ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון184

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

מילון להבנת משוואות[עריכת קוד מקור]

מכר שלי, פיזיקאי, אמר לי פעם שפיזיקאים מסמנים את המונח "זמן" באות T. הייתי רוצה לדעת איך קוראים לקיצורים האלה. מה השם שלהם?. (חיפוש גוגל דוגמת "מילון קיצורים פיזיקאליים" לא הניב תוצאות). כמו כן, הייתי רוצה לשאול מה זה K-1, או K+1. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לעתים קרובות (אך לא תמיד), גודל פיזיקלי מסומן באות הראשונה של שמו, למשל: F = force כוח, m = mass מסה, v = velocity מהירות, t = time זמן וכו'. כדי לסמן מקומות במרחב משתמשים ב-(x,y,z) ולעתים גם ב-. בדרך הכלל, הסימון צריך להיות מובן מההקשר, וכאשר הוא לא טריוויאלי נהוג להוסיף "מפתח סימונים" לצד המשוואה. ספרי פיזיקה רבים של תואר ראשון כוללים גם רשימת קבועים פיזיקליים, ערכיהם והסימונים שלהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:00, 4 ביוני 2012 (IDT)
אין מילון, יש בעיקר בלגן. אין מספיק אותיות בשביל לסמן את כל הגדלים שמשתמשים בהם במשוואות אז אותה האות יכולה לייצג 5-6 גדלים שונים בהקשרים שונים. יתרה מזאת ישנם גדלים זהים שיש להם סימונים שונים בהקשרים שונים. בדרך כלל כשכותבים נוסחה מסברים אחריה במילים מה כל אות מייצגת. לדוגמה , כאשר a זאת תאוצה, m מסה וF כוח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
באיזה הקשר פגשת K-1, ו K+1? זה יכול להיות סימון של מיקום בשורה של משהו. לדוגמה אם K זאת מדרגה כלשהי אז K+1 זאת המדרגה מעליה. Corvus,(שיחה) 21:29, 4 ביוני 2012 (IDT)
היי, פגשתי זאת בהקשר מה שנקרא באנגלית "Laws of mass action". למה אתה מתכוון כשאתה אומר "גדלים"?. איפה אפשר ללמוד במילים פשוטות על ציר ה XYZ? אלף תודות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תן את ההקשר המלא. כנראה ששם הם מסבירים את זה- לא מקובל בפיזיקה לזרוק על הקוראים סימונים כמו K בלי לפרש מה זה אומר. לגבי מערכת צירים ראה מערכת צירים קרטזית. אל תיבהל מהגדרות שם, קרא את "מערכת צירים דו-ממדית". גודל פיזיקלי הוא בערך כל דבר שניתן למדוד. Corvus,(שיחה) 21:50, 4 ביוני 2012 (IDT)
הגדרתך את גודל פיזיקלי אינה בערך, אלא נכונה לגמרי, ואשלים אותה: 'כל מה שניתן למדוד באופן כמותי'. בנצי - שיחה 17:13, 8 ביוני 2012 (IDT)
בהקשר של חוק פעולת המסות, עבור תגובה כימית שמגיעה לשיווי משקל כימי, k+1 וk-1 הם קבועי-קצב של התגובה הישירה וההפוכה (בהתאמה). קצב התגובה שווה לקבועים האלה כפול ריכוזי המגיבים בחזקות כלשהן. 94.159.206.153
המ... מדובר בכלל בכימיה? הידע שלי פה יחסית צנוע. אני יכול לקשר אותך לערך קבוע קצב. המשמעות הפיזיקלית של K הזה הוא מדד עד כמה התגובה מהירה. אתה בטוח שהרקע שלך במתמטיקה ופיזיקה מתאים להבנת הנושא? בלי לפגוע חלילה, אבל אם אתה שואל מהם צירים X,Y,Z אז כנראה שאתה לא תבין מהי התפלגות בולצמן. Corvus,(שיחה) 22:52, 4 ביוני 2012 (IDT)
בכל ערך בוויקיפדיה על אות יש פסקה "משמעויות של האות" (דוגמה). זה די דומה למילון סימנים. נו, טובשיחה 12:36, 5 ביוני 2012 (IDT)
האות המסמנת את הגודל (גודל, ולא מונח) זמן היא t ולא T. האות T מציינת זמן מיוחד - זמן מחזור. בנצי - שיחה

הרב מיכי יוספי[עריכת קוד מקור]

מי מכיר את הרב מיכי יוספי ויכול לכתוב עליו?Godar8 - שיחה 00:37, 5 ביוני 2012 (IDT)

מה מייחד אותו, את יצירתו ואת תרומתו לחברה, כדי לשקול זאת ? לא כל מי שהוסמך זוכה אוטומטית לערך. בנצי - שיחה 00:20, 7 ביוני 2012 (IDT)

שאלה בעברית[עריכת קוד מקור]

נכון שהצורה הנכונה של מקרר היא MAKRER ולא MEKARER כמו שאומרים? האם בכלל קיימת בעברית צורה MEKATEL לשם עצם (לא פועל כמו "מדבר")? 109.65.241.124 17:40, 5 ביוני 2012 (IDT)

הצורה הנכונה היא מְקָרֵר. בברכה. ליש - שיחה 19:11, 5 ביוני 2012 (IDT)
זה מה שאמרתי במשפט הראשון... כנראה שאני מתנסח ממש לא ברור. אז אנסה עוד הפעם. האם קיימת צורת שם עצם בעברית שמבטאים אותה כמו MEKATEL כלומר שצורת הדיבור "MEKARER" היא שימוש שגוי בו? 109.65.241.124 21:03, 5 ביוני 2012 (IDT)
מקרר באתר השפה העברית. Corvus,(שיחה) 21:12, 5 ביוני 2012 (IDT)

יאהדונהי מהו?[עריכת קוד מקור]

מתי משתמשים בצירוף יאהדונהי (יהוה + אדני) בטקסט תפילה, ומה מקור הצירוף הזה? Gil mo - שיחה 19:09, 5 ביוני 2012 (IDT)

זו "טכניקה" ששאובה ממקורות קבליים, לפיהם חשיבה על הצירוף הטקסטואלי שיוצרים שני כינויי האלוהות (אדני + יהוה) גורמת לפעולה כלשהי (לפי ספרות הקבלה). וכדי "לסייע" למתפלל "לחשוב" על צירוף זה - ישנם סידורים או בעיקר - לוחות "שויתי" המציגים את צירוף זה מודפס כדי להזכיר לקורא. אולם יש לציין שפרקטיקה זו לא מוכרת לרוב הציבור הדתי, והיא הפכה לסמל של לוח תפילה בלי שהם מבינים ומודעים למשמעותו. בן-חנוך - שיחה 21:44, 5 ביוני 2012 (IDT)
שם הויה, בהקשרים רבים, הוא "שם העצם" או "שמו האישי" של הקב"ה. שם אדנות "אדון העולם" לעומתו קשור לשכינה או לאלוהות השוכנת והמקיימת את העולם הזה. כאשר אנחנו מבקשים להמשיך שפע ברכה לעולם, בתפילה לדוגמא, אנחנו מכוונים את יחוד שני השמות הללו, ובכך אנו מבקשים שהקב"ה יתייחד עם השכינה וישפיע בה שפע חיים וברכה ודרכה יגיע השפע לנבראים המקבלים את חיותם ממנה. אגב, השמות הללו ומשמעותם קדומים מהספרות שנהוג לכנות היום כ"ספרות הקבלה" וכמובן שסדר האותיות בשמות הקדושים מדוייק, ואכמ"ל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. יהוה הוא אכן קדום. לגבי השני - אינני בטוח. הצירוף המכוון שלהם ומשמעותו - מאוחר, כולל הפרשנות על המטאפורה הזיווגית, האפקט הנובע מכך על העולם, וכיוב'. ב. למה אתה מציין ? ג. נא חתום כהלכה, בסוף הודעתך. תודה, בנצי - שיחה 11:58, 7 ביוני 2012 (IDT)

שני השמות קדומים, בגמ' בפסחים דף נ' כתוב:"אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו"ד ה"י, ונכתב ביו"ד ה"י. רבי אבינא רמי: כתיב, זה שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר. אמר הקדוש ברוך הוא: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת"(ראה גם משנה שבועות ד',י"ג ויש עוד..) מה לדעתך עומד מאחורי תפסת חז"ל את השוני בין הקריאה לכתיבה? לדעתי היחס בין העולם הבא לעולם הזה הוא לא רק יחס של היום ולאחר המוות אלא יחס של משפיע ומקבל בסדר השתשלות השפע, כמו כן הפער בין הנקרא לנכתב הוא הפער בין הגילוי של אלהים בעולם הזה לבין דרגת המשפיע לעולם (במקדש למשל כן נהגה השם באותיותיו מה שמבטא את ההרמוניה בין ההופעות),זו פרשנות שלי,בכל מקרה רק ניסיתי לענות אל שאלת השואל מתי אנו משתמשים בצירוף,תשובתי היתה: בזמן שאנו מבקשים להמשיך ברכה וחיים חדשים בעולם (שם יאההויהה בכתבי האר"י לעומת זאת קשור לשפע התמידי המקיים את העולם) ניסיתי להסביר את הרציונל של יחוד השמות. לגבי מה שכתבתי "מהספרות שנהוג לכנות היום" אולי התכוונתי להגיד ששורשי תורת הקבלה וצרופי האותיות נעוצים לדעתי בתקופה קדומה לאלף השני לספירתם (תקופת "ספרות הקבלה") ... לא זוכר.95.86.77.35חזי.

מה בא קודם - השומרון או השומרונים[עריכת קוד מקור]

או במילים אחרות,מי נקרא על שם מי?

כתוב בתנך-- וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר. מקור השם לקבוצה הדתית מהפועל-- לשמור. Nachum - שיחה 14:12, 6 ביוני 2012 (IDT)
אתה בטוח לגבי הסיפא? לפחות לפי פשט הכתובים הכותים טרונספרו על ידי סנחריב מכותא לשומרון ולכן נקראים על שם איזור מגוריהם, שהוא עצמו נקרא על ידי אחאב על שם אדון שמר. ‏DGtal‏ 14:24, 6 ביוני 2012 (IDT)
זו מחלוקת בין המסורות השומרונית והיהודית. ראה בערך שומרונים ובערך כותים. וראה כאן שפעם הופיע המידע גם בערך שומרונים וראה גם כאן ובאמת איני מבין מדוע גילגמש הוריד את הקטע. נ"משיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 18:11, 6 ביוני 2012 (IDT)
המחלוקת אינה על השם. העיר שומרון הוקמה ע"י עמרי, וזה נתמך גם בממצאים הארכאולוגיים. שכם הייתה מרכז האזורי עוד קודם לכן (ר', לדוגמה, מכתבי אל-עמארנה שבהם מככב גם לבאיו מלך שכם התקיף). לפי הערך שומרונים העיר שומרון עצמה נחרבה בתחילת התקופה ההלניסטית (מהו המקור לכך?) ורק אז עבר מרכזם לשכם. יש סימנים די ברורים לכך שההגליה האשורית לא הייתה הגליה מלאה: השומרונים הם צאצאי תושבי המקום המקוריים שלא הוגלו ושל הכותים. Tzafrir - שיחה 20:36, 7 ביוני 2012 (IDT)
המחלוקת לא על שם העיר אלא על שם העדה. הם קוראים לעצמם שומרים מלשון שומרי המסורת הנכונה וראה גם בתוך הערך. נ"משיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ב • 05:03, 8 ביוני 2012 (IDT)

מה הופך מגפי עור ומגפיים באופן כללי לכל כך חזקים?[עריכת קוד מקור]

מה החומר שהעור/הכיסוי החיצוני מצפה שהופך מגפיים לחזקים כל כך? PureSnowman - שיחה 15:30, 6 ביוני 2012 (IDT)

אולי העור? לא מדובר בעור של תינוק, אלא בעור של בעלי חיים שמשמש אותם להגנה מסויימת בפני טורפים, עור שמספק הגנה מסויימת מניבי הטורפים ומכוח הנשיכה שלהם. העור מעובד בדרכים שהופכים אותו חזק יותר. יש פירוט בw:Leather. יוסי מחשבון אחר - שיחה 16:51, 6 ביוני 2012 (IDT)

reprise בעברית[עריכת קוד מקור]

האם קיים למושג המוכר בעיקר ממחזות זמר, reprise, מונח עברי? אודה לתשובתכם.
--אוריה בר-מאיר - שיחה 18:57, 6 ביוני 2012 (IDT)

אני לא מכיר מילה בודדת שמתארת את זה, אבל מה רע ב"חזר לגלם"? נו, טובשיחה 14:20, 7 ביוני 2012 (IDT)
בסונאטה, פסקה 2.3 מוצג המונח מחזר.אודי - שיחה 14:22, 7 ביוני 2012 (IDT)
היי אודי, אתה בטוח? המתרגם של גוגל מתרגם גם את המונח "רפריזה" וגם את המונח "מחזר" למילים שהן לא reprise. אוריה בר-מאיר - שיחה 19:23, 7 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מבין לא במוזיקה קלאסית ולא בלשון עברית. בסך הכל חיפשתי אזכור של המונח בוויקיפדיה. את המונח העברי הכניס עורך בלתי רשום ב-2007 כאן. אפשר לשאול את משתמשת:שלומית קדם שגם הרחיבה את הערך סונאטה וגם מתמצאת במוזיקה קלאסית ובתרגום.אודי - שיחה 20:13, 7 ביוני 2012 (IDT)
מתוך הערך צורת סונאטה:

הרפריזה היא חזרה בשינויים על התצוגה, ואלה מרכיביה:

  • קבוצת נושא ראשון - כעיקרה של הרפריזה, היא זוכה כרגיל למקום של כבוד וכתובה על פי רוב באותו סולם ובאותה צורה כמו בתצוגה.
  • מעבר - לאחר שעבר תמורה, כך שאינו משנה סולם אלא נשאר בסולם הטוניקה של היצירה.
  • קבוצת הנושא השני וקודטה - בדרך כלל באותה צורה, פחות או יותר, כמו בתצוגה, אבל עכשיו בסולם הטוניקה, דבר המצריך לעתים מעבר ממז'ור למינור, או להפך, כמו שקורה בפרק הראשון של הסימפוניה מס' 40 של מוצרט (ק. 550). המצב השכיח הוא הצבתו מחדש במז'ור המקביל של הטוניקה (לדוגמה, דו מז'ור כשהפרק כתוב בדו מינור, כמו בסימפוניה החמישית של בטהובן בדו מינור, אופוס 67/I). הטוניקה של הסולם חשובה כאן יותר ממבנה הסולם (מז'ור או מינור) - הרפריזה מספקת את האיזון הדרוש גם אם מבנה החומר משתנה, בתנאי שאין עוד התנגשות בין הסולמות.

אם רוצים דווקא בעברית צחה: שְנַאי (מילון אלקלעי), אבל אינני מכירה שום מוזיקאי שמשתמש במילה זו. לגבי מחזות זמר, אינני מכירה.שלומית קדם - שיחה 22:18, 7 ביוני 2012 (IDT)

ראי שיחת משתמש:לשונאי/ארכיון 8#תודה!, את הבאת שם את הביטוי מחזר. כמו כן מילון מונחים באוניברסיטה הפתוחה.אודי - שיחה 22:30, 7 ביוני 2012 (IDT)
נכון, אני מודה באשמה. התרגום הזה מופיע במילון ויש שמשתמשים בו, אבל כשלעצמי אני מעדיפה את השימוש ב"רפריזה", כשם שאינני משתמשת בסולם רביב או זעיר, או בסימני נסק ונחת, גם אם האקדמיה קבעה אותם לשימוש עוד כשהייתי ילדה. בכל מקרה, אם מישהו רוצה להשתמש ב"מחזר", אני ודאי לא אחלוק עליו.שלומית קדם - שיחה 21:31, 12 ביוני 2012 (IDT)

שאלה לגבי ביקורת המקרא[עריכת קוד מקור]

מדוע הדעה המקובלת בביקורת המקרא היא שהנביאים הקלאסיים, כמו ירמיהו ישעיהו ועמוס, אכן התקיימו כדמויות היסטוריות, בעוד שדמויות כמו אברהם, יצחק ויעקב לא התקיימו, למרות שגם לקיומם של הנביאים, גם לקיומם של האבות, אין עדות ארכאולוגית? 94.159.134.78

אולי משום שהיצירה הספרותית המתעדת את קיומו של הנביא נכתבה מקרבת מקום וזמן, ואילו היצירות הספרותיות המתארות את הדמויות הראשונות שהזכרת נכתבו ממרחק של כ-600 (!) שנה או יותר מכך מ"המועד" אשר לפי גרסתם עצמם התקיימו דמויות אלו. בנוסף לכך, קיימים פרטים רבים בתיאור הדמויות וכו' המצביעים על כך שמדובר בתיאור בדיוני ואנכרוניסטי. וכמובן שיש הבדל בסיכון לכתיבה פיקטיבית בין יצירה ספרותית לתיאור אגבי ("אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, עַל-הַגּוֹיִם. לְמִצְרַיִם, עַל-חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר-הָיָה עַל-נְהַר-פְּרָת, בְּכַרְכְּמִשׁ--אֲשֶׁר הִכָּה, נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית, לִיהוֹיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה", כמה הסיכוי בעיניך שהתיאור האגבי והמדוקדק הזה פיקטיבי? לתיאור הזה אגב יש סימוכין ממקורות היסטוריים חוץ מקראיים) בן-חנוך - שיחה 22:31, 6 ביוני 2012 (IDT)
אנחנו עצמינו דנים כרגע בדמויות ש"נחשבות" לאמיתיות ממרחק של כמעט שלשת אלפים שנה מדוע שלא יעשו זאת גם קודמינו?(600 שנה זה לא הרבה כ"כ) עוד דבר, פעמים רבות מוזכרות דמויות הקרובות בשנים לכתיבת הספרים ה"אמיתיים" ועם פרטים די פרטניים לגביהן(דוד המלך למשל), ובעיני החוקרים גם דמויות אלו עשויות להיות מוטלות בספק. עד היום יש ספק מדעי לגבי קיומן של דמויות שחיו לפני כשלוש מאות שנה! (הבעש"ט לדוגמא), עם זאת יש גם לקחת בחשבון שמטרת ספרים עתיקים היא לא תמיד ואולי אפילו- תמיד לא -להוות רשימת עובדות היסטוריות, ובסך הכל לדעתי הבחירה המחקרית לקבוע מה "אמיתי" ומה "פיקטיבי" באמת די עומדת על קרעי תרנגולת... ["מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב" "מה הסיכוי בעיניך שהתיאור האגבי והמדוקדק הזה פיקטיבי?" סוג של הוכחה מחקרית...]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 95.86.77.35חזי (אנונימי מספר 1)
"כרעי תרנגולת" ולא "קרעי תרנגולת". עם כל השאר די הסכמתי. משה בן פטיש הסודני, 18:42, 8 ביוני 2012 (IDT). אה, ותודה לאילן שמעוני; מאד חיבבתי את הכינוי שהוא בחר.
היי, חזי, תודה על המענה. ראשית - אני לא יודע איזו תודעה היסטורית ואלו מקורות היו לכותבי ספרות המקרא בכלל ולאלו שכתבו את ההיסטוריה של דוד המלך או האבות בפרט. משום חוסר הידיעה ומחמת הספק אנו נוהגים בהם כאילו לא היו בפניהם כל מקורות היסטוריים, ונוהגים בביטול מוחלט ביחס לאפשרות שסיפורי האבות משקפות מסורת מהימנה.
ושני הערות בקשר למה שכתבת, הבעל שם טוב הוא דמות מהימנה היסטורית, וישנם גם רישומים ארכיונים ממקום מגוריו המצהירים כי הוא פטור ממסים, והוא מכונה בהם דוקטור, היינו - מלומד. שנית, התיאור על "מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב" אין ספק שהוא נלקח מרשימת שמות היסטורית, סביר להניח שחלו בו שגיאות ושיבושי גרסה, אבל ככלל וודאי שהוא משקף תיאור היסטורי אמין. (הסופר המקראי עשוי היה להמציא נסיבות והסברים לאירוע היסטורי שארע, או להמציא מעשייה היסטורית, אבל הוא פחות חשוד בלהמציא רשימה היסטורית של שמות ערים או אישים וכיוצא בהנה. בן-חנוך - שיחה 21:01, 7 ביוני 2012 (IDT)

נכון אמנם מה שכתבת על הבעש"ט, הבאתי את הדוגמה שלו מכיוון שעד שלא נמצאו "ההוכחות" גם הבעש"ט ,דמות שחיה לא מזמן, נחשבת לפיקציה מה שמדגיש את הבדיחה שבהחלטות הנחרצות של המחקר לגבי קיומן ואי קיומן של דמויות מהעבר, ממה שהבנתי מדבריך יוצא שהאבות למשל אכן היו ורק עלילותיהן מומצאות לגמרי או משובשות חלקית (מה שלא תואם את עמדת המחקר)... וחוץ מהעניין, אני לא מסכים איתך בתפיסת כתבי העבר ובפרט התנ"ך שבעיני אמיתי ומדוייק.95.86.77.35חזי


מבלי להיכנס לעובי הקורה כרגע: "בת מַטְרד". בנצי - שיחה 00:46, 7 ביוני 2012 (IDT)
קודם כל, התיארוך המדוייק מול מנהיגים בישראל ובמדינות זרות הוא משמעותי מאוד. בנוסף, זה מתקשר לנקודת מבט חילונית של המבקרים - ברור שקל להם יותר להאמין בדמויות שמקדשות ערכים חברתיים, לא מבצעות ניסים גלויים ולא מדברות עם ה', מאשר בדמויות שמקדשות את המרכזיות של האל, שותפות בניסים גלויים ומדברות ישירות עם ה'. מנקודת מבט חילונית כל סיפור הבריאה, ראשית האנושות וראשית העם הוא סיפור שנוצר בידי האדם כדי לספק תשובות, שלא ניתן היה לספק באופן אחר באותה תקופה. להבדיל מהסברים מדעיים שהמדע מסוגל לספק בעידן מאוחר יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת (אנונימי מספר 2)
האם אתה המשיב שהשיב אחרי בן-חנוך ? כבר היערתי קודם על אנונימיות. נא חתום בסוף תגובתך או פנייתך, כפי שמקובל ובהתאם להנחיות בראש העמ' הזה (4 טילדות (~)). לפעמים רוצים לדעת אם מדובר בתגובת המשך של משיב קודם, או תגובה חדשה, ובצורה כזו פשוט מוצפים בתגובות 'אקראיות' ללא רצף הגיוני של דיאלוג. תודה, בנצי - שיחה 11:48, 7 ביוני 2012 (IDT)
לא כתוב לחתום בשום מקום. מאיפה הבאת את זה? ‏Setresetשיחה 20:25, 7 ביוני 2012 (IDT)
אז מה אם לא כתוב? רק מה שכתוב כדאי לעשות? אם יש דיון ומישהו מביע בו דעה, המשתתפים מעוניינים לראות האם מדובר באותו אדם או לא. Nachy שיחה 20:35, 7 ביוני 2012 (IDT)
ולצורך העניין אפילו לא חייבים להרשם, או לחשוף את כתובת ה IP שלך קבל עם ועדה. אפשר בסיום השאלה/תגובה לבחור בכינוי אקראי כמו משה בן פטיש סודני. אילן שמעוני - שיחה 08:42, 8 ביוני 2012 (IDT)
אני מקווה שראית את תשובתו של נחי, שהדגישה את עיקר דברי קודם. יתר על כן, פתח נא חלון עריכה, ובדיוק מעליו תראה 3 הנחיות. עיין באחרונה שבהן, ממש מעל חלון העריכה. האם אתה עדיין סבור ש"לא כתוב לחתום בשום מקום" ?, תודה. בנצי - שיחה 22:36, 8 ביוני 2012 (IDT)
  • לפי קריאת התשובה של אנונימי מספר 2, אפשר להבין שהוא עונה לאנונימי מספר 1. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת (אנונימי מספר 3)

דוקטור שלמה ארצי[עריכת קוד מקור]

אפשר להבין איך אוניברסיטה מעניקה כל כך בקלות תואר דוקטור? האם שלמה ארצי לא חייב להיות בעל תואר ראשון ושני כדי לקבל תואר דוקטור? תודה מראש84.108.37.50 22:14, 6 ביוני 2012 (IDT)

ראה דוקטור לשם כבוד. דניאל תרמו ערך 22:15, 6 ביוני 2012 (IDT)
לא מדובר ביאיר לפיד. עיין כאן: דוקטור לשם כבוד. Zivya - שיחה 22:17, 6 ביוני 2012 (IDT)
הבנתי. הוקל לי. תודה ! 84.108.37.50 22:20, 6 ביוני 2012 (IDT)

חברי כנסת[עריכת קוד מקור]

כידוע כאשר חבר כנסת מתפטר או נפטר, חבר הכנסת הבא ברשימה נכנס במקומו. נשאלת השאלה האם חבר כנסת יכול לוותר על הכבוד הזה? אחרי הכל מדובר בשינוי של מהרגע להרגע ולא כולם יכולים להערך לכך... נהג מרכבה2 - שיחה 00:32, 7 ביוני 2012 (IDT)

באופן כללי, כל אדם יכול לוותר על כל תפקיד. אבל אדם שנמצא במקום ריאלי ברשימה (מקום שעשוי לאפשר כניסה לכנסת בסבירות גבוהה), מעוניין כנראה לכהן שם - אחרת לא היה מוצב במקום ריאלי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כבר היו מקרים של ויתור. אינני זוכר שמות, אבל היו כאלה. בנצי - שיחה 11:40, 7 ביוני 2012 (IDT)
אני זוכר דוגמה אחת. בינואר 2006, סוף הכנסת השש עשרה, היה מבול של התפטרויות ברשימת מפלגת העבודה. מס' 29 ברשימה, שולה כהן, ויתרה על הכניסה לכנסת (ראו רשימת מועמדים והערה בצד) ובמקומה נכנס דני קורן. אחרים פשוט התפטרו תוך יומיים עד שבועיים ופינו את מקומם. מעט קודם לכן היה אותו סיפור ברשימת הליכוד, שם פרשו 3 מועמדים (ראו רשימת מועמדים והערה בצד). ‏DGtal‏ 14:40, 7 ביוני 2012 (IDT)

דברים מוזרים קורים בדיסק-און-קי שלי[עריכת קוד מקור]

א. על המחשב בביה"ס בו אני מלמד, התווספה לסיומת שמות קבצי וורד ותיקיות התוספת exe, ששיבשה מאוד את היכולת לפתוח תיקיות אלה מבחוץ (לשם שמירה למשל, או פתיחת קובץ). על המחשב הביתי אינני רואה תוספות אלה. מוזר, מה ההבדל ? ולמה זה קורה בכלל ? ב. עם זאת, גם על המחשב הביתי ישנה הפרעה: 1. אינני רואה את התיקיות בפתיחת הדיסק מבחוץ, כלומר, שלא ע"י פתיחת הדיסק עצמו. 2. חלק מהתיקיות נפתח באיטיות מרגיזה. ג. עם או בלי קשר (אינני יודע): קבצי וורד מופיעים, משום מה, בשני פורמטים: פורמט וורד עם סיומת doc, ופורמט עם אייקון אחר (כאמור, מסמך וורד במקור), הרשום תחת application (כשאני מקיש עליו עם עכבר ימני). מה קורה פה ? בנצי - שיחה 00:38, 7 ביוני 2012 (IDT)

אני מקווה שהוא לא נדבק בלהבה, נוזקה שפועלת באזור המזרח התיכון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
איך מטפלים בזה ? בנצי - שיחה 11:42, 7 ביוני 2012 (IDT)
אנטיוירוס יש? כי זה נשמע די ויראלי. כמו כן - בדוק אם אפשרת צפייה בסיומות קבצים במחשב הביתי. אילן שמעוני - שיחה 13:18, 7 ביוני 2012 (IDT)
לא רעיון טוב להכניס התקנים פרטיים למחשב ציבורי, מי יודע מי נכנס לשם קודם. מתניה שיחה 13:20, 7 ביוני 2012 (IDT)
נשמע כמו פרסומת לקונדומים. 192.114.105.254 13:26, 7 ביוני 2012 (IDT)
זה וירוס, הקבצים עם סיומת EXE הם לא קבצי וורד אלא קבצי הרצה, אל תעשה עליהם דאבל קליק (אם כי זה כנראה מאוחר מדי). השתמש באנטי וירוס, או בבדיקת וירוסים און ליין. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:26, 7 ביוני 2012 (IDT)
מחשבים בספריות ציבוריות, בבתי ספר ובחנויות לשירותי משרד הם מקום נהדר להחלפת וירוסים. מי יודע כמה עבודות שורשים בפרסית ירדו לדפוס עד שהסרכזות בנתנז נדבקו כהוגן. ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 14:37, 7 ביוני 2012 (IDT)
באופן כללי אתה צודק, ואני כבר סוחב עימי כמה מ"ג ניסיון כדי לדעת שלא ליפול עם מקומות ציבוריים. אני מדבר על מחשבים בחדר המורים שהוקצו לעבודתם השוטפת. כנראה, שעד שלא יוקצה לכל מורה מחשב משלו, עם גישה בלעדית לו, יש להמשיך ולנקוט באותם אמצעי זהירות. אלא מה, "אליה וקוץ בה": גם דיסק יעודי לעבודה שם לא יעזור. נניח שהתחלתי לעבוד על מערך שיעור או על שאלון בחינה, ואני מבקש להשלימם בביה"ס, או אף רק להדפיסם, או להיפך. הבעיה מחריפה עוד יותר עם מדיניות 'אופק חדש', המשאירה את המורה שעות רבות יותר (מעבר לשעות הוראה), ולהזדקקות אינטנסיבית יותר למחשב 'שלו'. בנצי - שיחה 19:52, 8 ביוני 2012 (IDT)
ישנם פתרונות חלקיים לעבודה בסביבה מוכת וירוסים. פתרון טוב שלמרבה הצער דורש גמישות רבה מדי מהמשתמש הוא שימוש במערכת הפעלה העולה כולה מתוך מדיה צרובה - ישנן מספר גרסאות לינוקס שכאלה. פתרון טוב יותר הוא שימוש בארגז חול כדוגמת מערכת vmware שעליה רץ מחשב וירטואלי - ונזק של וירוס בו הוא גם נזק וירטואלי קריצה. המלצה חשובה היא לבטל autorun בכל מחשב. אילן שמעוני - שיחה 22:27, 8 ביוני 2012 (IDT)
אגב בבית הספר שאני עובד בו כל המחשבים נגועים למעלה משנה. נפלא מבינתי איך איש המחשוב ממשיך ומחזיק במשרתו. אילן שמעוני - שיחה 22:28, 8 ביוני 2012 (IDT)

האם ההלכה מתירה לשאול ג'ירפה לתוצאות משחקי כדורגל?[עריכת קוד מקור]

קראתי כתבה בטמקא ותהיתי איזה איסורים דאורייתא חלים על מי שמברר מה יהיו תוצאות משחקי כדורגל בעזרת בוחן פתע לחיית ביברין. אוסיף ואשאל אם מותר לפחות לשאול פילים וקופים, או למצער שוטים וקטנים, ואם יועיל לרמוז על כך לגוי. בתודה, ליאור पॣ • י"ז בסיוון ה'תשע"ב • 14:26, 7 ביוני 2012 (IDT)

"אין מנחשין כגויים, שנאמר "לא תנחשו" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ו). כיצד הוא הניחוש? כגון אלו שאומרין הואיל ונפלה פיתי מפי, או נפל מקלי מידי, איני הולך למקום פלוני היום, שאם אלך אין חפציי נעשין; הואיל ועבר שועל מימיני, איני יוצא מפתח ביתי היום, שאם יצאתי, יפגעני אדם רמאי... וכל כיוצא בדברים האלו, הכול אסור; וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו, לוקה.". משנה תורה לרמב"ם, ספר ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א, הלכה ד'. Nachy שיחה 20:42, 7 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע מה דעת ההלכה, וגם לא אכפת לי. אבל זה ביזוי זכרו של פול התמנון זכרו לברכה! שיתביישו! emanשיחה 23:37, 7 ביוני 2012 (IDT)
רגע, אבל הרמב"ם מזהיר מפורשות מפני קבלת החלטות על סמך דרכי האמורי. האם יש מקום להקל בדינם של הסכלים השואלים בעצתו של הג'ירף, מבלי שבכוונתם לקבל החלטות על סמך התחזית המתקבלת? ליאור पॣ • י"ח בסיוון ה'תשע"ב • 00:11, 8 ביוני 2012 (IDT)
זה לאו שאין בו מעשה. Nachy שיחה 01:25, 8 ביוני 2012 (IDT)

למה אני מוצא צדפות רק על החוף?[עריכת קוד מקור]

למה אני מוצא צדפות רק על החוף? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עיון בכתבה הזו יציע כמה תשובות אפשריות. עוזי ו. - שיחה 21:48, 7 ביוני 2012 (IDT)
יש שיטענו שטעית בכתבה.

שאלות על שום[עריכת קוד מקור]

יש שום לא חריף?

שום מטוגן מאבד חומרים רבים?

לא לראשונה, כן לשנייה. ראה כאן. בלנק - שיחה 23:13, 7 ביוני 2012 (IDT)

למה השיער הולך ומתכהה עד גיל 4 לערך?[עריכת קוד מקור]

שאני הייתי בגיל זה הייתי בעל שיער מעט בהיר יותר (היום שיערי שחור). יש הרבה אנשים עם שיער חום שבצעירותם היו עם שיער בלונדיני. למה זה קורה כלכך מהר? ולמה דווקא בהקשר השיער?. למה למשל העור, צבע העיניים, וכו', נשארים קבועים, או לפחות לכאורה זה ככה.

גם אני ככה. ראה כאן אבל זאת לא ממש תשובה. בלנק - שיחה 23:16, 7 ביוני 2012 (IDT)
תינוקות נולדים בדרך כלל עם שיער בהיר ועיניים בהירות, כי עדיין לא התפתחו הפיגמנטים שמעניקים להם צבע כהה יותר. לצערי בערכי ויקיפדיה אין הסבר טוב לכך. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:28, 7 ביוני 2012 (IDT)

מונה גייגר נותן קליקים[עריכת קוד מקור]

למה בחדר שלא בקרבת חומר רדיואקטבי יש קריאות במונה גייגר? איזה 2 קליקים בדקה בערך. 109.67.194.32 20:03, 7 ביוני 2012 (IDT)

אין מקום שחופשי לגמרי מקרינה. יש קרינה קוסמית. יש יסודות רדיואקטיביים בריכוז נמוך בכל מקום. קיימת השערה ש 10% ממקרי הסרטן מקורם בקרינת הרקע. אילן שמעוני - שיחה 20:09, 7 ביוני 2012 (IDT)
ספק גדול אם קרינה קוסמית יכולה להגיע לקומות הראשונות של בניין. מה היא קרינת קרקע?

109.67.194.32 21:12, 7 ביוני 2012 (IDT)

לא קרקע אלא רקע. ראה Background radiation בקיצור נמרץ מדובר בקרינה שקיימת באופן נורמלי, בשל חמרים רדיואקטיביים המפוזרים בשכיחות טבעית בין כלל החומרים. אילן שמעוני - שיחה 08:50, 8 ביוני 2012 (IDT)
אז כנראה שבכל זאת זה בקירבת חומר רדיואקטיבי. בריכוז נמוך. כדור הארץ מלא חומרים רדיואקטיביים. רובם כמובן בפעילות נמוכה (אחרת הם היו מתפרקים ונעלמים כמעט לגמרי) אבל בכל מקום יש. והם מגיעים גם לבטון שיש בקירות, ולאוויר שיש בחדר. emanשיחה 21:22, 7 ביוני 2012 (IDT)
הערה לא חשובה: אם מונה הגייגר שלך נותן שני קליקים בדקה, ואתה לא גר בתנאים מיוחדים, (או שהוא ממש ממש קטן), כנראה שהוא מקולקל. הוא אמור לספור יותר. משה פרידמן - שיחה 21:33, 7 ביוני 2012 (IDT)
זה יכול להיות קשור לרדון? נ"משיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ב • 10:46, 8 ביוני 2012 (IDT)
למשל, אבל לא רק.
אגב, בגלאי עשן יש בד"כ איזה חומר רדיואקטיבי. emanשיחה 12:15, 8 ביוני 2012 (IDT)

הגולם קם על יוצרו[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכיר סיפור או אגדה לילדים בה היציר מורד או לא ממלא את רצון האדון שלו (דוגמת פינוקיו אבל אחר...)? 95.86.77.35חזי

הגולם מפראג, פרנקנשטיין ושוליית הקוסם מהסרט פנטזיה (סרט). בברכה, MathKnight (שיחה) 22:05, 7 ביוני 2012 (IDT)
דובון לאלא. שנילי - שיחה 10:06, 8 ביוני 2012 (IDT)
אחרי כל בחירות, הנבחרים קמים על מצביעיהם. עִדּוֹ - שיחה 00:43, 16 ביוני 2012 (IDT)

"אצל ציון"[עריכת קוד מקור]

לגבי השיר של מאיר אריאל "אצל ציון", האם המקום הוא אמיתי? ואם כן, האם הוא קיים גם היום? 95.86.77.35 חזי.

כן וכן. ליאור पॣ • י"ח בסיוון ה'תשע"ב • 00:16, 8 ביוני 2012 (IDT)
אשמח אם תפרט אוריה אורן - שיחה 01:07, 10 ביוני 2012 (IDT)

הירקון פינת טרומפלדור ת"א ניתן לראות את המפות בגוגל maps.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

וכך זה נראה, בחיים לא אכלתי שם. ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 16:54, 10 ביוני 2012 (IDT)

השלמת בגרויות[עריכת קוד מקור]

ממה שחיפשתי באינטרנט. לא מצאתי מקום שמפרט מה החומר העדכני למי שרוצה ללמוד לבד. איפה אפשר להשיג מידע כזה? למי שרוצה ללמוד מהבית בלבד? המון תודה!

אמור להיות מידע מעודכן כולל מיקוד באתר של משרד החינוך. אני לא יודע איך זה מוצג שם, אולי לפי מקצועות אך הכל אמור להיות שם. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:37, 8 ביוני 2012 (IDT)
כאן - תלחץ על "מיקוד חומר הלמידה" בתפריט מימין. תשים לב שבקובץ PDF אחד יש מידע על שני שאלונים שונים. אריה ה. - שיחה 12:26, 8 ביוני 2012 (IDT)

יסוד כימי[עריכת קוד מקור]

ניתן לתמצת שיסוד כימי הוא 2 או יותר אטומים זהים המחוברים יחדיו?... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. מה שציינת כרגע זה סוג של מולקולה דו אטומית. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 07:36, 8 ביוני 2012 (IDT)
אין זה סוג של מולקולה דו-אטומית, אלא פשוט מולקולה, דו-אטומית במקרה זה. בנצי - שיחה 12:09, 8 ביוני 2012 (IDT)
יסוד הוא סוג של אטום, וישנם מעל 100 יסודות כאלה, המרכיבים את הטבלה המחזורית. יסוד יכול להופיע בצורה חד-אטומית, דו-אטומית, וכן הלאה. רצוי מאוד שתעיין בערכים אלה, ובמיוחד בראשון בהם. עיון בו היה חוסך לך את השאלה. בנצי - שיחה 12:09, 8 ביוני 2012 (IDT)
במחשבה שניה, השורות הראשונות ביסוד לקויות, ואשתדל לתקן את הדרוש במהרה. לכן אמליץ שתצא ממה שכתבתי בשורות הקודמות, ורק אח"כ המשך שם. בנצי - שיחה 12:16, 8 ביוני 2012 (IDT)
אי אפשר לומר ש"יסוד הוא סוג של אטום". כל אטום הוא אחד מן היסודות. לדעתי ההגדרה הממצה ביותר היא שהיסודות הם קבוצת החומרים המינימלית מהם מורכבים כל החומרים. יש מולקולות המורכבות מיסוד אחד, ובמקרה כזה כל האטומים בהם הם אותו יסוד. דניאל תרמו ערך 17:26, 8 ביוני 2012 (IDT)
א. מדוע א"א לומר ? ב. ההגדרה הפסאודו-מתימטית שלך בעייתית, משום שהיא מובילה למרכיבים בסיסיים עוד יותר: פרוטון, ניוטרון ואלקטרון, אם למנות את הנפוצים ביותר, וכידוע לך, כפי שאני מניח, תהליך הרדוקציה לא נגמר כאן. לכן אמרתי שדרושה מחשבה נוספת, כאשר ההתבססות על "סוג של אטום" היא הטובה ביותר, בינתיים, משום שהיא משאירה אותנו עם חלקיקי חומר יסודיים במונחים של אטומים שונים, או סוגים שונים. בנצי - שיחה 20:03, 8 ביוני 2012 (IDT)
א. אני עכשיו שם לב ש"יסוד הוא סוג של אטום" הוא משפט דו-משמעי. אני חשבתי שהתכוונת שיש כל מיני סוגים של אטומים, ואחד מהם הוא הסוג "יסוד". אבל אני מניח שהתכוונת דווקא לזה שכל סוג של אטום הוא יסוד משל עצמו. אני מקבל הערתך ומשנה ל"היסודות הם קבוצת האטומים המינימלית" (במובן שציינתי קודם). דניאל תרמו ערך 21:06, 8 ביוני 2012 (IDT)
דו-משמעי לכותב שאינו בא מתחום הפיזיקה, הכימיה או הוראתם. בנצי - שיחה 21:48, 8 ביוני 2012 (IDT)

בשולי דברים אני רוצה להתייחס לשאלה המקורית. אמרתי ששני אטומים מחוברים יחדיו הם סוג של מולקולה וזה נכון. התשובה של בנצי שגויה כי יתכן מצב נוסף שבו שני אטומים (או יותר) יהיו מחוברים יחדיו וזה לא יהיה מולקולה. מדובר בתערובת. תערובת אינה מולקולה. דוגמה לתערבות שבה האטומים דבוקים האחד לשני ולא ניתן להפרידם בקלות היא סגסוגת של מתכת. לכן, לא כל שני אטומים (או יותר) המחוברים יחדיו הם בהכרח מולקולה. מולקולה היא חומר הבנוי לפחות משני אטומים שיחדיו יוצרים חומר חדש השונה בתכונותיו מתכונות האטומים המרכיבים אותו. לגבי הגדרת היסוד: אני חושב שהכיוון של דניאל ושל בנצי שגוי. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אני מציע להעתיק את ההגדרה מטקסטבוק כלשהו וזהו זה. בלאו הכי צריך לתת הפניה למקור. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:11, 8 ביוני 2012 (IDT)

א. גילגמש: אתה שם מילים בפי, ואז טוען שאני שוגה. מעניין. אולי תטרח לשאול ולמקד קודם את אי הבהירות, לכאורה או שלא לכאורה ? איפה מצאת בדבריי היעדר הבחנה בין תערובת לתרכובת ?
ב. 'ספר לימוד' בעברית. חשיבותו של ספר לימוד במקומו מונח, ויש לא מעט ספרים שגויים. כל ימיי אני עוסק בהוראת הנושא, ואתה שולח אותי ל'ספר לימוד' - ומי לדעתך כותב את ספרי הלימוד הללו ? מי עוסק בהגהה מדעית שלהם ? עמיתים שכמותי. העובדה שבחרתי להשיב כאן, ולהקדיש מזמני וממרצי, אינה מעמידה אותי ואת תשובתי, נחותים למעמדם של 'ספרי לימוד', בהכרח.
ג. אתייחס לטענותיך מאוחר יותר. אין לי זמן עתה. בנצי - שיחה 21:48, 8 ביוני 2012 (IDT)
שלחתי לטקסטבוק, במובן של ספר עב קרס המשמש בקורסים באקדמיה ולא לספר לימוד לתיכון. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 21:52, 8 ביוני 2012 (IDT)
אין הבדל, עקרונית, מאחר וספרי לימוד תיכוניים חייבים להיות מבוססים ומדוייקים מדעית, בהסתמך על הידע המתקדם והעדכני שבספרי הלימוד המתקדמים. ההבדל הוא בכך שהם מעובדים באופן המתאים לרמת הלימוד בתיכון, בשילוב שימוש בשיטות דידאקטיות. המון מחשבה, זמן ומאמץ אינטלקטואלי, מושקעים במעבר מספרות אקדמית מתקדמת לזו התיכונית ברמותיה השונות, תוך התחשבות בכל השיקולים. לא רבים נמצאים בממשק הזה. ועוד דבר, אני מודה שלא כל ספרי הלימוד עומדים בסטנדרטים גבוהים, או אפילו עומדים לביקורת עמיתים. לא עליהם אני מדבר. בנצי - שיחה 22:28, 8 ביוני 2012 (IDT)

לשואל המקורי - המשפט שכתבת שגוי. למשל בגז אציל האטומים של הגז מופיעים בצורה בודדת, והם אינם מחוברים. emanשיחה 00:13, 9 ביוני 2012 (IDT)

אחרי קריאת הדיון שתרכובת היא למעשה מולקולה (כמהות בפני עצמה ולא עירוב של מולקולות). ותערובת היא תערובת של מולקולות אבל לא לכדי מולקולה "עצמאית". אם כך, היכן נופלת מה שגילגמש כינה "מולקולה חד אטומית"? והאם קיומו של מונח זה לא מבטל את הלגיטימיות של המונח "תערובת"?. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. תרכובת אינה מולקולה, אלא בנויה ממולקולות המורכבות מ-2 יסודות (שני סוגי אטומים) או יותר. מולקולה היא חלקיק היסוד של כל חומר: במקרה של חומר מורכב - המולקולה מורכבת משני יסודות לפחות (דוגמאות: מים, פחמן דו-חמצני), במקרה של חומר יסודי - מסוג אחד של אטומים. מולקולות של חומר יסודי יכולות להיות חד-אטומיות (כמו במקרה של נאון או של יתר הגזים האצילים), כלומר, אטום הוא מקרה פרטי של מולקולה - מולקולה בת אטום אחד; הן גם יכולות להיות דו-אטומיות (כמו במקרה של חמצן אטמוספרי או חמצן בטבע בכלל, חנקן אטמוספרי, מימן אטמוספרי), ארבע-אטומיות (כמו במקרה של זרחן) או שמונה אטומיות (כמו במקרה של גופרית).
ב. מולקולות או אטומים 'עצמאיים', אם היבנתיך נכון, יש רק במצב צבירה גז. במצבי מוצק ונוזל קיימים ביניהם קשרים שונים (ראה אדהזיה וקוהזיה) היוצרים גוש מלוכד או זורם, אם כי טיבם של קשרים אלה שונה מהקשר הבינ-אטומי היוצר מולקולה (דוגמת קשר יוני, קשר קוולנטי, ועוד) ועוצמתם חלשה יותר. לכן צבר או אוסף של מולקולות מאותו סוג מהווה תרכובת, ואילו אוסף של מולקולות שונות מהווה תערובת (דוגמת תמיסה, סגסוגת ועוד).
ג. כאמור, "מולקולה חד-אטומית" היא, למעשה, מקרה פרטי של מולקולה, כלומר מולקולה בת אטום אחד בלבד, אם כי מקובל להשתמש במונח מולקולה לתיאור חלקיקים מרובי אטומים.
ד. לגבי תערובת: כפי שציינתי קודם, תערובת מתקבלת ממגוון של מולקולות ואטומים הקשורים זל"ז בקשרים שונים וחלשים יותר בהשוואה לקשרים היוצרים מולקולות. בכל מקרה, מולקולה או אטום הם מונחים המתייחסים לחלקיקי היסוד של חומר, ברמה המיקרוסקופית שלו, בעוד תרכובת ותערובת הן מונחים המתייחסים לצברים של חלקיקים כאלה, כלומר לרמה המקרוסקופית. בנצי - שיחה 05:15, 9 ביוני 2012 (IDT)

זה רק אני או שמל גיבסון מזדקן מהר מדי?[עריכת קוד מקור]

מל גיבסון בפסטיבל קאן, 2011

האיש בן 56! אמנם, אך הוא נראה כאן לפחות 10 שנים יותר... אני לא חושב שזה רק "גנטיקה". יכול להיות שהסטרס הכרוך בעבודתו, ומספר שערוריות אליהן נקלע, שיחקו את התפקיד הראשי? אשמח לדעות בנושא.

אין לי תשובה אלא סתם אמירה: זה סופם של אנטישמים :-) Danny-wשיחה 08:40, 8 ביוני 2012 (IDT)

האם "אפקט קוריוליס" הוא תיאוריה מדעית שגויה?[עריכת קוד מקור]

נכחתי בויכוח בין שני פיסיקאים. המבוגר מביניהם טען שבצד אחד של קו המשווה המים מסתובבים ימינה בדרכם לביוב ובצד השני של הכדור הם מסתובבים בכיוון הנגדי. הצעיר טען שהמים "זוכרים" את כיוון השפיכה ואין לכך קשר למיקום על הכדור. אני לכשעצמי הייתי במוזיאון קו המשווה (אנ') באקוודור וראיתי במו עיני שהמים נשפכים בכיוונים שונים. הפיסיקאי הצעיר טען שמדובר באחיזת עיניים. מי משניהם צודק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כוח קוריוליס הוא כוח מאוד חלש. בשביל שיהיה לו אפקט ממשי על התנועה צריך שיהיה מדובר על תנועה מאוד ארוכה, בסדרי גודל של עשרות קילומטרים, במהירות גבוהה.
ומעבר לזה, בסביבות קו המשווה הוא אפסי לחלוטין. וזה אל משנה אם זה קצת מעל או קצת מתחת. זה משתנה בהדרגתיות לפי סינוס קו הרוחב.
מה שראית במוזיאון באקוואדור הוא כמובן אחיזת עיניים. סביר להניח שפשוט "הינדסו" את הכיור כך שייתן את האפקט הרצוי. emanשיחה 12:24, 8 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: :א. התיאוריה אינה שגויה, משום שאפקט אינו תיאוריה - או שהאפקט קיים או שלא. התיאוריה מסבירה איך אפקט נתון קורה ואת המנגנון היצור אותו. ב. האפקט הוא אפקט ידוע - אחת התופעות הבולטות המפגינות זאת היא סופות הוריקן, הנעות, ספירלית, במגמות מנוגדות, מעל ומתחת לקו המשווה). אשמח אם תוכל לפרט את שתי ההדגמות שראית באקוודור - ככלות הכל, את שתי ההדגמות ראית, כנראה, באותו מקום. בנצי - שיחה 12:36, 8 ביוני 2012 (IDT)
תמיד מפתיע אותי שאנשים מאמנים במיתוס שיכולים להפריך בכיור הפרטי שלהם. ניסוי פשוט מאוד- קחו משפך ביתי ושתי כוסות. תתחילו למזוג מכוס אחת לאחרת דרך משפך ותרשמו את כיוון הסיבוב בכל תת ניסוי. התוצאה היא שבכל פעם המים בוחרים כיוון סיבוב ב"אופן אקראי". הכיוון שבו שופכים את המים בפירוש מהווה גורם מרכזי (נסו למזוג עם כיוון השעון או נגד). בנוסף, אתם יכולים לשנות את כיוון התנועה עם כפית והמים ימשיכו לשמור על מגמת הסיבוב שנתתם להם עם כפית. מסקנה- גם עם כוח קוריוליס משפיע על התנועה, צריך ניסוי מאוד מדויק שביל למדוד את השפעה. והורדת מים בכיור הוא לא ניסוי מדויק מספיק למדידת האפקט. Corvus,(שיחה) 12:54, 8 ביוני 2012 (IDT)
כפי שהוסבר בתשובה קודמת, המצב בא לידי ביטוי ברור במבנים גדולים, כמו סופה טרופית. כפי שמוסבר בערך על הסופה, למעשה לא מדובר בכיוונים שונים, כי הכיוון הוא תמיד בהתאם לסיבוב כה"א - כיוון סיבוב במבט מעל הקוטב הצפוני, נראה כיוון הפוך לכיוון סיבוב במבט מעל הקוטב הדרומי (אפשר להמחיש את זה בנפנופי ידיים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לזה התכוונתי בדוגמא של הוריקנים. אכן, שתי התנועות הן בעצם רק שיקוף מראה זו של זו, מאחר ומגמת סובוב הארץ היא אותה מגמה. בנצי - שיחה 13:18, 8 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. איפה ה"מיתוס" פה ? ודבריך על מיתוס, סותרים את דבריך בסוף, על הצורך בניסוי מדוייק. במילים אחרות, אתה מדבר, כנראה, מדבר על הקושי בביצוע הניסוי ועל התנאים בהם הוא מבוצע. זה די דומה לסיפור עם אריסטו, שקבע כי יש צורך בהפעלת כוח על גוף ע"מ שזה ינוע במהירות קבועה, קביעה הנובעת מהתעלמות מקיומו של כוח החיכוך. מבחינה זו, אכן, יש צורך לבודד את הגוף הנבחן מהשפעות אחרות, הגוברות במקרים רבים על האפקט הנבחן עצמו, ו'ממסכות' אותו. משום כך, הדוגמא שנתתי - הוריקנים, 'מתגברת' על קושי זה - עוצמת האפקט בתנאים בהם נוצרים רוחות אלה, גדולה דייה כדי להבחין בבירור בקיום התופעה. ב. הסיבוב בהדגמה שאתה מתאר (הדגמה מצויינת) איננו אקראי כלל, מאחר ומגמת הסיבוב נקבעת ע"י תנאי ההתחלה של השפיכה, כלומר, מגמת הזרימה שלהם נקבעת עפ"י תנועת היד, וזו ניתנת לשליטה - תוכל לקבל, תמיד, עם כיוון השעון או להיפך (בהיותך מודע לכך, כמובן) בנצי - שיחה 13:18, 8 ביוני 2012 (IDT)
יתכן שלא הייתי ברור. אין ספק שאפקט קוריוליס הוא תופעה קיימת וידועה( וברור שלא "תיאוריה מדעית שגויה"). ההשפעה שלו אכן ניכרת במספר מקומות. אבל ירידת מים בכיור לא מושפעת מכוח קוריוליס במידה מדידה, אלא בעיקר מתנאי התחלה של הזרימה וצורת הכיור. המיתוס המפורסם הוא שכיוון תנועת המים בכיור נקבע חד ערכית על ידי מיקום בכדור הארץ (" המים מסתובבים עם כיוון השעון בחצי הצפוני"). כשאמרתי "אקראי" התכוונתי שאין מגמתיות כזאת. אם רוצים ניסוי שימדוד את האפקט ראו מטוטלת פוקו. Corvus,(שיחה) 13:29, 8 ביוני 2012 (IDT)

תחום אנליטיות של Log מרוכב[עריכת קוד מקור]

איך אני יודע מה תחום האנליטיות של פונקציה ומה תחום האנליטיות של ? 109.67.194.32 12:31, 8 ביוני 2012 (IDT)

קומבינטוריקה: כמה אפשרויות יש לסדר 0 איברים במעגל?[עריכת קוד מקור]

מספר האפשרויות לסדר 0 איברים בטור הוא ששווה לאחד, ואם מותר לסדר 0 איברים בטור אני לא רואה שום סיבה הגיונית למה לא נוכל לסדר אותם במעגל. אבל מספר האפשרויות שבהן אפשר לסדר n איברים במעגל הוא ויצא שמספר הסידורים האפשריים ל-0 איברים הוא . השאלה היא האם אפשר להגדיר או שאין אפשרות לסדר 0 איברים במעגל. --Eitan110 - שיחה 18:31, 8 ביוני 2012 (IDT)

"אין אפשרות" זה אומר שמספר האפשרויות הוא 0 --77.127.75.243 19:55, 8 ביוני 2012 (IDT)
אכן יש דרך אחת לסדר אפס איברים במעגל, לא לסדר אותם בכלל (לקפדנים, לא בעייה לפרמל את זה. מגדירים יחס שקילות בין תמורות שהן הזזות של אחת השנייה. תמורות כאלו מייצגות אותו מעגל. סופרים את מספר מחלקות השקילות וזה מספר המעגלים. במקרה של קבוצה ללא איברים יש מחלקה יחידה המכילה את התמורה הריקה.) ההגדרה לא מוצלחת. זה למשל לא מסתדר עם פונקציית גמא (שיש לה קוטב ב-0) ואני בטוח שלא קשה למצוא פרשנויות קומבנטוריות אחרות שיתנו ערך אחר דווקא. המסקנה היא שמספר המעגלים מתואר על ידי הפונקציה רק ל-n גדול מאפס. דניאל תרמו ערך 21:02, 8 ביוני 2012 (IDT)

סרטים משנות ה-70 וה-80 ב-HD?![עריכת קוד מקור]

איך זה ייתכן?. לא היו אז מצלמות שמאפשרות צילום באיכות כזו. 109.64.157.150 08:51, 9 ביוני 2012 (IDT)

גם הרבה שנים לפני שנות השבעים צילמו לקולנוע סרטים שאפשר היה להקרין על מסכי ענק בקולנוע ולהנות מרזולוציה משהו משהו. כל ה-HD הזה הוא בסך הכל שיפור מסויים מהאיכויות הירודות במיוחד של הפורמט שהיה נהוג לטלוויזיה. יוסישיחה 10:18, 9 ביוני 2012 (IDT)
נהפוך הוא. פילם הגיע לאיכויות ורזולוציות שצילום דיגיטלי בקושי מתקרב אליהן היום. אילן שמעוני - שיחה 12:22, 9 ביוני 2012 (IDT)
א. נכון מאוד. התגובה שלך במיוחד, מחדדת את העניין. משום מה, טכנולוגיות מודרניות יותר, נתפסות, אוטומטית, כטובות יותר מכל בחינה. תוצאה של בורות טכנולוגית או מדעית.
ב. הסבר ליתרון הסרט על הזכרון הספרתי: סרט הצילום מאפשר רזולוציה גבוהה במיוחד, משום שה'פיקסלים' שלו הן מולקולות העוברות שינוי בחשיפה לאור. אין בנמצא 'פיקסלים' יותר קטנים. בנצי - שיחה 15:37, 9 ביוני 2012 (IDT)
לעומת זאת היתרון של הדיגיטליות הוא באמינות ההעתקה, דבר שנראה לנו מובן מאליו. Tzafrir - שיחה 18:32, 9 ביוני 2012 (IDT)
למה אתה מתכוון ב'אמינות' ? היתרונות העיקריים הם בידידותיות למשתמש (בעיקר אחרי), ניידות הזכרון והיכולת לעבד ולערוך אותו בקלות יחסית, באמצעים ממוחשבים. ההבדל המשמעותי ביותר הוא ההיבט הממוחשב. שבוע טוב, בנצי - שיחה 20:23, 9 ביוני 2012 (IDT)
לצפריר: הרי ברגע שמקודדים מחדש בקידוד lossy האיכות נפגעת. אם תחשוב שניה על מהלך הפקת סרט/סרטון/תוכנית, כולל שלבי העריכה השונים, תמצא שיש בדרך לא מעט קידודים מחדש. לכן בפועל אבדן האיכות קיים גם במדיה הדיגיטלית. אבל מדיה דיגיטלית נוחה הרבה יותר לעיבוד, מה שמוזיל מאד עלויות הפקה. חשוב למשל על סצנת ה Bullet time הראשונה בהיסטוריה מהמאטריקס - בצילום מסורתי לא היה אפשרי לסלק בקלות מכל פריים את הכל פרט לניאו, ואז להוסיף את הרקע של הסצנה. אילן שמעוני - שיחה 23:10, 9 ביוני 2012 (IDT)
כל עוד אני סתם מעתיק ולא עורך (לדוגמה: שומר בצד עותק לגיבוי, מעתיק לצורכי הפצה), לא משנה האם הקידוד משתמש בדחיסה מאבדת נתונים - העתקה פשוטה של הקובץ תשמור על תוכנו בדיוק. לעומת זאת, כל העתקה של סרט צילום אנלוגי משנה יוצרת עותק שונה במקצת. Tzafrir - שיחה 01:02, 10 ביוני 2012 (IDT)

למה חרדים חיים בימי הבניים?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה להתנגדות כהחריפה לקידמה ולמודרניות שבקהילה החרדית? לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל גם החשיבה וגם אורך חיים של החרדים הם מימי הביניים. לדוגמה מאה שערים זה גטו יהודי לכל דבר. האם זה מאפיין את כל הקהילות הדתיות או רק את היהודים? 109.67.194.32 11:54, 9 ביוני 2012 (IDT)

הרי הגיוני שמי ששמרן בדתו יהיה שמרן גם בדברים אחרים. אילן שמעוני - שיחה 12:23, 9 ביוני 2012 (IDT)
החרדים לא חיים ב"ימי הביניים" (אגב, תקופה שמושמצת לא תמיד בצדק). הם חיים במזרח אירופה של המאה ה-18. או לפחות מנסים. למה? כי זו התקופה בה קמה תנועת ההשכלה, שהביאה לחילון בקרב היהודים באירופה. ומאז יש ב "DNA" האידאולוגי החרדי התנגדות למודרנה, שמהניסיון שלהם מביאה לחילון, ומבחינתם מודרנה זה מה שמהתקופה הזו והלאה (כי הם הרי לא יכולים להתנגד למה שהם עצמם עוד הספיקו לאמץ). emanשיחה 12:41, 9 ביוני 2012 (IDT)
אני מסכים עם עמנואל. צריך להרחיב את נושא ימי הביניים בוויקיפדיה כדי לחדד את העניין. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:04, 9 ביוני 2012 (IDT)
ובאותו עניין, בהחלט אפשר לתמוה, איך החרדים ממפלגת ש"ס, למשל, לובשים דווקא חליפות שחורות וכובעים שחורים, שהיו נהוגים במזרח אירופה של המאה ה-18. יש לכך כמה תשובות, הנוגעות לכמיהה של ש"ס להתקבל על ידי ההגמוניה החרדית האשכנזית. אם וכאשר יורחב הערך על מפלגת ש"ס אני מקווה שזה יהיה רשום שם. Danny-wשיחה 13:12, 9 ביוני 2012 (IDT)
ואם תנועת החרדיות הוא תנועת נגד ההשכלה, אז למה גם החרדים הספרדים "נתקעו בזמן"? 109.67.194.32 14:28, 9 ביוני 2012 (IDT)
כבר השיב על כך דני, לפניך: מודל חיקוי. המודל האשכנזי נתפס אצל בני עדות המזרח חרדיים רבים כמודל עילאי יותר, ואת עצמם כנחותים, עד כדי נטישת 'תורת אם' ו'מסורת אבות', בשילוב עם התנשאות סבילה למגמות אלה מצד 'בעלי הבית' האשכנזיים (אינני מדבר כאן על גילויים של התנשאות פעילה, עד כדי גילויי גזענות, דוגמת אירועי עמנואל), שהרי חרדים אשכנזים בשום אופן לא היו מרשים נטישת מסורתם שלהם. זה כולל קוד לבוש, נוסח תפילה ומנהגים דתיים בכלל, ואף החלפת שמות משפחה לשמות 'אשכנזיים', ל'שיפור' התדמית. בנצי - שיחה 15:18, 9 ביוני 2012 (IDT)
האם זהו הגורם היחידי ? האם 'יהדות חרדית' מוגדרת רק כריאקציה לתנועת ההשכלה ? מה עם הריאקציה לאמנציפציה ולהתעוררות הציונית ? ישנם גורמים מרכזיים פנים יהודיים ופנים דינמיקה הלכתית שהגדירו קבוצות נבדלות ויצרו חומות במשך ההיסטוריה היהודית כולה. שתי דוגמאות שלא מסתדרות כל כך עם הגורם, למרות שללא ספק קיים הוא: א. תור הזהב בספרד - מדוע הקהילה היהודית ורבניה שם, לפני כ-1,000 שנה]], לא הגיבו כך להשכלה ולפתיחות של עיתם (אמנם ממקור מוסלמי בעיקר) ? ב. התנגדות של ההנהגה הדתית של קהילות יהודיות רבות בצפון אפריקה, בעיקר מתחילת המאה הקודמת. היתה התנגדות גדולה מאוד לכל שינוי לעולם הדתי המוכר, ללא קשר לתנועת ההשכלה. אם נבחן את אורח החיים הדתי קודם לתקופה בה התעוררה תנועה זו, נמצא שמירה הדוקה וקפדנית על הקיים הדתי, מה שמעיד על התנהגות 'חרדית' ששורשיה פנימיים וקדומים, ולאו דווקא כריאקציה. כפי שציינתי קודם, ברור שגורם הריאקציה קיים. עם זאת, אין זה נכון להתייחס אליו כאל גורם יחידי, או אפילו עיקרי. שאלה פתוחה. בנצי - שיחה 15:18, 9 ביוני 2012 (IDT)
לשואל - ראה יהדות חרדית, העדה החרדית. דוגמא לקבוצה שמרנית מאוד בדת אחרת היא האמיש בנצרות. החשיפה החרדית למודרנה (טכנולוגיה, השכלה גבוהה אזרחית וכו') מתחזקת, בין השאר בגלל שהיא יכולה לשרת גם אינטרסים שלהם, אך היא מציבה אתגרים לשמרנות ולכן נתפסת כדבר שלילי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כבוד השואל, החרדים כהמשך ישיר לעמדת היהודים המאמינים בכל הדורות, לא מסוגלים ולא מעוניינים להשתחרר מהמסורת שלהם לפיה העולם נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, וכי על פי חזון נביאינו כל ההולכים בתורת השם וקבלת חז"ל מהווים עתיד העולם ותקוות האנושות. טיפוסי - שו"ת 12:55, 10 ביוני 2012 (IDT)
א. אתה עושה סלט עם הרבדים ההיסטוריים השונים של העם היהודי, על רבדיו. הנח לנביאים, לא הם הבעיה. הם עסקו במוסר ובערכים, ולא ב'תורה', במובן הקיים היום.
ב. התפיסה שאתה מבטא בשורה וחצי הראשונים, היא מאוחרת, אבל עצם טענתך לגבי טיבה של הגישה החרדית הרווחת, נכונה היא. בנצי - שיחה 20:17, 10 ביוני 2012 (IDT)
בנצי, הנביאים בודאי עסקו בהרבה מצוות בתורה, גם כאלו שאינן שייכות בהסתכלות הפשוטה למוסר כגון: הימנעות מטלטול אסור בשבת (ירמיהו י"ז פס' י"ט-כ"ז).
טיפוסי, השאלה כוללת לא רק (ואולי לא בכלל) את השאלה למה החרדים שומרים על המצוות שניתנו בעבר אלא מדוע משמרים נוהגי התנהגות שאינם מצווה אלא סתם נוהג מתקופה קודמת כגון הלבוש החרדי שבוודאי איננו הלבוש של הנביאים או אפילו התנאים והאמוראים. אריק1111 - שיחה 20:54, 10 ביוני 2012 (IDT)
א. לגבי הערתך הראשונה (אליי): עולם ההלכה היה בימיהם שונה לגמרי, והמונח עצמו לא היה קיים אז. אבל מה שניסיתי להדגיש הוא שסדר הקדימויות שלהם היה מוסר וערכים, בעיקר חברתיים. להזכיר לך את "למה לי רוב זבחיכם" ?
ב. לגבי הערתך השניה: "חדש, אסור מהתורה". זה הפך למוטו בחברה זו. בנצי - שיחה 21:16, 10 ביוני 2012 (IDT)

זהות קומוטטורית[עריכת קוד מקור]

אני מחפש זהות עם קומוטטורים: . בדומה לזהות . תודה מראש. 109.67.232.82 15:00, 9 ביוני 2012 (IDT)

פשוט תפתח סוגריים. אין פה שום דבר מעבר לאלגברה של כיתה ז'. דניאל תרמו ערך 15:12, 9 ביוני 2012 (IDT)
אין רשימות מוכנות? משתמשים בדברים האלא כבר שנים רבות. אני מחפש זהויות לדף נוסחאות. 109.67.232.82 15:15, 9 ביוני 2012 (IDT)

בנוסף אני חפש: אם ידוע ש , אז למה שווה (כפל בסקלר). 109.67.232.82 15:15, 9 ביוני 2012 (IDT)

הקומוטטור הוא פונקציה ביליניארית, כלומר, היא ליניארית בשני הרכיבים, כך ש-, והומוגנית בשניהם. יש גם זהויות מעניינות (כמו ), אבל אני לא חושב שאתה רוצה אותן בדף הנוסחאות שלך. עוזי ו. - שיחה 21:35, 9 ביוני 2012 (IDT)

מוסוליני והסכם ריבנטרופ-מולוטוב[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע האם מוסוליני היה מודע לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (בכל זאת, הוא היה מאוד קרוב להיטלר).
אוריה בר-מאיר - שיחה 18:37, 9 ביוני 2012 (IDT)

קשת בענן[עריכת קוד מקור]

אני מנסה להבין מה הסיפור של זה. אז אם מדובר בטיפות מים ששוברות את האור שנפוץ בצבעים שונים מהטיפה אל העין שלי, יש לי 4 שאלות: 1. למה עננים שהם גוש טיפות מים לא צבעוני [לא משנה באיזו זווית הם אליי, תמיד הם לבנים-אפורים!] 2. למה אחרי הגשם [כשהאוויר לח] ולא בזמן הגשם?! 3. וזו הכי חשובה - אני לא מבין את הצורה. ראיתי שמדובר בזווית של עד 42 מעלות בין כיוון השמש מאחורי המשקיף לרפלקציה של הקרניים מטיפות. אבל מה זה קשור?! הרי היה צריך להיות ככה שאם כל טיפה היא מחזירה ספקטרום אור אז היה יכול גם להיות מולי הרבה מאוד קשתות (או מעגלים) 4. (דומה ואולי כלול בקודמת) איך יכול להיות שכל הצבעים מגיעים בכזו הרמוניה, הרי מדובר בכל כך הרבה טיפות ששולחות קרניים שפוגעות בי, ואני לא מדבר על מעברים בין צבע לצבע, אלא שהיא עגולה בצורה כזו שאני לא מבין למה אין שברים, אין אדום שפוגש לאורכה סגול וכו' ראו הקליפ פה וחלק שני גם שימו לב שבערך ויקיפדיה העברי יש תמונה של צופה בשתי קשתות, אבל ברור לנו שכמו שחיברו את הקשתות על ידי קרני אור לעיניים של הצופה, כך יכלו להתחבר עוד הרבה מאוד צבעים בערבוביה שיפגעו לנו בעין. הציור שם פשוט שקרי [כהסבר]! ההסבר שלי: קשת נוצרת מאותו גורם שגורם לשמיים להיות כחולים. נ.ב - בלנק תודה על התשובה על השאלה הקודמת, אני עוד לומד אותה ולא הספקתי לענות. תודה. Meni111 - שיחה 22:14, 9 ביוני 2012 (IDT)

בלי קשר לתשובה, ראה זוהר עננים - נשמע שזה יעניין אותך, שמוליק - שיחה 22:25, 9 ביוני 2012 (IDT)
ההסבר אינו שקרי. טוב שעברת על הערך, אבל דרושות יסודיות וסבלנות. נתחיל מכמה היבטים:
א. הזווית אינה מקרית, היא נובעת מזווית ההחזרה הקריטית, שכן, קרני האור היוצרות את הקשת הנראית הן אלה שעוברות החזרה גמורה בדופן האחורית של טיפת המים, לאחר שהן נשברות אל תוכה. הקשת השניה, החיוורת יותר, נוצרת ע"י קרניים העוברות החזרה גמורה פעמיים. זו הסיבה לכך שסדר הצבעים בה הפוך לזה שרואים בראשונה.
ב. מבנה הקשת הוא מעגלי, שהרי המעגל הוא המקום הגיאומטרי של כל הנקודות בהן אתה צופה בזווית ראיה נתונה. ככל שהמקום בו אתה נמצא גבוה יותר, כך המעגל שלם יותר. לכן טייסים רואים מעגל קשת שלם. זכיתי לראות שתיים כאלה, בשובי מטיול בנורווגיה לפני כמה שנים טובות, כאשר במהלך הטיסה, אירופה היתה גשומה למדי. חבל שלא היתה לי אז מצלמה בהיכון.
ג. תופעת 'השמים הכחולים' היא תופעה שונה. היא נובעת מפיזור שונה של אורכי-גל שונים ע"י המולקולות שבאטמוספרה. ככל שאורך-הגל קצר יותר כך הפיזור חזק יותר. לכן, האור הסגול, ואחריו האור הכחול, מתפזרים כעבור מרחק חדירה נתון לתוך האטמוספרה, במידה הרבה ביותר, מה שמקנה לשמיים מראה כחלחל (הערה: לאמיתו של דבר, השמיים היו אמורים להיראות יותר סגלגלים, אבל מערכת הראיה שלנו רגישה לכחול יותר מאשר לסגול).
ד. קשת תוכל לראות לאו דווקא באויר המלא ברסיסי מים כתוצאה מגשם, אלא גם כתוצאה מהתזת מים ויצירת נפח רווי ברסיסי מים, כמו למשל, באמצעות ממטרה. בנצי - שיחה 00:10, 10 ביוני 2012 (IDT)

האם קינמון הוא מתוק?[עריכת קוד מקור]

לעתים טעמתי בלשוני מקלות קינמון מיובשים, כגון אלה שקונים בתפזורת בסופר. הפנים שלהם תמיד היה מתוק מעט, זה לא היה בדיוק מתוק אלא יותר מתוק-חריף (וגם טיפל'ה חומצי אבל במידה משובחת). מה הטעם הזה? האם מוסיפים סוכר למקלות הקינמון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ייתכן שמוסיפים לחלק ממקלות הקינמון סוכר (לא נראה לי), אבל טעם הקינמון הוא טיפה מתוק גם ככה. כמו שאמרת, זה יותר מין מתוק-חריף כזה. סוכר הוא לא הדבר המתוק היחיד. בלנק - שיחה 00:01, 10 ביוני 2012 (IDT)
אם תסגור את הנחיריים בזמן שאתה טועם קינמון, תופתע לגלות שאין לו טעם בכלל. עידושיחה 00:03, 10 ביוני 2012 (IDT)
אני תתרן. לקינמון יש טעם. ליאור पॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 01:05, 10 ביוני 2012 (IDT)
א. דומיננטי מאוד. לא רק עוגות. מרקים ותבשילי בשר שונים, לפחות במטבח התוניסאי, דוגמת המרק המלווה את הקוסקוס. א"א בלעדיו, והוא ממלא את הבית בריח אופייני, מבשר בכנפיו את ערב שבת.
ב. האם הטעמים שאתה חש חזקים מאלה אותם חש אדם רגיל ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 03:14, 10 ביוני 2012 (IDT)
בדרך כלל שואלים אותי אם אני מרגיש בכלל בטעמים מלבד ארבעת/חמשת הטעמים היסודיים (: לעניות דעתי חוש הטעם שלי בסדר גמור. אני מבדיל בין קולה לפפסי, בין מי עדן לנביעות, מבשל מטעמים שאחרים אוכלים, וכו'. למקלות קינמון יש אמנם טעם מתוק-חריף שאהבתי מילדות ואומרים לי שיש להם ריח עז, שאין לי מושג מהו. שבוע טוב, ליאור पॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 09:57, 10 ביוני 2012 (IDT)

הפסיכומטרי[עריכת קוד מקור]

האם יש מוסדות אקדמאים שלא מציבים את הפסיכומטרי כתנאי קבלה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האוניברסיטה הפתוחה. במכללות הרבה פעמים תנאי הקבלה יותר נמוכים. Zivya - שיחה 12:52, 10 ביוני 2012 (IDT)
כאן ניתן לראות את תנאי הקבלה לחוגים שונים באוניברסיטה העברית – לפי תעודת בגרות בלבד (יש לשים לב שממוצע הבגרות שאליו מתייחסים מבוסס על חישוב זה). גם באוניברסיטת תל אביב יש חוגים שלא דורשים חובת פסיכומטרי (למשל, החוג לתולדות האמנות, תאטרון, מזרח אסיה ועוד. [כאן ניתן לבדוק חוגים נוספים]). כדי לבדוק מוסדות נוספים – ניתן לגלוש לאתרים שלהם. אצטרובל - שיחה 00:56, 11 ביוני 2012 (IDT)

מה אומרת האות ד' בתחילת משפט?[עריכת קוד מקור]

לפניי תשובה של רבנו תם מתוך ספרו "ספר הישר" ואני מנסה להבין מה תפקידה של האות ד' בתחילת מילה, כמו במילים: דמותר, דהא, דלא, דמשכירין, דתניא וכדומה. Anonymous - שיחה 14:08, 10 ביוני 2012 (IDT)

ככלל האות ד' מחליפה בארמית את האות ש' או של בעברית, וכך למשל 'דמותר' משמעו 'שמותר', ו'דחסידות' משמעו 'של חסידות'. טיפוסי - שו"ת 14:17, 10 ביוני 2012 (IDT)
לפעמים מחליף את "מפני ש". ולפעמים את "כאשר". יוסף כרמל - שיחה 18:17, 10 ביוני 2012 (IDT)

איך קרינה מיינת מסרטנת?[עריכת קוד מקור]

נגיד יש מקור ששולח פוטונים אנרגטיים מאוד לעבר רקמה חיה (קרינת גמה בשביל להגזים). ההסתברות שהפוטון יפגע דווקא במולקולת DNA הוא כמעט אפס, נכון (תחשבו על נפח התא, גודל של מולקולה אחת בתוך גרעין התא ועל פוטון)? אז איך זה שקרינה מיינת מסרטנת? 109.67.232.82 16:05, 10 ביוני 2012 (IDT)

אין מדובר בפוטון או בפוטונים בודדים, שחתך הפעולה (הסתברות אפקטיבית לעירור) (אנ') שלהם קטן, אלא בעוצמה מספיק גדולה כדי שתהיה לה הסתברות יינון משמעותית. במקרה של פוטונים אנרגטיים מאוד, ההסתברות גבוהה עוד יותר, מאחר והם מסוגלים ליינן כמה פעמים. בנצי - שיחה 18:42, 10 ביוני 2012 (IDT)

מסת אלקטרון[עריכת קוד מקור]

מה הדרך למדוד את מסת האלקטרון? השאלה שאני מתלבט לגביה היא האם באמת לאלקטרון קיימת מסה אמתית? או שאולי בהתנגשויות יש לו תנע? ואז כמו שלפוטון יש תנע ואין מסה אז ככה גם האלקטרון? 109.67.232.82 16:19, 10 ביוני 2012 (IDT)

א. מה גורם לך להטיל עדיין ספק בקיומה של מסה לאלקטרון ?
ב. קיומה של זו הוכח כבר מזמן, בסדרה של ניסויים, ע"י חוקרים שונים. הניסוי הראשון נערך ע"י ארתור שוסטר (ב-1890) (אנ'), ואחריו עבודות של ג' ג' תומסון (אנ'), הארולד א' וילסון (אנ') וג'ון ס' טאונסנד (אנ') (ב-1896). בניסוי מאוחר יותר, ע"י רוברט מיליקן (1923), נמדד היחס בין מטען האלקטרון שטרם נקבע ניסויית, לבין מסת האלקטרון שכבר נמדדה בניסויים המצויינים לעיל. מדידה מוצלחת של יחס זה איפשרה לראשונה, לקבל ישירות את מטען האלקטרון. בנצי - שיחה 16:29, 10 ביוני 2012 (IDT)
מילקן מדד מטען אלקטרון, לא? אי זה מוכיח קיום מסת אלקטרון כישות עצמאית (ולא כתנע)? אני מדבר רק על מסה. מה גורם לי להטיל ספק: אני לומד קוונטים ורואה שהמודל של "כדורים" בעלי נפח, צורה מרחבית, תנע ומיקום ידועים הוא מודל שגוי. המסקנה שלי היא שאלקטרון הוא לא גוף. כי לא ריאתי גוף שעושה התאבכות עם עצמו. ומצד שני פוטון הוא גם בעל קשר הדוק לאלקטרומגנטיות, הוא מוסר אנרגיה על ידי התנגשות (ושם מתייחסים אליו כמו חלקיק), והוא ידוע כחסר מסה ובעל תנע. אז התאוריה שלי שגם אלקטרון הוא סוג של "לא ממש חלקיק"- יש לו תנע, מטען, ספין וכדו' אבל אין לו מסה כי הוא לא גוף( הוא לא גוף בגלל אותה בעייתיות של אי וודאות והתאבכות עם עצמו, שלא נדבר על פונקציות גל). 109.67.232.82 16:40, 10 ביוני 2012 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: א. הקדמת אותי בכמה שניות. אתה צודק לגבי מיליקן, אבל למעשה, מיליקן מדד את היחס בין מטען האלקטרון לבין מסתו. מיחס זה הוא קיבל את מטען האלקטרון, כפי שכתבתי לעיל (שים לב לשינויים). כלומר, ניסויו של מיליקן הוא הוכחה בפני עצמה, למרות שמטרתו היתה אחרת (המסה כבר נקבעה קודם), שכן קיבל תוצאה סופית ליחס זה. אלמלא היתה לאלקטרון מסה, הוא היה מקבל תוצאה חסרת משמעות.
ב. התהיות האחרות שאתה מעלה הן בהחלט במקומן, אבל מסה יש לו גם יש. בהמשך לימודיך תגלה תהיות נוספות לגביו. אין לו נפח. הספין שלו מוזר - הוא מתנהג כאילו היה לו תנע זוויתי של ספין, אבל אין לו כזה במובן הקלאסי של המילה (אילו היה לו, היקפו היה אמור לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור, בניגוד לתורת היחסות), ועוד. בנצי - שיחה 17:04, 10 ביוני 2012 (IDT)
אני רוצה להיות סגור על זה שלאלקטרון יש באמת מסה ולהתחיל לשבור את הראש על בעיות אחרות. מה מוכיח לי את זה? משהו חד משעמי- אם לאלקטרון אין מסה ויש תנע, אז הניסוי היה נכשל. אגב, שמעתי את הטיעון לגבי ספין והוא לא נראה לי. הסיבה היא שכמו שאמרת לאלקטרון אין נפח, אז אין שום בעיה שההיקף "ינוע" סביב עצמו במהירות העולה על C. כי תורת היחסות לא פוסלת את זה- לא נמסרת שום אינפורמציה בתהליך. כמו שמהירות פאזה יכולה לנוע מעל מהירות האור ואין בכך סתירה. 109.67.232.82 18:03, 10 ביוני 2012 (IDT)
א. הייתי צריך להיות יותר ספציפי בהפנייה לתיאור הניסוי המקורי, כיון שהערכים הביוגרפיים שציינתי קודם, לא מפרטים אותו. עיין ב-electron#discovery, וקודם שכנע את עצמך. ליתר ההיבטים נתייחס אח"כ.
ב. למה לא נראה לך לגבי התנע הזוויתי האינטרינזי של אלקטרון ? וע"ס מה החלטת לדבר על תנועה זו במונחים של מהירות פאזה ? בנצי - שיחה 18:33, 10 ביוני 2012 (IDT)
הזכרתי את מהירות הפאזה רק בשביל להדגים שאין סתירה לתורת היחסות בתנועה מעל C. אני לא ממש מקבל את הטענה "האלקטרון צריך לנוע יותר מהר מC סביב צירו ולכן זה לא יתכן". לא משכנע, צריך סיבה יותר עמוקה. לדעתי השיטה היא להפסיק בכלל לנסות להסביר את האלקטרון כגוף (ואז מיותר בכלל לדבר על תנועה סביב צירו). 109.67.232.82 19:26, 10 ביוני 2012 (IDT)
נצל"ש: ואיך נמדדה מסת אלקטרון? לא מצאתי בערכים שציינתם. רונאלדיניו המלך - שיחה 17:22, 10 ביוני 2012 (IDT)
צודק - שים לב למשל, לתיאור ניסויו של א' שוסטר, ב-electron#discovery. בנצי - שיחה 17:27, 10 ביוני 2012 (IDT)
אכן מקריאת הפסקה שוב והערכים המקושרים ממנה, הבנתי את החישוב.תודה רבה.רונאלדיניו המלך - שיחה 20:21, 10 ביוני 2012 (IDT)

המשך: חשבתי על זה. אם יש יחס קבוע בין מטען למסה ואחרי זה יש קוונטיזציה של המטען אז אין יותר מדי ספקות לגבי מסה של אלקטרון. אבל עדיין יש לי בעיה עם הגדרה של אלקטרון כחלקיק. חלקיק לא מסוגל להתאבך עם עצמו (הרי זה אבסורד שחלקיק עובר דרך שני סדקים בו זמנית). המסקנה שלי היא שאלקטרון לא חלקיק (כשאני אומר חלקיק אני מתכוון לגוף קשיח קטן). איך זה שבכל זאת יש לו תנע ומסה (והוא מקיים כנראה את הקשר ?). אני מבולבל. 109.67.232.82 18:26, 11 ביוני 2012 (IDT)

א. בוא לא נניח הרבה נקודות מוצא בבת אחת. כבר הוכחנו שיש לאלקטרון מסה. מכאן שזהו חלקיק. אתה חייב לבדוק עם עצמך את המסקנה הזאת.
ב. יחד עם זאת, אני מניח ששמעת על אופיים הדואלי של חלקיקים (כמו גם להיפך: אופיים החלקיקי של גלים). כלומר, בתנאים מסוימים הוא נוהג כחלקיק (אינטראקציה עם חלקיקים אחרים), ובאחרים - כגל (התאבכות ועקיפה). תכונה זו היא מהותית - היא אינהרנטית לכל חלקיק, ולא 'זמנית' (כלומר, אין מה לצפות להתגברות על קשיים ניסויים וכיוב'). גם את הנקודה הזו אתה צריך לבסס לעצמך. תרגיש טוב יותר לאחר שתברר לעצמך שתי נקודות אלה.
ג. אגב, קיומו של תנע לאלקטרון לא צריך להוות בעיה בכל מקרה, משום שגם לפוטונים יש תנע. בנצי - שיחה 19:16, 11 ביוני 2012 (IDT)
מה הסיבה לסעיף א'? זו הטענה שבה אני מטיל ספק. למה קיום מסה מוכיח טבע חלקיקי של אלקטרון? 109.67.232.82 19:50, 11 ביוני 2012 (IDT)
לא היבנתי את תשובתך: קיומה של מסה לאלקטרון כבר הוכח ניסויית. חשבתי שכבר אינך מטיל ספק בכך.
קיומה של מסה מוכיח אופי חלקיקי, משום שזוהי תכונתו הבסיסית של כל חלקיק, לפחות מבחינה קלאסית. לכל חלקיק יש התמדה, והגודל מסה הוא הביטוי הכמותי לכך. בנצי - שיחה 20:21, 11 ביוני 2012 (IDT)
נגיד שאני מקבל שאלקטרון יש מסה (אין יותר מדי מקום לוויכוח ופרשנות אני רואה). אני לא מקבל רק את הטענה "קיימת מסה=>הוא חלקיק". אני מוכן לקבל את הטענה "הוא חלקיק=>קיימת מסה", אבל לגמרי לא בטוח שזה קשר הדדי(אא"ם). איפה אני טועה? 109.64.212.176 20:58, 11 ביוני 2012 (IDT)
ואם כבר ממשיכים באותו עניין. האם הנצפה באלקטרון מסה כבדתית? אני יודע שאם המסה כ"כ קטנה וכוח חשמלי גדול בכמה סדרי גדול אז קצת קשה למדוד. אבל אולי איזה ניסוינאי כבר התגבר על הבעיה? 109.64.212.176 22:51, 11 ביוני 2012 (IDT)

חוסר מחשבה במוח[עריכת קוד מקור]

האם ישנה אפשרות שיהיה זמן שבו המוח לא חושב על שום דבר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

השאלה היא למה קוראים מחשבה - האם זה מתייחס לתהליכים מודעים או הכרתיים בלבד, או גם לתת-מודע. דומני שתהליכים לא-מודעים לא פוסקים כלל, גם לא בשינה. בנצי - שיחה 19:29, 10 ביוני 2012 (IDT)
פרופ' פרץ לביא טוען שגם תהליכים מודעים לא נפסקים בשינה, אבל הזכרון והחשיבה הלוגית נפגעים כהוגן - ובשל כך נדמה לנו שלא הייתה חשיבה מודעת. הוא טוען שאם מעירים אדם בחדות ושואלים אותו "על מה חשבת?" הוא יזכור וידווח מחשבה אחרונה, לרוב מבולבלת.
בסוגים מסויימים של מדיטציה שואפים להגיע למצב של אי-מחשבה. ישנן טכניקות שאמורות לסייע בעניין.
ריקון הראש מכל מחשבה עומד בבסיס היכולת למנוע קריאת מחשבות והשתלת מחשבה עויינת בהארי פוטר. למרבה הצער הארי לא הצליח להשתלט על העניין, וזה שזרקו עליו צנצנת עם ג'וקים לא ממש עזר. אילן שמעוני - שיחה 23:50, 10 ביוני 2012 (IDT)

קרובורטור או הזרקה[עריכת קוד מקור]

אני מבין קטן מאד במכוניות ולראשונה אני מוכר רכב. שאל אותי קונה פוטנציאלי אם יש לי קרבורטור או הזרקה. מישהו יודע איך אני מזהה את הדברים האלו ברכב? הדיאגרמות בערך הראשון לא ברורות לי ואילו ערך על מערכות הזרקת דלק אין... - דווקא יש. מישהו יכול לעזור? • רוליג שיחה • אמצו חתול 19:35, 10 ביוני 2012 (IDT)

יש לך ברכב צ'וק? אם יש - זה קרבורטור. מערכות הזרקה לא צריכות את זה. תן יצרן ודגם וכנראה שאוכל לתת לך תשובה ודאית. אילן שמעוני - שיחה 23:45, 10 ביוני 2012 (IDT)
א. סימן נוסף, חיצוני, מובהק ביותר ובולט למדי: פתח את מכסה המנוע ובדוק אם במפלס שמעל המנוע יש מתקן טבעתי בקוטר של כ-20 ס"מ, אשר פתיחתו מגלה מסנן אויר. זהו המאייד (קרבורטור). תוכל לראותו בשני האיורים העליונים בערך.
ב. עיין גם בפיסקה אליה הפניתי אותך בגוף שאלתך. בנצי - שיחה 23:53, 10 ביוני 2012 (IDT)
מדובר על פג'ו 306. נראה לי שאין צ'וק, אין שום צלחת על המנוע, ושהקישור האדום בערך מאייד היה אדום לחינם. אז כנראה שאין לי קרבורטור ואת הקישור תיקנתי Face-smile.svg. אז עכשיו אני יכול להגיד בגאון: יש לי רכב עם הזרקת דלק למכירה! • רוליג שיחה • אמצו חתול 12:09, 11 ביוני 2012 (IDT)
אם הרכב משנת ייצור 1994 ומעלה, במדינת ישראל, אין לו קרבורטור (פרט לחריגים בודדים ונדירים מאד). החל משנה זו הוחמרו תקנות זיהום האוויר ורכב שאינו מצוייד במערכת הזרקת דלק ממוחשבת, אלא בהתקן מכני כמו מאייד, לא מסוגל לעמוד בהן. אליבאבא - שיחה 17:52, 14 ביוני 2012 (IDT)

מחקר והיסטוריה קולינרית[עריכת קוד מקור]

א. האם ישנם בארץ מחלקות אקדמיות וחוקרים, העוסקים בחקר ההיסטוריה ומקורותיהם של מאכלים, תבשילים וכיוב' ? ב. היבט נוסף, שלו חשיבות ייחודית מובנת, נוגעת למטבח היהודי, על תפוצותיו וגלגוליו. ג. אשמח לדעת גם על מוסדות וחוקרים העוסקים בכך בארצות אחרות. בנצי - שיחה 20:10, 10 ביוני 2012 (IDT)

יש את שמיל הולנד (לשעבר בעל המסעדה הירושלמית "שמיל במעבדה") שף ישראלי וחוקר של המטבח היהודי. ספר בישול נפלא שלו עם הסברים אנקדותות ומקורות של פולקלור והיסטוריה יהודיים נקרא "שמאלץ" (שומן אווז ביידיש)...95.86.77.35 חזי.
נראה לי שהגירסה המקורית של תשובתך (או של מישהו אחר) היתה מדוייקת יותר. האם 'שמאלץ' אכן מתייחס לכלל המטבחים המרכיבים את המטבח היהודי הרב-גוני ? אם לא, למה שינית ? בנצי - שיחה 01:52, 11 ביוני 2012 (IDT)
יש יוזמות מקומיות של "בישול עתיק" שהוא בישול על פי המתכונים שמוצאים בספרים עתיקים (בהם גם התנ"ך). לא ידוע לי על דיסציפלינה אקדמית שחוקרת את זה, אבל אם יש זה ככל הנראה ארכאוזואולוגיה וארכאובוטניקה. אני לא בטוח שהם חוקרים מתכונים של ממש, אך הם כן מתעסקים המון עם האוכל שאכלו. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:19, 11 ביוני 2012 (IDT)
בדיוק אני קורא את ספרו המרתק של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי?", והדברים מתקשרים לי לדברים שהוא כתב שם, לפיהם המגמות המודרניות של "היסטוריה אנתרופולוגית" לא חלחלו לחוקרי תולדות עם ישראל, ולא במקרה. אולי אפשר להביא את הדברים בלשונו(עמ' 235-236): "...אולם כל איזכור של סוגיות אלה ואחרות - מהאוכל עד להומור, מהביגוד עד לזמירות - הקשורות למורפולוגיה התרבותית הספציפית של חיי היומיום ולהיסטוריה שלהם, עוררו עניין מועט מאוד בקרב ציבור החוקרים העסוקים בהמצאת תולדות הנצח של 'עם ישראל'. קשה היה להם להכיר בעובדה שמעולם לא התקיימה 'תרבות עם יהודית' אלא רק 'תרבות יידיש עממית' הדומה לתרבויות שכניהם הרבה יותר מאשר לדפוסי התרבות של הקהילות היהודיות במערב אירופה או בצפון אפריקה.
צאצאיהם של יהודי אוכלוסיית ה'יידישלנד' נמצאים היום בעיקר בארצות הברית ובישראל. עצמותיהם של רבים אחרים קבורות למכביר למרגלות בתי המטבחיים ההמוניים שהתקין היטלר במאה הקודמת. אם נחשוב על כמות ההשקעה של מעצבי הזיכרון בישראל בהנצחת רגעי המוות בהשוואה לחוסר המאמץ המשווע בחשיפת חיי העבר העשירים (או העניים, תלוי בנקודת המבט) שהתקיימו ב'יידישלנד' לפני שהטבח האכזרי מחק אותן, נגיע למחשבות נוגות על תפקידה הפוליטי-אידיאולוגי של ההיסטוריוגרפיה המודרנית.
חסרונן של עבודות סוציולוגיות, בלשניות ואתנוגרפיות של אורחות החיים ארוכי הטווח בעיירות פולין וליטא, כלומר מחקרים בעלי אופי היסטורי חדשני שאינם עיסוק חובבני בפולקלור גרידא...אינם יד המקרה...כתיבת דברי הימים הלאומיים לא נועדה באמת לחשוף תרבויות עבר, יעדה המרכזי היה עד כה הבנייתה של זהות-על ומיסוד מדיני בהווה."
אני משער שניתן למצוא חומר באנגלית על היסטוריה קולינרית של קהילות שונות. ביחס למטבח היהודי - קל לראות שהמכנה במשותף לכלל הבישול של הקהילות היהודיות היה שמירה על כשרות ומאכלים שותאמים לדיני הבישול בשבת, ולא הרבה מעבר לכך.
יוסאריאןשיחה 09:08, 11 ביוני 2012 (IDT)
מסתבר אם כן שבשואה זנד מאמין מכיוון שתרבות האכילה בשואה זוכה לתשומת לב רבה במחקר. ניפצת לי דעות קדומות. --Akkk - שיחה 09:38, 11 ביוני 2012 (IDT)
לא הבנתי מה הקשר בין דבריך לבין הטקסט שהבאתי. אם ניסית להיות ציני זה לא עלה יפה. יוסאריאןשיחה 09:44, 11 ביוני 2012 (IDT)
נהפוך הוא, זה עלה מצויין גרם לי לחייך חיוך מריר משהו. אילן שמעוני - שיחה 11:21, 11 ביוני 2012 (IDT)
זנד, ועוד יותר ממנו, ספרו, מופרכים ושנויים ביותר במחלוקת, אם להתבטא בלשון עדינה. אשמח אם תואיל לתמצת בשורה או שתיים, את מה שרלוונטי לשאלה המקורית שלי. לפחות, בנוגע להעדר העיסוק בחקר תרבות העבר, אם נכונה הטענה, ולסיבותיו. אציין שטיעון זה קצת בעייתי, בשל העדר האחידות מבחינת גילוייה השונים של תרבות. ראו למשל את המצב במוזיקולוגיה ובליטורגיקה. הוא שונה שם בהרבה.
כן, יש באנגלית ויש בצרפתית, לפחות. לכן שאלתי על גופי מחקר וחוקרים לאו דווקא מהארץ. צרפתית, בשל המספר הגדול יחסית, של יהודים יוצאי צפון-אפריקה הפועלים בעיקר בארץ זו (ואני מניח גם בספרדית, איטלקית, ואולי גם אחרות, בשל היסטוריית הפעילות התרבותית היהודית הענפה במשך דורות רבים בארצות אלה). בנצי - שיחה 14:18, 11 ביוני 2012 (IDT)
יש משהו מוזר במה שהוא גם מופרך וגם שנוי במחלוקת. כנראה שהשני זה מדוייק יותר. על כל אופן - הוא טוען שיש מחסור במחקר בתחומים שגביהם שאלת, ומספר מה לדעתו הסיבות למחסור זה. הספר מעניין ואם טרם הספיקות אני ממליץ. יוסאריאןשיחה 17:29, 11 ביוני 2012 (IDT)
זה לא מוזר: הוא מופרך משתי סיבות: הוא מופרך בעיני רבים, ובהם אני, מסיבות של חוסר עקביות מדעית וקוהרנטיות פנימית (דומני שנקודה זו עלתה בדיונים קודמים בהם 'נפגשנו'). שנוי במחלוקת בעיני רבים אחרים. בטאתי סוג של התרשמות כוללת מכלל ההתייחסויות שאני מכיר. הוא איננו מרתק בעיניי, משום שאינני מקבל את נקודת המוצא הבסיסית שלו, וכבר אמרתי קודם את הסיבה העיקרית לכך. נקודתית - מה שציינת צריך עיון. בנצי - שיחה 18:46, 11 ביוני 2012 (IDT)
אם קראת אותו ואתה חולק עליו - אשריך. אם אתה מסתמך על רושם שקיבלת בתקשורת, לדעתי כדאי לך לקרוא אותו. כדי להבהיר למה אינו מופרך אציין שבעיקרו הוא אינו קובע מסמרות, אלא מעלה שאלות ומצביע על כשלים בהיסטוריוגרפיה המוכרת, ומעלה תזות אלטרנטיביות. לפעמים הוא נסחף ומגבב "השערות על השערות", אבל לרוב הוא מסייג את הצעותיו, מודה שיש דברים שאינם ידועים לנו ושאנו יכולים רק לשער לגביהם, ומראה איך ניתן לקיים השערות חלופיות להשערות הרשמיות. מה שבטוח - הוא מעורר מחשבה. יוסאריאןשיחה 08:50, 12 ביוני 2012 (IDT)
א. אינני נוהג לכתוב בהסתמך על רושם, אלא אם כן אני מציין זאת. למה תשפוט את עמיתך בקלות ובשטחיות שכאלה ? ביחוד,
ב. למה תיתמם ? אפשר לחשוב שהמחבר ותפיסתו ההיסטורית הם קונצנזוס. בנצי - שיחה 20:34, 13 ביוני 2012 (IDT)
ואני לא בטוח לאיזו "נקודת מוצא" אתה מתייחס - האם לטענה כאילו הלאומיות היא יציר העת המודרנית, ושלא התקיימה קודם לכן? נדמה לי שזו הנחה שמאוד מקובלת כיום. יוסאריאןשיחה 08:54, 12 ביוני 2012 (IDT)
נסה את מחקריהם של טובה דיקשטיין ואורי מאיר-צ'יזיק. אוריה אורן - שיחה 00:44, 17 ביוני 2012 (IDT)

סוגי רבייה בבע"ח[עריכת קוד מקור]

חד-ביתי: פרתנוגנזה, דו-ביתי: Male-Female \ Intersex?. האם החסרתי משהו? (אני שואל רק לגבי ראשי פרקים, אין צורך להיכנס לפרטים ולתתי הסוגים ממש). תודה.

טוב, זה כבר עובר את כל הגבולות[עריכת קוד מקור]

אלמונים ריססו הבוקר ביד ושם: "היטלר, תודה על השואה". שאחד המומחים כאן ייתן לי בבקשה אנליזה פסיכולוגית למוחם של אלו שעשו זאת, לאיזו קבוצה הם משתייכים ולמה שהם יכתבו את זה? לא נראה לי שכתבו זאת נטורי קרתא משוגעים, כי זאת עברית "ישראלית" מדיי.. תודה רבה למתייחסים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אלו שעשו זאת יש להניח קראו עיתונות ישראלית עכשווית, שחלק מעורכיה רואים ביהודים חרדים, אוכלוסיה שיש לצמצמה כיוון שהם נטל מיותר על המדינה החילונית והדמוקרטית, וזה לא בשוליים. אבל עברנו את פרעה ואת היטלר, נעבור גם אותם. טיפוסי - שו"ת 10:55, 11 ביוני 2012 (IDT)
הרוב הגדול של הנרצחים בשואה לא היו חרדים וכתובות הנאצה פונות במפורש לציונים. דניאל תרמו ערך 10:57, 11 ביוני 2012 (IDT)
א. כתובות אלה יכולות לבוא מכמה קבוצות אפשריות. חרדים עם תפיסת עולם מעוותת היא אפשרות אחת. אפשרות שניה היא קבוצות ניאונאציות. כן, יש גם כאלה. אני מציע שנמתין עד לתום חקירת המשטרה, כדי לנסות לנתח פרופיל של קבוצה מזוהה.
ב. מעשה כה נואל אינו מהווה הצדקה להתבטאויות גזעניות. התבטאויות כאלה מציבות את אומרן בצד הלא נכון. בנצי - שיחה 13:53, 11 ביוני 2012 (IDT)
מדינת ישראל מאפשרת לאנשים שנהגו כמו אוטו ויידט להתאזרח בישראל ולקבל בה קצבה חודשית. אם יבחרו לחזור על מעשיהם בארץ, צפויות להם חמש שנות מאסר, או קנס של חצי מיליון שקלים. עם כל הסלידה שלי מן הגרפיטי הבוקר, מי שחצו את גבולות הטעם הטוב הם נבחרי הציבור שלנו. ליאור पॣ • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 11:05, 11 ביוני 2012 (IDT)
ליאור, פה זה לא כיכר העיר. לדעותיך שלא קשורות לשאלת השואל אין מקום כאן. דניאל תרמו ערך 11:08, 11 ביוני 2012 (IDT)
אינני מבין את ההתנפלות הביקורתית דווקא עתה. איפה הייתם בעתות בהן שוטרים כונו 'נאצים' ע"י מפגיני שבת, למשל ? החטא הקדמון מתחיל בגילויים הללו (בהנחה שאכן מדובר בחרדים, אבל הבעיה קיימת שם גם ללא קשר לאירועי הגרפיטי האחרונים). שורשיו של החטא הזה הוא במה שמלמדים ברחוב החרדי בהקשר השואה מגיל אפס, ואיך. דומני שהשואה משמשת אותם ככלי לניגוח הציונות, החילונות, ואף דתיים-לאומיים, שאינם חושבים כמותם. אז מה הפלא ? סליחה על הדיסוננס הקוגניטיבי: לאנשים אלה ולרחוב ממנו הם באים, 'אין אלוהים'. בנצי - שיחה 13:53, 11 ביוני 2012 (IDT)
לי ממבט ראשון היה נראה שזה בהשראת הערבים והאירופאים שטוענים שהציונים ניצלו ומנצלים את השואה לצורך הגשמת חלומם. (בדיוק אתמול קראתי ערך על מכחיש שואה שטוען שהציונים סייעו לנאצים בשביל לקבל לגיטמציה למדינה). יתכן שחרדים אימצו את הגישה כמו חילונים רבים שאימצו את הגישה. בנצי, אני לא חושב שיש מקום לכנות שוטרים כנאצים הן בגלל שחומרת מעשיהם אינה כשל הנאצים והן בגלל שרובם הם כחומר ביד היוצר, אך הקריאה (הילדותית לטעמי) באה לבטא שהחרדים מרגישים עדיין בגלות, ורדיפות הדת של אירופה לא הופסקו עם פרוץ המדינה. אין בכך קשר לנסיון השוואה נואל בין רדיפה א' לרדיפה ב' (למשל אם היו משווים לטורקים-ארמנים וכד') כמו ההשוואה בין הנאצים-יהודים לישראלים-פלסטינים. --Akkk - שיחה 14:24, 11 ביוני 2012 (IDT)


רק להזכיר הטענה "נאצי" כלפי כל מי שאתה חושב שעושה מעשה שלילי איננה ייחודית לחרדים דווקא(עיין ערך שמאל-ימין).אריק1111 - שיחה 22:16, 12 ביוני 2012 (IDT)

קרח בפריזר[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם, יש לי מקרר ישן שכל כמה חודשים צריך להפשיר את הקרח שהצטבר בפריזר. מדובר בכמויות אדירות - כמה ליטרים בקלות. השאלה שלי - מאיפה הגיעו כל המים האלה, אשכרה מהאוויר? זה נראה לא הגיוני... בתודה מראש. 62.128.45.194 15:05, 11 ביוני 2012 (IDT)

א. לפי איזה היגיון זה לא נראה לך הגיוני ? האויר מורכב מכמה סוגים של גזים, ובהם מים במצב צבירה גז. אדי המים שבאויר מתעבים בפוגשם משטחים קרים, ומכאן הקרח המצטבר. עשה את הניסוי הפשוט הבא: אני מניח שיש לך במקרר בקבוק משקה כלשהו (לא ריק). שים לב שמייד עם הוצאתו מהמקרר הדופן החיצונית יבשה, אבל כעבור זמן קצר מאוד, היא מתכסה בשכבה של טיפות מים זעירות, כלומר היא נעשית לחה. ברור לך שהמים לא באו מהזכוכית או הפלסטיק.
ב. שים לב לתחזיות מזג האויר, במיוחד בקיץ: בנוסף לטמפ', מתייחסים שם גם לשיעור הלחות באויר, משום שעומס החום תלוי בשניהם. בנצי - שיחה 15:38, 11 ביוני 2012 (IDT)
אני יודע את כל זה. הכמויות הן אלה שלא נראות הגיוניות. אני יכול להשקות את הגינה עם זה. 62.128.45.194 15:46, 11 ביוני 2012 (IDT)
נא להתלונן אצל המלאך האחראי על מזג האוויר באזורינו. פעם חישבתי (חישוה מפית) שכל יום מעבים מזגנים לפחות 40 מליון ליטרים של מים מזוקקים מהאוויר. לא חראם? אילן שמעוני - שיחה 20:17, 11 ביוני 2012 (IDT)
ייתכן שחסר גז למקפיא. טיפוסי - שו"ת 10:53, 12 ביוני 2012 (IDT)

פספסו את סוף העולם?[עריכת קוד מקור]

ישבתי יום אחד וחשבתי את כל הקטע של סוף העולם ואיך הגיעו לרעיון שזה יקרה ב-2012, ורציתי לחשב את זה בעצמי, ולפי החישוב שלי זה צריך היה להיות ב-2011 (2011.361917082486 ליתר דיוק, מי שמחשב את זה בהצלחה לו) 13 בקטונים זה 1872000 יום שלחלק לשנים (365.2425) זה 5125.361917082486 שנים נוריד ממנו את 3114 שנים לפני הספירה (שאז התחילה הלוח המאית לספור) יוצא לנו 2011.361... פספסנו את סוף העולם. אני לא חושב שהיו לי טעויות בחישוב.. אבל אם היו לי אני אשמח אם תראו לי על כך. תודה מראש, (7u5t1n95.86.124.164 15:49, 11 ביוני 2012 (IDT))

חכה, נשארו עוד כמה חודשים, אולי נגיע לסוף. קצת סבלנות ותדע. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:42, 11 ביוני 2012 (IDT)
זה עובד רק אם המחשב הוא נוצרי אדוק. ליהודים יש סקלה אחרת ורק היא עובדת עליהם. קריצה. בנצי - שיחה 19:30, 11 ביוני 2012 (IDT)
הטעות בחישוב שלך היא שהנחת שהיתה שנת אפס. דניאל תרמו ערך 21:06, 11 ביוני 2012 (IDT)
אני לא יודע על שנת אפס אז אני לא חושב שחישבתי את שנת האפס בטעות, ואם כן אשמח אם תסביר לי מה זה (7u5t1n95.86.124.164 09:04, 12 ביוני 2012 (IDT))
אתה לא אמור להחסיר 3114, אלא 3113. מכיוון שלא היתה שנת אפס השנה 3114 לפנה"ס היא השנה המינוס 3113. דניאל תרמו ערך 11:01, 12 ביוני 2012 (IDT)
תודה,אבל למה לא היה נקודת אפס על לוח השנה של המאייה? ובאיזה עוד מקרים אין נקודת אפס? 7u5t1n 95.86.124.164 13:34, 12 ביוני 2012 (IDT)
אין שום קשר ללוח השנה של המאיה, מדובר בספירת הנוצרים. אחרי השנה 1 לפנה"ס באה השנה 1 לספירה. לא היתה שנה 0 בין לבין. בגלל זה כשאתה רוצה לדעת איזה שנה (נוצרית) באה 5125 שנה אחרי 3114 לפנה"ס החישוב הנכון הוא
תודה Face-smile.svg
לאחרונה התגלו חישובים נוספים של המאיה, לפיהם העולם יתקיים עוד כמה אלפי שנים לפחות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קיימת אפשרות שלישית, שהמאיה לא ידעו (ואפילו לא התיימרו לדעת) דבר על סוף העולם. דניאל תרמו ערך 21:21, 11 ביוני 2012 (IDT)
קראתי על האפשרות הזאת אבל גם היא לא בטוחה במאה אחוז (7u5t1n95.86.124.164 09:04, 12 ביוני 2012 (IDT))

צ'יליבים צ'יליבום[עריכת קוד מקור]

מה הם מילות השיר? זה סתם ג'יבריש או שיש לזה תוכן? 109.67.232.82 17:26, 11 ביוני 2012 (IDT)

יש מילים מצחיקות ביידיש. הבית הראשון צולע אבל השני די מוצלח. ליאור पॣ • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 17:40, 11 ביוני 2012 (IDT)

ההרפס של אסד[עריכת קוד מקור]

כשבעים קילומטרים ממזרח לדמשק יש מין אזור מוזר כזה עם מכתשים בקוטר מאות מטרים וקרקע שנראית כאילו נסחפה למרחקים בכיוון מערב-דרום-מערב. איזה אזור זה ומה נסגר איתו? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 17:47, 11 ביוני 2012 (IDT)

זה לא האתר בו ביקרו טייסיו של חיל אויר מסויים ללא דרכונים ? בנצי - שיחה 20:24, 11 ביוני 2012 (IDT)
התקיפה לכאורה של כור גרעיני לכאורה, התרחשה שם [1]. כך ע"פ ויקי באנגלית. זה די רחוק מהאתר עליו שאל ליאור. בברכה, --איש המרק - שיחה 20:34, 11 ביוני 2012 (IDT)
מכתשים או להיפך? אני לא מצליח להבדיל. ומה זה השחור הגדול מספר קילומטרים דרומית לסימון שלך? שרידי פעילות געשית? ויש שם בין העיגולדים ששאלת עליהם תעלות נ"ט או שזה רק הדמיון שלי? אין הרבה ישובים מסביב. את הכסף שלי אני שם על שטחי אימון של הצבא הסורי שטחנו את השטח והקנו לו את המראה הנוכחי על בסיס כמה בליטות געשיות (נ.ב. בבדיקה שעשיתי עכשיו בגוגל ארת' אכן מדובר בבליטות ולא במכתשים). יוסישיחה 23:06, 11 ביוני 2012 (IDT)
נשמע סביר האמת. אך מהי הסחיפה המערבית-דרום-מערבית הזו? התמקדתי על האזור הזה רק כי במפה בקנה-מידה של 20 ק"מ הוא נראה כאילו עברו על התמונה עם מחק שחוק של עיפרון. ליאור पॣ • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 23:22, 11 ביוני 2012 (IDT)
סלח לי על השימוש המופרז בדמיון ובמידע חלקי, אבל כחלק מהתיאוריה שנשמעת סבירה שהצגתי כאן, זו שחיקה של פני השטח שנוצרה ע"י זחלים וגלגלים של כלי רכב צבאיים, והכיוון שלה הוא כיוון התקיפה באימונים שנערכו שם שנגזר ממשפך הבטיחות של האזור. יוסישיחה 23:42, 11 ביוני 2012 (IDT)
אפשר לזהות באזור דרכי עפר ואפילו סככות מטווחים (כנראה), אבל הם הרבה יותר צרות ומפותלות מפסי השחיקה הללו. ולמה הם כה ישרים ומקבילים? ליאור पॣ • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 00:17, 12 ביוני 2012 (IDT)
אסביר את תגובתי הקודמת. אימון באש חיה בשטח מסויים, כפי שאני מכיר אותו, נערך בכיוון מסויים ותמיד לאותו כיוון. הכיוון נובע בין היתר מסיבות בטיחותיות (אי אפשר לירות פגזים לכיוון ישובים וכבישים) ומסיבות הקשורות לתשתית של שטח האימונים (הביצורים והמכשולים מדמים גבול ויש חשיבות לכיוון שאליו הם פונים ולכיוון אותו תוקפים בזמן האימון). אפשר להניח מקיום ישובים ממערב לשטח שכיוון התקיפה באימון הוא מזרחה. מכיוון שאימונים קטנים נפוצים יותר מאימונים גדולים, רוב האימונים מסתיימים לאחר מרחק קצר ומיעוטם לאחר מרחק ארוך. בהתאם, ככל שמתרחקים מזרחה, השטח פחות שחוק. אני מזכיר שדמיון משחק תפקיד חשוב בתגובה שלי. יוסישיחה 08:38, 12 ביוני 2012 (IDT)
כיוון הירי מהמטווח המשוער שסימנתי תואם בדיוק לכיוון פסי השחיקה, מה שמתיישב עם ההשערה שלך. מנגד, בתמונה זו ניתן לראות תבניות של סחף קרקע לכיוון מערב-דרום-מערב (במיוחד אם מכווצים את הפאנל השמאלי ומשוטטים הנה והנה). יש שם המון עדויות לפעילות צבאית - פיתות סוריות, רמפות, עבודות עפר, פגרים, סמיטריילרים של גזלן - אבל נראה לי שכיוון התקיפה נקבע לפי כיוון תוואי הקרקע המוזר האמור, ולא להיפך. היתכן? איפה מפענחי התצ"א של ויקיפדיה כשצריך אותם? ליאור पॣ • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 09:58, 12 ביוני 2012 (IDT)
נשארו שבת אחרי שנכשלו בקריאת המפה הפוליטית. יוסישיחה 14:36, 12 ביוני 2012 (IDT)
רק אני סבור שמדובר בעקבות של חייזרים? Face-smile.svg אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ד בסיוון ה'תשע"ב • 15:53, 14 ביוני 2012 (IDT).

שאלה במחשוב[עריכת קוד מקור]

מחשב מאכסן את הזיכרון בתוכו באמצעות סיביות, והמחשב יכול לשנות את הסיביות ולבדוק את ערכן.
נניח שבמחשב מופעלת תוכנה מסוימת A, והמחשב הקצה בשבילה מספר מסוים של סיביות בזיכרון ה־RAM. לזיכרון שהמחשב הקצה בשביל התוכנה אקרא B. לכל זיכרון ה־RAM שיש במחשב, כולל הפנוי והלא־פנוי, וכולל הזיכרון B, אקרא C.
נניח שהמחשב צריך לשנות את הזיכרון B בשביל התוכנה A. איך המחשב זוכר איפה נמצא הזיכרון B מתוך כל הזיכרון C? אם הוא מאכסן בזיכרון את המידע (שלו אני אקרא D) שאומר איפה נמצא B מתוך C, איך הוא יודע איפה נמצא D? תודה.

בלבלת אותי עם כל הסימונים האלה, כך שאני מקווה שאני עונה לענין.

אני לא בטוח שלתת סימנים באנגלית הופך בעיה למובנת או מדוייקת יותר.

"המחשב" הוא ישות די מורכבת, שכנראה לא עובדת כמו שאתה חושב (לפחות ממה שהבנתי). (1)הרכיב שמנהל את הזכרון נקרא מערכת הפעלה. בניהול הזכרון מסתייעת מערכת ההפעלה ברכיב חומרה חשוב הנקרא בקר זכרון. (2) מחשבים היום לא עובדים מעל הזכרון ברמת של סיביות (ביטים), אלא ברמה של בתים (בייטים). יתכן כי ישנן חומרות מוטמעות שעוד כן עובדות ברמת הביט, אני לא מכיר כאלה. (3) כל מערכת הפעלה מנהלת את הזכרון בצורה שונה, אבל ישנה שיטה אחת בה משתמשות כל מערכות ההפעלה שאתה מכיר (OS X, לינוקס, חלונות...). (4) מה פירוש "המחשב צריך לשנות את הזכרון B בשביל תוכנה A"? למה שהתוכנה (A), לא תבצע את השינוי בעצמה?

אני ממליץ לך לקרוא את הערך זיכרון וירטואלי

אם אני מבין נכון את השאלה, אתה בעצם מחפש לדעת שיש איזו טבלא ראשונית שממנה תמיד מתחילים, כשמחפשים נתון מסויים בזיכרון. זה בעצם נכון. במחשבים מודרניים טבלא כזו מנוהלת ע"י מערכת ההפעלה. כאשר צריך להריץ תוכנית מסויימת, מערכת ההפעלה קודם מקצה לה זיכרון, ואז מפעילה את התוכנית כאשר התוכנית מקבלת ממערכת ההפעלה מצביע(ים) לזיכרון שמערכת ההפעלה הקצתה לה. kotz - שיחה 21:50, 11 ביוני 2012 (IDT)

שלום,[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח אם תוכלו לעזור לי אבל - היום ירדתי ממדרכה לכביש, ושפת המדרכה הייתה גבוהה מדי ונדפק לי החלק התחתון של האוטו במדרכה. האורות שלי לא עובדים - יכול להיות שיש קשר בין הדברים? אולי המנורה נשברה? או משהו יותר גרוע ויכול להיות שמשהו חמור קרה לאוטו? אשמח לכל תשובה.

8252 תשובות. חזרתישיחה 22:54, 11 ביוני 2012 (IDT)
אני די בטוח ששאלתי שאלה. לא ביקשתי ציניות מיותרת. לא יודע לענות? אל תענה.
גם הבטחת לעשות שמח על כל תשובה. ואכזבת. גם שאלה שאין הגיון או הצדקה לשאול כאן וגם להעכיר את האווירה? תנסה את החבר הטלפוני שלך, הנח לכותבי ויקיפדיה. יוסישיחה 23:18, 11 ביוני 2012 (IDT)
את האמת? זאת לא הייתה תשובה. אם נכנסים לקטנוניות, אני שאלתי שלוש שאלות - התשובה שהוא ענה לא נגעה לאף אחת מהן. ואיך אין היגיון או הצדקה? ניסיתי לבדוק האם יש מישהו שיכול לעזור לי? לא ביקשתי מאף אחד לבוא ולבדוק לי את האוטו. בסך הכל שאלתי - יש מישהו שיודע את התשובה? לא נראה לי שאני זה שמעכיר את האווירה. בראש הדף כתוב ברור בהחלט - "אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.". רציתי לבדוק אם יש מישהו שזה נמצא בתחום ידיעותיו. בנוסף "המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה". שניכם לא פעלתם לפי חוקי האתר. נראה לי שכותבי ויקיפדיה - קשה להגדיר אתכם.
איזו תשובה אתה מצפה לקבל? גש למוסך ויבדקו לך את המכונית. מפה אי אפש לדעת איזו תקלה יש לך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 23:30, 11 ביוני 2012 (IDT)
יפה. תשובה כזאת אני מוכן לקבל - אני לא יודע.
זו בדיוק התשובה שקיבלת ממני. יש לך תקלה - מבחר מוסכים לבחירה מוצעים לך. חזרתישיחה 08:04, 12 ביוני 2012 (IDT)

יש דרך מאוד פשוטה לדעת אם נשברה מנורה - להביט בה. עִדּוֹ - שיחה 07:22, 16 ביוני 2012 (IDT)

ביהכ"נ הקדום של חמת טבריה[עריכת קוד מקור]

שמעתי את עזריה אלון בתוכנית רדיו אצל קובי מידן לפני כחצי שעה, מדבר על הרס מלא של ביהכ"נ הקדום של חמת טבריה ע"י חברה קדישא המקומית. הרקע לכך הוא עניין הקשור בקבר או קברים (?) במקום. מי מרשה דבר כזה ? הרי זה בניגוד גמור לחוק העתיקות. מה קורה פה ? אשמח לשמוע ממישהו שבאמת יודע. בנצי - שיחה 00:18, 12 ביוני 2012 (IDT)

[2] לא חוקי כמובן. ואנדאליזם מזעזע. kotz - שיחה 00:31, 12 ביוני 2012 (IDT)

מקור המילה Earth[עריכת קוד מקור]

תמיד הייתי בטוח שהמילה האנגלית Earth מקורה בעברית, ארץ. בערך Earth בוויקיפדיה האנגלית כתוב שהמקור הוא דווקא גרמנית עתיקה, ולא מזכירים קשר לעברית. האמנם אין קשר כזה? 109.160.174.202

אין ידיעה ברורה, אבל ראה דיונים בנושא כאן וכאן. Magisterשיחה 08:59, 12 ביוני 2012 (IDT)
תודה. 109.160.174.202

ציטוט מסוף המאה ה-19[עריכת קוד מקור]

י ש איזה ציטוט מפורסם מסוף המאה ה-19, מתוך איזה כנס פיזיקאים, שמישהו אמר "כבר גילינו את כל מה שיש לגלות על הפיזיקה" כמה שנים לפני שאיינשטיין גילה את היחסות והקוונטים. מישהו יודע מי אמר ואיפה? בלנק - שיחה 12:51, 12 ביוני 2012 (IDT)

זה מיוחס ללורד קלווין, אבל ויקי באנגלית מערערת על הקביעה הזאת [3]. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:23, 12 ביוני 2012 (IDT)

איינשטיין לא גילה את הקוונטים. עִדּוֹ - שיחה 07:25, 16 ביוני 2012 (IDT)

מתן קישור בדף ויקי בעברית - לדף ויקי באנגלית[עריכת קוד מקור]

שלום, אני רוצה להכניס בערך מריה ארזוריז הפניה לערך שקיים באנגלית בשם "Vel' d'Hiv Roundup", מכיוון שעדיין אין ערך כזה בעברית. מדובר בפשיטה על היהודים בפריס וריכוזם באצטדיון החורף (ולודרום ד'היבר, או בקיצור "ול דיב"), פשיטה שהיתה ראשית השואה של יהודי פריס. עד שאצא לפנסיה ואז אכתוב את כל-כל-כל הערכים החסרים בנושא, כולל "Vel' d'Hiv Roundup" בעברית, אני צריך עזרה - כיצד מכניסים בערך שקיים בעברית, הפנייה לערך שקיים רק באנגלית? ראיתי שבמקרים נדירים בעברית זה קיים. אחרת לא הייתי שואל. תודה! אהוד אמיר - שיחה 14:00, 12 ביוני 2012 (IDT)

שלום. זה אפשרי טכנית, אבל אנחנו לא עושים את זה בערכים. בכל מקרה, שאלות לגבי איך לעשות דברים בויקיפדיה (מבחינה טכנית) עדיף לשאול בויקיפדיה:דלפק ייעוץ, כי האנשים שמתמחים בנושאים טכניים עוקבים אחרי הדף ההוא, ותקבל תשובות יותר טובות. emanשיחה 14:04, 12 ביוני 2012 (IDT)
תודה! אמשיך ואלמד. אהוד אמיר - שיחה 14:18, 12 ביוני 2012 (IDT)
כשתרגמתי את שינה פוליפאזית הוספתי לו די הרבה קישורים לוויקיפדיה האנגלית (בעיקר במקרים שבהם ממילא נפוץ לציין את הביטוי גם באנגלית, כמו בשמות של מחלות לא מוכרות, ופשוט הוספתי קישור). אתה אומר שזה לא בסדר? נו, טובשיחה 14:25, 12 ביוני 2012 (IDT)
תודה לך, נו טוב. אני יודע שזה חריג, אבל עדיף קישור לוויקי באנגלית מאשר קישור חיצוני, או בלי קישור כלל. בכל מקרה, את/ה מחזק/ת אותי. שוב תודה. אהוד אמיר - שיחה 14:30, 12 ביוני 2012 (IDT)
לא, זה לא בסדר. זה לא רצוי מסיבות ונימוקים שנטחנו בדיונים ישנים. המסקנה שהגענו אליה שאם צריך אז לקשר בהערת שוליים ולא מגוף הערך. כפי שנרשם בעזרה:קישורים#קישורים למיזמים אחרים. יוסישיחה 14:33, 12 ביוני 2012 (IDT)
זה לא בסדר. יש להוריד את כל הקישורים לווקידפיות בשפות זרות. אכן ניתן לקשר בהערת שוליים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 17:11, 12 ביוני 2012 (IDT)
תיקנתי והעברתי להערת שוליים. תודה. אני ממשיך ולומד מכם. אהוד אמיר - שיחה 19:57, 12 ביוני 2012 (IDT)
הערך שאתה רוצה לקשר קיים בעברית ונקרא גירוש היהודים מפריז (1942). Magisterשיחה 08:56, 13 ביוני 2012 (IDT)

2 תירוגמים מאנגלית[עריכת קוד מקור]

1) איך מתרגמים את "nothing happened to me. I happened." (במיוחד החלק השני...)

2) איך מתרגמים את ההבדל בין "falling angel" לבין "fallen angel"? 109.64.212.176 15:37, 12 ביוני 2012 (IDT)

אולי-1) שום דבר לא נגרם לי, אני נגרמתי.
2) מלאך נופל ומלאך שנפל - הווה ועתיד. 7u5t1n79.180.147.233 19:48, 12 ביוני 2012 (IDT)
לגבי משפט 1 - הכותב המקורי התכוון כנראה למעבר תהליך פעיל ולא סביל, ולכן תרגום מילולי הוא בעייתי. תרגום אפשרי הוא: "כלום לא נעשה לי, אני עשיתי". התרגום המדוייק תלוי בהקשר של המשפט בקטע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני הייתי מתרגם: "כלום לא קרה לי. אני קריתי." ... גוגל אומר שזה משפט שחניבעל לקטר אומר בסרט [4], ולכן ניתן לבדוק כיצד תורגם שם. kotz - שיחה 20:46, 12 ביוני 2012 (IDT)

חמוד, מצאתם את המקום המדויק שאותו רציתי לתרגם. יש מילה כזאת "קריתי"? 109.64.212.176 21:16, 12 ביוני 2012 (IDT)
לא נראה לי שיש. kotz - שיחה 08:35, 13 ביוני 2012 (IDT)
מה לגבי "התרחש לי" ו"התרחשתי"? נו, טובשיחה 18:24, 13 ביוני 2012 (IDT)
מה פתאום. התרגום של nothing happen tome זה "שום דבר לא קרה לי". התרגום המדויק זה "שום דבר לא קרה לי. אני עשיתי" - אבל זה מאבד את כל הפואנטה. צריך איזשהו תחכום שלא מסתמך על תרגום חופשי של המשפט. Zivya - שיחה 18:29, 13 ביוני 2012 (IDT)
כלום לא קרה לי, מה שכן קרה, זה אני.? אילן שמעוני - שיחה 00:55, 14 ביוני 2012 (IDT)

רעפים[עריכת קוד מקור]

מדוע רוב הרעפים הם בגוון חום-אדום-כתום? איש השלג - שיחה 17:09, 12 ביוני 2012 (IDT)

אולי בגלל סיבות היסטוריות? אני חושב שבעבר הרעפים היו עשויים מחרס וצבעו הוא בגוונים שציינת. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 19:41, 12 ביוני 2012 (IDT)
זכור לי משום מה שיש איזשהו חוק על זה בארץ. Tzafrir - שיחה 02:43, 13 ביוני 2012 (IDT)
גם אם יש חוק, לחוק מסוג כזה יש בדרך כלל שורשים היסטוריים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 06:11, 13 ביוני 2012 (IDT)
בצרפת ובאירלנד רוב הרעפים הם שחורים-ירקרקים משום שהם עשויים מצפחה. Ranbar - שיחה 00:04, 14 ביוני 2012 (IDT)
יש סיבה מיוחדת לכך? או שההבדלים נובעים מהבדלים היסטוריים תרבותיים? איש השלג - שיחה 23:40, 15 ביוני 2012 (IDT)
הם עשויים מחרס שעשוי מאדמה אדמדמה עם ברזל. כך זה היה גם בתקופה הרומית. . עִדּוֹ - שיחה 07:43, 16 ביוני 2012 (IDT)

פיזור בראג[עריכת קוד מקור]

מה תהיה התוצאה אם נקרין את הגביש בקרונה באורך גל הרבה יותר גדול ממרחק בין האטומים? ומה אם האורך גל יהי הרבה יותר קטן? 109.64.212.176 22:54, 12 ביוני 2012 (IDT)

באורך גל הרבה יותר ארוך, החומר יבלע, יחזיר או יעביר את הקרינה, על פי אורך הגל ותכונות החומר, לדוגמה אור נראה. קרינה באורך גל הרבה יותר קצר חלקית תפוזר (ותוחזר) וחלקית תעבור ללא הפרעה, זה פחות תלוי בסוג החומר אלא בעיקר בצפיפות שלו. בכל אופן באורכי גל שונים בהרבה מהמרחק בין אטומים, זה לא נחשב פיזור בראג. ‏Setresetשיחה 22:42, 14 ביוני 2012 (IDT)

האם ניתן להגדיר אתר אינטרנט כתכנה?[עריכת קוד מקור]

תודה רבה 95.35.63.46 23:06, 12 ביוני 2012 (IDT)

ממש לא. האינטרנט הוא רשת גדולה, סבוכה ולא אחידה שיושבת בהרמה מקומות שונים ולא קשורים. האינטרנט מופעל על ידי תוכנות רבות ומגוונות. אולי כוונתך לדפדפן שהוא אכן תוכנה. דניאל תרמו ערך 23:22, 12 ביוני 2012 (IDT)
אוי. אבל אם לדוגמא חברה מפעילה אתר אינטרנט כדי שלקוחותיה יוכלו להיכנס ולצפות בנתונים מסויימים. אז זה כן? 95.35.63.46 23:26, 12 ביוני 2012 (IDT)
זאת שאלה פילוסופית. יש דמיון קל בין אתר אינטרנט לתכנה - כלומר, האפליקציות שאתה משתמש בהם הן תכנה, והאתר עצמו דומה יותר לתהליך - אבל לכל צורך אין שום סיבה להגדיר אתר אינטרנט כאילו הוא תוכנה, למעט אם המטרה היא לבלבל אנשים. --אלעזר - שיחה 00:32, 13 ביוני 2012 (IDT)
תוכל לקרוא על זה.
כן ולא. אתר אינטרנט מחזיר מידע בעקבות בקשה שנשלחה אליו (ראה Hypertext Transfer Protocol, שרת HTTP). לכן ניתן להגיד ששרת הוא אכן תוכנה. בנוסף לכך ברוב האתרים גם רצים תוכנות בצד השרת (שפות נפוצות לשימוש זה: PHP, ASP), על מנת לעבד את הנתונים לפני שאלו נשלחים אל המשתמש. אתר אינטרנט הוא מושג יותר מופשט, אבל הוא ממומש על ידי תוכנות כמובן. Mysterion - שיחה 13:07, 13 ביוני 2012 (IDT)
אם נתעקש לסווג את כל המושגים הקשורים במחשבים לתוכנה ולחומרה בלבד, אז את אתר האינטרנט יהיה קל יותר לדחוף בכוח אל הקטגוריה הראשונה. . עִדּוֹ - שיחה 07:50, 16 ביוני 2012 (IDT)

מהירות שיוט[עריכת קוד מקור]

ראתי בכמה מקומות (למשל בערך אלואט II) שמבדילים בין מהירות מירבית למהירות שיוט. מה ההבדל, או במילים אחרות מהי מהירות שיוט?--ישר23 - שיחה 02:41, 13 ביוני 2012 (IDT)

מהירות שיוט בכלי טיס היא המהירות שבה באופן כללי רמת הביצועים, לרבות צריכת הדלק, היא מיטבית. לכן רוב הטיסה מתבצעת במהירות שיוט, להבדיל ממצבי המראה, נחיתה וחירום. ראה כאן לערך בוויקיפדיה האנגלית אודות מצב שיוט בטיסה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מישהו יכול להמליץ על טקסט-בוק טוב לרטוריקה?[עריכת קוד מקור]

יש עשרות. איני יודע מי נחשבים ע"י רבים למהימנים ולמקצועיים ביותר?. אני מדבר כמובן על טקסט סטודנטים טיפיקאלי. ספר מבוא לתחום או משהו בסגנון. תודה לעוזרים. ברכות. 109.67.159.46 05:41, 13 ביוני 2012 (IDT)

לא בטוח שהבנתי את השאלה ושבמידה ואבין אותה אוכל לענות עליה. ובכל זאת, נראה לי ש"רטוריקה" של אריסטו יכול להיות התחלה טובה. יוסישיחה 14:19, 13 ביוני 2012 (IDT)
אני לא מכיר, אבל אני יכול להמליץ לומר „ספר לימוד” ו„מצוי” במקום „טקסט-בוק” ו„טיפיקאלי”. לא כדי לדבר בלשון הקוידש הטהורה, אלא כדי שהקוראים יבינו במה מדובר. זה, בסופו של דבר, אמור להיות הדבר החשוב ברטוריקה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 17:06, 13 ביוני 2012 (IDT)
לא בטוח שהבנה תמיד תתרום לשכנוע. יוסישיחה 19:27, 13 ביוני 2012 (IDT)
אמיר, תודה על עצתך. מי שיש לו תשובה מוזמן לחלוקה עימנו.

למה חלק מכובד מלימודי ביו' כולל מתמטיקה?[עריכת קוד מקור]

אני מדבר על מתמטיקה ברמת 5 יח', סטטיסטיקה וחדו"א ברמה גבוהה ביותר, ללא הנחות, ללא הטבות. (ככה הבנתי שזה, אולי אני טועה). אם אני לא טועה, למה?. תודה.

המתמטיקה שלומדים בתואר בביולוגיה אינה "ברמה הגבוה ביותר". אכן לומדים סטטיסטיקה וחדו"א, אבל ברמה נמוכה מבתואר בהנדסה או בפיזיקה. הסיבה שלומדים מתמטיקה היא שאי אפשר להיות מדען בלי לדעת מתמטיקה בסיסית - כפי שאמר גלילאו, "הפילוסופיה - הרי היא כתובה בספר הגדול הפרוש מאז ומעולם לנגד עינינו - כוונתי ליקום - אך איננו יכולים להבין אם איננו לומדים את השפה ותופסים את הסמלים שבהם היא כתובה. שפה זו היא המתמטיקה". נכון שכיום השימוש במתמטיקה בביולוגיה נמוך יחסית ביחס למדעים ראליים, אבל בתחומים מסוימים כמו ביופיזיקה וגם תחומים ישנים כמו תורשה ואבולוציה יש לדעת מתמטיקה. סיבה יותר פרקטית - איך ביולוג ידע לעשות סטטיסטיקה לתוצאות של הניסוי שלו ולדעת שיש להן משמעות, או לכל הפחות להבין את הסטטיסטיקה שעשו עבורו, אם לא ילמד סטטיסטיקה? 109.160.174.202
זה עדיין לא עונה על השאלה. אני שאלתי למה לומדים זאת ברמה גבוהה ביותר, כביכול אחר שכך הבנתי. לא שאלתי למה בכלל לומדים זאת ברמה כל-שהיא. תודה על התשובה.
ממש לא לומדים ברמה הגבוהה ביותר. מדובר ברמה נמוכה מזו הנלמדת בהנדסה, פיזיקה ובוודאי מזו של מתמטיקה. לומדים ברמה הדרושה כדי להבטיח הבנה שורשית שתאפשר שימוש ללא קושי בידע בעתיד. דניאל תרמו ערך 10:21, 13 ביוני 2012 (IDT)
זו גם רמה נמוכה ביחס למתמטיקה לכימאים. . עִדּוֹ - שיחה 08:17, 16 ביוני 2012 (IDT)
התואר הראשון בביולוגיה מכיל קורס בודד בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ועוד קורס בודד בסטטיסטיקה. הקורסים האלה אינם ברמה גבוה בקנה מידה אוניברסיטאי. מעבר לזאת, חלק נכבד מהביולוגים לא לוקח יותר שום קורס במתמטיקה במהלך התואר השני והשלישי. . עִדּוֹ - שיחה 08:15, 16 ביוני 2012 (IDT)
ומצד שני, יותר ויותר חוקרים ביולוגים מוצאים את עצמם בשיתוף פעולה במחקרים בינתחומיים, עם פיזיקאים, מתימטיקאים ואחרים (כמו חקר המוח, מערכת החיסון, התפתחות, וביולוגיה של מערכות). מה שאומר שתוכנית הלימודים בביולוגיה, וביחוד לתארים מתקדים, צריכה להתעדכן בהתאם (יש תוכניות מעודכנות כאלה, למשל בבר-אילן, ובמכון וייצמן (לתארים מתקדמים בלבד)). בנצי - שיחה 13:40, 16 ביוני 2012 (IDT)

פרדוקס השליח / בעיית השליח[עריכת קוד מקור]

לפני כמה חודשים (אולי אפילו 20-30) קראתי כאן בוויקיפדיה העברית על פרדוקס השליח או בעיית השליח; כך נדמה לי. זה מתאר מצב שבו שתי יחידות צבא רוצות לתקוף עיר כלשהי עם שחר, אבל הן צריכות לתאם מועד תקיפה ביניהן (הנתקפים יכולים להתגבר על כל יחידה בנפרד אבל לא על שתיהן ביחד). היחידות נמצאות על גבעות משני צדי הנתקפים, ויחידה א שולחת שליח ליחידה ב עם המסר "תקיפה בחצות הלילה". אבל מפקד יחידה א לא יכול להיות בטוח שהמסר יגיע ליחידה ב (כי אולי יתפסו את השליח בדרך ויהרגו אותו). ואם יתקוף בחצות הלילה בלי סיוע יחידה ב - ימות. לכן הוא מחכה לתשובה מהשליח (או משליח אחר; לא חשוב). הבעיה היא עכשיו בצד של יחידה ב - כי מפקד יחידה ב לא בטוח שהאישור שלו הגיע. וכך זה הולך ומסתבך הלאה והלאה, ויוצא שלעולם לא תהיה ודאות מספקת. זו בעיה, כך טען הערך שקראתי לכאורה, שקיימת בכל נסיון לשידור הודעה אמינה מעל גבי תווך בלתי אמין, ואז הערך גולש לתקשורת מחשבים ופרוטוקולים וכל מיני. אבל אני לא מצליח למצוא את הערך! לא בשם פרדוקס/בעיית השליח, ולא בשמות אחרים או בחיפושים אחרים. אני רוצה את הערך! מי אכל אותו? אנא, הושיעו. 63.218.53.73 08:39, 13 ביוני 2012 (IDT)

לא מצאתי עדות למחיקה בהצבעה של ערך בשם דומה בעברית, ועד שיהיה כזה - ראה כאן לערך אודות הבעיה בוויקיפדיה האגלית - מסתבר שמדובר בשני צבאות ובשני גנרלים, כך שהבעיה רצינית. אם אתה מעדיף שפות אחרות יש גם ערכים בערבית, ברוסית וביפנית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
באותו עניין, אתם מוזמנים לתקן שמות תמוהים (כגון "מאמר בנושא ביזנטין") בערך פרס דייקסטרה. Tzafrir - שיחה 20:45, 14 ביוני 2012 (IDT)

סיבות להמון תאונות דרכים[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לפתוח בשאלה מארגנת. האם רוב הסיבות הן פנימיות או חיצוניות ? (תנאי שטח לקויים וכו'). האם זה המוח האנושי שלא מתאים לנהיגה?, או שמא יש להאשים את המכוניות ככלי שבמתכונתו הכללית לא מתאים למוח האנושי?. האם הכבישים שלנו בארץ וברוב מדינות העולם, פחות תקינים מבמדינות אחרות מסוימות (שהן כנראה מעטות) ?.. למה אין הגבלה למהירויות הרכבים? למה לא מביאים לארץ, לאזרח הפשוט כמובן, רק מכוניות שלא עוברות את ה 110 קמ"ש? (וברור שמהירות זה לא הפקטור היחיד, אך כן פקטור פוטנציאלי). תודה לכם.

נהיגה היא אמנם לא פעולה מורכבת, אבל גם כשמדובר בפעולות פשוטות מאוד (ירידה במדרגות נניח) כשהיא מתבצעת מספיק פעמים ע"י מספיק אנשים קורות תאונות, אם בשל חוסר ריכוז, תנאי שטח, או הפרעה מצד אנשים אחרים. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:10, 13 ביוני 2012 (IDT)
רק שכמות ההרוגים ופצועים קשה בנפילה ממדרגות היא כ"כ קטנה שאי אפשר להשוות לתאונות דרכים. כנראה שרוב האנשים יודעים לרדת במדרגות אבל לא יודעים לנהוג. 79.183.227.123 22:33, 13 ביוני 2012 (IDT)
נהיגה בכל זאת מסוכנת ומורכבת יותר מירידה במדרגות. אם כי אני בכלל לא בטוח שהרבה פחות אנשים נפצעים קשה או מתים כתוצאה מירידה במדרגות מאשר בתאונות (אם כי יש להתחשב בכך שזו פעולה נפוצה יותר). דניאל תרמו ערך 22:38, 13 ביוני 2012 (IDT)
1. נהיגה היא פעולה מורכבת מאוד, כי המוח האנושי מותאם לנהל תנועה במהירות איטית יותר (טבעית - הליכה וריצה), ולא מותאם (עדיין?) לנהל תנועה במהירות נסיעה גבוהה יותר, למשל 100 קמ"ש. לכן נהיגה בטוחה, בטיחות כלי הרכב ובטיחות התשתיות יכולות לצמצם את הנזקים. 2. כמעט כל התאונות נגרמות בגלל סיבות שאינן מהירות גבוהה במיוחד (למשל אי-מתן זכות קדימה, עקיפה לא זהירה, מעבר ברמזור אדום ואי-שמירת מרחק) ולכן אין טעם בהגבלת מהירות טכנית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי מזהה?[עריכת קוד מקור]

התמונה צולמה אחרי 1934, כנראה בעמק. ניתן להבחין במבנה המזכיר "חומה ומגדל" בסמיכות לבנין (מבצר?) עם שיחים על גגו. האם מישהו מזהה את המקום?
מי מזהה?
Etan J. Tal - שיחה 19:02, 13 ביוני 2012 (IDT)


אלפבית ערבי בסין[עריכת קוד מקור]

בערך אלפבית ערבי מופיעה מפה בה המדינות בהם יש לאלפבית הערבי מעמד רשמי,איזה שפות עם אלפבית ערבי יש בדיוק בסין?--Haya831 - שיחה 20:41, 13 ביוני 2012 (IDT)

Uyghur alphabets ראה בויקי האנגלית.

איך קוראים לדמות ראשית רעה?[עריכת קוד מקור]

אם הדמות הראשית היא אדם רע- יש לזה שם בספרות? 79.183.227.123 20:50, 13 ביוני 2012 (IDT)

אנטגוניסט, אנטי-גיבור אילן שמעוני - שיחה 00:53, 14 ביוני 2012 (IDT)
לא, ראה ערך אנטגוניסט (דמות): אנטגוניסט "היא הדמות הספרותית הראשית שמתנגדת לגיבור הראשי". אינני מכיר שם לדמות ראשית שהיא אדם רע (אם כי אולי יש כזה). Gil mo - שיחה 09:39, 14 ביוני 2012 (IDT)
פרוטגוניסט יכול להיות גם רע, למרות שזה נדיר, הוא עדיין נחשב פרוטגוניסט. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:46, 14 ביוני 2012 (IDT)
ואנטי גיבור ממש לא שקול לאנטגוניסט. אנטי גיבור גם לא חייב להיות רע, אלא להיות ההפך מגיבור. Corvus,(שיחה) 11:46, 14 ביוני 2012 (IDT)

זיהוי נקודות שחורות על חפצים בגינה[עריכת קוד מקור]

שלום, בגינתי יש הצטברות של אלפי נקודות שחורות על ריהוט פלסטיק, אריחי גרניט ועוד. הנקודות יבשות וקשות להסרה בגירוד. מצורפת תמונה שצילמתי אתמול בערב. האם מישהו יוכל לזהות? Gil mo - שיחה 09:42, 14 ביוני 2012 (IDT)

Spots on window sill
עובש? עוזי ו. - שיחה 13:35, 14 ביוני 2012 (IDT)
צואת XXX? הוי ארצי - שיחה 17:22, 15 ביוני 2012 (IDT)

מה זה "בתי נפש"?[עריכת קוד מקור]

מה זה "בתי נפש"(קשור אולי ללבוש)?

בישעיהו (פרק ג') "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת... הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים", ולפי פירוש מצודת ציון "ובתי הנפש" - עדי זהב שהנשים תולות בין שדיהן על לבן.
יש גם ספר בשם "בתי נפש", של הרב יוסף ק"פ (יצא לאור בתקע"ה): "... ולהיות אדני הספר הזה על עניני הנפש הוטבעו, ועקבותיו בם נודעו, קראתי בשם בתי נפש, בתים לבדים לשאת בם עניני היראה והאמונה, והבית הזה אשר אני בונה עליותיו הלא המה לאמונה." עוזי ו. - שיחה 13:34, 14 ביוני 2012 (IDT)

שוטר מג"ב ולוחם מג"ב-הבדל במילים פשוטות בבקשה[עריכת קוד מקור]

והמג"בניקים שיורים גז מדמיע בהפגנות ביו"ש-האם הם לוחמים או שוטרים? תודה--79.176.112.77 15:23, 14 ביוני 2012 (IDT)

אין הבדל. יוסישיחה 18:23, 14 ביוני 2012 (IDT)
כולם רוצים לקרוא לעצמם "לוחמים" כי יש בזה (כאילו) יותר הילה. אפילו פיקוד העורף וחיילי כיפת ברזל קוראים לעצמם "לוחמים". Shannen - שיחה 23:28, 15 ביוני 2012 (IDT)
כל מי שתפקידו הוא להפעיל נשק נגד האויב, הוא לוחם. גם אם הוא עוסק בלוחמה אלקטרונית ויושב בקיריה. למשמר הגבול יש תפקידים אחדים שדומים לשיטור ותפקידים אחדים שדומים ללוחמה. פלוגת משמר הגבול, שם אבטחת את מערת המכפלה, עוסקת בתפקיד שדומה ללוחמה. עִדּוֹ - שיחה 08:23, 16 ביוני 2012 (IDT)

מוזיקה קלאסית "כבדה"[עריכת קוד מקור]

יש לכם דוגמאות למוזיקה קלאסית "כבדה", לא במובן שמכניסה לדיכאון אלא כבדה כמו רוק כבד? אני שומע בעיקר מטאל וממש מרשים אותי In the Hall of the Mountain King " או "ארבע העונות"( פרק שלישי של קיץ) של וויולדי או אפילו "מעוף הדבורה" של רימסקי. יש עוד דברים בסגנון (שמות של יצירות ספציפיות ולא "משהו של באך לאורגן")? 79.182.234.102 17:33, 14 ביוני 2012 (IDT)

4′33″, Concerto for Group and Orchestra. ליאור पॣ • כ"ה בסיוון ה'תשע"ב • 17:42, 14 ביוני 2012 (IDT)
כשאמרתי קלאסית התכוונתי גג תחילת המאה ה20 ולא מודרני בסגנון קלאסי. ו4.33 זאת בדיחה בסגנון האסלה-מזרקה של מרסל דו-שאמפ, לא באמת יצירה. 79.182.234.102 17:54, 14 ביוני 2012 (IDT)
טוקטה ופוגה ברה מינור. אליבאבא - שיחה 17:56, 14 ביוני 2012 (IDT)
נחמד מאוד. עוד? 79.182.234.102 19:46, 14 ביוני 2012 (IDT)
לא יודע אם לסוג הזה אתה מתכוון, אבל לסימפונייה התשיעית של שוסטקוביץ' ולסימפוניה הרביעית של צ'ייקובסקי יש חלקים נורא עצמתיים. כמו כן, הפתיחה 1812 בומבסטית במלוא מובן המילה. נו, טובשיחה 20:22, 14 ביוני 2012 (IDT)
ואולי תאהב גם את הפתיחה של La Gazza Ladra[5]. נו, טובשיחה 20:29, 14 ביוני 2012 (IDT)
לפי הגדרותיך יש לתקן את הכותרת, לא כבדה אלא קלה. היצירות שציינת שנהנית מהן הן היצירות הקלילות ביותר. קח את הריקוד הונגרי מס' 5 של בראהמס, את קרנבל החיות, קטעים מאגם הברבורים ומפצח האגוזים. --Akkk - שיחה 22:34, 14 ביוני 2012 (IDT)
אני מסכים שאפשר לומר דבר כזה על חלקים נכבדים מהיצירות הללו, אבל חלקים מהותיים מהן (בעיקר משתי הסימפוניות) הם מאוד כבדים. האם האזנת להן עד סופן? נו, טובשיחה 22:53, 14 ביוני 2012 (IDT)
דיברתי אל השואל האנונימי. שכחתי לציין. --Akkk - שיחה 23:05, 14 ביוני 2012 (IDT)
חפש אפוקליפטיקה שמנגת מוזיקה קלאסית בסגנון הבי מטאל. להקות מטאל סימפוני אחרות: Therion, אפיקה, Summoning ועוד. בברכה, MathKnight (שיחה) 23:08, 14 ביוני 2012 (IDT)
הסימפוניה הראשונה של מאהלר (רצוי בניצוח ברונו ואלטר). כמעט כל יצירה של סטרוינסקי ((יש ביצוע עוצמתי מאד ל"פולחן האביב" בניצוח פייר בולז, האיש והאוונגרד). הפתיחה של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של בראהמס היא ממש סגול כהה.. כלומר להיפך. אילן שמעוני - שיחה 20:33, 15 ביוני 2012 (IDT)
אני מתעקש על קלאסי בסגנון מודרני ולא מודרני בסגנון קלאסי. כשאמרתי "כבד" התכוונתי לכבד במובן של רוק כבד. כל אחת מהדוגמאות שנתתי יכולה להיות בהחלט קטע אינסטרומנטלי בשיר רוק (אני לא מדבר על חיכוי אלא על זה שהסגנון מספיק מודרני). ממש הרשים אותי שני ההפניות לצ'יקובסקי. שסטקוביץ' טיפה פחות, ורוסני גם לא רע, אבל גם טיפה פחות. קרנבל החיות מאוד נחמד, אבל אל ראיתי בו קטעים עצמתיים באמת (In the Hall of the Mountain King דווקא כן והוא ממש לא קליל) . אני רוצה למצוא האם יש דברים בסיגנון "Кипелов - Жить вопреки" או "Кипелов-Интро.wmv" (אני לא רוצה לתת קישור בגלל זכיות יוצרים). רק שלא מודרני אלא קלאסי באמת(כלומר תחילת מאה ה20 ומטה). 79.182.234.102 13:48, 15 ביוני 2012 (IDT)
אולי שחרזדה של רימסקי-קורסקוב? או לילה על הר קירח של מוסורגסקי? הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 09:56, 16 ביוני 2012 (IDT)
וגם קטעים מסוימים מתמונות בתערוכה של מוסורגסקי ("הבקתה של באבה יאגה" ו"השער הגדול של קייב"). הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 10:01, 16 ביוני 2012 (IDT)

עקום פריי[עריכת קוד מקור]

יש ערך כזה בויקי האנגלית. רציתי לדעת מה היחס בינו לבין עקום פרמה אם קיים יחס שכזה. מכה המומחים - שיחה 18:04, 14 ביוני 2012 (IDT)

אין קשר ישיר. מאז 1986 ידוע שעקום פריי המתאים לנקודה רציונלית על עקום פרמה, יהיה לא מודולרי, בסתירה להשערת טניאמה-שימורה. כשויילס הוכיח את ההשערה, הוא הראה בזה שעל עקום פרמה אין נקודות רציונליות, וזהו משפט פרמה הגדול. עוזי ו. - שיחה 23:56, 17 ביוני 2012 (IDT)

שדה פונקציות[עריכת קוד מקור]

מה זה ? מכה המומחים - שיחה 18:32, 14 ביוני 2012 (IDT)

באופן כללי, זה שדה שאיבריו הם פונקציות. למשל שדה הפונרציות הממשיות או שדה הפונקציות הרציונליות. אם כי בהקשרים שונים המונח יכול להתייחס למקרים מסוימים או דומים. למשל הרבה פעמים הכוונה לשדה שיש בו איבר טרנסצנדנטי. דניאל תרמו ערך 23:08, 14 ביוני 2012 (IDT)

גירוש מסתננים[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:ככר העיר שנילי - שיחה 07:02, 17 ביוני 2012 (IDT)

שקילות[עריכת קוד מקור]

מהי "שקילות פרויקטיבית" ?

סליחה על כל השאלות, ואשמח לגלות תשובות בשבוע הבא. מכה המומחים - שיחה 19:11, 14 ביוני 2012 (IDT)

שתי צורות הם שקולות פרוייקטיבית אם אפשר לעבור מאחת הצורות לשניה ע"י העתקה פרויקטיבית. (ראה גם גאומטריה פרויקטיבית). --77.124.18.116 21:10, 15 ביוני 2012 (IDT)

הורמון המקטין רגישות לכאב[עריכת קוד מקור]

קראתי בעבר שהורמון כלשהו, המשוחרר במצבי לחץ, מקטין רגישות לכאב. אני חושב שזה היה אפינפרין, אבל בערך עליו לא מצוינת השפעה כזו. איזה הורמון זה? או אולי מדובר בכמה הורמונים? תודה רבה, נו, טובשיחה 22:45, 14 ביוני 2012 (IDT)

אני לא בטוח לגמרי בתשובה, אך אפינפרין (הידוע יותר בשם אדרנלין) אכן מקטין את תחושת הכאב. אני לא ממש מכיר הורמונים נוספים שיש להם השפעה כזאת, אך מניח שכל הורמון סטרס אמור לעשות את זה. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 22:52, 14 ביוני 2012 (IDT)
הערה קטנה להעשרת הדיון: אם מתוקף פגם גנטי או סיבה אחרת יש לאדם מסוים כמות גדולה באופן משמעותי של קולטניי-כאב בעור (ע"ע Nociception), אך רמה נורמלית של ההורמון, הוא בכל מקרה ירגיש עוד כאב.

דפים נצפים[עריכת קוד מקור]

איך אני צופה בסטטיסטיקת הדפים הנצפים ביותר רמה היומית החודשית והשנתית בעברית במסגרת ויקיפדיה העברית ולא באתר חיצוני של קרן ויקימדיה? 109.253.135.137 01:33, 15 ביוני 2012 (IDT)

בעיית קשב או בעייה לא מוכרת חסרת Lable?[עריכת קוד מקור]

מנסיון חיי, יש אנשים מבוגרים שמדווחים שעם חלוף השנים, הם פחות שמים לב לגירויים\דברם שבסביבה. הדברים פחות כובשים את מוחם. האם זה נובע מסיבה קוגניטיבית שלא קשורה בליקוי-מוחי או האם מדובר בתהליך טבעי של התנוונות היסטולוגית של אזוריי-קשב שונים במוח שמגיעה עם השנים?, כתוצאה של אפופטוזה ונקרוזה. (אני אישית משער שעם התקדמותינו בתזונה ורפואה, תופעות מסוג זה יידחו במידת מה, אצל מי שעומל לשמור על גופו ובריאותו).

שאלה נוספת באותו עניין: בצעירותי היה לי רשיון על אופנוע ולמספר חבר'ה. אני אף פעם לא נתתי לעצמי לעבור רמזור אדום אך הייתי שומע פה ושם ש"פלוני הטמבל הזה שרף אדום" אם היית שואל את הבחור שדיברו עליו למה עשה זאת היה עונה במעין "נונשלנטיות" ש "לא שמתי לב" או תשובה בסגנון, בלי פירוט סיבתי רציני מדיי. אני רוצה לדעת האם זה נובע מבעיית קשב, או מקשב מועט יותר (נעזוב האטיולוגיה) מ אצל כלל האוכלוסייה שגורם לנהיגה רשלנית יותר ולהתמדקות פחותה יותר בגירויים סביבתיים (גם החשובים שבהם). תודה רבה.

מחפש רשימה של משכלים מתמטיים[עריכת קוד מקור]

יש כל מיני משכלים ספציפיים יותר או פחות שבפירוש קשורים בתמרון מתמטי. אני מחפש רשימה\טבלה שמרכזת כאלה, כמו: אריתמטיקה (חשבון פשוט), איגוד גורמים, גראפיה, חשיבה כמותית, זכרון לטווח קצר, (אולי אפילו Multi-Tasking והיכולת לצייר תלת-מימדית, קשורים בכך גם כן?). הנושא מאד מעניין אותי. תודה מקרב לב.