ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 249

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אלגוריתם החלומות של גוגל

מצאתי תמונות שסונטזו על ידי "אלגוריתם חולמות", המוזכר כאן. חיפוש בגוגל לא מצא איך אני מפעיל את האלגוריתם בעצמי. מישהו מכיר? Corvus-TAU - שיחה 15:14, 22 ביולי 2015 (IDT)

הוא כתוב בפייתון. יש לך סביבה מתאימה מותקנת? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:34, 22 ביולי 2015 (IDT)

יש לי IDLE לגרסה 3.4 ול2.7. ‏Corvus-TAU - שיחה 15:37, 22 ביולי 2015 (IDT)

אז לך על זה. בהצלחה!הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:40, 22 ביולי 2015 (IDT)

אני רואה שזה לא משהו פשוט לשימוש. האם עבדת עם זה? מה צריך לעשות בשביל להפעיל את האלגורתם? לקרוא את כל זה? Corvus-TAU - שיחה 15:46, 22 ביולי 2015 (IDT)

התייאשתי כבר בהתחלה. בגלל זה "איחלתי לחייל בהצלחה".... תשמע, הרבה אנשים הפעילו את זה, השאלה אם זה שווה את המאמץ. מקריאת תגובות ברשת עולה שזה שודד זכרון ויש מצב שזה יעבוד רק על תמונות קטנות כי הזכרון יגמר. לי אישית לא בא להשקיע שעות בתוצאה, מה שכמובן תופס רק לגבי, אתה עשה את השיקולים שלך. שוב, מה שלא תבחר - בהצלחה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:58, 22 ביולי 2015 (IDT)

מצאתי באון-ליין. היצירה מוצגת כאן. וזה לוקח מלא זמן. Corvus-TAU - שיחה 12:20, 23 ביולי 2015 (IDT)

המממ, נחמד, אבל זה בלי כיוון ידני של פרמטרים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:56, 23 ביולי 2015 (IDT)

תעשיית הבשר והחלב

פעם אחר פעם נחשפים בתקשורת תיעודים של אלימות קשה כלפי החיות בתעשיית הבשר והחלב. שתי שאלות:

1. מי מצלם את כל זה? האם יש כ"כ הרבה עובדים שטורחים לצלם את זה ואז מוסרים את ההקלטות לארגוני זכויות בע"ח? או לחלופין, האם יש כ"כ הרבה פעילי זכויות בע"ח שהולכים לעבוד בזה רק בשביל לצלם את זה?
2. למה התעשייה לא מונעת מאנשים להיכנס למפעלים עם מצלמות? יכול להיות שפשוט כל התיעודים האלה לא מזיזים לאף אחד, לכן בעלי המפעלים נותנים לפעילים לצלם כאוות נפשם, מתוך ידיעה שזה לא יפגע במכירות?--79.181.57.254 15:22, 22 ביולי 2015 (IDT)

אני חושב שהאופציה השניה היא הנכונה. הסרטונים מופצים, הקירות שקופים ואנשים שאוכלים בשר ממשיכים לאכול בשר. Corvus-TAU - שיחה 15:31, 22 ביולי 2015 (IDT)

רוב הסרטונים שאני ראיתי, במיוחד בארץ, צולמו במצלמות נסתרות, על ידי פעילים. הסרטונים אמנם מופצים, אבל הקירות בודאי לא שקופים (שהרי יש צורך במצלמות נסתרות) - אלה הם לכל היותר חרכי הצצה קטנטנים. הם קיימים, אבל אנשים מעדיפים להסית את מבטם. כל המכרים שלי שהצעתי להם, הדגישו בפני שהם לא רוצים לראות שום סרטון כזה. Liad Malone - שיחה 21:44, 22 ביולי 2015 (IDT)

היחידים שצופים בסרטונים אלו הם טבעונים.

שלום לשואל השאלה. 1. מי שמצלמים את זה, זה וודאי אנשים שאכפת להם, אכפת להם מהסבל של החיות, הם מרחמים עליהם ורוצים לצמצם באופן מקיסמאלי את הסבל שלהם, ואולי גם אכפת להם מבריאותם ומהעולם הזה ו\או העולם הבא שלהם - אכן מדובר בדרך כלל או ברוב המקרים בפעילי זכויות בע"ח. אני מכיר כמה כאלה באופן אישי שצילמו. 2. למה התעשייה לא מונעת זו לא השאלה שצריך לשאול - השאלה היא למה, לפעמים, די נגיש לצלם, והתשובה מורכבת, יש הרבה גורמים לכך, כמו למשל העובדה שחלקם נכנסים עם מצלמה נסתרת, או המיקום הטופוגראפי של המפעל שמאפשר צילום מהרים, או חוסר אכפתיות באמת של רבים מבעלי המפעלים בפרט עד תקופה זו, או מציאת פרצות, וכו'. בתכלס, רבים מהעובדים במפעלים האלה כבר כל כך נפגעו נפשית מעבודתם וכל כך הפכו חסרי אמפתיה כך שהם קרים אפילו למישהו שמצלם את הזוועות שהם גורמים להם, או אפילו לא חושבים שזה יפריע למישהו. לשמחת החיות המסכנות, ולשמחתנו, זה אכן מפריע לרבים, וקבצות הנמנעים רק הולכת וגדלה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:06, 22 ביולי 2015 (IDT)

להפיץ סרטוני שחיטה של בקר בתור ניסיון לקטין את השחיטה הוא כמו להפיץ פורנוגרפיית ילדים כניסיון להקטין את הפדופיליה. ומה גם שחרם הצרכנים שהטבעונות רואה בה את עיקר פעילותה לא מפחית מכמות הצאן והבקר שנשחטים בתעשייה. 62.219.149.14 15:22, 25 ביולי 2015 (IDT)

האנלוגיה שיצרת לפורנוגרפיה ופדופיליה היא חסרת שחר. סרטוני שחיטה הם עדויות על מהותו של הטבח המתרחש בתוך מפעלי המוות האלה, ולהבדיל מפורנוגרפיה, אינם מנצלים את הקורבנות לצרכים מסחריים (את זה עושים מפעלי תעשיית המזון מן החי), אלא רק מביאים את הדברים לידיעת הציבור. ההשוואה המופרכת שלך, שיוצרת חיבור בין הפושע למי שמתעד את הפשע, יכולה בעצם להאשים גם את יד ושם בשיתוף פעולה עם הנאצים. גם הטענה שלך על כך שחרם צרכנים לא מפחית מכמות הנשחטים היא מופרכת. כל צרכן שמפסיק לצרוך בשר, בהכרח גורם לכך שיש צורך בפחות בעלי חיים לשחוט. זה חשבון פשוט. באופן כללי, חרם צרכנים עובד ומשפיע ישירות על מדיניותו של המוחרם. כך, אני מקוה, קורה ויקרה גם בתעשיית הבשר. אל תתיאש. Liad Malone - שיחה 10:17, 26 ביולי 2015 (IDT)

האנלוגיה לשואה היא המופרכת כאן והשימוש בה הוא זלזול באינטליגנציה. מטרתם של הסרטונים היא לא תיעוד, אלא גרימת סבל לצופה ובכך שכנועו להספיק לאכול בשר. כי כל אדם בוגר בר דעת יודע שהסטייק שלו היה פרה חיה שנשחטה. ולגבי חרם צרכנים: נו באמת. תעשיית הבשר ממש לא נפגעת מטבעונות. גידול אוכלוסין מפצה מעל ומעבר על גידול בכמות הנמנעים מצריכה. כמות הלקוחות אוכלי הבשר הוכלת וגדלה, ויחד איתה גדלה כמות החיות שנשחטות ביום. 132.66.137.207 11:56, 26 ביולי 2015 (IDT)

האנלוגיה לשואה היא האנלוגיה המתאימה ביותר להבנת מהותם של סרטוני תיעוד. מטרת הסרטונים היא גרימת סבל לצופה? טענה תמוהה, שהרי המטרה היא להביא לכך שיהיו כמה שיותר צופים, ובכך להביא את הדברים לידיעתם של כמה שיותר אנשים. לא הייתי מכנה הזלת דמעות וזעזוע כ"סבל" - הכאב של הצופה בזמן הצפייה הוא כאין וכאפס לעומת הסבל האמיתי - סבלם של בעלי החיים. ועוד במסגרת רשימת הטענות התמוהות: טענת גידול האוכלוסין. לפי הגיון זה, חברות החלב לא היו אמורות להיפגע ממחאת הקוטג', שהרי כל הימנעות מקנייה לא יכולה לפגוע במכירות, כי יש גידול באוכלוסיה וכמות הצרכנים הולכת וגדלה. ובכל זאת, החברות הללו נבהלו והורידו מחירים. חרם צרכנים משפיע באופן ישיר על פעילות החברה המוחרמת. המחאות נגד נייקי למשל. Liad Malone - שיחה 13:01, 26 ביולי 2015 (IDT)

מעולם לא הבנתי למה יש אוכלי בשר שמרגישים שזה נורא חשוב להראות שהטבעונים טועים בדרך הפעולה שלהם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:04, 26 ביולי 2015 (IDT)

זה עוזר להשתיק את המצפון, שמתחיל להציק פתאום בגלל הטבעונים המרגיזים. Liad Malone - שיחה 13:27, 26 ביולי 2015 (IDT)

אני לא חושב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:48, 26 ביולי 2015 (IDT)

פשוט לפעמים דיון בטבעונות נשמע טיפה לוגי ומזכיר נושאים בפילוסופיה של המוסר ונראה על פניו שניתן ברצינות לערוך דו שיח הגיוני. בעיה שכל דוח שיח כזה אבוד מראש ויתדרדר תמיד ל"אתה תגיד הכל בשביל להמשיך לאכול בשר" או "די לאכול לי את הראש". עדיין עלונים טבעונים יופצו ויגיעו לפח בלי קריאה, היחידים שיראו סרטונים על שחיטה יהיו הטבעונים עצמם, אנשים יאכלו מה שבא להם ותעשיית בעלי חיים תשגשג. ככה שהשיח מיותר בהחלט. Corvus-TAU - שיחה 13:58, 26 ביולי 2015 (IDT)

נכון, אבל בכל זאת מתרחש שינוי. אחוז הטבעונים באוכלוסיה בישראל שונה לגמרי מהאחוז שהיה לפני כמה שנים והחברות המסחריות מגיבות לכך. יעידו על כך קרטוני חלב הסויה של תנובה על המדפים ובמקומות אחרים. חלב סויה אפילו מחליף עכשיו יותר ויותר את המלבין המלאכותי לקפה במקומות כשרים בהם מגישים בשר. כך גם לגבי התפריט במסעדות ורשתות בתי הקפה. אנשים משתנים, נורמות משתנות והחוקים במדינה גם הם ישתנו בהתאם. בשנות ה-50 עוד הפרידו בין שחורים ללבנים באוטובוסים ב"דמוקרטיה הגדולה בעולם". בעקבות רוזה פארקס, הוביל מרטין לותר קינג חרם על חברת האוטובוסים, ומה קרה? האוכלוסיה הכללית גדלה ולכן גם מספר הנוסעים עלה? לא, החברה נאלצה לשנות את מדיניותה. להבדיל, אני זוכר שבשנות ה-80 אנשים עוד עשנו במטוס - היום זה נראה כמובן הזוי לגמרי. לפני שהפכתי לטבעוני, אמר לי מישהו: "מה, אתה עוד אוכל בשר? זה כל כך המאה ה-20!". אנשים מפחדים משינוי. אבל הוא יבוא מתישהו, גם אם ייקח לו זמן. Liad Malone - שיחה 14:29, 26 ביולי 2015 (IDT)

"מה, אתה עוד אוכל בשר? זה כל כך המאה ה-20!" - מי שאמר לך את זה היה היפסטר תלאביבי? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 15:00, 26 ביולי 2015 (IDT)

לגמרי... לא היפסטר, אבל שחקן תאטרון. כששאלתי אותו בזמנו למה בעצם הוא רק צמחוני ולא טבעוני, הוא ענה ש"זאת גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה". Liad Malone - שיחה 16:53, 26 ביולי 2015 (IDT)

אז שיישב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:55, 26 ביולי 2015 (IDT)

שמתם לב שכל הדיון שלכם לא עונה בכלל על השאלות שלי? לא שאלתי את דעתכם על טבעונות או על תעשיית הבשר. שאלתי שאלות מאד ספציפיות.--79.181.57.254 15:38, 26 ביולי 2015 (IDT)

אני חושב שניסיתי לענות כמיטב יכולתי, אולי ציפית לתשובה שונה. על פי הצילומים בתחקירים של אנונימוס, המצולמים מזויות קשות ובזום משמעותי כדי להתמקד באירוע שנמצא במרחק רב יחסית, נראה כי מדובר במצלמות נסתרות, בין אם של פעילים שהסתננו או של עובדים שמצפונם כבד עליהם. עם זאת, ישנם סרטונים שמצולמים באין מפריע, כי אף אחד מהנוכחים לא רואה בכך התעללות. בסרטון הזה למשל (אזהרת צפייה לרגישים), המראה שחיטה עצמאית (לא על סרט נע), הכנעת הקורבן נעשית בעידודם של ילדים, שככל הנראה גם צילמו למזכרת. Liad Malone - שיחה 17:25, 26 ביולי 2015 (IDT)

עכשיו הבנתי, תודה:)--79.181.57.254 00:27, 27 ביולי 2015 (IDT)

סלטאנות עת'מאנית

מישהו יודע מאיזה סולטאן החלו להעביר את השלטון לאחים במקום לבן המוכשר יותר? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ז' באב ה'תשע"ה • 08:44, 23 ביולי 2015 (IDT)

אין כאן עניין של נוהג. העיקרון נותר אותו העיקרון אבל נוצרו אילוצים. למיטב ידיעתי הראשון היה מוסטפא הראשון ששלט לאחר שאחיו אהמט הראשון נפטר בגיל צעיר ממחלה. עד מהרה הוברר שהוא לא "מציאה גדולה". --Assayas - שיחה 12:04, 23 ביולי 2015 (IDT)

בוודאות יש עניין של עקרון ששונה, היה מעבר משיטת ה"אקברייט"(החזק(מבין הבנים) שולט) ל"קאפס"(על פיו הקרוב משפחה הקרוב בותר יורש, כלומר אח), השאלה היא מאיזה סולטאן, אני חושב שזה החל מסולימאן, אבל אני אשמח לאישור או תיקון במקרה שאני טועה. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ח' באב ה'תשע"ה • 00:40, 24 ביולי 2015 (IDT)

קורס מהנה איל. --Assayas - שיחה 07:34, 27 ביולי 2015 (IDT)

מי זה איל? ולמה אתה מאחל לו קורס מהנה מכאן? ובכלל שנה"ל נגמרה לפני זמן מה. מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ד באב ה'תשע"ה • 12:10, 30 ביולי 2015 (IDT)

בסדר אייל --Assayas - שיחה 19:19, 31 ביולי 2015 (IDT)

מי זה? (כבר פעם שנייה שמישהו חושב שאני מישהו אחר הייתי רוצה לדעת למה ומי האנשים שטוענים שאני) מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ה • 10:47, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

לגבי האנציקלופדיסט(הדמות האחרת שייחסו לי) הסבירו לי שהוא טרול לכן נלחצו ועשו הר מעכבר והאשימו אותי על לא עוול בכפי. אז האם תענה לי מי הוא אייל ולמה אתה חושב שאני=הוא? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ה • 16:15, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

חוות שבעא, פן דתי

נאמר לי שלחוות שבעא יש חשיבות דתית ליהדות ולאסלאם, ליהדות מכוון שיש אומרים ששם הייתה ברית בין הבתרים. האם יש מישהו ששמע על זה ויודע מה החשיבות הדתית של האזור עבור המוסלמים? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ח' באב ה'תשע"ה • 13:01, 24 ביולי 2015 (IDT)

חוות שבעא, ברית בין הבתרים. אז אומרים. Tzafrir - שיחה 10:58, 25 ביולי 2015 (IDT)

הקוד הבא משגע מתכנתים בכל העולם

מישהו מוכן להסביר לי למה הקוד הזה מופיע בכלי תקשורת רציניים ביותר תחת הכותרת "הקוד הבא משגע מתכנתים בכל העולם"? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:16, 24 ביולי 2015 (IDT)

"iuuq;00kbwbdpefs/ojokb".chars().map((i)->i-1).mapToObj((i)->String.valueOf((char)i)).collect(Collectors.joining(""));

אפשר קישור לכלי תקשורת כזה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:26, 24 ביולי 2015 (IDT)

לגופו של עניין, ניתן להבין את השאלה שלך בשתי דרכים:

1. למה הקוד הזה משגע מתכנתים בכל העולם?
2. למה העניין הזה מופיע בכלי תקשורת?

התשובה לשאלה הראשונה היא שאני לא שמעתי על הקוד הזה בחוגים המקצועיים שלי, וזה אומר משהו. התשובה לשאלה השניה היא שפעם פרסמו בעיתונות שנמצא המספר הראשוני הגדול ביותר. המספר שהם דיווחו עליו היה זוגי... תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:29, 24 ביולי 2015 (IDT)

וכמובן שהוא לא היה המספר הראשוני הגדול ביותר . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:30, 24 ביולי 2015 (IDT)

קודם כל, זה [1]. לא תמצא את זה בדיוק בכתובת הזאת. במאמרים יש להם למטה כמה קוביות עם לינקים למאמרים נוספים, שמתחלפים בכל ריפרש - זה באחד מהם. דבר שני - ניסיתי את הקוד הזה בגוגל, ומצאתי, אבל בלי הסבר. ולבסוף, בחזרה לשיחתנו אתמול על תכנות פונקציונלי, אני מסוגל בקלות לכתוב לך בצורת התכנות הזאת קוד שיודע לחשב את המספר הראשוני הגדול בעולם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:37, 24 ביולי 2015 (IDT)

גרמת לי להסתכל קצת על הבעיה הזו. הצירוף iuuq נראה כמו הזזה של http ב-1. תוכנית הפייתון הבאה מחשבת מה קורה כשמזיזים את כל המחרוזת ב-1:

s = "iuuq;00kbwbdpefs/ojokb"
for item in s:
	print chr(ord(item)-1),

הפלט (בניכוי רווחים שלא היה לי כח לטפל בהם בסקריפט) הוא: http://javacoder.ninja/ שאכן מוביל לאתר שטוען שפתרתי את החידה . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:44, 24 ביולי 2015 (IDT)

לגבי המספר הראשוני הגדול ביותר - אתה לא יכול; זו בעיה יותר קשה מלמצוא את המספר השלם הגדול ביותר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:45, 24 ביולי 2015 (IDT)

מזל טוב. אתה הולך לעבוד אצלם? ואני כן יכול. זה שמספר לא קיים לא אומר שאי אפשר לכתוב תוכנית שתחשב אותו. את השלם אפילו הרבה יותר קל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:47, 24 ביולי 2015 (IDT)

אני מנחש שכשאתה לוחץ על הכפתור bring it on קורה משהו? לא בלינוקס שאני עובד עליו. מה אתה רואה? הייתי צריך להכנס לקוד ה-HTML כדי להבין שמדובר על מודעת גיוס עובדים לאיזושהי חברה. לא אתגר קשה במיוחד, אני חושב שאשאר בעבודה הנוכחית שלי.

אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון במילה "לחשב", אבל גם אם תעשה את זה, התוצאה לא תהיה מספר זוגי. אם בתכנות פונקציונלי אתה יכול לכתוב תוכנית שמוצאות מספרים ראשוניים גדולים מאוד, אני חושב שימצא מי שיהיה מעוניין בתוכנית הזו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:52, 24 ביולי 2015 (IDT)

גם אני יכול לכתוב תוכנה כזאת, תן לי רק כמה אלפי שנים להריץ אותה... ראובן מ. - שיחה 15:54, 24 ביולי 2015 (IDT)

כן, כשלוחצים מקבלים הודעת גיוס. ברור שזה לא זוגי. והתוכנית הזאת רצה פחות משנייה. היא מחזירה אובייקט שהוא רשימת כל המספרים הראשוניים בעולם. זה שזה יקח לך אינסוף זמן להגיע לסוף הרשימה, זאת בעיה שלך ולא של התוכנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:58, 24 ביולי 2015 (IDT)

אתה יכול להחזיר (השדון של מקסוול)&. עוזי ו. - שיחה 16:31, 24 ביולי 2015 (IDT)

דיברתי ברצינות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 24 ביולי 2015 (IDT)

למה אני צריך להגיע בעצמי לסוף הרשימה? תעשה cast של האובייקט הזה לוקטור ותביא לי רק את המספר ה-$2^{376}+2^{124}$. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 03:28, 25 ביולי 2015 (IDT)

אני גם מוכן להודות שהקונספט של אובייקט בגודל אינסופי שמאוחסן בזכרון לא לגמרי מובן לי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 03:29, 25 ביולי 2015 (IDT)

הוא לא חייב להיות מאוכסן בזכרון אם יש אלגוריתם שנותן אותו ספרה אחר ספרה. יש אלגוריתם כזה לראשוניים? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:53, 25 ביולי 2015 (IDT)

לא הבנתי בדיוק על מה מדברים, אבל לא מדברים על רשימה מפורשת בזכרון אלא רק על איטרטור. לכן כדי להגיע לאיבר ה־$2^{376}+2^{124}$ צריך לקרוא לאיטרטור $2^{376}+2^{124}$ פעמים. Tzafrir - שיחה 17:10, 25 ביולי 2015 (IDT)

גם איטרטור כזה ידרוש זכרון אינסופי, מאחר ויש אינסוף ראשוניים, פרמטר הקריאה אליו אינו חסום מחד, אבל מוגבל על ידי החומרה מאידך. צריך איטרטור שפולט ספרה אחרי ספרה וברגע שהוא מסיים עם מספר P)n( ממשיך לחשב את הספרה של )n+1P(, ללא שימוש מצטבר בזכרון. אני חושב שזה בלתי אפשרי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:20, 26 ביולי 2015 (IDT)

אבל בשביל זה לא צריך תכנות פונקציונלי. את זה אפשר לעשות בכל שפת תכנות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:07, 26 ביולי 2015 (IDT)

לא, לא דיברתי על איטרטור. איטרטור אפשר לבנות גם על חיפוש כל פעם של המספר הבא - אז לא השגנו כלום. דיברתי על רשימה עצלה. זה קונספט אחר לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:34, 26 ביולי 2015 (IDT)

התשובה: http://javacoder.ninja האות הקודמת לכל אות.

באקסל שמתי בשורה הראשונה את הכתוב,

בשורה השניה

(mid($A$1,row,1 =

ואחר כך בטור B שמתי

(1-(char(code(B1 =

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ט"ז בחשוון ה'תשע"ו • 17:55, 29 באוקטובר 2015 (IST)

האם בארים מקבלים אשראי?

האם אפשר להזמין בירה בבר בכרטיס אשראי? בר נמצא בתל אביב.

מעולם לא הייתי בפאב שלא מקבל כרטיסי אשראי. אני בטוח שיש כאלה, לא בטוח אם זה חוקי או לא. בלנק - שיחה 21:57, 24 ביולי 2015 (IDT)

פאב השופטים אינו מקבל אשראי למיטב ידיעתי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 01:33, 25 ביולי 2015 (IDT)

אף עסק לא חייב לקבל כרטיסי אשראי. חזרתי • ∞ • שיחה 03:05, 25 ביולי 2015 (IDT)

הבעיה בפאב היא שתשלום כרטיס אשראי בסוף הבילוי עלול לגרור התכחשות של הבליין לחתימתו, בנימוק שהיה שיכור. אם הפאב יטען שהלקוח לא היה שיכור בסוף הבילוי, בוודאי אינו זכאי לתשלום, שהרי לא סיפק את הסחורה. אינני רואה בעיה בתשלום בכרטיס אשראי בתחילת הביקור בפאב, למשל כאשר נהוג בו "שתה כפי יכולתך" בתשלום אחיד. דוד שי - שיחה 16:14, 25 ביולי 2015 (IDT)

רדיו במצרים

האם במצרים קיים מוסד כמו קול ישראל, ויותר ספציפי האם קיים מוסד כמו קרייני קול ישראל ומבזק חדשות מדי שעה, שבו הקפדה על צורת ההגשה, על ההגייה ועל שפה תקינה?

Radio Masr is the first governmental radio station in Egypt which is being transmitted on FM. It has launched on 2009. It broadcasts the latest news 24/7 every 30 minutes. Nachum - שיחה 16:10, 25 ביולי 2015 (IDT)

איפה אני יכול ללמוד לקרוא ולכתוב ברוסית? בלי ללמוד מילים ומשפטים?

מחפש המלצה על דף אינטרנט טוב ודידקטי שתוכלו להמליץ עליו ללמידת רוסית? קראתי למשל את שמו של לנין ברוסית וצורת הכיתוב נראתה לי מאד דומה לאנגלית, ואני אפילו סקרן לדעת אם רוסית לא מכילה אותיות מיותרות כמו בכמה מילים אנגליות. בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:27, 25 ביולי 2015 (IDT)

ראה רוסית. בברכה. ליש - שיחה 17:31, 25 ביולי 2015 (IDT)

רוסית לא מכילה "מילים מיותרות" אבל היא לא שפה פונטית כל כך ולימודה קשה למדי. האלפבית הקירילי דומה מאוד ללטיני כי שניהם מאותו מקור - האלפבית היווני. גם שמות האותיות דומות מאוד. גילגמש • שיחה 17:39, 25 ביולי 2015 (IDT)

אתה לא ילד, אין לך את הפריבילגיה ללמוד שפה בלי להשקיע מאמץ. אתה צריך ללמוד מסודר - להתחיל באותיות, לעבור למילים, משם למשפטים פשוטים. אי אפשר "ללמוד לקרוא ולכתוב" בלי לדעת מילים ומשפטים. סתם יכולת מכנית להגות מילה כתובה זה לא בדיוק לדעת לקרוא. בנוסף, ישנם חוקי דקדוק חשובים שאם לא תלמד אותם, לא תצליח גם להגות נכון את המילה. ושלא נדבר על כתיבה בה גם דוברי רוסית לפעמים מתקשים. Corvus,(שיחה) 18:08, 25 ביולי 2015 (IDT)

מה זה לא פונטית כל כך? היא פונטית יותר מכל שפה ידועה אחרת חוץ מספרדית, ויש מספר קטן של כללים שמסבירים את השוני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:32, 26 ביולי 2015 (IDT)

לא היתי אומר שהיא פונטית יותר מכל שפה ידועה אחרת חוץ מספרדית. יש המון מילים שהגייתן מוזרה למדי. גילגמש • שיחה 15:53, 27 ביולי 2015 (IDT)

אמרתי "שפה ידועה לי", גילגמש. ואם אינך מרגיש כך, שאלה לי אליך, האם הביטוי הרוסי "אין לי כוח יותר לחכות, אני רוצה להתחתן" אומר לך משהו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:10, 27 ביולי 2015 (IDT)

לא. עליתי בגיל צעיר ואני לא מבין סלנג רוסי מודרני, אני לא צופה בטלוויזיה בשפה זו, לא חשוף לעיתנות בשפה הרוסית וכו'. אני מבין בעיקר רוסית יומ-יומית ורוסית ספרותית - קראתי את הסופרים הרוסיים הקלאסיים בשפת המקור וגם רבים מסופרים אחרים בתרגום לשפה זו. גילגמש • שיחה 21:14, 27 ביולי 2015 (IDT)

קודם כל, זה לא קשור, גילגמש. הביטוי הוא בן הרבה עשרות שנים והופיע בספרי לשון בבית ספר. וזה שאתה לא מכיר אותו מסביר את הרגשתך - ישנם כללים ברורים לפונטיות ברוסית, אתה פשוט לא מכיר או לא זוכר אותם, אז זה נראה לך מוזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:19, 27 ביולי 2015 (IDT)

יתכן שאם תכתוב אותו ברוסית זה כן יצלצל מוכר :) לגבי הגייה - הגייתי כשל בן מוסקבה - העיר שבה נולדתי ובהגייה זו מדברים אצלי בבית. גילגמש • שיחה 21:21, 27 ביולי 2015 (IDT)

"Уж замуж невтерпеж" לך, גילגמש יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:30, 27 ביולי 2015 (IDT)

אני מבין את משמעות הטקסט, אבל לא ידוע לי על פתגם כלשהו או ביטוי כלשהו שצירוף מילים זה מופיע בו. גילגמש • שיחה 21:32, 27 ביולי 2015 (IDT)

זה לא פתגם, גילגמש, זה כלל פונטי מספר לשון. אחד הראשונים שלומדים בכיתה ג'. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:34, 27 ביולי 2015 (IDT)

אני מצטער, אני לא זוכר מה למדנו בכיתה ג. גילגמש • שיחה 21:35, 27 ביולי 2015 (IDT)

ברור, אבל סמוך עליי שזה כלל ושיש עוד הרבה כאלו שביחד מתארים את הפונטיות של השפה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:39, 27 ביולי 2015 (IDT)

אני יודע שיש להם המון כללים שונים ומשונים, אני לא ממש מכיר את כולם. גילגמש • שיחה 21:40, 27 ביולי 2015 (IDT)

Corvus, נכון להיום אין לי כוונה ללמוד את השפה, אלא רק ללמוד ולקרוא (לא אמרתי כמה טוב ואין לי ממש מושג כמה ההיגוי תלוי בכתב במקרה של רוסית); אני גם לרגע לא חשבתי ללמוד את השפה בלי מאמץ... אני צריך לקרוא קצת רוסית כי יש שמות של מוזיקאים רוסיים ביוטיוב שלעתים כמעט דומים לי לאנגלית ולפעמים כמעט ולא מבונים ואני רוצה לסגור את הפינה כדי להצליח לקבל את השם בצורה מספיק מדויקת, לא הכי מדויקת, אבל מספיק, זו סיבה עיקרית. השם Ekaterina כפי שהוא נכתב ברוסית למשל זה נראה לי כמעט זהה לאנגלית, בלי אותיות מורכבות כמו שיש בסינית שישנו את מספר האותיות שנדרשות לכתיבת השם. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:28, 28 ביולי 2015 (IDT)

העניין הוא שהרוסים רוצים לסבך את חייך. כך למשל האות P שהיית מצפה שתקבל הגייה סבירה כמו במילה "תפוח" מקבלת הגייה של האות R כמו במילה "רכבת". הדבר נובע מהמקור של האלפבית הקירילי שנעוץ ביוונית. אצל היוונים יש אות רו שממנה התפתחה האות הרוסית. האות היוונית פאי תרמה את צורתה לאות הרוסית המקבילה. זה בניגוד לאנגלית שתלויה בלטינית ושם נעשו כמה שינויים באלפבית. גילגמש • שיחה 11:32, 28 ביולי 2015 (IDT)

מילא הרוסים שרוצים לסבך את חיי, אבל למה הישראלים מנסים לעשות את זה. את שם הצופן Py יש לבטא רוּ. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 19:08, 28 ביולי 2015 (IDT)

מוות בהזמנה

האם אדם יכול לשכור רוצח שכיר שיהרוג אותו? האם זה קרה בעבר?--79.181.57.254 15:29, 26 ביולי 2015 (IDT)

מה זאת אומרת "יכול"?

1. אם "יכול" זה פיזית: אפשרי למצוא אדם שיסכים תמורת תשלום להרוג אדם אחר בלי לשאול יותר מדי.
2. אם "יכול" האם זה חוקי: לא- זה סיוע בהתאבדות.

לא יודע אם קרה במציאות, אבל בסרט שלושת הצבעים: לבן יש רעיון דומה. Corvus-TAU - שיחה

"יכול"- הכוונה, האם רוצח מקצועי יסכים לבצע עבודה תמוהה ובלתי שגרתית שכזאת.--79.181.57.254 15:42, 26 ביולי 2015 (IDT)

רוצח מקצועי למד במהלך חייו הקצרים לא לתמוה ולא לחפש שגרה. זה בסדר. ביקורת - שיחה 15:58, 26 ביולי 2015 (IDT)

הא, אם זאת השאלה: כל אחד אוהב לשבור שגרה ולעשות פעולות מרתקות וחדשות. ברצינות, אם אדם הגיע למצב שהוא הורג אדם אחר תמורת תשלום, אז בספק אם הסיפור שמחורי ההזמנה מעניין אותו. Corvus-TAU - שיחה 16:03, 26 ביולי 2015 (IDT)

מצד שני, סביר שהוא יבקש תשלום מראש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:05, 26 ביולי 2015 (IDT)

חחחחח תודה לעונים:)--79.181.57.254 00:29, 27 ביולי 2015 (IDT)

Corvus-TAU, למה סיוע להתאבדות ולא רצח?

וגוגל מצא לי מקרה אמיתי. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:44, 27 ביולי 2015 (IDT)

לא צריך לחפש במחוזות זרים כדי למצוא רצח בהסכמת הקורבן. יש לנו את ארמין מייווס שחיפש ומצא "גבר בנוי היטב בין הגילאים 18 - 30 למטרת רציחתו ואכילתו". שיהיה בתיאבון, דולב • שיחה 23:58, 27 ביולי 2015 (IDT)

שני המקרים מרתקים, תודה רבה:) אם כי המקרה השני זה לא מה שאני התכוונתי אליו. אני דיברתי על ביזנס- כסף בתמורה לכדור בראש. ואילו המקרה השני זה מקרה שבו שני מטורפים נפגשו בשביל להגשים ביחד פנטזיה משותפת. מקרה אחר לגמרי, אבל עדיין מרתק:)--79.181.57.254 09:45, 28 ביולי 2015 (IDT)

צריך לחשוב גם על טקס החרקירי היפני במהלכו יכול המתאבד לבקש את עזרתו של החבר שלו שעומד לצדו. יתכן שמותר לפי כללי הטקס לשכור מישהו שיעזור בהתאבדות על ידי קטיעת ראשו של המתאבד. צריך לבדוק את הדבר הזה. גילגמש • שיחה 09:52, 28 ביולי 2015 (IDT)

למה אין בויקיפדיה העברית ערכים על פרקי טלוויזיה?

מחיפוש שעשיתי הבנתי שהיו פעם הרבה ערכים כאלה, כולל רשימות פרקים, ובאיזשהו שלב החליטו למחוק את כולם והכחידו את הקטגוריה הזאת. יש משהו כמו 20 ערכים על פרקי טלוויזיה כשבויקי האנגלית לדוג' נותנים ערך לכל פרק שאי פעם שודר (לא שצריך להיות ככה, אבל יש הרבה פרקים ששווים ערך) וכמעט כל ערך שכן קיים עבר 1-2 הצבעות מחיקה. Ofekbs - שיחה 23:55, 26 ביולי 2015 (IDT)

בעשור הקודם היו הרבה דיונים בנושא וההחלטה הסופית (שכמו כמעט כל החלטת מדיניות דבר פה, אולי תשתנה בעתיד) היא שאין הצדקה לייצור המוני של ערכים על פרקי סדרות וגם אין הצדקה לערכים של רשימות פרקי טלוויזיה. מאידך, לא פסלו על הסף ערכים על פרקי טלוויזיה ואם יש פרקים בולטים (זוכי פרסים או עתירי פרסום ודיון למשל)) אפשר לכתוב עליהם. ‏DGtal‏ - שיחה 00:07, 27 ביולי 2015 (IDT)

יתכן שהגיע הזמן לבדוק מחדש את ההנחיה הזאת, אבל הדיון צריך להתקיים במזנון ולא בהכה את המומחה שמיועד לשאלות של הקהל הרחב ולא לדיונים על מדיניות מחיקת ערכים. גילגמש • שיחה 15:52, 27 ביולי 2015 (IDT)

איפה אני יכול לבדוק אם אני צריך להצהיר על כסף שאני מכניס למדינת אוקראיינה?

ואם כן מה הרף המינימלי? (אני מעוניין לדעת כמה כסף מותר לי להכניס במזומן כתייר) 213.57.14.75 10:34, 27 ביולי 2015 (IDT)

אמיר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:48, 27 ביולי 2015 (IDT)

מידע כזה בדרך מופיע באתר שירותי המכס של המדינה הרלוונטית. מצאתי את המידע הנ"ל באתר שגרירות אוקראינה בארה"ב, ונראה לי שאפשר לסמוך עליו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:29, 27 ביולי 2015 (IDT)

בהנחה שאתה נכנס עם דרכון ישראלי, תוכל גם להתקשר לשגרירות אוקראינה בישראל ולשאול אותם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:32, 27 ביולי 2015 (IDT)

למה חיות בית לא מתנהגות כטורפים?

אני יודע שמלא פעמים חתולים וכלבים כן תוקפים בעלי חיים קטנים לצורך מאכל. זאת לא השאלה. השאלה היא כל מיני סרטונים שבהם רואים חתולים ישנים ליד אפרוחים שמציקים להם, תוכי שכל הזמן מטריד חתול, או כלב שמנסה לשפוך מים על דג מת. הרי טורף שרואה בעל חיים קטן ממנו וחלש ממנו, באופן טבעי אומר מידית לתקוף אותו בשביל למנוע בריחה ואז לאכול. למה הם משחקים עם האוכל? 132.66.137.207 11:23, 27 ביולי 2015 (IDT)

התנהגות בעלי חיים מורכבת הרבה יותר מ"נותנים לך תיקח מרביצים לך תברח". ישנה קשת שלמה של התנהגויות חבריות, משפחתיות ואמפתיות. אני חושב שזה תלוי בתזמון יותר מכל דבר אחר - חתול/כלב/ברווז שיגדל עם חיה אחרת יראה בה חבר אהוב, לא טרף או טורף. אם טרייה תאמץ קטנטנים גם אם אינם ממינה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:50, 27 ביולי 2015 (IDT)

תגובה מצוינת של אילן. לגורמים שאילן הזכיר שמשפיעים על התנהגות חיות, יש להוסיף עוד גורם חשוב: החיות שמצטלמות לסרטונים האלה הן חיות בית שבעות שמקבלות כל יום אוכל מהבעלים ולא צריכות לצוד בשביל לאכול.--79.181.57.254 18:12, 27 ביולי 2015 (IDT)

האם כל אוכלי הצמחים מעכלים תאית?

האם כל היונקים שניזונים מצמחים ולא בשר, כלומר צמחוניים, יכולים לאכל תאית? 132.66.137.207 18:53, 28 ביולי 2015 (IDT)

אין בעלי חיים המסוגלים לעכל תאית כלל. כל הצמחונים בטבע שכן ניזונים מתאית עושים זאת בסיוע חיידקים סימביוטיים במערכת העיכול שלהם. ולא, למיטב ידיעתי לא לכל אוכלי הצמחים יש אותם חיידקים במערכת - חלקם מתבססים על שאר מקורות האנרגיה שקיימים בצמח. ‏gal m‏ 19:32, 28 ביולי 2015 (IDT)

כהשלמה לתשובה הקודמת, חלק מהפרימאטים הצמחוניים, למשל למור צווארון, ניזונים בעיקר מפירות והם נטולי כל יכולת לנצל תאית ממזונם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:18, 28 ביולי 2015 (IDT)

לשבלולי יבשה יש את האנזים צלולאז שמאפשר להם לפרק תאית. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:02, 28 ביולי 2015 (IDT)

שבלולי יבשה, על פי רוב, אינם יונקים P: הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:03, 29 ביולי 2015 (IDT)

לא שמתי לב לגוף השאלה, אלא קראתי רק את הכותרת. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:37, 29 ביולי 2015 (IDT)

ובכל זאת, מהתשובה שלי ניתן להבין שהיא מתייחסת לכלל בעלי החיים. לא הכרתי את האנזים של השבלולים, מעניין.‏gal m‏ 13:53, 30 ביולי 2015 (IDT)

לטאות

לפני כשבוע נכנסה אליי לטאה הביתה. מאז היא לא ירדה מהתקרה.

זה מעלה שתי שאלות:

1. איך הן מחזיקות את עצמן בקלות על התקרה בלי ליפול? האם הרגליים שלהן דביקות?

2. מה הן אוכלות?--79.181.57.254 23:57, 28 ביולי 2015 (IDT)

לשאלה הראשונה ראה הסבר בשממיתיים. לשאלה השניה - חרקים המעופפים סמוך לתקרה וזוחלים עליה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:27, 29 ביולי 2015 (IDT)

לשאלה הראשונה- מצוין, תודה רבה:) לשאלה השנייה- כמה חרקים כבר יש על התקרה שמספיקים בשביל להשביע אותה במשך שבוע שלם (ומי יודע כמה זמן היא עוד תישאר)? אני לא רואה בכלל חרקים על התקרה.--79.181.57.254 10:54, 29 ביולי 2015 (IDT)

שאלה קשה . אינני יודע, אבל אני מניח שאם זה היה מקום גרוע, היא לא הייתה נשארת שם. ייתכן שקורים שם דברים מעניינים בשעות שאתה ישן או לא נמצא בבית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:36, 29 ביולי 2015 (IDT)

לזוחלים יש מטאבוליזם איטי האופייני לבעלי דם קר ולכן הם צריכים הרבה פחות מזון מאשר יונקים בגודל זהה. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:38, 29 ביולי 2015 (IDT)

תודה רבה לעונים:)--79.181.57.254 00:01, 30 ביולי 2015 (IDT)

k300

למה שאיפתו עלולה לגרום? איזה אחוז ממנו נשאר על הרצפה ואיזה אחוז מתנדף? האם שטיפת הרצפה יום אחרי ריסוס מנטרלת את ההשפעה של הריסוס?--79.181.57.254 06:35, 29 ביולי 2015 (IDT)

החומר הפעיל הוא פרופוקסור (en:Propoxur), קרבמט המעכב את האנזים אצטילכולין אסטראז. לחץ האדים של החומר נמוך ולכן ההתנדפות לא משמעותית, אבל הוא מתפרק במהירות בסביבה בסיסית (לדוגמה בשטיפה עם אקונומיקה). בשאיפה של כמויות גדולות מאוד או שתייה של החומר בבת אחת, הוא יכול להביא להרעלה שתסמיניה דומים להרעלת אורגנוזרחנים ("גזי עצבים", en:Organophosphate poisoning), אם כי רעילותו נמוכה בהרבה ביחס לרעלים אורגנוזרחנים. יש חשש (לא מאומת מספיק) להשפעה מסרטנת בבני אדם בעקבות חשיפה כרונית לחומר. בארה"ב הוא אסור לשימוש ביתי וגם בישראל הוא עומד להיות מוצא בהדרגה מחוץ לחוק לשימוש ביתי (ראה כתבה בנושא). כאן וכאן תוכל למצוא הסבר מפורט (באנגלית) בנוגע להשפעות בריאותיות של החומר. אם כבר משתמשים בחומרי הדברה, הייתי ממליץ על תכשירים המכילים פריתוריאידים (en:Pyrethroids) שנחשבים רעילים הרבה פחות לבני אדם. 109.160.240.68 19:46, 29 ביולי 2015 (IDT)

פששש סחתיין על הבקיאות, תודה:)--79.181.57.254 23:59, 29 ביולי 2015 (IDT)

שאלת המשך: האם שטיפה וחיטוי של הרצפה עם חומר ניקוי עוזרים נגד ג'וקים? הם הרי אוהבים טינופת--79.181.57.254 12:25, 30 ביולי 2015 (IDT)

עוזרים מאוד. מניסיון. וגם לדאוג שלא יהיה להם גישה לאוכל שלך. בלנק - שיחה 18:27, 30 ביולי 2015 (IDT)

עוד שאלה באותו נושא: כמה זמן מחזיק ריסוס? והאם הוא משפיע רק באותה נקודה שבה הוא רוסס, או שהוא מתפשט?--79.181.57.254 00:15, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

שאלה לגבי פלסטיקאים שמזריקים שומן מאזור X לאזור Y בגוף

הבנתי שיש רופאים, לרוב פלסטיקאים, דרמטולוגים המזריקים שומן מאזור X לאזור Y בגוף, לצורך מילוי קמטים וכו, ותיקון חוסרי פרופורציה אחרים. חלקם טוענים שזו פרוצדורה קבועה ושלא צריך לחזור עליה. השאלה שלי היא איך ייתכן שהם צודקים בטענתם?... שומן הרי עובר מטבוליזם... אודה לכם על העזרה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:13, 29 ביולי 2015 (IDT)

למיטב ידיעתי הם מזריקים תאי שומן, ולא שומן בלבד. תאי השומן נקלטים במקומם החדש כרקמת שומן רגילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:12, 29 ביולי 2015 (IDT)

אחלה, ואני נתקלתי בטענה ששומן זה לא עובר מטבוליזם ולא משומש ע"י הגוף... זה היה נשמע לי אבסורד מוחלט, אני מניח שגם לך. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:41, 30 ביולי 2015 (IDT)

אכן הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:58, 31 ביולי 2015 (IDT)

שלום, האם ברוסיה\מזרח אירופה נהוג לשתות גזוז מתוק לא אלכהולי כל שהוא כמשקה מקומי?

בכל אזור טורקו-מונגוליה נהוג לאכול כיסונים ממולאים (אצל הסינים זה נקרא דים סאם, אצל הכווכזים מאנטי - נדמה לי, אצל הבוכרים דושפרה וכו' וכו'). האם באופן דומה קיים איזה משקה גזוז בצבע כתום-חום שאיננו אלכהולי המוגש במסבאות ברחבי רוסיה ואירופה? מישהו שמע על דבר כזה או נתקל בזה? (דומה הדבר לגזוז פרסי \ שרבט מוגז). בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 00:27, 31 ביולי 2015 (IDT)

יש את קוואס שהוא לא אלכוהולי כמעט (לפחות לא מתייחסים אליו כאחד כזה כי הוא לא גורם שכרות). Corvus,(שיחה) 13:03, 31 ביולי 2015 (IDT)

יש את זה בחנויות בארץ. אלה שבאים בפחית הם לא רעים כל כך. מה שיש בבקבוקים זה בדרך כלל מים עם סוכר וצבע מאכל כלשהו (קרמל או משהו מעין זה). גילגמש • שיחה 09:48, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

שטח A,‏ B או C?

באיזה שטח (A,‏ B או C) נמצא היישוב הפלסטיני דומא שליד ההתנחלות מגדלים? איזה כלי מאפשר מתן מענה לשאלות כאלה? דוד שי - שיחה 12:40, 31 ביולי 2015 (IDT)

יש את הכלי הזה. אחפש בו את הישוב האמור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:54, 31 ביולי 2015 (IDT)

שטח B. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:57, 31 ביולי 2015 (IDT)

תודה. דוד שי - שיחה 19:12, 31 ביולי 2015 (IDT)

איזו מפה מרנינה! אפשר לבחור בה - מכות והתעללויות, הריסת בתים, קהילות בסכנת גירוש, מרכז העיר חברון, ירי, מזרח ירושלים, אלימות מתנחלים: אי אכיפת החוק, גדר ההפרדה, הפגנות. --‏גבי‏ • שיח 14:51, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

שיעים

האם הם עולים למכה? הם הרי מתעבים את ערב הסעודית--79.181.57.254 00:15, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

[2]

תודה. איך הם מגיעים לשם? האם יש טיסות בין איראן לערב הסעודית?--79.181.57.254 17:14, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה זמנים _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:12, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. למה יש טיסות בין שתי המדינות העוינות האלה, אבל אין טיסות בין כל אחת מהן לישראל?--79.181.57.254 09:52, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

למרות העוינות שלהם הם מכירים בקיומה של כל מדינה גם אם כמדינת אויב. לעומת זאת בישראל כמדינה יהודית הם מנסים כמה שיותר לא להכיר בה כדי שהלגיטימציה של ישראל בעיני העולם תיפגע ותהיה לה תדמית של מדינה כובשת, טיסות למדינת ישראל יהוו הכרה שמדינת ישראל לא כל כך גרועה וזה יפגע במאמץ המלחמה כנגד ישראל. מעבר לכך בערב הסעודית יש מקום שקדוש להם מספיק ומאפשר להם להתגבר על עוינותם, בישראל אין, אבל ניתן לראות שאכן יש שיתוף פעולה כלשהו(או לפחות הימנעות מלחימה) גם בין מדינות וארגונים עוינים כאשר המטרה היא השמדת ישראל מכיוון שזו מטרה עליונה ורק לאחריה באים הירובויות האישיות. וכך גם החאג' הוא מטרה עליונה מספיק כדי להתגבר על יריבות זו. בנוסף אם סעודיה תאסור על איראנים לעלות לרגל איראן עלולה להכריז מלחמה(שבין היתר גם תפגע בלחימה בישראל). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ה • 11:40, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל בין סעודיה לאיראן יש מצב לוחמה דרך שליח (החותים) ומולנו אין לה. נראה שסיכסוכים אחרים יותר חשובים להם בתכלס, והאנטי-ישראל הוא די מהפה ולחוץ, עבור ההמונים. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:10, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

פלטינות

יצרתי את דף הפירושונים פלטינות, ומצאתי שהמשמעות הנפוצה היא ביחס לאלבומי מוזיקה, למשל בביטוי "האלבום זכה ל-5 פלטינות". איזה היקף מכירות מזכה בפלטינה? האם יש דרך טובה יותר לנסח את הביטוי שהבאתי? דוד שי - שיחה 00:26, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה אלבום זהב. מספר המכירות (או היחידות שיוצרו) לאלבום פלטינה תלוי במדינה ויכול להשתנות עם הזמן, למשל בארה"ב מיליון, בבריטניה 300 אלף, בישראל 30 אלף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. דוד שי - שיחה 19:28, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

לא רק במדינה, לעתים גם בארגון, לדוגמא ארגון ה־IMPALA מעניק פלטינה לאלבומי אינדי שמכרו מעל 400K עותקים. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 02:57, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

האם לגורילות יש ניבים?

הבנתי שגורילות הם צמחוניות, אבל לא טבעוניות (כי אוכלות עוגת גבינה). האם יש להן ניבים?

לא הבנת נכון. גורילות אוכלות חרקים, ולא רק במקרה תוך לעיסת עלים - הן מחפשות חרקים למאכל. כמו כן יש ראיה שגורילות גם אוכלות אנטילופות. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:03, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אגב, אם הסתמכת על הערך בויקיפדיה אנגלית, מה שקרה שם בהקשר הזה הוא די ביזיון. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:20, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

בערך העברי כתוב ש"זהו יצור שוחר שלום הניזון מצמחים כעלים, שורשים ומפירות" (הסתכלתי בערך בעקבות השאלה ולא גיליתי תשובה אז לא עניתי). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ה • 16:33, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אז הגיע הזמן לעדכן. עלי. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:55, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

[3] Nachum - שיחה 17:00, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

בתשובה לשאלה המקורית: התשובה היא כן. לגורילות יש ניבים, כמו לכל הפרימטים. ובאופן כללי אין קשר ישיר בין דיאטה לקיומם של ניבים אצל רוב היונקים. Reuveny - שיחה 18:09, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

ואגב, לא יודע אם כל הפרימטים ניזונים מבשר בעלי חיים למינהם, אבל לפי נשינול ג'יורגפי'ק גורילות אוכלות קופים. Corvus-TAU - שיחה 19:52, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

כל קופי האדם (Apes) אוכלים בשר, אך המינון משתנה מאד אפילו באותו מין. אם נניח את הדקויות בצד, כל קופי אדם הם אוכלי-כל. אינני יודע לגבי כלל הפרימטים. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:06, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

שאלה לגבי אוקטבה ומנעד

שלום, מקווה שאני פונה למקום הנכון. במהלך תרגום ערך נתקלתי במשפט "Her vocals span an octave and a perfect 3rd, from G♯3 to C♯5". אני לא כל כך מבין מה זה "perfect 3rd" או מה זה "G♯3 to C♯5". אשמח לעזרה בהבנת המושגים. וגם - האם יש להם מקבילה בעברית? תודה רבה, דיידרים - שיחה • פרויקט טיילור סוויפט • 15:16, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

לגבי "perfect 3rd", למיטב הבנתי מדובר בטרצה. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:23, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה רבה על התשובה. קצת מוזר לי שטרצה היא "מרווח קונסוננס בלתי מושלם" ופה מדובר ב-"perfect 3rd". אשמח לעזרה בהבנת המושגים G♯3 to C♯5 (גם קישור לערך בנושא יעזור, אני פשוט לא יודע מה לחפש). תודה, דיידרים - שיחה • פרויקט טיילור סוויפט • 16:00, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

C (musical note) בוויקי האנגלית. Nachum - שיחה 16:58, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אינני יודע באיזו זמרת מדובר, אבל הכוונה פה לתווים - #C הוא דו-דיאז, ו- G♯ הוא סול-דיאז. המספר מציין בדרך כלל את גובה האוקטבה בה נמצא הצליל - C#5 הוא דו-דיאז גבוה, כלומר אחד מעל הדו-האמצעי. בין G♯3 ל- C♯5 משתרעים בדיוק אוקטבה + טרצה, וזאת כוונת המשפט להבנתי. ‏gal m‏ 19:55, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

על שיטת סימון התווים. C₄ הוא הדו האמצעי בפסנתר, ולכן כמו שגל אמר, פה מדובר על בתו הדו־דיאז שנמצא אוקטבה מעליו. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 01:05, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

מן ההקשר, יש שם טעות, ומדובר בכלל על perfect forth, כלומר קוורטה זכה שנמצאת בין סול־דיאז לדו־דיאז (2 וחצי טונים). ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 01:10, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה צודק! לא ספרתי נכון, זו אכן קוורטה. ‏gal m‏ 18:52, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

פייפל

נתקלתי באיזה בעיה. אני מנסה להירשם לפייפל paypal. כותב את מספר כרטיס האשראי שלי (ישראכרט) - זה 9 ספרות והוא שם כזה סימן קריאה אדום ואומר לבדוק מחדש את המספר הכרטיס( בדקתי).

אני חודש במספר גורמים:

1. אולי פייפל לא עובד עם ישראקרט?
2. אולי ישרקארט שלי הוא ישראל בלבד ולכן לא פועל עם תוכנה מחו"ל?
3. אולי יש איזה קידוד נוסף שבארץ הוא מובן מאליו, אבל בפייפל צריך להוסיף אותו, כמו קידומת בטלפון?

תודה מראש! 132.66.137.207 20:29, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

האם מספר הכרטיס מופיע על הכרטיס שלך כתבליט או שהוא מודפס באותה גובה כמו שאר הכרטיס? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:32, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

תבליט בן 9 ספרות. 132.66.137.207 20:33, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

המממ. אני חושב שהכרטיס שלך אינו בינלאומי. מספר תקין אמור להיות בן 16 ספרות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:45, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אבל אני לגמרי לא בטוח בזה, וכדאי לשמוע גם אחרים שמבינים בזה יותר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:47, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

ואם הקנייה נעשית בארץ בלבד? עדיין אי אפשר להירשם לשירות? 132.66.137.207 20:54, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מבין בזה יותר, אבל אני כן יודע שלפעמים 7 הספרות החסרות נמצאות בגב הכרטיס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:55, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

כרטיסים בני 8 או 9 ספרות נקראים כרטיס מקומי ואינם קבילים לשימוש בשירותים כמו פייפאל. אתה צריך לבקש מהבנק/חברת אשראי להנפיק לך כרטיס בינלאומי, הם יודעים מה לעשות. הכרטיס יהיה בן 16 ספרות ותוכל להרשם איתו לשירות כגון פייפאל. מתניה • שיחה 16:59, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

בושת

מה הקשר בין איש בושת לבית בושת? 62.219.149.14 10:55, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

שניהם מלשון "בושה". "איש בושת" זה מלשון "אל" כלשהו (כמו שמסיימים "עובדיה" = עובד את יה, "יהושע"=יהו יושיע אותו, וכדומה). בגלל שהאל המדובר אינו יהוה הוא הוחלף בתנ"ך ב"בושת" ככינוי גנאי. את הבושה שב"בית בושת" קל להבין... 15:10, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

פקס

מדוע בארץ משתמשים בטכנולוגיה המיושנת של פקס? האם יש לזה יתרון כלשהו על פני מייל? 62.219.149.14 10:55, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

1. עותק פיזי, למי שנתקע בתקופת ארונות התיוק. 2. די קשה לזייף את זהות התחנה השולחת. 3. סתם אנאכרוניזם. _{אילן שמעוני,} ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:47, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

אני חושב ש-3 זה הנימוק המרכזי. כי 1: קל מאוד להדפיס מייל. -2: קל מאוד לשלוח פקס דרך סניף דואר כרצונך. Corvus-TAU - שיחה 14:52, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

ומי יודע, אולי זה בכלל 4. מאותה סיבה שהספרים לא נעלמו בעידן הספר האלקטרוני העיתונים בעידן האינטרנט והרדיו בעידן הטלוויזיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:59, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

5. מחשש שאם יאפשרו שליחת מייל זה ייצור גידול משמעותי בכמות הפניות לנותן השירות. כלומר הפקס הוא מחסום שרק אם הפנייה מספיק חשובה לך תתאמץ לעבור אותו. (לא שאני חושב שזה לגיטימי) ‏gal m‏ 15:17, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

למיטב הבנתי: מתוך תפיסה (לגמרי לא מציאותית) שמדובר על עותק מדויק ולא ניתן לזיוף. מצד שני, לדואר אלקטרוני יש בעיות אמינות רבות אחרות: אם נשלחה הודעה, האם היא הגיעה? אם הגיעה הודעה, מי שלח אותה? (וכן, הבעיות הללו קיימות גם עם פקס, אך בקנה מידה שונה). ר' גם חתימה אלקטרונית (הכיוון לפיתרון). Tzafrir - שיחה 19:59, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

דווקא בפקס יש יותר בעיה לדעת אם ההודעה נשלחה. היום כל כתובת מייל שמיועדת לשליחת מיילים על ידי ציבור רחב שולחת מייל חזרה ש"מודה לך על הפנייה" וכדומה - לעומת זאת כשאני שולח פקס אין לי מושג אם התקבל (שלחתי לא מזמן פקס ולא עשו כלום ועד עכשיו אני לא יודע אם הם לא קיבלו או שהם סתם עצלנים) אוריאל, Orielno - שיחה 07:35, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

דווקא מייל אמין בהרבה מבחינת קבלת מכתב. הסיבה לאי-קבלה יכולה להיות רק כתובת שגויה ועל כך מקבלים מייל תוך מספר דקות. Corvus,(שיחה) 09:53, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

טכנולוגיות בנות ימינו והמוח

כמה טכנולוגיות בנות ימינו מסוגלות "להתממשק" עם המוח?

• בהיבט המוטורי: אני מכיר למשל שיש אפשרות שקטוע-יד יחשוב על הפעלת היד שלו ובכך יוכל להפעיל יד ביונית. האם זה אפשרי גם לאנשים שאינם קטועי יד? כלומר, עד כמה אדם מסוגל להפעיל רובוטים ב"כוח המחשבה"? האם אדם שאינו קטוע יד יכול לבצע ביד הביונית רק איזשהן 2-3 תנועות בודדות, או שהוא יכול להזיז כל מפרק ביד הביונית?
• בהיבט של "קריאת מחשבות": האם באמצעות טכנולוגיות קיימות ניתן לזהות מילים עליהן אני חושב. לא באמצעות כל מיני רגשות שהמילים הללו מציפות בי, אלא באמצעות העיקרון שכשאני חושב על מילה מתבצעת במוח פעילות הדומה לפעילות המתבצעת כשאני אומר את אותה מילה. את העיקרון הזה קראתי בכתבה כאן, אבל הכתבה הזו היא מ- 2010 ואני תוהה כמה זה התפתח מאז. עד כמה אפשר לזהות את המילים עליהן אני חושב? האם אפשר לזהות כל מילה? מה ההסתברות לזהות את המילים בצורה נכונה?

אשמח גם לקישור לכתבות ו/או מאמרים רלוונטיים. 5.29.9.245 15:46, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

לצערי אין לי כרגע קישורים. למיטב ידיעתי (ואני לא מומחה):

• אדם יכול להפעיל גם גפה שלישית (אמתית או רובוטית) אם תחובר למוחו. כמובן שלוקח זמן להסתגל.
• אני לא חושב שכיום אנחנו קרובים מספיק להבנת התהליכים במוח כדי להבין מושגים מורכבים כמו מילים ומחשבות. למיטב זכרוני היום אפשר לכל היותר להצליח להבדיל בין מספר "מחשבות" מתוך מילון מוגבל. לא לגמרי ברור לי מהו בדיוק הייצוג של מחשבות במוח ועד כמה אפשר לתרגם אותו ללא צורך בכל הידע המגולם במוח (דוגמה לדרך הבנתי: יכול להיות שמחשבה כלשהי היא חיבור (ברמה זו או אחרת) בין נוירון מס' 1234 באיזור א' לנוירון מס' 5678 באיזור ב' ונוירון 9012 באיזור ג'. אבל איך אפשר להבין את זה בלי לדעת למה מחוברים אותם הנוירונים? (או ברמה גבוהה יותר: אצלי "כחול" הוא "צבע הקישור", אצל מישהו אחר "כחול" הוא "צבע השמיים". איך אפשר לתרגם את עולם המושגים הפנימי שלי לעברית בלי להכיר את כולו?) ובבקשה לא ללחוץ על הקישור כדי לא לקלקל לי את המושג. Tzafrir - שיחה 19:06, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

האם לציין את ויקיפדיה בקורות חיים?

האם שווה לציין התנדבות לויקידפיה וכתיבה בנושאים קושרים לנושא המחקר בקורות חיים או CV? עושה משהו? נשמע טיפשי? תודה מראש!

תלוי מה עשית בוויקיפדיה והאם ניתן לבדוק זאת (אם כתבת בשמך האמיתי). אם כתבת ערכים מומלצים, ייתכן שיתרשמו מכך, אבל אם שרצת במזנון ובכיכר העיר... לא הייתי ממליץ. בברכה. ליש - שיחה 17:00, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

כתבתי- "כתיבה בנושאים קושרים לנושא המחקר".

בעבר ריאיינתי מאות אנשים, כדי לבחור עובדים - לא חשוב באיזה נושאים כתבת, חשוב באיזה רמה כתבת. מי שמסוגל לכתוב ערך מומלץ בנושא כלשהו מפגין חריצות, רמת כתיבה גבוהה, חשיבה שיטתית ועוד. בברכה. ליש - שיחה 17:13, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

מעבר לכך, בוויקיפדיה אפשר לראות את מלוא ההיסטוריה שלך (למשתמשים מזוהים). מה שיכול ללמד גם על דרך העבודה - עבודת צוות וכדומה. Tzafrir - שיחה 20:01, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

בטפסים שהיו חלק מהליך הקידום שלי לפרופ' מן המנין ציינתי שכתבתי כמה מאות ערכים מתמטיים (זו לא הוכחה שזה עזר; אבל זו כן הוכחה שזה לא הפריע). עוזי ו. - שיחה 10:26, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

איך אתה יודע שזה לא הפריע? אולי בלי זה היו קובעים לך משכורת כפולה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:42, 5 באוגוסט 2015 (IDT)

צ'קלקה

― הועבר לדף שיחה:צפירור#צ'קלקה

האם דוברי בולגרית תקנית ושוטפת מבינים רוסית באופן קולח?

האם רוסים ובולגרים יכולים לתקשר זה עם זה כל אחד בשפתו באופן תקני ושוטף ולהבין אחד את השני כשם שדובר אנגלית מודרנית ופריזית יבינו אחד את השני פחות או יותר? או דובר עברית וארמית? או שמא לא סביר שתהיה הבנה מעל ה"כמה מילים" ? בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:11, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

לא וכן. אבל לא מהסיבות שהשואל התכוון, אני מניח. עד שנת 1989 הייתה בולגריה תחת חיבוק הדוב התרבותי של אמא רוסיה, כחלק מברית המועצות. השפה הרוסית הייתה ה-לינגואה פרנקה. מי שלמד בבית ספר בשנים שקדמו ל- 1990 למד רוסית כשפה שניה. כלומר, סביר אנשים שהם בני 30 ומעלה - מבינים קצת רוסית. (אולי לא אוהבים). אחיהם הצעירים או ילדיהם - כנראה פחות. מכל מקום, אם לכך התכוון השואל, העלייה הבולגרית בישראל (חבל שאין ערך. אך עיינו יהדות בולגריה) שהגיעה לארץ עם קום המדינה, לא הייתה חלק מהעניין ובניה אינם יודעים רוסית. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 09:00, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה טועה בדבר זה, דני. אתה שוכח שבולגרית כמו רוסית היא שפה סלבית. ושפות סלביות דומות בהרבה מובנים. אני כדובר רוסית מסוגל לקרוא כ-90% מכתוב בשפה הבולגרית. בשפת דיבור בולגרית נשמעת לי כמו "רוסית מוזרה מאוד" ומהירה מדי, אבל בהחלט ניתנת להבנה חלקית. Corvus,(שיחה) 09:58, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

בולגית היא שפה סלאבית דרומית. רוסית היא שפה סלאבית מזרחית. אין ספק שיש ביניהן קשר, אך לא ברמה של שפות אחיות. (שלא כמו הפולנית והצ'כית, ששתיהן שייכות לסלאבית המערבית והן אכן דומות).

במקרה ספציפי זה, ניתן להשוות את הקרבה - לקרבה שבין האמהרית (שמית דרומית) והעברית. שתיהן אמנם שייכות למשפחת השפות השמיות, ואכן יש בה פעלים ושורשים דומים, ובלשנים יזהו בנקל את הדימיון. אך דובר עברית ממוצע לא יבין אמהרית. (נסה ותיווכח). בברכה, דני. Danny-w • שיחה 09:41, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

דני, למה אתה מסבך? דובר רוסית מסוגל להבין 80-90% ממה שכתוב בבולגרית. מעולם לא דיברתי עם בולגרי בבולגרית כך שאין לי מושג אם אבין אותו או לא, סביר להניח שכן. גילגמש • שיחה 09:44, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מה עולה יותר- מרכז תל אביב או צפון?

נניח דירות בגודל ורמה זהה: איפה זה יעלה יותר, בצפון (לייד האוניברסיטה) או במרכז (איפה שצריך לקחת אוטובוס לאוניברסיטה)? תשובות ענייניות, בלי ציניות בבקשה. תודה לעונים. 109.66.96.24 21:00, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה מדבר על שכירות או קנייה? ביקורת - שיחה 22:44, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

שכירות לתקופה של כשנה. 109.66.96.24 23:32, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

האם אורנית נחשבת להתנחלות?

הסתכלתי ב-Google Earth וראיתי שאורנית נמצאת מאחורי הקו הירוק בשטח הרשות. בפתיח הערך אורנית לעומת זאת, היא לא מוגדרת כהתנחלות. אשמח לביאור הסתירה לכאורה, בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:04, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

ועוד שאלה, אם מישהו נוסע לאורנית, האם עליו לעבור במחסום צבאי כל שהוא? תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:51, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

נתחיל מהסוף, לא צריך לעבור שום מחסום, היישוב נמצא בשטח ישראל, אך חלק מתחום השיפוט הוא מעבר לקו הירוק. בברכה. ליש - שיחה 08:25, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

השאלה היא כיצד מוגדרת התנחלות.. ההגדרה המקובלת בציבור הרחב היא "ישוב הנמצא מעבר לקו הירוק", ומבחינה זו אורנית היא בוודאי התנחלות.

מצד שני, יש המתייחסים לישובים שסמוכים לקו הירוק או עוברים אותו חלקית באופן "מקל" (אני מתפתל בניסוחי כי השאלה טעונה פוליטית) מכיוון שמדובר בהתיישבות יותר ממסדית, פחות אידאולוגית, פחות ימנית-דתית (=יותר מרכז-חילונית), ופחות שנויה במחלוקת. כך גם לגבי שכונות בירושלים שנמצאות מעבר לקו הירוק. גרי רשף - שיחה 08:30, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

מה ההבדל בין קרדית לקרציה?

5.28.163.245 18:09, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

שתיהן שותפות לסדרה אקריות (Acari), במחלקת העכבישנים. קרא בערך קרציות על איברים ייחודיים להן. ביקורת - שיחה 18:16, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

אם אני לא טועה, קרדית היא תמיד Micro-animal בעוד שקרציה איננה Micro animal כלל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:01, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

לא מצאתי על כך חומר ברור בויקיפדיה העברית (למעשה לא מצאתי חומר על ההגדרה של קרדית), כולל בקצרמר שהוזכר בתגובתו של ביקורת.5.28.163.245 23:22, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

האם 0.7 שניות שוות ערך ל- 70 אלפיות השניה?

5.28.163.245 23:25, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

לא. 0.7 שניות שווה ל-700 אלפיות השנייה. 70 אלפיות שנייה זה 7 מאיות שנייה, כלומר 0.07 שנייה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:28, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

במקרה הפעם זו הייתה טעות הקלדה, נשמטה אפס אחד בשאלה שלי. תודה. 5.28.163.245 00:06, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

בכל אופן, השאלה שלי כעת היא איך 0.01 זה אלפית שניה הרי יש פה חלק אחד ממאה (שלוש ספרות: 0.01)?! לפי זה 0.001 זה עשירית אלפית שניה, ו-0.0001 זה מאית אלפית השניה, ו-0.0000 זה כבר מיליונית השניה, ותמיד יש להסיר אפס אחד ממספר שלם כדי לדעת מספר שבור (לדוגמה אם מיליון זה 1.000000 עם שישה אפסים, אז מיליונית תהיה עם חמישה אפסים 0.00001) האם ההבנה שלי נכונה? 5.28.163.245 00:11, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

לא. ראה הסבר בערך שבר עשרוני. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 00:38, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

עשירית $0.1=1/10=$

מאית $0.01=1/100=$

אלפית $0.001=1/1,000=$

"רבבית" $0.0001=1/10,000=$

אחד חלקי מאה־אלף $0.00001=1/100,000=$

מיליונית $0.000001=1/1,000,000=$

חזרתי • ∞ • שיחה 03:17, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה על הסבלנות, אבל אני עדיין לא מצליח להבין איך 70 אלפיות שנייה זה 7 מאיות שנייה (0.07 שניות) 5.28.163.245 18:01, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

תחשוב על זה ככה:

בשניה אחת יש 10 עשיריות שניה או 100 מאיות שניה או 1000 אלפיות שניה. כפי שאתה רואה, מספר אלפיות השניה גדול פי 10 ממספר מאיות השניה. לכן 7 מאיות שניה שווה ל-70 אלפיות שניה, 500 מאיות שניה שווה ל-5000 אלפיות שניה, וכו'. אוריאל, Orielno - שיחה 18:08, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

או כך (מימין לשמאל): 70 אלפיות = שבעים חלקי אלף ${\tfrac {7}{100}}={\tfrac {70}{1,000}}=$ (ע"י צמצום מונה ומכנה ב־10) = שבע חלקי מאה = 7 מאיות. חזרתי • ∞ • שיחה 18:28, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

בכתיב עשרוני, האפסים שמימין לנקודה העשרונית *ומימין לכל הספרות האחרות* אינם משנים דבר. אין הבדל בין 0.07 ל-0.070 או ל-0.070000 (כולם שווים לשבע מאיות, אבל גם לשבעים אלפיות ול-70,000 מליוניות). עוזי ו. - שיחה 21:38, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

כמו ש־7 מטבעות של עשר אגורות (=7·0.1 השקל) הם בדיוק 70 מטבעות של אגורה (=70·0.01 השקל). ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 10:15, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

האם יש דרך מדעית להפריך את תורת האבולוציה ? (עקרון ההפרכה של קרל פופר)

כידוע ישנן תצפיות רבות המאששות את תורת האבולוציה, אך על מנת שהיא תחשב לתאוריה מדעית של ממש האם לא חייבת להיות דרך להפריך אותה ?

איזה סוג של מבחן או תצפית יכולים להפריך את האבולוציה ?

25.187.24.70 12:35, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

בטח. מאובן של כלב מתקופת קרטיקון יפריך לגמרי את תורת האבולוציה. Corvus,(שיחה) 12:39, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

דווקא לא. הוא פשוט יראה שהיונקים התפתחו יותר מוקדם ממה שחשבו. זה פשוט פרט טכני. צרך לחשוב על משהו מהותי שיפריך את תורת האבולוציה. העיקרון "שרידת המתאימים ביותר" (survival of the fittest) הוא בלתי ניתן להפרכה מאחר ומדובר בטאוטולוגיה. שכן איך מגדירים את המתאימים ביותר? כאלה ששרדו כמובן. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:24, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

לא בדיוק, מדובר בהישרדות המתאימים ביותר בתנאים נתונים - עם השתנות התנאים המתאימים ביותר יהיו אחרים. יש מבחנים פשוטים יותר המצביעים על היכחדות הלא מתאימים, למשל תופעת הגמדות באיים מסוימים, שם המחסור במזון מעודד הצטמקות של הפרטים בניגוד לקו הכללי של העדפת פרטים גדולים יותר. גם מאובן של האדם המודרני בשכבות מלפני מיליוני שנים יפריך את האבולוציה. בברכה. ליש - שיחה 14:33, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

תופעת הגמדות שהזכרת מאששת את עיקרון שרידות המתאימים, אך לא מוכיחה או מפריכה אותו. אגב, האבולוציה לא בהכרח מעדיפה פרטים גדולים יותר, ולראיה תנין הים שרד את הכחדת קרטיקון-שלישון בעוד שהדיינוסוכוס והסרקוסוכוס הענקיים לא, ואילו הקבוצה המוצלחת ביותר של בעלי חיים היא כנראה החרקים, שכמעט כולם קטנים מאוד. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:49, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

יצירה של יצור חדש יש מאין על-ידי אלוהות כלשהי בתנאי מעבדה תפריך את רעיון ההתפתחות ההדרגתית שעומד בבסיס האופן שבו אנחנו מבינים את תיאוריית האבולוציה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:41, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

יצירה יש מאין בתנאי מעבדה היא באמת הפרכה, אבל כנראה שהשואל רוצה משהו יותר מציאותי. אביר העלה טענה מעניינת, שמציאת מאובן של אדם מודרני או כלב מודרני בשכבות קרקע עתיקות לאו דווקא מפריך את התורה, אלא רק מזיז את נקודות הציון המקובלות. אבל אני לא בטוח שזה נכון ב100%. אם נמצא שלד של האדם הניאנדרטלי שעתיק בהרבה משלד של סהלאנתרופוס צ'אדנסיס - האם זה לא יפריך מיידית את הרעיון שהראשון הוא התפתחות של השני ובכך ישבור את הרעיון של התפתחות מינים הדרגתית?

עוד הפרכה שאני חושב עליה: לשים אוכלוסיה של יצורים שמתרבים מהר לסביבה עוינת, אבל חלקם בעלי תכונות מסוימות כן יכולים לשרוד בה. אם כעבור כמה מאות דורות גודל אכלוסיה העמידה לגורם ממית תהיה זהה: המין אינו מפתח, אין אבולציה. Corvus,(שיחה) 15:26, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לציין שניסויים כאלו נעשו כבר פעמים רבות (בעיקר עם בעלי חיים שמתרבים מהר, כגון חיידקים ושמרים). לצערי אין לי כאן רפרנסים.Tzafrir - שיחה 16:49, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

כמות העדויות התומכות באבולוציה היא כל-כך גדולה שכל הפרכה תדרוש עדות "לא מציאותית". ההפרכה שאני מציע פה טובה משתי סיבות: כמו כל תיאוריה מדעית, האבולוציה עברה בעצמה התפתחות באופן שבו היא מסבירה את הממצאים. האופן שבו דארווין תפש את הרעיון, והאופן שבו מדענים מודרניים מתייחסים אליו אינו זהה. בהקבלה לפיסיקה (תחום שאני מבין בו עוד פחות), זכור לי שבעבר טענו שמכניקת הקוונטים חוזה את קיומם של 12 ממדים. אני מבין שהיום כבר מדברים על 23. ובכל זאת, עדכון כמות הממדים אינה מפריכה את כל "תורת הקוונטים". במקום לדון אילו עדויות יפריכו את כל התורה ואילו רק ידרשו "עדכון מקומי" אני מציע פה משהו שאין לגביו שום ספק. שנית, מדענים אינם מחפשים להפריך את "האבולוציה" אלא ניבויים ספציפיים. הדרישה לניסוח הפרכה מלאה של כל התיאוריה מגיעה בדרך כלל מחוגים דתיים שרוצים להחליף אותה בבריאתנות. ההצעה שלי מזכירה להם שאין שום תיאורייה אלטרנטיבית שאפילו קרובה להתחרות עם האבולוציה מבחינת היקף העדויות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית}

יש לך דוגמה לשינויים הללו? Tzafrir - שיחה 16:49, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא חושב שהטענה "האורגניזמים נמצאים במלחמת קיום תמידית עם מינים אחרים, עם בני מינם ועם הסביבה" עדיין מקובלת. אתה הרי לא טוען שדארווין ניסח את התורה כולה באופן מלא והיא לא עברה שינויים מאז תקופתו, נכון? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:38, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא חושב שיצירת יש מאין (של אדם למשל) תפריך את האבולוציה, זה רק יראה כי ישנה דרך נוספת ליצור אדם (בתנאי מעבדה) זה הכל, ואני דיי משוכנע שבעתיד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת שנפתח נוכל לבצע זאת. שוב, זה לא יפריך את האבולוציה. [משתמש:יניב]

יצירת יש מאין אינה הפרכה של האבולוציה (שמדברת על התפתחות בעלי חיים) אלא של חלקים אחרים (אם זה מעניין אותך אפשר להכנס לשאלה הזו, אבל זה דיון צדדי (ע"ע לואי פסטר, שאישש את זה בלי קשר לדיון על האבולוציה). הטענה הבסיסית של אבולוציה היא התפתחות הדרגתית. אחת התוצאות היא ש(למעט כמה חריגים, שאפרט בהמשך) מיני בעלי חיים מתפתחים בצורה של עץ - כלומר, יכולה להיות רק התפצלות אבל לא התמזגות או השפעה "לצדדים". חריגים: חיידקים ואולי עוד כמה חד תאיים מסוגלים להעביר גנים ישירות אחד לשני. זה כבר לא המצב ברב תאיים (בגלל שההתרבות היא מזוג בודד של תאי מין). בינתיים לא נמצא ממצא שלא מסתדר עם התאוריה הזו. וצריך לזכור שבעשרות השנים האחרונות נמצאו ממצאים רבים בתחום: ריצופי גנים. Tzafrir - שיחה 16:49, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מומחה באבולוציה אבל למיטב ידיעתי ההפרכה הפשוטה ביותר לתיאוריה היא שאף אחד לא מדד את התהליך העיקרי המתואר בה, מאקרו-אבולוציה קורה בפועל (שזו הפרכה אפשרית אבל לא שלילה מוחלטת); לאף אדם לכאורה לא הייתה האפשרות לחיות נניח 70 מליון שנה ולתעד מין X הופך למין Y שממש ממש שונה ממנו עד כדי סיווגיות טקסונומית שונה לגמרי. מה שכן יש בשפע פשוט המון המון אישושים "מתאמיים" (Correlation) כמו דמיון אנטומי עצום, דמיון גנטי משמעותי (איכות וכמות דומה של כרומוזומים, טלומרים, רצפים, ועוד), התנהגויות דומות, ואפילו אישושים קונקרטיים יותר כמו חוליות חסרות (דוגמת אמפיבים) ומה שאני מכנה "פסגת האישושים" שזה אטביזם שהוא התעוררות של גנים רדומים כביכול, מה שמביא למשל ללידת בני אדם מסוימים עם זנב; זה כאמור לא מוכיח מעבר לכל ספק אבולוציה אבל זה מאשש את הטענה לקרבה, שכבר הפכה לאמונה מקובלת בעולם המדע. בקיצור, בגלל זה שומעים הרבה מדענים וחילונים אומרים "אני מאמין באבולוציה"; כי תיאוריית האבולוציה זה משהו שמאמינים בו על סמך אישושים והפרכות, ולא משהו שצופים בו בפועל (לא במסגרת מאקרו אבולוציה לפחות), ולדעתי דווקא לקבל את זה יעשה הרבה סדר בבלאגן לשני הצדדים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:17, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

הפרכה היא ניסוי, מדידה או תצפית שסותרות לגמרי את התאוריה (ברמה שאם התאוריה היתה נכונה, אז התוצאה חייבת להיות שונה). "אף אחד לא צפה" היא לא הפרכה. גם אף אחד לא צפה בליבת כדור הארץ. זה לא מפריך את קיומה. Corvus,(שיחה) 17:26, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

קורבוס, לא טענתי ש"אף אחד לא צפה = הפרכה" פירטתי על מדידה קונקרטית שאף אחד לא ביצע במשך 70 מליון שנה. ואגב, את ליבת כדור הארץ אפשר למדוד קונקרטית באמצעים פיזיכימיים; את האבולוציה לא - זה תהליך שהאמונה בקיומו רווחת על סמך ראיות. יש מצב שההנחה של פופר לא תקפה בכלל כלפי ליבת כדור הארץ ויש מצב שהיא אפילו פגומה מיסודה; ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 17:33, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

אני לא מבין את ההבדל בין "צפייה" לבין "בחינה של ראיות". יש מלא דברים שאף אחד לא צפה בהם אלא רק בעדויות לקיומם והם עדיין מקובלים עלינו מבחינה מדעית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:45, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

אין צורך במדידה לאורך 70 מיליון שנה, יש אבולוציות מהירות יותר, למשל האבולוציות של החידקים, שהפכו לעמידים בפני אנטיביוטיקה - ראינו את ההתפתחות ואת התוצאות. בברכה. ליש - שיחה 21:47, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

כדי לאשש תאוריה צריכים לראות שהתאוריה מצליחה להסביר נתונים שלא היו ידועים קודם (כלומר: שהיא מצליחה לספק תחזיות ולעמוד בהן). בתגובתי נתתי דוגמה לתחזיות (הידע החדש שהתקבל ממיפוי גנים של אורגניזמים שונים). Tzafrir - שיחה 19:27, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

ליש, אם אני לא טועה, מדובר במיקרו אבולוציה; בשינויים קלים ב-ביוסינתזה של מולקולות מסוימות\שינויים קלים במראה ובמרקם; במקרה דנן אנחנו מסכימים שזה לא מצריך עשרות מליוני שנים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 01:23, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

בן-יהודית-ונתן, אתה מפזר את הדיון בין אבולוציה ומיקרו-אבולוציה והיחס לאבולוציה בכלל, נושא מרתק אולי אבל חדש לאשכול זה. ובין נושאו המקורי של הדיון, האם האבולוציה עונה על הקריטריון של פופר ל"מדע", או לא, או שאינה צריכה לענות עליהם כאוסף מארגן של היגדים רבים שכן עונים על הקריטריון בפני עצמם. אנא הקפד לפתוח פיסקה חדשה לדיונים אחרים. ביקורת - שיחה 01:29, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מפזר? למה? לכאורה אתה דווקא מברך על החלוקה שעשיתי בין השתיים (אני מודה שהייתי צריך ליותר להדגיש את ההבדל בינהם בהקשר של עקרון ההפרכה של פופר); מבחינה פופריאנית, רק מיקרו אבולוציה ניתנת לתיעוד ישיר; מקרו - לא; אפשר להסיק עליה די בקלות מהגורמים שאני עצמי ציינתי; אנטומיה השוואתית, גנטיקה, אתולוגיה ואנתרופולוגיה וכו'. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:33, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

ההיגד שלך בדבר "מקרו-אבולוציה" אינו ברור ואינני יודע על מה מבוסס. א. אין מקרו ללא מיקרו, והשיתוף בין חד-תאיים לקבלת אורגניזם רב-תאי הוא חלק מהתהליך. ב. המחקר שלי עוסק באבולוציה ברמת מקרו, ואינני היחידי העוסק בכך, גם בעבר וגם בהווה, מכמה וכמה היבטים. בנצי - שיחה 04:25, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

שבירה

אני מניח שהשואל המקורי קורא אנגלית What would disprove evolution? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:59, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה על הלינק, במקרה יש לי גם את הספר שלו רק שלצערי עדיין לא הספקתי לקרוא אותו (למה האבולוציה נכונה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני אשמח אם בסוף הקריאה תמסור חוות דעת (עדיף בדף השיחה שלי) איך הספר והאם שווה לקרוא אותו בעצמי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 02:00, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

למרות שהספר מונח אצלי על המדף זה זמן מה, אינני יודע מתי אגיע לקרוא אותו, בינתיים תוכל לקרוא ביקורות של רבים אחרים שקראו אותו.

תיקון למשהו שנאמר פה: אבולוציה נצפתה בפועל בכמה מקרים, ולא רק בחיידקים. נצפו התפצלויות של מינים, למשל. יש ערך כזה איפושהו בויקיפדיה האנגלית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:06, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

הנה, וזו בשום פנים ואופן לא רשימה שלמה! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:22, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

איך מגיבים כאן לשאלות או תגובות לשאלות ?

סליחה שאני אומר אבל ממשק המשתמש כאן ממש מבלבל ולא אינטואיטיבי. מדוע מסובך כל כך לשים ליד השאלה או התגובה קישור בשם "רשום תגובה", או משהו בסגנון כפי שמקובל בכל מערכת תגובות אחרת באינטרנט ?

הקישורים היחידים שאני רואה הם: [עריכת קוד מקור], שם משתמש (או כתובת IP) ושיחה (לפעמים גם אלו לא מופיעים, או רק בחלקם).

ניסיתי ללחוץ על כולם, אבל אף אחד מהם לא מביא אותי לדף שנראה כמו ממשק כתיבת תגובה.

אז איך מגיבים כאן, ומדוע עשו זאת כל כך מסובך ולא אינטואיטיבי ? ―85.250.21.27 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בשביל להגיב למישהו בשיחה משתמשים ב"עריכת קוד מקור" (כמו שאני עושה עכשיו), ואז אתה רושם את דבריך אחרי הדברים שרשמו אנשים קודמים באותה השיחה. נהוג להוסיף ":" בתחילת דבריך כדי להזיח שמאלה את התגובה שלך ביחס לתגובה הקודמת, וכן נהוג שבסוף רושמים "~~~~" והמערכת הופכת את זה אוטומטית לחתימה (כמו שתראה בסוף דבריי). אני לא יודע למה אין ממשק ייעודי לכתיבת תגובה, אבל זה לא מסובך ומי שנוהג לשוחח פה מתרגל לזה תוך יום-יומיים. אוריאל, Orielno - שיחה 14:01, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: דף זה הוא אחד מדפים בויקידפיה - זאת אנציקלופדיה ולא פורום ולכן הממשק מותאם יותר לכתיבת ערכים מאשר לתקשורת בין עורכים. עם זאת, השימוש לצורך תקשורת הוא די נוח. בדיוק כמו שנכנסת לעריכה של דף זה, ככה מוסיפים תגובות. אתה צריך לערוך את קוד המקור ולהוסיף תגובה חדשה עם סימן ":" שעושה הזחות. בסוף התגובה שמים 4 פעמים "~". אגב, כדאי להירשם לאתר לצורך תקשורת יותר נוחה (זה תהליך מהיר ולא חושף פרטים אישיים) Corvus,(שיחה) 14:05, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה גם ויקיפדיה:זרימה. ראובן מ. - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

עדיין, זה ממש לא נוח, אני נכנס לחלון [עריכת קוד מקור] ומופיע לי שם גוש מבולגן וכמעט בלתי קריא של טקסט עם המון הודעות דבוקות זו לזו, אני יכול בטעות בלי לשים לב בכלל למחוק הודעות של מגיבים קודמים וכדומה. ממש חבל שלא טורחים להכין ממשק נורמלי סה"כ המון אנשים משתמשים במנגנון הזה. [יניב]

טורחים, ראה בקישור שנתתי. ראובן מ. - שיחה 20:29, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

נשמע בכיוון הנכון, חבל רק שלוקח כל כך הרבה זמן ליישם זאת. [יניב]

כמו כל דבר בויקיפדיה/מדיה, זה הכל עבודת מתנדבים. אם יש לך את הידע הדרוש, הצטרף ותרום! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:08, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מה האינטרס של הייתוש להזריק חומר מגרה לעור?

האם המטרה של הייתוש היא לטשטש את ה'מארח' כדי שלא ירגיש בעקיצה או שגם בלי זה אי אפשר היה להרגיש בעקיצת הייתוש? 5.28.163.245 18:06, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה יתושים, סעיף "עקיצת היתוש". ראובן מ. - שיחה 18:08, 8 באוגוסט 2015 (IDT)

גם אני לא מבין איזה אינטרס יש להם לבוא לפה בחום הזה.

מבחינתם החום הוא ברכה, לא קללה. יש להם שטח פנים גדול יחסית למאסה, כך שהם מאבדים חום בקלות לסביבה, וחום של למעלה מ 30 מעלות עוזר להם לקבל טמפרטורת גוף אידאלית עבורם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:09, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

התכוונת לשטח פנים גדול יחסית לנפח [שמעון סוויסה]109.64.208.227 13:49, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

תחבורה ציבורית ימית

האם יש בארץ (ונדמה לי שלא, אז למה לא?) מערך תחבורה ציבורית ימית? למשל, ספינת מנוע לחמישים נוסעים בתשלום שיוצאת מדי חצי שעה או שעה ממסוף ליד נמל תל אביב (או אפילו מחוף מציצים, נגיד) למסוף ליד נמל חיפה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:40, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מה המהירות הטיפוסית של ספינות כאלה? (זה לא כתוב בערך). עוזי ו. - שיחה 14:52, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

תלוי בגודל, דגם ומטרה. למשל, en:Boeing 929 נוסע במהירות 80 קמ"ש. יש גם כאלו של 120. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:21, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

נתקלתי בזמנו בעבודה אקדמית שבחנה מעבורת בין עכו/קריות לחיפה. אם אני זוכר נכון מבחינה כלכלית זה צלח. Shannen - שיחה 16:40, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

אז? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:41, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

תחבורה ציבורית ימית תוכל לעבוד (לפחות בישראל) רק אם תחובר לרשת מסילתית (רכבת תחתית) שתביא את הנוסעים מ/למקומות שונים בתוך העיר. Liad Malone - שיחה 18:38, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

וזה כי למה? מה רע באוטובוסים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:15, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

יגאל, זה לא צלח. Shannen - שיחה 20:13, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

לא הבנתי, אז ניסו את זה בפועל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:15, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

לא ניסו. רק בדקו התכנות כלכלית והם טענו שזה לא כדאי (אם אני זוכר נכון - אבל אל תתפוס אותי במילה). אם זה ממש חשוב לך אני יכול לחפש את זה שוב בפעם הבאה שאהיה באוניברסיטה (קרי סוף הקיץ). Shannen - שיחה 23:21, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

או שתלך לקרוא בעצמך Shannen - שיחה 23:30, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

לפי סיפורי הסבתא שלי, (כמו שנאמר בובע-מייסא) הייתה תחבורה ציבורית ימית מנהריה הנצורה לחיפה בזמן מלחמת השחרור. • איקס איקס - שיחה 00:34, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לי הרגשה שאם זה רק בין חיפה לעכו זה באמת לא כלכלי. בכוונה השתמשתי בדוגמה תל אביב חיפה שנראית לי כלכלית בהרבה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

אם זה שט ב-80 קמ"ש, אז זה עושה חיפה-ת"א בשעה ועשר דקות בערך שזה לא רע. מה העלות של הפעלת מעבורת כזאת במשך שעה? בברכה, --איש המרק - שיחה 14:13, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

מה יותר זול- רכב פרטי או הזמנת מונית?

אם מישהו מזמין מונית הלוך וחזור לעבודה, 5 פעמים בשבוע או לחילופין מחזיק רכב פרטי ונוסע בו 5 פעמים בשבוע הלוך-חזור: מה יותר זול?

על רכב צריך לקחת בחשבון עלות קניה של הרכב עצמו, תחזוקה טכנית וטסטים, רישיונות וביטוח למיניהם, דלק. 132.66.137.207 16:41, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

על פניו, ברור שברוב המקרים עדיף להחזיק אוטו, שאם לא כן, היו הרבה יותר מוניות, והרבה פחות מכוניות פרטיות. בכל מקרה, יש הרבה מאוד משתנים, כמו סוג הרכב, גילו, המרחק וכו'. אם נניח שעלות הדלק היא 10% מהמחיר של המונית, ושמדובר בנסיעה שעלותה היומית במונית היא 60 שקלים. הרי שאם עלויות החזקת הרכב שציינת (את מחיר הרכב שים לב שיש להמיר בפחת, מתוך הנחה שהאוטו נמכר בסופו של דבר), עולות על 54*250 ((מספר ימי העבודה בקירוב) כפול (עלות הנסיעה במונית פחות דלק)) כלומר 13500 שקלים הרי שעדיף לך לנסוע במונית, ואחרת הפוך. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:01, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראלי ממוצע מוציא 33,000 ש"ח בשנה על אחזקת רכב. המחיר כולל דלק, ביטוחים, טיפולים, אגרות רישוי שונות, וירידת ערך. אני אישית חישבתי את ירידת הערך ושאר ההוצאות שלי והגעתי ל-30,000 ש"ח בשנה, שזה יוצא 576 ש"ח בשבוע, או 115 ש"ח ביום - וזה כשאני נוסע הלוך ושוב לעבודה ועושה עוד הרבה נסיעות נוספות. מונית הלוך ושוב הייתה עולה לי יותר מ-115 ש"ח ביום, לכן, במקרה הפרטי שלי, יותר זול להחזיק רכב. על אחת כמה וכמה מישהו שבאמת נוסע ברכב רק לעבודה. -- ‏גבי‏ • שיח 22:12, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

לבוש מטאל

למה מטאליסטים לובשים צמידי קוצים ושרשראות? מאיפה זה בא ולמה?

בקשה: לא לענות בעזרת קישור שמכיל את המילים "מטאל", "לבוש" וש"שרשראות", אבל לא עונה על השאלה "למה מטאליסטים לובשים צמידי קוצים ושרשראות?"

זו שאלה טובה כמו שאלות קשורות-מוטיבציה רבות אחרות בפסיכולוגיה. רבים עושים את זה כי זה שמקובל (חיקוי בנדוראיני) ורצייה חברתית, אבל השאלה הכי נכונה לשאול היא למה הראשונים בחרו להופיע כך ולהשפיע על כל השאר?, התשובה לכך היא פסיכואנליטית לדעתי ודורשת מעקב אחרי מי שעשו כך, אם כי יכול להיות שפשוט מדובר בהכללה (Generalization) לתרבויות מוזיקאליות אחרות שקדמו למטאל, כלומר "יניקה" תרבותית מהן. קרא בערך הקצר שכתבתי תרבות הדארק, לקבל עוד קצת מידע ורעיונות או בסיס לרעיונות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:12, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

ענית תשובה שאפשר לסכם בתור "כי זה חלק תרבות המטאל". ככה שהתשובה מושקעת, אבל טאוטולוגית. אז אפשר להחליף ב"למה בתרבות המטאל מקובל לבוש הכולל שרשראות?" מאיפה זה בא?

לא, הרדוקציה שלך מיותרת ושגויה, או לחלופין, לא הכרת את המונחים שבהם השתמשתי אך גם לא טרחת להבין אותם; אם היית, לא היית מפספס את התמונה הכללית. נסה זאת הפעם. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:34, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

אני חושב שהקשר בין התשובה שנתת לבין השאלה הוא מקרי לחלוטין. אם היו מחליפים את המילה מטאל במילה רגאיי ואת המילה שרשרת במילה ראסטות התשובה שלך היתה נשארת זהה. Corvus,(שיחה) 22:03, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

ואני לא - הסברתי את המכניזמים האפשריים (במידה שראיתי מספקת ביחס לשאלה). אם לא המכניזמים האפשריים שהביאו להתנהגות זה מה שמעניין את השואל, אז מה כן? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:10, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מעבר לתיאור הכללי של המכניזמים, אני חושב שיש לזה קשר להיות המוזיקה מסודרת (אורדינאלית), עצמתית, ומחתרתית מאד; לדעתי מבחינה פסיכולוגית הצבע השחור ופרטי לבוש מתכתיים קשורים ב-סדר ומשמעת, כוח, ומחתרתיות (לפחות הלבוש השחור נטו - פעולות ליליות); אבל זה כבר התרשמות אישית בכיוון הפסיכואנליטי אותו הזכרתי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:15, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

התשובה האחרונה שלך לפחות מתקרבת לכוונת השאלה. הרבה יותר מועיל היה לדגומה להזכיר את ג'ודס פריסט ואת בלאק סבאת'. יתכן ששרשראות באות מאיזו הופעה שלהם בתור גימיק. זה יותר תחקיר היסטורי מאשר פסיכולוגי. Corvus,(שיחה) 23:33, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

מתקרבת לכוונת השאלה כפי שאתה הבנת אותה - אני רואה חשיבות דווקא קודם כל בהבנת המכניזמים הפסיכולוגיים שמאחורי רכישת "אופנה" קבוצתית ורק אחרכך להתעסק בהתרשמות אישית מאסוציאציות שראשוניה אולי עשו ורק אחרי כל זה לתת הסבר היסטורי; זה בהחלט עניין של פרספקטיבות שונות; לי בתור אדם שלמד ונבחן על המכניזמים האלה, זה יותר חשוב. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 00:25, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

ממש לא ברור איך הבנת שמדובר בשאלה על אפקט פסיכולוגי. באותה המידה אפשר היה לשאול "למה לחובבי רגאיי יש רסטות" ואתה היית עונה בדיוק אותו דבר. התשובה שלך מושקעת ומשכילה, אבל אין שום קשר בינה לבין השאלה. זה כמו שנשאל "מאיפה בא האד-באנג ?" ומבקום להגיד שזה בא מלד זפלין, תתחיל לספר על אספקטים רפואיים של תנועת ראש.

הסברתי למעלה למה קודם כל פניתי להסביר מכניזמים. זה נראה לי הדבר הבסיסי ביותר להסביר שמבסס את ההסבר התרבותי\היסטורי. אם מישהו מתענין רק באספקט אחד, מוטב שיציין את זה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:40, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מקווה שכולם קראו את הערך על לבוש מטאל (באנגלית). ההיסטוריה מפורטת שם, בפרט ההשפעה של תרבות האופנוענים על המטאליסטים, משם הגיעו מעילי העור השחורים והשרשראות. -- ‏גבי‏ • שיח 22:18, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

מעניין מה מטרת השרשרת בלבוש אופנוען. מעיל עור כנראה זה פריט מאוד פרקטי- מגן מרוח בזמן נסיעה מהירה. ניטים בטח חלק מעיצוב רגיל של מעיל עור משנות ה-60, כמו רוכסנים ואבזמים. אבל שרשרת? רוב הלפורד הופיע על במה עם שרשרת ואזיקים על המכנס. לא ברור מאיפה הוא לקח את זה. אולי המציא בעצמו. Corvus,(שיחה) 09:59, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

לשרשרת אין מטרה פרקטית אלא אופנתית בלבד. היא מזכירה את השרשרת של האופנוע, ואני מניח שמטרתה המקורית הייתה להבדיל בין אופנוען לסתם פרחח במעיל עור שאינו אופנוען. -- ‏גבי‏ • שיח 11:51, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

קיימת עיר בשם פרקלא במרוקו?

ניסיתי בעזרת גוגל ולא מצאתי. זה כתוב בספר מלפני מאה שנה בערך ורציתי לדעת אם זו עיר שידועה כיום בשם אחר או שזה שמה הידוע גם כיום. 5.28.163.245 00:06, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

נסה כאן [4].

לימוד ערבית מדוברת

אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי לאתר מוצלח ללימוד ערבית מדוברת. בתודה מראש מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ה • 00:13, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

הצעות:

תעלם ותכלם - (רשות השידור, הטלויזיה החינוכית, 21 שיעורי וידאו בני 25 דקות. בחינם)

ג'ארכ קריבאכ - סדרת בת של "תעלם ותכלם" - התעמקות בדקדוק. 20 שיעורי וידאו. בחינם.

מדרסה - (חינם).

דיוואן - (בתשלום, אך שיעור ראשון חינם).

לינגולרן - LingoLearn - (בתשלום, אך שיעור ראשון חינם).

...ויש עוד אופציות רבות. עוד היד נטויה. רק לחפש בגוגל. ההמלצה שלי - לך על החינוכית (הקישור הראשון).

בברכה, דני. Danny-w • שיחה 18:24, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ה • 12:18, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

ספרי אנקדוטות

האם תוכלו להמליץ על ספרי אנקדוטות? תודה!

באיזה תחום? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:21, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

בכל התחומים... תודה!

אנציקלופדיה להומור, 1988, שנת הוצאה. 480 עמ'. כריכה קשה. תאור. אוסף של אנקדוטות,

פורטים ופרוטוקולים

האם לכל פורט פרוטוקול תקשורת משל עצמו? או שמא ייתכן מצב שכמה פורטים שונים יהיו מסונפים לאותו פרוטוקול (או לחלקים שונים בו) ? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 08:02, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

לא. אמנם יש פורטים שמקובל להשתמש בהם לחלק מהפרוטוקולים (ראה רשימה זו) אבל זה אינו הכרח. גם בפרוטוקולים אלו ישנה אפשרות להשתמש בפורטים אחרים מהמקובל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:43, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

אז אם אני מבין נכון, כן ייתכן מצב בו מספר פורטים יסונפו לאותו פרוטוקול? בתודה לבבית על העזרה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:43, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

אתה מבין נכון לגמרי. יש פרוטוקולים שזו צורת העבודה "מהקופסה" שלהם - למשל, FTP מקבל בקשות על פורט 21 ומעביר את הקבצים על פורט 20, וכמובן שניתן לשנות את שניהם. HTTP מקבל בקשות על פורט 80 (ניתן לשינוי, האם ראית אי פעם כתובת אינטרנט שבסופה יש נקודותיים ומספר?) ומודיע ללקוח על פורט אקראי שישמש למידע עצמו, ומכייון ששרת HTTP משרת לקוחות רבים, יוצא שהתקשורת מתנהלת בפורטים רבים בוזמנית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:01, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

סופג זיעה

יש פטנט כזה - סוג של בד ששמים על היד( ליד השעון) ואפשר לנגב איתו זיעה מהמצח.

אמור להיות משהו זול יחסית, איפה משיגים כזה? מישהו פעם קנה? אני לא צריך את זה לספורט אלא להליכה לעבודה. 132.66.137.207 20:19, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

בחנויות ספורט, זה מגיע קומפלט עם בנדנה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:59, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

תחסוך את העבודה ותקנה רצועה למצח. בכל חנות ספורט. גרושים. ביקורת - שיחה 23:43, 10 באוגוסט 2015 (IDT)

שלום ותודה על התשובה. אני לא מעוניין לרכוש בנדנה או רצועה למצח. אני עושה הליכה בעליה של כ-8 דקות מהבית לעבודה ובקיץ זאת הופכת לחוויה מלאת זיעה. אני רוצה משהו פשוט לנגב את המצח בדרך. להסתובב עם סרט על המצח או בנדנה לא מתאים. 132.66.137.207 11:31, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

אז הנח את הבנדנה מהחבילה בצד והשתמש רק ברצועות הזרוע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:44, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

להמשיך את הסדרה

• Unix כולל 4 מיליון שורות קוד.
• ווינדוס 2000 כולל 10⁸ שורות קוד.
• Linux Ubuntu של ימינו כולל ??? שורות קוד.
• ווינדוס 10 כולל ??? שורות קוד.

תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:45, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

מיקרוסופט לא פרסמה כמה שורות קוד כוללת 10. 7 ו- 8 כללו כ40,000,000. לגבי אובונטו, מכיוון שההפצה כוללת חבילות רבות שניתן להתקין, נשאלת השאלה איך אתה סופר אותן. אפשר פשוט להוריד את קוד המקור ולספור... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:31, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשר להתחיל מהערך באנגלית. כמו שאפשר לראות, מדובר על מספר שקל להפיק מקוד מקור של תוכנה אבל מצד שני, הוא לא הרבה יותר מאשר אמדן גס מאוד לגודלה של התוכנה (ולכן: לסיבוכיותה, לעלות יצירתה, וכדומה). במקרה הגרוע הוא יכול להיות מטעה. הערך באנגלית מספק אמדן של מספר גרסאות של חלונות. חלונות 2000 כללה (לפי נתונים של מישהו ממיקרוסופט) כ־30 מליון שורות קוד. אין לי מושג מה המצב לגבי גרסאות חדשות יותר. אם קצב השינויים נשאר דומה, מדובר על 70-100 מליוני שורות קוד. אבל אין לי שום בסיס להנחה הזו.

אובונטו מורכבת מארבעה חלקים. שניים מהם (שכוללים תוכנות קנייניות - restricted ו־multiverse) קטנים ואפשר להזניח אותם. מה שנשאר הוא main - החלק הראשי של ההפצה (שנתמך במלואו גם בהפצות LTS) ו־universe - כל השאר. התוכן של main ו־universe ביחד דומה בגודלו לזה של דביאן ואת דביאן אנשים שונים אוהבים לנתח. בערך האנגלי יש מספרים עד הגרסה הלפני אחרונה (7. הנוכחית היא 8) של דביאן. סביר להניח שהמספרים הנוכחיים הם בסביבות 600 מיליון. אין לי הערכה טובה לגודל של main, אבל היא כוללת לפחות את הליבה, את ליברה אופיס ועוד כמה מיזמים לא קטנים (GNOME, KDE, OpenJDK) ולכן אני מאוד אתפלא אם גודלו הוא מתחת ל־100 מליון שורות קוד.

כמובן שאין שום טעם להשוות גרסה כלשהי של Windows לדביאן או אובונטו. השוואה מתאימה צריכה לכלול, לדוגמה, את Windows, את מיקרוסופט אופיס, את Visual Studio ועוד אוסף שלם של תוכנות שרת. Tzafrir - שיחה 00:45, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. אני לא צריך מספר מדוייק כפי שראיתם מהמספרים שהצגתי. כל מה שאני צריך זה מספר מפחיד מספיק בשביל מצגת "ילדים אם לא תבנו מודל טוב, טסטים טובים ותיעוד אתם תאבדו את עצמכם כי יש תוכנות ממש ארוכות". אז לשאלה איך מודדים את זה - ניתן להאריך את זה לפי התוצאות של שתי השורות הראשונות, שחישבו אותם הרבה שנים לפני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:22, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

מפנה את תשומת לבכם שמספרי מיקרוסופט שנתתי הם מפי מיקרוסופט בפומבי, וכך גם 50 מיליון שורות לויסטה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:51, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

הוראת קבע והעברה בנקאית- האם הסניף חשוב?

אני לקוח של בנק הפועלים. הסניף שבו הפיקו לי את הכרטיסים וכדו' נמצא בקריות, אבל אני מתגורר זמנית בתל אביב וצריך לשלם הוראות קבע וצריך לשלם חד פעמית העברה בנקאית ישרה ולחתום הוראת קבע.

האם אפשרי לעשות את זה בסניף הקרוב בתל אביב או שצריך לחוזר בשביל זה לקריות? כי עקרונית זה אותו הבנק. 132.66.137.207 14:02, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

טכנית, זה אפשרי. מעשית, יכול להיות שהסניף בתל-אביב "יעשה קולות של לא רוצה". אם תתעקש, הם ימצאו פתרון. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:47, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

שאלות במערכות הפעלה - קאשינג ולוגיקה

1. האם מנגנון ה-Registry ב-Windows הוא בעצם סוג של Internal caching system?...
2. מה לוגי לבצע קודם, איחוי כונן או ניקוי Reg?

בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:32, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

1. לא, ה-Registry משמשת ל"רישום מאפיינים של מערכת ההפעלה עצמה ושל תוכנה וחומרה המותקנות בה, העדפות משתמש וכדומה." ונועדה "לספק מערכת רישום מסודרת ואחידה למידע זה". מערכת caching מיועדת לשליפה מהירה של מידע שצפוי להדרש בזמן הקרוב. (לדוגמא: מעבד מאחסן פקודות שצפויות להתבצע בזיכרון cache שהגישה אליו מהירה יותר מלזכרון RAM, או תוכנה להאצת גלישה באינטרנט מתחילה להוריד דפים המקושרים לדף הנצפה כדי לחסוך את זמן הגישה לשרת)
2. אין שום קשר בין הפעולות, ולסדר ביצוע שונה לא יהיה שום הבדל. בריזוק - שיחה 00:41, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

כן, אני יודע מה זה מערכת קאש פשוט לא הבנתי מה זה Reg ולמה זה נדרש (אני מניח שיש Reg גם במערכות הפעלה של שרתי Web כמו Apache?). תודה על הפירוט, בן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 01:19, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

הרג'יסטרי היא פתרון (איום ונורא) לעניין קבצי הקופיגורציה. הרעיון היה לייצר מקור אחד, עם כללים וסדר הררכי שיכיל את כל מידע הקונפיגורציה של מערכת ההפעלה, הדרייברים והתוכנות. הגולם קם על יוצרו. הבלגן שנוצר כל כך שורשי, שגם תוכנות-מומחה לניתוח ושיפור הרג'יסטרי מצליחות רק לסבך את זה עוד יותר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:03, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

איסור מכירת אלכוהול לקטינים

מתי נחקק החוק האוסר על מכירת אלכוהול לקטינים במדינת ישראל? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ח באב ה'תשע"ה • 23:05, 12 באוגוסט 2015 (IDT)

[5]

מבצע סבתא

בתחילת הקטע, מה האיש המבוגר אומר לקרמבו ובאיזו שפה - "הי קרמבו, מה נשמע, ???" ? בריזוק - שיחה 00:30, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

"איך (אתה) הולך, הכל טוב?"' בפורטוגזית. בלנק - שיחה 18:36, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

תוספת: בפורטוגזית: Como vai, tudo bem?‎ – נהגה: קוֹמוּ וַאִי, טוּדוּ בֵּיִי? ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 03:11, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

פשעים בתוך הכלא

האם פשעים שנעשים בתוך הכלא- רצח, אונס, דקירות - מטופלים במסגרת ה"משמעת" של הכלא, או שהאסירים עומדים לדין על כל מקרה כזה?--79.181.10.144 00:34, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

עומדים לדין פלילי בבית משפט, כרגיל. הם גם מועברים מהכלא לבית מעצר. בריזוק - שיחה 00:44, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לציין שזה המצב הרשמי, אבל בפועל עבירות רבות מאוד בתוך הכלא מטופלות בתוך הכלא ללא פתיחת תיק. (לא אונס ורצח, אבל עבירות אלימות שונות) כמו כן, אם אני מבין נכון העברה לבית מעצר מתרחשת רק אם המעצר הוא בצו שופט. כלומר, כל עוד התהליך עדיין נמצא בחקירה פלילית, עד להגשת כתב אישום, האסיר יישאר בבית הכלא. בלנק - שיחה 18:35, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

פגרת בתי המשפט

דומני שזו החלה ב-20 ביולי ותסתיים ב-3 בספט'. האם ימי הפגרה נחשבים לצורך מנין הימים לשם הגשת ערעור לערכאה שיפוטית ? (מס' הימים לצורך הגשת ערעור הוא 30 או 31 יום, אא"ט, ואינם כוללים ימי חג ושבת וימים במעמד דומה). תודה, בנצי - שיחה 05:39, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה [6], המתייחס לזה. Nachum - שיחה 09:28, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

מקור טוב ותמציתי. גם חידש לי לגבי ימי ו'. תודה. בנצי - שיחה 13:40, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

אסכם לך את תשובת האתר לשאלה האם פגרת בתי המשפט עוצרת את מנין הימים. "כן, עוצרת. אבל יש לבדוק. או שכן, או שלא". שימושי להפליא. עוזי ו. - שיחה 14:29, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

הממשל הצבאי על ערביי ישראל

האם אנשי הממשל הצבאי נחשבו לחיילי צה"ל? בפרט, אני מעוניין לדעת האם מישהו שהיה סגן המושל של נצרת נחשב לחייל צה"ל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:43, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

נראה לי שכן, ר' לדוגמה אל"מ מישאל שחם שהיה שמושל הכללי בשנים 1955-1960. Tzafrir - שיחה 18:09, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

בזכות הקישור שלך גיליתי שדווקא לא. ”בשנת 1955 הועבר הממשל הצבאי על ערביי ישראל מאחריות משרד הביטחון לאחריות צה"ל” (מהערך מישאל שחם). התקופה הרלוונטית עבורי היא שנת 1951. חבל שהמידע הזה לא מופיע בערך הראשי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:22, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

ראה מתאם פעולות הממשלה בשטחים כדוגמא ליחידה במשרד הביטחון שבכיריה הם קצינים בצה"ל. --א 158 - שיחה 14:40, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

האם משמעות המילה "בכיריה" בהקשר זה היא שהזוטרים אינם נחשבים חיילים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:53, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

המשמעות היא שהערך מפרט רק את התפקידים הבכירים. --א 158 - שיחה 19:05, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:51, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

מספר מונחים ביחסים ללא מין

ישנם מספר מונחים דומים, שאני לא צריך להבחין בינהם:

• Bromance _ sort of relationships that develop between skaters who spent a great deal of time together.
• Romantic friendship
• Platonic love

מה ההבדלים בינהם?

ברומאנס (באנגלית: "Bromance",) הוא הלחם של המילים "אח" ורומאן" באנגלית. זהו מונח מודרני המתאר קשר הדוק, אינטנסיבי מבחינה רגשית, שאינו מיני, בין שני גברים (או יותר). (לסימוכין בנוגע להגדרות - ראו בערך בוויקיאנגלית). מדובר במערכת יחסים הדוקה במיוחד, אשר עולה משמעותית על ידידות רגילה, ומתאפיינת ברמה גבוהה במיוחד של אינטימיות רגשית. נראה כי הופעתו של המושג בשנים האחרונות, בעשור השני של המאה ה -21, משקפת שינויים חברתיים, שאיפשרו לגברים, בניגוד לעבר, להפגין פתיחות ונתנו אפשרות להגדיר מחדש רגשות תלויות מגדר ועוד. הלוואי שמישהו היה כותב את הערך בעברית. כמובן שלפני כן יש לקבל החלטה, מה יהיה שמו. (אני אישית ממליץ להיצמד לברומאנס). [7], [8], [9], [10]. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 19:42, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

ובקשר לשאלתך, בשני המונחים האחרים תיתכן משיכה מינית (גם אם לא ממומשת), ותיתכן התקדמות / התפתחות לאהבה רומנטית. במקרה של ברומאנס - לא!!

כלומר, עם כל הקידמה והפתיחות בעשור השני של המאה ה-21 וכו', גברים עדיין נדרשים למונח מבהיר מיוחד, המתאר חברות הדוקה מאוד מבחינה רגשית, מבלי שלאף אחד לא יהיה ספק שזה לא קשר רומנטי, ולא יגלוש לתחום. הם עדיין שני סטרייטים ויישארו סטרייטים!!!! . בברכה, דני. Danny-w • שיחה 19:48, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

יש לנו ערך על אהבה אפלטונית.

איפה בודקים מסלולי קווים בחיפה?

האם קו 136 מגיע ממרכזית המפרץ לשדרות הנשיא? איפה אני בודק את ההבדל בין קו 136 ל133?

בבקשה, אל תענו "באתר של אגד" וזהו. תודה מראש!

כן. 133 לעומת 136. ברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ה • 16:29, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה לך על הניסיון. האם נכנסת לקישורים שנתת? 109.66.192.2 16:56, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

חיפשתי בגוגל מצאתי את התשובות ואז העתקתי את הכתובות. למה? יש בעיה בקישורים? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ה • 17:13, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

האם יש תחבורה ציבורית בלילה בין שבת לראשון?

האם יש דרך לחזור בתחבורה ציבורית ממרכז הכרמל (שדרות הנשיא) לקריית אתא אחרי שעה 12?

תתחיל כאן יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:53, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

מברשת לפרות

יש סרטון כאן. למה מגדלי הפרות משקיעים כסף בקניית המכשיר הזה? מה האינטרס הכלכלי? 109.66.192.2 16:26, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

פרה מוברשת היא פרה בריאה יותר. טפילי עור למינהם. חוצמזה זו הנאה גדולה לראות אותן מרוצות כ"כ. המשיב רפתן בעברו הרחוק _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:21, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

מה קורה כאשר מישהו צריך לשלם פיצויים ואין לו מאיפה?

נניח בפסק דין מישהו נדון לשלם פיצויים של איזה חצי מיליון שקלים. ואין לו רכוש שהוא יכול למכור. מה עושים במקרה כזה? אין סיבה שבנק יתן לו הלוואה כזאת. אז מי שצריך לקבל פיצויים לא יקבל אותם? או שאולי במקרה כזה המדינה מממנת את הפיצוי? 109.66.192.2 17:05, 14 באוגוסט 2015 (IDT)

כמו כל חוב שאדם לא יכול לשלם. מממשים רכוש (בית, קרנות פנסיה), גובים בתשלומים מתוך ההכנסה השוטפת של האדם. אם עדיין החוב הוא כזה שהוא לא יכול לשלם, יכול מאוד להיות שהוא יגיע לפשיטת רגל ובסופה יקבל הפטר - שיבטל את שארית החוב. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:05, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

להגביר את קצב החיים (ביולוגיה/מדעי המחשב/מדע בדיוני)

שאלה שהיא מדע בדיני בעיקר: יש לנו שעון פנימי כשלהו, אני לא יודע איך הוא בנוי פיזיקלית. אבל אנחנו יודעים למדוד קצב וזמן. הגוף שלנו הוא מערכת כימית שהתקשרות נעשית על ידי פולסים חשמליים. אז עקרונית, כמו שיש אות שעון במחשב, כך יש רכיב דומה בגוף האדם. מהירות של אות חשמלי הוא מסדר גודל של מהירות האור, ככה שצוואר בקבוק הוא אותו קוצב שמעקב את עיבוד המידע. נשאלת השאלה - האם ניתן להגביר כימית את המקצב בו האותות נשלחים? אם זה יצליח, אפשר לראות את כל העולם בהילוך איתי כמו במטריקס ולהספיק לחושב 3-4 צעדים קדימה לפני ביצוע פעולה ובכך להפוך לגאון עם מהירות תגובה של גיבור על? Corvus,(שיחה) 13:06, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

התשובה היא כן, אבל רק עד גבול מסויים, שאיננו יודעים אותו בדיוק. דוגמה אחת שנחקרה היטב היא מהירות הפקת "תמונה" מהעין. אדם נינוח לא יבחין בין 30 ל 40 פריימים לשניה. אדם בסטרס עשוי להבחין אפילו ב 220 פריימים לשניה.

על מנת לקבל מהירות על יש לצפות אקסונים בציבוי עבה של מיאלין. אנשים שמהירות העיבוד להם בתחום מסויים גבוהה יותר מאופיינים בריבוי חומר לבן במוח, מה שמאפשר העברת איתותים במהירות גבוהה יותר.

למיטה ידיעתי, למרות ששעון המיקצב היומי (הצירקאדי) מאותר פחות או יותר, שעונים אחרים שיש ראיות לקיומם אינם מאותרים עדיין. זה נובע מהעיצוב המונוליתי של המוח, בו תא עצב עשוי להיות הרבה יותר מאוסף שערים לוגיים (שממוקמים בסינפסות). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:17, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

כלומר אתה (קרי המדע) יודע להגיד מה המנגנון הגופני שגורם למקצבים של יום, אבל לא יודע מה המנגנון הביו-פיזיו-כימי שגורם למקצבים מהירים של שניות. הדגומה של עליה בקצב הפריימים בעין מאוד מעניינת. אני די בטוח שניתן לדמות מצב של סטרס ללא איום ממשי (הרי זה מצב כימי כלשהו של הגוף). אבל כשאני בלחץ, אני לא רואה את העולם בהילוך איטי. Corvus,(שיחה) 17:54, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

זה באמת קל למדי, וזה בוצע בניסויים. עכשיו נסה להזכר, אם היית עד אי פעם לתאונה, אם לא ראית אותה בהילוך איטי.. (אני כן, פעמיים). אגב, אני לא "סמכות" בנושא הזה. קראתי ספרים על מערכת העצבים, אבל אין לי מושג מה מצב חזית הידע בתחום. יתכן בהחלט שבשנים האחרונות חלו התפתחויות שאיני יודע עליהן דבר _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר}

יש לנו נוירולוג בקהל. אני חושב שהכינוי הוא ויינדפלד או ויידנפלד. גילגמש • שיחה 18:14, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

בהקשר זה, מעניין לציין שתפיסת הזמן משתנה במצבים פתולוגיים שונים של המוח. בספר "התעוררות", שמומלץ מאוד בלי קשר לשאלה, אוליבר סאקס מתאר את הטיפול שלו בחולי Encephalitis lethargica (מחלה מגפתית מסתורית בעלת סימפטומים דמויי פרקינסון קשה במיוחד) ש"התעוררו לחיים" בעקבות מתן L-DOPA אחרי אחרי עשרות שנים במצב קטטוני. בין הנושאים המרתקים שהוא מתאר, כמו הקשר בין המחלה לתופעות כאוטיות והתעוררות מחדש של מנגנונים מוחיים פרימיטיביים מבחינה אבולוציונית בגלל המחלה, הוא מזכיר גם שהחולים דיווחו על תחושת זמן שונה משמעותית משל אנשים נורמלים, לעיתים הם חוו את העולם בהילוך איטי, זמן התגובה שלהם היה מהיר משמעותית מהנורמה והם היו מסוגלים לתפוס במהירות מדהימה כדורים שנזרקו אליהם בהפתעה (מדובר היה באנשים מבוגרים, מנוונים גופנית, שרובם בקושי היו מסוגלים ללכת גם אחרי ה"התעוררות"). מומלץ גם לקרוא את הערכים Rate-of-living theory, Time perception, en:Dyschronometria, en:Slow motion perception ואת התשובה הזו בquora. בברכה, 94.159.152.108 21:39, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

וידנפלד הוא שמי האמיתי ולא כינוי. בקשר לשאלה: יש כאן טעות יסודית. מהירות ההולכה החשמלית של עצבי הגוף היא רחוקה מאוד ממהירות האור. מהירות זו שונה בין סוגי עצב שונים אך סדר גודלה הוא של עשרות מטרים לשניה ! אין שום אמצעי רפואי או אחר היכול להגביר מהירות זו אך גם אין שום צורך בכך. לדוגמה - אם אתה דורך על מסמר, תוך פחות מעשירית שניה תחושת הכאב מכף הרגל תגיע אל המוח והפקודה להזיז את כף הרגל מהמסמר תגיע לכף הרגל - זמן סביר לחלוטין. השעונים הביולוגיים שבגוף האדם מוכרים היטב. שעונים אלו תלויים בהפרשת הורמונים וטרנסמיטורים שונים והפרשה זו איטית משמעותית יחסית למהירות ההולכה העצבית. אבל, שעונים אלו משפיעים מעט מאוד על מהירות התגובה של הגוף והם עוסקים בייחוד באיזון פעולות הגוף יחסית ליום-לילה, שינה, אכילה, שינויים בלחץ הדם ועוד. --וידנפלד - שיחה 22:22, 22 באוגוסט 2015 (IDT) - רופא נאורולוג

וידנפלד, עשרות מטרים לשניה זה מהירות נמוכה מאוד לפולס חשמלי. כנראה שמה שאני מדמיין בראש (חוט חשמל) לא משקף את המציאות בגוף האדם. אתה אומר ששעונים בנויים על הפרשת הורמונים, אך הזמנים האופניים הם שעות (כלומר זה ה"שעון הגדול" שמודד יום-לילה). אני מדבר על שעון אחר, "סטופר" מהיר (אני בקלות שומע הבדל בקצב שיר מהיר מאוד). הרי אני יכול בקלות לתופף על השולחן בקצב קבוע של 4 נקישות בשניה, זה אומר שיש אישזהו קוצב מהיר שמאפשר לי למדוד זמנים קצרים משניה אחת. האם מנגנון זה מוכר? Corvus-TAU - שיחה 13:03, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

מה שהנוירולוג הנכבד לא ציין הוא שמהירות ההולכה באקסון (הציר הארוך של תא עצב, שאורכו עשוי להגיע למטרים) תלויה בעוביו, ובעיקר בעובי ציפוי המיאלין המבודד סביב האקסון. ישנן דוגמאות של אקסונים מעולם החי המוליכים במהירויות שעולות בארבעה סדרי גודל על הסטנדרט האנושי. גם בהתפתחות האדם ישנו שלב חיוני של הצטברות חומר לבן במוח, קרי אקסונים מבודדים היטב, שלפניו תהליכי למידה רבים מועדים לכשל למרות שהצליחו בטווח הקצר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 01:26, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

בעזרת אימון אתה יכול להגדיל מהירות של התרחשויות גופניות שונות (מוטוריות, תחושתיות, קוגניטיביות ועוד). אבל לכל ההתרחשויות האלו יש גבול עליון שלא ניתן לעבור אותו (למעשה גם לא להתקרב אליו). כידוע זמן=דרך/מהירות. היות שבאדם בוגר ובריא הדרך (אורך העצבים) והמהירות (מהירות ההולכה העצבית) קבועים אזי גם הזמן המינימלי יהיה קבוע. על כן אתה יכול לבצע 4 נקישות אצבע בשניה ואם תתאמן הרבה אולי גם תגיע ל-6 או 7 נקישות בשניה אך מעבר לזה לא אתה ולא אף אחד יגיע מהסיבה הפיזיקלית הפשוטה שהסברתי קודם. --וידנפלד - שיחה 14:12, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

שזה הפרש גדול למדי מהממוצע האנושי. הנה הדגמה של מוזיקאי שמנגן בקצב של 600 פעימות לדקה - כלומר עשר לשניה - את מעוף הדבורה של רימסקי קורסקוב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:48, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

והנה גיטריסט שעומד באותו אתגר ב1300 לדקה, יותר מ 20 לשניה, הוא זכה בהכרה כפרס גינס. נראה לי שאת המספר של של "6 או 7 נקישות לשנייה" אפשר להשליך לפח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:38, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

ארו ישמרנו וינצרנו, יש מי שטוען ל4000 BPM, למעלה מ-66 בשנייה. הצילו! אני אפילו לא מצליח לשמוע את הצלילים בנפרד, עורב, עלית על קו מחשבה מסוכן מאד. דר' וידנפלד, יש לעדכן את הספרות המקצועית, לדעתי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:56, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

אני מקווה, אילן, שאתה מתבדח ! כי אם תאמין שכל מה שאתה רואה ביו-טיוב זה נכון ואמת אזי אשלח לך סרטונים שבהם רואים כיצד חותכים אדם לשניים במסור והוא נשאר שלם או צילומי אנשי מאדים ירוקים המטיילים ביער בסקוטלנד. בעולם המציאות (לא עולם הקוסמים או מומחי טריקים של מחשב) גוף האדם, מבחינה פיזיולוגית, לא יכול ולא יוכל אף פעם להגיע להישגים כאלו. על כן, אל תמהר לזרוק את ספרי הרפואה. דרך אגב, הטריק בסרטון הוא די פשוט, אם תסתכל טוב, תבין אותו. --וידנפלד - שיחה 13:56, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

מדוע שאתבדח? זה נושא רציני בתכלית. אם אתה יכול להוכיח שהייתה רמאות בסרטון שזיכה בפרס גינס, מוטב שתגלה את דעתך לעורכי הפרס, ואשמח אם תגלה גם לנו. הייתי סקפטי בנוגע להצהרה אודות ""6 או 7 נקישות לשנייה" עוד לפני הצפייה בשיא העולמי הזה, מהטעם שמדידת ה-220 פריימים לשניה נעשתה בחילות אוויר בתנאים מבוקרים היטב. אמנם יש הבדל בין קליטת מידע לשליטה מוטורית, אבל לא בהכרח לטובתו של הראשון. כמו כן אני זוכר מהספרות שישנן דוגמאות מתמחות מעולם החי של אקסונים עבים מאד ומבודדים היטב, שמוליכים איתותים במהירות שגדולה בכמה סדרי גודל מהסטנדרט האנושי. בעוד שאין לי דיעה מוצקה היכן עובר הגבול, המספרים בהם נקבת נראים לי שמרניים מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:20, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

מאחורי 39 שנות לימוד, טיפול במחלות וחקר מערכת העצבים של האדם. אך אם אתה חושב שסרטוני יו-טיוב ואנקדוטות של אינטרנט אמינים יותר, קטונתי מלהתווכח עמך. --וידנפלד - שיחה 22:37, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

לא יודע איך דבריך מסתדרים עם הניסיון האישי שלי. כשאני מנסה מוני לחיצות־עכבר, כגון זה או זה, אני מגיע ל־7 לחיצות בשנייה תוך התאמצות קלה, אך אם אני ממש מתאמץ, אני גם מגיע ל־10–11 לחיצות בשנייה (לאחר מספר ניסיונות הצלחתי להגיע ל־110 לחיצות ב־10 שניות); לא מסוגל, עם זאת, להתמיד בכך לאורך זמן ארוך מזה, כי היד כבר מתחילה לכאוב.. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 05:17, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

הם לא מסתדרות עם הנסיון האישי שלך, וגם לא עם המציאות. הדוקטור הנכבד עסוק בהמצאת תשובות ציניות במקום לבדוק הנחות יסוד שאינן עומדות במבחן. אינני יודע מהו הגבול של היכולת האנושית בעניין, אבל ברורים לי שני דברים - זה מעל "6 או 7 נקישות בשניה", והנוירולוג הזה לא יסייע לגלות מהו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:00, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

מילא בורות, מותר לאדם להיות בור. אפילו מילא להתגאות באותה בורות, גם זה מותר. אבל לפחות תדגים את בורותך בצורה מנומסת, מר' שמעוני. וגם מעט צניעות לא תזיק...--וידנפלד - שיחה 22:45, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

נ.ב. אם לא הבנת את עניין הצניעות - מצאתי בדף זה בלבד 13 תשובות שלך לשואלים, בנושאים שונים. ודי לחכימא...--וידנפלד - שיחה 22:59, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ארכבתי את הדיון בשלב זה, הוא מתפתח למקומות מיותרים. מקווה שתבינו אותי. ביקורת - שיחה 23:05, 25 באוגוסט 2015 (IDT)