשולחן ואין מסקנות חד משמעיות לגביה (לפי הידוע לי אין). Ben-Natan - שיחה 20:59, 15 באפריל 2013 (IDT)
מסכת הוריות (דף יג:)- תנו רבנן, חמישה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, --והרגיל בזיתים,-- והשותה מים של שיורי רחיצה, ... Nachum - שיחה 10:55, 16 באפריל 2013 (IDT)
אתה פה כדי לקדם ידע או אמונות תפלות? ‏nevuer‏ • שיחה 20:13, 16 באפריל 2013 (IDT).ץ
לא חכם ללעוג וללהוג לאמונתו של האחר... • חיים 7 • (שיחה) • ו' באייר ה'תשע"ג • 20:20, 16 באפריל 2013 (IDT)
צודק. אבל כנראה אכלתי יותר מדי זיתים ונשתכח תלמודי. אחרת, איך שכחתי ששנינו במשנה (פאה פרק ז משנה א) ש"אין שכחה לזיתים"? ‏nevuer‏ • שיחה 13:53, 19 באפריל 2013 (IDT)
כל זית שיש לו שם בשדה, אפלו כזית הנטופה בשעתו, ושכחו - אינו שכחה.

במה דברים אמורים? בשמו ובמעשיו ובמקומו. בשמו: שהיה שפכוני או בישני. במעשיו: שהוא עושה הרבה. במקומו: שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה. ושאר כל הזיתים: שנים - שכחה, ושלושה - אינן שכחה.רבי יוסי אומר: --אין שכחה לזיתים:--

האם היו כושים חופשיים בתקופת העבדות בארה"ב?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שבחצי מהמינות היו הכושים חופשיים ונחשבו לבני אדם כמו הלבנים. אני מדבר על החצי השני שבו כן הייתה עבדות.

האם שם היו כושים שלא היו עבדים? האם היו כושים שהיו בעצמם בעלים לעבדים? השאלה מתייחסת רק למדינות בארצות הברית בהם עבדות הייתה חוקית. 109.67.172.135 13:11, 16 באפריל 2013 (IDT)

היו כאלה ששוחררו, כמו דרד סקוט, והיו כאלה שנמלטו למדינות הצפון, כמו הארייט טאבמן ופרדריק דאגלס. 109.160.150.181 16:54, 16 באפריל 2013 (IDT)
גם כושים ששוחררו במדינות הדרום לא היו בעלי זכויות מלאות כמו הלבנים וודאי לא יכלו להחזיק עבדים בעצמם (שלא לדבר על ההון הדרוש לכך). שלומית קדם - שיחה 23:54, 20 באפריל 2013 (IDT)

מאיפה השם ריטלין?[עריכת קוד מקור]

מאיפה השם ריטלין?

פסיכיאטרית ילדים אמרה לי שלאשתו של ממציא המתילפנודיט קראו ריטה. עִדּוֹ - שיחה 19:15, 16 באפריל 2013 (IDT)
לטמקא יש עוד דעהחיים 7 • (שיחה) • ו' באייר ה'תשע"ג • 19:57, 16 באפריל 2013 (IDT)

מתכונים של מן[עריכת קוד מקור]

מהו(א) המתכון של מָן ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שאלתך לא ברורה. אם כוונתך למן המקראי, הרי שהשאלה חסרת משמעות, שכן מדובר ב'מוצר' ניסי החורג מהטבע, לפי המסופר במקרא. בנצי - שיחה 11:43, 18 באפריל 2013 (IDT)

לעוסקים בגאוגרפיה - תרגום Endorheic basin[עריכת קוד מקור]

אני מחפש את התרגום העברי המקצועי למונח Endorheic basin (אנ'). טכנית הייתי מתרגמו אגם סגור, ואולי אגן סגור (על אף האסוציאציה הלא-גאוגרפית הבעייתית) או אגן היקוות סגור (אם כי יש בעיה במונח "אגן היקוות", ראו בהמשך), אך, כאמור, אני מחפש את המונח המקצועי ולא סתם תרגום.

להבנתי האפשרויות הבאות אינן מתאימות (על אף שהן קרובות במשמעות):

  • ים שולי - משום שאינו סגור באופן מלא.
  • ים בין-יבשתי - גם כאן, משום שאינו סגור באופן מלא.
  • אגן ניקוז/אגן היקוות סגור - משום שהמונח "אגן ניקוז" משמש לתיאור המצב ההפוך, כלומר אגן שכן מנקז מים החוצה.
  • ים סגור - משום שאגן וים הם מונחים שונים. כמו כן המונח משמש לעתים לתיאור ים בין-יבשתי, שאינו מתאים.

תודה מראש למשיבים. Virant - שיחה 23:15, 16 באפריל 2013 (IDT)

מה הבעיה עם השם המוצע בערך, "אגן ניקוז פנימי"/"אגן היקוות פנימי" ("internal drainage systems")? לשתי האפשרויות יש מופעים בגוגל. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 00:08, 17 באפריל 2013 (IDT)
א. באיזה ערך הוא מוצע?
ב. ישנם שלושה מופעים בגוגל, שניים מהם זהים ומשתמשים הן ב"אגן ניקוז פנימי" והן ב"אגן סגור וחסר ניקוז", השלישי הוא מפרוטוקול של ישיבת כנסת בה משתמש רון נחמן ז"ל במונח בהקשר לניקוז מי ביוב "...לסדר כך שמהשכונות יצא הביוב לאיזשהו מקום, מהמקום הזה הוא יובא למקום אחר, האם בדקו - האם זה אגן היקוות פנימי, האם אפשר לסחוב את הביוב למטה, לראש העין?".Virant - שיחה 20:37, 17 באפריל 2013 (IDT)
טעיתי בקריאת השם, צודק. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 20:48, 17 באפריל 2013 (IDT)
נתת אפשרויות טובות כתרגום. אם לא תהיה תשובה חד משמעית, כנראה אבחר באחת מהן. Virant - שיחה 21:04, 17 באפריל 2013 (IDT)

הועבר משיחה:פרוטו-שמית[עריכת קוד מקור]

מתי (בדיוק) דוברה השפה הזו, אם בכלל היתה קיימת? אני רוצה הסברים והוכחות. (212.76.107.81 18:35, 16 בינואר 2013 (IST))

ציטוט מויקיפדיה האנגלית: "Locations which have been proposed for its origination include northern Mesopotamia, the Arabian Peninsula, and the Levant with a 2009 study proposing that it may have originated around 3750 BCE"
כנראה איפשהו בשנת 3750 לפנה"ס. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 18:37, 16 בינואר 2013 (IST)
תשובה מהירה מדי, ולא הגיונית. שם השפה הזו (כביכול) נשמע כשפת הומינידים, לא?! ואיפה הוכחות? (212.76.107.81 18:45, 16 בינואר 2013 (IST))
אולי "מהירה", אבל למה לא הגיונית ??? האם עיינת בתשובה שצוּטטת ובמקורותיה ? האם למדת את השאלות שבבסיס המחקרים המצוטטים ? מילא לשאול, בצניעות, אבל כדי לטעון משהו, צריך לדעת. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)
אין "הוכחות" במובן המחמיר של המילה. ע"ע שפה אם. ‏nevuer‏ • שיחה 20:08, 16 בינואר 2013 (IST)
אין הוכחות? כוונתך היא שזו השערה, וגם היא דינה למות. (212.76.107.81 03:41, 17 בינואר 2013 (IST))
אל תשים מילים בפי - זאת השערה שמסבירה היטב את הממצאים (ראה גם משפחת שפות). מלא נא כרסך בספרי מבוא לבלשנות היסטורית לפני שתצא בהצהרות נחרצות. ‏nevuer‏ • שיחה 04:01, 17 בינואר 2013 (IST)
זו לא בדיוק השערה במובן הפיזיקלי או המתימטי של המילה. אבל השערה היא כיוון, בנסיון להסביר תופעה כלשהי. אבל מדוע "דינה למוות" ? סתם כך, בהצהרה ? לשם כך דרושה הפרכה. מבוססת. מלומדת. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)
שומע... ומאיפה לכם הרשות להצהרה נחרצת נגד הפרשנים הקדומים במלה שִבּוֹלֶתֿ, שאתם טוענים לדעה שגויה בפונמת /ʃ/ - ובמקומה קבעתם שהיא /θ/?!
או, מנין לכם שהשפה העברית הקדומה הכילה שני מיני חי"ת ועי"ן - כשלנו אין כל מסורת כזו, ולעומת זאת חוק בגדכפ"ת הגיע מארמית?
חברים, לא כל מה שנכתב בויקיפדיה הוא כזה ראה וקדש (בכלל זה - אמונה, תורה והשקפה). אפילו האוניברסיטה הפתוחה מכבדת את המסורת בספרי מבוא לבלשנות בהם למדתי פעם.
באיזו רמה מ-1 ל-10 המסורת היהודית (המבטא התימני) כן מדברת אליכם? (95.86.90.146 23:25, 17 בינואר 2013 (IST))
מה זאת אומרת? בטח שהיה שפה כזאת. כל הדברים האלה לא נכתבו על ידי אדם אחד אלה עשו המון מחקרים ועשו השוואות בין השפות השמיות האחרות.--Adamsa123 - שיחה 22:01, 17 במרץ 2013 (IST)
אתה שואל שאלות מתוך כוונה להבין, או רק כדי לטעון טענות נעדרות בסיס מדעי לגיטימי ? מדענים חוקרים את שהיה, ללא אידיאולוגיה, וללא מגמות; אחרת, עבודתם אינה מדעית. אבל, שוב, כדי לטעון צריך ללמוד ולדעת. ובעניין "אמונה ותורה" - לא כל מה שנאמר או נמסר בשמם הוא אוטומטית מוצק ומבוסס. ובכלל, לא נראה לי שאתה מבחין בין 'אמונה' לבין 'ידיעה'. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)
אם כן, מהי אמונה ומהי ידיעה? (84.94.160.132 11:17, 18 באפריל 2013 (IDT))
אבל מי המטורף (וגרוע מזאת: היהודי) המעז לזלזל בעברית שלנו, ולומר למשל שחוק בגדכפ״ת הגיע מארמית? ואני שואל שוב: האם המסורת היהודית כן מדברת אליכם, או שרק האוניברסיטה הפתוחה הנה המקום הנכון ללימודים? אני די שונא את ה"שחזורים" שאין להם ביסוס עובדתי, כיון ששפה הנה מסורת על־פה בלבד. (יהודה שמחה ולדמן - שיחה 23:53, 7 באפריל 2013 (IDT))
ראה את הערתי הקודמת. לא נראה לי שאתה מכיר, מבפנים, איך מתנהל מחקר שפות. ל"שחזורים" יש בסיס עובדתי. על הבסיס הזה נסמכים. החוכמה היא לאתר ולזהות את הבסיס העובדתי הזה, ולהסיק ממנו מסקנות הגיוניות. בלי זה, לא ייקרא זה מחקר. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)
לגבי החוק בגדכפ״ת, זה רק קיים בשפות השמיות הצפון מערביות (למשל ארמית ועברית). עוד תופעה שקרתה בשפות השמיות הצפון מערביות היא שהאות "ו" הפך ל"י" בתחילת מילה, לדוגמה המילים "ולד" ו"ורק" הפכו ל"ילד" ו"ירק". אז ניתן לראות שיש קשר חזק בין ארמית לעברית. בכללי כל העניין של העיצורים של השפה הפרוטו-שמית ממש מדויקת. ניתן לראות זאת כאשר משווים בין השפות השמיות.--Adamsa123 - שיחה 03:49, 16 באפריל 2013 (IDT)
דף השיחה הוא לא המקום לדיון בשאלות אלה. ‏nevuer‏ • שיחה 16:05, 16 באפריל 2013 (IDT)
טוב, טוב, מה שתגידו... אבל אני עדיין לא מבין - איך יתכן שאתם טוענים לאבולוציוניות היקום כולו, מה שהולך נגד המסורת, ובו בזמן אתם משתמשים במושגי מסורת שהרי בדויים מן הבטן, כגון שם חם ויפת? מה, אתם משתמשים בתנ"ך על מנת לנגח אותו?! (84.94.160.132 07:52, 17 באפריל 2013 (IDT))
מי זה אתם? ומה אבולוציית היקום או מסורת ישראל קשורה לפה?. השימוש בשם "שם" או "שמית" או במונח "עמים שמיים" הוא בעיקר מטעמים אסתטיים, אם כי ייתכן שיש בו קמצוץ של כבוד לפן הגנאולוגי של מסורת ישראל בדבר אדם רחוק-שנים שחי כאן בעבר והיה אב-קדמון לשבטים שונים באזור. לא מבין את השימוש בטון התקיף-לכאורה בגלל זה. אם יש לך טענות למישהו הן צריכות להיות לחוקרים שטבעו את המונח הזה. ויקיפדיה היא בסה"כ במה למידע המקובל באקדמיה. Ben-Natan - שיחה 16:55, 17 באפריל 2013 (IDT)
אין לך מונופול על המסורת ועל התנ"ך, ובפרט, אין לך זכות להטיח האשמות כלפי הזולת, ובודאי לא לנכס שיפוטיות ולכנותם בשמות כחלק מטיעון כביכול, דוגמת "נגד המסורת" ו"על מנת לנגח אותו". מלבד זאת, וכפי שכבר נאמר ע"י מישהו אחר כאן (להלן), המקום הזה מיועד לשאלות שמטרתן לדעת ולהבין, ותו לא. מי שבא עם קביעות נחרצות ועם קביעות כלפי הזולת - מטרותיו אחרות. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)
אתם צודקים בכל מלה ומלה. אך אסיים במשפט אחד הקשה לי: "ויקיפדיה היא בסה"כ במה למידע המקובל באקדמיה." באקדמיה מקובל שהיהדות והמסורת הנן זבל אחד גדול, הלא כן?! אם הנכם מאמינים כך, החזיקו בדעותיכם היטב כי לא היה לא שם, לא חם ולא יפת. הכל - אבל הכל - מוקצה מחמת מיאוס. (84.94.160.132 11:11, 18 באפריל 2013 (IDT))
אינני יודע על סמך מה אתה קובע ש"באקדמיה מקובל . . . ". ניכר בך שלא קראת את התגובות הקודמות בעניין. לגופו של עניין, כל עוד אינך מבסס את קביעותיך, דבריך אלה מהווים הסתה פרועה ואינם ראויים מכל וכל. הגיע הזמן שמפעיל בדרג כזה או אחר, יתערב וישים קץ, טכנית, להכפשות הללו, הגובלות במה שאנו קוראים 'השחתה'. בנצי - שיחה 11:34, 18 באפריל 2013 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

אינני חושב ש"הכה את המומחה" הוא המקום לשיח-החרשים הזה. דיון על השיטה המדעית ושאלת תקפותה נמצא בערך המתאים. מכל מקום הטון התוקפני של השואל מעיד שלא בא ללמוד, ובלשונו: לא ככה באים אל הרבי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:46, 17 באפריל 2013 (IDT)

מסכים לגמרי, כפי שבטאתי זאת בתגובה האחרונה לעיל, גם לגבי המקום המתאים לדיון מסוג זה, וגם לגבי הגישה האגרסיבית והשיפוטית של השואל. "לא ללמוד הוא בא" אמר קודמי, וצדק. בנצי - שיחה 03:53, 18 באפריל 2013 (IDT)

הערה טכנית, ואולי לא רק[עריכת קוד מקור]

שימו לב לחתימתו של השואל המקורי בשאלותיו-תגובותיו לעיל - היא נושאת תאריך בינואר. אינני יודע כיצד נוצר תאריך בפיגור כזה, וכיצד זה אפשרי טכנית. כך גם עם תגובתו של המשתמש ולדמן, הנושאת את התאריך 7 באפריל. יש מקום לבדוק זאת. בנצי - שיחה 11:34, 18 באפריל 2013 (IDT)

יפה ששמת לב. מעיון בתרומות שבוצעו מכתובות ה-IP בהן נעשה שימוש, עולה כי התאריכים תואמים את העריכות האחרונות שבוצעו מהן. הניחוש שלי הוא שמדובר ב"העתק-הדבק" מוויכוחים קודמים. Virant - שיחה 20:41, 18 באפריל 2013 (IDT)
כתוב בכותרת שהשיחה הועברה מדף השיחה של הערך פרוטו-שמית. כנראה שהשיחה ההיא התקיימה בתאריכים האלו. 80.230.16.21 04:51, 21 באפריל 2013 (IDT)
הצדק עמך, כמובן. Virant - שיחה 06:53, 21 באפריל 2013 (IDT)

איזה עדות שם המשפחה הבאים?[עריכת קוד מקור]

אברהם, חפץ, כהן, לוי, שם טוב, ירושלמי, אלפי, חדד, נחומי, זיסמן, סקר, זילבר, בן יעקב ונהרי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה רציני או שזה כמו כל הפעמים הקודמות? קובי כרמל - שיחהויקיפדיה איכותית • 17:24, 17 באפריל 2013 (IDT)
רציני. וגם השמות משפחה אשכנזי ומזרחי איזה עדות זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כל מה שרצית לדעת במאגר שמות המשפחה של בית התפוצות. דניאל צבישיחה 21:06, ז' באייר ה'תשע"ג (17.04.13)

שאלה כירו(ר)גית.[עריכת קוד מקור]

אם שברתי עצם בגוף מדוע הכאב עז כל כך? האם יש בעצמותינו עצבים? ואם לא אז מדוע נקע כואב פחות משבר? תודה לכל המשיבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. השלד מונע ע"י שרירים ולכן העצמות עטופות ברקמת שריר מורכבת. שרירים אלה מעוצבבים מאוד. משום כך, פגיעה בעצם כרוכה בפגיעה כזו או אחרת בשריר, ובאיתות שהוא מעביר למוח.
ב. ממילא תובן התשובה לשאלתך השניה: נקע היא פגיעה חמורה פחות מאשר שבר, מה שמתבטא במידה פחותה של השיבוש באיתות של תאי העצב למוח.
ג. אגב, התמונה כולה מורכבת בהרבה, אבל התשובה כאן היא תיאור פשטני בסיסי. בנצי - שיחה 04:02, 18 באפריל 2013 (IDT)
מסב העצם (פריאוסט) מכיל חיישני כאב רבים ופגיעה בו מעוררת כאב רב. כאב הוא לא אינדיקציה כל כך טובה להבדיל בין שבר לנקע. יוסישיחה 10:57, 18 באפריל 2013 (IDT)

סטפנוס החמישי/שישי[עריכת קוד מקור]

נתקלתי במשהו מעניין הערך סטפנוס החמישי (נקרא סטפנוס השישי עד לפני כמה דקות שהעברתי אותו) מדבר על אפיפיור שברוב השפות נקרא החמישי ובחלק מהשפות נקרא השישי (ראו בוויקינתונים) בחלק חמישי ובסוגריים שישי. כך גם קורא עם השישי שביעי וכו'. לא הצלחתי למצוא הסברים לשוני. מישהו? ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 20:02, 17 באפריל 2013 (IDT)

נראה שזה ב"אשמת" "הסטפנוס השני" (והוא בכלל לא התכוון). אני מציע שננהג כמו ויקיפדיה האנגלית ונהפוך אותו ל"האפיפיור הנבחר סטפנוס". Virant - שיחה 21:29, 17 באפריל 2013 (IDT)

דיאטת hcg[עריכת קוד מקור]

אני מעונין לבצע דיאטה hcg, למיטב הבנתי יש תחליף טבעי להורמון אשר מפרק את מאגרי השומן ונאסר לשימוש. אך אני קצת חושש. אואנה ליבוביץ היא המשווקת, דיברת עם נציגה מהחברה שהציגה לי את הדיאטה ואמרה שיש התחיבות לירידה במשקל תוך 40 יום, ועד 15 קילו. התחליף מוצג כתרכובת טבעית מאצות ים. עוד הוסיפה ואמרה שה-500 קלוריות ביום יספיקו לי ואני לא ארגיש תחושת רעב. תרכובת האצות לא מפורסמת, אבל ישנם תגובות חיוביות מאנשים שהתנסו בדיאטה שאני מכיר. אשמח לקבל דעות נוספות.. תודה לכל המשיבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חבל שמבטיחים ירידה של עד 15 קילו; אם היו מבטיחים "עד 30 קילו" סיכויי ההצלחה היו משתפרים במשהו. עוזי ו. - שיחה 14:02, 18 באפריל 2013 (IDT)

התשובה של עוזי מתייחסת לכך שעד 15 קילו אומר גם 1 גרם. אבל פרט לכך, הוויקיפדיה אינה מוסמכת לתת המלצות בתחום הרפואי. שנילי - שיחה 14:22, 18 באפריל 2013 (IDT)

אמנם לא התנסתי בעניין, אבל מעיון בחומר רב בנושא התרשמתי שהקביעה 'אין דיאטת פלא' תקפה גם לגבי הדיאטה הזו. בנוסף משרד הבריאות קבע כי אין לייחס למוצר זה את הסגולות שיוחסו בזמנו להורמון ה-hcg ואף אסר להשתמש בשם הזה באופן רשמי על גבי המוצרים החליפיים. קובי כרמל - שיחהויקיפדיה איכותית • 14:25, 18 באפריל 2013 (IDT)
עוזי ענה את התשובה הטובה ביותר אבל אני אוסיף לפרט: העמדה בקהילה המדעית ברורה כבר מזה 30 שנה, ההורמון HCG או אגוניסט ישיר שלו (כלומר, חומר המפעיל את אותם הקולטנים שהוא מפעיל) אינו גורם לפירוק שומן בגוף. חבל שהכסף שלך ירד לטימיון לחברות כאלה ואחרות שמוכרות מולקולות שמשרדי בריאות בכל העולם אסרו לשימוש, ואגב אני מציע לך לקרוא בפרוטרוט את הערך האנגלי בנושא המביא ציטוטים של גופים מקצועיים שונים בנושא. ואולי גם תרצה לצפות בתכנית הזו. התרופה היחידה המאושרת הן על ידי ה FDA והן על ידי משרדי הבריאות השונים היא Orlistat ונמכרת בארץ תחת המותג "Xenical" ובחו"ל גם תחת המותג "Alli". אם אתה רוצה לשרוף שומן אני מציע לך ללכת 3 ימים בשבוע למכון כושר, כל פעם לשעה. שעתיים אירובי, שעה נוספת של חצי שעה אירובי וחצי שעה כוח (משקולות). אם אתה רואה שאתה לא יורד גש לאנדוקרינולוג ותבקש ממנו את כל הבדיקות ההורמונאליות והמטבוליות האפשרויות, כולל קורטיזול, ואם הכל בסדר מבחינתו, גש לאף אוזן גרון ותבדקו יחד אם אתה נושם טוב מהאף (אחת הסיבות השכיחות והחממקות ביותר לאי הצלחה באימונים אירוביים הם נשימה לא טובה בגלל בעייה אנטומית באף שאפשר לסדר בניתוחים פשוטים יחסית, ואולי בכלל מדובר בבעייה אלרגנית שכלל לא דורשת ניתוח אלא תרופה או תוסף מסוימים). אם גם מבחינת ההא"ג הכל בסדר, מקסימום תחזור לאנדוקרינולוג ותבקש קסניקל ותמשיך את האימונים יחד עם התרופה ולפי הערכתי הלא מקצועית (אינני רופא), הכל אמור להיות בסדר. נכון להיום, אין דרכים אחרות מעבר לאלו, אלה במקרים של אי-יכולת להתאמן מסיבות שונות (אז הפיתרון הפשוט ביותר הוא שאיבת שומן). Ben-Natan - שיחה 14:58, 18 באפריל 2013 (IDT)

ואני שב ומציע שלא תתיעץ/י עם הוויקיפדיה בנושאים כאלה, ולוויקיפדים אני מציע שלא יתנו עצות כאלה (למעט הפניה לערך). שנילי - שיחה 15:44, 18 באפריל 2013 (IDT)

השאלה הזאת הזכירה לי מעשה שהיה לפני שנים, בדיאטת פלא שכללה בליעת טבלית אחת ויחידה שתביא לירידה מהממת במשקל. הירידה אכן קרתה אבל גררה בעיות רפואיות רבות וקשות ובבדיקת הנושא התברר, שהטבלית מכילה תולעת זעירה, שגדלה ומתפתחת במעיים ומונעת ספיגת מזון, יחד עם עוד דברים רבים אחרים, כולם שליליים ומסוכנים, שהיא מחוללת בגוף. מסקנה - זהירות בדיאטות פלא למיניהן.שלומית קדם - שיחה 00:02, 21 באפריל 2013 (IDT)

מי טוב בלזהות צמחים (טורפים?)[עריכת קוד מקור]

מי מזהה אותי?

מי מזהה? לדעתי זה סוג של צמח טורף. צולם באזור בין אבו גוש לנטף --SuperJewרב-שיח • ח' באייר ה'תשע"ג 23:16, 18 באפריל 2013 (IDT)

טורף? צר לי לאכזב אותך. נראה לי שזה לוף ארצישראלי. emanשיחה 23:19, 18 באפריל 2013 (IDT)
כנ"ל – ‏Manedwolf‏ • שיחה 23:21, 18 באפריל 2013 (IDT)
נכון. צמח טורף ניחן בפנוטיפ אופייני: צמד עלים עם מנגנון סגירה, או עלים שקיבלו מורפולוגיה של כלי קיבול, דוגמת כד המלא בנוזל עד לגובה מסוים, עם עלה סגירה בתור מכסה. אי אפשר לטעות באיברים הללו. בנצי - שיחה 23:33, 18 באפריל 2013 (IDT)
לפי מה שקראתי בערך טללית יש גם מנגנון מבוסס דבק שנמצא על כל עלה. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 00:42, 19 באפריל 2013 (IDT)
באופן כללי ישנם חמישה מנגנונים מוגדרים. תוכל לקרוא על כך באחד הערכים כאן, אינני זוכר איזה, גם לא אם עברי או אנגלי הוא. אבדוק זאת יותר מאוחר. בנצי - שיחה 03:12, 19 באפריל 2013 (IDT)
תודות. האמת חבר אמר לי שהוא חושב שזה טורף, והוא די דומה לכד לא? --SuperJewרב-שיח • ט' באייר ה'תשע"ג 08:15, 19 באפריל 2013 (IDT)
א. לא. ה'כד' אמור להיות פתוח, עם 'מכסה' נפרד. שניהם עלים שעברו התאמה.
ב. המנגנונים אותם הזכרתי קודם, מופיעים בצמח טורף; מתוארים שם 4 מנגנונים. בערך האנגלי Carnivorous plant, תוכל למצוא תיאור של כל ה-5. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:02, 19 באפריל 2013 (IDT)

עוד פרח לזהות[עריכת קוד מקור]

מי מזהה?

יש מזהים? (צולם בתלפיות-מזרח) --SuperJewרב-שיח • ט' באייר ה'תשע"ג 09:09, 19 באפריל 2013 (IDT)

כנראה סוג של אלווי. יש מי מזהה איזה סוג? --SuperJewרב-שיח • ט' באייר ה'תשע"ג 14:20, 19 באפריל 2013 (IDT)
יתכן. השווה למשל לתמונה המצורפת, הלקוחה מהערך האנגלי של 'אלווי', אבל נראה לי שהדמיון הוא רק חלקי.
אגב, מהערך הנ"ל יש קישור לערך מורחב לרשימה אלפביתית מפורטת עד מאוד, של מינים שלו, מלבד הרשימה הנבחרת שבערך עצמו. לא זכור לי שנתקלתי עד כה בויקיפדיה ברשימה כה מפורטת. בנצי - שיחה 19:34, 19 באפריל 2013 (IDT)

מהו חג לאומי?[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

מדוע בתבנית "חגי ישראל ומועדיו" יום הזיכרון לנספים בסודאן וכן גם הסיגד הם תחת "חגי עדות", למרות ששני אלו הם בעלי מעמד חוקתי לאומי? אליש • 12:25, 19 באפריל 2013 (IDT)

נכון שאתה מתכוון ליום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל? Virant - שיחה 13:09, 19 באפריל 2013 (IDT)

שחיטה כשרה[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שבשר כשר הוא בהכרח מלוח יותר, מה שאומר שהוא מזיק יותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא בדיוק. בשר כשר הוא לא בשר עם מלח. אבל הכשרת בשר לפעמים כוללת המלחת הבשר ושטיפתו. לדעתי האישית שלא נתמכת באיזשהו מחקר שספק אם נערך אי פעם, אין כאן סיכון בריאותי, אך טעמו של הבשר יכול להשתנות (ולא לטובה אם שואלים אותי). יוסישיחה 19:37, 19 באפריל 2013 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אינני בטוח בכך, משתי סיבות: א. רוב המלח נשטף ממילא בהכנה לבישול; ב. הבישול מלוח בעצמו, לכן לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר בבשר מוכשר. מי שיודע לבשל, יודע לאזן זאת. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:43, 19 באפריל 2013 (IDT)
...וזה לא קשור לשחיטה אם היא כשרה או לא - הכשרת הבשר נעשית אחרי השחיטה. יואלפ - שיחה 08:40, 21 באפריל 2013 (IDT)

האם אפשר לתקן טרנסג'נדריות?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

המסוק הנשיאותי של אובמה[עריכת קוד מקור]

בביקורו האחרון בארץ. איך הגיע מסוקו לארץ ? לא סביר שמסוק יטוס מרחקים כאלה. בנצי - שיחה 21:22, 19 באפריל 2013 (IDT)

בתוך אחד ממטוסי התובלה שהובילו לכאן בערך כל מה שהוא נגע בו מבמות ועד הגברה מכוניות וחיילים, בברכה, Nurick - שיחה 21:24, 19 באפריל 2013 (IDT)
תודה. חשבתי כך, אבל ירדתי מזה, כי לא 'ראיתי' מטוסי גלקסי C-5 בנתב"ג, או שלא הראו אותם בחדשות. נדמה לי שהם מסוגלים לנחות, אזרחית, רק שם. בנצי - שיחה 21:41, 19 באפריל 2013 (IDT)
נחתו ויש גם תמונות:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אבי אשכנזי, היערכות שיא לקראת ביקור אובמה: כביש מס' 1 נחסם בשל הגעת קרי, באתר nrg‏, 19 במרץ 2013, בברכה, Nurick - שיחה 21:59, 19 באפריל 2013 (IDT)
ענית לי. אכן, מרשים ביותר. תודה. בנצי - שיחה 23:12, 19 באפריל 2013 (IDT)
בבקשה, Nurick - שיחה 23:59, 19 באפריל 2013 (IDT)

טחינה ושומשום[עריכת קוד מקור]

שלום. הטחינה היא מאכל לאומי בקנה מידה עולמי. בישראל יש את מפעל הטחינה הגדולה בעולם. אך חסר ערך על שומשום כצמח אוכל טחינה כמאכל. אשמח לקבל חומר או ערך. המלמד על התחום. תודה, צחי סנדרוסי.

א. נא חתום כהלכה, כמקובל. ראה הנחיות לעיל, בראש העמ', או השתמש בעפרון התכלת שבסרגל הכלים בראשו של חלון העריכה.
ב. שאלתך לא ברורה - מה עם שומשום וטחינה ? בנצי - שיחה 23:07, 19 באפריל 2013 (IDT)
אני מניח שהוא רוצה תרגום חלקי של Nutrition data - Toasted versus Raw Sesame מהוויקי האנלית. Nachum - שיחה 16:33, 20 באפריל 2013 (IDT)

מהו 'סופרי תולדות הקיסרים'?[עריכת קוד מקור]

שמתוכו הספר 'ההיסטוריה של ארץ ישראל' מצטט, כפי שניתן לראות כאן.[2]‏. 82.81.208.249 11:04, 20 באפריל 2013 (IDT)

http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=10&pid=15&bid=3795&fid=31&o=1366538344474. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגודל שאין גדול ממנו[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

כיצד נקראת פעולת פירוק מחירו של מוצר מסוים למרכיביו? (העלויות במשך כל השרשרת)[עריכת קוד מקור]

האם קיים מינוח מקצועי לפעולה זו? לדוגמה, מחירו של ארטיק, שמורכב ממחיר המכונה שמקפיאה אותו, החשמל לתפעול המכונה, עלות הובלת המכונה, הסירופ והסוכר שמוקפאים, כל אלו הן התשומות לאורך כל התהליך. איש השלג - שיחה 00:47, 21 באפריל 2013 (IDT)

אתה מתכוון לתִּמחוּר ? בנצי - שיחה 02:11, 21 באפריל 2013 (IDT)
יש מושג של עלות שולית המתאר את עליית העלות הכוללת בייצור מוצר אחד יותר. ברור שחלק מהעלויות הנן גלובליות יותר ופחות תלויות בכמות המוצרים וחלק מהעלויות קשורות בקשר הדוק עם כמות המוצרים- עד כדי מתאם ליניארי. ברור שאי אפשר לדבר על ארטיק בודד אקראי ולפרק את המחיר שלו. אפשר באופן גס לקחת את סך הארטיקים שיוצרו בפועל ולחלק בזה את סך ההוצאות. וזה, אגב, נקרא ממוצע...Uziel302 - שיחה 17:00, 23 באפריל 2013 (IDT)

בירור על אחת מנבואותיו של ישעיהו[עריכת קוד מקור]

שלום חברים, למיטב ידיעתי הנביא ישעיהו היה בזמן בית ראשון (אני מקווה שאני לא טועה), השאלה שלי האם בדברים שלהלן הלקוחים מספרו, הוא בעצם התנבא על מה שהולך לקרות בחורבן הראשון? ושאלה שניה, מה הכוונה בפסוק המודגש? (בדגש על החלום) תודה על המענה.

בספר ישעיהו בפרק כט,א-ח: "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ: וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל: וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת: וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף: וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם: מֵעִם יְקֹוָק צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה: וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן"95.35.225.26 01:08, 21 באפריל 2013 (IDT)
פירוש לפסוק המודגש - הניסיון של האויב לכבוש את י-ם במצור ייעלם לפתע, כמו חלום. (האויב העיקרי בתקופה הנ"ל היה אשור, שכבשה את ממלכת ישראל ולא הצליחה לכבוש את ממלכת יהודה). פירוש כללי ומקוצר לקטע - בעקבות חטאים רבים ונשנים של אנשי י-ם, ה' החליט להעניש אותה. הוא שלח אויב (אשור) שהקים מצור על העיר כדי להכניעה. אם אנשי י-ם יפנו לה' בבקשת עזרה, הוא יסלק את האויב במהירות, והמצור ייעלם כחלום. כפי שאדם חולם שאכל ומתעורר רעב, ואדם חולם ששתה ומתעורר צמא, כך המצור על י-ם ייעלם. (הצבא האשורי אכן עזב את י-ם לפתע - בגלל בעיות לוגיסטיות, או בגלל מגפה, או בגלל שנדרש לפעול במקום דחוף יותר). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תספורות חוב לבעלי הון[עריכת קוד מקור]

אני שומע את הביטוי הזה לאחרונה. מה המשמעות של זה? 192.114.105.254 12:01, 21 באפריל 2013 (IDT)

הסדר חוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לסתם הסדר לא היתה קונוטציה שלילית כל-כך. 'תספורת' כמו בתספורת - מקצצים, כלומר מפחיתים לחייב מחובו כחלק מההסדר. לנו - אתה, אתם, אני - מצב של הסדר מול בנק דווקא עולה ביוקר רב. היחס המפלה כל-כך לטובה אנשים עם פוטנציאל נזק רב כל כך, הוא זה המקומם כל-כך, ולא תמיד הבנק גם מבקש את אישור רשויות המדינה לכך, או שאלה 'מעלימים' עין כאשר הדבר 'נוח' להם. על בעיית 'הון ושלטון' שמעת ? כל זאת, בדיוק בעת בה משרד האוצר מתריע על צורך בקיצוץ בתקציב. בדיוק כשאין כסף לתגמל מילואימניקים. שני עולמות. שתי נורמות. אם לפיד ובנט יתמידו בדרכם ויהיו עקביים עם ה'אני מאמין' שלהם, סביר להניח ש'יש עתיד' (בלי קשר למפלגה בשם זה) לפוליטיקה ישרת דרך יותר, ובעלת תודעת אזרח אמינה יותר. בנצי - שיחה 18:40, 21 באפריל 2013 (IDT)
בנצי, איזה אישור צריך הבנק לקבל מן המדינה, על מנת להגיע להסדר חוב עם לווה?
כשהבנק מגיע להסדר עם ריקי כהן מחדרה, הוא גם צריך אישור מהממשלה?
ממי? מאיפה? איו חיה כזאת.
תגיד מה שתגיד על ההסדרים האלה - הם חוקיים!
ולא, אני לא תמיד בעדם. ממש לא. אבל אין שום חוק שדורש אישור מהממשלה - אם היה כזה, והם לא היו מבקשים, היו פה מנכ"לי בנק בכלא.
DoronWise - שיחה 21:11, 21 באפריל 2013 (IDT)
ההשוואה שלך מופרכת ומקוממת. כמה נקודות למחשבה:
א. זהו בדיוק העניין - עם ריקי מחדרה לא היו ולא יהיו הסדרים כאלה. והשאלה המתבקשת היא הפוכה, אם יושרה היא נר לרגליך. שים לב גם לחוק המחייב את הבנקים לדווח על פעולות שהן מעל 10,000 ש"ח. גם אז תשאל מה ההבדל בין פעולה בגודל של 10 ש"ח לבין פעולה בסך 10,000.
ב. ולגופו של העניין, כן, הבנקים חייבים לדווח על פעולות מסויימות ובהיקפים מסויימים. חשוב על כך. מאין בא האשראי הענקי הזה בו הבנקים נעשים נדיבים כל כך ? היקפים כאלה משפיעים על המשק לטוב ולרע, מלבד ההיבט האמור של 'איפה ואיפה'. ולמה לדעתך הפעם כן התערב המפקח על הבנקים ? סתם כי בא לו שלא בסמכות ? ובעניין אחר, אבל יושב באותה משבצת: מדוע, לדעתך, התערב המפקח ומנע את מינויו של דני דנקנר ליו"ר בנק הפועלים, על אף שזהו בנק פרטי ? בין הקו המרומז בדבריך לבין הקו שאני מדבר עליו מגשר גורם אחד, והוא שיקול דעת, ושיקול הדעת האולטימטיבי נתון בידיו המפקח, המייצג את האינטרס הממלכתי-המשקי.
ג. ובהמשך לקו של הסעיף הקודם: איפה עובר הגבול בין פעולות בנקאיות שרירותיות לבין פעולות הנתונות בבקרה ? אינני יודע מה גילך, אבל כדאי שתלמד את קורות 'בועת המניות' במחצית הראשונה של שנות ה-80. מלבד הבינ"ל קרסו כל הבנקים. ומי לדעתך קומם והעמיד אותם על הרגליים ? האוצר של המדינה שלך ושלי. היא לא חייבת, אבל היא עשתה זאת. למטבע יש שתי פנים, ואת הראיה המשקית הכוללת עושה המפקח על הבנקים ולא הבנק. בנצי - שיחה 21:31, 21 באפריל 2013 (IDT)
בנצי - תרגע.
ולא המפקח על הבנקים, כלל לא התערב בהחלטת לאומי. ולא, אין שוווום סעיף או חוזר, או מזכר, או חוק, או תקן הדורש מבנק לאומי לבקש את אישורו של המפקח על הבנקים, האוצר, או כל גורם אחר - עבור אף הסדר חוב!
אם יש כזה אשמח לקישור רלוונטי.
ואגב, היה לי בעבר עסק, עם שותף.
בוא נגיד שהרבה דברים אנחנו יודעים, אבל לעשות עסקים זה (מסתבר) לא אחד מהם.
הגענו לחוב משותף די גבוה (במונחים של בני-אדם רגילים). הבנק רצה לראות את הכסף, והבהרנו לו ש...אין.
הבנק ויתר לנו על כ-25% מהחוב, תמורת זה שנחזיר את השאר.
העסקה היתה שהם לא "ירדפו אותנו", ואנחנו (אנשים שחוץ מרכבים אין להם דבר) נגייס את הכסף מקרובי משפחה/חברים.
DoronWise - שיחה 23:30, 21 באפריל 2013 (IDT)
איך אפשר להירגע ? והפעם אתעלם מהחלק הראשון של דבריך, ואתייחס לחלקו השני בלבד. שמע, אתם, אתה ושותפך, קוסמים, וראויים להערצה - ביחוד הסיכום "שלא ירדפו". לי יש נסיון אחר, ואשמח להמשיך בערוץ פרטי. בנצי - שיחה 23:42, 21 באפריל 2013 (IDT)
באופן כללי, בגביית חובות בנק מנסה להחזיר לעצמו כמה שיותר, ומבחינה עסקית זוהי מטרתו העיקרית - להרוויח כסף ולא להפסיד. הסדרי חוב נעשים כל הזמן עם לקוחות שנקלעים לקשיים, גדולים וקטנים, כולל ויתורים על חלקים מהחוב. לפי הפרסומים, המצב בחברה הפרטית שבה מדובר הוא כזה (המידע עצמו חסוי): החברה חייבת כסף, ואם לא יגיע משקיע חדש היא לא תוכל להחזיר. הבנק יכול לבחור בין שתי אופציות: 1. לממש ביטחון במניות של חברה ציבורית - הן שוות פחות כסף, החברה במצב כספי לא טוב, והבנק הופך להיות בעל השליטה בחברה (כאב ראש ענק). 2. לבצע הסדר חוב, בכפוף לכניסת משקיע חדש - במסגרתו מוותרים על שליש מהחוב. הבנק בחר באופציה השנייה, שהיא יותר סבירה מבחינה עסקית. הבנק הודיע שהוא קשוב לביקורת הציבורית (וטוב שכך, כי הוא חלק מהקהילה ולא פועל על הירח), וצופה שההסדר כנראה לא יתבצע (בהתאם לתנאים). חשוב גם שמוסדות הביקורת כמו בנק ישראל בודקים את הנושא (משנת 2008 בוצעו במשק "תספורות" של 21 מיליארד שקל). לגבי יחס מועדף - בכל עסק בעולם, לקוח גדול יותר הוא לקוח חשוב יותר ומכניס יותר, ולכן הוא מקבל יחס טוב יותר - אבל הפער צריך להיות (ולהיראות) סביר. בהצלחה לכולם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

signal mask in linux[עריכת קוד מקור]

שלום, ה-signal mask זה סט הסיגנלים שחסומים בזמן ריצת התכנית, נכון? באלו מקרים הסט הזה משתנה בלי קריאה ישירה לפקודה שתעשה את זה? האם זה משתנה בקריאות למתודה? האם זה משתנה כאשר עושים long jump [ע"י קריאה ל()siglongjmp או חזרה משם])? תודה רבה

אם אינני טועה, הסט הזה משתנה אך ורק על-ידי פניה מתאימה למערכת ההפעלה.
יש גם מתודה ב-C לזה. וכמו תמיד בלינוקס - ניתן גם על-ידי כתיבה פשוטה לקובץ ה-proc של התהליך.
DoronWise - שיחה 21:14, 21 באפריל 2013 (IDT)
זה מה שיש לספר Advanced programming in the UNIX enviornment (Second Edition) להגיד על הנושא.

Each process gas a ``signal mask`` that defines the set of signals currently blocked from delivery to that process. We can think of this mask as having one bit for each possible signal. If the bit is on for a given signal, that signal is currently blocked. A process can examine and change its current signal mask by calling ``sigprocmask``, which we describe in Section 10.12

פרק 10.12 קצת ארוך מכדי שאני אעתיק אותו לכאן, אבל אם תרצה, אני מוכן לסרוק את העמודים הרלוונטיים. לא כתוב שום דבר לגבי שינוי לא מפורש, ואני מנחש ששינוי כזה הוא לא עניין פשוט, עקב ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות לו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:37, 21 באפריל 2013 (IDT)

דיאנה[עריכת קוד מקור]

משהו מכיר את האמונה בנוגע לנשים שהאמינו כי הם מרחפים יחד עם דיאנה האלה? האם משהו יכול להרחיב בנושא? --82.81.204.217 22:17, 21 באפריל 2013 (IDT)

מה בין גרמנית וספרדית להודו?[עריכת קוד מקור]

קראתי בערך של שפות "הודו אירופיות" שהשפות גרמנית וספרדית למשל (יש עוד שפות אירופאיות) משתייכות לשפה ה"הודו אירופית". מה הקשר בין הודו לאירופה או לשפות האלה, זה לא מסתדר לא מבחינת מראה ולא מבחינת תרבות ועוד וגם לא נשמע אותו דבר, אז איך זה קשור? 46.210.231.36 00:28, 22 באפריל 2013 (IDT)

בהתפתחות משוערת, ובמבנים מסוימים. --‏Meni181818 דבּררת • י"ב באייר ה'תשע"ג 00:50, 22 באפריל 2013 (IDT)
יש קרבה לשונית בין השפות ובעיקר על סמך זה יש המשערים שהיתה בימי קדם נדידת עמים מאזור הודו-פקיסטן וקרבתם לאזור אירופה. ראה למשל תיאוריות של הגירה הינדו-ארית, ושבט הקלאש בפקיסטן (תעשה חיפוש גוגל תמונות עם השאילתא Kalash). הנאצים האמינו בכך והסמלים שלהם הם סמלים הינדים, השלטון הנאצי אירגן שני משלחות לאזור ההימאליה בחיפוש אחרי "ארים קדמונים" (על הכל יש מידע בשפע בויקיפדיה האנגלית). Ben-Natan - שיחה 01:32, 22 באפריל 2013 (IDT)
אתה כותב: "זה לא מסתדר לא מבחינת מראה ולא מבחינת תרבות ועוד וגם לא נשמע אותו דבר, אז איך זה קשור ?". צורת הסתכלות זו היא שטחית, כי היא לוקחת בחשבון רק את 'כאן ועכשיו'. שפות מתפתחות, בתהליך אבולוציוני. זו אינה רק "קירבה", אלא מדובר ביותר מזה. ישנם יסודות בלשניים מהותיים משותפים, שמקורם בגרעינים שבטיים משותפים קדומים מאוד. בני אדם נדדו, לא רק במהלך ההיסטוריה המודרנית, אלא עוד הרבה לפני כן. היסודות הפונטיים (הצליליים) של שפות קדומים בהרבה למופע הכתוב של שפות. הם יצרו תרבויות מקומיות חדשות, מבודדות יותר או פחות, אבל עם גרעין/ים משותף/ים. 'מראה' ו'תרבות' יכולים להטעות, בשל היטמעות גנטית במקרה של מראה, ובשל התפתחויות תרבותיות, שהן מאוחרות יחסית. בנצי - שיחה 07:24, 22 באפריל 2013 (IDT)

האם מישהו מזהה[עריכת קוד מקור]

את המקום המדהים הזה ? שאלה שניה, טכנית, למי שמכיר את אתר שיתוף התמונות הזה: איך בוחרים תמונה נתונה לתוך תיקיית 'מועדפים' ? ניסיתי את הדברים הרגילים, אבל ללא הצלחה. בנצי - שיחה 07:11, 22 באפריל 2013 (IDT)

לא צריך לזהות, כתוב: בתגובה הרביעית מופיע קישור לסרטון ארוך יותר ב-YouTube, ובתיאור הסרטון נכתב: The narrow cave... is located in Roca Foradada Mountains in Montserrat, Spain.
בויקיפדיה יש ערך על מונטסראט (הר), ספרד (קטלוניה), שנראה יותר כמו רכס הרים, ו"רוקה פוראדאדה" (אני מניח שכך מבטאים את Roca Foradada) הוא מסיב, כלומר קבוצת הרים מובחנת בתוך רכס מונטסראט. Virant - שיחה 07:38, 22 באפריל 2013 (IDT)
א. אכן, לא עיינתי בתגובות - לא 'חשדתי' בהן, והסתפקתי בהתפעלות, שרק גברה לאחר הצפיה בסרטון השני, הארוך יותר. בכל אופן, תודה על מציאת הזיהוי והמידע נוסף. הוספתי את האתר לרשימת 'אתרים מבוקשים' שלי.
ב. אשמח להתייחסות גם לשאלה השניה בפנייתי המקורית לעיל. כל טוב, בנצי - שיחה 17:30, 22 באפריל 2013 (IDT)

שלושה חודשים עבריים בחודש לועזי אחד?[עריכת קוד מקור]

מהם המועדים הקרובים והמועדים הקודמים בהם יהיה/היה מופע של שלושה חודשים עבריים בחודש לועזי אחד (ע״ג לוח שנה לועזי ועברי משולב) אם בכלל? (כלומר, סוף חודש עבריx, חודש עברי מלא x+1 ותחילת חודש x+2) מאור ש. - שיחה 07:22, 22 באפריל 2013 (IDT)

יולי 1954 היה כזה. אם אתה רוצה שאבדוק לך את זה ציין זאת כאן.
ראשית בויקיפדיה נהוג לחתום בעזרת ארבעה סימני ״~״ כדי שאוכל לדעת מי כתב את התשובה. שנית לא הבנתי אם ציינת עובדה או לא מכיוון שרשמת אם ברצוני שתבדוק את הנושא. באותה הזדמנות ברצוני לשאול את מי שמבין האם ישנה נוסחא ספציפית לחישוב מסוג זה ובנוסף גם לשאול לגבי השאלה ההופכית- שלושה חודשים לועזיים בחודש עברי יחיד, שכמיטב הבנתי דבר כזה יכול להתרחש רק עם חודש פברואר באמצע החודש ועם ינואר ומרץ בקצבות הנגדיים.

אשמח לדעת לגבי מועדים בעבר ומועדים קרובים בעתיד. מאור ש. - שיחה 16:45, 22 באפריל 2013 (IDT)

יולי 1992, 2030, 2076, 2144, 2182, 2212, 2220, 2250, 2296, 2307... חזרתישיחה 20:45, 22 באפריל 2013 (IDT)
אם אין אני לי מי לי - אז עם קצת מאמץ הצלחתי לענות לעצמי מהם התאריכים אבל לא אם קיימת נוסחא.

יולי 1848, 1878, 1916, 1935, 1954 אכן היה כזה , כל שאר התאריכים שכבר צויינו, 2326, 2364, 2402, 2451... יש עוד חודשים לועזיים חוץ מיולי?

שלושה חודשים לועזיים בחודש עברי: אדר א׳ ה׳תרמ״א (1881), אדר א׳ ה׳תר״ס (1900), שבט ה׳תש״ט (1948), שבט ה׳תשמ״ז (1987), אדר א׳ ה׳תשצ״ג (2033), שבט ה׳תתכ״ג (2063), אדר א׳ ה׳תתל״א (2071), שבט ה׳תתמ״ב (2082), שבט ה׳תתס״א, (2101), שבט ה׳תתצ״ט (2139), שבט ה׳תתקס״ז (2207), שבט ו׳י״ג (2253), שבט ו׳מ״ג (2283), שבט ו׳נ״א (2291), שבט ו׳פ״א (2321), שבט ו׳קי״ט (2359), שבט ו׳קס״א (2405), שבט ו׳קצ״ה (2435), שבט ו׳רי״ד (2454)... נעזרתי בלוח השנה: http://www.uzit.co.il/calendarplus.html . מאור ש. - שיחה 20:55, 23 באפריל 2013 (IDT)

מרץ 1805, 1835, 1881, 1900, 1949, 1987, 2033, 2052, 2063, 2071, 2082, 2101, 2139, 2196, 2207, 2253... חזרתישיחה 21:28, 23 באפריל 2013 (IDT)
מאי 1870, 1889, 1908, 1938, 1946, 1957, 2022, 2041, 2079... חזרתישיחה
גם ינואר 1835, 1949, 1968, 1987, 2063, 2082... חזרתישיחה 21:55, 23 באפריל 2013 (IDT)

ויקיברסיטה[עריכת קוד מקור]

למישהו יש מושג מדוע אין את ויקיברסיטה מתורגמת? האם זה כי מחכים שמישהו ירים את הכפפה? אולי אילוצים טכנים/בירוקרטיים? ישנם יוזמות לעיתים של 'גיור' ערך נוסף לשפה העברית, מה קורה עם המיזם המדהים הזה? --Aaronkozlik - שיחה 08:39, 22 באפריל 2013 (IDT)

טוב, אז מצאתי אתר בטא (לא שעדיין הצלחתי להיכנס לשם ;) --Aaronkozlik - שיחה 08:45, 22 באפריל 2013 (IDT)
אתה יכול להרים את הכפפה אם אתה רוצה. זה לא כזה מסובך, פשוט צריך לכתוב דפים רלוונטיים. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:26, 22 באפריל 2013 (IDT)
ניסיתי אחי והסתבכתי ללא רחמים, העניין שאין שם גם שום הדרכה, המקום היחיד שיש עברית זה רק בגרסת הבטא ושם אין אופציה להוספת ערכים וכו', או אפילו מדריך בסיסי.
--Aaronkozlik - שיחה 14:56, 22 באפריל 2013 (IDT)
מטרת ויקיברסיטה להכיל חומרי לימוד. בינתיים אפשר להעלות, וכבר מועלים, חומרי לימוד לויקיספר. אני חושב שבעברית אפשר להסתפק במסגרת הזאת.Uziel302 - שיחה 17:13, 23 באפריל 2013 (IDT)

טבלאות בוורוד[עריכת קוד מקור]

אחרי שמחקתי מספר עמודות של טבלה, העמודות הנשארות נשארו צרות ולא התרחבו לשטח הריק שבדף. איך אפשר לגרום להן להתרחב באופן אוטומטי ולא ידני? תודה. Ben-Natan - שיחה 13:44, 22 באפריל 2013 (IDT)

שים את הסמן בתוך הטבלא. ב"רצועת הכלים" (ribbon), בחר: כלי טבלא (Table tools) / פריסה (Layout). התיבה הרביעית מימין נקראת "גודל תא" (Cell Size) והכפתור הראשון בה "התאמה אוטומטית" (AutoFit) מאפשר לעשות זאת. ה-Word שלי באנגלית ואת התרגום לעברית אני מנחש. בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 22:41, 22 באפריל 2013 (IDT)

האם יש עידכונים לגבי מכשיר הלייזר שמשנה את צבע העיניים?[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

לפני שנים מועטות התפרסם בעיתונות שרופא ממקסיקו (אם אני זוכרת נכון), פיתח לייזר שמשנה את צבע העיניים (על ידי הריסת ייצור הפיגמנטים) מחום לכחול. לי יש עיניים חומות, ואני רוצה לשנות אותם. אגב, האם התגלתה דרך לשנות שיער בלונד לשחור באופן קבוע? (יש לי שיער בלונד ואני יותר אוהבת שיער שחור עם עיניים כחולות, הבעיה שאני תלוייה בצבע ומעדיפה משהו קבוע). 95.35.80.210 14:04, 22 באפריל 2013 (IDT)

איזו שאלה מעניינת, אני זוכר שילד התחבטתי בשאלה זו ושאלתי את המורה שלי למדעים ועוד בשנת 2003 היא ענתה לי שקיים לייזר כזה. השאלה האם זה הפיך , כנראה שלא ב-100%. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
http://www.welt.de/wissenschaft/article13873412/Jeder-Mensch-kann-strahlend-blaue-Augen-haben.html-כתבה מעתון רציני. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
התגלית פורסמה אמנם ומהימנה, יש כתבות גם בעברית, למשל [3]. זה פורסם ב2011. כמו כל פריצת דרך ברפואה לוקח שנים עד שהיא עוברת את כל האישורים הנדרשים. כל עוד לא פורסם שזה אושר סופית ונכנס לשוק כנראה שזה עדיין בבדיקות, או שהתהליך נעצר בשלב כלשהו מסיבות שונות.Uziel302 - שיחה 17:21, 23 באפריל 2013 (IDT)
כגון מסוכנות, אני מניח. Ben-Natan - שיחה 18:10, 23 באפריל 2013 (IDT)
נראה לי, שעדשות מגע ופאה נוכרית יעשו אותה עבודה וללא סיכון. חדירה לעיניים לשם הריסת פיגמנטים נשמעת לי מפחידה מאוד. שלומית קדם - שיחה 18:47, 23 באפריל 2013 (IDT)
לפני כמה שנים חבר הכנסת הרב רביץ ע"ה התראיין אצל יאיר לפיד, ואמר שבגלל שעבר טיפולי דיאליזה, צבע העיניים שלו השתנה מחום לכחול. האם דיאליזה גורמת לשינוי צבע העיניים? כיצד? 80.230.16.21 06:01, 24 באפריל 2013 (IDT)

אבקש עזרה בסוגיה מהתלמוד הירושלמי[עריכת קוד מקור]

מדובר על מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לאביו, רבן שמעון בן גמליאל בסוגיית הכותים. אבל אני לא מצליח להבין מה היא הסוגיה עליה הם חלוקים. האם תוכלו לבאר לי אותה? מתוך מסכת ברכות, דף נג,א פרק ז הלכה א גמרא: "ואם לרבים אפי' בינו לבין עצמו לא יברך. א"ר אבא מרי אחוי דר' יוסי עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה. מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה. אכל דמאי הדא אמרה אכל פירות ספק ניתקנו ספק לא ניתקנו מזמנין אמר ר' שמעון אחוי דר' ברכיה בשעה שגזרו על הדמאי רוב עמי הארץ היו מכניסין לבתיהן ויי דא אמרה דא כותי מזמנין עליו ואהן כותי לאו ספק הוא. א"ר אבא תיפתר כמן דמר כותי כגוי דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר." 192.114.23.209 16:35, 23 באפריל 2013 (IDT)

אני חושב שישנם פורומים ייעודיים לדיונים תלמודיים. Uziel302 - שיחה 17:24, 23 באפריל 2013 (IDT)
נסה לשאול בויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע מעט מן האורשיחה • י"ג באייר ה'תשע"ג • 18:34, 23 באפריל 2013 (IDT)
נסה לשאול במכון דרכי שמחה. דוד שי - שיחה 21:19, 23 באפריל 2013 (IDT)
מה מיוחד בישיבה הזו דווקא ? יושבים שם מומחים לתלמוד הירושלמי ? או בישיבה דווקא בכלל ? תלמוד, הן העירקי והן הארץ-ישראלי הוא יצירה תרבותית השייכת לכל בעל תודעה יהודית תרבותית, בין אם הוא דתי ובין אם אינו כזה. אפשר לפנות גם למחלקות לתלמוד באוניברסיטאות בהן ישנן מחלקות כאלה (דוגמת האוניברסיטה העברית ובר-אילן, אבל לא רק הן). לפעמים אף עדיף לפנות אליהן (תלוי בסוג ובאופי השאלה). אפשר גם לפנות לאתר המומלץ מאוד בהקשר זה, אתר 'כיפה' - בדף הבית שם, תוכל להיכנס למדור 'בית מדרש' או למדור 'שאל את הרב'. אפשר גם באתר 'מורשת' שלו ערך גם כאן - גם שם תמצא מדור 'שאל את הרב', הכולל שורה של רבנים משיבים בנושאים שונים (מומלץ, למשל, לפנות לרב יובל שרלו). אגב, גם כאן ישנם כמה משיבים פוטנציאליים גם בתחום זה. בהצלחה, בנצי - שיחה 21:57, 23 באפריל 2013 (IDT)
העניין פשוט מאוד. במשנה שם אמרו ששלושה שאכלו ויש ביניהם מי שאכל דמאי ומעשר ראשון או כותי, הם מצטרפים לזימון. אז בגמרא שם מקשים כך: "הרי מה זה דמאי, דמאי זה פירות שנלקחו מעם הארץ שיש ספק אם הוא עישר אותם או לא. כלומר הם ספק 'מתוקנים' וספק לא (מתוקנים= מעושרים), ובמצב כזה אומרת המשנה שצריך לזמן, נכון?! לפי הנחה זו חכמי הירושלמי הניחו גם כן שגם במקרה אחר שיש מצב של ספק אם הפירות תוקנו או לא (למשל אם 'חבר' – מי שמקפיד לתקן את הפירות, מת, ולא ידוע אם הוא תיקן את הפירות, אז זה גם מצב של ספק, אלא שאין זה "דמאי") אז יש לזמן. את ההנחה הזו סותרים בגמרא שם מדברי רבי שמעון אחוי דרבי ברכיה, כי הוא אמר שבשעה שגזרו על הדמאי רוב עמי הארץ כן היו מתקנים את פירותיהם, ולכן אי אפשר לדמות ספק שקול של חצי חצי (חבר שמת וספק תיקן ספק לא) עם ספק של רוב ומיעוט (זהו המקרה של דמאי). אז שוב היקשו שם, הרי המשנה אומרת שעל כותי מזמנים, והרי כותי הוא ספק ישראל ספק גוי, כלומר גם הספק שלו שקול ('חצי חצי'). את הקושייה הזאת מתרצים, שהמשנה שבה נאמר שמזמנים על הכותים נשנתה כמו מי שאומר שכותי דינו כישראל, ולכן לדעתו מזמנים על הכותי, אבל לא מצד הספק. ואם כך המסקנה היא שאין לזמן על ספק תוקן וספק לא תוקן. מוטיבציה - שיחה 22:28, 23 באפריל 2013 (IDT)
אני מוכרח להעיר שרשב"ג ורבי לא חולקים (ישירות) בסוגיא. מי שדנים בה הם האמוראים, ודברי רשב"ג ורבי מובאים בתור ציטוט. דניאל צבישיחה 06:34, י"ד באייר ה'תשע"ג (24.04.13)

חתולים[עריכת קוד מקור]

חתולים משירים המון שיער כשהם פוחדים/לחוצים. איך המנגנון המיותר הזה עובד ומה המטרה שלו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אשמח אם תביא מקור לטיעון. לפי הידוע לי חתולים משירים המון שיער תמיד. אגב, גם בני אדם משירים המון שיער תמיד.Uziel302 - שיחה 17:25, 23 באפריל 2013 (IDT)
רואים שאין לך חתולים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני זוכרת לפחות שני מקרים, ששני חתולים שלי היו נפחדים ולחוצים מאד (לזמן קצר) ולא זכור לי שהשרת שיער הייתה בין התופעות שגילו. ייתכן שזה המצב כשהלחץ והפחד נמשכים תקופה ארוכה ללא הפוגה, ואז יש בוודאי עוד תופעות קשות, שבעליהם אמורים למנוע מראשיתן.שלומית קדם - שיחה 18:53, 23 באפריל 2013 (IDT)
מקווה שזה עוזר לך: http://www.purina.co.il/Index.asp?ArticleID=473&CategoryID=166&Page=1. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 19:51, 23 באפריל 2013 (IDT)
אינך יודע מספיק כדי לקבוע שזה מיותר. ביחוד, כשאתה שואל "מה המטרה שלו ?". בנצי - שיחה 21:20, 23 באפריל 2013 (IDT)

הפרוטוקולים של זקני ציון[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע אם יש תרגום שלהם לעברית? איפה אפשר להשיג?--213.151.48.139 21:50, 23 באפריל 2013 (IDT)

עיין (בזהירות) במשתמש:הדסה ארבל/כל בעלי הפרוטוקולים של זקני ציון. עוזי ו. - שיחה 13:50, 24 באפריל 2013 (IDT)

מהן של ברזל מהן של חרש[עריכת קוד מקור]

בספר דניאל פרק ב' פסוק 32 כתוב: "רַגְלָיו מֵהֶן שֶׁל בַּרְזֶל וּמֵהֶן שֶׁל חָרֶשׂ" (בתרגום שנמצא בויקימילון), מה הפירוש? 46.210.255.92 22:46, 23 באפריל 2013 (IDT)

הביטוי שאתה מצטט לקוח מפסוק ל"ג, לא ל"ב. פסוק זה מתאר פסל אדם המופיע בחלומו של המלך, שארבעת חלקי גופו העיקריים עשויים מתכות שונות (זהב, כסף, נחושת וברזל), בעיקר. החלק שאתה מצטט מדבר על כפות הרגליים שלו, העשויות הן ברזל והן חֶרֶס. שים לב לסדר המתכות והחרס: הראש עשוי זהב, המתכת הכי נחשבת ויקרה, החזה מכסף, וכן הלאה. כפות הרגליים כבר אינן עשויות ברזל בלבד, אלא מחומר פריך ושביר. השיבוץ אינו מקרי, אלא מכוון. משמעותו היא 'בניין' מפואר וחזק לכאורה, הבנוי על תשתית בעייתית. בנצי - שיחה 23:49, 23 באפריל 2013 (IDT)

מי אני?[עריכת קוד מקור]

אם אני אומר "אופי שלי", "רצון שלי", "מחשבות שלי" - איפה "אני" בכל הסיפור? כלומר קיים משהו שהמחשבות, רצונות ואופי שייכים לו. ולכן אופי, מחשבות ורצון הם לא "אני", אלא משהו ששיך ל"אני". אז מי אני? 79.177.198.56 22:58, 23 באפריל 2013 (IDT)

שאלה מצויינת. קוראים לזה תודעת עצמי (עיין, בינתיים, בערך האנגלי, שגם הוא חלקי). הנושא עדיין במחקר, בחזית שלו. מחקר בינתחומי, מטבע הדברים. בנצי - שיחה 23:05, 23 באפריל 2013 (IDT)

שלושה חודשים לועזיים בחודש עברי יחיד[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

האם קיימת שיטה לעזור במציאת חודש כזה על ידי אלימנציה. ניקח אלף שנים 1513-2513 ונוריד את כל החודשים שאין כל סיכוי שיהיו בהם שלושה חודשים לועזיים. מה הם האלוגריטמים? Nachum - שיחה 16:05, 24 באפריל 2013 (IDT)

כדי שחודש עברי יכיל שלושה חודשים אזרחיים, הוא צריך להיות לפחות יום אחד ארוך יותר מהחודש האזרחי האמצעי מהשלושה (במבט ראשון נראה שהוא צריך להיות ארוך יותר ביומיים, אך כיוון שחודש עברי מתחיל בשקיעה וחודש אזרחי מתחיל בחצות, די לו להיות ארוך ביום אחד). תחשוב על שמיכה שמכסה שלושה נמים: היא חייבת להיות רחבה יותר מהאמצעי שבהם... חודשים עבריים הם בני 29 או 30 ימים, וחודשים אזרחיים שאינם פברואר הם בני 30 או 31 ימים, ומכאן שהחודש האמצעי משלושת החודשים חייב להיות פברואר, כלומר שלושת החודשים הם ינואר-פברואר-מרץ. דוגמה לשנה כזו היא ה' תשנ"ה - א' באדר א' תשנ"ה היה הראשון בפברואר, כלומר ראש חודש אדר א' חל ב-31 בינואר בשקיעה, ו-ל' באדר א' אותה שנה היה ב-2 במרץ. יתכן שיש שנה לא מעוברת (שנה כזו צריכה להיות לא מעוברת גם בלוח העברי וגם באזרחי, משום שבאדר "רגיל" יש רק 29 ימים) בה א' באדר נופל ב-1 בפברואר, וכ'ט באדר הוא ה-1 במרץ. יתכן גם שיש שנה בה א' באדר א' הוא ה-31 בינואר. בכולופן, לדעתי המועמדים היחידים הם אדר א' (וכזה כאמור היה לפחות אחד) או אדר "רגיל". שבט אף פעם לא נמתח עד מרץ, וניסן ואדר ב' אף פעם לא מגרדים את ינואר. קיפודנחש 03:05, 25 באפריל 2013 (IDT)
לא "יכיל", אלא 'יכלול מרכיבים או חלקים של'. בנצי - שיחה 07:21, 25 באפריל 2013 (IDT)
שבט ה'תשמ"ז הוא חודש כזה. האם מישהו יכול לבדוק כמה חודשים כאלה היו במאה השנים האחרונות? Nachum - שיחה 12:48, 25 באפריל 2013 (IDT)
ינואר-פברואר-מרץ בחודש שבט, החל משנת ד'תש"ס (1000): ה'תקצ"ה 1835, ה'תש"ט 1949, ה'תשמ"ז 1987, ה'תתכ"ג 2063, ה'תתמ"ב 2082, ה'תתס"א 2101, ה'תתצ"ט 2139, ה'תתקס"ז 2207, ו'י"ג 2253, ו'מ"ג 2283, ו'נ"א 2291, ו'פ"א 2321, ו'קי"ט 2359, ו'קס"ה 2405, ו'קצ"ה 2435, ו'רי"ד 2454, ו'רע"א 2511, ו'שמ"ז 2587, ו'שפ"ה 2625, ו'תכ"ג 2663, ו'תל"ד 2674, ו'תצ"א 2731, ו'תקס"ז 2807, ו'תקפ"ו 2826, ו'תשי"ט 2959, ו'תשל"ח 2978, ו'תשפ"ז 3027... חזרתישיחה 23:07, 25 באפריל 2013 (IDT)
תודה. האם למישהו יש הסבר למה ההתפלגות כל כך לא אחידה? 16:27, 26 באפריל 2013 (IDT)

שוּפן בספרות[עריכת קוד מקור]

חברים! לפני תקופה שמעתי באחת התוכניות, על רומן או ספר (ישראלי כמדומני) שמתאר בין השאר את דמותו של המלחין הפולני שופן. יש מישהו שיודע באיזה ספר מדובר? אני, לצערי, שכחתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו"[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מה הסיפור מאחורי כתיבת השיר החידתי (והיפהפה) הזה? המילים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תשובה: יש המפרשים את השיר כדרך הקשה, הנוראה, הסיזיפית, אך גם - האפשרית - מטראומה להחלמה. ניתן לראות זאת כבר מתחילת השיר, במילים:
"השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו
יצאנו לדרכנו שקטים ונדהמים.
עקבות הסערה היו בכל מקום
כמו צללים גדולים, כמו עדים אילמים"
(וכו'). ראה למשל: ענת גור, "הצער הגדול ביותר הוא להיות עד לזוועות..." (27/11/2009). השיר באמת מעורר השראה.
גם הביצוע המופלא והמצמרר של חוה אלברשטיין עושה את שלו.
בברכה, דני. Danny-wשיחה 20:51, 25 באפריל 2013 (IDT)

חשמל: נגיעה בגיד החי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

רישיון לחרב?[עריכת קוד מקור]

האם מותר להחזיק בבית נשק קר כמו חרב חדה? האם מותר להחזיק כלי ירי לחצים (קשת מצולבת לדוגמה) שיכול להרוג? 79.182.202.25 21:19, 24 באפריל 2013 (IDT)

[4] ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:56, 25 באפריל 2013 (IDT)

זמרי אופרה ברוק או מטאל[עריכת קוד מקור]

האם יש להקות מאטל (אולי רוק כבד) מפורסמות (לא איזה להקה של כפר נידח בפינלנד) שיש להם סולן שהוא זמר אופרה? 79.182.202.25 21:28, 24 באפריל 2013 (IDT)

בלהקות מטאל גותי ומטאל סימפוני יש לא מעט זמרות שהן בעלות הכשרה קלאסית והיו יכולות להיות זמרות אופרה, למשל ויבקה סטנה מטריסטניה וטאריה טורונן מנייטוויש. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:43, 24 באפריל 2013 (IDT)
יש משהו פחות אקסטרמלי? בלי גרולינג לפחות? 79.182.202.25 22:24, 24 באפריל 2013 (IDT)
ב-Within Temptation המאוחרת וב-Nightwish אין גרואלינג. באפיקה יש מעט גרואלינג. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:38, 24 באפריל 2013 (IDT)
ניטוויש מגניב! יש לך דוגמאות לזמרי אופרה גברים שעברו למטאל? 79.182.202.25 22:26, 25 באפריל 2013 (IDT)

פותחן קופסאות שימורים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מתי הומצא פותחן הקופסאות שימורים הראשון? (הוא לא הומצא במקביל כי-אם לאחר שנים רבות) jemMeni yuzevich ♦ ט"ו באייר ה'תשע"ג ♦ 09:45, 25 באפריל 2013 (IDT)

ר' Can opener ‏[kotz]‏ [. שיחה] 10:21, 25 באפריל 2013 (IDT)
תודה. 00:07, 26 באפריל 2013 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יצירת שורות נפרדות ללא שימוש ביצירת רווח[עריכת קוד מקור]

ניתן ליצור סיום שורה גם ללא יצירת רווח בין שורות, באמצעות הצירוף '<' + 'br' + 'רווח' + 'קו נטוי' + '>'. האם זה פועל גם בויקיפדיה האנגלית, או שזו המצאה ייחודית לעברית ? מניסיוני זה לא עובד שם, ואולי אני טועה. בנצי - שיחה 10:12, 25 באפריל 2013 (IDT)

זה קוד בסיסי של HTML אז זה אמור לעבוד בכל מקום. ‏DGtal‏ 13:52, 25 באפריל 2013 (IDT)
תנסה זאת הפוך: >br /<

( '>' + 'br' + 'רווח' + 'קו נטוי' + '<' )

חלום[עריכת קוד מקור]

שמעתי שגלים זה מוטיב שחוזר על עצמו בחלומות של הרבה אנשים. מה זה מייצג? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Dreaming of a tidal wave, or any massive wave, is usually experienced from the viewpoint of watching it approach, either on shore, from a hill or some other near-by vantage point. This dream may often be accompanied by a sense of fear or panic. פחד! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זכרון הגזע של חורבן נומנור? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:34, 26 באפריל 2013 (IDT)

פתגם מהיהדות: משהו על הפקר[עריכת קוד מקור]

אני די בטוח שיש פתגם יהודי שמדבר על הפקר, או דבר עזוב, שכל אחד יכול לפגוע בו פיזית, או לקחת ממנו. מישהו יודע על מה אני מדבר? – ‏Manedwolf‏ • שיחה 13:43, 25 באפריל 2013 (IDT)

מצאתי, התכוונתי למשפט שנאמר על ישמעאל: "...יד כל בו". – ‏Manedwolf‏ • שיחה 18:46, 25 באפריל 2013 (IDT)
דווקא לא על זה חשבתי, אלא על "יאוש מדעת", מבבא מציעא בתלמוד. ביטוי זה מתאים יותר למצב שאתה מתאר, אם כי לא חשוב מה מתאים יותר ברגע שמצאת את האסוציאציה שחיפשת. בנצי - שיחה 23:35, 25 באפריל 2013 (IDT)
הגדרתי את זה לא טוב :) – ‏Manedwolf‏ • שיחה 23:51, 25 באפריל 2013 (IDT)

מילים מוזרות בפסיכומטרי[עריכת קוד מקור]

אני עמל כעת על הבחינה הפסיכומטרית, ולמרות שנראה שאלה שאלות שאין שום קשר בינן לבין ההצלחה שלי בלימודים גבוהים, מרבית השאלות אני מסוגל להבין שהן עוזרות, כי הן בוחנות יכולות כמו היגיון, הבנת הנקרא, אוצר מילים עשיר וכו' אבל יש שאלות שאני פשוט לא מצליח להבין: שאלות על מילים נדירות ומוזרות שלא מופיעות כיום בשום טקסט עברי (גם לא מדעי, ספרותי או מליצי באופן מיוחד) מה הן באות לבדוק? האם יש לי מספיק יכולת כלכלית לקנות מילון שכולל במיוחד מילים כאלה ויכולת שינון לזכור אותו בעל פה? 212.76.126.54 14:54, 25 באפריל 2013 (IDT)

יכולת כלכלית=קורס או ספרי עזר ויכולת שינון=מוטיבציה. מיון כלשהו נחוץ. אם יש לך רעיון לשיטת מיון אחרת, בא נשמע. Nachum - שיחה 16:10, 25 באפריל 2013 (IDT)
כבר ציינתי שאינני מתנגד כל שאר סוגי השאלות שבוחנות דברים רלוונטיים. אפשר לבחון מילים גבוהות אך עדיין שימושיות או ביטויים, אך מדוע מילים לא שימושיות בעליל? אני מקווה שלא דיברת ברצינות על יכולת כלכלית, ברור שזה לא יכול לשמש קריטריון למיון, ואגב הם מצהירים באתר שלהם שאפשר להתכונן גם בלי לקנות ספר או קורס. 212.76.126.54 17:19, 25 באפריל 2013 (IDT)
אולי המילים נראות לך מוזרות כי אין לך השכלה רחבה דיה ואולי לא קראת מספיק ספרות עברית שמאפשרת לך להצליח בלימודים אקדמיים (אמיתיים - לא במכללות). שנילי - שיחה 17:35, 25 באפריל 2013 (IDT)
שנילי, אם למכללות אקדמאיות מוכרות אתה מתכוון הרי שדבריך הזויים ביותר ולדעתי הלא מלומדת (אינני משפטן) מהווים דיבה על כל אלו. Ben-Natan - שיחה 02:33, 26 באפריל 2013 (IDT)
ל'מבחן פסיכומטרי' יש כמה מדדים שהוא מתיימר לבדוק. אחד מהם הוא כושר למידה של חומר שהוא בגדר בקיאות. מדד אחר, הבודק כושר ניתוח, דרך פריטי הסקה או היקש. מדד נוסף הוא אוריינות. אין אוריינות אם מרכיבי הידע נמצאים באותו 'רדיוס', כלומר זמינים באותה מידה. לכן הצורך בבדיקת ידיעותיך על מונחים או מילים 'שכוחות אל' אינו מקרי. אנשים שונים ניחנים ב'שלוחות' ידע בעלי מגוון ו'אורך' שונים, ואת זאת מבקשים לבדוק. לא מצפים שתדע 'הכל' - אין דבר כזה. אבל אנשים שונים מתפלגים מבחינה זו, ואתה נבדק עפ"י מיקומך בתוך ההתפלגות הזו. שכן מבחנים אלה הינן יחסיים ותלויי הקשר תרבותי. בנצי - שיחה 18:31, 25 באפריל 2013 (IDT)
סקרנות גרידא: תוכל בבקשה לרשום כאן כמה (לא יותר מ-10) מילים שמופיעות במבחן והן "מוזרות"? אם תוכל גם לומר מה מוזר בהן (או בחלק מהן) יש נקודות בונוס. תודה - קיפודנחש 19:10, 25 באפריל 2013 (IDT)
ככל שאני יודע שאלות אוצר מילים כבר לא נמצאות בבחינה הפסיכומטרית. יש אמנם צורך באוצר מילים בשאלות אנלוגיה והשלמת משפטים אך לדעתי אין שימוש בביטויים ומילים נדירות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 21:04, 25 באפריל 2013 (IDT)
וואלה? כי יש שאלות כאלה בספר ההכנה שלי. מילים לדוגמה: "מטורזן" (מהודר) ו"אלפס" (סיר) מה מוזר בהן? שאני קורא המון (גם טקסטים בעברית גבוהה) ומעולם לא נתקלתי בהן. 192.115.102.89 00:49, 26 באפריל 2013 (IDT)
מעניין. הייתי מהמר שבע מול שלוש שרוב כותבי ויקיפדיה מכירים את שתי המילים האלו, והן לא ייראו להם מוזרות. על אלפס תוכל גם לקרוא בוויקיפדיה - בשביל מטורזן כנראה תצטרך להרחיק עד ויקימילון, ואולי גם שם אין (זה הרבה יותר "מוזר" מהמילה...) קיפודנחש 01:02, 26 באפריל 2013 (IDT)
מוכרות גם מוכרות. מאוד. הראשונה היא די מודרנית, ודי סביר לפגוש בה גם בטקסטים שטחיים. היא לא נחשבת כשייכת למשלב שפה גבוה. לגבי אילפס - אין זה סתם סיר, אלא סיר נמוך ורחב, המתאים במיוחד לאידוי. מקורו של המונח הוא ביוונית, והושאל לעברית עוד בתקופת המשנה. מה לעשות, גם המשנה היא חלק מהשכלתו של כל בר-דעת. השכלה איננה רק מה שב'כאן ועכשיו'. ובמקרה של אלפס - אפילו לא צריך את המשנה, די בניהול שיחת חולין קצרה עם ישראל אהרוני, היודע לא רק להקפיץ, אלא גם לקפץ בין עברית עכשווית לבין משלב גבוה שלה. ולא, לא נראה לי שאי פעם הזדקק למבחן פסיכומטרי. עניין של תודעה עם קמצוץ סקרנות. בנצי - שיחה 01:46, 26 באפריל 2013 (IDT)
זה נכון שבחלק מהמילים יעשה שימוש בעיקר בשפה ארכאית, אבל חלק משמעותי מהטקסטים העבריים נכתבו מקדמת דנא. מאידך גיסא, חלק מהסופרים המודרנים, בעיקר אלו שחלק מליבם נתון לשפה העברית ולמקורותיה, מרבים להשתמש בביטויים מליציים וממשיכים להשאיל משפות קרובות (כגון ארמית ירום הודה). מחוץ לחשבון 09:57, 26 באפריל 2013 (IDT)

ל"ג בעומר[עריכת קוד מקור]

האם מנהג המדורות התקיים בגולה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. הגולה אינה אחידה, לא במנהג זה ולא באחרים. תלוי איפה.
ב. מנהג ל"ג בעומר החל בכלל במאה ה-13, כולל החיבור לסיפור של תלמידי ר' עקיבא. בנצי - שיחה 23:20, 25 באפריל 2013 (IDT)
בנצי, לא ענית לי על השאלה, אז אני אחדד אותה: האם היו מקומות בגולה שבהם יהודים עשו מדורות בל"ג בעומר?? מה הם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. נא חתום בסוף פנייתך כפי שמקובל, ולפי ההנחיות. זה נורא פשוט: ראה שתי אפשרויות בראשו של חלון העריכה, כולל שימוש בעפרון הטורקיז בסרגל הכלים. ההערה אינה טכנית גרידא. הרבה יותר נעים להשיב ולקבל ביקורת ממישהו מזוהה, וגם ניתן באופן זה לתעד ולאפשר יצירת קשר במקרה הצורך, ויש כאלה.
ב. הישבתי לך קודם, אם כי בצורה לא מלאה, ואין צורך בחידוד. התכוונתי להדגיש: (1) את העובדה שאין אחידות במנהגים בכלל ברחבי תפוצות ישראל. זוהי נקודת מוצא חשובה; (2) עת תחילת המנהג. התכוונתי לחזור ולהשלים את התשובה אחרי בדיקה יסודית יותר. מחקרים מראים על כך שמקור מנהג הדלקת מדורות, וכן גם המנהג של 'חץ וקשת' שדי נשתכח בדור הנוכחי, מקורו במרכז אירופה בימי הביניים.
ג. שאלה נפרדת היא האם קיים קשר בין מנהג זה לבין הנהוג במירון על קברו של ר' שמעון בר-יוחאי. נראה לי שהמנהג שם מאוחר יותר, והודבק ליום זה, כלומר לל"ג בעומר. לפי זה מנהג ההילולא שם היה במופעו המוקדם ללא מדורה. בנצי - שיחה 09:41, 27 באפריל 2013 (IDT)
תודה. דוד

מישהו יודע איך קבצים יכולים להימחק בלי ידיעתי?[עריכת קוד מקור]

היו לי מספר תיקיות עם שירים על כרטיס פלאש בתוך הטלפון (sumsung galaxy pocket). אתמול הוספתי עוד איזה תיקיה אחת עם שירים והיום גיליתי לתדהמתי שחצי מהמוזיקה נעלמה באופן מסתורי מהטלפון. כולל תיקיות שלמות. אתם יכולים להעלות על דעתכם איך זה יכול לקרות ואיך אני מתקן את העניו? 79.182.202.25 12:26, 26 באפריל 2013 (IDT)

שאלה באסטרופיזיקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים