ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון75

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

המלחמה הקצרה ביותר[עריכת קוד מקור]

כמה זמן ארכה המלחמה הקצרה ביותר, 45 או 38 דקות? האם העריכה הזו נכונה? דולבשיחה 14:13, 10 במרץ 2009 (IST)

בוויקיפדיה באנגלית כתוב שארכה "כ-40 דקות" וכך ראוי לכתוב גם כאן. אין טעם להתווכח על זה, בפרט שספק אם מי שמדד את הזמן דייק עד כדי כך. נרו יאירשיחה • י"ד באדר ה'תשס"ט • 23:33, 10 במרץ 2009 (IST)
מה שעצוב באמת זה שבפחות משעה מתו כ-500 בני אדם, ייתכן שהתאלמנו כ-500 נשים ונותרו לפחות כמספר הזה יתומים. Ranbar - שיחה 17:00, 12 במרץ 2009 (IST)

שושן (עיר) ושושן הבירה[עריכת קוד מקור]

אינני בטוח שהבנתי את היחס ביניהן. אביעדוסשיחה 18:51, 10 במרץ 2009 (IST)

שושן הוא ערך על עיר שקיימת עד היום. שושן הבירה עוסק בשם הספציפי הזה (של אותה עיר אמנם), שחל בו שימוש במגילת אסתר. הייתי מאחד. נרו יאירשיחה • י"ד באדר ה'תשס"ט • 23:34, 10 במרץ 2009 (IST)
לפי מה שאני רואה, היא אינה קיימת היום; תחתיה, קיימת העיר שוש. אביעדוסשיחה 23:54, 10 במרץ 2009 (IST)
בשני הערכים מדברים למעשה על שושן העתיקה - מלבד שורה ורבע ב-שושן (עיר)) המזכירות את העיר שוש החדשה. איחוד יהיה הגיוני ביותר.. ShoobyD - שיחה 08:44, 11 במרץ 2009 (IST)
אביעדוס, עד היום קיימת עיר במקום. היא נקראת בפרסית שוש, אבל זה לא ממש משנה. גם פריז נקראת בפי המקומיים פארי, ולונדון נקראת לאנדן. שובי, התכוונתי שהערך הראשון עוסק בעיר לכל תקופותיה. אין חשיבות רבה לעיר היום. נרו יאירשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:03, 11 במרץ 2009 (IST)
חלק מהפרשנים מציינים עובדה מעניינת, שיש לה תימוכין בחפירות ארכאולוגיות: שושן הייתה העיר שהקיפה את הקריה המלכותית. הקריה נקראה שושן הבירה (בלשון חז"ל בירה היא ארמון).בין שושן לבין שושן הבירה הפריד חפיר עמוק ובו מים, על מנת למנוע כניסה של אישים לא רצויים לקריית השלטון. ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:26, 11 במרץ 2009 (IST)
לא סביר שהיה חפיר מלא במים בתוך העיר שהפריד חלק אחד של העיר מיתר החלקים. האם יש לך אפשרות להגיד איפה קראת על כך? גילגמש שיחה 11:28, 11 במרץ 2009 (IST)
בדרך כלל הארמון נמצא בתוך העיר שמקיפה אותו, ובדרך כלל הוא מופרד ממנה. חפיר היה גם בימי קדם. אני לא יודע מתי התחילו עם חפירים רטובים, כלומר מלאים במים. נרו יאירשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:37, 11 במרץ 2009 (IST)
ראו כאן וכאן. אגב, למה זה לא סביר? זו שיטה שהייתה מקובלת מאוד גם בטירות האצילים בימי הביניים. ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 11:44, 11 במרץ 2009 (IST)
העניין נראה לי לא סביר במידה קיצונית. חפיר אכן היה ידוע עוד מהעת העתיקה, אך החפיר היה מחוץ לחומות העיר ולא בתוך חומות העיר. חפיר נועד למנוע מהצרים את האפשרות לקרב מכונות מצור אל החומות ולא כדי להפריד בין רובעי העיר השונים. כדי להפריד בין הרובעים די בחומה או בשומרים. לא ידוע לי על חפיר בתור אביזר ביצור שנחפר ממש בתוך העיר עצמה וחצה אותה לאורכה. לא ברור לי גם איך הגיעו המים מהנהר דרך חומות המקיפות את העיר לתוך החפיר שהקיף את הרובע המדובר. הרי בשביל זה צריך אחד מהשניים - חור בחומת העיר או תעלה מתחת לחומה. חור בחומת העיר לא יתכן כי אז כל מטרת קיום החומות מתבלטת. תעלה גדולה כל כך שתוכל למלא במים חפיר שלם נראת לי משימה הנדסית גדולה מדי. חוץ מזה, בשביל מה למלא בו מים..? אפילו חפיר מחוץ לחומות העיר בדרך כלל היה יבש. כל אלה יחד מטילים ספק רב בממצא זה. אם יש לך קישור לאתר של ארכאולוג מוסמך או של אונ' כלשהי אשמח ללמוד דברים חדשים. הסתמכות על אנשי רוח שאין להם השכלה בארכאולוגיה זה לא לעניין. גילגמש שיחה 13:21, 11 במרץ 2009 (IST)
אני רוצה להדגיש, אם לא היה ברור עד כה: הדבר הלא הגיוני בעיני הוא קיומו של החפיר ולא קיום רובע מלכותי מיוחד. גילגמש שיחה 13:24, 11 במרץ 2009 (IST)
אם בחנת את הקישורים שהבאתי, יכולת לראות שם ציטוטים מדבריהם של ארכאולוגים מוסמכים. יותר מזה אינני יכול ואף לא צריך להביא לך (בסך הכל כאן לא מרחב הערכים). בקשר לחומות: הייתה חומה חיצונית, אך הנהר אובל זרם בתוך העיר. חלק ממימיו הופנו לחפיר שהקיף את החומה הפנימית שהקיפה את שושן הבירה. ברי"אשיחה • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 13:49, 11 במרץ 2009 (IST)
קראתי שוב את הקטעים שהפנית אליהם, אך הם לא אמינים די הצורך בעיני. קיומו של חפיר מלא מים בתוך העיר כשלא ברור איך "חלק ממימיו" הופנו לתוך החפיר המדובר. ציינתי את שתי הדרכים היחידות האפשריות (בהתחשב במגבלות הטכנולוגיות של הזמן) ושתיהן נראות לי לא סבירות. בכל אופן, אכן לא מדובר בדיון עקרוני ודי בכך. לגופו של עניין: אני חושב שצריך לקיים דיון איחוד רציני בדף שיחת הערך ולבדוק שם בצורה יותר מעמיקה את האפשרות שמדובר ברובע מיוחד בתוך העיר. גילגמש שיחה 14:54, 11 במרץ 2009 (IST)
אני לא מכיר את המבנה הגאוגרפי של שושן, אבל פריז בנויה על שתי גדותיו של הסיין, והחומה שהקיפה אותה, הקיפה את שתי הגדות (על פי הערך בוויקיפדיה העברית), כך שהבכרח היה חור בחומה שאיפשר לנהר לעבור, ולכן, לו רצו הפריזאים, היו יכולים ליצור חפיר גם למצודה בתוך העיר. כמדומני ערים רבות באירופה בנויות על שתי גדותיו של נהר (לונדון, בודפשט, פרנקפורט ועוד). האם כל אלו לא היו מוקפות חומה? או שהחומה הקיפה גדה אחת בלבד? בברכה, --איש המרק - שיחה 17:03, 11 במרץ 2009 (IST)
אני לא חושב שבזמן שבו פריז היתה מוקפת חומה לצורך הגנתה הנהר עבר בין החומות, אבל העניין באמת מסקרן ואבדוק אותו בהזדמנות. על פניו, אין הגיון בבניית חומות שיש בהן פרצה שדרכה עובר הנהר. הרי על פניו, האויב יכול להושיט את חייליו על גבי סירות או ספינות נהר ממש לתוך העיר. מה הטעם לבנות חומות מהסוג הזה? הרבה יותר הגיוני לבנות את החומות לפני הנהר, כך שהנהר יצור חפיר טבעי. גילגמש שיחה 17:09, 11 במרץ 2009 (IST)
בדקתי את המפות של פריז מימי הביניים ובאמת הנהר עובר באמצע העיר. הדבר מאוד לא הגיוני בעיני ואם אמצא ספר שעוסק בביצורים מהסוג הזה אעדכן בקשר לכך. גילגמש שיחה 17:13, 11 במרץ 2009 (IST)
זה לא עד כדי כך לא הגיוני. גם אם יש לך חור בחומה מדובר בחור בסדר גודל מוגבל שאמנם אפשר להשיט דרכו סירות אך בכמות מוגבלת. להטות "חלק" ממימיו של נהר לתוך חפיר זה בטח לא בעיה, צריך רק לדאוג להפרשי גבהים נכונים וחוק הכלים השלובים עושה את שאר העבודה. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 17:19, 11 במרץ 2009 (IST)

אני מצטער, אך הדבר נראה לי הכי לא הגיוני בעולם. למה אתה אומר שאפשר להושיט סירות בכמות מוגבלת? 4-5 סירות גדולות, כל אחת עם 20-30 לוחמים וכבר יש לך בתוך העיר הנצורה 100-150 חיילי קומדנו. זה לא מעט כלל! כמה אנשים אתה חושב יש במגדל מצור..? יתרה מכך, הרי החומות אמורות להגן על המגנים גם מפני ירי מחוץ לעיר. הרי אפשר להציב מכונות יריה נייחות ליד הפרצה בחומות ולירות אבנים וחצים גדולים (שהטווח שלהם הוא כמה מאות מטרים) לתוך העיר. אני כבר לא מדבר על הצבת קשתים רגילים שיכלו לעשות זאת. אם הנהר רחב מדי, אז אפשר לשים קשתים על רפסודה או על סירה ולהטריד את מגיני העיר בצורה כזאת. בעזרת חיפוי אש שיתנו הכוחות האלה יכולים אותם חיילי קומנדו שנשלחו על גבי הסירות לעשות נזק ניכר ואולי אף לפתוח את שערי העיר. יתרה מכך, מדוע כמות הסירות בהכרח מוגבלת? אפשר לבנות עשרות או מאות סירות גדולות וקטנות ואני לא רואה מניעה לעשות את זה. אירופה היתה מיוערת בצפיפות בימי הביניים כך שאין בעיה של ממש לבנות צי כזה תוך פרק זמן סביר. בכלל, למה ליצור את החולשה המכוונת הזאת? הרי אפשר בקלות לבנות חומה סגורה בלי להשאיר פרצות שדרכן זורם הנהר. העסק מאוד לא הגיוני בעיני. גילגמש שיחה 17:38, 11 במרץ 2009 (IST)

ואם הנהר עובר בתווך החומה, מי אמר שאפשר להסיע סירות דרכו? אולי הנהר עובר מתחת לחומה, ושם מתקינים שבכות ברזל? דניאל צבישיחה 18:20, ט"ו באדר ה'תשס"ט (11.03.09)
אכן, ואפשר גם שניתן להגן על פרצה בת 15-20 מטרים בעזרת שומרים קבועים. ברי"אשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 18:26, 11 במרץ 2009 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: גילגמש, החור בחומה הוא במקום ידוע, אם שומרים את החלק הזה מאובטח הצד התוקף נמצא בשטח השמדה. אם אני זוכר נכון גם דוד השאיר פתח כזה בחומת ירושלים (אולי נקבת השילוח?). תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 18:29, 11 במרץ 2009 (IST)
אנשים התיישבו ליד הנהר מסיבה מסויימת, הם רצו גישה קלה למים, הם רצו מסחר, והם רצו דייג, בניית חומה פוגמת באופן ניכר באיכות חייהם. וראו גם את File:Frankfurt Am Main-Merian1770-Komplett.gif בו ניתן לראות בבירור את חומת פרנקפורט, המקיפה את העיר (ויש לה גם חפיר), אבל נטולת כל הגנה לכיוון הנהר. וגם תאוריית השבכה נופלת שם. אגב, הדנובה או הריין רחבים מעט יותר מ15-20 מטר. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:33, 11 במרץ 2009 (IST)
הצד התוקף נמצא ממילא בנחיתות ביחס לכח המגן (מקובל לומר שכדי שמתקפה תצליח צריך 3 חיילים תוקפים על כל חייל מגן). בדוגמת פרנקפורט הזאת עוד יותר קל. משמידים את הגשר במקרה של מלחמה ואז כדי לחצות האויב נמצא שוב בשטח השמדה. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 18:43, 11 במרץ 2009 (IST)
מה שאמרתם איננו הגיוני. אי אפשר להגן על קטע ידוע עם שומרים כי קל מאוד לחסל את השומרים האלה בעזרת קשתות וחצים. בכלל, אם אפשר להגן על העיר עם שומרים, בשביל מה להשקיע כסף בחומות..? דבר נוסף: אין להפריז בחשיבותו של שטח ההריגה. מבחינה זו, הרי כל פרצה בחומות היא סוג של "שטח הריגה" וכך אכן היה. למשל במצור עכו על ידי נפוליון, הוא הצליח לפרוץ את החומות, אך חייליו נתקעו ליד הפצרה בשטח ההריגה שנוצר. מי שלא נטבח - ברח. אין להסיק מכך ששטח ההריגה הוא הפתרון המושלם. הרי אילו היה כזה, אף אחד לא היה פורץ אף פעם לתוך עיר מבוצרת או מבצר. הפתחים המדוברים נעשים בדרך כלל במערכת של חומות כפולות או במעין מובלעת בתוך החומה. כל הרעיון הוא לעצור את התקדמות האויב בשטח שאין לו יכולת לפרוץ ממנו. ברור שאם יש חור באורך של 10-20 מטר בחומה ואין שום דבר מאחוריה, ברור שיש לאויב יכולת לפרוץ דרך הפתח הזה. ככה כובשים עיר מבוצרת - מבקיעים חור בחומה ומקווים שהחיילים יצליחו להכנס מבעד לחור.
הדיבורים על התוקף שנמצא בנחיתות תמידית אינם נכונים. אילו היו נכונים, אף אחד לא היה תוקף אף פעם. מכאן נובע שיש מצבים שבהם דווקא התוקף הוא בעל היתרון.
אין ספק שיש סיבה טובה לבנייה בסגנון כזה כי אין ספק שחומה שלמה חזקה יותר מחומה שיש בה חור ועוד יותר כשדרך החור זורם נהר. כלומר, חיילי האויב לא רק פורצים דרך החומות, אלא ממש יכולים להגיע למרכז העיר. הדבר מסוכן עוד יותר כשזוכרים שהנהר גם צריך לצאת מהעיר, כלומר יש שני פתחים גדולים והמגנים צריכים לחלק את הכח לשני המקומות האלה. צריכה להיות סיבה כבדת משקל שתהווה משקל נגד לחולשה שציינתי. אחפש בספרים המתאימים ואם אמצא אספר על ממצאיי. גילגמש שיחה 19:44, 11 במרץ 2009 (IST)
גילגמש, קל יותר להגן על שטח קטן מאשר על שטח גדול (על כך אני מקווה שבכלל אין ויכוח). אני מניח שקיימים מקרים בהם היתרון הוא אצל התוקף אך בד"כ היתרון הוא אצל המגן (הסיבות שאנשים תוקפים אינן קשורות ליכולות צבאיות). ברור שעדיפה חומה מבוצרת אך לעיתים שווה להתפשר ולעשות בה שני פתחים לטובת נהר. לעיתים עדיף למשוך את האויב למקום ידוע מאשר להשאיר לו את היוזמה לבחור היכן הוא פורץ את החומה. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 00:13, 12 במרץ 2009 (IST)
גילגמש, גם אני מצטרף לסוברים שזה אפשרי. מלבד זה שהביאו דוגמאות שתצטרך להסביר, זה לא כל כך מסובך. מספיק לבנות את החומה גם בתוך המים, עם פתחים ברוחב שאדם אינו יכול להיכנס דרכם. ואם נוצר לכן אגם סמוך לפתח הכניסה - עוד יותר טוב. נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 00:26, 12 במרץ 2009 (IST)
זה שהעניין אפשרי זה בוודאי, עובדה שזה קרה. אין חומות או רשתות על המים. יתכן שהיו שרשראות ברזל כבדות שחסמו את התנועה דרך הנהר, אבל זה עדיין מאפשר ירי מחוץ לחומות לתוך העיר. אבדוק את זה בספר. גילגמש שיחה 07:12, 12 במרץ 2009 (IST)
למה אין חומות על המים? כמו שבונים גשר. למה הכוונה "ירי לתוך העיר"? דרך הנהר? החומות יכולות להיות גם מתחת לגובה פני המים, ואפשר גם לבנות באופן כזה שירי מבחוץ יפגע בקיר. עכשיו לעובדות. באנציקלופדיה מקראית בערך שושן יש חלוקה בין שושן לבין שושן הבירה, כלומר הארמון וסביבותיו. יש שם תצלום אוויר של שושן והנהר, אבל הרושם שלי מהתמונה הוא שהנהר נמצא מחוץ לעיר ולא בין ארבעת התלים שלה. נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 15:30, 12 במרץ 2009 (IST)
גשר הוא לא חומה. גשר הוא מבנה קל בהרבה מחומה. אני לא חושב שיש אפשרות טכנית לבנות חומות אבן על מים. גם לבנות חומות מתחת למים אני לא רואה סיבה. אם עושים דבר כזה, אז יוצרים, למעשה, סכר וכך נעלם ההגיון היחיד שהיה לפרצה בחומות - הנהר לא זורם יותר. הכוונה ב"ירי לתוך העיר" היא אכן לירי דרך הפרצה לאורך הנהר. אם יש פרצה במקום מסוים, הרי שיש שם חור וניתן לירות דרכו. גילגמש שיחה 15:33, 12 במרץ 2009 (IST)
לא הבנתי. באותה טכנולוגיה שבה בונים יסודות לגשר בתוך מים, כך בונים גם יסודות, רחבים מספיק כדי להחזיק חומה, וביניהם פתחים לא גדולים כדי שהמים ייכנסו. הפתחים צריכים להיות עד גובה פני המים, אולי מעט מתחת, כדי לא לחשוף את העיר לירי (כמובן לא מתחת לקרקעית הנהר). המים נכנסים בכל זאת, כי יש לנהר עומק, ויש חוק כלים שלובים. לגבי הירי - הסברתי. בהמשך לפתחים הנ"ל, שגם הם מתחת לפני המים, שמים קיר. את הנהר מטים מסביב לקיר. נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 15:43, 12 במרץ 2009 (IST)
גם אם נניח שהדבר שאתה מציע הוא אפשרי מבחינה טכנית, הרי שזה לא נעשה. תראה בבקשה את המפות של פריז ההיסטורית מימי הביניים בערך "פריז". תראה שהחומות מגיעות עד הנהר, יש פרצה בחומה שדרכה זורם הנהר ואין על הנהר שום חומה. לכן, נוצר פתח רחב באורך של איזה 10-20 מטרים שדרכו אפשר לירות לתוך העיר. גילגמש שיחה 16:06, 12 במרץ 2009 (IST)
נו, מי שאמור להסביר את זה הוא אתה, לא? ואולי המפות לא מדייקות בפרט הזה? נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 23:58, 12 במרץ 2009 (IST)
אין ספק בשני דברים: המפות מדויקות ואין ספק גם שפרצה כזאת יוצרת חולשה רצינית מאוד בחומות. השאלה המעניינת היא מדוע, למרות החולשה הגדולה הזאת בנו את החומות בדרך זו. כשאמצא תשובה (בתום תקופת המבחנים) אכתוב אותה בערך "ביצורים" או "חומות". גילגמש שיחה 10:22, 13 במרץ 2009 (IST)

אם תזכור אותי אז - אשמח לשמוע על המסקנות. חוץ מזה, תודיע לי אם אני צריך לרשום את הרעיון שלי כפטנט :)נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשס"ט • 12:21, 13 במרץ 2009 (IST)

אחרי דו-שיח, או בעצם רב-שיח, כה אינטנסיבי - אין סיכוי שישכח אותך. לגבי 'פטנט', ברגע זה ממש, מישהו רשם אותו על שמו. Face-smile.svg. בנצי - שיחה 13:29, 13 במרץ 2009 (IST)

ההבדל בין תרבות לציוויליזציה[עריכת קוד מקור]

שלום, הייתי רוצה לדעת את ההבדל בין ציוויליזציה ותרבות וגם איך שתיהן מתקשרות לחברה. למה למשל כותבים בעברית: "התרבות היוונית" ובאנגלית:"The Greek Civilization" באותו ההקשר? תודה רבה לעונים וחג פורים שמח. --CreativeUser - שיחה 16:11, 11 במרץ 2009 (IST)

פורים שמח גם לך, או מה שנותר ממנו. בעברית, תרבות הוא המונח העברי הן ל-civilization והן ל-culture, שלכל אחד מהם 5 או 6 משמעויות קרובות או קשורות, וחלקן חופפות חלקית. אנסה להגדיר את ההבחנה העיקרית ביניהן, בהתאם לשאלתך. בדר"כ, culture בא לציין את מכלול ההישגים הרוחניים ודתיים בעיקר (כולל נורמות, מנהגים והליכות), של חברה או קבוצת אנשים, במקום ובזמן נתונים. civilization מציינת מצב מתקדם אליו הגיעה חברה או קבוצה אנושית, בתחומי רוח והגות, מדע, טכנולוגיה וממשל, או מציינת את החברה עצמה שהגיעה למצב זה; כלומר, במובן מסוים civilization הוא מונח מקיף ורחב יותר המתייחס למצבה של קבוצה או חברה אנושית נתונה. לפעמים, מתבטאת נטיה להשתמש ב-civilization בהקשר מצומצם של הישגים טכניים וטכנולוגיים, ומאז היות מדע, גם מדעיים. גם culture משמשת בהקשרים מסוימים במובן מצומצם, לפיו היא מתארת מופע (מצב נתון) של ציביליזציה מסוימת במהלך התפתחותה. ההבחנות שתיארתי כאן, מבוססות בעיקר על Webster's encyclopedic unabridged dictionary of the English language, הוצאת Gramercy (שנה 1996). בנצי - שיחה 19:18, 11 במרץ 2009 (IST)

תודה רבה. אז כדי לראות אם הבנתי נכון, אם אני רוצה לדוגמא לומר שהרומאים (חברה) למדו מהציוויליצזיה היוונית. אז אני אומר שהם בעצם למדו לחיות את אורח החיים היווני דאז, מבחינת הגות, טכנולוגיה וכך. אך מבחינה תרבותית היה השוני ביניהם, שהרי הם התפללו לאלים שונים ודיברו בשפה שונה וסמליהם היו שונים.--CreativeUser - שיחה 18:50, 14 במרץ 2009 (IST)

תחזית מזג אויר[עריכת קוד מקור]

האם למגיש התחזית בטלויזיה צריך להיות רקע/ידע במטאורולוגיה או שהוא פשוט מגיש את החומר שנותנים לו? רחלי.

לרובם יש השכלה מטאורולגית, אם לא לכולם. לדני רופ, אם אינני טועה, יש אפילו ברזומה מקום ראשון בתחרות חיזוי באירופה.yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 00:16, 12 במרץ 2009 (IST)
נראה לכם שחלי סלוצקי מבינה מה היא אומרת? 00:17, 12 במרץ 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כדי לקרוא מה שמישהו אחר כתב לא צריך להביא חזאי במיוחד, המגיש יכול לקרוא גם את התחזית. נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 00:28, 12 במרץ 2009 (IST)
אולי הם אינם חייבים להיות מטאורולוגים מקצועיים, אבל צריכה להיות להם השכלה בסיסית בתחום. לא מספיק לדעת להקריא, משום שיש הבדל בין מי שמקריא המצוי בתחום לבין מי שלא, ביחוד בתחומים מקצועיים. בנוסף, מגיש כזה נדרש לעתים לנהל שיח קצר יותר או פחות, לפי שאלות הנשאלות ע"י מנחי התוכנית באולפן. דומני שאורי בץ ושרון וכסלר עובדים בשירות המטאורולוגי. בנצי - שיחה 10:07, 12 במרץ 2009 (IST)
אאל"ט המקום הראשון היה בתחרות של מגישי תחזיות מז"א בטלוויזיה, ולא תחרות חיזוי. מה שלא סותר את הרקע של רופ בנושאי מז"א משירותו בחה"א (אאל"ט2). טבעת-זרם - שיחה 10:36, 12 במרץ 2009 (IST)
מספיק ידע בסיסי ביותר ברמת הבנת המושגים במובן הרחב ותו לא. מטאורולוגיה ביא תחום בפיסיקה של האטמוספירה שכוללת משוואות לא ליניאריות ומודלים מתמטיים. אני בספק אם מגישי התחזית שולטים בזה. המכונה הירוקה - שיחה 11:47, 12 במרץ 2009 (IST)
יש ויש, ואולי זה נושא מעניין לתת פרק בערך על חיזוי מזג האוויר, שיעסוק בחזאים טלוויזיונים. בארץ מרבית החזאים (ואולי כולם?) הם בעלי הכשרה מטאורולוגית כלשהי, גם אם אין להם תואר בזה אלא הם רק עברו את הקורס הצבאי. בארצות הברית קיימת תופעה שנקראת "נערת מזג האוויר", שדרנית זוטרה ונאה שתפקידה לספק קריינות חיננית בנושאי מזג האוויר - גאס ואן סנט עשה מזה מטעמים ב"פיתוי קטלני" (סרט נפלא, אם לא ראיתם, ובהחלט שווה הכחלה, למי שכן ראה): ניקול קידמן מגלמת אישה ששום דבר לא יעצור בדרכה להפוך לכוכבת תקשורת, ובינתיים מעבירה את התחזית בתחנת טלוויזיה מקומית בכבלים --‏Karpada‏ 21:55, 13 במרץ 2009 (IST)

עזר ויצמן במדי לופטוואפה[עריכת קוד מקור]

עזר ויצמן

בתמונה שמשמאל מופיע עזר ויצמן. הכיתוב שמצורף לתמונה, וגם מופיע בערך עזר ויצמן טוען שהוא לבוש במדי הלופטוואפה. פרטי התמונה מוסיפים שהצילום נעשה בשנת 1948. הערך לופטוואפה טוען שהוא פורק ב-1945 וחילות האוויר של גרמניה המזרחית והמערבית הוקמו רק ב-1955. אם כך, מה הסיבה, שטייס ישראלי, ילבש בשנת 1948 מדים של חיל אוויר, שבכלל לא היה קיים/פעיל באותו הזמן? טבעת-זרם - שיחה 10:31, 12 במרץ 2009 (IST)

התשובה כתובה בדף השיחה. תומר א.ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד.שיחה • 10:34, 12 במרץ 2009 (IST)
'מדי לופטוואפה' זהו כינוי לא מדוייק. מדובר בסרבל טיסה. וקצת יותר בפירוט: חה"א בחיתוליו השתמש במסרשמידט אותו הטיס ויצמן אז, שהיה מטוס קרב ששימש לצד הספיטפייר הבריטי באותה עת. מטוסי המסרשמידט נרכשו בצ'כיה משאריות ציוד צבאי ששימש במלה"ע ה-2, שנותרו שם ובארצות אחרות במחסנים ובשדות, ונמכרו לכל המרבה במחיר (וגם, ואולי בעיקר, בארה"ב. ראה פעילותם של טדי קולק ואל שווימר שם, לדוגמה). סרבל טיסה איננו סתם דגמ"ח והוא בנוי באופן המאפשר הפעלת לחץ על הירכיים ועל הבטן התחתונה כדי למנוע התרכזות של הדם בחלקו התחתון של הגוף ע"ח הראש, בעת ביצוע תמרונים חריפים. ב-48 עדיין לא היו סרבלי טיסה סטנדרטיים כמו שלא היה ציוד אחיד בשום מובן, ובשל חיוניותם הרבה והמובנת של סרבלים כאלה, אין זה משנה בכלל היכן משיגים אותם. בנצי - שיחה 11:26, 12 במרץ 2009 (IST)

קרלה ברוני[עריכת קוד מקור]

קרלה ברוני-סרקוזי (Carla Bruni-Sarkozy; נולדה ב-23 בדצמבר 1967) באיטליה למשפחה יהודיה, היא זמרת בהווה ודוגמנית לשעבר, אשתו של נשיא צרפת המכהן ניקולא סרקוזי.

כפי שרואים כתוב בערך כי קרלה ברוני הינה יהודיה. על בסיס מה עובדה זו נקבעה? מה המקור? תודה מראש, אמיר. 87.68.113.58 13:54, 12 במרץ 2009 (IST)

הנה מקור לדוגמא, ע"פ הנאמר שם, המשפחה המירה את דתה לנצרות קתולית בתקופת מלחה"ע השנייה. ShoobyD - שיחה 14:33, 12 במרץ 2009 (IST)

גילה קצב[עריכת קוד מקור]

מדוע היא לא עוזבת את בעלה? גם אם הוא לא ביצע עבירות מין ברור לכל שהוא זיין מהצד. היא הרי יכולה להתגרש ממנו ולקבל מחצית מהרכוש. מדוע היא לא עושה זאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, חבל מאוד שאינך מזדהה בפנייתך, וחותם בסופה כמקובל. שנית, זוהי שאלה פרטית לגמרי, ואין בה תשובות סטנדרטיות שוות לכל נפש. גם ג'קי קנדי ידעה מה ג'ון עושה מתחת לאפה, ובכל זאת. ראה גם את התנהלותה של הילארי בעקבות סיפורו של בעלה עם מוניקה. יש שיקולים של יציבות משפחתית, מסגרת, בית, ילדים, נכדים, ואפילו סוג מסוים של כבוד ומעמד, ובנסיבות כאלה היא מחוייבת לעצמה בלבד, מבלי שתהיה רק אפשרות אחת למימוש מחוייבות זו. בנצי - שיחה 16:53, 12 במרץ 2009 (IST)
"ברור לכל" הוא בעייתי. חזקת החפות חייבת להישמר, לא סתם מינתה המדינה שופטים -- כדי שהם יחליטו בעניינים כאלו. לטעמי, אם שואלים שאלה כזאת, יש לשאול אותה לאחר המשפט ולא לפניו. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:38, 12 במרץ 2009 (IST)
בנצי, לא ברור לי למה אתה לוחץ כל כך משתמשים אנונימיים לבחור להם ניק, בזמן שהמדיניות המפורשת של ויקיפדיה היא שמי שרוצה להישאר בלי ניק רשאי לעשות כך. נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשס"ט • 00:00, 13 במרץ 2009 (IST)
בסדר, לא זה העניין. אינני מעיר למי שחותם בסוף פנייתו כפי שהנוהל בויקיפדיה מחייב (ראה הנחיות לעיל), גם ללא שם או כינוי. בנצי - שיחה 00:39, 13 במרץ 2009 (IST)

דירוג צבאות העולם[עריכת קוד מקור]

זה נכון שצה"ל הוא הצבא הרביעי בחוזקו בעולם? (כתוב בערך שהוא החזק במזרח התיכון) ואם כן, מי הצבא החזק ביותר? (אם אפשר דירוג של חמשת הראשונים בבקשה).הציוני האחרון - שיחה 17:32, 12 במרץ 2009 (IST)

אני חושב שהצבא האדום נחשב לצבא החזק ביותר בכל הזמנים. בהווה, נראה לי שצבא ארצות הברית הוא החזק מבין הצבאות. ואם לא החזק מכולם, הוא ודאי העשיר מכולם. אלירן d שיחה 18:05, 12 במרץ 2009 (IST)
התכוונתי להווה, מה עם הטענה על צה"ל?הציוני האחרון - שיחה 18:13, 12 במרץ 2009 (IST)
על סמך מה בדיוק נחשב הצבא האדום לחזק בכל הזמנים ? בשנים הראשונות של מלה"ע ה-2 הוא היה על הפנים, שלא לדבר על קודם לכן. גם התבוסות שספג הצבא הגרמני בחזית המזרח במלה"ע ה-2 לא נבעו בהכרח מחולשתו היחסית באותה עת. התמונה מורכבת בהרבה, ואינה חד-חד-ערכית. שגיאות של מנהיגים, שגיאות של מצביאים בשדה הקרב, כושר יצור תעשייתי, עמידת וסבילות העורף האזרחי, מודיעין, טכנולוגיה ועוד, מהווים גורמים משמעותיים מאוד במשוואה. בשנים אלה הצבא הגרמני היה בודאי החזק ביותר, יותר מהצבא הבריטי וגם יותר מהצבא האמריקני. אם זה מפאת גודלו, הרי שהצבא הסיני, כמדומני, הגדול ביותר. לא ניתן גם להשוות צבאות בפרקי זמן שונים. אבל, במונחים של כושר מדינתי לטווח ארוך, ולאו דווקא צבא נתון בנקודת זמן נתונה, אין ספק שהאומה האמריקנית, ובשלה גם הצבא האמריקני, היו החזקים בכל הזמנים. רק כדי להסביר את האוזן לגבי קביעה זו: כבר ב-1944 עמד כושר הייצור הצבאי האמריקני לבדו, החל מציוד בסיסי, וכלה בטנקים, מטוסים ואוניות, יותר מכושר הייצור הכולל של יתר בנות הברית, ומדינות הציר גם יחד !, וזה אומר את הכל. בנצי - שיחה 19:58, 12 במרץ 2009 (IST)
אני לא חושב שההגדרות הקלסיות של "חוזק" צבא תקפות במציאות המלחמות והעימותים המוכרת בעשרות השנים האחרונות. כמה טנקים, כמה מטוסים וכמה חיילים יש לכל צד כבר לא קובע. צבא ארה"ב התקפל מויאטנם עם הזנב בין הרגליים, בדרכו להתקפל מעיראק ויש לו ברקורד עוד איזה עימות עם בין לאדן והצבא הבלתי נראה שלו. וזה הצבא שבנצי תיאר את האיתנות התעשייתית והמספרית שלו. בערכים של מספר חיילים, טנקים ומטוסים צה"ל מנצח את החיזבאללה עם יד קשורה מאחורי הגב, במציאות זה קצת פחות ברור. גם בעימות האחרון בעזה יחסי כוחות חריגים ועדיין אפשר להמשיך ולהתווכח על התוצאה.
נכון שפה ושם עוד אפשר למצוא מלחמה כמו בימים הטובים (פוקלנד למשל), אבל בתכלס זה נראה שאלו מלחמות ו"חוזק" צבאות של עידן שחלף. יוסישיחה 20:19, 12 במרץ 2009 (IST)
אם אי אפשר לקבוע מי הוא הצבא החזק אז מדוע אומרים באמצעי התקשורת שצה"ל הוא הצבא הרביעי בעולם ואפילו בערך עצמו כתוב ש:"צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון" אז איך אתה אומר שאי אפשר לקבוע במונחים של חוזק? הציוני האחרון - שיחה 20:31, 12 במרץ 2009 (IST)
ודרך אגב בערך הצבא האדום כתוב שהוא היה הגדול ביותר בעולם מבחינה מספרית ובערך צבא סין כתוב שיש לו למעלה מ-7 מיליון חיילים שזה יותר ממספר תושבי מדינת ישראל ופי שבע ממספר חייל צבא ארה"ב אז ככה שהוא עוקף את צה"ל בעשרת מונים מבחינה מספרית ואת אר"הב גםהציוני האחרון - שיחה 20:34, 12 במרץ 2009 (IST)
אני טוען שאתה יכול למדוד "חוזק", אבל משמעות ה"חוזק" אינה מתבטאת בתוצאת העימות. מכיוון שתוצאת העימות היא זו שבאמת מעניינת, אז ל"חוזק" שמדדת אין משמעות. יוסישיחה 21:24, 12 במרץ 2009 (IST)
זה קל לסתור 'כאילו', מבלי לטעון טענה חיובית אחת. כל הטיעונים שלך כנגד, בשתי תשובותיך, אינן רלוונטיות, משום שהשוואה, כל השוואה, חייבת להיות תלוית הקשר. כל מה שאמרתי, עדיין תופס במונחים של מלחמה קונבנציונלית, של צבא מול צבא, כשאלה נשענים על משאבי אומותיהם, ולא על כפרים המאוכלסים בנשים וילדים, כחלק מטקטיקה. גרילה, טרור ומלחמה מתוך אוכלוסיה אזרחית אינם יכולים להיחשב ככזו, אלא אם כן אתה נוקט בשיטות הטוטאליות של ג'ינג'יס חאן, היטלר בחזית המזרח בעיקר, ועוד. המערב פעל בדר"כ מתוך מחוייבות לכללי משחק מוגדרים, הן בשל מצע מוסרי נתון ואין עקב היחס להסכמים ואמנות. מצב עניינים כזה מהווה חסרון בולט לא רק מבחינה טקטית, אלא גם מבחינה אסטרטגית. המערב, כולל ישראל, עדיין מוגיע את מוחו בחיפוש פתרון לחוסר הסימטריה הזה, שניטרל את ה'חוזק' הקלאסי. וכפי שציינתי עוד קודם, מצב העניינים הרבה פחות פשוט מכפי שנראה, וראוי להגדיר את התנאים בהם מקיימים השוואות או פסיקות גורפניות כמו "זנב בין הרגליים". הרי ברור לכל בר דעת שכשלון האמריקנים בויטנאם אין משמעו שהצבא הויטנאמי חזק מהאמריקני. בנצי - שיחה 23:45, 12 במרץ 2009 (IST)
אולי פספסתי כאן משהו. מי בכלל מדרג את כל הצבאות בעולם והיכן הדירוג שלו? נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשס"ט • 00:02, 13 במרץ 2009 (IST)
זה גם מה ששאלתי, או ליתר דיוק שאלתי מנין קביעתו של משתמש:אלירן באשר לצבא האדום. כל היתר, כרגיל, התפתח דיון מעניין באשר לטיבו של 'חוזק' במובן הצבאי הקלאסי, ובמובנים אחרים. בנצי - שיחה 00:36, 13 במרץ 2009 (IST)
פשוט שמעתי בתקשורת מספר פעמים (הן מערבים והן מיהודים) שצהל הוא הצבא הרביעי בעולם, חיפשתי בגוגל "הצבא הרביעי בעולם" וכל מה שמצאתי זה כמה טוקבקים בקשר לזה שצה"ל הוא הרביעי בעולם.. אז באתי לכאן לבדוק את זה.. הציוני האחרון - שיחה 00:46, 13 במרץ 2009 (IST)

יכול להיות ש|הטבלה הזאת תעזור לדיון. הערה קטנה ביחס לדיון: צבא ארה"ב ניצח בעיראק. הוא נתקל אחר כך בטרור, אבל השתלט גם עליו. גם ביחס לאל קעאדה הוא ודאי לא מפסיד, אם כי גם לא ניצח. נרו יאירשיחה • י"ז באדר ה'תשס"ט • 15:41, 13 במרץ 2009 (IST)

וואו! לפי מה שהטבלה מראה ישראל היא במקום ה-23! איך ייתכן שראיתי שיראל היא במקום הרביעי בעולם? ואיראן הרבה מעלינו.. די מפחיד.. תודה על הטבלההציוני האחרון - שיחה 16:16, 13 במרץ 2009 (IST)
אגב הטבלה סותרת את הערך צה"ל בטבלה כתוב שמצרים וטורקיה יותר חזקות מישראל ובצה"ל כתוב שהוא בצבא החזק במזרח התיכון?! יש תשובה הציוני האחרון - שיחה 16:17, 13 במרץ 2009 (IST)
חלק מהדברים שאומר כבר כתובים בהמשך, אבל אנסה לחדד. ראשית, הטבלה מסודרת לפי מספר החיילים הסדירים. זה ממש לא הגורם החשוב ביותר, במיוחד שצה"ל בנוי בעיקר על מילואים (ויש בטבלה גם אפשרות לסדר אותה לפי פרמטרים אחרים). צה"ל נחשב חזק יותר מצבאות אחרים שהזכרת גם בגלל מספר המטוסים ואיכותם, מספר הטנקים ואיכותם, ובאופן בלתי רשמי הנשק הגרעיני. מלבד זה, מלחמות העבר לימדו גם שחיילי צה"ל הפגינו מקצועיות רבה יותר. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ה'תשס"ט • 02:22, 15 במרץ 2009 (IST)

לכח צבאי מרכיבים רבים, מספר הלוחמים והציוד הוא רק מרכיב אחד ולא החשוב ביותר. יש דוגמאות רבות מאוד של צבאות גדולים מאוד בעלי ציוד חדיש וטוב הפסידו לצבא קטן יותר שחימושו דל. למרכיבים נוספים דוגמת הטקטיקה, המוראל, עמידות העורף ומרכיבים נוספים חשיבות מכרעת בשאלה זו. לכן, אי אפשר לומר איזה צבא הוא חזק יותר. אפשר לומר רק איזה באיזה צבא משרתים חיילים רבים יותר ולהעריך את עוצמת הציוד שיש לצבא זה. לפי פרמטר זה, אין ספק שצה"ל הוא אחד הצבאות החזקים בעולם, אבל זה רק ארצות מערב אירופאיות שקיימו בעבר צבאות של מיליונים לא מקיימים יותר צבאות בסדר גודל כזה. גילגמש שיחה 17:55, 13 במרץ 2009 (IST)

לא בטוח כמה הטבלה הזו נכונה. למשל, אחד המרכיבים הגדולים ביותר בעוצמה היום הוא מספר נושאות המטוסים. כתוב שם שלארה"ב יש 5, ואני מדקלם לך מתוך שינה 12, וגם w:List of aircraft carriers in service, שאינו מדויק כי לא עודכן לגבי "ג'ורג' בוש" שכבר הושקה, אומר 12. חגי אדלרשיחהל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח באדר ה'תשס"ט • 18:27, 13 במרץ 2009 (IST)

יש להבדיל בין עוצמה של צבא לבין עוצמה של מדינה. עוצמה צבאית של מדינה נקבעת לפי מספר פצצות המימן שברשותה – קרי יכולת ההשמדה שלה, וגם יכולת הספיגה של אוכלוסייתה.

עוצמה של צבא נקבעת על פי כמה פרמטרים-

מספר חיילים: מספר החיילים תלוי לא רק בגודל האוכלוסייה, אלא גם בשטחה של המדינה ובעיקר באורך גבולותיה. מדינה לא תוכל להחזיק גבולות ארוכים לאורך זמן, ללא חיילים רבים שישמרו עליהם. בניגוד לעבר, מספר החיילים אינו קובע הרבה. מרבית החיילים בארצות הגדולות מגויסים לשמור על הגבולות. הם לא עוברים הכשרה מיוחדת לשם כיבוש שטחים. מדינה בעלת משטר צבאי מחזיקה חיילים המיועדים לשמור על הסדר.

הכשרת הלוחמים: כל צבא מגדיר את יעדיו ומכשיר את לוחמיו בהתאם למטרותיו. לוחמי החזבאללה עוברים הכשרה של לחימת גרילה. תפקידם רק להציק, אך הם טובים בזה. לוחמי צה"ל (בעיקר טייסי הקרב) עוברים הכשרה של הכרעת קרב קלאסי. ככל שלצבא ישנם יותר לוחמים המסוגלים להכריע קרב קלאסי, כך הוא חזק יותר. הכרעת קרב עונה על הצורך האסטרטגי ועל הצורך הטקטי. לוחמי החזבאללה עונים על הצורך הטקטי בלבד. אין להם יכולת כיבוש, אין להם יכולת אספקה. הם אומנו להתגונן, לא לתקוף.

המצב הנפשי של הלוחמים

כמות כלי הנשק, מגוון כלי הנשק ואיכות כלי הנשק: נושאת מטוסים – צוללת – אוניית מערכה – מטוס קרב – טנק – מסוק קרב – תותח ארטילריה.

איכות וכמות הכוחות המסייעים ללוחמים

אני סבור שהדוגמה הטובה ביותר לבעייתיות במדדים של עוצמה צבאית, הומחשה במתקפה על מומבאי. קרוב לוודאי שמתקפה כזו בישראל היתה מסתיימת בתוך כמה שעות לכל היותר, אף שצבא הודו, בכל מדד שניתן למנות, עולה על צה"ל. את מדד האיכות והנחישות של הלוחמים לא ניתן למדוד אלא בעת קרב. בן הטבע - שיחה 18:35, 13 במרץ 2009 (IST)

אוניות מערכה? ידידי בן הטבע, האחרונה יצאה משימוש אחרי מלחמת המפרץ הראשונה... חגי אדלרשיחהל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח באדר ה'תשס"ט • 18:38, 13 במרץ 2009 (IST)
תן לכל חיל ים כמה אוניות מערכה (בצירוף חשפניות, כמובן) וראה איך צבאו משתדרג מיד מבחינת עוצמה. בן הטבע - שיחה 18:42, 13 במרץ 2009 (IST)

אטימולוגיה של תלפיות[עריכת קוד מקור]

על-פי מה שהבנתי, "תלפיות" הוא מעין הלחם של תל ו"פיות". על-פי הערך הנפלא שלנו, שם השכונה נבחר לה בגלל גובהה (כלומר שהיא תל). המילה תלפיות היא יחידאית בתנ"ך והיא מופיעה בשיר השירים, פרק ד', פסוק ד': "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות". אשמח לפירוש לפסוק הזה (באיזה הקשר הוא נאמר וכו') וכך, כנראה, גם אבין את הביטוי "בנוי לתלפיות" טוב יותר לעומק. על-פי מה שאני יודע, הביטוי הזה נאמר על אדם חטוב. אז... אולי זה בהקשר מודרני יותר, כלומר, אדם באיכות טובה הראוי לשרת בתוכנית תלפיות בצה"ל? (פחות נראה לי...) או שזה באמת בא מההקשר התנ"כי? (ואולי תוכנית תלפיות הצה"לית נקראת כך על-פי הפסוק? הממ...)
בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות, ל', א') נותנים פירוש לפסוק: "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו". תל שכל פיות פונים בו? למה התכוונו חז"ל? ואם כבר בביטויים עסקינן, ישנו גם הביטוי "תל תלפיות" – כיצד הוא מתקשר הנה? בנוסף, המילה "תל" בצירוף תל אביב מייצגת "ישן", "עתיק". איך זה? לא ראיתי את הפירוש הזה במילון... אולי זו משמעות חדשה, פרי יצירתו של נחום סוקולוב? אלירן d שיחה 18:09, 12 במרץ 2009 (IST)

עמוס חכם בפירוש דעת מקרא לשיר השירים מביא מספר הסברים: א) בשלמות, בלי בקע או סדק - היסוד לכך הוא בתרגום אונקלוס במעשה המשכן שתרגם מחברת "לופי". ב) דבר שראוי להסתכל ולהתבונן בו מלשון "אלף" שפירושו לימוד, והאלף נשמטה. ג) שאילה ממילה יוונית שמשמעה ראיה למרחוק. ד) ביחס לפירוש חז"ל תל שכל פיות פונים בו - מדובר בסופה של מימרא שתחילתה היא שבכל מקום בו האדם נמצא צריך לכוון עצמו לכיוון ארץ ישראל-ירושלים-בית המקדש-קודש הקודשים. פירוש זה - תלפיות - תל שכל פיות פונים בו כלומר ירושלים ובית המקדש. מדובר בדרש ולא פשט הפסוק. אסי אלקיים - שיחה 18:37, 12 במרץ 2009 (IST)
ויש פירוש לשונאי הטוען ש"פיות" הן חרבות ותל+פיות זו ערימת כלי נשק ומכאן הקשר עם התוכנית הצבאית. בברכה. ליש - שיחה 18:42, 12 במרץ 2009 (IST)
נכון זה אחד הפירושים שמביא ר' אברהם אבן עזרא. כמדומני שקראתי איפשהו שמלים מולחמות הן לא משהו מקובל בשפות שמיות ונכנס לשפה העברית בכמות נכבדת רק עם חידושה המודרני ככה שפירושים אלו קצת קשים (במידה ואני זוכר נכון את הטיעון הזה) אסי אלקיים - שיחה 18:47, 12 במרץ 2009 (IST)
אסי ידידי ורעי, הספרות החז"לית עמוסה בהלחמי מילים תנ"כיות.לדוג': שמים=שם-מים \ אש-מים. טוטפת=טט(שתיים באפריקה) פת=(שתיים בלודייקה). זכר=זה-כר, נקבה=נקב-בה. ועוד, נער לא יספרם. בברכה, יהודה מלאכיצו פיוסכבר חתמת?ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 20:20, 12 במרץ 2009 (IST)
הוא שאמרתי - זהו דרש, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו! חלילה לחשוב שחז"ל בדרשותיהם התכוונו לפשט הדרשה - דרשותיהם רומזות לדברים עמוקים יותר, וגם הם מבינים שאין זו המשמעות הפשוטה. אסי אלקיים - שיחה 00:18, 13 במרץ 2009 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -צר לי, יהודה, אבל דבריך אינם מדוייקים. ההלחמים שאתה מזכיר, כמו רבים אחרים, הם בבחינת פירושים ומתן משמעויות שניתנו בדיעבד, ואין להם שום קשר לשורש האטימולוגי של מילים אלה. שמים משותפת לרוב הלשונות השמיות: אכדית (samu), אוגריתית (שממ) ועוד, כשהמשמעות היסודית בכולן היא דווקא רום או גובה. זכר בא מאכדית (zikru או zikaru). טטפת הוא בכתיב חסר במקרא, וצריך להיקרא טוֹ‏טֶ‏פֶ‏ת, כאשר מקבילתו בארמית היא טוֹ‏טַ‏פתא, ומשמעותו ציץ או תכשיט קטן הניתן בחלקו העליון של המצח בתקופה הקדומה בתרבות הכנענית (לפחות). ככל שאני יודע, מקורה האטימולוגי של תלפיות איננו ברור, ושווה בדיקה יסודית יותר. ההלחם המובא בפרשנויות שונות הינו מאוחר ובדיעבד. בנצי - שיחה 00:31, 13 במרץ 2009 (IST)

מחלקת האוצר של ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

למה קוראים לזה מחלקת האוצר ולא משרד האוצר? גם בגוגל כמעט אין התייחסויות למחלקת האוצר. גלובס וכלכליסט קוראים לזה "משרד האוצר". בהשוואה, גורדון בראון היה שר האוצר של בריטניה, ולא שר הדמקה. לטעמי, מחלקות יש בבית חולים. תודה Sokalite - שיחה 21:59, 12 במרץ 2009 (IST)

המשמעות המקובלת של המילה Department היא מחלקה ולא משרד. באנגלית זה נקרא United States Department of the Treasury וזה התרגום המדויק ביותר. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:06, 12 במרץ 2009 (IST)
מלבד זאת, המבנה השלטוני בארצות הברית שונה מזה של ישראל, ולכן זה לא בדיוק משרדים. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:07, 12 במרץ 2009 (IST)
תודה על ההענות המהירה. אבל למרות שברור שהתרגום של Department לעברית זה מחלקה, לרוב מתיחחסים לזה בעברית כ"משרד האוצר האמריקני". לפי הדומא הקודמת שלי, גורדון בראון היה ה Chancellor of the Exchequer, אבל בעברית קוראים לו שר האוצר.Sokalite - שיחה 22:35, 12 במרץ 2009 (IST)
העיתונים טועים לדעתי, זה קורה הרבה פעמים. הם קוראים ל-Chairman of the Joint Chiefs of Staff "הרמטכ"ל האמריקני", למרות שהמונח המדויק יותר הוא יושב ראש המטות המשולבים. יש הבדלים רבים בין דרכי העבודה וארגון הממשל בין ישראל לארצות הברית, והבדלים רבים במינוחים. אני לא מכיר מספיק את הנושא של המשרד המקביל בממלכה המאוחדת. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:40, 12 במרץ 2009 (IST)
הדוגמה האחרונה איננה דומה לקודמותיה, משום שמשרד משמש בעברית הן כ-office והן כ-department במובן הממשלי, ולכן התרגום איננו מילולי בלבד, אלא לפי המשמעות המקבילה המקובלת. לעומת זאת, בניגוד לצה"ל, הכוחות המזויינים האמריקניים מורכבים בעצם מ-4 זרועות או צבאות עצמאיים, שבראש כל אחד מהם עומד מפקד זרוע שתפקידו מקביל לרמטכ"ל הישראלי, כאשר כל ראשי הזרועות מתואמים ביניהם ע"י יו"ר המטות המשולבים - שימו לב: מטות משולבים. הקבלתו של זה לרמטכ"ל אצלנו, נובעת פשוט מהעובדה ששניהם ממלאים את התפקידים הצבאיים הבכירים ביותר במדינותיהם, ומכאן חילופי המונחים. בנצי - שיחה 23:55, 12 במרץ 2009 (IST)
נו, וזה רק מראה שהעיתונים פשוט טועים כיווון שהם לא טורחים להתעמק בהבדלים בין ישראל לבין ארצות הברית. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:02, 13 במרץ 2009 (IST)
אכן. אבל מה הפלא ? הם טועים גם בהבדלים ויזואליים בהרבה, כמו כיתוב המדבר על נמר כשבתמונה מופיע טיגריס, שנראה אחרת (מפוספס לעומת כתמים) וגם גודלו אחר (רק פי ארבע, או יותר, יחסית). נתקלתי בזה לא אחת (בעיתון הכוונהFace-smile.svg), וזו רק דוגמה. בנצי - שיחה 00:51, 13 במרץ 2009 (IST)
זה ממש כמו השמות של האפיפיורים השונים באנגלית שמו של יוחנן פאולוס השני הוא "ג'ון פאול השני" (Pope John Paul II) מה בין יוחנן לפאול האל יודע... הציוני האחרון - שיחה 00:52, 13 במרץ 2009 (IST)
למה צריך להיות קשר בין יוחנן לבין פאול(וס) ? בנצי - שיחה 13:01, 13 במרץ 2009 (IST)
אין מקבילה מדויקת במאה אחוזים, אבל "משרד האוצר" הוא תרגום הולם יותר מ"מחלקת האוצר". לא תמיד התרגום המילולי יותר הוא גם המדויק יותר. דב ט. - שיחה 01:31, 13 במרץ 2009 (IST)
ואז איך תקרא ל-State department? emanשיחה 02:50, 13 במרץ 2009 (IST)
משרד החוץ, ולסטייט סקרטרי - שר או שרת החוץ. התרגום לא יכול להיות מושלם, אך נושאי התפקיד האמריקניים קרובים יותר ל"שר" אצלנו מאשר ל"מזכיר". דב ט. - שיחה 03:00, 13 במרץ 2009 (IST)
למעשה גם שר האוצר זהו מינוח ישראלי לשרים שבארצות רבות אחרות נקראים שר ה"פיננסים" או הכספים.Ewan2 - שיחה 02:01, 13 במרץ 2009 (IST)
שר האוצר של אוסטרליה מכונה en:Treasurer, הקרוב לתואר הישראלי. בנצי - שיחה 13:01, 13 במרץ 2009 (IST)
גם משרד האוצר הבריטי, שבראשו עומד ה-Chancellor of the Exchequer נקרא en:Her Majesty's Treasury. emanשיחה 18:33, 13 במרץ 2009 (IST)
הסטייט דיפרטמנט היא בפירוש מחלקת המדינה ולא משרד החוץ שזה Office of Foreign Affairs. בראש המשרד גם עומד מזכיר/ת המדינה (ויש לכך אזכורים רבים בתקשורת). אי אפשר להלביש טרמינולוגיה ישראלית על פוליטיקה של מדינה אחרת. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:04, 13 במרץ 2009 (IST)
במידה מסוימת, נכון, אבל בכל זאת, ישנן 'מחלקות' מקבילות, כלומר העוסקות באותם תחומים או פונקציות. מן הסתם הדיפלומטיות של שתי מדינות עוסקות בזה, שכן עם מי נפגש/ת שר/ת החוץ הישראלי/ת ? שיקולים כאלה אינם סתם 'הלבשה', בהנחה שאכן נעשים כאלה. שבת שלום, בנצי - שיחה 13:25, 13 במרץ 2009 (IST)
הדבקות ב"מזכיר" היא לא רק מילולית, אלא גם נועדה להדגיש את זה שהשיטה היא לא פרלמנטרית, כמו השרים בישראל, בריטניה, אוסטרליה, ואפילו צרפת (שם יש שלטון נשיאותי, אבל הממשלה נבחרת ע"י הפרלמנט מתוכו. emanשיחה 18:33, 13 במרץ 2009 (IST)
אלא שהתואר "מזכיר המדינה" בא מבריטניה בה הוא משמש כתארם של רוב חברי הקבינט הבריטי. ה"שרים" (minister) הם דרג זוטר יותר. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:45, 14 במרץ 2009 (IST)

(שבירה) המונח "שר" אינו קשור בהכרח למדינות פרלמנטריות. משתמשים בו עבור דמוקרטיות נשיאותיות (רוב מדינות אפריקה למשל הן כאלה מבחינה פורמלית, ושרי החוץ שלהן הן בכל-זאת שרי חוץ ולא "מזכירים"). יותר מזה, משתמשים בו גם עבור מדינות דיקטטוריות (פון-ריבנטרופ נניח יכונה אצלנו "שר החוץ"). מכל זה מתקבלת משמעות למושג "שר חוץ" שיאה בהחלט גם לאחראי על תחום יחסי החוץ בארצות הברית, ואחת היא מה תוארו המדוייק שם. "מזכיר" הוא תרגום מילולי, שממנו אפשר לקבל תמונה מוטעית על כוחו וסמכויותיו של נושא המשרה. במקרה של הסטייט-סקרטרי אפשר לטעון שזה די השתרש בתקשורת (ב"הארץ" לא, כמדומני). אבל במקרה של האוצר משתמשים כמעט תמיד ב"משרד האוצר" ו"שר האוצר" בעיתונות הכללית והכלכלית, חפש למשל "שר האוצר הנרי פולסון" מול "מזכיר האוצר הנרי פולסון" ותיווכח.

שוב: נכון שה"סקרטרי" אינו בדיוק ה"שר" שלנו ושה"דיפרטמנט" אינו בדיוק ה"משרד" שלנו, אבל הם קרובים יותר אליהם מאשר ל"מזכיר" ול"מחלקה" במובנם העברי.

זו דוגמה אחת מרבות למכת התרגום המילולי הפושה בנו. זו בעייה כללית בעברית, אך היא קשה במיוחד בוויקיפדיה. דב ט. - שיחה 01:13, 14 במרץ 2009 (IST)

איתור לוחם שקבל אות הצטיינות בתקופת מלחמת העולם השניה שרת בs.a.s ובקומנדו 2[עריכת קוד מקור]

שלום רב. ברצוני לקבל אינפורמציה אודות מתנדב שיצא מפלסטינה א"י והצטרף לצבא בריטניה. לחם בתחילה ביחידת הנהגים, עבר ליחידת s.a.s, ומשם ליחידת קומנדו 2. זכה לאות הצטיינות. שם הלוחם חיים האוזמן /האוסמן. בתודה. גל רסיס. galrassis@gmail.com

האם אתה יודע באיזה ישוב התגורר טרם יציאתו ? באיזה גיל ? האם היה לוחם פלמ"ח או מחתרת אחרת ? היה נשוי ? האם נפל בשרתו שם ? אם בקשתך כאן לא תתקדם, אנסה לאתר את הגורם המתאים בצבא הבריטי שעשוי לעזור, בהסתמך של שם הבחור, היחידות בהן שירת ואות ההצטיינות שלו. בהצלחה רבה, בנצי - שיחה 13:16, 13 במרץ 2009 (IST)
חשוב גם שם אות ההצטיינות. גילגמש שיחה 17:48, 13 במרץ 2009 (IST)

בקר טוב לצערי לא חזרתי לפתוח את המדיה ולכן לא מצאתי את מכתבך והיום להפתעתי מצאתי התיחסות קלה לבקשותי ועל כך תודה ולשאלתך א. לצערי מצאתי פרטים מזעריים הרשומים מעלה בספריו של פרופ' גלבר יואב על תנועת המתנדבים ב. בשיחה עימו ,הוברר לי שאינו יודע פרטים נוספים על הרישום בספריו. אשמח מאוד מאוד לקבל פרטים נוספים בכבוד רב ובהערכה רבה גל רסיס

זהו את הפרח[עריכת קוד מקור]

What-is-it003.jpg
איזה פרח זה? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:21, 13 במרץ 2009 (IST)

דרדר כחול. Easy n - שיחה 23:27, 13 במרץ 2009 (IST)
תודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:59, 14 במרץ 2009 (IST)

קולנוע- סרט עצמאי[עריכת קוד מקור]

שלום. ברצוני לדעת מה זה סרט עצמאי, קולנוע עצמאי, ומה ההבדל בין סרטים אלה לסרטים "לא עצמאים" ? למה לשני סוגי הסרטים האלה יש אקדמיה,טקס ופרסים נפרדים. כידוע לי, לילה לפני האוסקר יש פרס הספיריט עצמאי.למה זה כך ומה ההבדלים? תודה, סדריק.

סרט עצמאי הוא סרט שלא הופק על-ידי האולפנים הגדולים בהוליווד. על-פי רוב אך לא תמיד סרטים כאלה הם חדשניים יותר מבחינה אמנותית ופונים לקהל מצומצם ואולי אנין-טעם יותר. לגבי השאלה השנייה, אני לא בטוח בפרטים. דב ט. - שיחה 01:22, 14 במרץ 2009 (IST)
ואני אוסיף עוד שהסרטים העצמאיים מופקים בתקציבים הרבה יותר קטנים מהסרטים של האולפנים הגדולים, וכתוצאה מכך יכולים לקחת סיכונים יותר גדולים, לפנות לקהל מצומצם יותר (כפי שדב ציין) ולעסוק בנושאים יותר שנויים במחלוקת ובצורה פחות בנאלית מסרטים ב"מיינסטרים".
זה לא שיש אקדמיה וטקס ופרסים נפרדים. האוסקר אמור לכלול תא כל הסרטים, אבל מטבע הדברים רק לעיטים נדירות מאוד סרטים עצמאיים מצליחים להשתחל אליו. בגלל זה יש את הארוע שמעלה על נס סרטים עצמאיים (למרות שלא יהיה נכון לדבר על "אקדמיה" בהקשר הזה. זה עוד אחד מהרבה מאוד פרסים שישף שמנסה לעודד תא היצירה העצמאית, ומתריס נגד הממסד וכו' וכו'). emanשיחה 02:59, 14 במרץ 2009 (IST)
ובאמת, מהי הסיבה שהמונח אקדמיה משתרבב לפעילות אמנותית של סרטים, ולפרסים הניתנים עבורה ? מקור המונח הוא בשמו של הגן באתונה בו הורה אפלטון, ובעקבותיו, נקראה כך גם האסכולה הפילוסופית שלו. מכאן, המרחק להרחבה למובנה המודרני הוא קצר ומשמעו פעילות עיונית, מחקרית, אוניברסיטאית, או מסגרות כאלה. יש בודאי סיבה ל'ערבוב תחומים' זה. בנצי - שיחה 11:17, 15 במרץ 2009 (IST)

1984 - החיוך של האח הגדול בסוף[עריכת קוד מקור]

בפסקה האחרונה של הספר: "ארבעים שנה ארך הדבר עד שלמד מה טיבו של החיוך המסותר מתחת לשפם השחור" לא הצלחתי להבין "מה טיבו של החיוך" לפי וינסטון. אשמח לשמוע השערות (או פרשנויות מקובלות). תודה מראש, ספקן - שיחה 07:01, 14 במרץ 2009 (IST)

אהבה. בעיניו של וינסטון האח הגדול הוא הדמות החשובה ביותר עבורו. אם אני זוכר נכון, כתוב בספר משהו כמו: "לא מספיק לציית לאח הגדול, צריך לאהוב אותו." מיקיMIKשיחה‎Primum non nocere‏ • 11:28, 15 במרץ 2009 (IST)

שמות המשיח[עריכת קוד מקור]

(יוסאריאן: שתף אותנו) בערך ינון (שם פרטי) כתוב "על פי מסורת חז"ל, אחד מארבעת שמותיו הנוספים של המשיח." - מהם שמותיו האחרים? חזרתי - שיחה 11:11, 14 במרץ 2009 (IST)

לפי זה, בגמרא נאמר "שילה שמו", "ינון שמו", "חנינה שמו", "מנחם בן-חזקיהו שמו". ירוןשיחה 17:32, 14 במרץ 2009 (IST)
הגמרא בפרק חלק עוסקת בדמותו של המשיח, ובין היתר שואלת:
"מה שמו? דבי (=בבית מדרשו של) רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר +בראשית מ"ט+ עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, שנאמר +תהלים ע"ב+ יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, שנאמר +ירמיהו ט"ז+ אשר לא אתן לכם חנינה. ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר +איכה א'+ כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. ורבנן אמרי: חיוורא דבי רבי שמו שנאמר +ישעיהו נ"ג+ אכן חליינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה."
ראוי לציין שכל בית מדרש סבור ששמו של המשיח הוא כשם רבו. וכך עולה גם מההמשך:
"אמר רב נחמן: אי מן חייא הוא - כגון אנא (אם מן החיים הוא - אז כמוני), שנאמר +ירמיהו ל'+ והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא. אמר רב: אי מן חייא הוא - כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא - כגון דניאל איש חמודות." (תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב) דוד - שיחה 11:55, 15 במרץ 2009 (IST)

נורת להט[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

תואר ראשון בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

מה יש לעשות עם תואר ראשון בפיזיקה(חוץ מללכת ללמוד לתואר שני...)? האם זה מקצוע שאפשר למצוא בו עבודה בארץ?.. האם בעל תואר שני בפיזיקה יכול למצוא עבודה (לא שטיפת כלים מן הסתם)? --79.176.41.86 18:12, 14 במרץ 2009 (IST)

אפשר למצוא עבודה שהיא לא שטיפת כלים. יש מפעילי מיקרוסקופים שנדרש מהם תואר שני: sem, afm, ודומיהם. אפשר להכנס לתחום ההוראה ויש מחקר באוניברסיטאות (לא חייבים ללכת לדוקטורט, אפשר להיות חוקר). ויש גם עבודה בשוק. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 18:24, 14 במרץ 2009 (IST)
נגיד, אני מדבר על השוק. מה יכול לעשות בוגר לתואר ראשון בפיזיקה? נגיד ומורה לפיזיקה בתיכון זה לא הקטע שלי... ואיך הופכים לחוקר? --79.176.41.86 18:30, 14 במרץ 2009 (IST)
שולחים קורות חיים לחברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגי (אפלייד מטריאלס, HP-אינדיגו ועוד), הן מחפשות פיסיקאים עם רקע ניסיונאי בדרך כלל. יש גם חברות שמפתחות ציוד רפואי ומגייסות פיסיקאים (נדמה לי שלפיליפס יש מרכז פיתוח בחיפה), יש את רפא"ל ואת התעשייה האווירית, ואפשר גם להפוך למפתח תוכנה אם זה מעניין אותך, חברות תוכנה מחפשות אנשים וכשרים ותואר בפיסיקה נחשב לאינדיקציה טובה לכישרון. יוסאריאןשיחה 09:03, 15 במרץ 2009 (IST)
אשתי שתחי' דוקטורנטית לפיזיקה והיא אומרת שעם תואר ראשון בפיזיקה אי אפשר לעשות כלום. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 09:18, 15 במרץ 2009 (IST)
אין ספק שאוהבים הרבה יותר תואר שני בפיסיקה נסיונית, ועדיף ניסיון עם מכשור אופטי. יוסאריאןשיחה 10:03, 15 במרץ 2009 (IST)
אני מכיר שלושה אנשים שעשו תואר שני בפיזיקה (למיטב ידיעתי ניסיונאים) והם עובדים בבנקים ומפתחים מודלים מתמטיים להשקעות. עבודה לא רעה, אבל לא קשורה לפיזיקה, גם אם מנצלת את הידע המתמטי שהם רכשו. אני מכיר עוד שניים שעשו תואר שני בפיזיקה ועודים כמתכנתים. גם עבודה לא רעה, אבל לא קשורה לפיזיקה בכ-לל.
אני לא מכיר אף אחד שעשה רק תואר ראשון בפיזיקה ומצא עבודה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 10:21, 15 במרץ 2009 (IST)

ישנן אפשרויות כגון בדיקות תוכנה(אני עוסק הזה עם תואר במתמטיקה), פיתוח תוכנה,ניתוח מערכות וכו',תכל'ס זה לא פיזיקה,זה פשוט מקצועות שדורשים חשיבה לוגית,אם זה הכיוון אז לך על מדעי המחשב זה יותר קל ויותר פרקטי, אם אתה ממש רוצה פיזיקה אז קח בחשבון תואר שני,בהצלחה. נזכרתי, לגבי ניתוח מע' תעשייה וניהול זה מתאים מאוד,שוב בהצלחה.

ידיד שלי - תואר ראשון בפיזיקה - עובד כבר כמה שנים באינדיגו (שהומלץ לעיל) ומאד נהנה. אל תבאסו את הנער, אה? תמרה שיחה 23:19, 15 במרץ 2009 (IST)
נער אני כבר לא. חייל שבוז- כן. מן הסתם שאני לא מתכוון לעצור את הלימודים בתואר ראשון. הקטע שאני לא מיליונר והלימודים הגבוהים עולים כסף רב. השאלה היא מה אני עושה עם תואר ראשון בכיס כשאני רוצה ללמוד לתואר שני(מבלי לשכוח שאני גם צריך לאכול מדי פעם)? לשטוף כלים ולמלצר זה לא הצד החזק שלי. 79.179.65.108 11:25, 20 במרץ 2009 (IST)
אם תשקיע בלימודים ותסיים בציון סביר תוכל לנסות להתקבל למכון ויצמן, שם תקבל כסף עבור לימודי התואר השני (ולא להפך). ברק שושני - שיחה 11:45, 20 במרץ 2009 (IST)

דמוסתנס[עריכת קוד מקור]

"ולשם התגברות על מומו זה היה הולך לחוף הים, שם חלוקי אבנים בפיו, ולקול רעש הגלים מנסה לתרגל עצמו בנשיאת נאומים." איך בדיוק תרגל עצמו בנשיאת נאומים? ובכלל, איך אפשר לתרגל נשיאת נאומים שלא בפני קהל? אילו דרכים קיימות לשם כך? תודה... 77.127.180.175 19:03, 14 במרץ 2009 (IST)

בתקופה בה לא היו מיקרופונים ורמקולים הנואם היה זקוק לקול חזק במיוחד ולדיקציה טובה - דיבור עם אבנים בפה מחזק את השרירים העדינים, אלה שיאפשרו בהמשך לדייק בביטויים ובצירופי הצלילים וקריאות כנגד רעש הגלים והרוח מחזקים את קול הנואם. ליש - שיחה 15:14, 16 במרץ 2009 (IST)
יפה. אני לא ידעתי את התשובה. בליבי אמרתי כי תרגל את הנאומים ליד גלי הים כדי ללמוד להתגבר על הפרעות הקהל בשעת הנאום. אולם לא ידעתי אם זוהי האמת, או סתם מחשבה רעננה. בן הטבע - שיחה 14:34, 16 במרץ 2009 (IST)
תודה! אבל איך הוא עשה את זה? קריאות חסרות משמעות? והאם אפשר לחזק את השרירים העדינים ואת הקול היום? ואם כך, איך? תודה.... 77.126.106.210 15:05, 16 במרץ 2009 (IST)
ידוע שהוא הכין לעצמו נאומים בנושאים שונים והתאמן בביצועם. היום הייתי ממליץ לך לקחת שיעורים בפיתוח קול, לשיפור הדיקציה ולקרוא נאומים של אורטורים נודעים, כדי ללמוד מהם. תתחיל עם הנאום של מרקוס אנטוניוס מתוך "יוליוס קיסר" של שקספיר. בברכה. ליש - שיחה 15:14, 16 במרץ 2009 (IST)
"למען סקסטוס רוסקיוס" הוא הנאום האהוב עליי ביותר. נאמתי חלקים ממנו בלטינית. הנאום ששיקספיר שם בפי אנטוניוס עיוות את ההיסטוריה המוכרת. האריות ממגארה הם העילה לרציחתו של יוליוס קיסר. בן הטבע - שיחה 15:21, 16 במרץ 2009 (IST)
נכון שהנאום ששם שקספיר בפי אנטוניוס אינו נאמן להיסטוריה (ככל הידוע לנו...), אבל הוא כל כך טוב! השימוש באלמנטים השונים של הדמגוגיה, החזרה היבשה על הסיסמא המורעלת, יופי של נאום! בברכה. ליש - שיחה 15:32, 16 במרץ 2009 (IST)
הביצוע בסרט הוא מדהים בעוצמתו. אני יכול לצפות בו מרותק עשרות פעמים בזו אחר זו, ועדיין להיות מוקסם בכל עת מחדש. בן הטבע - שיחה 15:41, 16 במרץ 2009 (IST)
בל נשכח את המבצע המוכשר, למיטב זכרוני זה היה מרלון ברנדו. בברכה. ליש - שיחה 15:44, 16 במרץ 2009 (IST)

שאלה הלכתית-אני מעוניין לשמוע תפיסה של חבר'ה דתיים-אני יודע כי אין זה פורום של רבנים[עריכת קוד מקור]

המקרה הוא כדלהלן,

בחורה בת 25,גילתה לגמרי במקרה סוד כמוס במשפחתה,כי סבתא שלה (אמא של אמא) אינה יהודייה,

כל השאר הם יהודים,והדבר אינו ידוע למשרד הפנים,

כמו כן חלק מבני משפחתה דוברים אידיש,

האם לדעתכם,מבחינה הלכתית היא נחשבת כיהודייה(כל חייה היא מנהלת אורח חיים יהודי) או שהיא עדיין אינה נחשבת שכזאת,

ברור מה תגיד הרבנות,אני רק מנסה לחשוב מה היה אומר הרמב"ם,

הסיפור בדוי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן שאלה מעניינת. רק אעיר שאין שום חשיבות לעניין אם משרד הפנים יודע או לא יודע. במדינת ישראל יהדותו של אדם לא נקבעת לפי רישומי משרד ממשלתי. נכון ? מיקיMIKשיחה‎Primum non nocere‏ • 21:32, 15 במרץ 2009 (IST)
למה לנסות לנחש מה היה אומר הרמב"ם? הוא התייחס לכך בספרו משנה תורה - פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה הלכה ד', ופסק שהלאום נקבע לפי האם. ברי"אשיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 21:33, 15 במרץ 2009 (IST)
נכון, אבל הוא קבע זאת משום שהוא יצא מנקודת הנחה שהאם מחנכת את הילד והיא זו שתקבע האם ידע כשרות,נטילת ידיים וכו', ואכן הבחורה למדה כל זאת מאמה שחונכה גם ע"י האב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הרמב"ם קבע זאת כיוון שכך כתוב בתורה שבכתב ושבעל פה, לא מסיבות סוציולוגיות. לגופה של שאלה, משרד הפנים איננו קובע יהדות. בירורי יהדות נעשים בבית דין רבני. בברכה, ‏DGtal‏ 21:46, 15 במרץ 2009 (IST)
השאלה שלי היא מצפונית,אני מתנגד בתוקף להתבוללות ,אני אדם חילוני, אבל בשום אופן אינני חושב שיש לי או לכל אחד אחר יכולת לנתק עצמו מיהדותו שאותה הוא נושא מאז מעמד הר סיני, אולם אם אדם כלשהוא מקיים קשר שאמור להתפתח לנישואין ורק במהלכו הבחורה גילתה זאת, האם עליו מבחינה יהודית לנתק קשר זה כי ילדיו יחשבו גויים או שמא ייחשבו הם יהודים?,שוב אף אחד אינו יודע אולם מצפונית זה בלתי נסבל , הרי ציפורה הייתה מדיינית וגם דוד המלך נשא גם כאלו שלא היויהודיות,ואיש אינו מטיל ספק ביהדותם של צאצאי משה רבנו הלא הם הלווים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההלכה אוסרת קשרי אישות בין יהודים ללא יהודים (אני בכוונה לא כותב נישואים כי הלכתית לטקס כזה אין שום תוקף משפטי-הלכתי). לגבי ציפורה - הנישואין איתה היו לפני מתן תורה בהר סיני, מה גם שלפי המדרשים היא התגיירה (ואגב, רוב הלויים אינם צאצאי משה). לגבי נשות דוד - גם כאן (ואפילו לגבי אלף נשי שלמה) נכתב שהן התגיירו. כמובן שאיש לא יודע מה באמת קרה בעבר הרחוק (או, לפעמים, הקרוב), אבל מנקודת מבט הלכתית טהורה (נקודת מבט שיש לה גם היבטים אתיים ומצפוניים) - קשר משפחתי בין יהודי ללא יהודי הוא אסור. ‏DGtal‏ 23:23, 15 במרץ 2009 (IST)
אלמוני יקר, אני מציע שתפנה לרב ותברר את העניין לעומקו. בהצלחה. מיקיMIKשיחה‎Primum non nocere‏ • 23:34, 15 במרץ 2009 (IST)
נראה שמבחינה הלכתית יבשה בני המשפחה לא יהודים, אבל ייתכן שהדברים יוצאים פה קצת מפרופורציה - לו יצויר שהיינו מגלים לפתע דבר כזה במשפחתנו, אז היינו הולכים כולנו, טובלים במקווה ומתגיירים. מה הביגדיל? תמרה שיחה 23:38, 15 במרץ 2009 (IST)
הביגדיל זה שיש אנשים שלוקחים את הדת בצורה רצינית. אחרת הוא לא היה שואל בכלל. מדובר במצב מסובך ולא נראה לי שהוא יקבל פה תשובה ממצה ומוסמכת. מיקיMIKשיחה‎Primum non nocere‏ • 23:41, 15 במרץ 2009 (IST)
אני לוקחת את הדת בצורה מאד רצינית (אני אשה דתייה), ובכל זאת איני רואה פה את "המצב המסובך" - הבחורה גדלה כיהודייה, היא מעוניינת להמשיך להיות כזאת, אז שתתגייר. מה העניין? חוץ מזה, רציתי להגיד לגבי העניין הזה בהיסטוריה היהודית, נו דחילק - אבותינו התחתנו חופשי עם נשים לא יהודיות, וכל ה"כן, אבל היא התגיירה אחר כך" זה במקרה הטוב אנכרוניזם, ובמקרה הרע - הטעייה.ההחלטה שהדת תעבור דרך האם דווקא ולא דרך האב (כמקובל בשבטי האזור מאז ומתמיד, ובקרב הערבים עד ימינו), התחילה עם עזרא הסופר שהכריח את היהודים להתגרש מהנשים הנוכריות. אם היה כל כך ברור שאסור להתחתן עם זרות, למה הוא צריך לעמול כל כך קשה כדי לקעקע את זה? תמרה שיחה 23:45, 15 במרץ 2009 (IST)
תמרה, את מערבת כאן שני דברים: האחד הוא נושא הייחוס, ולזה אין אכן ראיה מפורשת מהתורה שהאם היא הקובעת. אך נושא החיתון עצמו הלא מפורש בתורה שבכתב, שאסור להתחתן עם נכרים. מדוע היה קשה לעזרא להפריד אותם? כפי שיהיה קשה למשיח להפריד אותנו מחטאינו. ברי"אשיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 23:51, 15 במרץ 2009 (IST)
אתה צודק שאלו הם שני עניינים שונים, ובכל זאת הם מחוברים: אילו חשבו היהודים שנישואי תערובת עם נוכריות יגרמו לכך שצאצאיהם ייפלטו באופן הלכתי מהעם היהודי, הם היו חושבים פעמיים. נראה שזה לא היה ברור כלל, וייתכן שנישואי תערובת נתפסו כ"לא בסדר" אבל "לא נורא". תמרה שיחה 23:55, 15 במרץ 2009 (IST)
אם עזרא המציא את ההלכה הזו, ובזמן קדומים היא לא הייתה, כיצד הוא שכנע אותם שהלכה זו קיימת ביהדות? מדוע מודגש שם בפסוק שהם מודים בכך שבניהם נוכריים? ברי"אשיחה • כ' באדר ה'תשס"ט • 00:06, 16 במרץ 2009 (IST)
כי את הסיפור סיפר עזרא, וכך בחר לכתוב אותו (: בכל אופן, אותי זה לא שכנע אף פעם. תמרה שיחה 00:29, 16 במרץ 2009 (IST)

תמרה היקרה, נראה לי שאת מבינה לליבי ולכן אשאל אותך כך,
גיור בימינו אינו הליך ידידותי,מדובר בעינוי של ממש שלא לדבר על ההשלכות על אחיה ,אחיותיה ועל ילדהם שיהיו בעתיד,גם אם היא מוכנה לעבור גיור הרי מה היא יכולה לומר לאחיה הקטנים שעדיין אינם מודעים לסיפור? ומה על אחיה ואחיותיה של האם(להזכירכם מדובר בסבתא)לו הייתה דרישה פשוטה לטבילה במקווה לא הייתה בעיה אולם לגרור למעלה מ 10 נפשות(אני מדבר רק על הצעירים) להליך שכזה זה מעשה שהיא אינה יכולה לקחת בחשבון,
המצפון הורג אותי,מישהו מכיר רב כמו הרב שרלו-אדם מתון והגיוני שיוכל לתת לי פתרון או איך פונים לרב עצמו,

אלמוני.

אני לא מבין. אתה כותב שהסיפור בדוי ומדבר על מצפונים מהמציאות. אתה כותב שהאישה מתנהגת לפי ההלכה, מה שאמר שהיא עברה עינויים דתיים קשים פי כמה מגיור (בהסכמתה המלאה כמובן) דוגמת צום ביום כיפור וט' באב וכדומה, ומתפתל לנוכח העינוי (?) שבגיור?. אם היא אישה המוכנה ללכת בדרך התורה ללא פשרות כלשהן, והלכות גיור מקובלות עליה כמו גם הממסד הרבני, מה כ"כ קשה להתגייר. זו מצווה הגדולה פי כמה מכל שאר המצוות שתעשה בחייה, כי בכך בעצם היא נהפכת מבחינה הלכתית ליהודייה לכל דבר, מה שברור שלא הייתה קודם לכן. תמיהה.
שלא תבין אותי לא נכון: אני לוקח את הענין ברגישות ובהבנה, אבל זה מה יש. נדמה לי שידוע לך גם על הליך התיאור של הקושי בחיי יהדות המבוצע בפני כל גר/גיורת, כחיוב הלכתי. כלומר: ההלכה דוקא מצוה עלינו להקשות את ליבו של הרוצה להתגייר (ולא משנה אם הוא התנהג שנים קודם לכך כיהודי בטעות). יש חיוב לתאר בפניו את כל הקושי הקיים בהתנהלות על פי ההלכה היהודית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:33, 16 במרץ 2009 (IST)
נו, ברור שהסיפור לא בדוי. אלמוני יקר, גיור בימינו הוא הליך לא ידידותי לגוי גמור המבקש להפוך ליהודי. במקרה שלנו, הרי מדובר במשפחה דתית נורמטיבית (אולי אפילו חרדית) שתוכל ללא קושי לעבור 'גיור בזק' פשוט ומהיר בלי בעיות. ה"השלכות העתידיות" הצפויות כאן, למיטב ידיעתי, הוא שבנות המשפחה המתגיירות לא תוכלנה להינשא לכהן. ביגדיל. בכל דבר אחר לא יהיה הבדל, וגם הדור הבא כבר ייחשב יהודי לכל דבר. אני מציעה קודם כל להירגע, להבין שהסיטואציה בכלל לא כזאת נוראית (ואפילו די משעשעת אם אתה שואל אותי...), ולהתכונן להליך טכני פשוט ומהיר של טבילה להסדרת ההדורים. זה הכל. מאחר שאני לא פוסקת הלכה, אני מציעה לפנות לסמכות רבנית (הרב שרלו הוא כתובת מצוינת, או פשוט להיכנס לאתר 'כיפה', לפורום 'שאל את הרב' כאן: http://www.kipa.co.il). שיהיה בהצלחה, ואם בא לך לעדכן אותנו מה קרה, זה יהיה נחמד (: תמרה שיחה 14:15, 16 במרץ 2009 (IST)
לא הייתי מזלזל בנושא. במקרים מסויימים אצל נכדים ונינים זה עלול להיות בעיה רצינית. בכל מקרה אני מציע לך לטפל בנושא בצורה שקטה, אצל אחד הרבנים הגרים בקרבתך. לא לעורר את העניין ולא לפנות לרבנים מפורסמים. אתה עשוי להיות צודק אך לא חכם. Daniel Ventura - שיחה 14:30, 16 במרץ 2009 (IST)
מהי "הבעיה הרצינית" שאתה מדבר עליה? אתה סתם זורע בהלה לשווא. תמרה שיחה 14:47, 16 במרץ 2009 (IST)

אין פה "בעיה רצינית", ואין כאן בעיה של ממזרות שתשאר עשרה דורות. אותה משפחה תתערה בסופו של דבר בעם היהודי (למעשה כבר התערתה) ולא קרה כל נזק. לגבי הגברים באותה משפחה שנישאו ליהודיות : ילדיהם יהודים. לגבי הנשים: בניהם יינשאו ליהודיות , ובנותיהם ילדו ילדים שינשאו ליהודיות. נכון, שאם תשאל רב - אכן אין רב אורתודוכסי שיפתור את העניין. אך אם לא תעשה מזה עניין - תוך 2 דורות תהיה חצי מהמשפחה יהודיה, ותוך 2-3 דורות נוספים - סביר שגם החצי השני. אני אישית מכיר מקרה דומה: מישהו שלמד איתי באוניברסיטה, שאביו יהודי (ממוצא מזרחי, עם שם יהודי מאוד), ואימו שאינה יהודיה עלתה מחו"ל עם האב, לאחר שנישאה לו בחו"ל, בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. האם - שהוריה נרצחו בשואה - אינה יהודיה ומעולם לא התגיירה, אך נקשרה לעם היהודי בקשר דם. הבנים הם יהודים ואיש אינו מפקפק או מפשפש. ואם הם לא : בניהם בוודאי יהיו. אני מניח שהמקרה הזה (אותו נאי מכיר אישית) אינו היחיד. עצתי (הלא דתית): לעזוב ולא לפשפש. בוודאי שאין פה "בעיה רצינית" ולא קרה כאן אסון. בהצלחה. דני. ‏Danny-w‏ 21:41, 16 במרץ 2009 (IST)

כתבתי ואני עומד על דעתי במקרים מסויימים אצל נכדים ונינים זה עלול להיות בעיה רצינית. אם אחד מהם ירצה להנשא לשומר מסורת, מקובל היום לבדוק אילן יוחסין ואז גם שאר בני המשפחה יהיו בבעיה. אני חוזר רק במקרים מסויימים - לא עלינו. אם אפשר לא להזניח, זה כדאי, למען הדורות הבאים. Daniel Ventura - שיחה 21:49, 16 במרץ 2009 (IST)
חכם מחוכם. אם הבנתי נכון, שמדובר במשפחה המתנהגת כדתייה לכל דבר, העצה הלא-דתית שלך שוה לפח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 21:51, 16 במרץ 2009 (IST)
בכלל לא ברורה לי השאלה. אני (כחילוני) לא הייתי שוקל אפילו להתגייר, אבל איך מישהו שומר תורה ומצוות יכול להרהר בכלל ברעיון של לא להתגייר במקרה כזה? תומר א. - שיחה 22:08, 16 במרץ 2009 (IST)

ראשית חברים,אני באמת רוצה להודות לכולכם,אני מניח שאתם כולכם רוצים לעזור,הייתי שמח להפגש עם מי מכם ולדון בעיניין אולם מסיבות מובנות של חשש מרדיפת גורמים קיצוניים ברבנות מה שעלול לפגוע במשפחה אני נאלץ להשאר אלמוני. כעת חשוב לי להבהיר מס' אי הבנות: מדובר באנשים מסורתיים, קידוש,כשרות,חגים,נטילת ידיים(משתדלים) אבל לא במשפחה סוואוו קולד דתית, אין זקן ואין פיאותןלפ]עמים גם שולחים 'בגניבה' את האס-אמ-אס בשבת, בשביל היושבים ברבנות זה לא מספיק,כבר שמעתי סיפורי אימים על מעקבים בשבת של פקחים דרוזים וכו',לי מבחינה מצפונית זה מאוד מפריע שילדיי לא יהיו יהודים עפ"י ההלכה, לכן אני מנסה באמת למצוא פתרון אמיתי של אפילו גיור בסתר ע"י רב יהודי מאמין,שיחסוך מהמשפחה את העינויי,החקירות ,ההשפלות,הכניסה לדלת אמות ועוד. בא לא ניתמם,הרי אין ייצוג משמעותי של גורמים מתונים ברבנות אלא יש רוב מכריעה של חרדים קיצוניים,אני לא הכי מתמצא אבל תלמידי הרב אליישיב, האגודה וכו'-אני פשוט פוחד. ככל הנראה עלי לשוחח עם רב בצורה אנונימית-בכל מקרה תודה לכולכם-אני מאמין ובטוח שלכולכם יש כוונה טובה.

הממ... זה נשמע קצת יותר מורכב, ובכל זאת - לדעתי האינטרס הדתי והציבורי הוא לגייר את המשפחה הזאת ומהר, שהרי הם כבר בתוך העם היהודי, ומה עדיף - שתתחתן עם גויה או עם יהודייה? (בהנחה שאתה מרגיש שהקשר הזה חשוב לך מדי מכדי לנתק אותו). אני באמת חושבת שהתסבוכת לא כזאת גדולה, וייתכן שהפתרון שאתה מציע (גיור מהיר ודיסקרטי) הוא המתאים ביותר. בהצלחה! תמרה שיחה 23:35, 17 במרץ 2009 (IST)
לא הבנתי אתה רוצה גיור בגלל ההלכה, או בגלל החוק במדינת ישראל?. אם התשובה הראשונה נכונה, הרי שלא יהיה מנוס מלקיים את מה שכל רב מאמין חרדי/דתי ידרוש ממך, שזו דרישת ההלכה. אם אתה קורא לזה עינויים ובירורים מציקים, כנראה שההלכה מציקה. (מניעת שליחת מסרונים בשבת כנראה גם היא הצקה). לחילופין, אם אתה מעוניין לקיים את החוק היבש, ותו לא (כלומר: אתה מזלזל בהלכה כפי שהיא), הרי שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. גם מבחינת ההלכה והחרדים הקיצוניים. והסיבה: הגיור שלך לא ייחשב מבחינת ההלכה, כך שמבחינתה תהיה גוי גמור, ואתה יכול לחלל את השבת ואף לאכול חזיר, ואף רצוי שתעשה כך (כי לפי ההלכה: "גוי ששָבַת חייב מיתה!"). הבעיה תהיה אם הגיור שלך כן יהיה הלכתי ואתה תמשיך לזלזל בה ובקיצוניות שבה, כי אז אתה גיורך רק יגרום לך נזק. והמבין יבין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 02:25, 18 במרץ 2009 (IST)

ידידי היקר, ראשית אני יהודי לחלוטין לפי כל מבחן, הבעיה היא עם חברתי. אז בלי ציניות בבקשה אני בן למשפחה יהודית שורשית ושאיש לא יעז להטיל ספק במידת השתייכותי לעם הזה,גם אם למישהו הזה נמנה על חצר מפוארת זו או אחרת. לגבי שאלתך מעניין אותי המצפון בלבד ולא החוק.

אם זה מפריע לך שילדיך לא יהיו יהודים על פי ההלכה, ההלכה קובעת שהיא חייבת להתגייר. אם אתם רוצים להימנע מהממסד הדתי בארץ (כנראה בצדק, ולו בשל הקשיים הרבים שעלולים להיגרם לשאר המשפחה), תעשו את זה בחו'ל (ואם זה רב רפורמי, מה טוב). הרי ממילא הבעיה לא הועלתה על ידי הממסד הדתי, זה רק בינכם לבין האלוהים שלכם.. בכל מקרה, בהצלחה. Fal - שיחה 18:17, 18 במרץ 2009 (IST)

היה לאחרנה בעתונים סיפור של תלמיד ישיבה בארה"ב שהתגלה שאמו לא הייתה יהודיה. בגלל היותו כבר יהודי חרדי בדרך חייו עבר בקלות גיור מחודש כהלכה לשמחת כולם. אבל בשביל יהודי חילוני עם סיפור כזה גיור מסוג זה הוא עיניין הרבה יותר מסובך. Ewan2 - שיחה 01:09, 20 במרץ 2009 (IST) הלכתית, טבילה לצורך יהדות יכולה להחשב כמו טבילה לגיור. (אישה אמורה לטבול במקווה כל פעם שהיא נידה) אני לא יודע זה נמצא בפרוש ברמב"ם אך זה נמצא במקורות אחרים. כמובן שההשלכות של זה הם שאם ילדה גודלו כיהודים הם יהודים לכל דבר ועניין.

אני יודע שהשאלה הזו כבר בארכיון אבל בכל זאת אוסיף את המלצתי: תפנה (בטלפון בלי להזדהות בשמך או אפילו תקבע פגישה בלי להגיד את שמך לרב צפניה דרורי הוא רב העיר קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר שם והוא אב בית דין לגיור כך שהוא מאד מתמצא לא רק בהלכה אלא גם בבירוקרטיה - והכי חשוב הוא בן אדם מאד נחמד וסבלני ומבין ענין. אם יש מישהו שיכול לעזור לך למצוא פתרון שהוא גם כשר הלכתית לחלוטין וגם מתאים למצב שתיארת בלי עודף סיבוכים זה הוא. בהצלחה בכל דרך שתלך. מתיישר - שיחה 18:29, 22 במרץ 2009 (IST)

דת[עריכת קוד מקור]

מהי הדת הכי העתיקה בעולם?(שעדיין קיימת,כמובן) האם היהדות אחת מן העתיקות ביותר שעדיין קיימות? 87.68.23.155 21:30, 15 במרץ 2009 (IST)

דתות היו קיימות, בצורה זו או אחרת, כבר לפני 300 אלף שנה. בדתות מודרניות רבות, כולל היהדות, קיימים עדיין אלמנטים שהחלו באותן דתות עתיקות (לדוגמה, קבירת המתים, אמונה בחיים שלאחר המוות וכיוצ"ב). כתבי-הקודש העתיקים ביותר שנמצאו הם "כתבי הפירמידה" ממצרים העתיקה, שמקורם באמצע האלף השלישי לפנה"ס. הדתות הדהרמיות הן ככל הנראה הדתות העתיקות ביותר שעדיין קיימות כיום - הן נוצרו באלף הרביעי לפני הספירה. היהדות היא דווקא דת צעירה יחסית: אברהם אבינו חי ככל הנראה בתחילת האלף השני לפנה"ס, והתורה נכתבה במאה ה-13 לפנה"ס. למרות זאת היא עתיקה יותר מרוב הדתות שקיימות כיום. ברק שושני - שיחה 22:03, 15 במרץ 2009 (IST)
אוקיי, אני מניח שנסמכת על הערך האנגלי שאליו הפנית. הייתי מסייג את דבריך על חייו של אברהם (ספק אם מדובר בדמות היסטורית), ולבטח את כתיבת "התורה" (איזה חלק בתורה? כל החומשים? ידיעה ממש יש לנו רק על כתבים בני כ-2,000 שנה, ולא קרוב למאה ה-13 לפנה"ס. אביעדוסשיחהתל אביב חוגגת מאה! 15:19, 16 במרץ 2009 (IST)
סייגתי, אתה מוזמן לראות את התוצאה ב-ויקיפדיה:הידעת?/דיונים, להעיר הערות ולהציע שינויים ותוספות. ברק שושני - שיחה 23:08, 17 במרץ 2009 (IST)
300 אלף שנה?! נראה לי שקצת נסחפת. ‏nevuer‏ • שיחה 00:00, 16 במרץ 2009 (IST)
זו כמובן הערכה גסה מאוד. ראה כאן. ברק שושני - שיחה 00:06, 16 במרץ 2009 (IST)

תודה ברק. למדתי היום משהו חדש! אמיר. 87.68.23.155 23:20, 15 במרץ 2009 (IST)

אפשר להכניס את התשובה הזו, כלשונה, ל"הידעת". יוסאריאןשיחה 23:28, 15 במרץ 2009 (IST)
תודה, אנסה להציע אותה ב-ויקיפדיה:הידעת?/דיונים. ברק שושני - שיחה 00:06, 16 במרץ 2009 (IST)
אציין רק שלכל הדעות הנצרות והאסלאם, שתיהן מתבססות ושאובות מהיהדות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:34, 16 במרץ 2009 (IST)
הנצרות והאסלאם אכן שאבו אלמנטים מהיהדות אך הן לא מבוססות עליה (בעיקר לא האסלאם וגם הנצרות של היום זה כבר לא היהדות של ישו). בקשר לשאלה המקורית, יש גם דתות נאו פגניות שמתבססות על אמונות קדומות מאוד. דניאל ב. 13:44, 16 במרץ 2009 (IST)
היום אתה צודק, אבל במקור הן כן התבססו על היהדות. ישו ומוחמד בבירור התבססו על היהדות. ובאסלאם עוד יותר מבנצרות. ידוע גם שבגירסא הראשונה של האסלאם מוחמד העתיק דברים רבים כהווייתם ממש מהיהדות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:12, 16 במרץ 2009 (IST)
קשה להכריע בשאלה הזאת לפני שמגדירים מה זה "מבוסס". שאיבת אלמנטים אינה ביסוס? נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 10:34, 18 במרץ 2009 (IST)

יחס הזהב[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/3#יחס הזהב

ניילון נצמד[עריכת קוד מקור]

שלום רב רציתי לדעת למה ואיך נדבק ניילון נצמד, הרי אין בזה דבק. תודה רבה יורי 213.151.38.84 00:58, 16 במרץ 2009 (IST)

הוא לא נדבק. ההיצמדות היא באמצעות ואקום, לדעתי. בן הטבע - שיחה 14:36, 16 במרץ 2009 (IST)
מהשימוש בו נראה שהוא כן נדבק, עוד לפני הסגירה, כשעוד אין ואקום כלל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:38, 16 במרץ 2009 (IST)
כשאתה נוגע בו, אתה יוצר ואקום מיד. אני כך מעריך. אינני יודע את התשובה בבטחה. בן הטבע - שיחה 14:49, 16 במרץ 2009 (IST)
שאלה מצויינת. אחרי דין ודברים מישהו פעם הסיק שמדובר במבנה דיפולי של מולקולות הניילון. לא יודע להרחיב על כך ולא בטוח בזה... יוסאריאןשיחה 14:46, 16 במרץ 2009 (IST)
נדמה לי שגם זו מחשבה רעננה, משום שהניילון נצמד גם למשטחים מחוספסים, כל עוד הוא נקי. עוזי ו. - שיחה 14:59, 16 במרץ 2009 (IST)
ואולי כי הוא דק מדי. ישנה סיבה שהוא דק מאד, לא בגלל בעיית הכובד ולא בגלל סוגיית המחיר. הדקיקות שלו היא המאפשרת לו להיצמד גם לשמטחים מחוספסים. למה? בן הטבע - שיחה 15:08, 16 במרץ 2009 (IST)
למיטב זכרוני, אחרי אותו דין ודברים עליו מדבר יוסאריאן, הגענו למסקנה שהוא נדבק כי פשוט מוסיפים לו חומר דביק. ‏עדיאל‏ 15:35, 16 במרץ 2009 (IST)
בדקתי זאת במיקרוסקופ שלידי לפני שקבעתי כי אין שם דבק. מבחינים רק במרקם מחוספס פחות או יותר זהה בכל השטח. אם היתה מריחת דבק כלשהי הייתי מגלה זאת מיד במשטח הניילון. אולי המבנה הפיזי של הניילון גורם להיצמדות? בן הטבע - שיחה 15:38, 16 במרץ 2009 (IST)
נדמה לי שהרעיון היה לא שמורחים דבק, אלא שחלק מהחומרים הרכיבים את הניילון הם סוג של דבק. יוסאריאןשיחה 19:49, 16 במרץ 2009 (IST)
זה לא עניין של דבק או של ואקום. הפעולה היא של כוחות ואן דר ואלס. כוח זה גם מאפשר לשממיות לטפס על קירות - על כפות הרגליים שלהם יש המוני שערות דקיקות (שמתפצלות לעוד יותר שערות), והם מאפשרות התאמה לפני המשטח, ושטח רב לפעולת הכוחות. לניילון הנצמד יחס מצוין של עובי (ומסה) לפני שטח, ולכן חלק גדול מהמולקולות שלו נמצאות בפני השטח, ומסוגלות ליצור קשרים. כנראה שהמולקולות המרכיבות את הניילון הנצמד (פוליאתילן בצפיפות נמוכה - LDPE) מתאימות במיוחדות למטרה זו - כנראה שיש בהן דיפולים רגעיים/מושרים חזקים. עופר קדם - שיחה 21:30, 16 במרץ 2009 (IST)

מבקש תרגום לעברית[עריכת קוד מקור]

זהו שם של שוק בעיר העתיקה בירושלים, שכנראה לא קיים יותר. איזה סחורות כלולות במונח "suk al juma". Daniel Ventura - שיחה 11:52, 16 במרץ 2009 (IST)

suk al juma סוק אלג'ומעה = שוק יום שישי. ואולי זה בכלל שיבוש של "סוק אלג'ומלה" (השוק הסיטונאי). חובבשירה - שיחה 11:59, 16 במרץ 2009 (IST)
מתאים יותר ליום שישי, זה היה השוק של ערבי חברון בעיר העתיקה. תודה. ראה כאן משתמש:Daniel Ventura/"החצר האחורי" בעיר העתיקה Daniel Ventura - שיחה 14:05, 16 במרץ 2009 (IST)

קריאת כתבה ישנה[עריכת קוד מקור]

לפני כמה שנים (בסוף שנות התשעים או בשנות האלפיים) הייתה בעיתון (נראה לי "7 ימים" של ידיעות אחרנות) כתבת ענק על רציחתם מאיה זינגר ומירי הרצוג. איך אני יכול להשיג את הכתבה אם אני לא יודע מתי היא פורסמה? חיפשתי באינטרנט ומצאתי בנושא רק כתבה אחת של "הארץ". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פנה לארכיון ידיעות אחרונות. גברת תרדשיחה 21:49, 16 במרץ 2009 (IST)

הכתבה הופיעה ב-7 ימים ב-5 בספטמבר 2003. שם הכתבה: בחייהן ובמותן. שם הכתב: צדוק יחזקאלי. ניתן לפנות אליי בכל עניין הקשור לארכיון ידיעות אחרונות. בן הטבע - שיחה 19:50, 17 במרץ 2009 (IST)

האם השם גוסטב לבון אומר לכם משהו?[עריכת קוד מקור]

18:45, 16 במרץ 2009 (IST)

טוב, עליתי על זה בעצמי. גוסטב לה בון. Anonymous - שיחה 19:07, 16 במרץ 2009 (IST)

Out of wedlock[עריכת קוד מקור]

אם מישהו יודע/יכול לברר כמה מהילדים שנולדים בישראל מדי שנה נולדים מחוץ לנישואים, אודה לו. ‏Gridge ۩ שיחה 19:50, 16 במרץ 2009 (IST).

אולי הרשימה הביבליוגרפית הזאת תוכל לסייע לך[1].סתמרוח - שיחה 20:09, 17 במרץ 2009 (IST)

ניקוד השם 'רמב"ם'[עריכת קוד מקור]

כיצד מנקדים את ה'ב' של 'רמב"ם'? בפתח או בקמץ? תודה. חגי בן אהרון.

בבקשה: בפתח. לפי מלון עברי-אנגלי שלם, ראובן אלקלעי, מסדה (תשכ"ו). לאנגלית אין קשר כמובן, פשוט מלונים כאלה מנוקדים בדר"כ, בהנחה שהם מקיפים מספיק, דוגמת זה. בנצי - שיחה 14:09, 17 במרץ 2009 (IST)
הכי קל לזכור זאת (או לפחות כך למדתי בבי"ס) ע"פ כלל נַ‏חַ‏ל נָ‏הָ‏ר כלומר יש לחלק להברות ולטעמים ואז ...רגע למה אני מסביר קרא אצלנו.Shannen - שיחה 20:59, 17 במרץ 2009 (IST)

הביטוי התנ"כי "מרכבת גיבורי חיל"[עריכת קוד מקור]

מאיפה בתנ"ך הוא לקוח? תודה צנטוריון - שיחה 19:45, 17 במרץ 2009 (IST)

זהו השם המלא של טנק מג"ח. למה? בן הטבע - שיחה 19:52, 17 במרץ 2009 (IST)

זוהי שגיאה, הוא סימון של M48A3 (מ"ח ל48 וג'ל3). כל שאר הקיצורים הממוצאים (מזה שצויין פה ועד מובילי גוויות חרוכות) אינם נכונים. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:05, 17 במרץ 2009 (IST)
לעניין השאלה המקורית, הביטוי מרכבת מופיע בתנ"ך פעם אחת בלבד בשירת הים, ללא גבורי חיל[2]. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:12, 17 במרץ 2009 (IST)
תודה רבה! ולגבי השם מגח - הרי שד"ר אבשלום קור טוען כי השם אינו ראשי תיבות בכלל... שוב תודה :) צנטוריון - שיחה 20:37, 17 במרץ 2009 (IST)
סיכום הדיון - לאחר פנייה (מרגשת) לעמותת יד השיריון בלטרון נענתי כי אכן הד"ר קור צודק - אין זה מג"ח כי אם מגח, מהשורש נ.ג.ח. - כתבה מלאה התפרסמה בגיליון דצמ' 2008 של מגזין העמותה (שיריון). אז הנה - למדנו משהו חדש :) צנטוריון - שיחה 08:53, 18 במרץ 2009 (IST)
אכן מפתיע. כדאי לציין זאת בערך. גילגמש שיחה 09:04, 18 במרץ 2009 (IST)
אני סמוך ובטוח שצנטוריון יעשה זאת • עודד (Damzow)שיחהיש לך משנה ויקיפדית? 09:07, 18 במרץ 2009 (IST)

סופרי ידייש[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכם יודע את השם הפרטי של סופרת יידיש ששם משפחתה הוא מרש, והיא כתבה על הישרדותה בשואה וחיה כיום באשקלון?

ייתכן שכוונתן לינטה (יעל) מאש. אני לא יודע איפה היא גרה. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 09:31, 18 במרץ 2009 (IST)

מטען המחובר לחשמל[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

יוסי שריד[עריכת קוד מקור]

האם יצאה ביוגרפיה על אודות יוסי שריד? תודה... 77.127.177.100 00:24, 18 במרץ 2009 (IST)

ככל הידוע לי ביוגרפיה מלאה לא נכתבה מעולם, הכי קרוב זה הספר של שייקה בן-פורת, שיחות עם יוסי שריד, ספרית פועלים, 1997. החיסרון המרכזי בו שהוא נותם מבט ביקורתי על פעולותיו ולא נוגע לכך שהוא פירק את הקואליציה של ברק ברגע מכריע לתהליך השלום (שכן זה קרה אחרי הוצאת הספר).סתמרוח - שיחה 07:49, 18 במרץ 2009 (IST)
יש גם ספר שנקרא "הנחש" מאת יאיר קוטלר, אשר מוזכר בלינק זה. משום מה הוא לא מוזכר בערך על יוסי שריד. ‏עמיחי 10:19, 18 במרץ 2009 (IST)
מן הסתם בגלל שנציג מרצ בויקיפדיה עוסק בצינזור אגרסיבי של כל פרט שלא מחמיא לחברי מפלגתו.סתמרוח - שיחה 20:23, 18 במרץ 2009 (IST)
אז אולי כדאי להוסיפו. ‏עמיחי 09:47, 19 במרץ 2009 (IST)
האם הביקורת עניינית, רצינית, מנומקת? האם מי שהשמיע אותה הוא איש שמקובל על מישהו? לפי הקישור, שם הספר והתמונה על הכריכה קל לראות שהביקורת קיקיונית ומטופשת ואין לה מקום בערך על שריד. יוסאריאןשיחה 10:23, 19 במרץ 2009 (IST)
כמה מפתיע. התוספת הוסרה בתוך דקות ספורות. קראת את הספר? ‏עמיחי 10:55, 19 במרץ 2009 (IST)
קראתי את המבוא. ראה דיון בשיחה:יוסי שריד. יוסאריאןשיחה 14:31, 19 במרץ 2009 (IST)

בז'ז'ים[עריכת קוד מקור]

מה זה בז'ז'ים? אני רציני. שמעתי את המילה הזאת יותר מפעם אחת ומאנשים שונים (שאני לא מכיר). מישהו יודע מה זה? 77.127.178.85 17:12, 18 במרץ 2009 (IST)

[1]-כנס לערך(אחד מזוג איברים המצויים בגופם של נקבות בני אדם, מקווה שעזרתי

חחחחחחחח, אבל מאיזו שפה זה בא? ערבית-מרוקאית או משהו כזה? 77.127.178.85 19:16, 18 במרץ 2009 (IST)

שאלה בנושא עצוב ביותר[עריכת קוד מקור]

כדרכו של עולם, הספרות הרפואית שופעת במקרים רפואיים מזעזעים וביזארים עד אין קץ. אחד מהם היא תסמונת\מחלה בה האדם מזדקן בקצב מואץ (יותר מהר מכלב) ולבסוף נפטר מזקנה בגיל העשרה. שתי שאלות: 1. מה שמה של המחלה? 2. מי הבן אדם הכי צעיר שנפטר מהמחלה? (ז"א מזקנה) Anonymous - שיחה 17:45, 18 במרץ 2009 (IST)

שאלה 1 - ראה: פרוגריה. ‏Gridge ۩ שיחה 17:52, 18 במרץ 2009 (IST).

פורטל:הישוב[עריכת קוד מקור]

בעבר השתמשתי בדף שמפרט מאגרי מידע הקשורים לפורטל:הישוב. כרגע אני לא מוצא את הנתיב. יוסי ישראלי - שיחה 09:36, 19 במרץ 2009 (IST)

יכול להיות פורטל:היישוב/אוצרות הרשת/גלריה? אלמוג 10:02, 19 במרץ 2009 (IST)

קול רדיופוני[עריכת קוד מקור]

מהו קול רדיופוני? מדוע רק אנשים אחדים זוכים לקבלו, ואילו אישים בישראל, למשל, ניחנו בקול כזה? תודה... 77.127.96.75 14:22, 19 במרץ 2009 (IST)

קול רדיופוני הוא קול שנשמע היטב כאשר הוא משודר ברדיו. רוב הקריינים ניחנו בקול רדיופוני (שהוא גם, במידה מסויימת, עניין סובייקטיבי של המאזין) למשל דן כנר, חיים יבין, מיכה פרידמן. לעודד בן עמי יש לדעתי קול רדיופוני נפלא. בבחינה לגלי צה"ל מקליטים את המועמד ומשמיעים אותו בציוד שידור כדי לבחון האם הקול שלו רדיופוני. Ranbar - שיחה 17:35, 19 במרץ 2009 (IST)

מה גרם לכך שהילדים בירושימה יצאו עם מוטציות?[עריכת קוד מקור]

הקרינה הרדיואקטיבית? אם כן אפשר מידע על הקרינה הזאת? אם לא מה גרם?

כן, בגלל הקרינה מהנשורת הרדיואקטיבית, שמכילה את תוצרי הביקוע שנוצרו בפיצוץ. emanשיחה 18:20, 20 במרץ 2009 (IST)

האם גם קרינה רדיואקטיבית כמו שנחשפים אליה עובדי מפעלים יכולה להשפיע על הילדים? מה ההבדל בין סוגי הקרינות השונים וסרטן/ההשפעה על הדורות הבאים? אלמ

איני יודע באיזה מפעלים נחשפים לקרינה רדיואקטיבית. עקרונית, בכל מקום בו יש חומרים רדיואקטיביים, צריך לעבוד עם מיגון שממזער את הסיכון מהם. לא צריך להיות מצב של עלייה של ממש בסיכון לסרטן או לנזק תורשתי בשום מקום עבודה.
קרינה מתחלקת בדרך כלל לקרינה מייננת, וקרינה בלתי מייננת. הראשונה יכולה לגרום לפירוק של קשרים מולקולריים, ולכן יכולה להזיק לחומר התורשתי (DNA). פגיעה כזו יכולה לגרום לסרטן, או לפגיעה בדורות הבאים, כאשר הפגיעה ב-DNA מתרחשת בתאים כמו זרעונים וביציות. דוגמאות לקרינה מייננת הן קרני רנטגן, קרינת גמא (רדיואקטיבית), וקרינה על סגולה, שגורמת לסרטן העור (אבל לא חודרת את העור מספיק כדי לגרום סרטן באיברים פנימיים). סוג הקרינה השני, הבלתי מייננת, לא יכולה לפרק קשרים מולקולריים, ולכן הסכנה ממנה פחותה בהרבה, או לא קיימת כלל. ישנן השערות שקרינה מסוג זה (גלי רדיו, גלי מיקרו- תדירויות בהן פועלים טלפונים סלולריים ואינטרנט אלחוטי, למשל) יכולה לגרום סרטן, אבל לא ברור כיצד (כי אין פגיעה בקשרים המולקולריים, המנגנון המוכר ביותר שגורם לסרטן), וגם המחקרים בתחום לא מוצאים ראיות של ממש לעלייה בסיכון לסרטן עקב קרינה מסוג זה, לפחות לא בעוצמות הנמוכות אליהן אנחנו נחשפים בחיי היום-יום. למיטב ידיעתי, לא ידוע על נזק תורשתי (מוטציות בדורות הבאים) כתוצאה מקרינה בלתי מייננת. עופר קדם - שיחה 21:48, 21 במרץ 2009 (IST)

תהליך פליטת אדי מים מצמח[עריכת קוד מקור]

בויקי ישנו ערך שדן בפליטה נוזלים מפני השטח של עלים . אשמח לקבל קישור. יוסי ישראלי - שיחה 16:13, 19 במרץ 2009 (IST)

דיות.

תמונות בצבע[עריכת קוד מקור]

כשאני קורא באינטרנט (ובוויקפדיה בפרט) על נושאים היסטוריים הרבה פעמים יוצא לי לראות צילומים צבעוניים ממש ישנים: מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כגון התמונה ההזאת והתמונה ההזאת. ואני תוהה: אם כבר בסוף המאה ה-19 צילמו תמונות בצבעים אותנטיים, אז למה במשך עשרות שנים לאחר מכן התמונות בשחור-לבן היו הנפוצות ביותר? אפילו בשנות ה-80 של המאה ה-20 הצילום בשחור לבן היה נפוץ למדי (אני יליד 1984 והתמונות שלי כתינוק הן בשחור לבן) שלא לדבר על שנות ה-60 וה-50. הרי צילום בצבע היה קיים כבר מזמן, אז למה המשיכו לצלם בשחור לבן? 77.127.196.171 16:45, 19 במרץ 2009 (IST)

יש לשאלה שלך שתי תשובות. 1. תהליכי צילום ופיתוח צבעוני אכן קיימים מזה זמן רב, אך הם הצריכו ציוד יקר ומסורבל ולכן היו נדירים. 2. התצלום שהצגת בדוגמאה אינו צבעוני אלא נעשה בשיטה של צביעה ידנית של הנגטיב השחור-לבן, כמובן שגם זה היה תהליך ארוך, מורכב ולכן יקר ולא נפוץ. באינטרנט מסתובבים גם צילומים שצולמו במקור בשחור לבן שנצבעו פשוט בעזרת פוטושופ... Ranbar - שיחה 17:28, 19 במרץ 2009 (IST)
סבבה, תודה על התשובה. הבנתי שהתמונות של סרגיי פרוקודין-גורסקי הן תמונות של צבעים אותנטיים, אבל צבעים שונים צולמו בתמונות שונות ואחר כך שולבו לתמונה אחת בתהליך מסורבל. 77.127.196.171 17:47, 19 במרץ 2009 (IST)
אפשר לראות תמונות שנצבעו ע"י פוטושופ. אבל דווקא תמונות צבע נפוצות יותר ממה שאנשים חושבים, לדוגמא פעם היה לי על המחשב אוסף של אלפי (!) תמונות צבע מתקופת מלחמת העולם השנייה, שחלקם היו באיכות מעולה שלא הייתה מביישת מצלמה מודרנית (ראו לדוגמה את התמונה של אוטו סקורצני[3]) לצערי ההרד דיסק שלי קרס ונמחק ופשוט לא היה לי כוח וסבלנות לאסוף אותם מחדש.
צבע במלחמת העולם השנייה זה לא חוכמה - בראשונה זה קצת יותר מפתיע - ראו כאן. עופר קדם - שיחה 22:18, 19 במרץ 2009 (IST)
אחלה דוגמה הבאת, מה אני אגיד לך... 87.70.11.111 14:22, 20 במרץ 2009 (IST)

נמוך וגבוה.[עריכת קוד מקור]

למה בנין (או כל צורה) נמוך, יותר חזק מגבוה ? 192.115.30.96 18:39, 19 במרץ 2009 (IST)

אתה שואל למה מבנים גבוהים פחות עמידים לכוחות חיצוניים המופעלים עליהם? כי המומנט חזק יותר, כי המאמצים שמופעלים רק בשל המסה של המבנה גדולים יותר, כי הם פחות יציבים (מרכז כובד גבוה יותר) וזה בינתיים מה שעלה לי לראש. יוסישיחה 21:19, 19 במרץ 2009 (IST)

אישיות-לובלין אהרון בלוד.-שם רחוב.[עריכת קוד מקור]

שלום

אני גרה ברחוב לובלין אהרון בלוד.

לאחרונה הוחלפו כל השלטים בעיר ומתחת לשם רחוב נרשם המקור/האישיות וכו' אך ברחוב בו אני מתגוררת כבר 6 שנים לא רשמו דבר אף אחד לא מכיר אותו.

אני באמת סקרנ ית לדעת במי מדובר-אם פעם ישאלו אז גם שתהיה לי תשובה.

תודה.

אהרן לובלין היה חבר במחתרת הצרפתית ככתוב כאן באתר יד ושם. הייתה גם דמות פיקטיבית בשם דומה, בסיפור של ש"י עגנון, ככתוב כאן הוא היה "מעין בבואה לדמותו של זלמן שוקן". ותודה לדוד גוגל. ‏עמיחי 21:31, 19 במרץ 2009 (IST)


שאלה קטנה לגבי ספין[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פיזיקה

סוכריות קופצות[עריכת קוד מקור]

מה התהליך שקורה בפה? הידרו - שיחה 22:32, 19 במרץ 2009 (IST)

לא יודע מה התהליך, אבל אני חושב שהוא דומה לתהליך שקורה בשתיית משקאות תוססים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 22:59, 19 במרץ 2009 (IST)
במיוחד בשבילך כתבתי את סוכריות קופצות Face-smile.svg ברק שושני - שיחה 00:36, 20 במרץ 2009 (IST)
אין מהיר כמו ברק איתןשיחה 00:59, 20 במרץ 2009 (IST)
תודה לברק "הברק" שושני. הידרו - שיחה 01:24, 20 במרץ 2009 (IST)

זיהוי תמונת עגור[עריכת קוד מקור]

שלום, תהיתי האם העוף היפה הזה מפיקיוויקי, הוא אכן עגור כחול לבן לחיים, כפי שנכתב עליו, וניתן להוסיפו לערך עגור כחול? כי הוא נראה קצת שונה מהתמונה שבערך עצמו. תודה, Ravit - שיחה 11:01, 20 במרץ 2009 (IST)

מדובר בשתי חיות שונות Grey_Crowned_Crane בתמונה, להבדיל מBlue_Crane שהוא העגור הכחול. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:04, 20 במרץ 2009 (IST)
תודה רבה לך! Ravit - שיחה 15:56, 20 במרץ 2009 (IST)