ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון126

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אקראיות מול דטרמיניזם באדם (שאלה בפיזיקה)

האם פעולותיו של האדם נקבעות באופן יחיד ע"י נתונים התחלתיים, כגון מקום, זמן, מצב רוח( שניתן ליצג כאוסף קשרים כימיים וזרמים חשמליים), מסת גוף, רמת הורמונים בדם וכדו'? אם תאורטית יש לי את כל הנתונים היבשים על אדם מסויים ומכונת חישוב עדירה, אני יכול לחזות באופן חד ויחיד איך אותו אדם יתנהג בסיטואציה ספציפית, בדומה לחיזוי מדויק של מסלול בליסטי של טיל?

האם ישנה אקראיות כלשהי בחייו של אדם? אם כל אדם וכל חיה וכל גוף אחר פועל לפי חוק שקובע שנתונים התחלתים קובעים באופן יחיד את התנאים הסופיים- משמע אין שום מקום בו לאדם יש "בחירה חופשית". וזה שאין לנו מחשב מספיק חזק על מנת לדמות בצורה מושלמת אלגוריתמים לפיהם "פועל" האדם לא אומר שאלגוריתמים אלו אקראיים.... ואילו הייתי משאר שאלגוריתמים אלו נקבעים באופן אקראי זה היה מעמיד את האדם במצב עוד יותר גרוע- חייו לא נמצאים בשליטתו אלא בשליטת "קוביות שאלוהים מטיל".

אז, השאלה: יש אקראיות? או ש"הכל בידי שמים"? מה בכלל תשובת פילוסופיית המדע לשאלת הבחירה החופשית? תרומות/109.64.39.194 15:36, 23 בדצמבר 2010 (IST)

נתחיל בחישוב מסלולו של טיל בליסטי בדיוק מושלם, ונמשיך משם. או בקיצור, כיום, המדע אינו יודע לחשב דברים הרבה יותר פשוטים מהמורכבות של אדם. בנוסף, ברמה של מכניקת הקוונטים, אין דטרמיניזם יש רק הסתברות. בברכה, איש המרק - שיחה 18:07, 23 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא רוצה להתייחס כלל לדיוק של מדידות ותחזיות. זה שהאדם מוגבל ביכולתיו לא משנה את הרעיון. ואני לא חושב שיש קשר בין מכניקת הקוונטים למה שאני מדבר עליו- התנהגות בני אדם בכלל וקבלת החלטות בפרט.תרומות/109.64.39.194 18:29, 23 בדצמבר 2010 (IST)

לפי מכניקת הקוונטים יש אקראיות טבעית ובסיסית המושרשת ביקום ודטרמיניזם לא קיים במובן זה. עולם לפי הגישה המטריאליסטית המקובלת בקרב המדענים, הכל נשלט על ידי הפיזיקה ואין רצון חופשי.דניאל ב. 19:46, 23 בדצמבר 2010 (IST)

הגישה המטריאליסטית מקובלת בקרב מדענים? האם אתה יכול להפנות למחקר שפורסם בנוגע לטענה זו? ועל אילו מדענים אתה מדבר? והאם בכלל יש משמעות לעמדה של מדען בשאלה הנמצאת מחוץ לתחום התקפות של המתודה שלו? אני ממליץ מאוד על ספריו של שר האוצר בנושא זה. משה פרידמן - שיחה 23:50, 23 בדצמבר 2010 (IST)

מטריאליזם רחוק מלהיות "מקובל בקרב המדענים". יש מדענים שחושבים כך ויש שחושבים אחרת - וזה טבעי, כי לא מדובר בשאלה מדעית ולא בשאלה שניתנת להכרעה מדעית (לפחות לא לפי מושג המדע כפי שהוא מוכר לנו היום). מדובר בשאלה פילוסופית פתוחה; לשואל השאלה, בקשר לדטרמיניזם - וודאי שתורת הקוונטים רלוונטית לעניין. ממה אתה חושב שאנחנו עשויים? בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 00:17, 24 בדצמבר 2010 (IST)

דברי לא הובנו כראוי. לא התכוונתי ל"מקובלת" במובן של "הרוב חושבים כך", אלא במובן של "ניתן למצוא אותה בקרב", ובוודאי שבשיעור יותר גבוה מבכלל האוכולוסייה. כמובן גם שזו אינה שאלה מדעית. השואל הגדיר מראש את שאלתו כפילוסופית. דניאל ב. 08:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)

יש לציין שהמתח בין "הכל צפוי" לבחירה החופשית מעסיק גם הוגים לא מטריאליסטיים. בפרט, מי שמניח את קיומו של אל כל יכול, עלול להתרעם על כך שהוא נענש על חטאיו, שהם בעצם בחירותיו של האל. למי שהזכיר את תורת הקוונטים: הרצון החופשי דורש משהו מעבר לדטרמניזם. אם "האל", ה"טבע" או השכן ממול "משחק בקוביות" וקובע את גורלי, גם אז רצוני החופשי לא קובע את גורלי. ואם החלקיקים הקטנים בגופי משחקים בקוביות: איך נוצרת מזה פעולה של רצוני החופשי? כלומר הסתירה היא לא לדטרמניזם המדעי, אלא לטענה שיש אוסף חוקים שקובעים בצורה מוחלטת את דרך פעולת היקום. אולי תתעניין לקרוא עוד הרחבה קלה ושטותיתבנושא (מהזווית המטריאליסטית). Tzafrir - שיחה 08:46, 24 בדצמבר 2010 (IST)

ברור שהשאלה יותר מורכבת מזה. אבל המטאפורה של "משחק בקוביות" היא לאו דווקא הפרשנות הנכונה לתורת הקוונטים. נושא ההשלכות הפילוסופיות של תורת הקוונטים הוא כמובן רחב ומורכב, והמרחק מהעובדות הפיזיקליות שמספקת תורת הקוונטים עד למסקנות הפילוסופיות לגבי השאלות שהועלו כאן, הוא רחוק מאוד, ובמרחב הזה יש המון מקום לפרשנות - נכונה או שגויה; תחת פרשנויות מסוימות, החוקים אכן קובעים בסופו של דבר מה יקרה בוודאות של 100% (ולא בהסתברות), כי אחרי שנקבעת ההסתברות מוטלת "קוביה" כלשהי, ומה שמתרחש בפועל נקבע. תחת פרשנות כזו אכן אין מקום לרצון חופשי. פרשנות אחרת יכולה להיות שהחוק מסתיים במקום שבו נקבעת ההסתברות - ואין כל המשך. ה"קוביה", אם תרצה, יכולה להיות מוטלת ע"י רצונך החופשי; אני לא טוען שזו הפרשנות הנכונה או שהפרשנות שלך היא שגויה - אני רק טוען שהנושא רחוק מלהיות מוכרע. בן גרשון (שיחה) •רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 19:42, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אוסיף לדברי קודמי: למיטב ידיעתי יחסות כללית (להבדיל מקואנטים) דורשת יקום דטרמיניסטי מתחילתו עד סופו.אילן שמעוני - שיחה 21:33, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אחרי שקראתי את ההרחבה "ההרחבה הקלה והשטותית" אני באמת חושב שהיא שטותית. הטענה שרק "נדמה לנו" שיש לנו רצון חופשי היא שטותית. אולי רק נדמה לנו שנדמה לנו, ובעצם אלו רק נוירונים במוח, אבל עדין מי הוא זה שנדמה לו שנדמה לו?

ואם יש מישהו כזה, ואלו לא רק נוירונים, אז יכול גם להיות לו רצון. בקיצור - הבעיה בדטרמיניזם איננו רק ברצון החופשי אלא בתודעה עצמה. עצם תופעת התודעה היא משהו שלא מסתדר עם הפיזיקה, ויותר מזה - התופעה איננה בת חקירה במתודה המדעית שלנו. Bbeehvh 15:11, 3 בינואר 2011 (IST)

הטענה הראשונה שלך לא ברורה בעליל. אתה מביא את הטיעון של דקארט בתור מענה לטיעון אחר לחלוטין, ולא קשור אליו.

הטענה השניה שלך לא לגמרי נכונה - תופעת התודעה איננה סותרת את הפיזיקה, ואף כי כיום היא אכן מסתורית למדי, היא לא לחלוטין מחוץ לגבולות החקירה המדעית ויש נסיונות לא רעים לתת כיוון לגביה. להרחבה ראה את הספר "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר. --אלעזר - שיחה 16:48, 3 בינואר 2011 (IST)

במקום שנגמר הגוגל.

מישהו שאל אותי שאלה שגוגל לא הציל לפתור:

ספר שנכתב במאה ה20 ומבוסס על המשפט 'במקום שנגמר השכל/הפילוספיה מתחילה האמונה/הקבלה' (בחר את המתאים...).

אפק - שיחה 19:12, 23 בדצמבר 2010 (IST)

אגב, יש כאן יסוד למשפט הבא: במקום בו נגמר השכל, מתחיל הגוגל, ובמקום בו נגמר הגוגל, מתחילה ויקיפדיה...

אפק - שיחה 19:13, 23 בדצמבר 2010 (IST)

הגאון מוילנא (על פילוסופיה וקבלה ועל קבלת הרמ"ק וקבלת האר"י). מקור דרך עץ חיים.Akkk - שיחה 10:37, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אופס. המשפט מיוחס לגאון מוילנא. Akkk - שיחה 14:32, 28 בדצמבר 2010 (IST)

כמה זמן לוקח לכדור אקמול של 500 מ"ג להתעכל בגוף ולהיעלם?

46.120.54.62 13:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אקדים ואומר שתרופות יש לקחת לפי הנחיות רופא. אמשיך ואכתוב שהעניין קצת סבוך ובכל זאת יש איזשהו נתון גס של זמן מחצית חיים של 1-4 שעות (כך בערך פרצטמול). הרחבה לגבי זמן מחצית חיים ביולוגי: w:Biological half-life. יוסי • שיחה 18:05, 24 בדצמבר 2010 (IST)

שמירה על הראייה

מה עדיף מבחינת שמירה על העיניים ואיכות הראייה (שלא יעלה המספר במשקפיים לדוגמא), לראות טלוויזיה-מחשב בחושך או באור (כלומר: כשהאור בחדר דלוק או כבוי?) 188.64.200.1 13:48, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אני מנחש - עדיף עם אור. יש פחות ניגודיות, וסביר להניח שהעיניים יתאמצו פחות. אבל בטוח אפשר למצוא תשובה מקצועית לסוגיה הזו. חפש בגוגל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:38, 8 בינואר 2011 (IST)

כדאי להתייעץ עם רופא עיניים או אופטמטריסט. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:33, 8 בינואר 2011 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

שאלה חישובית בפיזיקה(תנע, מרכז מסה)

השאלה: "פגז נורה במהירות של 200 מטרים לשנייה ובזווית 30° ביחס לאופק. בנקודה כלשהי לאורך מסלולו, הוא מתפוצץ (ללא איבוד מסה) לשני חלקים שמסותיהם 9 ק"ג ו-18 ק"ג. נתון כי שני החלקים נעים באותו המישור שבו הייתה התנועה עד לפיצוץ, וכי הם פוגעים בקרקע באותו זמן. החלק הקל של הפגז מגיע למרחק 3600 מטרים מנקודת הירי (מהתותח). לאיזה מרחק מהתותח מגיע החלק הכבד של הפגז?(g = 10 m sec-2)"

מה שאני רואה כאן שבמערכת מרכז המסה( שנשארת בתנועה קבוע גם אחרי הפיצוץ) יוצא: $m_{1}v_{1}+m2_{v}2=0$ולכן $v_{1}=-2v_{2}$. מהירות מערכת מרכז המסה היא 200 מ"ש ביחס למעבדה. וזה כל מה שהגעתי עליו עד כאן.... לא מבין איך ממשיכים. יש כאן פיזיקאים בקהל? 109.66.34.129 15:39, 24 בדצמבר 2010 (IST)

הרעיון פה הוא שהמיקום של מרכז המסה יהיה המיקום של הפגז אילולי הוא היה מתפוצץ באוויר. ואם הוא התפרק לשני חלקים, אז יש קשר בין המיקומים שלהם לזה של מרכז המסה. eman • שיחה • ♥ 15:45, 24 בדצמבר 2010 (IST)

את זה הבנתי. רשמתי שמרכז המסה נשאר קבוע גם אחרי הפיצוץ. גם כתבתי שבמערכת מרכז המסה יוצא לי$v_{1}=-2v_{2}$. איך כל זה עוזר לי לשאלה? 109.66.34.129

מרכז המסה לא קבוע, אלא (במערת כדה"א) ממשיך בתנועה הפרבולית. בפרט אתה יודע איפה הוא יפגע בקרקע. ואתה יודע איפה באותו זמן אחד החלקים פוגע בקרקע. מפה תוכל למצוא את מיקום החלק השני. אין שום צורך בחישובי מהירות פה.eman • שיחה • ♥ 16:12, 24 בדצמבר 2010 (IST)

מצטער מראש על הטיפשות. אבל: איך??? חישבתי כמה זמן יקח לפגז השלם ליפול (יצא לי 4.47 שניות). אמרתי שמהירותו קבועה בציר אנכי כלומר$x(t)=v0cos(3)t$ והגעתי לכך שמרכז המסה "נופל" במרחק 774.6 מטר מנקודת הירי. אני יודע שהחלק ששוקל פ קילו נופך ב3600 מטר. איך מזה אני יודע איפה נופל החלק של ה18 קילו? ועוד אמרת שאין צורך בחישוב מהירויות?109.66.34.129 16:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אם אתה ידוע איפה נמצאים שני החלקם אתה יכול לדעת איפה נמצא מרכז המסה. אבל זה עובד גם להפך.eman • שיחה • ♥ 17:12, 24 בדצמבר 2010 (IST)

יתכן שזה יצא שלילי? יצא לי 896.3 במינוס. 109.66.34.129 18:11, 24 בדצמבר 2010 (IST)

בהחלט ייתכן שיצא שלילי. eman • שיחה •♥ 18:20, 24 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. עוד שאלה דומה:

"צפרדע מוטנטית שמסתה 90 גרם יושבת בקצה מוט שאורכו 3 מטרים ומסתו 1.7 ק"ג, והוא צף על פני המים. ברגע מסויים הצפרדע קופצת בזווית של 5° ביחס למוט. התעלמו מרתיעת המוט בכיוון שמאונך לפני המים, וחשבו את המהירות v0 שבה צריכה הצפרדע לקפוץ כדי לנחות בדיוק בקצהו השני של המוט. הניחו g = 10 m sec-"

אוקי. מה האלגוריתם לפתרון כאן? חשבתי לעשות כאן שימור תנע, אבל בעיה היא שהמוט עצמו זז... בקיצור לא יודע מאיזה צד ניגשים לזה. 109.66.34.129 22:55, 24 בדצמבר 2010 (IST)

ולמה זו בעיה שהוא זז?

אתה יכול מצד אחד למצוא את מיקום (וזמן) הנחיתה כתלות ב v0, ומצד שני גם את מהירות המוט ואיתה את מיקום קצהו ברגע הנחיתה כתלות ב v0, להשוות ומפה לקבל משוואה עבור v0. eman • שיחה • ♥ 02:51, 25 בדצמבר 2010 (IST)

משהו לא מסתדר לי עם המתמטיקה:

שימור תנע: $mV_{0}cos(5)=-UM$

משוואת תנועה בציר אנכי: $0=0+v_{0}sin(5)-0.5gt^{2}$

$t={\sqrt {5v_{0}sin(5)}}$

מרחק בציר האופקי: $L-{\frac {mv_{0}cos(5)}{M}}$

משוואה של מהירות קובעה: $L-{\frac {mv_{0}cos(5)}{M}}=v_{0}cos(5)t=v_{0}cos(5){\sqrt {5v_{0}sin(5)}}$

ובשביל לפתור ת'דבר הזה צריך לעלות שני צדדים בריבוע ואז מקבלים מעלה שלישית עם מספרים מכוערים ואני לא יודע איך פותרים את זה. יש עוד שיטה? 109.66.34.129 10:26, 25 בדצמבר 2010 (IST)

שכחת t במשוואצ התנועה בציר האנכי, ושכחת את תנועת המוט במשוואת מרחק בציר האופקי.‏Setreset • שיחה 12:00, 25 בדצמבר 2010 (IST)

לא הבנתי. לדעתי החשבתי גם את זה וגם את זה. מהציר האנכי קיבלתי $t={\sqrt {5v_{0}sin(5)}}$. שזה נותן לי את הזמן. בציר האופקי אני מחשיב את התקדמות המוט בכך שהמרחק הוא $L-{\frac {mv_{0}cos(5)}{M}}$ולא הL המקורי. 109.66.34.129 12:22, 25 בדצמבר 2010 (IST)

בדיקה של היחידות מראה ששכחת t בשניהם. ‏Setreset • שיחה 13:36, 25 בדצמבר 2010 (IST)

איך אומרים "פיתה" בערבית?

הרי הערבים מתקשים בהגיית "פ" דגושה. האם הם משתמשים במילה אחרת או הגייה אחרת? תודה.Gidip - שיחה 16:29, 24 בדצמבר 2010 (IST)

חֻ'בּז (=לחם). אמנון שביט • שיחה 17:17, 24 בדצמבר 2010 (IST)

פיתה היא המילה ביוונית. ‏Setreset • שיחה 19:57, 24 בדצמבר 2010 (IST)

מעבר לזאת, הטורקים שהכרתי בשוויץ קראו לפיתות הרגילות לחם ורק לפיתות הקטנות הם קראו פיתה. (אגב, לשוורמה הטורקים קוראים קבאב).. עִדּוֹ - שיחה 14:40, 25 בדצמבר 2010 (IST)

בערבית המדוברת אומרים כְּמַאגֶ'ה. Kulystab • שיחה •שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ' בטבת ה'תשע"א • 23:45, 26 בדצמבר 2010 (IST)

למי שביקר בהיכל הספר בגבעת רם וקרא במו עיניו במגילות קומראן

האם השמועה לפיה חלקים מהתורה שיש במגילות קומראן הם שונים מבנוסח העברי? (זה שיש בתנ"ך העברי כיום)... נכונה?...? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתוך הערך מגילות ים המלח: "... נמצאו קטעים מכל ספרי התנ"ך, פרט למגילת אסתר. המגילות מתוארכות לתקופה שבין המאה השלישית לפנ"ס ועד 70 לפנה"ס. רוב המגילות קרובות בנוסחיהן לנוסח המסורה, אם כי ישנם שינויים רבים. נראה כי המגילות הן משלבים שקדמו להתקבעות נוסח המסורה."" שנילי - שיחה 23:11, 24 בדצמבר 2010 (IST)

שלום שנילי. אני שואל אך ורק אנשים שביקרו שם ו \ או קראו במו עינהם במגילות (בחלקים התורניים). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לשואל האלמוני - התשובה לשאלתך היא חיובית. בקומראן נמצאו מגילות רבות של ספרי התורה (בערך בין 4 ל-25 עותקים מכל אחד מהספרים), כולן שונות מהנוסחים הנפוצים היום (אגב, גם בימינו אין נוסח אחד הזהה לפרטי פרטיו - השווה בין כל שתי מהדורות ותיווכח) וכולן שונות גם אחת מהשניה. בקבוצה אחת של מגילות מדובר בשינויים מינוריים (ועל כן קבוצה זו מכונה 'קדם מסורה') אך ביתר המגילות מדובר בשינויים משמעותיים יותר. אגב, אינני זוכר האם בהיכל הספר מציגים מגילות מהתורה כרגע, אך כל המגילות נגישות לקריאה בסדרת הספרים DJD המצויה בכל ספריה אוניברסיטאית.נריה - שיחה 03:12, 26 בדצמבר 2010 (IST)

ואוסיף, שלא ברמת תוכן, אבל לא פחות חשוב: אתה רואה שם גם שלבי התפתחות של מגילות: אותה מגילה (דומני,מגילת ישעיהו), מופיעה בשני מופעים: אחת, בשלב המעבר מהכתב העברי הקדום לכתב העברי ה'מודרני' (כתב אשורי), שנחשב אז 'חילוני'. אתה רואה שמלל מגילה אחת כתוב בכתב האשורי, אבל שמות ה' כתובים, עדיין, בכתב העברי הקדום, מפאת קדושתם (הכל יחסי: היום האשורי (!!) התקדש !), ולעומת זאת, אותה מגילה, שנכתבה מאוחר יותר, מופיעה כבר עם שמות ה' בכתב האשורי. 'אבולוציה' בהתגלמותה. אתה מוזמן לבקר שם. תצא שונה מכניסתך. בנצי - שיחה 14:35, 26 בדצמבר 2010 (IST)

נשמע שאפשר לעשות מזה קטע "הידעת?". יוסאריאן • שיחה14:38, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא רואה פה הידעת ממשי ברמת עמוד ראשי. העובדה שאין של מגילת אסתר יכולה להיות מכוונת, אך באותה מידה היא יכולה להיות מקרית, שהרי לא מצאו שם ספרייה מסודרת אלא אוסף אקראי שמי יודע כמה היה בו קודם. אגב, מעניין לציין שרבא, שחי מאות שנים אח"כ, סבר שאסתר היא קודש (קרי, חלק מהקאנון התנ"כי) אך "לא ניתנה להיכתב" אלא יש להעביר אותה מדור לדור בעל פה. מה שכן, זה בהחלט חומר להידעת לפורטל:תנ"ך.‏DGtal‏ 14:50, 26 בדצמבר 2010 (IST)

היעדרות אסתר יכולה להיות מקרית, בהתחשב בכך שמדברי הימים למשל נותרה פיסה קטנה אחת. עם זאת, השאלה מה נחשב לכתבי הקודש ומה לא באותה תקופה היא שאלה מעניינת מאוד וכמעט בלשית - בשונה מדברי חז"ל שצוטטו, המאוחרים לענייננו, יוספוס היחיד שמציין (דומני שבנגד אפיון) כי ביהדות יש 22 ספרים מקודשים. מאחר והקאנון הנוכחי כולל 24 ספרים, והואיל ויוספוס לא מציין את שמות כל הספרים שהתקדשו בזמנו התפתחה תורה שלמה של השערות מה נחשב אצלו בפנים ומה בחוץ, מה נחשב שני ספרים ומה נחשב אחד... נריה - שיחה 19:02, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, אין משמעות להעדר מגילת אסתר (כפי שהדגים נריה מהמצאי של דברי הימים). לגבי הנוסח - אין חולק שבאותה תקופה היו קיימים גרסאות רבות של המקרא, אם כי נראה שהזרם המרכזי (הפרושי?) החזיק בגרסה מסוימת, ולאחר החורבן - בהיכחד הזרמים האחרים - הפכה גרסה זו לשלטת, ולימים תיקרא בשם "נוסח המסורה".‏Rex‏ • שיחה 17:13, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מזה IST בויקיפדיה ?

אני נתקל בזה רבות אצל ויקיפדים, זה נשמע מאד מרגיז, מזה?..

תודה.

זה באמת מרגיז, זה אומר שהשעה בחתימה היא לפי שעון ישראל. יזראל טיים. יוסי •שיחה 09:00, 25 בדצמבר 2010 (IST)

לא מדויק: IST זה Israel Standard Time, ובתקופת שעון הקיץ - IDT זה Israel Daylight Time.חזרתי • ∞ • שיחה 22:50, 26 בדצמבר 2010 (IST)

כתבי עת מדעיים ופרסומם

האם יש אתר בין-לאומי המאפשר לאנשי אקדמיה לפרסם מאמרים מדעיים ו \ או מחקרים שלהם בחינם וכאשר אלו זמינים לכל המעוניין לקרוא?...

למיטב הבנתי בשביל לכתוב ולקרוא בנייצ'ר וסיינס למשל, זה עולה כסף...?

תודה לכם.

פרסום מאמר לא עולה כסף. למעשה, במקום שהכותב יקבל כסף על ההשקעה שלו, הוא מקבל יוקרה. כמובן שלא כל מאמר יתפרסם וחלק משמעותי מהחשיבות של כתב העת הוא יכולתו לסנן ולבדוק היטב מאמרים טרם פרסומם. קריאה בד"כ עולה כסף, כך כתב העת מצדיק את קיומו מבחינה כלכלית ואולי גם עושה כמה ג'ובות על הדרך. יש כתבי עת רבים (לא רובם) שמוציאים לאור באינטרנט בחינם. חלקם את כל הגליונות בחינם וחלקם רק גליונות ישנים. יוסי • שיחה 09:05, 25 בדצמבר 2010 (IST)

לתחום הפיסיקה קיים כזה אתר: http://arxiv.org ירון ק. - שיחה 09:25, 25 בדצמבר 2010 (IST)

פרסום מאמר עולה כסף בחלק מהעיתונים המדעיים. ‏Setreset • שיחה 11:55, 25 בדצמבר 2010 (IST)

וואללה? בכתבי עת נחשבים או בכתבי עת שמטרתם לתת במה לכל מי שמוכן לשלם? יוסי • שיחה 13:48, 25 בדצמבר 2010 (IST)

נחשבים. לי עלה כסף ב-physics review D. ‏Setreset • שיחה 14:07, 25 בדצמבר 2010 (IST)

כדי לפרסם מאמר בכתב עת נחשב עם ביקורת עמיתים, אתה צריך גם לשלוח את המאמר לביקורת, גם לתקן אותו לפי הבירוקת (הרבה פעמים) וגם לשלם (הרבה פעמים). גם כדי לקרוא מאמרים מכזה כתב עת אתה צריך הרבה פעמים לשלם (למעט קריאת האבסטרקט בלבד). כדי להעתיק תמונה או תרשים ממאמר שהתפרסם במקום כזה אתה צריך לקבל רשות ולשלם ולציין בדיוק מאיפה העתקת. מעבר לזאת, כאשר אתה מומחה לתחומך וכתב עת כזה מבקש ממך לבקר עבורו מאמר לקראת החלטה אם לפרסמו או לא לפרסמו, כתב העת מבקש שתעשה זאת בהתנדבות. אם ניקח בחשבון את זה שגם עבור פרסומות משלמים שם, נגיע למסקנה שהאנשים היחידים שכתב העת משלם להם הם קבוצה קטנה של עורכים, מזכירות ואנשי דפוס. . עִדּוֹ - שיחה 14:37, 25 בדצמבר 2010 (IST)

בסיס וממד

$V={\begin{bmatrix}x-y&2x+y+3z\\-14x-7y-21z&2x-2y\\\end{bmatrix}}$ שואלים מה הבסיס ומה הממד של הדבר הזה( ידוע שX, Y,Z ממשים).

עשיתי מטריצה לאיקסים לוויאים ולזדים (3 מטריצות בסך הכל), אבל הממד לא 3 נכון?109.66.34.129 10:44, 25 בדצמבר 2010 (IST)

באותו האופן: מה הבסיס והמימד של:

$U={\begin{bmatrix}-x-y&x\\y&0\\\end{bmatrix}}$

לגבי השאלה השנייה:

$U=\left\{{\begin{bmatrix}-x-y&x\\y&0\\\end{bmatrix}}|x,y\in \mathbb {R} \right\}=\left\{x{\begin{bmatrix}-1&1\\0&0\\\end{bmatrix}}+y{\begin{bmatrix}-1&0\\1&0\\\end{bmatrix}}|x,y\in \mathbb {R} \right\}=$ $={\mbox{Sp}}\left\{{\begin{bmatrix}-1&1\\0&0\\\end{bmatrix}},{\begin{bmatrix}-1&0\\1&0\\\end{bmatrix}}\right\}$

ואידך זיל. אבינעם - שיחה 16:08, 27 בדצמבר 2010 (IST)

וולנסיה-למי צלצלו הפעמונים.

בספר "למי צלצלו הפעמונים" מאת ארנסט המינגווי מוזכר בסיפור שאחת הדמויות שההתה בוולנסיה,ספרד. הדמות סיפרה כי שהייתה שם היא נהגה ללכת לים, ושם על סירת מפרש גררו אותה שוורים עד לחוף הים:"סירות-מפרשים ששורים הוציאון מן הים". עכשיו השאלה שלי אם באמת הייתה כזאת תופעה??ואם כן מישהו יכול להביא לי קטע מידע על דבר זה? תודהAg999 - שיחה 12:48, 25 בדצמבר 2010 (IST)

מגן דוד במפה ישנה

מישהו אולי יודע מה עושה דגל/סמל עם מגן דוד במפה אירופה מתחילת המאה ה-17? Geagea -שיחה 03:01, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הציור על הדגל אינו בדיוק שני משולשים כמו במגן דוד, אלא כוכב משושה, המשמש סמל גם בתרבויות אחרות - ראה דוגמאות לשימוש בו בסמלים ודגלים בde:Stern (Heraldik) (ערך חסר אצלנו - כוכב (הראלדיקה) , אפשר לנחש מי יכתוב אותו). לא בטוח שיש קשר, אבל באופן ספציפי לאזור שבו הדגל תקוע במפה, כתוב בen:Coat of arms of Croatia ששלט האצולה הראשון הידוע של קרואטיה היה כוכב משושה מעל סהר, כזה שמופיע גם כיום בסמלהּ, למעלה משמאל. אמנון שביט • שיחה 20:06, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הכוכב המשושה מסמל מזה מאות שנים אזורים באיליריה, בסלבוניה ובבוסניה, למשל זאגרב אורייקה. 79.182.207.215 20:52, 26 בדצמבר 2010 (IST)

כן, זה נשמע הגיוני, אף על פי שחשבתי ש-Six pointed stars צריך לעמוד על שתי רגליים. דווקא נראה לי שדומה יותר למגן דוד, אבל כנראה שאתם צודקים. תודה.Geagea - שיחה 22:14, 26 בדצמבר 2010 (IST)

ההסבר הוא פשוט - היהודים תמיד דוחפים את האף הגדול שלהם לכל מקום אפשרי...

מפה משנת 1578

זה כבר ללא ספק מגן דוד. Geagea - שיחה 05:07, 30 בדצמבר 2010 (IST)

מה קרה מקודם ל " הכה את המומחה " ?

כשלחצתי על "הכה את המומחה" הויקיפדי בתוצאות החיפוש בגוגל הגעתי לערך של נדמה לי ספר בשם "הכה את המומחה"....?

אולי כי מחקו לי באקראיות ? ,תודה

הייתה (ועודנה יש) בעיה עם השרת. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 09:21, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הסינתזה האבולוציונית המודרנית מוסברת בפשטות - האם תוכלו לתרום למיזמון צנוע זה?

אינני ביולוג וגם לא אבולוציוניסט אוטו-דידקטי. לא אתפלא אם יהיו טעויות ברשימה שמיד תקראו. אני אדביק כאן רשימה המורכבת מ12 סעיפים, המתיימרת להסביר לקורא הישראלי הממוצע, לא משנה מאיזה רקע, את הסינתזה האבולוציונית המודרנית. אני עושה את זה בגלל שנמאס לי מבורותם האדירה הן של דתיים לזרמיהם השונים, והן של סו-קולד אתאיסטים עברייני-מסך מפורומי האינטרנט הפרובנציאליים של ישראל, שכן גם קבוצה זו וגם רעותה, מרבות לסתור את עצמן בטיעוניהם וקשה לדעת אצל מי הצדק ומה באמת משקף את עקרונותיהם של אנשי המדע העוסקים בתחום. בלי קשר לטיבו של עצם העיסוק. מקווה ללמוד בעצמי וללמד אחרים, אחרי שאכן רשימה זו תהא ראויה שילמדו ממנה.

תודה מראש לכל העוזרים הנדיבים.

להלן הרשימה:

1. המפץ הגדול (לפני 15 מליארד שנה).

2. היקום מתפשט (וגם לא יפסיק להתפשט), ועובר אבולוציה אינטרנאלית (נוצרים גלקסיות בתוך שטח היקום).

3. נוצרים כוכבים בתוך כל גלקסיה, בין אם מסוג שמשות, ובין אם כוכבי לכת.

4. 10 מליארד שנים אחרי היווצרות היקום, נוצרת מערכת השמש שלנו בגלקסיה שלנו ששמה "שביל החלב".

5. בשלב מסויים נוצר כאן הכוכב ארץ (הוא כוכבינו).

6. הכוכב מלא במים.

7. איפה שהוא, במימי כדור הארץ, נוצרת סביבה המכונה "מרק קדום", שם כביכול נוצר תא-חי בודד בצורה פשוטה יותר מזו המוכרת לנו כיום, התא הזה מתפתח.

8. הוא איך שהוא מעמיד צאצאים (מתרבה), ואיך שהוא אלו הופכים לדו-תאיים ויותר.

9. החיים נוצרים תחת המים, עם חלוף מאות-אלפי השנים והמיליונים, כשהימה הגדולה שוקקת חיים שעוברים תהליכים אבולוציוניים בכל רגע נתון, מתחילה להופיע יבשה.

10. לאחר אבולוציה גאולוגית, יבשה זו הופכת להיות ענקית בגודלה, עד כדי שהיא מכילה את כל היבשות של היום.

11. עם חלוף הזמן חיים מימיים (דגים) מתחילים להסתגל ליבשה וכל צאצא של אותם דגים מסתגלים, מתחיל להעמיד צאצאים שראויים יותר ליבשה בהתאם לסיבת המחייה שאליה נקלעו.

12. בשלב מסויים היבשות מתחילות להיפרד, איים טקטוניים וולקניים מתחילים להיווצר ונודדים אליהם חיים, ככה חולפות השנים, תהליכים גיאלוגיים ואבולוציוניים מתרחשים להם והנה אנו כאן. ―109.64.9.200 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמה נקודת קטנות...

א. למה לערבב בין פיזיקה ואסטרונומיה, גיאולוגיה, וביולוגיה באותה רשימה?

ב. לפני התא החי הבודד, נוצרו מוקולות אוגניות מורכבות יותר ויותר.

ג. לאחר שנוצר תא חי, השינויים הביולוגיים הם לא "איך שהוא" אלא על ידי הברירה הטבעית

ד. יתכן ויש מקום להוסיף את הנקודות הבסיסיות של הברירה הטבעית (רבוי צאצאים, שרידה של מעטים מהם, הבדלים בין הצאצאים ומכאן - ברירת תכונות עדיפות) - זאת נקודה שבד"כ לא מוסברת, לא מובנת, ומתייחסים אליה בקלישאות (מוצא האדם מהקוף, חיה הופכת לחיה אחרת...)

ה. היבשה היתה ללא קשר לחיים - מהניסוח עולה שהיבשה הופיע כדי שיתפתחו עליה חיים.

ו. השפעת הצמחיה על האטמוספירה - שחרור החמצן הביא להרכב האטמוספירה הקיים, ואפשר התפתחות בע"ח.

בהצלחה :-) יואלפ - שיחה 09:04, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אף אחד מ-12 הסעיפים שכתבת לא נובע מהסינתזה המודרנית. הסינתזה המודרנית ממדלת ומסבירה כיצד ולמה מתרחשת אבולוציה דרך ברירה טבעית. היא לא אומרת כלום לגבי ההיסטוריה של החיים ובוודאי שלא על ההיסטוריה של היקום ושל כדור הארץ. דניאל ב. 10:43, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הסעיפים כל כך קרצו לי, אפשר עוד 12? טיפוסי - שו"ת 14:44, 26 בדצמבר 2010 (IST)

שלום לכם,

זה אני המחבר. ידוע לי שהנושא של היסטוריית כדור הארץ מכונה "הסינתזה האבולוציונית המודרנית", יכול מאד להיות שטעיתי..

בכל מקרה, אשמח ללמוד את שמו התקני של הנושא וכן אם פשוט הרשימה הזו תשוכתב, אני אשתדל להפיץ אותה ברשת ככל שאוכל, המצב הנוכחי בחברה הישראלית הוא פשוט בלתי נסבל.

אנא אל תעשה זאת. בפרקי אבות כתוב: "לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד". לו חיו האבות בתקופתנו, תקופת המרשתת, היה להם צורך להוסיף לפני הכל: "לֹא הַבּוּר מְלַמֵּד". הרשימה שלעיל היא ערבוביה של הרושם שנוצר במוחך למקרא דברים שחציים (או אף פחות מכך) הבנת. אם אכן "תשתדל להפיץ אותה ברשת ככל שתוכל", אוכל רק לקוות שלא תוכל הרבה. אין כאן מה לשפר - אין לרשימה הזו כל ערך. אם ברצונך ללמוד - צא ולמד: אפשר באופן מסודר, אפשר מקריאת ספרים, אפשר מקריאה במרשתת - יש אפשרויות בשפע. אם ברצונך ללמד - אנא אל תצא לעשות זאת לפני שתדע על מה אתה מדבר. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 19:02, 26 בדצמבר 2010 (IST)

היסטוריית כדור הארץ בוודאי אינה הסינתזה האבולוציונית המודרנית, זה משהו אחר לגמרי. נראה לי שאינך יודע כלל מהי תורת האבולוציה ובמה היא עוסקת. אני מקווה שהערך יעזור לך להבין. אני מסכים עם קיפודנחש שהרשימה ממש לא מוצלחת. היא מערבבת הרבה נושאים, היא לא עושה הפרדה בין עיקר לטפל ובין עובדות להשערות, היא חלקית ביותר ושגויה או לא מדויקת ברובה. אנא אל תפיצה. דניאל ב. 20:17, 26 בדצמבר 2010 (IST)

תיקונים חלקיים:
1. 13.7 מיליארד שנה ולא 15. הקונצנזוס ששרר סביב המפץ הגדול מגלה סימני שבירה.
2. לא ידוע אם היקום ימשיך להתפשט, זו האפשרות הסבירה ביותר כרגע. גלאקסיות נוצרות ולא נוצרים.
3. כוכבי לכת אינם כוכבים. כוכבים פרושם שמשות, stars. כוכבי לכת הם פלנטות Planets. ההבדל העיקרי בין הסוגים: כוכבים מפיקים אנרגיה בהיתוך גרעיני, פלנטות לא. הסיבה להבדל - כוכבים כבדים ברבה יותר מפלנטות. הלחץ במרזם גדול יותר בהתאם, והטמפרטורה במרכז גם כן.
4. פחות מ 10 מיליארד. לפני כ 4.5 מיליארד שנים, כלומר 9.2 מיליארד שנים.
5. כוכב הלכת ארץ נוצר עם היווצרות מערכת השמש. ככלל - כוכבים אינם יכולים להיווצר ללא יצירת כוכבי לכת או כוכב כפול.
6. כדור הארץ בשום פנים ואופן לא "מלא במים". רובו ברזל וסיליקטים. פני השטח של הארץ מכוסים במים כמעט לגמרי ויתכן שבעבר הקדום - לגמרי.
7. זו הנקודה הבעייתית ביותר בסיפור. אביוגנזה (להבדיל מאבולוציה) לגמרי אינה מובנת כעת.
8. חד תאיים מתרבים על ידי חלוקה, ולא "איכשהוא". המעבר לרב תאיים (לא "דו תאיים ויותר") מתרחש רק לפני כ 700-1000 מליון שנים. כלומר - רוב הזמן היו רק חד-תאיים.
9. הפכת את היוצרות. היבשות לפחות בנות 3.7 מיליארד שנה, ויש רבים הטוענים שיותר.
10. במהלך ארבעת מיליארד השנים האחרונות היבשות התאחדו והתפצלו שוב ושוב.
11. דילגת על כמה שלבים. בפרט - חיי יבשה מופיעים רק אחרי שריכוז החמצן באוויר מתחיל לעלות.
12. שגוי לגמרי. כאמור, איחוד ופיצול יבשות מתחוללים כל הזמן.
וכמו שטענו כל קודמי - יש לך הרבה חומר להשלים, ובשום מקום לא עסקת באבולוציה, לא הקלאסית ולא הסינתיזה החדשה.אילן שמעוני - שיחה 21:25, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הכותב מבקש תשובה קצרה אך מפורטת לשאלה "איך הגענו עד הלום". האתגר הוא לספק תשובה כזו, ולאו דווקא לבקר את ההצעה שלו לתשובה. עוזי ו. - שיחה 12:12, 27 בדצמבר 2010 (IST)

עוזי. ו, תודה לך ידידי,

כנראה החבר'ה שתקפו אותי התעלמו לגמרי ממה שכתבתי בהקדמה, והם סתם מנסים לשחרר עליי קיטור (המבין יבין).

ממש לא לתקוף, להיפך מנסים להסביר ולהרחיב את הדעת. כי נראה שמישהו לימד אותך משהו לא נכון וחבל שנוצר לך סלט שכזה. איני מתיימר לספק לך תשובה פשוטה ואחידה לשאלה "איך הגענו עד הלום". לא יודע איך לענות על שאלה שכזו בלי להיכנס לדיון בסיסי באשר לתורות העומדות מאחורי התשובה, מה גם שאין בכלל תשובה מוסכמת על הקהילה המדעית כולה. דניאל ב. 22:59, 27 בדצמבר 2010 (IST)

המיזם ראוי אבל אם אתה לא תדייק במה שאתה כותב אז אתה רק מוסיף לבלבול. קודם כל, שנה את הכותרת של דבריך: הסינתזה האבולוציונית המודרנית מדברת אך ורק על אבולוציה, כלומר התפתחות מיני בעלי החיים כיום מתוך המינים שהיו קיימים בעבר. מה שאתה כתבת הוא חיבור של זה עם תולדות היקום והווצרות החיים על פני כדור הארץ. נקודה קריטית שניה: אין למדע תשובה כיום לשאלה כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ. המדע לא מתיימר לענות על כך, אם כי קיימות מספר השערות. לעומת זאת, מרגע שנוצרו החיים החד-תאיים הראשונים המדע די חד-משמעי לגבי האופן שבו הם התפתחו עד היום, כלומר על פי תורת האבולוציה בסינתזה המודרנית שלה. ‏Setreset • שיחה 10:45, 28 בדצמבר 2010 (IST)

האם

מישהו יודע מיהו מפקדו של מפקד תוכנית תלפיות ? (אין הכוונה בשם, כמובן). בנצי - שיחה 14:55, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא יודע אם זו התשובה הנכונה, אבל יש את מפקד המלה"ס (מכללה/מכון(?) להכשרת הסגל, מה שהיה בעבר המתל"מ, בקיצור - הבסיס שהם נמצאים בו). אני-ואתה • שיחה15:54, 26 בדצמבר 2010 (IST)

ראש מפא"ת, כנראה.79.182.207.215 20:56, 26 בדצמבר 2010 (IST)

לא, זה מישהו מחיל האוויר. בנצי, לבדוק לך? תומר א. - שיחה -_{משנה ויקיפדית} 23:41, 26 בדצמבר 2010 (IST)

הבהרת חשיבות

שלום.

קראתי בעמוד של ויקיפדיה:הבהרת חשיבות משהו שלא הבנתי. במידה וערך שכתבתי מקבל ממשו תבנית "הבהרת חשיבות", האם מותר לי בזמן שהוא בהבהרת חשיבות להעביר אותו לארגז חול פרטי, לתקן, להרחיב, להוסיף, ואז יהיה אפשר להחזיר אותו? כמובן לאחור שיעמוד בסטנדרטים. האם מדובר במשהו אפשרי או בעבירה על חוקי ויקיפדיה, לא הבנתי.

"אם אין באפשרותכם די זמן פנוי או רצון להרחיב את הערך כך שחשיבותו תהיה ברורה, תוכלו להעביר את הערך למרחב המשתמש (באמצעות "העברה"), ולעבוד עליו מאוחר יותר. בסיום העבודה אל תשכחו להחזיר את הערך למרחב הראשי. על דפים במרחב המשתמש מונחת התבנית

."

בנוסף, האם עמודים כאלה גלויים לכולם? מי יכול לערוך אותם?

שבוע מעולה,

ערן.

אפשר לעשות את זה. דפים כאלה גלויים לכולם, אם כי הם מוסתרים ממנועי חיפוש וניתן להגיע אליהם דרך מערכת החיפוש הפנימית של ויקי. גילגמש • שיחה 06:37, 27 בדצמבר 2010 (IST)

להעביר לארגז חול זה הדבר הטוב ביותר, כך שתוכל לעבוד עליו בזמנך הפנוי ללא הפרעה ותעלה אותו מורחב ומתוקן.‏Setreset • שיחה 07:21, 27 בדצמבר 2010 (IST)

ראשית, תודה רבה.

בנוסף, עדיין לא ברור לי אם למשתמשים אחרים יש יכולת לערוך אותם- לא הייתי רוצה שמישהו יתערב לי באמצע עבודה.

שבוע טוב,

ערן.

יש אפשרות לערוך, אך מקובל שלא עורכים בארגז חול של משתמש אחר, אלא אם הדבר ברשותו. נ.ב. שאלות מסוג זה- מקומן בדף ויקיפדיה:דלפק הייעוץ. Kulystab • שיחה •שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • כ' בטבת ה'תשע"א • 16:23, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אין לו דעה

שלום,

שמעתי פעם ביטוי שהולך בערך ככה: 'אדם שאומר "לדעתי", אין לו דעה'.

זכור לי שאמר את זה מישהו מ"האבות המייסדים" של ישראל, מישהו כזה מימי היישוב, ההגנה, אולי מישהו ממייסדי הקיבוצים הראשונים. אתם יודעים אולי מי זה היה יכול להיות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביטוי שאני מכיר הוא "אדם שאומר 'לעניות דעתי', כנראה שדעתו באמת ענייה" - אני לא בטוח, אבל לדעתי (הלא ענייה ) אמר את זה אבא אבן. הייתכן כי התכוונת לביטוי זה? צנטוריון -שיחה 16:25, 27 בדצמבר 2010 (IST)

מחשבון מטריצות

האם יש ברשת מחשבון מטריצות חינמי שיכול לדרג מטריצות? שמעתי מלא פעמים על matlab ש"יכול הכל", אבל גוגל נותן לי רק איזה אתר בשם הזה שאין שם שום מחשבון שאני צריך... 79.180.65.1120:55, 27 בדצמבר 2010 (IST)

קצת לא חינוכי (אם מדובר בחלק מש"ב שזו המטרה שלהם), אבל נראה לי שכאן יש מה שצריך:http://www.math.odu.edu/~bogacki/cgi-bin/lat.cgi עוד כלים למטריצות:http://www.jimmysie.com/maths/matrixinv.php

http://www.bluebit.gr/matrix-calculator/matrix_multiplication.aspx Poo - שיחה 21:40, 27 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. אל תדאג, כבר אין לנו שאלות של "דרג את המטריצה". פשוט נמאס לי לדרג ידנית (מיגע ומקור להמון טעיות).79.180.65.11 22:10, 27 בדצמבר 2010 (IST)

אני מוצא את וולפרם אלפא, שימושי לדברים כאלה. הנה דוגמה לפתרון מערכת משוואות לינאריות ועודחישובי מטריצות שניתן לבצע.אורי מוסנזון - שיחה 04:44, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מטלב באמת יכול הכל, אבל זו תוכנה שצריך להוריד ולא מחשבון רשת. לסטודנטים יש גישה למחשב האוניברסיטה שם מותקן מטלב, ואפשרות לקנות אותו בזול למחשב האישי. קיים תחליף מטלב בקוד פתוח שנקרא octave, שמסוגל להריץ את כל הפקודות הבסיסיות של מטלב. ‏Setreset • שיחה 10:37, 28 בדצמבר 2010 (IST)

האם היתה ספרייה בבית המקדש השני?

בקומראן היתה, אך האם הייתה גם במקדש?...

בהר הבית היה בית מדרש ענק, ושם היו הרבה ספרים. טישיו - שיחה22:32, 27 בדצמבר 2010 (IST)

מחילה, אך בזמן הבית עוד לא נכתבה תורה שבעלפה, כך שלא היו בעם ישראל יותר מ 24 ספרי התנ"ך. ולכן לא ייתכן שהיתה ספריה כזו. מ. שלום (שיחה |תרומות) • כ"א בטבת ה'תשע"א • 00:00, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אם היה בית מדרש, כנראה שהיו שם ספרי תורה שבכתב, והרבה. ספרייה במובן הנוכחי - וודאי שלא היה.--טישיו - שיחה 00:05, 28 בדצמבר 2010 (IST)

כתוב במפורש שהיו כמה ספרי תורה בעזרה. לגבי ספרייה של ממש - קראתי הרבה היסטוריה של ספריות ואין לכך רמז, וחוששני שטישיו לוקה ברומנטיזציה בה לקה שמחה אסף כשכתב על היקף ספריות בתי המדרש. מה שכן, כתוב שליהודה המכבי שהייתה ספרייה, והוא אפילו השאיל ממנה ספרים. לגבי קומראן - מצאו שם הרבה ספרים, אבל לא ברור לי שמדובר באופן חד משמעי ב"ספרייה" במובן של ימינו. יכול להיות שהיו שם מרכזי העתקה, מעין בתי חרושת לספרים, לצרכי אנשים פרטיים (בדומה למרכזים של ספרד לפני הגירוש). ‏DGtal‏ 00:14, 28 בדצמבר 2010 (IST)

רציתי גם למשוך אש בכך שחשפתי רמב"ם מסתורי (שאכן קיים) שהיה בית מדרש בהר הבית, ותגובות בבקשה לקבל מקור. כנראה שזה דבר ידוע לכולם טישיו - שיחה 00:17, 28 בדצמבר 2010 (IST)

בוודאי שהיו יותר מ-24 ספרים. היו ספרים חיצוניים, והם בהחלט נלמדו. סביר להניח שכתבי פילוסופיה והיסטוריה הגיעו לירושלים. לא הייתה בירושלים ספריה ענקית, זו לא אלכסנדריה, אבל סביר מאוד שהיה מבחר ספרים מסויים בירושלים. קשה להאמין שפילוסופים חשובים כמו רבן יוחנן בן זכאי, ואפילו הלל הזקן, לא קראו ספרים. אדם נבו•שיחה 00:20, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אדם, אתה מניח כמה הנחות בעייתיות על צורת הלימוד המקובלת בעם ישראל, שהייתה בעיקרה בעל פה עד סוף תקופת האמוראים לפחות. צריך גם לחקור את היחסים בין הפילוסופים ההלניסטיים לחכמי המשנה. לגופו של עניין, שאלו על ספרייה בבית המקדש, לא על ירושלים בכללה, ובבית המקדש, בו יש מידע על כמעט כל חדרון ושער, אין איזכור לספרייה. אגב, המושג ספרייה בבעלות ציבורית לא ממש קיים בעם ישראל עד לפני 400 שנה בערך, קל וחומר לפני אלפיים ויותר. אפשר לטעון להשפעות רומיות, שם היה דבר כזה, אבל את זה צריך להוכיח (במצדה, אגב, מצאו ספרייה בסגנון הרומאי). נחמד להשתתף בדיון בו אני באמת מבין משהו, לשם שינוי, אם מישהו זקוק לביבליוגרפיה, שיפנה אליי. לילה טוב,‏DGtal‏ 00:32, 28 בדצמבר 2010 (IST)

ספרייה או ארכיון? - שניהם היו

לא יודע האם הייתה שם תרבות של קיטלוג מסודר, אך סוג של ספרייה וארכיון אין לי ספק שהיו, וזאת על סמך מקורות שונים. ראשית, למען המתודה, יש להבחין בין ספרייה, שתפקידה הוא לשמר נכסים ספרותיים ותרבותיים, לבין ארכיון, שמטרתו לשמר פרוטוקולים, צווים ומסמכים מסויימים - כתבי בית דין בהקשר שלנו.

ספרייה

המונח "סופרים" אינו חדש, והוא מוזכר כבר בתנ"ך (בספר מלכים מוזכרים כמה סופרים, וכן בספר עזרא, פרק ד', פסוק ח'). בספר עזרא מוזכר גם מקום שנקרא "בית הספרים" שאמנם לא ברור לי האם נסוב על בית ספרים בבלי או עברי, אך בעיניי ניתן להסיק שזו היתה תרבות מקובלת (ספר עזרא, פרק ו', פסוק א'). בנוסף, כפי שידוע גם על פי הגישה המסורתית השמרנית ביותר, התנ"ך מורכב מ-24 ספרים אך היו יותר. בתנ"ך עצמו מוזכרים ספרי דברי-ימים שאינם בידינו עוד, כמו "ספר דברי הימים למלכי פרס ומדי" ועוד כמה וכמה אחרים שניתן למצוא בכתבי יד אבודים בתולדות ישראל#כתבי יד המוזכרים במקרא ונחשבים כאבודים.
אין ספק שמישהו דאג לשמר אותם במסודר, שכן חלק מהם לפחות שרד מאות שנים, אך האם השימור נעשה באופן הידוע בימינו של מקום מיוחד שנועד לכך? וגם אם כן האם זה בכלל נשמר בבית המקדש? קשה לי לחשוב על מקום אחר בו יכלו לשמור כאלה דברים, אבל וואלה, לא יודע, וכמו שהוזכר מעלי, בפירוט המבנה של בית המקדש אין אזכור לספרייה.
בהקשר זה אי-אפשר שלא להזכיר את נבואת ישעיהו המתארת את בית המקדש כמקור חכמה וידע:”(ב) וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. (ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם.” (ספר ישעיהו, פרק ב'.) נבואה זו שימשה את חזון מייסדי בית הספרים הלאומי בירושלים, לפיו ספרייה זו אמורה להחליף את בית המקדש העתיק - ששימש לקרבנות ולטקסים פגאניים, לדבריהם - ולהוות מקור חכמה לכל העמים -כדברי ישעיהו (ראו שאלת בית המקדש ביהדות המודרנית).

ארכיון

בספרות ההלכתית העוסקת בדיני סנהדרין (שרוב הזמן ישבה בלשכת הגזית שבבית המקדש) מוזכרים במפורש "ספרא דדייני" (סופרי בית הדין) שישבו ממש כחלק מהמותב של הסנהדרין (משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק א', הלכה ט'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ג, הלכה ג'). אותם סופרים כתבו פרוטוקול של הדיונים (כפי שמוזכר במשנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ב, הלכה ג') וגם צווים ושאר מסמכים של בית הדין (משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ה, הלכה ח'). מעבר לכך, לא ייתכן שבית דין, שמן הסתם דן בעשרות תיקים במקביל, לא ינהל את החלטותיו בכתב, שכן הם פשוט ישכחו החלטות בדיונים שנמשכים זמן רב (מקור לכך שהדיונים נמשכו לעתים לפחות חודש ניתן למצוא במשנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ה, הלכה י"א).
עד כמה נשמרו המסמכים הללו? האם הם ראו חשיבות בשמירה וקיטלוג של מסמכים ופסקים לאורך זמן גם אחרי שהדין נגמר? לא יודע, אבל נדמה מהמקורות הללו שכן, ואין סיבה להניח שהסופרים זרקו את כל הפרוטוקולים בגמר הדיון. אמנם קיימת סוגיה בתלמוד העוסקת במצב בו אחד מבעלי הדין מבקש את פסק הדין בכתב, ומזה אולי ניתן היה להסיק כי כתבו רק כאשר אחד מבעלי הדין ביקש; אך זה לא סביר, כי ככל הנראה מדובר בהודעה לכל מאן דבעי שנמסרה לידי בעל הדין, שלא באה במקום התיעוד בידי סופרי הדיינים.(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל', עמוד א', ובמשנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ"ב, הלכה ח').

הערה לסיום

כיצד כל זה מסתדר עם כתיבת התורה שבעל-פה, שלפי המסורת התרחשה רק עם כתיבת המשנה? לטעמי השאלה לא מתחילה בכלל, כי כתיבת התורה שבעל-פה היא כתיבה של מסמך עקרונות הלכתי ומשפטי מחייב - ממש המשך לתורה שבכתב, המקרא - ולא אוסף של פסקי דין וצווים ספציפיים או של תיעוד היסטורי וספרי תוכחה. גוונא• שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה01:09, 28 בדצמבר 2010 (IST)

גוונא, אתה עושה בלאגן. ראשית, הספריות הראשונות בעולם היו באמת בעלי אופי של ארכיון יותר מבעלי אופי של ספרייה עם ספרים שקיימים עותקים מקבילים שלהם בעוד מקומות (תקראו את פרק ההיסטוריה בספרייה). הספריות הרומיות הציבוריות הכילו סיפורת ועיון, אך הספריות של השליטים היו תמיד בעלי אופי ארכיוני יותר. על בית ספרים, שם היה מדובר בספרייה של דריוש, ובספרים החיצוניים מוזכרות כמה ספריות יהודיות (וראה בויקימילון בית ספרים). אציין שהחלוקה הפורמלית לספרייה וארכיון היא משהו מאוחר בהרבה לתקופה זו.

לגבי הסנהדרין ספציפית - ברגע שנגמר דיון ויש פסק סופי היו מבצעים אותו (כולל עונש מוות) ולכאורה זהו. הפרוטוקול נועד, כפי שמובא במקורות, להזכיר לדיינים את הטענות שעלו בדיון. אין סיבה מוכרחת לשמר את זה, במיוחד כי הסנהדרין לא מחוייבת לתקדימים של עצמה (זה נושא השקפתי שאין מקומו כאן). סופרי הדיינים כתבו את פסקי הדין, הגיטין, השטרות וכו' ומסרו אותם למתדיינים, לא הייתה סיבה הכרחית לשמר אותם. הטענה שלי היא שאין מקור של ממש שהיה שם אוסף ספרים או תעודות משמעותי, למעט ספרי התורה שבעזרה. ‏DGtal‏ 09:44, 28 בדצמבר 2010 (IST)

קרוב להר הבית, אבל לא ממש בתוכו, היה הארכיון שבו נשמרו כל שטרי החוב (אחד הדברים הראשונים שעלה באש בזמןהמרד הגדול). אני מנחש שאם אכן נשמרו פרוטוקולים מישיבות הסנהדרין, הם היו שם. דניאל צבי • שיחה 10:06, כ"א בטבת ה'תשע"א (28.12.10)

שלום לכולם, זה אני פותח הנושא.

וודאי שהתכוונתי לספרייה מסוג ארכיון, ברור לכל אני חושב, שלא היו ספריות "עירוניות" בשום מקום כמעט בפלנטה, בתקופה המדוברת...

אני פשוט אוהב ללמוד על ספריות עתיקות ואף מחפש ספר בנושא,

למיטב הבנתי, התקיימה גם "ספריית-ארכיון" בבית המקדש השני, בה היו מונחים מגילות שונות, חלקן של תנ"ך וחלקן של ספרים חיצוניים וספרות הלכתית.

אם הייתה ספרייה כזו, היא כנראה לא תועדה. ‏DGtal‏ 10:56, 29 בדצמבר 2010 (IST)

הכה את המומחה עובד יותר מדי לאט

לפי דעתי צריך לקצר כל ארכיון, יש כאן עשרות מגות לטעון, זה סתם מוגזם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ארכבתי והשארתי הפעם פחות. הכה את המומחה תפס תאוצה ואולי כדאי לפצל אותו לפי קטגוריות כמו בוויקי האנגלית. יש למשל הרבה שאלות בנושאי פיזיקה ומתמטיקה שיוכלו להיות בקטגוריה נפרדת. שפם אדום - שיחה‏ 22:49, 27 בדצמבר 2010 (IST)

בעד בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 00:20, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מקום הדיון הזה במזנון. ‏Setreset • שיחה 10:31, 28 בדצמבר 2010 (IST)

כבר היו כמה דיונים על זה בשיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה (החל מהסעיף "בנוגע לפניות ל'הכה' שאורכבו"). כבר הוקמו ארכיונים למתמטיקה, ביולוגיה ופיזיקה (ראו בתבנית הכה את המומחה למעלה), אבל עבודת האיסוף בהם הופסקה באמצע וחבל. אני אישית ממשיכה לעדכן את ארכיון פסיכולוגיה, וממליצה לכם להצטרף אליי, כל אחד בתחום שמעניין אותו. מניסיון, אחרי עבודה ראשונית אינטנסיבית של בדיקת כל הארכיונים, לא נדרשת השקעה רבה חוץ מלעיין פעם בשבועיים-שלושה בארכיונים החדשים ולהעביר משם כמה שאלות לארכיון הנושאי. תודה, Ravit - שיחה 12:42, 1 בינואר 2011 (IST)

שתי שאלות חישוביות בפיזיקה(נושא- תנע ומרכז המסה)

1) "מסה m1 נעה לכיוון מסה m2 במהירות v1 = 4v. המסה m2 נייחת. מעברה השני של m2 נעה מסה m3 במהירות v3 = v (ציור א'). הקפיץ המחובר בקצה השמאלי של המסה m3 הינו חסר מסה ובעל קבוע קפיץ k. המסה m1 מתנגשת ב-m2 ונצמדת אליה. הן נעות בצוותא לכיוון m3. נתון כי שלוש המסות שוות: m1 = m2 = m3. מהי ההתכווצות המקסימלית של הקפיץ? תנו תשובה ביחידות של $v{\sqrt {m_{1}/k}}$."

מה אני עשיתי: המהירות של המסה שנוצרה מהתחברות M1 וM2 נעה במהירות 2V. אחרי זה שימור אנרגיה- אנרגיה קינטית אחרי ההתנגשות שווה לאנרגיית התכווצות בסוף: ${\frac {(2m)(2v)^{2}}{2}}+{\frac {mv^{2}}{2}}=0.5kl^{2}$ ומזה מצאתי שהתכווצות היא 3. מה לא בסדר( אני יודע בוודאות שהתשובה שגויה)?

2) "גוף שמסתו m = 8 kg חופשי לנוע ללא חיכוך על גבי מישור משופע שמסתו M = 8 kg ושיפועו α = 72°. המישור המשופע מונח על שולחן חסר חיכוך; בזמן t = 0 משוחרר הגוף ממנוחה מהנקודה B שגובהה מפני השולחן h = 9 m. איזה מרחק אופקי, יחסית לשולחן, יעבור הגוף עד שיגיע לשולחן?"

כאן נראה לי שאין לי מושג מה אני עושה. חשבתי למצוא את זמן הנפילה ( וזה קצת בעיה כי אין לי מערכת שלא מואצת), ולחשב כמה מרחק הגוף m יעבור, אבל זה לא מסתדר לי. לא מצליח לבנות נוסחה.79.180.65.11 22:46, 27 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי 1: לפי הנוסחה שלך התוצאה היא ${\sqrt {5}}$ מ. שלום(שיחה | תרומות) • כ"א בטבת ה'תשע"א • 23:57, 27 בדצמבר 2010 (IST)

האם האדם הקדמון היה אוגר אוכל ושומר אותו או צד בכל פעם שהיה רעב?

האם האדם הקדמון היה אוגר אוכל ושומר אותו או צד בכל פעם שהיה רעב?

תלוי מה אשתו היתה מכינה לארוחת ערב...

מדוע יש זכר ונקבה בטבע ?

איך התחיל בטבע זכר ונקבה לפי תורת האבולוציה ?ואיך זה נמשך?

שאלה טובה שלדעתי כבר הופיע פה מתישהו. הנושא לא בברור ויש רק השערות ותאוריות. אפשר לפצל את השאלה לשתי שאלות נבדלות. האחת היא מדוע נוצרה רבייה זוויגית, כלומר למה נוצר מצב שצריך שני אורגניזמים ולא אחד כדי להתרבות. שאלה שנייה היא, מדוע לאחר שנוצר מצב כזה, התפצלה האוכלוסייה לשניים (זכרים ונקבות) במקום שכולם יוכלו להזדווג עם כולם.

על השאלה הראשונה יותר קל לענות. תהליך השחלוף שמערבב את תכונות שני ההורים נותן לרבייה זוויגית יתרון גדול בכך שהיא מעלה את השרידות האבולוציונית של הפרט (יותר מגוון יותר טוב). החסרון הוא קצב העמדת הצאצאים הנמוך, ולכן רבייה זוויגית נפוצה בעיקר בקרב יצורים מורכבים שבהם העמדת צאצא דורשת השקעה ומשאבים רבים ולכן עדיפה שרידות הצאצאים על פני "ייצור המוני" שלהם (למרות שגם חיידקים מנצלים לעתים את היתרון של רבייה זוויגית).

התשובה לשאלה השנייה יותר מורכבת ויש הרבה השערות. אחת מהן אומרת שהיה סוג של אפקט כדור השלג שיצר את הזוויגים השונים. תחילה היו כל תאי הרבייה של כל הפרטים במין זהים וכולם יכלו להזדווג עם כולם (עדין קיימים יצורים שכך זה אצלם). באיזשהו שלב מסיבה כלשהי (שיכולה להיות סחף גנטי או יתרון שרידותי שהתקיים באותו הזמן) החלו חלק מהפרטים לפתח תאי רבייה קצת גדולים יותר, כך שהיה סיכוי יותר גבוה שהם יפגשו תא רבייה אחר. בתגובה, הברירה הטבעית גרמה לזה שפרטים אחרים ייצרו תאי רבייה קטנים יותר שהיו קלים ומהירים והיה להם סיכוי טוב להגיע ראשונים לתאי רבייה הגדולים. בתגובה גדלו התאים הגדולים עוד יותר וכן הלאה. התאים הקטנים החלו להתנוון ולאבד חלקים החיוניים לתאים רגילים (כדי לאבד משקל וגודל), דבר שהתאפשר כי תאי הרבייה הגדולים סיפקו את כל הצרכים של הזיגוטה. וכך נוצר המצב המוכר לנו קיום של תאי ביצה גדולים ושופעים ותאי זרע קטנים ומנוונים שיכולים להזדווג רק אחד עם השני. דניאל ב. 10:56, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מעניין. לכאורה, המנגנון הזה צריך להיות בעל יתרון מובהק, או לפחות צריכה להיות סיבה כלשהי שגורמת ל"סחף" הזה. זאת משום שאנו רואים שבחלק גדול של בעלי החיים יש חלוקה לשני מינים. (אגב, דווקא שניים, ולא יותר).משה פרידמן - שיחה 15:06, 28 בדצמבר 2010 (IST)

לא צריך להיות יתרון מובהק. מספיק שאב קדמון בעל תכונת הרבייה הזוויגית היה במקרה בעל תכונה אחרת, טובה, שהיא שגרמה לתפוצתו ביחד עם הגן הטרמפיסט לרבייה הזוויגית. לחזור לאחור מרבייה זוויגית הוא שינוי בעל סיכוי נמוך מאוד, כי צריך מוטציה גדולה מאוד בשביל שינוי כזה. יכול להיות שהגן הטרמפיסט התפשט בגלל הגן שעל הצלחתו הוא רכב, והמשיך את פעילותו במנגנון שתיאר דניאל. משם והלאה, כל צאצאיו של אותו אב קדמון הם בעלי תכונה של רבייה זוויגית, בגלל מקרה פשוט - באב הקדמון, שהיה במקרה יצור בעל רבייה זוויגית, נוצרה מוטציה אחרת, בעלת יתרון מובהק, שלא קשורה בכלל לרבייה זוויגית. כמובן, זו רק אפשרות - ייתכן שלרבייה זוויגית יש יתרון מובהק, אבל ייתכן גם שלא, והתפשטותה היא מקרית לגמרי. אדם נבו•שיחה 16:28, 28 בדצמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא בהכרח. סחף גנטי בניגוד לברירה טבעית, נגרם מסיבות אקראיות. מספיק שפיצול כזה התרחש מספר קטן של פעמים בעבר, והיתרון השרידותי הגדול של חלוקת תפקידים (יעילות הזיווג בגלל חלוקה זוויגית מפצה על צמצום מספר בני הזוג הפוטנציאלים) כבר ידאג להפיץ את זה לדור ההמשך. היתרון בחלוקה לשניים הוא הגדלת המגוון הגנטי של הצאצא באופן מהותי מאשר במקרה של רבייה א-מינית. חלוקה לשלוש או יותר אינה נותנת את היתרון המהותי הזה יותר מאשר חלוקה לשניים ולכן אין סיבה שתתקיים. על אף זאת, ישנם מינים נדירים בהם יש יותר משני זוויגים (אם אני לא טועה יש פטרייה עם 500 זוויגים!). דניאל ב. 17:16, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מה שאתם אומרים נכון בתנאי שכל המינים המורכבים מזכר ונקבה התפתחו מאותו אב קדמון. נראה לי שזה לא המצב. האם אני טועה? משה פרידמן - שיחה 17:48, 28 בדצמבר 2010 (IST)

זה לא הכרחי. יש הרבה דוגמאות של אבולוציה מתכנסת. אלעזר - שיחה 19:10, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אנא פרט.משה פרידמן - שיחה 20:37, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אלעזר צודק, ראה אבולוציה מתכנסת. מבנים משותפים רבים בטבע כנראה נוצרו באופן בלתי תלוי. לדוגמה היום מאמינים שהעין נוצרה כמה פעמים בנפרד. דניאל ב. 21:43, 28 בדצמבר 2010 (IST)

לפי הנאמר בערך שהפנית, נראה שאכן הערכתי שיש למערכת שכזו יתרון מובהק נכונה. כלומר, יש יתרון אבולוציוני מובהק לרביה של זכר ונקבה על פני רביה של פרטים ממין זהה. השאלה שלי חוזרת אם כן - מהו ייתרון זה? משה פרידמן - שיחה 00:38, 29 בדצמבר 2010 (IST)

יש שוני אבולוציוני מובהק, לא יתרון אבולוציוני. חידקים וכנימות ופטריות קיימים בהמוניהם והרבה זמן. יש שוני בין הרבה מינים המתרבים ברבייה זוויגית לבין הרבה מינים המתרבים ברבייה א-זוויגית. למה נוצר השוני הזה? יש לי השערה, אבל אולי היא מטופשת: יותר לחץ ברירתי ברבייה. כשאתה מחלק את האוכלוסייה לשניים, נוצרת תחרות נוספת מלבד התחרות של הזן כנגד סביבתו: מאבק בין שני המינים. מתפתחת רמאות מינית: זכר שמציג חזות טובה אל מול הנקבה ואז נוטש אותה, או נקבה שמנצלת סיוע מזכר תמים וזר כדי לגדל את צאצאיו של זכר אחר. יצורים שמתרבים זה עם זה ללא המיון המיני (שיוצר פער בין השקעת הזכר ברבייה לבין השקעת הנקבה ברבייה) מאבדים חלק ניכר מהניואנסים של לחץ הברירה הזה. הם מתפתחים לאט יותר. אולי. אדם נבו•שיחה 01:19, 29 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי מאבק הזוויגים (תחום מרתק) הוא תוצר לוואי של חלוקת הזוויגים ולא סיבה לה. משה, לא חייב להיות יתרון אבולוציוני מובהק. מספיק שחלוקת הזוויגים היא מצב "יציב" אבולוציונית (במובן שמהרגע שיש סטייה קטנה לכיוונו, לכל הפרטים שווה להתנהג בהתאם לו, ראה אסטרטגיה יציבה אבולוציונית) כדי שגם שינויים קטנים ואקראיים במטען הגנטי יביאו בסופו של דבר למצב זה. דניאל ב. 05:50, 29 בדצמבר 2010 (IST)

מה התרגום הטוב לביטוי boom and bust ?

אודה לכם על תשובה יחסית מפורטת ואם יש איזשהו היבט שקשור לחינוך אז זה גם חשוב. תודה נהג מרכבה2 - שיחה 11:05, 28 בדצמבר 2010 (IST) As a result, we have had 10 years of economic stability, putting an end to decades of boom and bust caused by political interference and short-term planning.

הביטוי הזה עוסק בעליה כביכול חדה של מחיר מוצר כלשהו ואז בנפילתו עקב המצב הכלכלי במשק. מעין "בועה", כמו שקורה עם הנדל"ן בארץ כרגע ;-) אם אתה מחפש קשר לחינוך, אזי לפי הרפורמה בחינוך, המורים יקבלו שכר גבוה יותר. בשלב כלשהו המדינה תבין שאין לה מאיפה לממן את זה, היא תיקלע למשבר, והראשונים שירגישו בקיצוץ יהיו עובדי המדינה, הם המורים ;-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:33, 29 בדצמבר 2010 (IST)

זה שקשרת את זה למורים, זה לא אומר שהוצאת את זה מהתחום הכלכלי... תודה על התשובה!נהג מרכבה2 - שיחה 17:25, 29 בדצמבר 2010 (IST)

גאות ושפל, בועה ופקיעתה. הייתשלהדוס - שיחה 15:39, 2 בינואר 2011 (IST)

Cockade

אני יודע שיש מושג כזה בעברית, או לחילופין תרגום טוב לזה, אבל אני לא זוכר... מי יושיעני? • עודד (Damzow) • שיחה • 15:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)

בצבא זה נקרא "סיכת כומתה" [1]. אני-ואתה • שיחה 15:39, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא חושב שזה המונח המתאים. שלחתי שאילתא באתר האקדמיה ללשון עברית, כשתהיה תשובה אודיע.קלונימוס - שיחה 20:01, 28 בדצמבר 2010 (IST)

ותשובת האקדמיה: אין תרגום רשמי. ההצעה היא: 'צִיץ שׁוֹשַׁנִּי'. קלונימוס - שיחה 00:16, 3 בינואר 2011 (IST)

ציץ שושני... מעניין... אבל אני לא יודע מה לעשות עם המידע הזה. האם נקרא לערך ציץ שושני או סיכת כומתה או משהו אחר... • עודד (Damzow) • שיחה • 09:51, 3 בינואר 2011 (IST)

שאלה בתורת היחסות

נגיד במערכת מעבדה מעורה B התרחש 5 שניות אחרי מעורה A, שהמרחק בינהם הוא 2 מטר( הכל נמדד במעבדה). האםקיימת מערכת ביקום שבה מעורה B התרחש לפני מעורה A? תשובה כולל נימוק, אם אפשר.79.176.53.201 16:15, 28 בדצמבר 2010 (IST)

ראשית, אתקן אותך - מאייתים "מאורע". שנית, ההבדל בין המעבדות אינו בהתרחשות או קיום המאורעות, אלא במדידותם, כלומר - צפייה בהם. זה מחזיר את ההגיון לעולם . הרי לא יתכן שמאורע יתרחש פעם כך ופעם אחרת - אולם אני יכולה לצפות בו ולמדוד כך, ואתה תצפה ותרשום אחרת. אפנה אותך לערך תורת היחסות הפרטית שם זה מוסבר. באופן כללי אני לא ממש מומחית, אבל אני לא חושבת שאפשרית התהפכות סדר האירועים, אבל בהחלט אפשרי שבמערכת אחרת המאורעות ימדדו כבו-זמניים. ליאה • שיחה 16:24, 28 בדצמבר 2010 (IST)

בלי לפגוע( אני רציני!), אני רוצה תשובה מקצועית. אני לומד את הנושא באופן מקצועי ולא סתם בשביל הכייף. מההסיבה לזה שהתהפכות המאורעות בלתי אפשרית?

אגב, לפי הידוע לי( מההרצאה של היום), ההבדל הוא לא במדידות אלא בעצם קיום מאורעות. לדוגמה סימולטניות של זוג התרחשויות קיימת רק במערכת אינרציאלית אחת ולא קיימת כלל באחרת. עוד דוגמה( אותה האחת ביתר פירוט)- במערכת אחת הסולם גדול מהחדר שעליו הוא נכנס, בזמן שבמערכת אחרת הוא קטן מהחדר עליו הוא נכנס. לכן נוצר מצב שבמערכת שניה כל הסולם בו זמנית נמצא בחדר ובמערכת ראשונה לא יתכן מצב בו הוא יכנס כולו.79.176.53.201 17:51, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מה שאתה מתאר מזכיר פרדוקסים מוכרים, אבל לא יכול ללהתרחש במציאות. תוכל לתאר את ההקשר המדויק שבו דבר כזה קורה? אלעזר - שיחה 19:08, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין למה לענות על פי יחסות פרטית ולא על פי יחסות כללית. לפי מה שאני מבין את תורת היחסות הכללית - אין שום אפשרות להשוות בין זמנים לגבי מאורעות שהתרחשו במקומות שונים (אלא אם הם מאוד קרובים זה לזה), כך שעל פי הפיזיקה אין משמעות לשאלה הזאת. 85.65.182.141 17:56, 28 בדצמבר 2010 (IST)

נאמר באופן פשוט, במידה והפרש הזמנים בין המאורעות היה קטן יותר מהזמן שלוקח לאור לעבור ביניהם בהחלט ייתכן ששני צופים יחליפו את סדר המאורעות. במידה והפרש הזמנים היה גדול יותר הדבר לא ייתכן. זו הסיבה שאני קורא את הדברים שכתבת לפני שאני אראה את אור הכוכבים בעוד שעה, למרות שאור הכוכבים יצא הרבה קודם. משה פרידמן - שיחה 18:22, 28 בדצמבר 2010 (IST)

זה נכון אבל אתה לא מסביר לו למה. "בגלל שזה מפר את הסיבתיות"? לא זאת התשובה לדעתי. התשובה הבסיסית היא שככה זה במשוואות, כתוצאה משתי הנחות היסוד של היחסות הפרטית. אלעזר - שיחה 19:08, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מן הסתם שאני שואל לגבי ניסויים מחשבתיים ולא ניסויים במציאות( אין נו אפשרות לרוץ עם סולם במהירות 0.8C). ניקח את הדוגמה שאני הבאתי- מרחק בין שני התרחשויות הוא 2 מטר והזמן בינהם הוא 5 שניות. מן הסתם שהאור (אינפורמציה?) מהמאורע הראשון יספיק להגיע לB הרבה לפני שB יתרחש ( וכל זה במעבדה). האם זה אומר שלא קיימת מערכת יחוס בה מישהו יראה את B לפני A (עיקרון סיביות הוא לא חוק רשמי, אלא יותר חוק אינטואיטיבי. ומה שידוע לנו שאינטואיציה יומיומית שווה לתחת כשמדברים על יחסות)? 79.176.53.201 20:08, 28 בדצמבר 2010 (IST)

התשובה שלי היא כללית, ולכן תקפה גם עבור ניסוי מחשבתי. משה פרידמן - שיחה 20:55, 28 בדצמבר 2010 (IST)

ראה גם קונוס האור. אלעזר - שיחה 17:54, 29 בדצמבר 2010 (IST)

הרהורים פיזיקליים בעקבות dbz

ובכן, בסדרה מתוארים חדרים בהם שורר כוח כבידה גדול בהרבה מבכדוה"א, באמצעותם ניתם להתחזק. שאלותי:

1)האם אכן ניתן להגדיל את עוצמת הכבידה במערכת סגורה? (בכל אמצעי - למשל, להקטין ניתן באמצעות מטוס)

2)האם המצאות במקום כזה אכן מחזקת? (נניח בפלנטה צדק, לו היה ניתן לשהות על פניה; שהרי שהיה בירח או בחלל מקטינה צפיפות העצם, ולכן הגיוני ההיפך)

תודה.

אין לי מושג באיזה סדרה מדובר, אבל לשאלתך: בוודאי שאפשרי. אפילו ברכבת הרים ובמעלית סטנדרטית (תחושת ה"ריחוף" כאשר המעלית מאיצה כלפי מטה, היא למעשה הקטנת הכבידה). ההסבר הוא החוק השני של ניוטון, כמובן. לגבי בעיית צפיפות העצם, זו בעיה שאסטרונאוטים אכן סובלים ממנה. בספרי מדע בדיוני רבים מוסיפים להם חלק בחללית שסובב כך שבתוכו נוצרת כבידה מדומה ושם הם עוסקים בפעילות גופנית לחיזוק השרירים והעצם, אבל אני לא יודעת אם זה קיים במציאות. ליאה • שיחה 16:42, 28 בדצמבר 2010 (IST)

תודה, אולם את זה אני כבר יודע; שאלתי היא בנוגע לכיוון ההפוך, של חיזוק הכבידה, בפועל. ואם כבר: האם זה יצור עומס יתר על הגב? האם אדם בכדוה"א יכול לחיות אך-ורק פה? (ברור שאם אכן עוברים פלנטה אז אבולוציונית נסתגל לכבידה אם ההפרש מספיק קטן, אבל כוונתי היא לאדם רגיל כיום.)

מערכת שמאיצה יוצרת בתוכה כבידה מדומה בכיוון ההפוך לכיוון שבו היא מאיצה. כשנמצאים ברכב שעוצר בפתאומיות, התאוטה היא בעצם תאוצה לאחור, ולכן נדחפים קדימה. כשמטוס מאיץ קדימה - הנוסעים נלחצים לתוך הכיסאות. לכן הדרך הפשוטה ביותר לייצור כבידה היא "מעלית" שמאיצה בתאוצה קבועה בכיוון כלשהו. שכלול של הרעיון הזה הוא לטוס מספיק מהר סביב כדור הארץ - עד שהתאוצה הרדיאלית תיצור כבידה מדומה לכיוון גג המטוס. באותו אופן אפשר גם ליצור מערכת גלילית שמסתובבת סביב צירה בתדירות גבוהה, כך שנוצרת כבידה כלפי פנים. אני-ואתה • שיחה 18:53, 28 בדצמבר 2010 (IST)

רק הערה - לא למדתי יחסות כללית, אבל נראה לי שהמילה "מדומה" מיותרת, בגלל השקילות בין תאוצה לכבידה. אלעזר - שיחה 19:03, 28 בדצמבר 2010 (IST)

כוח מדומה הוא מושג מוכר. עקרון השקילות אומר משהו מורכב יותר. אני-ואתה •שיחה 19:14, 28 בדצמבר 2010 (IST)

זה נכון, אבל לא קישרת אליו בהתחלה אז חשבתי שזה עלול להטעות מי שלא מכיר. ולשואל השאלה המקורית: הבאת דוגמא של מטוס, ושם זה הכי נפוץ - כשמטוס קרב מתמרן מודדים את התאוצה הפועלת על המטוס בג'י - היחידה של תאוצת הכבידה. אם f-16 מגיע ל9 ג'י, זה אומר שהטייס שוקל בזמן התמרון פי 9 ממשקלו על פני כדור הארץ. אפשר לחיות בכוכבים עם כבידה גבוהה יותר, כמובן עד רמה מסוימת שאין לי מושג מה היא. ההערה שלך על אבולוציה לא נכונה: אם לא נשרוד שם מלכתחילה זמן ארוך מספיק, בוודאי שלא תספיק להתרחש שום אבולוציה. ואם כן, אז הצלחנו גם בלעדיה (ייקח לאבולוציה הרבה מאוד זמן לתקן את זה. בטח עם העזרים המודרניים שיתמכו באנשים שלא "התפתחו" מספיק זמן כדי להתרבות). אלעזר - שיחה 19:28, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אתה טועה לגבי האבולוציה (לא שבטוח שהוא צדק). האבולוציה לא דואגת שרק נשרוד, היא דואגת שנשרוד טוב יותר. כך שאם הדבר הגיוני גנטית, האבולוציה תסגל אותנו לכבידה. דניאל ב. 21:34, 28 בדצמבר 2010 (IST)

זה נכון, אבל קבועי הזמן עליהם מדובר גדולים בהרבה ממה שנראה שהוא התכוון אליו. אבולוציה כזאת תקרה אחרי די הרבה זמן. נצטרך להיות יכולים לשרוד את פרק הזמן הזה בלעדיה (אלא אם נעביר לשם הרבה מאוד אנשים, וההתאמה תהיה גבולית). ושוב, עזרים מודרניים עשויים לדאוג שאנשים שעקרונית לא היו שורדים, עדיין יתרבו, מה שיאט עוד יותר את ההשפעה. אלעזר - שיחה 17:51, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אלעזר- "הפרש מספיק קטן" = ניתן לשרוד מלכתחילה. 16:41, 4 בינואר 2011 (IST)

לכולנו יש מערכת כזו בבית, והיא נקראת מכונת כביסה. זה מה שהיא עושה בשלב הסחיטה.eman • שיחה • ♥ 00:49, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא חושב שיש הבדל גדול (מבחינת מערכת השריר-שלד) בין שהות ממושכת בכבידה כפולה מזו של כדור הארץ, לבין השמנה בסדר גודל דומה. אפשר לצפות ליותר בעיות עקב עומס על המערכת, כמו שאפשר לצפות לבעיות דומות בשמנים. בכל מקרה, לא ברמה של הכחדה (השמנת יתר מסכנת את הבריאות יותר באספקטים אחרים שלא קשורים למשקל הגוף). אפשר להניח שהודות ל"אימון" שמקבלת מערכת השריר-שלד של אנשים כבדים, שריריהם חזקים יותר. כמו למשל ההנחיה הצבאית שאפשר לשאת משקל על הגב כתלות במשקל גוף. יוסי מחשבון אחר - שיחה 14:59, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר לצפות להתפתחות בעיות ממשיות על רקע הקושי של מערבת ההובלה להעלות דם לראש ולהחזיר דם מהרגליים. זו גם המגבלה העיקרית בתמרוני טיסה עתירי G. טייס מאומן יכול להחזיק מעמד בעזרת אמצעי עזר ואימון בתאוצות קיצוניות לזמן קצר בלבד. אדם לא מאומן וללא ציוד עזר יתקל בבעיות בתאוצות נמוכות בהרבה ובוודאי אם ישהה בהן זמן ממושך. כמה הגוף יכול להסתגל לעניין כזה? תעלומה מבחינתי. יוסי • שיחה 20:26, 29 בדצמבר 2010 (IST)

נראה שעם שאלת היתכנות הבריאותית איאלץ להישאר. תודה לכולכם!

מה ההבדל הבין תנע זוויתי, מומנט אינרציה ומומנט כוח

היש פיזיקאי בקהל? אני רוצה להבין את ההבדלים בין תנע זוויתי, מומנט אינרציה ומומנט כוח. כל אחד מהגדלים מסמל תנועה מעגלית. אבל אני לא מבין מה כל אחד מהם מספר לנו בנפרד. לצורך דוגמה: על מערכת לא פועלים מומנטים חיצוניים מסביב לציר מסויים. איזו מההצהרות הבאות נכונה?

• תנע זוויתי ותנע קווי לא ישמרו
• תנע זוויתי ישמר סביב מרכז המסה בלבד
• תנע זוויתי ישמר רק מסביב לאותה הנקודה
• תנע זוויתי ישמר סביב כל נקודה
• תנע קווי ותנע זוויתי ישמרו תמיד

(זאת שאלה משעורי הבית). אני מניח שמומנט הוא כמו כוח והשאלה היא "אם על גוף לא פועלי כוחות", בתנועה פשוטה יוצא ש"הגוף לא ישנה את צורת תנועתו", אבל הבעיה היא המילים "מסביב לציר מסויים". מה זה אומר? מישהו יכול להסביר לי במילים שלו? 79.176.53.201 20:58, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אתה יכול לסובב גוף בכל מני כוונים. מרכז הסיבוב, כלומר כל הנקודות שאינן זזות, יוצר קו דמיוני שהוא ציר הסיבוב. למשל במקרה של כדור הארץ זה קו דמיוני שמחבר את הקוטב הדרומי לקוטב הצפוני. בשאלה שלך ידוע לנו רק על המומנטים סביב ציר מסוים, אז כל תשובה יכולה להיות רק לגבי תנועה סביב אותו ציר. ‏Setreset • שיחה 22:18, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מה פרוש המונח "פועלים מומנטים חיצוניים מסביב לציר מסויים". מה זה ציר הבנתי. מה זה "מומנטים מסביב לציר"?79.176.53.201 22:23, 28 בדצמבר 2010 (IST)

בכל מה שקשור לסיבוב של גוף קשיר, שלושת המונחים שהבאת הם "מקבילים" לתנע, מסה, וכוח בתנועה קווית של גוף (נקודתי). eman • שיחה • ♥23:28, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מה זה קשיר? כשאומרים סתם "מומנט", למה מתכוונים- מומנט אינרציה או מומנט כוח? עוד הפעם- מה פשר המילים "מומנטים מסביב לציר"? 79.176.53.201 23:37, 28 בדצמבר 2010 (IST)

בהמשך להסברים שניתנו: מדובר בגדלים וקטוריים, כלומר כל אחד מהם מורכב משלושה רכיבים בלתי תלויים, וכל אחד מהרכיבים קשור לחוק שימור נפרד מהאחרים. כמו שבמקרה של תנועה קווית כוח בכיוון x לא ישנה את התנע בכיוון y, כך גם כאן: מומנט כוח ביחס לציר אחד לא ישנה את התנע הזוויתי סביב ציר מאונך לו. אני-ואתה •שיחה 23:42, 28 בדצמבר 2010 (IST)

סליחה. גוף קשיח. (לא יודע איך יצאה לי ר'). וכשאומרים סתם "מומנט" הכוונה בד"כ היא למומנט כוח.eman • שיחה • ♥ 00:00, 29 בדצמבר 2010 (IST)

כיוון "מסביב לציר" הוא הכיוון שאינו הולך פנימה או החוצה אל הציר. אולי יעזור לך לקרוא על קואורדינטות פולריות(באנגלית זה מוסבר עם ציור טוב יותר: Polar coordinate system), כיוון "מסביב לציר" הוא כיוון $\ {\hat {\theta }}$ שמודגם על ידי חץ בציור באנגלית. ‏Setreset• שיחה 10:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)

שאלות לגבי גוף האדם בנוגע לשרירים, מפרקים וגם כושר

איך מצב בו פועל 100% כוח השריר של הגוף נקרא? זה נכון שברגע שמשתמשים ב100% מיכולת השרירים, השרירים נקרעים ומתים? איך משפרים זיכרון תנועתי, אני לא זוכר את השם ממש אבל ראיתי בנשיונל ג'אוגרפיק או דיסקברי שיש כזה דבר שנקרא זיכרון של השריר או משהו בסגנון, שהגוף זוכר איך להפעיל את השרירים כדי לייצר מקסימום כוח לפעולה מסיומת בשימוש במינימום אנרגיה לדוגמה הרמת כדור אטלס. מה זה בעצם קליקים? באצבעות, בגב, במפרקים וכו'... האם זה נכון שיש בין המפרקים נוזל שמשמש כמו שמן, נגיד שכשרוצים להכין חביתה אז שמים את השמן ואז השמן תוסס וכשהוא מפסיק לתסוס אז אפשר לשים את הביצה. אז האם זה אותו דבר עם המפרקים? כאשר אני עושה חימום ועושה סיבובי ידיים יוצאים לי קליקים מהכתף ולאט לאט מתמעטים האם זה נכון שבזמן החימום משתחרר נוזל שפועל כמו השמן? אם כן איך הוא עובד ומה מטרתו? מה זה בעצם גמישות וכיצד ניתן לשפר אותה? האם זה באמת הארכה של השריר? ואם כן מהן השיטות הטובות ביותר לשיפור גמישות? האם אדרנלין מעלה את תפוקת השריר?

תודה על התשובות ^^ 00:01, 29 בדצמבר 2010 (IST)79.179.206.175

שמן לא תוסס בזמן טיגון. אלו בועות שנוצרות מרתיחה והתאדות של מים שנמצא במזון שמכניסים לשמן. ואת הביצה אפשר להכניס גם למחבת שהשמן בו לא חם במיוחד. אם מקפיצים ירקות וכאלה, אז כן כדאי להביא את השמן לטמפרטורה גבוהה לפני הכנסת האוכל לווק, אפילו להגיע לשלב שהשמן מתחיל לעשן קלות. יוסי • שיחה 00:45, 29 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על התיקון אבל עדין לא קיבלתי תשובה ואני ממש רוצה אחת 79.179.206.175 00:21, 30 בדצמבר 2010 (IST)

לא יודע. לא. מתאמנים. לא יודע. לא. לא. לא. לא. טווח תנועה של מפרקים. יוגה. לא.קיפודנחש - שיחה 01:57, 5 בינואר 2011 (IST)

עשורים ומאות

בערך en:decade נכתב כי נקצצה שנה אחת מהעשור הראשון וכן מהמאה הראשונה. בערך en:2000's נכתב כי שנת 2000 שייכת למאה ה-20 ולא למאה ה-21. בערך העברי העשור הראשון של המאה ה-21 שינתי בעבר את התאריכים בהם עשור זה חל. ובכן, אני מבולבל. איך אפשר בכלל לחתוך ככה שנה מעשור או ממאה באופן שרירותי? מתי נגמר העשור הראשון לספירה ומתי המאה הראשונה? איש השלג - שיחה 06:17, 29 בדצמבר 2010 (IST)

לעשורים ומאות יש מחזורים שסוטים בשנה אחד מהשני. המאה העשרים ואחת לדוגמה מתחילה ב-2001 ונגמרת ב-2100 אולם העשור הראשון של המאה הזאת למעשה מתחיל במאה הקודמת, ב-2000, ונגמר ב-2009. מכיוון שלא קיימת שנת אפס, אלא מתחילים את הספירה משנת 1, העשור הראשון כלל למעשה רק תשע שנים, 1-9. דניאל ב. 07:52, 29 בדצמבר 2010 (IST)

העשור הראשון היה משנת 1 עד 10. העשור השמיני במאה העשרים היה משנת 1971 עד 1980. הבלבול נובע מביטויים כמו "שנות השמונים" שמתייחסים לעשור מ 1980 עד 1989, אבל עשור כזה אינו יכול להיחשב כעשור מסויים במאה העשרים.יואלפ - שיחה 08:40, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אני מציע שתציגו סימוכין לדבריכם, שנדע למי להאמין. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:35, 29 בדצמבר 2010 (IST)

בוויקי האנגלית משתמשים בשיטה שאני הצגתי. דניאל ב. 11:47, 29 בדצמבר 2010 (IST)

בוויקי האנגלית טוענים שגם החסירו שנה ממחזור המאות והמחזורים חופפים בערך Decade אך בד ובבד סותרים זאת בערך Century שטוען שהמאה הראשונה הסתיימה ב-31 בדצמבר, 100. נראה כי ברוב הערכים הם מיישרים קו עם השיטה שלך,דניאל, מלבד הערך הראשון. אם אתה צודק והמחזורים אינם חופפים, המושג עשור אינו מייצג 10 שנים אמיתיות מאז תחילת כל מאה כי אם דילוג שרירותי. איש השלג - שיחה 14:58, 29 בדצמבר 2010 (IST)

שים לב לדקויות. בערך Decade לא נטען שהעשורים חופפים למאות המוכרים לנו, אלא שהעשור חופף למחזור של מאות שאינו בהכרח המחזור המוכר לו (מקור הבלבול הוא שהמילה Century מציינת הן את המקרה הפרטי של מאה לפי החלוקה המקובלת, והן כל תקופה שהיא בת מאה שנים, ומהכתוב שם ניתן להבין שהכוונה לפירוש השני). זה לא דילוג שרירותי. זה מחזור שההפרש שלו הוא תמיד 1 בדיוק ממחזור המאות. וגם ככה מספור השנים הוא שרירותי. דניאל ב. 19:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)

מבחינת החשבון הפשוט, 1 עד 100 מתחלקים לעשרה עשורים: 1 עד 10, 11 עד 20 וכו'. בביטוי כמו "שנות השמונים" הכוונה היא לא לעשור התשיעי (81 עד 90) אלא לעשור כמעט חופף (80 עד 89). הערך באנגלית שהוזכר בהתחלה גם לא מדבר על מספר עשור אלא על ביטויים כמו שנות ה-60. יואלפ - שיחה08:31, 30 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה באלגברה לינארית

מהו ממד מרחב המטריצות האנטיסמטריות 4*4 כך שסכום איברי כל שורה הוא אפס?

איך בודקים את זה? 79.176.53.201 19:12, 29 בדצמבר 2010 (IST)

ראשית, מצא את ממד מרחב המטריצות האנטי-סימטריות n על n (זה קל יחסית), ממנו אפשר להסיק את המקרה הפרטי של n=4. אחרי שמצאת ממד זה, החסר ממנו את מספר האילוצים שהדרישה השנייה מוסיפה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:23, 29 בדצמבר 2010 (IST)

לא יודע עד כמה קל לבדוק לN*N( לי אישית זה היה לוקח לא מעט זמן), אבל עבור 4 על4 יצא לי ממד 6( עשיתי איבר כללי ופירקתי למטריצות בת"ל על מנת למצוא בסיס). לא ממש מבין איך אני "מסיר את מספר האילוצים". מה זה אומר ואיך אני מבצע זאת בפועל? 19:32, 29 בדצמבר 2010 (IST)

בערך שקישרתי אליו יש את התשובה, אך הנה הדרך: מעל האלכסון הראשי יש $\ 0+1+2+...+(n-1)={\frac {n(n-1)}{2}}$ איברים (נוסחה לסכום של סדרה חשבונית) איברים בת"ל, ברור שהאיברים מתחת לאלכסון הראשי נקבעים על ידם ביחידות ($\ M_{ji}=-M_{ij}$ בגלל דרישת האנטי-סימטריות ולכן הם לא מהווים עוד דרגות חופש. מאחר שהמטריצה היא אנטי-סימטרית ברור כי האלכסון הראשי עצמו מורכב רק מאפסים (הוכח!) ולכן לא מהווה עוד דרגות חופש. מכאן $\ \dim(AS)={\frac {n(n-1)}{2}}={\frac {n^{2}-n}{2}}$. מהמספר הזה אתה מחסיר את מספר האילוצים (אילוץ = משוואה שיש לקיים, מורידה ב-1 את דרגות החופש (משתנים בלתי-תלויים)). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:49, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אוקי. הבנתי את הנוסחה איך אני מחשב את ממד המטריצה. איך אני מחשב את "האילוצים"? אחרי שרשמתי את מטריצה אנטיסימטרית כללית- מה הפעולה הבאה שאני צריך לעשות? רשמתי 4 משוואת עם שלושה נעלמים (סכימתי כל שורה והשוותי לאפס). עם כמה פעולות פשוטות הגעתי לכך שאחת המשוואות לא מוסרת מידע נוסף. הלאה?..79.176.53.201 19:57, 29 בדצמבר 2010 (IST)

כל משווואה בלתי-תלויה היא אילוץ שמוריד דרגת חופש אחת, כלומר: מקטין את הממד ב-1. אחרי שחישבת כמה אילוצים יש (משוואות בת"ל) החסר אותו מממד המטריצה האנטי-סימטרית שאותו כבר מצאנו. בברכה,MathKnight הגותי (שיחה) 21:12, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אז איך אני מנמק את זה? המילה "אילוץ" לא הופיע אצלי בלקסיקון. וזה לא טריוויאלי לגמרי שאני פשוט לוקח את ממד המטריצות האנטיסמטריות ומפחית מהם את כמות השוואות שלא התאפסו.79.176.53.201 21:54, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אני אנסה להסביר באמצעות דוגמה: שני משתנים בת"ל $\ (x,y)$ פורשים מרחב מממד 2 (במקרה זה מישור). הוסף אילוץ - כלומר, משוואה שהם צריכים לקיים - למשל $\ x+y=0$ ותקבל שמאחר ש-x קובע ביחידות את y, הוא מוריד את החופש של y מלקבל כל ערך ומאלץ אותו לקבל ערך אחד בלבד. קל לראות זאת שכן$\ y=-x$ היא משוואה המגדירה ישר, ולישר יש רק ממד אחד, ולכן ממדו 1. ממרחב עם ממד 2 החסרנו אילוץ אחד וירדנו למרחב מממד 1. אני מקווה שהדוגמה הבהירה את העיקרון. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:58, 30 בדצמבר 2010 (IST)

בוודאי שזה לא טריוויאלי. הרי האילוצים, אפילו אם דאגת שיהיו בלתי תלויים, עשויים להיות תלויים על המרחב החדש שבו אתה עוסק. נסה להוכיח שמטריצה אנטי-סימטרית בגודל n עם סכומי שורות מתאפסים נקבעת על-ידי מטריצה אנטי-סימטרית בגודל n-1; ושכל מטריצה אנטי-סימטרית כזו קובעת מטריצה אנטי-סימטרית יחידה עם סכומי שורות מתאפסים. כך ישאר לך לספור מטריצות אנטי-סימטריות בגודל n-1. עוזי ו. - שיחה22:35, 30 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה אחרת( לא קשורה). איך אני מוכיח:" A,B שתי מטריצות n על n, כך שAB=0. צ"ל $r(A)+R(B)<=n$". אם בקודמת פחות או יותר מובן באיזה כיוון לחשוב פה אין לי מושג. אני יודע רק שמדובר בנושא "בסיס וממד". אבל איך דרגה קשורה פה? ומה זה אומר לי שמכפלת המטריצות היא 0? 79.176.53.201 19:51, 29 בדצמבר 2010 (IST)

רמז: עמודות B נמצאות במרחב הפתרונות של A. ראה גם דרגה (אלגברה לינארית) לקשר בין ממד מרחב הפתרונות ודרגת המטריצה. אבינעם - שיחה 20:38, 29 בדצמבר 2010 (IST)

לא הבנתי איך הגעת למסכנה שעמודות B נמצאות במרחב הפתרונות של A ובכלל מאיפה הופיע המונח "פתרונות של A"? על איזה מרחב פתרונות אנו דנים? אולי אנחנו מדברים על שאלות שונות? לי נתנו שתי מטריצות A וB כך ש-$AB=0$ (מכפלת מטריצות שווה לאפס. זה לא שאלה במערכת משוואות או משהו). בערך שקישרת עליו רשום שדרגת העמודות שווה לממד מרחב העמודות. זאת התקדמות אמנם, אבל אני לא בטוח שגם היא בכיוון הנכון.79.176.53.201 21:00, 29 בדצמבר 2010 (IST)

שמתי לב שרשמתי B קטנה. תוקן

מרחב הפתרונות של A הוא אוסף הפתרונות של $\ Ax=0$. אם תסתכל על כפל מטריצות תראה שאם$\ AB=0$ אזי כל אחת מעמודות B היא פתרון של $\ Ax=0$. בנוסף יש קשר בין ממד מרחב הפתרונות וממד מרחב השורות. אבינעם - שיחה 21:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)

וואו. כמה נושאים ביחד.... לא נראה לי שלה התכוונו. זה בסך הכל סעיף לא גדול בשעורי הבית. בטוח לא היו מבקשים ממני להמציא את הגלגל מחדש( והשיטה לך היא המצאת גלגל בשבילי). בדוק יש איזו שיטה חילופית.79.176.53.201 21:54, 29 בדצמבר 2010 (IST)

זו לא המצאת הגלגל. בהמשך הקורס תלמד על העתקות לינאריות ועל זה שאפשר לחשוב על המטריצות האלו בתור העתקות שכאלו. למי שמכיר את הזווית הזאת, השאלה שהבאת ממש קלה (כי התרגום שלה למונחים של העתקות הופכת אותה לפשוטה במיוחד). אבינעם פשוט תרגם לך רעיונות בסיסיים מעולם ההעתקות לעולם המטריצות.דניאל ב. 22:23, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר לחשוב על מטריצות כעל העתקות לינאריות? אפשר, אבל זאת חשיבה מוטעית. בשביל לחשוב כך צריך לבחור בסיסים, ואת זה אי אפשר לבצע בצורה טבעית! 85.65.182.141 14:48, 31 בדצמבר 2010 (IST)

מוזר שאתה קובע באופן חד משמעי עמדה שגויה לחלוטין. אם אתה לא מבין, תשאל. אל תקבע.אלעזר - שיחה 15:26, 31 בדצמבר 2010 (IST)

עמדה שגויה לחלוטין? נניח שאתה צודק ושאפשר לבחור בסיס בצורה טבעית - מדוע יש ענף שנקרא גאומטריה סיפלקטית למשל? מדוע יש משמעות למושג רפלקסיביות באנליזה פונקציונלית?85.65.182.141 17:03, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר לחשוב על מטריצה כעל קבוצה של כל ההעתקות הלינאריות שהיא מייצגת (לחלופין ניתן לחשוב על העתקה כקבוצת כל המטריצות שמייצגות אותה). חלק ניכר מקורס בסיסי באלגברה לינארית מוקדש למציאת מאפיינים משותפים לכל ההעתקות שמטריצה מייצגת. אחד מאותם מאפיינים הוא כמובן ממד הגרעין והתמונה, ומכאן שגישת ההעתקות הלינאריות לפתרון בעיית השואל היא תקינה לחלוטין. דניאל ב. 18:12, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא אומר שאין קשר בין מטריצות להעתקות, אלא שאין לזהות ביניהם, פשוט כי אין דרך טבעית לבצע זיהוי כזה. לכן לא צריך לחשוב על מטריצה כעל העתקה לינארית. זה שני דברים שונים לגמרי.85.65.182.141 18:27, 31 בדצמבר 2010 (IST)

זה קצת קיצוני. העתקה לינארית (ממרחב לעצמו) היא מחלקת צמידות של מטריצות. עוזי ו. - שיחה 19:01, 1 בינואר 2011 (IST)

נתונים

אשמח לעזרה בחישוב הנתונים המופיעים במסמך זה של הלמ"ס. הנתונים המבוקשים הם 1. מספר הישראלים יוצאי אפריקה ואסיה נכון ל-2010 2. כנ"ל מספר הישראלים יוצאי אירופה ואמריקה. מספר ויקיפדים עיינו במסמך וכל אחד הגיע לנתונים סותרים. Jys - שיחה 19:19, 29 בדצמבר 2010 (IST)

הנתון המבוקש לא ממש נמצא במסמך, שעוסק רק במקום לידת האב, כך ש-2 מליון מהיהודים מוגדרים כבעלי מוצא "ישראלי". לא ברור אם הלמ"ס משחק אותה פוליטקטלי קורקט או שהוא סתם תקוע במדידה שהוא מדד פעם כשהיא כבר לא רלוונטית היום. אני-ואתה • שיחה 19:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה ארצות מוצא בדרך הבאה: עולים: לפי ארץ ההולדת, ילידי הארץ: לפי ארץ ההולדת של האב, (מה לעשות, הפמיניזם לא הגיע אליהם), ואם האב יליד ישראל - ילדיו כבר בקבוצת המוצא ישראל.

בעקבות הלמ"ס גם כל החוקרים האחרים עובדים כך. המדיניות הזו דומה למדיניות במדינות מערביות אחרות מטעמים מובנים, אולם בישראל היא גררה ביקורת רבה בגלל שאנחנו מדינת עלייה ומקובל כאן לסווג אנשים וצאצאיהם לפי קבוצות השתייכות כמו "אשכנזים", "ספרדים", "מזרחיים" "תימנים" "רוסים" וכו'. הנתונים היחידיים שאפשר להשתמש בהם לגבי השתייכות אתנית הם נתוני סקרים, ולמרבה ההפתעה גם סקר ראוי בנושא אין עדיין.

אגב, "קבוצת המוצא ישראל" מונה 4 מיליון כאשר מתוכם כ-2 מיליון ו150 אלף כבר דור שני ואילך בארץ

דיון קודם תוכלו לראות בדף השיחה שלי שפם אדום - שיחה‏ 00:34, 30 בדצמבר 2010 (IST)

גדעון לוי

מדוע קצב אמר לגדעון לוי: "אתה היחיד שמגיע לו בוקר טוב?" Ranbar - שיחה 13:01, 30 בדצמבר 2010 (IST)

הנה תיאוריה אחת [2] אילן שמעוני -שיחה 14:21, 30 בדצמבר 2010 (IST)

זו בערך התיאוריה שאימץ גם בן כספית:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בן כספית, שני דברים הרגו את קצב - היצר והכבוד, באתר nrg‏, 1 בינואר 2011. אני-ואתה • שיחה 19:07, 1 בינואר 2011 (IST)

אטימולוגיה של המילה "חוק"

במסגרת עבודתי גיליתי שהמילה התורכית לחוק או חקיקה היא המילה "hukuk".

הביטוי turk hukuk אומר "חוק תורכי" או "חקיקה תורכית".

האם יש קשר בין המילים או שזה סתם צירוף מקרים משעשע? (משעשע באופן יחסי כמובן).

תודה. -אופיר-62.0.113.146 18:01, 30 בדצמבר 2010 (IST)

המילה בערבית דומה גם היא. ומן הסתם מקור שתיהן אחד הוא. אלעזר - שיחה 18:48, 30 בדצמבר 2010 (IST)

למה "מן הסתם"? לא כל שתי מילים שדומות בצליל ובמשמעות הן קוגנטים. יש גם מה שנקרא "False Cognates", ולא חסרות לכך דוגמאות. אני מזכיר שהטורקית אינה קרובת משפחה של העברית והערבית. עדיין יתכן שיש מקור משותף (אם הייתה שאילת מילים), אבל עצם הדמיון בצליל ובמשמעות לא בהכרח קובע שכך המצב. בן גרשון(שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 19:24, 30 בדצמבר 2010 (IST)

אחרי בירור, נראה שאכן הייתה שאילת מילים במקרה הזה - הטורקית שאלה מהערבית (כך לפי ויקימילון האנגלי, ראהכאן). בעברית המילה קיימת כנראה "באופן טבעי", בלי שאילה - מדובר בשורש שמי שקיים בשפות שמיות שונות, ביניהן העברית והערבית. המילה מופיעה גם בתנ"ך; מה שחשוב שוב להדגיש הוא שיש לברר דברים כאלה, והדמיון בצליל ובמשמעות לכל היותר רומז על קיומו של מקור משותף, אך ממש לא מוכיח אותו. במקרה הזה אכן הבירור הראה שקיים מקור משותף. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 19:36, 30 בדצמבר 2010 (IST)

התבססתי על כך שמילון אבן שושן מזכיר את המילה הערבית, וכן קרבת המשפחה בין השפות. אני לי ספק שיש קשר הדוק בין שלושת המילים. אלעזר - שיחה 23:38, 30 בדצמבר 2010 (IST)

אין ספק שהמילה העברית והערבית קשורות. השאלה הייתה אם הן קשורות גם למילה הטורקית. טורקית אינה קרובת משפחה של העברית והערבית. בסופו של דבר התברר שאכן הטורקית שאלה את המילה הזו מהערבית. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 23:45, 30 בדצמבר 2010 (IST)

Happy holidayes

האם אומרים הפי הולידייס, ולא הפי הולידיי (ביחיד) בגלל שאי אפשר לדעת מי נוצרי ומי לא באמריקה?...

כן. וגם בגלל שרוצים להפגין שוויון כשכן יודעים למי יש איזה חג. מה שמצחיק זה שהגישה הזו מעלה את חנוכה לדרגת חג אולטרה חשוב (במקום יום כיפור) בעיני מי שאינו יהודי וגם שאנשים אומרים לך "חגים שמחים" לקראת חג המולד, אחרי שחנוכה חלף (בשנים בהן חנוכה מקדים את החג המולד). במקומות ציבוריים גם מדליקים חנוכיות לצד עצי חג המולד אחרי שחנוכה חלף.

בקיצור, כשמשתדלים יותר מדי להיות מנומסים משיגים את ההפך. עִדּוֹ - שיחה 19:26, 1 בינואר 2011 (IST)

בקבוקי קולה גדולים מזכוכית

למה אין כאלו בארץ ואיפה אפשר להשיג?.

בשנות השבעים, בעקבות מספר מקרים של התפוצצות בקבוקים כאלו (בסל, בדרך הביתה) ופציעתם של אנשים הוסף ציפוי דק לבקבוקי הזכוכית, ומשזה לא הועיל נאסר שיווק בקבוקי קולה גדולים מזכוכית. הייתשלהדוס -שיחה 11:21, 1 בינואר 2011 (IST)

גנטיקה ל Dummies

מחפש המלצה לספר גנטיקה שמסביר את הדברים כפי שהיו מוסברים לתלמידי יסודי,

בצורה הברורה והקולעת ביותר, רצוי שיכלול הסברים מטאפוריים.

תודה.

למה שלא תנסה ספר לימוד לחטיבות הביניים? גילגמש • שיחה 10:23, 31 בדצמבר 2010 (IST)

The Genetics Cartoon Guide. עִדּוֹ - שיחה 19:23, 1 בינואר 2011 (IST)

יריה באפלה לצפרים

זוג חופשי של כאלה, נראו לאחרונה באזור ניצנה 19:10, 1 בינואר 2011 (IST)

פגשתי היום באזור הנגב המערבי זוג ציפורים שנראו כמו תוכים גדולים, בעלי מגוון שריקות, צפצופים וצלילים, עם גוף שחור, חזה אפרפר, זנב אדום ועיגול בהיר מסביב לעיניים. בטוח שהם לא גרים באיזור מכיוון שמעולם לא ראיתי כמותם (וביליתי כמה שנים בספר של האזור הזה ובדומים לו). האם התיאור מספיק לזיהוי? יוסי • שיחה 02:44, 31 בדצמבר 2010 (IST)

לולא הזנב האדום, הייתי אומר שזו מיינה מצויה. בעיקר מגוון הצלילים אופייני לה. אמנון שביט • שיחה 19:19, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אני בטוח שזו לא זותי. היה להם פרצוף של תוכי (כלומר מקור שנראה של תוכי ככל שיכולתי לראות במבט אל צמרת העץ) והעיגולים מסביב לעיניים היו כמו של פנדה (או כמו של תוכי). יוסי • שיחה20:00, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אה, וכאמור מדובר בציפור שעשתה ביקור יוצא דופן במקום הזה, היא לא דיירת קבע שמה. מה שגורם לי לחשוב על ציפור נודדת או על ציפור שנמלטה מכלוב (היישוב הכי קרוב במרחק מספר קילומטרים). יוסי • שיחה 20:01, 31 בדצמבר 2010 (IST)

עברתי על כל מדריך הציפורים (מפה 2003) ולא מצאתי משהו דומה לתיאור. כנראה ציפורים שברחו מכלוב.אמנון שביט • שיחה 20:08, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אולי חצוצרן מדבר או מינים קרובים. Gidip - שיחה 11:08, 1 בינואר 2011 (IST)

מי יודע כמה מיני תוכאיים יש? (תשובה, המון!). אז אחרי שטחנתי קרוב לתשעים אחוזים מהערכים בויקיפדיה באנגלית, מצאתי את הציפורים: אפרור אפריקני או ג'אקו. תודה על המאמץ למצוא תשובה. יוסי • שיחה 18:55, 1 בינואר 2011 (IST)

זה באמת נראה כמו ג'אקו. קוריצה • לול התרנגולות •אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:00, 1 בינואר 2011 (IST)

זו תמונה של גאקו שהוספתי לכאן מהערך. לא צלמתי בעצמי. לחובבי מרדפים אחרי אוצרות קטנים,כאן מתמחרים זוג פרא ב 4000-5000 ש"ח. :) החיוך בגלל שאני מאד אשמח לראות מישהו מנסה ללכוד את הזוג הזו, הם לא נראו פריירים בכלל. והם הסתובבו בשטחי אש פעילים לגמרי.יוסי • שיחה 19:10, 1 בינואר 2011 (IST)

מגה ערכפלצת

מישהו יכול לזרוק הסבר קצר מה זה המפלצת הזאת? למעלה מ-450 קילוביט!!! קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:36, 31 בדצמבר 2010 (IST)

אלו קיצורים מוסכמים לשמות חלבונים, לשימוש במאמרים אקדמיים וכיו"ב. אילן שמעוני -שיחה 22:34, 31 בדצמבר 2010 (IST)

טעות שלי - לאו דווקא חלבונים, אלא חומרים. אילן שמעוני - שיחה 22:35, 31 בדצמבר 2010 (IST)

עוד משהו: Mesh (ראשי תיבות: Medical subject headings) הוא תזאורוס נושאים המשמש אתPubMed ובעקבותיו ספריות ומאגרי מידע רבים בתחום הבריאות. ‏DGtal‏ 01:09, 2 בינואר 2011 (IST)

בהקשר זה, אני מודה שלאחרונה יש לי הרהורים כלליים בנוגע לאורך הערכים שלנו. לדעתי ערכים שמעל 15 עד 20 ק"ב -בהערכה סופר גסה - לא באמת נקראים, והמידע הדקדקני שבהם לא מביא תועלת מספקת. בעבר כתבתי ערכים ארוכים, וכיום קצת ירדה לי המוטיבציה כי אני חש שזה פספוס התפקיד של ויקיפדיה: תמצות והבאת מידע כמעט ברמתו הפופוליסטית.גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 01:11, 2 בינואר 2011 (IST)

ייתכן, אבל הברירה היא סדרת ערכים קצרצרים שרק מעצבנים ומפריעים ומכריחים את הקורא לקטוע את רצף הקריאה. בערך ארוך צריך להקפיד הרבה יותר על חלוקה לפרקים ולפרקי משנה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:14, 2 בינואר 2011 (IST)

תכלס. הרי זה ידוע שאין בחיים כלום בין שחור ללבן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:32, 2 בינואר 2011 (IST)

מה עם צהוב??

איך מחשבים בעזרת פולינום טילור

איך מחשבים e בחזקת שליש עד לדיוק של 10 בחזקת 4- בעזרת נוסחת פולינום טיילור ושארית לגרנז'? יש איזו שיטה של של שימוש במקלורן של פונקציית האקספוננט (ראיתי את הפיתוח שלה למעטה בערך), אבל בעיה שאני לא רואה איך משתמשים בשארית( וחשוב לי הדיוק). 79.182.6.71 17:35, 31 בדצמבר 2010 (IST)

החשב את שארית לגרנז' מסדר n בנקודה שליש. תקבל פונקציה שקל לחסום אותה בעזרת ביטוי שתלוי ב-n. מצא n בו הביטוי איתו חסמת קטן מרמת הדיוק הרצויה, וחשב את פולינום מקלורן מסדר n של e^x בנקודה שליש. דניאל ב. 18:08, 31 בדצמבר 2010 (IST)

נלך שלב שלב: נגדיר פונקציה $f(x)=e^{x}$

הנגזרת של אקספוננט לכל חזקה היא: $f^{(n)}=e^{x}$

"החשב את שארית לגרנז' מסדר n בנקודה שליש." $\ R_{n}(x)={\frac {f^{(n+1)}(c)}{(n+1)!}}\cdot (x-x_{0})^{n+1}={\frac {e^{c}}{(n+1)!}}\cdot (x-1/3)^{n+1}$

איך חוסמים את זה בעזרת N? (קל לחסום זה לא אומר שכל סטודנט יכול לעשות את זה אוטומטית)

נגיד מצאתי n=3 ( לא יודע איך לבדוק אז זה. סתם החלטתי ש3 מתאים לי לרמת דיוק). אז אני עושה:

$F(x)=e^{0}+e^{0}(x-0)+0.5e^{0}(x-0)^{2}+(1/6)e^{0}(x-0)^{3}=1+x+0.5x^{2}+(1/6)x^{3}$

ולזה אני מציב שליש?

ממש שיטה יפה( לא צוחק. בין הפעמים המועטות שאני חובב חדו"א). לא הבנתי רק שלב בניים שבו חיפשנו חסם( תבדוק אם לא קשה לך שלא רשמתי שטויות בדרך). 79.182.6.71 18:34, 31 בדצמבר 2010 (IST)

קודם כל יש לך טעות בחישוב השארית. הצבת x_0=1/3 במקום x_0=0 (זה הרי פולינום מקלורן). דבר שני אתה הרי מחפש את הערך בנקודה שליש, כך שאתה יכול להציב x=1/3. כל השאר נכון. שלב הביניים בו מחפשים חסם נחוץ כדי למצוא את ה-n הנכון. שים לב שלאחר התיקונים שלי השארית המתקבלת היא: $\ {\frac {e^{c}}{(n+1)!}}\cdot (1/3)^{n+1}$. מהגדרת שארית לגרנז' ידוע לך כי $\ 0<c<1/3<1$ ולכן מכיוון ש-e^x פונקציה עולה וחיובית תוכל לחסום את השארית: $\ 0<{\frac {e^{c}}{(n+1)!}}\cdot (1/3)^{n+1}<{\frac {e^{1}}{(n+1)!}}\cdot (1/3)^{n+1}<{\frac {3}{(n+1)!}}\cdot (1/3)^{n+1}$. עכשיו בדוק מתי החסם הזה קטן מ-10 בחזקת מינוס 4 וקיבלת את ה-n שפותר את השאלה. דניאל ב. 19:03, 31 בדצמבר 2010 (IST)

תודה רבה! 79.177.25.44 19:29, 31 בדצמבר 2010 (IST)

רבייה מינית ואבולוציה

האם כל היצורים שמשתמשים בטכניקה הזאת התפתחו מאב קדמון אחד שהיה לו את זה או שהפטנט הזה חזר על עצמו מספר פעמים? למשל לפי מה שהבנתי, כל היונקים התפחו מיונק אחד (זה נכון?), השאלה היא אם זה גם נכון לכל היצורים שיש להם רבייה מינית.

ראשית, איני בטוח שכל היונקים התפתחו מאב קדמון אחד. שמעתי גם השערה שעל פיה ליונקי הכיס יש אב קדמון שונה מזה של יונקי השיליה. אני לא יודע אילו תימוכין יש לכל אחת מההשערות.

שנית, באופן כללי להרבה דברים דומים בעולם החי יש אב קדמון משותף. אולם, יש גם תופעה הפוכה הקרויה אבולוציה מתכנסת, שבה יצורים עם אבות קדומים שונים הולכים ונעשים דומים. לדוגמה, לא לכל היצורים שיכולים לעוף יש אב קדמון מעופף אחד. לעופות יש אב קדמון אחד, לעטלפים אב קדמון אחר ולחרקים אב קדמון שלישי.

שלישית, לפי הערך העוסק בנושא בויקיפדיה האנגלית, התשובה לזה שנויה במחלוקת וקשה לבדיקה מדעית. בקיצור, לא יודעים. עִדּוֹ - שיחה 19:03, 1 בינואר 2011 (IST)

לגבי א', אז כן: כל היצורים הידועים היום התפתחו ככל הנראה מאב קדמון אחד: כולם משתמשים בDNA (או בRNA, במקרה של וירוסים). וגם כל היונקים התפתחו מאב קדמון אחד - זה שהשלייתנים ויונקי הכיס נפרדו בשלב כלשהו לא אומר שהם לא קרובים. אלעזר - שיחה 20:45, 1 בינואר 2011 (IST)

אלעזר, לא הבנת את שאלתו. הוא שואל על אב קדמון לרבייה מינית ולא לכלל היצורים. התשובה כפי שצוין, היא שלא ידוע. דניאל ב. 19:52, 3 בינואר 2011 (IST)

הגבתי לעִדּוֹ, שענה לשואל גם בקשר ליונקים, ואת זה יודעים. בנוגע לכלל היצורים אולי לא יודעים, אבל כן ברור שזה קרה בשלב מוקדם של האבולוציה, כך שאם זה קרה כמה פעמים, לא מדובר על רביה זוויגית אצל יונקים, זוחלים, פרוקי רגליים וכדומה.

ואגב, בויקי האנגלית מופיע המשפט

All sexually reproducing organisms derive from a common ancestor which was a single celled eukaryotic species

ללא סיוג. אלעזר - שיחה 00:29, 4 בינואר 2011 (IST)

האם שבלולים וסוגים מסויימים של תועלים הם אכן הרמפרודיטים?

האם יום אחד נגלה שאינם הרמפרודיטים?.

ככל הידוע לי, הם באמת כאלה. לגבי העתיד, אני פשוט לא יודע. איני מגד עתידות. עִדּוֹ - שיחה 18:56, 1 בינואר 2011 (IST)

הנה קישור לערך בנושא: הרמפרודיט. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:59, 1 בינואר 2011 (IST)

ערך לזכר אבי -עורך הדין יהודה מצא ז"ל שמת השבוע, ששינה חוקים במדינה

אבי-עורך הדין יהודה מצא נגאל השבוע מיסוריו בגיל 87.אבי היה מהמחזור הראשון של עורכי הדין במדינה, שלמדו במנדט הבריטי. תעודת עורך הדין שלו היא מ-1949.השופט העליון אליהו מצא, אחיו, היה סטז'ר שלו.אבי מומחה לנזיקין יצר תקדימים במדינה שנלמדים באוניברסיטאות.בעמוד החדשות של לשכת עורכי הדין עלה השבוע ביום חמישי 30 לדצמבר 2010 הספד שכתבתי לזכרו והקראתי בלוויה שהתקיימה ביום רביעי 29 לחודש.ניתן לקחת מתוכו ציטוטים.אני חושבת שאבי ראוי לערך בויקיפדיה כמי שדורות של סטז'רים התחנכו על ברכיו ולימים עורכי דין ושופטים רציניים נולדו בזכותו.

אוכל לספק את כל הפרטים הדרושים והמדוייקים וגם תמונה שלו גילי מצא,עתונאית

על פניו באמת עושה רושם שלאביך המנוח, יהי זכרו ברוך, מגיע ערך בויקיפדיה. אולם, לפני שתכתבי ערך זה, אני ממליץ לך להתאמן מעט בכתיבת ערכים אחרים ולהכיר את הנהלים פה. זאת משום שדיוני חשיבות וויכוחי עריכה על ערך בנושא כה קרוב לליבך עשויים להיות לך מאוד לא נעימים וכדאי שתדעי כיצד להימנע מהם או לפחות למתן אותם.. עִדּוֹ - שיחה 18:54, 1 בינואר 2011 (IST)

אכן ראוי, וההמלצה להתנסות (או למצער לקרוא ערכי אישים, בפרט ערכי אישים מומלצים) היא עיצה טובה.אילן שמעוני - שיחה 09:09, 2 בינואר 2011 (IST)

למה כואב הראש?

קודם כל, שנה אזרחית טובה לכולם. יש לי שאלה בנושא. למה כואב הראש בבוקר אחרי שתייה? למה יש "תרופת סבתה" לשתות עוד קצת? ואיך פועל הכדור נגד כאב ראש? 79.177.25.4413:06, 1 בינואר 2011 (IST)

לקרוא חמרמורת ושיכוך כאב. לדעתי, זו לא תרופת סבתא אלא תרופת סבא שיכור שמחפש את התירוץ להמשיך לשתות למרות הסבל שנגרם לו ואולי בדרך הוא נהנה משיכוך הכאב שגורם האלכוהול. יוסי • שיחה 18:15, 1 בינואר 2011 (IST)

גלגול ללא החלקה

האם זה נכון או לא: בגלגול ללא החלקה אין איבוד אנרגיה כי כל פעם נקודת מגע בין הגלגל לבין המשטח היא במהירות אפס בדיוק, לכן עבודת כוח החיכוך הסטטי היא אפס. ואם עבודת החיכוך היא אפס, לפי שימור אנרגיה הגלגל ינוע במהירות קבועה. אם כך הדבר, גלגל שנותנים לו מהירות התחלית על כביש ישר בעל מקדם חכוך גבוה הוא מנוע נצחי? אז למה זה לא קורה במציאות? 79.177.25.44 14:10, 1 בינואר 2011 (IST)

נתחיל מזה שבמציאות אין גלגול ללא החלקה. בנוסף, בהתנתקות של הגלגל מהקרקע נהרסים קשרים שנוצרו, ולצורך כך יש להשקיע אנרגיה. בנוסף, תמיד יש חיכוך עם האוויר. אני בטוח שיש עוד סיבות. אלעזר - שיחה 17:58, 1 בינואר 2011 (IST)

וכתשובה עקרונית, הדבר יסתור את החוק השני של התרמודינמיקה, כיוון שישנן המרות אנרגיה (קינטית לפוטנציאלית כובדית) במהלך סיבוב הגלגל, בהכרח הולכת לאיבוד אנרגיה בתהליך. ראה גם פרפטום מובילה.אלעזר - שיחה 18:11, 1 בינואר 2011 (IST)

לגבי הקשרים- לא יוצא שכמות האנרגיה שנוצרת בבניית הקשר שווה בדיוק לכמות אנרגיה המושקעת בשבירת הקשר?

האם גלגל ללא החלקה הוא מנוע נצחי במכניקה? לדוגמה חרוז הנע ללא חיכוך בפוטנציאל כובדי הוא כן מנוע נצחי מבחינת מכניקה קלאסית. 109.64.13.82 09:20, 2 בינואר 2011 (IST)

לגבי הקשרים - יש חיכוך אלקטרומגנטי ביצירה ובנייה של קשרים. לגבי פרפטום מובילה - כן, יש הרבה דוגמאות במכניקה קלאסית, וזאת אחת מהן, של פרפטום מובילה במערכת אידיאלית. זה לא קיים במציאות מאותן סיבות שהזכיר אלעזר.‏Setreset • שיחה 14:22, 2 בינואר 2011 (IST)

פרפטאום מובילה (במובן האבסורדי המקובל) אינה סתם תנועה נצחית. תנועה נצחית כשלעצמה אינה סתירה לחוקי התרמודינמיקה (צריכים רק להתגבר על חיכוך ועוד כמה בעיות טכניות קטנות. כל תלמיד תיכון יודע שקיים מדרון חסר חיכוך). פרפטאום מובילה במובן המקובל היא מכונה שמצליחה ליצור (כמות לא מוגבלת של) אנרגיה. ההגדרה בערך תנועה נצחית (מכונה שנעה לנצח) שונה מההגדרה בערך האנגלי - מכונה שנעה לנצח וגם מייצרת עבודה. Tzafrir - שיחה 15:20, 2 בינואר 2011 (IST)

בגלגול כזה עדין מושקעת עבודה בהפיכת הגלגל לפחוס בנקודה שהוא נוגע בקרקע. הנקודה הזו זזה, ולכן הגלגל כל הזמן משנה צורה. העבודה המושקעת לא חוזרת כולה כאשר הנקודה הפחוסה מתיישרת כי הגלגל לא לגמרי אלסטי, וחלק מהעבודה הופך לחום. Bbeehvh 20:46, 2 בינואר 2011 (IST)

לצפריר - "כל תלמיד תיכון יודע שקיים מדרון חסר חיכוך" - תלמיד התיכון טועה, מדרון חסר חיכוך לא קיים. זה מודל מפושט אידיאלי של המציאות. אין תנועה חסרת חיכוך במציאות, זו לא "בעיה טכנית קטנה" אלא תכונה מהותית של כל כוח פיזיקלי, כולל הכבידה והכוח האלקטרומגנטי. ‏Setreset • שיחה 22:01, 2 בינואר 2011 (IST)

תוספת לצפריר - הבנתי למה כיוונת. במערכת אידאלית ובבעיות מפושטות, מערכת מקיימת תנועה נצחית באופן טריוויאלי, ולכן "פרפטום מובילה" בבעיות כאלה דורש יצירת אנרגיה יש מאין, ולא סתם תנועה. אבל במציאות תמיד יש חיכוך ואין תנועה נצחית ללא יצירת אנרגיה, ולכן מספיק התנאי של "תנועה נצחית" להגדרת פרפטום מובילה.‏Setreset • שיחה 10:01, 3 בינואר 2011 (IST)

שאלה התנע זוויתי

[קישור http://img689.imageshack.us/i/37558257.png]

טוב. זה תרגיל שממש לא יודע איך פותרים. אמרו לי לרשום שמור תנע ותנ"ז. המשוואת שיצוא לי:

• תנע $mv_{0}=2MU$, כאשר U היא מהירות קווית של המוט לאחר ההתנגשות
• תנע זוויתי: $d\times (mv_{0})=I\times \omega$ בנקודת ראשית הצירים, כאשר I זה תנ"ז כל כל המערכת החדשה

אני ממליץ לך ולכל שאר הסטודנטים בטכניון שמתקשים בתרגילים על פורום "עזרה בפתרון תרגילים" של אס"ט. --אלעזר - שיחה18:07, 1 בינואר 2011 (IST)

אבל זאת שלאה שאף אחד שם לא הצליח לפתור. חשבתי אולי פה בפורום יכולים לעזור. אני יודע שהדרך הסטנדרטית בשאלות כאלה זה משוואות של שימור אנרגיה, תנ"ז ותנע. אבל בבעיה ספציפית זאת, הדרך הסטנדרטית מובילה לכך שהמסה המבוקשת מצטמצמת. 79.181.10.57 19:58, 2 בינואר 2011 (IST)

אין לי את הסבלנות להיכנס לזה יותר מדי, אבל אני אנסה לתת כיוון: תחשב את התנע הזוויתי של כל המערכתסביב ראשית הצירים לפני הפגיעה, ואחריה (ללא המסה m שנותרת במנוחה). אני לא חושב שיש צורך להתעסק גם עם התנע הקווי: התנע הזוויתי נשמר גם הוא בהתנגשות. אלעזר - שיחה23:07, 2 בינואר 2011 (IST)

גן היופי - רצסיבי או דומיננטי?

שלום וברכה, היה לנו ויכוח במשך השבת האם הגן של היופי הוא ריסציבי או דומיננטי? כלומר האם זה מושפע מן אחד ההורים או דווקא משניהם? מתצפיות שונות נראה שלפעמים זה כך ולפעמים זה כך, שזה מאוד מוזר.. בברכה, מישאל

אין דבר כזה "הגן של היופי", כי אין דבר כזה ביולוגיה "יופי". אפילו אם היה דבר כזה "יופי", בדרך כלל גן איננו אחראי לתכונה מסוימת ספציפית ותו לא, ולכן השאלה לא מנוסחת נכון. אולי יש גנים שיש להם קשר לבניה סימטרית יותר של הגוף. זה לא לגמרי עונה לשאלה, אבל אני לא בטוח שיש לה תשובה - בכל דרך שבה תנסח אותה. אלעזר- שיחה 20:52, 1 בינואר 2011 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה גורם לכם לחשוב שיש רק גן אחד שאחראי ליופי? אני אמנם לא מומחה בתחום, אבל מכיוון שיופי תלוי בגורמים רבים אני בטוח שיש לפחות כמה מאות, אולי אלפי, גנים שאחראים ליופי. ובכלל, איך אתה מתכוון לדרג יופי? היופי הוא בעייני המתבונן. בברכה, נו, טוב - שיחה 20:55, 1 בינואר 2011 (IST)

יופי אנושי הוא מושג בעל תוקף ביולוגי. מחקרים רבים משני העשורים האחרונים מצביעים על קשר מובהק בין יופי לפוריות ולבריאות. עם זאת, אין ספק שמדובר על מכלול גדול של גנים ולא על גן בודד, ובנוסף לכך על תנאי גידול העובר, התינוק והילד. אחרון חביב - גם לאברוני התא כמו למיטוכונדריה חלק מהותי בבריאות, בכושר התרבות - ולכן גם ביופי.אילן שמעוני - שיחה 09:13, 2 בינואר 2011 (IST)

אשר לטענה שיופי (אנושי) הוא סובייקטיבי - הדבר הופרך בעשרות מחקרים, שהידוע שבהם הוא מחקר סמינלי שפורסם ב 1991 או 1992 ב סיינטיפיק אמריקן. דירוג היופי שנתנו בני קבוצות אתניות שונות היה זהה כמעט. אילן שמעוני - שיחה 09:15, 2 בינואר 2011 (IST)

היופי האנושי הוא סובייקטיבי. אכן יש מתאם חזק בין התחושות הסובייקטיביות של (מספר גדול של) אנשים לבין תכונות כמו סימטריה, פוריות ובריאות. התשובה העקרונית עדיין תקפה. אלעזר - שיחה 16:30, 2 בינואר 2011 (IST)

תרשה לי להשתמש בטיעון שלך אד (וגם עד) אבסורדום: לחץ הוא סובייקטיבי, כי אנשים שונים חשים לחץ אחרת זה מזה.

אתה יכול לטעון ובצדק, שאני לוקח את התשובה שלך מחוץ לגבול תוקפה. אבל התשובה שלך מלכתחילה הייתה מחוץ לגבול השאלה. השואל (וגם התשובה שלי) לא עסק בשאלה הפסיכופיזית של תחושת היופי, אלא בכך שיש קשר חזק בין יופי למאפיינים ביולוגיים. אם אתה רוצה לדייק - בין אטרקטיביות למאפיינים ביולוגיים. אטרקטיביות היא מדידה . אדם אטרקטיבי יהיה סימטרי, עם יחסים מוגדרים בין גודל אבריו, יחסים שהם (כמה לא מפתיע) קרובים מאד לממוצע של המין האנושי.

כל זה לא בא לומר שאין טעם אישי. כמובן שיש. היופי המדיד הוא יופי סטטיסטי - יותר אנשים יטענו שהנבחן יותר אטרקטיבי ככל שקרבתו לממוצע ולסימטריה גדולה יותר אילן שמעוני - שיחה 21:02, 2 בינואר 2011 (IST)

אינני בטוח כי הקישור עונה על שאלתך אך ייתכן ותמצא/י אותו מעניין.
מחקר: נשים יפות יולדות יותר בנות איש השלג - שיחה 12:15, 2 בינואר 2011 (IST)

לא כל הנוצץ זהב

אני מחפש את מקור הביטוי "לא כל הנוצץ זהב ולא כל המעמיד פנים חבר אלא זהב באש יבחן וחבר בשעת צרה" או משהו דומה. איפה זה נכתב או נאמר בפעם הראשונה? תודה, אורי אבן-חן - שיחה 22:38, 1 בינואר 2011 (IST)

כאן שפ2000 - שיחה 22:42, 1 בינואר 2011 (IST)

ואללה, ואני הכרתי את הביטוי הזה רק מפה. דניאל ב. 11:06, 2 בינואר 2011 (IST)

וסתם בתור קוריוז, אצל טולקין יש גםבטוי קצת הפוך. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 22:03, 3 בינואר 2011 (IST)

באמת משם זה הגיע ללד זפלין. דניאל ב. 22:10, 3 בינואר 2011 (IST)

החצי השני של המשפט מקורו אצל בן סירא (ב,ה) ושם הוא קצת שונה, זהב באש יבחן ובן אדם בכור עוני. כנראה זה המקור הקדום ביותר. הקרדיט לספר מכלול המאמרים והפתגמים של משה סבר. יעקב00:01, 4 בינואר 2011 (IST). 3 בינואר

שנוי לחץ האויר כתוצאה משאיבת אויר ממיכל בנפח נתון

שלום לכם
מבקש לדעת כיצד ניתן לחשב לחץ אויר בתוך מיכל בעל נפח קבוע כאשר שואבים X ליטר אויר ליח' זמן מתוך מיכל זה ?
כמו כן כיצד מחשבים לחץ זה כאשר בנוסף לשאיבה הנ"ל מזרימים למיכל X ליטרים של נוזל ליח' זמן ?
87.70.107.217 23:47, 1 בינואר 2011 (IST) 2345

הדרך הפשוטה ביותר לחשב בקירוב היא לפי חוק הגזים האידאליים. ‏Setreset •שיחה 14:18, 2 בינואר 2011 (IST)