ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון189

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מתמטיקה, הגדרת משתנים

האם יש בעיה לוגית/אחרת עם ביטוי מהצורה $f(x)=\int _{0}^{x}g(x)dx$? (במקום t כמשתנה האינטגרציה.)

האם אפשר לבנות ריגורוזית את הנוסחה הנ"ל, או שחייבים משתנה נפרד לכל, הממ, "מהות" נפרדת? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעיקרון, אין אם זה בעיה, כל עוד מבינים שה-x-ים בתוך האינטגרל קשורים, וה-x שבגבולות האינטגרל הוא משתנה חופשי. בפועל, הסימון הזה מבלבל, בעיקר תלמידי שנה ראשונה במדעים, ויכול לגרום לשגיאות, ולכן עדיף להשתמש באות שונה למשנה הקשור ואות שונה למשתנה החופשי. 21:22, 15 ביולי 2012 (IDT)

כש-x קבוע dx הוא אפס. לכן הביטוי שווה לאפס זהותית. דניאל • תרמו ערך 22:05, 15 ביולי 2012 (IDT)

למה x קבוע?

אתה מעביר איזשהו x לפונקציה f ומשם מתייחסים אליו כמספר קבוע. זו לפחות הפרשנות שלי לסימון החריג הזה, שבאופן כללי אין להשתמש בו. דניאל • תרמו ערך 02:37, 17 ביולי 2012 (IDT)

אליה ואין קוץ בה?

על פי חוק מורי הדרך: http://www.tourism-law.co.il/laws2.htm, אסור לאדם להדריך אם אין לו רשיון, אבל מה עונשו של אדם אם עשה כן? Exx8 - שיחה 01:54, 16 ביולי 2012 (IDT)

עונשו של אדם המדריך תיירים ללא אישור הוא קנס כספי בסך של 3000 ש"ח אם אני לא טועה. ביוש, ויום טוב - שיחה 02:06, 16 ביולי 2012 (IDT)

מקורות? זה לא מצוין בחוק... Exx8 - שיחה 13:54, 16 ביולי 2012 (IDT)

העונש המרבי הוא שישה חודשי מאסר ו-14,400 ש"ח קנס לפי סעיף 13 לחוק שירותי תיירות. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:33, 18 ביולי 2012 (IDT)

למען הדיוק: החוק אוסר הדרכה בשכר. אין שום איסור בהדרכת בני משפחה או חברים. בנצי - שיחה 16:17, 21 ביולי 2012 (IDT)

גבול של פונקציה ורציפות

האם יש משפט הטוען שבמידה ויש גבול אחד ויחיד לפונקציה רציפה בנקודה מסוימת הנקודה שווה לגבולה? Exx8 - שיחה 03:04, 16 ביולי 2012 (IDT)

ראשית, גבול הוא תמיד יחיד. לא יכולים להיות לפונקציה אחת שני גבולות שונים.

לעצם העניין, ההגדרה של פונקציה רציפה בנקודה $x0$ היא באמצעות הגבול הבא: $\lim f(x)=f(x_{0})$, כאשר $x\to x_{0}$. לכן אם אתה עוסק בפונקציה רציפה, מעצם ההגדרה נובע שהגבול של הפונקציה כאשר $x\to x_{0}$ קיים, והוא שווה ל-$f(x_{0})$.

נזכור גם שהגבול הוא יחיד, ומכאן נובע שהנקודה שווה לגבול הנ"ל. Nachy • שיחה 03:35, 16 ביולי 2012 (IDT)

כמו ש-Nachy אמר, לפי ההגדרה, אם הפונקציה רציפה בנקודה, אז הגבול שלה בנקודה הוא הערך שלה באותה נקודה. 109.160.178.60 09:48, 16 ביולי 2012 (IDT)

.

לסיכום הענין, לא מדובר במשפט - אלא בהגדרה. אפשר להגיד את זה בצורה הכי פשוטה כך: כשאומרים שהפונקציה רציפה בנקודה הנתונה, מתכוונים (הגדרתית) לכך, שמחד גיסא יש לפונקציה הזו גבול (אחד ויחיד) בנקודה הזו - ושמאידך גיסא הגבול הזה הוא הערך של הפונקציה בנקודה הזו. סמי20 - שיחה 15:34, 16 ביולי 2012 (IDT)

חלקיק על טבעת (מתמטיקה/פיזיקה)

בשאלה אחת נתון לי חלקיק על טבעת ברדיוס r. ובשלב מסויים אני צריך לעשות אופרטור נבלה על הפונקציה שמתארת את תנועת החלקיק על הטבעת. בפתרון רשום: $\nabla \psi (\phi )={\frac {1}{r}}{\frac {d}{d\phi }}\psi (\phi )$. אני לא לגמרי מבין למה. מה הסיבה ש1 חלקי הרדיוס יוצא החוצה מהגזירה? זו זהות מתמטית? 79.179.228.77 11:23, 16 ביולי 2012 (IDT)

ראה קואורדינטות גליליות#אנליזה וקטורית וגם אנליזה וקטורית#לפלסיאן על פונקציה סקלרית. אם איני טועה החלוקה ברדיוס נכנסת ביעקוביאן של המעבר מקואורדינטות קרטזיות לקואורדינטות קוטביות. אמורים להדגים לכם את זה בדרך הקשה באחד השיעורים ע"י הצגת X ו-Y בקואורדינטות קוטביות, גזירתם ושימוש נדיב בכלל השרשרת. ליאור पॣ • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 11:47, 16 ביולי 2012 (IDT)

עזרה דחוף בבקשה!

פתאום Micrisoft word כותב לי בג'יבריש או שפה דמויית-יוונית כאשר אני עובד במצב אנגלי. כמו כן, מסמך שהפעלתי, חלקים מזעריים ממנו פתאום "תורגמו" לשפת-סתרים זו. הצילו! אני חייב את הוורד בימים אלה!

באיזו גירסה מדובר ואיזה חלונות יש לך?Exx8 - שיחה 13:54, 16 ביולי 2012 (IDT)

חלונות 7, וורד 2007. האם בדקת אודות יציאתם של עדכונים חדשים? יכול להיות שהתקנת מקלדת רוסית? אשמח לתצלום מסך שזה קורה... Exx8 - שיחה 19:41, 16 ביולי 2012 (IDT)

לא בדקתי, לא התקנתי מקלדת רוסית.

פונקציה סימטרית

נתונה לי פונקציה $f(x)=sin^{3}({\frac {\pi x}{a}})$. לפי מה אני יודע שהיא סימטרית סביב a/2 (נגיד שאני לא יודע מראש שציר הסימטריה הוא בa/2)? 79.179.228.77 12:46, 16 ביולי 2012 (IDT)

תפתור את המשוואה $f(b-m)=f(b+m)$ שתהיה נכונה לכל m ו-b הוא ציר הסימטריה. כמובן שמקרה שלך יש אינסוף צירי סימטריה ב- a/2+n*a ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 15:38, 16 ביולי 2012 (IDT)

אופרטורים בקווונטים

איך עושים $(a+a^{\dagger })^{3}$? חשבתי זה שפוט לכפתוח סוגריים לפי כפל מקוצר, אבל מסתבר שיש איברים כמו$a^{\dagger }aa^{\dagger }$. מה הדרך?

בזהירות.

כי צריך לזכור שאופרטורים עלולים להיות לא קומטטיבים, ולכן חשוב הסדר של הכפילה. eman • שיחה • ♥ 14:06, 16 ביולי 2012 (IDT)

אפשר יותר בפירוט? התרגיל הספציפי היה בתורת ההפרעות. "נתון אוסצילטור הרמוני עם הפרעה $V=\alpha x^{3}$. מצא תיקון לאנרגיות." אז מה שהם עשו זה לרשום את X כסכום של אופרטורי סולם. ואז משום מה רושמים "האיברים היחידים שתורמים הם $a^{\dagger }{}^{3},aa^{\dagger }{}^{2},a^{\dagger }aa^{\dagger }$" ולכן ההפרעה מעבירה בין מצבים 3 ו1. לא הבנתי בכל למה האיברים הנ"ל קיימים ולמה רק הם תורמים ולמה המעבר הוא בין 3 ל 1 (אני מודע לא"ג של מצבים, אבל לא ברור איך רואים את זה מייד).

אני לא בטוח, ויכול להיות ששכחתי את ההגדרה של אופרטור a באוסצילטור הרמוני, אבל נראה לי שיש טעויות במשפט שלמעלה. אם a הורס ו a+ בונה, אז a+^2*a יעביר ממצב 1 למצב 2, וכך כל קומבינציה של פעמיים a+ ופעם אחת a. אופרטור בשלישית לא יעביר בין מצב 1 למצב 3. ‏Setreset • שיחה 16:06, 16 ביולי 2012 (IDT)

מה לדעתכם ראשי התיבות נו"נ?

ולהלן דוגמא מתוך תשובת המהר"ם: "ולא כתבת אם באשה הנו"נ בתוך הבית היתה שאלתך." 132.66.169.34 14:42, 16 ביולי 2012 (IDT)

נושא ונותן(/נת) • חיים 7 • (שיחה) • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 14:55, 16 ביולי 2012 (IDT)

ספין מול ספינור

1. מה ההבדל בין המונח "ספין" לבין המונח "ספינור"?
2. כל ספין כל הזמן אומרים "דרגת חופש פנימית". מה משמעות מילים אלא? האם באנלוג מכניקה תנועה של סביבון היא "דרגת חופש פנימית"? 109.67.201.41 16:20, 16 ביולי 2012 (IDT)

תשובות:

1. ספין הוא גודל קוונטי (שאי-אפשר לשייך לתנועה מרחבית) ואילו ספינור הוא סוג של פונקציית גל, שהיא מיוצגת בידי וקטור עמודה המתאים למצבי הספין. הגדרה מלאה לספינור ניתנת במסגרת פתרון משוואת דיראק.
2. דרגת חופש פנימית = דרגת חופש שאי-אפשר לייחס לתנועה מרחבית.

20:40, 16 ביולי 2012 (IDT)

מאיזה מוצא משפחתי זה אונגר?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הונגרי. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 18:09, 16 ביולי 2012 (IDT)

למה משרדי פרסום משתמשים באידיאל?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

על וקטורים והיטלים

א) האם יש הוכחה לכך שנגזרת של וקטור היא וקטור בעצמה? למשל האם יש הוכחה לכך שנגזרת ההעתק, היא המהירות היא וקטור? ב) ב-http://i45.tinypic.com/ws2qza.png, יש לי בעיה באיתור הצירים, הרי במידה ואסתכל על משולש אבג, אני אראה שהכח של המדרון הוא דווקא היתר, וכח המשיכה הוא היטל שלו, בעוד שבבניית העזר מצטייר דבר בהיפוכו. על כן אני שואל מה הופך את בניית העזר לנכונה (כך שהכח השקול על המדרון הוא mg*sin(a) ולא mg/sin(a)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לך פונקציה מהצורה $f(t)=(x(t),y(t),z(t))$. הגדרת הנגזרת היא $f'(t)=(x'(t),y'(t),z'(t))$. דניאל • תרמו ערך 02:53, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. דניאל, איך תשובתך משיבה לשאלתו של השואל ?

ב. קודם כל, המהירות אינה נגזרת ההעתק לפי הזמן, אלא נגזרת של מקום או מיקום לפי הזמן. העתקו של גוף הוא השינוי במיקומו. שים לב: נגזרת לפי הזמן, כלומר הנגזרת מבטאת שינוי אינפיניטסימלי (זעיר עד לאינסוף) במיקום הגוף מחולק בשינוי אינפיניטסימלי בזמן. עכשיו ראה: מיקום הוא וקטור, וכך גם השינוי בו (הפרש וקטורים). הזמן הוא סקלר וכך גם השינוי בו. מכאן עולה בבירור שהתוצאה היא וקטור בעצמה.

ג. אשיב לשאלתך השניה לאחר שאתפנה לעיין בדף אליו אתה מפנה. בנצי - שיחה 03:36, 17 ביולי 2012 (IDT)

שנייה, העתק הוא בעצם שינוי מקום, אם אוסיף לו ציר זמן, כלומר אמדוד את שינוי המקום שלו לאורך זמן (בהנחה שאני מודד את המרחק מנקודה קבועה) ואגזור אותה אקבל מהירות הלא כך? ואשמח לקבל מענה לשאלה השנייה ... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. התשובה היא כן, אם כי ניסוח הדברים כפי שרשמת אותם לא לגמרי ברור. אנסח זאת אחרת: מדובר בקצב שינוי של מיקום או מקום הגוף, כפונקציה של הזמן. במילים אחרות, נגזרת לפי הזמן היא קצב. זהו הרעיון שהיה בראשו של ניוטון בבואו לפתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי.

ב. אשתדל לחזור לשאלתך השניה לאחר שאתפנה במשך היום, כפי שאמרתי. בנצי - שיחה 06:27, 17 ביולי 2012 (IDT)

ראה להלן את התייחסותי לשאלתך השניה. בנצי - שיחה 03:30, 18 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, השואל שואל למה "הנגזרת של וקטור" (מה שקרוי בשפה מתמטית הנגזרת של מסילה) היא בעצמה וקטור (מסילה). אני הראתי לו שזה יוצא ככה בהגדרה. דניאל • תרמו ערך 12:06, 17 ביולי 2012 (IDT)

משאלתו ניכר שאין הוא בא ממקום של צורך בהגדרה מתימטית פורמלית, אלא דרושה לו 'הוכחה' מפורשת יותר, לשם הבנת המשמעות הפיזיקלית של 'מה שיש לו בידיים'. הדבר ניכר ביחוד מיתר חלקי השאלה שלו, ואם ירצה, יוכל לאשר למה בדיוק כיוון. בנצי - שיחה 13:12, 17 ביולי 2012 (IDT)

אני הבנתי מה יש לי ביד, פשוט חפשתי הוכחה כי בהשכלה תיכונית מעולם לא הוכיחו את זה. תודה לשניכם.

אמממ, אבל מה שבאמת מסתבך אותי זה למה בונים את בניית העזר, גם פה אני צריך הוכחה, במעבר בין הוקטורים. אני שיערתי בגלל שבמשולש אבג קודקודי הוקטורים נוגעים אחד בשני ואז מדובר בחיסור ועל כן היה אמור להיות וקטור בינהם, בעוד שעל מנת לחשב את הכח המופעל ביחס למדרון צריכים לחבר. האם טענתי נכונה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. ראיתי את התרשים שצירפת. מעניין, ממש לא מזמן, עלתה כאן שאלה מאוד דומה, ומניסיוני, זו התלבטות קלאסית של תלמידי פיזיקה במכניקה ברמת 5 יח"ל, או בקורס מכניקה בשנה א'. אגב, כן מלמדים זאת בתיכון, ואפילו חייבים, במפורש. אחרת, תלמידים לא 'מסתדרים' עם היבטים וקטוריאליים של גדלים פיזיקליים שונים, המחוייבים עפ"י תוכנית הלימודים. עם זאת, אני מודע לקיומם של מורים מחפפים, שרואים את תכלית הוראתם בהגשה לבחינת הבגרות בלבד, תוך 'עיגול פינות' איפה שרק אפשר, ולא בהנחלת מושגים ותפיסות פיזיקליים כהלכה, אשר, בסופו של דבר, מאפשרים גם להצליח היטב בבחינה זו.

ב. קביעת הצירים היא שרירותית מבחינה מתימטית. אבל, בהקשר פיזיקלי, יש לקחת בחשבון כמה קווים מנחים המאפשרים להתמודד עם הבעיה בצורה פשוטה והגיונית. זה 'הולך' ככה: את מערכת הצירים שלך אתה מלביש על המישור המשופע באופן בו ציר x מתלכד עם המדרון, ואילו ציר y מאונך לו, כמובן. הסיבה לכך היא שכל עוד הגוף צמוד למדרון במהלך החלקתו עליו, הוא מאיץ לאורך המדרון בלבד, ואילו בציר y הוא בשיווי-משקל, כלומר, שקול הכוחות הפועלים עליו בציר זה שווה ל-0 (החוק ה-1 של ניוטון). מכאן ההמשך ברור למדי: חבר את כלל הכוחות הפועלים על הגוף לאורך ציר x, והשתמש בחוק השני של ניוטון לפי הצורך. בציר y אתה עושה משהו דומה: מחבר את הכוחות בציר y ומשווה את סכומם ל-0.

ג. לבסוף, ברר לעצמך היטב שאתה מבין את העקרונות הללו, משום שבהם תלוי פתרון ה'קושי' שהעלית, וגם תקבל את הגישה הבסיסית לבעיות שיש בהן מרכיבי תאוצה. אני מקווה שזה יסתדר לך עכשיו.

ד. אגב, איפה ומה אתה לומד ? בנצי - שיחה 03:30, 18 ביולי 2012 (IDT)

כן את הקטע של בניית מערכות צירים הבנתי, אבל ראה, נגיד שאני משתמש במשולש אבג, אז mg הוא היטל של אב, ולכן אב=mg/sin(a). אני שואל כמובן למה זה לא נכון, הרי אב הוא בדיוק במקום המדרון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני בטוח שהיבנת את הדברים בצורה מלאה. אתה גם לא משתמש במינוח נכון: למה אתה מתכוון כשאתה אומר "mg הוא היטל של אב" ? נכון לומר היטל של, לדוגמא, A על B. כך ברור מה מטילים ועל מה מטילים. אנסה למקד אותך שוב: זה נכון להתייחס למדרון (ציר x), אבל העבודה צריכה להיות שלמה, כלומר, פרק את mg לשני רכיבים - האחד הוא ההיטל על המדרון, והשני - בניצב לו. אם תעשה זאת נכון, תישאר בידך אפשרות אחת, ללא התלבטויות. בנצי - שיחה 02:10, 19 ביולי 2012 (IDT)

ואני שואל למה mg אינו יכול להיחשב כהיטל בכלל של הכח שפועל על המדרון, הרי במשולש אבג, המדרון הוא היתר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשיב לך בשתי שאלות מכוונות: א. mg הוא כוח הכובד הפועל על הגוף, והוא מכוון כלפי מטה. בהעדר חיכוך, הכוח הנוסף היחידי הפועל על הגוף הוא הכוח הנורמלי שהמדרון מפעיל עליו, בניצב למדרון עצמו. זהו, שני כוחות אלה הם היחידים הפועלים על הגוף. לכן, כשאתה מדבר על mg - היטל של איזה כוח הוא יכול להיות ? ב. איזה כוח פועל על המדרון (אני משער שכוונתך 'לאורך המדרון') ? שים לב: כדי להשיב על שתי שאלות אלה, אתה חייב לזהות קודם את הכוחות הפועלים על הגוף (למעשה, כבר הישבתי לך על כך בשורות הראשונות של הסעיף הקודם, כך שנותר לך לוודא שהדברים ברורים לך), ורק אחר כך להמשיך. בנצי - שיחה 12:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

אתה צודק, מבחינה פיזקלית mg לא יכול להיות היטל של כח נוסף כי הוא לא קיים על המדרון. עם זאת מבחינה מתמטית אתה טועה, כי אתה תמיד יכול לבנות וקטור ש-mg יהיה היטל שלו, ואז הוא יהיה גדול יותר. אני שואל למה הכח(הוקטור ש-mg היטלו) שיצרתי מבחינה מתמטית על המדרון(מבלי להוסיף שום כח) איננו הכח השקול הפועל בכיוון המדרון, אלא היטל של mg הוא הכח שפועל על המדרון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי אנחנו בתרגיל בפיזיקה. מבחינה מתמטית אתה יכול לעשות אינסוף דברים. אבל השאלה היא מה מהם מתאים למצב הפיזיקלי.

והמצב הפיזיקלי הוא שיש שני כוחות: mg כלפי מרכז כדור הארץ, ו N בניצב למשטח. וכמו כן המצב הפיזיקלי הוא כזה שהגוף יגול לנוע רק במקביל למשטח. (ו N יתאים את עצמו כך שזה יתקיים)

עכשיו השאלה היא מה אתה מחפש. אם למשל אתה מחפש את התאוצה, היא חייבת להיות בכיוון בו הגוף יכול לנוע, שזה בכיוון שמקביל למשטח. ובשביל למצוא אותה לפי החוק השני, אתה צריך למצוא מה אכיבי הכוחות בכיוון הזה. ולכן אתה לוקח את הרכיב של mg בכיוון זה. eman • שיחה • ♥ 16:30, 19 ביולי 2012 (IDT)

אבל גם בניית העזר שלי בכיוון של הירידה, ועל כן לא הוכחת שהיטל mg יותר נכון, מכח ש-mg הוא היטלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין פה מה להוכיח, כי זה לא תרגיל בוקטורים. הסברתי לך כבר בפעם הראשונה, שמה שצריך לעניין אותך הוא תיאור התנועה לאורך המדרון (ציר x - זוכר ?). אני חוזר: כל מה שרלוונטי הוא הציר הזה - זהו מוקד ההתייחסות שלך, והוא בלבד, משום שהגוף מאיץ לאורכו (או, במקרים מסוימים, נע במהירות קבועה או נמצא במנוחה). עליך לשים לב לנקודה זו: רק הכוחות לאורכו של ציר זה רלוונטיים עבורך !!! >> לכן, כל הטלה, של כל וקטור כוח שבנמצא, תהיה על ציר זה. החוק השני מדבר במפורש על פרופורציה בין סכום הכוחות הפועלים על גוף בכיוון נתון, לבין התאוצה שלו באותו כיוון, והוא מהווה את המוטיבציה לבחירה זו. בנצי - שיחה 23:31, 19 ביולי 2012 (IDT)

מה שכנראה מפריע לך זה שאתה יודע שיש שרירותיות בבחירת הצירים, ולכן במה מפרקים לרכיבים (ואיך) ומה לא. ואכן יש כזו.

נניח שנבחר צירים שבמקום שיהיו מקביל וניצב למישור המשופע, יהיו מקביל וניצב לקרקע. ואז mg לא יפורק (והוא יהיה כולו בכיוון מינוס Y), אבל תצטרך לחשב את ההיטלים גם של N וגם של התאוצה. ובשביל למצוא את התאוצה תצטרך שתי משוואות בשני נעלמים. כמובן שבסוף תקבל את אותה תוצאה, כי מבחינה פיזיקלית לא השתנה כלום עם שינוי בחירת הצירים. eman • שיחה • ♥ 23:46, 19 ביולי 2012 (IDT)

אני כנראה לא הבהרתי את עצמי, תסתכלו על צלע אב. היא חלק ממשולש אבג. אחד ההיטלים במשולש הזה הוא בג שהוא מתלכד עם mg. במשולש אבג, היתר הוא כאמור אב, בגלל שהוא מול הזווית הישרה. אם כך, אב=mg/sin(a). קיבלנו שתאוצת המדרון שונה מהרעיונות שלכם, ואני שואל למה זה לא נכון?עם זאת, שימו לב היא בדיוק בכיוון המדרון, ואותו כח mg משתתף. הנורמל לא רלוונטי במקרה הזה, היות שהוא מאונך לכיוונו של המדרון.

אתה באמת מביא אותנו אל סף יאוש. זה כמו לדבר עם אנשי ימין שחיים בעולם מדומיין שלהם שבו אין כיבוש, ומה שאתה לא מראה להם, שום עובדה לא מזיזה להם, כי הם המציאו להם כללי משפט בינלאומי משלהם, ולפי הכללים שםה המציאו אין כיבוש.

אתה ממציא חוקים משלך, ואז שואל אותנו למה הם לא עובדים. אז התשובה היא כי אלה לא החוקים.

מה זה הקשקושהזה עם המשולשים? תפסיק איתו אחת ולתמיד.

יש וקטורים, יש מערכת צירים, ויש פירוק הוקטורים לרכיבים, שעושים כמו בתמונה הזו

פירוק וקטור לרכיבים

אז במקום לסמן כל מיני משולשים מטורפים, או מחומשים, או לא יודע מה, תעשה מערכת צירים, תסמן את הצירים בבירור, ואז תפרק תא הוקטורים לרכיבים. זהו.

אם אתה רוצה להמשיך לעבוד עם השיטה הביזארית שלך של משולשים, לך למכללת אריאל, ותשכנע את מל"ג הבית שלהם להכיר בכך שהתאוצה היא mg חלקי סימוס הזווית. אם הם הכירו בזה שהמכללה של אריאל היא אוניברסיטה, אז יש סיכוי שהם יכירו גם בזה. eman • שיחה • ♥ 02:31, 20 ביולי 2012 (IDT)

לא הוכחת לי שבחירת היתר כ-mg היא שרירותית. מי אמר ש-mg הוא היתר? למה שלא הכח הפועל על המדרון הוא הכח העקרי? אתה לא סיפקת שום הוכחה לכך, שהופכת את הטענה שלך ליותר נכונה מהטענה שלי.

אתה מתעקש לא להבין מה כותבים לך? המצאת איזה משחק שבו בוחרים יתר. אנחנו לא משחקים במשחק הזה. לא מכירים את החוקים המוזרים שהמצאת לו.

מה שאנחנו עושים זה בוחרים צירים, ואז מפרקים כל וקטור לרכיבים כמו שהראתי באיור שהבאתי. אתה רוצה לשחק משחקים עם בחירת יתר? תהנה. רק אני מקווה מאוד שלא תהיה מהנדס של שום גשר, אחרת זה ייגמק בגשר המכביה 2. eman • שיחה • ♥ 02:40, 20 ביולי 2012 (IDT)

להתלהם על חלשים ממך לא יעשה אותך צודק יותר. אני רוצה לשאול למה דווקא משתמשים בבניית עזר הזאת, הרי יש עוד משולשים אחרים, ומשום מה הם מניבים לי תוצאות שונות. אם חטאי זה לא לקבל דברים כאקסיומות או כמובנים מאליהם אז אני חוטא וכופר, אבל לעזאזל הפסק להתלהם בצורה ילדותית. גם לא לדעת לענות את התשובות איננה בושה.סתור את טענותיי אחרת טענותיך לא טובות יותר משלי.בפעם האחרונה שבדקתי, טריגו איננו חוג כישוף, כך שזה לא משחק שאני המצאתי לפחות כלשונך.

ולהמשיך לנדנד, ולדרוש מאנשים שמנסים להסביר לך שהחוקים שבהם אתה משתמש הם לא רלוונטיים, לעבוד במערכת חוקים מוזרה שהמצאת, זה גם לא יעשה אותך צודק.

תסתכל בערך וקטור (פיזיקה), תראה מה ההגדרות, ותעבוד לפיהן.

ובפרט, בפעם הרביעית, תקפיד להגדיר מהם הצירים, ולצייר אותם במפורש בתרשים שלך.

eman • שיחה • ♥ 03:11, 20 ביולי 2012 (IDT)

הסוד הוא שיש רק שלושה כוחות אמיתיים בבעיה הזו: כח המשיכה שפועל כהרגלו כלפי מטה, הנורמל שפועל במאונך למדרון, והחיכוך שפועל נגד התנועה. "הכח של המדרון" או "תאוצת המדרון" אינם קיימים. כדי לחשב את שקול הכוחות עליך להביא בחשבון עוד נתון: הגוף מוגבל על-ידי המדרון ולכן הוא יכול לנוע רק לארכו. כעת תוכל לבחור את מערכת הצירים איך שתרצה ולפרק את הכוחות האמיתיים לפיה. בהתחשב בכך שכיוון התנועה הוא לאורך המדרון, כדאי לבחור את המערכת שבה אחד הצירים הוא בכיוון אב. שים לב שאורך הצלע אב אינו כח, אלא המרחק מקצה המדרון; אינך יכול לחשב אותו על-ידי שתטיל עליו כוחות כלשהם; כוחות ומרחקים מחושבים ביחידות שונות. עוזי ו. - שיחה 03:16, 20 ביולי 2012 (IDT)

כן את זה הבנתי, אך עדיין לא הבנתי מדוע ההטלה שלי שגויה? מדוע להגדיר כח כך שכח אחר יהיה הטלו הוא דבר שגוי? האם מישהו יכול להוכיח לי שהגדרת הכח שפועל בכיוון האופקי במערכת הצירים של המדרון לא יכול להתקיים כך שכח המשיכה הוא היטלו? אני לא מדבר על חישובי טריגו, אני מדבר על הוכחה כלשהי שההטלה המקובלת יותר נכונה מההטלה שלי. העלתי תמונה בשביל שתבינו יותר טוב איפה הדילמה שלי: http://i50.tinypic.com/258tjyu.png. איזה מבין השניים נכון העליון או האמצעי,(שאלה רטורית) מדוע הראשון נכון יותר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלת היטב: "מדוע להגדיר כח כך שכח אחר יהיה הטלו הוא דבר שגוי" -- משום שבמערכת שלך פשוט אין כח כזה. עקרונית, יכול היה להיות, אבל אין. הפתרונות זורמים בכיוון אחד: מזהים את הכוחות האמיתיים, ומחשבים היטלים שלהם על מערכת צירים מתאימה. הכוחות אינם מגיעים מכך ש"מגדירים" אותם, אלא מנימוקים פיזיקליים. אם הגוף הצהוב במערכת שלך היה קשור בחוט שמושך אותו במורד המדרון, יתכן שמערכת גלגלות מסובכת אי-שם היתה יוצרת כח שהיטלו הוא בדיוק זה שאתה מחפש. אבל במערכת המסויימת הזו זה לא כך. עוזי ו. - שיחה 11:38, 20 ביולי 2012 (IDT)

האם יש איזשהו כלל שמכליל את טענותיכם ביחס לשלי? האם עבור כח נתון לעולם לא אוכל לבנות כח שהוא יהיה הטלו בהנחה שהוא לא קיים ככח עצמאי? מדוע בכל זאת הטריגו הובילה אותי לתוצאה הזאת למרות שהיא שגוייה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהחלט כן: תאוצתו של גוף בכיוון נתון לעולם תיקבע עפ"י הסכום הוקטורי של הכוחות הפועלים עליו, בכיוון זה. כלים מתימטיים, ופירוק וקטורים בכללם, אמורים לשרת עקרון זה, ולא להיפך. כל הדיון הזה כולו, מתומצת בשתי שורות. בנצי - שיחה 22:04, 20 ביולי 2012 (IDT)

האם תוכל להציג את המשפטים שאיתם ניתן להוכיח כלל זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החוק ה-2 של ניוטון. זהו עקרון או חוק יסודי. בנצי - שיחה 01:05, 21 ביולי 2012 (IDT)

את אלו אני מכיר, אבל אני לא בטוח שאני מבין למה פסלת את ההיטל השני.

בעצם אתה אומר שצריכים לפרק את הוקטור כי יש כח שנגרם מהכבידה ויש לו כיוון ברור, ולכן הוא חייב להיות כח שיש לפרק ואין אפשרות לעשות את ההפך, כלומר להציג אותו כפירוק. אבל אני שואל למה דווקא הוא צריך להיות המפורק ולמה הוא לא הפירוק.

יש איזשהו משפט במתמטיקה הגורס שפירוק וקטורי לא שקול להרכבה וקטורית?

אגב הטעות שלי היא שניסיתי להרכיב וקטור במקום לפרק אותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, אתה לא מכיר. עדיין לא. שמעת, ולא הפנמת. שוב: כל מה שיש לך הוא גוף המאיץ בכיוון נתון (או נע במהירות קבועה) - במקביל למדרון במקרה זה. אין לך שום דבר אחר, ולא שום אפשרות אחרת. זכור זאת. משום כך פסלתי את ההיטל השני - הוא לא רלוונטי - כי אני מחפש כוחות ורכיבי כוחות על ציר תאוצת הגוף !!!!, ואת אלה בלבד. המציאות נקבעת ע"י הפיזיקה ולפיה מנסחים את המתימטיקה של הבעיה. בנצי - שיחה 08:32, 21 ביולי 2012 (IDT)

החוק השני של ניוטון אומר שהתאוצה שווה לסכום הווקטורי של הכוחות חלקי המסה. לכן הבעיה שלך זה שאתה לא עושה נכון את הסכום הווקטורי של הכוחות.

כמו שכתוב בוקטור (פיזיקה)#חיבור וקטורים, הדרך הכי פשוטה זה להתחיל מההגדרה הגיאומטרית. לוקחים וקטור אחד, שמים את הזנב שלו על הראש של הווקטור הראשון, ורואים לאן מגיעים.

כשרוצים לחשב מה זה יוצא, רואים שהדרך הפשוטה היא לבחור מערכת צירים, לפרק כל ווקטור לרכיבים, לסכום את הרכיבים, ואז כל סכום כזה נותן את הרכיב הרלוונטי של הווקטור אותו אתה מחפש.

בשיטה המוזרה שאתה מתעקש עליה, זה לא יעבוד. eman • שיחה • ♥ 16:15, 21 ביולי 2012 (IDT)

הבעיה בשיטה שלי שהוקטורים יוצאים כך שהוקטור השלישי מתחיל בסיום הוקטור הראשון ומסתיים בסוף הוקטור השני?ואז זה לא חיבור וקטורי אלא אמור להיות חיסור וקטורי ואז הוקטור היה אמור להיות בינם?

שאלה/בדיחה בפיזיקה

בתמונה הזאת- לא הבנתי מספר קטעים:

1. מהי המשוואה מעל ההר (עם Rmv)?
2. מהי הנוסחה על פני הנהר? משהו עם מכניקה הזורמים?
3. למה משוואת שרדינגר קשורה פה?
4. מהם המטריצות(פונקציות) שרשומות על האדמה?
5. הסכימה בפניה הימנית העליונה עם היברידיזציות, פוזיטרונים(?) ואלקטרונים- מה זה בכלל? 79.182.246.230 19:46, 16 ביולי 2012 (IDT)

1. משוואת השדה של איינשטיין על עקמומיות המרחב. 4. המטריצות הן כנראה גרסה בדידה של משוואות לוטקה-וולטרה. 5. התפרקויות שנוצרות מפגיעת חלקיקי קרינה קוסמית באטמוספירה. עוזי ו. - שיחה 19:58, 16 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי 4 זה דווקא המשוואות לציור "השרך של ברנסלי" בשיטת "משחק הכאוס" . eman • שיחה • ♥ 20:36, 16 ביולי 2012 (IDT)

3. נדמה לי שזו משוואת שרדינגר לחלקיק חופשי, מה שמסביר למה קו האופק ישר. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 23:17, 16 ביולי 2012 (IDT)

מה??. בחיים לא עלתה בי השאלה הזאת. למה קו האופק ישר? 109.67.207.131 23:27, 16 ביולי 2012 (IDT)

אין צורך לפעור פה כל כך גדול. משוואת שרדינגר לחלקיק חופשי מקבילה לפונקציית גל מישורי. בנצי - שיחה 00:02, 17 ביולי 2012 (IDT)

למה התירס יוצא כמו שהוא בקקה?

ואם ככה, איך זה יכול להיות שכ"כ הרבה אנשים תלויים בו לתזונה? 194.90.39.41 21:24, 16 ביולי 2012 (IDT).

1. צריך ללעוס - גרגירים שנלעסו לא יצאו שלמים.

2. אלה שלא נלעסו הם המיעוט - הרוב נלעס, מתעכל ומספק חומרים לגוף.

3. בהרבה מהתרבויות שאוכלות תירס, טוחנים את התירס לקמח, מה שפותר את הבעיה.יואלפ - שיחה 08:25, 17 ביולי 2012 (IDT)

בדרך כלל רק הקליפה לא מתעכלת ואילו הציפה כן. מכיוון שאיננו נוהגים למשש את הצואה שלנו, מתקבל הרושם כאילו הגרעינים יוצאים בשלמותם. ליאור पॣ • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 09:56, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. רק עכשיו היבנתי שאתה מדבר על 'מופרש בשלמותו'.

ב. שתי עובדות: 1. התירס הוא הדגן הנפוץ ביותר, ורק אחריו אורז, וחיטה היא השלישית. אורז דורש המון מים לגידולו, ואף נחוצים לשם כך, שטחים מוצפי מים. חיטה היא גידול הדורש המון תשומת לב וניטור, ולכן קשה לגדלו. 2. ללא קשר לשאלתך, לתירס יש חיסרון לעומת שני 'אחיו': יעילות העיכול שלו אצל בני אדם, הינה נמוכה יחסית. בנצי - שיחה 13:40, 17 ביולי 2012 (IDT)

אחת ולתמיד – האם האדם הוא צאצא של הקוף?

לעתים קרובות אני נתקל בטענה שבני האדם לא התפתחו מהקופים, אלא מאב קדמון משותף. מצד שני, בדף שיחה של ערך העוסק באבולוציה ראיתי פעם תגובה (נדמה לי של משתמש:דניאל ב.) לפיה אנחנו כן צאצאים של הקופים, ושקבוצת הקופים למעשה מוגדרת לפי אותו אב קדמון. מי צודק? או שההגדרה המדויקת לקבוצת הקופים אינה מוסכמת אוניברסלית? תודה, נו, טוב • שיחה 21:29, 16 ביולי 2012 (IDT)

למעשה לפי תאוריית האבולוציה האדם עצמו הוא מין של קוף שיחד עם שאר הקופים התפתח מאב קדמון משותף. האב הקדמון המשותף האחרון לאדם ולשאר הקופים כנראה היה בעצמו מין של פרימט. או באופן יותר מפורט האדם והשימפנזה התפתחו ממין של הומיניני קדום, וכל אלו והגורילה התפתחו ממין קדום של הומינינאי, וכל אלו והאורנגאוטן התפתחו ממין קדום של הומיניד, וכל אלו והגיבון התפתחו ממין קדום של קוף צר אף, וכל אלו והקפוצ'ין התפתחו ממין קדום של אנתרופואיד, וכל אלו והקופיף התפתחו ממין קדום של פרימט, וכל אלו והעכבר התפתחו ממין קדום של יונק, וכן הלאה עד לאב הפרוטוזואי המשותף לכל בעלי החיים, והלאה למיני החיידקים שהתפתחו לאקריוט ועד לחומר שהתפתח למולקולות אורגניות. ושוב אני מדגיש כל זה לפי תאוריית האבולוציה. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 21:59, 16 ביולי 2012 (IDT)

לפי התיאוריה איננו צאצאים של קופים, אלא של אבות קדמוניים שנראו והתנהגו כמו קופים (בשלב מסוים וקרוב אלינו ב"שרשרת")

זאת כוונתי במין קדום. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 22:14, 16 ביולי 2012 (IDT)

לצורך הדיון הזה אני מציע שנניח מראש את נכונות התאוריה, כי אחרת השאלה ממילא חסרת טעם ומהסיבה הזו. נו, טוב • שיחה 22:10, 16 ביולי 2012 (IDT)

אין צורך להניח זאת, כי אין מדובר רק בתיאוריה: א. מוטציות מתרחשות כל הזמן, ולכן אבולוציה היא תוצאה הכרחית, עקרונית. ב. אמפירית, מיקרואבולוציה נצפית ונחקרת כל הזמן, אצל נגיפים וחיידקים, משום שבקבוצות אלה ניתן לצפות בשינויים משמעותיים בפרק זמן קצר יחסית. ג. כך גם לגבי הדנ"א - השוואת הרכב הדנ"א ומבנהו, ומדידת קירבתם אצל אורגניזמים שונים, מלמדת על מרחקם או קירבתם מבחינה אבולוציונית. בנצי - שיחה 23:09, 16 ביולי 2012 (IDT)

מתוך זה בדיוק באתי להוציא. זו לא תורה זו תאוריה. אולי תאוריה מאוד מבוססת אשר בכוחה להסביר מכלול מאוד רחב של תצפיות, אבל עדיין כמו שאר המדע היא רק תאוריה. הרי אתה אמור לדעת שדבר שלא ניתן להפריכו לא נחשב מדעי, לכן אם אתה צודק וזה דבר וודאי ולא הנחה אז זה לא מדע (אולי זה דת...). חוץ מזה שעדיין לא נצפתה ספציאציה של מינים מורכבים אלא רק עקבות של כזו ולו כיוון שזו לוקחת זמן רב מכדי שניתן יהיה לעקוב אחריו. וכל זה לפני שאנחנו נכנסים לשאלה האם ההנחה הבסיסית של כל המדע (לפחות ברמות האלו) של סיבתיות מוחלטת, היא נכונה, שזאת כבר שאלה פילוסופית שמקומה באמת מחוץ למדע. וכן אם אתה מקבל את ההנחה הזו הרי מאז כבר שום דבר לא משנה שהרי ברגע "שהתחיל הזמן" או "התחילה המציאות" או "שנהייתה הסיבה הראשונה" נקבעו כבר כל התוצאות כולל כל איך יתפתח הדיון הזה, או עצם זה שאני בכלל מתדיין אתך. ושוב במסגרת המדע אני מסכים שזו תאוריה מאוד יפה וכלל איני מזלזל בה רק שרציתי להוציאה מוודאותה. ואכן גם אני מסכים שבמסגרת הדיון הזה נחוץ להניחה כנכונה, כיוון שהשאלה נשאלה במסגרתה. ואמנם אני אשם (אם נניח שיכולתי לבחור אחרת...) שהדיון התפתח בכיוון הזה אבל לא התכוונתי להגדילו כך ומתנצל על שנגררתי לכך. ליל מנוחות. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 23:56, 16 ביולי 2012 (IDT)

אשיב לך קודם בקצרה, כדי להתמקד בהיבט החשוב והמשמעותי ביותר. רוב דבריך כאן הם בגדר התפלספות. אני מבקש ממך להתייחס לשלוש הראיות שציינתי קודם, ולדון או בהפרכתן או במשמעות ובתובנות הנובעות מהן. אין שום ערך בהתדיינות תלושה. אחת התצפיות הראשיות (במסגרת הראיה ה-3 בתגובתי הקודמת) היא עובדת קיומן של תבניות גניות המשתמרות היטב אצל יצורים רבים מאוד, לעומת אחרות בדרגות שונות של השתמרות או שונות. השתמרות זו אינה מקרית, זו הנקודה, ובה יש לדון, מבחינת מובהקות התוצאות ותקפותן. זהו דיון מדעי, ולא כזה המסתפק באמירות כלליות ולא מחייבות ושאינן לוקחות אחריות. בנצי - שיחה 03:24, 17 ביולי 2012 (IDT)

קודם כל אציע שאת כל הדיון הזה תגזור ותשים בשבירה של הדיון בכותרת: "האבולוציה תורה או תאוריה" כיוון שאינו שייך לדיון המקורי ולא התכוונתי באמת לפתחו. כיוון שנפתח אין לי בעיה להמשיכו אך לא זהו מקומו.

אתנצל ואומר שדווקא מתוך הערכה אליך כתבתי את הדברים בתמצית ובמעט ציניות והנחתי שתדע להשלים על פי ידיעותיך. כעת לא אניח שום ידיעה ואתאר את הדברים מבסיסם ועד לדוגמאות הספציפיות שלך.

עיקר הדברים שאכתוב כאן הם על פי הכתוב בספר ברמת בסיס ללימוד ביולוגיה, אך הם נוגעים לכל השיטה המדעית. המדע בבסיסו מניח סיבתיות מוחלטת וזאת מסיבה ברורה: אם לא נניח זאת אז לא נוכל להגדיר שום דבר באופן קבוע. ולכן לצורך הדיון המדעי מניחים הנחה זו, דבר זה לא הופך אותה לנכונה בהכרח, אך בלעדיה אין שום דיון. לאחר שהנחנו הנחה זאת אנו לוקחים תצפיות ובאמצעות אינדוקציה מכלילים אותם על כל ההתרחשות ויוצרים השערה. על פי השערה זו, באמצעות דדוקציה, אנו מנבאים שכך וכך יתרחש במקרה ספציפי מסוים. לדוגמה אדם טועם לימון ומרגיש שטעמו חמוץ הוא מפעיל אינדוקציה ומעלה השערה: "כל הלימונים חמוצים" ועל פי השערה זו הוא מנבא: "כל אדם שיטעם לימון יחוש טעם חמוץ". האם השארה זו נכונה? לא בהכרח אך על פי הידוע לו עד כה היא מספיקה. אותו אדם לא עצלן וממשיך לבצע ניסויים ולאחר זמן הוא מגלה שתי תגליות: א. ישנו זן של לימון, לימון מאייר, שטעמו מתוק. ב. ישנם אנשים שלא חשים טעם. על פי תגליותיו החדשות הוא מעדכן את ההשערה שלו וטוען: "רוב האנשים שיטעמו לימון, למעט לימון מאייר, יחושו טעם חמוץ". האם כעת הוא יכול לומר שהשערתו היא ודאית? לא, כיוון שברגע שיתגלה בחור נידח בעולם זן של לימון שלא תואם את התאוריה היא תאלץ להשתנות ורק כאשר הוא יבצע אין סוף ניסויים היא תהפוך לוודאית, הוא בהחלט יכול לטעון שהשערתו מבוססת היטב אך הוא לא יכול לטעון שהיא אמת מוחלטת. על כל זה מבוסס גם עקרון ההפרכה של קרל פופר, (ציטוט מתוך הערך פילוסופיה של המדע) העיקרון קובע כי על מנת שטענה תהיה מועילה (או שתיחשב כמדעית), היא צריכה להיות ניתנת להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה. ללא תכונה זו, יהיה בלתי אפשרי לבדוק את הקביעה הזו (ע"כ). ולכן למשל אם אטען שבעבר קצב ההתרחשות של תהליכים בעבר היה שונה, או שישנה השפעה ממימד שישי שאינו מוחש על קצב ההתרחשות ועל כל דבר אחר, טענות אלו אינן מדעיות כיוון שכרגע אין בכוחנו להפריכן. אין זה אומר שהן בהכרח לא נכונות אך הן וודאי לא מדעיות. דברים ודאיים לא נכנסים בתחום של המדע הניסויי, אלא אולי לתחום של הדת.

ועכשיו לטענותיך:

א. "מוטציות מתרחשות כל הזמן, ולכן אבולוציה היא תוצאה הכרחית, עקרונית"- מה זאת אומרת? מדענים הסתכלו וראו שבמהלך הרביה של יצורים חיים שבהם הם צפו מתרחש לעתים שינוי בדנ"א וששינוי זה מתרחש בקצב קבוע. בעקבות תצפית זו הם הניחו שדבר זה מתרחש בכל היצורים החיים באותו קצב וכן שכך היה מעולם (טענה שאינה ניתנת להפרכה אך היא קבילה מתוך הנחת הסיבתיות). לאחר מכן הניחו, בהתבסס גם על ממצאי מאובנים, שבבעלי חיים קדומים התרחשו שינויים בדנ"א שהובילו לשינויים שונים אשר "המוצלחים" (או יותר מדויק המתאימים) ביניהם שרדו והמשיכו להתפתח. עכשיו: אין לי שום טענה נגד הנחות אלו אך הן בתורן לא יצאו מגדר הנחות ומעולם איש לא טען (לפחות לא מדען שמבין עניין) שהן אמת צרופה, וברגע שתמצא תצפית כל שהיא שסותרת את ההנחות הללו נאלץ למצוא תאוריה חדשה.

ב. "אמפירית, מיקרואבולוציה נצפית ונחקרת כל הזמן, אצל נגיפים וחיידקים, משום שבקבוצות אלה ניתן לצפות בשינויים משמעותיים בפרק זמן קצר יחסית"- שוב מניחים שכך היה מעולם, ומניחים שאין גבול להתרחשות המוטציות. ובנוסף מעולם לא נצפתה, למשל, אבולוציה אנדו סמביוטית או כמו שציינתי מקודם ספציאציה, ורק מניחים שאותו תהליך שמתרחש בחיידקים מתרחש גם ברמות גבוהות יותר רק לאט. שוב אין לי טענה נגד הנחות אלו אך הן אינן וודאיות. וברגע שתמצא תצפית כל שהיא שסותרת את ההנחות הללו נאלץ למצוא תאוריה חדשה. (שוב חלק מההנחות אין לנו דרך לסתור כמו את זו שכך היה מעולם, אך גם היא לא וודאית).

ג. "כך גם לגבי הדנ"א - השוואת הרכב הדנ"א ומבנהו, ומדידת קירבתם אצל אורגניזמים שונים, מלמדת על מרחקם או קירבתם מבחינה אבולוציונית",- כל המשפט הזה מבוסס על קבלת תאוריית האבולוציה שהרי שוב המדענים לקחו דגימות דנ"א מיצורים שונים וראו שיש דמיון בגנים מסוימים ושוני באחרים והניחו שינוי זה נובע מאותו שינוי בדנ"א שעליו כבר דיברנו קודם. כך שמה שעשית כאן הוא הוכחה באמצעות עצמו.

וכן טענתך: "תבניות גניות המשתמרות היטב אצל יצורים רבים מאוד, לעומת אחרות בדרגות שונות של השתמרות או שונות."- שוב השימוש במילה השתמרות מניחה בעצמה שהיה דבר משותף לכל היצורים כך ששוב יש כאן את אותו כשל לוגי.

"השתמרות זו אינה מקרית"- (בהתעלם מהשימוש במונח השתמרות) אתה מניח שהיא אינה מקרית אמנם בהסתמך על ההיגיון שלך אך הוא מוגבל וודאי אינו אמת מוחלטת (אין זה זלזול בך אלא טענה כנגד כל אדם. הרי אותו הגיון מתקשה מאוד לקבל כל מיני דברים שנובעים מתאוריית היחסות) וכן בהסתמך על הסיבתיות שעליה כבר דיברנו. בנוסף אין צורך לטעון שהיא מקרית הרי לפי תאוריית הבריאתנות ניתן להסביר זאת באמצעות התבנית שבה השתמש הבורא. בנוסף דווקא תאוריית האבולוציה טוענת שהכל הוא מקרה אחד גדול, אמנם בעל חוקיות אבל מקרה גמור.

את כל ההנחות וההשערות הללו חיברו יחד לתאוריה מקיפה שהיא תאוריית האבולוציה שכמו כל תאוריה מדעית תלויה באי הפרכת ההנחות שעליהם היא מבוססת. ואני חוזר ואומר שאני ממש לא מזלזל בתאוריה הזו והיא בהחלט יפה עד שיוכח אחרת אך היא עדיין בגדר תאוריה ואינה אמת מוחלטת. ולא סתם הדגשתי מקודם את ההפניה לערך תאוריה וראה שם את הגדרתה. וראה שם בייחוד בסעיף השני בו הוא מראה תיאורית המכניקה הקלאסית שנחשבה אמינה ביותר הוכחה כשגויה ברמות מסויימות. ואני אוסיף דוגמה: התאוריה הגיאוצנטרית נחשבה לאמת ברורה וודאית. עד שבאו וטענו שהתאוריה ההליוצנטרית יותר מוצלחת וקיבלו אותה כאמת. ואז הגיע איינשטיין והגה את תאוריית היחסות שעל פיה זה לא משנה איזו מהתאוריות תבחר ואף אחת מהן אינה אמת מוחלטת אלא הכל תלוי במישור הייחוס.

מקווה שעכשיו הדברים יותר ברורים ואינם נראים לך כסתם התפלספות.

המשך יום טוב. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 07:04, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. רוב הדברים שכתבת כאן ובתגובתך הקודמת, ברורים וידועים לכל בר-בי-רב עוד מלכתחילה, בבחינת 'מכירת סנדלים לסנדלר'. ב. ארשה לי לחזור להיבטים השנויים במחלוקת לדעתי, יותר מאוחר, בשל בדיקת 'בגרויות' (בפיזיקה) שיש לי על הראש (מעת לעת אני 'גונב' הצצה לכאן, ומגיב קצרות). בנצי - שיחה 13:04, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. אכן כבר כתבתי שחשבתי שאתה יודע את זה, אך מכיון שמתגובתך נראה לי שלא הבנת פירטתי הרבה. ב. עיקר המחלוקת היא על הגדרת וודאות והגדרת תאוריה. אז בנוגע להגדרת תאוריה אתה יכול להסתכל בערך. ובנוגע להגדרת הוכחה וודאית אכן אפילו הגרביטציה היא תאוריה אמנם אני יותר ממניח אותה אני מתנהל לפיה כל הזמן, אך ברגע שיתחילו חפצים לרחף לפתע נאלץ להבין את השינוי ולשנות ולהתאים את התאוריה. ואכן אפילו האבולוציה לא נמלטת מהגדרתה כתאוריה שנכונה עד שיוכח אחרת, או עד שתמצא תאוריה טובה ממנה. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 13:40, 17 ביולי 2012 (IDT)

לקריאה נוספת: אוסטרלופיתקוס. בברכה. ליש - שיחה 22:11, 16 ביולי 2012 (IDT)

לוח זמנים של שושלת האדם על פי מיני הומינידים מאובנים (פסים כהים). המינים מסודרים אנכית על פי דמיון כללי ביניהם, אך קשה לקבוע במדויק איזה מין התפצל מאיזה מין אחר. מינים שמהם נמצאו מאובנים רבים יותר מסומנים בפסים יותר רחבים אנכית. העץ הפילוגנטי (ירוק) משחזר את יחסי הקרבה ותאריכי הפיצול על פי רצפי הגנום של אדם מודרני, שימפנזה מצוי, שימפנזה ננסי, גורילה ואדם נאנדרטלי (מיצוי דנ"א מעצמות מאובנות). על פי התפיסה המקובלת כיום מיני הסוג אוסטרלופיתקוס (במרכז) הם צאצאי קופי אדם קדומים (שמאל למטה) ואבות מיני הסוג אדם (מימין למעלה) והסוג פראנתרופוס (במרכז מימין) שנכחד כולו.

זה לא נכון. אם לא מניחים את תורת/תאוריית האבולוציה ניתן לאמר למשל שנבראו שני ישויות נפרדות שאין ביניהם שום קשר. רק בגלל האבולוציה, הטענה כי יש קשר בין קופים לבני אדם יכולה להתחיל להתקיים. -יונה בנדלאק - שיחה 23:42, 16 ביולי 2012 (IDT)

א. על-סמך מה אתה אומר "זה לא נכון" ? אמרתי שכבר אין צורך בהנחה או השערה או תיאוריה, בהתבסס על שלוש הראיות שציינתי. שלושתן, או כל אחת מהן לחוד, לא מאפשרת לדבר על "ישויות נפרדות" - הזיקה ביניהם גדולה מדי, גם עבור אורגניזמים רחוקים. למה אתה מתעלם מהן ? או שאתה מפריך אותן או שאתה מקבל את משמעותן. ב. אני לא מבין את הטיעון שלך המתחיל ב"רק בגלל האבולוציה . . ." ?, הרי אין בדבריי כדי 'להכחיש' אבולוציה. בנצי - שיחה 03:10, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. הגיון פשוט. למה זה לא מאפשר ישויות נפרדות? אתה הוכחת שיתכן שיש קשר ביניהם ואף סביר להניח שיש קשר ביניהם. אולם טיעון שלא מוודה ב-100% (או לפחות 99.99995%) כי זו האפשרות היחידה - אינה טענה מספיק טובה. ולכן אם אתה לא מניח שיש אבולוציה (אינך מכחיש זאת אך אתה טוען שטענה זו אינה נדרשת) יתכן כי מדובר על שני יצורים נפרדים ש"נוצרו" בצורה כלשהיא אך נפרדת. הדימיון בדנ"א יכול להווצר בגלל ששתי היישויות הנפרדות חיות באותן תנאים ולכן במרוצת השנים נוצר "דימיון" בדנ"א אולם עדין מדובר על שני יצורים נפרדים. רק אם אתה מניח שקיימת אבולוציה אז אתה יכול להסביר כי שמדובר על שני יצורים שנוצרו מאב קדמון אחד. הטעונים שלך, רק אומרים שזה אפשרי, אך "מידת האפשרות" אינה מספיקה מדעית. -יונה בנדלאק - שיחה 08:18, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. התחלת ב(א) ובהמשך שכחת לסעף. ב. אינני מבין את ההיגיון שלך: לפיו, אפשר גם לטעון ש'לא תמיד' גופים נופלים אך ורק 'למטה', וגם אם עד עכשיו לא ראינו אחרת, יתכן שבעתיד יתכנו אפשרויות אחרות. המדע לא עובד כך. תיאוריה נחשבת נכונה כל עוד לא הופרכה, ולאחר שהיבטיה השונים הוכחו אמפירית, שוב ושוב. ג. לא אמרתי שאינני מניח אבולוציה, אלא שהנחה זו כבר הוּכחה. ד. אני מתנצל - ארשה לי לחזור לעניין ה'ישויות' יותר מאוחר, מאחר ויש לי בדיקת 'בגרויות' על הראש (בפיזיקה דווקא). בנצי - שיחה 13:04, 17 ביולי 2012 (IDT)

זה כמובן עניין של הגדרות. מקובל במיון מודרני שהאב הקדמון המשותף של קבוצה גם הוא בקבוצה (מונופילטיות). מכיוון שהאדם הוא קוף, כמו כל הקופים הוא התפתח מהאב הקדמון המשותף לקופים, שלפי ההערה הנ"ל, ראוי להיקרא בעצמו "קוף". אז כן, האדם התפתח מקוף, מהסיבה הטריוויאלית שהוא עצמו קוף. זה כמובן ממש לא אומר שהאדם הוא צאצא של אחד ממיני הקופים הקיימים בימנו. האב הקדמון המשותף לנו ולקופים מודרניים כבר נכחד. דניאל • תרמו ערך 02:42, 17 ביולי 2012 (IDT)

דניאל, רוב ההיגדים שלך עד לאחרון: "האב הקדמון המשותף לנו ולקופים מודרניים כבר נכחד", שהוא מאוד נכון, הם די מבלבלים ולא עקביים. זה גם טוב שציינת, בצדק, ש"זה כמובן ממש לא אומר שהאדם הוא צאצא של אחד ממיני הקופים הקיימים בימנו" - אבל זה בדיוק העניין, משום ש'אסור' לומר את המשפט הזה, כי רוב האנשים, כולל משכילים שאין רגלם מצויה במדעי הטבע, יבינו בדיוק את ההיפך ממה שכיוונת. בעצמי זכיתי ללא מעט שאלות מהסוג של: ". . . אם כן, למה קיימים לצידנו מיני קופים שנותרו כמות שהם ?" לכן המונח 'אב קדמון' משותף הוא יותר מנחוץ. עם זאת, אני מקבל את עניין ה'הגדרות' מבחינת איפה מניחים את האצבע לאורך סקלת ההתפתחות של המינים, אם לזה התכוונת, כפי שניתן לראות יפה מאוד בתרשים שמעלינו; באופן דומה, אפשר כמובן, לדבר על אב קדמון לאדם ולסוס וכן הלאה. בנצי - שיחה 03:10, 17 ביולי 2012 (IDT)

אני לא חושב שההיגדים שלי מבלבלים. זה השפה שמבלבלת אנשים. אנשים משתמשים במילה "קוף" בשני הקשרים שונים. אחד הוא ההקשר הטקסונומי שבו אני משתמש במונח, וזה שם לקבוצה מסוימת של יונקים שכוללת גם את האדם וגם יצורים רבים שנכחדו. השני, שהוא נפוץ יותר, אך פחות מדויק, הוא של קבוצה מסוימת של יצורים מודרניים שחיים כולם בימנו. אם משתמשים במינוח השני אז נכון לומר שלא התפתחנו במהקוף, אבל במדע הטקסונומיה מקובל דווקא להשתמש במינוח הראשון. דניאל • תרמו ערך 12:00, 17 ביולי 2012 (IDT)

לפי היצירה כוכב הקופים, צפוי לנו עתיד מעניין מאוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אי וודאות

באיזה מקרה מתקיים $\Delta x\triangle p={\frac {\hbar }{2}}$ בדיוק? אמרו לי שזה במצב יסוד. אמת? ולמה? 79.182.246.230 21:38, 16 ביולי 2012 (IDT)

האם עיינת באי-הודאות של הייזנברג ? נתחיל בזה. שים לב: המונח 'אי-ודאות' משמעו אי יכולת עקרונית, למדוד גדלים צמודים (x ו-p, במקרה זה), ברמת דיוק עד כדי גודל בסיסי השווה ל-${\frac {\hbar }{2}}$. כלומר, ערך זה הוא גבול תחתון למכפלת השגיאה (מונח אחר לאי-ודאות) במקום בשגיאה בתנע הקווי של חלקיק. גבול תחתון זה הוא "מצב היסוד" עליו אתה מדבר. זוג צמוד אחר הוא זמן ואנרגיה. בנצי - שיחה 23:31, 16 ביולי 2012 (IDT)

שים לב: הפניתי אותך לפיסקה הראשונה בערך העברי, המפרט את הפיתוח המתימטי של הביטוי. מלבד פיסקה זו, המכילה פיתוח בסיסי, יתר הערך דל למדי. לכן, בניגוד לשורה הראשונה בתגובה הבאה, חשוב שתעבור עליו ותבין אותו היטב, לפני שאתה עובר לדוגמאות ויישומים דוגמת אלה המופיעים בתגובה שלהלן. לא כל הדוגמאות נחוצות להבנת ההיבט שבשאלתך, ולא כולן טריויאליים - אבל קח את מה שנחוץ ומועיל לך. בנצי - שיחה 02:49, 17 ביולי 2012 (IDT)

אני חושש שבערך העברי על עקרון אי הוודאות אין תשובה לשאלתך. אבל בערך האנגלי, יש פה כמה דוגמאות. ובמיוחד מצב היסוד של אוסצילטור הרמוני קוונטי מקיים את יחס אי הוודאות כשיוויון. אבל גם מצבים קוהרנטיים, שהם לא מצבי יסוד.

אתה עשוי להתעניין גם בדוגמה של בור אינסופי (שוב, בערך האנגלי), ששם אי הוודאות של המצבים העצמיים יורדת עם ירידת רמת האנרגיה. אבל גם ברמת היסוד זה לא מגיע לאי הוודאות המינימלית. eman • שיחה • ♥ 00:37, 17 ביולי 2012 (IDT)

מישהו מבין בגנים?

שאלה אולי מוזרה: אבל כשמזוג יוצא צאצא, אז הוא מקבל חצי DNA מאימא וחצי מאבא. כלמור אין "ערבוב" - כל גן שבצאצא מקורו באם או באב (נזניח מוטציות). אז איך זה שילד של כושי עם לבנה (או להפיך) יוצא לבן יותר מאבא ושחור יותר מאימא? 109.67.207.131 09:53, 17 ביולי 2012 (IDT)

1. לכל תכונה (במובן הפשוט והלא מדויק) יש לאדם שני גנים - אחד שמקורו מהאם ואחד מהאב. 2. צבע העור לא נקבע על ידי גן אחד אלא ע"י מספר גנים. אם לאדם יש מספר גנים לצבע עור בהיר ומספר גנים שיוצרים צבע עור שחור, התוצאה תהיה איזה שהוא צבע ביניים. יואלפ - שיחה 10:00, 17 ביולי 2012 (IDT)

ליתר דיוק, לכל גן בדנ"א יש שני עותקים הומולוגיים הקרויים אללים. בנצי - שיחה 12:43, 17 ביולי 2012 (IDT)

אם נפשט את העניין, נניח שהצאצא קיבל אלל לצבע שחור ואלל לצבע לבן, ואין האחד דומיננטי על האחר (קו-דומיננטיות) התוצאה בפועל תיהיה "משהו באמצע". (ראה יחסי דומיננטיות) Mysterion - שיחה 12:50, 17 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. בהנחה שהתכונה לצבע עור 'יושבת' על גן אחד, על שני עותקיו. אם הנחה זו נכונה, הרי שמדובר על קודומיננטיות. ב. שים לב לכך שהמשיב הראשון מתייחס למספר גנים הקובעים תכונה זו. בנצי - שיחה 13:28, 17 ביולי 2012 (IDT)

זה הקטע של הלא ברור. "משהו באמצע"? איך זה יתכן? הרי כל גן הוא רק מאבא או רק מאימא (לא עושים ממוצע למולקולה). מה זה אומר "מספר גנים לצבע אור שחור". צבע האור נקבע על פי כמות הפיגמנטים שהאור מייצר, נכון? איך הכמות הזאת יכולה לבוא "חצי מאימא חצי מאבא"? גנים לא באמת מסוגלים להתערב. 109.64.215.187 13:17, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. אתחיל מהסוף: הם לא מתערבים בדיעבד, אלא מלכתחילה מכתיבים במידה רבה את הפנוטיפ. ב. נכון, כל גן מקורו באחד ההורים, אבל מאחר ומדובר בשני עותקים שלו (שני אללים), הרי שנכון לומר שכל אחד מהעותקים מקורו באחד ההורים. אני מקווה שעכשיו זה מסתדר לך. ג. כמות הפיגמנטים הנוצרים בהשפעת האור תלויה במספר תאי העור המייצרים אותו, ובכושר הייצור של כל אחד מהם. שני אלה מהווים פנוטיפ הנקבע ע"י גן אחד או יותר. בנצי - שיחה 13:28, 17 ביולי 2012 (IDT)

אם נמשיך עוד צעד, נראה שבתכונות כמו גובה או צבע עור התוצאה איננה בהכרח "באמצע". זאת מכיוון שמדובר בתכונות פוליגניות - כלומר, תכונות שלא מוכתבות ע"י גן בודד (שלו שני עותקים כאמור), אלא על ידיד מספר גנים שונים, שלכל אחד מהם שני עותקים המקיימים ביניהם יחסים מסויימים של דומיננטיות/רצסיביות. לדוגמה: שני הורים נמוכים יכולים תיאורטית להוליד בן הגבוה מהם, בשל אללים רציסיביים שלא התבטאו אצל ההורים, אך יחדיו מופיעים בפנוטיפ הצאצא; או בשל השפעה הדדית בין גנים שונים (מעבר להשפעה בין אללים שונים). ‏gal m‏ 20:49, 17 ביולי 2012 (IDT)

סימון דיראק, מספר קטעים:

כתוב לי במקום אחד בנוסחאות $\left\langle a|X|a'\right\rangle =x\delta (x-x')$. מה המשמעות של זה? מה הם הaים ומה הוא x' ולמה זה שווה לפונקציית דלתא של דיראק?

כנ"ל רשום לי: $\left\langle a|P|a'\right\rangle =-i\hbar \delta (x-x')\partial _{x'}$ גם פה דרושה פרשנות.

שלילי: יש איזו שיטה להבעיר אופרטור מברה לקט, נכון? אני מחפש אותו לנוסחאון. אם אני לא טועה $\left\langle \psi |T\varphi \right\rangle =\left\langle T^{\dagger }\psi |\varphi \right\rangle$. תקנו אותי או תאשרו במידת הצורך. תודה מראש לכל העוזרים! 79.180.222.203 13:28, 17 ביולי 2012 (IDT)

נראה לי שה-a שלך צריכים להיות x-ים. בקשר למכפלה הפנימית עם האופרטור והצמוד ההרמיטי שלו, הנוסחה נכונה. 158.227.95.233 00:34, 18 ביולי 2012 (IDT)

הגדרות תת מיני אדם.

על פי הערך הגדרת תת-מין היא "אוכלוסייה של פרטים בני מין אחד, שבשל בידול גאוגרפי או אחר קיים שוני מהותי בצורה, ברצף הדנ"א או בהתנהגות בינם לבין הפרטים באוכלוסיות אחרות של אותו מין". אמנם אחר כך הוא מציין שיש להגדיר שוני מהותי. ושאלתי היא: האם הסיבה שלא מגדירים את הבושמנים או את כל בני האדם הנגרואידים כתת מין של אדם היא רק סיבה של תקינות פוליטית או שהיא קשורה להגדרת שוני מהותי. אין כוונתי להיות גזען ואיש לא קבע שאחד מתתי המינים, אם הם נחשבים ככאלה, הוא פחות בערכו, אלא שברצוני לדעת האם יש סיבה אובייקטיבית או רק סיבה של חשש גזענות. נ"מ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 13:54, 17 ביולי 2012 (IDT)

אתן לך הבדל מוחשי יותר, הפיגמי ובני מסאי - המראה שלהם מצביע על הבדל דומה להבדל שבין כלב לברדור רטריבר ובין פודל. לגבי הכלבים מוסכם שמדובר בגזעים, אך לגבי בני אדם אסור להזכיר את המילה "גזע" אחרת משטרת התקינות הפוליטית תופיע מייד. בברכה. ליש - שיחה 14:01, 17 ביולי 2012 (IDT)

הלברבדור והפודל שייכים שניהם לאותו תת מין, כלב הבית. המושג "גזע" הוא שימושי בשפת יום-יום, אך אינו מונח מדעי. דב ט. - שיחה 10:53, 18 ביולי 2012 (IDT)

מחקרים שנערכו בנושא מצאו שהשונות הגנטית בתוך אוכלוסיה מסוימת קרובה מאוד לשונות הגנטית בין אנשים מאוכלוסיות שונות. על כן אין שוני גנטי מובהק מספיק כדי לחלק את האדם לתת-מינים. דניאל • תרמו ערך 14:11, 17 ביולי 2012 (IDT)

לקריאה נוספת הארכיונים של שיחה:גזעי האדם. בברכה. ליש - שיחה 14:17, 17 ביולי 2012 (IDT)

לגבי פיגמי ומסאי מילא, אבל באופן כללי זה לא בגלל תקינות פוליטית בהכרח אלא שההגדרה "גזע" היא בעייתית גם ברמה המדעית. ועל כולנו להתרגל להגיד "מין" (Species) ולא גזע. מין אחד יכול למעשה להראות ממש כמו המין השני בעוד שההבחנות, האינטואיטיביות והחיצוניות הן כה שוליות ו\או בדויות, כך שאין כל טעם רציני להתעסק בהן (מליארד או 2 מליארד מלנוציטים, למשל). זה שיש מי שרגיש מאד להבדלים אלה, מסיבות שונות ומגוונות זו הבעיה שלו בלבד והוא כנראה גם צריך עזרה נפשית. החלוקה לגזעים הביאה בעיקר אפליה, מוות, דיכוי, פוביות, ושאר בעיות פסיכואטריות לאנושות. בחישוב פשוט זה מריע לה. מגוון גנטי אינדיבידואלי עדיף עליה ורב ממנה, ולכן מסכימים רבים בעולם, בעיקר באזורים כמו ארה"ב, דרום מזרח-אסיה, גרמניה, דרום-אפריקה, ועוד, כי הכי טוב יהיה לאחד האנושות בתהליך פאן-הומאני. "תת-מיני האדם" הוא מונח שלא הולך להיעלם, אלא להתרחב הרבה יותר. ובכל מקרה, לכל אוהבי האסיאתיות, השוודיות, והים-תיכוניות שיש כאן, אל דאגה - חוץ מהעובדה שמגוון גנטי לא באמת יעלם אלא רק יתרחב, סביר להניח שבעתיד, על-ידי טיפולים גנטיים-קוסמטיים של הרכבת-נגיפים משניי-קוד-גנטי באופן סלקטיבי נוכל להפוך אנשים לבעלי מאפיינים גנטיים לא-להם בין רגע. למעשה, לא רק שנוכל להרכיב נגיף שמוסיף\מחסל מלנוציטים למשל, אלא נגיף שהופך שמוסיף פיגמנטים שנדירים בעליל אצל בני אדם, כמו צבע עיניים צהוב (לגמרי), ורוד, שיער ירוק, ועוד. יש מאות או אלפי שנים עד שזה יקרה, אולי רבבות שנים, אבל זה יקרה מתישהו, אני מאמין.

בכל מקרה, החזון שלך יגיע מאוחר מדי עבור מייקל ג'קסון, אלא אם יתלווה לו גם תהליך של החזרה מהמתים... בברכה. ליש - שיחה 14:38, 17 ביולי 2012 (IDT)

אין ספק בדבר. ברכות.

ההגדרה של תת-מין נתונה לפרשנות, בניגוד למין שמוגדר על ידי האפשרות להציא צאצאים פוריים הקריטריון לשינוי מהותי כפי שציינת אינו מוגדר. לכן לדעתי אם בני אדם היו שופטים את עצמם כפי שעושים לזאת לחיות סינים ואינדיאניים למשל היו מוגדרים כתת-מין שונה אך מאחר שבני אדם לא נמדדים בקריטריונים טקסונומיים כולנו מין אחד. גזע הוא מאפיין מלאכותי שנוצר על ידי האדם על ידי השבחת פרטים דומים מאותו המין, בדומה לתת-מין שהוא מאפיין טבעי שנוצר ממגבלה טבעית. Assafn • שיחה 09:45, 19 ביולי 2012 (IDT)

טעות בידך, הקריטריון ל"מין" לפחות באדם, אינו הדרך המינית שבה האורגניזם מתרבה, אלא, איברי המין שיש לו, בין אם הוא עקר ובין אם לא. הסייגים לכך הם הרמפרודיטים וכו'.

איך זונות מתמודדות עם מע"מ ומס הכנסה?

אם זונה שעושה 50 אלף ש"ח לחודש, לערך, קנתה דירה נהדרת ואחלה רכב ויש לה רק דירה אחת, מה היא בדיוק תגיד לפקחים של מס הכנסה שידפקו אצלה בדלת ויבקשו לראות פנקסי חשבוניות?.

אין ספק שאתה יצירתי, זה תלוי בזונה? כעיקרון משטרת ישראל לא נוהגת לעצור זונות, וזנות היא לא לא חוקית והיא גם לא חוקית. החוק לא בדיוק הסדיר את מעמד הזונות בישראל, מטעמים היסטוריים דתיים ופוליטים.

Exx8 - שיחה 16:28, 17 ביולי 2012 (IDT)

הזנות במדינת ישראל חוקית. הסרסור אסור. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:39, 17 ביולי 2012 (IDT)

מבלי לרדת לשמות, כמה נשים אתה מכיר שמרוויחות חמישים אש"ח בחודש? יש הבדל בין הכנסה לבין רווח. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 16:50, 17 ביולי 2012 (IDT)

די עם הסקסיזם.

בפרקטיקה ברשויות המס לא רואים בהכנסות של זונות כהכנסות שחייבות מס. לא שמעתי שזונות מחוייבות להירשם כעוסק מורשה או זעיר, ולנפק חשבוניות מס או קבלות ללקוחות. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 20:59, 17 ביולי 2012 (IDT)

מומלץ לקרוא. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:04, 17 ביולי 2012 (IDT)

ובהרחבה בספרה של נ' אורצקי, "הכנסות והוצאות בלתי חוקיות בדיני מיסים" (הוצאת סדן, 1990). דוד שי - שיחה 14:52, 21 ביולי 2012 (IDT)

שכחתי את המילה!

יש מילה לנושא הבא - אופן פעולה בזמן ויכוח. שני אנשים מתווכחים בניהם על נושא X. אחד מבין השנים לא מצליח למצוא טיעון נגד האיש מולו ולכן במקום, מחל לומר טיעונים נגד האדם שמולו. כלומר הוא עובר מביקורת בנושא להשמצה של האיש מולו. יש לטקטיקה הזו שם - משהו יודע? --82.81.86.69 17:53, 17 ביולי 2012 (IDT)

אד הומינם. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 17:58, 17 ביולי 2012 (IDT)

פוליטיקאי. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 21:03, 17 ביולי 2012 (IDT)

במקום לדבר לגופו של עניין מדבר לגופו של המתדיין. ואגסי, לא ראוי להשמיץ את כל הפוליטיקאים - לא כולם דיינים, אולמרטים, דרעים וכדומה יש גם יוסי שריד, שולמית אלוני, בגין, משה ארנס, דן מרידור, בן גוריון, יצחק בן צבי, יצחק רבין ועוד. בברכה. ליש - שיחה 22:11, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. על איזה דיין אתה מדבר ?

ב. בין 4 הראשונים אין שום מכנה משותף, למרות שכל אחד מהם ראוי לגנאי מסיבות אחרות.

ג. יוסי שריד ושולמית אלוני אינם 'טליתות של תכלת' והם נגועים בעצמם, כולל תסמונת פסילתם של אחרים שאינם מחזיקים בתפיסת העולם שלהם, והפה הגדול שהם פותחים כלפי כל מה שזז שלא על מרפסתם. ששת האחרונים זה סיפור אחר, יחסית, למרות שכולנו בני אדם, ומושלמים אין. כל אחד מהם ניחן במידות תרומיות, באמת, והייתי מוסיף אליהם גם את יצחק שמיר. בנצי - שיחה 22:51, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. על בנו של שמואל דיין, גיסו של עזר ויצמן, בן דודו של יגאל הורביץ, הסגן אלוף שהועדף לרמטכ"לות על פני אלופים דוגמת יגאל אלון, רק משום שהשתייך למפלגה הנכונה. האיש שהשמיע את השטות הקולוסלית "עדיפה שארם אל שיך ללא שלום על פני שלום ללא שארם אל שיך", האיש שהתנגד לגיוס המילואים לקראת מלחמת יום הכיפורים, אך סירב לשאת באחריות. האיש שעסק בסיטונות בחפירות לא חוקיות וגניבת עתיקות תוך צפצוף על כל העולם ןשימוש לשם כך גם ביחידות צבאיות. האיש שגזל ממפלגתו מנדט בכנסת והעביר אותו ליריבים הפוליטיים תמורת אתנן בדמות תפקיד שר החוץ, האיש שבאמירה פזיזה או מטופשת (תלוי איזה כוונה מייחסים לו...) גרם להפסקת העליה מאתיופיה.

ב. בין שלושת הראשונים יש קו מחבר של שחיתות מוסרית מובהקת, שגלשה גם לפסים פליליים (איפה ראית רביעי?).

ג. אף אחד אינו טלית שכולה תכלת, אך יוסי שריד, שולמית אלוני והאחרים בקבוצה זו הם אנשים בעלי יושרה. השתדלתי לתת דוגמאות לפוליטיקאים ישרים מכל גווני הקשת, אך אתה נטפל לאנשי השמאל, ללא סיבה ומבקש להוסיף איש ימין - זה רק מצביע אולי על העדפותיך הפוליטיות. אפשר להוסיף את יצחק שמיר ואפשר להוסיף את יצחק בן אהרון ואת ישראל גלילי ואת יעקב חזן ואת מאיר יערי ואת יצחק לוי ועוד רבים אחרים - יש פוליטיקאים ישרים.

יש פוליטיקאים ישרים ויש פוליטיקאים מושחתים בכל המפלגות, אך נקל יותר למצוא מושחתים במפלגות שאיבדו את האידאולוגיה, בסופרמרקטים הרעיוניים. בברכה. ליש - שיחה 05:56, 18 ביולי 2012 (IDT)

א. יוֹהוֹ, באיזה קלות אתה נופל לתסמונת הזו ולא מפיק שום לקח. הרי אינך מכיר אותי ואת דעותיי בכלל !! אסור להטיל ספק בבחירת האישים שלך ? מיהרת וקבעת את 'פסוקו של יום' שלך רק בשל שלישייה מקרית לגמרי (שמיר, אלוני ושריד). לכאורה, אפשר לקבוע בפסקנות שבעצמך הנך איש שמאל מובהק ודעותיך כאלה, אם להסתמך על המקבץ השטחי שלך. אבל, בניגוד לך, היגבתי לגופם של אישים בלבד, אותם היכרתי ברמה כזו או אחרת כבן הארץ הזאת, בדיוק כמוך. בן-צבי ורבין לא היו בדיוק אנשי ימין, ובכל זאת אני רואה בהם אנשי יושרה ובעלי מידות. כך גם לגבי שמיר מבחינה זו, בין אם הוא איש ימין ובין אם לאו. כך גם לגבי בן-אהרון, יערי, חזן. וגם שפירא, בורג (בניגוד לבנו, אגב) וחיים כהן. אבל בחרת להסתכל על מה שנוח לך, ויצרת שיח פוגעני הדורש להתנצל. אני באמת ממליץ לך להפסיק לנהל דיונים עם חבילה של תוויות בידיים ולהיצמד לטיעונים ענייניים בלבד, אלא אם כן נאמרות אמירות מפורשות. פרשנות אישית מוטית איננה תחליף לאמירות מפורשות לצורך העניין.

ב. לצערי, חלק מהעניינים הקשורים בדיין נכונים ואין מה לגונן עליהם (גניבות ארכיאולוגיות, ועניינים אחרים, בעיקר אישיים). לגבי "שארם אל-שייך" - העניין נתון במחלוקת, ו"שטות" ברמה כזו או אחרת היא דעתך האישית בלבד. העדפתו עפ"נ אלופים בכירים ממנו איננה שחיתות מוסרית, אלא עניין של העדפה לגיטימית של מי שחשב שאין מקום לפלמ"חניקים באותה עת. שרבוב קידומו המהיר לא שייך לעניין. גיוס מוקדם לפני מלחמת יוה"כ: זו היתה טעות גדולה מצידו, למרות השיקולים שהיו לו. טעות (קולוסאלית, אם להשתמש במינוח שלך) ולא שחיתות. פחיתות מוסרית התבטאה באי לקיחת אחריות אישית על תנאי הפתיחה הבעייתיים של מלחמה זו והמחיר הגבוה שהעם הזה שילם בגינה. גם המעבר למפלגה אחרת - הוא לא המציא את השיטה הזו, ולמרות היותה חוקית, אכן אין היא מדיפה ריח טוב (לבגין לא היתה בעיה לקבל אותו, דבר שלא היה עושה אילו היה בזה ריח פלילי או מוסרי, לדעתו). פירטתי כאן כדי לתת לדוגמא הזו קצת פרופורציות, וגם מעט צדק היסטורי: לאיש הזה יש גם זכויות. בבניין הצבא, ציודו, אימונו וכשירותו ללחימה ברמותיה השונות.

ד. "אך אתה נטפל לאנשי השמאל, ללא סיבה ומבקש להוסיף איש ימין". כבר התייחסתי לשיפוט המהיר והשטחי הזה. מה אעשה - אני באמת לא מחזיק מהשניים כדוגמאות בולטות של יושרה, למרות שכמובן, ישנם גילויים ומפעלים חיוביים של השניים המעלים את קרנם. כך שלעיתים, כל אחד מאיתנו בוחר להסתכל על היבטים מסויימים הנראים לו חשובים יותר, ועל אחרים פחות. אני מאוד מזדהה למשל, עם מפעלה של אלוני בתחום 'זכויות האזרח', מפעל אותו הרימה כמעט לבדה. מאוד הזדהיתי עם עמדתה בעניין הוראת אבולוציה, בהיותה שרת החינוך בממשלתו של רבין. היא פוטרה לבסוף, בלחץ החרדים, מה שמעיד על טעותו של רבין, שהיה צריך למנוע שרבוב של פוליטיקה לעניין מדעי. היא צדקה לגמרי, אבל בצורה פילָאית, חטא לא יכופר בפוליטיקה. זהו טבעו של עולם, אבל פרופורציות נחוצות בכל מקרה, ועוג יותר מכך, הזכות לחשוב אחרת מאחרים. לגבי שריד, שניים: א. האופן המלוכלך בו הדיח את אלוני מראשות המפלגה (הגירסה שקדמה למר"ץ). ב. פעולות 'חינוכיות' מסוימות שנעשו במשרדו ובהנחייתו בעת היותו בעצמו שר החינוך. בנצי - שיחה 14:17, 18 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי בצחוק, ובתמימותי לא ציפיתי שיתפתח כאן דיון או ויכוח פוליטי. חלק מהאישיים שאוזכרו כאן כן חטאו פה ושם בהשמצות אישיות. לרשימת הפוליטיקאים שלא השמיצו אפשר להוסיף כמובן את אבא אבן, חיים הרצוג ועוד אחרים. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 08:53, 18 ביולי 2012 (IDT)

אחד הכללים החשובים בספרות (או כתיבה בכלל) הוא שאתה אחראי על מה שאתה 'זורע', אבל אינך יכול להיות אחראי על מה שאתה 'קוצר'. זה נכון גם כאן. בנצי - שיחה 14:17, 18 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, אינני מכיר אותך ואינני מתיימר לדעת מה הן דעותיך וזה גם לא חשוב לצורך הדיון. אני הצגתי 8 פוליטיקאים, שלדעתי הם אנשים הגונים, 2 מהשמאל, 3 מהימין ו-3 מהמרכז. זו עובדה. אתה בחרת להשתלח בשני הפוליטיקאים מהשמאל זו עובדה. אתה ביקשת להוסיף לרשימה פוליטיקאי מהימין, גם זו עובדה. העובדות האלה מדברות בעד עצמן - אני רק ציינתי זאת ואפילו סייגתי זאת במילה "אולי". אין בכך שום התקפה אישית, יש בכך השתוממות על התנהגות שמובילה למסקנה מתבקשת. גם בהמשך דבריך אתה ממשיך להלל אנשי ימין ולהפחית מערכם של נציגי השמאל. אני חושב שבגין היה אדם הגון, אבל גם לו היו יציאות שאפשר לבקר (על הצ'חצ'חים של דודו טופז, על הבריכות של הקיבוצניקים ועוד), כמו שנאמר, אף אחד מהם אינו טלית שכולה תכלת, אז למה נטפלת דווקה ליוסי ולשולה. אתה כותב על יוסי ועל "האופן המלוכלך בו הדיח את אלוני מראשות המפלגה" וזו השמצה חסרת בסיס לחלוטין. אתה מוזמן לפרט כאן איך ומתי הוא הדיח אותה (זה לא קרה מעולם) ומה היה מלוכלך בכך. אחסוך לך ואספר לכל ששולה לא הודחה מעולם מראשות המפלגה לגלגוליה השונים. מה שקרה זה שבסיום הקדנציה, כשרצתה להתמודד פעם נוספת, יוסי הציג גם את מועמדותו. ככה זה במפלגות דמוקרטיות, מותר ליותר מאדם אחד להציג מועמדות. שולה לא רצתה להתמודד, כי לא רצתה להיות בסכנה אפשרית של הפסד בבחירות, לכן ויתרה על ההתמודדות. איפה יש כאן הדחה? איפה יש כאן משהו "מלוכלך". אולי בראש של החושבים כך. אתה מגן על דיין בצורה עקיפה בעזרת בגין וטוען "לבגין לא היתה בעיה לקבל אותו, דבר שלא היה עושה אילו היה בזה ריח פלילי או מוסרי, לדעתו" האומנם? בגין קיבל ורומם את הטרוריסט המורשע דב שילנסקי.

אגסי, לא חשדתי בכך שיש לך כוונות רעות, אך הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות. הצגה כוללנית של הפוליטיקאים כדבר רע מזמין את הקוראים לחשוב על פיתרון ללא פוליטיקאים. כן יש פתרונות כאלה. אפשר להעמיד את הרב עובדיה כשליט כל יכול, כמו שמקובל באיראן. אפשר לקחת איש צבא עטור תהילה ולתת לו לנהל את העניינים ביד ברזל - זה פיתרון ידוע ומוכר. תמיד אפשר לתת את הכוח לקבוצת קצינים, כמו בבורמה. אוי למדינה בה העם מאבד את האמון בפוליטיקאים - דמוקרטיה כבר לא תהיה שם. צריך ללחום בשחיתות ובפוליטיקאים המושחתים, אך צריך תמיד לזכור שיש גם פוליטיקאים הגונים. המדיה עוסקת בעיקר במושחתים, כי זה מה שמעניין, דם, מין ושחיתות והפוליטיקאים ההגונים נשארים ללא סיקור. אין אמר זלמן ארן, "אני בארץ כבר הרבה שנים ומעולם לא יצאתי זכאי...". מי בכלל זוכר אותו - זוכרים את דרעי, זוכרים את אולמרט, זוכרים את עופר, זוכרים את איש המיצובישי ודומיהם. בברכה. ליש - שיחה 16:54, 18 ביולי 2012 (IDT)

א. אינני מבין אותך. לגמרי לא. האם אני חייב לקבל את אלוני ואת שריד כמוך, כדי להיות נקי מהטיות כביכול ? זוהי דמגוגיה בתהגלמותה. כך גם לגבי שמיר. מה בדיוק אתה רוצה ? אתה מדבר על עובדות. איזה משמעות יש להן ? יחס חד-חד ערכי בהכרח ? איזו מין פתיחות מחשבתית זו ?

ב. למה אתה אומר "אתה ממשיך להלל אנשי ימין ולהפחית מערכם של נציגי השמאל" ? אסור לי לחשוב טוב או רע לגבי אישים המשוייכים לשמאל או לימין מבלי שאחשד בבחירה מגמתית ? הבעתי הערכה רבה לגבי שורה של אישי שמאל, אבל זה לא מעניין אותך, עד שלא אראה עין בעין בדיוק כמוך. ניכר בך שאיש שמאל מובהק אתה, ואפילו מוטה, ואל נא תסתתר מאחורי אובייקטיביות כביכול. מילא. אבל למה אינך יכול לקבל חוסר הסכמה על בסיס אישי בלבד מצד אחרים ? בכל מקרה, לא אכנס איתך לפולמוס לגבי השניים, ואינני רוצה לקלקל לך את האידיליה שלך במפלגה זו. לא זה העניין. שמעתי כמה אנשים מבפנים, וגם אם אטיל ספק בדבריהם, עדיין נשארתי עם טעם רע בפה. אני נשאר עם הטעם הזה גם בכל פעם שאני שומע את שריד מדבר: עולם של שחור ולבן, תוך העצמת מוחלטות המסר שלו, כביכול, תוך שימוש בביטויים אורייניים כביכול, ברמת להג הגובלת בפאתטיות. למה לגבי אנשי ימין זה "להלל", ואילו לגבי שמאל זה "להפחית מערכם" ? והאם עלי לחשוב פעמיים בבואי לדבר על נתניהו או על ברק ? אה, כאן זה קל: אינני 'מחזיק' מאף אחד מהם, ואולי זו גם דעתך.

אני חייב להודות שהדברים שלך ממש גורמים לתחושה קשה של חוסר פתיחות ואוירה מדכאת של חוסר לגיטימציה של מי שחושב אחרת. בנצי - שיחה 17:22, 18 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, איני רוצה ממך דבר, פרט לכך שביקשתי שתוכיח את אמירתך על "האופן המלוכלך בו הדיח (יוסי שריד) את אלוני מראשות המפלגה" - אתה מתעלם מכך, זרקת השמצה ועכשיו אתה משנה את הנושא. נו, טוב. כפי שאני לא מכיר אותך, מסתבר שגם אתה לא מכיר אותי. אתה קובע: "ניכר בך שאיש שמאל מובהק אתה". אני מעולם לא איפיינתי את עצמי כאיש שמאל או ימין או כשייך ליזם כלשהו, אך אתה מחליט עבורי מה אני. נו, טוב. אין לי מה להסתיר, בבחירות האחרונות הצבעתי עבור קדימה ובבחירות שלפני כן עבור שינוי. אם הצבעות האלה מאפיינות אותי כאיש שמאל מובהק, מעניין מאיזה מקום במפה הפוליטית אתה קובע זאת... בברכה. ליש - שיחה 18:42, 18 ביולי 2012 (IDT)

א. אתה הוא זה שמשנה את הנושא. הנושא היה, לפי הבנתי, דוגמאות של אישים ישרים ושל אישים שאינם, מבלי להזדקק לאיזשהו איזון קדוש, ולא התמקדות כפייתית באיש כזה או אחר. לא תכננתי את מי "שהללתי" ולא את מי "שביקרתי", והשמות עלו בדעתי בצורה די מקרית ומזדמנת (הזכרת את השניים, ואליהם התייחסתי. אחרת, מן הסתם היו עולים שמות אחרים). לגבי השניים, כבר די עניתי לך קודם, ואפילו עם שתי דוגמאות ברורות (נכון, 'התחמקתי' מלפרט את העניין המפלגתי. אני שונא פוליטיקה עסקנית, ושונא עוד יותר לעסוק בכך. ציינתי ששמעתי דברים מאנשים פעילים מבפנים, ואסתפק בכך. זכותך אתה לא לקבל אסמכתא לא ספציפית מספיק זו).

ב. רציתי גם לומר שהפריע לי חוסר ההבחנה בין 'ביקורת' לבין 'הכפשה', ובין 'הלל' לבין 'הערכה'. ההלל שמור אצלי למספר מאוד מצומצם של אישים, בהם בן-גוריון ובן-צבי. את רבין למשל, אני מעריך ולא מהלל. כמו בגין. למרות שרבין פיקד על 'התותח הקדוש' (יכול היה לסרב פקודה, או להתפטר), או, בהתאמה, למרות ההסכם עם מצרים שהשאיר את רצועת עזה הבעייתית דווקא אצלנו. אתה מכפיש את שילנסקי. האם הסיפור הנ"ל עם רבין מוציא אותו טוב יותר ? לזה כיוונתי כשאמרתי פרופורציות. לזה כוונתי כשאני אומר 'הערכה' ולא 'הלל'. ואם כבר מדברים על אנשים באמת משכמם ומעלה, אני משער שתסכים איתי לגבי נבון, ששכחנו פה.

ג. ואם כבר סיפור אישי: מלבד התקופה בה הייתי חובש כיפה, בה הצבעתי למפד"ל (שהיתה שונה מאוד באותם ימים, ולא נגועה בציות עיוור לכל מיני סמכויות רבניות, ועוד כאלה שציוניותם מפוקפקת למדי, וגם כאן לא ארחיב), נהגתי להצביע לפי מנהיג שהערכתי, ולא לפי מפלגה. פעם זה היה רבין, פעם היה זה שרון (ובפירוש לא אולמרט, עוד לפני החשיפה אודות העניינים המפוקפקים. היתה לי אינטואיציה מאוד חזקה לגביו, שגם התבררה כנכונה), ופעם עוזי דיין (הנה, חזרנו לדיין אחר - אחיינו של הנזכר), ופעם אף עבור ד"ר יעקב חסדאי, אם אני זוכר נכון. במכוון לא בחרתי בפרס (ואינני צריך לספר לך על כל מיני 'עניינים 'מסריחים' אז, עת היה דמות שונה), או בנתניהו או בברק. אגב, מעולם לא הייתי מזוהה עם ימין או שמאל באופן מובהק, ותמיד מצאתי את עצמי במין סוג של 'מיעוט': בקרב אנשי ימין התייחסו אלי כאל איש שמאל, ובשיחה עם אנשי שמאל - להיפך. בעיה. אנשים מקטלגים. מכניסים למגירות, במקום לדבר לעניין. אני מניח שעכשיו אתה מכיר אותי טיפה טוב יותר. בנצי - שיחה 19:26, 18 ביולי 2012 (IDT)

א. בתקופה הנדונה הייתי פעיל בדרג בינוני ברצ ולאחר מכן במרצ. מתוך ידע אישי והכרת הדמויות הפועלות ולא מתוך שמועות אנונימיות, אני מעיד ששולה מעולם לא הודחה ולא היה שום דבר "מלוכלך" במאבק על ההנהגה בינה ובין יוסי. הייתי עד ולעתים מעורב במאבקים רעיוניים וכוחניים ובצמתים של קבלת הכרעות ניכרים החומרים מהם קורצו האנשים. יוסי ושולה הם אנשים ישרים מאוד. יש להם אגו גדול, אך גם כישרון ויכולות אינטלקטואליות. הם לא חפים משגיאות ואני יכול להצביע על שגיאות שהם עשו, שגיאות עקרוניות, אך בעיקר שגיאות טקטיות - אף אחת מהן לא הייתה תוצאה של שחיתות או של מזימה "מלוכלכת". הם בהחלט ראויים להיות בשורה של הפוליטיקאים הישרים.

ב. כשאני מתאר את שילנסקי כ"טרוריסט", זו לא הכפשה, זו עובדה מתועדת בספרי ההיסטוריה ויתר על כך, בתיק הפלילי בו הורשע.

ג. אני מיושן, מצביע לפי מצע המפלגה ולפי הסיכוי שיקיימו את המצע ופחות סומך על המנהיג - כבר ראיתי את רבין מאכזב והתגרשתי ממרצ לאחר שהלכו עם ש"ס. תראה, הצבעתי לקדימה של ציפי לבני ומה קרה? עסקנים תאבי ג'ובים וחברי כנסת הפוחדים מהבחירות זרקו את ציפי והכתירו מזגזג מדופלם... כרגע אין לי מושג ירוק למי אוכל להצביע בבחירות הבאות... בברכה. ליש - שיחה 23:38, 18 ביולי 2012 (IDT)

רק הערה קטנה, (כמעט ניטפוק, למעשה נסיון לשרש מידע כוזב) - רבין לא פיקד על "התותח הקדוש", דיונים בנושא ניתן למצוא למכביר בשיחה:אלטלנה, ובפירוט כאן. יוסאריאן • שיחה 00:02, 19 ביולי 2012 (IDT)

• פוליטיקאי ישר הוא כמו ויקיפד שמגיב פעם אחת בלבד בשיחה - נדיר מאוד :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה באופטומטריה

כתנאי לקבלה לקורס מסויים נאמר שמקבלים שם מי שראייתו היא: 6/9 בעין אחת, ו-6/21 בעין השניה. מה זה אומר מבחינת מספר משקפיים? 176.13.34.51

שאלה קצת טיפשית אבל מסקרנת

מה קורה לבלוני הליום אחרי שמשחררים אותם? לאיזה גובה הם יגיעו בערך וכמה זמן הם ישארו שם? מה יקרה אחר כך? האם הם יתפוצצו מתישהו ואם כן למה? 213.151.38.233 22:58, 17 ביולי 2012 (IDT)

בשערי גן עדן יש מלאך שמחזיר לך את כל הבלונים שאבדו. 109.67.203.144 23:58, 17 ביולי 2012 (IDT)

א. השאלה אינה טפשית כלל. ב. לצערי, הבלונים שיחזיר לך המלאך שם, לא יהיו בשלמותם. ג. האם ברור לך למה הם עולים ? ד. לחץ האויר בתוך הבלון הוא, פחות או יותר, הלחץ האטמוספרי בגובה בו נופח. ככל שעולים בגובה, לחץ האויר מחוץ לבלון הולך ופוחת משום ששכבת האויר מעליו נעשית עבה פחות ופחות. במילים אחרות, הפרש הלחצים בין פנים הבלון לבין מחוצה לו הולך וגדל, ואיתו נפח הבלון, עד שהוא גובר על חוזקו של הגומי והבלון מתפוצץ. ה. התהליך המתואר בסעיף הקודם הוא אחת משתי הסיבות העיקריות לכך שאסור לצולל לעלות מהר מדי - ריאותיו עלולות להיפגע עקב השינוי המהיר בנפחן. בנצי - שיחה 00:20, 18 ביולי 2012 (IDT)

אאל"ט, עוד לפני שהבלון יתפוצץ, הגז יפעפע החוצה לאט לאט, עד שהבלון יפול. יואלפ - שיחה 08:34, 18 ביולי 2012 (IDT)

אם איני טועה, המהירות הממוצעת של אטומי מימן בטמפרטורת החדר גבוהה ממהירות המילוט מפני כדור הארץ. כך שעם בלון מימן גדול דיו, אטום דיו, מבודד תרמית דיו וקל דיו, אפשר לברוח לחלל. בלונים כאלה אינם ישימים בטכנולוגיה הנוכחית למיטב ידיעתי, אבל כדור הארץ מאבד מימן לחלל וסופח חלקיקים כבדים יותר כדבר שבשגרה. בבקשה תתקנו אותי אם אני טועה. ליאור पॣ • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 10:23, 18 ביולי 2012 (IDT)

חלל זה מונח מעורפל. בוידאו הבא עושים פחות או יותר מה שליאור אמר. אני לא בטוח אם מדובר בהליום או במשהו אחר אבל כדאי לצפות בכ"ז [1] בברכה kotz - שיחה 11:25, 18 ביולי 2012 (IDT)

הגדרת גבולות החלל אינה חשובה בהקשר הנוכחי, מאחר ובמהירות תרמית הגבוהה ממהירות המילוט זהו 'כרטיס בכיוון אחד'. בנצי - שיחה 13:19, 18 ביולי 2012 (IDT)

אינני זוכר לגבי הליום (צריך לבדוק או לחשב), אבל מהירותם התרמית של מולקולות המימן היא אכן גבוהה ממהירות המילוט המקומית, שהיא כ-9.2 ק"מ/שנ'. בנצי - שיחה 13:19, 18 ביולי 2012 (IDT)

תשובתי הקודמת לוקה בחסר: התכוונתי למהירות RMS של מולקולות המימן, שהן דו-אטומיות, שכן מהירותם אינה אחידה והיא מתפלגת סביב ערך 'ממוצע' זה. חישוב מהירות תרמית 'ממוצעת' זו נותן ערך קטן יותר מ-9.2 ק"מ/שנ' (כ-2.73 ק"מ/שנ', עם 6 דרגות חופש), ולכן לא זו הסיבה ל'דליפת' מימן מחוץ לאטמוספרה. המימן הדולף מקורו באותן מולקולות שמהירותן גבוהה מערך ה-RMS שלהן במידה מספקת (מעל 9.2 ק"מ/שנ'). לפיכך, קביעה זו נכונה גם לגבי יתר הגזים, שכן תמיד יהיו כאלה שהם מספיק מהירים, אם כי בקצב קטן והולך, בין היתר, ככל שמסת האטום או המולקולה גדולה יותר. בנצי - שיחה 16:11, 18 ביולי 2012 (IDT)

בדיקת הגדרה לסדרה

האם ההגדרה הבאה נכונה לסדרה (במתמטיקה): "סדרה - רשימה מסודרת של עצמים שנקראים איברי הסדרה ומסודרים בסדר מסויים שבו הפרש בין כל 2 איברים סמוכים הוא מספר קבוע." 176.13.34.51 23:12, 17 ביולי 2012 (IDT)

להגדרה של סדרה ראה סדרה. ההגדרה שנתת נכונה רק לסדרה חשבונית. שדדשכ • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 23:17, 17 ביולי 2012 (IDT)

1,2,4,8,16... היא סדרה שההפרש בין איבריה אינו קבוע. דניאל • תרמו ערך 23:28, 17 ביולי 2012 (IDT)

כיסוי משטח רימני והתאמה ל"דק טרנספורמציות"

נסתכל בספירת רימן, ${\bar {\mathbb {C} }}=\mathbb {C} \cup \infty$ וננקב בה n חורים (כלומר: נסיר נקודות $p_{1},...,p_{n}$). נבחר נקודת בסיס $p_{0}$ שונה מהן. נסמן את הספירה המנוקבת ב-$X^{\bullet }$. החבורה היסודית היא $\pi _{1}:=\pi _{1}(X^{\bullet },p_{0})=\langle \gamma _{1},...,\gamma _{n}|\gamma _{1}\cdot ...\cdot \gamma _{n}=1\rangle$ כאשר $\gamma _{k}$ היא הלולאה היוצאת מ-p₀ ומקיפה את p_k. זה ברור שאיברי החבורה הלא-טריוויאליים הן הלולאות הללו, אך מדוע דורשים שמכפלתן שווב ל-1 (1=הלולאה הטריוויאלית ב-p₀)?

כעת, תהי H תת-חבורה של $\pi _{1}$, נתאים לה סט של Deck transformations. דק טרנספורמציות של מרחב כיסוי $c:A\to B$ הן פונקציות הפיכות מ-A ל-A (במקרה של משטח רימן הן גם הולומורפיות) כך שאם $\psi :A\to A$ אזי $c\circ \psi =c$ (ואפשר לצייר דיאגרמה קומוטטיבית). יהי U הכיסוי האוניברסילי של $X^{\bullet }$, כלומר: זהו מרחב כיסוי פשוט-קשר. כעת, נגדיר $Y^{\bullet }=U/H$ (מהי משמעות המנה?). אזי ל-H תת-חבורה נורמלית של $\pi _{1}$, נתאים את קבוצת ה"דק טרנספורמציות" של הכיסוי $\mathrm {Deck} (Y^{\bullet }\to X^{\bullet })$ ומתקיים השוויון הבא:

$\mathrm {Deck} (Y^{\bullet }\to X^{\bullet })=\pi _{1}/H$

למה מתקיים שוויון זה ומה משמעותו? ספרד 158.227.95.233 23:33, 17 ביולי 2012 (IDT)

לא למדתי טופולוגיה אלגברית, אבל התשובה לשאלה הראשונה נראית לי פשוטה. אם אתה מקיף נקב בכיוון אחד, אז אתה בעצם מקיף את כל שאר הנקבים בכיוון ההפוך. לכן ההפכי של $\gamma _{1}$ הוא $\gamma _{2}\cdots \gamma _{n}$. דניאל • תרמו ערך 00:15, 18 ביולי 2012 (IDT)

תודה. שכחתי לרגע שמדובר בספירה קומפקטית, ועל פני כדור להקיף שטח שווה להקיף את השטח שמחוצה לו בכיוון ההפוך. זה כמו הסיפור על המתמטיקאי שהצליח לכלוא אריה בכלוב: הוא נכנס בעצמו לכלוב והגדיר אותו להיות "בחוץ" (המדלה למעגל על כדור). עכשיו אני מחכה לתשובה לשאלה השנייה, כנראה שעוזי יודע. 158.227.95.233 00:32, 18 ביולי 2012 (IDT)

החבורה H פועלת על U, והמנה $Y^{\bullet }=U/H$ היא מרחב המסלולים. כל מסילה סגורה ב-$X^{\bullet }$ (המתחילה בנקודת בסיס p(u)=c(y)=x) אפשר להרים באופן יחיד למסילה ב-U שראשה נעוץ ב-u; ההטלה של זו היא הרמה למסילה ב-$Y^{\bullet }$, המתחילה ב-y, שמגדירה באופן הזה deck transformation השולחת את y לקצה האחר של המסילה ב-$Y^{\bullet }$. אם המסילה סגורה שם (כלומר שייכת ל-H) הרי שהיא מגדירה את העתקת הזהות. עוזי ו. - שיחה 02:14, 18 ביולי 2012 (IDT)

מצב

באופן כללי בפיזיקה, ולא רק בקוונטים - מה זה "מצב" ? המונח מופיע בפיזיקה סטטיסטית ובתרמודינמיקה. 79.177.216.118 15:47, 18 ביולי 2012 (IDT)

קשה לתת הגדרה כוללנית למצב מבחינה פיזיקלית, משום שהדבר שונה מתחום אחד לאחר. אני מציע לך לעיין תחילה בדף הפירושונים האנגלי המקביל למצב, הכולל התייחסות גם לפיזיקה, ורק לאחר מכן למקד שאלה/ות יותר ספציפית/יות. בנצי - שיחה 02:28, 19 ביולי 2012 (IDT)

סיוטים ממתמטיקה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

פרסומות מעצבנות

יש בכל מיני אתרים (למשל כאן) פרסומות שאינן פופ-אפ כמו פעם אלא מקטע שממש מסתיר חלקים במסך ואין לו שום אופצייה לסגירה (אין X). כיצד ניתן לסגור פרסומות כאלה? כיצד ניתן למנוע הופעה שלהן (בלי לסרס את הדפדפן מיכולות חיוניות)? הדבר חמור שבעתיים למוגבלי ראייה הצופים ברזולוציות נמוכות, שאז הפרסומת מסתירה את רוב המסך. האם אין חוק שמחייב אפשרות סגירה של פרסומות קופצות (הייתי מת לתבוע את המפרסמים הללו). Ranbar - שיחה 16:40, 18 ביולי 2012 (IDT)

ניסית להשתמש בadclock? שדדשכ • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 16:55, 18 ביולי 2012 (IDT)

אני מעוניין שאתרי האינטרנט שלי יישארו בחינם וללא פרסומות, ולכן יש לי בעיה להציע לאנשים להשתמש באדבלוק (למרות שאני משתמש בו), במיוחד בפורום כזה רחב. אבל אם כבר הציעו, אני רוצה לציין שמנסיוני עדיף להשתמש בגרסה של FF שחוסכת פרסומות שלא נחסכות בכרום. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:22, 18 ביולי 2012 (IDT)

יש ל-adblock אפשרות להראות "פרסומות לא מטרידות" שמופעלת אוטומטית. אני אישית לא משתמש בו אלא חוסם פלאש וג'אווהסקריפט כברירת מחדל, אבל אצל משתמשים אחרים זה מה שהתקנתי, אחרי שרציתי להשתמש כמו שצריך בדפדפניהם. יש לציין שלא יצא לי אף פעם לבדוק מה בדיוק הרשימה הזו חוסמת ומה לא. Tzafrir - שיחה

סטגדיש! תודה. כל כך פשוט. לא הבנתי את המשפט: "יש לי בעיה להציע לאנשים להשתמש באדבלוק (למרות שאני משתמש בו), במיוחד בפורום כזה רחב." Ranbar - שיחה 09:38, 19 ביולי 2012 (IDT)

אם יום אחד השימוש באד בלוק יתרחב לחלק ניכר מהאוכלוסייה, ייקרה אחד משניים:

1. האתרים יבינו את זה, יימצאו דרך לעקוף את החסימה. ונחזור לסבול מפרסומות.
2. המודל העסקי של האתרים ייקרוס בשל היעדר הכנסות, והם ייאלצו לסגור, לרדת ברמתם, או לפתוח את שעריהם רק למשתמשים בתשלום.

בכל מקרה ייצא שכרנו בהפסדנו. לכן, למרות הפיתוי שבהפצת הבשורה, יש להיזהר מהגעתה לתפוצה רחבה מדי. באופן אישי, אני לא מבין איך זה שעדיין רוב האוכלוסייה, ואפילו רוב הקהילה הטכנולוגית (מההתרשמות שלי) עדיין צופה באינטרנט עם פרסומות. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:06, 19 ביולי 2012 (IDT)

אני מבין את המודל העסקי (הבנוי לדעתי על כרעי תרנגולת, משום שמעולם לא ראיתי מישהו באמת מתפתה לפרסומת קופצת אלא ממהר לסגור את ההטרדה מהר ככל האפשר, אבל מילא) וכעקרון, כל עוד יש בפרסומת X ברור הסוגר אותה אפשר לחיות עם זה. הבעייה היא בגרידיות הפלילית כמעט של הסתרת תוכן ללא אפשרות להפטר מן המטרד. ושוב, הבעיה היא בעיקר לאנשים מבוגרים וכבדי ראייה שברזולוציות שלהם מדובר בחסימת חלק ניכר מן המסך ובפרט אזורים פונקציונליים במסך. Ranbar - שיחה 10:11, 19 ביולי 2012 (IDT)

" ויהי דבר ה' אלי"

שמעתי לאחרונה שמועה לפיה בניגוד לספר התנ"ך, בקוראן ובברית החדשה לא מופיע אף פעם שאלוהים מדבר ישירות עם אדם כל שהוא (גם לא עם ישו או מוחמד) אלא ע"י מלאך. ובכן, את התנ"ך אני מכיר אבל לא את הקוראן או את הברית החדשה. אם ישנו בנמצא מומחה שקרא אותם אי פעם אשמח אם יוכל לאמת או להפריח לי את הטענה. כמו כן, אם טענה זו אכן נכונה, אשמח לקבל השערות סבירות או בעלות מעוף לגבי הסיבה לדבר... תודה 95.86.77.35 חזי.

יש שמועה מעניינת, לפיה ה' לא דיבר עם אף אחד אף פעם, היית מאמין? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בחייך. מה איכפת לך להשאיר את הדיון בהקשר הדתי-אמוני שלו ? בנצי - שיחה 18:17, 19 ביולי 2012 (IDT)

אסתכן ואענה במקומו - אתאיזם הוא סוג של אמונה, שיש מהמאמינים בה שהם פנאטים כדבעי. זה לא שהם לא מאמינים באלוהים, זה שהם מאמינים שאין אלוהים, לא צריך להיות אלוהים, וזה רע להאמין שיש אלוהים. יתכן והמעיר הוא מאלה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:41, 20 ביולי 2012 (IDT)

בבשורה לפי לוקס יש פסוקים "21 וּבְהִטָּבֵל כָּל־הָעָם גַּם־יֵשׁוּעַ נִטְבָּל וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל וְהִנֵּה הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ׃ 22 וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף כְּיוֹנָה וַיְהִי־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר אַתָּה בְּנִי יְדִידִי בְּךָ רָצִיתִי". 109.160.178.60 19:09, 19 ביולי 2012 (IDT)

א. אני באופן אישי לא, לא הייתי מאמין. ב. ההקשר הוא לא בהכרח דתי אמוני אלא חקר של הגות וספרות דתיים ... ג. תודה על המקור אשמח לראות עוד (גם מהקוראן),נ.ב המקור שהבאת נראה לי יותר כמו הכרזה של "בת קול" מאשר דו שיח ישיר עם בן אדם. חזי.95.86.77.35

דוגמה מיקרית מהקוראן-סורה 4-פסוק 127-אללה אומר למוחמד מה לענות בנושא מסויים.

הידעת? ניתן לחולל קול בתוך גולגולת האדם באמצעות קרינת מקרוגל. הקורבן ישמע קולות דוברים מתוך גולגלתו. זה רק עניין של זמן עד שהשרלטן והנוכל דניקן יעלה על זה ויטען שכך חייזרים דיברו לקורבנותיהם הפרה-היסטוריים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:41, 20 ביולי 2012 (IDT)

צברים ומכניקה סטטיסטית

לא הבנתי מהם Z, Q ואומגה המופיעים בסיכום כאן: http://imgur.com/mTVqG. מה כל אחד מהם מייצג ומה רואים סימטריה מסוימת ביניהם? למה בפוטנציאל המיקרו-קנוני אין מינוס ובאחרים יש? 109.64.226.130 19:05, 19 ביולי 2012 (IDT)

מדובר בפונקציות החלוקה בפונקציות המצב בצבר הגרנד-קנוני, הקנוני והמיקרו-קנוני, בהתאמה. התיאור באמצעות פונקציית מצב הוא בעל אותו מבנה, ומכאן הסימטריה. מאוד ממליץ לך לעיין בערך הראשון אליו הפניתי בתשובתי - הדבר יעזור לך לעשות קצת סדר מושגים. בנצי - שיחה 00:52, 21 ביולי 2012 (IDT)

ספין

האם יש חלקיקים (ומהם?) עם ספין 2 או 3/2 ? 109.64.226.130 19:39, 19 ביולי 2012 (IDT)

לגרביטון יש ספין 2. לבאריון מסוג דלתא יש ספין 3/2. למיטב זכרוני, ספינים גבוהים יותר ניתן למצוא בחלקיקים מורכבים, לרבות גרעיני אטומים. 19:48, 19 ביולי 2012 (IDT)

למשל, האיזוטופים הליום-5 והליום-7, עם 3/2- כל אחד, והם אינם הגרעינים היחידים. בנצי - שיחה 23:37, 19 ביולי 2012 (IDT)

שאלה פיזיקלית

נניח יש בחלל מוט קל מאד (100 קילו) באורך של דקת שנת אור ואני מחבר לו בקצה מנוע סילון ומתניע. לכאורה לא תהיה למנוע הסילון בעיה להזיז אותו במהירות גבוהה אבל הצד השני אמור לזוז רק אחרי לפחות דקה אז מה קורה? צד אחד טס במהירות של מנוע סילון וצד אחד עומד? האם החומר בעצם מתכווץ? 109.67.18.143 21:55, 19 ביולי 2012 (IDT)

כן!

למידע הזה ייקח זמן לעבור. המנוע דוחף את האטומים בצד האחד, וכל אחד בתורו דוחף את האטומים הבאים אחריו. והתהליך הזה לוקח קצת זמן. ובמצטבר זה יהיה חייב לעבור את הדקה. סביר להניח שזה יעבור בהרבה את הדקה, ושמהירות התקדמות המידע הזה תהיה בסביבות מהירות הקול בגוף. 22:59, 19 ביולי 2012 (IDT)

ראה פרדוקס המספריים: בפרדוקס זה מניחים גוף צפיד בצורת מספרים כשאורך כל להב הוא מספר שנות אור, כעת: פותחים את המספרים במהירות זוויתית גדולה מספיק, לכאורה יוצא שקצה המספרים ינועו במהירות הגדולה ממהירות האור. 23:22, 19 ביולי 2012 (IDT)

לא נשמע הגיוני? למנוע אין בעיה להזיז 100 קילו לכן אם נניח הוא טס במהירות הקול לפי דבריך החומר ידחס באותה מהירות של הטיסה כך שבסופו של דבר המוט יהפוך לנקודה. 09:36, 20 ביולי 2012 (IDT)

המנוע לא טס. המנוע מתחיל לפעול, מתחיל להפעיל כוח, וה"מידע" הזה מתפשט לאורך המוט.

אם כבר תרצה להתחכם, תגרום להתנגשות שבסופה המוט אמור לנוע במהירות הקול בו. המוט בשום מקרה לא יתכוו. לנקודה. אבל בהחלט הוא יהיה בתנאי קיצוניים וסביר להניח שיתפרק. eman • שיחה • ♥ 11:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

אם אני אחבר למנוע משקולת של 100 קילו הוא יתחיל להטיס אותה מיד במהירות הקול (נניח שלא באותה שניה אלא יאיץ במהירות ויגיע למהירות הקול כמה שניות אחר כך) אבל לפי התשובה שלך אני מבין שהמנוע לא יצליח לדחוף את המוט. מאיפה הגיע ההתנגדות הזו? האם אורך החומר משנה את כמות האנרגיה האצורה בו? אחרת לא ברור לי מאיפה הגיע הכוח הנוסף לאובייקט בעל אותה מסה? 11:39, 20 ביולי 2012 (IDT)

לא, אין דבר כזה "מייד". הדברים לוקחים זמן, וככל שהם לוקחים פחות זמן סימן שהדברים יותר קיצוניים.

ולא אמרתי שהמנוע לא יצליח לדחוף את המוט. אלא שבניגוד למה שנדמה לנו, זה לא יקרה באופן אחד. אז בתנאים יומיומיים, אנחנו יכולים להזניח את חוסר האחידות הזו. אבל כשאתה בונה לי מוט שאורגו דקת אור, דברים שהזנחנו כבר אי אפשר להתעלם מהם.

שוב, התשובה המקורית היא שכשהכוח יתחיל לפעול תהיה התכווצות קטנה שבהתחלה תהיה בתחילת המוט, ושהיא תתקדם לאורכו (במהירות הקול בחומר), עד שהיא תגיע לקצה, ואז גם הקצה יזוז בסופו של דבר.

בשביל להגיע לתנאים כמו שהצעת שהמוט יתכווץ לנקודה אחת, צריך תנאים כ"כ קיצוניים שהמוט ייתפרק הרבה לפני זה. eman • שיחה • ♥ 12:19, 20 ביולי 2012 (IDT)

לא הבנת את התשובה האחרונה שלי, נניח שאני מחבר למנוע משקולת בעלת אותה מסה כמו המוט ומפעיל אותו. ונניח שבתנאים האלו המנוע מאיץ למהירות הקול תוך 10 שניות. לפי התשובה שלך במקרה עם המוט התאוצה תהיה איטית יותר או שהוא לא יצליח להגיע למהירות הקול עד אשר הצד השני של המוט יתחיל לנוע. זה אומר שקיים כוח נוסף שמתנגד למנוע ותלוי באורכו של הגוף שהוא מנסה לדחוף. מכיוון שבחלל אין התנגדות או גרר כיצד חומר בעל אותה מסה יכול להפעיל התנגדות גדולה יותר ( הוצאת יותר אנרגיה ) רק משום שצורתו שונה. האם זה לא סותר את חוק שימור האנרגיה? 12:35, 20 ביולי 2012 (IDT)

לא הבנתי בשביל מה צריך משקולת, אבל מילא.

מה שאתה לא לוקח בחשבון זה את הכוחות הפנימיים בתוך המוט. אבל בתנאים קיצוניים (כמו שצד אחד כבר נע במהירות הקול בחומר) ממש כבר אי אפשר להזניח את הכוחות הפנימיים האלה. וחוץ מזה השימוש שלך פה באנרגיה (והערבוב בין הפעלת כוח להוצאת אנרגיה) שגוי לחלוטין. eman • שיחה • ♥ 12:49, 20 ביולי 2012 (IDT)

אני אתן פה אנלוגיה שאולי תעזור לנו להבין אחד את השני יותר טוב (וגם תעזור לך אולי להבין את הסיטואציה יותר טוב).

נניח שיש לנו שני גופים עם מסות זהות שמחוברים בינהם בקפיץ. ועכשיו אתה מתחיל לדחוף את גוף אחד. בגלל שהוא לא מחובר עם מוט לגוף השני, אלא עם קפיץ, לוקח זמן עד שהגוף השני מתחיל לנוע. ואם אנחנו מדברים על שרשרת ארוכה מאוד של גופים שמחוברים בקפיץ, יש מין כזה "גל" של מעיכה שנע לאורך השרשרת. ולכן לצד השני ייקח זמן עד שגם הוא יתחיל לנוע.

זה כאמור רק אנלוגיה, אבל גם בגוף שנראה לך קשיח המצב לא מאוד שונה. יש לך אטום אחרי אטום אחרי אטום. והכוח הוא לא קפיץ, אלא הכוח החשמלי בין האטומים. אבל הנקודה החשובה היא שהדברים לא קורים מיידית, אלא אטום אחד מתחיל להתקרב לשנ, ואז הדחיה החשמלית גוברת, והאטום השני מתחיל לזוז, ואחרי זה מתחיל להזיז את האטום הבא, וכן הלאה.

זה עוזר לך להבין את התשובות הקודמות שלי? eman • שיחה • ♥ 13:08, 20 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לראות בסיפור הזה (הפעמון מצלצל כשאני מושך בחוט. ומה אם החוט מאד ארוך?) ניסוי מחשבתי שמוכיח מתורת היחסות שהחומר עשוי מאטומים. עוזי ו. - שיחה 13:36, 20 ביולי 2012 (IDT)

העיקרון של חומר בנוי מאטומים ברור לי אבל לא ברור מקרה הקיצון. כשהמנוע יתחיל לנוע האטומים ידחסו אבל אני מניח שככל שיעבור הזמן המוט יהיה דחוס יותר ויהיה קשה יותר למנוע להמשיך לדחוס כלומר הוא יתקל בהתנגדות הולכת וגדלה? אם זה נכון יהיה קשה יותר למנוע להאיץ כשהוא מחובר למוט מאשר לגוף אחר באותה מסה? 14:32, 20 ביולי 2012 (IDT)

אם נשתמש שוב באנלוגיה של שני הגופים שמחוברים בקפיץ, ככל שהגוף הראשון ינוע יותר מהר, הוא יידחס את הקפיץ יותר, ואז הקפיץ יפעיל יותר כוח לשני הצדדים. גם שיאיץ את המסה השניה, אבל גם שיפעל בכיוון הנגדי לתנועה על המסה הראשונה ודרכה על המנוע. eman • שיחה • ♥ 14:42, 20 ביולי 2012 (IDT)

אם אך אז מה שכתבתי נכון? כדי להתחיל להזיז גוף כלשהו במהירות כלשהי צריך להתחשב לא רק במסה אלא גם בצורה שלו? 109.67.18.143 16:05, 20 ביולי 2012 (IDT)

בעקרון כן.

צריך לזכור שבפיזיקה אנחנו תמיד עושים קירובים, ובונים מודלים פשוטים. בהרבה מקרים הם עובדים, אבל לפעמים יש מקרים שבהם צריך לקחת בחשבון את הדברים שהזנחו. אם לא היינו עושים את הפישוטים וההזנחות לא היינו יכולים לעשות כמעט כלום. אבל צריך לזכור מה היו ההנחות, ומתי הן לא עובדות.

אז תמיד הדברים האלה לא יקרו מידית. אבל בד"כ המודל המופשט שמניח שכן מספיק. אבל אם אתה דואג לשאלה האם המידע עובר יותר מהר ממהירות האור, אז המודל הזה הוא כבר לא טוב לצרכיך, וצריך מודל יותר מתוחכם. וכמו שראינו, אם המכה היא כל כך פתאומית וחזקה, שהגוף אמור לנוע במהירות שקרובה למהירות הקול בו, אז הבעיה של המודל היא לא רק שהוא לא עונה לשאלה ששאלנו, אלא שפיזית ייקרו דברים שלא חשבנו עליהם לחומר עצמו (אבל זה כבר נושא למהנדסי מכונות או מהנדסי חומרים). eman • שיחה • ♥ 16:38, 20 ביולי 2012 (IDT)

הספק של תנור שמש מאולתר מצלחת תקשורת לווינית

שלום שלום,

נניח שצלחת התקשורת הלווינית הזו מוצבת באזור בו שטף קרינת השמש הוא כמאתיים ואט למטר רבוע. מה ההספק המעשי של תנור השמש שיווצר אם נצפה את הצלחת בנייר אלומיניום שקונים במרכול? כמה זמן ייקח להרתיח תבשיל עם חמישה ליטר מים במוקד התנור? עשיתי לעצמי חישוב והייתי רוצה לבדוק אם התשובה שלי הגיונית. ליאור पॣ • א' באב ה'תשע"ב • 23:16, 19 ביולי 2012 (IDT)

ההספק המעשי הוא שטח הצלחת הניצב לשמש כפול ההספק ליחידת שטח, עד כדי פקטורים של איכות המראה שאתה יוצר ולכידת כל האור בסיר עצמו. אתה מעוניין להרתיח או לחמם עד רתיחה את התבשיל? אם לחמם, אז הזמן הוא החום הסגולי של התבשיל (מים בקירוב) כפול מסת התבשיל כפול הפרש הטמפרטורות הרצוי חלקי ההספק. ‏Setreset • שיחה 14:45, 20 ביולי 2012 (IDT)

כוונתי לחימום התבשיל, כפי שמחממים תבשילים על הכיריים או בתנור אפייה. חישבתי את הספק התנור כפי שתיארת, אבל אני לא בטוח שהקירובים שעשיתי הגיוניים. לכן אני שומר לעצמי בצד את החישוב ורוצה לשמוע מה התוצאות שקיבלו אחרים. בפרט, מה לדעתך יהיה מקדם ההחזרה של המראה ומקדם הבליעה של הסיר, אם משתמשים בנייר אלומיניום פשוט? ליאור पॣ • ג' באב ה'תשע"ב • 11:35, 22 ביולי 2012 (IDT)

אני לא יודע מה מקדם ההחזרה של האלומיניום, אבל הוא מאוד תלוי באיכות משטח (כמה הוא חלק). מקדם הבליעה של סיר שחור הוא קרוב ל-1, סיר בצבעים אחרים יבלע הרבה פחות. ‏Setreset • שיחה 15:51, 22 ביולי 2012 (IDT)

טוף, שאלתי באנגלית וקיבלתי תשובות מגוונות יותר. תודה, ליאור पॣ • ד' באב ה'תשע"ב • 09:51, 23 ביולי 2012 (IDT)

מתמטיקה

מה ההבדל בין נוסחה למשוואה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהקשר מתימטי, נוסחה היא קשר פונקציונלי בין משתנה אחד - המשתנה התלוי, לבין משתנה אחד או יותר - משתנים בלתי תלויים, המוצג בצורה אלגברית. משוואה היא תנאי, כלומר, סימן השוויון קובע את ערך או ערכי הנעלם/ים המקיימים אותה (מקיימים = מאפשרים אותה מבחינה לוגית). ערכים אלה מכונים פתרונות או שורשי המשוואה. בנצי - שיחה 04:59, 20 ביולי 2012 (IDT)

במילים אחרות, נוסחא היא סוג של משוואה קבועה שמשתמשים בה לגלות ערכים. בלנק - שיחה 16:47, 20 ביולי 2012 (IDT)

שאיבת שערות מכיור האמבט?

איך אפשר לעשות זאת?, יש מכשיר לזה?. מדובר על שאיבת השערות שמסתלסלות על מסנן הכיור בו עוברים המים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כמה: 1. יד ימין; 2. יד שמאל; 3. מלקחיים או מצבט; בנצי - שיחה 05:18, 20 ביולי 2012 (IDT)

סעיף 1 (או 2) לא רלוונטי לחבר י"ט או לאנשים כמותו. סעיף 4: שואב אבק תעשייתי? חזרתי • ∞ • שיחה 08:42, 20 ביולי 2012 (IDT)

מה דעתך על פומפה?שלומית קדם - שיחה 21:50, 20 ביולי 2012 (IDT)

סודה קאוסטית, בזהירות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:03, 21 ביולי 2012 (IDT)

פומפה לא עזרה כלל וכלל וכלל. סודה קאוסטית?, הגרגירים הלבנים?, פשוט להניחם על המסנן?, ומה אז?

הכה את המומחה באנגלית

האם קיים דף הכה את המומחה גם בויקיפדיה באנגלית? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, ה-Reference desk. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 08:03, 20 ביולי 2012 (IDT)

אורך גל תרמי

בנוסחה הנמצאת פה: מה זה h ומה המשמעות של המושג אורך גל תרמי? 79.179.219.52 12:22, 20 ביולי 2012 (IDT)

h הוא כנראה קבוע פלאנק. ‏Setreset • שיחה 14:36, 20 ביולי 2012 (IDT)

h הוא אכן, קבוע פלאנק. אורך-גל תרמי מתייחס לאורך-גל דה-ברולי של חלקיקי גז אידיאלי הנמצא בשיווי-משקל תרמודינמי, ובאופן כללי, מהווה מדד לערכו ה'ממוצע'. לפרטים נוספים, ולהרחבה, אתה מוזמן לעיין בערך האנגלי לאורך-גל תרמי. שבת שלום, בנצי - שיחה 21:00, 20 ביולי 2012 (IDT)

קומולנט

מה זה "קומולנט" מבחינה מתמטית (משהו מסטטיסטיקה). 79.179.219.52 12:24, 20 ביולי 2012 (IDT)

משהו שמסכמים אותו. עוזי ו. - שיחה 13:30, 20 ביולי 2012 (IDT)

רשמו לנו את זה ככה. אני לא ממש מבין למה זה טוב (הסוגריים <> מסמנים תוחלת). אני לא לגמרי מבין למה טוב הגודל "קומולנט" ומה המשמעות שלו. 79.179.219.52 14:33, 20 ביולי 2012 (IDT)

צריך לבטל את ההיטל על הצגת דברים בהקשרם. ראה כאן. עוזי ו. - שיחה 16:45, 20 ביולי 2012 (IDT)

לשונית, אמנם ערך מצטבר של התפלגות של גודל מדיד, אבל משמעותו המתימטית אינה פשוטה כפי שזה נשמע: הכוונה היא למדדים סטטיסטיים, דוגמת תוחלת ושונות, המהווים את שני הקומולנטים הראשונים של התפלגות נתונה. בנצי - שיחה 21:09, 20 ביולי 2012 (IDT)

קצת לא נעים

חבר שלי טוען שיש בנאדם בשם סבר פלוצקר. האם לדעתכם זה נכון ואם כן איך אתם מסבירים את זה. תודה, הדר.

סבר פלוצקר. בברכה. ליש - שיחה 16:51, 20 ביולי 2012 (IDT)

אילו היו לך שורשים פולניים יתכן ולא היית שואל את השאלה. בנצי - שיחה 18:31, 20 ביולי 2012 (IDT)

מילא השם פלוצקר, שבמקור משמעותו חפה, אבל גולדוואסר ושאר שמות משפילים של יקים מקורם באנטישמיות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:36, 20 ביולי 2012 (IDT)

מה משפיל ב"מי זהב"? בברכה. ליש - שיחה 20:43, 20 ביולי 2012 (IDT)

ראה אצל השכנים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:27, 20 ביולי 2012 (IDT)

לאו דווקא. מי זהב זה משקה אלכוהולי מפורסם. Corvus,(שיחה) 21:52, 20 ביולי 2012 (IDT)

איזה ראש כחול! Corvus צודק, שתיתי מי זהב וואני אנין טעם במשקאותי... בברכה. ליש - שיחה 23:23, 20 ביולי 2012 (IDT)

לברברה טוכמן יש ראש כחול? תתביש! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:38, 21 ביולי 2012 (IDT)

אומנויות לחימה

למה בסרטים אומני לחימה עושים תמיד "ריקוד" מוזר עם הידיים לפני שמתחילים בקרב עצמו? בולט במיוחד באומניות מזרח. זה אלמנט קולנועי או שזה משהו אמיתי? למה עושים את זה? 79.179.222.37 17:03, 20 ביולי 2012 (IDT)

זה כלי לריכוז פיזי ונפשי, במסגרת ההכנה לקרב. בנוסף, זה עשוי לבלבל או לאיים על היריב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה ב HTML

האם תחביר נכון ב HTML כולל רק Heading 1 מכל סוג?, למשל, בדף נתון, האם צריך להיות אך ורק אספקט אחד של Header 1, H2, H3, H4, H5 וכו'?,

או, האם מותר לשים כמה האדרים מסוג נתון?.

מותר לשים כמה האדרים מכל סוג. H1 H2 H3 וכד' הם רמות של HEADERים. רמה H1 היא הרמה הגבוהה ביותר. H2 זה תת כותרת. H3 זה תת תת כותרת וכו'. kotz - שיחה 18:17, 20 ביולי 2012 (IDT)

מותר להשתמש באינסוף האדרים אך נהוג (כמו בדף הזה) לחלק את הדף לתתי כותרות לצורך קריאה נוחה.ישנה כותרת ראשית ותתי כותרות לכל שאלה.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:42, 20 ביולי 2012 (IDT)

דרגות בצה"ל

האם הגיוני שאדם בן 24 עם פז"ם של 4.5 שנים ממלא תפקיד של סמח"ט בשריון? 217.132.217.74 20:13, 20 ביולי 2012 (IDT)

בדרך כלל סמח"ט הוא סגן אלוף. קרא/י את דרגות צה"ל, כולל הפרק על עלייה בדרגה ותעשה/י חשבון. בברכה. ליש - שיחה 20:36, 20 ביולי 2012 (IDT)

אתה מתכוון היום, או לתקופות של צה"ל הצעיר בשנותיה הראשונות של המדינה ? אם כוונתך להיום, הרי שאין זה סביר, ולא רק בשל הפז"מ הדרוש בין דרגות הקצונה. מדובר כאן בתפקיד בכיר, הבכיר ביותר בדרגה זו, בחטיבה, מה שאומר שעליו להיות, בין היתר, מנוסה מאוד וכזה שהוכיח הצלחה עקבית. המשמעות של ניסיון והצלחה היא שהיה משמעותית בכל אחד מהם, ולא דילוג מאחד לשני. בנצי - שיחה 21:23, 20 ביולי 2012 (IDT)

סמח"ט, לא סביר. אולי הכוונה לסמך סמחט"ש? יוסי • שיחה 00:27, 21 ביולי 2012 (IDT)

אם אתה משרת בחטיבה כזאת, תבקש לעבור ליחידה אחרת :). אגב, האם הגיוני שאדם בריא בן 24, עם פז"מ של 0 שנים, ממלא תפקיד של תלמיד ומקבל קצבאות, שמקורן באזרחים אחרים שמשרתים ועובדים? לא, אבל זה קורה :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא זה לא הגיוני, אבל אין לזה שום קשר. גם לא הגיוני 'לסגוד' למשתמטים מסוג אחר, ממחנה אחר, רק בשל 'כישורי' השירה או 'תכונות הגוף' שלהם, דוגמת גפן ורפאלי ? צריך לזכור שיש לנו בעיית השתמטות גדולה במחנה החרדי (אני אומר השתמטות, משום שנושא 'לימוד תורה' הוא רק תירוץ. אם לימוד זה כה עקרוני עבורם, מדוע הוא גובר על עקרון אחר, שאינו נופל בחשיבותו מנקודת מבט אנושית-קיומית-יהודית, והוא שמירה על בטחון ?), אבל יש לנו גם אחרים, אם כי בצורה פחות מאורגנת. צריך להיות מודעים לכל מופעיה של הבעיה, ולא רק למה שמזדמן בכלי התקשורת. בנצי - שיחה 14:20, 21 ביולי 2012 (IDT)

סרטון יוטיוב בגרמנית שאני מאד רוצה להבין

watch?v=sYWqyHEuHLY

הבעיה היא שאיני יודע גרמנית. האם יש טכניקה וירטואלית מסוימת (כמו שיש לסרטים באנגלית) שתתרגם לי את הנשמע בסרטון לטקסט אבל שהטקטס הזה יהיה באנגלית?...

מה הקטע של "נא לא להשאיר הודעות בשבת" אצל ויקיפדים דתיים?

הם עורכים ערכים שנערכו בשבת, אבל מצד שני מבקשים לא להשאיר להם הודעות בשבת?, המומחה יואיל להציג את ההיגיון שבדבר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין מדובר בהגיון במובן הרגיל של המילה, אלה בגדר מהלכות שבת לפיו אין ליהנות מחילול שבת של יהודי אחר. יהודי שומר-שבת כזה, לא יקבל ממך כוס תה שתרתיח עבורו במהלך השבת, בשהותו בביתך או בכל מקום אחר, מאותה סיבה בדיוק. לא תהיה לו בעיה לעומת זאת, אם הודעה תושאר בידי מי שאינו יהודי. בנצי - שיחה 00:04, 21 ביולי 2012 (IDT)

א.מנין לו שמשאיר ההודעה יהודי? שיכתוב "יהודים נא לא להשאיר הודעות בשבת" (מה שיהפוך את המשפט למיותר), ב.עדיין לא ברור איפה ההיגיון בלערוך ערכים שנערכו בשבת לבין להסתייג מקריאת הודעות שנכתבו בדף שיחתו ("ערך ויקי'" במובן הטכני), בשבת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. נא חתום בסוף פנייתך כפי שמקובל.

ב. הוא לא יודע. הוא גם לא חייב לדעת את דתו של הפונה אליו. הוא מסתמך על מצפונו של הקורא, בהנחה שאנשים סבירים לא עושים דווקא.

ג. מאחר ומדובר בציבור כותבים מעורב, יש הגיון בלבקש על 'רשות היחיד' שלו, בבחינת 'לבקש את מה שאפשר'. בנצי - שיחה 01:41, 21 ביולי 2012 (IDT)

אבל ר' גם [2]

109.67.203.144 12:07, 21 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, העיקרון של "לבקש את מה שאפשר" לא ממציא את ההיגיון החסר-לכאורה. הכתבה ב Ynet מהווה את דעתו האישית של המשיב ותו לא.

לא מבין משהו: "אין מדובר בהגיון במובן הרגיל של המילה, אלה בגדר מהלכות שבת לפיו אין ליהנות מחילול שבת של יהודי אחר" - אם כך - לכל הדתיים אסור לגלוש בכלל בוויקיפדיה. סביר שברוב ערכיה נעשתה עריכה כלשהי ע"י "יהודי" בשבת. חזרתי • ∞ • שיחה 13:10, 21 ביולי 2012 (IDT)

אני חושב שזה אנלוגי לכך שהם לא רוצים שייתקשרו אליהם בשבת. מעבר לזה, כמעט כל אתרי האינטרנט הישראליים עובדים גם בשבת, אז הם יפסיקו לגלוש באינטרנט? אז מתפשרים איפה שאפשר כך שחילול השבת מצד אותו ויקיפד דתי יהיה מינימלי. כותב עכשיו מספרד - שיחה 13:55, 21 ביולי 2012 (IDT)

במה שמכונה "יהדות", ולפחות בהקשר הזה, אין "הנחות" או שהאדם עשה או שלא עשה. אני אישית, לא מוצא שום הגיון בטענה של דתי שיגיד לי "אם השאירו לי פניה בדף השיחה בשבת אז חיללתי שבת", אני חושב שאמירה כזאת היא בגדר קשקוש. אם הפרט עצמה לא עשה את מה שדתו אוסרת, הרי שנשאל במה הוא באמת אשם?, אם פלוני הוא דתי אדוק ופלמוני, שכן שלו, קיר אל קיר עושה על האש, האם פלוני אשם בזה?, דומני שלא.

שאלתי את השאלה הזאת בעבר כאן וקיבלתי תשובה חלקית כאן . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:03, 21 ביולי 2012 (IDT)

פתרון מיכוני: הגנה אוטומטית על הדף של מי שיבקש זאת מכניסת השבת עד צאתה. חזרתי • ∞ • שיחה 18:31, 21 ביולי 2012 (IDT)

למה אתה מתכוון "מיכוני" ?, הפתרון רק מחריף את הבעיה אגב, אתה הופך את חוסר ההיגיון לאוטומטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההגיון הוא זה: לפי ההלכה, אסור לשתף פעולה עם חילול שבת שנעשה ע"י אחרים, אבל מותר לתקן ביום חול דבר שקולקל בשבת ע"י אחרים. למשל: אם מישהו מנסה להתכתב בשבת עם אדם שומר הלכה, אז לאדם הזה אסור לענות, כדי לא להיחשב משת"פ של התכתבות הכרוכה בחילול שבת של אחד משני הצדדים להתכתבות. אבל אם מישהו קילקל בשבת את האוטו של אותו שומר הלכה, או קילקל בשבת איזשהו ערך בויקיפדיה, אז לאותו שומר הלכה מותר ביום חול לתקן את הקילקול ההוא שנעשה בשבת. אתן דוגמה נוספת, הפעם מהפוליטיקה: יש אלפי אנשי שמאל שלא מוכנים לשתף פעולה עם מה שהם מכנים: "הכיבוש הישראלי בשטחים", ולכן הם מבטיחים שכף רגלם לא תעבור לעולם את הקו הירוק; אלא אם כן הם מקבלים צו שמונה כדי לפנות התנחלויות - שמקלקלות את הסיכוי לשלום (לדעתם של אנשי שמאל אלו), ואז אותם אנשי שמאל יעברו בחדוה את הקו הירוק, כי מבחינתם זה לא משת"פיות עם פעולות ההתנחלות - אלא זה בדיוק להפך: תיקון של מה שקולקל ע"י המתנחלים. והנה דוגמה נוספת, הפעם מהכיוון ההפוך: יש אלפי אנשי ימין, שמאז מאורעות ההתנתקות הבטיחו שמעתה הם מנתקים כל קשר שהיה להם עד אז עם צה"ל; לדוגמה, אנשי תובלה מהמגזר האזרחי, שמאז ההתנתקות מסרבים באופן עיקש לבקשת צה"ל להשאלת רכבי הסעות וכדו' - מחשש שמטרת צהל היא להסיע חיילים כדי לבצע את מה שאותם אנשי ימין מכנים: "גירוש של מאחז". בקיצור: הם לא רוצים להיות משתפ"ים של צהל - שתדמיתו ניזוקה כליל בעיניהם מאז הגירוש; אלא אם כן צה"ל קורא להם להשאיל רכב הסעות כדי להסיע חיילים להרוס איזה מאחז בלתי חוקי של בדואים בנגב (כפי שאותם אנשי ימין מכנים זאת), ואז פתאום הם משנים את עורם - עור פניהם מסמיק מגאוה, והם משאילים את הציוד בנפש חפצה, כי מבחינתם זה תיקון של מה שקולקל ע"י הבדואים. לסיכום, יש לדעת להבחין בין משתפיות לבין תיקון של מה שקולקל. ולסיכום של הסיכום - הבה נחזור לשאלתך: אם מישהו כותב בשבת שטויות באיזה ערך, והדתי מתקן, הוא לא רואה בזה משתפיות עם חילול שבת, אלא רואה בזה תיקון של מה שקולקל בשבת. 77.127.27.76 11:28, 22 ביולי 2012 (IDT)

הדוגמאות מעניינות, אבל לא כל-כך מתאימות, משום שהלכות שבת בהקשר זה, מדברות על 'הנאה' מחילול שבת של אחר, ולא בשיתוף-פעולה שלו עם אותו אחר. הנאה ושיתוף-פעולה הם שני דברים שונים. בנצי - שיחה 12:58, 22 ביולי 2012 (IDT)

כן, אבל גם אסור לשתף פעולה עם חילול שבת, ולא רק להנות מחילול שבת. ובקושי התירו שותפות עם גוי שעושה חלק מהעבודה בשבת, וגם מה שהותר עם גוי - זה בכפוף למגבלות מסויימות, עיין למשל בשולחן ערוך אורח חיים סימן רמח. 77.127.27.76 14:55, 22 ביולי 2012 (IDT)

הקטע ארוך מדיי, אם אפשר לתמצת את "ההגיון" לשורה בודדה, זה מאד יועיל. אני עדיין לא השתכנעתי.

לא השתכנעת כי לא רצית להתעמק בדברים כה פשוטים (אם כי מעט ארוכים, מודה). אז בשבילך, הדגשתי כעת (בדבריי הקודמים) באותיות עבות את מה שרלבנטי עבורך (מה שלא מודגש זה רק דוגמאות מתחומים אחרים, כך שאם לא בא לך לגלוש לדוגמאות החוץ-תחומיות- תוכל לדלג על מה שלא מודגש). 77.127.27.76 14:55, 22 ביולי 2012 (IDT)

אתה ממציאן חביבי. לא ראיתי את ההדגשות שעשית משום שיש לי בעיה בדפדפן ואני רואה כל מה שכתוב בפונט Arial מודגש, ללא יוצא מן הכלל. לכן לא יכלתי להשתכנע גם אם הייתי רוצה. עתה ראיתי הטענה לגבי תיקון המתקלקל בשבת, והקטע הוא שלדעתי זה כלל לא ישים לגבי ויקיפדיה. זה גם סופרימסיסטי. שיקול דעתם של ויקיפדים דתיים אינו עולה על של לא-דתיים וכל שינוי שנעשה כן בשישי בערב בהחלט אינו על תקן "קלוקל הממתין לתיקון דתי". אני גם לא מבין איך זה קשור לעובדה שעריכת דפים בויקיפדיה אחת היא, הן בערכים והן בדפי שיחה. אף דעה של אף "צדיק" לא תערער זאת.

יש כאן שני עניינים נפרדים: גרימה לחילול שבת, והנאה מחילול שבת. אסור לי, כדתייה, לגרום לאי-מי לחלל שבת בגללי. זה כל הסיפור. עניין שני הוא איסור הנאה ממעשה שבת. הנושא מורכב ואפשר לעיין בערך או לחילופין לשאול פוסק הלכה, אבל למעשה נוהגים בד"כ להשתמש בדברים שנעשו בשבת במידה ואין וודאות אם המעשה נעשה בשבת או אחרי שחולף מצאת השבת זמן מספק שניתן היה לעשות בו את אותו מעשה. זה בקצרה מאד וברפרוף קל העניין. Zivya - שיחה 14:14, 22 ביולי 2012 (IDT)

אני חושב שהטיעון הוא התחכמות, זה כמו להגיד: "מותר לי לאכול מתבשיל שמישהו ("יהודי" לצורך העניין) בישל בשבת אלא אם כן הוא בושל בשבילי". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חוששת שלא הבנת את ההבדלה שעשיתי בין גרימת חילול שבת לבין הנאה מחילול שבת. ההודעות בדף השיחה הם כדי לא לגרום חילול שבת, ולא כדי לא ליהנות ממנו. Zivya - שיחה 17:23, 22 ביולי 2012 (IDT)

צביה, חוששני שההגדרה הנוכחית שלך בעייתית: אינני 'גורם' חילול שבת בהשארת הדף שלי נגיש. הגולש האחר גולש בכל מקרה, ומבחינה זו, העדר גישה יש בה משום כפיה דתית. יתר על כן, אחריות אישית על חילול שבת של אחר באה כשמישהו מבקש דבר מה, ולא כשפעולה נעשית מתוך בחירה שלו. מה שחשוב הוא האחריות האישית ולא החילול עצמו. דבר נוסף: מבחינה דתית, חשובה ההימנעות מהנאה מחילול שבת של אחר, תחת הכללים שתיארת קודם. עוד סוג של אחריות אישית. בנצי - שיחה 17:37, 22 ביולי 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ניכר מהאופן בו אתה מנסח את תגובתך שאינך מבין את עקרונות היסוד של הלכות שבת. אפשר לא לשמור שבת, אבל בשיח שעניינו שמירת שבת, יש מקום למידה של אוריינות בסיסית. 'חלוקת ציונים' איננה שיח, ואיננה מובילה להבנה טובה יותר. רק מתוך ידיעה והבנה ניתן לפתח את המקום ממנו אפשר לבקר. אני רואה ברכה רבה בדיון שהתפתח כאן, גם משום שהוא מאפשר להכיר טוב יותר את עולמו של אדם דתי ומשפר את השיח בין דתיים לבין אלה שאינם כאלה. בנצי - שיחה 17:37, 22 ביולי 2012 (IDT)

את הגלישה לדף שלי אני לא יכולה למנוע, אבל את הכתיבה בו כן, ובכך אני מונעת חילול שבת אפשרי. אכן, זוהי "כפייה דתית" במובן מסויים, אבל איני רואה בה כל רע במקרה זה. Zivya - שיחה 17:48, 22 ביולי 2012 (IDT)

צביה יקירתי, איני פונה אליך באופן אישי. בהתחשב במקרה הספציפי, אך אני חושב שעריכת ערכים שכנראה כל אחד מהם נערך אי פעם בשבת, ולאו דווקא מטעמי תיקון, ומנגד התגוננות מאחורי סינרם של "תבניות ויקי" בטענה לתמימות, היא לא שום דבר אחר מאשר צביעות. הנסיונות לפנות להלכה כדי להצטדק בכך אינן מכובדות לדעתי.

אתה טוען: "כל שינוי שנעשה כן בשישי בערב בהחלט אינו על תקן קלוקל הממתין לתיקון דתי". ובכן, לדעתי נפלה כאן אי הבנה מצערת: לא התימרתי לטעון שזה שהדתי מרגיש שצריך לתקן - זה בגלל שהעריכה שנעשתה ע"י החילוני נעשתה בשבת; הדתי (כמו גם החילוני) מרגיש שהוא בא לתקן - אך ורק בגלל התוכן של הערך עצמו: הלא תסכים איתי, שבכל פעם שויקיפד בא לערוך איזו עריכה בתוך דף קיים - הוא מרגיש שהוא בא לשפר - כלומר לתקן דברים שעדין מקולקלים לדעתו, כי אם לא תאמר כך - אז יוצא שבעצם היה אפשר להסתפק בעריכה הראשונה של הערך ולא היה צריך לשפר אף ערך קיים. עוד אתה טוען ש"שיקול דעתם של ויקיפדים דתיים אינו עולה על של לא-דתיים". ובכן, דבריך הנ"ל הם לדעתי עוד עדות לכך שנפלה כאן אי הבנה מצערת: הרי מעולם לא התימרתי לטעון ששיקול דעתם של דתיים עולה על של חילונים, אלא ניסיתי לטעון שכאשר הדתי פוגש בדפי ויקיפדיה אשר לדעתו טעונים תיקון (מסיבות ענייניות כאמור ולא מחמת העובדה שהם נערכו בשבת) - אז לפי ההלכה הוא רשאי לתקנם (ביום חול כמובן), משום שההלכה אינה אוסרת על הדתיים לתקן ביום חול את מה שלדעתם קולקל בשבת. לא יודע איך היגעת מכאן למחשבה שכביכול "שיקול דעתם של דתיים עדיף על זה של חילונים": אף אחד לא חושב את זה - גם לא הדתי; הרי הדתי מודע לכך שבאותה מידה ממש - גם החילוני שנתקל בעריכה שנערכה ע"י דתיים ואשר לדעתו טעונה תיקון - גם כן רשאי לתקן: הכל זה ענין של תחושה סוביקטיבית של זה שמרגיש צורך לתקן, ולא חלילה שיש כאן איזה שופט-על שצופה בדתיים ובחילונים ופוסק - שהתחושה הסוביקטיבית של הדתי המרגיש שהוא בא לתקן - עדיפה על התחושה הסוביקטיבית של החילוני המרגיש שהוא בא לתקן. אגב, את דבריך האחרונים על ה"צדיק" לא הבנתי: אף אחד לא חושב שהוא יותר צדיק מהשני, אבל כל אחד מרגיש שהוא בא לשפר את הערך הקיים, ולשפר - זה היינו הך כמו לתקן את מה שעדין מקולקל, ואת זה - ההלכה מתירה, ואתה אמור להבין את זה, בדיוק כמו שאתה אמור להבין שאם חילוני קילקל בשבת את הצנרת של בניין המגורים המשותף לדתיים ולחילונים, אז מותר לדתי לתקן ביום חול את מה שקולקל ע"י החילוני - למרות שהקילקול נעשה בשבת. מה לא מובן? מאידך, זה שהדתי מניח מודעה המבקשת לא להתכתב איתו בשבת - זה כאמור רק בגלל שלדתי אסור לשתף פעולה עם חילול שבת. שים לב שתיקון של מה שקולקל בשבת - לא נחשב כשיתוף פעולה עם חילול בשבת, ובצדק לא נחשב, ואתה אמור להבין זאת, כי זה לא ממש מסובך. לכן טענתך האחרונה על "צביעות" - אינה מובנת לי כלל. אם מבינים עד הסוף את ההיגיון הפנימי של העיקרון ההלכתי - אז גם מבינים שאין כאן שום צביעות. וכדי להבין את היגיון הפנימי של העיקרון הזה - תספקנה כל הדוגמאות שנתתי בתגובתי הקודמת (על אנשי הימין והשמאל). ובכן מה עדין לא ברור כעת? 77.127.27.76 22:46, 22 ביולי 2012 (IDT)

שבירה

אנונימי, לא הצלחתי להבין את האנלוגיה בין עריכת עריכת ערכים שנערכו בשבת לבין הרצון שלי למנוע חילול שבת. שימוש במעשה שבת הוא עניין אחד (ועריכת ערכים שנערכו בשבת לא ממש כלולה בו) הכשלת' או מניעת אחרים מחילול שבת היא עניין נפרד ונידון אחר. העובדה ששניהם עוסקים במושג שבת לא אומרת שיש קשר בין השניים, ממש כשם שאין קשר בין העובדה שמותר לך לנסוע בירוק בצומת, אבל אסור לך לנסוע בלי חגורה. Zivya - שיחה 22:54, 22 ביולי 2012 (IDT)

חברים, אין טעם לחפש היגיון באמונות, כולל במפלצת הספגטי המעופפת. העיקר שאיש באמונתו יחיה, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות בסיסיות של אחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין טעם לחפש היגיון בהיגיון שהוביל לחוקי הדת. אבל אחרי שקיבלת אותם, יש חוקיות הגיונית באופן בו הם מתנהלים. Zivya - שיחה 23:15, 22 ביולי 2012 (IDT)

לא מדובר על "היגיון" גרידא, אלא על "היגיון פנימי", שזה ביטוי נרדף לעקיבות פנימית. אפשר למצוא עקיבות פנימית באמונות, בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות. לגבי הערתך ש"העיקר שאיש באמונתו יחיה, כל עוד הוא לא פוגע בזכויות בסיסיות של אחרים", ובכן: אף אחד לא ניסה לפגוע באף זכות בסיסית של אף אחד; בסך הכל ביקשו יפה לא להשאיר הודעה בשבת, אבל אם מישהו מתעקש דווקא להשאיר הודעה בשבת - אז כמובן זו זכותו המלאה - ובלבד שלא יצפה שהנמען ישתף פעולה עם דבר כזה. אין כאן שום ניסיון לפגוע בזכותו של מישהו, כי עדין כל אחד רשאי לעשות מה שהוא רוצה, כולל לעשות דווקא. איך שלא יהיה, יש כאן עקיבות פנימית מלאה מצידם של המבקשים, ואת זה כבר הבהרתי - בתגובתי הקודמת שעליה טרם הגבת. ואין צריך לומר, שתהיה כאן גם עקיבות פנימית מלאה מצד כל מי שינסה לעשות דווקא. 77.127.27.76 22:46, 22 ביולי 2012 (IDT). 19:13, 23 ביולי 2012 (IDT)

אפשר בהחלט להבין את המשתמשים שומרי השבת שמבקשים לא להשאיר להם הודעות בשבת בדף שיחתם שמשול בעיניהם ובמידה מסוימת של צדק לחצרם הפרטית בה הם רשאים לבחור כיצד היא תיראה. אפשר בהחלט להבין את שומרי השבת שאינם מבקשים דבר זה מכיוון שבעיניהם חילול שבת הוא חילול שבת הוא חילול שבת, ולא משנה איפה זה מבוצע. אפשר גם בהחלט להבין אינם שומרי שבת שמציקה להם הבקשה הזאת, מכיוון שהיא מקפלת בתוכה היגד, שמה שהם עושים בשבת זה עוון לדעתו של המבקש. וכמובן אפשר בהחלט להבין אינם שומרי שבת שהבקשה הזאת לא מפריעה להם, מכיוון שההיגד לא מעניין אותם, ורובם ככולם מתוכם יתחשבו בבקשה בשמחה רבה. טיפוסי - שו"ת 19:34, 23 ביולי 2012 (IDT)

מיזוג אוויר

מתוך הערך:

1. גז בלחץ נמוך ובטמפרטורת החדר נכנס למדחס (4 באיור), שם מושקעת עבודה לדחיסת הגז באמצעות מנוע חשמלי. הגז יוצא בלחץ גבוה, ובטמפרטורה גבוהה (עקב חוק הגז האידאלי).
2. הגז הדחוס והחם מוזרם בצינורות המעבה (1 באיור). המעבה מזרים אוויר (או לעתים מים) בעזרת מאוורר דרך הצינורות, ומקרר את הגז הדחוס עד שהוא מתעבה לנוזל. עקב הלחץ הגבוה, הטמפרטורה הדרושה לשם כך נמוכה מזו הדרושה לעיבוי בלחץ אטמוספרי.
3. הנוזל היוצא מהמעבה נמצא בלחץ גבוה, והוא מוזרם דרך שסתום התפשטות (2 באיור), חריר או צינור נימי (קפילר), להורדת הלחץ.
4. הנוזל שכעת בלחץ נמוך, מוזרם למאייד (3 באיור), שם באופן טבעי עובר התאיידות עקב ההפחתה של הלחץ. היות שנוזל מתאדה סופח בו חום, האוויר הבא במגע עם הנוזל מתקרר. מאוורר משמש לזירוז התפשטות האוויר המקורר בחדר. הגז יוצא מהמאייד בלחץ נמוך ובטמפרטורה רגילה וחוזר למדחס לסיבוב נוסף.

השאלה: עקב הלחץ הגבוה, הטמפרטורה הדרושה לשם כך נמוכה מזו הדרושה לעיבוי בלחץ אטמוספרי. לא צריך להיות הפוך - עקב הלחץ הגבוה - גם בטמפרטורה גבוהה יחסית הגז יתעבה? איתן - שיחה 12:43, 21 ביולי 2012 (IDT)

צודק, זו טעות שיש לתקן, ראה דיאגרמת מעבר פאזה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 12:53, 21 ביולי 2012 (IDT)

נחכה לעוד תגובות. אני מעדיף לא לתקן בנושאים שהבנתי בהם חלקית או חלודה (למדתי את החומר הזה לפני יותר מ-30 שנה) איתן - שיחה 13:18, 21 ביולי 2012 (IDT)

ההיגד אותו ציטטת, הוא נכון, ואין מה לתקן (טוב עשית שלא מיהרת לשנות זאת). התעבות היא תוצאה של אינטראקציה בין חלקיקי הגז (ושל קיומם של מרכזי עיבוי, אבל נתעלם מגורם זה לצורך הדיון), הגורמת להם להיקשר זל"ז ולהפוך לנוזל. אינטראקציה זו תהיה יעילה יותר בטמפ' נתונה, ככל שהמרחק הממוצע ביניהם הוא קטן יותר, ואת זאת משיגים ע"י הגדלת הלחץ. להגדלת הטמפ' יש אפקט הפוך - הגדלת המרחק הממוצע ביניהם (מרחק 'ממוצע' קשור למהירות 'ממוצעת'). אבל, הגדלת הלחץ 'מפצה' על הטמפ' הגבוהה, ומאפשרת את תהליך ההתעבות. כלומר, אם טמפ' גבוהה מקטינה את קצב ההתעבות (בהנחה שהיא המשתנה היחיד), הרי שניתן להגדיל אותו חזרה, ע"י הגדלת הלחץ (בהנחה שהוא המשתנה היחיד).

אגב, הטמפ' הגבוהה במעבה היא תוצאה של תהליך בנפח קבוע (משוואת המצב של גז אידיאלי: ${\frac {pV}{T}}=const$), והיא כמובן, לא נבחרה להיות כך. בנצי - שיחה 15:27, 21 ביולי 2012 (IDT)

אז אם כך, עקב הלחץ הגבוה, הנוזל יתעבה גם בטמפרטורה גבוהה ולכן ההיגד אינו נכון, או שאיני מבין את כוונתך. כלומר, מה שאתה אומר הוא שצריך לקרר את הנוזל יותר מהדרוש בלחץ אטמוספרי וזה לא מסתדר לי עם העובדה שהנוזל נמצא בלחץ גבוה. איתן - שיחה 16:36, 21 ביולי 2012 (IDT)

אתה צודק. הישבתי, תוך התעלמות לא מכוונת מהביטוי הבעייתי שם. העניין תוקן. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:41, 21 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, כבר גרמת לי לפקפק בעצמי... ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 07:34, 22 ביולי 2012 (IDT)

אני מצטער, אבל עדיף פקפוק מאשר בטחון מופרז - . היה לי מוזר באמת: ההסבר שנתתי למעלה מוביל בהכרח למסקנה שההיגד שם שגוי, אבל לא חשתי בו בקריאה השניה. יש תקלדה, ויש גם תקריאה כנראה, . בנצי - שיחה 07:42, 22 ביולי 2012 (IDT)

שיניתי

הגז הדחוס והחם מוזרם בצינורות המעבה (1 באיור). המעבה מזרים אוויר (או לעתים מים) בעזרת מאוורר דרך הצינורות, ומקרר את הגז הדחוס עד שהוא מתעבה לנוזל. עקב הלחץ הגבוה, הגז מתעבה גם בטמפרטורה גבוהה בהרבה מזו שבה הוא היה מתעבה אילו היה נתון בלחץ אטמוספרי, כך שדי בטמפרטורה של האוויר לשם כך. מקווה שעכשיו הקטע מובן יותר. איתן - שיחה 15:09, 22 ביולי 2012 (IDT)

א. פניתי עוד קודם למחבר המקורי לגבי השגיאה שציינת כדי שיתקן אותה, והוא כבר תיקן זאת, כך לפי תשובתו אליי, וגם ציינתי תיקון זה בתשובתי האחרונה אליך לעיל. האם היה צורך לשנות מעבר לכך ?

ב. "הגז מתעבה גם בטמפרטורה": המילה "גם" מיותרת.

ג. המשפט האחרון: "כך שדי בטמפרטורה של האוויר לשם כך" אינו ברור - איזה אויר ? בנצי - שיחה 16:06, 22 ביולי 2012 (IDT)

כן. השינוי שלו עדיין לא היה ברור. הכוונה היא שאילו הגז לא היה דחוס, הוא לא היה מתעבה בטמפרטורת האוויר (הסביבה). מאחר והוא דחוס, מספיק קרור על ידי אוויר (נניח 30 מעלות) כדי להפכו לנוזל. איתן - שיחה 21:04, 22 ביולי 2012 (IDT)

רק לסבר את האוזן, פראון-12 הופך לגז במינוס 30 איתן - שיחה 23:03, 22 ביולי 2012 (IDT)

אגב, פראון-12 כבר לא חוקי במרבית המדינות מ-94, (אבל מישומה עדיין מלמדים את הגרפים שלו בקורס תרמודינמיקה בטכניון). השימוש הרווח כיום הוא בסוגי פרופן. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 10:10, 23 ביולי 2012 (IDT)

האם חוזרים בשאלה רבים הם דרמה-קווינס?

הכתוב הוא רושם אישי גרידא. המון חוזרים בשאלה שפגשתי, שהם באופן כללי אנשים שאני מלא הערכה אליהם ומצדיע להם, מתנהגים לעתים באופן שלא אוכל לכנות אלא בשם "דרמה-קוויני" או "סנציוני", לכאורה רובם נוטים להיפסטריות ואמנותיות, אדישות לכל מה שקשור בדת, מתחמקים מלדבר על עברם, מתעלמים משאלות המופנות כלפיהם על נכונות\אי-נכונות הדת, ולעתים, פרדוקסאלית כמובן, נראה שהם במעין פאזה-מאנית של "מסיונריות חילונית", כגון שאילת דתיים שאלות "קשות" (רק כשזה בינם לבין דתיים), סרקסטיות ועוקצנות כלפי דתיים, ומשחקי רטוריקה עימם, אבל כשאתה שואל את אותם דתלש"ים אם מה דעתם על פעילות להחזרה-בשאלה, או "אנטי-דתית", הם פשוט מסתייגים מלענות וזורקים סיסמא בנוסח "לא אכפת לי מה אתה ואיך אתה מגדיר את עצמך, אני מקבל אותך כמו שאתה" (אני אינני חוזר בשאלה אגב, וגם לא דתי, זו פשוט הסיסמא שקיבלתי מרבים מהם). עם כל זאת, הם כאילו פונים לרפורמיות ויושבים בשולחן שבת וחג, ושרים בלהט שירי קודש ועושים קידוש וכו', ולמעשה מתנהלים כרפורמים לכל דבר ועניין, אך כשאתה שואל אותם אם רפורמים הם - התשובה כנראה תהיה "לא" (קריר), "אנחו דתל"שים".

נראה כאילו ה "דתלש"ים" מנסים, די בהצלחה, ואולי גם די בצדק, להקים קהילה סגורה, עם כללי התנהגות ברורים, וחשדנות כלפי "זרים", שיכולים להיות גם חילוני מן המניין אשר גדל בבית חילוני. למעשה נראה שהאויב הכי גדול שלהם הוא הרפורמי או הקראי --- כל מי שרק מציע פרספקטיבה משמעותית אחרת של פעילות דתית, כי אף זרם לא יעלה על הדעת חוץ מהזרם הצדיקי ביותר - הזרם הדתל"שי. האם גם אתם השקפתם על תופעה זו כך?, מדוע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מבקש להסתייג, בלשון המעטה, מההגדרות "חזרה בתשובה" ו"חזרה בשאלה", מכמה סיבות:

א. התשובה איננה תשובה לשאלה, אלא במובן של חרטה. מכאן, ממילא, חוסר הרלוונטיות, או אם תרצו, השטחיות שבהגדרה השניה.

ב. בכל מקרה, הביטויים מאומצים מעולמם או מנקודת המבט של אנשים דתיים-מאמינים, עם ריח של עז של התנשאות הנודף מהם, כאומרים: 'יש ההולכים בדרך הנכונה, ויש שתועים' (שגם 'טועים', כמובן). אין משהו אחר.

ג. והכי חמור, בהמשך לסעיף הקודם, וגם הכי חשוב: לא תמיד 'חוזר בשאלה' אכן חוזר בשאלה, אלא דווקא בתשובה או בתשובות אחרות. כלומר, כזה שבחירתו באה מתפיסה או הכרעה שכלית כזו או אחרת, שאינה נופלת, עקרונית, מ'בחירתם' של מי שגדלו בתוך אורח החיים הדתי, וסגלו את כל מה שיש שם כאילו היתה זו 'עסקת חבילה'. בנצי - שיחה 16:29, 21 ביולי 2012 (IDT)

התשובה לשאלה היא: לא.

כלומר: בני אדם באופן כללי הם לפעמים דרמה קווין. בחלקם. ולפעמים לא.

יש בין הדרמה קווינז גם עיתונאים ושדרים, גם רבנים, ולפעמים גם כמה יוצאים בשאלה. (לא "חוזרים" לשום מקום. יוצאים בשאלה).

בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:47, 21 ביולי 2012 (IDT)

דני, ברור לך שבני אדם מסוימים, מסיבות שונות, הם יותר דרמה קווינס מאחרים.

תעשיית הבאנרים, הדגלים, והסמלים בגרמניה הנאצית

מי שמסתכל על כנסים של המפלגה הנאצית יראה חוץ מאנשים מהופנטים גם המון באנרים ושלטים. רוב השלטים האלה מאד מושקעים בדרך-כלל, כאילו השקיעו שעות בבניית כל שלט. הייתי רוצה ללמוד על הנושא, איך הם מימנו את ההכנה הזאת, איך סיווגו את העסקן שהכין אותם, ממה היו עשויים שלטים אלה, וכו'?. תודה.

יש כאן הרבה פוסטרים לדוגמה. פוסטרים היו כלי חשוב בהתעמולה הנאצית. שלטים דומים היה אפשר למצוא אגב גם בברית המועצות וגם במדינות אירופאיות חופשיות. היו ציירים שזה היה התפקיד שלהם- לעצב שלטי תעמולה. Corvus,(שיחה) 17:02, 21 ביולי 2012 (IDT)

אבל אלמנט הציור הוא בהחלט לא היחיד כאן.

נכון, משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם העסיק אנשים מוכשרים מאוד שידעו לצייר שלטים מושקעים בעלי משמעות אידאולוגית. ראה רשימת המבורכים ואמנות מגויסת. Corvus,(שיחה) 18:08, 21 ביולי 2012 (IDT)

בוזון היגס

הדמיית התנגשות שני פרוטונים במאיץ הידוע בסרן

מה זה? מה הנקודות הכחולות, מה הקווים הצהובים ומה הנקודות האדומות? מה זה המלבנים הכחולים? 79.183.233.3 16:55, 21 ביולי 2012 (IDT)

לפי דף תיאור התמונה - זו הדמיה של התנגשות שני פרוטונים במאיץ החלקיקים הידוע בסרן. בעקבות ההתנגשות נוצר חלקיק בוזון היגס, ובעקבותיו שני זרמים של האדרונים ושני אלקטרונים. הקווים הצהובים הם מסלולים משוערים של החלקיקים אחרי ההתנגשות, והצבע הכחול מייצג את האנרגיה של החלקיקים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה היה הגודל של נחלות 12 השבטים(על פי המקרא)?

האם למישהו יש איזשהו הערכה למה היה גודל נחלת 12 השבטים על פי המקרא בקמ"ר?
הרי יש לנו מפות מאוד מפורטות בויקיפדיה לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דת בתל אביב

הבחנתי בכך ששכונות דרום תל-אביב נוטות יותר לכיוון הדת היהודית. האם הסיבות הן סוציו-אקונומיות? הם יש קשר בין תנאים סוציו-אקונומים לדת? אשמח אם מישהו יסבר את אוזני או יקשר אותי לערכים המתאימים.
לבנתיים, קראתי את הערך יהדות אורתודוקסית בתל אביב, שהוא אומנם מחכים אך מתעסק ביהדות אורתודוקסית בלבד. איש השלג - שיחה 21:48, 21 ביולי 2012 (IDT)

לא ברור מה כוונתך ב"נוטות יותר לכיוון הדת היהודית". האם כוונתך שיש בהן יותר דתיים ומסורתיים מאשר בשכונות צפון תל אביב? נראה לי סביר מאוד, בעיקר כי, כמו שאמרת- יש קשר בין תנאים סוציו אקונומים לדת. ראה כאן. שתי סיבות נוספות שנראות לי-

• בישראל יש קשר בין העדה שלך לבין ה"מסורתיות"- אחוז המסורתיים בקרב המזרחיים גבוה הרבה יותר. בדרום תל אביב יש אחוז מזרחיים גבוה יותר מאשר בצפון תל אביב, וגם זה, לצערנו, קשור למעמד הסוציו אקונומי.
• בצפון תל אביב בפרט, נראה לי, יש נטייה "אנטי מסורתית" חזקה. מההיכרות שלי עם ירושלים, למשל, יש שם הרבה יותר משפחות ממעמד הביניים ששומרות על מסורת. מקווה שעזרתי: בלנק - שיחה 03:53, 22 ביולי 2012 (IDT)

המשפט הראשון שכתב בלנק הינו כוזב ומתאים אולי לשנות ה60, היום אין כל שחר לדברים אלו ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכותך לחשוב כך, כמובן, אבל אין לך סיבה או זכות לצנזר את הדברים שלי. נא לא לחזור על כך. בלנק - שיחה 21:37, 22 ביולי 2012 (IDT)

אתה מוזמן להסתכל במאמר [3] הזה, (יש שם גם הערת שוליים על איזה מחקר), וגם בערכים אשכנזים, מזרחים ומסורתיים. כולם תומכים בטענתי. בלנק - שיחה 21:42, 22 ביולי 2012 (IDT)

טענתך מנציחה סטריאוטיפים נתעבים וכתיבת דבריך היא מעשה שדוחף אותם מעלה בעוד שהם נובלים לקבר. קיבוץ יוצאי העדות האסיאתיות והאפריקאיות למחנה בשם "מזרחים" או "ספרדים" ואת כל יוצאי "אירופה" ל"אשכנזים" הוא מעשה סטריאוטיפיסטי, ואם חוקר עשה אותו גרוע הדבר כפליים, שכן חוקר זה הינו מטעה את קהילתו. לדעתי, גיבור הוא מי שכעיקרון לא מרשה לעצמו לפרסם שטויות מזרחיות-אשכנזיות ומראש מסרב להשתתף בכל חיזוק להבנייה חברתית חסרת כל משקל זו. שהיא כמובן מפלגת בני אדם לקבוצות דמיוניות ונוזקות.

כאמור, זכותך לחשוב כך, וזכותי לא להסכים איתך. בלנק - שיחה 13:00, 23 ביולי 2012 (IDT)