ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון178

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

שינה עם הראש לדרום[עריכת קוד מקור]

היי, האם יש מחקרים שנעשו בנושא כיוון השינה כגורם לכאבי ראש? נשמע לי מופרך לגמרי אבל אני מחפשת ראיות מדעיות שזה משפיע / לא משפיע. תודה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה שמדענים יעסקו בשאלה כל כך מוזרה? לחקור תלות בין כיוון הראש בשינה לבין כאבי ראש זה בזבוז משאבים וזמן על שטויות. אם את רוצה עצות בנושא לאיזה כיוון בריא לשים את הרגל בזמן הנהיגה עדיף לפנות לפנג שווי, לא למדע. מדענים הם לא מומחים במקרה זה. מדע לא מספק תשובות בנושאים שבהם אפילו אין צורך לחקור. 192.114.105.254 14:02, 21 במרץ 2012 (IST)
פנג שווי? אוקיי, מה הצידוד שלהם בטענה הזאת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אנרגיות חיוביות ושליליות. או משהו בסגנון. אם לא מצליחים משהו פשוט ממציאים חוק חדש. 192.114.105.254 17:02, 21 במרץ 2012 (IST)
בנהיגה הכי בריא לשים את הרגל על הדוושה התואמת את הצורך ברגע נתון, וכיוונה של הרגל בכל מקרה הוא עם כיוון הנסיעה. בשביל זה לא צריך פנג שווי, מספיק מורה נהיגה פשוט.‏gal m‏ 13:54, 23 במרץ 2012 (IST)
על פי ההלכה בשעת הזיווג צריך לשכב עם הראש לצפון בטטה - שיחה 13:55, 28 במרץ 2012 (IST)
איפה זה כתוב? נו, טוב - שיחה 12:34, 29 במרץ 2012 (IST)

האישים עם הכי הרבה ערכים[עריכת קוד מקור]

איפה ניתן למצוא רשימה עם האישים עליהם נכתבו ערכים בהכי הרבה שפות בוויקיפדיה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נראה לי שאדולף היטלר, עם ערכים ב-158 שפות, זוכה בכבוד המפוקפק. ניתן לראות את רשימת השפות השונות שבהן הערך נכתב מימין למטה (לשונית "דף זה בשפות אחרות") אבל אני לא חושב שיש רשימה מסודרת של האישים בעלי כמות הערכים הגדולה ביותר. בלנק - שיחה 23:20, 20 במרץ 2012 (IST)
שימו לב למה שיצא: הדמות עם הכי מעט ערכים, כנראה (יחד עם סטלין, למשל, ועוד אחרים), יש הכי הרבה 'ערכים'. הייתי משנה, במכוון, למאמרים, כפי שערכים כאן נקראים לפעמים. בנצי - שיחה 00:39, 21 במרץ 2012 (IST)
אני בטוח למדי שיש כמה אישים עם יותר בינוויקי מהיטלר. לא ספרתי, אבל אני מנחש למשל את ישו, מוחמד וברק אובמה. דניאל תרמו ערך 10:25, 21 במרץ 2012 (IST)
ספרתי. למוחמד יש 145 ערכים, לברק אובמה 191, ולישו 201. גיא - שיחה 10:36, 21 במרץ 2012 (IST)
וכמה לאלברט איינשטיין? בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 12:49, 21 במרץ 2012 (IST)
157. ד"א, לאדולף היטלר יש 159. גיא - שיחה 16:12, 21 במרץ 2012 (IST)
ג'ון לנון אמר שהביטלס יותר גדולים מישו (הוא התכוון לגבי ההשפעה על הנוער אבל עורר את חמתם של כל הפונדמנטליסטים). אבל לביטלס יש רק 138 ערכים וללנון 97 בלבד. ישו ניצח, ובגדול. אגב, למשה יש רק 112 ערכים... Ranbar - שיחה 16:30, 21 במרץ 2012 (IST)
מבחינת ערך כללי אני מאמין שהמקסימום הוא הערך ויקיפדיה שעוקף את כולם עם 284 שפות חחחח.אגב, על פי הרשום כאן נכתב סקריפט אבל הוא לא עוצב להצגה.איפה אפשר להפעיל את הסקריפט הזה? רונאלדיניו המלך - שיחה 19:09, 21 במרץ 2012 (IST)
לנון לא עבר את לנין שיש לו 131 ערכים ולא עבר את אלוהים עם 129. גיא - שיחה 19:19, 21 במרץ 2012 (IST)

זה משהו שתוכנת מחשב יכולה לבדוק בלי בעייה, לא? בטח מישהו כבר הכין פעם רשימה כזו. זה מעניין לא רק מי בראש הטבלה (ודי ברור שישו, מוחמד והיטלר יופיעו שם) אלא גם סתם לדוגמא - איפה עומד הערך על ליידי גאגא ביחס לערך על שייקספיר. (אותו אנונימי ממוקדם) 109.64.203.147 14:14, 25 במרץ 2012 (IST)

ומעניין גם מיהי האישיות היהודית/ישראלית הכי בולטת מבחינה זו: הרצל? בן גוריון? הרמב"ם? 109.64.203.147 14:15, 25 במרץ 2012 (IST)

למה אין רופא שינה?[עריכת קוד מקור]

למה מי שמתעסק בשינה זה בד"כ פסיכיאטר או נוירולוג, למה אין רופא שמתמחה נטו בבעיות שינה ועניינים נלווים כמו חווית-סף מוות וכו'? זה לכאורה תחום בפני עצמו פרופר. בברכה. 109.64.44.20 07:27, 21 במרץ 2012 (IST)

מדובר בפעילויות מוחיות, ומכאן ההשתייכות לנוירולוגיה מבחינה פיזיולוגית, ובהיבט קצת אחר, לפסיכיאטריה, מבחינה נפשית. תת-תחום שלהם. בנצי - שיחה 09:50, 21 במרץ 2012 (IST)
לדעתי דווקא יש תחום התמחות ספציפי ראו למשל פרץ לביא. Ranbar - שיחה 11:53, 21 במרץ 2012 (IST)
בנצי, אני טוען שזו הבעייה, אי אפשר \ מאד בעייתי להכריח סטודנט לרפואה ללמוד ולהתמחות באופן כללי על בעיות נוירולוגיות כשבפועל ליבו דוחפו להתבייט על מחקר וטיפול של הנ"ל. ניתן אגב לגזור משאלתי האם יש התמחות כזו במדינות אחרות בעולם, ואם כן, מה שמה? 109.67.10.67 12:47, 21 במרץ 2012 (IST)
אולי זה לא היה ברור מדבריי הקודמים: כבר כתבתי שמדובר בתת-תחום של נוירולוגיה. מדובר בנגזרת של נוירולוגיה, לכן מומחה לשינה חייב להיות קודם כל נוירולוג. נוירולוגיה היא הבסיס לכל הפעולות והפונקציות המוחיות והעצביות. משום כך, אין קיצורי דרך, וכדי להיות סליפולוג טוב, חייבים להכיר היטב את המערכת בה פונקציה זו מתרחשת, ההשלכות שלה והמשמעויות הפיזיולוגיות שלה. הדבר נכון במיוחד לאלה המתבייתים על תחום ספציפי. בנצי - שיחה 14:57, 21 במרץ 2012 (IST)
אולי זה לא היה ברור מדבריי הקודמים גם כן: אני לא אמרתי שלא שצריכה להיות הכרות כללית במידה מעטה ככל האפשר, אני הבעתי, אולי לא מספיק בפרוטרוט את דעתי שהסטודנט הממוצע לנוירולוגיה או לפסיכיאטריה לומד את הכללי הרבה יותר לעומק מאשר שילמד אם הגיע מחומש בכוונה להתבייט על תחום מסויים. תקן אותי אם אני טועה. בברכה. 109.67.10.67 15:58, 22 במרץ 2012 (IST)
א. קודם כל - 'להתביית' (כמו 'בית'), ולא 'להתבייט'.
ב. אתה אכן טועה: ניסיתי להדגיש שהלימוד הכללי המעמיק והיסודי של נוירולוגיה, חיוני ללימודי השינה עצמם. השינה היא תופעה נוירולוגית, שלה השלכות פיזיולוגיות ונפשיות מובהקות עד מאוד. מקווה שהשתכנעת עכשיו שלמידה יסודית של נוירולוגיה דווקא משרתת את האינטרס של התמחות בשינה. בנצי - שיחה 23:40, 22 במרץ 2012 (IST)
כשאני מדבר על כללי אני מדבר על למידה מעמיקה מאד של סוגיות נוירולוגיות שאינן קשורות לשינה בכלל (כמו בעיות תנועה, או שפה, או מיניות) אבל שוב, אלו שאין להן ולא קשר זעיר לשינה, במקום לתת לסטודנט להתבייט כמה שיותר על השינה, אחרי שלמד את חומר הבסיס הנדרש לכך, ולא מעבר. הסיבה לכך היא כי החומר וודאי עמוס ממילא. 109.67.10.67 23:13, 24 במרץ 2012 (IST)
לדעתי זה פשוט כי לא יודעים מספיק על שינה בשביל לייחד לה מומחה עצמאי. אם היו יודעים מספיק על שינה ועל איך לטפל בבעיות שינה, הייתה מן הסתם נוצרת התמחות מתאימה. Nachy שיחה 23:24, 24 במרץ 2012 (IST)

תאריך תפוגה של שמן לטיגון ולבישול[עריכת קוד מקור]

שלום שלום,

הצטברו בדירה שלי כמה ליטרים טובים של שמנים לטיגון ולבישול - שמן זית, שמן קנולה ושמן סויה. איני אוכל קטניות בפסח ויש לי למי לתרום את השמן המיותר, אבל חלקו פג תוקף. בדרך כלל תאריך התפוגה הוא שנה אחרי תאריך הייצור. האם אני יכול לתרום את השמן בלב שקט, או שהמטגנים בו עלולים לחטוף ממנו הרעלה? השאלה נוגעת גם לבקבוקים סגורים וגם לפתוחים, כולם אוחסנו בארון יבש וחשוך. בתודה, ליאור पॣ • כ"ז באדר ה'תשע"ב • 11:23, 21 במרץ 2012 (IST)

שמן לא אמור להתקלקל. אפילו שמן שנראה לא צלול הוא לאו דווקא מקולקל. אם אתה לא רואה סימנים מחשידים ואם השמן לא נחשף לגורם מחמצן או קרינה אז ככל הנראה אין בו שום דבר רע. גילגמש שיחה 11:26, 21 במרץ 2012 (IST)
זית הוא קיטניה? emanשיחה 15:39, 21 במרץ 2012 (IST)
זית אינו קטניה וגם קנולה (לפתית) אינה קטניה לשיטת חלק מהנמנעים מקטניות. אבל יש לי כמה בקבוקי שמן זית שקיבלתי לפני כמה שנים טובות, בתמורה למסיק זיתים אקולוגי במיוחד. טעמו המר של שמן הזית האקולוגי הפך אותו למשמן הדלתות הרשמי של הבית, אבל אין לנו מספיק דלתות כדי לצרוך אותו בעתיד הנראה לעין, ובינתיים יש מלא פליטים רעבים לאוכל, לרבות שמן. ליאור पॣ • כ"ח באדר ה'תשע"ב • 18:25, 21 במרץ 2012 (IST)
בהמשך לתשובתי: אם הבקבוק היה פתוח אז הוא נחשף לחמצן שבאוויר. החמצן יכול לחמצן את השמן. צריך להזהר יותר עם שמן שהיה פתוח. גילגמש שיחה 15:55, 21 במרץ 2012 (IST)
נדמה לי שמבחינת כשרות, אין צורך "להיפטר" מהאחזקה בקטניות - הן לא נחשבות חמץ. אולי ניתן להעלים אותן, אבל אין פסול בהיותן ברשותך במהלך הפסח. יוסאריאןשיחה 15:59, 21 במרץ 2012 (IST)
אפשר לתרום אותו לייצור ביודיזל. לדעתי הטריות לא קריטית.אבל כדאי לשאול את היצרן לפני התרומה.רונאלדיניו המלך - שיחה 19:01, 21 במרץ 2012 (IST)
כפי שציינו מעלי: (א) בעניין תוקף המוצר - שמן סגור, שאינו בא במגע עם חמצן יכול להשמר במשך שנים רבות. אין בו חומרים אורגניים שירקיבו. החשש הוא רק כאשר בקבוק השמן נפתח והיה מגע עם חמצן.
(ב) בעניין הבוטניקה - יש פה בילבול קל: רוב השמנים הראויים למאכל המקובלים כיום - אינם שייכים כלל למשפחת הקטניות. ובוודאי ששמן הזית שמן הקנולה ושמן החמניות אינם שייכים למשפחת הקטניות. הנוהג להרחיק כל דבר מזון סגור, שלא רשום עליו "כשר לפסח תשע"ב " הוא החמרה. אמנם תרומת שמן הבישול לנזקקים היא דבר מבורך (כולל שמן בן 4 שנים, אם לא נחשף לחמצן), אך לא תחטא ב"איסור חמץ" אם תשאירו סגור בארון עד לאחר הפסח. דני. Danny-wשיחה 16:56, 23 במרץ 2012 (IST)
דני, אינך לוקח בחשבון שישנו הבדל בין ההגדרה הבוטאנית-מדעית ל'קטניות', לבין מה שנכלל בקטיגוריה זו בספרות ההלכתית-תורנית. ראה, למשל, אורז - הוא נכלל ב'קטניות', על אף היותו דגן, בוטאנית. בעיה דומה קיימת עם סיווג 'דגנים' בהלכה. שורש הבעיה הוא שהקודקס ההלכתי-מנהגי קוּבָּע, על אף שהוא נשען על ידע מתקופות עברו, כאילו הידע של אז 'מקודש' יותר מידע בן-זמננו. אגב, המנהג בדבר 'איסור' קטניות הוא בעצמו החמרה. ואם כבר בענייני החמרה: יש הנוהגים שלא לאכול אצל הזולת בפסח בכלל. כלומר, האפשרות לארח ולהתארח נפגמה, ואיתו גם רוח החג עצמו. בנצי - שיחה 20:12, 23 במרץ 2012 (IST)

עמנואל קאנט[עריכת קוד מקור]

האם מקריאים את השם שלו כמו cunt או כמו can't? 192.114.105.254 13:19, 22 במרץ 2012 (IST)

לא מקריאים, אלא הוגים, או מבטאים. למקריאים יש משמעות אחרת. לשאלתך: כמו האפשרות הראשונה שציינת. ראה הוראת היגוי בערך האנגלי: en:Immanuel Kant. בנצי - שיחה 14:43, 22 במרץ 2012 (IST)

ADP & ATP[עריכת קוד מקור]

האם הקבוצות הפוספו-משהו שיש ב-ADP ו-ATP היא קב' זרחה או זרחה? כל ניסיונותיי לבדוק זאת אתמול בערב כשלו, אז תודה למי שיעזור. 109.67.10.67 16:07, 22 במרץ 2012 (IST)

א. A - אדנוזין, M או D או T - חד או דו או תלת, בהתאמה, P - זרחה.
ב. ראה זרחה#בביולוגיה, בפרט, שתי הפיסקאות הראשונות שם. בנצי - שיחה 16:40, 22 במרץ 2012 (IST)

שטח ריק באטום[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון ש-70% משטח האטום הוא כלום? ואם זה נכון, האם זה גם אומר ש-70% מכל מה שנראה לנו לעין מורכב מכלום? האם גוף האדם, לדוגמא, בנוי מ-70% כלום? 81.218.193.155 16:55, 22 במרץ 2012 (IST)

האטום הוא תלת-מימדי, ולכן יש לדבר על נפח ולא על שטח. הרבה יותר מ-70% מנפח האטום הוא "כלום": קוטר גרעין האטום הוא בסדר גודל של 1/10,000 מקוטר האטום. קוטר האטום מציין למעשה את התחום שבו יש סיכוי סביר למצוא את האלקטרונים. ניתן להזניח את נפח האלקטרונים עצמם, ולכן הרוב המוחלט של החומר שאנו רואים אינו אלא ריק. למרות זאת אי אפשר לעבור דרך קירות, בגלל הדחייה בין ענני האלקטרונים שלך לענני האלקטרונים של המולקולות בקיר. 109.160.178.161
תודה על ההבהרה. אבל החלק השני של השאלה היה: האם כל דבר שעשוי מאטומים באמת מורכב מ-70% כלום? זאת אומרת שאם אני ארכיב רשימה של החומרים שמהם בנוי משהו, האם ארשום גם "70% כלום"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
העולם בנוי מאטומים (ו/או ממרכיביהם, בתנאים מסויימים), ואין זולתם. צריך להפנים זאת. כי מה כבר יכול להיות ? 'דבר מה' אחר ? הרי גם הוא היה עשוי מאטומים, וגם הם היו בנויים, עקרונית, באותו אופן: גרעין דחוס התופס נפח זעיר ביותר, ואלקטרונים, חסרי נפח, המקיפים אותו. תחושת הממשות ה'מוצקה' של יש, היא יותר תוצאה של אינטראקציות בין מרכיבי החומר וההתרוצצות המתמדת שלהם, מאשר תוצאה של יש חומרי. 'התרוצצות' כזו שקולה להימצאות במקומות רבים יותר ביחידת זמן.
ב. הערה ביחס לחלקה האחרון של תשובת קודמי: אין מדובר רק בשל דחיה בין אלקטרונית. האטומים עצמם נמצאים בתנועה מתמדת, על צורותיה השונות. ה'נוכחות' החומרית נובעת, כפי שציינתי קודם, מאינטראקציות בין אטומים, או בין מולקולות. בנצי - שיחה 23:22, 22 במרץ 2012 (IST)
שוב תודה. האם ישנה תשובה פשוטה יותר? אני משער כי למרות התזוזה המתמדת של האטומים, כמותם נשארת זהה בכל דבר שהם מרכיבים. האם הנפח הריק הזה הולך לאיבוד כשיותר מאטום אחד נמצא באינטראקציה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. ראשית, נא הזדהה וחתום בסוף פנייתך / תגובתך, כפי שמקובל. הערתי על כך למעלה, ואולי לא ראית זאת.
ב. למה אתה מתכוון "פשוטה יותר" ? האטומים מתרוצצים במהירות אופיינית של מאות מ' בשניה (בטמפ' החדר). מספר האטומים בהחלט איננו כל הסיפור. נסה לחשוב על נסיון להחדיר מסרגה, דקה ככל שתהיה, לתוך ענן זבובים המזמזמת סביב מזון מרקיב ? הם נעים מהר מדי, ומבחינתנו מדובר בענן אפור ובלתי חדיר. נפח הענן ה'בלתי חדיר' גדול בהרבה מנפח הזבובים עצמם, אבל בכל זאת, ההתרוצצות המהירה שלהם 'עושה את העבודה' מבחינת ההתחשבות בענן. חשוב על כך. בנצי - שיחה 01:53, 23 במרץ 2012 (IST)
התשובה שאני מחפש היא כזו. האם, לאור הנתונים שסיפקת בתשובות, ניתן להסיק כי כל חפץ המורכב מאטומים, מכיל 70% כלום? אם כן, מדוע, אם לא - מדוע. תומר--81.218.193.155 10:19, 23 במרץ 2012 (IST)
מרבית מרביתו של היקום, כולל גופים מוצקים, עשוי מכלום. למה שיהיה אחרת? למה כבידה? למה מטענים חשמליים? יוסישיחה 12:38, 23 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: שאלתך לא מובנת, בודאי בשלב זה של הדיון, ולכן רצוי שתתמקד במה ש'מפריע' לך. ראשית, המשפט: "ניתן להסיק כי כל חפץ המורכב מאטומים, מכיל 70% כלום?" אינו נכון, משום שכל העצמים מורכבים מאטומים. משפטך מנוסח באופן המשתמע לשתי פנים. שנית, ניסויים יסודיים ומגוונים הראו שגרעיני האטומים תופסים נפח זעיר ביותר יחסית לנפח האטום כולו, והאלקטרונים חסרי נפח. האם מסקנה זו מובנת לך ? נתחיל מנקודה זו - לאחר מכן יהיה יותר קל. בנצי - שיחה 12:52, 23 במרץ 2012 (IST)

סכום שני גלים (פיזיקה / מתמטיקה)[עריכת קוד מקור]

שאלה די פשוטה, אבל משום מה החישוב מוביל לתושבה לא נכונה. יש לחשב סכום של שני גלים הנעים בכיוונים הפוכים (חד מימדיים) עם אמפליטודות שונות, ולמצוא האם קיימים נקודות צומת, כשהדגש הוא שחובה לעשות עם פאזורים. הניסיון שלי:

כלומר קיבלנו שבמקרה הכללי מתקבל גל עומד... נחזור להצגה של קוסינוסים (לצורך חיבור):

כלומר בפסאי שווה=0 יש נקודות צומת. אבל זה לא הגיוני. ההדמיה שנתנו לנו פה רואים בבירור (אם הפרש הפאזות גדול מספיק) שאין אף נקודה בה הגל קבוע אפס. מה לא טוב בחישוב שלי? 79.177.231.234 17:26, 22 במרץ 2012 (IST)

המעבר לקוסינוסים לא נכון. צריך לחשב את החלק הממשי של כל הביטוי, שאינו שווה למכפלות של החלקים הממשיים הנפרדים. גם הקביעה "כלומר קיבלנו שבמקרה הכללי מתקבל גל עומד..." היא לא נכונה לביטוי שהתקבל. יש גל עומד ועוד גל נוסע. ‏Setresetשיחה 18:28, 22 במרץ 2012 (IST)
למה לא גל עומד? במד"ח למדנו הפרדת משתנים כלומר אם יש פונקציה אז גל עומד (מרחב וזמן ניתנים להפרדה וכל אחד מתאפס בנפרד). אם המעבר לקוסינוסים לא נכון, אז איך כן?
ובכלל - הייצוג הפאזורי נראה כל כך מיותר. הרי כשמחברים גלים יוצאות טעויות כל הזמן. מה היתרון בשיטה אם לא מתכוונים לגזור? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לגבי המעבר לקוסינוסים עניתי, ואני לא יודע להסביר אחרת. לגבי הפרדת המשתנים, זה נכון לפונקציות ממשיות, כלומר רק אחרי המעבר לקוסינוסים. אחרת, הגל המתקדם הפשוט ביותר, (גל מישורי), כבר ניתן להפרדת משתנים. ‏Setresetשיחה 22:42, 24 במרץ 2012 (IST)
א. הוא לא מיותר כלל - הוא נושא מידע על מופע הגל.
ב. ה'טעויות' אינן רלוונטיות לחשיבות הביטוי, כפי שציינתי קודם.
ג. למה אתה מתכוון "אם לא מתכוונים לגזור" ? לנגזרת יש משמעות גם מבלי שגוזרים בפועל. בנצי - שיחה 19:47, 25 במרץ 2012 (IST)

שמעתי ש[עריכת קוד מקור]

מ' קליני אינו אמפירי. מה ההבדל בינהם? מחקר קליני קשור לתחום רפואי לא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בני אדם אינם אובייקטים, ולכן לא ניתן היתר לבצע עליהם ניסויים מבוקרים באופן מלא, כפי שמתחייב מניסויים אמפיריים. בעיות נוספות המאפיינות ניסויים קליניים הן: 1. מיעוט משתתפים אופייני, שלו השפעה על >> 2. מובהקות סטטיסטית, שהוא פרמטר קריטי מבחינת תקפותן של תוצאות ניסוי. בנצי - שיחה 11:11, 23 במרץ 2012 (IST)
כמובן שכל פרוטוקול של ניסוי קליני יכיל חישוב מפורט של מספר המשתתפים הדרוש לקבלת תוצאות מובהקות סטטיסטית. אם בתום הניסוי לא ניתן להפריך את השערת האפס ברמת מובהקות ברורה דייה, זה כנראה אומר שהשערת האפס נכונה והתרופה לא יעילה. במידה והחברה שהזמינה את הניסוי עדיין מאמינה בפיתוח שלה, היא יכולה לבקש לערוך ניסוי נוסף, בתנאים שונים, במטרה להוכיח שהתרופה שלה שווה משהו בכל זאת. ליאור पॣ • כ"ט באדר ה'תשע"ב • 12:29, 23 במרץ 2012 (IST)

הגן הדומיננטי[עריכת קוד מקור]

קראתי באנציקלופדיית אוקספורד את הדבר הבא: "התורשה של צבע העיניים: הגן של העיניים החומות הוא גן 'דומיננטי' (שולט). פרושו של דבר, שאם יש לנו גן חום אחד וגן כחול אחד, צבע העיניים יהיה חום". השאלה המתבקשת הרי אנחנו רואים בני זוג שאחד מהם עם עיניים חומות והאחר עם עיניים כחולות ועדיין התינוק יוצא עם עיניים כחולות. אז למה כתוב כאן שהגן הדומיננטי הוא החום? ועוד שאלה, מדוע דווקא הגן החום הוא הדומיננטי? 95.35.62.34 14:20, 23 במרץ 2012 (IST)

ענית לעצמך על השאלה! הסבר ברמה השטוחה משהו: בן הזוג בעל העיניים החומות הוא לא בהכרח ללא גן לצבע עיניים כחול אלה פשוט הגן לצבע חום הוא דומיננטי יותר ואילו הגן לצבע כחול (באם והוא נושא גן כזה) פשוט לא בא לידי ביטוי (זהו ההבדל בין מה שנקרא פנוטיפ לגנוטיפ). אם כך יכול להיות שבן הזוג בעל העיניים החומות הוריש לצאצא את הגן לעיניים בצבע כחול ולא את זה לעיניים בצבע וחום ומבן הזוג השני הוא קיבל בוודאי את הגן לעיניים כחולות והרי לנו צאצא בעל עיניים כחולות. אורלילי - שיחה כ"ט באדר ה'תשע"ב 14:44, 23 במרץ 2012 (IST)
א. 'דומיננטי' בעברית הוא 'שולטני' (בניגוד ל'נסגני', שהוא המונח העברי ל'רצסיבי').
ב. בתמצית: צריך להבדיל בין המידע על תכונה נתונה, הנישאת ע"י גן/ים (גנוטיפ, כפי שציינה קודמתי), לבין התכונה עצמה, המתקבלת כתוצאה מהתבטאותו/ם של גן/ים (פנוטיפ). לדוגמא, שני הורים יכולים לשאת את הגן הנסגני ל'עיניים כחולות', במקביל לאלל נוסף של הגן, זה השולטני, ל'עיניים חומות', ולכן הפנוטיפ שלהם יהיה 'עיניים חומות'. ובכל זאת, יכול אחד או יותר מצאצאיהם, לקבל מכל אחד מהוריו, דווקא את האלל הנסגני של הגן, ואז יופיע אצלו/ם הפנוטיפ של 'עיניים כחולות'. בנצי - שיחה 19:59, 23 במרץ 2012 (IST)

התכנסות של טור[עריכת קוד מקור]

ידוע שהטור מתבדר, ולעומתו הטור מתכנס. ההבדל נעוץ בקצב השינוי של המכנה. באינטואיציה אפשר להבין את ההבדל בין שני הטורים בכך שבראשון קצב השינוי בין איבר לאיבר הוא מסדר גודל של הטבעיים (כלומר ליניארי) ואילו בשני קצב השינוי גבוה יותר (לדוגמה, המעבר בין אל , כרוך בקפיצה מכפלתית ולא ליניארית). לפיכך עבור הראשון קיים מספר טבעי שיחסום את סכומיו החלקיים ואילו עבור השני לא קיים.

האם ניתן להכליל דרישה להתכנסות כיחס בין קבוצות? כלומר, מה צריכה לקיים קבוצה מסוימת, כדי שסכום של טור אינסופי המורכב מאיבריה יהיה גדול מכל איבר בקבוצה האחרת? Nachy שיחה 16:36, 23 במרץ 2012 (IST)

ראה מבחני התכנסות של טורים ובפרט את "מבחן האינטגרל". אין כאן קשר לגודל של קבוצות, אלא למהירות גדילה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:08, 23 במרץ 2012 (IST)
מכיר את מבחני ההתכנסות. גם לא התכוונתי ליחס גודל בין קבוצות (ואולי המונח קבוצה לא מתאים כאן). הכוונה היא מה ניתן לומר באופן הכי כללי על קצב התקדמות של טור, כדי שסכומו לעולם לא יעבור ערך כלשהו של קבוצה אינסופית כלשהי. הערך שהוא לא יעבור יכול להיות מספר טבעי, פונקציה, קבוצה של קבוצות או השד יודע מה. בדיון הרגיל על טורים מדברים על כך שטור מתכנס לעולם לא עובר מספר טבעי כלשהו, והשאלה אם אפשר להגדיר מה צריך להתקיים כדי שהוא לעולם לא יעבור ערך כלשהו של קבוצה אינסופית שאינה בהכרח הטבעיים, כאמור. Nachy שיחה 17:14, 23 במרץ 2012 (IST)
אני לא בטוח שהבנתי את כוונתך. "קצב השינוי" בטור ההרמוני אינו מסדר גודל של הטבעיים (הרי מדובר בהופכיים של טבעיים). הטור ההרמוני מתבדר הרבה יותר לאט מסדרת הטבעיים. הוא גדל באותו הקצב כמו פונקציית הלוגריתם הטבעי. דניאל תרמו ערך 17:34, 23 במרץ 2012 (IST)
"טור מתכנס לעולם לא עובר מספר טבעי כלשהו" - טור יכול להתכונס לכל מספר שהוא. יהי M מספר ממשי גדול כרצוננו, אזי הטור מתכנס ל-M, ואם אתה טוען שזה לא טור אמיתי כי יש בו אפסים החל ממקום מסוים, זו לא בעיה לבנות דוגמה פחות דווקאית: . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:58, 23 במרץ 2012 (IST)
דניאל, האינטגרל של ההופכי של הטבעיים הוא lan ולכן זה קצב הגדילה שלו, ואילו האינטגרל של הוא ולכן הוא מתכנס. אבל זה לא מספיק כדי להסביר למה דווקא הקצב הזה מתבדר ואילו הקצב השני מתבדר.
רציתי לטעון שבאינטואיציה אפשר לראות שהשוני בין איבר לאיבר בטור ההרמוני הוא שוני שאינו יחסי\שיעורי אלא שוני לפי הטבעיים. כלומר, המכנה משתנה בקצב של הטבעיים ולא בקצב מהיר יותר. לעומת זאת בטור השוני בין איבר לאיבר במכנה הוא שוני יחסי ולכן הוא מתכנס.
אנסה לשאול בניסוח אחר בלי הקדמות: אם בודקים את סדרת הסכומים החלקיים של טור, אפשר להוכיח באופן טכני איזה טור מתכנס ואיזה לא. אני מנסה להבין אינטואיטיבית מה צריך לדרוש באופן כללי מטור לגבי קצב השינוי של הקיטון שלו (כלומר: איך אפשר לאפיין את קצב השינוי של ערכי המכנים) כדי שהוא יתכנס. Nachy שיחה 19:00, 24 במרץ 2012 (IST)
שים לב שגם בטור השינוי הוא מה שאתה קורה שינוי יחסי ולא שינוי בקצב הטבעיים, וטור זה מתבדר בבירור. הדרך הכי אינטואיטיבית להבין קצב התכנסות של טור היא מבחן האינטגרל, אפשר לחשוב על טור שרץ על הטבעיים כסדרת "מלבני" רימן של הפונקציה והדרישה היא ש-f תרד יותר מהר לאפס מאשר x עולה לאינסוף (אני מדבר על התכנסות/התבדרות אינטגרלים מהצורה ). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:12, 24 במרץ 2012 (IST)
נהדר! אתה ממחיש את הטענה שלי. בטור שאתה מציע שמתבדר בבירור, קצב השינוי של המכנה קטן אף יותר מזה של הטבעיים, ולכן עוד יותר ברור שהוא מתבדר. אני לא בטוח שאני מבין את האינטואיציה של מבחן האינטגרל, בגלל שגם הטור מקיים את מה שאמרת: f קטנה מהר יותר מש-x גדל.
עוד שאלה: האם ניתן להגדיר ציר אחר, שאינו ציר המספרים הטבעיים, שעל גביו יתכנסו טורים שמתבדרים על הציר הטבעי? Nachy שיחה 19:27, 24 במרץ 2012 (IST)
אני לא רואה מה אינטואיטיבי בזה שטור שהמכנים שלו טבעיים מתבדר, בעוד טור שהמכנים שלו קצת גדולים מטבעיים אינו מתכנס. האם האינטואציה הזו עוזרת לך למשל לקבוע האם הטור של הופכיי המספרים הראשוניים מתכנס? בכל אופן, אין אפיון חד לקצב ההתבדרות או ההתכנסות של טור. אפשר למצוא שמתבדר או מתכנס בקצב איטי או מהיר כרצונך. דניאל תרמו ערך 19:29, 24 במרץ 2012 (IST)
זה לא שהמכנים שלו "קצת גדולים מטבעיים" אלא שקצב השינוי של המכנים שלו גדול מהטבעיים. בכל אופן, איכשהו אני משוכנע שצריכה להיות הגדרה מוכללת למה צריכה להיות הדרישה מטור כדי שיתכנס. Nachy שיחה 19:36, 24 במרץ 2012 (IST)
1. השאלה אינה מוגדרת היטב. זו לא ביקורת, אלא הסבר לאופי התשובות שאפשר לצפות להן. 2. אפשר להגדיר "ציר שאינו ציר המספרים הטבעיים" שעבורו טורים מתבדרים יתכנסו: למשל, אפשר להחליט שבמקום לסכם את כל האברים בטור, נסכם רק את אלו שהמקומות שלהם הם חזקה של 2; המשמעות היא שמסכמים תת-סדרה במקום את הסדרה כולה, וכמובן שזה ישפיע על התוצאה. אבל כל תת-סדרה היא בסופו של דבר סדרה בפני עצמה, ולכן אין שום טעם, מבחינה תאורטית, לחקור התכנסות על תת-סדרות (אגב - יש קשר בין ההתכנסות של הטור המקורי להתכנסות של הטור במקומות שהם חזקות-2: ראה מבחן העיבוי). 3. כדי להבין טוב יותר את הקשר בין קצב השינוי של הסדרה לבין התכנסות הטור המתאים לה, כדאי לצמצם את הדיון לסדרות חיוביות מונוטוניות השואפות לאפס. במקרה זה אפשר ללמוד הרבה ממבחן המנה, והגרסה היותר עדינה שלו, מבחן ראבה; אבל מבחן האינטגרל נותן את הקריטריון האולטימטיבי. עוזי ו. - שיחה 19:46, 24 במרץ 2012 (IST)
לשאלתך השנייה. טורים בציר הטבעי הם לא מעניינים במיוחד. אתה בוודאי מתכוון לטורים המוגדרים בישר הממשי. יש המון הגדרות מרחיבות לטורים שמאפשרות להגדיר סכום של טור שתחת ההגדרה הרגילה מתבדר. בוויקיפדיה האנגלית יש כמה ערכים בנושא. ראה en:Divergent series. דניאל תרמו ערך 19:48, 24 במרץ 2012 (IST)
נראה לי שההשכלה שלי (וכמות הקישורים האדומים) לא מאפשרת לי עדיין להבין הכול. חבל. תודה לכולכם בכל מקרה. Nachy שיחה 20:26, 24 במרץ 2012 (IST)

USB 3.0[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי למצוא את התשובה בערך המתאים. אם אחבר לשקע 3.0 החְסן נייד (דיסק און קי) 'רגיל', כלומר ישן, שלא מותאם במיוחד עבור 3.0, האם מהירות העברת הנתונים תהיה גבוהה יותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המהירות תהיה זהה לחיבור 2.0. kotz - שיחה 12:22, 25 במרץ 2012 (IST)
כלומר, יש החסנים ניידים חדשים, שתומכים במיוחד בתקן החדש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כן. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:07, 25 במרץ 2012 (IST)

כיוון מהירות הפאזה[עריכת קוד מקור]

בגלים א"מ, למה מתכוונים כשאומרים "כיוון מהירות הפאזה"? אם הגל מתקדם בכיוון Z ומקוטב בכיוון Y, האם "מהירות הפאזה" היא בכיוון Z או Y? 79.177.231.234 17:38, 23 במרץ 2012 (IST)

ציר Z, ציר התפשטות הגל - מה שמתפשט בגל הוא בדיוק המופע (פאזה). ציר הקיטוב הוא ציר התנודות המהוות את ההפרעה. זו הסיבה לכך שתופעת הקיטוב מופיעה בגלי רוחב ולא בגלי אורך. שבת שלום, בנצי - שיחה 19:43, 23 במרץ 2012 (IST)

מי הם?[עריכת קוד מקור]

אני כל הזמן שומע על "הם" מסתוריים בעלי כוח פוליטי ענק. וכל הזמן שואלים איך אותם הם מקבלים החלטות תמוהות. לדוגמה "איך לאדם כזה נותנים להיות ראש ממשלה", "למה מרשים לחבר כנסת לדבר ככה נגד המדינה", "איך נתנו ל... להפוך לשר הביטחון", "למה לא הופכים את המדינה לדמוקרטית יותר", "איך נתנו לאדם כך כל משחט להקים מפלגה" וכדו'.

אז מי אותם ה"הם" בעלי הכוח שיכולים להפוך הכל לטוב אבל עושים את זה? יש איזה אורגון סודי שכולם יודעים עליו ואין לו שם? 109.64.198.102 19:05, 23 במרץ 2012 (IST)

יש. אבל הוא סודי. יוסישיחה 21:32, 23 במרץ 2012 (IST)
אם הוא היה סודי, לא היינו יודעים עליו. אותם "הם" הם ישות תחבירית הקרויה נושא סתמי. חבל שסתם תגיע לקונספירציות שבינהן ובין המציאות אין שום קשר. איש השלג - שיחה 12:40, 24 במרץ 2012 (IST)
אבל למי מתכוונים כשאומרים "איך נותנים למפלגה ... להתמודד לבחירות"? מי נושא המשפט? 109.64.198.102 12:56, 24 במרץ 2012 (IST)
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. "איך נותנים.." זה "אנחנו נותנים" ולא "הם". מי שאומר "הם" מסיר מעצמו את האחריות. ‏Setresetשיחה 22:35, 24 במרץ 2012 (IST)

שני 'יריבים'[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר משפחתי בין האלוף אהרון יריב, ראש אגף המודיעין בעבר, לבין הפיזיקאי אמנון יריב, שלו תרומות בולטות בתחום פיזיקת לייזרים (אנ') ? בנצי - שיחה 20:20, 23 במרץ 2012 (IST)

מן הערך אני למד ששם משפחתו המקורי של אהרון היה רבינוביץ'. מה עם אמנון ? בנצי - שיחה 20:41, 23 במרץ 2012 (IST)
ישנם הרבה אנשים עם שם משפחה יריב. מה גורם לך לחשוב שיש קשר בין השניים שציינת? 109.64.198.102 12:52, 24 במרץ 2012 (IST)
אין לי גורם ספציפי למחשבה על קשר. אני משער שבמונחים של היום, לא הייתי בודק זאת. אבל, שניים אלה, ילידי שנות ה-20 ו|ה-30 הם (כאשר משפ' של אהרון הגיעה לארץ בשנות ה-30), כאשר האוכלוסיה היהודית בארץ מנתה פחות מ-7% ממה שהיא היום, מה שמגדיל את הסבירות לקשר. בנצי - שיחה 10:16, 25 במרץ 2012 (IST)

אפשר לאכול חמצן?[עריכת קוד מקור]

האם אדם (יונק כלשהו) מסוגל לקבל חמצן לגוף דרך קיבה ולא ריאות? כלומר, האם ניתן לייצר מזון שמכיל מולקות עם חמצן כך שברגע שהוא נספג בקיבה הוא הופך להיות O2 ומסוגל "להנשים" תאים? אם לא, למה לא? 109.64.198.102 14:16, 24 במרץ 2012 (IST)

שאלה טובה, גם אם התשובה עליה חיובית, המשמעות שלה זניחה. כדי שמערכת העיכול תחליף את מערכת הנשימה, עליה לענות על מספר תנאים בשביל שהיא תפעל כהלכה. לא רק להכניס חמצן, אלא גם לספוג דו תחמוצת הפחמן. וכמובן לעשות את זה בצורה רציפה ובלתי פוסקת (כמה רציפה? נסה לעצור את הנשימה לשתי דקות). אם מערכת העיכול לא מסוגלת (ולא צריכה) להכניס לגוף חומרי מזון בצורה רציפה, קל וחומר שהיא לא תתפקד כמתווך רלוונטי לספיגת חמצן ולהוצאת דו תחמוצת. נראה לי שיותר קל לייצר מיכל עם חמצן לשימוש בנשימה מאשר מזון עם חמצן לשימוש בלעיסה. יוסישיחה 18:31, 24 במרץ 2012 (IST)
פשוט חבתי על "תרופה נגד חנק", כלומר אם מישהו נחנק ועומד למות אז הוא בולע כדור שיספיק לדקה - שתיים. זמן שאולי יציל את חייו. 79.182.207.14 18:39, 24 במרץ 2012 (IST)
אם הוא נחנק בגלל שנתקע לו משהו בגרון, ומישהו יגיש לו כדור חמצן בתור עזרה, הוא עלול לחשוב שלועגים לו ברגעיו האחרונים. וברצינות, החלק המשמעותי של ספיגת חומרים מתוך מערכת העיכול מתרחש במעי הדק. ועד שכדור נגד חנק יגיע למעי הדק (דקות ארוכות במקרה הטוב), הלקוח כבר בר מינן. יוסישיחה 21:20, 24 במרץ 2012 (IST)
התשובה היא שזה לא אפשרי. אמנם החמצן מגיע לקיבה בנשימה דרך הפה, אבל כדי שיתבצע חילוף גזים תאי הדם צריכים להתקרב לחמצן. התקרבות זו לא מתרחשת כי דפנות הקיבה מפרדיות בין כלי הדם לחלל הפנימי. מדובר בדופן עבה מאוד, שלא עבירה למולקולות חמצן. גילגמש שיחה 10:22, 25 במרץ 2012 (IST)

משהו עם פורייה[עריכת קוד מקור]

הגעתי ל כאשר A ידוע וC זה מה שאני מחפש.

אז למה עושים ככה:

מאיפה זה בא? 79.182.207.14 16:32, 24 במרץ 2012 (IST)

ראשית, זה צריך להיות (מקדם שונה לכל הרמוניה). הסבר לכך תמצא בערך טור פורייה. בגדול הרעיון הוא היטל אורתוגונלי כאשר המכפלה הפנימית היא . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:44, 24 במרץ 2012 (IST)
מאיפה מגיע ה2 חלקי פאי? אפשר אפילו הסבר ברמה ש"תזכור שזה ככה". נגיד בתרגיל אחר ראיתי שהופך להיות . 79.182.207.14 21:33, 24 במרץ 2012 (IST)
אלה גורמי נרמול שנובעים מהעובדה ש- (הדלתא של קרונקר), אותה אתה יכול לבדוק בחישוב ישיר על ידי חלוקה למקרים. מאחר שטורי הסינוסים והקוסינוסים נובעים מטור ההאקספוננטים המרוכבים, גורמלי הנרמול שלהם מושרים מגורמי הנרמול של טור האקספוננטים. אני ממליץ שוב שתקרא את הערך טור פורייה בעיון. הערך מסביר את התאוריה שמאחורי החישובים ומציג נוסחאות שימושיות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:46, 24 במרץ 2012 (IST)

הזיכרון איכס לימוד ב-RAM[עריכת קוד מקור]

איך אני יכול לדעת כמה זיכרון יש לי ב-RAM (לא ב-ROM)? תודה --77.126.244.95 18:13, 24 במרץ 2012 (IST)

לך אל לוח הבקרה / מערכת ואבטחה / מערכת (אם אתה בחלונות בעברית אתה יכול לעשות העתק-הדבק אל כתובת בחלון כלשהו. באנגלית זה דומה) או התחל->קליק ימני על "מחשב"->מאפיינים. יש תת כותרת "מערכת", ושם סעיף "זיכרון מותקן (RAM)".
האמת היא שאין לי מושג איך בודקים כמה זיכרון ROM יש לך, ואין ספק שזה לא רלוונטי כמעט לשום דבר. --אלעזר - שיחה 21:40, 24 במרץ 2012 (IST)
נראה לי ש-ROM זה שם היסטורי. לדעתי כל הזכרונות ניתנים לכתיבה מחדש בימינו. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:25, 24 במרץ 2012 (IST)
תודה. --77.126.244.95 17:09, 25 במרץ 2012 (IST)
תומר, בהרבה מקרים הם ניתנים לכתיבה, אבל זה עדיין זיכרון שהמטרה שלו היא לא להיכתב. ויש לו לפחות חלק שלא ניתן לכתיבה (אחרת וירוסים יכולים לעשות נזק בלתי נתפס). --אלעזר - שיחה 20:34, 25 במרץ 2012 (IST)

2 השלבים הראשונים מתוך ה-4 של תיאוריית ההיקשרות?[עריכת קוד מקור]

לא ברור לי מהם ה-2 הראשונים, אמנם הסקתי שהם "היקשרות" ו"אינטראקציה". תודה. 81.218.145.251 05:43, 25 במרץ 2012 (IST)

4 שלבים ? בכל אופן, עיין בתאוריית ההתקשרות וב-(אנ'), אם לא עשית זאת עדיין. בנצי - שיחה 10:44, 25 במרץ 2012 (IST)

גל אלקטרומגנטי[עריכת קוד מקור]

אוקיי שמישהו יסביר לי משהו, יש הפרעה של כוח מגנטי וחשמלי במרחב. ההפרעה הזו עוברת / נעה (למה לומר מתפשטת?! היא נעה!) במרחב (תוך כדי התמתחות מסוימת - היסט), ויש לציין למרות שבמרחב אין שום שדה וזו המצאה / הנחה לשם נוחות, כאשר פעם המטען פועל ופעם אלוּם / לא פועל, המטען פועל כל מרווח מסוים קבוע(?) בין אחד לשני. אם ככה, ועד עכשיו לא אמרתי משהו חריג מאוד אני חושב, למה לא מציירים את הגל הזה משונן כמו למשל *דומה* ל _-_-_-_-_-_ ועושים במקום זה גל סינוסי, מה הירידה / עלייה המתונה אומרת? הרי אין יותר ופחות "עוצמה", יש שני מצבים בלבד, פועל או לא פועל.

יש להוסיף שבשביל התאבכות לא צריך גל סינוסי! תודה, מני.

  1. ראשית, אני מזכיר לך שיש לחתום בסוף הפניה / שאלה, לפי ההנחיות בראשו של עמ' זה.
  2. שנית, ל'תנועה' יש כיוון מוגדר. 'התפשטות' היא לכל הכיוונים, כאשר הנפח הכלוא בתוך מעטפת חזית הגל הולך וגדל. אלו הם שני תיאורים שונים לגמרי.
  3. על איזה 'היסט' אתה מדבר ?
  4. למה אתה קובע "שבמרחב אין שום שדה" ? שים לב לכך שלהגדרת השדה יש קשר הדוק עם האינטראקציה עצמה והוא איננו 'המצאה' העומדת בפני עצמה. דבר נוסף, מה שחשוב פנומנולוגית, איננו 'המצאת שדה', אלא מה שעומד מאחורי ה'המצאה', וזה, איננו המצאה כלל וכלל: מדובר באינטראקציה מרחוק, והצורך הוא לתאר אינטראקציה זו. ואכן, התיאור הנוכחי באמצעות המושג 'שדה' עושה זאת באופן יוצא מהכלל.
  5. מה ז"א "פעם פועל ופעם אלום" ? התיאור שלך לא ברור וגם לא נכון.
  6. בשביל התאבכות צריך גם צריך תיאור באמצעות פונקציה מחזוריתסינוס הוא אחד מהן). האמירה שלך נובעת מהעובדה שהעין רגישה לעוצמת האור ולא למשרעת הגל, כאשר האור עצמו באזורי תבנית ההתאבכות המתאימים, מתנודדים ולא קבועים (אני משער שלזה מתייחס התיאור שלך לעיל). העובדה שתנודות אלה מאופיינות בתדירות גבוהה ביותר, הרבה מעבר לרגישות העין (סדר-גודל של 10 הרץ), גורמת לכך שלא 'נחוש' בתנודות אלה (ועקב כך, לטעות שבתיאור שלך). נקודה נוספת העלולה להטעות היא הדרישה לקוהרנטיות (פיזיקה) (תיאום מופעים) כדי שהתופעה תתרחש, שכן הם מתנודדים 'ביחד' במקומות במרחב בהם מתקיים תנאי זה. בנצי - שיחה 11:20, 25 במרץ 2012 (IST)
אוקיי אני אאלץ להתחמק קצת, קודם כל אני חייב להבין משהו, מגיעים גלים לעדשה (בערך חזית גל), אבל למה הם מצוירים אופקית?! הם בכלל מגיעים אנכית לעדשה. שנית, כגלים מגיעים למולקולות מהן עשויה העדשה הם פוגעים באלקטרונים "נספגים" (ברובם, חלק ממשיכים בלי היתקלות) מעוררים אלקטרונים שפולטים בתורם גלים אחרים, אז למה העדשה בכלל גורמת להם לצאת בצורה ממוקדת? הרי האור היה צריך להתנפץ לכל כיוון בלי קשר לצורה של האובייקט בו הוא פוגע, כי האלקטרונים פולטים רנדומלית! [אל תגיד לי לבדוק, ברור שזה ככה, השאלה למה?! זה נוגד את ההבנה שלי]

בעצם עוד לפני זה, אולי כדאי להבהיר, וזה אולי הכי חשוב, פוטון אחד נושא מספר גלים. כל גל קיים! כשאני אומר קיים אני מתכוון שגל לא יהיה כמו שרואים "תנועה" של קו על לוח עם נוריות קטנות שדולקות אחת אחרי השנייה! אלא כמו חוט שנע במרחב (הדימוי תקף רק לבחינה של תנועה של משהו אחד ולא הפעלה של נקודה אחרי נקודה!)! נכון? תודה!! ומצטער שרק עכשיו עונה, המחשב קרס!! Meni111 - שיחה 01:15, 28 במרץ 2012 (IST)

מהירות פאזה / חבורה[עריכת קוד מקור]

הבנתי שמהירות פאזה וחבורה נובעת מיחס הדיספרסיה. האם רק החומר קובע את המהירויות האלה או שגם תנאי התחלה? אני אסביר: הוא גודל קבוע רק במקרה שהיחס הוא לינארי. נכון? כלומר מהירות הפאזה היא לא משהו קבוע לחומר? 192.114.105.254 11:35, 25 במרץ 2012 (IST)

על מה אתה שואל - על מהירות המופע ? על מהירות החבורה ? על שניהם ? אתייחס למהירות החבורה: אכן, יחס נפיצה הוא תכונה של החומר, והיא מתארת את תלות התדירות הזוויתית של הגל (או את תדירותו) במספר הגל שלו (או באורך הגל שלו) במעבר האור דרכו. בריק, בין גדלים אלה קיים יחס ישר. כך גם בתווכים לינאריים, ובהם מהירות החבורה שווה למהירות המופע. בתווכים לא-לינאריים, אורכי גל שונים נעים במהירויות שונות - הארוכים יותר נעים מהר יותר ביחס למהירות החבורה, והקצרים יותר מפגרים אחריה. בנצי - שיחה 00:20, 26 במרץ 2012 (IST)

חדו"א /גאומטירה אנליטית[עריכת קוד מקור]

אני צריך למצוא עקום ריבועי כלשהו שמשיק אליו בנקודה הוא הישר .

החלטתי ללכת על פרבלות ואני מגדיר בכלליות והתנאים האם . איך אני משתמש בתנאי של "21" הזה? מה הוא נותן לי?

אם יש שיטה יותר טובה אני פתוח להצעות. 192.114.105.254 13:16, 25 במרץ 2012 (IST)

הוא לא נותן לך כלום. הוא מיותר. מה שהקו נותן לך זה השיפוע של הפרבולה בנקודה שכבר נתונה. הנתון של ה 21 נותן גם איפה הוא עובר, דבר שכבר ידוע: בנקודה (-1, -3). emanשיחה

אתה רוצה להגיד שהתרגיל לא היה משתנה אם זה היה ? איך הדבר יתכן? לדעתי המקום שבו הישר הזה חותך את הציר מגביל אותי די חזק (כי זה ישר קבוע שאני איך "להדביק" לו פרבולה. השאלה היא איך טכנית עושים את זה? 192.114.105.254 13:45, 25 במרץ 2012 (IST)

כמו שאימן אמר לך ברור שזה משנה, כי הישר בכלל לא עובר בנקודה . הישר היחיד מהצורה הזו העובר בנקודה הוא . זה לא שה-21 נותן לך מידע חדש. הוא חייב להיות 21, אחרת אין לשאלה משמעות. דניאל תרמו ערך 13:52, 25 במרץ 2012 (IST)

אז איך בכל זאת פותרים את התרגיל? 192.114.105.254 16:18, 25 במרץ 2012 (IST)

יש אינסוף פרבולות כאלו. תקבע את אחד הקבועים וככה תבחר איזה מהן שבא לך. דניאל תרמו ערך 19:17, 25 במרץ 2012 (IST)

יצור בשר חדשני[עריכת קוד מקור]

קראתי בעיתון שמדענים עובדים על ייצור בשר מתאי גזע במטרה לצמצם את כמויות הבשר. האם מישהו יודע לפרט ממה זה מיוצר בדיוק ואיך? כי יש לי נפק"מ הלכתי גדול האם זה יהיה כשר והאם זה יהיה בשרי. בטטה - שיחה 18:14, 25 במרץ 2012 (IST)

אתה מוזמן לקרוא בתור התחלה את זה ואת הערך המתאים בויקיפדיה:בשר מתורבת (באנגלית רחב יותר).להערכתי בשר מלאכותי שייוצר מבשר שנשחט באופן כשר אמור להיות בשר כשר.אני בטוח שהרבנים המתאימים יצטרכו לדון בזה רבות.בכל מקרה הפיתוח יקח כמה עשרות שנים וספק אם תוכל לרכוש אותו בשנים הקרובות ככה שאין מה לדאוג.רונאלדיניו המלך - שיחה 20:35, 25 במרץ 2012 (IST)

משקאות מוגזים[עריכת קוד מקור]

למה לאחר שבקבוק משקה מוגז נופל, אם פותחים אותו הנוזל מתפרץ החוצה? אני מניח שזה קשור איכשהו לחוק הנרי, אבל לא יודע בדיוק איך. תודה, 109.160.178.161

מכיוון שהלחץ יורד במהירות, הגזים מתחילים לצאת מהנוזל במהירות, והם סוחפים את הנוזל ביחד איתם. באמת, לפי חוק הנרי, מכיוון שהלחץ החלקי של הגזים בבקבוק יורד עקב פתיחתו, יותר גזים יוצאים מן הנוזל החוצה במהירות ובדרך כלל בגלל המהירות גם ביחד עם הנוזל. בר הראל - שיחה - תרומות 22:51, 25 במרץ 2012 (IST)
תודה, אבל לפי זה לא ברור למה זה מתרחש דווקא לאחר שהבקבוק נפתח. הרי אם הנוזל נעשה רווי ב-CO2 והגז מתחיל לצאת לאוויר שבין הנוזל לפקק, זה אמור לקרות גם כשהבקבוק סגור. 109.160.178.161
זה באמת קורה כאשר הבקבוק סגור Face-smile.svg ראה, כאשר אתה סוגר בקבוק מוגז, הוא עדיין תוסס גם קצת לאחר הסגירה. אך בערך אחרי 10-15 שניות יש לחץ הקרוב לשווה בין הגז למומס בגלל שהוא יוצא מהמומס עד לשויון. אותו הלחץ השווה שומר על כך שזה לא יקרה. אולם, כאשר הבקבוק נפתח, הגז יוצא החוצה, ולא נותר אותו השוויון בלחצים ממקודם, הלחץ בבקבוק יורד, והגז מהמומס משתחרר. בר הראל - שיחה - תרומות 23:01, 25 במרץ 2012 (IST)
ובקשר לנפילה, הנפילה גורמת לנוזל להתפשט, ולגרום ליחס שטח פנים לנפח לגדול, כלומר בעבור אותו הנפח יש יותר מגע עם האוויר והיא גורמת לתהליך שיווי המשקל לקרות הרבה יותר מהר. בר הראל - שיחה - תרומות 23:03, 25 במרץ 2012 (IST)
תודה, אבל אני לא לגמרי בטוח שזה ההסבר המדויק. לאחר הנפילה הנוזל נעשה רווי בפד"ח, ולכן מתחיל מעבר מהיר של גז מהנוזל לאוויר שמעל. זה מובן, אבל לא ברור איך פתיחת הפקק משפיעה. 109.160.178.161

איך אייתו את המילה אהרן בעברית העתיקה ותורנית?[עריכת קוד מקור]

האם תמיד היא היתה כתובה כ-"אהרן", מדוע מוסיפים את האות ו'? איך היא כתובה בספר בתורה השומרוני ואיך היא כתובה במגילות שכתובת בכתב פלאו-עברי אם בכלל יש תיעוד כזה? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בודאי שיש, ו'אהרן' איננו המילה היחידה המופיעה בצורה זו. אינני יודע לגבי סה"ת השומרוני או מגילות, אבל התופעה מוכרת מכתובות רבות, ואא"ט, היא מוקדמת להופעת החולם המלא עם ו"ו. בנצי - שיחה 02:09, 27 במרץ 2012 (IST)

למה לא מיירקים את כיכר המדינה?[עריכת קוד מקור]

למה הפארק שם נשאר מוזנח בלי יותר מדיי צמחייה בסגנון שנות ה50? יאללה, השנה כבר 2012!. 109.67.10.67 04:02, 26 במרץ 2012 (IST)

כיכר המדינה מיועדת לבנייה צפופה (המתעכבת כבר שנים ארוכות), ומצוייה בידיים פרטיות. --איש המרק - שיחה 09:17, 26 במרץ 2012 (IST)
מוריקים. לא מיירקים, אלא מוריקים. בנצי - שיחה 17:58, 26 במרץ 2012 (IST)

שאלה תמימה בקוונטים[עריכת קוד מקור]

למה אני לא מתאבך עם המחשב אלא יש "התנגשות אלסטית", כל פעם כשאני נוגע במקלדת? או ברמה מיקרוסקופית: איך זה שמולקולות גז פוגעות אחת בשניה ולא יוצרות התאבכות? 79.179.223.225 09:13, 26 במרץ 2012 (IST)

א. אתה מערבב בין הרמה המקרוסקופית, בה באים לידי ביטוי תופעות המתוארות ע"י הפיזיקה הקלאסית, לבין הרמה המיקרוסקופית, בה באים לידי ביטוי חוקי הפיזיקה הקוונטית. האחרונות נשלטות ע"י חוקים הסתברותיים, והראשונות - ע"י מודלים סטטיסטיים המתכנסים לחוקים הקלאסיים המוכרים.
ב. למה "שמולקולות גז הפוגעות זו בזו יצרו התאבכות" ? האם אתה מתכוון להתאבכות ? בנצי - שיחה 18:06, 26 במרץ 2012 (IST)
פשוט חזרת על השאלה שלי בתור תשובה. יש אולי תשובה יותר מפורטת? 79.179.223.225 18:46, 26 במרץ 2012 (IST)
התשובה שלך אינה הולמת, וגם לא מבטאת מאמץ לקרוא ולהבין. במה, לדעתך, חוזר החלק הראשון על שאלתך ? חזור וקרא אותו - הוא תשובה מלאה לשאלתך. אם יש לך שאלות נוספות - מקד אותן, רק כך תוכל לקבל תשובה יותר 'מפורטת', גם כך ניסוחה המקורי של שאלתך בעייתי. גם לא ענית על שאלתי בחלקה השני של שתגובתי - במקום לעשות זאת, הסתפקת בלהגדיר אותה כ"שאלה חוזרת". בנצי - שיחה 19:27, 26 במרץ 2012 (IST)
למה היחס שלך לשאולים כל כל תוקפני? אני שאלתי שאלה ברורה לדעתי ונתתי לה שתי דוגמאות. אם השאלה לא הייתה ברורה מאליה (או אולי לא ניסת להבין אותה?) אז אני אכתוב אותה במפורש "למה יש אפקטים גליים כמו התאבכות בחלקיקים כמו אלקטרון ואין אפקטים דומים בגופים כמו מולקות של גז או גופים מקרוסקופיים?". לא צריך להיות קטנוני, אני בטוח ב100% שהבנת מה הייתה השאלה גם לפני שכתבי אותה בפעם השניה. והתשובה שלך הייתה "אין אפקטים גליים בגופים מקרוסקופיים כי הם מקרוסקופיים ויש שם אפקטים קלאסיים". כלומר חזרת על השאלה בתור תשובה. 79.179.223.225 20:07, 26 במרץ 2012 (IST)
דבר בנימוס, בבקשה, ולעניין, ג"כ בבקשה. ניסיתי לכוון אותך להבדל שבין עולם הסתברותי לבין עולם סטטיסטי. אם זה חוזר על מה ששאלת, אז כנראה שאין צורך בתשובה נוספת. בנצי - שיחה 20:21, 26 במרץ 2012 (IST)
קודם כל לא אני זה שהתחלתי בחוסר נימוס ובו נפסיק כאן. ולעניין. ננסח את השאלה הכי ממוקדת שאפשר. חוץ מלהגיד "כי זה ככה"- למה אלקטרון כן יכול ליצור התאבכות עם אלקטרון ומולקולת מימן לא יכולה ליצור התאבכות עם מולקולת הליום? תשובה "כי זה גדול מדי"/"זה הסתברות"/"כי זה כבר קלאסי" שקולה ל"אני לא יודע". 79.179.223.225 20:30, 26 במרץ 2012 (IST)
א. אלוהים אדירים ! אתה בכלל לא מקשיב, ועוד מחלק ציונים כאילו חייבים לך משהו. אתה ממשיך, בעקביות, להתעלם מהתשובות, ובורח, לא יודע לאן. איפה שמעת "כי זה ככה" ? ויותר מכך, מאיפה יש לך את עזות המצח להפוך את חוסר ההבנה שלך, ל"אני לא יודע" של הזולת. אז שוב: חלקיקים נוהגים באופן הסתברותי; צברים נוהגים באופן סטטיסטי. אם הבדל זה לא ברור לך, ראוי שתשאל על כך, ולא להלין על 'אי סיפוק צורך מיידי'. בפרט, איך אתה מצפה, בשאלתך 'הממוקדת' האחרונה, שמימן והליום התאבכו ביניהם, כשאפילו אין להם את אותו אורך גל דה ברויי ? הבנה של תופעות מצריכה גישה אחרת, שיש בה מינון משמעותי של קשב וסבלנות.
ב. נכון, ביקרתי את אופן התנהלותך, אבל עדיין אין בזה חוסר נימוס. האופן בו אתה תובע תשובה בלתי נראית, כשאתה מתעקש שלא להקשיב לתוכנן של תשובות ומשמעותן, כל עוד אין הן תואמות את ציפיותיך המיידיות לתשובת 'כפפה', ולהטיח חלוקת ציונים לאנשים המשתדלים מאוד להקדיש זמן ומחשבה לשאלות שעולות כאן, זהו חוסר נימוס, ואפילו יותר מכך. דע את מקומך, וגם נסה להטות את הפועל 'להודות'. זה לא יזיק לך מדי פעם. בנצי - שיחה 21:58, 26 במרץ 2012 (IST)
גם האלקטרונים השונים באטום לא מתאבכים אחד עם השני. כל אלקטרון מאבך רק עם עצמו! emanשיחה 00:37, 27 במרץ 2012 (IST)
א. מתאבך.
ב. ודאי שלא. אבל כל ניסיון למקד אותו מושגית, נתקל בחוסר נחת מתיזת בוץ. חוסר תוחלת. בנצי - שיחה 02:04, 27 במרץ 2012 (IST)
אתה שואל שאלה מצויינת. בגדול, ואת זה אני מניח שאתה יודע, מדובר בשאלה של סדרי גודל (של מהירויות זמנים ומרחקים) וסטטיסטיקה. שאלת המעבר המדוייקת בן האזורים שבהם שולטת המכניקה הקוונטית לאזורים שבהם שולטת המכניקה הקלאסית אינה ברורה דיה, ואני מכיר חוקרים העוסקים בכך. כתשובה אינטואיטיבית אפשר לומר, שגם חלקיקים קוונטים מצייתים בממוצע למכניקה הקלאסית. כאשר ישנם חלקיקים רבים, הסטיות מהממוצע הזה הופכות להיות זניחות לחלוטין ביחס לגודל הבעיה. לכן, כאשר אתה מניח את ידיך על המקלדת, חלק מסויים מהיד לא "נעצר" אלא "חודר" לתוך המקלדת. אולם החלק הזה הוא כל כך זניח ביחס ליד כולה, שאין לזה שום משמעות מעשית. משה פרידמן - שיחה 02:23, 27 במרץ 2012 (IST)
סוף סוף עונים לשואל לעניין... אם הבנתי נכון (ואני ממש לא מהעוסקים בתחום): אחת לטריליון ביליון מיליון זיליארד שנה, או כנראה הרבה יותר, ייתכן שהיד שלך אכן תעבור כולה דרך המקלדת. --אלעזר - שיחה 08:34, 27 במרץ 2012 (IST)
א. לא, לא בדיוק. זה לא עובד כך. יתר על כן, אם היבנת את תשובתו של משה, הרי שהיא אינה חורגת במאומה מתשובתי, מלבד הסיפור 'היפה' בעניין היד. ובעניין התלהבותך מהאפשרות המתוארת: זו בדיוק הבעיה - להסביר נושא מורכב לחסרי רקע מושגי ותובני בעיקר, בסיסיים. יש גבול לפופוליזם.
ב. ההערה שלך אינה הוגנת, בלשון המעטה. כאילו ההתעקשות של השואל שלא לעקוב אחרי התשובות המודרכות, כן היתה לעניין. כאילו ההערות שלי היו מופרכות, מלכתחילה. נדמה לי שהדרישה "לעניין", חלה גם עליך.
ג. והנה דוגמא בולטת במיוחד: הבחור משיב למעלה: "אין אפקטים גליים בגופים מקרוסקופיים כי הם מקרוסקופיים ויש שם אפקטים קלאסיים". שים לב: הוא מצטט אותי, כביכול, ואומר ש"אין אפקטים גליים בגופים מקרוסקופיים", ומנמק, בשמי, "מאחר והם מקרוסקופיים". עיון שטחי בתשובה/ות שלי קודם לכן, מראה מייד שזהו ציטוט המלמד על בעייה בהבנת הנקרא, עוד לפני שמדברים על פיזיקה. ניסיתי להכווינו להבחנה בין חוקים קוונטיים בסיסיים, שהם הסתברותיים ביסודם, לבין חוקים קלאסיים המתייחסים לצברי חלקיקים, כלומר מתייחסים לגופים מקרוסקופיים.
ד. צר לי שכך בחרת 'לשפוט', בצורה שטחית וחיצונית לחלוטין. כל טוב לך, בנצי - שיחה 10:50, 27 במרץ 2012 (IST)
בנצי, צער לי לומר, אך נדמה שאתה זה שפספס כאן את העניין. השואל מודע מההתחלה לעובדה שההבדל בין הגדול לקטן הוא בציות למודלים פיזיקליים שונים. הוא שואל ממה נובע הגבול הזה, היכן ההבדל המהותי (הרי חוקי הפיזיקה במהותם אינם משתנים כשעוברים גבול מסוים של גודל). היחיד שענה לשאלתו היה משה. דניאל תרמו ערך 11:01, 27 במרץ 2012 (IST)
צר לי לומר לך, שאתה טועה, פעמיים:
א. מותר לשאול מה שרוצים, והשאלה היא איך - הוא מחלק ציונים למשיב המנסה להנחותו, ולא טורח לשים לב לפרטי התשובה. אני מפנה אותך למשל, לסעיף ג' בתגובתי הקודמת. אם התייחסותך רצינית באמת, ראה את כוונתי כפי שהיא משתקפת בדוגמא זו. בנוסף, ראה למשל איך אתה מציג את עמדתך, למרות שאינני מסכים עם חלקים ממנה. היצגת עמדה, טובה יותר או פחות, אבל לא היטחת שיפוט אישי (לפחות לא כאן) על עצם הניסיון לכוון את הדיון. זהו הבדל מאוד בולט.
ב. תשובתו של משה אינה מוסיפה מעבר לתשובתי לאורך דיון זה (גבולות, סטטיסטיקה, למשל), ויש בה גם היגדים לא נכונים ("ציות לחוקים קלאסיים", למשל). במקום להצהיר בפסקנות שהוא היחיד שהשיב, נא הראה לי את הרבותא בדבריו. ראוי לבסס מסקנות, ואתה הרי בא מתחום המבסס טענות.
ג. לצערי, חלקים בתשובתו של משה פופוליסטיים, ולא הייתי ממהר לחגוג (ראה גם את היערתי לגבי היגדים שגויים, קודם).
ד. דומני שלא אטעה בהרבה אם אומר שעיקר ביקורתך, וביקורת מרומזת אחרת, היא על שביקרתי את סגנונו הלא מכובד של השואל. רבים כאן מתעלמים מכך כשזה קורה, ואין הדבר ראוי. המרחב הזה איננו רכושם הפרטי של שואלים, ויש מקום לציות לכללי נימוס בסיסיים בדיון, גם כאשר איננו באים על סיפוקנו, ו'איננו מקבלים את הכפית ישר לפה'. בנצי - שיחה 19:11, 27 במרץ 2012 (IST)
בנצי, אינני מבין על מה הביקורת שלך כלפי. ראשית, מה לא נכון בתשובתי? שנית, למה אתה מתכוון באמירה שחלקים בתשובתי פופוליסטיים? אתה בוודאי לא מצפה לענות לו במשוואות, אני מניח. משה פרידמן - שיחה 23:55, 27 במרץ 2012 (IST)
משה, אין לי ביקורת כלפיך. ישנה אי הסכמה עם חלק מהדברים, אבל ממש לא ביקורת, וחלק אחר שלהם חוזר בעצם על מה שאמרתי (סטטיסטיקות). א. לגבי מה שלא נכון: "ציות בממוצע לחוקים קלאסיים" - ממוצע ? איזה ממוצע ? של איזה סוג חלקיקים ? ומה לגבי צברים מורכבים (אטומים, מולקולות) ? - ישנן הרי סטטיסטיקות שונות לצברים שונים, וכשמדברים על מערכות מורכבות ישנם רק קירובים (כמו במקרה של מערכות ביולוגיות). ב. "פופוליסטי": אני מתכוון ל"חלק מהיד 'חודר' למקלדת" - אתה מכיר משהו אחר מלבד פעפוע ? וגם אם אתה מדבר על מינהור קוונטי - הרי מדובר באחוז זעום ביותר של אלקטרוני הולכה, ושלהם בלבד. בנצי - שיחה 00:21, 28 במרץ 2012 (IST)
הבהרות: ציות בממוצע לחוקים קלאסיים, הכוונה ל en:Ehrenfest theorem. לדעתי ברמת השאלה זה בהחלט מסביר, ואף מעבר לכך. לגבי חדירה למקלדת, אני חושב שאני מכוון לשאלה שלו. האלקטרונים הבודדים שבקצה האצבע מתנהגים על פי המכניקה הקוונטית, בדיוק כפי שמכיר אותם השואל. הסיבה שהוא חווה התנגשות אלסטית נובעת בדיוק מסיום דבריך ודברי, שמדובר בתופעה זניחה לחלוטין ביחס למערכת הרלוונטית. משה פרידמן - שיחה 01:41, 28 במרץ 2012 (IST)
לאלעזר: בעקרון התשובה חיובית. רק שהסיכוי שזה יקרה הוא בלתי רלוונטי לחלוטין לכל מטרה ועניין. (אגב, אתה לא השואל המקורי, נכון?) משה פרידמן - שיחה 23:55, 27 במרץ 2012 (IST)
אני לא השואל המקורי, אבל אני מזדהה איתו. וכן, הבנתי שהסיכוי לא רלוונטי. בנצי, התועלת היחידה של אכיפת כללי הנימוס שהחלטת עליהם היא הברחה של שואלים. אילו אני הייתי השואל המקורי, לא הייתי שואל כאן יותר שום דבר. אפילו לא הצלחתי לזהות במה בדיוק הוא היה לא מנומס. אנחנו חיים בישראל, וכתוצאה מכך תרבות הדיון כאן היא ישראלית. זה לא מי יודע מה, אולי, אבל זה מה שיש. ועם זה ננצח. --אלעזר - שיחה 10:09, 28 במרץ 2012 (IST)
אילו אני הייתי העונה, פשוט לא הייתי עונה לו לאחר תגובתו הלא נעימה. הסיכוי לייצר תהליך מחנך דרך תגובות באינטרנט הוא אפסי, ומצד שני הרצון שלי להיות חלק מאינטראקציה דומה עם תגמול שלילי הוא אפסי לא פחות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:17, 28 במרץ 2012 (IST)
תודה, יוסי. פשוט, תודה. אין זו בושה 'לחנך', משום שחינוך אינה מילת גנאי, אלא זהו תוצאה של אינטראקציה חברתית. במילים אחרות, כל שינוי הנובע ממגע כזה, הוא סוג של 'חינוך', לטוב ולרע. שקלתי לא להשיב, בשלב מסויים, עד ל'התערבותו' המבקרת אותי במרומז, של אלעזר. אם אני מרגיש שמישהו מנהל איתי שיח פוגעני, אני לא אמור להרגיש 'לחץ חברתי' להגיש את הלחי השניה מהסוג שאלעזר יוצר. ועוד דבר, אני ישראלי גאה, אבל מסיבות אחרות לגמרי מאלה עליהם הוא רומז. כל טוב, בנצי - שיחה 12:03, 28 במרץ 2012 (IST)

האם יהודים מזרחים הם הרוב בקרב חברי הכנסת?[עריכת קוד מקור]

איתמר הנדלמן סמית כותב במאמרו היום בהארץ שיהודים מזרחים הם הרוב בקרב חברי הכנסת. האם זה נכון? ערןב - שיחה 09:20, 26 במרץ 2012 (IST)

בינתיים מישהו ענה לי בפייסבוק: "שעמם לי מספיק כדי לבדוק. מבין הח"כים היהודים 61 אשכנזים, 41 מזרחיים ו-3 לא ידעתי לשייך (או שידעתי שהם גם וגם). גם אם טעיתי ב-10 לכל כיוון, הטענה שלו כנראה שגויה.". ערןב - שיחה 09:59, 26 במרץ 2012 (IST)
מדובר בתשובה שהיא הבל. אין שום סיכוי ש-104 חברי כנסת יהודיים מתוך 107 הם אשכנזים (מיהו אשכנזי?) "טהורים" או ספרדים (מיהו ספרדי?) "טהורים". אלא אם הכנסת סובלת מאנומליה סטטיסטית. גם לא ברור מהיכן המידע, בוויקיפדיה המידע לא קיים לעיתים קרובות. גדעון סער נניח, נולד לאם דור רביעי בארץ ולאב מארגנטינה, אז מהו? חוטובלי היא גאורגית, זה אשכנזי או ספרדי? בברכה, --איש המרק - שיחה 12:20, 26 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: האם הפילוח הזה נכון בכלל ? תקף ? ומה עם אלה שאמם ממוצא ספרדי ואביהם ממוצא אשכנזי ? ואלה שלהיפך ? ואגב, תימנים אינם ספרדיים ואינם אשכנזיים. כך גם עם אלה שמוצאם אתיופי. קל לשייך, קשה לבסס שיוך, וגם תלוי מי משייך ומאיזו נקודת מוצא. בנצי - שיחה 12:26, 26 במרץ 2012 (IST)
מה שיפה זה שאחוז המזרחיים בליכוד' "האספסוף הצ'חצ'ח"' נמוך מאוד (7 מתוך 26 יהודים וחלקם עוד על מקומות משוריינים למחוזות) לעומת העבודה ה"ווזווזית" שם קרוב ל-50% מזרחיים (5 מתוך 12 יהודים). --Akkk - שיחה 17:29, 26 במרץ 2012 (IST)
ואם כבר, באחוז האשכנזים במפלגות אחרי יהדות התורה והשבת המאוחדת (שם בעשיריה הראשונה ממוקם מזרחי מטעם מרביצי תורה) ניצבה שינוי עם מזרחי אחד (רצאבי) מתוך 15. --Akkk - שיחה 17:36, 26 במרץ 2012 (IST)
כפי שציינתי קודם, 'רצאבי' אניו מזרחי אלא תימני. מנקודת המבט של 'האשכנזי המתנשא' - כל מי שאינו אשכנזי, מוגדר אוטומטית כ'מזרחי'. אל תיפול לתוך המינוח השגוי הזה, אותו אתה מבקר בעצם, בציניות מוצדקת, כולל המכנה המשותף התמוה, בין 'שינוי' לבין מפלגות חרדיות, האמונות על פלגנות עדתית וקהילתית. בנצי - שיחה 17:56, 26 במרץ 2012 (IST)
אכן שכחתי להבהיר כדבריך. בויקיפדיה נהוג פשוט לכתוב יהדות ארצות האיסלאם. --Akkk - שיחה 18:10, 26 במרץ 2012 (IST)
פעם חשבתי שמוטב (בעולם הזה, לצערנו) להיות אישה אשכנזית מאשר גבר בן עדות המזרח (או הדרום). אני רואה שהמאזן השתנה. TZivyAאהמ? • 18:27, 26 במרץ 2012 (IST)
למה אתה מתנשא ומגדיר אוטומטית את כל מי שאינו ספרדי כ'אשכנזי', מינוח שגוי שכולל מכנה משותף תמוה, בין הונגרי לרומני, בין ליטוואק לגליציאנר, בין יקה לאיטלקי, בין מינסקר לפינסקר? דוד - שיחה 19:57, 26 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמי שענה לערן בפייסבוק ואחראי לאותה תשובה שהיא הבל, מספר הערות:
א. ההערכה התבססה גם על ידע מוצק (כ-35 עד 40 מהח"כים אינם ילידי הארץ, זה המקרה הקל; יש מקרים פשוטים אחרים - אנחנו יודעים מיהם הוריה של ציפי לבני, למשל, ויודעים גם שאלי ישי אינו אשכנזי) וגם על ניחוש מלומד. היו מקרים בודדים שבהם לא ידעתי להגיד, או, כפי שצוין כאן, מקרה גדעון סער. כפי שגם אמרתי, ייתכנו טעויות, להערכתי לא רבות מדי.
ב. השאלה לא בחנה את מנהגי התפילה שלהם, אלא את המוצא (בדרך כלל בפילוחים סטטיסטיים מקובלת ההבחנה "יוצאי אפריקה-אסיה" אל מול "יוצאי אירופה-אמריקה". לכן, לעניין זה, תימנים הם בהחלט בני עדות המזרח). עידושיחה 20:04, 26 במרץ 2012 (IST)
מנהגי תפילה אינם כל הסיפור. זה הרבה יותר מזה. מלבד זאת, זה בסדר לקבוע פילוח עפ"י ארצות מוצא, יש כאן איזשהו קריטריון גיאוגרפי. אבל אתה מזהה, אוטומטית, פילוח זה עם 'עדות המזרח' וכיוב'. מה תעשה עם 'אשכנזי' שנולד במרוקו ? או 'תימני' שנולד בצפון-אמריקה ? לאן בדיוק תשייך אותו ? אני לא בטוח שכולם היו שומרים על הקריטריון הגיאוגרפי האובייקטיבי. בנצי - שיחה 20:16, 26 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: איפה ראית שהגדרתי כך ? קרא שוב. אני מלין על נקודת מבט מתנשאת שכזו. ראה גם תגובה מוקדמת יותר שלי, בדיון זה. אה, כן, גם 'לא יורים בשליח'. בנצי - שיחה 20:16, 26 במרץ 2012 (IST)
אתה טוען שמתוך היהודים בכנסת לכל היותר שלושה הם ממוצא מעורב? זה די מעניין, כי זה נראה לי אחוז נמוך בהרבה מהממוצע הכללי באוכלוסייה. איך ספרת קווקזים, ודרום אמריקאים? כ"אשכנזים" או כ"ספרדים"? בברכה, --איש המרק - שיחה 02:25, 27 במרץ 2012 (IST)

אפשר ללעוג לעיתון הארץ, אבל ויקיפדיה האנגלית עושה דבר די דומה. היהודים בויקיפדיה האנגלית ממוינים לאשכנזים וספרדים וזה כולל הרבה יהודים שנולדו בישראל, לאבא שלהם יש שם שמעיד במובהק על מוצאם ולא ברור מי אמא שלהם. נדמה לי ששמוליק קראוס מסווג שם כאשכנזי למרות שאמא שלו ממש לא אשכנזייה ולמרות שמקום לידת סבו או אבי סבו של יהודי ישראלי חילוני, חשוב כקליפת השום.

אינטגרביליות[עריכת קוד מקור]

האם תיתכן פונקציה שיש לה פונקציה קדומה, כלומר אפשר לעשות לה "אינטגרל לא מסויים", אבל אי אפשר לעשות לה אינטגרל באף קטע [a,b]? 79.179.223.225 17:14, 26 במרץ 2012 (IST)

אם אתה מתכוון לפונקציות אינטגרביליות רימן, אז חלק ב' של המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, או "נוסחת ניוטון לייבניץ", קובע שאם פונקציה אינטגרבילית בקטע שכולל את הקטע (a,b), אזי האינטגרל בקטע (a,b) הוא הפרש בין האינטגרל ב-b לבין האינטגרל ב-a. מכאן נובע שאם הפונקציה אינטגרבילית באופן כללי (כלומר, בקטע מינוס אינסוף עד אינסוף) היא אינטגרבילית בכל קטע חלקי. לכן נדמה לי שנובע מזה שלא תיתכן פונקציה כמו שאתה מציע.
אשמח אם מישהו יוכל לאושש את דבריי. Nachy שיחה 17:18, 26 במרץ 2012 (IST)
אתה מדבר על "אינטגרבילית בקטע אינסופי", כלומר הופך את זה לאינטגרל מסוים. אני לא רוצה את זה- אינטגרל לא מסויים הוא "אנטי-נגזרת", כלומר פעול הפוכה לגזירה והוא לא דורש קטע תומך. 79.179.223.225 17:40, 26 במרץ 2012 (IST)
אני חושב שלקבוע כי פונקציה אינטגרבילית ללא הגבלה, משמעה הוא לקבוע שיש לה אינטגרל מסוים עבור כל זוג ערכים שנרצה. הרי בעצם מה שקובע המשפט היסודי בשני חלקיו הוא (א) הקשר בין הנגזרת והאינטגרל (ב) הקשר בין האינטגרל לא מסוים לאינטגרל המסוים בכל קטע.
במילים פשוטות, ההגדרה של אינטגרביליות דורשת שניתן יהיה לחלק את ערכי הפונקציה בקטע האינטגרציה למלבנים שרוחבם שואף ל-0 וגובהם הוא ערך הפונקציה בנקודה. משפט ניוטון לייבניץ קושר את ההגדרה הכללית הזו לאינטגרל המסוים, וקובע שאם מתקיימת ההגדרה של אינטגרביליות כללית עבור קטע, אזי ניתן לבדוק את האינטגרל המסוים בכל קטע הכלול בקטע זה.
כאשר אתה אומר שהפונקציה אינטגרבילית סתם, משמע היא אינטגרבילית כולה ללא תחום הגדרה. אם כך קיים גם האינטגרל המסוים עבור כל קטע אפשרי.
ורק כדי להבהיר: זו דעתי ואני לא מתמטיקאי. Nachy שיחה 19:24, 26 במרץ 2012 (IST)
יש כאן הסבר נוסף (ודי ממצה) על אינטגרביליות רימאן. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:28, 26 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כן, קיימות פונקציות עם פונקציה קדומה שאינן אינטגרביליות רימן באף קטע. דוגמאות אינן פשוטות כל כך. ראה en:Volterra's function. במקרה של אינטגרל לבג, לא קיימת דוגמה כזו, כי כל נגזרת היא פונקציה מדידה (משום שהיא גבול נקודתי של סדרת פונקציות רציפות) ולכן אינטגרבילית לבג. דניאל תרמו ערך 19:54, 26 במרץ 2012 (IST)

טור פונקציות[עריכת קוד מקור]

אני נדרש לחשב את הסכום הבא:

כשציפור קטנה לחשה לי שהתשובה הסופית היא

נרמז לי "גזירה של טור מוכר". אני מזהה פה כלום. 79.182.211.5 22:09, 26 במרץ 2012 (IST)

. דניאל תרמו ערך 22:13, 26 במרץ 2012 (IST)
אז הבעיה שלי יותר עמוקה ממה שחשבתי. איך אני מחשב את הטור הכי קל . כאילו אני יודע מה התשובה, אבל רוצה להבין איך מפתחים "מאפס"? 79.182.211.5 22:34, 26 במרץ 2012 (IST)
זה טור הנדסי. דניאל תרמו ערך 22:38, 26 במרץ 2012 (IST)
צודק. סתם נלחצתי. 79.182.211.5 22:54, 26 במרץ 2012 (IST)

רדיוס התכנסות[עריכת קוד מקור]

בטור

איך אני מוצא רדיוס התכנסות? הנוסחה ה"מוכנה" דורשת שחזקה של X תהיה כמו של המקדם. איך מסדרים את זה? 79.182.211.5 22:54, 26 במרץ 2012 (IST)

המקדמים של החזקות אי-זוגיות בטור הם אפס, אבל אתה יכול להתעלם מהם כי אתה מחפש גבול עליון. לכן אתה יכול פשוט להציב את המקדמים הנתונים לך במקומות הזוגיים בלבד, וזה לא ישנה בדבר. דניאל תרמו ערך 23:15, 26 במרץ 2012 (IST)
כלומר מציבים לתוך כאשר  ? 192.114.105.254 10:47, 27 במרץ 2012 (IST)
לא. אמרתי שמשתמשים בעובדה שמדובר בגבול עליון, ולכן התכוונתי כמובן לנוסחת קושי-הדמר. דניאל תרמו ערך 10:54, 27 במרץ 2012 (IST)
(דניאל- המקדמים האי זוגיים אינם 0, הם שליליים) 77.126.244.95 10:59, 27 במרץ 2012 (IST)
לא נכון. המקדמים האי-זוגיים של טור החזקות (כלומר המקדמים של האיברים מהצורה ) הם אפס. דניאל תרמו ערך 11:06, 27 במרץ 2012 (IST)

אות המופת[עריכת קוד מקור]

איזה אות רוצים להעניק לאנשי שב"ס שנספו בדליקה בכרמל. האם זהו עיטור המופת? גילגמש שיחה 15:41, 27 במרץ 2012 (IST)

במקביל למערכת העיטורים הצה"לית יש מערכת מצומצמת יותר של עיטורים לאנשי משטרה ושב"ס, ראה עיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. השלישי בעיטורים אלו, הנקרא גם הוא "עיטור המופת", הוא זה שרוצים להעניק. ‏DGtal‏ 15:48, 27 במרץ 2012 (IST)

חלבונים מאוחים[עריכת קוד מקור]

איפה אני מוצאת מידע על יצירת חלבונים מאוחים ע"י PCR ? לא באופן תאורטי, אלא ממש "פרוטוקולים" (כמו איזה חומצות אמינו להכניס בין שני החלבונים וכו'). תודה רבה מראש! רחלי

נסי לחפש NCBI (קישור [1]) זה המאגר החינמי הגדול ביותר שאני מכיר לדברים כאלה. ‏gal m‏ 20:47, 28 במרץ 2012 (IST)

אני מכירה את NCBI אבל שם צריך עוד פעם לחפש (במאמרים/ספרים) רציתי לדעת אם מישהו מכיר ספר/ מאמרים ספציפיים על זה.

תשאלי את המנחה שלך ואם הוא לא יודע, תשאלי אותו את מי אפשר לשאול. פרוטוקולים לניסוי בביוכימיה לא מקבלים מאנונימים באינטרנט. חבל על הראגנטים ועל הזמן.

הוא יודע, הוא רוצה שאני אמצא לבד.... תודה בכולופן! :)

שטח הוא אורך וקטור?[עריכת קוד מקור]

איך זה ששטח מקבילית הוא |"קורס"|, כלומר אורך של וקטור הניצב לצלעות? 79.182.211.5 20:30, 27 במרץ 2012 (IST)

לוקטור יכול להיות יחידות של אורך, יחידות של כוח, יחידות של מהירות, וגם יחידות של שטח. אין בכך שום בעיה. emanשיחה 20:45, 27 במרץ 2012 (IST)
שטח שאני מכיר הוא אורך כפול רוכב. "קרוס" שאני מכיר הוא ווקטור ניצב לשני וקטורים אחרים (כלומר חץ המצביע "למעלה" ממקבילית שאותה אני חוקר. איך יתכן שאורך(!) של הוקטור יהיה שווה לשטח? במוחנים פיזקליים- אורך הוא מטר ושטח הוא מטר מרובע. 79.182.211.5 21:44, 27 במרץ 2012 (IST)
"רוחב" ולא "רוכב", וכעת, מאחר ש- ואם ל-a ו-b מימד של אורך, אזי מאחר ש- הוא מכפלת שני וקטורים עם מימד אורך, מימדו הוא אורך בריבוע, כלומר: שטח. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:49, 27 במרץ 2012 (IST)
נחמד. אז מה המשמעות של אותו הוקטור מבלי שנמצא לו אורך, כלומר של וקטור הניצב לשני המדוברים( וקטור שאורכו הוא באופן מפתיע שטח)? 79.182.211.5 22:25, 27 במרץ 2012 (IST)
הווקטור הוא בעל ממדים של שטח וניצב למשטח (המישור הנפרש על ידי שני הווקטורים a ו-b). כלומר: כיוון הווקטור נותן אוריינטציה ל"כיוון" המשטח במרחב. כאשר מחשבים שטף של שדה דרך משטח A, משקללים את כיוון זרימת השדה דרך המשטח, על ידי כאשר n הוא נורמל - וקטור הניצב למשטח. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:48, 27 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. לגבי גודלו של הוקטור - אין זה כל כך מפתיע, בעצם, אם תסתכל על הגדרת גודלה של מכפלה וקטורית (מה שאתה קורא "cross", שהוא סימנה של מכפלה זו).
ב. נדמה לי שמה שמעניין את השואל הוא חשיבותו הוקטורית של שטח. בהקשרים פיזיקליים רבים, לשטח יש משמעות סקלרית בלבד, ולגביהם אכן התיאור הוקטורי מיותר. עם זאת, במקרים מסויימים, בדומה לדוגמא שמתאר קודמי, יש משמעות לכיוונו של המשטח במרחב - הוא קובע את השטף החשמלי (אנ') ואת השטף המגנטי באלקטרומגנטיות, וישנן עוד דוגמאות. בנצי - שיחה 23:47, 27 במרץ 2012 (IST)
הטעות שלך היא שאתה מתעקש לדבר על האורך של הווקטור. לוקטור יש גודל וכיוון. רק אם היחידות של הגודל הן יחידות של מטר, או ס"מ, או אינץ', או כל יחידה אחרת של אורך, גודל הוקטור הוא אורך.
אבל יש וקטורים שגודלם מייצד מהירות, כוח, או (כאמור) שטח. כשרוצים לצייר אותם, אפשר להשתמש באורך הוקטור בציור, כאינדיקציה לגדולו. emanשיחה 23:34, 27 במרץ 2012 (IST)

קצר במטען חשמלי[עריכת קוד מקור]

האם יש איזושהי משמעות למילים "מטען חשמלי" חוץ ממטען חשמלי? היום ריאתי כתבה עם כותרת קצר במטען חשמלי גרם לשריפה. אפשר להבין מהכתבה שמטען חשמלי זה כנראה איזה רכיב או אולי לוח חשמל? יתכן שלמילה מטען יש משמעות מעבר לטעינת משאית, מטען חבלה ומטען שאני מכיר מפיזיקה? מה התכוון הכותב? 79.179.210.83 23:24, 27 במרץ 2012 (IST)

יש מִטעָן חשמלי ויש מַטעֵן חשמלי, המאפשר להטעין אנרגיה חשמלית בסוללות נטענות (אנ'). אני משער שאתה שואל על האפשרות השניה. בנצי - שיחה 23:47, 27 במרץ 2012 (IST)
הכותב התכוון כנראה למטען של טלפון סלולרי או משהו דומה.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:48, 29 במרץ 2012 (IST)

איך אומרים שלום עליכם בארמית?[עריכת קוד מקור]

ארמית סורית אותנטית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בארמית תלמודית "שלמא עליכון"בטטה - שיחה 14:02, 28 במרץ 2012 (IST)
בדף הראשי של ויקיפדיה הסורית כתוב ܫܠܡܐ ܠܟ ܡܢ ܘܝܩܝܦܕܝܐ ܕܠܫܢܐ ܣܘܪܝܝܐ! זאת אומרת: שלמא לך מן ויקיפדיא דלשנא סוריא! ובתרגום: שלום לך מויקיפדיה בשפה הסורית! וכמדומני שברבים צריך להיות: ܫܠܡܐ ܠܟܘܢ - שלמא לכון. נ"משיחה • ה' בניסן ה'תשע"ב • 16:16, 28 במרץ 2012 (IST)
תשובה מאוד מעניינת, ומסקרנת גם יחד. איזה סקריפט זה ? ואיך הצלחת להעלותו ? Lezuz - שיחה 20:39, 28 במרץ 2012 (IST)
זו ארמית סורית כמובן, כתב שהתפתח מהארמית (היא אבי הכתב העברי של ימינו), אם מותקנים אצלך גופנים מתאימים במחשב/דפדפן - תוכל לקרוא ולהעתיק סורית. בן-חנוך - שיחה 23:28, 28 במרץ 2012 (IST)

בארמית אשורית זה "שְׁלַם עַלוֹך". תודה רבה זה "פַּאסִימַה רַאבַּה" ולהתראות זה "פּוּש פְּשַׁנַה".

שאלה בגיאומטריה קלאסית[עריכת קוד מקור]

שלום. רציתי לברר אם מישהו יודע איך מוכיחים את זה: בריבוע חסומים שני מעגלים בעלי רדיוסים שווים, כשכל שתי צלעות סמוכות בריבוע משיקות לאחד המעגלים והם משיקים זה לזה. צריך להוכיח: נקודת ההשקה היא נקודת מפגש האלכסונים. תודה רבה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שיקוף המערכת דרך אחד האלכסונים אינו משנה אותה. עוזי ו. - שיחה 12:21, 28 במרץ 2012 (IST)
לא הבנתי אותך, עוזי. אם תוכל לפרט יותר מה עשית... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נסמן ב-a את האלכסון שהמעגלים עוברים דרכו, וב-b את האלכסון שהם (כך מתברר) משיקים לו. אם משקפים את המערכת סביב a, הריבוע נשאר במקומו כשהצלעות שלו מתחלפות זו עם זו, לכן שני המעגלים נשארים במקומם, ולכן נקודת המפגש שלהם נשארת במקומה. מכאן שהיא נמצאת על a. אם משקפים את המערכת סביב b הריבוע נשאר במקומו והמעגלים מתחלפים זה עם זה. שוב נקודת המפגש נשארת במקומה, ומכאן שהיא על b. עוזי ו. - שיחה 16:32, 28 במרץ 2012 (IST)
זו אפשרות אחת. אפשרות שניה, מפורשת יותר: השתמש במשפט בדבר אלכסוניו של ריבוע, ומשם, במשפט בדבר היחס בין משיק לרדיוס מעגל, בנקודת ההשקה ביניהם. בנצי - שיחה 12:31, 28 במרץ 2012 (IST)
אתה לא עונה על השאלה, כי אתה מתייחס לאלכסון כאילו הוא משיק, אבל אתה צריך להוכיח את זה! זאת בדיוק השאלה: איך אני מוכיח שהאלכסונים נחצים בנקודת ההשקה של המעגלים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. קודם כל, חתום בסוף פניותיך, לפי ההנחיות בראש עמ' זה. שנית, הזח את את תגובותיך למיקום המתאים, כפי שכבר תיקנתי לעיל.
ב. יש הבדל בין "לא עונה על השאלה" לבין "אינני מבין איך זה עונה על השאלה". לא אמרתי שהמשיק המשותף נמצא על האלכסון. עדיין לא. אמרתי שצא מהמשפט לגבי אלכסוניו >> ניצבים זל"ז, וקשר אותו לקשר בין רדיוס מעגל לבין המשיק למעגל, המתאים. מה שעוזי ניסה לומר לך הוא שהריבוע על מעגליו סימטרי דרך כל אחד מאלכסוניו. בנצי - שיחה 15:55, 28 במרץ 2012 (IST)
א. אני מציע לבטל את ההנחיה הזאת, ולו בשביל שיפסיקו לנדנד לאנונימיים אקראיים. במה תורמת לך החתימה? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:57, 28 במרץ 2012 (IST)
א. אנונימים מקריים (ולא אקראיים) לא ייענו על ידי ועל ידי מי שחושב שפניה צריכה להיות מזוהה, ולא בכדי. ב. בנוסף, אני מציע שתתקבל החלטה שכל ויכוח בענייני נורמות, יתנהל בצורה עניינית בלבד, מבלי להשתמש ב'כינויים' ו'ציונים' למיניהם, דוגמת "שיפסיקו לנדנד" - יש בכך פגיעה וזלזול בוטה במי שחושב אחרת. אגב, לא לכל מי שמחליט לבחוש, יש בהכרח בעלות על המצקת. בנצי - שיחה 18:32, 28 במרץ 2012 (IST)
א. אבל אתה כן עונה להם. ב. טול קורה. ג.אקראיים, כי לא מעירים לכל האנונימיים שלא חותמים כל הזמן, אלא לחלקם בלבד. בברכה, --איש המרק - שיחה 19:02, 28 במרץ 2012 (IST)
א. עד כה. וחוץ מזה - אז מה ? מה אתה רוצה לומר בזה ? על מה אתה מתעקש בדיוק ? ב. "טול קורה" ? לא כיניתי אותך בכינויים, ולא הדבקתי לך תוויות. אתה כן. ג. למה אתה מתעקש סתם כך ? דווקאות ? מלבד זאת, למד להבחין בין 'מקרי' לבין 'אקראי'. זה לא אותו דבר. ד. הערתך האחרונה לגמרי לא ברורה. אבל עזוב, לא חשוב. בנצי - שיחה 19:22, 28 במרץ 2012 (IST)
מה שאיש המרק אומר, זה שאף אחד (מלבדך) לא מצפה מן האנונימיים לחתום. זה לא עוזר בכל מקרה. דניאל תרמו ערך 19:32, 28 במרץ 2012 (IST)
1. זה מעודד אותם להירשם (זו אחת מן המטרות של הדף הזה). 2. החתימה מועילה כשהאנונימיים מתחלפים במהלך הדיון, מה שקורה לא אחת. עוזי ו. - שיחה 21:35, 28 במרץ 2012 (IST)
שאלה על התשובה של עוזי לשאלה המקורית: א. מנין לך שהם עוברים דרך אלכסון? אני יודע שזה מסתבר והגיוני, אבל איך מוכיחים את זה? ב. כמובן שיש להם משיק משותף שניצב לרדיוסים של כל אחד מהם לנק' ההשקה, אבל מי אמר שהוא מתלכד עם האלכסון? פסטרמה (אני לא יודע איך חותמים, אז אם זה לא יצא לי אני אשמח אם מישהו יהפוך את זה לחתימה...)

טרנספורם פורייה[עריכת קוד מקור]

מה זה "טרנספורם" באופן כללי? למה הוא טוב ואיך הוא מוגדר? 192.114.105.254 13:55, 28 במרץ 2012 (IST)

טרנספורם פורייה. דניאל תרמו ערך 14:00, 28 במרץ 2012 (IST)
ראיתי. אני לא מבין את המהות של המושג "טרנספורם". נתתי את "פורייה" כדוגמה. 192.114.105.254 14:05, 28 במרץ 2012 (IST)
טרנספורם (בעברית "התמרה") הוא פעולה שמקבלת פונקציה ומחזירה פונקציה אחרת שמתקבלת מהקלט (לרוב באמצעות אינטגרציה כלשהי). המטרה של טרנספורם היא למפות בעיה קשה הקשורה בפונקציה מסוימת, לבעיה קלה יותר הנוגעת לפונקציה אחרת. דניאל תרמו ערך 14:22, 28 במרץ 2012 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. Transformation היא התמרה בעברית, ממרחב ערכים אחד למרחב ערכים שני, ו-Transform היא תוצאת ההתמרה. כפי שתוכל לראות בערך אליו הפנה אותך קודמי (בשורה הרביעית שם), התמרת פורייה מבצעת התמרה ממרחב הזמן למרחב התדר. לדוגמא, בהינתן אות כלשהו (כמו אות חשמלי, אופטי, קולי, ועוד) כפונקציה של הזמן, התמרת פורייה מפרקת אותו לתדרים המרכיבים אותו, לפי משקלם היחסי.
ב. בהקשר אחר, עליו לא שאלת, אבל עדיין שומר על המובן הבסיסי, Transformation היא השנאה, כלומר המרה ממתח חילופין אחד לאחר.
ג. אני ממליץ שתקרא שוב, את תשובת קודמי, לאחר קריאת תשובה זו. בנצי - שיחה 14:35, 28 במרץ 2012 (IST)

תאריכון בשעון אנלוגי[עריכת קוד מקור]

שלום. היש דרך לכוון את התאריכון בשעון אנלוגי באופן כזה שיהיה בכיוון אחד תואם לכל השנה? אני מזניח את ה 29 בפברואר ואני מעדיף שלא להעביר אותו ידנית שנה קדימה וככה לאתר היכן בדיוק אני בשנה. yanshoofשיחה • 16:14, 28 במרץ 2012 (IST)

תלוי כמה מסובך ומדויק המנגנון של השעון. אם אתה מסדר בשעון גלגל עם 365 משטחים שפעם ב24 שעות נחשף משטח חדש מתוכם, כאשר גלגל זה מונע מעט קדימה, אז כן. אני לא מכיר שעון יד מכני כזה, אבל בהחלט אפשר לסדר כזה דבר באורלוגין.

שימושים באפקט פוטואלקטרי[עריכת קוד מקור]

היום במעבדה המדריך אמר לנו שיש טעות בוויקיפדיה בערך האפקט הפוטואלקטרי. הוא טען שמי שכתב את הערך מתבלבל בין תא פוטו-וולטאי לפוטואלקטרי. בפרט נאמר שהגלאים שמצוינים בערך כלל לא פועלים על עיקרון של אפקט פוטואלקטרי (כלומר שליפת אלקטרונים על ידי אלומת אור). אני שואל פה ולא בדף השיחה של הערך כי פה יש יותר סיכוי לפגוש פיזיקאים. אני לא יודע איזה תואר יש למדריך(מינימום ראשון), אבל הוא נראה כבן 50+ ועוסק במקצוע כבר די הרבה זמן, ככה שאני לא יכול להתעלם מה שהוא אומר בלי בדיקה. Corvus,(שיחה) 18:00, 28 במרץ 2012 (IST)

מדובר רק בחלק האחרון של הערך, "שימושים בחיי היום-יום", ונראה לי שהוא צודק. העברתי את החלק הזה לדף השיחה ומחקתי מהערך. ‏Setresetשיחה 21:10, 28 במרץ 2012 (IST)
בוא ננסה להשלים את המידע הזה. חוץ מהערך המדעי הרב של הניסוי - האם יש שימוש ממשי באפקט? Corvus,(שיחה) 21:37, 28 במרץ 2012 (IST)
הערך באנגלית מכיל המון שימושים. הם לא מופיעים בחיי היום-יום כי האפקט מצריך קרינה וואקום שהם יקרים. יש דוגמאות למכשירי ראיית לילה שמשתמשים באפקט. אין לי זמן להקדיש לזה לצערי. ‏Setresetשיחה 08:29, 29 במרץ 2012 (IST)

אגודת אחים[עריכת קוד מקור]

מי מכיר מי יודע על אגודת אחים, שפעלה לקידום התבוללות היהודים במזרח אירופה במאה ה-19? השאלה נוגעת לערך ברנהרד גולדמן שאני עובד עליו בפרויקט שבדרון. Lezuz - שיחה 20:34, 28 במרץ 2012 (IST)

על פי לקסיקון יודאיקה האגודה פעלה בשנים 1800 - 1884. אין מידע נוסף. בברכה. ליש - שיחה 23:43, 28 במרץ 2012 (IST)
היתה אגודה בשם זה שפעלה בלבוב אשר תמכה במגמה פרו-פולנית ליברלית של היהודים. האגודה תמכה בשתי אפשרויות: או להתנצר או לעלות לארץ. יש להבדיל בין אגודה לבין האגודה שהקימה גברת רוטשילד שהיתה דומה לכי"ח הצרפתית (והלא ציונית בתחילה). Shannen - שיחה 18:48, 29 במרץ 2012 (IST)

חיכוך[עריכת קוד מקור]

איך נקרא החוק האומר שכוח החיכוך עם האוויר פרופרציוני למהירות הגוף הנופל, ובאילו מקרים הוא מתקיים? תודה, 109.160.130.96

פרופורציוני לריבוע המהירות. עיין ב-en:drag equation. בנצי - שיחה 09:20, 29 במרץ 2012 (IST)
לפעמים מדברים על חיכוך שפרופרציוני למהירות. כך לדוגמה בספר "מבינים פיזיקה" וגם בדוגמה בוויקיפדיה: משוואה דיפרנציאלית רגילה#גידול ודעיכה מעריכית. האם מדובר בסתם פישוט כדי להקל לפתור את משוואת התנועה? 109.160.130.96
ריסון ויסקוזי. 109.186.134.21 16:42, 30 במרץ 2012 (IDT)

לבוש של קאו-בויי[עריכת קוד מקור]

למה בכל המערבונים לבוקרים יש חלצה עם "חוטים" על השרבולים או כתפיים או "חוטים" במכנסיים? אני לא מאמין שהיה קישוט לא פונקציונלי בבגדי עבודה של רועי צאן. דוגמאות בתמונות.

ברור שזה לא סתם קישוט בבגד של רועה צאן. מדובר בבגדים של רועי בקר.
למישהו יש תשובה עם קצת יותר תוכן? 109.65.222.169 10:56, 30 במרץ 2012 (IDT)
en:western weargal m‏ 11:30, 30 במרץ 2012 (IDT)

תודה! ההפניה הנכונה היתה לBuckskins ששם כתוב:

Buckskins are often trimmed with a fringe — originally a functional detail, to allow the garment to dry faster when it was soaking wet because the fringe acted as a series of wicks to disperse the water — or quills

אתם יכול לתרגם מה זה אומר? חוטים עוזרים לייבש בגדים או משהו? מה הרעיון? 109.65.222.169 11:38, 30 במרץ 2012 (IDT)

מי בונה בסיסים של צה״ל?[עריכת קוד מקור]

מי בונה בסיסים של צה״ל? -77.126.244.95 10:24, 30 במרץ 2012 (IDT)

קבלני הנדסה אזרחית (קבלני בניה ותשתיות) עפ"י מכרזים של משרד הביטחון. יוצאי דופן היו בסיס רמון ובסיס עובדה שבמסגרת הסכם השלום עם מצרים נבנו על ידי הצבא האמריקאי שהפעיל שתי חברות קבלניות אמריקאיות. הסיבה שנמסרה אז הייתה שהקמת פרוייקטים בסדר גודל כזה על ידי כח אדם מקומי תערר את שוק הבניה בישראל. שנילי - שיחה 10:40, 30 במרץ 2012 (IDT)

אפקט פוטואלקטרי[עריכת קוד מקור]

כדור נחושת מוקרן על ידי קרינה א"מ בעלת אורך גל 1400 אנגסטרום. רדיוס הכדור 1 ס"מ ופונקציית עבודה של נחושת היא 4.47EV. מה יהיה מטען הכדור אחרי הרבה מאוד זמן?

אני חושב שהסיפור פה שהרוויה תבוא ברגע שאנרגיה הקינטית של אלקטרונים מקסימלית של אלקטרון נפלט תהיה שווה לאנרגיה פוטנציאלית של כדור מוליך. ולכן אני רוצה למצוא את האנרגיה הקינטית המקסימלית. הבעיה היא שזה יוצא מאוד לא הגוני (לפונקציית עבודה של נחושת אין שום השפעה כמעט):

אז הפסקתי את התרגיל פה כי זה כבר לא הגיוני מעכשיו. מה הטעות? 109.64.203.65 12:23, 30 במרץ 2012 (IDT)

משוואת הדפקים[עריכת קוד מקור]

האם משוואת הדפקים היא קירוב? תומר - שיחה 21:31, 30 במרץ 2012 (IDT)

http://people.ccmr.cornell.edu/~muchomas/P214/Notes/GeneralSolution/node4.html

עזרה בזיהוי פרחים[עריכת קוד מקור]

אודה על עזתכם בזיהוי הפרחים הנ"ל. נדמה לי שהשני הוא מקור חסידה שעיר, אבל גם בזה אני לא בטוח. עידושיחה 22:18, 30 במרץ 2012 (IDT)

האחרון זה דמומית משוננת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:31, 31 במרץ 2012 (IDT)
תודה. עידושיחה 20:12, 31 במרץ 2012 (IDT)
הראשון מימין- צמח ממשפחת המצליבים (חסר פרטים לזיהוי) על רקע של מצליב אחר- טוריים מצויים. לשמאלו מקור חסידה שעיר- הזיהוי נכון. אחריו שכרון ממשפחת הסולניים, מדברי או זהוב. לשמאלו, שתי תמונות של עכובית הגלגל. לשמאלו, צמר מפוצל ממשפחת השפתניים. ואת התחתון, כבר זיהו עבורך. להבא, בתמונות לזיהוי כדאי לציין גם את המקום. בברכה, אוריה אורן 95.35.43.61 17:07, 3 באפריל 2012 (IDT)
תודה! (וצודק לגבי המיקום. זה היה בנחל תקוע). עידושיחה 21:34, 3 באפריל 2012 (IDT)

רכבת ריחוף מגנטי[עריכת קוד מקור]

1)למה לא כל העולם עבר לרכבות ריחוף? אולי זה יותר רועש והבניה יקרה יותר, אבל בטווח הארוך זה משתלם בגלל חיסכון באנרגיה וזמן.

2) האם השדות המגנטיים יכולים לרום לנזק בריאותי לנוסעים, מפעילים או אנשים הנמצאים ליד הפסים? 79.180.200.118 23:34, 30 במרץ 2012 (IDT)

1. לא, זה לא משתלם. רכבות אלה משתמשות במוליכי על, שפועלים רק בטמפרטורות נמוכות מאוד. הקירור של הפסים יקר הרבה יותר מהשימוש ברכבות נורמליות. זו הסיבה שכיום רכבות ריחוף פועלות כמעט רק במדינות שיכולות להרשות לעצמן להפסיד את כספי הציבור בלי שזה יגרום לבלגן (למשל סין). ניתן לקרוא על כך בספר הפיזיקה של הבלתי אפשרי של מיצ'יו קאקו. בלנק - שיחה 23:42, 30 במרץ 2012 (IDT)
ברכבות רחף עדיין לא משתמשים במוליכי על, בגלל שלא קיימים מוליכי על בטמפרטורות סבירות. הטמפ' הכי גבוהה של מוליך על היא 138K. כך שלקרר מסילה שלמה זה בלתי אפשרי. זה הסיבה שכיום יקר מאוד לייצר ריחוף מגנטי. בעתיד בתקווה שימצאו מוליכי על בטמפ' החדר וימצאו דרך להתגבר על הרעש הנורא יהיה כדאי לעבור לריחוף מגנטי. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 01:54, 31 במרץ 2012 (IDT)
אז איך בכל זאת מייצרים פסים באורך של עשרות קילומטרים (איך אפשר לקרר ל130 קלווין פס רכבת כל כך גדול?). אגב באנגלית כתוב This basic difference reveals the huge cost advantage of maglev over rail and also directly affects system reliability, availability and sustainability. אז אולי לטווח הקצר זה בזבזנות, אבל לטווח הארוך דווקא חיסכון. 79.180.200.118 09:56, 31 במרץ 2012 (IDT)
כפי שגיל כתב (הוא תיקן את דברי הלא-מדוייקים), כיום עוד לא משתמשים במוליכי על, בדיוק בגלל עניין הטמפרטורות. זו אחת הסיבות שעדיין יקר מאוד לייצר את הרכבת. לא בטוח שהטקסט שציטטת מתוך ויקיהאנגלית אמין. הערת השוליים שלו מביאה אותך לאתר הזה, של חברה המייצרת רכבות כאלה. בלנק - שיחה 17:08, 31 במרץ 2012 (IDT)

קולות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה[עריכת קוד מקור]

המצב כיום בישראל הוא שקולות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה הולכים לאיבוד ולא נחשבים לצורך מודד למנדט. השאלה היא האם כך זה היה תמיד? האם בעבר בישראל היה מצב שבו קולות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה חולקו בצורה שווה בין כל המפלגות? אני צריך תשובה מוסמכת ולא השערה. תודה:) 82.81.101.29 11:07, 31 במרץ 2012 (IDT)

שאלה מעניינת. חלק מהתשובה תוכל למצוא בערך הבחירות לאספה המכוננת. בכל מקרה אם אתה רוצה להיות בטוח, ורוצה אסמכתא, נסה למצוא בספריה חוברת של התוצאות הרשמיות של הבחירות. צריך להופיע שם החישוב בדיוק. emanשיחה 16:37, 31 במרץ 2012 (IDT)

התנכסות במ"ש[עריכת קוד מקור]

שאלה בהתכנסות במידה שווה:

תהי פונקציה מגדרות לאיקסים חיוביים ושואפת לאפס באינסוף (לא זהותית אפס). נגדיר האם סדרת הפונקציות הזאת שואפת ל ? האם התכנסות במ"ש?

ניסיון שלי[עריכת קוד מקור]

אני לא הכי בטוח במה שאני אומר- לדעתי אם הפונ'ציה המקורית שואפת לאפס אז כל סדרה של נקודות שואפת לאפס לכל a חיובי. ולכן הסדרת הפונקציות מתכנסת לפונקציית האפס.

ולגבי מב"ש אני פשוט לא מבין איך יתכן מצב שלא (בכלל- לא רק בדוגמה שפה). לפי המוגדר לנו גורר התכנסות במ"ש. ואם הסדרה שואפת לאפס ופונקציית הגבול זהותית אפס אז גם הסופרימום של הערך מוחלט הוא אפס.

ואז נשאלת השאלה- איך יתכן שזה לא יתקיים- סדרה שלא שאופת לגבול של עצמה? ראיתי את הדוגמה בערך שכתבתם, אני עדיין לא קולט איך זה יתכן. 79.179.203.109 14:02, 31 במרץ 2012 (IDT)

כמו שציינת, יש התכנסות נקודתית כי לכל a נתון, הסדרה מתכנסת לאפס. אין בהכרח התכנסות במידה שווה (תלוי כמובן ב-f). כמעט כל f העונה לתנאים תספק דוגמה נגדית. למשל לא תתקשה להראות ש- לא תקיים את ההגדרה להתכנסות במידה שווה במקרה . המבחן שהבאת להתכנסות במידה שווה מנוסח כך: (זה מבטא את העובדה שהתכנסות במידה שווה היא התכנסות לפי מטריקת הסופרמום). זה שכל נקודה בקטע מתכנסת בנפרד, לא אומרת שהן יתכנסו באותו הקצב ביחד (למשל בדוגמה הנגדית שנתתי לך הסופרמום הוא תמיד אינסוף, כי יש נקודות קרובות כרצונך ל-0). דניאל תרמו ערך 16:45, 31 במרץ 2012 (IDT)

שאלה אחרת[עריכת קוד מקור]

אם נתון במידה שווה בכל קטע בנפרד, אז היא מתכנסת במ"ש גם באיחוד האינסופי .

אני לא יודע לקבוע אם הטענה נכונה או לא. אני צריך להוכיח או להפריך את הטענה. אם זה היה איחוד סופי, הייתי מוכיח את הטענה לפי ההגדרה. 79.182.221.176 19:47, 31 במרץ 2012 (IDT)

כל פונקציה רציפה בקטע סגור מתכנסת שם במידה שווה. קח ותרגם את השאלה לעברית. עוזי ו. - שיחה 20:36, 31 במרץ 2012 (IDT)
לא הבנתי אותך. אתה רומז שהאלה לא מנוסחת היטב? ככה קיבלנו אותה: פה 79.181.204.106 20:46, 31 במרץ 2012 (IDT)
עוזי, לדעתי התכוונת לרציפות במידה שווה (והתייחסת למשפט קנטור לרציפות במידה שווה), שאפשר לשאול עליה שאלה דומה, אבל פה הוא שואל על התכנסות במידה שווה. לשואל השאלה: נסה לראות מה קורה למשל כאשר מתאפסת משמאל ל-n, והיא 1 מימין ל-n. דניאל תרמו ערך 21:26, 31 במרץ 2012 (IDT)
אתה בוודאי מתכוון ל, שהיא מתכנסת בכל קטע פנימי של . ואם אני מחלק אותה לN קטעים ומשאיף את N לאיסוף אז ההתכנסות לא תהיה במ"ש. אבל בעיה היא שהיא מלכתחילה בקטע "האחרון"(זה שלפני 1) היתה קפיצה. 109.67.215.21 13:31, 1 באפריל 2012 (IDT)
ממש לא לזה התכוונתי (אני התכוונתי לפונקציות שציינתי בקטעים סופיים כלשהם שהאיחוד שלהם הוא הישר כולו). אבל גם הדוגמה שלך תעבוד, כאשר . איחוד הקטעים האלו הוא (הוכח זאת!). דניאל תרמו ערך 18:59, 1 באפריל 2012 (IDT)

סוגר פואסון[עריכת קוד מקור]

האם מותר להגיד את זה ביחיד? בהרצאות הגדירו לנו את זה כ"סוגרי פואסון" וריאתי במבחנים שמישהו כותב כל הזמן בלשון יחיד "סוגר פואסון". חשבתי שזה בגלל שאותו אחד הוא עילג וזה כמו להגיד "שלוש חודש" במקום "שלושה חודשים". אבל מסתבר שבאנגלית זה Poisson bracket כלומר גם לשון יחיד. מה ההסבר לתופעה? למה "סוגר" אחד? 79.181.213.142 16:10, 31 במרץ 2012 (IDT)

סוגריים מורכבים מסוגר ימני וסוגר שמאלי. הסוגרים הבודדים הם שמות של סימנים ("{" ו-"}"), ואת השם הזוגי המשותף ("סוגריים") משאילים גם לשם הפעולה\ . עוזי ו. - שיחה 20:34, 31 במרץ 2012 (IDT)
השאלה היא איך זה באנגלית. יש פה הרי הבדל לשוני מהותי. בעברית זה בצורת זוגי, שלא קיימת באנגלית. emanשיחה 00:31, 1 באפריל 2012 (IDT)

איך מחשבים את הסכום:[עריכת קוד מקור]

איך מחשבים את הסכום ?

זו סדרה הנדסית. דניאל תרמו ערך 16:25, 31 במרץ 2012 (IDT)
תודה

וקטורים בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

נתונים לי ישרים:

ואני רוצה למצוא את המישור המרוחק משתיהם באותו המרחק (לא יודע איך לנסח מדויק - שהמרחק של שני הישרים הנתונים ממנו הוא אותו האורך). איך אני מוצא את המישור? את הנורמל למישור לא בעיה גדולה למצוא. אבל אני צריך גם נקודה אחת אליו. איך מוצאים אותה? 109.65.224.195 19:30, 31 במרץ 2012 (IDT)

מרחק בין ישר העובר בנקודות לנקודה הוא . מכאן זה פשוט. נו, טוב - שיחה 20:48, 31 במרץ 2012 (IDT)
אני לא רואה איך. יוצא לי 2 משוואות עם 3 נעלמים. אני אני לוקח 2 נקודות על הישר הראשון ורוצה את המרחק לנקודה . מציב לנוסחה שנתת:
ואני אעשה את אותו דבר לישר השני ואשווה בין האורכים - זה כבר מסובך ממש וגם יתן 2 משוואות ב3 נעלמים (ואני מחפש נקודה). כנראה לא הבנתי אותך. אם אני אקח נקודה אחת על ישר אחד ונקודה אחת על ישר אחר ואחבר אותם בישר שלישי, אני לא מבין איך זה יועיל. 109.64.236.226 21:10, 31 במרץ 2012 (IDT)
את המשוואה השלישית המשוואות השנייה והשלישית תקבל מההצעה שלך קודם – למצוא את הנורמל למישור. אגב, תוכל לפשט את החישוב בעזרת הזהות . נו, טוב - שיחה 21:17, 31 במרץ 2012 (IDT)
מה הקשר לנורמל למישור? איך הוא קשור לאורך שאני מחפש? נראה לי איבדתי אותך לגמרי. אני רוצה למצוא בסך הכל נקודה אחת המרוחקת באופן שווה משני ישרים. זה באמת צריכה להיות משימה באורך של 2-1 עמודים? גם ככה זה כבר מסובך מדי גם לפני שפתחתי את הקורסים. 109.64.236.226 21:28, 31 במרץ 2012 (IDT)
מהתחלה: מצא את הנורמל למישור. עתה נותר לך למצוא רק נקודה על הנורמל ואז תוכל לחשב את המישור (הוא צריך להיות אנכי לנורמל ולעבור בנקודה). הנקודה הזאת צריכה להיות במרחקים שווים בין שני הישרים (משוואה אחת (לא שתיים)) ולהיות על הנורמל (שתי משוואות). זה לא אמור לקחת יותר מעמוד, וגם זה רק אם יש לך כתב גדול. נו, טוב - שיחה 21:35, 31 במרץ 2012 (IDT)
יש לך שיטה יותר סימפטית אולי? נורמל שמצאתי הוא ווקטור כיוון. אני לא מבין את משמעות המילים "להיות על הנורמל". נורמל שלי הוא שזה "חץ" ניצב למשור הרצוי. כלומר משוואת המישור היא כשהבעיה היחידה היא למצוא את D ובשביל זה אני מחפש נקודה כלשהי על המישור. נסמן אותה בa,b,c. לפי המשוואה שרשמת צריך להתקיים:
. כאשר P3 וP4 נקודות כלשהם על הישר השני. השיטה תיקח קרוב לשעתיים של חישובים ובערך 2 וחצי עמודים: למצוא נורמל על ידי קורס בין וקטורי כיוון, להעביר את הישרים לצורה פרמטרית, למצוא 2 נקודות על כל ישר, לחשב את ה P1-P2, P3-P4 להציב לנוסחה, ואז עוד לעשות פעמיים קורס עם פרמטרים ואחרי זה למצוא 4 אורכים של וקטרים ששתי מתוכים עם פרמטרים ובסוף להשוות ואז עוד למצוא משווה נוספת מהנורמל (לא הבנתי איך). אני לא מאמין שעדיין לא המציאו שיטה פשוטה יותר למצוא נקודה אחת בין זוג ישרים מצטלבים. 109.64.236.226 22:02, 31 במרץ 2012 (IDT)

נו טוב, נראה שהסתבכת יותר מדי. צריך למצוא נקודה על מישור שנמצא במרחק שווה משני ישרים מצטלבים? מוצאים את המרחק בין שני המצטלבים- נסמנו בL. ואז מרחק כל נקודה הנמצא על הישר הראשון(נבחר אחת כלשהי) מהמישור הרצוי היא L/2 . מרחק נקודה ממישור נוסחה פשוטה. שלבים הם א: מציאת כיוון המישור. ב: מציאת מרחק בין 2 המצטלבים. ג: הצבה של חצי המרחק מב' לנוסחת "מרחק נקודה ממישור" כשהנעלם היחיד הוא D. סיימנו. Corvus,(שיחה) 14:28, 1 באפריל 2012 (IDT)

איך מוצאים ישר הניצב לישר נתון?[עריכת קוד מקור]

נתון לי ישר בצורה קנונית:

ואני רוצה למצוא ישר העובד דרך הנקודה חותך את הישר הנתון בזווית ישרה.

שובר על זה את הראש יותר משעה. אין לי שום דרך נורמלית. חשבתי על מכפלה סקלרית שווה לאפס. חשבתי לבטא את נקודת החיתוך ובאמצעותה למצוא אורכים, חשבתי לקחת נקודה על הישר ולעשות טריגונומטריה במשולש. שום דבר מזה לא פועל. 109.64.225.172 20:41, 31 במרץ 2012 (IDT)

הצג את הישרים הנתון והמבוקש בהצגה וקטורית (את המבוקש צריך להעביר דרך M ונקודה לא ידועה נוספת, כזו שתקיים, למשל, שהיא על הישר הנתון). את מה שנשאר כנעלם מצא ע"י השוואת המכפלה הסקלרית לאפס. נו, טוב - שיחה 21:00, 31 במרץ 2012 (IDT)
אני חלוד לגמרי בחומר הזה. גם על הדרך האת חשבתי וכל מה שהגעתי אליו זה: נגדיר נקודת חיתוך כ,
ומכפלה בין ל היא אפס (משווה אחת ב3 נעלמים).
שים לב ש- נמצאת על l1 (מה שנותן שתי משוואות נוספות). נו, טוב - שיחה 21:29, 31 במרץ 2012 (IDT)
אחרי הרבה יזע זה הסתיים. תודה. 109.64.236.226 21:44, 31 במרץ 2012 (IDT)

מה מניע אידאולוגיה פולטית בתוך ציר הימין והשמאל הפוליטי ?[עריכת קוד מקור]

האם ציר הימין והשמאל הפוליטי נע ביחס לאינדיבידואליזם ? אם כן מדוע גם הקפטיליזם וגם הפשיזם שניהם נחשבים כחלק מהימין על אף שמבין שנייהם רק הקפיטליזם תומך באינדיבידואליזם? ואם שיוויון הוא הדבר המודד את האידאולוגיות בציר איך מודדים שיוויון ? אני חושב ששוויון תלוי במדידה של אנשים... לא ? אתה לוקח אנשים ומדרג כל אחד לפי כל קרטריוני החיים סוכם אותם ומחלק לפי מספר הקרטריוניים משווה בין האנשים וככל שהתוצאות יותר דומות כך יש יותר שיוויון נכון ? אז בעצם אם שום אידאולוגיה לא יכולה להשיג שיוויון מלא בגלל חוסר שיוויון טיבעי (כמו במדד היופי החיצוני)תמיד יהייה בסטטיסטקה לפחות משתנה אחד שאין בו שיוויון. אם ניקח לכל קריטריון מדד שניקבע לפי יחס החברה כלפי אותו מדד, ניראה שברגע שחברה תעשה צעדים ליצור שיוויון בכמה תחומים החברה תתייחס בצורה שונה למה שאנחנו לא יכולים לשנות וכך יוכל לעלות המדד של אחד הקרטריוניים שבו לא נעשו התאמות,(לדוגמא יופי חיצוני)כך שהשיוויון לא תלוי במדניות הממשלה אלא רק בצורת המדידה של התושבים לא? כך בחברה מסויימת יש שני אנשים והם כל החברה ולכל איש יש שלושה מדדים לדוגמא:אדם ראשון חכמה 7 נכסים7 כסף 6 אדם שני חכמה 3 נכסים 10 כסף 10 ונניח ששניהם רוצים שיוויון אז הם מחלקים שווה את הכסף ואת הנכסים אך את החכמה הם לא יכולים לחלק. יש לכל אחד מהם 8 וחצי נכסים ו-8 כסף אבל זה יכול לגרום להם לזלזל בכסף ובנכסים ומסיבות פסיכולוגיות ותרבותיות להעניק ערך רב יותר לחכמה אז פתאום אפשר לגלות שלאדאולוגיה הפולטית אין שום משמעות כשלעצמה בשיוויון כי השיוויון משתנה בצורה כאוטית... לא ? אני מבולבל נורא בנוגע לאיך מודדים אידאולוגיה על ציר השמאל והימין שיכול למדוד רק בעזרת קרטריון אחד (כי הוא ציר). אשמח אם יענו לי. ______________________

שמאל וימין בפוליטיקה94.230.87.196
התשובה היא שאי אפשר לשים את הכל על מימד אחד. צריך לפחות שני מימדים, אם לא יותר. emanשיחה 00:32, 1 באפריל 2012 (IDT)

בדיקת פטרת בציפורניים[עריכת קוד מקור]

לפי מה שהבנתי נוטלים דגימה מהציפורן ולוקחים אותה למעבדה, מה בדיוק עושים איתהּ שם? פטרייה זו - חיידק? כמו כן אשמח לראות תמונות מוגדלות (דומני שאפשר למצוא מידע רק באנגלית, כי בעברית אין הרבה מידע בנושא) 176.13.242.157 02:40, 1 באפריל 2012 (IDT)

קל מאד להבחין חזותית במחלת פטרת הציפורניים באם היא קיימת אולם סוג הבקטריה הפוגע בציפורן ניתן לאבחון אך ורק על ידי --בדיקת תרבית -- של דגימה מתוך הציפורן הנגועה במעבדה. Nachum - שיחה 12:43, 1 באפריל 2012 (IDT)

מה נסגר עם ה-xkcd האחרון?[עריכת קוד מקור]

אני יודע שיש בלוגים המוקדשים לביאור xkcd, אבל מישהו מוכן בבקשה להסביר לי את האחרון? ולמה הוא בעברית? ליאור पॣ • ט' בניסן ה'תשע"ב • 10:46, 1 באפריל 2012 (IDT)

כרגע מופיע שם אחד שצוחק על הערך האנגלי על Mile high club (שנמחק אצלנו אגב). אני מניח שאתה לא מתכוון לאליו. אגב, אפשר קישור לבלוג מבאר xkcd? דניאל תרמו ערך 12:50, 1 באפריל 2012 (IDT)
ואצלי יש אחד עם נחש מאוד ארוך שהאורך שלו תלוי ברזולוציית המסך שלך (אחרי שקודם היה זה עם MHC). נראה לי שלכבוד ה-1 באפריל הוא משתעשע. תקרא את ה-ALT, זה מסביר באופן חלקי את הרעיון. Easy n - שיחה 13:34, 1 באפריל 2012 (IDT)
ובאנדרואיד שלי יש בכלל משהו עם מבחן ווייט קאמפף. Easy n - שיחה 13:58, 1 באפריל 2012 (IDT)
הצלחתי לתפוס את התמונה מהבוקר, שהופיעה עתה שוב. המלל החלופי היה "Umwelt is the idea that because their senses pick up on different things, different animals in the same ecosystem actually inhabit many different worlds."
כדי למצוא בלוג המסביר את xkcd, גגלו xkcd explained ותקבלו למשל את הבלוג הזה. ליאור पॣ • ט' בניסן ה'תשע"ב • 14:06, 1 באפריל 2012 (IDT)
XKCD של אתמול הציג קומיקס שונה לאנשים שונים בהתאם למאפייני המחשב שלהם, לפי גרסאות שונות של דפדפן\מערכת הפעלה וגם מיקום בעולם. לXKCD יש פורום שבו דנים בכל אחד מהקומיקסים, [2]. יש שם די הרבה דוגמאות לקומיקסים מאתמול. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:19, 2 באפריל 2012 (IDT)

חשבון וקטורים[עריכת קוד מקור]

שאלה במקור כאן. אני עשיתי ללא בעיה את סעיף ב'. אבל סעיף א' ממש קשה:

אני רואה שV ניצב לB ולC, אבל לא לA. ומבין ש"קרוס" בין B לC הוא בכיוון של V. כלומר מבחינת הכיוונים התשובה מסתדרת.

אני רואה שלמבדה שווה לנפח המקבילון ואורך של B קורס C הוא שטח הבסיס של אותו המקבילון.

אבל אני לא רואה איך להשתמש בנתון ש"דות" V לין A נתן 1. למישהו יש עוד "דחיפה"?79.181.217.3 15:34, 1 באפריל 2012 (IDT)

השתמשת בזהות: ? emanשיחה 15:47, 1 באפריל 2012 (IDT)
תודה, לא חשבתי על זה. אבל עדיין הגעתי למשהו ברור. כל הקידום שלי הוא:
למה שהביטוי האחרון יהיה שווה לB קרוס C? 79.181.217.3 16:35, 1 באפריל 2012 (IDT)
כבר רשמת שהקרוס הוא v.תציב על פי מה שהגיב eman ותקבל שלמדא הוא 1.מכאן זה די ברור.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:00, 1 באפריל 2012 (IDT)
למה שB קורס C יהיה שווה לV? אני רואה רק שהוא באותו הכיוון (אולי ארוך פי 3 ואפילו מגמה הפוכה?). אני לא רואה זאת. ומכאן גם לא רואה שלמבדה שווה 1 (למרות שאם אני מוכיח את הטענה הקודמת אז זה ברור). 79.181.217.3 17:08, 1 באפריל 2012 (IDT)
כי אחרי שאתה כבר יודע שזה לאותו כיוון, אתה צריך לחשב רק את הגדלים. אולי יהיה לך יורת קל, אםפ פשוט תקרא ל באיזשהו שם של וקטור, ואז תחשוב על הגודל שלו. emanשיחה 17:34, 1 באפריל 2012 (IDT)
v מאונך גם לb וגם לc לכן הוא המכפלה הוקטורית שלהם.המכפלה הוקטורית מחזירה את הוקטור המאונך.הוקטור מכיוון ההפוך הוא אותו וקטור בסימן הפוך.אין משמעות לאורך.הוא רק צריך להיות מאונך לשניהם.
מקווה שהבנת רונאלדיניו המלך - שיחה 17:46, 1 באפריל 2012 (IDT)
הטענה הראשונה שלך לא נכונה והנימוק מוטעה. וקטור הוא לא רק כיוון. וקטור הוא גדול, כיוון ומגמה. ויש משמעות לאורך ומגמה. לדוגמה, הווקטור הוא לא הווקטור אלא כפל בסקלר של המקורי. ואם עושים מכפלה וקטורית ומקבלים זה שונה במשמעות מתוצאה (בפיזיקה לדוגמה אתה יכול בטעות לקבל קיטוב לכיוון הפוך ובגודל שגוי). ככה שהשורה הראשונה שלך צריכה להיות:
כשצריך להוכיח שאלפה (סקלר) שווה 1 (ולא מינוס שורש 18). eman, אני מסמן את המכפלה B קרוס C בU ומקבל רק ש . אני לא ממש מבין איך מהנתונים נובע שאלפה שווה 1. 79.181.217.3 18:33, 1 באפריל 2012 (IDT)
קודם כל תציב את v כצרוף ליניארי של a, b, c (זה אפשרי כי הם בלתי תלויים), הצבה של המכפלות הסקלריות תיתן כמו כן מכיוון ש-v ניצב ל-b ול-c, מתקיים . כעת ונשאר רק להציב ולקבל Easy n - שיחה 23:07, 1 באפריל 2012 (IDT)
אתה טועה. לא נתון ש a ניצב לשני הוקטורים האחרים. הם רק בלתי תלויים לינארית. לא אורתוגונליים. לכן גם v לאו דווקא בכיוון של a. emanשיחה 23:11, 1 באפריל 2012 (IDT)
זה לא נתון, זה מתקבל. תרשום את v כצרוף ליניארי של a, b ,c וזה אפשרי כי הם בת"ל, ותקבל שהמקדמים של b ושל c הם 0 ולכן v גם מקביל ל-a וגם ניצב ל-b ול-c.‏ Easy n - שיחה 23:19, 1 באפריל 2012 (IDT)
לא! אם שלושת הווקטורים שיוצרים את הבסיס הם לא אורתוגונליים, אז המקדמים לא יהיו אפס. הפטנט שהמקדם שווה למכפלה הסקלארית עובד רק עם המערכת היא אורתונורמלית. emanשיחה 23:33, 1 באפריל 2012 (IDT)
אלפא באמת לא שווה לאחד. תכניס למשוואה ותראה מה זה כן יוצא. emanשיחה 23:23, 1 באפריל 2012 (IDT)

מות המחבר[עריכת קוד מקור]

האם נכון לייחס את מושג מות המחבר לפרשנויות הרבות של התורה? 89.138.243.221 18:01, 1 באפריל 2012 (IDT)

משווה מרוכבת[עריכת קוד מקור]

שאלה ברמת תיכון נראה לי. איך מוצאים את Z? ואין לי שום דבר נגד זהות אוילר או משהו. 79.181.217.3 19:06, 1 באפריל 2012 (IDT)

חלק את האגפים זה בזה. עוזי ו. - שיחה 20:08, 1 באפריל 2012 (IDT)

פרפטואום מובילה[עריכת קוד מקור]

מצאתי סרטון מגניב לאללה על פרפטואום מובילה. איך הוא עושה את כל הטריקים האלא? זה מנועים שהוא החביא או שאולי זה פשוט אם נותנים למערכת מהירות התחליתי והיא תעשה 10-15 סיבובים לצורך צילום? ואיך עשו את הקטע עם המים שעולים למעלה? משאבה? Corvus,(שיחה) 20:03, 1 באפריל 2012 (IDT)

לדעתי בכולם, כולל בנוזל שהתחלה מדובר באינרציה. מתישהו זה יפסיק. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 20:47, 1 באפריל 2012 (IDT)
זה לא סותר את חוק כלים שלובים? יוצא שמים בצינורית מטפסים למפלס הגבוה בהרבה מהכוס (לא למדתי מכניקת זורמים ויתכן שפה אני מדבר שטויות). אבל בגלגל עם פטישים אני בטוח שהמכונה לא יכולה להסתובב בעצמה כי הפטישים מצד אחד של המכונה מאזנים לגמרי את הצד השני. זו דוגמה מסבירים בויקיפדיה האנגלית ושם יש גם את הדוגמה של הכוס שממלאה את עצמה. Corvus,(שיחה) 20:59, 1 באפריל 2012 (IDT)
חוק הכלים השלובים נכון במצב סטטי (או קוואזי-סטטי) כאשר שטח הפנים של המים מספיק גדול ואדהזיה לא באה לידי ביטוי. אגב למדי מכניקת זורמים והקורס לדעתי לא מספיק כדי לחשב את כל מה שקורה שם. באשר לפטישים קשה לי להגיד בדיוק מה קורה שם, אבל כמו שאמרת, גם לדעתי מדובר על מהירות התחלתית. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 21:15, 1 באפריל 2012 (IDT)
לי זה נראה מתוכמן. עם הפטישים קצב הסיבוב נשאר קבוע ונדמה אפילו שהפטישים מנסים להאיץ את הגלגל אבל משהו מונע מהם את ההאצה ומשאיר את מהירות הסיבוב אחידה. עם הגולות בכלל מוזר הקטע שהגלגל לא מסתובב בלי גולה אחת. לא מסתדר לי ההגיון הראשוני עם נקודת העצירה של הגלגל, התא עם הגולה החסרה לא אמור להיות למעלה? מתוכמן. אבל זה רק אני, חושד בכל מה שזז. יוסישיחה 21:31, 1 באפריל 2012 (IDT)

שעון קיץ[עריכת קוד מקור]

מה גורם לשינוי בכמות שנות האור בישראל, עם החלתו של שעון הקיץ? איך זה קשור לקרבתה של ישראל לקו המשווה?

הזזת השעון לא גורמת לשינוי בכמות האור. אין לממשלת ישראל כוח לשלוט על תנועת כדור הארץ או על עוצמת השמש, שהם הגורמים לכמות השעות של היום והלילה. ההבדל הוא רק באילו שעות אנחנו ערים. ‏Setresetשיחה 19:49, 2 באפריל 2012 (IDT)
בסדר, אבל מה גורם לכדור הארץ ולעוצמת השמש להשתנות?--שירי2000 - שיחה 09:14, 4 באפריל 2012 (IDT)
הגורם העיקרי הוא העובדה שציר סיבוב כדור-הארץ סביב עצמו, מוטה ביחס למישור המילקה, שהוא מישור הקפתו את השמש. בנוסף לאורך היום, נטיה זו אחראית גם לעונות השנה (התופעות קשורות). מומלץ מאוד שתעיין בדפים אליהם הפניתי אותך. שים לב גם להגדרת עוצמת האור: הספק אנרגיה ליחידת שטח. בנצי - שיחה 12:37, 4 באפריל 2012 (IDT)

הצגה פרמטרית של אליפסה[עריכת קוד מקור]

איך מגיעים להצגה הפרמטרית של אליפסה x=acost, y=bcost? האם t מייצג זווית עם המרכז, כמו בהצגה פרמטרית של מעגל? תודה. 109.160.130.96

ההצגה מתקבלת ממתיחה של הנוסחה הפרמטרית למעגל. t אינו שווה לזווית עם ציר ה-x של הקטע המחבר את הנקודה עם המרכז, למרות שהוא שווה לה בהצגה של מעגלים (כאשר a=b). עוזי ו. - שיחה 16:13, 2 באפריל 2012 (IDT)
תודה. אם כן מה מייצג t? ואם אפשר עוד שאלה קטנה: בהנתן מעגל ברדיוס R שמונח במאונך מעל רצפה, איך מוצאים את השטח שחסום בין חלק מהיקף המעגל, לבין קו שמחבר בין שתי נק' על היקף המעגל ומקביל לרצפה, והמרחק בינו לבין נק' המגע של המעגל עם הרצפה הוא h? התיאור קצת מסורבל, אבל אני מקווה שהשאלה מובנת. 109.160.130.96
t הוא פרמטר. הוא יכול לייצג למשל את הזמן שבו הנקודה מטיילת לאורך האליפסה.
כדי לחשב את השטח האמור, תוכל לחשב את שטח הגזרה שהקו מגדיר לפי הזווית שלה ואז לחסר את שטח המשולש המרכזי שנשען על הקו הזה. עוזי ו. - שיחה 17:10, 2 באפריל 2012 (IDT)
תודה! 109.160.130.96

ערסים[עריכת קוד מקור]

למה ערסים כשמדברים בטלפון כל הזמן הולכים מצד לצד? 192.114.105.254 15:30, 2 באפריל 2012 (IDT)

התנייה חברתית. אדם שיודע שהוא ערס, בין גלוי ובין חבוי, יתנהג כך בין במודע ובין שלא במודע, משום שכך ראוי לו (לערסים) להתנהג בחברה, כביכול. 81.218.145.251 15:44, 2 באפריל 2012 (IDT)
שאלתי ספציפית על התנועה הלוך-חזור בזמן דיבור בטלפון. ערס לא עומד בתחנת אוטובוס ומדבר. אלא חייב ללכת מכיוון לכיוון באופן אקראי. למה?192.114.105.254 17:21, 2 באפריל 2012 (IDT)
נו ואיפה הבעייה עם מה שעניתי?, אז אחלה, אז הוא הולך סחור סחור אקראית אבל זה נובע מהתנייה שהוא עבר בין במודע ובין שלא.
גם אני הולך סחור וסחור כשאני מדבר בטלפון. זה לא קשור ל"ערסיות". אם כבר ל-ADHD. דניאל תרמו ערך 11:05, 3 באפריל 2012 (IDT)
אני שאול למה הליכה סחור סחור היא "התנהגות הולמת ערס". למה לא להתחיל לנתר במקום או לעשות תרגילי מתח? וזה לא ADHD או הפרעה, אלא התנהגות "תרבותית". אני רוצה להבין רק מאיפה ה"תרבות" הזאת הגיעה. 192.114.105.254 11:11, 3 באפריל 2012 (IDT)
זו שאלה מאוד מעניינת ולא קשורה לערסים - גם אני (ונדמה לי שרוב האנשים לא היו מגדירים אותי כערס) נוהג ללכת הלוך ושוב בזמן שיחות טלפון, למעשה גיליתי גם שקל לי יותר להתרכז בשיחה (שיחות חשובות, נניח, בענייני עבודה) בזמן שאני משחק במשהו בידיי. זה באמת מעניין. יוסאריאןשיחה 11:15, 3 באפריל 2012 (IDT)
לשואל, התרבות הזו התפתחתה מגורמים שונים, קצת כשרידים לתרבויות קודמות יותר, קצת גנטיקה, קצת גורמי מצב. הכל ביחד יצר תרבות שקבילה אצל מסוימים. 79.183.17.157 12:55, 3 באפריל 2012 (IDT)
ראה גם "למה אנחנו מקשקשים?" מאת בלדד השוחי באתר כלכליסט. נו, טוב - שיחה 21:25, 3 באפריל 2012 (IDT)

יש טענה אותה שמעתי בהרצאה אך לא יצא לי לאמת אותה. לפי הטענה ההליכה מזרימה דם למוח ומשפרת ביצועים וזיכרון לכן ההליכה עוזרת לחשיבה... 89.138.217.200 17:32, 5 באפריל 2012 (IDT)

איפה המידע נשמר במולקולות?[עריכת קוד מקור]

אם אני מחזיק דיסק בידי והוא מכיל את המידע המתמטי (???), או הלפחות אינפורמטיבי (אסקי בינארי???) של שיר מסוים, איפה זה נמצא בתוך החומר שממנו הוא עשוי?. אם אקח את אותו דיסק בדיוק, רק ריק הפעם, מה השינוי המולקולארי או, אם לרדת לפרטים קטנים יותר, האטומי שיהיה שם?, האם זה יהיה הבדל רק בסידור האטומי או שמא צורב מוסיף חומר חדש לדיסק? תודה. 81.218.145.251 17:02, 2 באפריל 2012 (IDT)

אני מניח שאתה שואל על מדיה מסוג תקליטור, מאחר ומדיות שונות משתמשות בטכנולוגיות קידוד שונות. בתקליטורים המידע אינו נשמר ברמה המולקולרית, אלא אחרת. המדיה בה המידע נשמר ברמה המולקולרית הוא דווקא סרט הצילום עבור מידע חזותי, ובמידה מסוימת גם סרטים מגנטיים. עיין בערך תקליטור לפרטים נוספים. בנצי - שיחה 17:12, 2 באפריל 2012 (IDT)
המידע בתקליטור לא מצוי במולקולות עצמן, אלא בסידור שלהן במרחב. המידע בתקליטור נמצא על גבי מסלול קבוע (ספירלה שיוצאת ממרכז התקליטור לכיוון ההיקף שלו). המסלול מחולק להרבה תאים קטנים. כאשר צורבים מידע על התקליטור, מופעלת קרן לייזר שמכהה כל תא שאמור לייצגת את הביט 1. דניאל תרמו ערך 17:25, 2 באפריל 2012 (IDT)
המידע אינו מקוּדד בסידור של המולקולות במרחב, אלא בצורה של יצירת חַסָרים בחומר ברמה הגושית שלו דווקא (pits), אם כי עדיין זעירה מאוד, ע"י צריבתו במקומות המבוקשים. הצריבה מבוצעת באופן המייצג קידוד בינארי: קטע צרוב (בור) וקטע לא צרוב (מישור), כאשר 'אותיות' הקידוד אינן ה'בור' וה'מישור' עצמם, אלא ה'מעבר', או ה'שינוי', וה'אין שינוי'. מעבר מ'מישור' ל'בור' או להיפך = 1, 'העדר שינוי' = 0. רוחבו של בור הוא 500 ננומטר, עומקו 100 ננומטר, ואורכו - בין 850 ננומטר ל-3.5 מיקרומטר.
תשובתך בהמשך, אינה מדוייקת וערטילאית. בנצי - שיחה 21:42, 2 באפריל 2012 (IDT)
חברים, כולי תקווה שתגיעו להסכמה על ניסוח מדוייק מקסימאלית, ושווה גם למי שאינו כימאי בכדי שאוכל להשכיל בנחת. ברכות!. 79.183.17.157 12:59, 3 באפריל 2012 (IDT)
א. האם אתה השואל המקורי ?
ב. קודם כל, מדובר בפיזיקה ולא בכימיה, 'למרות' שאצל רבים, כשהם מדברים על מולקולות ומייד, אסוציאטיבית, חושבים על כימיה. כנראה, מורשת שגויה מבית הספר. ובכן, מולקולות הן גם עיסוקה של פיזיקה, בראש ובראשונה, וגם עיסוקה של כימיה, משום שכל התהליכים הכימיים - היווצרות מולקולות ופירוקן - מבוססים על חוקים פיזיקליים.
ג. פיזיקה או כימיה אינם פוליטיקה, ולכן 'הסכמה' אינה רלוונטית. קביעה לגבי מציאות פיזית, הינה או נכונה או לא נכונה. לדוגמא, עניין הסידור המרחבי של מולקולות. הקידוד מבוצע ביחידות חומר הגדולות ב-4 סדרי-גודל מאטום מתכתי. יתר על כן, הצריבה נעשית על שכבה מתכתית דקה, ולא על שכבה מולקולרית. דוגמא נוספת: מה זה 'תאים קטנים' ? ממה מורכבים 'תאים' כאלה ? בנוסף, איך בדיוק הם מייצגים אות בינארי ? זה חסר, חלקי ולא ברור. לבסוף, תהליך הצריבה אינו מכהה אלא מנדף חומר ממש, ויוצר בור. אני מקווה שההבהרה מוסיפה עוד יותר לידיעותיך, בנצי - שיחה 14:47, 3 באפריל 2012 (IDT)
שלום בנצי. לצערי אני מתקשה להבין תשובתך, אין לי ידע מספיק לכך. 'הסכמה' התכוונתי שאולי תמציאו הסבר שתסכימו שיניח גם את דעתם של ההדיוטות שאינם (פיזיקאים). אגב, מדוע שכבה מתכתית אינה מולקולארית? לא הכל מולקולארי? באמת שאת שאר הדברים לא הבנתי. תודה בנצי. 81.218.145.251 23:50, 3 באפריל 2012 (IDT)
אנסה לעשות טיפה סדר בבלגן: התיקון של בנצי לדניאל היה תיקון קטן לגבי הגודל של הגושים שבהם מקודד המידע - לא מולקולות אלא גושים טיפה יותר גדולים. לגבי "איך המידע מקודד". קודם כל, מעבירים אותו ל"שפת מכונה", כלומר מבטאים אותו רק באמצעות הספרות 0 ו-1. אתה יכול לראות הסבר לא רע כאן.) אחרי זה, צורבים אותו על התקליטור באמצעות קרן לייזר. איזור צרוב שבא אחרי איזור צרוב נחשב ל"0", איזור לא צרוב שבא אחרי איזור לא צרוב נחשב ל"0", ושני המקרים האחרים נחשבים ל"1". מקווה שעכשיו זה טיפה יותר ברור. בלנק - שיחה 19:11, 4 באפריל 2012 (IDT)
בלנק, מה אתה עושה ? איזה בלאגן נשאר אחרי מה שכתבתי ? ואיזה סדר נוצר אחרי הדברים שלך ? מה חידשת ?
א. הדיבור על העברה לשפת מכונה אינו מבהיר דבר. עובדת היות המידע בינארי כבר צויינה קודם, על-ידי וגם ע"י דניאל.
ב. במה התיאור שלך לגבי קידוד ע"י צריבה טוב יותר, או מוסיף, על מה שכבר תיארתי ?
ג. אתה גם לא משיב לשואל על שאלתו בתגובתו האחרונה. בנצי - שיחה 19:42, 4 באפריל 2012 (IDT)
שלום. קשה להתמודד עם "אני מתקשה להבין תשובתך", וניכר שחסר לך רקע מדעי בסיסי, ואולי זה באשמת בית הספר בו למדת. חבל. לכן, רצוי לנקוט בגישה של שאלות קונקרטיות, כמו השאלה האחרונה שלך, בנוגע לשכבה מתכתית, ולכך אתייחס. המצב המוצק מאופיין בקשרים חזקים בין החלקיקים המרכיבים אותו, המצמידים אותם זה לזה, תוך שהם מתנודדים סביב נקודת שיווי-המשקל שלהם, בדומה לשתי משקולות מתנודדות הצמודות לקפיץ. החלקיקים יכולים להיות מורכבים מכמה אטומים, מסוג אחד או יותר. חלקיקים כאלה קרויים מולקולות, והקשרים היוצרים אותם, יכולים להיות קשר קוולנטי או קשר יוני או אחר. זהו המצב עם חומרים לא-מתכתיים. במתכות, האטומים יוצרים ביניהם קשר הנקרא קשר מתכתי, באופן שהם יוצרים מבנה מרחבי תלת-ממדי (סריג) המהווה גביש. כלומר, במתכת, החלקיק היסודי של החומר, אינו מולקולה, אלא האטום הבודד. אתה מוזמן לשאול הלאה, גם לגבי נקודה זו וגם לגבי אחרות. בנצי - שיחה 19:42, 4 באפריל 2012 (IDT)

אם מצאתי שקל ברחוב[עריכת קוד מקור]

איך אדם שומר חוק צריך להתנהג עם הוא מוצא שקל ברחוב? לקחת אותו לתחנת משטרה? לדווח על רווח למס הכנסה? תרומות/79.177.236.50 19:15, 2 באפריל 2012 (IDT)

אין חובה לנסות להשיב אבדה לבעליה או להודיע למשטרה אם שווי האבדה מועט. שפם אדום - שיחה 23:10, 2 באפריל 2012 (IDT)
שקל הוא פחות משווה פרוטה. יהיה מעניין אם תנסה לדווח במס הכנסה על ההכנסה הלא צפויה, ותתעד את תגובת הפקידים בזמן שאתה מתעקש להשלים את הדיווח. יתכן שייחסך ממך הביקור בתחנת המשטרה. עוזי ו. - שיחה 00:10, 3 באפריל 2012 (IDT)
זה לא נכון ששקל הוא פחות משוה פרוטה. שווי הפרוטה כיום הוא כ-3 סנטי דולר אמריקאי, כך ששקל אחד בודד מכיל כעשרה פרוטות. אבל כמו שכתב שפ2000 מתחתיי, המטבע שייכת לך, כיון שאין במטבע סימן והמאבד מגלה מיד שהמטבע אבדה, כך שהוא מתייאש ומפקיר את המטבע, ואתה זוכה בה מן ההפקר.--אדג - שיחה 12:15, 3 באפריל 2012 (IDT)

הלכות גזילה ואבידה פרק טז (משנה תורה) לרמב"ם

ב וכן המוצא מעות מפוזרים, הרי אלו שלו; אפילו היו מקצת מטבע זה על גבי זה, הרי הן כמפוזרין. אבל אם מצא ציבור מעות, חייב להכריז.

ד [ג] המוצא מעות בכיס (ארנק) , או כיס כמות שהוא--חייב להכריז. מצא כיס, ולפניו מעות מפוזרים--הרי אלו שלו; ואם מראין הדברים שהכיס והמעות של אדם אחד, ומן הכיס נפלו--חייב להכריז. --שפ2000 - שיחה 11:09, 3 באפריל 2012 (IDT)

איך אדם שומר חוק (אך לא מוסרי) אמור להתנהג אם הוא מוצא 10,000 שקל ברחוב במזוודה? האדם המוסרי ידווח למשטרה, ויקווה שאיש לא יבוא לדרוש את האבידה. אבל, האם מוטלת על האדם שומר החוק חובה דומה? האם קיימת חובת דיווח למס הכנסה? ואם כן, מה הוא המס שיתבקש לשלם? בברכה, --איש המרק - שיחה 12:25, 3 באפריל 2012 (IDT)
על פניו, מציאת כסף אבוד, אינה כלולה בהגדרה: "הכנסה החייבת במס", ולכן אין צורך לדווח עליה לרשויות המס. טיפוסי - שו"ת 12:32, 3 באפריל 2012 (IDT)
החוק הישראלי מתחקה ברציונל שלו אחרי הדין העברי ושמו הוא גם "חוק השבת אבידה", ראו לשון החוק בויקיטקסט. כאן גם התשובה לשאלת איש המרק, ע"פ החוק אי דיווח למשטרה על מציאת אבידה בעלת ערך מהווה עבירה פלילית "מי שאינו מקיים את המוטל עליו לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 2,000 לירות..
לגבי מס נראה לי שטיפוסי צודק ולפי תורת המקור שהתקבלה בישראל כירושה מהחוק האנגלי הכנסה שאין לה מקור פטורה ממס. שפם אדום - שיחה 23:49, 6 באפריל 2012 (IDT)

שריר על היד[עריכת קוד מקור]

איך קוראים לשריר שבין המרפק לכף היד? חשבתי שזה "יד קדמית", אבל מסתבר שיש קדמית זה החלק הקדמי של החצי העליון של היד... ואיזה תרגיל מגדיל/מחזק את החלק המדובר הזה של היד? 79.179.213.224 20:25, 2 באפריל 2012 (IDT)

זה לא שריר אחד, אלא כמה וכמה שרירים. באופן כללי תרגילי לחיצה עם כף היד (למשל לחיצת מתקן בצורת V) יכולים להשפיע על שרירים אלה, אך כעקרון בכל תרגיל שבו משתמשים ביד, משתמשים גם בחלק זה של היד, כך שהשרירים אמורים להתחזק. גילגמש שיחה 20:28, 2 באפריל 2012 (IDT)

כתיבת ערך בויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

שלום,

אני מעוניינת לכתוב ערך בויקיפדיה על החברה שלי - חברה למכירה ישירה.

למיטב הבנתי, כל אחד יכול לכתוב ערך אלא שלא כל ערך מאושר לפרסום - נכון?

האם ישנם כללים מסויימים שעל פיהם יש לעמוד בניסוח הערך?

איני מעוניינת לעלות ערך אודות החברה שלי שלבסוף לא יאושר לפרסום.

אשמח לדעת מהם הכללים לפרסום ערך בויקיפדיה ועל פי מה מחליטים איזה ערך יפורסם ואיזה לא?

תודה,

בת-אל

שלום בת-אל, לא כל חברה ראוי שנכתוב עליה ערך. ויקיפדיה איננה מדריך דפי זהב או כלי לניהול עסקים. עוד תוכלי לקרוא בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים שפם אדום - שיחה 22:07, 2 באפריל 2012 (IDT)

מה זה Auditory masking?[עריכת קוד מקור]

איך זה עובד? לא הצלחתי להבין מהערך באנגלית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המונח en:Auditory masking, או מיסוך קולי או צלילי, מתייחס להשפעה שיש לנוכחותו של קול/ות או צליל/ים, על תפיסתו של קול או צליל נתון. הצליל המקורי נתפס, במוח, בצורה שונה בנוכחות צליל אחר או צלילים אחרים, מאשר שלא בנוכחותו או נוכחותם. זהו מיסוך. כמו מיסוך חזותי ע"י עשן - קווי המיתאר של עצם נתון מיטשטשים, בשל חלקיקי העשן. בנצי - שיחה 23:16, 2 באפריל 2012 (IDT)
תודה בנצי. איך ניתן לזהות את זה בהקשר של מסרים תת-הכרתיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. נא חתום בסוף פניותיך, כנדרש (פשוט: 4 טילדות (טילדה=~) בסוף הפניה).
ב. זו כבר שאלה אחרת. במסר תת-הכרתי, חזותי או קולי, 'מטביעים' את המסר בתוך ים של אותות ממסכים, המונעים אפשרות של זיהוי מודע של האות. אבל, האות בכל זאת נקלט, בתת-ההכרה ופועל את פעולתו. ניתן למשל, עקרונית, לגרום לאדם לגשת לחנות פירות וירקות, ולקנות בננות. עושים זאת ע"י חשיפתו לסרט בו נשתלו תמונות בודדות של בננות ו/או אכילת בננות, בתוך הרצף (30 פריימים לשניה, כאשר רגישות מערכת הראיה, ואיתה ההכרה במידע חזותי, רגישים עד לתדירות של 10 פריימים לשניה). אפשר לחשוב גם על גירסה קולית למסר מסוג זה. אצל דובים, כלבים וחזירים, לדוגמא, שניחנו בחוש ריח מפותח במיוחד, אפשר לחשוב על מסר חבוי בצורה של ריח מסויים, בתוך ים של ריחות אחרים. בנצי - שיחה 22:38, 4 באפריל 2012 (IDT)
ובהקשר של מסרים מהסוג הזה, ניתן על ידי מכשיר / תוכנה כל שהיא לזהות? איך מעשית עושים את זה? 109.186.53.136 22:38, 6 באפריל 2012 (IDT)
בודאי, עקרונית. מבחינה מעשית, צריך לדעת מה מחפשים. כמובן, לא מבחינת ידיעה מראש של האות החבוי, אבל של מאפיינים שלו, כמו תמונת עצם הנמצאת בתוך רצף אבל מחוץ להקשר של הרצף. נניח תמונה בודדת השתולה בתוך רצף של מאות או אלפי תמונות (זכור: וידאו מייצר, בתקן האירופי, 30 תמונות בשניה). ישנן תוכנות באמצעותן ניתן לרדת לרמת התמונה הבודדת (כמו אדובי פרמייר פרו (אנ') או פיינל קאט סטודיו (אנ'), שהן דוגמאות לתוכנות מקצועיות, אבל ישנן רבות נוספות שהן 'עממיות' יותר ומאוד שימושיות), לבצע מניפולציות על החומר הקיים, לערוך אותו וכו'. כאמור, הבעיה היא במציאת החריג, וישנן תוכנות שנבנו כדי לחפש חריגים כאלה. כך גם לגבי אות קולי, אם כי באופן שונה, בשל האופי השונה של מידע קולי לעומת מידע חזותי. בנצי - שיחה 12:08, 8 באפריל 2012 (IDT)

הערכת שגיאה (מתמטיקה / פיזיקה)[עריכת קוד מקור]

מדדתי ערך מסויים 4 פעמים בניסוי וקיבלתי: איזה מידע חוץ מהממוצע אני יכול לקבל מהמדידות? הממוצע יוצא 4.85, כשהערך התאורטי הוא 4.9 אם זה מוסיף משהו. מבקשים מאיתו לכתוב שגיאות וכדו'. אז מה חוץ מהממוצע יש לנו מהנתונים? 79.179.213.224 22:54, 2 באפריל 2012 (IDT)

ראשית: 'תאורטי' ולא 'תאורתי'.
שנית, המדד השני, המלמד על פיזור התוצאות הניסוייות, הוא סטיית התקן.
אגב, נקודה מרכזית מעניינת הקשורה לממוצע היא העובדה שככל שתמצע יותר תוצאות, כלומר, ככל שמספר הניסויים גדול יותר, כך הערך הממוצע ילך וישאף לערך התיאורטי. הסיבה לכך היא אופיין האקראי של שגיאות הניסוי. בנצי - שיחה 23:04, 2 באפריל 2012 (IDT)
לא הייתה אפשרות להעלות את מספר המדידות. סטיית תקן נשמע גם כנתון חשוב( אני אוסיף אותו). איך אני קובע האם 4.85 הוא "קרוב מספיק" ל4.9 ? כמו שאתה רואה המכשיר נותן די הרבה ספרות אחרי הנקודה( ויותר מדי רגיש לרעש חיצוני...). 79.179.213.224 23:36, 2 באפריל 2012 (IDT)
1. בנוסף לדברי בנצי (ערבך ערבא צריך), הסיבה לכך שאופיין האקראי של שגיאות הניסוי מביא לכך שהערך הממוצע ישאף לערך התאורטי היא החוק החלש של המספרים הגדולים. 2. כשסטיית התקן היא בערך 0.2, מוטב שתשמיט מן הדיווח את הספרות השלישית והלאה אחרי הנקודה. גם השניה אינה משמעותית במיוחד. 3. את המרחק של המדידות השונות מן הממוצע כדאי למדוד ביחידה של סטיית תקן. סכום המרחקים יהיה אפס, וממוצע הריבועים שלהם - 1. מרחק של 3 סטיות תקן הוא גדול למדי; כשיש כמאה מדידות המרחק הגדול ביותר צריך להיות בערך 2. עוזי ו. - שיחה 00:08, 3 באפריל 2012 (IDT)
לא כל כך הבנתי את המילים "את המרחק של המדידות השונות מן הממוצע כדאי למדוד ביחידה של סטיית תקן". יש לי 4 מדידות בסך הכל (לא הרבה, אבל אין אפשרות למדוד יותר. רשמתי אותם פה כפי שהמכשיר מדד). 1)האם מותר להגיד שהערך שמדדנו הוא ?
2) כמו שניתן לראות (אם הסעיף הקודם נכון), הערך שמדדנו נמצא ב"טווח השגיאה". אני זוכר איזה כלי "אטה" שאמור לבדוק את זה. מישהו יודע על מה אני מדבר?
התאור הנכון למדידה הוא (קח את האומד לסטיית התקן, , ולא את סטיית התקן עצמה). מבחן t מאפשר לבדוק אם המדידות שלך מספיקות כדי לדחות את ההשערה שהערך האמיתי הוא 4.9. עוזי ו. - שיחה 11:45, 3 באפריל 2012 (IDT)
תודה, אבל לא הבנתי איך הגעת ל0.22? לא ברור (אומד לסטיית תקן? מה זה? מה כל אחד מהרכיבים בנוסחה?). מצאתי נוסחה כזאת: זה משהו מוכר (קשור לפה?). 192.114.105.254 12:13, 3 באפריל 2012 (IDT)
אפשר להניח שתוצאת המדידה מתפלגת נורמלית סביב הערך האמיתי, עם סטיית תקן שאינה ידועה לך. הנוסחה שהופיעה לעיל היא אומד חסר הטיה לסטיית התקן. אם תחליף את n-1=3 במכנה ב-n=4, תקבל במקום האומד הזה את סטיית התקן של המדגם. הנוסחה שלך מודדת את המרחק בין שני ערכים (אולי שתי תוצאות של ניסוי) ביחידות של סטיית תקן של ההפרש; לדעתי צריך לחלק את המספרים במכנה בגדלי המדגמים המתאימים, אבל זה תלוי מה בדיוק אתה מנסה למדוד. עוזי ו. - שיחה 13:26, 3 באפריל 2012 (IDT)
לניסוי יש שגיאה אקראית ושגיאה שיטתית. את השגיאה האקראית ניתן להעריך לפי סטיית תקן (0.22 או 0.19, תלוי במודל הסטטיסטי) ואת השגיאה השיטתית לפי ציוד הניסוי. השגיאה האקראית גורמת לשגיאה של (סטיית התקן חלקי שורש מספר הדגימות = 0.11 או 0.095) לאומדן הממוצע בניסוי. לכן באומדן אטה צריך לחלק בגודל הזה. יוצא לך סביב 0.5, שהוא גודל סביר שאומר שהשגיאה השיטתית זניחה בניסוי שלך. אטה גדול בהרבה מ-1 אומר שיש שגיאה שיטתית גדולה וצריך להעריך אותה מתוך הבנת הניסוי. ‏Setresetשיחה 19:36, 3 באפריל 2012 (IDT)
לפי איזו התפלגות 0.5 הוא ערך סביר ו"גדול בהרבה מ-1" מוכיח שגיאה שיטתית? עוזי ו. - שיחה 21:39, 3 באפריל 2012 (IDT)
גאוסיאנית, מלבנית, משולשת, וצורות רגילות אחרות. התשובה שלי נותנת תשובה לניסוי בפיזיקה, לא להוכחה מתמטית. פיזיקאים נאלצים להחליט באופן שרירותי, על פי כללי אצבע, מתי התוצאות שלהם מספיק טובות כדי "להוכיח" משהו באופן סביר. מסיבות כאלו מחכים שיהיו בין 5-7 סטיות תקן כדי להכריז על מציאת בוזון היגס. ‏Setresetשיחה 22:49, 3 באפריל 2012 (IDT)
במקרה הזה פיזיקאים לא "נאלצים" לשום דבר, משום שלאטה יש התפלגות ידועה ומוכרת: התפלגות סטודנט עם שלוש דרגות חופש. עוזי ו. - שיחה 23:13, 3 באפריל 2012 (IDT)
ואם נדרשת ההחלטה, האם צריך להשקיע עוד כסף במחקר כי השגיאה השיטתית לא ידועה? ‏Setresetשיחה 22:01, 4 באפריל 2012 (IDT)
דווקא כשעומדים להשקיע כסף כדאי להבין לעומק את מנגנון ההחלטה הסטטיסטי. בדיקת השערות מסודרת עדיפה על החלטה "על פי כללי אצבע", שלפעמים אינם אלא כיסוי לחוסר ידע. עוזי ו. - שיחה 22:19, 4 באפריל 2012 (IDT)

משוואה[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך לפתור (באופן אנליטי) משוואה בסגנון של  ?

לא - ראה הפונקציה W (אנ') של למברט. עוזי ו. - שיחה 03:24, 3 באפריל 2012 (IDT)
אגב, התשובה היא מינוס קבוע אומגה (אנ') שהוא מקרה פרטי של הפונקציה וקל לראות זאת מסימון x=- Ω .רונאלדיניו המלך - שיחה 11:28, 3 באפריל 2012 (IDT)

מהי כמות הפעמים האידיאלית של יציאה לשירותים ביחס ליום אחד (24 שעות)?[עריכת קוד מקור]

פעם בכמה זמן אדם נורמטיבי אמור לפנות לשירותים באופן טבעי כדי לרוקן את מעיו? ומתי בדרך כלל אנשים פונים לרופא לקבל טיפול על עצירות? זו לא שאלה למעשה אלא שאלה לידע תיאורטי בלבד. [אגב, אני מבקש ממי שמחק את השאלה הזו לא לחזור על המעשה הזה שוב.] 46.210.151.209 01:19, 3 באפריל 2012 (IDT)

אני לא חושב שזה המקום להתייעץ בנושא כזה. אני מניח שהדבר תלוי בגיל, במצב הרפואי, באופי הפעילות הפיזית שנעשית באותו יום ואולי גם בדברים אחרים. אפשר לשאול נפרולוג בפורום נפרולוגיה. Nachy שיחה 01:25, 3 באפריל 2012 (IDT)
אני מנחש שבריאותו של אדם נמדדת בעיקר בשינוים בהרגלים אלו ולא בתדירותם. • רוליג שיחה • אמצו חתול 02:23, 3 באפריל 2012 (IDT)
נחי, נראה לי שלא בוקש כאן ייעוץ, אלא פיסת מידע בנושא פשוט זה. מידע כזה אמור להיות כתוב בערך כלשהו. ואם כבר אז כבר... פורום נפרולוגיה לא בדיוק עוסק בענייני גסטרולוגיה. 46.210.151.209 02:39, 3 באפריל 2012 (IDT)
התשובה תעלה מקריאה של עצירות ושל שלשול ושל הקישורים החיצוניים שלהם. יוסישיחה 08:10, 3 באפריל 2012 (IDT)

יש אפשרות לבדוק כמה משתמשים מחוברים או נמצאים נכון לרגע נתון בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

?

בעיית הברכיסטוכרון[עריכת קוד מקור]

קשה לי להבין, בלי להכנס להוכחה המדוקדקת, איך המסלול שבו לחרוז לוקח הזמן הקצר ביותר אינו קו ישר: הרי הקו הישר הוא גם המסלול שאורכו הקצר ביותר, וגם המסלול בו רכיב כוח המשיכה האנכי הוא החזק ביותר, ולכן החרוז יאיץ במידה הגבוהה ביותר, ויצבור מהירות גבוהה יותר בכל פרק זמן נתון, בהשוואה לחרוז שאינו מחליק על קו ישר. שתי העובדות האלה אמורות לתמוך לכאורה בפתרון של מסלול ישר. האם יש הסבר פשוט לעניין? תודה, 109.160.130.96

אבל הוא נמצא על ציר אופקי, פחות או יותר. יאירשיחה 10:43, 3 באפריל 2012 (IDT)
הוא לא חייב להיות על ציר אופקי. יכול להיות הפרש גדול כרצונך בין שתי הנקודות. איך הגעת למסקנה שרכיב כוח המשיכה האנכי הכי חזק בקו ישר? הוא הרבה יותר חזק בצורה קמורה. השיפוע יותר קיצוני. דניאל תרמו ערך 11:01, 3 באפריל 2012 (IDT)
התכוונתי למעט ציר אנכי. זאת הטעות של השואל. יאירשיחה 11:04, 3 באפריל 2012 (IDT)
יכול להיות גם שיפוע אנכי גדול מאוד בקו הישר. אבל תמיד אפשר לקבל שיפוע גדול יותר באמצעות פונקציה קמורה. דניאל תרמו ערך 12:22, 3 באפריל 2012 (IDT)
אתה צודק, תודה. 109.160.130.96

הפח הגדול[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר

אשמח אם המומחים המשפטיים כאן יכתבו האם אפשר להגיש תביעה ייצוגית לפיצוי כספי על פגיעה באינטליגנציה ואובדן תאי מוח. איכשהוא נגררתי לצפייה בתוכנית האח הגדול, אך לאחר שהסתיימה אני מתחלחל מהמחשבה על שעות הצפייה הארוכות בזבל המזוקק הזה, ועל מי האדם שעם ישראל בחר להפוך למיליונר: תושב בית שמש חסר השכלה שהכתיר עצמו כמקופח, בעל "חוכמת רחוב" שעזב את בית הספר בכיתה י, לא הגיע לשום הישג בחייו או אפילו לניצחון במשימות בתוכנית עצמה, ופה ושם מקלל, מאיים ומרכל מאחורי הגב. אלה גיבוריך ישראל. --טורסול - שיחה 06:04, 3 באפריל 2012 (IDT)

- סוף העברה
לא. אהרן - שיחה 10:48, 3 באפריל 2012 (IDT)
אם מישהו היה מכריח אותך לצפות בזבל הזה הייתה לך איזושהי טענה (שלא נראה לי שהייתה מתקבלת). היות שאתה אחראי למעשיך אין לך שום טענה משפטית נגדם. החבלןשיחהמועדון החלל הוויקיפדי 10:59, 3 באפריל 2012 (IDT)
לאנונימי "שואל" ה"שאלה", ראשית כל, כמוך, אני מאוכזב מהעובדה שקותי זכה (הייתי בעד סער או יאנה), אך אני גם סולד מהדרך שבה הבעת תיסכולך כאן. את מי זה לעזאזל אמור לעניין אם הוא תושב בית שמש או לא?, ואם הוא חסר השכלה פורמלית או לא?, זה ממש לא עילה לזכיה או להעדרה. קביעה זו, כמו גם הקביעה שלא הגיע לשום הישג בחייו (או על ניצחון במשימות התכנית שאתה צופה נכבד שלה), מעידה על מידה גדולה ונלעגת של יהירות כמו גם אי-הכרות עם האקדמיה ועם מגוון הלומדים בה, זה משום שאתה מאמין שכולם, ללא יוצאים מן הכלל, צריכים ללמוד באקדמיה, ואני, בתור סטודנט בה, אומר לך שאין הדבר כך, לא כולם מתאימים ל, או אפילו מעוניים בללימודים אקדמיים, כמו שלא כל הלומד תחום אקדמי מסוים מתאים ל או מעוניין גם במשנהו, ועצוב שכך, אך זה המצב העקשן. 79.183.17.157 12:53, 3 באפריל 2012 (IDT)
א. אני חושב שלמרות ניסוחה זו היתה שאלה רטורית למומחה, ולכן יש להחזירה ל"כיכר העיר".
ב. התביעה תידחה על הסף. בזכותו של סער סקלי העונה הנוכחית היתה בכלל סוגה עילית! באיזו עוד תוכנית בפריים טיים של ערוץ 2 הוקרא שיר של דוד אבידן [3]? או דוקלם שיר בהשראתו של אלן גיסברג [4]? או הוזכרה העובדה ש"אריאל היא אצבע שתקועה ככה ומחלקת את המדינה הפלסטינית לשתיים" [5]?
emanשיחה 14:48, 3 באפריל 2012 (IDT)
בהחלט יש מקום לתביעה, והיא תוגש. כאשר לאחר 120, יגיע טורסול לבית דין של מעלה, יישאל "האם צפית באח הגדול וחטאת בביטול תורה", וכאשר יענה בחיוב, יידרש לתת את הדין על חטאו זה. דוד שי - שיחה 19:29, 3 באפריל 2012 (IDT)

אכן, זבל. מצד שני, אין חוק האוסר לשדר זבל. ראה "לה לה לנד".--שירי2000 - שיחה 09:18, 4 באפריל 2012 (IDT)

ישראל[עריכת קוד מקור]

אני מחפש ערך המפרט את אוכלוסיית ישראל בסוף המאה 18 תחילת ה19.89.138.217.200 11:13, 3 באפריל 2012 (IDT) http://en.wikipedia.org/wiki/Demographics_of_Palestine:

מעגלי LRC בטבע[עריכת קוד מקור]

האם קיימים מעגלים עם סלילים וקבלים בטבע (לא פרי האדם)? הרי יש זרמים באופן טבעי בכוכבים ובכוכבי לכת. אולי יש מקום ל"טעינה ופריקה" של קבל? או השראות שקיימת בלי שאדם יבנה מכשיר מיוחד בשבילה? 79.177.224.85 20:41, 3 באפריל 2012 (IDT)

קרא-- סליל השראה.
ואיך זה עונה על השאלה? 192.114.105.254 12:37, 4 באפריל 2012 (IDT)

שמלופפים עליו ליפופים של תיל חשמלי... תיל חשמלי לא קיים בטבע. יכול להיות שקיים משהו דומה לסליל ברמה מיקרוסקופית. חיפשתי ולא מצאתי. Nachum - שיחה 13:06, 4 באפריל 2012 (IDT)

תיל לא קיים בטבע? כל מוליך ארוך מספיק הוא סוג של תיל. לדוגמה מטענים נעים גם ללא התערבות האדם יוצרים שדה מגנטי כמו גדולים. Corvus,(שיחה) 14:16, 4 באפריל 2012 (IDT)

למה נפתלי הרץ אימבר כתב את התיקווה?[עריכת קוד מקור]

למה נפתלי הרץ אימבר כתב את התיקווה? קראתי אבל לא מצאתי את התשובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ספק אם הוא בעצמו ידע למה הוא כתב את זה. אני, למשל, לא יודע למה אני נכנס אל מדור "הכה את המומחה"94.159.130.24 23:23, 9 באפריל 2012 (IDT)

למה אדם שחולה באנמיה מרגיש חולשה ועייפות?[עריכת קוד מקור]

למה אדם שחולה באנמיה מרגיש חולשה ועייפות? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מאמץ, כל מאמץ, דורש הפעלת שרירים, ולאלה נחוץ חמצן בקצב המתאים לפעילות גופנית נתונה. באנמיה, לסוגיה השונים, כדוריות הדם האדומות, שהן נושאות החמצן אל תאי הגוף, אינן מתפקדות ביעילות, או שמספרם חסר. מכאן ברורה המגבלה הפיזיולוגית, המתבטאת בחולשה ובהתעייפות מהירה. בנצי - שיחה 22:25, 4 באפריל 2012 (IDT)

מה ההבדל בין פדיקור למניקור?[עריכת קוד מקור]

מה ההבדל בין פדיקור למניקור? 109.253.76.14 22:58, 4 באפריל 2012 (IDT)

פדיקור לרגליים, מניקור לידיים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:59, 4 באפריל 2012 (IDT)
המקור של שתי המילים הוא בלטינית. 'pedis' משמעו 'של כף הרגל', ו'manus' משמעו 'של כף היד', כאשר 'cure' הוא 'טיפול' (המונח האנגלי 'care' מקורו משם). בנצי - שיחה 23:21, 4 באפריל 2012 (IDT)
תודה רבה בנצי, וחג שמח :) 109.253.76.14 23:27, 4 באפריל 2012 (IDT)
חג אביב שמח גם לך, בנצי - שיחה 00:30, 5 באפריל 2012 (IDT)

אנשי אקדמיה שהיו לחברי כנסת[עריכת קוד מקור]

כמה חברי כנסת באו מהאקדמיה לאורך השנים ומיהם? תודה... 84.229.234.65 23:40, 4 באפריל 2012 (IDT)

למה כוונתך ? לבעלי תארים אקדמיים, באשר הם, או לכאלה שמלאו תפקידים אקדמיים, כלומר, שימשו בהוראה ו/או במחקר ? מהסוג הראשון יש רבים מאוד, מהסוג השני - מתי מעט. מהסוג השני, יש למשל, בממשלה הנוכחית, את ד"ר בני בגין שהוא גיאולוג, את פרופ' דניאל הרשקוביץ שהוא מתימטיקאי ואת ד"ר יובל שטייניץ שהוא פילוסוף. אני מניח שהרשימה המתחילה בשלושת אלה תלך ותתמלא. בנצי - שיחה 00:25, 5 באפריל 2012 (IDT)
השלמת התמונה האקדמית בממשלה הנוכחית: ד"ר עוזי לנדאו, מנתח מערכות; פרופ' אבישי ברוורמן, כלכלן, ומוזכר גם ברשימה להלן; פרופ' למשפטים יעקב נאמן (במינוי שר ללא חברות בכנסת הנוכחית). בנצי - שיחה 00:51, 5 באפריל 2012 (IDT)
עוד כמה: פרופ' למתימטיקה אלכס לובוצקי; פרופ' לרפואה (התמחות: כירורגיה פלסטית) אריה אלדד; ד"ר לכלכלה יורי שטרן; ד"ר לפסיכולוגיה יהודה בן מאיר; אבישי ברוורמן (ראה לעיל); ד"ר לפילוסופיה פוליטית יולי תמיר. Nachy שיחה 00:35, 5 באפריל 2012 (IDT)
עדכנתי את תחומי העיסוק בתשובה שלך. בנצי - שיחה 01:42, 5 באפריל 2012 (IDT)
נוספים: פרופ' לפיזיקה יובל נאמן; פרופ' לארכיאולוגיה יגָאֵל ידין; ד"ר לפילוסופיה יוסף בורג; פרופ' להיסטוריה של עם ישראל בן-ציון דינור; ד"ר למשפטים (התמחות: משפט עברי) זרח ורהפטיג; פרופ' למשפטים אמנון רובינשטיין; פרופ' למשפטים אבנר חי שאקי; פרופ' לכימיה עוזי אבן ופרופ' למדע המדינה שבח וייס.
נשיאים: ד"ר לכימיה חיים וייצמן (הנשיא ה-1); יצחק בן-צבי (הנשיא ה-2), חוקר בתחומי היישוב היהודי בא"י, קהילות ישראל וארכיאולוגיה; פרופ' לביופיזיקה אפרים קציר (הנשיא ה-4, ללא כהונה כח"כ). בנצי - שיחה 01:42, 5 באפריל 2012 (IDT)
יש גם את פרופ' יצחק בן ישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
נכון, הוא, בין היתר, פרופ' להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות (שכחתי שהיה חה"כ ה-17); ובאותה כנסת, לזמן קצר, גם פרופ' למשפטים אוריאל רייכמן. בנצי - שיחה 11:29, 5 באפריל 2012 (IDT)
פרופסור ויקטור בריילובסקי משינוי - פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. ד"ר ללימודי א"י מיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי, חוקר בתחום לימודי ארץ ישראל, פרופסור אריה אלדד מהאיחוד הלאומי - כירורג פלסטי, מומחה עולמי לטיפול בכוויות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:22, 5 באפריל 2012 (IDT)
לאביר שלום. אתה מפרט לגבי בן-ארי ולגבי אלדד, בעוד שכבר פירטתי לגביהם קודם. פסח אביבי ושמח, בנצי - שיחה 14:46, 5 באפריל 2012 (IDT)
לא כל מי שיש לו תואר ד"ר הוא אכן איש אקדמיה. איש אקדמיה הוא מי שאחרי הדוקטורט נשאר באקדמיה, חקר ולימד. לעומת זאת מי שפרופסור אמור בהכרח להיות איש אקדמיה. (למרות שבמקרה של אבישי ברוורמן, שלפי מה שכתוב אחרי שסיים דוקטורט עבר הישר לבנק העולמי, ומשם להיות נשיא אוניברסיטת בן גוריון, לא לגמרי ברור לי מה קורה).
וחוץ מזה, אני יכול לחשוב על עוד שם, מנחם בן-ששון, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באונבירסיטה עברית. emanשיחה 13:11, 5 באפריל 2012 (IDT)
א. שני המשפטים הראשונים שלך חוזרים על מה שכבר התוויתי בתגובתי-שאלתי למעלה.
ב. לאור זאת, שים לב לכך שכל השמות שהכנסתי עונים על כלל זה, במכוון - בדקתי אותם. לכן, לא הכנסתי למשל, את ד"ר דב יוסף, ד"ר יוסי ביילין, ד"ר משה סנה ובנו ד"ר אפרים סנה, ד"ר אחמד טיבי (שלושת האחרונים רופאים, אם כי אינני בטוח אם טיבי סיים את התמחותו) ואת ד"ר (לפילוסופיה) עזמי בשארה הידוע לשמצה, שגם ברח מהארץ, מאימת העמדה לדין כמוסר מידע לאוייב.
ג. יש גם את המקרה ההפוך: לנשיאה ה-2 של מדינת ישראל אין תואר פורמלי, אבל האיש היה חוקר דגול בכמה תחומים, שאת חלקם הזכרתי קודם.
ד. לגבי ברוורמן, עצם היותו נשיא אוניברסיטה, ממקמת אותו באופן טבעי, באקדמיה. אני יודע שמיקום כזה עשוי להיות בעייתי במקרים מסוימים, דוגמת נשיאותו של אבא אבן במכון וייצמן. אבל, במקרה של ברוורמן, בשל העיסוק בכלכלה דווקא, והעובדה שהבנק העולמי מהווה מוסד שאינו עוסק רק בכלכלה פוליטית ובמשקי מדינות, אלא גם במחקר רלוונטי, הדרוש לפעילותו, הן מבחינה עיונית והן לפעילותו השוטפת, מצאתי אותו מתאים. חג שמח, בנצי - שיחה 14:46, 5 באפריל 2012 (IDT)
וגם פרופ' שלמה בן עמי, היסטוריון. איתמר ק. - שיחה 15:01, 5 באפריל 2012 (IDT)
הייתי בטוח שראיתי את שמו לפני זה. איך פיספסו את זה לפניך? emanשיחה 15:22, 5 באפריל 2012 (IDT)
הוא לא היחידי ש'פוספס'. בנצי - שיחה 15:52, 5 באפריל 2012 (IDT)
ואיך לאה נס ועוזי לנדאו שאתה הזכרת, ומיכאל בן ארי שאחר הזכיר, עומדים בקריטריון הזה? באיזה מוסד אקדמי הם היו חוקרים אחרי שסיימו את הדוקטורט? emanשיחה 15:22, 5 באפריל 2012 (IDT)
א. אני הזכרתי את שלושתם. אח"כ חזר האביר והזכיר שוב, את בן-ארי, כמו גם את פרופ' אלדד. לגופו של עניין, אבדוק שוב. אם בכל זאת טעיתי - אתקן. בכל אופן, ציפיתי שתראה את הכלל ולא את היוצא ממנו, תרתי משמע. ביחוד, כשהתוויתי זאת בצורה מפורשת בתגובתי הראשונה.
ב. אני תוהה איך להתייחס לדמויות הבאות מעולם היצירה האמנותית, כלומר כאלה שיצירתם הרוחנית אינה תחומה בהכרח לכותלי האקדמיה. לדוגמא, אורי צבי גרינברג, משה שמיר ויזהר סמילנסקי, שלושתם סופרים להם יצירה ספרותית עניפה וחשובה. לא יודע. בנצי - שיחה 15:44, 5 באפריל 2012 (IDT)
ד"ר בן-ארי עסק בחקר הר הבית ובית המקדש (אני רק מקווה שהוא משתמש בכלים אקדמיים בלבד, ולא משתמש בהם רק כשזה 'נוח'), לימד בשלוחת מכללת מורשת יעקב בר"ג וחיבר את הספר 'המרד הגדול', המספר את סיפור המרד מנקודת המבט של הקנאים.
ד"ר לנדאו לימד בטכניון.
לגבי ד"ר לביוכימיה לאה נס אתה צודק, והורדתי אותה מהרשימה המקורית. זהו. יוצא(ת) מהכלל אחד(ת) שגבר(ה) אצלך על הכלל. בנצי - שיחה 18:56, 5 באפריל 2012 (IDT)
ועוד חסר: פרופ' (למרות שלא ד"ר!) משה ארנס שהיה בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון. emanשיחה 15:25, 5 באפריל 2012 (IDT)
נכון, יש לו תואר שני בלבד, בתחום זה. פרופסורה בתנאים כאלה היא מקרה נדיר בתחומי המדעים המדוייקים. בנצי - שיחה 15:59, 5 באפריל 2012 (IDT)
התואר "פרופסור" הוענק לו ע"י חבר כנסת אחר, למיטב זכרוני Tzafrir - שיחה 14:27, 6 באפריל 2012 (IDT)
ויש גם את פרופ' נעמי חזן (מדע המדינה ?). שני בעלי תארים נוספים, שלא באו מפעילות אקדמית: ד"ר לספרות צרפתית, יהודה לנקרי וד"ר גונן שגב, רופא שאיבד את רשיונו בנסיבות ידועות. בנצי - שיחה 12:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
רופא נוסף, שהתמחה בפיזיולוגיה: פרופ' יורם לס. עוזי ו. - שיחה 14:10, 6 באפריל 2012 (IDT)
פרופ' יצחק-הנס קלינגהופר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צביעת דפי 'וורד'[עריכת קוד מקור]

האם ישנה אפשרות לצבוע את הדפים במסמך 'וורד' ? כלומר, האם אפשר להגדיר להפוך את ברירת המחדל הלבנה לצבע אחר ? אני מתכוון לעמוד/ים כולו/לם, ולא לאזור שאותו ניתן להגדיר באמצעות כלי הציור. בנצי - שיחה 00:25, 5 באפריל 2012 (IDT)

לא מצוינת כאן גירסת ה"וורד". בכל אופן, נסה כך: פריסת עמוד> צבע עמוד. 109.253.76.14 00:41, 5 באפריל 2012 (IDT)
תודה. ניסיתי לבדוק את הגירסה, אבל לא מצאתי (קליק על אייקון היישום >> properties, אבל לא מצאתי פרטים). בכל אופן, זוהי גירסה קודמת, לא אחרונה. ניסיתי גם: קובץ >> הגדרת עמוד >> לשונית פריסה, אבל לא ראיתי שם אופציית בחירת צבע. אולי זו תכונה הקיימת רק בגירסה חדשה של היישום ? בנצי - שיחה 09:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
באופיס 2010 (בודקים גרסה ב-Help) בטאב "Page Layout" יש "Page Color". גם ב-2007 זה ככה. (מדריך ביוטיוב) ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 09:14, 5 באפריל 2012 (IDT)
בגרסאות יותר ישנות תחת "Format". אגב זה כמובן לא מדפיס את צבע הרקע אלא אם כן אתה מגדיר לו. ב-2010 File > Options > Display > Print Background Colors and Images. ב-2007 ובגרסאות ישנות זה Print > Options > Display > Print Background Colors and Images או משהו דומה ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 09:25, 5 באפריל 2012 (IDT)
זה עובד ! תודה על כל ההנחיות. הגירסה איתה אני עובד במחשב הנוכחי היא גירסת 2003, והניתוב לטיפול בצבע הוא קצת שונה מהאפשרויות שהועלו קודם, שנתנו לי כיוון כללי. הניתוב הוא: הגדרת עמוד (page layout) >> לשונית פריסה >> גבולות וצללית >> לשונית צללית. לגבי ההדפסה, גם כאן ההמשך קצת שונה, וכמו קודם, גם כשרק מתקרבים ליעד, מגיעים אליו ע"י בחינת האפשרויות ההגיוניות בסביבה המיידית. ניתוב: קובץ >> הדפסה >> צבעי רקע ותמונות.
איך נקרא בעברית תפריט 'Format' ? בנצי - שיחה 11:57, 5 באפריל 2012 (IDT)

שבת כלה, שבת חתן א' ושבת חתן ב'[עריכת קוד מקור]

הערך חסר ודל ביותר, וביחוד, נעדר מקורות, רקע וכיוב'. בכוונה רשמתי שתיים: שבת הקודמת לחתונה (קהילות אשכנזיות) ושבת שאחרי החתונה (קהילות ספרדיות ועדות המזרח), משום שעובדה זו, מלמדת, לדעתי, על מקורות וסיבות שונות למנהג שהיום נתפס כמנהג דומה, ורק שונה בעיתויו. העיתוי השונה אינו מקרי. שאלותיי הן שתיים:

  1. מהו המקור הקדום ביותר של המנהג על שתי גירסאותיו (שבת כלה ושבת חתן א' למעשה מתכנסים, במובן מסויים) ? תקופת המשנה ? התלמוד ? ימי הביניים ? מהן סיבותיו או רקעו של המנהג ?
  2. האם ישנן קהילות החורגות מהמסגרת הכללית, כלומר, הנוהגות באופן שונה מסביבתן הגיאוגרפית ? איך נוהגים יהודי תימן, למשל ? יהודי עירק ואירן ? יהודי איטליה ? יהודי גיאורגיה ? בנצי - שיחה 12:27, 5 באפריל 2012 (IDT)
  1. נהוג שהחתן עולה לתורה בשבת שלפני החתונה (בקהילות האשכנזיות) או לאחריה (בקהילות עדות המזרח) ולפיכך נהגו המשפחות להזמין זה את זה (- מטעמי הכנסת אורחים ולא מטעמי דת, בדומה לשבת עלייה לתורה של נערי בר-מצווה: נהוג שמי שחוגג בר-מצווה עולה לתורה, ובדרך כלל כבר מזמינים את כל המשפחה ועושים מזה עניין שלם, אבל הסיבה היא לא השבת, אלא העליה לתורה) כך שהשאלה היא לא על השבת, אלא על העלייה לתורה. TZivyAאהמ? • 13:10, 5 באפריל 2012 (IDT)
את מפרידה בין העיקר לטפל, כפי שאת מבינה את המנהג או כפי שמקובל לחשוב. בסדר. אני מדבר על רובד היסטורי עמוק יותר: למה יש לפני ויש אחרי ? אם המסורת משותפת, היא אמורה לגרור איתה גם את עניין העיתוי. לכן ההבדל אינו מקרי, לדעתי, ואני מתחקה אחרי השורשים. פסח אביבי ושמח, בנצי - שיחה 14:23, 5 באפריל 2012 (IDT)
אתה העלת השערה היפותטית שקיומה של שבת חתן מקורה במשהו היסטורי עמוק. כיוון שזלזלת בחוות דעתי טרחתי לברר את העניין אצל מאן דאמר, והוא אמר את שאמרתי: הסיבה לכך היא העלייה לתורה (ככל הנראה מטעמי כיבוד החתן והרצון לשמוח איתו), ולפיכך השאלה היא: מדוע אצל בני עדות המזרח החתן עולה לתורה שבת אחרי ואצל האשכנזים שבת לפני. אגב, המנהג הזה מתחיל לפוג מהעולם בקהילות החרדיות בעקבות עודף משפחה וחוסר תקציב, מה שיכול בין השאר להצביע שזה לא מנהג קדוש. אף על פי שלא הייתי מסתמכת על המקור הזה, הוא כותב פחות או יותר מה שאני כתבתי, וגם פה ניתן לעיין, מוסיף מקור היסטורי שאין הכרח שהוא קשור. TZivyAאהמ? • 14:48, 5 באפריל 2012 (IDT)
א. למה שאזלזל ? איפה את רואה ביטוי לזה ? לפני שאת חושדת וקובעת, רצוי לברר. חשד וקביעת האשמה אינם תחליף לבירור של חוסר הבנה, אם ישנה כזו. דבריי נאמרו ברצינות עניינית גמורה: את מיקמת את העלייה לתורה כעיקר, וציינתי זאת, כדי להדגיש את עיקר שאלתי, מבלי לומר דבר מעבר לזה. אילו ידעתי אחרת, אולי לא הייתי שואל. המידע שאת מוסרת הוא חשוב, ולא אביע דיעה לפני שאבדוק אותו. אלף-בית של שיח או דיון.
ב. השאלה שאת מעלה אחרי הסוגריים, היא בדיוק השאלה בה אני מתמקד. להבדל בעיתוי יש משמעות, או לפחות סיבה, והוא אינו מקרי.
ג. אני חוזר לתקופת המשנה, או התלמוד, או ימי הביניים. מתי ואיפה התחיל המנהג ? תודה, בנצי - שיחה 15:03, 5 באפריל 2012 (IDT)
  1. אבוי, ציון הזלזול היה בהומור בלבד.
  2. אתה צודק בהחלט, לכך כוונתי, אך נסחתי את הנושא והנשוא שלא כראוי בתשובתי (אפשר לנסח זאת גם אחרת: אילולי העליה לתורה לא היה נהיה טררם גדול מהסיפור, אך העליה לתורה היא העילה לבלאגן. התכוונתי לתקן וראיתי שכבר הגבת).
  3. צירפתי מקור לעניין - אך לא צויין שם מה המקור לכך שזה המקור לשבת חתן. TZivyAאהמ? • 16:10, 5 באפריל 2012 (IDT)

אין לי זמן לעיין במקורות אך מקובל לומר שמנהג ה"אופרוף" (שבת חתן האשכנזית) מקורו בכך שהחתונה נערכת בעירה של הכלה, שם הזוג מתגורר לאחר החתונה לאורך ימים. בשבת לפני החתונה ערכו מסיבת פרידה לחתן/השתתפות בשמחה לבני העיר שלא יכולים לנסוע לחתונה. בהלכה מובא שאם החתן יוצא מהעיר שבת לפני כן, יעשו את האופרוף בשבת ההיא (לא הפיצוחים, זה נפקא מינה לקדימה בעליות). יתכן שהמנהג מקורו קדום (כמו שהובא בלינק השני של צביה) אך ודאי שהמנהג התקבע שוב באשכנז (כנראה ע"י מהרי"ל, אבי המנהגים). על הספרדים איני יודע דבר, אך לכאורה זוהי שבת שבע ברכות שבכל החוגים מקובל לערוך בה חגיגה גדולה, ללא מנהג או מסורת מיוחדת. --Akkk - שיחה 12:13, 6 באפריל 2012 (IDT)

בגרות במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

אולי מישו יוכל לפרט לי מה כוללת בגרות של 4 ו-5 יחידות במתמטיקה, כלומר, על כמה שאלונים נבחנים וכו'? תודה לעונים :) TZivyAאהמ? • 13:10, 5 באפריל 2012 (IDT)

זה תלוי באיזה מבנה את נבחנת. במבנה הישן היו שלוש בחינות, (עדיין יש כמה בתי ספר שעושים את הבגרות על פי המבנה הישן, אבל בקרוב זה ייגמר). במבנה החדש יש שתי בחינות בלבד. ניתן לראות פירוט של הכל כאן. בלנק - שיחה 13:25, 5 באפריל 2012 (IDT)
יש הבדל אם זה אקסטרני? כי מה שדרוש לי זה ידע על בחינה אקסטרנית. somebody? TZivyAאהמ? • 13:27, 5 באפריל 2012 (IDT)
לא, אין הבדל. בלנק - שיחה 15:40, 5 באפריל 2012 (IDT)

מישהו יכול להסביר...[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך שטח על רמת הדיוק בשיטת מונטה קרלו: "דיוק השיטה גדל כמו שורש מספר הנקודות."
כמה שאלות:
א. האם מישהו יכול להסביר לי מדוע זה נכון?
ב. האם שיטה זו נכונה רק לגבי מעגל? (בערך שטח השיטה מובאת בהקשר ל"צורה", ובערך שיטת מונטה קרלו יש דוגמא לשיטה על מעגל חסום.)
ג. אם השיטה מתאימה גם לצורות אחרות, איך מחשבים את רמת הדיוק שלה?
ד. האם היא נכונה גם (בשינוי כמובן) בצורות תלת ממדיות?
תודה רבה וחג חירות שמח לכולם, חיים ק - שיחה 13:19, 5 באפריל 2012 (IDT)

בעיקרון, השיטה יכולה לעבוד עבור כל צורה, גם תלת מימדית. אתה יכול לשים אותה בתוך ריבוע או קוביה, ולעבוד באותה שיטה. הבעייה היא שקל מאוד לקבוע אם נקודה נמצאת בתוך מעגל. (אם המרחק בינה לבין המרכז קטן מהרדיוס של המעגל). בצורות אחרות לא תמיד אפשר לקבוע באותה קלות.
העניין עם "שורש מספר הנקודות" לא ברור גם לי. בלנק - שיחה 13:34, 5 באפריל 2012 (IDT)
השיטה נועדה להעריך את השטח של צורה "מסובכת" T (למשל הדבקה של כמה אליפסות) בתוך צורה "פשוטה" A (למשל מלבן). זורקים נקודות באופן אחיד על A, וסופרים כמה מהן נפלו לתוך T (לשם כך צריך להיות קריטריון מהיר לשייכות ל-T). מספר הנקודות שנופלות בתוך T הוא משתנה מקרי עם התפלגות בינומית. כאשר n גדל, היחס T/n מתפלג בקירוב נורמלית, כאשר הממוצע הולך ומתקרב ליחס השטחים, וסטיית התקן שלו פרופוציונלית לאחד חלקי שורש n. מכאן השורש. עוזי ו. - שיחה 14:47, 5 באפריל 2012 (IDT)

פתיחת קובץ עם סיומת SPA[עריכת קוד מקור]

ערכתי ניסוי במעבדה באונ'. כשניסיתי לפתוח את התוצאות בבית, מסתבר שהמחשב לא מכיר את הקבצים, שהם בעלי סיומת SPA. באמצעות איזו תוכנה אפשר לפתוח את הקבצים הללו? תודה מראש.

התוכנה שבה יצרת את הקובץ כנראה יכולה לפתוח אותו... בברכה, --איש המרק - שיחה 17:10, 5 באפריל 2012 (IDT)
זאת אני מבין, אבל זה לא אפשרי. התכוונתי לשאול האם יש דרך אחרת. 94.159.131.52
יש כמה אפשרויות, שהסבירה שבהן היא קובץ טקסטורות של מקרומדיה פלאש. יש גם תוכנת ניתוח אסטרופיזי -נידמה לי ששמה מאיירה - ששומרת נתוני תצפית עם סיומת כזו. אילן שמעוני - שיחה 13:42, 6 באפריל 2012 (IDT)
אני ממש לא מבין במחשבים, אשמח אם תוכל לפרט קצת. קובץ טקסטורות של מקרמודיה פלאש - הכוונה לתוכנה כמו אדובי פלאש? מה לעשות איתה כדי לפתוח את הקובץ? 94.159.131.52
הכוונה לתוכנה איתה בונים אנימציות פלאש. התוכנה יכולה "לצבוע" משטחים בטקסטורות מוכנות מראש - נאמר שתשרטט קווי מתאר של הר ותצבע בטקסטורה של אבן, או תשרטט בניין ותיישם טקסטורה של לבנים אדומות. אני מקווה שאני זוכר נכון שזה התפקיד של ה SPA-ים.... בתוכנת הפלאש, עם כלי הצביעה, אתה בוחר בצביעה עם טקסטורה, ושם אם אני זוכר נכון יש אופציה לקחת טקסטורה מקובץ. אילן שמעוני - שיחה 02:52, 7 באפריל 2012 (IDT)

מטלב-שאלה קלה[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לבצע מטלה פשוטה- לשרטט גרף של סינוס. איזה פעולות אני צריך לעשות במטלב לצורך זה? (פעם ראשונה פתחתי את התוכנה אתמול ושיא ההצלחה שלי הוא להכפיל מטריצות). 79.177.224.85 19:51, 5 באפריל 2012 (IDT)

גוגל נותן את הדוגמא הבאה בעמוד הבא [6]
x = -pi:.1:pi;
y = sin(x);
plot(x,y)

בהצלחה kotz - שיחה 20:01, 5 באפריל 2012 (IDT)

בואנה! הכלי הכי ענק בעולם! שאלה הבאה: איך עושים כדור( שיראה "מלא" ולא רק ספירה)? 109.67.226.199 20:16, 5 באפריל 2012 (IDT)
זה כבר יותר מוסבך, ולמען האמת לא אחד מהדברים ש"טבעיים" למטלב (בניגוד ללשרטט גרף של פונקציה). emanשיחה 21:47, 5 באפריל 2012 (IDT)

מטלב היא תוכנה שבנויה על עבודה עם מטריצות (מערכי נתונים, כאשר וקטורי שורה ועמודה הם מקרים פרטיים של מטריצה). ביצירת גרף הסינוס הגדרת וקטור של נקודות x, הפעלת הסינוס עליו יוצרת וקטור נוסף של נקודות y (ערכי הפונקציה בווקטור הנקודות x), ושרטוט הגרף פשוט משרטט במישור x-y את הנקודות כאשר N הוא אורך כל וקטור. זה ייראה לך כגרף רציף מאחר שכברירת המחדל, מטלב מחבר את הנקודות בקו, ונבחרה רזולוציה קטנה מספיק. אפשר להגדיר למטלב להציג רק נקודות מבלי קו שיחבר ביניהם. חפש את המילה plot בעזרה של מטלב. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:50, 6 באפריל 2012 (IDT)

במקרים פשוטים ניתן להשתמש בכלי הסימבולי (Symbolic toolbox) שמתייחס לפונקציה כפונקציה ולא כאוסף נקודות. על ידי הקוד הבא ניתן להציג את גרף הפונקציה:
syms x
y = sin(x);
ezplot(y)

כדאי להשתמש ב-Help של המטלאב, הוא מצויין. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 01:29, 6 באפריל 2012 (IDT)

שימור אנרגיה (תרמו')[עריכת קוד מקור]

למה הטענה "כמות העבודה הדרושה לשנות מצב של מערכת מבודדת תלוי רק במצה ההתחלתי והסופי של המערכת ולא באופן שבו בוצעה העבודה או מצבי הביניים" שקולה ל"שימור אנרגיה"? 79.177.206.48

משוואה של מישור ע"י נקודה עליו ונורמל[עריכת קוד מקור]

האם בהצגה כזאת, כאשר בוחרים נקודות שונות על המישור לא מקבלים משוואות שונות? 94.159.131.52

לא. ברגע שיש לך את הנורמל אתה כבר יודע את הזוית של המישור ביחס לרצפה (כלומר, ביחס למישור הxy או לכל מישור אחר, בעצם), אבל יש לך אין-סוף מישורים מקבילים, שלכולם אותו נורמל. מכיוון שהמישורים כולם מקבילים, אין להם אף נקודה משותפת, ולכן כל נקודה שתבחר תיתן לך מישור אחד בלבד. בלנק - שיחה 22:53, 5 באפריל 2012 (IDT)
כן. זו לא סתירה: אפשר להציג את אותו מישור בדרכים שונות. עוזי ו. - שיחה 23:28, 5 באפריל 2012 (IDT)
מעניין, ממה זה נובע? למה לא ניתן לתאר את המישור בתיאור יחיד כמו שמתארים קו ישר במישור XY? 94.159.131.52
את המישור אפשר לתאר בתיאור יחיד, על ידי המשוואה , ואפשר גם בצורה אחרת, על ידי נורמל ונקודה. גם קו ישר אפשר להציג על ידי האנך שלו ונקודה אחת עליו, וגם במקרה הזה תוכל לבחור כל נקודה על הישר ועדיין לקבל את אותו ישר. למשל: אם ידוע לי שישר מאונך לציר ה-y ועובר דרך הנקודה (5,0), זה יכול להיות רק ציר ה-x. גם אם הוא עובר דרך הנקודה (4,0) או (324,0) זה עדיין יכול להיות רק ציר ה-x. בלנק - שיחה 00:03, 6 באפריל 2012 (IDT)
המשוואה המלאה של המישור היא a(x-x0) + b(y-yo) + c(z-z0)=0. במשוואה שהצגת d מקבץ את כל האיברים הקבועים: -ax0-by0-cz0. אתה צריך להראות שעבור נורמל נתון (a,b,c) ועבור כל נקודה (x0,y0,z0) מתקבל אותו d. קשה לי להבין מדוע זה המצב. 94.159.131.52
שים לב, לא "כל נקודה", אלא "כל נקודה על אותו מישור". הסיבה שאתה עדיין צריך נקודה היא שיש המון מישורים שונים עם אותו נורמל, אבל כולם מקבילים, ולכן אין להם נקודות משותפות. לכן, כל נקודה שתבחר תיתן לך מישור אחד בלבד. בלנק - שיחה 17:28, 7 באפריל 2012 (IDT)
תודה על ההסבר. 94.159.131.52

אלן דרשוביץ[עריכת קוד מקור]

כיצד נתמנה אלן דרשוביץ לפרופסור מן המניין כל כך מהר, תוך 3 שנים? תודה... 77.127.103.246 00:40, 6 באפריל 2012 (IDT)

תוך שלוש שנים ממה? מקבלת תקן מרצה בכיר? מקבלת תקן מרצה זוטר? מקבלת תואר דוקטור? מההרשמה לתחילת תואר ראשון?
אם מדובר על שלוש שנים מקבלת תקן מרצה בכיר, אז האיש כנראה הישיג הישגים מרשימים מאוד בשלוש שנים. הישגים שעמיתיו משיגים לרוב בחמש שנים אם בכלל. אני אומנם לא יכול לעשות כמוהו, אבל אני מניח שאחד מאלף או מעשרת אלפים אנשים כן יכול. אני מכיר, למשל, מישהי שגמרה תואר ראשון בשנתיים, ממנו עברה למסלול ישיר לדוקטורט, היה לה פוסט-דוק קצת ארוך וממנו היא התקבלה ישירות לתקן מרצה בכירה. נחש מה - אף אחד בעבודה לא מתייחס אליה כאל אדם פלאי. זה הישג יפה מאוד, אבל זה עדיין לא הופך אותה למדאם קירי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
או לליזה מייטנר, או לרוזלינד פרנקלין. בנצי - שיחה 14:08, 11 באפריל 2012 (IDT)

דיפרנציאל שלם ולא שלם[עריכת קוד מקור]

מישהו פה יודע איך מבדילים איך דיפרנציאל שלם ( שרושמים עם d) לבין דיפרנציאל לא שלם (שרושמים עם d bar)? מה כל אחד מהם אומר ומה ההבדל? ראיתי את ההגדרות שנתנו לנו וזה יוצא בדיוק אותו הדבר:

  • דיפרנציאל שלם הוא דיפרנציאל מהצורה כאשר P וQ שייכים לC1 בצחום פשוט קשר ומתקיים ו .
  • גדול אינפיסטימלי שהו אל דיפרנציאל לא שלם של פונקציה אפשר להציג בצורה הבאה:

לדעתי ההגדרות שקולות. אם בהגדרה הראשונה מחליפים את הP וQ בנגזרות חלקיות שהם מייצגים אז מקבלים את הגדרה השניה. אז מה מבדיל בין המקרים ומה המשמעות הפיזיקלית של כל אחד מהם?