ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 269

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

שאלה ל'מצייצים'[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין 'tweet' לבין 'moment' ? תודה, בנצי - שיחה 09:41, 5 ביוני 2017 (IDT)

Moment זה אוסף של ציוצים (לאו דוקא שלך) שמסכמים "אירוע" או "רגע" שקרה. כל אחד יכול ליצור. הנה דוגמה, רגע של הגשושית קאסיני, כשהיא שולחת את הויגנס לטיטאן אמא של גולן - שיחה 15:52, 5 ביוני 2017 (IDT)
א. סוג של נושא או רעיון. או.קיי. הדוגמה שלך מצויינת, ואפילו יש דף באתר באתר שלהם. יפה. איפה יש מדריך מסודר לתיפעול חשבון ? ראיתי קודם, תוך כדי שיטוט בתפריטים, 'מדריך בסיסי' ועוד איזשהו דף דומה, אבל איני מצליח לחזור אליו. הרשי לי כמה שאלות נוספות.
ב. מהו, אם-כן, list ?
ג. משום מה, ה-'moments' שערכתי נשארו תחת 'draft', גם אחרי שביצעתי את מה שביקשה ההערה שעלתה, או שמא לא ?
ד. עדיין עם 'moment': איך מעלים תמונות נוספות מלבד הראשונה ?
איפה, או איך, ניתן לראות ב'הגדות משתמש' נתון, את התנאים שהגדיר לכתוב לו ישירות (עקיבה וכיו"ב) ?
תודה, בנצי - שיחה 20:17, 5 ביוני 2017 (IDT)
הי בנצי , אין לי תשובה להכל. אולי עמיחי יידע. אבל הנה חלק מהתשובות:
א. ראה כאן ווכאן. האם זה עוזר?
ב. List זה אוסף של משתמשים, שאתה מאגד את כל הציוצים שלהם תמיד (ולאו דוקא בנושא ספציפי) - נניח אתה רוצה לעקוב אחרי אנשים שנמצאים עכשיו בכנס / אירוע, או שמצייצים בנושא מסויים שמעניין אותך, ולא תמיד משתמשים בהאשתאג, אז אתה יוצר רשימה (בין אם עצמאית או על ידי בוט) ויכול לעבור עליה אחר כך בנחת על כל הציוצים שלהם.
ד. אם משתמש הגדיר שהציוצים לו פרטיים, הרי שאתה לא יכול לראות את הציוצים שלו אם אתה לא עוקב אחריו. באותה מידה, אם הוא רוצה לאשר עוקבים, אתה רואה "follow request" במקום follow. מעבר לזה, אני לא יודעת...
בברכה אמא של גולן - שיחה 10:07, 6 ביוני 2017 (IDT)
תודה! עדיין לא התמחיתי במומנטים... אבל תגידו אמא של גולן בנצי - מה השמות שלכם בטוויטר? ‏עמיחישיחה 10:12, 6 ביוני 2017 (IDT)
תודה ל'אם גולן' ולעמיחי, וסליחה על התגובה המאוחרת במקצת. יש עוד עיסוקים בחיים, ולפעמים אין ברירה, וצריך להשתמש בשיטת ה'פולסים'.
א. התחלתי לעבור על המסמכים ששלחת. השני הוא בסיסי - מושגים ראשוניים בעיקר, שאותם הספקתי כבר להכיר. הראשון רציני ומקיף בהרבה. לומד אותו, שוב, בשיטה האמורה. אני משער ששם אמצא תשובה בעניין ה-'moments'.
ב. בנוגע לסעיף ד': נראה שיש ולא מספיק לעקוב אחרי משתמש נתון כדי לראות את הפרופיל וה'ציוצים' שלו, אלא צריכים להיות מאושרים על-ידו, בדומה למה שכתבת. כדי לשלוח הודעה, נדרש שהנמען יהיה עוקב שלי. קצת יותר מורכב. עדיין לומד את ההבחנות הללו.
ג. לעמיחי. אני מתייחס לזה עדיין כדף 'בהקמה', לומד ובונה אותו, ולכן גם 'נפתח' בהדרגה.
ד. האם יש ל'טוויטר' 'contact us' ?
ה. בעניין תמונות: 1. איך מוסיפים תמונות מעבר לתמונת הפרופיל ולתמונת 'כותר הדף' ? לפי אחרים אני יודע שהאפשרות קיימת, אבל אינני מוצא זאת במצב של 'עריכת פרופיל'. 2. איך מעלים תמונות מתוך 'טוויטר' עצמו (מתוך 'ים' התמונות של כולם) ? שבת שלום, בנצי - שיחה 13:47, 10 ביוני 2017 (IDT)
לגבי ה'1: הדרך היא דרך חלון 'ציוץ'. משם מוסיפים. שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:37, 10 ביוני 2017 (IDT)
הי בנצי, אעיר שההגדרות של המשתמש אישיות. אצלי לדוגמא הכל פתוח וכל אחד יכול לראות + לשלוח לי מכתב. זה בprivacy settings. לגבי התמונות, האם הכוונה להוסיף תמונה לציוץ או לשמור תמונה מציוץ? בראשון יש אפשרות (יש אייקון של תמונה) בתוך הציוץ, בשני לוחצים על התמונה ועושים שמור...
כמו כן שים לב, שהגדרות הפרטיות משתנות באמצע החודש. אם לא תבדוק שזה טוב לך, ייתכן שלא תהיה מרוצה מברירת המחדל (המאפשרת לחברה לאסוף הרבה מידע עליך). הנה קישור לעזרה של טוויטר ואיך ליצור איתם קשר. אפשר גם לצייץ להם, כמובן. בברכה אמא של גולן - שיחה 14:28, 11 ביוני 2017 (IDT)
א. הי. ברור שההגדרות הן אישיות, אחרת מי מגדיר אותן ?; אכן, 'קביעות פרטיות', נכנסתי לזה אתמול.
ב. לגבי תמונות: לגבי האפשרות הראשונה, ראיתי את זה אתמול, כפי שהיערתי קודם. חידשת לי לגבי האפשרות השניה (לא רק 'שמירה', כמובן). תודה.
ג. איך יודעים על עניין העידכון החודשי של 'קביעות' המשתמש ??; ראיתי כבר, גם אתמול, את 'דף התמיכה' שבקישור ששלחת - הבעיה היא שהפניות, לרוב, מסורבלות, והן בנויות לשליחת משובים או ל'שאלות מוכנות', ולא כל כך לפניה ישירה, חופשית (מה יעשה מי שיש לו בעיה שאינה מוגדרת ברשימת האפשרויות שם ?). הרעיון 'לצייץ' ל'מצייץ' הוא רעיון מעניין, Face-smile.svg.
ד. רציתי לשאול משהו נוסף, המתאים יותר לפניה אישית. אשלח לכתובתך, אם זה בסדר.
ה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 19:32, 11 ביוני 2017 (IDT)

תרגיל מתח בבית[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לעשות תרגיל מתח בבית ללא קידוח (דירה שכורה ואסור לקדוח במשקוף)? יש פטנט לזה? 213.55.176.206 20:23, 5 ביוני 2017 (IDT)

כן. המתקן נלחץ בשני קצותיו אל המשקוף באמצעות הברגות. לא הברגה אל המשקוף, אלא שני הקצוות חופשיים לנוע בעזרת תבריג. בנצי - שיחה 21:51, 5 ביוני 2017 (IDT)
וכמובן שגם אפשר לנסות לאלתר על המצאי הקיים, קורות עץ של פרגולה, קיר לא גבוה או בליטה-קרניז קיר יציב...וכפפות דקות אפשר שלא יזיקו במקרים שכאלה...Dovole - שיחה 22:41, 5 ביוני 2017 (IDT)
עם המתקן הקלאסי שבנצי הציע, כדאי לבדוק היטב את חוזק המשקופים/המזוזות, כי יש מצב שאם זה יהיה מספיק לחוץ, זה ימעך את החומר. ביקורת - שיחה 23:08, 5 ביוני 2017 (IDT)

שאלה על מדי צה"ל[עריכת קוד מקור]

מה ההגיון שרב נגד המקבל דרגת סגן משנה או סגן פושט את מדי הקבע/שירות וחוזר למדי א?--192.114.7.2 19:06, 6 ביוני 2017 (IDT)

אם אני לא טועה, רנ"ג מקבל דרגת רס"ן לאחר השלמת קק"ץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:04, 6 ביוני 2017 (IDT)
נגד שלבש מדי קבע לפני היציאה לקצונה ימשיך ללבוש אותם בדרגת סג"ם וסגן. דניאל 23:17, 6 ביוני 2017 (IDT)

מה הסיבה שהחינוכית אסרה לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 1993 ומה הסיבה שהחינוכית התירה לשדר את הסדרה sonic satam ישראל בשנת 2012?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה שהסדרה sonic satam שודרה בישראל רק בשנת 2012? זה בגלל הטלוויזיה החינוכית? כלומר הטלוויזיה החינוכית אסרה לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 1993 אז הוחלט לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 2012? נשאלת השאלה למה הטלוויזיה החינוכית אסרה לשדר את sonic satam בישראל בשנת 1993? למה הוחלט לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 2012? מה הסיבה שהטלוויזיה החינוכית התירה לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 2012? מה הסיבה שהטלוויזיה החינוכית אסרה לשדר את הסדרה sonic satam בישראל בשנת 1993?

אין דבר כזה "החברה אסרה" או "החברה התירה". יש מנהלים שהם אנשים שמתחלפים, והם מחליטים מה לשדר. באופן כללי, עם הזמן יש פחות צנזורה ויותר פתיחות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

משיכת גיליונות אקסל מאתרי אינטרנט[עריכת קוד מקור]

בכל יום אני מוריד ושומר טבלאות אקסל ממספר אתרים. האם אפשר להגדיר מראש לאקסל לנווט לדף מסוים באתר, לבחור את מספר החשבון הרלבנטי, להוריד ולשמור את המידע באופן אוטומטי? יודה אווזי - שיחה 06:59, 7 ביוני 2017 (IDT)

נסה ללכת לפי ההוראות כאן (עבור אתרים פתוחים ללא צורך בהזנת משתמש וסיסמא).ALPR - שיחה 00:31, 12 ביוני 2017 (IDT)

האם ויטמין D מומר במצבים מסוימים בגוף לכולסטרול?[עריכת קוד מקור]

ייתכנו מצבים כאלה? 176.13.237.14 10:05, 8 ביוני 2017 (IDT)

נושאי מחקר במדעי הרוח והחברה[עריכת קוד מקור]

לאקדמאים שבינינו. במדעי הרוח והחברה, מי בוחר את נושאי המחקר? האם כל חוקר מחליט לבדו מה בא לו לחקור? האם יש קריטריונים כמו עניין לציבור, חשיבות הנושא וכו'? האם יש איזשהי חשיבה קדימה, "מדעי הרוח: 2030" לגבי במה יתמקדו החוקרים או שישנו חופש מוחלט עד לרמת האנרכיה?

אני שואל כי אני מהעיון הלא מקצועי שלי בנושאי המחקר ברוח וחברה (לפחות באלו שאני יכול להבין ברמה הבסיסית, קרי היסטוריה, מדעי היהדות, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ותקשורת), נראה שכל אחד יורה לאן שבא לו, ובעצם יש כאן המון טיפות שמתפזרות לשום מקום ומקסימום מתקבצות לשלוליות, במקום שיהיה נהר חזק וזורם.

האם בעצם יש כאן מדיניות בדומה לעולם הישיבות, שבו אין עניין 'להתקדם' לקראת איזשהו ידע נכסף, אלא המוטיבציה היא מחקר ולימוד 'לשמה'?

האומנם?

77.126.52.10 12:06, 8 ביוני 2017 (IDT)

אלו שאלות במדעי הרוח ובפרט בענפים ישומיים במתמטיקה (מ(י)קסום), האם אבולוציה היא בלתי יעילה כי אין לה מכוון? לכל שיטה יש תועלות משלה, מהונדסת או בנוסח "חופשי". בכל מקרה כל מחקר במדעי הרוח והחברה חייב להיעשות בהתאם לכלים הקיימים (אלא אם הוא מחקר יסודי, וכאלה אין הרבה(יחסית)), כלומר המחקר חייב לשאוב השפה והכלים שלו מתפישות מקובלות ומנוסחות ולהציג ממצאים בהתאם, במובן זה לכל המחקרים יש קשר רעיוני משותף, למשל במדעי החברה גישה מרקסיסטית או גישה קיינסינית... בעניין הנושאים, בדרך כלל אנשים לוקחים השראה מחומר הלימודים (המעניק להם כלים מסוימים) וגם מהמנחים שהם בעצמם חוקרים, ויכולים להיעזר בעתיד בעבודות בסיסיות יותר לעבודות מעמיקות יותר... אין חופש אבל גם אין מהנדס על- אבולוציה. בנימה יותר קיומית, אני אשמח להבין מה זה בדיוק "להתקדם", האם יש ידע שהוא חשוב יותר מהאחרים (לא מדובר ברפואה מעשית אלא בידע)? התשובה לכך היא שכל חוקר קובע איזה ידע חשוב יותר, והאמת היא שזה גם לא החוקר אלא הנסיבות (פאטליסטי קיומי משהו), סביבה, שכנוע עצמי, קונבנציה, מסגרת הכישורים ומגבלת הכוח האישית...Dovole - שיחה 13:06, 8 ביוני 2017 (IDT)
התשובות שקיבלת בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#נושאי מחקר במדעי הטבע ממשתמש:MathKnight וממשתמש:עוזי ו. יפות באותה מידה גם לשאלה הזהה פה. Reuveny - שיחה 20:42, 11 ביוני 2017 (IDT)

עזרה דחופה בזיהוי חרק - תודה מראש[עריכת קוד מקור]

1
2
3

ראיתם פעם דבר כזה? יודעים לזהות/לנחש? יכול להיות שזיהוי נכון של הדבר הזה יחסוך לי שעות רבות. תודה מראש לכולם. ביקורת - שיחה 15:26, 8 ביוני 2017 (IDT)

אם זה קופץ כמו פרעוש, זה בטח פרעוש. ‏«kotz» «שיחה» 15:33, 10 ביוני 2017 (IDT)
זהו שזה לא קופץ, הבחור בתמונה הוא מנוח. ביקורת - שיחה 21:03, 10 ביוני 2017 (IDT)
בחרקים (בפרט) חשוב קנה מידה. יש קבוצת פייסבוק בנושא חרקים ופרוקי רגלים, נסה להעזר בהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ביקורת יש סיכוי קטן שזה פרעוש מעוך אבל לדעתי כמעט בטוח שזה ציקדית, התמונה מאד מטושטשת נסה לחפש תמונות ותשווה. אגב ההגדרה של קופץ לא היתה עוזרת מכיוון שגם הן קופצות. Assafn שיחה 20:20, 14 ביולי 2017 (IDT)

אמינות של דיווח על ג'נטריפיקציה יהודית בירושלים[עריכת קוד מקור]

אתר Vox (אנ') זוכה לאחרונה לפופולריות הולכת וגוברת ובאופן כללי זוכה להערכה בעולם, אולם אפילו כאחד שאינו משתייך לשמאל אני לא יכול שלא לתהות לגבי הקיצוניות המצטיירת מסרטון ההסברה הזה שלהם, שטוען בין השאר שחיילי צה"ל מלווים מתנחלים שנכנסים, לפעמים בחשכת הלילה, לבתים בשכונות במזרח ירושלים ושמדינת ישראל ממנת גם לבניין אחד אבטחה 24/7, שישראל מפלה לא-יהודים בקניית רכוש ברובע היהודי, שלפלסטינים שגרים במזרח ירושלים אין זכות הצבעה ושהם נסחתו כדי לקבל מימון הולם לבתי ספר, ועוד שלל טענות שאם הן נכונות אני מתקשה להבין איך מעולם לא שמעתי עליהן. האם למישהו יש רקע פוליטי מספיק כדי להפריך/להבהיר/לאשש את הטענות האלה? 01:42, 9 ביוני 2017 (IDT)

מופרך לחלוטין. פירסומי הכפשה מכוונים, בכוונת זדון מוצהרת יותר, או פחות. במקרים שנויים במחלוקת, על הרבה פחות מזה, ביהמ"ש עצר מהלכים. ככה זה במדינה מתוקנת. בנצי - שיחה 13:14, 9 ביוני 2017 (IDT)
אין לי זמן להשקיע בבדיקת הדברים אחד לאחד, אבל אכתוב מה כן נכון. משטרת ישראל אכן מגינה על יהודים שגרים באזורים מסוכנים במזרח העיר, ועדיין הם סובלים מאלימות רבה. בחלק מהמקרים מממנת המדינה גם אבטחה אזרחית, כשיש צורך. כמובן לרוב הערבים במזרח העיר אין אזרחות, אם כי יש להם אפשרות לקבל אותה בתנאים מסוימים. מעטים מאוד עושים זאת. יש להם זכות בחירה מוניציפלית, מעטים מאוד מנצלים אותה. כלומר הם לא ממש רוצים להיות אזרחים. אגב, לא נראה לי שזה נקרא ג'נטריפיקציה. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ז • 13:29, 9 ביוני 2017 (IDT)
ההערות שלי:
  • הם מבלבלים בין חיילים לשוטרים (לדוגמה: 04:36). אבל קצת קשה לי להאשים אותם. זה בגלל שמשמר הגבול הוא בפועל חיילים שמוצגים כשוטרים (משמר הגבול נוצר לראשונה כדי שמדינת ישראל תוכל לשמור על נוכחות צבאית באזורים מפורזים).
  • חיילי צה"ל שמלווים מתנחלים כניסות של מתנחלים, לפעמים בכשחת הליל: מדובר על שוטרים (אבל נדמה לי שלפחות בחלק מהמקרים מדובר על מג"ב, ר' מה שכתבתי למעלה)
  • מדינת ישראל מממנת להם אבטחה בעלות שנתית של כ־25 מיליון דולר לשנה: נכון. מתוך מעלה הזיתים: "ככל המתחמים היהודיים במזרח ירושלים מתחם מעלה הזיתים מאובטח מטעם משרד השיכון". לא הצלחתי למצוא בתקציב המדינה את הסכום המדויק, אך בשנת 2011 הסכום עמד על כ־75 מליון ₪ (לא הרבה פחות מ־25 מיליון דולר. ר' לדוגמה כאן) ואילו כלל תקציב השיכון השנה הוא כ־260 מיליון ₪.
  • חוק שלפיו רק יהודים יכולים לקנות נדל"ן ברובע היהודי: לפי אותו ערך יש פסיקה של בג"צ בנושא. לא הצלחתי לקרוא אותה כי הקישור אליה שבור.
  • לעניין הבחירות: רובם המוחלט אינם אזרחים. כרגע ישראל עושה חיים די קשים למי מהם שרוצה לקבל אזרחות, והתוצאה היא שרק 53 קיבלו אזרחות ישראלית בשנה האחרונה, למרות הביקוש הגובר. אבל אני מסכים שזה מטעה להתעלם מחוסר ההצבעה בבחירות המוניציפליות.
  • נסחטו כדי לקבל מימון לבתי ספר: זה לא בדיוק מה שנטען שם. מה שנטען שם: הם נאלצו לוותר על זהותם הלאומית כדי לקבל מימון לבתי ספר. אתה יכול לחלוק על הניסוח ו/או להגיד שמדובר במעשה לגיטימי, אך הטענה נכונה.
  • להציג דווקא את קופות החולים כדוגמה לטענה ש־Israel's grasp over the city has become tighter זה מעניין. מתישהו (נדמה לי שבסוף שנות התשעים) קופות החולים הבינו שהן כלל לא מכסות את הציבור הערבי בארץ. לכן הן פתאום החלו לפתוח מרפאות בכל רחבי המגזר. עם כמה שאנחנו לא אוהבים את קופות החולים, מערכת הבריאות בארץ טובה. האפשרות לקבל שירות מקופות החולים היא אחד הבונוסים של תושבי מזרח ירושלים.
  • מסכים גם שג'נטריפיקציה אינה המילה המתאימה לתאור מה שקור שם. הבעיה היא שאני לא אוהב בדיוק את המונחים החליפיים.
באופן כללי הכתבה די סבירה לדעתי. קצת מוטה, אך לא בהרבה. מפריע לי שלפני ששאלת כאן לא טרחת לבדוק אפילו בערכי ויקיפדיה. יש גבול לעצימת העיניים לגבי מה שקורה בעיר שחוברה לה יחדיו. Tzafrir - שיחה 23:04, 9 ביוני 2017 (IDT)
הבג"ץ שקבע שמותר להגביל רכישה ברובע היהודי ליהודים בלבד: בג"ץ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר (פסק דין מיום 4.7.1978). אפשר לקרוא אותו כאן: http://www.hamoked.org.il/files/2010/112340.pdf. YR on wiki - שיחה 00:32, 29 ביוני 2017 (IDT)

מה המנגנון מאחורי הקאפצ׳ה הבסיסית של גוגל[עריכת קוד מקור]

בקאפצ״ה הבסיסית של גוגל שאני מכיר אין אותיות מחורקשות או מספרים מחורקשים שצריך לפענח. יש רק כפתור שצריך ללחוץ עליו שאומר ״אני לא רובוט״. שיערתי שהיא מאובטחת כי היא מחליפה css claases לכפתור בקצב מסחרר כך שרובוטים לא יטרגטו אותו ויאתחלו איוונט הקלקה עליו, אבל אא״ט פיתרון ריאקט מתוחכם כמו עם observables. יסייע להתגבר על זה ולטרגט הכפתור בכל זאת. אז איך בכל זאת זה מספיק מאובטח מבחינת גוגל? וסליחה אם לא דייקתי במשהו אני חדש בתכנות. 176.13.237.14 01:51, 9 ביוני 2017 (IDT)

ה"No CAPTCHA reCAPTCHA" של גוגל כנראה עוקב אחרי תנועות העכבר, זמני תגובה ואירועים נוספים ובודק אם הם נראים לו כהתנהגות אנושית טבעית. הוא כנראה מסתמך גם על עוגיות והתחברות לדפדפן או לחשבון גוגל והשוואה של האתרים שהמשתמש מבקר בהם בדרך כלל לאלו שבהיסטוריה של הדפדפן. לבסוף, הוא מסתייע בסודיות על ידי כך שאף אחד מחוץ לגוגל לא באמת יודע בדיוק איך הוא פועל. אנבה - שיחה 18:26, 4 ביולי 2017 (IDT)

האם יש יישום כלשהוא לריאקט במיזמי ויקיפדיה או לפחות רעיונות לכך?[עריכת קוד מקור]

אם כן, מה תהיה דוגמה טובה לדעתכם? 176.13.237.14 01:52, 9 ביוני 2017 (IDT)

קודים של הופעה אצל הומוסקסואלים וביסקסואלים[עריכת קוד מקור]

א. מקובלים בקבוצות אלה קודי הופעה שונים, כמו עגיל אחד, באוזן ???? (לא זוכר). האם קודים אלה כוללים גם שרשרת כלשהי על הצוואר, וכן צמיד מסוג כלשהו, על יד ימין או שמאל ?

ב. האם קודים אלה אחידים בקרב שתי הקבוצות האמורות ? האם הם אחידים בקרב בנים ובנות ?

בנצי - שיחה 13:22, 9 ביוני 2017 (IDT)

אין "קודים". יש תת-תרבות להט"בית שחלק מהלהט"בים מעורים בה, ובה אופנות שונות ומשונות שחלקן משותפות לתרבות החילונית בישראל וחלקן התרחקו ממנה. להט"בים רבים היו מעוניינים לחזק קשרים עם חברי קהילה אחרים, אחרים רצו להביע מחאה על האפליה כנגד להט"בים, וחלק פשוט נהנו להעלות את הנושא לשיחה. כך בהדרגה החל השימוש בסממנים חיצוניים, החל מצמידים בצבעי דגל הגאווה, חולצות ועוד. מי שאהב צמידים שם אותם, מי שראה את חבריו שמים קעקוע לפעמים רצה גם, וכך צמחה לה אט-אט אופנה חדשה שהלכה והתפתחה בתוך עצמה. בנוסף, הומואים המאמצים זהות נשית, טרנסיות ועוד עשויים לאמץ אופנות האופייניות לנשים, בוצ'ות וטרנסים עשויים לאמץ אופנות האופייניות לגברים, ואנשים הומונורמטיביים (הומואים שנראים ומתנהגים בהתאם לנורמה הסטרייטית) פשוט נותרים באופנה הישראלית או מאמצים את שתיהן, ואליהם לא תשים לב בכלל למרות שהם כנראה הרוב בקהילה או לפחות חלק גדול מאוד בתוכה. כך נוצרות להן אופנות חדשות, ללא שום יד מכוונת ובטח שללא "קודים" מוכרים כמו צמיד על יד ימין במקום שמאל. ממשלת ההומואים לא קיימת, וגם אם כן - לא כולם היו מקבלים עצות אופנה מאלטון ג'ון קריצה. 17:29, 9 ביוני 2017 (IDT)

שאלות על דף הבית של ynet[עריכת קוד מקור]

למה דף הבית של ynet הוא לא פשוט www.ynet.co.il ?

למה כשאני מקליד www.ynet.co.il אני מועבר ישירות לכתובת http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,00.html ?

ומה זה בכלל 0,7340,L-8,00 ? יש לזה משמעות נסתרת כלשהי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Ynet, כמו אתרי חדשות רבים בעולם, פועל על בסיס מערכת לניהול תוכן (כתיבה, עריכה, פרסום וארכיון) בשם vignette. הקודים ב-URL (שורת הכתובת) הם קודים של המערכת, לכל דף וכתבה יש זיהוי המאפשר למשל ניוד של כותרת כתבה מעמוד לעמוד, שליפה שלה מארכיון הכתבות וכוד. ה-L פירושו שהדף יוצג בקידוד של עברית לוגית. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:54, 11 ביוני 2017 (IDT)

בעיית זרימה של סרטוני וידאו[עריכת קוד מקור]

לאחרונה, אני מקבל הודעות כמו: "your video will start in 1 sec", אבל הוא לא (כמו סרטונים הכלולים בניוזלטרז של נשנאל ג'יאוגראפיק), או "the media could not be played" באתר אחר, למרות שמוצגת לרגע התמונה הראשונה בסרטון, הנעלמת לאחר מכן. כך גם עם סרטון חשוב שהועלה לפייסבוק - תמונה ראשונה, ואח"כ זהו, היא נעלמת ואין זרימה. אשמח לעזרתכם, שבת שלום, בנצי - שיחה 18:01, 9 ביוני 2017 (IDT)

לעיתים יש מגבלה של איזור הקרנת הוידאו, כלומר הוא לא שוחרר לצפייה במדינה שלך ... בברכה אמא של גולן - שיחה 15:55, 12 ביוני 2017 (IDT)
אני יודע. לא זה המקרה, כי: א. למשל, כבר צפיתי בעבר בכאלה של נשנאל ג'יאוגראפיק שנכללו בניוזלטרז שלהם; צפייה בסרטונים באתרם מחייב מנוי. ב. סרטון אחר הוא פרטי, והופץ בין חברי קבוצה. ג. כך גם לגבי סרטונים שונים שהועלו ע"י 'טוויטריסטים' שונים, כמו תמונות המועלות שם. בוקר טוב, בנצי - שיחה 11:25, 13 ביוני 2017 (IDT)

"מוסלמי רשאי לפייס כופרים בפיו אך לא בלבו" (סורה 3 פסוק 28).[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה בערך תקיה מופיע כך בשם הקוראן: "מוסלמי רשאי לפייס כופרים בפיו אך לא בלבו" (סורה 3 פסוק 28). הציטוט הזה מופיע בלא מעט מקומות כנראה בהתבסס על ויקיפדיה (או להפך). חיפשתי שם בקוראן (בכמה מהדורות באנגלית ובעברית) ואין רמז לזה. אולי מדובר בפסוק אחר? 93.126.88.30 20:39, 9 ביוני 2017 (IDT)

התרגום המופיע בויקיטקסט: סורה 3, פסוק 28
בתרגום אהרן בן-שמש: "אסור למאמינים לחפש בני-ברית בין כופרים, פרט לצורכי הגנה, והעושה זאת אין לו מה לקוות מאללה...בין אם תסתירו מה שבלבכם או תגלוהו, אללה יודע על כך".
Liad Malone - שיחה 01:28, 10 ביוני 2017 (IDT)
כלומר? 93.126.88.30 22:59, 12 ביוני 2017 (IDT)
Regarding 3:28, Ibn Kathir writes, "meaning, except those believers who in some areas or times fear for their safety from the disbelievers. In this case, such believers are allowed to show friendship to the disbelievers outwardly, but never inwardly." He quotes Muhammad's companion, Abu Ad-Darda', who said "we smile in the face of some people although our hearts curse them," and Al-Hasan who said "the Tuqyah is acceptable till the Day of Resurrection."

לגבי 3:28, כותב אבן Kathir, "כלומר, מלבד אלה המאמינים אשר באזורים מסוימים או פעמים פחד לבטחונם של וכופרים.במקרה זה, המאמינים האלה מותר להציג ידידות לכופרים כלפי חוץ, אבל לא מבפנים". הוא מצטט את בן לוויתו של מוחמד, אבו א-דרדא ', שאמר "אנו מחייכים אל מול כמה אנשים, למרות שלבינו מקללים אותם", ואל-חסן שאמר כי "תוקייה מקובלת עד יום תחיית המתים". האנגלית מויקי והתרגום מגוגל. הטקסט מהקוראן דורש פרשנות ואין להבין אותו רק מקריאתו. אולי כדאי להוסיף בערך שזאת הפרשנות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:33, 13 ביוני 2017 (IDT)

תרגום תנ״ך עברי לאנגלית שנחשב הכי מדויק בקרבתו לעברית מקראית[עריכת קוד מקור]

מהו תרגום התנ״ך העברי לאנגלית הנחשב ביותר לפי הידוע לכם למדויק ביותר מבחינת שיקופו את העברית המקראית? בתודה, 176.13.237.14 00:18, 10 ביוני 2017 (IDT)

אני לא יודע אם קיימים מפעלים מדעיים בני זמננו, אבל היסטורית, תרגום המלך ג'יימס. R.G. - שיחה 02:09, 10 ביוני 2017 (IDT)

מה היתה הפרסומת הראשונה בערוץ 2?[עריכת קוד מקור]

כשערוץ 2 החל את שידוריו כערוץ מסחרי ב- 4 בנובמבר 1993, היה מהדורת חדשות קצרה שהגיש יעקב אילון ולאחר מכן שודר מקבץ הפרסומות הראשון. מה היתה הפרסומת הראשונה? 77.138.185.97 12:52, 10 ביוני 2017 (IDT)

דוקטור גוגל כותב: " הפרסומת הראשונה שעלתה לאוויר עם פתיחת הערוץ המסחרי (ערוץ 2) בטלוויזיה בישראל, בשנת 1995 הייתה הפרסומת למסטיק אורביט" ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 11:26, 11 ביוני 2017 (IDT)
נכון. זו הייתה פרסומת תוצרת חוץ. הפרסומת העברית הראשונה הייתה פרסומת המעיל של קסטרו עם יעל אבקסיס וליאור מילר לצלילי השיר Creep של להקת רדיוהד בביצועו של ירמי קפלן (עקב זכויות יוצרם על הביצוע המקורי). Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:48, 11 ביוני 2017 (IDT)
מה 1995? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:36, 12 ביוני 2017 (IDT)

אמריקאים ממוצא יפני, מלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור]

אזרחים אמריקאיים ממוצא יפני סבלו מאפליות גזעניות רבות בזמן מלחמת העולם השניה, לרבות פיטורים ממקומות ציבוריים, כליאה ובידוד. האם ידוע לכם על הדבר? האם יש ערך? 213.55.176.205 12:54, 10 ביוני 2017 (IDT)

כליאת היפנים בארצות הברית? ‏«kotz» «שיחה» 15:31, 10 ביוני 2017 (IDT)

צדפים עתיקים?[עריכת קוד מקור]

שלום! יש ברשותי צדפים שונים וקונכיות מסוג ארגמון קהה קוצים שנאספו במרחק רב מהחוף. איך אני יכול לדעת בני כמה שנים הם? צריך בדיקת פחמן 14? בנוסף, חלק מהם נראים צדפים מאובנים, איך אפשר להבחין בין אבן לסתם צדף ישן ובלוי? אולי חומצה כלשהי? תודה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קונכיות ימיות שלא הגיעו משכבה גיאולוגית או ארכיאולוגית מסויימת, או שלא תועדו באופן מקצועי כשאספת אותן, קשה לתארך. באופן עקרוני אפשר לעשות בדיקת תיארוך פחמן-14 לקונכיות, אם יש לך כמה מאות דולרים פנויים. הגיל המתקבל לעתים פחות מדויק מאשר על חומרים יבשתיים אבל יכול לתת טווח מסויים. אם הקונכייה עתיקה מאוד, מעבר לכ-50,000 שנים, ו/או מאובנת מאוד, פחמן-14 לא יעזור. לשאלה השנייה, אפשר לזהות קונכייה לפי הצורה והמרקם שלה בדרך כלל, גם כשהיא מאובנת לחלוטין.
ראה גם [1]. Reuveny - שיחה 20:49, 11 ביוני 2017 (IDT)
תודה רבה! בנוגע לשאלה השניה, איך אני יודע אם זו קונכיה מאובנת או קונכיה לא מאובנת (אלא סתם בעלת מראה שחוק)? לפי המרקם? לפי זה שהיא לא מחוברת לסלע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
רמת השחיקה או החיבור לסלע לא מעידים בהכרח על התאבנות כי תהליכי ההרבדה וההרס של קונכיות מאוד לא אחידים. אני לא מכיר דרך פשוטה. לדעתי צריך בדיקה גיאו-כימית כלשהי. Reuveny - שיחה 21:20, 11 ביוני 2017 (IDT)
שוב תודה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה יהודי הבלקן והקווקז נחשבים ברובם למזרחיים?[עריכת קוד מקור]

אם בגלל שהם צאצאי מגורשי ספרד אז גם במזרח אירופה יש צאצאים של מגורשי ספרד--79.180.166.5 16:24, 11 ביוני 2017 (IDT)

אני מנחש שזה קשור לסגנון התפילה, אבל זה רק ניחוש. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:00, 11 ביוני 2017 (IDT)
א. זה לא משיב לשאלת השואל - אם מה שאתה אומר נכון, הוא צריך להיות נכון, עקרונית, גם למזרח-אירופה. הסיבה העיקרית לגבי יהודי הבלקן ותורקיה היא היסטורית, כלומר, איך הגיעו המגורשים. אם הם הגיעו למקום בו הם יוצרים רוב יחסי, בסופו של דבר, המנהגים שלהם (כולל נוסח תפילה, מאכלים וכיו"ב) הופכים להיות דומיננטיים: בבתיהכ"נ, עקב נישואין וכו'. קהילות אלה ממש משמרות מנהגים ומאכלים מקוריים השייכים למולדתם המקורית.
ב. לגבי הקווקז, אינני יודע. יתכן והדבר נובע מנקודת מבטה של החברה האשכנזית בשנותיה הראשונות של המדינה ושל טרום מדינה, לפיה כל מי שאינו אשכנזי, הוא 'אוטומטית' שייך ל'ז'אנר' הנגדי - ספרדי או 'מזרחי'. לכן גם יהודי עיראק ויהודי תימן או אתיופיה הם 'ספרדיים' או 'מזרחיים'. רידוד של מגוון תרבויות, לעיתים על אף שונות ניכרת (למשל, אשכנזים וספרדים או 'מזרחיים', הרבה יותר קרובים מאשר תימנים ל'מזרחיים', בין היתר, בשל אי הגעת ה'שולחן ערוך' לקהילותיהם בארצות תימן ואתיופיה). אגב, גם 'ספרדים' ו'מזרחיים' אינם בדיוק מושגים חופפים. בנצי - שיחה 20:00, 11 ביוני 2017 (IDT)
בבלקן נוצרו קהילות שמורכבות כמעט לגמרי מיהודים ספרדים. מאחר שרוב המזרחים הם גם ספרדים, נוצר הקשר מסוים בין הקהילות. נכון שגם במזרח אירופה ישנם מצאצאי מגורשי ספרד, אך אלו היו מיעוט ש"נבלע" ברוב האשכנזי. לגבי הקווקז, ייתכן כי התרבות הקווקזית מזכירה את תרבות יהדות המזרח על פני יהדות אשכנז. בר - שיחה 20:07, 11 ביוני 2017 (IDT)
אתה חוזר על מה שאמרתי, אם קראת קודם. לגבי הקווקז - אין כל כך דמיון, בשל העדר הגישה לקהילות ה'דומות'. אפשר לדבר על דימיון מסוים לקהילות אשכנזיות מדרום-מזרח אירופה דווקא, בשל הקירבה והגישה הגיאוגרפיות. הסיבה, להערכתי, כפי שציינתי קודם, היא טשטוש ההבדלים בין כל אלה השונים ממך. בנצי - שיחה 21:26, 11 ביוני 2017 (IDT)
קראתי אך בנוגע ליהודי הבלקן, רק חידדתי מפני שהשואל השווה ליהודי מזרח אירופה. בנוגע לקווקז - המוזיקה הקווקזית מזכירה לא מעט מוזיקה מזרחית. גם המטבח הקווקזי די דומה, ושונה מאוד מהמטבח האשכנזי. כמו כן הקרבה הגאוגרפית לטורקיה ואיראן, שתי קהילות ספרדיות-מזרחיות, כנראה גם כן תורמת לזיהוי קבוצה זו כ"מזרחית". בר - שיחה 22:03, 11 ביוני 2017 (IDT)
המטבחים הקווקזיים בכלל לא דומים למטבחי "יהדות המזרח", ומבחינה גיאוגרפית הם קרובים לא פחות לרוסיה. אני גם בכלל לא בטוח בקשר למוזיקה. Reuveny - שיחה 22:06, 11 ביוני 2017 (IDT)

חלק ניכר מהיהודים בקווקז היו במהלך ההיסטוריה בסביבה מוסלמית או תחת שלטון מוסלמי, וגם היו קרובים יותר פיזית ליהודים בארצות מוסלמיות אחרות. כדאי לזכור שעד אמצע המאה ה-19 יהודים לא הורשו לחיות ברוסיה והוגבלו לתחום המושב. נרו יאירשיחה • י"ט בסיוון ה'תשע"ז • 10:21, 13 ביוני 2017 (IDT)

מדוע צריך להקליד מספר רכב בתדלוק בשירות עצמי?[עריכת קוד מקור]

עם הוויתור על מנעמי (?) הליסינג, גיליתי את המנהג המוזר הזה. מה פשר ההתעקשות? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:00, 11 ביוני 2017 (IDT)

זה לא חובה. זה אופציונאלי בשביל אנשים שצריכים להגיש קבלות.--185.149.255.210 18:40, 11 ביוני 2017 (IDT)
אכן, לא חובה. בכלל לא. מועיל לא רק למי שמגיש קבלות, אלא גם למי שמנהל מעקב אישי, או המבקש לעקוב אחרי צריכת הדלק של רכבו לאורך זמן (אם הוא עושה שימוש ביותר מרכב אחד). בנצי - שיחה 19:45, 11 ביוני 2017 (IDT)
תלחץ 3 ואנטר. Shannen - שיחה 20:25, 12 ביוני 2017 (IDT)
למה דווקא 3? :-) אפשר גם 5 או 1 או 7 או, 11 או 12 או...Dovole - שיחה 05:11, 22 ביוני 2017 (IDT)

כשהכלבה מלקקת[עריכת קוד מקור]

כל קיץ מופיעה לי אלרגיה בצורת פצעים על העור של השוקיים. לפני חודש לקחתי גורה, והיא כל הזמן מלקקת לי את הפצעים. האם זה סימן לחיבה או שהיא פשוט אוהבת את הטעם של הדם? האם זה משפיע על ההחלמה שלהם לכאן או לכאן?--185.149.255.210 18:39, 11 ביוני 2017 (IDT)

דומני שהסיבה לכך היא הגנתית-אינסטינקטיבית. כך הם פועלים כלפי חברי הלהקה שלהם (ואתה מבחינתה, שייך ללהקה שלה). אא"ט, יש ברוקה חומרים הפועלים נגד זיהומים. בנצי - שיחה 20:05, 11 ביוני 2017 (IDT)

הריון 'מתאונה' מחייב אבהות?[עריכת קוד מקור]

קראתי בימים האחרונים על אישה בגרמניה שביקשה מבית מלון מסוים להגיש לה את פרטיו של אחד העובדים לאחר שזה בעבר שכבר איתה באופן חד פעמי ונכנסה ממנו להריון. בית המלון סירב, והיא פנתה לבית המשפט, בית המשפט דחה את בקשתה, לא זוכר בדיוק מאיזו סיבה. השאלה שלי מה החוק במדינת ישראל אומר לגבי אדם ששכב עם מישהי באופן חד-פעמי ('סטוץ') או לא מתוך קשר זוגי מחייב, וכך יצא שהיא נכנסה להריון, האם הוא חייב במזונות? מה קורה אם האם אומרת שהיא לא יודעת ממי הילד? היא נעשית נטל על העם וצריכים לשלם לה תקציב של חד הורית? 93.126.88.30 23:18, 12 ביוני 2017 (IDT)

הייתי חייב, אל תתייחס לזה: ראה אפרים קישון, משפט האבהות של הנגר יוסף (מחזה המתרחש בשנת 0 לספירה)... ביקורת - שיחה 23:35, 12 ביוני 2017 (IDT)
סטוץ שהוביל להריון בוודאי מחייב בתשלום מזונות לילד.
אם חד-הורית, שאבי ילדהּ אינו ידוע, איננה נטל על העם, אם כי ניתנות לה הטבות פעוטות ערך. דוד שי - שיחה 23:43, 12 ביוני 2017 (IDT)

כמה שווים 5 שקלים?[עריכת קוד מקור]

מטבע של 5 שקלים חדשים אשר הונפק בשנת תשנ"ג ועליו מוטבעות פניו של חיים וייצמן, בסדרה מיוחדת שהונפקו ממנה 1,501,000 יחידות. כמה שווה? מו סיזלאקהטברנה • 06:23, 13 ביוני 2017 (IDT)

5 שקלים. גם לי היה מטבע של 10 שקלים עם פניה של גולדה מאיר, וביררתי עם אחד המורים שלי, שהוא אספן, והמטבע שווה פשוט 10 שקלים. לעומת זאת, שטר של חמישים שקלים (הרגיל, עם הפנים של שאול טשרניחובסקי) עם חתימה של סטנלי פישר שווה יותר מ-50 שקלים. ניב - שיחה 16:53, 13 ביוני 2017 (IDT)
המחיר הרגיל, מבחינת הבנקים והעסקים, הוא רק מה שכתוב על המטבע או השטר. אספנים עשויים לשלם יותר, אם המטבע או השטר נדירים. ככל שזה נדיר יותר, ישלמו יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה יכול לבדוק מול אספנים. אבל בגדול אם המהדורה היתה 1.5 מיליון מטבעות אז לא מדבור במטבע נדיר כל כך, והשווי שלו בארץ יהיה בסביבות 5 שקלים... מצד שני אולי אספנים מחו"ל שאין להם גישה כל כך פשוטה לכסף ישראלי יהיו מוכנים להוציא עליו יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:56, 13 ביוני 2017 (IDT)
לאחרונה, התחלתי להקפיד לשים את שני המטבעות הללו, עם דיוקנאות וייצמן ומאיר, בצד, בלי קשר לערכם האספני. גם בשל ערכם המורשתי וגם בשל ייחודם, ונדירותם היחסית. יש לי כרגע 2 ו-1, בתהאמה. בנצי - שיחה 20:40, 13 ביוני 2017 (IDT)
בעתיד, יהו מעט מאוד מטבעות כאלו עד שלמטבעות אלו ניתן להרוויח הרבה. לבנתיים, כמה שכתוב שם, שווה לכסף של עכשיו (פחות או יותר). בברכה, BDaniel - שיחה 10:03, 27 ביוני 2017 (IDT)
ישנם גם שקלי 5 עם דיוקן אשכול (לא רק ויצמן), והרמב"ם על 1.Dovole - שיחה 10:23, 27 ביוני 2017 (IDT)
ונראה לי גולדה על חצאים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ג' בתמוז ה'תשע"ז • 15:08, 27 ביוני 2017 (IDT)
מטבעות נשחקים די לאט ולא נגנזים בקלות, ככה שצריך לעבור ממש הרבה זמן עד שהמטבע המדובר יהפוך לנדיר... אני אישית הייתי שם אותו בצד ל"מיקרו-אוסף" פרטי, סתם בשביל הכיף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:47, 27 ביוני 2017 (IDT)
לא פחות משוויה של עגלת קניות, זה בטוח :p ראובן מ. - שיחה 15:56, 27 ביוני 2017 (IDT)
😂Dovole - שיחה 16:07, 27 ביוני 2017 (IDT)

השעון של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום, מדוע השעה המוצגת בויקי בחתימות וביומני פעילות מאחרת ב-3 שעות משעון ישראל? ואיך אפשר לסנכרן את שעון ויקי עם שעון ישראל? (ראיתי מספר פעמים שהשעה כן תאמה לזמן קצר). תודה למומחים, מוטיאל - שיחה 08:09, 13 ביוני 2017 (IDT)

מוטיאל, הזמן הוא בזמן UTC, וזהה בכל הויקיפדיות השונות. בברכה אמא של גולן - שיחה 13:34, 13 ביוני 2017 (IDT)

דרכון צרפתי או תוניסאי[עריכת קוד מקור]

א. דומני שמי שנולד בתוניסיה לפני שזו קיבלה את עצמאותה מצרפת זכאי לדרכון צרפתי. האם זה נכון ? ואם כן, למי ואיך פונים ? ב. כנראה, קצת יותר מסובך - מה עם דרכון תוניסאי, ולמי ואיך פונים ? אשמח לשמוע את דעתו של מי שיודע על מה הוא מדבר. לילה טוב, בנצי - שיחה 01:01, 14 ביוני 2017 (IDT)

התנהגות לא נאותה של עובד במוסד חינוכי[עריכת קוד מקור]

איזה גוף במשרד החינוך מטפל בפניות הקשורות בהתנהגות לא נאותה של עובד במוסד עם תלמידים. הייתי עד לאירוע מטריד, ואינני יודע למי לפנות בדיוק. אין מדובר באלימות, אלא בקירבת יתר גופנית שחצתה את הגבול לדעתי. מדובר במורָה ובתלמידותיה מכיתה ז'. אילו היה זה מורֶה עם תלמידיו, אין לי ספק שהיו 'מגלגלים אותו מכל המדרגות', במקרה הטוב. בנצי - שיחה 13:52, 14 ביוני 2017 (IDT)

אני לא חושב שראוי לעשות איפה ואיפה בין מורה זכר למורה נקבה. אם מדבור אכן באירוע העובר את גבול יחסי מחנך-תלמיד, מדובר בעבירה פלילית של מעשה מגונה בקטין. אני לא מצפה שתפרט כאן לגבי אופי המקרה בשל רגישות הדבר. קרא בבקשה את הסעיף "מעשה מגונה". אם אכן יש חשד לפלילים, אני אישית הייתי פונה להנהלת בית הספר כצעד ראשון. בהמשך קיימות כאן מספר דרכי תקשורת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:06, 14 ביוני 2017 (IDT)
לא מספיק לפנות למנהל, כדי שלא יווצר מצב של 'סגירת העניין' בתוך המוסד. חייבת להיות בקרה חיצונית על אירועים כאלה, בקרה שתחייב גם את המנהל להסביר איך הדבר קורה אצלו. אעיין במה שצירפת. תודה רבה. בנצי - שיחה 14:16, 14 ביוני 2017 (IDT)

האם יש גנים תלויי מין?[עריכת קוד מקור]

האם יש גנים שעוברים לדור הבא רק בתנאי שהצאצא ממין מסוים? לדוגמא, אם לאבא יש חזה שעיר מאד, סביר להניח שגם לבנו יהיה, אבל לא לבתו. האם המסקנה היא שהגן של חזה שעיר הוא גן תלוי מין? איך זה עובד?--185.149.255.44 17:41, 14 ביוני 2017 (IDT)

יש גנים שהם בתאחיזה ל-X או ל-Y, כרומוזומי המין. לכן אב לא יכול להוריש לבתו גנים מסוימים שהם בתאחיזה ל-Y, משום שהוא כלל לא מעביר לה את הכרומוזום הזה. אבל כל עוד לא מדובר בגנים שקשורים לכרומוזומי המין הגן יכול לעבור, אבל לא בהכרח להתבטא בפועל. • צִבְיָהשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ז 17:48, 14 ביוני 2017 (IDT)
חזה שעיר זה לא גן אחד סביר להניח, זה טיפה יותר מורכב. אבל התשובה חיובית בהחלט: תסמונת טרנר היא נשית בלבד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:38, 14 ביוני 2017 (IDT)
נכון, אבל לא רק. גנים זה לא הכל, ויש השפעות אפיגנטיות. בנצי - שיחה 19:24, 14 ביוני 2017 (IDT)
אני מכיר לא מעט דוגמאות. אי יכולת הטבע ליצור חתולות ג'ינג'יות במאה אחוז, רק חתולים, או חתולים תלת צבעיים, רק חתולות, ההבדל בין גברים ונשים לגבי גן עיוורון צבעים, אם כי שם יש יוצאים מן הכלל, וכו'. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 14 ביוני 2017 (IDT)

ראיית משחק[עריכת קוד מקור]

"על אף גובהה הנמוך יחסית לכדורסלנית (1.70 מ'), נחשבת לימור מזרחי לאחת מגדולות הכדורסלניות בישראל, בעיקר בזכות ראיית המשחק שלה", נכתב בערך על השחקנית. מה פירוש "ראיית המשחק"? 80.178.181.56 19:48, 14 ביוני 2017 (IDT)

הכוונה היא ליכולת לראות לאן מתפתח מהלך נתון, בראיה כוללת, וכן היכולת לצפות מה יעשו שחקני היריב כתוצאה ממהלך זה. יכולת זו מתבטאת גם בכיוון ההפוך, כלומר, איך להתארגן נכון לקראת מהלך היזום ע"י היריב. זו אחת התכונות בהן ניחן פלה, בזכותן הוא נחשב בעיני רבים לגדול שחקני הכדורגל עד היום (סליחה על ההשוואה בין כדורסל לכדורגל...Face-smile.svg). בנצי - שיחה 20:12, 14 ביוני 2017 (IDT)
המשפט המצוטט בעייתי. היא גדולה או לא גדולה בגלל הישגים קונקרטיים שמתבטאים בסטטיסטיקה, אנחנו לא מוסמכים לקבוע אם יש או אין לה ראיית משחק. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ז • 21:18, 14 ביוני 2017 (IDT)
זה חלק מהיומרה הקבועה של פרשני ספורט. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:25, 14 ביוני 2017 (IDT)
האם תכונות אנושיות הן יומרה ? מדובר ביכולת, תפיסתית במקרה זה, כמו כל יכולת אחרת. אם יש אותה למישהו, או שלא, זו כבר שאלה אחרת. בנצי - שיחה 23:53, 14 ביוני 2017 (IDT)
זו תכונה קשה מאוד למדידה; אבל חמור מזה: הקביעה שדווקא בגלל התכונה הזאת היא נחשבת לאחת הגדולות - היא אכן חתיכת יומרה שאין מקומה אצלנו. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 00:02, 15 ביוני 2017 (IDT)
אז עכשיו רק צריך למצוא מישהו שכתב את זה במדיה מכובדת, ולכתוב "נחשבת על ידי X לבעלת ראיית משחק טובה שמפצה על הגובה שלה" ולהפנות. 77.126.5.190 00:42, 15 ביוני 2017 (IDT)
לא צריך, ואפילו עדיף שלא. אולי אם מישהו באמת נחשב כתב כך. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 10:32, 15 ביוני 2017 (IDT)
מאמני כדורסל ממילא נידרשים ליכולת להעריך נכונה את ראיית המשחק של שחקניהם. אינני בקיא ביכולותיהם של כתבי ספורט, אבל לא מן הנמנע שהם מסוגלים להעריך נכונה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:21, 15 ביוני 2017 (IDT)
אנשי מקצוע נצרכים בכלל לדעת אם שחקן או זמר או אמן וכך הלאה הוא "מקצועי" ו"טוב" או לא. זה אומר שמקור אחד כזה (או עשרה) יכשירו הכנסת מילים כאלו לערכים? נרו יאירשיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ז • 12:58, 18 ביוני 2017 (IDT)

מניעת כניסה של ספאם[עריכת קוד מקור]

אחרי חודשים של 'שקט', הדפדפן שלי חווה כניסה אינטנסיבית מדי של הודעות זבל, עד כדי הודעות זהות ברווח של שעות. גם אחרי שאני שוב ושוב מוחק אותן. (מה הקטע שלהם ? - אם מחקתי, פירוש הדבר שאיני רוצה לקנות - בכוח ?). באיזו דרך יש לנקוט כדי למנוע את כניסתה הבאה של הודעה נתונה (אני לא יודע על הגדרת פתרון אחר) ? בישראל ישנו חוק המחייב כל מפרסם לצייד את הודעתו באפשרות להסירה לצמיתות. כנראה שאין זה כך בארה"ב ובאירופה, או שמא, כדי לעקוף את החוק גם במדינות אלה, ההודעות נשלחות ממדינות 'צד' שלישי. תודה, בנצי - שיחה 20:21, 14 ביוני 2017 (IDT)

אדבלוק, ובמקרה הצורך פילטר מותאם אישית. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:23, 14 ביוני 2017 (IDT)
אם אני מבין נכון, הוא מדבר על דואר זבל, לא על פרסומות באתרים. השאלה שלו אכן לא מספיק ברורה, כי הוא מדבר על דפדפן, ואני לא מכיר את יאהו (המתחבא מתחת למילה הדפדפן שלי) ככזה נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ז • 21:29, 14 ביוני 2017 (IDT)
אני אכן מדבר על 'דואר זבל', והשאלה מאוד ברורה, ואחדד אותה: דפדפן, לא חשוב איזה, משמש לקבלת דואר. נניח, אילן או אני שולחים לך דבר מה בצינור אלק'. מוכר. יחד עם הדואר הבינאישי הזה, באותו צינור, מגיעות הודעות פרסומת בצורת דואר, ובדפדפן שלי אפילו ישנה תיקייה בשם 'spam' (ישנו איזשהו מנגנון סינון בדפדפן המקבל החלטות באשר למה זבל ומה לא). זה לא מיוחד ל'יאהו', שמפרסמים מעוניינים להגיע לכמה שיותר. כלומר, מדובר בבעיה אוניברסלית, פחות או יותר. אם 'יאהו' אינו דפדפן, אז מה כן ? בנצי - שיחה 23:50, 14 ביוני 2017 (IDT)
כמו שאתה רואה השאלה לא הייתה לגמרי ברורה... יאהו עושים הרבה דברים (וגם מוכרים אותם, כמו ששמענו השבוע), בהקשר הזה אני חושב שהם הספק של הדואר האלקטרוני שלך. דפדפן זה למשל כרום או אקספלורר או אדג' או פיירפוקס. לא מכיר דפדפן של יאהו, אבל אני מניח שיש להם ממשק דואר משלהם. בגדול, נראה שמסנן הספאם שלהם לא חזק. ועדיין, לא מספיק למחוק משהו, אתה צריך לסמן את זה כדואר זבל, ואז המערכת אמורה להעביר את ההודעות מאותה כתובת מכאן והלאה לתיקייה הנ"ל. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ז • 23:57, 14 ביוני 2017 (IDT)
פיספסת. בדר"כ, דואר הזבל אצלי אכן מופנה לתיקיית הזבל. אני רוצה למנוע את הגעתה בכלל. צריכה להיות דרך לסמנם לצמיתות, כפי שציינתי בהתחלה. בנצי - שיחה 00:00, 15 ביוני 2017 (IDT)
שלא יגיע אפילו לדואר הזבל? מה אכפת לך? ייתכן שיש לך אפשרות של כללי הודעה שמאפשרים דבר כזה, איני יודע. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 00:13, 15 ביוני 2017 (IDT)
בכל אתרי הדואל הגדולים ניתן להגדיר מסננים ידנית. לא מדובר בהגדרה בדפדפן, אלא בהגדרות אתר הדואר (המסנן מוגדר ופועל בשרת עצמו). באיזה אתר דואל מדובר? ג'ימייל, יאהו? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:31, 15 ביוני 2017 (IDT)
יאהו. כתבתי קודם, מוכחל. בנצי - שיחה 21:48, 15 ביוני 2017 (IDT)
אז הדף הזה אמור לעזור לך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:40, 15 ביוני 2017 (IDT)
בנצי כפרעליך, כולם פה הסתלטו בסלטך. דפדפן זה דפדפן ולא שום דבר אחר (2017 גאדאמיט...). יאללה, דפדפנו. ראובן מ. - שיחה 22:01, 15 ביוני 2017 (IDT)
אלוהים ישמור, חלק ה"היסטוריה" לא עודכן מזה עשור? ranbar, לתשומת ליבך, הסיפור נגמר שם בניצחונו של הסיטרא אחרא, ינטערנעט עקספלורער ימ"ש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:49, 16 ביוני 2017 (IDT)

האם משפחה פלסטינית ממוצעת (ביו"ש) נדרשת[עריכת קוד מקור]

לשלם ארנונה, מים או חשמל? ‏Gridge ۩ שיחה 23:11, 14 ביוני 2017 (IDT).

ברור, הרשות הפלסטינית אחראית על גביית ארנונה, מים וחשמל. בגלל שחלק גדול מהפלסטינים חי בתנאי עוני, רק כ-50% מחשבונות המים משולמים בפועל, ואת השאר מממנת הרשות הפלסטינית. (מקור: [2]). שיעורי גביית החשמל גבוהים יותר. בגדה המערבית הם ירדו מ-90% ל-81% בין 2011 ל-2013, ובאותה תקופה עלו ברצועת עזה מ-65% ל-71%. (מקור: [3]). הרשויות המקומיות גובות מסי ארנונה מהתושבים ובעלי העסקים, מתוכם 90% משמשים את הרשות המקומית ו-10% מועברים למשרד האוצר הפלסטיני. נושא הארנונה מוסדר רק עבור 30 היישובים הפלסטיניים הגדולים, ומוסדר חלקית עבור שאר היישובים, ולא קיימים נתונים על שיעורי הגבייה. (מקור: [4]). -- ‏גבי‏ • שיח 15:46, 15 ביוני 2017 (IDT)
מעניין, תודה. ‏Gridge ۩ שיחה 10:19, 16 ביוני 2017 (IDT).
אני מניח שאתה מכוון למה שבעיקר בימין מתלוננים עליו ש"אנחנו משלמים את חשבונות החשמל של הפלסטינים". ובכן חח"י מספקת חלק ניכר מהחשמל בשומרון והיא פועלת במקביל לחברות פרטיות ולחברת החשמל המזרח ירושלמית. חשמל הוא מוצר שהתשלום עבורו אינו נעשה מראש (להוציא מת"מ) אלא רק לאחר צריכה של כחודשיים, לעתים צרכנים מסרבים לשלם, אז חברת החשמל עומדת בפני שאלה קשה האם לנתק אותם מחשמל- סוגיה לא פשוטה, בשומרון הופכת גם שאלה פוליטית. כמו כן התייחדה הבעיה בשומרון בכך שעירייות שונות אינן מוכנות לשלם את חשבון החשמל, וצוברות חשבונות של מיליוני שקלים ועשרות מיליוני שקלים (אולי אף למעלה מכך). את החלטת הניתוק מחשמל חח"י לא מורשית לקבל, והיא מתקבלת בדרגים המדניים. בכל מקרה אני אשמח להכניס הקשר לדברים, הרבה פעמים העשיר מתלונן שאינו עשיר די בגלל העניים, זהו מעשה פסול ויש לשקול הדברים באופן הגון יותר, לבסוף אני לא רואה את הימין מוותר על אזרחותו הישראלית בעבור אחת פלסטינית, כדי להתחמק מתשלום על חשבון החשמל...Dovole - שיחה 05:07, 22 ביוני 2017 (IDT)
זה היה המצב עד ההסדר האחרון עם חברת החשמל. כחלק מאותו הסדר קיבלו על עצמם גופים פלסטינאיים שונים (נדמה לי שרק חברת החשמל המזרח ירושלמית) את האחריות על הגבייה בכל שטחי הגדה. Tzafrir - שיחה 02:46, 23 ביוני 2017 (IDT)
עדין ישנם חובות, והגביה נעשית בשיתוף פעולה של חח"י עם החברות המקומיות...אחריות היא טכנית ורשמית, מה שקורה בפועל מעט מורכב יותר.Dovole - שיחה 10:26, 27 ביוני 2017 (IDT)
חברת החשמל המזרח ירושלמית אינה מתפקדת כגובה עבור חברת החשמל הישראלית. היא הספקית הישירה של לקוחותיה, אלא שהיא לא מייצרת מספיק חשמל עבורם. נוכח זאת, היא רוכשת חשמל מחברת החשמל הישראלית. YR on wiki - שיחה 00:26, 29 ביוני 2017 (IDT)
המציאות אף מורכבת יותר, לא מספיק לקרוא הערך(שאם לא שמת לב אז קישרתי אליו אי שם לפני שבוע)... הגביה אינה מושלמת, ואף רחוק מכך (ישנם חובות של מיליונים, שאין כל ביטחון שיוחזרו) ונעשית בשיתוף פעולה של חח"י עם חברת מזרח-ירושלים ובעירוב גורמים שונים כמו המנהל האזרחי והרשות.Dovole - שיחה 00:46, 29 ביוני 2017 (IDT)

רכישה ברשת[עריכת קוד מקור]

באמצעות כרטיס אשראי. משום מה, אני מקבל הודעה האומרת: "Please check your DISCOVER CARD Number" (זה קרה באתר 'נשנאל ג'יאוגראפיק'), והתהליך לא ניתן להשלמה. ביטוי מוזר עם הנחייה מוזרה. מה זה ? מה הבעיה ? בנצי - שיחה 00:07, 15 ביוני 2017 (IDT)

זה שם של כרטיס אשראי, שאולי סימנת בטעות. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 00:12, 15 ביוני 2017 (IDT)
מה "סימנתי בטעות ?" לא DISCOVER ולא בן בנו. בסה"כ כרטיס של 'מאסטרקארד'. זהו. לא יודע מה קרה ל'קונקרטיות' היום. בנצי - שיחה 00:57, 15 ביוני 2017 (IDT)
אני מבין שזה לא מה שיש לך, אבל משום מה המערכת מזהה את זה כדיסקבר. אולי מסומן כך, אולי יש טעות בספרות הראשונות, אולי המערכת השתגעה. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 01:01, 15 ביוני 2017 (IDT)
עזוב, לא בניחושים עסקינן. יש כרטיס כזה בכלל ? זה לא קרה באתרים אחרים, דוגמת זה של הוצאת Springer, או של חברה ישראלית המארגנת טיולים. זה קרה רק ב'גיאוגראפית הלאומית' (Face-smile.svg), ואולי גם במקום נוסף. כלומר, לא מדובר בתקלה גורפת, אלא בהתקשרות ספציפית. בנצי - שיחה 08:49, 15 ביוני 2017 (IDT)
[5] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:22, 15 ביוני 2017 (IDT)
בנצי, כתבתי לך מלכתחילה שיש דבר כזה, אז אין טעם לשאול. חשבתי שהעלאת אפשרויות תסייע לך למצוא את הבעיה, אבל אם אתה לא מעוניין בזה אפסיק, אולי אחרים ידעו דברים בוודאות מוחלטת. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ז • 10:31, 15 ביוני 2017 (IDT)

אם אני מרטיב מצה או צנים זה גורם להם להתעכל טוב יותר?[עריכת קוד מקור]

תודה. 109.253.201.88 14:25, 15 ביוני 2017 (IDT)

אם אינך במצב התייבשות, אין הבדל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:46, 15 ביוני 2017 (IDT)
אם אין לך שיניים, אז כן :-) Dovole - שיחה 04:57, 22 ביוני 2017 (IDT)

האום[עריכת קוד מקור]

כידוע, חלק עצום מתוך פעילות האום מוקדש לדיונים על ישראל. כנראה ששונאי ישראל במערב ובארצות האסלאם מאד נהנים מהריטואל הזה. אבל מצד שני, באום יושבות עשרות מדינות שלא מתעניינות בישראל- את רובן המוחלט של המדינות מהמזרח הרחוק מאפריקה ומדרום אמריקה ישראל מעניינת כקליפת השום. כמה פעמים נציגים של תאילנד של מקסיקו או של זימבבוואה יכולים להשתתף בטקסים האלה של גינוי ישראל? כמה פעמים הם יכולים לשמוע את אותם נאומים צפויים וממוחזרים? האם נציגי המדינות האלה לא משתעממים מהקרקס הזה שנכפה עליהם? האם הם לא מנסים למחות? האם הם לא מנסים לעורר את האום שיקשיב לבעיות שלהם?--185.149.255.74 16:41, 15 ביוני 2017 (IDT)

האם אתה בטוח שמדובר בשאלה? איזה תשובה אתה מצפה לשמוע? התשובה "לא. לא משתעממים" מספיקה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:22, 15 ביוני 2017 (IDT)
אמתין לתשובה ממישהו שיש לו מידע בנושא.--185.149.255.74 17:28, 15 ביוני 2017 (IDT)
בניגוד לצורה בה התקשורת מציגה את או"ם שמום, ארגון האומות המאוחדות עוסק גם בבעיות במדינות אחרות, כגון תאילנד, מקסיקו וזימבבואה. הפוקוס של האו"ם לא מכוון רק על ישראל, אם כי אכן ישנם בעלי אינטרסים שמנסים להוביל את האו"ם נגד ישראל, וזה מצליח ככל שיחסי האו"ם-ישראל עולים על שולחן הדיונים. אבל בגדול, ישראל אינה מקבלת נתח עצום של תשומת לב במסדרונות האו"ם, לא פחות מאשר אזורים אחרים בעולם... בתקווה שזה עזר ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:24, יום חמישי בשבת, כ"א בסיוון ה'תשע"ז (IDT).
טוב לשמוע שמישהו כבר אסף את הנתונים. תוכל להציע נתונים השוואתיים לגבי מספר הדיונים או ההחלטות העוסקים בישראל לעומת אחד מן החבלים האחרים השרויים במחלוקת? עוזי ו. - שיחה 21:21, 15 ביוני 2017 (IDT)
דוז פואה Im-yahoo.svg אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:46, 16 ביוני 2017 (IDT)
א. אכן, הרבה יותר. הפרופורציות מטורפות, ואינן מצריכות ביסוס סטטיסטי מדוקדק כדי לראות הטייה ברורה וגלויה. עובדה זו מגלה, בצורה אכזרית, עד כמה נציגים מחוייבים לאינטרסים 'שבטיים' הרבה יותר מאשר עובדות, או בעיות מקצועיות להם מחוייב האו"ם. התפלגות לא מאוזנת אחרת היא המימון שמקבל האו"ם. ללא המרכיב האמריקני אינני יודע אם יכול היה לעמוד על רגליו. לכן, זו המדינה היחידה שיכולה לשנות את ההטייה הקיצונית הזו.
ב. ואם כבר '12 נקודות', צריך להקדים 12 כאלה לבן-גוריון, קודם כל, וגם להיילי. בנצי - שיחה 09:59, 16 ביוני 2017 (IDT)
דג ירוק, אתה בוודאי מכיר את הסיפור על הכפרי שהגיע בפעם הראשונה לעיר הגדולה, וראה בגן החיות ג'ירפה. בחן אותה מכל העברים, עד שפסק - "אין כזו חיה". הוא צודק; למה שתהיה. עוזי ו. - שיחה 11:32, 16 ביוני 2017 (IDT)
עוזי ו., לא הבנתי: זה היה איתי או עלי?
בכל מקרה, מדובר בנתונים שכל אחד יכול לבדוק בעצמו; למשל ברשימת פגישות מועצת הביטחון ב-2017, ניתן לראות שמתוך למעלה ממאה דיונים רק 5 הוקדשו ל"שאלה הפלסטינית", ועוד כמה פעמים שישראל הוזכרה בדיונים אחרים על המזה"ת ועל נשאים גלובליים (כמו הדיון מה-9 במאי, בו דנו על ההטיה האנטי-ישראלית בדיוני המועצה לזכויות אדם...) זאת בהשוואה לדיונים על מדינות כמו סומליה, מאלי או קונגו, ועוד פחות בהשוואה לסוריה או תימן. אני חוזר ואומר, זה נכון שככל שהדברים מגיעים לישראל ישנה הטיה ברורה נגדה, אבל זה לא הנושא העיקרי, ובטח שנציגי מדינות אפריקה לא משתעממים בדיונים ארוכים נגד ישראל... בתודה, דג ירוק (שיחה) • 12:06, יום שישי בשבת, כ"ב בסיוון ה'תשע"ז (IDT).
זה עדיין פי מאות אחוזים ממה שאמור להיות, כך שאם מורידים את החלק האבסולוטי משאלתו של האלמוני מקבלים שאלה תקפה. לא שיש לי תשובה.... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:50, 16 ביוני 2017 (IDT)
בכל סטטיסטיקה שעושים על אזכור ישראל בדיוני מועצת הבטחון, צריך לזכור שהם צריכים פעמיים בשנה להאריך את המנדטים של כוחות או״ם שונים שנמצאים בגבולות הארץ. נדמה לי שרק זה תורם ארבעה דיונים בשנה. Tzafrir - שיחה 13:03, 16 ביוני 2017 (IDT)
זה לא משנה. כוחות אום יש בעוד חלקים בעולם, וישראל רחוקה מלהיות מוקד האלימות העיקרי בעולם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:28, 16 ביוני 2017 (IDT)
מעבר לרמה ההצהרתית שבה ישראל היא מוקד לביקורת (לא בהכרח בלתי מוצדקת...) צריך להבין את העיקר, והעיקר הוא לא בהצהרות אלא בממון ובמעשים. עיקר ממונו של האו"ם לא מתכלה על ישראל אלא בנסיבות אחרות, האו"ם אחראי לארגון הבריאות העולמי, לבנק העולמי... האו"ם אחראי ליוזמות שהן במידה רבה שיאה של האנושות (בשיתוף הפעולה ובהישגים מקצועיים- הכחדת ה"אבעבועות שחורות" למשל). עוזי ו. לבקר את האו"ם על יחסו לישראל מקיים יחס דומה לביקורת של אותם חלקים באו"ם ובעולם כל פעולה של ישראל- לא משנה מה. שקול ל"לשפוך את התינוק עם המים" (שהאו"ם דואג שמלכתחילה לא יהרגו את התינוק).Dovole - שיחה 04:57, 22 ביוני 2017 (IDT)
אין ספק שאם סופרים את מספר ההחלטות של עצרת האו"ם שעניינן הסכסוך במזרח התיכון ובזכויות הפלסטינים (לעיתים רחוקות ב"ישראל"), יש הטיה. לעומת זאת, אם סופרים את החלטות מועצת הביטחון, שהיא הגוף האופרטיבי של האו"ם, התמונה שונה לחלוטין. מעולם לא התקבלה במועצת הביטחון החלטה שיש לה תוקף המחייב את המדינות (מה שמקובל לכנות החלטה מכוח פרק VII, אם כי זה לא לחלוטין מדויק). לא רק שמעולם לא נשלח כוח צבאי לאיזור באופן חד צדדי, כפי שנעשה בכמה עשרות מקרים בשלושים השנים האחרונות, אלא גם לא הוטלו אמצעי אכיפה אחרים ("סנקציות", בלשון העם). כאן העניין הוא לא רק מספרי אלא איכותי. זה לא שהאו"ם רק נובח ולא נושך, כי לרטוריקה באו"ם יש השלכות מעשיות. אבל הן לא ישירות. YR on wiki - שיחה 00:23, 29 ביוני 2017 (IDT)
זה שגוי לשפוט ולבקר את פעילות האו"ם רק על יסוד סוגיית הביקורת על ישראל, וכפי שכבר כתבתי זה מקיים אותו היחס בדיוק של ביקורת על ישראל, על כל דבר ויהי מה, כאשר המציאות מורכבת יותר.Dovole - שיחה 00:40, 29 ביוני 2017 (IDT)

חקירת המסמכים של אולמרט[עריכת קוד מקור]

שאלה טכנית המטרידה את מנוחתי: כאשר ראש ממשלה לשעבר נחשד, על פי המדווח, בהתנהגות אסורה עם מסמכים מסווגים - מי חוקר את הפרשה? אני מניח שעד שלא קוראים את המסמכים החשודים, לא ידוע מה כתוב בהם. איך ניתן לוודא שהחוקר מטעם המשטרה או השב"כ מחזיק בסיווג המתאים כדי לעבור על המסמכים? האם מצוותים לחקירה שכזו חוקרים בעלי סיווג בטחוני ברמה של ראש המל"ל או משהו דומה? אני יכול רק לנחש, על פי הפרסומים המרומזים, שיש חשש לחשיפה של סודות מדינה (הגלויים לכל, אך באופן רשמי) אינם ידועים לחוקרי השב"כ. הרי אין סיבה להניח שחוקר, אפילו בכיר, בשב"כ, מכיר באופן פורמלי את עסקי הטקסטיל המתנהלים ברמות הגבוהות ביותר. משה פרידמן - שיחה 20:42, 15 ביוני 2017 (IDT)

תלוי איזו רמה. בזמנו חקר את אולמרט סגלוביץ' עצמו, ראש [[אגף החקירות] באותה עת, מסיבות מובנות, ולא רק משיקולים של כבוד פורמלי לראש ממשלה. לדעתי, באופן שוטף אתה צודק, אבל במקרים קונקרטיים מאצילים סמכות לחוקר ברמה הגבוהה ביותר, ואני משער ששוב זה יהיה ראח"ק עצמו. שאלתך הטרידה אותי כבר מזמן, בהקשר אחר, אבל דומה. מילא חוקר, שבכל זאת מקבל הוראות, גם אם הוא מפכ"ל, שכן יש לו שר ממונה. אבל מה עם ערכאה שיפוטית המובא בפניה תיק 'רגיש' ? הרי אין לו ממונה מבחינה שיפוטית ? אינני יודע כיצד הדבר מתנהל שם. נניח תיק וענונו. כך הדבר לגבי חברי וועדת חקירה מהסוג העמוק כמו וועדת אגרנט, עם כל מה שמשתמע מכך. מטבע הדברים, אמור להיות גוף במשרד הבכיר ביותר, קרי משרד ראש הממשלה, הממונה על הכוונת הדברים וויסותם, כולל הפיכת מי שצריך ל'שותף סוד', וכיו"ב. לא נראה שיש איזשהו גוף שישיב לך תשובה מסודרת בעניין זה. לכן תשובתי היא רק הערכה של אזרח ותיק במדינה הזו, שגם שירת במסגרת כזו או אחרת. בנצי - שיחה 21:43, 15 ביוני 2017 (IDT)
אולמרט לא נחקר ע"י סגלוביץ בנושאים סודיים ולכן כמובן לא הסודיות הייתה הסיבה לכך. אמנם ייתכן שמלבד "כבוד פורמלי" יש פה גם שיקולים מקצועיים של רגישות החקירה. נתניהו נחקר למיטב זיכרוני בידי קצינים פחות בכירים. ככל שאני מבין כאשר מדובר בנושאים רגישים דואגים להביאם לפני בעלי סיווג מתאים, ובדרך כלל יש מספיק כאלה. לא נראה לי שלראש אגף חקירות יש סיווג ביטחוני מיוחד הכרוך בעצם התפקיד, יותר מקצינים בכירים מתחתיו. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ז • 14:39, 16 ביוני 2017 (IDT)

מטוס סובייטי חטוף נוחת בישראל[עריכת קוד מקור]

אני בטוח שחלק כאן זכורים את הפרשה. ב-1988 מספר עבריינים מברית המועצות חטפו אוטובוס נוסעים עם ילדים והמירו אותו מול הרשויות במטוס ומזוודה עם דולרים. לאחר מכן העבריינים לוקחים את סגל המטוס כבני ערובה ומכוונים למדינת ישראל (שכנראה נשמעה להם כיעד הולם). בישראל באופן מפתיע ביותר, במקום לקבל בית מלון מפוער - הם מקבלים חדרון בכלא המקומי.

למישהו יש מקור עם עוד פרטים על הפרשה (בעברית אולי?) ? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:39, 16 ביוני 2017 (IDT)

נסה לחפש באתר עיתונות יהודית היסטורית. שמזן#שיחהערכי בראבו • 15:44, 16 ביוני 2017 (IDT)
(1988 Ordzhonikidze bus hijacking) בויקי האנגלית ותודה לגוגל. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:01, 16 ביוני 2017 (IDT)

"יהוה צבאות"[עריכת קוד מקור]

מה זה "צבאות" בביטוי המפורסם "יהוה צבאות"? 213.55.176.179 16:07, 18 ביוני 2017 (IDT)

ראו כאן Shannen - שיחה 16:12, 18 ביוני 2017 (IDT)
כלומר זה באמת צבא במובן של חיילים (מטאורה כמובן). אבל אז הביטוי קצת לא ברור. כי "יהוה" זה שם פרטי. כמו לקרוא לרמטכ"ל גדי צה"ל. הייתי מבין אם היו כותבים "אלוהי צבאות" או "צבא יהוה". 213.55.176.179 16:16, 18 ביוני 2017 (IDT)
בקצרה, אין תשובה נחרצת. גם לגבי הבעיה התחבירית שציינת. אם אתה קורא אנגלית, ראה כאן (זה קובץ כבד מאוד, ספר שלם; הקישור אמור להפנות אותך ישירות לערך הרלבנטי שמתחיל בעמ' 920). ראובן מ. - שיחה 16:17, 18 ביוני 2017 (IDT)
אחד המרתקים! למה שילה מוזכרת כה הרבה בטקסט?213.55.176.179 16:40, 18 ביוני 2017 (IDT)
אין לי כוח להתעמק בזה עכשיו, אבל אני מניח שזה קשור לאזכורים של "ה' צבאות יושב הכרובים" בסיפור על נפילת בית עלי בשילה בתחילת ספר שמואל. ראובן מ. - שיחה 17:39, 18 ביוני 2017 (IDT)

בית הכנסת הפעיל העתיק בעולם?[עריכת קוד מקור]

אני מכיר את בית הכנסת הקראי בירושלים. האם הוא עתיק בעולם? אם כן, מהו בית הכנסת לא קראי העתיק בעולם? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:20, 18 ביוני 2017 (IDT)

בית הכנסת הקראי אינו פעיל מדי יום באופן מסודר, אלא בעיקר לקבוצות. יש עוד בתי כנסת עתיקים יותר הפעילים במידה כזו או יותר, כמו בית הכנסת העתיק בפקיעין, בית הכנסת באשתמוע ועוד (ראה גם בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. חלק מבתי כנסת אלו פעילים גם היום). העתיק ביותר - איני יודע. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 19:45, 18 ביוני 2017 (IDT)

טביעת אצבע – אל על[עריכת קוד מקור]

ביציאה מהארץ אחת הדיילות אמרה שחייבים מעכשיו לעשות צילום של כף היד על מנת לצאת ואמרה שזה בכלל לא קשור למאגר הביומטרי (יש לי דרכון רגיל). אבל כל מה שצריך בשביל לצאת מארץ עכשיו שזה לשים את הדרכון על הסורק ואז את היד על סורק האצבעות.

האם הטביעות האצבע שלי עכשיו התפרסמו והגיעו למשרד הפנים ונכנסו למאגר? שואל השאלות - שיחה 12:50, 19 ביוני 2017 (IDT)

שיווק אפליקציה ב-Google Play[עריכת קוד מקור]

שלום.

אני מסיים לעבוד בימים הקרובים על 2 אפליקציות יחסית פשוטות שפיתחתי. הראשונה היא מעין ספר קצר עם עצות טובות לחיים שבעבור תשלום סמלי של 20 ש"ח, המשתמש יקבל גישה לכל הפרקים. התקנת אפליקציית הספר היא חינמית. האפליקציה השנייה היא משחק ארקייד שאני רוצה למכור בתמורה ל-5 שקלים בלבד.
חסר לי ידע וניסיון בשיווק, ככה שאני מבקש לדעת איך לשווק את האפליקציות שלי בהצלחה. מהי שיטת השיווק הנכונה לאפליקציית הספר ומנגד מה הדרך הנכונה למשחק שהתקנתו עולה כסף? תודה מראש לעוזרים. פגז - שיחה 22:41, 19 ביוני 2017 (IDT).

לדעתי תתחיל מתמחור ראלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:34, 20 ביוני 2017 (IDT)
אילן, אל תחלק עצות טובות בחינם! ראובן מ. - שיחה 20:22, 20 ביוני 2017 (IDT)
מה זה בדיוק תמחור ריאלי? אשמח לקבל תשובה קצת יותר מפורטת. פגז - שיחה 21:33, 20 ביוני 2017 (IDT).
תמחור שמשקף נכונה את כמות הכסף שאנשים ישלמו. במקרה שלפנינו, מעט מאד אנשים ישלמו 20 ש"ח לספר אלקטרוני של סופר לא מוכר, למשל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:22, 21 ביוני 2017 (IDT)
יש הגיון בדבריך, אך מצד שני - איך אתה יודע שמה שאתה אומר הוא בהכרח נכון? אני רוצה להציע 3 פרקים בחינם ועבור 7 פרקים נוספים אני רוצה לגבות 20 דולר. אגב, אפליקציית הספר מיועדת לשיווק בראש ובראשונה לארה"ב, ככה שאצלם מדובר על 5 דולרים בלבד. זה משפר במשהו את הסיכויים שלי? פגז - שיחה 19:05, 21 ביוני 2017 (IDT).

שאלה על שם המשפחה אשכנזי[עריכת קוד מקור]

איך הגיע השם הזה למזרחיים כמו גבי אשכנזי למשל--192.114.7.2 19:36, 20 ביוני 2017 (IDT)

כשיהודי אשכנזי הגיע לקהילה ספרדית נהגו לכנותו "אשכנזי" וכך זה הפך לשם משפחה לו ולצאצאיו. היו גם מצבים הפוכים, כשיהודי ספרדי הגיע לקהילה אשכנזית קראו לו "פרענק" או "פרנק" או "פרנקל" או "פרנקו" וזה היה לשם משפחתו עבורו ועבור צאצאיו. בברכה. ליש - שיחה 20:15, 20 ביוני 2017 (IDT)
מסכים לעניין אשכנזי, ובפרט במקום כמו בולגריה, שם עברו לא מעט אשכנזים. לעניין השמות האחרים: אתה בטוח? עד כמה ותיק הכינוי פרענק? מה מקורו ומשמעותו המקורית? נראה לי שפרנקל הוא דווקא שם למי שבה מפרנקוניה. אפשר לבדוק את זה אולי לדומה בעזרת דוד פרנקל: נראה שהוא קיבל את שם המשפחה (נראה שלאביו לא היה שם משפחה). לא ברור לי מקור השם אצלו. Tzafrir - שיחה 20:57, 20 ביוני 2017 (IDT)

דוקטור לשם כבוד לארגון[עריכת קוד מקור]

הופתעתי לראות שאוניברסיטת בר-אילן העניקה תואר דוקטור לשם כבוד למגן דוד אדום [6]. האם יש בארצנו מקרים נוספים של הענקת תואר זה לארגון (ולא לאדם, כמקובל)? ברוח שאלתו של קורח, טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית, אשאל גם אני: ארגון שרבים בו הדוקטורים, האם נחוץ לו דוקטור של כבוד? דוד שי - שיחה 18:23, 21 ביוני 2017 (IDT)

הזוי. דוקטור מד"א. הייתי בטוח שכמו שאדם בלבד יכול להיות נשוי, כך גם אדם בלבד יכול להיות דוקטור. מסבר אירגון מסוגל לקבל תואר אקדמאי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 21 ביוני 2017 (IDT)
בשנה שעברה האוניברסיטה הנ"ל העניקה תואר דוקטור לשם כבוד לתנועת בני עקיבא. ב-2015 הם העניקו לארגון תגלית, וב-2006 לארגון גשר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כיום במד"א אין הרבה דוקטורים, בשנת 2015 הוחלט שבניידות לא יהיו רופאים, אלא רק חובשים ופרמדיקים. במידת הצורך, הם מייצבים את מצב הפצוע ומובילים אותו במהירות לרופא בבית חולים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני מתפלא עליכם "דוקטור חכם גוגל" אבל לא דוקטור מד"א?!Dovole - שיחה 04:42, 22 ביוני 2017 (IDT)
האם יש עוד אוניברסיטאות הנוהגות כך? האם יש מקרים שהתואר ניתן לעצמים דוממים (אולי האייפון או הגלגל) או לבעלי חיים (אולי אתונו של בלעם)? דוד שי - שיחה 06:35, 22 ביוני 2017 (IDT)
זה באמת נשמע כמו מנהל תקין נוסח התעשייה האווירית או וועד העובדים של הנמלים... מעיון בערך באנגלית נראה שמדובר בעוד פריצת דרך ישראלית ברשימה הארוכה- מקום ראשון!Dovole - שיחה 06:52, 22 ביוני 2017 (IDT)
האם אתם תמהים באופן דומה גם על מתן פרס נובל לשלום ופרס ישראל למפעל חיים לארגונים שונים? הייתי בטוח שכמו שאדם בלבד יכול להיות נשוי, לאדם בלבד יכול להיות "מפעל חיים". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קצת משונה, לא יותר. "הזוי" לא. זאת משום שאין מדובר בתואר של ממש, אלא 'לשם כבוד'. מאחר ולאוניברסיטאות אין מה למכור מלבד הון רוחני, זו הדרך היחידה שלהן לבטא את הערכתן למי שראוי לכך. אני לא רואה את הקשר לנישואים (מוכר הביטוי "נשוי לעבודה שלו" או "לצבא" או "לתלמידים שלו" - האם באמת נשוי ?) וגם לא ל'מפעל חיים' (במקרה זה אף פחות, משום ש'מפעל חיים' קשור, בדר"כ, לתרומה לחברה - מהי בדיוק הבעיה ביכולתו של ארגון לתרום לחברה ?). בנצי - שיחה 11:17, 22 ביוני 2017 (IDT)
לאוניברסיטאות אין בעלות על "הון רוחני", ישנו קניין רוחני ואוניברסיטאות יכולות להיות בעלים שלו בדיוק כמו כל אחד אחר או בדיוק כפי שהן בעלים של מבנים וכסאות, "הון רוחני" הוא נכס ציבורי. אני בהחלט חושב שפרסים הם דבר פסול, אך דווקא פרס שהוא סכום כספי, יועיל יותר כאשר ימסר לארגון ולא לאיש אחד... במיוחד כאשר האיש אינו עני ונזקק לסיוע.Dovole - שיחה 15:06, 22 ביוני 2017 (IDT)
א. קביעותיך אינן מבוססות ואף לא נכונות. לגופו של עניין, הנושא היה 'דוקטור לשם כבוד' ולא 'הון רוחני'.
ב. אין זו פעם ראשונה שאינך מכבד את הדוברים כאן בדיון ראוי, וזורק 'פצצות' מילוליות על גבול הפרובוקטיביות ואף זלזול בוטה. בין היתר, ההשוואה ל"כסאות" מקוממת. בנצי - שיחה 18:12, 22 ביוני 2017 (IDT)
אני לא בטוח שאני מבין מה נפיץ כל כך בתגובה שלי, אני בסך הכל לא תומך גדול של רעיון הקניין הרוחני, זו אחת הסיבות שויקי' חשובה לטעמי. ידע המושג על ידי אוניברסיטאות אלמלא מוגן בזכויות יוצרים הוא נחלת הציבור.Dovole - שיחה 02:15, 24 ביוני 2017 (IDT)
אני לא רואה בעיה במתן פרס למפעל חיים לארגון - גם לארגון יש חיים, לא במובן הביולוגי, אבל בכך שארגון קם, מתפתח ופועל. מובן שהוקרה על תרומה לחברה אפשר לתת גם לארגון, וגם אוניברסיטה יכולה להוקיר במילים אלה, לא רק באמצעות תואר דוקטור של כבוד, שמוזר לתת אותו לגוף שאינו אדם.
הדיון כאן הפך למעין כיכר העיר, ולכן אני מזכיר אחת משאלותי שטרם נענתה: האם יש עוד אוניברסיטאות הנוהגות כך? דוד שי - שיחה 18:49, 22 ביוני 2017 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

כל הנושא של דוקטור לשם כבוד הזוי לטעמי, גם כשמוענק לאדם. זו זילות הדוקטוריה. Tshuva - שיחה 09:27, 27 ביוני 2017 (IDT)

זו זילות הכיבוד :-) אין בזה כדי להעיד או להוריד מאף דוקטור שטרח על הדיסרטציה שלו. באופן כללי אנשים בעלי כבוד עצמי אינם זקוקים לכיבודים הללו...מתקיים קשר הפוך ככל שאדם מצפה ודורש יותר הוקרה ו"כיבודים" כך יש לו פחות כבוד עצמי.Dovole - שיחה 10:31, 27 ביוני 2017 (IDT)

תולעים בשאריות בשר[עריכת קוד מקור]

רכשתי שתי חבילות זהות של בשר מעובד והקפאתי אותן. באחת השתמשתי, והשלכתי את אריזת הנילון לאשפה מחוץ לבית. לאחר מספר ימים ראיתי בפח האשפה שבשקית בה היה מאוחסן הבשר התפתחה מושבה של תולעים לבנות, שאני מעריך את אורכן ב 5-10 מ"מ. סתם כך זה לא היה מדאיג אותי, משום שמן הסתם ביצי התולעים הוטלו בשקית הריקה. אבל מכיוון שאינני מבין בנושא, אני תמה האם יש בדבר אינדיקציה לביצי תולעים בבשר הקנוי, האם הדבר הזה אמור להדאיג אותי, האם יש בעיה לצרוך את החבילה השניה והאם יש משהו אחר שאני צריך לדאוג ממנו? האם יש לרסס את האשפה? במידה וזה משנה אני מתגורר בארה"ב, והבשר היה בשר בקר. בברכה, משה פרידמן - שיחה 21:58, 21 ביוני 2017 (IDT)

אלה לא תולעים אלא רימות. זה מה שקורה כשמשאירים בשר להירקב כמה ימים. איכס. ראובן מ. - שיחה 22:00, 21 ביוני 2017 (IDT)
אבל לשאלה לא ענית... משה פרידמן - שיחה 00:28, 22 ביוני 2017 (IDT)
אה, ואתה אכן צודק לגבי הזיהוי, עד כמה שאפשר לומר מהתמונה. וזה אכן איכס! משה פרידמן - שיחה 01:33, 22 ביוני 2017 (IDT)
א. לא הרימות הן אלה הגורמות לריקבון, אלא חיידקים וחשיפה לחמצן. ב. רימות מתפתחות רק אם בשר, או שאריות בשר (בשקית שהושלכה ללא שטיפה יש שאריות), נותרו חשופות ונגישות לזבובות (זבובות ולא זבובים).
לא סביר שתהיינה ביציות של זבובות בשקית הקפואה, משום שחלקי הבשר עוברים להקפאה כמעט מייד לאחר שחיטת הבהמה ופירוקה. תהליכי ה'ייצור' בבית המטבחיים אינם מפוקחים ע"י גורמי כשרות יהודית בלבד, אלא, בראש ובראשונה ע"י בקרה וטרינארית, וזו לא מאפשרת טיפול בבשר שלא בתנאים סניטאריים, ובין היתר נטולת סביבה זבובית. אין זה רק רימות, אלא הרבה יותר גרוע מזה - טפילים וגורמי מחלות אחרים. בנצי - שיחה 02:59, 22 ביוני 2017 (IDT)
מובן שהזבובים (סליחה, מוזר לי לכתוב "זבובות") באו אחרי שהבשר הושלך. ראובן מ. - שיחה 18:53, 22 ביוני 2017 (IDT)

גיטרה: למה פורטים ביד ימין ומנגנים ביד שמאל?[עריכת קוד מקור]

הטכניקה המקובלת לנגן בגיטרה נראית לא הגיונית. הרי העברה של מפרט על המיתרים היא פעולה פשוטה למדי, גם אם צריך לדעת לפגוע עם המפרט במיתר ספציפי אחד. וזאת לאומת טכניקות רבות ומרכבות שנדרשות מיד שמאל: לדעת לתפוס בצורה מאות מסוימת ומדויקת מקום על הצוואר, כשלכל אצבע יש תפקיד נפרד (וזה רק הדבר הפשוט ביותר שנדרש מיד שמאל!). זה דורש טכניקה מוטורית קשה בהרבה.

ובנוסף, זה נראה לי לא הגיני מבחינת המקצב. כי צריך להתאים את היד הימנית הפורטת ליד שמאל שהיא עטית יותר. כי אי אפשר להעביר פריטה לפני שיד שמאל השלימה את כל המלאכה של מציאת המיקום. ככה קצב הנגינה מוכתב על ידי יד שמאל שהיא פחות מדויקת.

איך זה שדווקא הטכניקה השמאלית ולא הימנית נחשבת לקאלסית? האם נגני גיטרה שמאליים שמנגנים בשיטה המקובלת מגיעים לתוצאות טובות יותר? 213.55.176.147 22:50, 21 ביוני 2017 (IDT)

אחת ההנחות שלך שגויה. כאשר יד ימין מנגנת קצב, כלומר ליווי כלשהו ולא סולו, היא זו שמכתיבה את הקצב ויד שמאל צריכה להדביק אותה ולא להפך. אם אצבעות יד שמאל לא מספיקות למצוא את את מקומן, יש להתאמן על האצבוע - וחלילה לא להאט את יד ימין בהתאם לחוסר המיומנות של יד שמאל. Liad Malone - שיחה 01:55, 22 ביוני 2017 (IDT)
היד האוחזת בקשת או פורטת עלי מיתר דורשת הרבה יותר רגישות ושליטה, היד ש"רק" מקצרת המיתר אינה דורשת רגישות גבוהה כל כך, אני מניח ששמאלי ינגן הרבה יותר בשליטה כאשר יוכל לשמור את ידו החזקה למשימות הפריטה והקשת, אך מודה שאני לא זוכר שראיתי כדבר הזה.Dovole - שיחה 04:47, 22 ביוני 2017 (IDT)
חידוד: נגן שידו החזקה שמאל, נאלץ לנגן עם ידו החלשה- ימין את החלק הדורש יותר שליטה ולכן זה קשה לו יותר, ואם משיג תוצאה טכנית טובה, הרי שמדובר בהישג של ממש.Dovole - שיחה 15:02, 22 ביוני 2017 (IDT)
אני מציע לשואל לצפות בנגני פלמנקו, או בווירטואוזים קלאסיים. הטכניקה של יד ימין מורכבת וקשה ביותר.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גיטריסטים איטרים (שמאליים) סובלים מבעייה קשה של חוסר מבחר כי יש הרבה פחות גיטרות שמאליות. הם יכולים גם לקחת גיטרה רגילה ו"להפוך" אותה אך זה מצריך התקנת המיתרים בסדר הפוך ועוד כל מיני בעיות. לכאורה הדרך הפשוטה מבחינתם לפתור את הבעיה היא לפרוט עם יד ימין החלשה, אבל עובדתית אין כמעט גיטריסטים שעושים זאת (אישית אני לא מכיר אפילו אחד, ולעומת זאת נתקלתי בכמה גיטריסטים איטרים שמעדיפים כבר להפוך גיטרה רגילה מלמעלה למטה ולנגן כשהמיתרים הגבוהים [טונלית] כלפי מעלה במקום כלפי מטה, מה שמחרב לחלוטין את טכניקת הנגינה הסטנדרטית). זה רומז שאכן היד הדומיננטית צריכה להיות היד הפורטת, גם אם לא ברורה הסיבה. אני מנחש שהסיבה היא שהיד הפורטת היא זו שמפיקה באופן אקטיבי את הצליל, כלומר היא היד ש"שרה". H. sapiens - שיחה 16:43, 22 ביוני 2017 (IDT)
זה ברור למדי, פעולת הלחיצה על המיתר (קיצורו) היא פעולה שדורשת פחות רגישות מאשר פעולת הפריטה או משיכת-דחיפת קשת, שיש בהן הרבה מאוד ניואנסים, צריך לנסות להפיק צליל עם היד החלשה ומיד מבינים שאין די שליטה כדי לעשות זאת היטב ובקלות היחסית. באופן אישי איני מכיר גיטריסטים, לוטיסטים ונגני עוד שמאליים, ישנם כנרים שכאלה, כדי להם שיהיו סולנים כי בתזמורת זה כבר יהיה בעייתי.Dovole - שיחה 17:01, 22 ביוני 2017 (IDT)
ישנו דיון די אורך כאן בדיוק בנושא הזה. על פניו זה נראה שעבור נגנים מאוד מנוסים ומקצועיים שאימנו את היד השאמלית שלהם להיות רגישה ומהירה כמו הימנית - יותר קל לפרוט בימין. עבור נגנים מתחילים שהיד השמאלית שלהם באופן טבעי לא מספיק גמישה ומסוגלת לבצע תנועות מהירות ומדויקות - מתקשים יותר עם השיטה המקובלת. למרות זאת, אני לא רואה מדוע אם זה כן אפשרי לאמן את היד השמאלית להיות רגישה מספיק בשביל הצוואר, אז אי אפשר לאמן אותה להיות רגישה מספיר בשביל מפרט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:13, 22 ביוני 2017 (IDT)
אני לא מנגן בגיטרה, אך כן מנגן בכינור וצ'לו, קיצור המיתרים ביד שמאל, הגם שהוא דורש ויברטו ואיכויות שונות לא מתקרב למה שנדרש בטכניקת הקשת ואף מעט הפריטה שכן נעשת בכלי קשת, איני מקנא בשמאלי שנאלץ להיאבק במשוכה שכזו.Dovole - שיחה 17:19, 22 ביוני 2017 (IDT)
מסתבר שיש ערך בויקי האנגלית שמוקדש לנושא. לפי הערך יש גיטריסטים איטרים שפורטים בימין כולל אחד הגדולים בין נגני הרוק מארק נופלר. בסרטון הזה הוא מעיר על היותו שמאלי שפורט בימין ואכן רואים בתחילת הסרטון שהוא פותח את נרתיק הגיטרה ביד שמאל. הוא גם מדגים שם איך טכניקת הנגינה שלו הרוויחה מ"עיקום" המיתרים ביד שמאל. ועדיין רשימת הגיטריסטים האיטרים שפורטים בשמאל (על גיטרה הפוכה או לא הפוכה) ארוכה בהרבה (כולל כמובן ג'ימי הנדריקס). בתכלס כל אפשרות תאורטית גם מתקיימת במציאות וישנן טכניקות נגינה שמרוויחות מכך. אך למרות זאת רוב עצום של הגיטריסטים פורטים ביד הדומיננטית ולכן לדעתי הסיבה העיקרית היא פסיכולוגית. גיטריסט למעשה "שר" עם היד ולכן טבעי בשבילו לשיר עם היד הדומיננטית. H. sapiens - שיחה 17:51, 22 ביוני 2017 (IDT)
ראו כאן את סלאש מנגן. שימו לב לידיים שלו. טכנית יד שמאל מורכבת בהרבה ביחס לטכניקת יד ימין. היד הימנית "נחה" ביחס לשמאלית שעושה את העבודה הקשה באמת - רצה בקצב מטריף. הייתי מנחש שהוא שמאלי במקור. 213.55.184.163 19:13, 7 ביולי 2017 (IDT)
אני מציע לא לשפוט לפי מראה, מאחר והוא יכול להטעות, ופשוט לנסות בעצמך, כדי להבין שנדרשת שליטה רבה בפריטה-משיכה. ואומנם, כאן אולי ראוי לסייג, אני איני נגן גיטרה חשמלית, אך אני מבין שבגיטרה חשמלית לפריטה משמעות פחותה מאשר בגיטרה קלאסית, מספיק ללחוץ על המיתר כדי להפיק הצליל למעשה- במקרה זה ייתכן ובאמת לא נדרשת שליטה משמעותית ביד ימין.Dovole - שיחה 21:54, 7 ביולי 2017 (IDT)

הורדת קובץ ברשת[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להוריד קובץ של ספר בפורמט eBook שרכשתי, בגודל של כ-100Mb, אבל לא מצליח - סמן ההורדה (עיגול כחול) מסתובב לו, בסמנו כך הורדה, אבל זה לא נגמר. במקום עניין של שניות, הוא 'נתקע' כך. אני משתמש ב'כרום', וזהו דפדפן יציב דיו. מהי הבעיה האפשרית כאן ? בנצי - שיחה 02:59, 22 ביוני 2017 (IDT)

אחת האפשרויות היא אתר שמאט בכוונה את המהירות לצורכי עידוד הרשמה או לפרסום. בהחלט יכול להיות שזה יירד אחרי 5 שעות. או שלא. אם יש לך איך לראות את מספר האחוזים שירדו ברגע מסויים, זה יעזור לך לבדוק את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:29, 22 ביוני 2017 (IDT)
א. לא, רק גלגל מסתובב ומסתובב, כך שעות. משהו לא בסדר. פניתי אליהם. "it's a matter of seconds" השיבו לי, כפי שחשבתי, שכן זהו הזמן האופייני לקובץ בגודל כזה.
ב. מהי התועלת ב'האטה' מכוונת כמו שאתה מתאר ? איך זה מתקשר לעידוד ? במקרה שלי זהו ספר אלק' שרכשתי. כבר שבוע מאז הרכישה, ואני בלי. בנצי - שיחה 11:09, 22 ביוני 2017 (IDT)
א' נסה ממחשב ומדפדפן אחר. אם יצליח, תעביר לאן שאתה צריך, נגיד בדיסק און קי.
ב' אם תסבול מספיק בהורדה של 5 שעות, בפעם הבאה תרשם, תשלם דמי מנוי, והם ירוויחו את הכסף שלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:25, 22 ביוני 2017 (IDT)
א. את זה כולם יודעים. ומה שיותר חשוב - זהו מוצא נקודתי, ולא פותר את הבעיה, מהותית (ומה בהורדות הבאות ?). ויש בעיה. ביחוד, כי מדובר במחשב חדש, עם כל המשתמע מכך.
ב. 24 שע' או יותר זה מספיק בסדר ? דמי מנוי ??? שילמתי על הספר !! וחוץ מזה, מה הקשר, טכנית ?
ג. מהות. מהות. השיבו מהותית. תודה. בנצי - שיחה 11:48, 22 ביוני 2017 (IDT)
נסה לבדוק את מהירות הגלישה (בפרט את מהירות ההורדה) כדי לשלול בעיה כללית יותר בחיבור שלך לאינטרנט. 77.125.59.241 13:37, 22 ביוני 2017 (IDT)
א' אם תראה שזה עוזר, זה יצמצם את טווח האפשרויות לפתרון הכללי.
ב' אם שילמת על הספר, אז זה לא נראה לי זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:39, 22 ביוני 2017 (IDT)
ניסיתי עם 'Edge' של מייקרוסופט, וזה לקח בין חצי לדקה. משהו עם 'Chrome' לא עבד כהלכה. חבל שלא ניסיתי דפדפן אחר מייד (לא חשדתי ש'כרום', עם כל השם שלו...Face-smile.svg). בנצי - שיחה 14:12, 22 ביוני 2017 (IDT)
אז זאת לא בעיה של התקנה. לכרום יש הרגל מגונה לא לעבוד מדי יום ביומו ולפעמים גם באמצע השבוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 22 ביוני 2017 (IDT)

עדכון כולל בויקי העברית[עריכת קוד מקור]

שלום מזה חצי שנה ויותר אתר בעוז רוחם של אכ"א אינו באוויר. פניתי בכמה דפי שיחה ובקשתי שכל הקישורים לאתר זה ימחקו כי אינם מובילים לשום מקום. עוד הצעתי שכל הקישורים הלו יומרו לקישורים באתר הגבורה הכולל מידע על כלל המעוטרים במדינת ישראל בהיקף גדול מזה של "בעוז רוחם". היות ולא נעניתי וזו בעיה כללית שחוצה את ויקי בהרבה דפים אני חוזר על הצעתי כאן. אני אשמח לסייע לכל כותב ערך שיש בו הפנייה ל"בעוז רוחם" לנפק לו קישור מתאים לאתר הגבורה. בברכה עפר

אני תומך בהצעה זו, נחוץ ויקיפד חרוץ שיממש אותה עם תבנית:אתר הגבורה (עפר, גם אתה יכול לעשות זאת). דוד שי - שיחה 18:51, 22 ביוני 2017 (IDT)

כל השעות החופשיות שלי מוקדשות לאתר הגבורה. אם יש תוכניתן מאחורי הקלעים אפשר להמיר את הקישור בכל ויקי העברי אפילו לדף הבית של גבורה WWW.GVURA.ORG ולאחר מכן לתקן, בכל מצב זה עדיף על הגעה להודעת שגיאה! או כפי שהצעת איש חרוץ. אולי תוכל (אם יש דרך) להעביר את העניין לכל כותבי הערכים כדי שישנסו מותניים למשימה? מצטער שאינני יכול לסייע בעצמי , אני כן יכול לסייע בקישור מתאים רק אבקש לפנות אלי בדוא"ל ולציין שם מעוטר שרוצים להגיע אליו. אפשר גם להיעזר במנוע החיפוש באתר הגבורה בצד ימין למעלה. עפר Offerd - שיחה 19:23, 22 ביוני 2017 (IDT)

ראו ויקיפדיה:כיכר העיר#אתר "בעוז רוחם" חזר לחיים. דוד שי - שיחה 13:13, 23 ביוני 2017 (IDT)
אני בעד לקשר לאתר הגבורה - שהוא אתר מושקע ומקיף על גיבורי צה"ל ומביא גם את סיפור גבורתם וראיונות עם חלקם. אפשר לקשר גם ל"בעוז רוחם" החדש אבל כרגע אין עמוד אישי עם מידי מפורט לכל גיבור שזכה בעיטור או צל"ש אלא רק רשימות חלקיות לפי תקופה. ‏MathKnight (שיחה) 17:15, 23 ביוני 2017 (IDT)

האם ל subprocess יש קבצים או שהוא חלק מקובץ ששייך לפרוסס בלינוקס?[עריכת קוד מקור]

בתודה, 176.13.15.175 23:27, 23 ביוני 2017 (IDT)

השאלה לא ברורה. למעט חריגים, קובץ הוא חלק ממערכת הקבצים ובאופן כללי זמין לכל התהליכים. אפשר לפרט כאן למה הכוונה? האם מדובר דווקא על file handle ולא על הקובץ? Tzafrir - שיחה 08:59, 27 ביוני 2017 (IDT)
היי משתמש:Tzafrir. אנסה לתת ניסוח שונה: אני יודע שכל פרוסס עושה שימוש בקובץ אחד או יותר (ושלכל קובץ כזה יש FD במטרה לייצג אותו באופן נוח). עם זאת, שמעתי על קונספט שנקרא "סאב פרוסס". מצד שני לא שמעתי על קונספט שנקרא "סאב פייל", לכן לא ברור לי מה טבעו של "סאב פרוסס". אני גם לא בטוח אם "סאב פרוסס" הוא "סאב סשן" (כמו כאשר אני כותב bash בתוך חלון bash קיים). 109.66.156.177 09:52, 29 ביוני 2017 (IDT)
מתאר קובץ (File Descriptor) (בסביבת חלונות יש משהו דומה: file handle) הוא אוסף של פרטים שליבת המערכת שומרת על כל קובץ שתהליך פתח. בעיקרון אין מניעה לפתוח את אותו הקובץ פעמיים בדרכים שונות, ואז מקבלים שני מתארים שונים. תהליך בן (subprocess) הוא פשוט תהליך שנוצר בעזרת fork. בבמערכות דמויות יוניקס (כגון לינוקס) זו הדרך שבה נוצרים תהליכים (ללרוב בשילוב עם exec, להרצת תוכנית חדשה). תהליך הבן יורש מתהליך האב גם את כל מתארי הקבצים שלו ולכן בשלב זה יש שני תהליכים עם מתארי קבצים זהים שמצביעים לאותם הקבצים עם מצב זהה. Tzafrir - שיחה 10:34, 29 ביוני 2017 (IDT)
הקטע "אני יודע שכל פרוסס עושה שימוש בקובץ אחד או יותר" נשמע לי מוזר. מה גורם לך לחשוב ככה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:36, 29 ביוני 2017 (IDT)
אני חושב שטעיתי בניסוח והשהניסוח היותר טוב הוא שפרוסס מורכב מקובץ אחד או יותר. אני לא יודע ממה עוד מורכב פרוסס, אבל אני יודע שהוא מורכב (או שעליי בכלל לומר כולל ולא מורכב) מקובץ אחד או יותר. 109.66.156.177 22:38, 30 ביוני 2017 (IDT)
גם זה ממש לא הגיוני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:50, 30 ביוני 2017 (IDT)
למה לא? איזה ניסוח הגיוני תתן להסביר איך פרוסס מורכב מקבצים או לחלופין, מתי שימוש בקבצים מאפיין פרוסס? גם אם טעיתי בניסוח ("ממש לא הגיוני" נשמע לי קיצוני) עדיין צריכה להיות דרך תמציתית להסביר את זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מעולם לא שמעתי על תהליך מורכב קבצים או על שימוש בקבצים מאפיין תהליך. למה שלתהליך בכלל יהיו קבצים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:10, 1 ביולי 2017 (IDT)
מצב שבו בתהליך מבוצעת כתיבה לקובץ הוא דוגמה למצב כזה. תוכל לכתוב 2 תוכנות שישנות (sleep) ל-60 שניות ואז כותבות הסטרינג "hello" ל stderr. שניהן עושות שימוש בקובץ מסוים ובשניהן ה FD שלו הוא 0. זה מסתדר עם תגובתו של צפריר לגבי פורקינג של התהליך (כולל הקבצים הקשורים בפרוסס ומתאריהם, אם היו קבצים כאלה). 109.66.156.177 16:48, 1 ביולי 2017 (IDT)
אלו לא קבצים, אבל נגיד. למה שהתהליך יהיה "מורכב" מהם, או למה שהשימוש בהם "יאפיין" תהליך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:15, 1 ביולי 2017 (IDT)
למה אינך מגדיר אותם קבצים אם יש FD? לגבי השאלה שהצגת, אני טעיתי בניסוח; התהליך אכן לא "מורכב מהם" והשימוש בהם אינו "מאפיין" את כלל התהליך. 109.66.156.177 18:45, 1 ביולי 2017 (IDT)
אז בסדר. לשאלתך: זה שיש להם FD לא אומר שהם קבצים, רק משתמשים במנגנון ה-FD עבור שלושת ה-streams כי זה נוח, במקום ליצור מנגנון שני. כמו שלא תקרא "קובץ" ל-/dev/null יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:35, 1 ביולי 2017 (IDT)
יגאל, אם אני מבין נכון, אז באופן כללי, stdin, stdout, stderr בד"כ מוגדרים כ file handlers של dev/tty ולכן לא נגיד עליהם שהם קבצים (גם לא "קבצים מיוחדים" או devices כמו dev/tty עצמו או dev/null וכו'). כמו כן אני מבין שניתן להשתמש ב FD לייצג גם device (או file handler שלו) שאליו כתבנו ולא רק קובץ "רגיל" ומכאן ששני פרוססים בהם מבוצעת כתיבה רק ל file handler ספציפי (למשל, ה stdout של כל אחד מהם) יתארו את ה file handler הזה כ-FD0. 109.66.156.177 20:38, 1 ביולי 2017 (IDT)
כל מה שאמרת עכשיו בהחלט נכון, לכן ממשיך להפתיע אותי מה שאמרת קודם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:50, 1 ביולי 2017 (IDT)
אממ, כנראה כי מקודם, טרם קריאת תגובותיכם (שלוותה גם בקריאה חיצונית בהתאם למידע שנתתם) הבנתי את זה לא נכון אך כעת ארגנתי את המידע מחדש בצורה נכונה ושיניתי את תפיסתי לגבי המונח פרוסס. כעת אני מבין שפרוסס אינו בהכרח יכיל כתיבה לקבצים ואם יכיל, ייתכן ויהיה זה מה שנקרא "קבצים מיוחדים" (devices או בשמם השני speical files) עם FDs בהתאם. 109.66.156.177 21:48, 1 ביולי 2017 (IDT)
אכן. עם זאת, ראוי לציין כי כל תהליך כן "משויך" לתיקיה תחת תיקיית /proc, ושם כל תיקייה כזו הוא כמזהה התהליך. למשל:
user@user-VirtualBox:/proc$ ls -Alh
total 525256
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 1
dr-xr-xr-x    3 daemon   root            0 Jan 19 15:00 109
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 170
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 173
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 178
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 2
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 3
dr-xr-xr-x    3 root     root            0 Jan 19 15:00 4
...
וכל תיקייה מכילה פרטים על התהליך:
user@user-VirtualBox:/proc/460$ ls -Alh
total 0
-r--r--r--    1 root     root            0 Jan 19 15:02 cmdline
lrwxrwxrwx    1 root     root            0 Jan 19 15:02 cwd -> /
-r--------    1 root     root            0 Jan 19 15:02 environ
lrwxrwxrwx    1 root     root            0 Jan 19 15:02 exe -> /usr/sbin/sshd
dr-x------    2 root     root            0 Jan 19 15:02 fd
-r--r--r--    1 root     root            0 Jan 19 15:02 maps
-rw-------    1 root     root            0 Jan 19 15:02 mem
lrwxrwxrwx    1 root     root            0 Jan 19 15:02 root -> /
-r--r--r--    1 root     root            0 Jan 19 15:02 stat
-r--r--r--    1 root     root            0 Jan 19 15:02 statm
-r--r--r--    1 root     root            0 Jan 19 15:02 status
...
חשוב להבהיר כי המידע אינו באמת נשמר בדיסק אלא /proc היא מערכת קבצים וירטואלית המכונה "process information pseudo-file system". ‏ 02:14, 2 ביולי 2017 (IDT)
מתואר כאן מקרה פרטי בלבד. במערכות הפעלה אחרות יש טיפול אחר בתהליכים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:23, 2 ביולי 2017 (IDT)

שם משפחה "פינוס"[עריכת קוד מקור]

קיים שם משפחה אכנזי "פינוס". האם הוא קיים גם בקרב פולנים אתניים או שהוא יהודי? 213.55.176.210 17:30, 24 ביוני 2017 (IDT)

מה המספר ה"אמיתי" מאחורי TOLL FREE אמריקאי?[עריכת קוד מקור]

חברות מסויימות בארה"ב מפרסמות אך ורק מספר חינמי (1800) להתקשרות, מה שמונע התקשרות אליהם מעבר לים. ידוע שמספר חינם למעשה מופנה למספר רגיל של החברה, ככה שאם אני יודע את המספר הרגיל אני יכול להתקשר אליהם גם מחוץ לארה"ב, כמובן לא בחינם, אבל זה בסדר. האם יש דרך לדעת מה המספר הרגיל שאליו מופנות השיחות שמגיעות למספר החינם? 70.67.56.84 23:23, 24 ביוני 2017 (IDT)

נסה 00-1800-...-..... אם לא יצליח, תעשה אותו דבר, רק במקום 1800 שיהיה 1880. אחד מהם כנראה יעזור. בכל מקרה, השיחה תהיה על חשבונך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 24 ביוני 2017 (IDT)
תודה, אבל זו תשובה לשאלה אחרת. אני רוצה לדעת מה המספר מאחורי מספר החינם, לא שיטה להתקשר למספרי חינם. חן חן. 70.67.56.84 02:16, 25 ביוני 2017 (IDT)
מהשאלה שלך אפשר היה לחשוב שהתשובה של יגאל מתאימה. על כל פנים, סביר שמדובר בניתוב פנימי של חברות טלפונייה ולא משהו שייהיה זמין לציבור. ולסיום "אתה רוצה לאכול ענבים או לריב עם השומר?" אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:59, 26 ביוני 2017 (IDT)

חופש ללא דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

האם עקרונית אפשרי המצב הבא: מדינה בה השלטון אינו נבחר כלל על ידי העם (נניח מועבר על ידי השלטון הישן לחדש ללא התעברות מצד בוחרים). ובכל זאת החברה היא חופשית במובן שישנו חופש ביטוי, חופש תנועה, מסחר חופשי (פתיח עסקים פרטיים), הגנה על הפרט. ללא דיכוי הפרט על ידי הממסד.

האם המצב אפשרי או שמדובר בשיווי משקל לא יציב וזה יפול לכיוון של דיקטטורה או לכיוון של דרישת העם להיות חלק מהשלטון? 213.55.176.210 18:06, 25 ביוני 2017 (IDT)

זה, פחות או יותר, המצב בסינגפור. משה פרידמן - שיחה 18:51, 25 ביוני 2017 (IDT)
או מה שאנגליה רוצה לחשוב על עצמה אחרי המגנה כרטה. ישנו מה שמכונה דיקטטורה נאורה, נפוליאון... בכל מקרה יש עם זה בעיות, מכיוון שכפי שכתבת בעצמך, מהר מאוד המנהיג מזהה את הפרטים עם המדינה, את המדינה עם הממשלה, ואת הממשלה עם עצמו "אני המדינה" של לואי ה-14. אז כל ביקורת הופכת לבגידה, אבל למעשה זה מתרחש גם במשטרים דמוקרטיים שהם נוטים לפופוליזם מטבעם, מנהיגים שטוענים ש"שפכו את דמם" כאשר הם עלו לשלטון אחרי שדמים של אחרים נשפכו...והופכים את הביקורת לבגידה, אחרי שביקרו ממשלות בעצמם.Dovole - שיחה 19:40, 26 ביוני 2017 (IDT)
אתה מכיר דוגמאות על משטרים פתוחים ונאורים ברמה של סינגפור שסיימו בתרחיש שכתבת? לא שאני מתלהב מהמשטר הסינגפורי, אבל לא נראה לי שכל כך פשוט להגיע למסקנות שלך. משה פרידמן - שיחה 20:08, 26 ביוני 2017 (IDT)
משה, שיים לב שדיברתי על משטרים דמוקרטיים. ולדוגמא שנתתי כיוונתי למקום מעט קרוב יותר מסינגפור. בכל מקרה אין משטר דיקטטורי ומלוכני בהם שלא הפך ברבות ימיו למשטר המשרת את עצמו, אפילו במקרא מתואר המלך דוד כמי שניצל את סמכותו לרעה, כלומר הפך את השלטון לכלי שרת עבורו ולא עבור הציבור. לימודי ההיסטוריה יוכיחו לך שכמו שהיו שליטים עריצים נאורים היו כאלה שלא, ואין לנו מנגנון יעיל לדאוג לשליטים נאורים, לבד מהדמוקרטיה, הבאה עם החיסרון הגדול של פופוליזם...החיים קשים, הטוב והרע מזוגים זה בזה וישנו שימור אנרגיה- כדי להגיע להישג צריך להתאמץ...כל דור והמהפכה שלו.Dovole - שיחה 20:21, 26 ביוני 2017 (IDT)
אני לא מכיר דוגמא דומה לסינגפור בהיסטוריה, ולא ניתן להשליך באופן פשוט בין מציאות של לפני מאות שנים להיום. כיום אפילו למשטרים דיקטטורים מובהקים יש הרבה פחות כוח מבעבר. ההבדלים בין תקופת דוד המלך (כמשל, אני לא נכנס בכלל כרגע לדמות עצמה) להיום הם הרבה הרבה מעבר לאופן בחירת השליט. סינגפור היא מדינה חופשית, עם חינוך מתקדם, חרויות, שחיתות ציבורית ברמה נמוכה במיוחד, מסחר פתוח ועוד. לא ניחנתי ביכולת חיזוי העתיד, ולכן אינני יודע מה יהיה עם המדינה הזו בעתיד, אבל לא הייתי ממהר לקבור אותה אך ורק משום שאופן בחירת השלטון שונה מהפרדיגמה הדמוקרטית שכולנו גדלנו עליה. משה פרידמן - שיחה 20:38, 26 ביוני 2017 (IDT)
באופן אירוני משהו אתה מבלבל את סינגפור עם המנהיג העריץ, או המפלגה העריצה בה (שזה דומה לתהליך ההשחתה של מנהיג "המדינה זה אני"). אני לא אמרתי שסינגפור תקבר (לפי המונח שלך) אלא שלא משנה מה מתישהו יהיה מנהיג מושחת בסינגפור- זהו טבע אנושי שלא משתנה, יכול להיות שכבר עכשיו ישנו ואף סביר. כמובן שצריך להבין שאם אנחנו מקבלים שכל בני האדם שווים, אז זכויות יתר הניתנות מלידה למשפחת מלוכה, מלך, עריץ הן שחיתות אפילו שהן חוקיות מקומית. נפוליאון הוא דוגמא למנהיג שעלה בעקבות המצוינות האישית שלו, הוא הנהיג אמנסיפציה וקידם את החברה, ובלבד שהוא יהיה הקיסר, לדבר הזה לא היה כדי להחזיק, גם כי נפוליאון איבד מושכות השלטון, וגם כי צאצאיו לא היו מצוינים כמותו. בסינגפור, ביום מותו של העריץ הנערץ בוודאי ילדיו לא ירשו אותו ואם לא תהיה דמות שתצליח לרכז מספיק כוח הם יאלצו למצוא מנגנון לשום תשים עליך מנהיג. אני חושב שדי כברירת מחדל עריץ הוא מושחת, גם אם הוא נאור.Dovole - שיחה 00:38, 27 ביוני 2017 (IDT)
אני לא מסכים לגבי הניתוח של עמדתי, אבל זה מיותר לדון על כך. אתה מתייחס למודל של שלטון העובר מאב לבן, למרות שזהו לא המודל היחידי למשטר לא נבחר (ראה למשל את המודל הקומוניסטי). גם ההנחה שכל בני האדם שווים, מבחינת הזכויות שלהם, היא הנחה שמקורה בשיפוט מוסרי ואיננה מוכרחת, כך שאפילו אם זה היה המצב אין בו כדי להתייחס לשאלה האם מדובר במדינה חופשית. ובכלל, השאלה החשובה בעיני איננה האם המנהיג מושחת או לא. השאלה החשובה היא איך מתנהלת המדינה ואיך נראים חיי האזרחים. אתה אומר שכברירת מחדל עריץ הוא מושחת, ואני אומר שכברירת מחדל שליט הוא מושחת - גם במדינות דמוקרטיות להפליא. הדמוקרטיה מתהדרת - ובצדק - בעמדה שצריך לבנות מנגנון שימקסם את מימוש הערכים שלה ללא תלות בטוב ליבו של השליט. סינגפור, לעת עתה, מציגה אלטרנטיבה המבוססת על פרדיגמה שונה. לעת עתה התוצאות בשטח מרשימות במיוחד. מה יהיה בעתיד אינני יודע, אבל אני לא חושב שיש תקדימים היסטוריים לסינגפור שניתן לשפוט בקלות על בסיסן. אגב, השליט הנערץ של סינגפור פרש בגיל 67, לאחר 25 שנה בשלטון, ורק לאחר 14 שנה עלה בנו לשלטון. משה פרידמן - שיחה 17:19, 27 ביוני 2017 (IDT)
זה לא המצב בסינגפור. אין שם זכויות פרט. יש שם זכויות כל עוד אתה מספיק חשוב למשטר. אם עצבנת את המשטר, תמצא את עצמך בכלא. וכן, יש שם משטרה חשאית ואנשים מפחדים להגיד דברים לא יפים על השלטונות. זה מה שקורה כשאין זכויות אזרח. יש לנו גם דוגמה הרבה יותר קרובה לבית. Tzafrir - שיחה 08:56, 27 ביוני 2017 (IDT)
סינגפור היא מדינה חופשית בהמון מובנים, אבל אין בה חופש פוליטי. אם מבחינתך זכויות הפרט מתבטאות אך ורק בחופש פוליטי, אז תשובתך לשאלה המקורית היא שלילית ברמת ההגדרה. מקריאת ניסוח השאלה לא נראה לי שזו כוונת השואל. סינגפור מציגה פרדיגמה אחרת של מבנה פוליטי מזו הדמוקרטית. מי שינסה למדוד אותה על בסיס הפרדיגמה הדמוקרטית ימצא אותה נוראית (באופן לא מפתיע). מי שינסה להתבונן במה שקורה שם באופן משוחרר יותר עשוי לגלות תמונה מורכבת יותר. גם הזכות לחינוך, ליחס הוגן מצד הממסד ולבטחון אישי הם זכויות פרט בעיני - וסינגפור מספקת אותם ברמה גבוהה בהרבה מרוב המדינות הדמוקרטיות. אגב, במהלך הביקור שלי שם פגשתי מדענים לא מעטים ממדינות מערביות שהיגרו לסינגפור משיקולים מקצועיים. אני מתקשה להאמין שיש הרבה מדענים מערביים שהיגרו מרצונם החופשי למדינות בהם לא מכבדים את זכויות הפרט. כנראה שעבור מי שאיננו מתעניין בפוליטיקה מדובר במקום נהדר לחיות בו - ולא רק בגלל הכסף. ממש לא. משה פרידמן - שיחה 17:05, 27 ביוני 2017 (IDT)
גם בבריה"מ היו מערכות ציבוריות כמו מערכת חינוך, אך לא מדובר בזכויות פרט אלא בכלים המשרתים את החברה ומוסדותיה בלי קשר לתרומה של הדבר לפרטים. להעניק חינוך שהוא למעשה תעמולה והבניה חברתית, זה לא באמת להבטיח חינוך. אני לא כל כך מבין מה בדיוק אתה חושב שזו פוליטיקה, הוצאה ציבורית על חינוך זו פוליטיקה פר אקסלונס, ריאל-פוליטיק:-). Dovole - שיחה 22:59, 27 ביוני 2017 (IDT)
קודם כל, מי אמר שבבריה"מ לא דאגו בכלל לזכויות הפרט? העולם לא כזה שחור ולבן. לגבי הזכויות, אני מצטט מהויקי שלנו: "לזכויות האדם שני ענפים עיקריים. הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה. הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות." אז בסינגפור יש לך זכויות, כאדם פרטי, במידה רבה יותר מרוב מדינות המערב, מלבד הזכויות הפוליטיות. מה זה פוליטיקה? זה היכולת להיות שותף בקביעת המדיניות. אני כעת חי בארצות הברית, ונהנה מכל זכויות האדם כאן, אבל מאפס זכויות פוליטיות (כי אינני אזרח). אם תהגר לסינגפור, תוכל להנות מחופשים רבים מאוד. תוכל להנות מממשלה שפועלת לטובתך, ביושר ובהגינות. תוכל להנות מבטחון אישי גבוה ופשיעה נמוכה. תוכל להנות ממערכת חינוך ברמה גבוהה לכל שכבות האוכלוסיה. תוכל להנות ממערכת בריאות מעולה. תוכל להנות מתשתיות אזרחיות ברמה גבוהה. אבל לא תוכל להתנגד לשלטון. בעיני דמוקרט זה מזעזע, בצדק אולי. אבל זה בדיוק התסריט עליו נשאל בכותרת, ולדעתי זה מקרה שראוי לו לעודד את הדמוקרטים בינינו לחשיבה ביקורתית ופתוחה יותר על הפרדיגמה שאנו מחזיקים בה. משה פרידמן - שיחה 23:28, 27 ביוני 2017 (IDT)
משה בטח לא אני...לשאלתך: מי אמר שבבריה"מ לא דאגו בכלל...: מהדברים שלי השתמע שלא דאגו לכל זכויות הפרט ולא לאף זכות. איזה זכויות רבות יותר יש בסינגפור מאשר בדנמרק, שוודיה, נורווגיה, צרפת, פורטוגל...? האם אוכל לחיות בזוגיות עם גבר בסינגפור? האם אישה תוכל לבחור ללבוש מכנסים מנומרות עם נעלי עקב וורודות וציפורנים שחורות או שבמידה ותבחר לעשות כן לא יעסיקו אותה? האישי הוא פוליטי, ולמעשה הכל פוליטי. אתה לא שם לב שעצם זה שהכרעת ש"מערכת חינוך ברמה גבוהה" הרי שהכרעת פוליטית, כיוון שאם לצורך העניין אני מוכשר נורא ב"צלילה" מעשרה מטרים, אני אאלץ לעזוב את סינגפור לטובת אימונים בארצות אחרות, כי מערכת החינוך משקיעה בתחומים אחרים, ברגע שאני אקרא לממשלה להגדיל הוצאה ציבורית על תחום מסוים על חשבון אחר, אני עוסק בפעילות פוליטית, וזו אסורה. בארה"ב שבה אתה מתגורר להבדיל מבסינגפור, גם אם אין לך זכות בחירה לקונגרס ולנשיאות הרי שאף אחד לא יתפלא כאשר תבטא את עמדתך ותפעל-תחתור אזרחית למימוש תפישה זו(אלא אם אתה מאוד רחוק מהקונסנזוס- וזה כבר עניין לדיון רחב יותר) ואילו בסינגפור אפשר שיכלאו אותך או פשוט יגרשו אותך. למען הסר ספק, איני דמוקרט, אך אני מבין את הקושי של מי שהאינטליגנציה שלו ממוצעת, מנהל חיים עצמאיים למדי אך אינו יכול להשפיע על האופן שבו חייו מתנהלים ועוד אוהב זאת- זה דורש נתק מסוים מהמציאות, הבעיה היא שפרטים שונים בחברה יכולים לדברים שונים, ולכן דמוקרטיה היא טובה עבור מי שהוא מרמת כישורים מסוימת ופחות טובה עבור מי שאינו, וכן משטר טוטליטרי טוב עבור המונים נטולי מחשבה עצמית ונטולי שאיפות אישיות לעצב את חייהם בכל מובן.Dovole - שיחה 16:48, 28 ביוני 2017 (IDT)
בסינגפור חופש הקניין גדול יותר מאשר ברוב המדינות המערביות. הזכות לבטחון (ללכת ברחוב בלי שיפגעו בך) גדול יותר. הזכות לקבל יחס הוגן מהממשלה גדול יותר - כי יש שם פחות שחיתות ציבורית. הזכות לנגישות לחינוך, שאתה מנסה להגחיך, היא זכות יסוד הרבה יותר משמעותית מרוב הדברים האחרים שאנחנו דנים בהם. אם במדינת ישראל למעלה מחצי מהאזרחים לא מקבלים חינוך שמאפשר להם לבחור את מסלול חייהם באופן חופשי, זו בעיה שבעיני קשורה לזכויות אדם. אם אינני טועה, אחוז בעלי התואר האקדמי בסינגפור גבוה יותר מאחוז זכאי תעודת הבגרות בישראל, וגבוה יותר מכל מדינות ה OECD בפער ניכר. זה לא נופל מהשמים, וזה לא נובע מזה שבסינגפור אנשים נולדים חכמים יותר. זה שווה בעיני הרבה יותר מהזכות לצלול מעשרה מטרים. גם הזכות של ילד או אשה להסתובב ברחוב מבלי לחשוש שיפגעו בהם זו זכות יסוד בעיני. הזכות להשפיע מבחינה פוליטית, שאזרחי המדינות הדמוקרטיות חושבים שיש להם, הם, ברמת הפרט, כמעט תיאורטיות לחלוטין. אני, כאזרח ישראל, לא מרגיש שיש להם איזושהי רלוונטיות לחיים שלי. אני גם ראיתי מחקר שמוכיח את זה ברמה הציבורית, אבל גם ראיתי דברים אחרים אז אני לא רוצה לטעון משהו אמפירי. אבל ברמה האישית, אדם שגדל בדטרויט למשפחה ממוצעת נהנה מהרבה פחות חופש וזכויות פרט מאדם שנולד למשפחה ממוצעת בסינגפור. וכאנקדוטה אני אלך על הרצון שלך לצלול מעשרה מטרים (אינני מבין במה מדובר, אבל זה לא חשוב כנראה). איפה יש לך יותר חופש להתאמן על כך, אם נולדת בירוחם או בכרמיאל, או אם נולדת בסינגפור? בפועל, לדעתי, רוב הסיכויים שבסינגפור הסיכוי שלך גבוה יותר. הפרט בסינגפור בהחלט יכול להשפיע על האופן בו חייו מתנהלים, הרבה יותר מאשר הרבה פרטים במדינות מערביות. והוא לא מנותק מהמציאות. מי שמנותק מהמציאות זה מי שחי במדינה מערבית, שמקבל חינוך לא מספק, בריאות לא מספקת, שהממשלה גובה ממנו מיסים שהולכים על שחיתות וחוסר יעילות, ושהוא לא מעז לשלוח את הילד לבד לחבר בשעות החשכה - אבל הוא מאושר כי פעם בארבע שנים הוא יכול ללכת לקלפי ולהשפיע על מדיניות הממשלה. משה פרידמן - שיחה 17:50, 28 ביוני 2017 (IDT)
עלינו להבחין זין "זכות" לבין מה שמתרחש בפועל, העובדה שיש פחות שחיתות ציבורית לא מעידה כי בסינגפור יש יותר "זכויות ליחס הוגן", לא מכיר שבמערב יש בית משפט או תפישה ציבורית של "היעדר זכות ליחס הוגן" (התיאור "יחס הוגן" הוא טיעון סוביקטיבי לכשעצמו). אני לא מגדיר את ישראל דמוקרטיה, אך בפועל ההוצאה הציבורית על חינוך גבוהה בישראל (אני מניח שלפחות שווה בפרופורציה שלה לזו שבסינגפור), חבר את ההוצאה על ישיבות, אוניברסיטאות, מכללות ותיווכח שחלק ניכר מההשכלה ממון ציבורית. קשה להשוות זכאות, אולי כדאי להשוות תואר ראשון לתואר ראשון- ולא זכאות לבגרות(שנמדדת בסיום תיכון בעוד בישראל רבים משלימים לימודים בהמשך). שוב, שיים לב, שאתה עושה הכרעה "מוסרית", כלומר סוביקטיבית, שאינה שונה מזו שנעשת על ידי ה"דמוקרטים" או ה"ליברלים המערביים", מי קבע שעדיף תואר בהנדסה על פני מדליית זהב בתחרות קיקיונית בצלילה מעשרה מטרים?! באיזה מובן חופש הקניין רב יותר? האם ניתן לרכוש זנות ופורנוגרפיה בסינגפור? אולי חופש קניין אינו בהכרח חיובי- אף במונחים מוחלטים-אוביקטיביים-ראה בועה כלכלית או כשל שוק.Dovole - שיחה 18:22, 28 ביוני 2017 (IDT)
אני מסכים שיש להבחין בין "זכות" לבין מה שקורה בפועל, אבל עדיין יש משמעות גדולה למה שקורה בפועל. לדוגמא, בסינגפור יש בחירות חופשיות, ובכל זאת ברור לי שלא ניתן להחשיב אותה לדמוקרטיה. בפועל, סינגפור מציעה שיטה שהשורה התחתונה שלה מאפשרת יותר חופש לפרט בפרקטיקה של היום יום. לא רק בתיאוריה, אלא בשטח. ובתחושות של האנשים. דבר עם אנשים בסינגפור ותיווכח. בעניין ההוצאה הציבורית על חינוך: כסף לא מודד הכל. יעילות של המדינה נגזרת במובנים רבים מרמת השחיתות, מנורמות העבודה והניהול בשירות הציבורי, ומהיציבות השלטונית. וזו המהות של זכויות אדם. אם חצי מהאזרחים במדינות המערב לא מקבלים את המינימום הדרוש כדי לאפשר להם לחיות על פי הסטנדרטים של המדינות הללו, זו בעיה ברמת זכויות האדם. כפי שאמרתי, סינגפור נמצאת בפער משמעותי מכל מדינות ה OECD באחוז בעלי התואר האקדמי. אגב, לא ברור לי למה החלטת שבמדינות דמוקרטיות קל יותר להשיג מדליה בצלילה. לדעתי ההיפך הוא הנכון. בעניין ההכרעה הסובייקטיבית: זו לב הטענה שלי. אישית לא הייתי מוכן בחיים לחיות בסינגפור, אבל אני מכיר בכך שמדובר על הכרעה סובייקטיבית, ואני בהחלט מסוגל להבין מדוע ההכרעה הסובייקטיבית של אנשים אחרים תעדיף חיים במדינה שכזו על מדינה דמוקרטית. בעניין פורנו וזנות: הזנות איננה חוקית ברוב מדינות המערב. מותר בסינגפור לצפות באינטרנט בפורנו, אסור לאחסן חומרים. אני בכלל לא חושב שזה קשור לדיון. בעניין זכות הקניין: ראה כאן, סינגפור מספר 6 בעולם - הרבה מעל רוב המדינות דמוקרטיות. אינני יודע איך נקבע האינדקס הזה, אבל די ברור שהוא לא לקח בחשבון את שאלת המיסוי, שבעיני זו פגיעה ברורה וישירה בזכות הקניין. האם הוא חיובי או לא זו שאלה אחרת. כאמור, אני לא טוען שסינגפור זה האידאל האנושי. אני טוען שמדובר על האלטרנטיבה מאתגרת לחשיבה הדמוקרטית, ומומלץ לנו להתבונן על התופעה הזאת בראש פתוח יותר. משה פרידמן - שיחה 19:01, 28 ביוני 2017 (IDT)
אני חושב שהסיבה שאנשים "חשים" יותר חופש, היא בגלל הבניה חברתית שמייצרת "תיאום ציפיות". כאשר אנשים חושבים על המציאות במונחים חיוביים אפשר בסבירות גדולה יותר להניח שהם מגיעים ממשטרים טוטליטריים שהביקורת אינה מקובלת בהם. אני חושב שאתה מעריך מדי את סינגפור כאשר אתה מקבל שאכן רמת השחיתות בה נמוכה, וגם אז מוכרחים להבין המציאות של סינגפור בהקשר רחב יותר, כלומר: האם ייתכן שכל המדינות יהיו סינגפור? האם ייתכן שכולם יהיו עשירים? כמובן שהתשובות לשאלות אלה הן שליליות, סינגפור "קפצה על המציאה" או ניצלה ההזדמנות הגיאופוליטית כדי להתברג כמעיין "שוויץ" של דרום-מזרח אסיה, אפשרות זו כלל ללא תיתכן בהודו, קמבודיה או מדינות מסדר גודל שאינו זעיר כשל סינגפור. כאן עלי להודות שאין לי היכרות עם סינגפור, אך אם סינגפור דומה לקוריאה הדרומית או יפן אז איני יכול לחשוב על מדינות אלה, שאת אנשיהן אני באופן אישי מחבב, כמו גם היבטים בתרבותם, כעל מדינות שהשחיתות אינה פושה בהן, אלא להיפך מה שאינו קרוי שחיתות הוא בעיקרו (דה פקטו יעני) ממסד מושחת, כלומר מיסוד השחיתות בכנותה "חוק ומסורת". אני לא הייתי קושר בין ההוצאה הציבורית הלוקה בחסר במערב יחד עם "דמוקרטיה", שהרי ישנה הסוציאל-דמוקרטיה. על פי רוב משטרים פשיסטיים שביטלו המסורות הדמוקרטיות במערב, ביקשו לממן הוצאות ציבוריות על חשבון ציבורים מאוד מסוימים- למשל הנאצים וביזת נכסי היהודים. איני רואה כיצד סינגפור נלמדת כמודל רלבנטי במדעי המדינה. מדד הקניין שהבאת מעניין ואנסה להעמיק בו בקרוב, בכל מקרה, אני חוזר ליתרונה של חברה דמוקרטית, לפיו אנשים יכולים להציע וליזום "פתיחת שוק". אני חושב שהאבחנה שלך "שגרתי אינו פוליטי" היא שגויה, וזה עומד בעיקר המחלוקת ביננו, אני סבור שהכל פוליטי, ואתה אינך מוכן להגיד שבסינגפור החופש תחום בגבולות מצומצים- כלוב של זהב, מפתה ככל שיהיה הוא כלוב- ניתן לשאול האם אנשים מעדיפים רווחה על פני חופש למשל, אך לא ניתן לקרוא לרווחה "חופש".Dovole - שיחה 19:52, 28 ביוני 2017 (IDT)
אני לא חושב שהם "חשים" יותר חופש. אני חושב שיש להם יותר חופש, בניגוד להרבה מאזרחי המערב, שבעיקר "חשים" חופש אבל אין להם כל כך הרבה ממנו. חופש, בעיני, זה היכולת לשלוט על מסלול חייך. לקבוע לעצמך איך אתה רוצה לחיות. חינוך מעולה לכלל האוכלוסיה, בטחון אישי ברמה גבוהה, ממשל הוגן ומיסוי נמוך הם המפתחות לחופש. ואת זה סינגפור מספקת הרבה יותר טוב מרוב, אם לא כל, מדינות המערב. אינני יודע האם ניתן לשכפל את המודל הסינגפורי. זו שאלה טובה. אני כן יודע שהסינגפורים הגיעו לאן שהגיעו מתוך עמל רב ומודעות עצמית (ברמה הלאומית). סינגפור נזרקה (!) ממלזיה (!!) לפני כחמישים שנה, והייתה צריכה לבחור מה לעשות עם עצמה. הדרך בה הם הלכה, שלא הייתה צולחת עבור מדינה דמוקרטית, הפכה אותה ממדינת עולם שלישי לאחת המדינות המוצלחות בעולם בהמון מדדים. חשוב לי להדגיש שההצלחה של סינגפור ברמה הסוציאלית לא נובעת מגובה ההוצאה הציבורית, אלא מהאופן בו מתנהלת הממשלה. שיעורי המס בסינגפור נמוכים ביותר, ומדובר במדינה סופר קפיטליסטית, שנותנת לאזרחים שלה הרבה יותר מרוב המדינות הסוציאל-דמוקרטיות. דווקא בגלל שהפרדימגה הפוליטית שם איננה דמוקרטית. אני לא חושב שסינגפור היא כלוב של זהב. סינגפור היא דוגמה למדינת עולם שלישי שלקחה את עצמה בידיים, והבינה שתפקיד המדינה הוא באמת לעזור לאזרחים להגיע הכי רחוק שאפשר, ולא לרפד כסאות וחשבונות בנק של פולטיקאים. הסיבה היחידה לראות בסינגפור "כלוב" היא הפרדיגמה הדמוקרטית, שאם אתה לא יכול לשים פתק בקלפי פעם בכמה שנים אתה לא באמת חופשי. משה פרידמן - שיחה 20:37, 28 ביוני 2017 (IDT)
בנוגע ל"כל בני האדם שווים", הטענה הזו היא טענה מוסרית הנשענת על אדנים לוגיים מוצקים, בעולם הנעדר סיבתיות, כפי שניתן לראות עולמנו, טענה זו עומדת בעינה, אין שום סיבה להעדיף אדם אחד על פני האחר ולכן בני האדם שווים. בכל מקרה אנו נדרשים להכרעות מוסריות, אם אנו בוחרים בשיטה שלטונית-חברתית כזו או אחרת, נראה לי שהשיטה הליברלית רציונלית יותר מגישה אחרת שרואה "בני האדם שונים", בייחוד כי הליברליזם מדבר על שוויון לא כעל זהות מוחלטת, אלא כעל שוויון בערך החיים בעיקר, האם אתה מציע לחזור לימים של קורבנות אדם, כי יש חיים השווים פחות ויש שיותר (בעיני האל הקורבנות שווים יותר ובעיני החיים פחות). שליט אינו בהכרח מושחת, אך עריץ כן, אני כן מוכן להסכים שגם במדינות דמוקרטיות חייב שיהיו שליטים מושחתים, כיוון שזה קשור לטבע אנושי ולציר הזמן המזמן שינוי, וכמובן היעדר שיטה שלטונית שמנטרלת טבע זה (מי יודע, אולי טכנולוגיה תפתור גם בעיה זו, שלטון מכונות נשמע די מפתה). קשה לי להבין כיצד אדם עצמאי למדי יכול לוותר על מעט השליטה שיש לו על שגרת חייו, יש בזה משהו אפילו "חולני" ומעט "מרתיע", כמו אדם בוגר המתנהג באופן תינוקי, אם אתה מבין למה אני מכוון.Dovole - שיחה 16:48, 28 ביוני 2017 (IDT)
אינני מבין את הנימוק שהבאת בעניין זה ש"כל בני האדם שווים", ולכן לא אוכל להתייחס לכך עניינית. ולא כל כך הבנתי מה הקשר לקורבנות אדם. הטענה ש"בני האדם שונים" היא עובדה פשוטה, וקשה לי לראות אדם רציונאלי שמתכחש אליה. יחד עם זאת, אני מאוד מקווה שהטענה הזו לא תהפוך בסיס לטענה מוסרית ביחס לזכויות אדם, פן נהפוך לסדום. או לגרמניה הנאצית. משה פרידמן - שיחה 17:50, 28 ביוני 2017 (IDT)
ביאור: העיקרון (לפיו) "בני אדם שווים" אינו טוען לזהות בין בני האדם, ואף לא לשוויון כפשוטו (שוב זהות מוחלטת), זהו אינו טיעון לוגי-מתמטי, אלא טיעון בשפת אנוש מדוברת. השוויון הזה אומר שערכם של החיים של בני אדם שונים שווה, ולמשל אם אנו נדרשים להקריב קורבן אדם אין לנו כל דרך להעדיף להקריב את השליט (כי אינו מורם באמת מעם) על פני פשוט עם. שוויון זה עומד ביסודו של עקרון נוסף "שוויון בפני החוק". השונות בין בני האדם ידועה למחוקק, והוא מחוקק בעינה, ועל כן, לא ייתכן שיבוא אדם לפני שופט ויגיד: אני נבון יותר ממרבית האנשים, יש לי IQ גבוה, ולכן אני לא מוכרח לעצור בעצור, כי אני יודע להעריך הסיכונים-סיכויים היטב: האם אתה מכיר רציונל לפיו ערך החיים של מישהו גבוה יותר משל זולתו?Dovole - שיחה 18:22, 28 ביוני 2017 (IDT)
ז'אן ז'אק רוסו הציג את הטענה בדבר השוויון בלידה בין בני אדם - הוא טען שכולם נולדים במצב של "לוח חלק/מחוק" (טבולה רסה) וכל המתרחש איתם הוא בהשפעת החברה. טיעוניו היו הבסיס למרקסיזם ובהמשך לקומוניזם והם הוכחו על ידי המדע כשגויים - כל אדם נולד עם מטען תורשתי, מטען השונה מאדם לאדם ומכאן שאיננו שווים. האם לבעל IQ גבוה צריך לתת העדפות והנחות? זה תלוי באינטרסים של החברה - בחברה מריטוקרטית יקדמו אנשים שתורמים יותר - בחברה "דמוקרטית" יעשו את ההפך, ישקיעו יותר בקידום הנחשלים מאחור. חברה היא מסגרת מלאכותית שנועדה לקדם את האינטרסים של חבריה. האינטרסים משתנים לפי הנסיבות ובהתאם לכך החברה משנה את המשטר שלה. המשטר הקומוניסטי, הנודע כעת לשמצה, עשה נפלאות למען המוני העם המדוכאים והנבערים ברחבי האימפריה הרוסית, הביא חשמל לכל מקום, לימד קרוא וכתוב והפיץ דעת לכל. לאחר שהם רכשו דעת, כבר לא נזקקו לקומוניזם, שהפך למיושן ומכביד והרוסים נפטרו ממנו. בברכה. ליש - שיחה 18:46, 28 ביוני 2017 (IDT)
הטיעון שלך (Dovole), שאני אישית מסכים איתו, הוא טיעון מוסרי פרופר. אין לו שום בסיס לוגי או עובדתי. אגב, זה נכון כמעט לכל עמדה מוסרית משמעותית שאני מכיר. אתה טוען שערך החיים של בני אדם שונים שווה - אבל מדוע? על כל פנים, העקרון הזה מקובל גם בסינגפור. השיטה הפוליטית לא מבוססת על הטענה שיש אנשים שחייהם שווים פחות או יותר, וכולם שווים בפני החוק. כך, למשל, טי צ'אנג ואן, שהיה שר התשתיות או משהו כזה בסינגפור, נחקר בעוון לקיחת שוחד ללא הנחות. זמן קצר לאחר מכן הוא התאבד מרוב בושה, כפי העולה ממכתב ההתאבדות שלו. משה פרידמן - שיחה 19:01, 28 ביוני 2017 (IDT)
את טיעון הטאבולה-ראסה הרציונליסטי הגו האנטי-אמפיריציסטים במאה ה-17. ז'אן ז'אק רוסו, חשובה ככל שתהיה הגותו, היא עדין הגותו של איש אחד. בנוגע לשוויון, אני סבור שאתה מחמיץ הרבה ממה שתיארתי קודם לכן, לא מדובר בשוויון פורמלי-מתמטי המעיד על זהות אנשים (למשל תאומים זהים עם מטען תורשתי זהה) אלא על שוויון ב"ערך החיים", אם עכשיו תעמוד לפני "בחירתה של סופי" ותאלץ להרוג=להקריב מבין שני תינוקות, אין לך כל דרך לקבוע ש"ערך החיים" של אחד גדול יותר משל האחר, להרוג כל אחד מהם זה לקחת חיים, במובן זה ישנו שוויון. האם העובדה שיש שונות מעידה על כך שאין זהויות שוות? לא! עצם העובדה שאתה קורא לשני מושאים שונים בשם אחד "בני אדם" הרי שיצרת וכפית שוויון מסוים, במובן זה הליברליזם עליון לוגית. שיים לב שזהות הרבה פעמים נקבעת ממושג ה"ממוצע", בן אדם ניתן להגדיר גם כקוף-אדם וגם כסוג אדם שנבדל כבר מהקופים, זו בסך הכל סמנטיקה, אך יש שלב בו היא הופכת מהותית.
אני דווקא סבור שהטיעון שלי הוא מוצלח יותר מטיעון מוסרי סוביקטיבי, אני סבור שהליברליזם במידה רבה נשען על אדנים מוצקים יותר רציונלית ממרבית תפישות העולם, וההכרעות הערכיות שלו נעשות לא בתחום האתי אלא בתחומים האפיסטמולוגיים. בכל מקרה אשמח לשמוע כיצד אתה מאתגר את המדידה שערך החיים של מישהו גבוה יותר, אני סבור שדברים נבחנים במקרי קצה, כלומר אם אנו רוצים ל"מדוד ולשקול" "ערך החיים" נלך למקרה הקצה של המוות, האם הריגה של איש אחד שונה מהריגתו של איש אחר? פעולת ההריגה היא אותה פעולה, ולכן "החיות" קודם להריגה היא אותה "חיות", כלומר "ערך החיים" שקול.Dovole - שיחה 19:52, 28 ביוני 2017 (IDT)
אכן, נוח לבדוק רעיונות במקרי קצה, אד אבסורדום. הנה דוגמה: מניין אנשים ניצלו מטביעת ספינתם והם מפליגים בסירת משוטים. אין להם מה לאכול והדרך היחידה להינצל היא לפנות לקניבליזם, אבל מי יוקרב? הקברניט הוא היחיד שיודע לנווט, יש כמה מלחים חזקים שמפעילים את המשוטים ויש גם זקנה חולת דמנציה. נדמה לי שלא יהיה קשה לבחור את הקורבן - לא הכל שווים, הכל תלוי בנסיבות. בברכה. ליש - שיחה 20:03, 28 ביוני 2017 (IDT)
כנסיונאי, אני יודע למדוד מסה, אנרגיה, אורך, זמן וכדו'. אני לא יודע למדוד ערך של חיים. אני בכלל לא חושב שיש כלי מדידה אובייקטיבי שמסוגל למדוד ערך של חיים. אתה טוען שאובייקטבית ערך החיים שקול? אני טוען שאובייקטבית אין דבר כזה "ערך החיים". משה פרידמן - שיחה 20:11, 28 ביוני 2017 (IDT)
ליש ואיך בדיוק חישבנת?! חישבנת, אם היו הורגים ואוכלים-עבודת הקורבנות, את הנווט או החותרים אזי כולם היו מתים, והיו נהרגים יותר אנשים, מקרה זה מדגים לנו, לא אבסורד, אלא כמה החשבון הוא כורח, גם אם קשה, הדבר דומה למי שמתלונן על "בירוקרטיה" אך אלמלא הסדר והמדידה היו לנו הרבה פחות כלים ואמצעים לסייע.
משה אתה מתכחש להגדרת "ערך חיים"? אתה טוען שכאשר הורגים אדם אחד והורגים אדם אחר פעולת ההריגה אינה אותה פעולה מהותית? (כמובן שזו אינה אותה פעולה, כי מדובר בשני מקרים שונים, אך אני טוען שמהותית מדובר בפעולה זהה (אכילה היא אכילה, הריגה היא הריגה...) ושטיעון זה אוביקטיבי.)Dovole - שיחה 20:37, 28 ביוני 2017 (IDT)
אתה יכול לכנות את זה כך. אני מתכחש לקיום אובייקטיבי של המושג "ערך החיים". אם אתה מכיר איזשהו טיעון אובייקטיבי שיש דבר כזה "ערך החיים" אני אשמח לשמוע. משה פרידמן - שיחה 20:42, 28 ביוני 2017 (IDT)
משה פגעת בי קריצה אם ז'אן זאק כותב משהו אז זה מקובל, אבל אם אני כותב משהו אז לא... מה על "שוויון כל האורינים"?!😂 בכל מקרה אני שואל אותך ברצינות האם אתה מזהה שוני מהותי בין הריגת איש אחד לזולתו? ערך החיים הוא ה"חיות" שיש לאדם או פשוט ה"חיים" של אדם... זהו מדד אוביקטיבי שמוגדר בעיקר ברפואה...Dovole - שיחה 20:53, 28 ביוני 2017 (IDT)
אני בסך הכל אומר שכל הקונספט שיש לחיים ערך זה משהו מיסטי, שאין לו ממשות פיזית, ולכן לא ניתן לדבר עליו במונחים אובייקטיבים. אם היית שואל אותי מהי עמדתי האישית, הייתי אומר לך שוודאי שיש ערך גדול לחיים. העניין בהקשר הדיון, שחרג לגמרי, הוא שהזכות לבחור ולהבחר זה לא משהו אובייקטיבי שנולדנו איתו, אלא הוא תוצאה של פרדיגמה מוסרית או פוליטית. אין זה בלתי סביר לחשוב על תרבות ששם לא מדובר בערך כלל, והם מעדיפים הרבה ערכים אחרים במקומו. משה פרידמן - שיחה 21:03, 28 ביוני 2017 (IDT)
אני חושב שאתה מבלבל מה שאני קורא "ערך חיים"-"חיות" או פשוט "חיים" עם מה שמקובל בתרבות כערך החיים. אני לא מכוון לכך שלחיים יש ערך גדול כזה למשל ששם אותם לפני שיקול כלכלי פשוט, או כזה שאומר שאפילו במצבי מלחמה אנחנו לא נהרוג אלא אם זהו כורח. כאמור ראה שוב השאלה בתגובה הקודמת שלי כדי להבין כוונתי. אני חושב באופן סוביקטיבי לחלוטין שזה דווקא נחמד שהתרחבנו, זה מחמיא לנו :-) ובעיקר מעניין. אני לא חושב שמי מהליברלים חשב שהמדינה וזכויות האזרח הן "זכויות טבעיות" על דרך הפשט, זוהי ביקורת עכשווית שחלק ניכר ממנה רדוד, ההסבר של "זכויות טבעיות" הן הסבר שבתוך המערכת הלא טבעית (כאשר ההוגים הליברלים ראו ב"טבע" כאיזה מקור השראה ואידאל, שאיפה, אופטימום) יש גזרה טבעית, כלומר הזכויות טבעיות למערכת ולא כחלק מפילוסופית הטבע.Dovole - שיחה 21:18, 28 ביוני 2017 (IDT)

מאגרי טקסטים גדולים בעברית בקובץ txt[עריכת קוד מקור]

שלום,

אני זקוק לצורך פרויקט machine learning לקובץ .txt שמכיל קורפוס גדול של טקסט בעברית - לדוגמה, כל התנ"ך או 1000 ערכים אקראיים מוויקיפדיה העברית. האם יש דרך קלה להשיג קובץ כזה? תודה

נסה: [7], [8]. חזרתישיחה 23:15, 25 ביוני 2017 (IDT)
אם חשוב לך הפורמט, אתה יכול להריץ 1000 פעמים בלולאה את הכתובת https://he.wikipedia.org/wiki/Special:Random?action=raw יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:36, 26 ביוני 2017 (IDT)
תודה לכם.
ואפשר, כמובן, להוריד את כל הטקסט מוויקיטקסט או ויקיפדיה העבריים ולבקש קצת עזרה בהמרה. Tzafrir - שיחה 08:54, 27 ביוני 2017 (IDT)

גל התפשטות[עריכת קוד מקור]

לערך אין בינויקי. נראה לי ש (Prandtl–Meyer expansion fan) הוא המקביל. מישהו יכול לאשר? הנדב הנכון - שיחה 10:38, 26 ביוני 2017 (IDT)

כן, צריך לתהות על תרגום שם התופעה, בערך זרימה דחיסה תורגם מניפת התפשטות ולא גל...Dovole - שיחה 19:55, 26 ביוני 2017 (IDT)
ועבודה יפה על זיהוי הקישר החסר והחשוב!Dovole - שיחה 19:56, 26 ביוני 2017 (IDT)

האם אישה מתחזה לרווקה ושוכבת עם גבר היא עבריינית?[עריכת קוד מקור]

כידוע לפי החוק בארץ גבר נשוי שמתחזה לרווק ושוכב עם אישה - נחשב לאנס. האם זה פועל גם הפוך? או שהאישה במקרה הזה לא מבצעת עבירה פלילית? 213.55.176.210 10:48, 26 ביוני 2017 (IDT)

ידוע למי? מתי העמידו לדין מישהו על אונס כי ביצע הונאת זהות?Dovole - שיחה 19:42, 26 ביוני 2017 (IDT)
מפורש בחוק העונשין תשמ"ח תיקון 61, 345 א' (2). הבועל אשה... בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה... הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים. מוזר שלשון החוק בזכר - אינני משפטן ואינני יודע האם זה בעל משמעות. קשה לי להאמין שאשה תהיה מוגנת מפני כך. וכבר הורשעו על כך, כאן למשל. משה פרידמן - שיחה 20:05, 26 ביוני 2017 (IDT)
הייתי אומר שלחוק אין כל משמעות, אך הפרקליטות הגישה אישום על כך... נראה שזה חוק שראוי למות אות ולעבור מספר החוקים. למיטב ידיעתי החוק לא מכיר בעבירת אונס שבוצע בגבר, אך בהחלט לשון החוק והמציאות התקדימית החשוכה לכשעצמה שמשה פרידמן הדגים לנו מלמדת שאכן אפשר לתבוע המעשה כמגונה, כלומר עבריינות מין נוסף על הפן הפלילי שבהתחזות עצמה.Dovole - שיחה 20:15, 26 ביוני 2017 (IDT)

לDovole: זה ידוע ומוכר היטב ממספר רב של פרשות. ראה כאן, כאן, כאן, כאן, כאן ווכאן. שים לב לתאריכים: אלו מקרים שונים. כמו שניתן לראות מדובר בעבירה פלילית להתחזות לרווק. השאלה היא האם להתחזות לרווקה זאת עבירה פלילית? למשה פרידמן: ברירית מחדל בחוק היא לשון זכר. זה בפני עצמו לא מלמד על המין הצפוי מעבריין. השאלה האם אישה המתחזה לרווקה ביותה נשואה עוברת על החוק או לא. 213.55.176.210 22:27, 26 ביוני 2017 (IDT)

כך הנחתי. אינני רואה מדוע יהיה הבדל בין גבר לאשה לעניין זה. בפועל, כמובן, כל הנשים דוברות אמת, ולעולם אינן מתחזות, ולכן לא סביר שתמצא תקדים לכך. משה פרידמן - שיחה 22:33, 26 ביוני 2017 (IDT)
ואולי זו הבעיה? אישה תמיד אומרת את האמת, הגבר תמיד משקר. כך שגם אם תוגש תביעה דומה נגד אישה, היא כמובן תזוכה - כי הגבר הוא הרע והיא הטובה והחסודה. מו סיזלאקהטברנה • 22:37, 26 ביוני 2017 (IDT)

Lostam, deror_avi, YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם) דגש חזקבעלי הידע במשפטים? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ג' בתמוז ה'תשע"ז • 22:52, 26 ביוני 2017 (IDT)

בעילה מוגדרת כהכנסת איבר גוף או חפץ לאיבר המין של אשה (ס' 345(ג) לחוק העונשין). לכן אין בעילה של גבר. זה לא אומר שמה שמכונה בלשון יום יום "אונס" של גבר אינו עבירה, אלא היא פשוט מוגדרת אחרת. מכל מקום, התחזות והשגת דבר במרמה (יחסי מין שהצד האחר לא היה נענה להם לולא ההתחזות) אסורות על כל אדם, גבר ואישה. בשולי הדברים, לכל המתחכמים בדבר חסידות נשים וגברים: אין הצדקה לכך שהחוק אינו שוויוני, אבל גם אין הצדקה להיתמם לגבי דפוסי העבריינות בתחום האלימות המינית.YR on wiki - שיחה 23:06, 26 ביוני 2017 (IDT)

השאלה לא ריקה מתוכן וברורה מאליה. העניין הוא שכמו שמשה ציטט החוק מתחיל ב"הבועל אישה" ולא "הבועל או הנבעל על ידי אדם", כלומר החוק מייחס אחריות רק לצד שהוא לא האישה הנבעלת. וזאת הנקודה שלא כזה ברור כי התחזות לצורך יחסים יכולה עקרונית לבוא באופן סימטרי משני הצדדים, אבל נראה שקיימת שבירת סימטריה בקשר לאחריות למעשה. 213.55.176.210 23:09, 26 ביוני 2017 (IDT)

סעיף 6 לחוק הפרשנות קובע: "האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך". בהתאם לכך "הבועל אישה" פירושו גם "הבועלת אישה", ואולי גם "הבועלת גבר", אבל אינני בקי בכך. דוד שי - שיחה 23:18, 26 ביוני 2017 (IDT)
לפי חוק אין בעילה אסור של גבר המוגדרת אונס (ישנו מעשה סדום) ולכן אין כזה דבר אונס של זכר (ראו מקרים של התעללות בילדים, האישום אינו אונס). אך הפרקליטות המעמידה כתבי אישום במקרים של התחזות אינה חייבת להתייחס כאונס, אלא כמעשה מגונה, על דרך של הפחתת מדרג העבירה, ולכן אם הייתה רוצה הפרקליטות הייתה יכולה להמשיך בדרך פסולה ולהעמיד אנשים לדין בהאשמות מגוחכות, רק חסר שהעונש ל"נואפים" יהיה גם סקילה.Dovole - שיחה 00:28, 27 ביוני 2017 (IDT)
דוד שי, חוק הפרשנות עצמו קובע (ס' 1) שתחולתו "אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה". כיוון שבעילה מוגדרת בהכרח בכיוון מיני אחד (החדרת איבר או חפץ לאיבר מינה של אישה, וזה לא סימטרי), זהו חריג שבו זכר אין משמעותו גם נקבה ולהיפך. ואם להחזיר לשאלה המקורית (למקרה שמישהו עדיין מתעניין בה) - השגת יחסי מין במרמה ואונס הם שני דברים שיכולים להיות חופפים אך לא בהכרח. לכן גם אישה המשיגה יחסי מין במרמה מבצעת עבירה. רק המינוח שונה. YR on wiki - שיחה 00:41, 28 ביוני 2017 (IDT)

קצין קנטינה[עריכת קוד מקור]

בערך מלחמת האזרחים האמריקנית->היהודים במלחמת האזרחים->היהודים והקונפדרציה נכתב שרפאל מוזס היה קצין קנטינה.

באנגלית Major Raphael J. Moses, a Georgia businessman and later a state representative, before the war was commissary officer of Georgia.

מדובר למעשה בקצין משמעת? רס"ר עם דרגות קצונה? 84.229.109.39 11:26, 26 ביוני 2017 (IDT)

אגב, לחובבי התרגמת מדובר בערך שהוא פנינה נדירה. יום אחד אני אפסיק להיות פרזיט ואתחיל לערוך פה גם. בברכת "הוא לקח שליטה על 40 אלף דולר" 84.229.109.39 11:29, 26 ביוני 2017 (IDT)

As such, he was responsible for providing food and supplies to 54,000 Confederate troops and personnel. ...On May 5, 1865, he attended the last meeting of the Confederate States of America government at the Bank of the State of Georgia (later the Heard House) and carried out its last order. It was then that Confederate Jefferson Davis instructed him to take US$40,000 in gold and silver bullions from the Confederate Treasury to feed and clothe the defeated Confederate soldiers. כך הויקי האנגלית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:34, 26 ביוני 2017 (IDT)
קצין קנטינה הוא לא קצין מימיה, כלומר זה שעושה לחילים "מיקי, מיקי, מיקי..." כשהם עוצרים להפסקות התרעננות :-) Dovole - שיחה 19:57, 26 ביוני 2017 (IDT)
אם מחפשים אצלנו קנטינה לא מוצאים ערך, אבל מוצאים את זה במובן של חנות בתוך יחידה צבאית (או דווקא כלא). לדוגמה: שק"ם הוא שירות קנטינות ומזנונים. Tzafrir - שיחה 08:52, 27 ביוני 2017 (IDT)
ראה קנטינה...Dovole - שיחה 10:34, 29 ביוני 2017 (IDT)
התרגום הנכון הוא "קצין הספקה". מתאים לתאור המפורט של תפקידו המופיע למעלה. --א 158 - שיחה 11:37, 1 ביולי 2017 (IDT)

הבעיה הפסיכופיזית[עריכת קוד מקור]

האם התקדמות חקר המוח והבנת תהליכים רגשיים וקוגנטיביים פותרת למעשה את הבעיה הפסיכופיזית?

ובעניין דומה: איזה פער משלימה המצאת הנשמה? מה חסר בעולם שהמציאו אותה?

79.177.127.167 16:43, 26 ביוני 2017 (IDT)

התשובה שתקבל תהיה תלויה בדעתו של המשיב. עמדתי היא שמהותית שום דבר לא השתנה. מאידך, ייתכן שהמוטבציה לטעון על קיומה של נפש לא חומרית קטנה אצל אנשים, בפרט אצל מי שהנפש אצלו באה להשלים פערים. משה פרידמן - שיחה 17:44, 26 ביוני 2017 (IDT)
אפרופו, יש התקדמות לגבי השאלה הגדולה של החיים, היקום וכל השאר? אשמח לקישורים רלבנטיים (אבל קצרים בבקשה, אני גולש מהנייד ובלי ויי פיי). ראובן מ. - שיחה 18:03, 26 ביוני 2017 (IDT)
קשה לראות איך התקדמות במחקר יכולה לסייע מול הבעייה הפסיכופיזית. אני בדיעה שזה מעבר ליכולת האדם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:10, 26 ביוני 2017 (IDT)
השאלה של גוף-נפש טעונה הכרעות אפיסטמולוגיות ומטאפיזיות, כלומר ישנן קודם שאלות אחרות שיש להשיב עליהן, או להניח הנחות יסוד כמוצא. בכל מקרה המחקר המדעי בהחלט חידד תובנות פילוסופיות.Dovole - שיחה 19:47, 26 ביוני 2017 (IDT)

קצין[עריכת קוד מקור]

שלום, בערך קצין מופיעה עריכה ישנה שאני חושדת בה. כתוב: "בצהל, קמ"א וקמ"ב אינם נחשבים קצינים". האם נכון או השחתה? בברכה אמא של גולן - שיחה 18:11, 26 ביוני 2017 (IDT)

מה זה בכלל קמ"א וקמ"ב? הראשון בכלל 'קורס מפקדי איסוף' והשני בכלל 'קורס מודיעין בסיסי'. וממתי הצבא מגיע ללא גרשיים בין האות ה לאות ל? קצת מוזר, לא? מו סיזלאקהטברנה • 22:40, 26 ביוני 2017 (IDT)
קמ"א בהקשר זה הוא קצין מקצועי אקדמאי, אדם שקיבל דרגת קצונה בזכות התואר האקדמי שלו, אף שלא עבר קורס קצינים. למטרות מסוימות, כגון פיקוד על חיילים שבצוותו, הוא מתפקד כקצין, אבל אני לא ממליץ לתת לו תורנות של קצין תורן, שהרי לא הוכשר לכך. ראו קצונה מקצועית בצה"ל.
באשר למשפט שהחל דיון זה, הוא בוודאי לא צריך להיות בפתיח, וגם בהמשך הערך הוא זניח. הסרתי אותו. דוד שי - שיחה 23:22, 26 ביוני 2017 (IDT)

שפת Javascript לעומת שפת C[עריכת קוד מקור]

שאלה לידע כללי למי שמכירים הן את Js והן את C. הבנתי ממתכנת Js ואדם יקר שלמדתי ממנו רבות שעובדים כעת להפוך את Js לתומכת OOP באופן מלא, כלומר כולל שימוש בקלאסים וזה אמור לקרות בשחרור הבא. למה תופעה דומה לא קרתה עם שפת C? שפת C משמשת הרי למגוון יישומים רחב, למשל אימבדד, Raspberry pi ורובוטיקה, משחקי מחשב (דוגמת Doom), אפליקציות ועוד. גם Js משמשת לטווח רחב כמו רובוטיקה (ראו Js robotics), משחקי מחשב, אפליקציות, web ועוד. אז למה ל-C למשל לא הוסיפו OOP עד היום אבל ל-Js כן יש תוכניות להוסיף מאפיין זה? בתודה, 109.66.156.177 22:45, 26 ביוני 2017 (IDT)

1Or, פשוט, Tshuva, Guycn2, Hexxagonn, JewHyperבעלי הידע בJS, Meni yuzevich, Bharel, saifunny, Ovedc, י.כצמן, Ijon, טבעת-זרם, Tshuva, Mysterion, CodeGuru, Dovno, רונאלדיניו המלך, Zardav, JewHyperבעלי הידע בתכנות, Bharel, hagay1000, Tshuva, Michael4123, Kotz, Mysterion, Saifunny, CodeGuru, Dovno, Zardav, זה ינחמנו, JewHyperבעלי הידע במדעי המחשב, מישהו מכם יודע? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ג' בתמוז ה'תשע"ז • 22:49, 26 ביוני 2017 (IDT)
לצערי לא שמעתי על זה, אבל טוב לשמוע דברים חדשים Face-smile.svg BDaniel - שיחה 23:17, 26 ביוני 2017 (IDT)
למי שרוצה C תומכת OOP יש את C++. דוד שי - שיחה 23:30, 26 ביוני 2017 (IDT)
אכן, זו למעשה המוטיבציה העיקרית שהולידה את C++: שפה שתהנה מיתרונות ה-OOP, ומצד שני לא תאבד את היתרונות המובהקים של C בכל מה שנוגע להבטים של low level כמו שליטה בניהול הזיכרון. מעניין לציין בהקשר זה שבגרסתה הראשונה כונתה "C with classes".
היא אגב אכן משמשת באופן נרחב בתחומים שציינת (בעיקר embedded) גם כיום, מהסיבות האלו. ‏ R.G. - שיחה 00:34, 27 ביוני 2017 (IDT)
ישנם אספקטים לא מעטים של OOP ב JS, ושפה זו מומלצת נכון לכתיבת שורות אלו עקב פופולריות גואה ושימוש נרחב בה אפילו בצד השרת. מלבד זאת, כמו קודמיי אני חושב שאכן יש ++C היא C עם יכולות OOP (ועוד), ואם רוצים לקפוץ בכלל קדימה אז תוכל לבחון גם את #C. כבר היום נתמכת בכל הפלפורמות המרכזיות עקב המעבר של מיקרוסופט לארכיטקטורת NET Core. ‏Tshuva - שיחה 07:18, 27 ביוני 2017 (IDT)
לא רק C++, גם Objective-C נוצרה מסיבות דומות. גם ליצירתה של שפת D (אנ'). לעומת זאת לשפת C# אין קשר ישיר. אבל הסתבר שהרצון גם ליצור שפת תכנות טובה עם אופי שונה מאוד מזה של C וגם לשמור על תאימות לתחביר לא היה רעיון מוצלח במיוחד. כיום C++ סובלת מתחביר מסורבל. כמה שפות חדשות. בפרט: גו וסוויפט וכן שפת D נראות מוצלחות יותר ופחות מסורבלות לבניית תוכניות מקומפלות. שפת ראסט (אנ') מוצלחת יותר ליעד המקורי: שפה נוחה יותר עם OOP וכו' אבל עם שליטה טובה על ניהול זכרון. Tzafrir - שיחה 08:49, 27 ביוני 2017 (IDT)

מחפש את המערכון מגרש השדים של הגששים[עריכת קוד מקור]

מדובר במערכון שבו פולי משחק את עצמו בא לקנות מכונית במוסך ושייקה וגברי בתפקיד המוסכניקים דוחפים לו רכב ישן ובסוף הוא חוזר להתלונן ואז אומר שייקה "היה מנוע?"--62.219.140.149 15:09, 27 ביוני 2017 (IDT)

אין כזה מערכון. מה שכתבת כאן הוא בלבול הרבה דברים לא קשורים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:53, 27 ביוני 2017 (IDT)
מגרש השדים, המכונית המגויסת. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:33, 28 ביוני 2017 (IDT)
המוסך, המכונית המגוייסת. אני מניח שב"מגרש השדים", שבו פולי מופיע בתפקיד עצמו, נאמרו הרפליקות: "תראה מי פה תתעלף!" ו"אתם הלא ליכוד". Liad Malone - שיחה 13:46, 28 ביוני 2017 (IDT)
כן זה המערכון המדובר איפה אפשר לצפות בו או לשמוע אותו?
לא הצלחתי למצוא אותו ביוטיוב. Liad Malone - שיחה 19:40, 29 ביוני 2017 (IDT)
אינני יודע אם בזה מדובר, אבל נסה את [9] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:37, 29 ביוני 2017 (IDT)
זה לא המערכון שאני מחפש

היפוך סדר ספרות בשפות מסוימות[עריכת קוד מקור]

בגרמנית וגם בערבית כשאומרים 125 אז הספר הוא "מאה חמש ועשרים". למה יש היפוך סדר ספרות? מה ההיגיון בזה ולמה בשפות אחרות כמו רוסית, אנגלית ועברית זה לא קיים?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה לחפש הגיון בשפה? מה ההגיון בזה ששולחן הוא זכר ומפה היא נקבה? בברכה, --איש המרק - שיחה 13:26, 28 ביוני 2017 (IDT)
כאמור אין הגיון, אבל אולי זה בא כי קורא הטקסט בערבית קורא קודם את ספרת היחידות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:13, 28 ביוני 2017 (IDT)
וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה. שנילי - שיחה 14:20, 28 ביוני 2017 (IDT)
דווקא יש תועלת רבה בחיפוש ההיגיון מאחורי תופעות לשוניות, ואומנם, לא בהכרח שמדובר ב"היגיון צרוף" אלא ב"היגיון מקומי". בכל מקרה בגרמנית שקוראים כמו כל הכתובות ב"לטיניות" משמאל לימין, אין כל סיבה שיקראו אחדות לפני עשרות בגלל אופן הקריא-כתיב, מה גם שבדוגמא ממש שהבאת "125" יקראו קודם את המאות אחר כך אחדות ואז עשרות. סביר להניח שבגרמנית התייחדה צורה זו של מניית אחדות ועשרות עוד הרבה קודם לכתיבת הגרמנית. ואני חושב שהרבה יותר מעניין כיצד השתלט הבסיס העשרוני על "כל השפות" למעט הצרפתית ומעט האנגלית שנעזרות בבסיס 12.Dovole - שיחה 16:10, 28 ביוני 2017 (IDT)
כמו כן, ניתן לשער, שישנו קשר בין האופן שבו מתארים בשפה, כלומר שהאחדות הן "שם תואר" לעשרות, ולכן מקדימות בגרמנית, אך צורה זו לא השתמרה בשפות ייתכן בשל הבלבול הכרוך במנייה מעבר לעשרות. שיים לב שמדובר בהרבה השערות, הצעות ל"היגיון המקומי".Dovole - שיחה 16:17, 28 ביוני 2017 (IDT)
ייתכן והשאלה הולמת גם את הדף וק:ייעוץ לשוני... אתה מוזמן להעלות אותה שם, אולי תקבל רעיונות נוספים ואולי אף תשובה ממש.Dovole - שיחה 06:32, 29 ביוני 2017 (IDT)
ואיך אומרים 80 בצרפתית??? חזרתישיחה 00:48, 1 ביולי 2017 (IDT)
(קאט-רו)-בא(ארבע עשרים), אז עכשיו נשאר להבין איך אומרים 24 ;-)...לא נעשה לכם ספוילר Dovole - שיחה 10:27, 1 ביולי 2017 (IDT)
ובשביל 90 כבר יש ממש נוסחה...חזרתישיחה 10:52, 1 ביולי 2017 (IDT)

יצירת / כריית ביטקוין[עריכת קוד מקור]

שלום. הבנתי שמטבע הביטקוין הולך וממש מתחזק בעולם. מי שהשקיע בביטקוין סכום נאה לפני מספר שנים ממש יכול לצחוק כל הדרך אל הבנק היום. ממה שקראתי הבנתי גם שאפשר לייצר או לכרות מטבעות ביטקוין באופן עצמאי, אבל צריך בשביל זה מחשב מיוחד שעובד במשך תקופה ארוכה. אז איך בדיוק אני משיג כזה מחשב ומה טווח המחירים שלו? תוך כמה זמן הוא יפיק לי ביטקוין בממוצע? פגז - שיחה 18:48, 28 ביוני 2017 (IDT).

אני לא יודע לגבי איפה להשיג מחשב כזה, אבל את הזמן ניתן לחשב בקלות באמצעות חוק מרפי: בדיוק הזמן שבו ערך הביטקוין שתפיק ירד מתחת לעלות המחשב. בהצלחה! משה פרידמן - שיחה 19:35, 28 ביוני 2017 (IDT)
הבנת לא נכון, פגז, וכנראה שהקשבת לבעלי ענין, שמנסים לדרדר כמה שיותר אנשים לפח הזה, כדי להגדיל את ערך הביטקוין שכבר ברשותם. מדובר בטכנולוגיה שבשל מגבלות טכניות איבדה לגמרי את ייעודה המקורי, והפכה כבר לפני כשנתיים לנחלתם הבלעדית של "כורים" מקצועיים ושל נוכלים. אין כבר כל היתכנות לייצר ביטקוין על חומרה ביתית, ואפילו חומרה תעשייתית כבר מזמן אינה יעילה מספיק (כלומר תשלם יותר על החשמל מאשר ערך הביטקוין שתכרה). בנוסף, הגורמים השולטים במרבית הביטקוין בעולם אינם אמינים, ומסוגלים לטלטל את השוק כרצונם. שומר כספו ירחק. ואני ממליץ בחום על ספר שנון וקצר שיוצא ממש-ממש עכשיו (קראתי טיוטות שלו) ומסביר בבהירות בדיוק למה ביטקוין לא עובד, לא יכול לעבוד, ומתאר את תעשיית הנוכלות הגדולה שהתפתחה סביב הטכנולוגיה הזו. Ijon - שיחה 22:56, 28 ביוני 2017 (IDT)
היי, Ijon, אתה נשמע מפחיד מדי. בסך הכל הביטקוין הוא מטבע אמין מאוד שהערך שלו עולה בצורה תלולה עם הזמן. אמנם לא הייתי ממליץ להשקיע בו ובוודאי שכיום אי אפשר לייצר אותו באופן ביתי, אך הייתי ממליץ לך לקרוא עוד מספר אתרי טכנולוגיה בכדי לגבש דעה על הנושא (למרות שאני לא בעל עניין בזה...). התו השמיני - שיחה 23:06, 28 ביוני 2017 (IDT)
התו השמיני הקביעה שביטקוין הוא מטבע אמין היא חסרת שחר, בלתי אחראית ומעידה או על בורות או על הטעיה מכוונת-זדונית. מטבע, ובכללו הביטקוין, מקבל את "אמינותו" מהיחס שהוא מקיים עם "כמות הסחורות והמוצרים" בכלכלה הנדונה, כלומר "אמינות" משמעה יציבות, וכדי שמטבע יהיה יציב, יש לדאוג שלא ידפיסו או במקרה של ביטקוין ומטבעות וירטואליים שלא יכרו או יפיקו ממנו בקצב העולה על צמיחת הסחורות והמוצרים בכלכלה. בעבר היה נהוג שמצמידים את ערך הכסף לכמות הזהב, מה שנקרא תקן הזהב (בדומה לתקן הכסף) אך כלכלה שכזו היא גם פחות משוכללת וגם יותר פגיעה (מה אם ינחת מטאור עמוס זהב, או סתם יתגלה מכרה עצום אך סך הכלכלה-המוצרים והסחורות כנגד הזהב לא גדל עם כמות הזהב), לכן ההצמדה היום של מטבע היא לכלכלה או לסלי מטבעות-כלומר לכלכלות. הביטקוין הוא בסך הכל עוד מטבע וירטואלי, כזה שיש לו תהודה רבה, אך עדין מעטים מאוד משתמשים בו, ולכן הוא "נפיץ" ורגיש לפעולות ספקולטיביות שמאוד רווחות במסחר. כמובן שישנם היבטים חיוביים למטבעות וירוטואליים, אין למשל בנק מרכזי, אך על תחום זה עוד מעט להתפתח, בעיקר לצבור אמון, וכדי שלאמון זה יהיה ערך, צריך לצבור אותו עם תוקף משמעותי, לאורך זמן ובאופן רציונלי ולא אימפולסיבי או כ"הימור", אז נוכל לזנוח את כל המטבעות, לעבור למטבע אחד, ולהיות חלק מכלכלה משוכללת, משותפת ופתוחה, נעדרת תיווך של אנשי-ביניים-סרסורים.Dovole - שיחה 00:33, 29 ביוני 2017 (IDT)
תמיד כיף לשמוע שאתה קובע קביעות חסרות שחר, מושללות יסוד ועקרות מתוכן. אבל כשאני יודע מהי כמות האנשים שמשתמשת בביטקוין וסבורה כמוני - נחה דעתי. כמות האנשים שמאמינים במטבע עצומה, וההוכחות הכלכליות שעומדות מאחוריו מספקות כלכלנים רבים וטובים ממני ו(כנראה) גם ממך. מטבע וירטואלי הוא דבר שמיש ונחוץ (ע"פ דעתי), אבל אם ממש חשוב לך - אתה מוזמן להישאר מאחור. בהצלחה! התו השמיני - שיחה 00:47, 29 ביוני 2017 (IDT)
התו השמיני לא מספיק שאתה הערכת בשיפוטך הסוביקטיבי, על סמך חושייך, חדים ככל שיהיו, ש"כמות האנשים עצומה", ביחס למה?! אתה ברצינות חושב שמספיק להיעזר במונחים מעורפלים כמו "עצומה" ו"רבים"? חזור לימי תאלס ופיתגורס (ש"המשפט שלו" מתנוסס בדף :) ולמד אמת המידה=מידת המידות=הפרופורציה=המנה=היחס=החילוק=המחלוקת. אם מחר שלדון אדלסון מחליט לקנות במיליארד דולר ביטקוין כל השוק הזה מזדעזע (להבדיל אם היה מחליף מילארד דולר ב-יורו(ז) אפשר והדבר כמעט ולא היה מורגש), גרוע יותר, אם הממשל האמריקאי (מזכירות האוצר והפד) מחליט להנפיק מטבע דולר-וירטואלי, ערכו של הביטקוין יצלול...אם חברת טכנולוגיה מגיעה לפריצת דרך טכנולוגית שמשפיעה על מנגנון הכרייה, אם ישנה פריצת דרך בהצפנה שתעמיד דווקא האלגוריתמים של הביטקוין בסכנה, אם תהיה ירידה חדה במחיר האנרגיה בהמשך לפריצת דרך טכנולוגית בתחום... הדברים האלה אינם מה בכך, המטבע מוחזק על ידי מעט מאוד אנשים ביחס למטבעות אחרים, הוא הרבה פחות שימושי-נזיל ממטבעות אחרים וכדי להבין פרופורציה מה היא, השווה את גרף ערכו של המטבע לעומת ערכו של הדולר ותיווכח עד כמה הוא נפיץ.Dovole - שיחה 00:59, 29 ביוני 2017 (IDT)
שלומות וברכות לך, Dovole חביב ונכבד עד למאוד. להלן תגובתי:
א. הגרף ללא ספק נפיץ מאוד, והמטבע אכן לא יציב כלל, אך בין "לא יציב" ל"לא אמין" פעורה תהום. ב. הערכתי אינה סובייקטיבית אלא מבוססת על חוות דעת מקצועיות שאני מקבל במהלך עבודתי ממומחים רבים ואנשי מקצוע. אתה מוזמן לזלזל כאוות נפשך, אבל העובדות עומדות על תילן. ג. השעה מאוחרת והזמן בורח... אשמח להידיין איתך במייל שלי בזמנך הפנוי. בהצלחה! Face-smile.svg התו השמיני - שיחה 01:06, 29 ביוני 2017 (IDT)
התו השמיני לילה טוב, אתה יכול לשלוח לי דוא"ל באמצעות הכפתור בטור הימני כאשר אתה מבקר בדף המשתמש שלי... אני חוזר שוב "נפיצות" של מטבע שקולה ל"אמינות" שקולה ל"יציבות". ואנא ממך, לא זלזלתי, כתבתי לך נכוחה, דווקא כי אני משתדל שלא לזלזל...Dovole - שיחה 01:12, 29 ביוני 2017 (IDT)
יש להפריד בין הטכנולוגיה לבין המטבע, ובין שערו של המטבע ואמינות ההחלפה שלו. כרגע עולם הביטקוין הוא עולם של ספקולנטים. שום עסק לא יכול לבסס את עצמו בצור רצינית על מטבע עם כזאת משרעת של שווי. במאמר מוסגר: אמנם אין (כמעט) עמלות על העברות ביטקוינים אך להיכנס/לצאת ממעגל הביטקוינים לעולם דולרי זה עניין יקר מאוד. Shannen - שיחה 16:32, 29 ביוני 2017 (IDT)
תוכל לפרט בבקשה? משה פרידמן - שיחה 21:41, 29 ביוני 2017 (IDT)
הבהרה חשובה: למיטב הבנתי אין רווח מובטח בכריית ביטקוין, בניגוד למה שמשתמע מהפועל "כרייה". הרווח תלוי בכך שתצליח להגיע למפתח הצפנה מסויים לפני שמישהו אחר יגיע אליו - והסיכוי לכך נמוך מאד. אתה מתמודד עם אקדח קפצונים מול חברות כרייה מקצועיות החמושות בנשק אטומי. זו פעולה חסרת סיכוי ראלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:56, 29 ביוני 2017 (IDT)
העלית שתי נקודות שלא קשורות ישירות. אני מסכים שלא ברור האם כריה ביתית משתלמת. אתה מתחרה בבעלי ציוד יעיל הרבה יותר וכן באנשים שמריצים תוכנת כריה בחינם על מחשבים שלא שלהם. אם אתה צריך לשלם גם על החשמל (מחשב צורך יותר חשמל כאשר המעבד שלו עובד במלוא ההספק). הטענה שאתה מתחרה לבד מול חברות כריה ענקים לא לגמרי נכונה, מכיוון שכורים שונים מאגדים למאגרי כורים (mining pools) כדי לפזר את הסיכונים (ובגלל זה עוד יותר נכון לדבר על הכל בצורה סטטיסטית). אפשר לנסות לתת לך תשובה ישירה לשאלה. אבל התשובה הטובה היא שקיים חומר רב ברשת וזה כנראה יהיה חוסר אחריות מצדך להתחיל לכרות בלי להבין קודם מה קורה.
אם אתה חושב שערכו של הביטקוין צפוי לעלות ביחס למטבעות אחרים, אתה יכול פשוט לקנות מטבעות (להמיר שקלים או כל מטבע אחר לביטקוינים). זוהי כמובן ספקולציה. יכול להיות שתרוויח הרבה. יכול להיות שתפסיד. יכול להיות שתפסיד כסף גם סתם על העלויות הכרוכות באחזקת ארנק (המקבילה הביטקוינית לחשבון בנק). יכול להיות שגם שלא תפסיד, אבל תרוויח פחות ממה שתוכל להרוויח בהשקעות פחות מסוכנות.
למה הערך עוד יכול לעלות? לפי כמות המטבעות שכבר נכרו (בהנחה מאוד אופטימית שכולם זמינים) וערך החליפין הנוכחי, ערכם של כל המטבעות כיום הוא 42 מיליאר דולרים. זהו סכום גבוה, אבל לא בשמיים. יש כמה וכמה חברות ששוות יותר מהסכום הזה. כלומר: יש היום חברות שאי אפשר בכלל לרכוש בביטקוינים. לשם השוואה, תקציב מדינת ישראל הוא מעל 500 מיליארד שקלים, כלומר: בערך פי שלוש מערכם הכולל התיאורטי של כל הביטקוינים. כמובן שיש הרבה יותר שקלים בשוק מאשר ערכו של תקציב המדינה. ויש מטבעות עם נפח גדול בהרבה. אין אפשרות להנפיק עוד הרבה יותר ביטקוינים, ולכן אם הם יצליחו לתפוס נפח משמעותי מהמסחר, ערכו של כל מטבע יעלה בהרבה. העליות האחרונות בערכו של הביטקוין הגיעו בעקבות יכולת להשתמש בו במקומות נוספים: ערכו באמת עלה ולא סתם בועה ספוקלנטית.
כמובן שיכול להיות שבסופו של דבר הביטקוין לא ימריא, ואולי אף ידעך. במקרה כזה הביטקוינים שתחזיק יאבדו את ערכם. יכול להיות שדווקא מטבע מבוזר אחר יצליח. ויכול להיות שאף אחד מהם לא יצליח. Tzafrir - שיחה 22:42, 29 ביוני 2017 (IDT)
המשפט "העליות האחרונות בערכו של הביטקוין הגיעו בעקבות יכולת להשתמש בו במקומות נוספים: ערכו באמת עלה ולא סתם בועה ספוקלנטית." הוא הנחה לא מבוססת. כשבאחת הבורסות בעולם בימים האחרונים אלגו-טרייד הורידו את השער ל-10 סנט ואח"כ החזירו אותו לגבהים אי-אפשר לכתוב משפט כזה מבלי לבססו. הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא שהייתי ממש בין הראשונים (לפחות בקרב מכריי) שרכש ביטקוין לפני כ-8 שנים ומכרתי אותו באיזשהו שלב. חבל. הייתי יכול לתרום לוויקיפדיה סכום נחמד לתחזוקת שרתים :-) Shannen - שיחה 22:57, 29 ביוני 2017 (IDT)
אני מסכים שהביטקוין עדין עמוק בתחום הספקולציה, מבחינה רציונאלית יש שתי סיבות כלליות לעבודה עם ביטקוין: א. ספקולנ"ט בעל מידע פנים, גידור נגזרים מפוקפקים... ב. כאשר אין ברירה, "הלבנת" הון, עסקאות אסורות... מבחינה שאינה רציונאלית אדם יכול להמר על ביטקוין, והימור זה לא יהיה מושכל מאחר וסדר הגודל של המטבע הוא קטן וקל מאוד להתערבות מצד בעלי עניין שגם כך הם אוכלוסיית היעד העיקרית שלו, דג רקק בבריכת כרישים. אני רוצה להעיר שתקציב המדינה קרוב יותר לערך של 400 מיליארד ש"ח מאשר 500... ושב2008 מחקו בארה"ב 20 טריליון דולר במשבר, שזה כמעט פי 500 מהערך המיוחס למעלה לסך הביטקוינז.Dovole - שיחה 23:06, 29 ביוני 2017 (IDT)
עד סביבות מרץ נסחר הביטקוין סביב 1000 דולרים למטבע. בחודש מרץ החלה עליה לרמות של 2000 דולרים ויותר למטבע. מאורעות שקרו במקביל: ביפן, בהמשך ברוסיה. Tzafrir - שיחה 04:19, 1 ביולי 2017 (IDT)

חישוב שגיאה של פונקציה של מדידות[עריכת קוד מקור]

הועבר ל: ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

בצלאל נרקיס - עבריין אידאולוגי?[עריכת קוד מקור]

הערך על בצלאל נרקיס נמצא בקטגוריה של מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בישראל, אך בערך עצמו לא כתוב על כך דבר, וכן לא בערך באנגלית.

האם הוא אכן הורשע בעבירה על רקע אידאולוגי, או שזו טעות? --77.126.138.11 22:47, 1 ביולי 2017 (IDT)

כן, על שוד בנק כדי לממן את המפלגה הקומוניסטית בקרוב אשלים את החסר בערך. שנילי - שיחה 23:10, 1 ביולי 2017 (IDT)

מה הקשר בין שוכריי חנויות במתחם שרונה לבין "בעלי אגרות חוב"?[עריכת קוד מקור]

אני לא בקיא בענייני בורסות, לא של יהלומים ולא של נדל"ן, אבל אולי מישהו יוכל להסביר במילים פשוטות מה הקשר בין שוכריי נדל"ן עסקי במתחם שרונה (או בין החברה שמשכירה להם חנויות) לבין אותם "בעלי אגרות חוב"? בפרט מי חייב למי ולמה? בתודה, 109.66.156.177 23:52, 1 ביולי 2017 (IDT)

"המשכיר" הוא למעשה "חברה לניהול נכסים", אפשר שחברה זו גייסה הון על ידי הנפקת איגרות חוב- במקום לקחת הלוואה מבנק, פנתה לציבור והוא הלווה לה ההון הדרוש. לא בהכרח שחברת ניהול הנכסים הנפיקה האיגרות, וייתכן כי היא בבעלות חברה אחרת, והחובות נזקפים לחברת האם, שלה חובות לציבור מסוים, וכך ציבור זה יפגע. ייתכן מקרה אחר שגוף הון כמו בית השקעות הלווה כסף לחברת ניהול הנכסים...וכנה"ל. אין לי פרטים בעניין המדובר, והתשובה כללית.Dovole - שיחה 01:51, 2 ביולי 2017 (IDT)
כלומר, באופן כללי, המשכיר שוכר מחברה לניהול נכסים ש(נניח לצורך הפישוט) שהיא לוותה כסף מגוף מסוים, נניח מבנק\בית השקעות כל שהם ולכן הפכה ל"בעלת אגרת חוב" (כאשר אגרת החוב מציינת למעשה כמה חוב היא חייבת לגוף המלווה)? זה העניין מבחינה בסיסית (בין אם ישנם מדיומים שמנפחים את תמסורת הלווה-מלווה הנוכחית ובין אם לא)? 109.66.156.177 09:03, 6 ביולי 2017 (IDT)
בעל עסק נניח "גלידרייה" שוכרת מחברת ניהול הנכסים חנות. חברת ניהול הנכסים כדי לקנות את הנכס מלכתחילה, גייסה הון או באמצעות בורסה-הנפקת מניות או באמצעות חוב (כמו הלוואה מבנק, או אג"ח מציבור או בית השקעות). בכל מקרה המניה/אג"ח עצמם הם נכס שניתן לסחור בו, וכן יכולים להיות מסחר וחליפת ידיים ענפה שמקטינה את מרווחי הרווח- לעתים המניה/אג"ח משמשים כביטוח(גידור) של השקעה אחרת.Dovole - שיחה 16:21, 9 ביולי 2017 (IDT)

בעיית התקנת מדפסת Brother[עריכת קוד מקור]

קניתי מדפסת של Brother אך כשהפעלתי את ההתקנה של המדפסת (ע"י דיסק) נתקלתי בשגיאה:

"An eroor occurred during the installation
Please restart your PC, ensure all active applications are closed
then reinstall the Brother printing device software.
IS026-MoveFileData - 13 "

כמובן שעשיתי הפעלה מחדש וניסיתי להתקין שוב ושוב, ולא עלה בידי, אשמח לקבל עזרה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

באדיבות דוד גוגל: 1. סגור אנטיוירוס לפני ההתקנה 2. בחר custom setup ובטל התקנת both the Brother Solution Center Link and the Brother Creative Center Link. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:20, 2 ביולי 2017 (IDT)

כמה צמחונים וטבעונים יש בעולם?[עריכת קוד מקור]

בר - שיחה 21:42, 2 ביולי 2017 (IDT)

סביר שלא מעטים, בהודו רבים אינם אוכלים בעלי חיים(לפחות מסוימים) מטעמי השקפת עולם, בדומה בודהיסטים בכלל, כאשר ריכוזם הגדול הוא כנראה בדרם-מזרח אסיה, כאן חשוב להכניס הסייג שבדיוק כפי שרבים וטובים במקומותנוו אינם אנשחם אדוקים, כך גם באותם המקומות- אם כי מקומה של מסורת משתנה מחברה לחברה. רבים בעולם אינם יכולים לממן בשר, אך כאן ראוי לשאול מהו בשר, האם אכילת פרוקי רגלים היא צמחונות? אנחנו מדברים לפחות על מאות מיליונים שהתזונה שלהם לא כוללת בקר בכלל. צמחונות וטבענות(-צמחעונות) כהגדרות מערביות, סביר שתקפות באופן מלא רק למערב, אז ניתן להשוות צריכה של חלב מול סל תחליפים של חלב, ובדומה בשר וחלבונים צמחובעיים, ואז מדובר באחוזים בודדים.Dovole - שיחה 00:58, 3 ביולי 2017 (IDT)
אין נתונים במספרים? הערכות גסות? אני לא נכנס לדקויות של מה הם אוכלים ומה לא, אלא רק מבקש לקבל מושג כללי. בר - שיחה 01:45, 3 ביולי 2017 (IDT)

שאלה אחרת: האנושות אוכלת מדי יום כ-13 מליון טון. של מה? עוזי ו. - שיחה 03:08, 3 ביולי 2017 (IDT)

(אנ') בויקי האנגלית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:10, 3 ביולי 2017 (IDT)
מהכרותי עם המיזם, עוזי מאד אוהב סרקזם (לא טוב לדעתי) אבל הפעם זה בכלל לא ראוי - אם אין נתונים או הערכה רצינית, עדיף לא להשיב. 109.66.156.177 15:21, 3 ביולי 2017 (IDT)
להערכתי היום יש 40 אלף טבעונים בארץ כאשר רוב ה"טבעונים" למעשה אינם צמחונים ואינם טבעונים אלא משהו באמצע (אנשים ש90% מהתזונה שלהם טבעונית ולעתים אוכלים דג או ביצה אבל נמנעים מאד מבשר בע"ח יבשתיים ומוצרי חלב); להערכתי כמות אנשים אלה גבוהה יותר (סביבות ה-60 אלף) משמע 100 אלף טבעונים ו"קרובים" ביחד ועוד בערך 500 אלף צמחונים קלאסיים שאוכלים גם מוצרי חלב וביצים באופן קבוע. ככה שיש בערך 600 אלף צמחונים מתוכם 100 אלף טבעונים או קרובים; אם לא היו סביב ה 500 אלף צמחונים שאינם טבעונים כל שוק תחליפי הבשר, הגבינה והביצים היה קורס מזמן כי 40-100 אלף טבעונים לא יכולים באמת לגרום שבכל סופר בארץ תקום מחלקה טבעונית וגם תחזיק מעמד שנים (יש הרבה אנשים שנמנעים מהגדרות ומאינטראקציה עם התנועה הטבעונית ואני אגב אחד מהם למרות שאני כבר 5 שנים לא נוגע מרצוני האישי כלל בביצים, מוצרי חלב, בע"ח יבשתיים או כל דבר שמכיל אותם ונמנע מאד מאכילת דגים). השורה התחתונה שזה יותר מורכב מ"טבעונים" לעומת "לא טבעונים" ויש הרבה מחנות צמחוניים אחרים שלטבעוני הממוצע נוח מאד להתעלם מקיומם.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בר הצעתי לך לבדוק צריכה של תחליפי חלב ובשר- יענו "משקה סויה", טופ"ו וסיט"ן (כנס לויקי' אנגלית וחפש תפוקה שנתית כללית והשווה לבשר בקר וחזיר), כמובן שהם נצרכים גם על ידי אכלנים מן החי, אך דווקא זה מאפשר להבין עד כמה מצומצמת תופעת הצמחונעות במערב. בכל מקרה, אני לא סתם הצעתי לך לשבת על ההגדרות שלך צמחוני-טבעוני, כיוון שכאשר את שואל על ה"עולם"...כולו! זה מריח מהטעיה מכוונת לכפות הגדרות מערביות כל כך מצומצמות וחדשות יחסית.Dovole - שיחה 15:33, 3 ביולי 2017 (IDT)
Dovole אני מודה לך רבות על הסיוע, פשוט ניסית לקבל הערכה גסה אז זה לא היה עד כדי כך משנה לי. לכל האלמונים תודה רבה גם כן! מאוד עזרה לי הטבלה מוויקי האנגלית. כמו כן בזכותה גם הסתבר לי שבישראל אחוז הטבעונים הוא הגדול בעולם. אם כי אפשר להתווכח על זה. בר - שיחה 20:58, 3 ביולי 2017 (IDT)
נתון מעניין שראיתי לא מזמן ושכחתי היכן, הוא שכ 80% מהטבעונים בארה"ב נוטשים את דרך החיים הזו וחוזרים לאכול מוצרים מן החי. משה פרידמן - שיחה 19:20, 3 ביולי 2017 (IDT)
מעניין איפה ראית את ה"נתון" הזה ומי פרסם אותו. ומה זה "חוזרים לאכול מוצרים מן החי"; אדם שממשיך לאכול תזונה שהיא בעיקרה טבעונית ומשלב בה דגים או ביצים מגידול ביתי, למשל, האם מוצדק להגיד עליו שהוא "חוזר לאכול מוצרים מן החי" בלי לפרט באופן מדויק על מצבו, לדעתי לא. 109.66.156.177 21:52, 3 ביולי 2017 (IDT)
רבים לא יכולים להתמיד בטבעונות, ומה שהאלמוני היקר מתאר זה כמו שאבא שלי צם ביום כיפורים רק בין ארוחות...בכל מקרה אני מפנה לדיון השני בצמחונעות שמתנהל, כדי להבין שהאתגרים בפני תעשיית הבשר אינם בהכרח ובעיקר הצמחונעות האידיאולוגית או הבריאותית או ההתנהגותית אלא הנסיבות הסביבתיות-כלכליות (זה כמעט תמיד כך).

Dovole - שיחה 00:20, 4 ביולי 2017 (IDT)

אני מטיל ספק בטענה הזו כי יש לי מספיק סיבות לחשוב מדוע איננה נכונה. ואני חושב שביצעת השוואת סרק ומודיע כעת שלהתדיין על כך יהיה בזבוז זמן יקר לשנינו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האם אתה רומז שטבעונות אינה דורשת מהטבעוני כמו את האוכל כשר בעיר נוכריה לצמצם את תזונתו מחוץ לבית, להידרש לחנויות מיוחדות, לטרוח יתרה על מזונותיו? טבעונות היא טרחה, ואני להבדיל ממך בסך הכל הענקתי רציונליזציה לתוצאות מחקר שעלו כאן בדיון(אתה, כאמור להבדיל, מספר לנו ש"יש לך סיבות" מבלי לפרוט אותן כמובן)... אני מציע לאדוני לבחון באיזו שכבה באוכלוסיה צמחונעות הפכה אופנה, האם בקרב פועלי חגורת הפלדה? האם בקרב כנופיות לוס אנג'לס? האם בקרב מסעודה משדרות שטורחת על הקסיסות ועל המפרום, או שהיא נחלתם של משכילים (לא מהזן של עוזי ו. כנראה...) מה שנהוג לכנות בורגנים...Dovole - שיחה 01:08, 4 ביולי 2017 (IDT)
לא התכוונתי לרמוז משהו ואני לא חייב לפרט לאיש מאום; לטעון "צמחונעות == בורגנים" מעיד כי לא הכרת הרבה "צמחונעים" בחייך, זה שונה. התנועה "הצמחונעית" מאד מגוונת. אם כבר שאלת, לדעתי טבעונות איננה טרחה; אם פלוני הוא טבעוני מפונק רוצה המבורגר סייטן ולא מתפשר על משהו אחר זו בעיה שלו, אבל אם מדובר בטבעוני צנוע שמוכן להתפשר גם על אורז עם קטניות, לחם עם חמאת בוטנים, טופו מוקפץ בלחמנייה, כוסמת עם קערת טחינה, חומוס עם פיתות וחמוצים וכו' אז לא מדובר בטרחה גדולה ביחס לתזונות אחרות.109.66.156.177 03:58, 4 ביולי 2017 (IDT)
אל תכעוס, אלמוני יקר. הסתפקות במועט זה דבר גדול! יחד עם זאת, רוב האנשים עדיין לא שם. מבחינת המקור שלי, בדקתי שוב, ואכן מדובר באתר אינטרסנטי של טבעונים. גם טעיתי בנתון, ומדובר על 84% ולא 80%, שזה מקטין ב 20% את אחוז השורדים. על פי האתר הטבעוני שקישרתי, מדובר על חזרה לדיאטה רגילה, אבל אודה ביושר שאני לא משוכנע שזה אכן נבדק. אגב, באותו המאמר תוכל למצוא חיזוק לטענתך שלא מדובר על טרנד של קבוצה אחת באוכלוסיה, אם כי, כאמור, אני לא משוכנע שכותב המאמר מבין עד הסוף את הנתונים שהוא מצטט. משה פרידמן - שיחה 06:02, 4 ביולי 2017 (IDT)

האם אחוז הטבעונים פוגע בתעשיית הבשר?[עריכת קוד מקור]

כמות הטבעונים עולה, אבל איתה גם עולה כמות האנשים הכללית. האם צריכת הבשר בשנים האחרונות (נגיד 30 שנה שבה הטרנד הטבעוני הפך לפופולרי): האם צריכת הבשר העולמית עלתה או ירדה? 195.122.194.78 09:50, 3 ביולי 2017 (IDT)

http://www.themarker.com/misc/themarkersmartphoneapp/.premium-1.2425465-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כל עוד יש אנשים שמעוניינים לאכול בשר ולא אוכלים את הכמות המקסימלית שבה הם רוצים משיקולי עלות, זה לא אמור לפגוע בצריכה. ביקורת - שיחה 14:49, 3 ביולי 2017 (IDT)
התשובה על השאלה תלויה בכמות האנשים שעולה - כמה היא עולה ביחס לעלייה בטבעונות, צמחונות, ומה שבינהן וכמה האנשים הקשורים בעלייה זו אוכלים בשר (אולי הם אוכלים פחות מן הדור הקודם)? להערכתי, הפגיעה בתעשיית הבשר קיימת, לא גדולה כעת, אך קיימת, בפרט כי מתלווה אליה הפצה של טענות תקשורתיות כי אכילה עקבית של בע"ח, מצ"ח שומניים וביצים איננה פעולה בריאה וסבירה אז ישנו צמצום מסוים של הכמויות גם בקרב מי שאינו צמחוני במובן הכללי של המונח. 109.66.156.177 15:18, 3 ביולי 2017 (IDT)
זה לא מדויק ביקורת, כאשר יורדת צריכת הבשר, אפשר שמחיר הבשר יעלה ויביא לעוד ירידה בצריכה...גם הצריכה של תחילפי בשר למעשה מייקרת את הבשר משום שעולה הביקוש לגידולים חקלאיים (צמחונעיים אוכלים מה שבקר אוכל :-) והמחיר שלהם יכול לעלות (צמחוני החוסך בהיעדר צריכת בשר מוכן לשלם יותר על דגנים...בטח יותר מהבקר:-). בכל מקרה נראה שזה זניח למדי ושזו תעשייה בצמיחה שגרתית, בפן התרבותי צריכת בשר נטועה מאוד באמריקות ובמערב בכלל. כדי להבין מה העתיד טומן יש לקחת בחשבון עוד היבטים (עם העלייה במספר האנשים, התמעטות קרקעות, כיום כבר למעלה מ-40 אחוז מהקרקע משמשת לגידולים חקלאיים...)...
בשנים האחרונות דווקא התמתנו מאוד הסברות כי אכילת שומנים מהחי מעלה תחלואה, ישנה ביקורת רחבה על המחקרים משנות ה-50 וה-60 בארה"ב שהעלו הקשר בין תחלואת כלי דם ולב וצריכת מזון מהחי. בכל מקרה בעבר לאנשים גם היו פחות אמצעים לרכוש בשר, ובמהלך המאה ה-20 וה-21 הייתה צמיחה מובהקת של שוק הבשר, והרי זה מה שהקים את הצמחונעות...בינתיים מה שמאיים על השוק הזה, למיטב הבנתי, אינו האתגר הצמחונעי או הבריאותי אלא אתגרים סביבתיים-כלכליים.Dovole - שיחה 15:25, 3 ביולי 2017 (IDT)
בזמן שארבעה וחצי סלבריטאים הפכו לצמחונים, צריכת הבשר עלתה ב-30 השנים האחרונות מכ-120 גרם לאדם ליום בממוצע, לכ-170 גרם. הצריכה הכוללת עלתה באותו זמן מכ-600,000 טון ליום לכ-1,300,000 טון. עוזי ו. - שיחה 15:55, 3 ביולי 2017 (IDT)
מעבר לכך ש"ארבעה וחצי סלבריטאים" מעיד לדעתי על הטיה, לא סיפקת מקורות לטענות שאינן בהכרח סותרות את עליית הטבעונות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עוזי ו. הסביר שלטבעונות אין משמעות מבחינת תעשיית הבשר כיוון שלתעשיית הבשר אפיקי צמיחה אחרים משמעותיים בהרבה. שיים לב שהדיון הוא על תעשיית הבשר. הסברו של עוזי ו. אינו עומד אולי בדרישות מחקר מחמירות, אך כמו שפרמי לימד אותנו, יש בה, ביכולת להעריך, לא בהכרח גסות אלא עתים דווקא תחכום.Dovole - שיחה 01:02, 4 ביולי 2017 (IDT)

קוראן ביוונית[עריכת קוד מקור]

Ijon, יואל, Ewan2בעלי הידע ביוונית, האם יש בוויקיטקסט היווני תרגום של הקוראן ליוונית? מודרנית? עתיקה? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י' בתמוז ה'תשע"ז • 18:58, 3 ביולי 2017 (IDT)

לא מצאתי קישור כזה בערך על הקוראן בויקי היוונית וגם לא בינויקי בקוראן בויקיטקסט. יש רק קישורים חיצוניים לתרגומים. למשל זה וזה וזה. Liad Malone - שיחה 21:22, 3 ביולי 2017 (IDT)
זה שאין בינוויקי אני מכיר, בדיוק לכן אני מחפש האם יש בוויקיטקסט היווני. ליעד, האם אחד מאותם תרגומים הוא ברשיון חופשי וניתן יהיה להעלות לוויקיטקסט? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בתמוז ה'תשע"ז • 17:09, 9 ביולי 2017 (IDT)
אין לי מושג. Liad Malone - שיחה 23:12, 9 ביולי 2017 (IDT)

אנאלפבתיות 2017[עריכת קוד מקור]

שלום וסליחה אם זה לא המקום. הערך אנאלפבתיות מעודכן לנתונים של 1990 ו2000. יש פה מישהו שיודע למצוא נתונים מעודכנים יותר? ברכה והצלחה 84.229.83.115 01:04, 4 ביולי 2017 (IDT)

ראו וגם. נראה שזו אכסניה לא רעה כאן לשאלה. בכל מקרה צריך להבין שמחקרים נרחבים שכאלה אינם נערכים מדי שנה, ולכן אפשר שנהוג לחזור למחקרים מקוריים, מהם גוזרים לעתים ערכים עדכניים(=מוערכים).Dovole - שיחה 01:14, 4 ביולי 2017 (IDT)

הטבלה הסטטיסטית האולטימטיבית[עריכת קוד מקור]

אני מתעניין קצת בסטטיסטיקה ומוקסם מהכלי שנקרא בפשטות, אם אינני טועה, "טבלה סטטיסטית", אשר אם רק נותנים לו משתנה וערך-תדירות ניתן להגיע לתוצאות עמוקות ביותר. אולי בעתיד אקח קורס אקדמי בנושא אך בינתיים ניסיתי ליצור לעצמי את הטבלה הסטטיסטית "האולטימטיבית" ולהלן העמודות שהוספתי:

m	L0	L1	(L0+L1)/2	x	f	d	F	x*f/n	|x-̅x|	f*|x-̅x|    |x-Md|*f		(x-̅x)^2		f*(x-̅x)^2	z	p=f/n

האם נראה לכם שמשהו חסר אם אני רוצה ליצור טבלת עיבוד שקבילה לכל מדדי המידע הנפוצים בסטטיסטיקה תיאורית? בתודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מציע שתוסיף במילים את שמות העמודות, כגון ממוצע, חציון, סטיית תקן וכו'. ‏MathKnight (שיחה) 22:44, 5 ביולי 2017 (IDT)
אממ, מאד מעניין מה שאתה כותב משתמש:MathKnight. לא חשבתי על לשים אותם בעמודות אף פעם (תמיד חישבתי איתם ידנית, חיצונית וכתבתי אותם איפה שהוא מתחת לטבלה). 109.66.156.177 06:44, 9 ביולי 2017 (IDT)

כפל דוחות[עריכת קוד מקור]

לפי החוק בישראל, אם אדם נתפס על מספר עבירות תנועה בו זמנית, האם הוא נקנס על כל אחת מהן בנפרד? דהיינו, האם הסכום מצטבר? ניתן דוגמא קיצונית: נגיד אדם נתפס נוהג שיכור, במהירות מופרזת, ללא רישיון בתוקף וללא רישיון רכב בתוקף. מה העונש המקובל במקרה כזה? האם קורים מקרים כאלה בישראל?--185.149.255.103 13:29, 4 ביולי 2017 (IDT)

החוק בכלל מדינות העולם מתיר לשוטר להפעיל "שיקול דעת" ו"לסלוח" (להתעלם) מעבירה מתוך הנחה שקנס על עבירה אחת כולל או "מכמס" בתוכו ענישה ראויה על 2 עבירות שבוצעו בו זמנית. אם מתחצפים לשוטר יש מצב שהוא יתן קנס גם על 2 העבירות, ואם הוא סדיסט אז יש מצב שיתן על שלושתן וכו'. מה שאני כותב לא קשור בהכרח לחוקי התנועה. 109.66.156.177 17:32, 4 ביולי 2017 (IDT)

דנמרק ובחריין: אי או חצי אי?[עריכת קוד מקור]

דנמרק מוזכרת ברוב המקומות כחצי אי, אך לפני כמה ימים הבחנתי בתעלה (שמסתבר שקוראים לה תעלת קיל) שעוברת בצפון גרמניה, קרוב לגבול עם דנמרק וכך הופכת את דנמרק וכל אזור חצי האי, לאי. שאלתי היא, מדוע דנמרק מוגדרת עדיין כחצי אי? הרי היא אי לכל דבר ועניין. אותו דבר רק הפוך לגבי בחריין, הוקם גשר המחבר את בחריין ליבשה ויש לה גבול יבשתי עם ערב הסעודית, מדוע היא מוגדרת עדיין כאי, ולא כחצי אי? תודה, אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 10:37, 5 ביולי 2017 (IDT)

תעלה מלאכותית לא הופכת חצי אי לאי וגשר שנבנה לא הופך אי לחצי אי. גם המנהרה התת-קרקעית העוברת מתחת לתעלת למאנש אינה הופכת את בריטניה הגדולה לחצי אי. Liad Malone - שיחה 12:52, 5 ביולי 2017 (IDT)
תסביר למה: אלו הגדרות גאוגרפיות, שתלויות גם במבני הלוחות והסלעים שמתחת לפני השטח. עוזי ו. - שיחה 13:06, 5 ביולי 2017 (IDT)
ומדוע אומרים שאפריקה מופרדת מאסיה ואירופה בגלל תעלת סואץ? ולמה חצי האי סיני קרוי חצי אי? הרי לפי הסברה שלכם הוא סתם שטח יבשתי. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 16:37, 5 ביולי 2017 (IDT)
לא רק האיים והחצאים, התעלות והגשרים, הכל כאן הגדרות מלאכותיות שאינן מושגים מתמטיים ואינן משמשות מושגים בלוגיקה אנליטית. רדוקציה ולעומתה דיכוטומיה דיסקרטית משמשת בשפה מדוברת ואפילו בתחומים מקצועיים- בהם מתקבעת העדפה למונח מסוים על פני רצף של הגדרות למשל בחריין יותר אי משלנד-דנמרק אך פחות מאיסלנד. מדוע אתה לא קורא לאירואסיה אי, אך כן יבשת? או כיצד אתה מבדיל בין ים ובין אוקיאנוס? ישנו שימוש שהתקבע, זהו שיווק וסמנטיקה ופחות מהות בגיאוגרפיה וכלכלה (ישראל למשל מקיימת "כלכלת אי" במובנים מסוימים אפילו שהיא נטועה היטב ביבשת אסיה) Dovole - שיחה 16:46, 5 ביולי 2017 (IDT)
לא דיברתי על לוגיקה אנליטית, לא על גאופוליטיקה ולא על גאוגרפיה כלכלית. דיברתי על גאוגרפיה בסיסית שלהרבה מבני האדם כיום יש בה ידע ולו הבסיסי ביותר. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 16:52, 5 ביולי 2017 (IDT)
ולשאלתך, כל מה שגדול יותר מהים התיכון הוא אוקיינוס, וכל מה שגדול יותר מגרינלנד הוא יבשת. כך מגדירים זאת. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 16:56, 5 ביולי 2017 (IDT)
אני מניח בסבירות גבוהה שגם לאלה יש יוצאי דופן. ההגדרות הללו הן על דרך הדיבור בעיקר ולא דרך הלוגיקה, ים המלח ולא ימת המלח...Dovole - שיחה 18:14, 5 ביולי 2017 (IDT)
ים המלח הוא ימה לכל הדעות, וזה ידוע בציבור. אגב, כל מה שקטן יותר מהים הכספי ויש בו ריכוז מלח גדול הוא ימה, ומקווה מים מתוקים הוא אגם. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 19:13, 5 ביולי 2017 (IDT)
השמות שהתקבעו (ים המלח, ים כנרת, הים התיכון, הים השחור, חצי האי סיני, יבשת אוסטרליה והאי גרינלנד) נקבעו במידה רבה באופן מלאכותי, לרוב על בסיס "זה גדול מספיק" או לא. קח למשל את ים מרמרה, למה הוא ים נפרד מהים השחור? הרי הוא מחובר אליו במיצרי הבוספורוס. באותו אופן, סיני מוקף מרוב עבריו במי ים ולכן נקרא חצי אי. ככה זה, הגאוגרפיה היא לא תמיד חדה והחלטית אלא שרירותית ולשונית. ‏MathKnight (שיחה) 19:31, 5 ביולי 2017 (IDT)

הים האגאי, הים האדריאטי, הים האירי, איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר... ההגדרות הללו הן לשוניות, והן מדגימות סדר מלאכותי חלש יותר מאשר מים-יבשה כמו היחס המתקיים בין ההגדרות שבוע ודקה לעומת יום-לילה, חודש ושנה.Dovole - שיחה 19:49, 5 ביולי 2017 (IDT)

נהר הירדן[עריכת קוד מקור]

האם רוחצים ישראלים וירדנים פוגשים אלה את אלה בנהר הירדן? האם אפשר פשוט לעבור את הגבול ע"י חציית הנהר?--185.149.255.103 19:29, 5 ביולי 2017 (IDT)

ראו Dovole - שיחה 19:50, 5 ביולי 2017 (IDT)
ואני רק מוסיף שעקרונית לעבור את הגבול מותר אך ורק במעברי הגבול ובתשלום אגרה. Dovole - שיחה 19:52, 5 ביולי 2017 (IDT)
אני מבקש שרק מי שיודע את התשובות יענה. אין צורך סתם להפנות אותי ללינקים שלא עונים על אף אחת מהשאלות שלי.--185.149.255.103 00:03, 6 ביולי 2017 (IDT)
בוא נתחיל בלהבין מי בדיוק יכול לרחוץ ב"נהר" הירדן...Dovole - שיחה 00:32, 6 ביולי 2017 (IDT)
לא כתוב על זה אף מלה בלינק ששמת. אבל אם אתה יודע, אתה מוזמן פשוט לענות. אז מי יכול לרחוץ בנהר הירדן?--185.149.255.103 01:03, 6 ביולי 2017 (IDT)
אולי איזו חסידה שנגמר לה הכח, עקרונית לקרוא לזה נהר זה קצת מצחיק, בייחוד אחרי שסכרו אותו. אתה מבין שמדובר בערוץ- כלומר באזור שהוא נמוך יותר מפני השטח בסביבתו, זה לא שניתן לחצות אותו ברכב רגיל, בכל מקרה אם מישהו רוצה להסתבך עם הצבא הישראלי או הירדני הוא מוזמן לחצות את הגבול (זה לא בלתי אפשרי), אבל זה אסור על פי חוק, לתייר ישראלי נדרשת אשרת תייר לטייל בירדן, ואנחנו מכירים את המדיניות הישראלית לגבי ערביי ישראל-אז שנפתח את זה לגבי הירדנים... אתה רוצה לחצות את הגבול בשביל זה יש נקודות מעבר ושדות תעופה.Dovole - שיחה 02:17, 6 ביולי 2017 (IDT)
לא הבנתי. האם לא זורמים שם מים? האם אנשים לא מגיעים לטבול? האם הגישה חסומה? מה הבעיה פשוט לחצות ברגל?--185.149.255.103 09:48, 6 ביולי 2017 (IDT)
לכל אורך נהר הירדן בקטע שהוא משמש כגבול בינלאומי יש גדר בצד הישראלי שלא מאפשרת גישה אליו. יש אתר טבילה מוסדר בקאסר אל-יהוד, אבל נראה לי ששומרים שם היטב שאף אחד לא יחצה את הגבול. בכל מקרה, בים המלח עצמו אין גדר וניתן לחצות אותו באמצעות סירה (או שחייה אם אתה ממש טוב בזה), אבל רוב הסיכויים שצה"ל יעצור אותך. בברכה, Easy n - שיחה 10:11, 6 ביולי 2017 (IDT)
לדעתי רוב הסיכויים דווקא שהצבא לא יעצור אותו בים המלח. ואני לא יודע לגבי עכשיו (אחרי ההשקעה הרבה למשל בגבול עם מצרים-סיני) אבל בעבר היו אזורים מאוד מוזנחים בגדר (שגם אז אפשר לחתוך במספרי פח קטנים...), ובוודאי שכנגד אדם אחד ההולך ברגל לצבא אין הרבה מה לעשות. כאן אני מבקש להבהיר שגם במקום שיש חומה אפשר לחפור מתחת לחומה או להביא סולם גבוה דיו, זה עניין טכני, סבוך יותר או פחות, אני מזכיר למשל שצעיר מג'לג'וליה חצה את הגבול לסוריה (גבול רגיש הרבה יותר-עם מדינה ללא יחסים והעוינות המובנת התקפה גם לירדן) עם מצנח ממונע- ייתכן והוא עשה זאת בתיאום ישראלי וייתכן שלא, שנים פגועי נפש חצו את הגבול לעזה... אדם אחד הוא בגדר רדיקל חופשי. את הגבול לירדן אסור לחצות ללא אשרה, ושלא במעברים שנועדו לכך, ישראלי יהודי שיגיע לירדן מסתכן בחייו בעקבות עוינות רבה מאוד בשטח, כדאי לו שיעשה זאת במסגרת מוסדרת או רק במידה והוא דובר ערבית ויכול להסוות מוצאו הישראלי.Dovole - שיחה 12:36, 6 ביולי 2017 (IDT)
בקאסר אל-יהוד יש חיילי צה"ל בצד הישראלי וחיילים ירדניים בצד הירדני שצופים כל הזמן על הנהר. Keleti - שיחה 12:55, 6 ביולי 2017 (IDT)
אורכו של הירדן בין הכנרת לים המלח הוא כ-100 ק"מ...ואורכו של הגבול עם ירדן למעלה מ-300 ק"מ, לשני הצבאות יכולות מוגבלות ולראיה המקרים באזורים עוינים הרבה יותר.Dovole - שיחה 13:30, 6 ביולי 2017 (IDT)

"לכל אורך נהר הירדן בקטע שהוא משמש כגבול בינלאומי יש גדר בצד הישראלי שלא מאפשרת גישה אליו."- תודה רבה. זה כל מה ששאלתי.--185.149.255.103 17:24, 6 ביולי 2017 (IDT)

השאלה: " האם אפשר פשוט לעבור את הגבול ע"י חציית הנהר?". אם אתה רוצה תשובה כפשוטה אזי התשובה תהיה כן, כיוון שמעשית אין מנוס אלא לחצות הנהר כדי להגיע מישראל לירדן ולהיפך-מעבר גשר אלנבי, מעבר בית שאן- כולם חוצים את הירדן. ואומנם אני הבנתי שאתה שואל האם זהו נוהג מקובל לחצות הגבול שלא במעבר-גבול, והשבתי שהחוק לא מתיר זאת. מה יקרה אם מחר "גנבי מתכת" יחתכו קטע מהגדר שמוצבת,למעשה, לפני דלף הירדן, אתה תגיע לשם, ותגיד אבל בויקיפדיה כתבו שיש גדר... לא מדובר בחומת בטון, שכמובן גם אותה אפשר לעבור(ולא בדרך נס Face-smile.svg). איני חושב שיש עובדה רלבנטית יותר לשאלתך מאשר "אסור לחצות הגבול ללא אשרה ושלא במעבר גבול", שהרי אם זהו איסור לפי חוק בענייני ביטחון ויחסי חוץ, אין סיבה שיתרחש דבר אחר (השלום עוד בעינו לא נס ליחו ועינו לא כהתה).Dovole - שיחה 17:39, 6 ביולי 2017 (IDT)
לשואל האלמוני: כשביקרתי בקאסר אל-יהוד לפני שנים ספורות לא זכור לי שהיתה שם גדר. יכולנו לראות את פניהם של הצליינים באתר הטבילה שבגדה המזרחית במרחק שחייה מאתנו. אני זוכר שזה די הדהים אותי שמדובר במדינה אחרת. באותו רגע נראה לי מאד ברור ששתי הגדות של הירדן שייכות לאותה ארץ אחת ומצער מאד שהירדן עצמו משמש כגבול. Liad Malone - שיחה 17:56, 6 ביולי 2017 (IDT)
מה הגיוני יותר מגבול טבעי...אלמלא הסכרים הירדן היה בעל ספיקה גדולה משמעותית (הספיקה שלו כרגע היא אולי מאית מזו הטבעית), שלא לדבר על החורפים בהם מפתח הירדן היה גדל וסוער לפרקים, גם בשל הטופוגרפיה. כדי לחצות את אותו הירדן יש באמת צורך בגשר, ואילו היום כשהנהר דלף, קאסר אל יהוד הוא היוצא דופן, כי דרומית אליו מדובר ממש בהליכה רטובה... באשר לארץ אחת, השומרון אינו ארץ אחת עם השרון הגובל בו, וארץ הבשן אינה ארץ הגולן. מבחינה תאולוגית יותר אנו יודעים שמשה איש אלהים לא זכה להיכנס בשערי ארץ ישראל ומת מות נשיקה בהר נבו, בעבר הירדן המזרחי, ומכאן שעבר הירדן המזרחי, תאולוגית אינו ארץ ישראל או הארץ המובטחת.Dovole - שיחה 18:22, 6 ביולי 2017 (IDT)
לדעתי כדאי לפרק את השאלה לשתיים. האם אפשר פיזית להגיע לצד השני - התשובה היא כנראה כן. האם זה יעבור בלי תיק פלילי פתוח על שמך - אני בטוח שלא. יש מספיק תצפיתניות ומספיק ציוד אלקטרוני. הם מיועדים במקור בשביל הכיוון ההפוך, אבל הם שם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:20, 6 ביולי 2017 (IDT)
יגאל נראה שהשאלה הייתה ברורה וגם התשובה, אך השואל בוחר לנגח אותי במיוחד...מושך לי בצמות אולי Face-smile.svg. בכל מקרה זה טוב לחכמת הבדיעבד כמו במקרים של מי שעברו הגבולות לסוריה ולר(ע)זה...Dovole - שיחה 23:55, 6 ביולי 2017 (IDT)
גם שדות מוקשים. Keleti - שיחה 00:47, 7 ביולי 2017 (IDT)
אכן ישנם אזורים ממוקשים (הם מוכרים לצבא הישראלי) והיו גם תאונות... אך בדיוק כמו הסיפור עם קאסר אל יהוד, זה רק חלק מהגבול ורובו שומם. וכאן אולי ראוי להזכיר את אדמות ג'יפתליק, שבחלקן מעובדות ואולי הן מגודרות בצורה יותר יעילה-בעירוב צבאי-אזרחי.Dovole - שיחה 01:07, 7 ביולי 2017 (IDT)

התראות על עריכות ששונו[עריכת קוד מקור]

איך כל המגה-עורכים פה נמצאים בבקרה על העריכות והשיחות שלהם? הרי הם מפזרים מדברי קודשם בעשרות ומאות דפים בכל המרחבים, יש איזה מנגנון התראות בויקיפדיה כמו בפייסבוק?

ועוד שאלה: לא בדקתי מה קורה ביהדות ובנצרות, אבל כמעט בכל הערכים שקראתי שנסובים סביב התקופה הפורמטיבית באסלאם הערכים נכתבים כאילו מדובר בתיאור היסטורי על אף שמדובר בהתבססות על מקורות ראשוניים (מפוקפקים/בלתי ניתנים לאימות). לא נהוג לפחות להוסיף "על פי הכתוב בסורה X/חדית' Y" לכל תיאור בערכים מהסוג הזה?

77.126.110.29 01:34, 6 ביולי 2017 (IDT)

יש אפשרות לכל משתמש רשום ליצור רשימת מעקב של ערכים בעלי עניין. בנוסף המערכת מתריעה על שינויים מסויימים (לפי מה שבחרת בהעדפות) בערכים שיצרת או בדפי שיחה בהם תויגת באמצעות {{א}}. לגבי השאלה השנייה - אתה צודק. ראוי להוסיף ניסוח מסייג בכל ערך שמקורותיו מצומצמים. ‏DGtal‏ - שיחה 12:10, 6 ביולי 2017 (IDT)
למשתמשים רשומים גם עולה הודעה אוט' כאשר משחזרים אותם (אני מניח שזה חלק מהעדפות(כברירת מחדל) שהזכיר דיגיט"ל)Dovole - שיחה 12:51, 6 ביולי 2017 (IDT)
לכותב המקורי: לא אהבתי את נימת הזלזול בדבריך. אנשים משקיעים מזמנם החופשי, בהתנדבות מלאה, כדי להוסיף למיזם מידע שיהיה זמין לכל קוראי העברית, ואתה מתייחס אליהם כאל אגומניאקים גחמנים. תתנצל בבקשה. -- ‏גבי‏ • שיח 12:05, 9 ביולי 2017 (IDT)
גבי היקר, אני מתנצל אם נפגעת. כנראה המשלב הסופרלטיבי מידי שלי קצת נשמע לא אמין. בכל אופן התכוונתי לכל מילה: אני עוקב אחרי ויקיפדיה כבר שנים, ומנסה לתקן טעויות קטנות פה ושם, אבל לא מצליח להגיע לידי עריכות משמעותיות וארוכות (זה לוקח לי המון זמן) ומכאן ההערכה העמוקה שלי לכל מי שעורך, ובוודאי למי שכיניתי ה'מגה-עורכים' שטביעות ידיהם ורגליהם ניכרות בערכים רבים עד מאוד, עד כדי כך שתמהתי על יכולתם לנהל ולעקוב אחרי כל העשייה הברוכה שלהם, בעוד שאני בקושי מצליח לערוך פסקה. זהו. מעתה אשתמש בסגנון נהיר יותר. בוודאי שלא התכוונתי לדברי הבלע שהבנת מדברי, חלילה. בברכה, הכותב המקורי. 84.229.141.173 00:20, 10 ביולי 2017 (IDT)
תודה על התנצלותך. כדאי לך להירשם, גם אם אתה עושה מעט עריכות. לגבי השאלות שלך, אז ככה:
בערכים על האסלאם ללא מקור, חייבים להוסיף את המקור המתאים ולא לתאר את האירועים כאל אירועים היסטוריים שהתרחשו במציאות. כך גם באירועים שמתוארים בתנ"ך (למשל סיפור דוד וגוליית), בברית החדשה ובספרי דת אחרים.
לגבי מעקב אחרי עריכות, אז יש כמה מנגנונים למעקב. יש את דף העריכות של המשתמש, שם כל עורך יכול לראות את העריכות האחרונות שלו, ואם העריכה שלו היא האחרונה או לא. יש גם דף מעקב, שם אפשר להכניס רשימת ערכים ולבדוק מי ערך אותם לאחרונה. לגבי "מגה-עורכים", אז יש להם טריק סודי: הם עושים דף מיוחד עם רשימת הערכים שהם כתבו (הנה הרשימה הצנועה שלי) ויש בצד הדף קישור בשם "שינויים בדפים המקושרים", שמציג את רשימת הערכים ומי ערך אותם לאחרונה.
לי אישית לא כל כך אכפת מה קורה ברוב ערכים שכתבתי. הם לא הרכוש הפרטי שלי, וכל אחד יכול לשנות אותם בהתאם לכללי ויקיפדיה. לצערי כבר קרה שמחקו קטעי טקסט ארוכים עם סימוכין שלקח לי זמן רב לכתוב, ולא תמיד יש לי אנרגיות לנהל ויכוחים על עריכות של אחרים.
בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 21:20, 10 ביולי 2017 (IDT)
גבי לא נראה לי שצריך לקחת הדברים שלו כל כך ברצינותקריצה...ובנימה רצינית יותר, אני מסתייג מהרעיון שמדובר ב"התנדבות", אנחנו עורכים כי זה משרת אותנו, כי זה מעניק לנו משוב חיובי, תחושה שיש לנו איך להועיל, שאנחנו חיוניים, לפעמים גם פשוט להפגין ידע, אלה לכשעצמם אינם דברים פסולים, ואולי המחשבה שה"ראוי" נובע רק מההתנדבות, פסולה. נכון יש מידה של הקרבה, אך זה נכון לכל פעולה שאינה "אפס מעשה"...ואולי הדברים בחזקת "אל תחזיק טובה לעצמך כי לשם כך נוצרת".Dovole - שיחה 12:46, 9 ביולי 2017 (IDT)

האם כשמסתכלים על אור שמתקבל מריתוך דרך סרטון זה גם מסכן את הראייה?[עריכת קוד מקור]

האם כשמסתכלים על אור שמתקבל מריתוך דרך סרטון זה גם מסכן את הראייה? עד כה לא ידעתי, אז באופן כללי נמנעתי בכך בתור עיקרון אבל תוהה מה הדעה בקרב מדענים או בעלי ידע נרחב בפיזיקה (למען האובייקטיביות, תואר ראשון ומעלה בפיזיקה). 109.66.156.177 08:31, 6 ביולי 2017 (IDT)

אני לא יודע למה אתה מתכוון במילה "סרטון". אם אתה מתכוון שמישהו צילם ריתוך ואתה מסתכל על הסרטון שמוצג על מסך, אז אין כל סכנה. מסכים שמיועדים לצפייה בתמונות או סרטונים לא פולטים קרינה מסוכנת. אם אתה מתכוון לצפייה בריתוך באמצעות מסנן כזה או אחר, אז כל מסנן שלא מפחית את הקרינה העל-סגולה בלפחות 99% לא ימנע נזק לרשתית. כמה נזק? תלוי כמה זמן אתה צופה, כמה קרינה המסנן מפחית וכמה רחוק אתה נמצא מנקודת הריתוך. ככלל, עבור רתכים יש מסכת רתכים שמיועדת בדיוק למטרה זו. כל אמצעי מאולתר הוא מסוכן. בברכה, Easy n - שיחה 09:56, 6 ביולי 2017 (IDT)
היי, ב"סרטון" אני אכן מתכוון לצילום וידאו. 109.66.156.177 11:55, 6 ביולי 2017 (IDT)
זהו כלל השרשרת, הדבר שקובע הוא המסך ולא המרתכת, כפי שאי.זי כתב.Dovole - שיחה 12:49, 6 ביולי 2017 (IDT)

שכירת בית חדש מקבלן לעומת שכירת בית יד שנייה ואילך[עריכת קוד מקור]

כמעט כל פעם שאני שומע על שכירה (או קנייה) של בתים חדשים מקבלים אני שומע על חריגות בנייה ולעתים גם על ליקויי בנייה ממש ומצבים מסכני חיים, מצבים שנראים לי אבסורדיים. אני תוהה אם לא עדיף לכל אדם לשכור בית יד שנייה שהוא רואה שהוא במצב טוב, מרוהט וכו', כלומר, זה נראה לי כאילו הבעיה העיקרית הפוטנציאלית היא השכנים, בהנחה שהבית עצמו במצב טוב ובלי ריקבון ובעיות מהותיות בחשמל\חימום מים וכו'. האם לדעתו של המומחה אכן בדרך כלל בתים יד שנייה ואילך כוללים פחות חריגות ו\או ליקויי בנייה מאשר בתים חדשים מקבלן (בגלל תיקונים שבוצעו בבית הלא-חדש במהלך השנים)? מה המחקר או ניסיון המומחה בשטח מראה? 109.66.156.177 09:01, 6 ביולי 2017 (IDT)

השמות המקובלים הם השכרה ושכירות ולא שכירה (לא שזה לא נכון אבל נשמע יותר כמו להעסיק שכיר)... גם יחידת דיור "יד שניה" אפשר שנבנתה בחריגות ועם ליקויים... עקרונית במרבית הדירות הליקויים אינם מסכני חיים ברמה מדאיגה באמת, אם הייתה בעיה כזו משמעותית היה לכך הד, חדרי מיון מוצפים, ביטוחים יקרים... אך סביר שכבר אז היו מטפלים בכך. הרישוי בישראל מחמיר למדי, ואין לבלבל "חריגות וליקויים"-תקינה בירוקרטית עם "סכנה"-מציאות בשטח. סכנה אמיתית לפועלי הבניין באתרי הבנייה שביחס לעבודות אחרות, מקפחים חייהם ללא הבחנת הרשויות והמחוקק.Dovole - שיחה 12:46, 6 ביולי 2017 (IDT)
נראה לי כאילו כלל התשובה כלל לא קשורה לשאלה ואף נענתה באופן תקיף אשר לדעתי מציג אותי כאילו אני חלילה מדבר רק על חריגות וליקויי בנייה (כולל סכנות במבנים שכבר נבנו) מבלי לדבר על סיכון חייהם של פועלים בשטח, אך כמובן שאין לזה שום קשר אליי ולא פעלתי כך. אין לי אפילו כוונה להמשיך לדון בכך. 109.66.156.177 16:36, 6 ביולי 2017 (IDT)
לא הייתה לי כל כוונה או סיבה לתקוף. עניין סביבת העבודה של פועלי הבניין היה דוגמא לסכנה אמיתית בשטח שיש לטפל בה (ולא נראה שהרשויות נרתמות לטפל בה- וזאת בניגוד למערך הרישוי והתכנון הענף והמחמיר). אני כמובן לא הטלתי האשמה או האחריות עליך, אלא אם אתה רוצה לספר לנו שאתה למעשה קבלן פוגעני קריצה. בכל מקרה שאלת אם כדאי לקנות בית מיד שנייה ולא מקבלן, ואני שאלתי מדוע שבית מיד שניה, שגם הוא נקנה מקבלן אי שם בעבר, לא יהיה בנוי לפי אותה התקינה הישראלית המקובלת. בתים כיום נבנים בתקינה מחמירה יותר מבעבר באופן כללי וכמעט בכל ההיבטים, ולראיה גם תוכניות המתאר לחיזוק מבנים. מקוה שעתה באת על סיפוקך.Dovole - שיחה 17:28, 6 ביולי 2017 (IDT)
אתה עונה לא קשור בטון תקיף, מקבל ביקורת מוצדקת ומגיב על הביקורת באמרת שטות "אלא אם כן אתה רוצה לספר לנו שאתה קבלו פוגעני" כאשר אינני קבלן פוגעני כזה ואינני עוסק בבנייה כלל. מילא היית עונה לא תקיף. אני שם לב לדפוס חוזר שלך בהכה את המומחה שנוגע להשיב עם המון דברים שלא נוגעים לשאלות שנשאלו, זה לא בהכרח דבר רע ואני לגמרי לא מתנגד לפרסם בעיות קשות בחברה, בטח לא כמו זו שתיארת שלדעתי דווקא טוב שהעלת אותה, אבל תקיפות וסרקזם לא מכבדים, לא מועילים ולא נעימים. 109.66.156.177 18:18, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני לא מוצא בתגובות שלי כאן עוקצנות או תקיפות, ואני כן מוצא שהשבתי לשאלה כאמור "האם בדרך כלל בתים יד שניה כוללים פחות חריגות"- כל בית מקבלן אפשר שיהיה במידה שווה בית מ"יד שנייה" ורף התקינה במהלך השנים עלה והוחמר כך שדווקא ההפך הוא הנכון- אך זאת ברמה הכללית. ההערה, שאתה מציין כבלתי קשורה, לוותה בקריצה, היא נאמרה בבדיחות, דווקא במטרה להקל על האווירה שאתה טוען שתקיפה...ואני בסך הכל משתדל להיות ענייני.Dovole - שיחה 18:28, 6 ביולי 2017 (IDT)
אני יודע שנאמרה בבדיחות אך לדעתי הבדיחה הייתה מיותרת ואישית הייתי נמנע מכל בדיחה בנושא. זה הכל. 109.66.156.177 18:47, 6 ביולי 2017 (IDT)
אתה הערת לי שהדברים תקיפים ונוקשים. במשפטים בתשובה המקורית לא מצאתי איזו מילה המרמזת על תוקפנות או תקיפות למשל צורת ציווי, סימני קריאה, מילים חריפות... אז פשוט הוספתי משפט מבודח כדי לנסות ולהקל הרושם הכללי. הפריעה לך ההערה לגבי שמות הפעולה (כתבתי שגם שם הפעולה שבחרת נכון, פשוט פחות ברור)? יכול להיות שאצורה אצלך אנרגיה פוטנציאלית לגבי...Dovole - שיחה 18:53, 6 ביולי 2017 (IDT)
הערה לגבי השכרה ושכירה - השכרה זה מה שבעל הנכס עושה כשהוא משכיר אותו לאחר. שכירה היא מה שהשוכר עושה כשהוא שוכר את הנכס ממישהו. השימוש ב"השכיר" כשהכוונה היא "שכר" היא עילגות נפוצה ולא הכלל הנכון. יואלפ - שיחה 09:46, 8 ביולי 2017 (IDT)
באשר ל"שכירה" כהעסקה, זהו פשוט שם פעולה שממעטים להשתמש בו (גם במובן שכירות) ומעדיפים על פניו, כאמור, העסקה או יחסי-עבודה או יחסי עובד-מעביד(בעבר), ואילו במובן של השכרה נעזרים ב"שכירות" כמו "אני גר בשכירות" ופחות "אני גר בשכירה"...Dovole - שיחה 00:32, 9 ביולי 2017 (IDT)

טמפרטורה אובייקטיבית VS תחושת חום[עריכת קוד מקור]

טמפרטורת הגוף שלנו נעה בסביבות 36-37 מעלות. למה אם כן כשבחוץ הטמפרטורה נמצאת באזור הזה, הגוף שלנו מפרש את זה כ"חם מאד"? הרי זאת אותה טמפרטורה. יש אנשים שאפילו ב-30 מעלות כבר מתחילים לסבול מחום- וזאת הרי טמפרטורה נמוכה מהטמפרטורה של עצמם! מה ההסבר לזה?--185.149.255.103 09:56, 6 ביולי 2017 (IDT)

תחושת החום תלויה בקצב איבוד החום מהגוף לסביבה ולא ישירות בטמפרטורת הסביבה. כאשר הטמפרטורה מתקרבת לטמפרטורת הגוף, הגוף מתקשה יותר ויותר להיפטר מהחום שאותו הוא מייצר. אדם ממוצע במנוחה מייצר בערך 100 ואט של חום שאותו הוא צריך לפלוט לסביבה, אחרת טמפרטורת הגוף תעלה. הגוף נפטר מהחום בשתי דרכים עיקריות: חימום הסביבה ואידוי מים. חימום הסביבה עובד רק בתנאי שהסביבה פחות חמה מהגוף, אחרת הגוף יקלוט חום מהסביבה ויתחמם עוד יותר. אידוי מים עובד רק בתנאי שהלחות היחסית קטנה מ-100%, אחרת הזיעה לא מתאדה ואין איבוד חום. השילוב של טמפרטורה ולחות קובע את קצב איבוד החום וכך את תחושת החום. בברכה, Easy n - שיחה 10:04, 6 ביולי 2017 (IDT)
רק רוצה להוסיף שלגוף יש הומאוסטזיס והוא מסוגל להפריד בין המעלות שבחוץ לבין הטמפרטורה הפנימית (דם חם). לעומת בעלי חיים ששורים בתרדמת כאשר חום הסביבה יורד, וכך גם חום גופם (דם קר). לכן, אין קשר בין הטמפרטורה בגוף לבין הטמפרטורה בחוץ. אופק ~ דברו איתי ~ חברים של כולם בעולם 16:41, 6 ביולי 2017 (IDT)
אלא במקרה החמור של מכת חום=היפרתרמיה או מנגד תת-חום=היפותרמיה Dovole - שיחה 17:15, 6 ביולי 2017 (IDT)
למה הגוף צריך להיפטר מהחום של עצמו?--185.149.255.103 01:15, 7 ביולי 2017 (IDT)
נראה לי (ואם יש מישהו שיותר בקיא ממני, שיתקן או יאשר) שזה כי הגוף בנוי מחלבונים. ובטמפרטורה גבוה מידי הם עלולים לעבור דנטורציה, כמו ביצה שמבשלים אותה. emanשיחה 01:28, 7 ביולי 2017 (IDT)
הגוף לא "צריך להיפטר מהחום של עצמו" אלא שהגוף צריך לשמור על טמפרטורה קבועה (כפי שציין אופק הומאוסטזיס), אם טמפרטורת הגוף תעלה מעל 42 מעלות צלזיוס (כי הוא "לא נפטר מחום עודף"- כיוון שהוא כל הזמן מייצר חום-בעיקר בפעילות שרירים שוטפת) החלבונים שבו יעברו תהליך הרס (כפי שציין אימן-עמנואל) בלתי הפיך. במקרה של טמפ' נמוכה, גם כן התנאים לתאי הגוף אינם אפשריים לקיום תהליכים חיוניים- הפגיעה במנגנונים השונים (צניחת דופק, לחץ דם, פגיעה במערכת הקציבה החשמלית ובצורה פחות משמעותית פגיעה בקרישיות הדם, עליית חומציות הפלזמה בדם, ירידת eGFR-תפקוד כליות ופגיעה אקוטית במחזור הדם) תביא לבסוף למוות (אם כי לא קובעים מוות כאשר הגוף קר בתהליך היפותרמיה, אלא יש להביאו לטמפרטורת הגוף מחשש שתפקודים רק נפגעו בשל הקור ולא באופן בלתי הפיך).Dovole - שיחה 13:56, 7 ביולי 2017 (IDT)
חיישני החום וחיישני הקור שנמצאים בעור מזהים שינוי טמפרטורה ולא טמפרטורה אבסולוטית. ניסוי נחמד לדוגמא, להכין שלוש קערות מים, אחת עם מים קרים וקרח, אחת עם מים חמים ואחת עם מים בטמפרטורת החדר. לטבול למספר דקות יד אחת במים הקרים ובו זמנית יד שניה במים החמים. ואז להכניס את שתי הידיים לקערה בטמפרטורת החדר. יתקבל מידע סותר מהידיים, זו שהייתה בחמים תחוש בקור וזו שהייתה בקרים תחוש בחום.
מעבר לעניין התחושה בעור, ישנו עניין ההומאוסטזיס שהוזכר. אני נוטה להאמין\לזכור בעמימות שניטור טמפרטורת הגוף נעשה ע"י ניטור טמפרטורת הדם (ולא העור), במערכת העצבים המרכזית. אם נמצא שיש להעלות או להוריד את טמפרטורת הגוף, יתחוללו שינויים פיזיולוגים שונים כגון הרחבת או כיווץ כלי דם סמוכים לעור, הזעה, רעד שרירים וכולי ובנוסף שינויים התנהגותיים כגון ירידה בפעילות וחיפוש מקומות קרירים או התכרבלות וחיפוש מקומות חמימים. כאשר הגוף סובל מ"חום" בעת מחלה, מוסטת טמפרטורת המטרה של בקרת חום הגוף מעלה, ואז אפשר לראות התנהגות אופיינית לקור למרות שאין הצדקה חיצונית לכך. בנאדם שסובל מ"חום", בקרת גופו מבקשת להעלות את טמפרטורת גופו ולכן הוא מרגיש שקר לו והוא מבקש להתכסות בשמיכות והוא ממשיך "לרעוד מקור" ובעצם הוא מפעיל את כל המנגנונים שמעלים את טמפרטורת הגוף. בנאדם שיש לו "חום" מתנהג בדרך שגורמת לחום לעלות.
קיץ שמח 15:41, 7 ביולי 2017 (IDT)
תחושת החום מועברת מהעור (לא מטמפ' הדם). כפי שנאמר הגוף ישתדל לשמור על הומאוסטזיס (סביבה יציבה) שתכלול ניטור של דברים רבים ובין היתר של טמפ'. הגוף מותאם לפעול בטפ' אופטימלית מסוימת. ירידה מתחת לנקודה מסוימת או עלייה מעבר לנקודה מסוימת יגרמו למוות בגלל שיבוש ההומואסטזיס. כמו שנאמר, פעילות החלבונים (שלהם תפקידים רבים) יכולה להשתבש אם יוצאים מההומאוסטזיס. תחושת החום לעומת הטמפ' הפנימית - הגוף מאבד חום במספר דרכים. אחת מהן היא ידועה מאוד והיא הזעה - הגוף מוציא מעט מים על פי העור, המים האלה מתאדים וכך הגוף מתקרר. עם זאת, יש לגוף דרכים נוספות לקרר את עצמו. אחת מהן היא קרינת חום. אם החום בחוץ קרוב לטמפ' הגוף, המנגנון הזה ישתבש. היות שהגוף תלוי במספר מנגנונים לצינון, תהיה הרגשה של "חום", אך טמפ' הגוף תשאר כמו שהייתה - 37 מעלות.
במקרים מסוימים מנגנון הבקרה על החום משתבש ללא תקנה - היפרתרמיה. במצב כזה הטמפ' של הגוף עולה בצורה לא מבוקרת ויכולה לגרום לפגיעה חמורה (מכת חום). כמו כן, קיים מנגנון מבוקר של העלאת חום (למשל בעת מחלה). גם טמפ' נמוכה מדי תקשה על הגוף - הוא עשוי להתקרר ובמקרה כאלה תהיה פציעת קור שיכולה להיות קטלנית גם כן. אני מקווה שכעת זה יותר ברור. השתדלתי לא להסחף עם תיאורים פיזיולוגיים מורכבים. גילגמש שיחה 20:23, 7 ביולי 2017 (IDT)
תיקון יחיד - מוות יתרחש הרבה לפני שהיפרתרמיה תביא לדנטורציה של חלבונים. לאנזימים טווח טמפרטורה מוגבל מאד בו הם מתפקדים, וברגע שאנזימים לא מתפקדים, תאים מתים. תאי עצב רגישים במיוחד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:38, 8 ביולי 2017 (IDT)
דברים רבים יכולים לגרום למוות. השאלה מה גרם לעליית הטמפ'. יתכן שהאדם פשוט נכווה בצורה קשה - זה לבדו יכול להרוג אותו בלי שום קשר לחלבונים. גילגמש שיחה 14:50, 8 ביולי 2017 (IDT)
אנזימים גם הם חלבונים (אכן יש הבדל בין פעילות האנזים לדנטורציה שלו). באשר לסיבת המוות במכת חום, אתה בטוח שמנגנון נפגע בגלל היעדר פעילות אנזימטית ולא בגלל דנטורציה של החלבונים בהם האנזימים עצמם כבר? אתה יכול לכוון למנגנון המסוים (או מנגנונים) שנפגע והוא למעשה גורם המוות? Dovole - שיחה 23:17, 8 ביולי 2017 (IDT)
ההוכחה שהמוות נגרם הרבה לפני דנטורציה היא פשוטה - מוות מהיפרתרמיה מתרחש בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר מטמפרטורת דנטורציה. חום גוף של 45 מעלות די בו למוות, בעוד דנטורציה מתרחשת בטמפרטורות גבוהות יותר. אני בספק אם יש פעילות של אנזים יחיד שהיא גורם המוות הישיר. פעילות התאים נסמכת על פעילות אנזימים, ובאין פעילות כזו התא מת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:21, 8 ביולי 2017 (IDT)
טוב זה אומנם עניין סמנטי, אבל מה שאתה מתאר הוא שלא החום באופן ישיר גורם דנטורציה אלא שהחום מפסיק פעילות אנזימטית, בהיעדר פעילות אנזימטית נגרמת דנטורציה...ובעניין סמנטי/מהותי נוסף שכבר הוזכר- השינוי בפעילות של אנזים גם הוא תהליך "דנטורטיבי"...Dovole - שיחה 23:32, 8 ביולי 2017 (IDT)
אין פה שום דבר סמנטי. דנטורציה כתוצאה מחום מתרחשת בסביבות 70 מעלות. אנזים, שגם הוא חלבון, מפסיק לעבוד הרבה לפני שהוא עובר דנטורציה. פעילות האנזימים היא כל המטבוליזם של התא - בלעדי פעילות זו מתרחש מוות גם אם כל החלבונים שלמים ותקינים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:20, 9 ביולי 2017 (IDT)
אז מה גורם המוות במקרים של מכת חום? (מספיק גם סטטיסטית- איזה תפקוד חיוני ראשון לקרוס) כיוון שעד כה כתבתי (ואני לא היחיד כאן) שגורם המוות הוא דנטורציה...Dovole - שיחה 00:29, 9 ביולי 2017 (IDT)
ברמה התאית, אינני יודע - מסקירה קצרה שערכתי מסתבר שהנושא עדיין נחקר. ברמה המערכתית המערכת הראשונה לקרוס היא מערכת העצבים, ובפרט המוח הקטן. כהתפקוד העצבי מתדרדר מעבר לרמה מסויימת אין רגולציה של פעילות חיונית כמו נשימה והסדרת קצב הלב, והתוצאה היא מוות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:26, 9 ביולי 2017 (IDT)
קשה לחשוב על דברים שהם מעניינים יותר...תודה אילן. Dovole - שיחה 21:11, 9 ביולי 2017 (IDT)
רק מוסיף את המובן מאליו: גם רוח משפיעה על עומס החום. משה פרידמן - שיחה 22:26, 9 ביולי 2017 (IDT)

האם יהודים שנשאו בחו"ל בחתונה חילוני, צריכים להתגרש בארץ דרך רבנות?[עריכת קוד מקור]

זוג יהודי ויהודיה לפי ההלכה. מתחתנים בחו"ל. מגיעים לישראל לצורך גירושין. האם על אף שהם אינם נשואים לפי ההלכה - הרבות צריכה לטפל במקרה שלהם?

אם כך, זה אומר שרבנות מכירה בנישואים אזרחיים כבעלי תוקף הלכתי? 213.55.184.163 18:22, 7 ביולי 2017 (IDT)

לא, זה אומר שהמדינה מכירה בנישואים אזרחיים שהתבצעו בחו"ל. Shannen - שיחה 19:10, 7 ביולי 2017 (IDT)
אבל אם הרבנות מגרשת אותם, מבלי שחיתנה אותם, זה אומר שהיא מכירה בנישואים. לא? בר - שיחה 19:28, 7 ביולי 2017 (IDT)
בדיוק. אם הזוג לא נשוי: איך הוא יכול להתגרש? נישואים זה תנאי מקדים לגירושין. 213.55.184.163 19:42, 7 ביולי 2017 (IDT)
הרבנות היא לא איזה גוף פרטי של מישהו. היא גוף של המדינה והמדינה הסמיכה אותה (עוד מימי קום המדינה) לדון בגירושים. Shannen - שיחה 23:09, 7 ביולי 2017 (IDT)
גם אפשר שהרבנות דווקא לא רואה זאת כך "נישואים תנאי מקדים לגירושים", אולי עבורם די ב"ספק נשואים" כדי לדון, ובמידת הצורך "לגרש", ומכוח סמכות החוק כל הדיונים בעניינים מסוג זה מגיעים אליהם.Dovole - שיחה 23:18, 7 ביולי 2017 (IDT)
החוק אומר שענייני גירושים של יהודים, תושבי ישראל ואזרחיה, יידונו בפני בית הדין הרבני. לכן מאז ומעולם יהודים שהתחתנו בחו"ל בנישואים אזרחיים ורצו להתיר את הנישואים היו צריכים ללכת אל בית הדין הרבני. למיטב ידיעתי, במשך שנים רבות בית הדין הרבני בדרך כלל קבע שהנישואים בטלים, כי לא נעשו כדת משה וישראל. באמצע העשור שעבר, בית הדין הרבני הגדול קבע שלנישואים אלה תוקף הלכתי כיוון שהמדובר בנישואים במסגרת מערכת דינים שהוקמה כחלק ממצוות בני נח. לכן אפשר לדון בהם ולקבוע זכויות של הצדדים בהנחה שהם נשואים, למרות שהם לא נשואים כדת משה וישראל. לכן גם אין צורך בגט אלא בהחלטה שיפוטית בלבד. פסק הדין הזה הותקף ב"בג"ץ בני נח" ואושר. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:50, 7 ביולי 2017 (IDT)
מדובר בגרוש לכתחילה בשל ספק דאורייתא של אשת איש (נראה לי בשל חשש קידושי ביאה), אך בפועל, אם למשל יש סרבן גט מנישואים אזרחיים, מתירים אותה אף בלא גט. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בתמוז ה'תשע"ז • 17:11, 9 ביולי 2017 (IDT)
כשהתחתנתי בקפריסין בתחילת שנות ה-90 נאמר לנו שאם נרצה להתגרש, נצטרך להתגרש ברבנות. המונח שהשתמשו בו היה "גט לחומרה".--א 158 - שיחה 20:23, 9 ביולי 2017 (IDT)
כשלחצתי על כפתור העריכה התכוונתי לכתוב "גט לחומרה" עד שהדף נטען שכחתי וכתבתי "גרוש לכתחילה". בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 23:43, 12 ביולי 2017 (IDT)

תזונה מינימלית ראויה[עריכת קוד מקור]

מתוך לימוד של מסכתות בסדר זרעים (והחשיבות שניתנת לכל קמה ולכל כתף ענבים), הגעתי לשאול את עצמי: מהי התזונה המינימלית ביותר שאדם יכול להתקיים ממנה, בכל תרחיש? אני מדבר על היקף ומגוון. האם אפשר לאכול *רק* תירס? או רק אורז? או אפילו פיצה? האם כך נהגו מימי קדם? הרי לא ייתכן שהם הגיעו לקמצוץ מהמגוון האדיר שאפשר להנות ממנו כיום בכל סופר בעולם המפותח. האם פרמידת המזון והגיוון (ירקות ב5 צבעים וכו') הם לוקסוס של אובר-בריאות?

(לצורל העניין, תזונה מינימלית: מספיק אוכל כדי לא להרגיש חולשה, לחלות במחלות ולהצליח להתרבות)

84.229.141.173 00:26, 10 ביולי 2017 (IDT)

בכל תזונה אדם צריך לספק לעצמו את כל אבות המזון. ברגע שאחד מהם חסר, הגוף מגיב בהתאם ועד למוות (בדרך כלל לגוף יש מאגרים, ובדרך כלל גם אנשים שאוכלים תזונה "לא בריאה" במובהק צורכים פה ושם את הרכיבים התזונתיים ההכרחיים). בדרך כלל תזונה שמבוססת על סוג מזון אחד בלבד לא מספקת את כל הנ"ל (או לחילופין, לספק יותר מדי ממנו באופן קיצוני. לדוגמה, דיאטה שמבוססת רק על אבטיח עשויה לגרום להפרעות קצב [כי הוא עתיר אשלגן] ועד למוות. מעשה שהיה). באינטרנט נפוצים הערכים התזונתיים של מאכלים מסוימים, אתה יכול לנסות להרכיב תפריט מינימלי על ידם. • צִבְיָהשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ז 00:54, 10 ביולי 2017 (IDT)
כמו שאמרה צביה התזונה צריכה לספק את כל אבות המזון. לכן, מזון מורכב (כמו פיצה) הוא בעל פוטנציאל רב יותר להשיג את התוצאה. באופן עקרוני, צריך לאכול את כל אבות המזון (חלבון, שומן ופחממות) ולצדן כמות מסוימת של ויטמינים ומינרלים. מינרלים הן מתכות החיוניות לגוף כגון סידן או ברזל. מי שאוכל בצורה מאוזנת יגיע לרמה מספקת של כל הדברים האלה. אני לא חושב שאפשר להגיע לעודף אשלגן בדם בגלל אכילת אבטיח, אבל כן ניתן להגיע לפעמים לעודפים של דברים. הדוגמה הקלה ביותר היא השמנה. אם מתרכזים במזון אחד ויחיד כמו ירק מסוים (נגיד תירס) אין אפשרות לספק לגוף את כל הדברים שהוא צריך. אפשר לראות מה הם הערכים התזונתיים של התירס ולראות מה חסר בו. גילגמש שיחה 06:08, 10 ביולי 2017 (IDT)
לכותב המקורי: צביה וגילגמש צודקים, אין אפשרות לבסס תזונה מאוזנת ובריאה על סוג אחד בלבד של מזון, אבל יש כמה סוגי מזון שמספקים חלקים ניכרים מאבות המזון, ובימי קדם השתדלו לצרוך אותם בדיוק מהסיבה הזאת, ביניהם חלב פרה, ביצי תרנגולת, בשר של בעלי חיים שונים, עדשים, קטניות, אגוזים, שקדים, פולי סויה ודגים (באסיה) ומניהוט מצוי (באפריקה). לא חייבים את המגוון העצום שיש היום (הוא בעצם די מזיק), מספיק לשלב כמה סוגי מזון מהרשימה הזו ולהוסיף להם ירקות ופירות, וכך אפשר לקבל תזונה די מאוזנת. באופן כללי, עד המאה ה-20 תוחלת החיים הייתה קצרה והמון אנשים מתו ממחלות ומגיפות, שחלקן נבעו מתזונה לא ראויה. בהיסטוריה נרשמו מקרים רבים של מקומות שבהם הרגלי התזונה גרמו למחלות שונות. למשל, במאה ה-16 באיטליה עניים רבים אכלו פולנטה, שהיא מאכל טעים אבל חסרים בו אבות מזון רבים, וכתוצאה מהרגלי תזונה אלו נגרמה מגיפה של פלגרה (מקור: [10]). -- ‏גבי‏ • שיח 09:34, 11 ביולי 2017 (IDT)
מהנדס מזון אמר לי פעם שביצים הן מזון מושלם, אם כי לא מאוזן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:14, 10 ביולי 2017 (IDT)
ביצים(של תרנגולות) הן "מזון מושלם" בגלל החלבון שמכיל את כל חומצות האמינו הדרושות לבניית חלבון אנושי. ביצים גם מכילות B12, וזה כלל לא מפתיע שביצים באופן כללי הן המזון המזין ביותר, כי הן מאפשרות את התפתחותו של האפרוח-גוזל באופן עצמאי למדי. ישנם חומרים שהגוף זקוק רק למעט מהם וניתן להשלים אותם באכילה מועטה של מזונות מסוימים. אם אנחנו מתחילים בלספק חלבון הדרוש לבניית הגוף אז אורז ותירס למשל דלים מאוד בחלבון, בשונה מחיטה למשל, שבצירוף עם קטניות כמו עדשים, חומוס, שעועית, יספק חלבון מלא. עדין חומרים כמו סידן, ברזל, B12, יוד, נחושת...נחוצים לגוף-ראו מינרל (תזונה) וויטמין. יש אומרים שאצת הספירולינה מספקת למדי או פשוט אנשור :-). אפשר לאכול מספר מאכלים בודדים ולקבל כל התזונה, אך להגדיר מה זה מאכלים בודדים זה בעיה, אפשר לערבב מאכלים שונים לכדי מאכל אחד...Dovole - שיחה 17:56, 10 ביולי 2017 (IDT)
האם ניתן להתקיים על ביצים בלבד? הוא טען שכן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:51, 10 ביולי 2017 (IDT)
אגב, על פי ההיגיון הזה (שנראה לי תקף) חלב אם אמור להיות מזון מושלם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:35, 10 ביולי 2017 (IDT)
חלב אנוש כן אבל בוודאות לא חלב פרה (אין את כל חומצות האמינו). באשר לביצים לא בטוח, הן מספקות את כל החלבון שצריך, פחמימה, שומן אבל לא בטוח שאת כל המינרלים הדרושים, צריך לבדוק תכולה של סידן...אולי צריך לאכול גם את הקליפה :-) זה מצחיק אולי אבל ממש כך...Dovole - שיחה 19:44, 10 ביולי 2017 (IDT)
מי שאמר שאפשר להתקיים על ביצים בלבד מבלבל את הביצים. כדי להגיע ל-2000 קלוריות ביום צריך לאכול 30 ביצים, ואם מישהו יעשה את זה אז יהיה לו עודף מוגזם של חלבון (רק זה בלבד גורם להמון מחלות), מחסור חמור בפחמימות, כמות כפולה של שומן מהמקסימום המומלץ, מחסור באומגה 3, עודף B2, אפס ויטמין C (בביצים אין בכלל ויטמין C), מעט מאד ויטמין K, וחוסרים במינרלים שונים כמו סידן, יוד, אבץ ועוד. ועוד לא דיברנו על זכויות בעלי החיים. -- ‏גבי‏ • שיח 20:48, 10 ביולי 2017 (IDT)
תודה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:45, 11 ביולי 2017 (IDT)
גבי מי שאמר את זה התכוון פשוט לחלבון המלא. אני לא בטוח לגבי ההשפעות של "עודף חלבון ושומן", אדם לא חייב לאכול 2000 קלוריות ביום כדי לחיות- הגוף יתנהל גם עם פחות. באשר לסידן, כתבתי שצריך לאכול את הקליפה :-). בוא נגיד שאם יש לך תרנגולת עדיף לך שתטיל ביצים מאשר להכין ממנה שניצל, כיוון שבביצים היא תייצר לך הרבה יותר חלבון בסופו של דבר.Dovole - שיחה 02:28, 11 ביולי 2017 (IDT)
גבי, אתה מגיב שוב ושוב בלי לדעת לעומק את המטריה. מי שאוכל 2000 קלוריות רק מביצים לא ימות בגלל עודף מוגזם של חלבון וזה לאו דווקא יגרום לו להרבה מחלות. בביצה אחת כ80 קלוריות מה שנותן 25 ביצים. בכל ביצה 7 גרם חלבון. זה יתן לך 175 גרם חלבון. זה נתון גבוה אבל ספורטאים מגיעים לכמות כזאת של חלבון והם לא מתים כפי שידוע לך. עם זאת מי שיאכל רק ביצים ימות בגלל העדר ויטמין C (הינה טבלת ערכים תזונתיים: [11]) שימו לב שבביצים יש בדיוק 0 ויטמין C וחסרים גם ויטמינים מקבוצת B. העדר ויטמין C יגרום לצפדינה (חולשה של רקמת חיבור) והעדר ויטמינים מקבוצת B יגרום לחלושה הולכת וגוברת ומחלות שונות. בפרשת רמדיה לא הוסיפו למזון תינוקות ויטמין מקבוצת B ואנו זוכרים למה זה גרם (אני לא זוכר איזה ויטמין בדיוק היה חסר, אבל זה היה מקבוצה זו). כמו כן, בכמות כזאת של ביצים יש המון כולסטרול אם כי לא ברור עד כמה זה מפריע היות ששוב יש ספורטאים שאוכלים המון ביצים. לדוגמה: מייקל פלפס [12] אוכל 8 ביצים ביום. אמנם 8 זה לא 25 אבל אין ספורטאי שאוכל רק ביצים (צריך עוד דברים) לכן אני לא בטוח שיש אפשרות לבדוק דבר כזה. לא נובע מכל זה שמומלץ לאכול כמות כזאת של ביצים. ההמלצה לאדם נורמלי שחיי חיים רגילים (כלומר, הוא לא ספורטאי אולימפי) היא עד כמה שאני זוכר 3 ביצים בשבוע. גילגמש שיחה 08:43, 11 ביולי 2017 (IDT)
אני חושב שההשמצה האישית שלך "מגיב שוב ושוב בלי לדעת לעומק" היא לא במקום, במיוחד כאשר מיד אחריה אתה חוזר על עיקרי הדברים שכתבתי (יותר מדי חלבון, אין ויטמין C ואין מספיק ויטמין B2). בדיון פה הושמעה טענה לפיה אפשר להתקיים על ביצים בלבד, והיה לי חשוב להזים את הטענה הזאת לפני שמישהו יתפתה לנהוג לפיה. לגבי הדברים שכתבת (וגם Dovole למעלה):
  • עודף חלבון מן החי גורם למחלות רבות, זה הוכח מחקרית.
  • אצל ספורטאים הגוף מגיב אחרת, בגלל אופי הפעילות שלהם, לכן אצלם אולי מוצדק לאכול יותר חלבון מאשר אצל לא-ספורטאים, אבל אני בטוח שהם דואגים גם למקורות של ויטמין C, סידן, סיבים תזונתיים ועוד אבות מזון שחסרים בביצים.
  • ב-25 ביצים יש 125 גרם שומן, פי 2 מהצריכה היומית המומלצת. לגבי עודף שומן מיותר להכביר מילים.
  • כמות הקלוריות היומית משתנה מאדם לאדם בהתאם לגיל, מין, פעילות גופנית יומית ועוד, אבל 2000 קלוריות זה ממוצע מקובל, וגבר בוגר, למשל, יתקשה להסתדר עם פחות מזה.
  • ההמלצות של מספר הביצים ביום או בשבוע ניתנות על ידי אנשי מקצוע שאני לא חולק עליהם, וגם אתה לא.
-- ‏גבי‏ • שיח 09:04, 11 ביולי 2017 (IDT)
אני בהחלט עומד מאחורי הדברים שאמרתי. אתה מגיב פעמים רבות במדור, בחלק מהמקרים התגובה שלך שגויה. ניכר שאין לך ידע ממשי בתזונה או ברפואה לכן עדיף שלא תגיב. לגבי עודף חלבון שגורם למחלות - עודף של כל דבר (אפילו של מים) יגרום למחלה או במקרה קיצוני למוות. לכן, אין טעם לדבר על "עודף", אלא לציין מה הוא העודף. 175 גרם חלבון זה יותר מההמלצה לאדם ממוצע (56 גרם נדמה לי) אבל מעטים בישראל עומדים בהמלצה זו. הרוב אוכלים יותר. ההמלצה לאדם שעובד בעבודה פיזית יכולה להיות גדולה יותר אפילו 100 גרם (למשקל ממוצע). לכן, עודף של 175 גרם (לעומת 56 גרם) לאו דווקא יגרום למחלה. לכן, הטענה שלך לפיה אכילה של 175 גרם חלבון (שוב חלבון ולא X ביצים, כך כתבת) תגרום לבעיה היא לא מדויקת. לגבי שומן - זה אכן יותר מהכמות המומלצת, אבל יש מצבים שבהם הדבר מתבקש (למשל אפשר לראות בערך המומלץ [[דיאטה קטוגנית]). לכן, באופן עקרוני אכילה של כמות גדולה של ביצים היא לאו דווקא בעייתית. לא אמרתי שזה הדבר המומלץ והדגשתי שיש בעיות עם הדבר הזה. כמו כן, הטענה לפיה בחלבון שמקורו בחלב פרה אין את כל חומצות האמינו שגויה. אפשר לפתוח בקלות את רשימת חומצות האמינו של חלב פרה ולראות זאת. באופן עקרוני, כל חלבון שמקורו מן החי כולל את כל חומצות האמינו. גילגמש שיחה 09:45, 11 ביולי 2017 (IDT)
שוב עשית את זה: "אתה לא מבין כלום אז הנה אני אכתוב שוב בדיוק את מה שכתבת." -- ‏גבי‏ • שיח 10:57, 11 ביולי 2017 (IDT)
אני חושב שהדברים של Gabi S. לעניין, אין בביצים ויטמין C ודי בזה כדי להסיר אותן כאפשרות למזון יחיד. ואומנם אני מזכיר לשניכם אין צורך ב-2000 קלוריות ביום כדי לחיות. בכל מקרה, מעניין אם בכל הביצים (עד כה אני כיוונתי לביצי תרנגולות וציינתי זאת כבר) אין ויטמין C, והאם כפי שניתן להעשיר ביצים בחומרים שונים בהתאם לתזונת וזן התרנגולות, ניתן גם לייצר ביצה תרנגולת עם ויטמין C- ביצים שיהיו על תקן אנשור. בכל מקרה אני מזכיר שהכוונה בוודאי הייתה לחלבון המלא בביצה שמכיל כל חומצות האמינו הדרושות לבניית חלבון אנוש (לא צריך להיות עקשנים, לפעמים גם צריך לעשות מאמץ כדי להבין אמירות- בייחוד כשהן היו מסויגות ולא ממקור ראשון). מזכיר פה מזונות שעלו כאפשריים: חלב אנוש, אנשור, ספירולינה, אולי פרג (אבדוק טבלה...).Dovole - שיחה 16:05, 11 ביולי 2017 (IDT)
צִבְיָה בנוגע לעודף אשלגן-הפרעת קצב-ירידת לחץ דם, יש כזו "עובדה ידועה" שאסור לאכול שש בננות ברצף בגל להעודף באשלגן, זה כמובן לא נכון, אפשר לאכול הרבה יותר משש בבנות לפני שרמות האשלגן מסכנות מאזן האלקטרוליטים, את בטוחה לגבי המקרה עם האבטיח, האם הסכנה לא תהיה קודם בגלל כמות המים, שתפגע במאזן האלקטרוליטים ויכולה אף להתפתח לבצקות...?Dovole - שיחה 16:20, 11 ביולי 2017 (IDT)
סיפר לי את זה מישהו שטיפל בבחורה. אין לי מושג אם היו לה מחלות רקע שהוסיפו לעניין, אבל היא ניזונה מאבטיח בלבד ומן הסתם באופן מופרז. יש מצב בהחלט שכמות הנוזלים הרבה עזרה. • צִבְיָהשיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ז 16:29, 11 ביולי 2017 (IDT)

רב גאון[עריכת קוד מקור]

איך רב בן ימנו מקבל את התואר "גאון"? 213.55.184.163 10:53, 10 ביולי 2017 (IDT)

אין מבחן רשמי. זה תואר כבוד נטו והשימוש בו משתנה במהלך ההיסטוריה ויש גם הבדלים מובהקים ברמת השימוש בתואר בין קהלים שונים וזרמים שונים. בציונות הדתית מחלקים את התואר בקמצנות ומנגד ברוב התקשורת החרדית בהווה כל ראש ישיבה או מחבר ספר תורני עשוי לזכות בתואר (ויש הבדל בין הרב הגאון להגאון הרב). ‏DGtal‏ - שיחה 12:34, 10 ביולי 2017 (IDT)
נכון. השימוש התורני-מסורתי שונה מהמונח המשמש להגדרת כישורים אינטלקטואליים (או אמנותיים) חריגים באשר הם, שהוא שימוש מודרני יחסית, והוא המקבילה העברית ל-genius. שימוש תורני זה, המוקנה אוטומטית למי שמתמנה לתפקיד רבני בכיר, הוא בעצמו חדש יחסית. הוא בודאי לא תואם את כישוריו הייחודיים של הגאון מוילנה, למשל. תואר נדיר בזמנו. ויותר מכך, בודאי לא תואם את כישוריו והישגיו הפנומניים ויוצאי הדופן של רמב"ם. אתה יכול לראות בזה מעין שימוש כפול, תלוי הקשר, במונח זה. בנצי - שיחה 15:26, 10 ביולי 2017 (IDT)
כיום, התואר "גאון" בציבור החרדי הוא סטנדרטי לכל בעל משרה רבנית בערך. השימוש הלשוני "גאון" במובן המודרני עדיין קיים לא כתואר אלא בשפה המדוברת, אבל בוודאי שאין לו קריטריונים ברורים. יותר מקובל להשתמש בתואר "עילוי" בהקשר זה. כאשר רוצים לתת תואר "גאון" ברצינות מעט גדולה יותר, מחליפים את סדר התארים: "הרב הגאון" זה סתם רב, "הגאון הרב" זה רב שנחשב גדול בתורה. גם תואר זה ניתן די בנדיבות. היסטורית, מקור הביטוי במשרת ראש ישיבה בבבל בתקופת הגאונים (כאילו, דא?). משה פרידמן - שיחה 16:03, 10 ביולי 2017 (IDT)

בריכות בנקיק השחור[עריכת קוד מקור]

השאלה מיועדת למטיילים מיטיבי-לכת המתמצאים במבואותיו ובמוצאותיו של נחל זוויתן. הנחל מחולק ל-3, כאשר חלקו התיכון, המכונה גם 'הנקיק השחור' (בשל התחתרותו בקרקע בזלתית), עביר באמצעות גלישת צוקים בלבד, לתוך בריכות שנקוו ע"י המפלים, הזורמים כל השנה. האם מישהו יודע מה אורכן ועומקן של בריכות אלה, כמו גם כמה מצויות שם (כמספר המפלים, מן הסתם) ? אם גם יודעים על ספרות ומאמרים רלוונטיים, יהיה זה מעולה. בנצי - שיחה 15:26, 10 ביולי 2017 (IDT)

כולם מדברים על מיצים, ביצים וגאונים בקונוטציה כזו או אחרת, אבל מתעלמים מיופיו ופראיותו של הטבע. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 19:26, 10 ביולי 2017 (IDT)
כי אין לי מה לתרום בעניין... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:33, 10 ביולי 2017 (IDT)
למה בערך משתמשים במילה הלא-עברית "קניון" במקום בערוץ עמוק או תהום... אין לנו אפילו ערך לקניון-טופוגרפיה וזו גם לא מילה שגורה במיוחד בעברית.Dovole - שיחה 19:55, 10 ביולי 2017 (IDT)
תהום אינו קניון (להיפך כן), ו'ערוץ עמוק' הוא תיאור אמורפי, שלא מתאר קניון כהגדרתו - עמוק וצר, כלומר מוגדר עפ"י היחס בין השניים. שגורה גם שגורה, תלוי אצל מי. גם לא מבקרים שם במיוחד - אז מה ?
לגבי ערך, ראה קֶניון. בנצי - שיחה 19:13, 11 ביולי 2017 (IDT)
בנצי תודה על הקישור. בערך נחל זוויתן ישנו שימוש במונח אך קישור אדם! אז כל הכבוד יחד הכחלנו אותו, והעיקר שעכשיו לא צריך הסמקה (אדם-הסמקה-כחול...)Dovole - שיחה 01:24, 12 ביולי 2017 (IDT)
הקישור שם היה דווקא נכון, אבל לא שמר על רווח לפני הסוגר הראשון. טעות לא מהסוג התכני אלא מהסוג הרשלני, שלא מגיה את עצמו ושולח את עריכתו בלי הבט אחור. כתיבה בויקיפדיה דורשת גישה קפדנית יותר ומודעת יותר לתוצר שיוצא מתחת לידך. לא כולם מודעים ו/או נוהגים כך, וחבל. בנצי - שיחה 09:32, 12 ביולי 2017 (IDT)

מיצים[עריכת קוד מקור]

איך אומרים בעברית תקינה "מיצים" (הרבים של מיץ): במלעיל או במלרע? אני תמיד אמרתי במלרע, אבל שמעתי שבוע שעבר אדם יחסית מבוגר שאומר במלעיל (כלומר MEEEEzim סליחה. ממש רציתי לכתוב את זה). וזה נשמע לי צורם נורא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:33, 10 ביולי 2017 (IDT)

במלרע. ההטעמה בעברית באופן כללי היא במלרע, הטעמה במלעיל היא די בגדר יוצא דופן. דוגמא טובה באשר למיצים היא הגיית סמיכות מיצי-עיכול, ה"מיצי" בפירוש במלרע.Dovole - שיחה 18:05, 10 ביולי 2017 (IDT)
מיצים, ביצים, חיצים, מיחים (=מוחות), קינים, כינים הכל במלרע...Dovole - שיחה 18:06, 10 ביולי 2017 (IDT)
אצל ביאליק זה בהברה אשכנזית, במלעיל. חזרתישיחה 18:19, 10 ביולי 2017 (IDT)
אחלה. שמעתי את ה"מיצים" (כמו חתולה "מיצי") וזה קצת כאב באוזן. רק רציתי להיות בטוח שאני בסדר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:37, 10 ביולי 2017 (IDT)
אצל ביאליק העברית היא בהגייה יידית, ואנו ירשנו את ההגייה הספרדית. אני רוצה להבהיר כאן שיש מילים שהתקבעו בדיבור בהטעמה מלעלית למשל "גלידה", באשר למילה "מיצים" זכינו להישאר עם ההטעמה המלרעית, כלומר ההגייה השכיחה וההגייה ה"נכונה" זהות.Dovole - שיחה 19:46, 10 ביולי 2017 (IDT)

מה ההבדל בין אכיפה מנהלית לפלילית[עריכת קוד מקור]

שלום, מה ההבדל בין אכיפה מנהלית לפלילית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

דומני שהשניה היא בעקבות מעשה פלילי, והראשונה נועדה כדי למנוע אותו, כאשר מצוי בידי גורמי האכיפה מידע המצדיק אכיפה כזו, וכמובן לא בלי צו של שופט. בנצי - שיחה 19:29, 10 ביולי 2017 (IDT)
בדרך כלל אכיפה מנהלית היא במקום שהחוק והתקינה הסמיכו מישהו בתחום מקצועי. עברה על החוק איננה בהכרח במסגרת הדין הפלילי למשל עבריינות תנועה איננה עברינות פלילית שהיא תחום עיסוק בלעדי של המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט.Dovole - שיחה 19:50, 10 ביולי 2017 (IDT)
עבירות תנועה, כולל עבירות חניה - הן עבירות פליליות לכל דבר. חזרתישיחה 20:34, 10 ביולי 2017 (IDT)
עבירות תנועה כעבירות הן חלק מדיני העונשין אך הן גם מכילות יסוד של דיני התעבורה שעומדים בפני עצמם. התמחות בפלילים איננה התמחות בתעבורה, והרשעות בעבירות תנועה לא מגבילות כמו הרשעות "פליליות" אחרות, למשל בתעודת יושר ישנה הבחנה בין "עבר פלילי" ל"עבר תעבורתי".Dovole - שיחה 21:29, 10 ביולי 2017 (IDT)
עבירות תנועה הן עבירות פליליות לכל דבר, ועורכי הדין שמופיעים דרך קבע בבתי משפט לתעבורה הם עורכי דין המתמחים בפלילים ובתוך התמחות זאת בתעבורה. סדומה לכך, עורכי דין שמייצגים דרך קבע בעבירות כלכליות הם עורכי דין פליליים עם התמחות בנושא זה, ולא עורכי דין תאגידיים למרות שהעבירות הם מחוק ניירות ערך (למשל). למרות שמרבית העבירות בתחום התעבורה הן עבירות קלות, יש בהן עבירות חמורות המביאות לעונשי מאסר ממושכים (הפקרה אחרי פגיעה וגרימת מוות ברשלנות בין היתר). נכון שיש הבחנה במרשם הפלילי בין עבירות תעבורה לעבירות אחרות, אבל הן כולן נרשמות במרשם (בניגוד לעבירות קנס שאינן עבירות תנועה שאינן נרשמות כלל). זה לא משנה את מהותן של עבירות אלה (כולל אלה שכלל אינן נרשמות ברישום הפלילי) כעבירות פליליות. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:26, 12 ביולי 2017 (IDT)
כשמדברים על אכיפה פלילית, הכוונה היא לניהול משפט פלילי מלא נגד העבריין לכאורה - חקירה, שימוע, הגשת כתב אישום, ניהול הוכחות לפי הצורך, הכרעת דין בקשר לאשמתו של העבריין, ואם הורשע, טיעונים לעונש וגזר דין. אכיפה מינהלית היא כלי חלופי (לפעמים משלים) לאכיפה הפלילית. המטרה שלו היא לאפשר לרשות המינהלית המפקחת על פעולה בתחום מסויים להטיל סנקציה על אדם (בדרך כלל סנקציה כספית או שלילת רישיון) בלי לעבור את כל התהליך הזה. לרשות יש יתרון גדול בהליך המינהלי כי הוא מהיר ופשוט בהרבה: לא צריך לאסוף ראיות קבילות לשם הוכחה מעבר לספק סביר של האשמה ולא צריך לנהל משפט שייימשך (בדרך כלל) שנים ארוכות. צריך לאסוף ראיות מינהליות (שלא חייבות להיות קבילות במשפט פלילי) שמאפשרות להגיע למסקנה שנעשה מעשה עבירה, לקיים שימוע לעבריין לכאורה ולהחליט על הסנקציה. גם לאדם הנחקר יש יתרונות בהליך זה - הוא אינו עומד בסיכון של הרשעה פלילית שיש לה משמעויות חריפות כשלעצמה והענישה שהוא צפוי לה בהליך המינהלי היא פחותה מזו שהוא עלול לקבל אם יורשע. בדרך כלל לרשות האוכפת יש אפשרות להחליט באיזה מסלול היא בוחרת והיא משתמשת בהליך הפלילי במקום שבו מדובר בעבירה חמורה או חוזרת. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:26, 12 ביולי 2017 (IDT)

פונדקאות ליחיד[עריכת קוד מקור]

האם לפי חוקי מדינת ישראל ישנה אפשרות לעשות פונדקאות לאדם יחיד (לא לזוג)? האם האב במקרה כזה מוכר כחד הורי? שואל השאלות - שיחה 21:23, 10 ביולי 2017 (IDT)

פונדקאות בישראל מותרת אך ורק לזוג שהוא איש ואישה. ישנם מקרים של הורים יחידנים מתהליך פונדקאות שהתרחש מחוץ לגבולות ישראל.Dovole - שיחה 02:33, 11 ביולי 2017 (IDT)

למה אנשי מד"א שמתראיינים לתקשורת מתארים כל אירוע באותה תבנית מילולית לכאורה[עריכת קוד מקור]

כמעט כל איש מד"א שמרואין מפרט על המקרה באותה תבנית מילולית כמו "הגענו לזירה בשעה 2 בצהריים, ראינו אדם מחוסר הכרה, עם דופק מועט, ביצענו פעולת החייאה והחלטנו לפנות את הפצוע להמשך טיפול". זה תמיד אותו סדר פירוט עם אותה מילה כאילו תדרכו אותם בקפידה לכך. מה שאני מכוון לשאול זה האם זה ממניע משפטי? האם יש כאן איזה שהוא כסת"ח משפטי שגורם לתדרך את העובדים להשיב באותו אופן תבניתי-טכני (ברור שאפשר לענות בסרקזם "מה אתה רוצה שהם עוד יספרו או מה חשבת שהם כבר יכולים להגיד אחרת" אבל זו ממש לא תהיה תשובה ראויה לשאלה אם יש כאן אלמנט משפטי). מבקש מענה רק ממי שממש בקיא בעניין הזה ויש לו תובנה מבוססת ומוצקה בהקשרו. 109.66.156.177 08:24, 11 ביולי 2017 (IDT)

למה לסמוך על מקצוען מזדמן אם אפשר לפנות ישירות לדוברות מד"א ? בנצי - שיחה 09:54, 11 ביולי 2017 (IDT)
למד"א יש הנחיות להתנהלות תקשורתית. על פיהן, בין השאר, יש לשמור על ניסוח בשפה עממית, והימנעות מחשיפת מידע. ההודעות הנמסרות לתקשורת די חופפות לאנמנזה שמוסר צוות מדא לצוותים בבתי החולים. היא כוללת תיאור אובייקטיבי של הזירה כפי שהיא נמצאה על ידי הצוות ומצב המטופל באופן כללי (יציב המודינמנית או לא. היום הרוב עדיין משתמשים בתיאור קל/בינוני/קשה).
אין הנחיה להתנסח באופן שציינת (למרות שדוגמה די דומה לכך מופיעה בהנחיות בתור "הצעת הגשה"), אבל באופן טבעי זה כולל את הסדר הכרונולוגי של הדברים, בלי הוספת פרטים מיותרים. • צִבְיָהשיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ז 12:00, 11 ביולי 2017 (IDT)
זה נכון לכל ארגון ציבורי, הצבא, המשטרה כולם עובדים דרך דוברות מרכזית. מד"א סביר שחשופים יותר לתביעות מסוג מסוים מאשר הצבא למשל, בגלל הממשק עם המטופל, ולכן הם צריכים להיזהר יותר, בייחוד בהינתן האפשרות לפגיעה בפרטיות (חוק זכויות החולה). אנשי מד"א אינם אנשי יחסי ציבור ואינם עו"ד ולכן מה נוח להצמד לפרוטוקול. תאר לך שמתארים מצב רפואי שיכול להביך מישהו...זו בהחלט עילה מוצדקת לתלונה.Dovole - שיחה 16:15, 11 ביולי 2017 (IDT)

איפה נמצאת[עריכת קוד מקור]

תיקיית 'My Saves' של גוגל, למשל בטל' הנייד ? (אני מצליח להגיע אליה רק באמצעות 'view saved' תוך כדי חיפוש תמונה ב'גוגל'). האם התיקייה יושבת ב'ענן' ? בנצי - שיחה 20:14, 11 ביולי 2017 (IDT)

שאלה בביוכימיה לגבי פוליסילאוקסנים (החומר הפעיל במשחת קלו-קוט)[עריכת קוד מקור]

ישנה משחה לטיפול בצלקות שיש למרוח פעמיים-3 ביום (ממה שאני מבין) על צלקות טריות. החומר הפעיל בתרופה הוא פוליסילאוקסנים. השאלה שלי, שאיננה בקשת ייעוץ רפואי בשום צורה, היא איך בעצם עובד הג'ל שמכיל את החומר הפעיל? האם הפולימר הזה הופך להיות חלק פרמננטי מרקמת הצלקת? מה בעצם אמור לקרות שם? בתודה, 109.66.156.177 04:57, 12 ביולי 2017 (IDT)

http://www.kelocote.co.il/%D7%A7%D7%9C%D7%95-%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA/

מלחמת אחים בשביל אחדות?[עריכת קוד מקור]

אז למה לכל הרוחות החליט לינקולן לצאת למלחמה על האחדות? למה לא להתפצל וזהו? כי אחרי זה יתפצלו שוב? אדרבה, שיתפצלו, עד שיתקיימו אלפי ישויות זעירות וחלשות שיבינו שהן חייבות לקיים ברית כלשהי כדי להתקיים מבחינה כלכלית. הרי כל עניין הקמתה של ארה"ב היה התנערות מפטרונות של מדינה אחרת, והנה היא עצמה חוטאת באותו מעשה עצמו לאחר פחות משמונים שנה?!

נכון שהשאלה קצת יותר חזקה כשאנו יודעים את תוצאות המלחמה בדיעבד, אבל בכל זאת, אני עדיין לא מצליח להבין את ההווא אמינא שלו.

77.125.91.73 00:02, 13 ביולי 2017 (IDT)

מלחמת אחים כהזדמנות פוליטית. לינקן, סביר, באמת מאס בעבדות, וראה בה נחלת העבר, אך ההתנגדות לעבדות גם סימנה אותו כמנהיג, כאיש חזון, היה לו "קלף"(-סיבה) לרוץ עליו. ארה"ב לא יכלה להתפרק, לא באמת, הממשק, התלות, היו עמוקים מדי. לפרוץ הקרבות היו עילות מקומיות בוודאי (אני לא היסטוריון של אמריקה...), אך הנהגה שוקלת הערך האמיתי של הדברים, למשל מצביעים פוטנציאליים, והצעידה קדימה. צריך גם לקחת בחשבון שהייתה הבנה שלמדינות יש עצמאות, ולממשל הפדרלי יש מגבלות כוח, במדינות ה"דרום" ממשיכים להניף הדגל המשוקץ עד היום. למיטב ידיעתי למדינות אין באמת יכולת לפרוש מהאיחוד, להוציא טקסס.Dovole - שיחה 00:48, 13 ביולי 2017 (IDT)
אתה רואה בו ציניקן חסר תקנה שהכניס את כולם למרחץ הדמים הזה בשביל תועלת פוליטית? קשה לי עם זה, בוודאי עם דמותו של לינקולן שדי מרוחקת מציניות סטייל בית הקלפים. 77.125.91.73 13:10, 13 ביולי 2017 (IDT)
לא צריך להגיע לתועלת פולטית, ארצות הצפון היו זקוקות לחקלאות של הדרום ולא בהכרח לרווחים האישיים של הדרומיים על העבדים. ומי אמר שהוא לא היה ציניקן? תלוי מי כותב את ההיסטוריה. נת קייק - שיחה 13:21, 13 ביולי 2017 (IDT)
קודם לתועלתנות הצגתי שכנראה לינקן באמת מאס בעבדות, ואומנם צריך לזכור שלא מדובר במשה רבנו, ב"שחרור העבדים" מוסדה הסגרגציה. בכל מקרה המונחים ציניות, בית הקלפים... אלה הם מונחים סוביקטיביים, במציאות אנשים לא פועלים מתוך איזה כוח מטאפיזי, המציאות אינה סיסמא של איקאה או יאיר לפיד, במציאות אתה יכול לרצות ולחפוץ ועדין הכנפיים לא יצמחו לך כדי לעוף, מי שעושה, פועל במסגרת מגבלות הכוח, הוא לא חוצב במציאות ברצונו, אלא מאפשר לרצונו להתעצב על ידי המציאות.Dovole - שיחה 14:38, 13 ביולי 2017 (IDT)
אתה מכיר מנהיג ששטח, כח וריבונות שהיו שלו נלקחו ממנו בכח, ואף על פי ששיער שיוכל לזכות בהם בחזרה, העדיף לוותר? אולי יש כאלה אבל אני משער שרוב המנהיגים בהיסטוריה (שהייתה להם האפשרות), ניסו להחזיר לעצמם את השליטה. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:46, 13 ביולי 2017 (IDT)
אני מבין את מה ששניכם אומרים, ואף על פי כן לתומי חשבתי שהשימוש לפני המלחמה, תוך כדי ואחריה במונחי ה'אחדות' וקדושת האחדות וכו' - היה מאחוריהם איזשהו רעיון אמתי. לטענתכם מדובר בסך הכול במכבסת מילים שתכליתה שימור הכוח והמשאבים. 80.178.181.56 18:22, 13 ביולי 2017 (IDT)
בדרך כלל (וגם במקרה הזה) לא ניתן להפריד בין אידאולוגיה לכוחנות גרידא. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:51, 13 ביולי 2017 (IDT)
אבל זו הייתה ליבת המחלוקת: מהי סמכות הברית (האיחוד) לעומת סמכותן של המדינות השונות. המדינות הפורשות התאחדו ביישות שנקראה קונפדרציה, כלומר: אצלן סמכויות הממשל המרכזי היו חלשות יותר. כמובן שמסביב לזה היו שיקולים חשובים אחרים. Tzafrir - שיחה 18:56, 13 ביולי 2017 (IDT)
באופן מעשי, לינקן, לא ביטל המדינות, הוא בסך הכל פירש מערכת היחסים והסמכויות של הממשל הפדרלי ושל המדינות בהתאם לתפקיד שמילא (ראש הזרוע הפדרלית הביצועית). האמירות סביב אחדות היו סיסמאות, יש בהן מידה של אמת, אך הן לא אמת צרופה...שימור כוח ומשאבים של נשיא אינו דבר ציני, זהו עיקר תפקידו, לא מינו אותו כדי שיתרפס מול המדינות...עובדה בחרו בו... אני מסכים עם אילן במובן הזה הכוחנות היא כלי לממש אידיאולוגיה, וקשה לנתק בינם. הפרשנות של לינקן עומדת, למדינות לא הייתה סמכות לפרוש מן האיחוד (אף על פי שאם באמת היו פערים בין הדרום לצפון הברית הייתה מתפרקת באופן טבעי, ובמידה מדינות הדרום שמרו על עצמאות והן מאוד שונות מקליפורניה או מהקולוניות), שוב להוציא טקסס.Dovole - שיחה 19:14, 13 ביולי 2017 (IDT)
המלחמה לא פרצה בגלל הנשיא לינקולן והצפון, היא פרצה בגלל הדרום. הממשל אחראי על כל ארה"ב, כולל הדרום. הוא הפעיל את המרות החוקית שלו, והדרום החליט לפרוש בגלל פערים גדולים. המחלוקת העיקרית הייתה העבדות, בצפון היא לא הייתה קריטית לכלכלה, ולכן הוחלט לצמצם אותה מסיבות מוסריות. בדרום נכנסו לפניקה מהמגמה הזאת, כי כל הכלכלה שלהם הייתה מבוססת על עבדות. כדי למנוע את ביטול העבדות בדרום, הם החליטו על פרישה ומלחמה. בעקבות הפסד הדרום וביטול העבדות שם, הכלכלה שלו נהרסה, כצפוי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זהו ניתוח מעט שטחי...מלחמה פורצת בגלל נסיבות, זו בעיה לבחון הדברים ב"מי ירה ראשון", למלחמות יש מהלכים מקדימים, ובמלחמות יש מרוויחים שהרבה פעמים מתברר שהם לא ידעו לנצל המציאות החדשה אלא היו חלק מעיצוב אותה המציאות. אני הייתי מציע לבחון מי מימן את צבא האיחוד... ואולי אפילו מימ מימן את צבא הקונפדרציה. אני מתקשה לראות כאן עניין של מוסר כמו שכן ניכר היבט היבט של "קידמה"...Dovole - שיחה 21:37, 13 ביולי 2017 (IDT)

תוכנה חינמית להקלטה במחשב[עריכת קוד מקור]

היי. שאלה לי (בעיקר לסטודנטים שבנינו). האם מישהו מכיר תוכנה/דרך חינמית כלשהי להקליט הרצאות/דיונים ארוכים דרך המחשב (מייקרוסופט)? Ranl-WMIL - שיחה 11:46, 13 ביולי 2017 (IDT)

מזמן לא השתמשתי במערכת ההפעלה הזו, אבל גם גרסאות עתיקות שלה הגיעו עם תוכנת הקלטה מובנית. Tzafrir - שיחה 18:46, 13 ביולי 2017 (IDT)
זה אוברקיל, אבל אודסיטי תעשה את העבודה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:50, 13 ביולי 2017 (IDT)

איך כותבים בערבית בלוח מקשים של טלפון?[עריכת קוד מקור]

איך האותיות מתחלקות בין המספרים דהיינו כמה אותיות למספר ואיזה?--192.114.7.2 19:44, 13 ביולי 2017 (IDT)

https://ro.stockfresh.com/image/870441/arabic-keyboard-on-cell-phone-in-hand
http://blogs.bootsnall.com/The-Turbos/2006/08 חפש בגוגל תמונות. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:12, 14 ביולי 2017 (IDT)

ואיך עושים רווח-17:19, 17 ביולי 2017 (IDT)

גובה הריבית בבנק הפעולים[עריכת קוד מקור]

אני כאן מנסה למצוא לפחות מספר אחד מוגדר. אולי אני לא יודע לקרוא שפה בנקאית או אולי זה מידע סודי? למה לא מצוין גובה הריבית בכלל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:43, 13 ביולי 2017 (IDT)

גובה הריביות שתקבל על פקדון תלוי בסכום שתפקיד, לפי לוחות הריביות שהבנק קובע לעצמו ומשנה כל הזמן. על בסיס הריבית הזו, הריבית שתוכל לקבל בפועל תלויה במצב החשבון שלך וביכולת המיקוח (למשל על בסיס אלטרנטיבות מבנקים אחרים), לפי החלטת מנהל הסניף. אלו אינם נתונים קבועים שאפשר לפרסם מראש. עוזי ו. - שיחה 21:10, 13 ביולי 2017 (IDT)

חיפוש סרט אירופאי על מכירת בול[עריכת קוד מקור]

אני מחפש סרט איטלקי או ספרדי על זוג נוכלים שמכרו בול יקר ערך לנוכל שלישי. הקונה דרש כחלק מהעיסקה את פקידת המלון, שהייתה אחותו של אחד הנוכלים. בסיום העיסקה הוא שילם בצ'ק עבור הבול, וכשהנוכלים הגיעו לבנק כדי לפדות את הצ'ק, הבנק פשט רגל וסגר את דלתותיו. בסוף הסרט מתגלה שכל הנוכלים, לרבות פקידת הקבלה, עשו יד אחת נגד מישהו שפגע בעבר באחד מהם. איך קוראים לסרט הזה? תודה, עורך-בורוכוב - שיחה 22:54, 13 ביולי 2017 (IDT)

עורך-בורוכוב, "תשע מלכות"? ארגנטינאי. אביעדוסשיחה 07:40, 14 ביולי 2017 (IDT)

שאלה בתכנות - האם הסיבה היחידה (או לפחות העיקירת) לשימוש ב-compilers היא performance?[עריכת קוד מקור]

או שמא יש עוד שיקולים עיקריים, אולי של אבטחת מידע (אם הצפנה היא מקרה פרטי של קימפול אז אני מניח שכן, למרות שאני לא יודע אם מדויק לראות הצפנה כקימפול). נא לא להשיב בסרקזם אם משהו נראה אבסורדי, אני חדש בתכנות ועובד נכון להיום רק עם קודיי מקור. 109.67.134.243 07:59, 14 ביולי 2017 (IDT)

זאת אפילו לא סיבה חשובה. הסיבה לשימוש במהדרים היא לתרגם תוכניות משפה אחת לאחרת. יש בעולם מעל 9,000 שפות תכנות, כל אחת לצרכיה, ואם לא היו מהדרים, היינו צריכים להסתפק בשפה אחת בלבד. בעניין הסיבוכיות שאתה מדבר עליה, ואני מניח שמתכוון לאופטימיזציות שהמהדר מכניס תוך כדי עבודתו, הן בהחלט עוזרות בצמצום הסיבוכיות, אבל זה כבר דובדבן שבקצפת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:44, 14 ביולי 2017 (IDT)
אני מתכוון לכך שאם אינני טועה, כשאתה מקמפל קוד מקור לקוד מכונה (נניח במקרה של משחק מחשב שרץ על Windows) אז מעצם היותו מקומפל לקוד מכונה הוא ירוץ יותר מהר. 109.67.134.243 14:15, 14 ביולי 2017 (IDT)
השאלה למה אתה משווה? אם זה compilers vs interpreters אז כן היתרון של מהדר הוא מהירות ריצה ויעילות רבה יותר בהקצאת זיכון. 22:21, 14 ביולי 2017 (IDT)
אז אם כך אני מבין שזו כן סיבה חשובה, לפחות לפעמים. 109.67.134.243 23:07, 14 ביולי 2017 (IDT)
זאת לא השוואה טובה, כי כשאומרים "אינטרפרטר" קודם מקמפלים את זה, כדי שאפשר יהיה להריץ, אז זמן הריצה של אינטרפרטר כולל את זמן הריצה של קומפיילר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:09, 15 ביולי 2017 (IDT)

מה זו נקבה? מה זו אישה?[עריכת קוד מקור]

האם ראוי להגדיר אישה כנקבה בוגרת על אף שקיימות נשים רבות שאינן נקבות, או נקבות ללא מגדר בינארי, או אנשים שנולדו "אינטרסקס"? כרגע מתנהלת שיחה במונח נקבה אנא שפוך/י את אורך על נושא--Danielololol - שיחה 16:56, 14 ביולי 2017 (IDT)

דיון ביוצאים מין הכלל דורש הגדרת כלל. הערך אישה ונקבה מגדיר את הכלל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:50, 14 ביולי 2017 (IDT)
למה צריך "לשפוך" אור, מה אנחנו כותבים באנגלית...יש לנו אחלה פועל! "להאיר" Face-smile.svg. נקבה הוא תיאור ביולוגי, ואישה הוא תיאור מגדרי (תרבותי), הדברים הללו נדונים במגדר באופן נרחב, וסביר להניח שבדיון הדברים כבר עלו, כיוון שבויקי' יש ערכים על מין ומגדר.Dovole - שיחה 21:26, 14 ביולי 2017 (IDT)
בהקשר הזה נראה לי שהפועל המבוקש הוא דווקא „להבהיר״. Tzafrir - שיחה 10:54, 15 ביולי 2017 (IDT)