ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון93

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

אבולוציה ועצלנות[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#אבולוציה ועצלנות

איך פועל הקסם הבא?[עריכת קוד מקור]

יש חבל ארוך, הקוסם מקפל את החבל, ממשש את הקיפול, ובעצם החבל הופך לשניים קטנים יותר.

--Pupv20 - שיחה 14:21, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

הניחוש שלי הוא שיש מספר דרכים לעשות זאת. אחת מהן היא "למשש" את החבל כשבין האצבעות מוסתר סכין גילוח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:11, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

תודה רבה!Pupv20 - שיחה 18:07, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

Ad libitum - ?[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר בכלל ובמשפט הזה בפרט: "He became known to some as the "Iron Man of Radio" for his ability to ad lib while on the air, as well as his stamina, composure, and elocution."? תודה רבה, אמריקאי - שיחה 20:51, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

לאלתר. קומולוס - שיחה 21:25, 4 בספטמבר 2009 (IDT)
וכדי למנוע אי הבנה, לְאַלְתֵּר ולא לְאַלְתַּר. דוד - שיחה 23:57, 7 בספטמבר 2009 (IDT)

הוצאת ספרים[עריכת קוד מקור]

יש הוצאת ספרים כלשהי בישראל ששמה דגש על הוצאת ספרים שדנים בעיתונות, רדיו, טלוויזיה, חדשות וכו'? תודה רבה, אמריקאי - שיחה 22:24, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

לא שידועה לי. אבל הייתי ממליץ לך לעיין ברשימת הספרים של אתר "העיין השביעית" שעוסקים כולם בתקשורת. Valleyofdawn - שיחה 16:19, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מאוורר וראוטר[עריכת קוד מקור]

אם אני מכוון מאוורר על הראוטר האלחוטי שלי - יש סיכוי שזה מפריע לשידור? יש קשר בין תנועת האוויר לבין התקדמות הגלים האלקטרומגנטיים של הראוטר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כמו כל מנוע חשמלי, גם המנוע של המאוורר יוצר שדה אלקטרומגנטי סביבו. אם המאוורר מספיק קרוב, שדה זה יכול לגרום להפרעות בפעולת הרכיבים האלקטרוניים של הנתב. אין קשר לכיוון הרוח, אבל בהחלט ייתכן קשר לזווית בה נמצא המנוע לעומת הנתב. דולבשיחה 18:44, 5 בספטמבר 2009 (IDT)

פילוח הצבעה לכנסת[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע היכן ניתן למצוא סטטיסטיקה של הבחירות הראשונות לכנסת?79.176.51.66 18:26, 5 בספטמבר 2009 (IDT)

באתר הכנסת. קישור כאן לתוצאות. האספה המכוננת הפכה להיות הכנסת הראשונה. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • ט"ז באלול ה'תשס"ט • 18:54, 5 בספטמבר 2009 (IDT)
תודה אבל לראות את התוצאות של הבחירות זה די קל. אני מחפש נתונים סטטיסטים של ההצבעות (לדוגמה כמה הצביעו למפלגה Y בעיר X) כמו שיש באתרי הבחירות של הכנסות האחרונות. ברור שלא יהיה את זה באינטרנט אבל אני מקווה שמישהו יוכל להפנות אותי למקורות כתובים.79.176.51.66 00:13, 6 בספטמבר 2009 (IDT)
נדמה לי שיש את זה באתר המכון לדמוקרטיה. נסה לשאול את משתמש:Atbannett. תומר א. - שיחה 00:05, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
הנה הלינק אבל אין שם את מה שאתה מחפש. אולי כדאי לחפש בגוגל ספרים או לשאול את אלון. ‏עמיחישיחה 21:44, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

שינוי פתאומי בטווח הראייה[עריכת קוד מקור]

לפעמים טווח הראייה שלי קטן דרמטית באופן פתאומי למשך שניות בודדות. בחלקים שאני לא מצליח לראות את הסביבה אני רואה רקע אפור מחוספס, בדומה למסך האפור שרואים כשהטלוויזיה לא עובדת. בנוסף, אני מרגיש סחרחורת קלה. זה קורה בעיקר כאשר אני מזיז את ראש שלי בתנועות מהירות, אבל הרבה פחות לאט מאשר נדרש לאנשים רגילים כדי לקבל סחרחורת. ממה זה נגרם?

20:10, 5 בספטמבר 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! לך לראות רופא! דניאל צבישיחה 21:54, ט"ז באלול ה'תשס"ט (5.09.09)

לך לרופא המשפחה. זה נשמע לי כמו נפילות בלחץ הדם וזה לא משחק ילדים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:08, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

לי יש תופעה אחרת שמדאיגה אותי, והרופאים פוטרים את זה. מעצבנים הרופאים האלה. אילן שמעוני - שיחה 17:20, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מה פירוש היסטוריה שכנגד?[עריכת קוד מקור]

מה פירוש היסטוריה שכנגד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עזרה בעריכת ערך חדש וייעוץ לגביו.[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ איתי פ. - שיחה 16:16, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

אין מידע על המספר 8 עצמו לא על השנה השמינית או מה שזה לא יהיה ....[עריכת קוד מקור]

אין מידע על המספר 8 עצמו לא על השנה השמינית או מה שזה לא יהיה ....

ראה 8 (מספר) - יש הפניה מ-8. אכן, סידור בעייתי העסק עם השנים. יוסאריאןשיחה 15:58, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

תמיד עניין אותי לדעת..[עריכת קוד מקור]

בכל הפלאפונים ובכל הטלפונים הביתיים, תמיד על המקש של המספר 5 יש צ'uפצ'יק קטן באמצע שבולט מהמקש (רוצו לבדוק!). למה משמש הצ'ופצ'יק הזה? ולמה דווקא על המקש 5?.. MT0 - שיחה 22:54, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

נראלי בשביל עיוורים אבל אנלא בטוחה, כמו שיש מעין צ'יפצ'וקים כאלה על הקלידים של האותיות ח' וכ' על המקלדת, שזה עוזר בשיטת הקלדה עיוורת. Shirooosh - שיחה 22:58, 6 בספטמבר 2009 (IDT)
אכן כן. Kulystabשיחההמטמון מחכה למוצא • י"ח באלול ה'תשס"ט • 23:08, 6 בספטמבר 2009 (IDT)
גם לי זה נראה שזה מעודד הקלדה עוורת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:43, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
כן, מידיעה. תומר א. - שיחה 00:06, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

עריכה[עריכת קוד מקור]

זאת[1] נכונה? איתי פ. - שיחה 20:28, 7 בספטמבר 2009 (IDT)

כך כתוב בערך באנגלית. אדם נבושיחה 20:30, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
או קי, תודה! איתי פ. - שיחה 20:31, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
תום סיבי הוא צעיר מקרית ים. יש לו ארבעה מופעים בגוגל, מלבד בערך "ליל המסכות". אדם נבושיחה 20:32, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
נכון, מוזר, שאלתי את האנונימי. איתי פ. - שיחה 20:35, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
לא כל כך מוזר: האנונימי הוא תום סיבי. הוא פשוט רצה עוד אזכור בגוגל... Face-smile.svg אדם נבו מחוץ לחשבון
אם כך למה זה מופיע בוויקיפדיה האנגלית? חוץ מזה חזור לחשבון שאפשר יהיה להיות בטוחים... איתי פ. - שיחה 20:43, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
התכוונתי שהעריכה האחרונה נכונה, זו שתיקנה מ"תום סיבי" (האלמוני המחדיר את שמו לערך) לבמאים גירארד ולזומבי (עד כמה שזה נשמע מוזר, יש במאי בשם זומבי). אדם נבושיחה 20:47, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
או קי, סליחה, לא הבנתי אותך נכון בהתחלה. איתי פ. - שיחה 20:52, 7 בספטמבר 2009 (IDT)
"זומבי" הוא הכינוי שלו, לא שמו האמיתי. ShoobyD - שיחה 07:11, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

פייסבוק[עריכת קוד מקור]

כשאתה בפייסבוק, מימין יש את רשימת החברים שמחוברים כרגע, ואז לד השם שלהם יש כאלה נקודות - לחלקם יש נקודות ירוקות ולחלקם כאלה אפורות.

מה שרציתי לדעת, מתי הנקודה הירוקה (כזה, שאתה יכול לדבר איתו כרגע) הופכת לאפורה (שהוא כנראה לא שם) -

1. אחרי כמה זמן שבו הוא לא נוגע במחשב, אבל הפייסבוק עדיין פתוח? (או שהיא בכלל לא משתנה)

2. אם הוא פעיל על המחשב, אבל בחלון או טאב אחר באינטרנט?

3. אם הוא ממזער את הפייסבוק ולא נוגע במחשב?

הניסוח ממש גרוע, אבל אני מקווה שתבינו בכל מקרה. זה ממש חשוב לי, אז אשמח לתשובה מהירה.

אה, והסדר של החברים בתוך הקבוצה של המחוברים קשור איכשהו לרמת הפעילות שלהם בפייסבוק או שהוא סתם אקראי?

הנקודות האפורות אמורות להיות אייקון של ירח ואנשים מקבלים כזה אייקון לאחר 10 דקות של אי פעילות באתר. [2] בברכה, איש המרק - שיחה 23:43, 7 בספטמבר 2009 (IDT)

רחוב שפיים בתל אביב[עריכת קוד מקור]

שלום עמיתיי, האם ידוע למישהו היכן היה רחוב שפיים בתל אביב? כיום אין כזה רחוב, אך ברור שהוא היה. השאלה האם שם הרחוב הוחלף, או שהאזור נהרס ונבנה מחדש? המוצא הישר יבוא על שכרו... ברי"אשיחה • י"ט באלול ה'תשס"ט • 01:37, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

אם "ברור שהוא היה" זה בעצם "ברור שהוא פה בסביבה" - אז התשובה היא מעט צפונה, בהרצליה. רחוב שפיים נמצא בין איילון צפון לכביש 2, צפונית לשדרות שבעת הכוכבים. שם, אגב, נמצאת משטרת גלילות שכפופה למרחב ירקון שבת"א. אפשר לדבר על שכר עכשיו? אנדר-ויקשיחה 19:12, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
חכה שנייה עם הכסף! את רחוב שפיים בהרצליה גם אני איתרתי בלי בעיות. מה שאני מחפש זה רחוב שהיה קיים בדרום ת"א בשנות החמישים וכיום הוא אינו מופיע במפות מודפסות או ממוחשבות. השאלה שלי האם הוחלף שם הרחוב או שהרחוב כבר לא קיים עקב שינויים אורבניים שהתרחשו מאז וועד היום. אני מניח שרק תל'ביבי ותיק מאוד יוכל לענות על השאלה הזו, אם בכלל. ברי"אשיחה • כ' באלול ה'תשס"ט • 19:28, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
טלפון מחר בבוקר למשרד מהנדס העיר יפתור את הקושיה אשר44 - שיחה 19:30, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
המחלקה שאחראית על הנושא הזה ועל שימור בניינים ומורשת היא "אגף תכנון בניין עיר". אתה יכול לפנות אליהם ישירות באמצעות טופס מקוון, ולעדכן אותנו בתשובתם. אנדר-ויקשיחה 20:41, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
רעיון מצוין! שלחתי שאילתא ונראה מתי ומה יענו. ברי"אשיחה • כ"א באלול ה'תשס"ט • 21:36, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

איך פועל הקסם[עריכת קוד מקור]

חבל, שמראים שהוא רגיל, ופתאום בהעברת יד הוא הופך למטפחת. מראים את המטפחת.

Pupv20 - שיחה 14:49, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

נא לא להפר את שבועת הקוסם.
שבועת הקוסם מחייבת קוסמים מקצועיים, בטח שלא ויקיפדים. אילן שמעוני - שיחה 17:12, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

אני יודע שיש אביזר כזה. ראה כאן . מן הסתם אפשר גם ללא אביזר מיוחד ועם לא מעט אימון. אילן שמעוני - שיחה 17:18, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

לפעמים בסרטים פלוני ניגש אל אלמוני, נוגע בכתפו ולפתע הוא מתעלף. הטכניקה באמת קיימת? אם כן, מה התהליך הפיזי שמאחוריה? תודה רבה, אמריקאי - שיחה 17:44, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

זה קורה בסרטים מאד ספציפים וכדי לבצע את הטכניקה הזו צריך אוזניים מחודדות וגבות מעוצבות. מבחינה פיזית זה אפשרי בערך כמו מהירות וורפ-5. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:42, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
גם בלי גבות ואוזניים: דאטה עושה את זה פה ושם ב-TNG. כנראה שהטכניקה ניתנת ללמידה. אדם נבושיחה 16:19, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

יוסי, הערך שאתה צריך להפנות אליו זה en:Vulcan nerve pinch. דניאל צבישיחה 19:10, י"ט באלול ה'תשס"ט (8.09.09)
OMG? תיארתי לעצמי שיהיה משהו בסגנון "הפיזיקה של סטארטרק", אבל וולקן נרב פינצ'?! כבוד דניאל, לא הייתי מאמין שיש טעם לחפש. יוסישיחה 20:24, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
חבל שאצלנו ערך כזה היה נמחק. בברכה, איש המרק - שיחה 20:58, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
הוא היה עשוי לשרוד כתת ערך של וולקן (גזע דמיוני. אילן שמעוני - שיחה 17:11, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מסגרת לאיתור מידע[עריכת קוד מקור]

זה זמן רב איתן טל ואני מנסים לאתר מידע על איתן לוסטיג ואגב כך נזכרים בעוד מנצחי מקהלות ומוזיקאים אחרים מאמצע המאה הקודמת, בעיקר, שאין כמעט מידע לגביהם ועל כן אין להם ערך. איתן העלה רעיון, לשתף אנשים מחוץ לוויקיפדיה בבעיה, בתקווה שיזדמנו אנשים האוחזים במידע כזה בלי שיידעו, כי יש מי שמעוניין בו. להמחשת הרעיון, הביא את הקישור הבא http://no.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:%C3%98nskelisten#Klassisk_musikk.2C_opera_og_operette. האם יש לנו, או אפשר שיהיה, משהו דומה? הכנסתי בקשה זו גם במזנון, כי אינני יודעת לאן היא מתאימה יותר.שלומית קדם - שיחה 20:30, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

יופי[עריכת קוד מקור]

האם יש איזהו מחקר מדעי שמצביע על איזהו יתרון גופני בריאותי של אנשים יפים יותר? 89.139.174.195 21:22, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

וודאי - מי שחולה יפה פחות. יוסאריאןשיחה 21:25, 8 בספטמבר 2009 (IDT)
Wax Fire Anim.gif ועל כך מוענק לך אות ההומור השנון של אנדר-ויק! הידד! Wax Fire Anim.gif
ואם תחפש בטח תמצא טענות שאנשים יותר סימטרים חולים פחות. אני לא מכיר את עוצמת הראיות של המחקרים האלה, אבל אלו מילות המפתח לחיפוש (סימטריה ובריאות). במקביל אנשים סימטרים נחשבים ליפים יותר מאנשים פחות סימטרים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:11, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
הסימטריה היא עדות לבריאות, לא גורם לבריאות. כמו שאמר יוסאריאן, ואין בזה כל צחוק, החולים יפים פחות: המחלה - בעיקר בתקופות הינקות והילדות - "נרשמת" על הפנים ומעוותת את הסימטריה שלהם. לכן אנחנו מעדיפים אנשים יפים. כל זה בתיאוריה, אגב, לא ראיתי מחקר אמיתי שתומך בכך עם ראיות. אדם נבושיחה 16:17, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
יש מחלות שברור שהן מכערות - צהבת או אבעבועות לדוגמא (אם המחלה חמורה היא גם משאירה חותם שנשאר אחרי ההחלמה) או מחלות עור למיניהן. גם סתם שפעת גורמת לחולה להיות תשוש יותר וחולה יותר בזמן המחלה. כך שמי שיפה יותר - בריא יותר היום בוודאות, וסיכוי טוב שגם היה בריא יותר בעבר, או כמו שאדם אמר - היופי הוא עדות לבריאות ולא גורם לבריאות. יוסאריאןשיחה 16:21, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

תשובה בגישה אבולוציונית: מי שנמשך לקיים יחסי מין ולהתרבות בשותפות עם מי שהמראה שלו מעיד על יכולת שרידה גבוהה, מגביר את סיכויי ילדיו להישרד. לדוגמה, אם יש במראה של אישה אינדיקציות לזה שיש לה סיכוי טוב ללדת ילדים בריאים ולשרוד כדי לטפל בהם, אז גברים שימשכו אליה יגבירו את הסיכוי שילדיהם ישרדו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:28, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

עדו, אמורות להתפתח אסטרטגיות הונאה. אדם נבושיחה 10:51, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
איך ישרדו טקטיקות הונאה הקשורות לעניין? נניח שסיכוייו של פרט מסויים להעמיד צאצאים נמוכים והוא איכשהו מצליח ליצור מראית עין של פרט בריא ופורה. התכונה המיוחדת הזו שלו לא תעבור לצאצאיו מכיוון שיכולתו להעמיד צאצאים נמוכה. יוסישיחה 19:25, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
לא חייב להיות קשר בין יכולת התרבות לבריאות, אם קיימת מחלה המתפרצת אצל הנושאים אותה בסביבות גיל 20 והורגת אותם בסביבות גיל 25, הרי שברור שהאנשים הללו אינם בריאים, אבל היכולת להביא צאצאים לפני גיל 20 היא חיונית עבורם ולכן סביר שיתפתחו תכונות המאפשרות להם להשיג מטרה זאת. בברכה, איש המרק - שיחה 15:42, 11 בספטמבר 2009 (IDT)
טוב, אני לא אלוף באבולוציה. אבל מדוע ששיעור הרמאים האלו באוכלוסייה ישאר יציב אם הסיכוי של הצאצאים שלהם להגיע לעולם (הם מספיקים לעשות פחות ילדים) ולגדול (הם לא ישתתפו בגידול הצאצאים) קטן יותר משל אנשים בריאים? יוסישיחה 00:45, 12 בספטמבר 2009 (IDT)
בעקרון אתה צודק - טקטיקות הונאה אמורות "להישרף" בסופו של דבר. אבל הן נשרפות לא דרך ביטולן, אלא דרך אמצעים לגילוי טקטיקות הונאה. הרמאים לא נעלמים, אלא שבתחילה הם מצליחים, מתרבים עד לכמות המפעילה לחץ ליצירת טקטיקות לגילוי ההונאה, שמתפשטות גם הן באוכלוסיה. לפיכך, מה שאמור להיווצר הוא אוכלוסיה של יפים אמיתיים, ואוכלוסיה של יפים, כאשר לרובם יש את היכולת לזהות מי יפה באמת ומי מתחזה ליפה, או לזהות מאפיינים של בריאות שאינם קשורים ליופי. אדם נבושיחה 00:57, 12 בספטמבר 2009 (IDT)
טכניקות ההונאה משתכללות בקצב מואץ יותר מהקצב בו מתפתחות יכולות החשיפה - לדוגמה: התחלנו מאיפור ומלבושים המדגישים תכונות גופניות מסוימות ו/או מסתירים תכונות אחרות והגענו לניתוחים קוסמטיים, שאיבת שומן ואפילו השתלת פנים. בברכה. ליש - שיחה 23:18, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
אני מדבר על ביולוגיה וטקטיקות הונאה גנטיות. אדם נבושיחה 23:21, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

גושי אבן ניראים כמו שהיו מגורים[עריכת קוד מקור]

בדרך לחיפה ראיתי בצידי הדרך גושי אבן מסותתים לחלקם יש פתחים רציתי לדעת מה אלו

בדרך לחיפה מאיפה? דניאל צבישיחה 22:48, י"ט באלול ה'תשס"ט (8.09.09)
נשמע לי קבורה בקומות. yanshoofשיחהבואו לאמץ ערכים יתומים 08:52, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
האם הכוונה למחצבה של ג'סר א-זרקא? מלכת אסתר - שיחה 09:59, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

האם מוכרת לכם מן התנ"ך השורה הבאה ?[עריכת קוד מקור]

"No greater love both a man then to lie down his life for another" ? ואם כן, מהו תרגומה העברי? בתודה, אנדר-ויקשיחה 15:25, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

חיפשתי בגוגל, נראה שהכוונה לפסוק מן הברית החדשה, הבשורה על פי יוחנן פרק 15 פסוק 13. בתרגום פרנץ דליטש "אֵין אַהֲבָה רַבָּה מֵאַהֲבַת הַנּוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו" דב ט. - שיחה 15:33, 9 בספטמבר 2009 (IDT)
אתה מדהים. תודה דב. אנדר-ויקשיחה

הגעה לבסיס שדה דב[עריכת קוד מקור]

שלום הבן שלי סיים טירונות וצריך להגיע מחר יום ה לבסיס חיל האויר שדה דב בשעה 8 בבוקר איך הוא מגי לשם בזמן ובאיזה קוים צריך לנסוע אם אפשר לקבל תשובה בקרוב אודה לכם אנחנו גרים בבאר שבע תודהטקסט מוגדל

שיגיע לתחנת הרכבת ארלוזרוב-מרכז לכל המאוחר ב 7:20. למיטב זכרוני אפשר להגיע ברכבת ובאוטובוס ישיר מבאר שבע. שם יש מודיעין של דן שיאמר לו את מספר הקו המדוייק. עדן - שיחה 00:28, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

קישור לתמונה של כבישים כמתואר בהמשך:[עריכת קוד מקור]

קראתי איפשהו: "ובינתיים ביפן, כבישים מסוכנים מעוטרים בחצים המצוירים על האספלט, ויוצרים אשליה שהכביש נהיה צר; מספר התאונות בכבישים הללו ירד ב־40%." מישהו מכיר קישור לתמונה?

13:38, 10 בספטמבר 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חיפוש של השורה בגוגל הביא תוצאה יחידה.[3]. רונאלדיניו המלך - שיחה 15:14, 10 בספטמבר 2009 (IDT)
אבל אין שם תמונה.
18:09, 10 בספטמבר 2009 (IDT) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כנראה מדובר בסימני Chevron. ראה בקישור הבא: http://www.forconstructionpros.com/print/Pavement/Features/Striping-for-safety/3FCP9445וולט - שיחה 00:57, 12 בספטמבר 2009 (IDT)

כולל רומניה בצפת[עריכת קוד מקור]

אני מתעניין אודות סבא שלי הרב יוסף זאב שפירא ז"ל (כונה: וואלף ניאמציר)מהעיר ניאמץ ברומניה שעלה לארץ בסוף שנות ה90 למאה הי"ט והשתקע בעיר צפת, מידע זה קיבלתי מקרובי משפחתי ואומת אצלי ע"י בירורים במסמכים שונים לתולדות העיר צפת. אך כפי הבנתי לא נגעתי באפס קצה מהמסמכים שישנם ואכן חסר לי הרבה מידע על הסבא הזה. כגון מתי הוא נפטר והיכן הוא נקבר, לפי מפקד ברשד שמצאתי באוניברסיטה העברית בירושלים הסקתי שבשנת 1909 בערך הוא היה עדיין חי, ולפי הידוע במשפחה עולה שבשנת 1927-1 הוא כבר לא היה חי אך תאריך מדויק אין לי. כמו"כ היכן הוא היה גר כאן בארץ, ומתי הוא תאריך עלייתו המדויקת. גם מצאתי במפקד הנ"ל רשום שמו במספר סידורי 371 יחד עם אשה בשם חנה שיינדיל בת שלמה, שעליה אין לי שום מידע מי הוא.

הנני מחכה מאד מאד לתגובה ענינית ומועילה אלי כהנא

ישנו יוסף שפירא שנקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים בשנת 1913. אם נראה לך שזה עשוי להיות הוא, פנה למרכז המידע בהר הזיתים לעוד מידע. דניאל צבישיחה 09:41, כ"ד באלול ה'תשס"ט (13.09.09)
אלי, אין ברומניה עיר בשם ניאמץ, אבל יש פיאטרה נאמץ וטרגו נאמץ. בברכה. ליש - שיחה 23:03, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

עין הנמר[עריכת קוד מקור]

שלום, רציתי לדעת מה השווי (בערך) של אבן עין הנמר וכמו כן אילו חיקויים קיימים לה. תודה מראש, ילוד - שיחה 19:14, 11 בספטמבר 2009 (IDT)

עין הנמר אינה יקרה ולכן אין לה חיקויים. מלוטשות עולות כמובן יותר מגולמיות, בין שקלים בודדים לכמה עשרות, תלוי בגודל. דקישיחהלא רק בז'... 19:40, 11 בספטמבר 2009 (IDT)
זכוכית פיברואופטית סינתטית היא חיקוי נפוץ לעין הנמר ומיוצרת במגוון צבעים.
ראה גם: עינו של הנמר. אנדר-ויקשיחה 02:22, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

שאלה בנוגע לשוני בצבע העור מאדם לאדם[עריכת קוד מקור]

לאדם הראשון היה צבע עור מסויים (מה הצבע ד"א? אם בכלל אפשר לדעת דבר כזה..), ובמשך הדורות עור האנשים השתנה לכמה גוונים. לא ייתכן שההשפעה היחידה היא על העור, כי יש אנשים (או אפילו רובם) שחיים במדינות של שחומי עור ונשארים לבנים (כמו לבנים שחיים בדרום אפריקה). לכן, ההשפעה המרכזית צריכה להיות גנטית. אבל אם ההשפעה היא גנטית, איך הגנים של האדם השתנו במשך הזמן? או איך לדוגמה אשה לבנה הולידה "פתאום" ילד שחור או הפוך? מקווה שיש תשובה הגיונית לזה.. ‏miniature‏ • שיחההדף האדום • 00:52, 13 בספטמבר 2009 (IDT)

ל"אדם הראשון" היה צבע עור כהה, ככל הנראה - הוא חי באפריקה, וככל שהשיער על גופו התמעט (בתהליך האבולוציוני ההדרגתי) הלך צבע עורו והתכהה יותר ויותר, כיוון שהוא נעשה חשוף יותר לשמש. המשתנה המקשר בין צבע העור הגנטי לחשיפה לשמש קשור לייצור ויטמין D. עור בהיר מייצר יותר ויטמין D, כיוון שהוא קולט יותר שמש. עור כהה מייצר פחות ויטמין D. באזורים בהם יש יותר שמש, אין צורך בעור בהיר במיוחד, ואף יש בו סכנות וחסרונות (פיתוח מחלות כמו סרטן העור) ולכן יש יתרון אבולוציוני לבעלי עור כהה. באזורים בהם אור השמש מועט יותר, כמו באירופה (ובצפון אירופה עוד יותר, כיוון ששעות האור בחורף מועטות ביותר), יש יתרון אבולוציוני לבעלי עור בהיר, המסוגלים לייצר ויטמין D גם בעיתות מחסור באור שמש. אף אישה כהה לא הולידה "פתאום" תינוק בהיר - במהלך הנדידה האנושית מאפריקה למזרח התיכון וצפונה, השתנה צבע העור בהדרגה. אדם נבושיחה 10:23, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
ראוי לציין גם, שכיום האבולוציה השתנתה מאד. עם כל קרמי ההגנה, והתרופות, והעובדה שמספר הצאצאים אינו תלוי באופן ישיר באורך החיים לרוב, לצבע העור אין כל כך השפעה אבולוציונית בצורה שהייתה פעם. כך שגם אם יחיו אנשים לבנים בדרום אפריקה בעוד אלף שנה, סביר שצבע עורם ישאר. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:29, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
נכון, רק שלכתוב שהאבולוציה השתנתה זה קצת מטעה, עדיף לכתוב שכוחם של הלחצים הסביבתיים (או ביטוי דומה) השתנה. יוסישיחה 12:32, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
יכול להיות שהוא מדבר על זה. Aghnonפורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 17:43, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
אכן, לא נכון להגיד שהאבולוציה השתנתה. נכון להגיד שהלחצים הסביבתיים השתנו. בכל אופן, במקרה הזה אני לא חושב שהלחצים הופחתו בצורה משמעותית מספיק. עם כל הפתרונות הטכנולוגים, ייצור ויטמין D (וגם שריפת כורסטרול בעור כמדומני) ומנגד עמידות גבוהה יותר לקרינה הם עדין פקטור חושב מאוד בימנו על חייו של אדם (הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב). לכן סביר להניח שבהינתן זמן מספק האוכלוסייה בדרום אפריקה תתכהה. דניאל ב. 19:13, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
כן, זה משפיע על חיי האדם. אבל האם זה משפיע על מספר צאצאיו? לא כל כך. בדר"כ סרטן עור תוקף בגילאים מבוגרים, הרבה אחרי הולדת הילדים. מחסור בויטמין D פשוט מאובחן ומטופל בתוספים פשוטים, ולכן גם הוא לא ישפיע על מספר הצאצאים. עופר קדם - שיחה 19:33, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
לא צריך מחסור מורגש בוויטמין D ועודף קטן של כורסטרול בכדי שלדבר תהיה השפעה סטטיסטית על הריבוי הטבעי. נזקי הקרינה לא מסתכמים בסרטן בלבד. דניאל ב. 20:11, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
כדי לקבל השפעה משמעותית אתה צריך שהמחסור/עודף ישפיע באופן חזק מאוד על הפוריות (כי ממילא רוב האנשים, לפחות בעולם המפותח, לא מנצלים את מלוא כושר הפוריות שלהם, אלא מולידים ילדים בודדים), או יגרום למוות לפני הולדת ילדים. זה נראה לי זניח. עופר קדם - שיחה 22:12, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
לא בדיוק. מספיק שיעדיפו בני זוג שיש להם את התכונה (כמיוחד אם זו תכונה דומיננטית), או שמי שיש לו התכונה יעמיד יותר צאצאים. יוסאריאןשיחה 23:06, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
נכון, אבל בימינו אני לא חושב שרוב התכונות האלה משפיעות על מספר הצאצאים. מספר הצאצאים כבר לא נקבע (שוב, בעולם המפותח) על ידי תכונות ביולוגיות באופן עיקרי, אלא על ידי העדפה אישית. אז אלא אם כן מחסור בויטמין D גורם לך לא לרצות ילדים - אני לא רואה איך הוא ישפיע.
גם אם נשים יעדיפו גברים עם עור כהה יותר, האם יווצר מצב בו לגברים הבהירים יהיו בסופו של דבר פחות ילדים מהגברים הכהים? לא נראה לי. עופר קדם - שיחה 23:26, 13 בספטמבר 2009 (IDT)
ויטמין D דווקא יש יותר לאנשים בהירי עור מאשר לכהי עור, כמו שכתב אדם נבו. גם אני חושב שמאד בלתי סביר, שתושבי דרא"פ או אוסטרליה הלבנים יתכהו בתהליך אבולוציוני. דב ט. - שיחה 16:33, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לפי ספר הזוהר בני האדם מקבלים את צבע העור לפי מזג האויר . " הכושים " באפריקה מקבלים צבע עור שחור בגלל השמש החזקה, והחום הרב של המדבר, לפי המדרשים של התורה שלנו "נח" קילל את הבן של "כנען" ובגלל הקללה הוא היה הכושי הראשון בעולם שממנו מקוללת יבשת אפריקה עד היום. לגבי צבע העור, "האדם הלבן" מקבל את צבע העור שלו בגלל הקור של השלג והשיער הבלונדיני זה בגלל ש-החום של השמש לא משפיע הרבה על השיער. אם למשל תיקח אדם "כושי" ותשים אותו ברוסיה אז תוך כמה מאות שנים הוא יהפוך להיות "בלונדיני" ואם תיקח למשל "רוסי" ותשים אותו באתיופיה אז תוך כמה מאות שנים הוא יהפוך להיות "כושי" כי הכל הולך לפי מזג האויר. שמח בעזרת השם - שיחה 10:48, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

איזון[עריכת קוד מקור]

אני עורך עבודה די גדולה הקשורה ל"איזון" ואיזון מערכות מכניות.

בחלק המקדים של העבודה יש לחקור קודם על:ג'ירוסקופ (כולל מערכות דומות כמו: סביבון) ובהיבט הפיזיקלי/מתמטי של שמירה על איזון וכו'. רמת הידע שלי היא של 5 יח' פיזיקה. במידה וישנם "פיזיקאים" המוכנים להשקיע מזמנם לנסות לעזור לי להבין את הההיבט הפיזיקלי של הנושא ולפשטו- מעבר מלהפנות אותי למושגים הנמצאים בויקיפדיה כמו: מומנט התמד ותנע זוויתי. כמובן אפשר כן להפנות אותי למקורות מידע (ספרים/אתרים (עדיף)בעברית ואגלית).

ויקיפדים בעלי ידע בנושא ה"איזון". אנא פנו אליי בדף השיחה. בתודה מראש,--ALPR - שיחה 16:53, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

רפסודיה בנוסח בלו[עריכת קוד מקור]

אמנם נראה שאני אמור להכות את עצמי, אבל אולי מישהו יכול להאיר את עיני. במאמרים בעברית קוראים לעתים ל"רפסודיה בכחול" (Rhapsody in blue) בשם המוזר "רפסודיה בנוסח בלו", יש למישהו מושג מדוע? אם כבר אולי התכוונו ל"רפסודיה בנוסח בלוז", אבל אם כך למה "בלו"? Ranbar - שיחה 16:54, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

אולי כדי לשמר או לפחות כדי לא להעלים את ריבוי המשמעות של blue באנגלית. יוסישיחה 17:09, 14 בספטמבר 2009 (IDT)
גם לדעתי. למה לא "בלוז"? כי גם גרשווין לא קרא לה בלוז, אלא בלו, למה לא כחול? כי ברור שהבלו מרמז על הבלוז. כלומר, הוא לא רוצה להגיד מפורשות רפסודה של בלוז, אבל בחירת הצבע הכחול נעשתה כדי לתת רמז עבה. לכן, היו מי שהלכו על הפשוט - רפסודה בכחול, ומי שהלכו על המורכב יותר ומדוייק יותר אבל פחות עברית. נשמע נכון? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:15, 14 בספטמבר 2009 (IDT)
המרגרינה בלו בנד הייתה פעם פופולרית מאוד וכל אחד ידע מה זה ה"בלו". פירוש הביטוי "בלו בנד" בעברית הינו סרט כחול. זהו שמה של תחרות שהונהגה במאה ה-19 ובה התחרו אניות רבות על התואר "האנייה המהירה ביותר". אני משער שהמילה בלו, כמו בז', הייתה פופולרית בשיח העברי, לכן השתמשו בה בטבעיות בשם העברי של Rhapsody in blue, כמו הביטוי ה"עברי" גרין קארד... בברכה. ליש - שיחה 17:22, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

הומואים ואבולוציה[עריכת קוד מקור]

אם זה תורשתי במידה מסויימת, הרי שהם היו צריכים להיכחד מזמן: לאדם קדמון סטרייט הייתה מוטיבציה לעשות כמה שיותר נשים, ואילו לאדם קדמון הומו לא, הסטרייט יתרבה וההומו פחות וככה שיעור ההומאים יקטן מדור לדור.

איך מיישבים את הסתירה הזאת? הבנתי שבתאומים זהים, אם אחד הומו הסיכוי של השני להיות הומו הוא שליש (לעומת סיכוי של כאחד לחמישים באוכלוסיה הכללית), אבל זה לא אומר בהכרח שזה תורשתי, אלה שזה בגנים, למשל יכול להיות שקרתה תקלה בגנים עצמם, אבל הסיכוי לתקלה זהה ללא קשר לגנים של ההורים.

עניתי על השאלה הזאת פה. כל דבר בגנים הוא בהכרח תורשתי, אך נראה לי שלסטטיסטיקטה שהבאת בדבר הסיכוי של שליש היא חסרת ביסוס (אולי אני טועה). זה בכל אופן לא מצביע בהכרח על גורם גנטי. ישנן הרבה גורמים סביבתיים, בעיקר ברחם, המשפיעים באופן זהה על זוג תאומים. דניאל ב. 23:07, 14 בספטמבר 2009 (IDT)
זה לקוח מתוך הערך הומוסקסואליות ("נמצא כי הסיכוי של תאום זהה שאחיו הומוסקסואל להיות גם כן הומוסקסואל הוא כ 32% בהשוואה ל13% אצל זוגות תאומים לא זהים."), ובכל מקרה שמעתי על הסטט' הזאת לפני זה. זה כן מצביע על גורם גנטי כי בהשוואה לתאומים רגילים יש לתאומים זהים הרבה יותר סיכוי ללקות בזה אם אחד לוקה. בקשר לתשובה שלך: אתה רומז שרק מעטים מאלו שיש את הגן הזה יהיו הומואים אבל לשאר יהיו יתרנות בשרידות או בפריון וככה הם לא נכחדים. אבל אני לא רואה שום יתרון שרידותי בהומאים או בבני משפחה שלהם וכו'. מה יכול להיות אותו יתרון?
ההומוסקסואליות אינה אחידה, זה דומה יותר למדרג. הביסקסואלים יכולים להעביר את הנטייה לדורות הבאים. בנוסף לכך, אני משער שהגנים הנושאים נטייה זו נושאים גם תכונות נוספות וביניהן יש כנראה גם תכונות המשביחות את סיכויי ההישרדות/ההתרבות. ממבט ראשון נראה שהאלטרואיזם פוגם בסיכויי ההישרדות/התרבות, אולם האלטרואיזם של הפרטים מגדיל את סיכויי ההישרדות/ההתרבות של הקבוצה ובכך מגדילים את סיכויי ההתרבות של קרובי משפחתם הנושאים את הגנים האלטרואיסטים. לאבולוציה יש תחבולות מעניינות. בברכה. ליש - שיחה 23:48, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

היה לי פרופסור שאמר שכל דבר אפשר להסביר על בסיס כל דבר, בתנאי שההסבר מסובך מספיק. אני אעלה כאן כמה ספקולציות בדבר יתרונות אבולוציוניים של ההומוסקסואליזם. אני מבקש לקחת את דברי בפופורציות כי הם ממש לא פרי מחקר:

  • תאחיזה - כשלא ברור למה תכונה מסויימת שורדת או מתרבה, טבעי לחפש לה תאחיזה לתכונה שכן ברור למה היא מסייעת לשרידה. למשל, יש סדרת מחלות תורשתיות שמתרבות נותנות חיסון למלריה. מחלות אלה הן נשאות לאנמיה חרמשית, תלסמיה, חוסר יכולת לעקל אחת מתרכובות הגופרית הנפוצות (רגישות לפול) ואולי עוד כמה מחלות.
  • נטיה להפוך להומוסקסואל כשמצויים בסביבתך רק בני המגדר שלך (למשל במנזר או בכלא) משחררת בני אדם מלחצים מיניים קשים.
  • במקום בו ממילא יש הרבה זוגות נשואים עם הרבה ילדים, ילדים שיש להם דוד רווק חבר'מן שעוזר להם ודואג להם, מקבלים יתרון על ילדים שרק הוריהם דואגים להם. לכן אם במשפחה מסויימת יש סיכוי של אחד לשלושה להיות הומו לאלה שלא הופכים להומואים עשויים להיות סיכוי שרידה שמחזירים את ההשקעה של הסבא והסבתא שלהם בדוד הרווק.
  • האבולוציה לא נגמרה עם האדם הקדמון וברגע שצץ ממסד חזק שהכריח את כולם להתחתן ולהביא ילדים בלי קשר לאהבה ולמשיכה מינית, מוטנטים במשיכתם המינית שרדו בזכות החברה החזקה.
  • הומוסקסואליזם מגביר אחוות לוחמים ושבט שיש בו הרבה הומואים נלחם חזק יותר למען כל פרט.
  • בקיצור, כל זמן שאתם לא מכריחים אותי להביא מקורות מחקריים אני יכול לתת לכם עשרה תירוצים בשקל

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:42, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

אין קשר בין סגנון חיים\אוריינטציה מינית לבין רצון ויכולת להוליד צאצאים. הומוסקסואלים משני המינים רוצים ילדים וגם עושים אותם. בנוסף, אפשר לזכור שההשערות לגבי שיעור הילדים שנולדים בתוך מסגרות נישואין מבגידות (הבעל אינו האב) אינו נמוך כלל. יוסישיחה 12:29, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

התשובה הראשונית שלי הייתה פישוט של פני הדברים. הנה תשובה מלאה יותר: גן אינו דבר עצמאי. פעולתם של גנים תלויה מאוד בגנים האחרים הנמצאים עמם בגנוטיפ. אפילו מעבר לכך: שני גנוטיפים זהים לחלוטין יכולים להביא לפנוטיפים שונים בתכלית בגלל הבדלים שאינם גנטים (התחום העוסק בכך נקרא אפיגנטיקה). לכן מערכת גנים שיש לה פוטנציאל לגרום לשלל יתרונות אבולציונים, תברר על ידי ברירה הטבעית אפילו אם היא עלולה, במצבים מסוימים, לגרום לחסרונות אבולוציונים כמו הומוסקסואליות. דניאל ב. 13:51, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
היפותיזה נוספת המנסה לברר את הרקע המשפחתי של הומוסקסואליות, ולטפל בבעיה המטרידה של לחץ הברירה השלילי שיש להומוסקסואליות על רבייה היא ההיפותיזה האוטואימונית. היא מתבססת על כך שככל שיש לאדם יותר אחים בוגרים זכרים, הסיכוי שלו להיות הומוסקסואל גדול יותר. על פי ההשערה, תגובה חיסונית של האם לאנטיגנים זכריים של העובר מתפתחת מהריון להריון, ובסופו של דבר פוגעת בנוירונים או בבלוטות אוטוקריניות זכריים בעובר. הוכחות טובות לכך לא קיימות. Valleyofdawn - שיחה 16:39, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

ישנן לא מעט סברות של אנשי מקצוע מה תפקיד הומוסקסואליות. כנקודת פתיחה יש לציין שהומוסקסואליות אינה פוגעת להישרדות המין, מפני שבניגוד לנשים גברים יכולים לעבר מספר עצום של בנות זוג. "גן הומוסקסואלי" תאורטי שיתרום להישרדות השבט ישגשג בתנאי שהוא אינו דומיננטי (כלומר לא כל מי שנושא את הגן אוטומטית הומוסקסואל, אלא דרושים תנאים נוספים, כמו מעורבות גנים אחרים או תנאי עוברות שונים). מרוין האריס משער שלהומוסקסואליות תפקיד חשוב בהפקת הלוחמים של השבט, שמחד יהיו קשורים אחד לשני מאד, ומאידך לא יותירו חלל מאחוריהם בדמות משפחה יתומה מאב. ישנן השערות נוספות. כך או כך לאמירה הנפוצה ש"הומוסקסואליות נוגדת את הטבע" ממש אין על מה לסמוך, לפחות במקרה של גברים. השרדות גנים נקבעת בכמה רמות, ורמת הפרט היא החשובה פחות מהן. אילן שמעוני - שיחה 17:02, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי יתרון לשבט או למשפחה שחלק מבניה הומואים, אפשר למצוא חיזוק לסברה הזו מהעובדה שהעניין המקצועי של ההומוסקסואלים הגברים שונה מזה של הגברים ההטרוסקסואלים. מצד אחד בכל תפקיד עשוי להיות גבר שאינך יודע שהוא הומו. אולם, מהצד השני יש מקצועות ואסכולות שמקובל לחשוב שדווקא בהם יש הרבה הומואים. מקובל לחשוב שיש הרבה אמנים ומעצבים הומואים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:50, 16 בספטמבר 2009 (IDT)
לגבי רגישות אימונית אצל נשים שכבר יש להן כמה צאצאים גברים, אז חשוב לציין שבאופן כללי יש השפעה אבולוציונית פחותה לבעיות שמפריעות ליצור חי בגידול או שרידת צאצאיו האחרונים מאשר לבעיות שמפריעות בגידול הצאצאים הראשונים. זו גם אחת הסיבות העיקריות לזה שבלאי גופני הזדקנותי לא מופיע בכלל לפני הבגרות המינית וככל שהיצור החי הוא בגיר מינית זמן רב יותר, כך הוא חשוף יותר לנזקי היזדקנות. מה שמעניין בהשוואה הזו זה שאם מקבלים את הרעיון האוטואימוני, אזי לידת צאצאים הומואים היא תופעה הזדקנותית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:55, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לא לסטות מהנושא[עריכת קוד מקור]

השאלה הייתה מה היתרון ההישרדותי של הומוסקסואליזם ולא איך הוא נוצר מבחינה מכנית. אם באמת יש יתרון הישרדותי בהומוסקסואליזם, אזי באוכלוסיות שונות סביר שיהיה לו מנגנון גנטי-מכני שונה. אם למשל יש יתרון השרדותי למי שיש לו דוד הומו חברמן שמסייע להוריו לגדל אותו אז יתכן שבמקום אחד שרד גן שמאפשר את זה בסבירות של אחד לכל שלושה גברים ובמקום שני התפתחה רגישות אימונית אצל אם שכבר יש לה כמה בנים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:47, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אגב, זה שאדם הוא הומוסקסואל לא אומר שהוא אימפוטנט או עקר. למה שהומוסקסואל לא יוכל להביא ילדים לעולם? אנדר-ויקשיחה 02:01, 16 בספטמבר 2009 (IDT)
עדו, אתה פשוט טועה. השאלה היתה איך ייתכנו הומואים מבחינה אבולוציונית. זה לא אומר שחייב להיות להם ערך הישרדותי. דניאל ב. 20:56, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ואבולוציה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ואבולוציה

ממירי DC/DC, ניצוץ פיצוץ[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע או יכול לשער למה הכוונה במושג "ניצוץ פיצוץ" או "פיצוץ ניצוץ" בהקשר של ממירי DC/DC? ירוןשיחה 20:09, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

כוח היסוד החמישי בטבע?[עריכת קוד מקור]

שלום, האין עקרון האיסור של פאולי בבחינת כוח יסוד חמישי? לפי עקרון זה יש כוחות דחיה בין חלקיקים שאינו מתוך ארבעת כוחות היסוד המוכרים. Gil mo - שיחה 10:07, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

כוח יסוד צריך שיהיה לו חלקיק (או כמה חלקיקים) שנושאים אותו (שנקראים "בוזוני כיול"), כמו הפוטון שנושא את הכוח האלקטרו-מגנטי. אין דבר כזה עבור עקרון האיסור. emanשיחה 11:01, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
ומי החלקיק הנושא את כוח הכבידה? גרביטון? שנילישיחה 12:28, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
כן, למרות שלא מצאו אותו עוד, ולמרות שטומי לפיד לעג לו, אפשר לדעת עליו דברים, כמ ושהוא חסר מסה כמו הפוטון, אבל שיש לו ספין 2.
וכמובן שיש בעיה שבינתיים אי אפשר לישב בין התיאור הקוונטי הזה, לבין תיאור הגרוויטציה בתורת היחסות. emanשיחה 12:36, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מה פירוש המילה " Belvedere " בעברית ?[עריכת קוד מקור]

לצערי הרב מאוד בתור חובב מבנים ואדריכלות ראיתי שאין בויקיפדיה העברית תרגום לערכים כמו : " גזיבו " , " פביליון " , " בימת ארועים " . אני מצאתי בתוך הערך קיוסק באנגלית את הערך " Belvedere " ורציתי לשאול מה הפירוש של זה בעברית ? . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 11:32, 15 בספטמבר 2009 (IDT) המילון מתרגם את המלה כ"מבנה, כגון בית קיץ או גלריה מקורה, שממנו נשקף נוף יפה".79.176.33.143 12:17, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מילולית "בלוודרה" הוא "יפה מראה" או "יפה נוף" באיטלקית. היה לשמם של מבנים שונים, בד"כ מבני גן או נופש באחוזות אירופיות ‏Ori‏ • PTT‏ 12:25, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
בד"כ הכוונה למבנה מהסוג הזה: File:Belvedere Garda.jpg.

אז אני מבין שאין למילה הזאת פירוש בעברית . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 13:09, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

הרבה פעמים זה גם פשוט השם ה"פרטי" של כל מיני ארמונות, כמו למשל בווינה, ובמקרים כאלה אפילו אם היה תרגום קולע לא היינו משתמשים בו, אלא משאירים במקור. ‏Harel‏ • שיחה 13:24, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

כן, בסדר אבל פה מדובר על מבנים מאוד קטנים ולא ארמונות שאלה בדרך כלל "מבני גן" כמו למשל: " קיוסק " שהוא גם נכלל בהגדרה של מבנים קטנים והם שייכים לתחום של " אדריכלות נוף וגנים " ואפשר למצוא הרבה מבנים כאלה בגנים המפוארים של נסיכים ושל מלכים. בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 14:20, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

בהקשר זה "בלוודרה" הוא בדרך כלל ביתן בגן המשקיף על הנוף ומשמש לתצפית. יש גנים שיש בהם מצפור, גם ללא ביתן, המכונה כך. אמנון שביטשיחה 01:14, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

תודה ! (: ואני חשבתי ש- "מצפור" זה רק לתרמילאים, סיירים ותיירים שבאים לטייל. בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 12:05, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

בירת מיאנמר[עריכת קוד מקור]

מהי בירת מיאנמר (בורמה)? בויקיפדיה רשום נייפידאו, בגוגל ארת' רשום יאנגון ובשאר האינטרנט אין דעה ברורה... תודה מראש, ילוד - שיחה 15:16, 15 בספטמבר 2009 (IDT) פעם העיר "יאנגון" נקראה "רנגון". בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 15:24, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מצויין בערך בהערת שוליים שהעיר בירה היא נייפידאו, ושיאנגון הייתה העיר בירה עד 2006. Shirooosh - שיחה 16:22, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מדוע אין כנסיות על שם ישו לפחות באירופה?[עריכת קוד מקור]

נתקלתי בעובדה תמוהה שאין כנסיות על שם ישו באירופה, לפחות לא לפי ידיעתי- יש ע"ש מריה הבתולה וקדושים שונים אבל לא על שמו במפורש. יש הסבר?

זה פשוט לא נכון, כנסיות ע"ש ישו זה דבר נפוץ ביותר אצל אנגליקנים, מורמונים וכתות פרוטסטנטיות שונות. ראה/י הרשימה המאוד ארוכה ב-en:Christ Church, וכן את en:Jesus Church (Berlin-Kaulsdorf) ואת en:Jesus Church (Cieszyn) ועוד. יתכן שאצל קתולים ואורתודוקסים זה יותר נדיר, אצלם הולך חזק "השילוש הקדוש" שכמובן כולל בהכרח את ישו. מגיסטרשיחה 19:48, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

דוגמה אחת מן הרבות, שכמובן מופיעה ברשימה שהמלצתם היא כנסיית ישו הטוב Bom Jesu בעיר בראגה בפורטוגל, שהיא קתולית, כמובן, ויש עוד כנסיות שבשמם מוזכר שם הגואל למשל - כמו קתדרלת ישו המושיע, במקור כריסטוס המושיע, במוסקבה שבנבתה מחדש אחרי שנהרסה על ידי סטלין.Ewan2 - שיחה 02:39, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

למעשה יש לכם טעות בתרגום, המלה היוונית "כריסטוס" היא תרגום של המלה העברית "משיח", כך ששם הכנסייה היא לא ישו המושיע (כריסטוס הוא תואר ולא שם) אלא המשיח המושיע.79.176.134.62 15:27, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

ACTONEL 75 mg[עריכת קוד מקור]

זהו כדור לבעייה של סידן בגוף , מחלת אוסטראופוזיס (משהו כזה) לוקחים 2 כדורים בחודש, כך אמרו לאימי שצריכה לקחת כי זה הגיע לה בעיית הסידן לעמוד השידרה. השאלה שלי - האם אתם מכירים את הכדור הזה? אומרים שהוא חזק מאוד. מה תופעות לוואי של זה? האם זה מסוכן לקחת? כי זה חזק מאוד. אשמח לתשובה בתודה טובה atova@bezeqint.net ועוד שאלה - אם זה הגיע לגב מה זה אומר? מה יהיה עם אמא שלי? האם מותר לה להרים דברים כבדים? היא עצמאית כרגע, קצת מתקשה בהליכה. 79.179.197.40 23:34, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

רק רופא יוכל לענות על השאלות האלו מוטי - שיחה 23:40, 15 בספטמבר 2009 (IDT)
ליתר דיוק, אורתופד כמובן. אבל עיין גם באוסטאופורוזיס וב-en:actonel. לפי שאלותיך, ערכים אלה יעשירו את ידיעותיך ואת ידיעות בני משפחתך. שנה טובה ובריאה, בנצי - שיחה 01:06, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

נמלים[עריכת קוד מקור]

איך נמלים משריצות? על מים?? הם לא מתות?? 19:49, 16 בספטמבר 2009 (IDT)~~

לנמלים, שהן חרק חברתי, יש שיטת התרבות מיוחדת. עיין בערך נמליים#מושבות ורבייה. אדם נבושיחה 19:53, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אילו חומרים מתקיימים בחילוף חומרים?[עריכת קוד מקור]

אני הייתי רוצה לדעת:בתהליך חילוף החומרים-אילו חומרים היצורים החיים קולטים בדיוק?

באופן עקרוני מזון שניתן לעיכול. הערך היפה מטבוליזם יענה על שאלותיך. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:23, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
הייתי מרחיב את הגרסה המקוצרת: מזון, חמצן ומים. יוסישיחה 18:43, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

כיפה בבית כנסת[עריכת קוד מקור]

שלום, יש לי סיכת שיער סטנדרטית שמהדקת את הכיפה לשיער. האם מותר לי ללכת איתה לבית כנסת בראש השנה? אין כאן עניין של מוקצה? שי ה. - שיחה 17:25, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

סיכה רגילה המשמת לתפירה וכדומה - היא מוקצת מחמת שהיא כלי שמלאכתו לאיסור, אולם סיכה המיועדת לשימוש שציינת היא איננה מוקצית, משום שהיא אינה נופלת תחת אחת הקטגוריות שבמוקצה#סוגי מוקצה. עם זאת, ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה. Rex - שיחה 17:34, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
היא בהחלט עשויה להיות, ממש כמו קיצור שולחן ערוך (אולי עם סיום המיזם של גוונא). עיון בחומר כתוב ושאילת שו"תים היא שיטה מסורתית מוכרת ומקובלת לבירור ההלכה (בניגוד, למשל, לחוות דעת רפואית). אדם נבושיחה 19:00, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
תודה! שי ה. - שיחה 16:34, 18 בספטמבר 2009 (IDT)
כלי שמלאכתו לאיסור הותר בטלטול לצורך גופו ומקומו; כלומר, לתכליות שהוא לא נועד להן מראשית יצורו. לדוגמה: מותר להשתמש בפטיש על מנת לפצח אגוזים, למרות שהוא נועד לדברים שאסורים.
לכן להלכה מותר לך להשתמש בסיכה הזו לצורך הידוק הכיפה, גם אם היא נועדה לתפירה. ראה לדוגמה כאן. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 14:49, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

המחשבה על שימוש בסיכה לתפירה להידוק כיפה לשיער מעוררת צמרמורת קלה.

הוענק ליזהר פרס ישראל, והוא בן 43 בלבד, מצעירי הזוכים פרס[עריכת קוד מקור]

who the youngest? Nachum - שיחה 13:20, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

דינה פייטלסון. ראה פרס ישראל#זוכי פרס ישראל. אבינעם - שיחה 13:40, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

עיתונאים ישראלים שפרסמו ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

אילו עיתונאים ישראלים פרסמו ביוגרפיה? 77.127.140.242 17:41, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

ביוגרפיה של מישהו בכלל או אוטוביוגרפיה. כשזה מגיע לביוגרפיה של מישהו בכלל, יש המונים:
  • ידידי האויב / אורי אבני על עראפת
  • הגביר / לא זוכר מי על אברהם שפירא
  • חרקירי / לא זוכר מי על אהוד ברק
  • האיש שלא ידע לנצח / לא זוכר מי על שמעון פרס
  • אבי בתו / יעל דיין על משה דיין
  • .......

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:03, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

אוטוביוגרפיה, עיתונאים על תולדות חייהם. אודה לך אם תמחק תשובתך, כדי למנוע עיסוק נוסף בתחום הביוגרפי. 77.127.140.242 18:19, 19 בספטמבר 2009 (IDT)
דן מרגלית כתב את "ראיתי אותם". דוד - שיחה 22:26, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

לארי קינג[עריכת קוד מקור]

לארי קינג התראיין בעבר ל-60 דקות, ב-1992 נדמה לי. האם ריאיון זה נמצא ברשת במקום כלשהו? תודה רבה, :77.126.50.208 19:35, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

זה?
כן, תודה רבה. זה הריאיון, אבל רק חלק ממנו, כמדומני. לריאיון המלא אודה. שבוע טוב, 77.126.50.208 21:39, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

רמת גן[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר הסבר או את הסיבות שהפכו את רמת גן למקום מושבן של חלק ניכר מהמוסדות מרכזיים של ישראל באזור המרכז? דוגמאות נבחרות - האיצטדיון הלאומי ברמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, קניון איילון - הקניון הראשון כמדומני, אוניברסיטת בר אילן למרות הקירבה לגבעת שמואל, ומחנה תל השומר / בית החולים שיבא/ שכונות ממזרח לאלוף שדה למרות הקירבה לקריית אונו או כל ישוב אחר בבקעת אונו וכד'. זה נראה לי קצת יותר מ"צירוף מקרים" - הייתה יד מכוונת לעניין?Danbene - שיחה 01:04, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי האיצטדיון הלאומי ברמת גן, הפארק הלאומי מדובר ביוזמות של אברהם קריניצי ראש העיר רמת גן שביקש למצב את העיר כמוקד לאומי. לגבי הקניון - פשוט מאד קרוב לאוכלוסייה רבה ובעלת אמצעים (בירושלים יש יותר אוכלוסיה אך היא חלשה יותר). אוניברסיטת בר אילן רחוקה מלהיות מוסד לאומי מרכזי. Ranbar - שיחה 08:37, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

ההגדרה "איצטדיון לאומי" לא מיתייחסת רק לאיצטדיון רמת-גן. ישנו איצטדיון נוסף באוניברסיטה העברית בגבעת-רם בירושלים והוא נקרא: "האיצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג" . בדיוק כמו שהיה את "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" באוניברסיטה העברית בגבעת-רם ועכשיו החליפו לו את השם והוא נקרא: "הספרייה הלאומית". שמח בעזרת השם - שיחה 10:23, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי חלק מה"מוסדות" אכן מדובר בפעולתו הנמרצת של קריניצי. בכל הנוגע למוסדות שבשטחים ממזרח לכביש 4, כגון המרכז הרפואי שיבא, בסיס תה"ש ואוניברסיטת בר אילן, הרי ששטחים אלה סופחו לר"ג בדיעבד לאחר שמוסדות אלה כבר היו קיימים - כך שקשה לייחס כוונה כלשהי של הקמתם בעיר זו דווקא. כללית, מיקומה של ר"ג בלב ליבו של גוש דן (גאוגרפית ותחבורתית, עוד יותר מת"א) נותן לה עדיפות טבעית בכל מה שדורש נגישות גבוהה של אוכלוסייה. מגיסטרשיחה 11:00, 21 בספטמבר 2009 (IDT)
גם מגדלי העסקים באיזור הבורסה, מקורם ביוזמה של אברהם קריניצי לפטור מארנונה את המגדלים הראשונים של הבורסה ליהלומים, מתוך כוונה להעבירם לרמת-גן מתל-אביב. Ovedc - שיחה 13:33, 21 בספטמבר 2009 (IDT)


שורה תחתונה מלבד להסברים הגיאוגרפיים והדמוגרפים המתקבלים על הדעת - היחיד שידוע כאחרי מבחינת מדיניות זה קרניצי? [זה לא הופיע בערך שלו]. ולגבי כל מה שממזרח לכביש 4 - מישהו יודע מתי התקבלה ההחלטה? בערך על בר אילן אין איזכור ובערך על שיבא/תל השומר אפילו מוזכרת העובדה שהוא ממוקם בלב בקעת אונו.Danbene - שיחה 17:10, 21 בספטמבר 2009 (IDT)