ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון96

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

ארצות מוצא של כותבים בויקי באנגלית[עריכת קוד מקור]

פילוח לפי מדינה ב-2007

איפה אפשר למצוא פילוח של הכותבים בויקי באנגלית לפי המדינות בהן הם מתגוררים ? אנדר-ויקשיחה 23:24, 13 באוקטובר 2009 (IST)

בבקשה. דניאל ב. 23:01, 15 באוקטובר 2009 (IST)
שזה מבוסס (ככל הנראה) על הדף במטא meta:Edits by project and country of origin אלא שהוא לא עודכן מ-2008. יש למישהו מושג איפה יש כלי מעודכן בtoolserver? Rex - שיחה 01:27, 16 באוקטובר 2009 (IST)

ביתו של " חכם מימון " בדרום תל אביב[עריכת קוד מקור]

על בית ברחוב העלייה פינת רחוב הרב פרנקל בתל אביב ניצב שלט המכריז שכאן גר " חכם מימון " והבית נבנה בשנת 1923 . אולי למישהו יש מושג מי זה האיש הזה בדיוק ולמה הבית הזה שימש ? ............ SHAHAR - שיחה 17:51, 14 באוקטובר 2009 (IST)

צמח עם פרחים לבנים ריחניים[עריכת קוד מקור]

דמוי יסמין וגם מריח דומה, הנקרא בערבית 'פל' או 'פאל'. האם מישהו מכיר שם עברי שלו ? שם בוטאני שלו ? אגב, יש לו (תת) מין נוסף, המכונה 'פל מצרי'. תודה, בנצי - שיחה 19:55, 14 באוקטובר 2009 (IST)

לפי ar:فل זהו המין Jasminum sambac (אנ'), ששמו העברי יסמין ערבי. באתר משתלת "שתילי הר" (צריך לגלול קצת למטה) כתוב הן על המין הזה, בעל הפרחים הפשוטים, והן על הזן שלו, יסמין ערבי 'גרנד דיוק אוף טוסקני', המכונה גם "יסמין פול מצרי", בעל פרחים "מלאים", כלומר שיש בהם ריבוי עלי כותרת על חשבון אברי פרח אחרים (אבקנים וכו'). מבחר תמונות בוויקישיתוף. אמנון שביטשיחה 20:35, 16 באוקטובר 2009 (IST)
בוטנאי יקר, אתה נפלא. יסודי ומדוייק כתמיד. הסבלנות משתלמת. חן חן לך, אמנון, גם על הגישה למצוי בויקי הערבית - לא ידעתי שאתה יודע אותה. שבת שלום, בנצי - שיחה 11:16, 17 באוקטובר 2009 (IST)
לצערי הידע שלי בערבית מסתכם בעיקר בהכרת האלפבית הערבי ומילה פה ושם - ממש לא מספיק כדי לקרוא ערך ויקיפדי, אבל מאפשר לחפש מילים ובינוויקי. תודה על המחמאות. אמנון שביטשיחה 14:56, 17 באוקטובר 2009 (IST)

שימוש בסימון '=' בתוך ביטוי מתמטי[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שימוש בסימון '=' בתוך ביטוי מתמטי

מראה[עריכת קוד מקור]

מה זאת מראה פנורמית זו שאלה במבחן תיאוריה בנהיגה.

זו מראה ארוכה ש"מתלבשת" על המראה הקדמית ומרחיבה את שדה הראיה אחורה של הנהג81.218.8.169 21:55, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אציין שהמראה היא קמורה ולכן היא מרחיבה את שדה הראיה. עין גם בערך צילום פנורמי לעוד מידע על המושג פנורמה MT0 - שיחה 21:32, 15 באוקטובר 2009 (IST)

גוונים[עריכת קוד מקור]

אמרו לי שאם אני עושה גוונים בישער למשך חצי שנה ואחרי זה מפסיקה אז יהיו לי נזקים לתווך ארוך, אבל אני לא מבינה איך זה יכול להיות, הרי שהישער מתחלף כך שהשיער שנפגע מהצבע של הגוונים לא ישאר לתווך ארוך. 89.138.181.45 22:54, 14 באוקטובר 2009 (IST)

השיער הוא לא פקטור, מה שנפגע זה השורשים של השערות. MT0 - שיחה 21:35, 15 באוקטובר 2009 (IST)

סרט[עריכת קוד מקור]

אני מחפש שם של סרט עתידני שראיתי לפני כמה שנים. הסרט מתרחש במדינה טוטליטרית מודרנית ששולטים בה מאחרי הקלעים קבוצה של אנשים חכמים. תושבי אותה מדינה חייבים ללכת עם מתקן על הראש, שמשבש את החשיבה שלהם, והופך אותם לאנשים בינוניים. אנשים בעלי IQ גבוה במיוחד שהמתקן לא משפיע עליהם, עוברים ניתוח מח, בכדי להוריד את האינטלגנציה שלהם. באותה מדינה אסור לשחק שחמט, בגלל שהמשחק מחדד את יכולת החשיבה. בתודה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:07, 15 באוקטובר 2009 (IST)

כנראה שלא מה שאתה מתכוון, אבל זה כנראה העתקה בוטה שלו - התלת רגליים. בברכה, איש המרק - שיחה 14:21, 15 באוקטובר 2009 (IST)
נשמע דומה לסיפור מדע בדיוני של קורט וונגוט שנקרא "הריסון ברג'רון" שעובד מספר פעמים לקולנוע ולטלוויזיה וראה את הערך באנגלית Harrison Bergeron אלמוג 15:40, 15 באוקטובר 2009 (IST)
תודה אלמוג. בדיוק לסרט הזה התכוונתי. ותודה לאיש המרק, על שהרחבת את ההשכלה שלי בז'נר הזה. יש לי עניין לאחרונה בסרטים שבו מנסים לשלוט על המודעות של בני אדם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:07, 15 באוקטובר 2009 (IST)
כן? אז הייתי מציע לך לחרוש את Category:Dystopian fiction (שם מטבע הדברים ההיצע גדול מבקטגוריה:דיסטופיות). יש שם אחת או שתיים שדנות בזה. אביעדוס • כ"ז בתשרי ה'תש"ע • 16:16, 15 באוקטובר 2009 (IST)
לא הייתי קורא לתלת רגליים "העתקה בוטה" של שום דבר. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:17, 17 באוקטובר 2009 (IST)

נורה פלואורסצנטית[עריכת קוד מקור]

האם נכון שהדלקת נורה פלואורסצנטית מבזבזת הרבה חשמל, (בצורה משמעותית יותר מהשארתה דלוקה) או גורמת לבזבוז באופן אחר (בלאי)?

אתם שואלים, ססיל עונה. דוד - שיחה 22:02, 15 באוקטובר 2009 (IST)

מצטרף לשאלה, מה הגבול ביחידות זמן בין לכבות את הנורה הפלואורסצנטית ולבין להשאיר אותה דולקת? כלומר האם ברצוני לכבות ולהדליק שוב אחרי X זמן, מה הוא X שזה הגבול בין משתלם ללא משתלם? פו-איי - שיחה 00:46, 16 באוקטובר 2009 (IST)

נבדק ע"י מכסחי המיתוסים- 37 שניות.כלומר משתלם יותר לכבות את הנורה ל 38 שניות ואז להדליק אותה שוב מאשר להשאיר אותה דולקת. אילן שמעוני - שיחה 00:03, 17 באוקטובר 2009 (IST)
אתה יכול לצרף קישור ? פו-איי - שיחה 20:36, 18 באוקטובר 2009 (IST)
חיפוש קליל בגוגל העלה למשל את זה. אילן שמעוני - שיחה 20:44, 18 באוקטובר 2009 (IST)

סלנג אמריקאי[עריכת קוד מקור]

איך הייתם מתרגמים את המלה douchebag? לעברית סלנגית ולעברית תקנית.79.181.110.98 21:25, 15 באוקטובר 2009 (IST)

סלאנג אולי חתיכת מניאק\חתיכת אדיוט משהו בין שניהם (עפ"י אלפי תרגומים שראיתי בטלויזיה לסלאנג הזה)

בעברית תקינה : ממזר , מניאק , שקית של צאה.

לא בדיוק. במילה המקורית קיים רמז שהמכונה הוא בעל מעמד חברתי נמוך יותר מהמכנה.
לדעתי - אהבל אילן שמעוני - שיחה 00:01, 17 באוקטובר 2009 (IST)
זו מילה שאין לה תרגום טוב בעברית. המשמעות המקורית היא מתקן לשטיפת הנרתיק המבוסס על שקית גומי. יש בה על כן אסוציאציות של נפיחות מצד אחת ונחיתות מצד שני. douchebag הוא טיפוס שמשלב נחיתות שכלית עם דעה טובה מאוד על עצמו וחוסר יכולת להבחין כמה הוא מגוחך. היה אתי אחד כזה בצבא ועל שמו אני מציע לקרוא ל- douchebag "אילן".

האם הלמורים הגמדיים(למור עדין) יותר מאביקים את עץ הבאובב במדגסקר מן הדבורים?[עריכת קוד מקור]

שלום. שאלתי היא , האם הלמורים הגמדיים מאביקים יותר בשל פרוותם את עצי הבאובב מן הדבורים שאותן הם אוכלים?(שגם הן ה-דבורים מלקטות את הצוף ומאביקות את עצי הבאובב) בזמן הסתיו.Nimrod333 - שיחה

שאלה[עריכת קוד מקור]

יש לי סירת סקי בכנרת (מליבו אם מישהו מכיר), אני גולש וויקסרף שזו גלישה מאוד קרובה לסירה, כל פעם שאני גולש הרבה מאוד זמן אני מרגיש מן כבדות בריאות, לאחר שבדקתי את העניין ראיתי שיש אזהרה שכתובה על הסירה ובה כתוב לא לגלוש וויקספרף יותר מרבע שעה רצוף כדי לנוע הרעלה חמצן או משהו דומה. לאחרונה ילד התעלף אחרי שנרדם ליד המנוע של הסירה. יש לי שתי שאלות, אחת האם זה יכול לגרום לי נזק מצטבר כמו עישון? ושאלתי השנייה היא האם מסכה כמו שיש נגד שפעת החזירים יכולה לעזור לי? תודה גדולה מראש 89.138.169.4 17:54, 16 באוקטובר 2009 (IST)

הרעלת פחמן חד-חמצני יכולה לגרום למוות. אני מנחש שחשיפה כרונית לרמות לא קטלניות של פחמן חד-חמצני יכולה להוביל להתדרדרות של רקמות גוף שונות עקב מחסור כרוני בחמצן. למסכה שאמורה למנוע חדירת זיהומים כמו וירוסים אין כל השפעה על גזים כמו פחמן חד-חמצני. יוסישיחה 20:38, 16 באוקטובר 2009 (IST)

האם התדרדרות הרקמות היא לזמן ארוך או קצר זאת אומרת תישאר לכמה חודשים שנה או עשרים שנה? ומה בדבר מסכה כמו של רוכבי האופניים אשר מגינה עליהם מהפיח של המכוניות? 89.138.169.4 10:09, 17 באוקטובר 2009 (IST)

למיטב הבנתי ההתדרדרות נמשכת למשך חייהם של תאי הדם האדומים, ששותקו על ידי קליטת פחמן חד חמצני. מדובר בכמה חדשים. אילן שמעוני - שיחה 13:30, 17 באוקטובר 2009 (IST)
גם מסכה שאמורה לסנן פיח (חלקיקים גדולים בהשוואה למולקולות של CO) לא תשפיע. למעשה, אין מצב שמסכה המבוססת על סינון חלקיקים לפי גודל תוכל לעזור לך מכיוון שאם החורים במסכה קטנים מספיק לחסום מעבר של CO, אז גם מולקלות של חמצן לא יעברו דרך המסכה.
מעבר לפגיעה הברורה בתפקוד תאי דם אדומים, חשיפה כרונית ופגיעה כרונית בתאי דם אדומים תיצור מצב של איסכמיה קבועה ברקמות. לאורך זמן המטבוליזם הלקוי עקב האיסכמיה יגרום להתדרדרות ברקמות. לשם השוואה, מבנה גוף מדולדל של חולים כרונים במחלות נשימתיות (פוגעות באספקת החמצן לרקמות). אני חוזר על ההסתייגות, זה רק ניחוש, לא עובדה. יוסישיחה 13:55, 18 באוקטובר 2009 (IST)

המידע בויקיפדיה אינו מהווה תחליף ליעוץ רפואי

פיסיקה- לימודים גבוהים[עריכת קוד מקור]

למה הדרישות לפקולטה בפיזיקה כך כך נמוכים? הטכניון דורש בשביל פיזיקה 81-79 ציון סכם, בזמן שמתמטיקה דורשים 82-80 ומדעי המחשב 88-86. כלומר יוצא שפיזיקה היא כל כך לא פופולרית שכל מי שהתקבל למתמטיקה יכול להתקבל גם לפיזיקה ללא שום בעיה, ושלא נדבר על מדעי המחשב או הנדסת חשמל. אבל למה זה ככה? הרי לימודי פיזיקה לא קלים בכלל, במיוחד ביחס למדעי המחשב... נראה שהפקולטה לפיזיקה מלאה באנשים לא הצליחו להתקבל למקצועות יותר "מובחרים"? פיזיקה זה ה"בלאי" של המדעים?.. 79.179.54.237 18:48, 16 באוקטובר 2009 (IST)

כי הביקוש ללימודי פיזיקה הוא נמוך מזה שנים, והמחלקות מעדיפות לתת צ'אנס למי שמוכן לעבוד קשה, גם אם ציוני הקדם שלו נמוכים. כמובן שאנשים כאלה יורקים דם, כי הלימודים קשים. ‏odedee שיחה 18:50, 16 באוקטובר 2009 (IST)
שאלה מתבקשת - למה הביקוש לפיזיקה כל כך נמוך? 79.179.54.237 19:00, 16 באוקטובר 2009 (IST)
כי הביקוש בשוק העבודה הוא בדרך כלל נמוך, ואנשים שכישוריהם בינוניים אינם מצליחים למצוא עבודה במקצוע, ונאלצים לעבור הסבה מקצועית לתכנות, או נעשים מורים. אם תשאל למה הביקוש בשוק העבודה הוא נמוך, אני מעריך שזה בגלל שההיי טק ככלל דורש יותר אנשי תוכנה מאשר אנשי חומרה, ובין אנשי החומרה, דרושים הרבה יותר מהנדסים מאשר פיזיקאים, וגם זה רק בפרויקטים אינטר-דיסציפלינריים, שהם המיעוט. ‏odedee שיחה 19:11, 16 באוקטובר 2009 (IST)
או במילים אחרות אתה אומר שלא כדאי להיות פיזיקאי כי אין לפיזיקאים מספיק מקומות עבודה? אחד שירק דם וסיים תואר בפיזיקה צריך לעבור הסבה למתכנת בשביל לא לשטוף כלים?.. 79.179.54.237 19:16, 16 באוקטובר 2009 (IST)
לא בדיוק. זה תלוי ברצונות ובכישורים של כל אחד. מי שרוצה להיות פיזיקאי, כי הוא רוצה (ויכול) לעסוק בפיזיקה, במחקר וכו' ולא כי "זה מה שהוא הצליח להתקבל אליו", שיהיה פיזיקאי. מי שרוצה להיכנס לתחום ההיי טק ויודע שהוא יהיה מהשורה הראשונה של הפיזיקאים ה"מעשיים" (applied), לא תהיה לו שום בעיה - שיהיה פיזיקאי. מי שרוצה להיכנס לתחום ההיי טק אבל הציונים שלו לא אפשרו לו להתקבל להנדסת חשמל, מחשבים או תכנות, וחושב שהוא יוציא תואר בפיזיקה בציון בינוני ואח"כ כבר יסתדר, אני לא ממליץ לו על זה. יהיה לו קשה למצוא עבודה כפיזיקאי, ולעבודה בתכנות יעדיפו בדרך כלל מי שלמד מדמ"ח, לא מי שלמד פיזיקה ועשה הסבה.
הבעיה, לרוב, היא שאנשים שנמצאים לפני תחילת הלימודים לא יודעים מה הלימודים ידרשו מהם, ואין להם דרך להעריך כמה קל או קשה יהיה להם ואיזה ציונים הם יצליחו להוציא. אוניברסיטה זה ממש לא תיכון: גם מי שקיבל בבגרות 10 בפיזיקה ו-10 במתמטיקה יגלה שלימודי פיזיקה באוניברסיטה הם הרבה יותר קשים. ‏odedee שיחה 19:29, 16 באוקטובר 2009 (IST)
אני מסכים, בדר"כ, עם ההסבר של עודדי במהלך תגובותיו כאן, אבל שלוש הערות:
  • המציאות המתוארת כאן מלמדת על מערכת קריטריונים מעוותת ואיננה רלוונטית במיוחד, לא רק מבחינת מרכיביה, אלא גם מבחינת סדר הקדימויות שלהם. בעיני רבים השימוש בציונים פסיכומטריים איננו מהווה בהכרח קנה מידה ליכולתו של הסטודנט המועמד, והוא, לדעתם, מהווה מעין מסננת לשם מסננת, ושאלת הרלוונטיות היא משנית. אוניברסיטאות רבות בעולם אינן משתמשות בה, ומסתפקות במערכת ציוני ה'בגרות' במדינותיהן. האבסורד איננו נגמר במדעי המחשב. קריטריוני הקבלה למשפטים למשל, כוללים ציונים גבוהים אף יותר. ברור שאין כל קשר בין רף ציוני הקבלה, בגרות ופסיכומטרי כאחד, לבין הדרישות האינטליגנטיות והאינטלקטואליות הנדרשות מתלמיד במסגרת תחום דעת (דיסציפלינה) כזה או אחר. היבט נוסף, לא כל בעל ציון גבוה בבגרות או בפסיכומטרי עושה אותו, בהכרח, למהנדס תכנות טוב, וציון גבוה בבגרות בפיזיקה, איננו ערובה לקבלת רופא או משפטן טוב, כמו גם להיפך, לא כל בעלי ציון בסביבת 80, מלמד על מועמד נחות כפיזיקאי. עם זאת, סטטיסטית, לאוכלוסיית בעלי ציון גבוה פוטנציאל הצלחה גבוה יותר.
  • היבט נוסף: מערכת הקריטריונים האמורה, סובלת מסוג של קיבעון. היא לא מאפשרת לאתר את אלו שמשתנים עם הזמן, לטוב ולרע. הגורם הדינמי בהתפתחותם האינטלקטואלית של אנשים, בכישורי הלמידה שלהם וברצינותם, אינו נלקח בחשבון. אדם כזה, שהגיע למיצויו העצמי שלא בדרך המלך, יתקשה מאוד להשתלב, לא משום שהוא פחות טוב, אלא משום שבנקודת זמן מסוימת, במערכת קריטריונים מסוימת, הוא היה פחות טוב, אבל הוא כבר 'הוכתם' או 'סומן', לכאן או לכאן.
  • אני מסתייג מהאמירה לגבי מורים, בתגובתו השניה של עודדי. משתמע משם שמורי הפיזיקה הם ה'ברארה' של תלמידי הפיזיקה, אם כי אני משוכנע שלא התכוון לכך. אמנם נכון כי מערכת החינוך מוכנה לקבל את השאריות, אבל לזה יש מספר גורמים, ובראשם מעמד מקצועי ירוד, חברתית ומערכתית, ומערכת שכר בלתי אטרקטיבית בעליל. אין ז"א גם להיפך, כלומר כל מורי הפיזיקה הם מאיכות ירודה. רבים מהם, גם מהיכרות אישית, נחנו ביכולות מדעיות טובות למדי, אבל בחרו בהוראה משום שרואים בחינוך המדעי בכלל, ובחינוך הפיזיקלי בפרט, ערך. בארצות מסוימות, מתקבלים ללימודי הוראה דווקא אלה בעלי הציונים הגבוהים, ולא להיפך.
בנצי - שיחה 11:11, 17 באוקטובר 2009 (IST)
בלי כוונה לפגוע באף אחד, אני חושב שאם יבדקו מי הם המורים לפיזיקה בישראל, לא יגלו ביניהם המוני פיזיקאים מבריקים. זה כמובן לא אומר שהמורים לפיזיקה הם גרועים, אבל בהכללה, ממורה נדרש פחות (מבחינת כישורים בפיזיקה, לא מבחינת הוראה) ממי שפיזיקה היא עיסוקו. כמובן, ישנם גם פיזיקאים טובים מאוד שבשלב מסוים בקריירה בוחרים ללמד, מתוך תחושת שליחות. ‏odedee שיחה 11:17, 17 באוקטובר 2009 (IST)
הכל עניין של כסף. יש ביקוש גבוה למדעי המחשב ולמשפטים, כי אנשים מעריכים ששם ישתכרו יותר. בנעורי התעניינתי בלימודים בפקולטה לאווירונאוטיקה, ואף נפגשתי עם דיקן הפקולטה, אך יעצו לי לא לעשות זאת, כי המאמץ אינו מפצה והתואר מאוד מגביל. סטטיסטית, אכן יש לבעלי ציונים גבוהים תוחלת גבוהה יותר של הצלחה בלימודים, אך אין זה נכון בהכרח לגבי אדם ספציפי. איתן - שיחה 11:25, 17 באוקטובר 2009 (IST)
אבל מדעי המחשב זה לא פשוט וקל כמו שזה נשמע פה. סטודנט למדעי המחשב לומד קורסים של מתמטיקה במחלקה למתמטיקה בנוסף לקורסים של מדעי המחשב. למה הזלזול?!

לא צריך לשכוח שמקצועות מסוימים מבוקשים יותר על ידי הרבה סטודנטים משום שהם "באופנה". מיעוט הסטודנטים לפיזיקה ביחד לריבוי הסטודנטים לביולוגיה אינו בפופורציה בכלל להבדלי הביקוש בין המקצועות בשוק העבודה. הדרישות למורי תיכון ולחוקרים באוניברסיטה בשני המקצועות הן די דומות. בתעשיה באמת דרושים יותר ביולוגים ומהנדסים מאשר פיזיקאים, אבל כמה תלמידי ביולוגיה ממשיכים כבר לתעשייה? פשוט יש יותר פקידיפ עם תואר בביולוגיה מאשר פקידים עם תואר בפיזיקה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:25, 17 באוקטובר 2009 (IST)

אוגרים[עריכת קוד מקור]

אם אני אגדל שני אוגרים זכרים האם הם יריבו בינהם? 77.126.250.205 19:45, 16 באוקטובר 2009 (IST)

זה תלוי בסוג האוגר אם זהו אוגר סורי אז הוא סוליטרי כלומר חי לבד, יש להפריד גם בין זכרים לזכרים וגם בין זכרים לנקבות. פרט להזדווגות האוגר הסורי אינו מקיים ממשק עם שאר בני מינו. אם מדובר על אחד משאר זני אוגרי המחמד הנפוצים בארץ, המכונים בטעות אוגר סיבירי, אז ניתן לגדל מספר פרטים (זכרים ו\או נקבות) ביחד. כמובן שנגד סכסוכי בע"ח אין ביטוח, אולם הם נוטים להיות יותר חברותיים כלפי בני מינם.81.218.8.169 17:30, 17 באוקטובר 2009 (IST)

לי יש מספר אוגרים ואין לי בעיות איתם. תומר א. - שיחה 18:36, 17 באוקטובר 2009 (IST)
Face-smile.svg Rex - שיחה 20:35, 18 באוקטובר 2009 (IST)

שמונה צדדים לאמת[עריכת קוד מקור]

הסרט המדובר מציג שש נקודות מבט שונות להתנקשות בנשיא.
השאלה שלי היא: אם מוצגות רק שש נקודות מבט, למה הסרט נקרא "שמונה צדדים לאמת" ולא "ששה צדדים לאמת"?
אוריה בר-מאיר - שיחה 23:28, 16 באוקטובר 2009 (IST)
מקריאה באיזה הודעה בפורום (מבלי שראיתי את הסרט) רשום שהסיפור עצמו חוזר על עצמו 8 פעמים. פשוט שפעמיים ה"אירוע" מתחיל מה"פיצוץ" הקיים שם ולא מתחילת הסיפור על מנת לא לשעמם את הצופים בחזרות מיותרות. כלומר, אירוע שחוזר 8 פעמים ומראה דברים קצת שונים= 8 צדדים לאמת. ALPR - שיחה 03:18, 17 באוקטובר 2009 (IST)
ראיתי את הסרט וספרתי וישנם רק שישה סיפורים (מה גם שכולם כוללים את כל הסיפור), ככה שהסיבה הזו לא נכונה. אוריה בר-מאיר - שיחה 13:24, 17 באוקטובר 2009 (IST)
גם בביקורת של יאיר רווה (בערך יש קישור) הוא סופר רק 5-6 סיפורים. ‏odedee שיחה 13:27, 17 באוקטובר 2009 (IST)
אם כך, היכונו לסרט ההמשך "עוד שני צדדים לאמת" קריצה איתן - שיחה 14:30, 17 באוקטובר 2009 (IST)
"פחות שני צדדים לאמת". תומר א. - שיחה 18:36, 17 באוקטובר 2009 (IST)
לדעתי מי שתרגם את שם הסרט (שנקרא במקור בכלל "Vantage Point") התבלבל בספירה שהריץ אחורה את הסרט כמה פעמים כדי להבין מה קורה Face-smile.svgגיל כ. (שיחה) ♠ 20:49, 20/10/09

יין[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף שיחה:פורט (יין) מחפש יין צרפתי בשם ברון דה דקרמינייאק או בשם דומה מדובר על יין אדום יבש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מחפש מה? מחפש מידע? מחפש בקבוק יין כדי לשתות?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:28, 17 באוקטובר 2009 (IST)


דתות ויקומים מקבילים[עריכת קוד מקור]

  1. האם היהדות מקבלת את התאוריות הפיזיקליות הנוגעות לקיומם של יקומים מקבילים? אילו דתות גדולות מקבלות את הרעיון ואילו לא?
  2. האם, על פי הדתות הללו, לכל יקום יש אלוהים משלו, או שיש לכל היקומים אל אחד?

21:20, 17 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איני יודע את התשובות, אך על סמך הבנתי את הדתות המונותאסטיות, אלוהות היא מעל הכל ואינה תלויה בעולם הגשמי והמציאות הפיזיקלית. לכן התשובה לשאלה השנייה היא שבכל מקרה לכולם אל אחד. דניאל ב. 21:28, 17 באוקטובר 2009 (IST)
דניאל צודק. לגבי השאלה הראשונה אינני חושב שהיהדות התמודדה עם השאלה הזאת, שהרלוונטיות שלה לגביה לא ברורה. עם זאת חז"ל אמרו כי "הקב"ה בונה עולמות ומחריבם" כלומר אין מניעה ע"פ היהדות שלפני ואחרי עולמנו שלנו התקיימו ויתקיימו עולמות נוספים. איתי פ. - שיחה 21:33, 17 באוקטובר 2009 (IST)
לשאול האם היהדות מקבלת את דבר פלוני, זה כמו לשאול האם האמריקאים אוהבים חצילים. אין גוף עליון ומספר הדעות כמספר היהודים, שגם על הגדרתם יש אינסוף דעות. Rex - שיחה 21:58, 17 באוקטובר 2009 (IST)
היהדות בהחלט מקבלת את קיומם של יקומים מקבילים. הנה - אני יהודי ומקבל את קיומם ==> קיימים יהודים המקבלים את קיומם של יקומים מקבילים. תומר א. - שיחה 22:50, 17 באוקטובר 2009 (IST)
חמודים שניכם, עם הדוגמאות המלבבות שלכם. אבל, תומר, אתה צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שיתברר שאין יקומים מקבילים ==> אינך יהודי. בנצי - שיחה 12:23, 18 באוקטובר 2009 (IST)
יש הבדל גדול בין היהדות לבין יהודים. היהדות פוסלת מכל וכל רצח, ויש רוצחים יהודים. מה שכן, יש הרבה ויכוחים ביהדות. אני בטוח שיש מי שיקבל את זה, ויש מי שלא. מה שבטוח, יש רק אל אחד (ע"פ היהדות) נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:38, 18 באוקטובר 2009 (IST)
ברור שיש הבדל בין שתי הישויות, זו היתה סתם בדיחה לוגית. מלבד זאת, אל אחד, לא רק עפ"י היהדות - ישנם 3 דתות מונותיאסטיות; ואמנם, שתי המאוחרות נשענות במידה רבה על הראשונה, תוך יומרה להיות הדתות 'המעודכנות', מבחינה תיאולוגית. בנצי - שיחה 19:55, 18 באוקטובר 2009 (IST)
נכון, גם על פי היהדות אין מחלוקת שיש אוקיינוסים, עצי בננות וחופי ים. אבל אם תשאל למשל אם על פי היהדות האל הוא גשמי הוא רוחני, מתערב בעולם או לא מתערב, יש לו צבא אילים תחתיו או שהוא סינגל, הרי שליהדות יש כמה הפתעות בשבילך, שאינם כלולים בגרסה המאוד מסויימת שנמכרת במחוזותינו בתקופותינו.Rex - שיחה 20:34, 18 באוקטובר 2009 (IST)
בנצי, אין רק שלוש דתות מונותיאסטיות. יהדות אינה אפילו בין חמש הדתות המונותיאסטיות הגדולות. דניאל ב. 22:56, 18 באוקטובר 2009 (IST)
אתחיל בדניאל: לא תמיד הגודל קובע. חשיבותה של היהדות כדת, איננה נובעת מגודל קהל מאמיניה, משום שזה מושפע מתהליכים סוציו-פוליטיים שלא כאן המקום לפרטם, ובודאי שאינו קשור למהות הרעיונית של דת נתונה. מבחינה תיאולוגית-היסטורית, לא ניתן לדבר על הנצרות ללא היהדות, ולא ניתן לדבר על האיסלאם ללא שתיהן. במלים אחרות, ההירארכיה התיאולוגית נקבעת רעיונית, ולא לפי גודל. מי הן ה-4 וה-5 ? בי מור ספסיפיק, פליז.
ועתה, ישראל: אני דווקא מעדיף חופי קוקוס, אבל מוכן להתפשר על בננות מדי פעם, בשביל הגיוון. ספר לי על ההפתעות שאליהן התכוונת, ואז אולי גם אדע מה רצית לומר בעצם. בנצי - שיחה 11:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)
בנצי, בסך הכל תיקנתי את העובדה שציינת "ישנן 3 דתות מונותיאסטיות". אם תוכן דבריך בנוגע ליהדות אני מסכים. סיקהיזם היא מונותאיסטית ובנוסף למעלה מ-80% מההינדים מאמינים בזרמים מונותאיסטים. כמו כן ישנם זרמים מונותאסטים בדתות אחרות במזרח, וכן דתות קטנות נוספות כמו הדת הבהאית והדרוזית. דניאל ב. 16:00, 19 באוקטובר 2009 (IST)
בהנחת היסוד שהמקרא הוא סינתזה של אוסף מקורות, הרי שניתן למצוא בו מקורות רבים שראו את האל כגשמי, או שראו אותו כחלק מהיררכיה של אלים, או כגבוה מביניהם. בנוסף לאמונות ולמיתוסים המסופוטמיים שניתן למצוא להם שרידים רבים. יתר על כן, מפרשנות העת העתיקה אצל פילון ועד לפרשנות ימי הביניים ועבור לפרשנות העת החדשה הושמעו קולות רבים נוספים, האבן עזרא והאברבנאל שפירושם נחשב כרבני לכל דבר - דחו בדברים את פירוש חז"ל מכל וכל בנוגע למסורת חיבור המקרא למשל. אלא שאת זה לא תשמע מהם לעולם. Rex - שיחה 19:49, 19 באוקטובר 2009 (IST)
תודה לשניכם על ההבהרות, ואתחיל שוב, עם דניאל: לא ידעתי על הסיקהיסטים, ועל היסוד המונותיאיסטי בהינדו. בפילוסופיה של הדתות מקובל לדבר, ככל הידוע לי, על 3 דתות מונותיאיסטיות. שאלה מעניינת בפני עצמה היא האם הרעיון המונותיאיסטי במזרח אסיה הוא עצמאי, או יובא בדרך כלשהי מהמזרח התיכון. לישראל: שיערתי שלזה אתה חותר, אבל לא הייתי בטוח. באופן כללי, קיומם של המרכיבים השונים מבחינה היסטורית שאתה מציין או רומז עליהם, הוא נכון. עם זאת, המופע העכשווי של היהדות, לפחות מאז תקופת התלמוד, הוא מונותיאיסטי קלאסי, גם אם עדיין בלועים בה יסודות קדומים, שנעטפו בעטיפה כזו או אחרת, המסתירה או אף מעלימה את מקורותיהם. לילה טוב, בנצי - שיחה 22:17, 21 באוקטובר 2009 (IST)
באשר לשאלתך בקשר למקורות ההמונותאיזם במזרח. סיקהיזם היא סינתזה של אסלאם והינדואזם ולכן סביר שהמקור המונותאיסטי הוא אסלאמי. באשר להינדואיזם, המונותאיזם התפתח שם בתקופה מאוד קדומה באופן עצמאי (ראה וישנויזם). ישנם גם זרמים מונותאיסטים בבודהיזם שככל הידוע לי גם הם התפתחו באורך עצמאי. על אף היות הדתות האלה מונותאיסטיות בבסיסין, ההתייחסות והתפיסה שלהן את האל שונה מהותית מהתפיסה המונותאסטית הקלאסית של המזרח התיכון ולכן נוהגים לקפח אותן כשמתייחסים ל"דתות מונותאסטיות". (אולי כחלק ממגמה כללית של העולם המערבי לראות את העולם מנקודת מבט אירוצנטרית תוך התעלמות מהתפיסה המחשבתית הכה שונה במזרח.) דניאל ב. 20:15, 22 באוקטובר 2009 (IST)

אנרגיה שלילית[עריכת קוד מקור]

מה היא? 21:22, 17 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה אינו מושג מדעי אלא מושג מתחום העידן החדש. את המושג טבע תלמיד של זיגמונד פרויד שהפסיק להיות מדען לדעתו של פרויד ונודה מבין תלמידיו. אני מקווה שאזכר במהרה בשמו של אותו תמלמיד. השם שלו מופיע בערך פסיכואנליזה.
ככלל, פרויד דיבר על אנרגיה (בלי לומר "שלילית" או "חיובית") בגלל שמבחינות מסוימות ההשערות הראשוניות שלו על אודות נפש האדם היו פשטניות מדי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:20, 17 באוקטובר 2009 (IST)
עדו, אני חושב שאתה טועה. נכון שהמושג שגור בפי אנשי העידן החדש, אך יש לו כמדומני גם משמעות מדעית במסגרת הפיזיקה המודרנית. דניאל ב. 14:36, 18 באוקטובר 2009 (IST)
מה שדניאל מתכוון, נמצא אצלנו בויקיפדיה תחת השם אנרגיה אפלה. Rex - שיחה 20:30, 18 באוקטובר 2009 (IST)
שניכם צודקים, ואכן. אם כי איננו יודעים עליה הרבה, עדיין. בנצי - שיחה 22:10, 18 באוקטובר 2009 (IST)
לא, אינני מתכוון לאנרגיה אפלה. דניאל ב. 22:50, 18 באוקטובר 2009 (IST)
ראו משוואת דיראק#פתרונות שליליים לאנרגיה. 84.109.139.181 23:07, 18 באוקטובר 2009 (IST)

מדוע מחולק פרס נובל לשלום בנורווגיה?[עריכת קוד מקור]

מדוע הורה אלפרד נובל לחלק את פרס נובל לשלום באוסלו, בנפרד משאר פרסי הנובל שמחולקים בשטוקהולם?

לאות הזדהות עם העם הנורווגי הכבוש על ידי השבדים בתקופה ההיא. emanשיחה 21:51, 17 באוקטובר 2009 (IST)
אני חושב שלא יודעים בוודאות. ייתכן שזו הייתה מחווה לנורבגים, שהיו אז חלק מאיחוד שבדיה-נורבגיה, ולא מדינה עצמאית. אפשרות אחרת היא שנובל חשב שראוי שהפרס לשלום יחולק ע"י אנשים שואפי שלום ככל שניתן (שבדיה הייתה אז מדינה הרבה יותר תוקפנית מאשר היום). ‏odedee שיחה 21:55, 17 באוקטובר 2009 (IST)
בכל מקרה, זה לא עומד במבחן התוצאה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:17, 17 באוקטובר 2009 (IST)
כשרואים למי ניתן הפרס במשך השנים ומי היו המועמדים לו, נראה לי שטוב יעשו אם יסירו אותו בכלל מרשימת פרסי נובל. פרס שבין המועמדים לקבלתו היה היטלר, מוטב לו שלא יתקיים משיתקיים, בכל מדינה שהיא.שלומית קדם - שיחה 17:51, 24 באוקטובר 2009 (IST)
מעיון ברשימת הזוכים בפרס התקבל אצלי הרושם שהפרס חולק במהלך השנים לאישים רואיים ביותר. מדוע התקבל אצלך רושם הפוך? היטלר הוצע כמועמד על ידי חבר יחיד בוועדת הפרס של 1939 ונדחה תוך ימים ספורים. איני רואה כיצד הדבר מעיב על הפרס בכללותו. דניאל ב. 17:58, 24 באוקטובר 2009 (IST)
אולי ברוב המקרים זה כן בסדר אבל הפרסים לערפאת, פרס, רבין ואובמה עושים רושם לא רציני. הם לא הביאו שום שלום. כלום.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:01, 24 באוקטובר 2009 (IST)
כדאי לך לקרוא על הנרי קיסינג'ר. אה, ואולי כדאי לדבר על מוחמד אל-בראדעי. עופר קדם - שיחה 18:10, 24 באוקטובר 2009 (IST)
ברור שיש חריגים. אך זה לא סותר את דברי: "התקבל אצלי הרושם שהפרס חולק במהלך השנים לאישים רואיים ביותר". דניאל ב. 18:21, 24 באוקטובר 2009 (IST)

איך בונים אתר ויקי?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנוןOri‏ • PTT‏ 22:57, 17 באוקטובר 2009 (IST)
אני נמצא באתר ויקי כמעת שלושה חודשים (באתר איןציקלופדיה) ואני רוצה ליצור אתר חדש, איך אני עושה זאת? ishushu 00:36, 18 באוקטובר 2009 (IST)
המערכת שנמצאת בשימוש בשני האתרים נקראית מדיה-ויקי, וניתנת להורדה חופשית. שמוליק - שיחה 22:56, 18 באוקטובר 2009 (IST)

שאלות בINKSCAPE[עריכת קוד מקור]

אני עובד בINKSCAPE ויש לי כמה שאלות.איפה אפשר לשאול אותן? רונאלדיניו המלך - שיחה 19:57, 18 באוקטובר 2009 (IST)

בדלפק הייעוץ או בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה או בדפי השיחה של המומחים הגרפיים הפעילים שמה. יוסישיחה 19:59, 18 באוקטובר 2009 (IST)
אם זה לא קשור לוויקיפדיה, בפורום מחשבים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:12, 18 באוקטובר 2009 (IST)

באיזה שנה הוקמה וויקיפדיה והאם היצר הוא בן או בת (יכול להיות גם דומיני)[עריכת קוד מקור]

כותרת" אנונימי/ת

ויקיפדיה הוקמה ב2001 מידע על היוצרים את/ה יכול לקרוא פה. אם התכוונת ליצר (כמו ביצר הרע) אז זה כבר סיפור אחר. שמוליק - שיחה 23:04, 18 באוקטובר 2009 (IST)
אם התכוונת ליצר הרע, לא שייכת בו חלוקה בין זכר לנקבה משום שהפיזיולוגיה שלו לא קיימת. מבחינה דקדוקית ההתייחסות אליו היא כאל זכר, למשל בדו-שיח בין אלוהים ובין השטן בספר איוב. בברכה, משה. 87.68.243.93 09:02, 19 באוקטובר 2009 (IST)

מהי הגדרת הגזענות?[עריכת קוד מקור]

מדוע כאשר אומרים על עם מסויים שהוא מלוכלך זה נחשב גזענות, אבל לומר, למשל, על היפנים שהם חרוצים לא נחשב גזענות? החלוקה בין הכללה לטובה להכללה לרעה לא נראית לי: אם ההכללה נכונה, מדוע לגנות אותה גם אם היא לרעה, ואם היא לא נכונה בכל מקרה היא ראויה לגינוי, גם אם היא הכללה לטובה שלא יוצא ממנה שום נזק. בברכה, משה. 87.68.243.93 09:00, 19 באוקטובר 2009 (IST)

זה לא מדויק. לומר על היפנים שהם חרוצים, זו הכללה ולא גזענות. לומר שהעם היפני הוא עם חרוץ זה פשוט נכון, וזה חלק מהתרבות שלהם. יש גם הבדל בין הכללה חיובית לשלילית, כמו שאם תגיד על חבר שלך שהוא חכם גם אם הוא לא, זה לא נורא, אבל אם תגיד שהוא אידיוט, גם אם הוא כן, זה מגעיל. כך או כך, צריך להשתדל להמנע מהכללות ולהתייחס לגורם שלהם, לדוגמא - התרבות היפנית מעודדת עבודה קשה והשקעה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:58, 19 באוקטובר 2009 (IST)
על פי מילון אבן שושן הגזענות היא "ההשקפה, שעמי העולם נחלקים לגזעים מיחסים אחד (גזע האדונים) ולגזעים אחריםשהם נחותים". בקיצור השקפה המדרגת את הגזעים לעליונים ותחתונים היא גזענות. זו ההגדרה הקלאסית, שבינתיים קמו סוציולוגיים מסוימים והחליפו אותו בהגדרה הקובעת שכל הכללה לקבוצות של בני אדם, שנועדה להפלות אותם לרעה היא גזענות. ההגדרה החדשה עושה משמש בין אפליה ובין גזענות ולמעשה קובעת שאם מישהו מפלה לרעה אחרים שלמדו בתיכון עירוני א', הוא גזען. לדעתי אלה הבלים, אך יש להם תומכים, אפילו בוויקיפדיה וכך נראים הערכים שלנו בתחום זה. בברכה. ליש - שיחה 10:26, 19 באוקטובר 2009 (IST)
יש הבדל בין ייחוס הכללה של פגם שאינו נמצא בשליטת האדם (כגון מכוער, מרושע, טיפש, רצחני, תאב בצע) לקבוצה לבין ייחוס התנהגות הניתנת לשליטה, לימוד או הקנייה תרבותית (כגון חריצות אבל גם, למשל נטייה לשקר לבעלי סמכות) לקבוצה המטפחת התנהגות כזו. לומר ש"כל האסקימואים טיפשים" יכול להחשב לגזענות כיוון שזה ייחוס מכליל של פגם לקבוצה (גזע), שאין בינו ובין השתייכות לקבוצה (גזע) ולא כלום. לעומת זאת "כל האסקימואים מסריחים" זו סתם הכללה, כיוון שייתכן שבעקבות מזונם ועיסוקם בדייג, אכן מדיפים אסקימואים רבים ניחוחות זרים לאף המערבי, אך עדיין יתכן פרופסור אסקימואי מדיף אפטר-שייב. Ranbar - שיחה 11:05, 19 באוקטובר 2009 (IST)

פיגוע[עריכת קוד מקור]

1. מהו הפיגוע שנהרגו בו הכי הרבה אנשים (בישראל)?

2. מהו המקום שספג הכי הרבה פיגועים (בישראל)?

3. מהו המקום שנרצחו בו הכי הרבה אנשים (מבחינת פיגועים, בישראל)? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

1. פיגוע כביש החוף ואחריו כנראה הפיגוע במלון פארק. Easy n - שיחה 16:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)
לגבי 2, כנראה ששוק מחנה יהודה, ואחריו רחוב יפו וכיכר ציון. נת- ה- - שיחה 20:53, 20 באוקטובר 2009 (IST)

שריקות במשרד[עריכת קוד מקור]

מה המקור של בני העדה הרוסית לאיסור לשרוק במשרדים. הם אומרים ששריקות מבריחות כסף פו-איי - שיחה 17:18, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אמונה טפלה ששריקה במוקם סגור (גם בבית) מביאה מזל רע. לא יודע מה המקור. אנדר-ויקשיחה 19:14, 21 באוקטובר 2009 (IST)

שטח פלמה דה מיורקה[עריכת קוד מקור]

בתבנית בערך של פלמה דה מיורקה כתוב ששטח העיר הוא 21,355 קילומטרים רבועים. העיר נמצאת באי מיורקה שגודלו, על פי הכתוב בערך שלו, הוא רק 3,600 קילומטרים רבועים. נתונים דומים מופיעים בערכים בוויקיפדיה האנגלית. אני מפספס משהו? דולבשיחה 17:33, 19 באוקטובר 2009 (IST)

בערך בספרדית כתוב ששטח העיר הוא 208.63 קמ"ר, וגם הנתון על צפיפות האוכלוסיה משתנה בהתאם: 2,024.57 תושבים לקמ"ר. כוזרי - שיחה 19:07, 19 באוקטובר 2009 (IST)
נראה כמו lost in tranlsation. בויקיפדיה האנגלית מצוין כמו בעברית, אבל בויקיפדיה הספרדית (שעליה אני סומך יותר בנושא הזה) מצוין כי שטח העיר הוא 208.63 קמ"ר. בויקיפדיה הרוסית השטח המצוין הוא 213.55 קמ"ר, מה שמביא אותי למסקנה שבערך האנגלי ישנה הזזה של ספרה אחת במיקום הפסיק, אשר תורגמה גם לעברית עם כתיבת הערך. את ההפרש בין 208.63 לבין 213.55 אני כבר לא יכול להסביר, אבל זה נראה לי פחות קריטי מאשר עיר ששטחה גדול יותר מפיסת היבשה בה היא נמצאת. Gellerj - שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)
תודה לשניכם, תיקנתי. דולבשיחה 19:54, 19 באוקטובר 2009 (IST)

העתק של פסל החירות בירושלים[עריכת קוד מקור]

שלום מבקשת פרטים נוספים לתצלום פסל בהשראת פסל החירות הממוקם בירושלים. מי הפסל? מתי נעשה הפסל? מה החומרים? מה הרעיון והמטרה? האם למיקום הפסל יש חשיבות? תודה פנינה

שלום פנינה, עייני בהעתקים של פסל החירות#בישראל. ‏עמיחישיחה 09:24, 20 באוקטובר 2009 (IST)

פסל באדינבורו[עריכת קוד מקור]

בזמן שטיילתי באדינבורו היפה שבסקוטלנד, הבחנתי בפסל שעל ראשו ממוקם קונוס. מישהו יודע מה פשר הדבר? 77.125.138.6 17:59, 20 באוקטובר 2009 (IST)

כזה
Statue of Hume with traffic cone hat.jpg
? סוג של הלצה, אלמונים מכתירים כבר שנים את פסל הדוכס מוולינגטון בקונוס כזה. השלטונות מסירים אותו מדי פעם, אבל מישהו תמיד דואג להחזיר. יש שם עוד כמה פסלים שזוכים לטיפול דומה (בצילום פסלו של דייוויד יום). ‏odedee שיחה 18:17, 20 באוקטובר 2009 (IST)


באיזה סרטים מופיע נשף י"ב?[עריכת קוד מקור]

באיזה סרטים שצולמו בחו"ל בשנים האחרונות (2000+) אפשר לראות סצנות של נשף י"ב? SENIOR YEAR? רציתי לדעת איזה פעילויות עושים בו... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה התכוון שלמה ארצי[עריכת קוד מקור]

ג'ורג' אחי - "בשיר שאני שומע גם שלמה מתפלסף..."

כששר: "במקום באך ננגן שופן"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ולמה התכוון כששר "חתולים מחשבים את קיצם לאחור", או "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת?" או "לאן שלא תיסע קח שני בגדים ודוכיפת"? הפיסקה הזו משלבת שניים שלושה אלמנטים "ארציים" טיפוסיים, הנטייה הראשונה היא לכתוב משפט שנראה נורא עמוק אבל למעשה אין מאחוריו כלום, והנטייה השנייה היא לזרוק שמות של סלבריטאים אינטלקטואלים, מנותקים מהקשר, כך שידעו שהוא ממש שומע באך ושופן (וראה "בספר שאני קורא גם ג'ורג' דפוק זרוק". גו'רג'. אחי. אכלנו מאותו מסטינג. שתינו מאותו קיטבג. כשאני שכבתי באמבטיה ושרתי "לו הייתי פירט" בלהקת חיל הים הוא הוציא אחרי כן את הפקק). תשובה יותר טובה כנראה אפילו לארצי אין. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 05:58, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אלמוג, אני לא מבין מה הבעיה. פירוש הביטוי "שמות לפני סיום/והיא על קו רקיע/מתוחה כעיר קטנה/דמויית שרב" הוא "לא רוצה לחלוק את התמלוגים עם פזמונאי". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:07, 21 באוקטובר 2009 (IST)
וזו תובנה הרבה יותר עמוקה מכל מה שניתן לקבל מכל הקנון הפיזמונאי של ארצי גם יחד. כל הכבוד עדו, על שפקחת את עיני. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 06:08, 21 באוקטובר 2009 (IST)
או לחליפן "איזה באסה שאין לי רעיון עבור בית שלישי בכל פיזמון". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:10, 21 באוקטובר 2009 (IST)
שתי הערות לאלמוג.
  • את "חתולים מחשבים את קיצם לאחור" אני יכול להסביר. לחתול כידוע יש תשע נשמות ולכן בדרך אל המוות חתול מחשב את קיצו לאחור "תשע נשמות", "שמונה נשמות", "שבע נשמות" וכו'.
  • אתה סותר במידת מה את מה שכתבת בדף שיחה אחר כשביקשתי לנסות להבין קטעים מתוך פגישה לאין קץ של אלתרמן "את אלתרמן, ושירה בכלל, אסור לפרש. אם אני מבין את השיר בבטן, אז הוא לא ממש צריך לעבור לראש. לקורצווייל, מירון ושושנה צימרמן ביחד אין שום יתרון עלי או על תמרה או אביהו בפירוש של אלתרמן. הם לא יכולים להסביר למה השורות האלה כה מרגשות, אלא רק לנסות לתת פירושים שכלתניים שכל מה שהם יכולים לעשות זה להרוס את מגדל הזגוגית הנאה שבנה אלתרמן, ולהפוך אותו למשהו מובן ושכלתני ומאד לא אלתרמן. גם אם ישבו שלושתם ביחד, הם לא יוכלו להסביר את הרעד העובר בגוו למקרא שורות כמו "הנה הזגוגית - שמה צלול משמותינו. ומי בקִפאון הרהורה יעבור ?" לא רוצה שיסבירו לי. לא רוצה להבין. רק לקרוא ולהתרגש."
אביהושיחה 07:25, 21 באוקטובר 2009 (IST)
יפה אביהו. למרות שהשוואה מכאיבה לי בבטן. אולם יש כמה הבדלים ברורים. אלף פזמונאות ושירה הם ממש לא אותו מקצוע. פזמונאות לרוב מנסה להיות יותר ברורה, ומדוייקת, כיוון שהמוזיקה עצמה נותנת בוסט של רגשות ותחושוות. אבל ניחא, יש גם פזמונאים גדולים שקשה להסביר מה הם אומרים, נניח ג'ים מוריסון ולפעמים בוב דילן. עם זאת, אפשר להרגיש את ההבדל. פשוט מרגישים איפה יש כמות עצומה של רגש ומחשבה מאחורי המילים ואיפה הן כמעט שרירותיות. מה עוד, שזה מעצבן אותי מאד כשמשוויצים בידע בשירים, מי זה באך ומי זה שופן וכו'. אפשר לנסות להסביר את זה בכך שבאך הוא יוצר מחושב בעוד ששופן הוא רומנטיקן שעוסק בעיקר ברגש, אבל קשה לי להאמין שזו הייתה הכוונה. אני נוטה להסבר המלומד של עידו. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:38, 21 באוקטובר 2009 (IST)
עוד הערה קטנה לאלמוג:
שלמה ארצי שר באמבטיה את "שוטי שוטי ספינתי" עד שאמא הוציאה לו את הפקק. את "לו הייתי פיראט" שרו השלושרים, את התמלוגים חלקו ירון לונדון ויאיר רוזנבלום, ולמרות היותו פזמון ולא שירה, למדנו אותו בשיעור ספרות בכיתה י', משום שיש בו דומגאות למטאפורה וציורים לשוניים נוספים. אמנון שביטשיחה 12:22, 21 באוקטובר 2009 (IST)
אם כבר בענייני פיראטים, שלמה ארצי השתתף גם ביצירת המופת, יידישע פיראטען [1] (זה קישור מומלץ לyoutube) בברכה, איש המרק - שיחה 09:53, 22 באוקטובר 2009 (IST)

רק הערה קטנה לאלמוג - באך ושופן, סלבריטאים? אוי...שלומית קדם - שיחה 17:59, 24 באוקטובר 2009 (IST)

המוטו של יחידת דובדבן - "באין תחבולות תעשה לך מלחמה" ?[עריכת קוד מקור]

התמונה הזאת וזאת שפורסמו כאן הן מטקס הענקת כומתות של יחידת דובדבן. בכרזות מאחורה רואים את המוטו "באין תחבולות תעשה לך מלחמה". זה המוטו הרשמי של היחידה ? זה לא מוזכר ביחידת דובדבן. מיקיMIKשיחה • 13:47, 21 באוקטובר 2009 (IST)

זו אולי הפרודיה הרשמית של היחידה. הפסוק במשלי (והמוטו של המוסד) אומר "בתחבולות תעשה לך מלחמה". עוזי ו. - שיחה 19:09, 21 באוקטובר 2009 (IST)
לא נראה שישימו פרודיה בטקס סיום. יתכן שמדובר בהכלאה של שני פסוקי ה"מוסד", "באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כ"ד, ו'). לומר שצריך לעשות תחבולות, בכדי להמנע ממלחמה גלויה. דהיינו להסתערב ולא להגיע למלחמה גלויה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:14, 21 באוקטובר 2009 (IST)

קישוט מכונית לחתונה[עריכת קוד מקור]

Bride's car at a Turkish wedding.jpg

אני זקוק לכמה שיותר פרטים בנוגע לקישוט רכב חתונה (חוץ מהפרטים המעשיים של "איך לקשט" "איפה קונים קישוטים וכו'...) שאלות כגון מה הרקע? מאיזה ארץ זה הגיע? האם זה מנהג חדש יחסית או גם שנסעו עם סוס ועגלה קישטו את העגלה? האם קיים הסבר נוסף חוץ מ"להודיע שעובר כאן רכב חתונה", האם יש איזשהם מסורות ומנהגים (בדומה לעוגת חתונה#מסורות ומנהגים) לא הצלחתי למצוא בויקי באנגלית פרטים ידוע למישהו אם יש ערך בנושא? בתודה, 14:04, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לא לשים בלונים. הם עפים ברוח - מתנתקים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:53, 24 באוקטובר 2009 (IST)

תמרון בחלל[עריכת קוד מקור]

בחלל הרי אין אטמוספירה כך שאין משמעות לכח סילוני, כיצד אם כן מתמרנות חלליות בחלל ומנווטות את דרכן מכח משיכה של פלנטה אחת לכח משיכה של פלנטה אחרת או ירח שלה. ומה עם חלליות שנשלחו אל מחוץ למערכת השמש, האם הן רק יכולות להמשיך בקו ישר ללא כל יכולת תמרון? 93.172.169.20 18:31, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הניווט אינו באמצעות כח סילוני, אלא בהפעלת חוק שימור התנע: אם משליכים מסה (במהירות) לכיוון אחד, החללית מקבלת תוספת תנע שווה לכיוון ההפוך. עוזי ו. - שיחה 19:06, 21 באוקטובר 2009 (IST)
להבהרה נוספת - המסה המושלכת היא סילון גז הנוצר משריפת דלק, הדלק כולל את החמצן הדרוש לבעירה. שנילישיחה 23:44, 21 באוקטובר 2009 (IST)
העקרון הפיזיקלי מתייחס לכל המרכיבים המהווים את מערכת החללית. השימוש בתוצרי דלק הוא רק עניין של זמינות, ונוחות טכנית לביצועם של תמרונים מורכבים. בנצי - שיחה 00:32, 22 באוקטובר 2009 (IST)
בנצי ההסבר שלך לא נהיר, תוכל לנסח את עצמך באופן מובן יותר? מיקרוז - שיחה 23:44, 22 באוקטובר 2009 (IST)
האתה הוא זה ששאל את השאלה המקורית ? מה בדיוק לא נהיר בתשובה ? אם היבנת את תשובתו של עוזי, אזי ברור לך ששינוי בתנע של כל חלק במערכת של החללית, מחייב שינוי שווה בגודל אך מנוגד בכיוונו, של יתר המערכת. הרעיון הכללי הוא שהתנע הכולל של מערכת החללית חייב להישאר קבוע, כל עוד לא פועלים עליו כוחות חיצוניים. זהו חוק שימור התנע (הקווי במקרה זה). המשך ההערה התייחס לדבריו של שנילי, כלומר משתמשים בחומר שאת פליטת תוצרי הבעירה שלו ניתן לתמרן בקלות, אבל מבחינה עקרונית, זה לא חייב להיות דלק. זה מה שרציתי להדגיש. ולסיום: שער שאתה וחברך, או חברתך, משמשים כאסטרונאוטים במשימה כלשהי מחוץ לחללית. ברגע מסוים, אתה מודע לכך שאינך יכול לתמרן באופן עצמאי, אבל למזלך אתה מצוייד בפטיש. באיזה כיוון עליך לזרוק אותו, ע"מ שתוכל לחבור לפרטנר/ית שלך למשימה, ולחזור בשלום לחללית ? דוגמא פשוטה זו ממחישה את כל הרעיון. שבת שלום, בנצי - שיחה 18:41, 23 באוקטובר 2009 (IST)
אפשר להשתמש בכל חומר במקום סילון של אש. אפשר למשל לידות כדורי מתכת קטנים ונוצצים - זה יפעל באותו אופן: מכפלת המאסה של החומר הנפלט במהירותו חלקי מאסת החללית שווה למהירות שמתווספת לחללית. אילן שמעוני - שיחה 18:51, 23 באוקטובר 2009 (IST)

שיר מפרומו ביס דוקו[עריכת קוד מקור]

בזמן האחרון מוקרן בערוצי יס פרומו לסרט תיעודי על יצחק רבין שנקרא 'צולם ע"י יצחק', ברקע לפרומו מתנגן שיר שאת שמו ואת שם מבצעו אני מחפש (נראה לי שזהו אביתר בנאי אבל אני לא מצליח לזהות בוודאות). האם מישהו יודע ויוכל להאיר את עיני (ואוזני)? 81.218.8.169 22:41, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אכן אביתר בנאי. הקטע הוא משירו "אבא". 77.125.106.226 19:37, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אוטודידקטיות[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך ללמוד את מדעי החיים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה וכו') ללא עזרת מורה, בעברית ? אפק - שיחה 23:05, 21 באוקטובר 2009 (IST)

ישנו את אתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה. יש שם חומרי לימוד שונים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 23:18, 21 באוקטובר 2009 (IST)
כמה הערות: א. האתר שהוקם על ידי האוניברסיטה הפתוחה, בדומה למיזמים דומים באוניברסיטאות בעולם, נועד לאפשר נגישות מקוונת וזמינות ביבליוגרפית, ואינו משיב על שאלתו של השואל. ב. יכולת אוטודידאקטית שונה מאדם לאדם, והיכולת לקיים אותה שונה בתחום דעת אחד לאחר, ולכן לא ניתן לתת תשובה אוניברסלית. ככלל, תחומי דעת (דיסציפלינות) בהם המרכיב הדומיננטי הוא ידע וארגון הפרטים המהווים אותו, קלים יותר ללמידה עצמית (תחומי דעת אקסטנסיביים); לעומת זאת, תחומי דעת בהם המרכיב האינטנסיבי הוא הדומיננטי, קשה יותר לעשות זאת, אם כי תמיד ישנם יוצאים מן הכלל. ג. למען הדיוק: מדעי החיים כוללים רק את ביולוגיה, מבין מה שמנית; ואלה כלולים במדעי הטבע, יחד עם כימיה וגיאוגרפיה; פיזיקה אמנם כלולה במדעי הטבע, אבל אופיה ומבנה המתודולוגי הופכים אותה, יחד עם מתימטיקה, למדעים מדוייקים. בהצלחה, בנצי - שיחה 00:53, 22 באוקטובר 2009 (IST)

ג'יימס בונד[עריכת קוד מקור]

באיזה סרט מופיעה הסצנה שבה ג'יימס בונד גולש במדרונות השלג וכאשר הוא מגיע לתהום, הוא פותח את מצנחו, שעליו מתנוסס דגל בריטינה? 87.69.83.241 18:10, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בתור מכור לסרטי ג'יימס בונד- הסצינה מופיעה ממש בתחילת הסרט "המרגל שאהב אותי" - ALPR - שיחה 18:30, 22 באוקטובר 2009 (IST)

התייחסות בחו"ל לבגרויות ישראליות[עריכת קוד מקור]

אם אדם עשה את בחינות הבגרות בישראל, איך יתייחסו לכך בחו"ל? האם ידרשו ממנו להבחן במבחנים של אותה מדינה? יקבלו את הציונים כמו בישראל? ... תודה, 18:31, 22 באוקטובר 2009 (IST) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככל הידוע לי, ברוב המדינות יידרשו ממך להיבחן במחבנים הסטנדרטים המקומיים כדי להתקבל לאוניברסיטאות. דניאל ב. 20:20, 22 באוקטובר 2009 (IST)

הרשמה להישרדות[עריכת קוד מקור]

איך אני יכול להירשם להישרדות בבקשה תחזרו אלי 85.250.143.226 21:19, 22 באוקטובר 2009 (IST)

תשלח דוא"ל ל-nana10. עבדאן MT0 - שיחה 17:14, 25 באוקטובר 2009 (IST)

מבקש אישור להשתמש בלוגו[עריכת קוד מקור]

של ויקיפדיה, איפה מבקשים? ishushu 21:53, 22 באוקטובר 2009 (IST)

בגדול - אסור.
הלוגו הוא פחות או יותר התוכן היחיד בוויקיפדיה שמוגן בזכויות יוצרים, וזכויות היוצרים עליו שייכות לקרן ויקימדיה העולמית. אם מדובר בשימוש לטובת קידום האינטרסים של הקרן (למשל - תערוכת ויקיפדיה) אפשר לנסות לפנות לקרן כדי לקבל אישור פרטני. ‏ costello • ‏ שיחה 22:26, 22 באוקטובר 2009 (IST)
אני צריך את הלוגו כדי לשנות אותו קצת ולשים אותו כלוגו במיזם ויקימדיה אחר, אז אוכל לקבל אישור על זה? ishushu 07:28, 23 באוקטובר 2009 (IST)
מיזם ויקימדיה? איזה בדיוק? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:45, 23 באוקטובר 2009 (IST)
אתר של ויקימדיה, שיצרתי. ishushu 21:39, 23 באוקטובר 2009 (IST)
אתה לא יצרת אתר ויקימדיה, ויקימדיה יוצרת את אתריה שלה. אתה אולי מתכוון לומר שיצרת אתר מבוסס ויקי. במקרה שכזה, מן הסתם אסור להשתמש ללא קבלת אישור מהקרן. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:07, 24 באוקטובר 2009 (IST)
לא משנה, כבר מצאתי תחליף, תודה בכול מקרה ishushu 18:24, 24 באוקטובר 2009 (IST)

כוכב מהבהב[עריכת קוד מקור]

מהחלון בביתי יש כוכב אחד בולט, נמצא בכיוון מערב-צפון בגובה של כ30 מעלות מקו האופק. הוא הכוכב ה"זוהר ביותר" ובנוסף הוא מ"נצנץ", זה בבירור לא איזה מטוס/אנטנה. מישהו מזהה מהפרטים האלה את הכוכב? ולמה הוא בעצם מהבהב בתדירות כזו (שונה משאר הכוכבים). (מיקום: פתח תקווה) שמוליק - שיחה 22:36, 22 באוקטובר 2009 (IST)

אני מבין מפה שה"נצנוץ" הוא מזרמי אויר, אבל עדיין נשארה השאלה לשמו של הכוכב. שמוליק - שיחה 22:36, 22 באוקטובר 2009 (IST)
וגה מקבוצת נבל. אילן שמעוני - שיחה 22:43, 22 באוקטובר 2009 (IST)
תודה על התשובה המהירה. שמוליק - שיחה 23:46, 22 באוקטובר 2009 (IST)

איפה קונים גולגולת של תיש?[עריכת קוד מקור]

חברה שלי סטודנטית לאמנות וממש רוצה להשיג גולגות של תיש או כבש או כל בהמה אחרת לצורך רישום וציור
יש לה כבר גולגולת אחת של פרה שהיא ממש אוהבת שהיא מצאה פעם בטיול בגליל.

האם מישהו יודע על מקום שאפשר למצוא כאלה דברים לקנות? אולי שוק פשפשים אפשהו?Shoosh - שיחה 01:50, 24 באוקטובר 2009 (IST)

האם ניסיתם בבית מטבחיים? מוטי - שיחה 00:31, 23 באוקטובר 2009 (IST)
בישובי הבדואים בנגב. תומר א. - שיחה 00:53, 23 באוקטובר 2009 (IST)
במזבלה מאחורי אצטדיון דוחא בסח'נין (ביחד עם כל שאר התיש, וגם כמה כבשים, תרנגולות וכיוצא בזה) אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 21:37, 23 באוקטובר 2009 (IST)
אתה מדבר ברצינות או בצחוק? ממש אפשר למצוא שם שלדים? אפשר בכלל להכנס לסכנין? זה לא מסוכן? (אני רואה במפה שזה ליד כרמיאל...Shoosh - שיחה 01:50, 24 באוקטובר 2009 (IST)
עד כמה שהבנתי, אין בעייה להיכנס לסכנין בזמן שאין שם חתונה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:51, 24 באוקטובר 2009 (IST)
למה שיהיה מסוכן להכנס בזמן חתונה? אמנם לא נכון יהיה להציג שם דגלים של כהנא חי, כפי שלא יהיה חכם לנופף בדגלי אש"ף בקריית ארבע, אבל אני לא רואה סיבה מדוע סכנין תהיה מסוכנת באופן מיוחד למישהו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:09, 24 באוקטובר 2009 (IST)
זה לא קשור לדעות פוליטיות אלא לאי אכיפת האיסור על יריות שמחה בזמן חתונות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:58, 24 באוקטובר 2009 (IST)
מאחורי אצטדיון דוחא יש מזבלה פיראטית, הנמצאת לאורך שביל המילוט המוביל מהאצטדיון אל אשבל שנסלל לטובת שחקני קבוצות ליגת העל המשחקים במקום. במזבלה מושלכים דרך קבע פגרי בהמות, אם כי בימים האחרונים נערך שם מבצע גדול וחלק מהפסולת פונתה למקום אחר. אני עובר שם מדי יום, בדרכי לעבודתי ובדרך חזרה. סח'נין היא עיר במדינת ישראל ואין כל בעייה להכנס לשם גם בזמן חתונה. תושבי המקום הם אזרחים ידידותיים ושומרי חוק. נכחתי גם בחתונותיהם, ושרדתי לכתוב מילים אלו. עם זאת, לא הייתי ממליץ להגיע לשם במיוחד, ודאי יש מקומות מסודרים יותר בהם ניתן להשיג גולגולת של תיש. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 15:11, 24 באוקטובר 2009 (IST)
מזבלות מוסדרות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:25, 26 באוקטובר 2009 (IST)

יישובים בארץ[עריכת קוד מקור]

בעקבות איזו שיחה שהייתה לי, האם מישהו יודע האם יש יישוב כלשהו בארץ שקרוי על שם מנהיג (נשיא, ראש ממשלה, משהו כזה) של אחת ממדינות אסיה שהייתה מהראשונות להכיר במדינת ישראל? משום מה כל הסיפור הזה נשמע לי מוכר, אבל אני לא יודע באיזה יישוב מדובר. הושיעו! ‏Harel‏ • שיחה 21:30, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מהמנהיגים הרלוונטיים אני יכול לחשוב על או נו שהיה ראש המדינה הראשון שביקר בארץ בשנת 1955 וביקורו עורר רושם רב. הוא זכה לשיר של אלתרמן, אבל לא ליישוב. אלא אם כן המדובר בקריית אונו. בכל אופן, לא ידוע לי על יישוב כזה. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 21:35, 23 באוקטובר 2009 (IST)
מעניין. הדיון הזה אכן התחיל סביב מקור השם קרית אונו (הטענה הייתה שהיא קרויה על שם מנהיג אסייתי וכו' וכו'), אלא שאצלנו אין זכר לאו נו בהקשר של קרית אונו. אז מי טועה? ‏Harel‏ • שיחה 21:37, 23 באוקטובר 2009 (IST)
הקמתה של הקרייה קדמה בכמה שנים טובות לביקורו של או נו. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 21:38, 23 באוקטובר 2009 (IST)
כן, זה כנראה מדרש שם עממי ושגוי. ‏Harel‏ • שיחה 21:39, 23 באוקטובר 2009 (IST)
מתוך הערך קריית אונו: "שמה של קריית אונו לקוח משם העיר שנבנתה על ידי שמר מצאצאי בנימין: "וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא בָּנָה אֶת-אוֹנוֹ, וְאֶת-לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח' י"ב)." אמיר מלכי-אור - שיחה 21:50, 23 באוקטובר 2009 (IST)


גפרורים[עריכת קוד מקור]

בערך גפרור כתוב שישנו סוג של גפרורים לא בטוחים ("שפשף היכן שאתה רוצה" - גפרורים שנדלקים עם שפשוף בכל משטח מוצק), שאלתי היא: איך מעולם לא נתקלתי בגפרורים מסוג זה? בסופר מרקטים השונים נתקלתי אך ורק בגפרורים הבטוחים שנדלקים עם שפשוף בצד הקופסא והיכ ניתן להשיג אותם? דייב 89.139.104.142 02:54, 24 באוקטובר 2009 (IST)

בארץ נמכרים (אולי בשל חוק) רק גפרורי בטיחות. באיביי תוכל למצוא כאלה למכירה ע"י חיפוש matches strike anywhere אילן שמעוני - שיחה 14:31, 24 באוקטובר 2009 (IST)
לא חוקי בארץ.אולי היו אירועים?Nimrod333 - שיחה 18:23, 24 באוקטובר 2009 (IST)
אתה יכול לנסות להכין בעצמך באמצעות הסרטון הזה [2] או לקנות ב-12 שקל מאיי-ביי[3] . הציונישיחה 02:57, 25 באוקטובר 2009 (IST)
מתוך פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970 פרק ה' סימן ד': ייצור גפרורים סעיף 161. איסור ייצור בזרחן. "לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב." הגפרורים אסורים גם ביבוא לישראל. מתיישר - שיחה 21:20, 28 באוקטובר 2009 (IST)

גיבוש כיתתי[עריכת קוד מקור]

אני תלמידת י"ב, והכיתה שלי מפולגת לכמה קליקות. כיצד ניתן לגבש אותה עד לאמצע השנה (פורים בערך)?

אני בטוח שזו שאלה שמעסיקה הרבה פסיכולוגים ואנשי חינוך. Why can't we all just get along? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:04, 24 באוקטובר 2009 (IST)
השיטה המקובלת בגבעתי זה לחלק את החברה לזוגות, כשבכל זוג יש רק אחד מקליקה מסויימת, ולתקוע כל זוג באוהל סיירים לארבעה ימים בשטח באוהל סיירים. אילן שמעוני - שיחה 15:08, 24 באוקטובר 2009 (IST)
היו נסיונות דומים בחינוך: למידה בקבוצות. כשתלמידים שונים מגיעים מאוכלוסיות שונות לחלוטין ואין להם שפה משותפת, אפשר לסדר את שולחנות הכיתה בשישיות ולתת לכל תלמיד בשישיה תפקיד בלמידה עצמית של חומר והוראת חמשת האחרים. ברור לי שהמורים לא יעשו שום דבר כזה.... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:07, 26 באוקטובר 2009 (IST)
זה דוקא רעיון טוב מאד. אני ואחרים מיישמים אותו מדי יום בהוראת מחוננים. אם המורים האומללים של המערכת הסטנדרטית שחוקים מכדי לנסות לישם דברים כאלה בכיתות מפלצתיות בגדלן, אני ממש לא יכול להאשים אותם. אילן שמעוני - שיחה 10:05, 26 באוקטובר 2009 (IST)
אויש, זה כל כך נכון, ולא רק מבחינה זו - אפילו עם דידקטיקה נאותה אי אפשר ללכת הסוף, וזה חמור יותר. בנצי - שיחה 00:11, 28 באוקטובר 2009 (IST)

קליקות בתיכונים הן דבר נפוץ עד מאוד, היות וזו התקופה בה בני נוער מתנסים בדגמים שונים של אינטראקציות חברתיות, מעמדות חברתיים, יחסי כוחות בין אישיים ושאר אלמנטים שמאפיינים את החברה בה הם ישתלבו תוך זמן קצר. לגבש את כולם זה בלתי אפשרי, לדעתי, וגם כיתות "מגובשות" הן לא באמת כאלו. צר לי. אנדר-ויקשיחה 06:25, 5 בנובמבר 2009 (IST)

סיבוב כדור הארץ סביב עצמו וסביב השמש[עריכת קוד מקור]

מה גורם לכדור הארץ להסתובב סביב עצמו וסביב השמש (או כל כוכב לכת / ירח שהוא..)? למה הוא לא עומד במקום? ואיך זה שהסיבוב הוא קבוע? (כדור הארץ סביב עצמו ביום אחד, הירח סביב כדור הארץ בחודש אחד וכדור הארץ סביב השמש בשנה אחת..). ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 18:33, 24 באוקטובר 2009 (IST)

התשובה נמצאת בערך כבידה. דולבשיחה 19:17, 24 באוקטובר 2009 (IST)
נתחיל מההווה, מעת שקיימת אותה תנועה, בהיעדר כוח המופעל על הגופים, אין סיבה שהיא תשתנה. לגבי העבר, הסברים מפורטים בההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש. יוסישיחה 19:21, 24 באוקטובר 2009 (IST)
לגמרי לא מדוייק. אתה מדבר על מצב של התמדה, עליו חל החוק ה-1 של ניוטון. תנועה מעגלית של כוכב לכת איננה מצב של התמדה, מאחר וזוהי מערכת מאיצה - תאוצה צנטריפטלית. בנצי - שיחה 23:17, 24 באוקטובר 2009 (IST)
בלבלתם אותי... ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 23:45, 24 באוקטובר 2009 (IST)
בתור התחלה, מה פירוש הביטוי "עומד במקום"? עומד במקום ביחס למה? כשרכבת עוזבת את התחנה, התחנה עומדת במקום ביחס לעצים הנטועים לידה, אך לא ביחס לרכבת.
שנית, אם הבנתי נכון, לפי תורת היחסות (נדמה לי הכללית), כדור הארץ כן נע בהתמדה בקו ישר, אלא שמסת השמש מעוותת את המרחב שבו הוא נע ולכן אותו קו ישר הופך לעיגול.
שלישית, אם נביט בזה לפי שיטת ניוטון, אז אם כדור הארץ היה נע מעט מהר יותר, הוא היה מתגבר על....אוי, אני צריך לחזור על החומר. בכל מקרה יש כאן הסבר מכני פשוט.
רביעית, מסלול כדור הארץ לא לגמרי קבוע. הוא כן מתרחק ממנה או מתקרב אליה לאט לטא. גם סיבובו סביב עצמו הולך ומאט. כשכדור הארץ והירח גמרו להתגבש, אורך היממה היה 6 שעות. כשנוצרו התמנונים הראשונים, אורך היממה היה 21 שעות. הירח הולך ומתרחק מאיתנו לאט לאט. מסלולו סביב כדור הארץ הולך ומתרחב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:49, 24 באוקטובר 2009 (IST)
הבנתי שטעיתי בנצי, אבל לא הצלחתי להבין את ההסבר שלך. יוסישיחה 00:04, 25 באוקטובר 2009 (IST)
נתחיל מפיזיקה ניוטונית: גוף שלא פועלים עליו כוחות נע במהירות קבוע ובקו ישר. מכאן שלא ניתן להסביר את סיבוב כוכבי הלכת ב"בהיעדר כוח המופעל על הגופים" (ציטוט מתשובתך). קיים כוח מרכזי המחזיק את מערכת השמש יחדיו - הכבידה. כמו כן קיימת "התנעה ראשונית" מתוקף אופן היווצרות מערכת השמש. שילוב שני הגורמים מביא לסיבוב מתמשך אם כי, בטווח הארוך, כאוטי. אילן שמעוני - שיחה 06:19, 25 באוקטובר 2009 (IST)
רגע, אבל מומנט התמד לא פועל בדומה לחוק השני של ניוטון? יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:36, 25 באוקטובר 2009 (IST)
לא הבנתי את השאלה. אם כוונתך שמומנט התמד מתיחס לתנועה זוויתית כמו מאסה אינרציאלית לתנועה קווית - זה בערך נכון, אבל לא רלבנטי לשאלה המקורית. אילן שמעוני - שיחה 20:37, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אולי רלוונטי באופן חלקי? לעניין סיבוב כדור הארץ סביב עצמו? אני רק מנסה להבין. ולגבי החלק השני של השאלה (גופים המקיפים גופים אחרים), רשמת שמדובר במצב כאוטי, האם אפשר להבין שמדובר במערכת לא יציבה? אין פה איזשהו Steady state? יוסישיחה 23:50, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אם תאמר לי מדוע לדעתך מומנט ההתמד רלבנטי, אולי אבין על מה אני מתבקש לענות קריצה לגבי כאוטיות המערכת - מערכת השמש אינה במצב יציב. מדובר על מערכת (מאד) לא לינארית ורבת משתנים. ניסיונות לפתרונות נומריים בסימולציות הוכיחו שהפרשים קטנים אינפיניטיסימלית הובילו לשינוי עצום בהתנהגות המערכת לטווח ארוך. יתר על כן - מסת הגורם המרכזי במערכת - השמש - קטן לפי שיעור הפקת האנרגיה שלה ושיעור הפליטה של רוח השמש. שני גורמים אלו אינם קבועים, והשינויים ברובם אינם מובנים. תחזיות להתנהגות מערכת השמש טובות פחות או יותר למאה, מאתיים מליון שנים - גם זה עם הרבה יוצאים מהכלל - מעבר לזה סימולציות מראות אפשרויות לשינויים גדולים מאד. אילן שמעוני - שיחה 10:01, 26 באוקטובר 2009 (IST)
או-קיי, אני אתחיל לאחסן כמויות גדולות של קרם נגד שיזוף ומעילי אנגורה. הכוונה שרלוונטי לסיבוב כדור הארץ סביב עצמו ולמה שנדרש כדי שהסיבוב יואץ לפה או לשם. יוסישיחה 17:55, 26 באוקטובר 2009 (IST)
ההשפעה הרלבנטית ביותר כיום על הסיבוב העצמי היא חיכוך גאות מול הירח. אילן שמעוני - שיחה 13:20, 27 באוקטובר 2009 (IST)
סיבוב כדור הארץ נובע ברובו מאופן הווצרות מערכת השמש. חוק שימור התנע הזוויתי קובע שמהירות הסיבוב חייבת לגבור עם הקטנת הקוטר. העננה שממנה נוצרה המערכת נדחסה בשל כוחות הגרביטציה לקוטר הקטן בכ 8 סדרי גודל מהקוטר המקורי. מאחר ולעננה המקורית היה סחרור אקראי כלשהו (מן הסתם אטי מאד) הוא התגבר בהתאם. גם כוכבי הלכת נוצרים בתהליך זה - למעשה למרות שהשמש מהווה 98% ממאסת המערכת רוב התנע הזוויתי (כ 99%, בחישוב חפוז) מצוי בכוכבי הלכת.
סיבוב כוכבי הלכת הושפע במהלך השנים מפגיעה של גופים שונים. בכדור הארץ, למשל, פגע כנראה כוכב לכת בגודל מאדים, וככה נוצר לנו ירח חביב... וכמעט נטול גרעין מתכתי. אילן שמעוני - שיחה 04:15, 25 באוקטובר 2009 (IST)
חוץ מתורת היחסות הכללית שציינתם יש עוד משהו שיכול להבהיר(את חלקו אמר אילן) כמה דברים שמופיעים בויקיפדית אסטרונומיה , אסטרופיזיקה וכו' על סיבוב כדור הארץ והצירים: http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%A6%D7%99%D7%94

,Nimrod333 - שיחה