ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 222

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

תוכנת נוסחאות מתימטיות לWORD[עריכת קוד מקור]

שלום. יש לי תוכנת office 2003 בעברית. תוכנת הword שלי היא גם בעברית 2003 והיא פועלת מצויין. המרצה שלי באוניברסיטה שלח לנו במייל קובץ docx שכמו כל קובץ docx אמור להיפתח אצלי כרגיל. ואכן נפתח אצלי אבל חלק מהנוסחאות אני לא רואה ואינן מודפסות לי כאשר אני מדפיס את הקובץ. הבנתי שיש תוכנה שקשורה לאופיס שאני צריך להוריד ולהתקין כך שאותה תוכנה תציג לי בפלט על המסך ועל המדפסת את אותן הנוסחאות שפיספסתי. היות ואני לא מתמצא בתוכנות הורדות וכו' אשמח לקבל פה קישור ישיר לתוכנה כזאתי שתהיי חינמית וידידותית למשתמש. אגב יש לי windows vista בעברית. אני מאד מאד מודה לכל מי שעוזר לי מראש! תודה רבה. תהיו בריאים

לא מכיר, אבל חוויתי לאחרונה בעיה דומה עם קובץ כזה ששלחתי, והפתרון היה לשמור אותו כpdf, ואז לשלוח למחשב עם הוורד הישן. אפשר לבקש מהמרצה, או מאחד התלמידים שיש לו וורד חדש, לשמור כpdf שזה פורמט חוצה-פלטפורמות ולא דורש תוכנה קניינית. Uziel302 - שיחה 08:58, 10 בנובמבר 2013 (IST)
התוכנה היא לרוב mathtype, שאינה חינמית אך כן זמינה לסטודנטים והפתרון למעלה עדיין נכון, בברכה, Nurick - שיחה 18:27, 12 בנובמבר 2013 (IST)

דני ליטאי VS דני ליטני[עריכת קוד מקור]

בשני הערכים כתוב ששם המשפחה המקורי היה ליטובסקי. לא נשמע לי הגיוני ונראה שמדובר בטעות נגררת שהשתרשה מהוויקיפדיה אל תוך מקורות חיצוניים ו/או להפך ולבסוף קובעה גם כאן וגם במקורות חיצוניים. ההשערה שלי שליטני היה ליטובסקי וליטאי היה ליטאי אבל אין לי מקורות אמינים לבדוק. מי שמכיר/יודע מוזמן להביא מקורות ולתקן את הפרט הנראה כשגוי. Assayas שיחה 16:19, 10 בנובמבר 2013 (IST)

לא הבנתי מה השאלה. העברות/קיצור של שמות לועזיים נעשה באופן עצמאי ולא מערכתי ומסודר ולכן כל אחד שינה את שם משפחתו לפי ראות עיניו. יש גולדברג שהפכו לזהבי, לפז, להר-זהב, להרפז, וכו׳. Uziel302 - שיחה 16:36, 10 בנובמבר 2013 (IST)
לא הגיוני שגם דני ליטני וגם דני ליטאי נולדו בשם דן ליטובסקי. דמיון השמות הוליד לא מעט טעויות. להערכתי זו אחת מהם. מישהו מהם נולד בשם הזה אך לא שניהם. Assayas שיחה 16:40, 10 בנובמבר 2013 (IST)
אכן צירוף מקרים מוזר. חיפוש הצירוף "דני ליטאי ליטובסקי" בגוגל העלה בעיקר הספדים מהיום האחרון, שייתכן מאוד שבוססו על ויקיפדיה. אבל בין התוצאות הייתה גם התוצאה הזאת, מספטמבר 2012. בכתבה הזאת כתוב שליטאי הוא האח הצעיר של רחל איתן, שנקרה במקור ליטובסקי. כך שייתכן שהוא באמת נקרא כך. עדות לשמו המקורי של ליטני יש בין היתר באתר הרשמי שלו. בקיצור, לא בטוח שזאת טעות. מור שמש - שיחה 16:41, 10 בנובמבר 2013 (IST)
אכן מוזר. צריך להעמיק. לא הגיוני שליטובסקי (שם "גלותי"), ישונה לליטאי (גם סוג של גלותי-זה שבא מליטא) אין גם קשר הגיוני בין שני השמות. Assayas שיחה 16:50, 10 בנובמבר 2013 (IST)

מי הוא האפיפיור יוחנן XXIII.[עריכת קוד מקור]

בערך שמואל שאול לוי נכתב שנפגש עם הנ"ל, מישהו יודע איך קוראים לו ? ציון הלוישיחה • ז' בכסלו ה'תשע"ד 20:01, 10 בנובמבר 2013 (IST)

יוחנן העשרים ושלושה? בין 1958 ל-1963. חזרתישיחה 20:13, 10 בנובמבר 2013 (IST)

חשמל באקוואריום[עריכת קוד מקור]

אתמול הכנסתי יד לאקווריום הביתי שלי, והתחשמלתי קלות. הסתבר שהגורם היה גוף החימום באקווריום ולאחר שהוצאתי אותו הבעייה נפתרה. כמה שאלות עלו לי בעקבות המקרה:

  1. האם יש סכנת התחשמלות שתגרום נזק לבני אדם מהאקווריום? (מוצרי החשמל באקווריום מחוברים ישירות לרשת החשמל ללא שנאי).
  2. מדוע הפקק לא קפץ?
  3. מדוע לא נגרם נזק (נראה לעין) לדגים?

בברכה, --איש המרק - שיחה 12:21, 11 בנובמבר 2013 (IST)

קרא לחשמלאי שיתקין ממסר פחת בביתך.
המסר מעלי חשוב ביותר. ממסר הפחת אמור לקפוץ במצב כזה של זרם זליגה. אסור לחכות עם זה. מעבר לכך - זרם הזליגה היה נמוך מכדי לגרום לקפיצת פקק. הדגים לא התחשמלו מאחר והם לא גישרו בין פוטנציאלים חשמליים שונים, ולכן לא עבר דרכם זרם. אתה, לעומת זאת, עמדת על הרצפה, והיית מעיין הארקה לזרם הזליגה. התשובה לש6אלה הראשונה, אגב, היא בוודאי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:54, 11 בנובמבר 2013 (IST)
  1. איך אני יכול לזהות אם יש או אין לי ממסר פחת? (מה ההבדל בינו לבין סתם פקק?)
  2. נניח ויש לי ממסר כזה, בין אם כרגע, או אחרי שיגיע חשמלאי, איך אני מוודא שהוא תקין?
  3. מה גורם להבדל בין התרחיש בו אני מתחשמל ומת לבין תרחיש בו הרגשתי כאב מסויים והוצאתי את היד?
תודה! --איש המרק - שיחה 23:04, 11 בנובמבר 2013 (IST)
ראה ממסר פחת - יש לו כפתור שבלחיצה עליו ניתן לבדוק אם הוא תקין. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:40, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא רוצה לדרוך לOvedC על האצבעות, אבל - הכפתור לא מבטיח מאומה. אני יודע זאת מאחר ותקלת זליגה בביתי, בה ממסר הפחת לא מילא את תפקידו, ארעה מספר פעמים, עד שהוחלף הממסר ורבים מחוטי החשמל. החשמלאי טען שממסר פחת מתיישנים, במיוחד אם "קפצו" פעמים רבות.
זרם הזליגה עשוי להיות חלש דיו, לפחות בהתחלה. בעיקרון כשל בבידוד עשוי להתפתח לאורך הזמן - למשל בידוד שמשתפשף, או נשרף לאיטו בשל ההתחממות מזרם הזליגה. בשל כך אין להקל ראש בזליגה גם אם היא צנועה.
אחרון חביב - החוק מחייב קיום ממסר פחת תקין בכל דירה, בית ומפעל. אם מדובר בדירה שכורה- זו אחריות וחובה של בעל הבית ועליו ההוצאה והנזק. ----הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:15, 12 בנובמבר 2013 (IST)
כשבודקים את ממסר הפחת יש לשים לב שזמן התגובה של הפקק מהיר עד כדי בלתי מורגש אחרת הוא חסר כל משמעות (לפי הערך - אמור להיות קצר מ300 מילישניות), בברכה, Nurick - שיחה 18:31, 12 בנובמבר 2013 (IST)
אם דג היה קופץ מהאקוואריום החוצה, האם הוא היה מרגיש זרם במגע עם האוויר ועם הרצפה, בגלל שהמטען החשמלי שהוא נטען בו היה מוארק בבת אחת אל הרצפה?
אם אדם מבודד מהרצפה (נעלי גומי, כיסא עץ), ונוגע בחשמל חי, ואחרי כן הוא נוגע ברצפה, האם הוא ירגיש זרם? 80.230.49.90 03:14, 13 בנובמבר 2013 (IST)
במגע עם האוויר לא, לאוויר מוליכות נמוכה מאוד, אבל במגע עם הרצפה היה נפרק מטען. שים לב שאם המתח באקווריום לא גדול במיוחד אז קיבול המטען של הדג יהיה נמוך מאוד והזרם לא יהיה משמעותי.
כמו במקרה של הדג, בעיקרון הוא יכול להיטען, האם הוא ירגיש את הפריקה תלוי בעיקר במתח בו הוא נגע, מה גם שלעור האדם יש התנגדות גדולה מאוד, אז יש עוד כמה משתנים, בברכה, Nurick - שיחה 14:54, 13 בנובמבר 2013 (IST)
אם נניח שאיש המרק נגע במים בלבד, ולא בגוף החימום, אז עבר זרם מגוף החימום, דרך המים, אל היד שלו. האם הזרם הולך בקו ישר בתוך המים? מה קורה לדגים שנמצאים על הקטע שבין היד ובין גוף החימום? 80.230.49.90 05:16, 14 בנובמבר 2013 (IST)
לא עובר 'זרם', עוברים אלקטרונים. זרימה של אלקטרונים מכונה זרם חשמלי. אם גוף החימום 'דולף חשמל' הוא גורם לכך שמתח המים יהיה שונה מהמתח של הרצפה. ברגע שמשהו בעל מתח שונה נוגע במים נוצר זרם כי אלקטרונים עוברים מצד לצד והוא נפסק ברגע שהמתחים משתווים (אם גוף החימום מחובר לרשת החשמל והמשהו נוגע ברצפה וגם מוליך אז זה לא יקרה כל כך מהר, אם הוא מבודד אז עד שהקיבול 'יגמר'). לדגים לא ממש נשקפת סכנת חיים, ה'חשמל' יעדיף לעבור דרך המים ולא דרכם, הוא לא 'הולך בקו ישר' אלא איפה ש'הכי קל', כלומר איפה שההתנגדות החשמלית הכי קטנה ולמים התנגדות זניחה כמעט ביחס לדגים, בברכה, Nurick - שיחה 17:46, 14 בנובמבר 2013 (IST)

ציטוט שם יצירה - זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]

השאלה הבאה נוגעת לזכויות יוצרים. האם ניתן לשלב בספר אזכור שמן של שתי יצירות - הנסיך הקטן, ורקוויאם המלחמה? בנוסף בספר יכּלל ציטוט של משפט אחד מן הנסיך הקטן (בתרגומו העברי). האם יש בכדי שני אזכורי שמות אלו בתוספת הציטוט כדי הפרת זכויות יוצרים? הספר הוא רומן, מסחרי, בן כ-250 עמודים. תודה, DoronWise - שיחה 21:29, 11 בנובמבר 2013 (IST)

לעניות דעתי זה נקרא שימוש הוגן Uziel302 - שיחה 00:29, 12 בנובמבר 2013 (IST)
תודה :)
ללא ספק שימוש הוגן. ‏DGtal‏ 00:14, 14 בנובמבר 2013 (IST)

ילדים בבגדי מלחים[עריכת קוד מקור]

מדוע נהגו להלביש ילדים בבגדי מלחים? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 23:00, 11 בנובמבר 2013 (IST)

אולי קיוו להדביק אותם בחיידק הנדודים, כדי שיצאו להפליג כנערי סיפון כבר בגיל 6 ויתנו להורים שלהם לישון עד מאוחר בשבת בבוקר. יוסישיחה 00:26, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מאיפה אתה יודע שהיה נהוג? אני מכיר את זה רק מצלילי המוזיקה, שם ״הקפטן גיאורג פון טראפ, לשעבר קצין בחיל הים האוסטרי, הוא אלמן קפדן ואב לשבעה. מאז שאשתו נפטרה, הוא סירב להכניס שמחה ומוזיקה לבית, והבית התנהל כמו אחת מספינותיו של הקפטן״. Uziel302 - שיחה 00:33, 12 בנובמבר 2013 (IST)
-Sailor suit- in the english wiki
In 1846, the four-year-old Albert Edward, Prince of Wales was given a scaled-down version of the uniform worn by ratings on the Royal Yacht. He wore his miniature sailor suit during a cruise off the Channel Islands that September, delighting his mother and---- the public alike----. Popular engravings, including the famous portrait done by Winterhalter, spread the idea, and by the 1870s, the sailor suit had become normal dress for both boys and girls all over the world,
לא קונה. נראה לי קלוש וגם אין מקור. גם לפי המובאה מדובר באירוע שאירע ב-1846 והאופנה החלה לפחות 25 שנים מאוחר יותר, כך שהקשר הסיבתי לא קיים. טרנד אופנתי מתפשט בעולם תוך שנה-שנתיים גג, לא 25 שנה. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:49, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מאיפה הידיעה לגבי שנת תחילת התופעה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:26, 13 בנובמבר 2013 (IST)
from the english wiki.

רמטכל[עריכת קוד מקור]

האם הרמטכ"ל מנהל את התקציב של הצבא? אם כן, איך זה יכול להיות? הרי בשביל לנהל כספים בהיקף עצום שכזה צריך השכלה בכלכלה ו/או מנהל עסקים. חוץ מזה, תכנון וניהול מלחמות זה full time job. מאיפה יש לו זמן להתעסק בתקציב של תזמורת צה"ל כשהוא באמצע תכנון הפצצה בסוריה/לבנון?! ומצד שני, אם הרמטכ"ל לא מנהל את תקציב הצבא, אז מי כן?--85.64.116.162 07:26, 12 בנובמבר 2013 (IST)

רמטכ"ל זה ראשי תיבות של "ראש המטה הכללי", כלומר יש לו מטה שלם שתפקידו לעזור לו בביצוע משימותיו. ראה בהרחבה: מטה כללי והמטה הכללי של צה"ל. גילגמש שיחה 07:31, 12 בנובמבר 2013 (IST)
ספציפית בנושא ניהול תקציב הצבא עוסק אגף התכנון. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:45, 12 בנובמבר 2013 (IST)
ראה גם היועץ הכספי לרמטכ"ל --85.250.11.253 21:38, 12 בנובמבר 2013 (IST)
כולכם בעצם אומרים שהרמטכ"ל לא מתעסק בכספים. זה הגיוני, בהתחשב בעובדה שזה לא המקצוע שלו, ושאין לו זמן לזה. נשאלת השאלה, האם אותם גופים שהזכרתם הם בעלי השכלה כלכלית רלוונטית?--85.64.116.162 21:47, 12 בנובמבר 2013 (IST)
כן. בדיוק כמו שרופא צבאי הוא בעל השכלה רלוונטית. Uziel302 - שיחה 16:32, 13 בנובמבר 2013 (IST)

מדוע אטום שנלקח ממנו אלקטרון מוגדר כיון חיובי דווקא ולא כיון שלילי?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים גילגמש שיחה 10:55, 12 בנובמבר 2013 (IST)

התעלמות[עריכת קוד מקור]

למה יש לאנשים מסוימים (במיוחד נשים, אבל לא רק) נטייה מעליבה להתעלם מאנשים מוכרים? לדוגמה להתחיל לבהות בטלפון בדיוק ברגע שמסתכלים עליהם ורוצים להגיד שלום. 79.180.103.10 14:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)

בהנחה שנעוץ כאן שורש רגשי, יכולות להיות לכך מספר סיבות, תלוי בהקשר. בקצרה:
  1. אי נעימות (הסיבה יכולה להיות תלויה במתעלם: ביישנות או חוסר ביטחון עצמי והסיבה יכולה להיות גם במכר: לא נעים ממנו).
  2. כעס - המתעלם כועס על המכר ולכן מתעלם ממנו, בתקוה שהמכר "יפנים" את המסר שהוא משתדל להעביר (מה שמכונה גם 'התעלמות הפגנתית').
  3. בעיה רגשית כלשהי שלמתעלם לא נוח לספר אותה לסובבים, בתקוה שההתעלמות שלו מהם תביא אותם 'לדובב' אותו, להתייחס אליו ולהקל מעליו את שיתוף המידע.
  4. פחד - פחות נפוץ - פחד מאדם ספיציפי ומשל כך נסיון "לברוח" ממנו.
קובי כרמל - שיחה28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 14:56, 12 בנובמבר 2013 (IST)
התעלמות עוזרת למנוע מאנשים מסוימים (במיוחד גברים) לחשוב שאמירת שלום וחיוך מנומס הם בעצם מסר סמוי שאומר "אני רוצה להכנס איתך למיטה". 80.179.114.27 12:02, 13 בנובמבר 2013 (IST)

מנדי אור[עריכת קוד מקור]

מי החליף אותו בתפקידו במשרד מבקר המדינה? תודה...

http://web5.nevo.co.il/law_word/Law103/2013-10-28-2.doc

איזו אוניברסיטה בישראל 'יצרה' הכי הרבה זוכי פרס נובל?[עריכת קוד מקור]

האם זו האוניברסיטה העברית או הטכניון? (למיטב הבנתי אפילו ויצמן לא נכנסה לרשימה הזאת, ואני לא מדבר על בן גוריון או בר אילן או תל אביב) אני מבין שזו שאלה מורכבת כי למעשה צריך להתחיל להגדיר מתי זה נקרא שאוניברסיטה מיצרת זוכי פרס נובל, האם מתי שהוא למד שם לתואר ראשון או לתואר שני ושלישי וכו', למרות מגבלה זו אשמח לתשובה משוערת. (אני מקווה שאף אחד לא יחשב את זכייתו של אלברט איינשטין וישייך אותה לאונ' העברית כי הוא בסך הכל נעשה שם נשיא בסוף ימיו, את לימודיו התחיל בגרמניה ובשוויץ ובארה"ב)5.28.167.53 16:28, 12 בנובמבר 2013 (IST)

לא יודע לגבי זוכים מרחבי העולם, אבל מבחינת ישראלים זוכי פרס נובל יש לך חמישה שלמדו בעברית, רבין שקיבל תואר כבוד בעברית, שניים בטכניון, אחד במכון וייצמן למדע, ועוד שלושה שלמדו בחול או לא למדו בכלל. בלנק - שיחה 01:37, 13 בנובמבר 2013 (IST)

שאלה אמיתית. לא בקטע גזעני[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לשתי תופעות באזורים חרדיים: 1. הולכים על הכביש, גם עם עגלות ילדים וילדים קטנים וגם כשיש מדרכה תקינה ורחבה (מה עם "ושמרתם מאד על נפשותיכם?") 2. מלא עגלות סופר ברחובות ובחצרות (מה עם "לא תגנוב?") מהיכן נובעת התנהגות זו? 192.114.7.2 17:18, 12 בנובמבר 2013 (IST)

לגבי השאלה הראשונה בלבד (לא ברור לי מה ניסית לשאול בשאלה השניה): אני מכיר היטב את התופעה המצערת הזו ובעצמי הרמתי קולי לא אחת על מי שעשו זאת. לדעתי זה נובע משילוב מוזר של דחק (אשר ידוע כגורם להפרעות בתפקוד קוגניטיבי ורגשי), יחד עם אמונות כגון "הכל מאת ה'" + "מי שצדיק זוכה להגנה" וכו' (אנשים אוהבים לחשוב שהם "צדיקים", בפרט כשאדם מתייג את עצמו ומתייגים אותו כ"חרד", ו"שומר מצות" על בסיס יומי). למרות זאת, ההתמקדות צריכה להיות לדעתי על נושא הדחק. גם אם תלך לתחנת משטרה, חדר מיון בבית חולים ציבורי, או משרד ממשלתי, אתה תראה שהעבודה הדורשנית שאינה מאד מגוונת, מביאה את העובדים, אט אט (חלק תוך מספר ימים, חלק תוך שבועות או חודשים), למצב של מעין אוטומטיות, חוסר רגישות, התעופפות, דחיינות, ואבדן הצדדים הטובים והאמפתיים באדם, כאילו רק רוצים לסיים עם צרותיו של דורש השירות (שלעתים מבקש דברים שאסור להם לתת והם צריכים להתגונן רגשית מכך בדרכים שהן לעתים מזעזעות, כמו הפיכה לחסרי רגשות באופן כללי ובעת התפקיד, אם אינם עוזבים את מקום העבודה הזה) - אם אתה רואה את מחזור המצוות הדתי-חרדי (יחד עם הלחצים הכרוכים בכך כמו גידול מספר רב של ילדים), הרי שסביר (לפחות לדעתי הצנועה) שהדבר יגרום למעין התעופפות\רשלנות בהתנהלות היום יומית, גם בדברים קריטיים כאלה, משום שהאדם יאבד סבלנות רבה ויתמקד במילוי לעתים-אוטומטי לחלוטין של מעשים אותם הוא רואה כ"חובות" או "מטלות".

גורם שלישי שאני יכול לציין הוא חיקוי התנהגות (Social Learning Theory - Bandura); ישנם מצבים בהם אדם (בפרט ילדים) רואים את התנהגות קיימת ופשוט מחקים אותה עצמה, בלי שהיא תתגלה בהם באופן אישי ובלי אטיולוגיה מורכבת מדיי, קרא על התיאוריה של בנדורה כדי להבין אותי טוב יותר. מכל מקום, ייתכן שאדם השוהה בסביבה בה מעשה כה חמור נפוץ יחסית, הוא יעשה את זה כי פשוט "זה מה שרבים עושים", ויש בסיס נוירוביולוגי לתיאוריה הזאת (ע"ע נוירוני מראה). מה שעצוב זה שגם בהתנהגויות הכרוכות ברשלנות ממדרגה ראשונה, פשיעה נגד האנושות, שנאה עיוורת, אמירת אמרות, ומילוי פקודות - יש שפשוט יחקו את הנעשה סביבים: For no good reason. שלא נדע מה שתיארת. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:42, 12 בנובמבר 2013 (IST)

אני שמתי לב לשתי תופעות באזורים חילוניים דווקא: 1. חוצים מעברי חצייה באור אדום, לעתים בריצה. 2. הרבה ילדים גונבים ממתקים מהמכולת. מהיכן נובעת התנהגות זו? טיפוסי - דברו איתי 15:03, 14 בנובמבר 2013 (IST)
1. כשצריך לתמרן בין שירות צבאי, לימודי חול בתשלום, עבודה קשה ומילואים, לעתים ממהרים. 2. כאשר לא חיים על קצבאות וצדקה, אלא על עבודה מדווחת שממנה מנוכים מסים רבים, יש אתגרים כספיים. :) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תקרה רטובה[עריכת קוד מקור]

אם בבניין קומות התקרה רטובה, ודי ברור שזה יכול להיות רק משכנים ללמעלה, למי צריך לפנות בשביל לחייב אותם לתקן את הנזק (בהנחה שהפניה הישירה לבעלי הדירה לא מקבלת מענה)? 79.180.103.10 20:27, 12 בנובמבר 2013 (IST)

ברור למי? הבאת איש מקצוע שבדק ומצא שמקור הרטיבות מהשכנים מלמעלה? אם לא, הייתי נזהר מלהסיק מסקנות פזיזות, נשמע לי מעט תמוה שרטיבות תגיע מקומת השכנים לחלק התחתון של התקרה שלך. איפה הרטיבות נמצאת? האם קרובה לקירות חיצוניים? האם מדובר בטפטוף מים של ממש או רק בסימני רטיבות? ייתכן שמדובר בהתעבות. --85.250.11.253 21:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)
כלל לא תמוה. סביר להניח שמקור הרטיבות בפיצוץ בצנרת של השכנים מעל. צנרת הנמצאת מעל התקרה שלך ומתחת לרצפה שלהם. עליך לפנות אליהם, עדיף במכתב לתיקון מידי למניעת החמרה של הנזק. אם לא יענו ויטפלו בזמן סביר לפנות לבית משפט לתביעות קטנות. שנילי - שיחה 22:02, 12 בנובמבר 2013 (IST)
תוספת לשנילי, מתוך הכרות עם בית המשפט לתביעות קטנות: 1. כגדאי שהמכתב יהיה רשום, ויש לשמור את הספח עם מספר הרישום. 2. כדאי להוסיף אישור מסירה בSMS, ולשמור את הSMS. . י 3. כדאי שהמכתב ישתמש בשפה נקיה, ויכלול אזהרה שאם הנמען לא יטבפל בבעייה השולח יפנה לערכאות. 4. מובן שהשכן מחוייב גם בעלות תיקון ניזקי הנזילה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:24, 13 בנובמבר 2013 (IST)
עוד אפשרות לפתרון משפטי: תביעה אצל המפקח על בתים משותפים [1]. זה יעיל, הם מומחים לסיפורי שכנים. אני מכיר היטב גם את המסלול הזה וגם את התביעות הקטנות (אני כזה). Mr.Shoval - שיחה 18:23, 15 בנובמבר 2013 (IST)

שכר של מורים בישראל[עריכת קוד מקור]

כולם מדברים על מהפכה בחינוך בישראל, אבל כל אחד אומר מספרים אחרים. אז בשורה התחתונה, כמה מרוויח מורה מתחיל בישראל? אחרי כמה זמן השכר עולה ובכמה?--85.64.116.162 21:43, 12 בנובמבר 2013 (IST)

[כאן http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Sherut/Sachar/] יש טבלאות שכר ישנות; אבל כרגיל, מדובר בשכר היסוד, וקשה לדעת לאן מגיעות התוספות. עוזי ו. - שיחה 15:15, 13 בנובמבר 2013 (IST)
מרשרש שאלה(אני לא השואל המקורי) - האם מורה יכול לקחת מספר רב מאוד של כיתות ככה שיצא לו איזה 40 שעות לימוד בשבוע? האם אז שכר שלו יהיה כמו שבתעשייה (מעל 8 אלף)? 79.182.135.136 15:59, 13 בנובמבר 2013 (IST)
יש תקן (בשעות) למשרה מלאה, ומן הסתם אי אפשר ללמד יותר מ-100% משרה. עוזי ו. - שיחה 17:11, 13 בנובמבר 2013 (IST)
האם ניתן ללמד בשני בתי ספר שונים במקביל ובכך להגיע ל200% משרה? ומה זה הסכומים מזעומים האלא? ד"ר עם 35 שנות ניסיון מקבל 7.5 אלף? באקדמיה ד"ר עם פי 2 פחות ניסיון מרוויח פי 2 יותר. 79.182.135.136 17:19, 13 בנובמבר 2013 (IST)
כמו שעוזי רמז, שכרם של עובדי מדינה בכלל ומורים בפרט, מורכב מהרבה מאוד סעיפים, תוספות שונות והטבות, לעיתים שכר הבסיס הוא פחות ממחצית השכר בפועל. בנוסף, הטבלה הזאת היא בת 5 שנים, מאז היו רפורמות והסכמים שהעלו את השכר. כאן [2] יש טבלה אחרת, שגם עליה לא הייתי סומך שהיא מייצגת את המציאות. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:45, 14 בנובמבר 2013 (IST)
וחוץ מטבלאות שלא באמת משקפות, מה השכר בפועל של מורה נניח לאחר 5 שנות ניסיון במשרה מלאה? 79.183.181.252 21:38, 16 בנובמבר 2013 (IST)
אשתי מורה בתיכון בתכנית הישנה (שזו השנה האחרונה שלה) עם 10 שנות ותק והמון תוספות (כפל תואר והרבה גמולים). על פי התלוש שלה ניתן להבין שמשרה מלאה בנתונים שלה תזכה בשכר ברוטו סביב ה-8000 ש"ח כולל הכול. כאשר "עוז לתמורה" ייכנס לתוקף השכר למשרה מלאה יעלה משמעותית - ביחד עם היקף המשרה. משה פרידמן - שיחה 16:58, 18 בנובמבר 2013 (IST)
את מי מעניין ברוטו?!--85.64.116.162 07:37, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לברוטו יש חשיבות מבחינת ההפרשות. בכל מקרה, לא ניתן לקבוע את הנטו מבלי לדעת את פרטיו האישיים של העובד, והכנסותיו הנוספות. משה פרדימן ממחשב אחר. 132.64.102.82 13:44, 19 בנובמבר 2013 (IST)
משה. אם כבר בחרת לשתף אותנו בתלוש השכר של אשתך, ואתה מסביר כ"כ יפה את מורכבות העניין, יהיה נחמד אם תגיע לשורה התחתונה. כמה אשתך מרוויחה?--85.64.116.162 15:08, 20 בנובמבר 2013 (IST)
צר לי, אבל לא אוכל לכתוב על כך בפומבי. בכל אופן, לא רשמתי בשום מקום שאשתי עובדת שהיקף משרה של 100%. משה פרידמן - שיחה 15:35, 20 בנובמבר 2013 (IST)

איך בן אדם שעמוד לסיים תואר ראשון במוסד אחד יכול להתקבל לשני במוסדר אחר?[עריכת קוד מקור]

מה צריך לעשות סטודנט לתואר ראשון בטכניון, בשביל להגיע לוועדת קבלה לתואר שני בבאר שבע? יש מישהו שניסה ויודע? 192.114.105.254 11:30, 14 בנובמבר 2013 (IST)

השאלה רלוונטית גם למי שבשנה האחרונה של תואר ראשון ורוצה להתקבל לתואר שני באותו מקום לפני סיום בפועל של הב"א. בדרך כלל נרשמים לתואר שני באוני' הרצויה על סמך הציונים שכבר ישנם, והאוני' תקבל אותך על תנאי על בסיס הציונים האלו. התנאי העיקרי לקבלה סופית הוא השלמה בזמן של התואר הראשון. ‏DGtal‏ 11:46, 14 בנובמבר 2013 (IST)
אבל איך עושים את זה? 192.114.105.254 11:49, 14 בנובמבר 2013 (IST)
בכל אונירסיטה יש תהליך הרשמה לתואר, במקרה של ב"ש הנה קישור לאתר ההרשמה לתואר שני. ‏DGtal‏ 11:55, 14 בנובמבר 2013 (IST)

איזה חומר טבעי דוחה חלבונים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו מכם מכיר חומר שדוחה חלבונים? (אנטיפרוטאין) 5.28.166.135 08:02, 15 בנובמבר 2013 (IST)

השאלה שלך לא ברורה. מה הכוונה שלך ב"דוחה". "דוחה" באיזה מובן? גילגמש שיחה 08:07, 15 בנובמבר 2013 (IST)

רוצחים את בני עמם[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות
1. האם לפני כיבוש רמת הגולן הדרוזים הסורים שירתו בצבא הסורי? אם כן, אז זה בעצם אומר שדרוזים סורים הרגו דרוזים ישראלים ולהפך.
2. האם בסוריה יש הפרדה טריטוריאלית מוחלטת בין הסונים לשיעים? אם לא, לא מן הנמנע שהטייסים של אסד מפציצים את קרובי משפחתם וחבריהם. האמנם?--85.64.116.162 10:22, 15 בנובמבר 2013 (IST)
1. לא יודע ספציפית לגבי הדרוזים ברמת הגולן, אבל במלחמות ישראל דרוזים ששירתו בצבא הישראלי נלחמו בדרוזים סורים NiD123 - שיחה 19:15, 15 בנובמבר 2013 (IST)
שמעתי שבמלחמות העולם היו הרבה מקרים של יהודים משני צדי המתרס. Uziel302 - שיחה 19:19, 15 בנובמבר 2013 (IST)

הפסיק העשרוני[עריכת קוד מקור]

מאיפה מגיע הביטוי "תשעים ותשע פסיק תשע אחוז"? האם אפשר במקום נקודה עשרונית להשתמש בפסיק עשרוני? 79.183.181.252 12:07, 15 בנובמבר 2013 (IST)

בעבר בישראל היה שימוש בסימן הפסיק להפרדה בין שלמים לחלקי השלם בשיטה העשרונית. כיום סימן הפסיק משמש להפרדה בין כל שלוש ספרות בחלק השמאלי של מספר שלם. אין להחליף בין סימן הפסיק לסימן הנקודה העשרונית. חזרתישיחה 12:17, 15 בנובמבר 2013 (IST)
במקומות שונים בעולם הנוטציה היא אחרת. ר' לדוגמא (אנ') ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:11, 15 בנובמבר 2013 (IST)
קוריוז מתוך אטלס ישראל 1964: "ואשר לשיטת המספרים, הרי צוין בקונטרסים הראשונים של האטלס השבר העשרוני בפסיק ואלפים הופרדו על ידי נקודות, וזה כשנתיים קודם שהנהיג משרד החינוך והתרבות את השיטה המקובלת היום. לשם מניעת בלבול החליטה המערכת לא לשנות את השיטה בכל המהדורה הראשונה." Mr.Shoval - שיחה 18:03, 15 בנובמבר 2013 (IST)

סביבת עבודה צעירה ודינמית[עריכת קוד מקור]

מה זה אומר? שכל הזמן מפטרים שם עובדים, ככה שלא יתכן לפגוש שם עובד מספיק בוגר? 79.183.181.252 21:37, 15 בנובמבר 2013 (IST)

לדעתי זה נובע מתוך סטריאוטיפ מוזר לפיו נדרשים צעירים בשביל דינאמיות (בהנחה שיש קשר בין שני המונחים). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:58, 16 בנובמבר 2013 (IST)
אני מבין את המונח "סביבת עבודה דינמית" בתור "מקום שאף אחד לא נשאר בו הרבה זמן". כלומר לא מקום שבו אפשר לעשות קריירה שלמה, אלא עבודה זמנית. 79.183.181.252 13:42, 16 בנובמבר 2013 (IST)
וגם זאת - מתייחסים אליך כמו אל דינמו, מוציאים ממך כל הזמן את כל האנרגיה.
במודעות 'דרושים' הכוונה להצטייר כחברה פעלתנית, מלאה אתגרים, לא שוקטת על שמרים, מלאה הזדמנויות.
אל תאמינו, בסוף נשארים רק התדמית והדינמו. Mr.Shoval - שיחה 14:56, 16 בנובמבר 2013 (IST)

האם האפונה ה"קלויה" הנמכרת ברבות מהפיצויות מטוגנת?[עריכת קוד מקור]

עקב ריבוי גרסאות, אני נאלץ לשאול זאת כאן. אנשים שונים טענו בפניי כי הם משוכנעים שזה מטוגן. בעלי פיצוציות לרוב טענו שזה לא מטוגן. בפועל לא יוצא מזה שמן או משהו (שמן אינו ניכר על אריזת הנייר של האפונה אפילו אחר כמה ימים, וגם לא מופיע על נייר ספיגה), ועם זאת אני תוהה אם בכל זאת זה מטוגן.. מה ידוע לכם בנושא? תודה ! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:56, 16 בנובמבר 2013 (IST)

ידוע לך במקרה הערך הקלורי של המוצר הזה? ניתן לנחש את התשובה לפי המידע הזה. גילגמש שיחה 09:38, 16 בנובמבר 2013 (IST)
אין לי ערך קלורי, תמיד קניתי את זה בתפזורת.. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 10:38, 16 בנובמבר 2013 (IST)
יש לך מושג כיצד קוראים למאכל הזה באנגלית? אבדוק ערך קלורי והרכב באתר של משרד החקלאות האמריקאי. גילגמש שיחה 12:02, 16 בנובמבר 2013 (IST)
הסתכלתי באתר הזה אבל לא מצאתי שום דבר שקרוב ל"אפונה קלויה" יתכן שיש לזה שם גנרי כלשהו. על פניו לא אמור להיות בזה שמן אבל צריך לבדוק. אפשר להסתכל על אריזה מוכנה. הערכים הקלוריים אמורים להיות דומים לאלה של האפונה היבשה, אולי מעט יותר גבוהים. אם הם גבוהים בהרבה, סימן שהיתה תוספת חיצונית וכזאת יכולה להגיע רק משני מקורות: סוכר על סוגיו או שומן. היות שאפונה קלויה איננה מתוקה, אז זה יכול להגיע רק משמן. גילגמש שיחה 16:08, 16 בנובמבר 2013 (IST)
אכן אני אסתכל על אריזה מוכנה איך שאתקל בכזו, תודה רבה על העזרה ! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:35, 16 בנובמבר 2013 (IST)
מצאתי את המוצר הזה (ערכים ל100 גר'):
אנרגיה (קלוריות) 174, חלבונים (גר') 11.4, פחמימות 30.6, שומנים (גר') 0.6, שומן רווי (גר') -, כולסטרול (מ"ג) -
זה מאריזה מוכנה. לפי זה אין כמעט שומנים כך שאינו מטוגן, אך הדבר נוגע למוצר הזה ספציפית, כל חברה עשויה להשתמש בשיטות וחומרים שונים. NiD123 - שיחה 19:25, 16 בנובמבר 2013 (IST)

יחסי מין עם קטינות מנקודת מבט מדעית[עריכת קוד מקור]

בעקבות הדיון הער לאחרונה על יחסי מין עם קטינות, מה יש לפסיכולוגיה להגיד בנושא? אילו מסקנות מדעיות הוסקו על השפעות היחסים? תודה, 84.109.248.221 11:54, 16 בנובמבר 2013 (IST)

ראה פדופיליה וגיל ההסכמה. לדעתי האישית עניין של הגדרת "מיהו קטין" מאוד תלוי תרבות, תקופה ואופנה. ביו תקופות שנערות בנות 12 וחצי היו מוכנות לנישואים ובנים בני 14 כבר מזמן שימשו כמאהבים של גברים בוגרים (ראה: פדרסטיה ביוון העתיקה) ובימנו אין בחורה בת 15 שלא יודעת מה זה יחסי מין (אלא אם כן אין לה מחשב וטלוויזיה). Corvus,(שיחה) 12:02, 16 בנובמבר 2013 (IST)
לגבי יחסים בין מבוגר לנערות בלבד; יש להגדיר "קטינות" (איפה זה מתחיל בגיל העשרה), ולהכנס להגדרות מדויקות לגבי מתי זה בדיוק יכול לגרום לנזקים מבחינה ביולוגית. אפבופיליה (משיכה לילדות בנות 14-19, על פי הגדרה נרחבת) עלולה להחשב פדופיליה מבחינה ביולוגית (בלי קשר להיבט הליגאלי), במקרים בהם הילדה בת ה-14 אינה בוגרת מינית (במובן המורחב של המונח), ואמנם, בדורינו, ילדות בנות 14, הן על פי הידוע לי נוטות להיות בשלות גופנית בכלל, וליחסי מין בפרט (אולי לא נפשית) מסיבות תזונתיות בעיקר, והתופעה של ילדות בנות 14 ששוכבות עם ילדים בני גילן למשל, היא תופעה הידועה לכל הנמצאים בפורום אני מניח. מצב כזה מעורר שאלות כגון; "האם בחור בן 17 או בן 18 ייחשב פדופיל משום שילדה בת 14 עיררה אותו מינית?", אני חושב שכל אדם רציני (בפרט פסיכולוגים ופסיכיאטרים לא משוחדים שהקשיבו בלימודיהם) יעידו שבחור זה אינו פדופיל, וגם לא בחור בן 20 ומעלה. אם תקח ילדה בת 14 בת העולם המערבי, שכל חייה ניזונה ממי שתייה עתירי קסנו-אסטרוגנים ומטבוליטים אסטרוגניים, וממזון המכיל פיטו אסטרוגנים (סויה, בירה, ליקריץ ועוד), וקסנו-אסטרוגנים (ביספנול A, חומרי הדברה שונים ועוד), שהיא בפירוש מפותחת מבחינה גופנית, ותלביש אותה כמו ליידי מהממת, ברור שקיים סיכוי שהיא תגרום למישהו שכבר עבר את גיל 40 למשיכה מינית (ואף יש גורמים מסוימים שיתווכו את משיכתו אליה כמו בדידות, מיעוט התנסויות, הצורך למציאת אלטרנטיבות, ליבידו, גורמים חברתיים, ועוד). זה נושא מאד מורכב שכל הנסיונות התקשורתיים-המוניים לפשטו הם קרקס. אגב, גם הספרות ההיסטורית עוסקת בזה, כמו שהוזכר לעיל - בתרבויות שונות נפוצו אמות מידה שונות (לרוב מדובר בפדרסטיה ולא פדופיליה ממש), ואמנם, להבדיל מאפבופיליה (מה שתיארתי), שלעתים כן עלולה לנזול אל הקטגוריה של פדופיליה, הרי ברור שפדופיליה כשלעצמה (משיכה לילדות בנות 13 ומטה, על פי הגדרה נפוצה), אינה נתפסת כרלוונטית (אם כי לפי הזכור לי היו נסיונות בקרב חוקרים להפריד משיכה לבנות 13 ו-12 לתת קטגוריה עצמאית, הנפרדת ממשיכה לילדות בנות 11 ומטה, שבפירוש נופלת בקטגוריה של פדופיליה). אחד הפסיכולוגים המפורסמים שעוסקם בחקר תופעת הפדופיליה הוא ריי בלנשרד, אולי תמצא באתרו, ברשימת הפרסומים שלו חומר בנושא שכן הוא מרבה להוציא פרסומים באטיולוגיה ובנוסולוגיה של התופעה המצערת של פדופיליה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:35, 16 בנובמבר 2013 (IST)

שתי תגובות נוספות בעניין:
(א) ראשית, קיים פתגם האומר: "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה". וכך גם לגבי מיניות בכלל. ביפן, גיל ההסכמה הוא 12, ובתימן אין לפי החוק גיל הסכמה. (דבר מצער ועצוב, לפי דעתי האישית).
(ב) שנית, בין הגילאים 11 - 15 (כל מקרה לגופו ותלוי גם בגנים ובסביבה) - נערות אכן יכולות לקיים יחסי מין מלאים ואולי ליהנות מכך מבחינה גופנית. אך אנו סוברים שלא מבחינה נפשית, רגשית, מנטלית, ולא מתוך הבנת ההשלכות באופן מלא. כך אנו סוברים בתרבות המערבית. ומכיוון שהגבול עלול להיות כל כך מטושטש, בין הגופני לבין שאר התחומים - דווקא משום כך יש צורך בחקיקה ברורה. המקרים של "חציית הגבולות" שמתרחשים מדי פעם וזוכים לגינוי חברתי ולענישה חוקית - אותם מקרים מראים לנו שאכן הגבולות עשויים להיות מטושטשים.
באופן כללי מאוד - זה מה שיש לתחום הפסיכולוגיה (וגם לסוציולוגיה, ולפוליטיקה וממשל) לומר בנושא. בברכה, דני. Danny-wשיחה 15:59, 16 בנובמבר 2013 (IST)

אני כל הזמן תוהה לעצמי- כשאני רואה באוטובוס ילדונת בת 16 בערך עם שד מפותח איפור וולגרי, האם זה נורמלי שאני מרגיש משיכה כלפיה? 79.183.181.252 16:32, 16 בנובמבר 2013 (IST)
אני משוכנע שאתה יכול להפסיק לדאוג. מה שאתה מתאר אגב קורה כמעט לכל גבר עלי אדמות (בתנאי שימשך לעלמה המודרנית הספציפית הזו). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:22, 19 בנובמבר 2013 (IST)

[3] ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:22, 19 בנובמבר 2013 (IST)

מאגר המים העולמי[עריכת קוד מקור]

האנושות צורכת מיליארדי ליטרים של מים. המים האלה מגיעים בסוף לביוב- דהיינו, יוצאים ממחזור המים הטבעי. איך המים לא נגמרים? האם זה משהו שיכול לקרות?--85.64.116.162 16:11, 16 בנובמבר 2013 (IST)

הערך מחזור המים אמנם קצר, אך מנסה להסביר זאת. בברכה, דני. Danny-wשיחה 16:20, 16 בנובמבר 2013 (IST)
מלבד זאת, יש לציין שחלק ממאגרי המים המתוקים אכן מתדלדלים (הכינרת למשל), אבל באופן כללי יש הרבה יותר מדי מים כדי שאי פעם האנושות תסיים אותם. חישוב גס: בעולם יש כ-1,260,000,000,000,000,000,000 ליטרים של מים, מתוכם כ-31500000000000000000 של מים מתוקים (2.5%). צריכת המים בישראל היא כ-2000000000 ליטר בשנה, ואם נניח שישראל היא ממוצעת, אז הצריכה העולמית היא בערך 2000000000000 ליטר לשנה (הנחתי שאוכלוסיית ישראל היא אלפית מאוכלוסיית העולם, למרות שבעצם היא קצת יותר). על פי החישוב הזה, יש בעולם מספיק מים ל-15750000 שנים של צריכת מים עולמית- יותר מ15 מליון שנים. זה כמובן חישוב מאוד מאוד גס ולא מדוייק, אבל הוא מראה לך את הפרופורציות. בלנק - שיחה 16:15, 17 בנובמבר 2013 (IST)
והרי העניין הוא (וזאת המשמעות של מחזור המים) שגם המים המלוחים בימים ובאוקיינוסים מתאדים כל הזמן. וחוזרים כגשם. כך שמליחותם לא משנה לעניין מחזור המים. Danny-wשיחה 23:59, 17 בנובמבר 2013 (IST)
כלומר - סביר שנהרוס את הכדור הזה ואת החיים שעליו הרבה לפני שהמים יגמרו לנו... חיוך אדום. Danny-wשיחה 00:01, 18 בנובמבר 2013 (IST)

ציורים של נפגעי נפש[עריכת קוד מקור]

מישהו מכיר אתר שבו המשתמש צריך לנחש האם הציור שמוצג הוא של חולה נפש או של אמן מודרני? 79.183.181.252 16:48, 16 בנובמבר 2013 (IST)

כזה אבל לא של תינוקות אלא חולים מובחנים. 79.183.181.252 16:50, 16 בנובמבר 2013 (IST)
נראה שהכתבה ההיא מכוונת ללעוג אמנות מודרנית; ובדרך אגב היא פוגעת גם בציבורים אחרים, וחבל. לפי הכתבה, יש בעיה בהבחנה בין יצירת אמנות לבין יצירה של אדם "מטורלל" (=תרגום המילה הרשומה בכתבה). וזה לא כך. למעשה, אם קיים בכלל קשר בין מחלת נפש לבין יצירתיות ויכולת ליצור אמנות - הרי הקשר הוא הפוך מהכוונה בכתבה. קבל עצה: קרא כתבות כאלה, המבקרות את האמנות המודרנית (ובכלל - כתבות המבקרות משהו) בעין ביקורתית. בברכה, דני. Danny-wשיחה 00:43, 18 בנובמבר 2013 (IST)
דני, ניכר שהתבלבלת איפהשהו. הציורים באתר צוירו על ידי פעוטות ולא על ידי "מטורללים", (Toddlers=פעוטות). השואל שאל האם קיים איזה שהוא אתר המדבר על חולי נפש ולא על פעוטות, אבל לא נראה שאכן קיים אתר כזה (ייתכן שמהסיבות שציינת). דרך אגב, הדמיון בין אומנות מודרנית לבין ציורים של פעוטות הוא לוא דווקא שלילי. כמו שפיקאסו אמר: "הייתי זקוק לארבע שנים כדי ללמוד לצייר כמו רפאל, ולתקופת חיים שלמה כדי ללמוד לצייר כמו ילד". גם הכתבה עצמה לא מציגה את הדמיון דווקא באור שלילי- מרבים לשבח שם את הציורים. הם סתם מצביעים על הדמיון המעניין הזה. בלנק - שיחה 16:19, 18 בנובמבר 2013 (IST)

האם באנדרטה לזכר יצחק רבין נפלה טעות בתאריך העברי של יום הירצחו?[עריכת קוד מקור]

כתוב שם "י"א חשוון...". בכל מקום אחר (למשל כאן) מצוין י"ב בחשוון. אני מתכוון גם בערך וגם באנדרטה עצמה. חזרתישיחה 23:26, 16 בנובמבר 2013 (IST)

שבת באותה שנה הייתה י"א בחשוון, וממילא מוצ"ש היה י"ב. זו טעות כנראה. ‏DGtal‏ 01:34, 17 בנובמבר 2013 (IST)
זה באחריות העירייה? חזרתישיחה 06:31, 17 בנובמבר 2013 (IST)

מדידות סותרות של סוכר בדם[עריכת קוד מקור]

האם יכול להיות הבדל משמעותי בין מדידות במעבדות קופות החולים לבין בדיקות ביתיות? במדידות סוכר בצום במעבדות מכבי בשנים האחרונות היו הערכים שלי מעל 100, ועם זאת במדידות סוכר ביתיות, לא בצום, לפני ארוחה ושעה וחצי אחריה - ערכי הסוכר היו בסביבות 80. חזרתי על הבדיקות הביתיות מספר פעמים והתוצאות תמיד דומות. איך ניתן להסביר את ההבדל הזה? Gil mo - שיחה 09:09, 17 בנובמבר 2013 (IST)

יתכן שהתנאים אינם זהים. רמות הסוכר בדם אינן קבועות ומשתנות לאורך היממה וכתלות בגורמים חיצוניים כמו אכילה וכו'. יתכן גם שהמכשיר של המעבדה רגיש יותר. גילגמש שיחה 10:12, 17 בנובמבר 2013 (IST)
אם בבית אתה מוציא מהאצבע ובמעבדה - מהווריד - זאת הסיבה. חזרתישיחה 17:22, 17 בנובמבר 2013 (IST)
הסבר נוסף- באופן פרדוקסלי, הצום עלול דווקא לגרום לעלייה ברמת הסוכר. הגוף מרגיש בחוסר בגלוקוז, והוא מפרק תאי שומן על מנת לייצר אותו. זה תלוי מה אכלת כמובן, אבל לעיתים הפחמימות שאתה אוכל הן מורכבות ולכן לוקח להן זמן עד שהן מתפרקות לגלוקוז טהור. תנסה לצום פעם בבית ותראה מה יקרה. בלנק - שיחה 23:25, 17 בנובמבר 2013 (IST)
מתוך בעצמך: בדיקת סוכר בדם של שירותי בריאות כללית: "·ישנו גם הבדל של כ - 10 אחוז בין הערכים המתקבלים ממדידה במכשיר מדידה ביתי מהאצבע, לבין ערכים המתקבלים מבדיקת דם הנלקח מהווריד במעבדה". הדם מהאצבע הוא דם נימי, מלא. בדיקת המעבדה נעשית בפלסמת הדם, מהווריד. לכן השוני. חזרתישיחה 00:35, 18 בנובמבר 2013 (IST)

היי חזרתי, כקרוא מהצד לא הבנתי את התשובה שלך ובפרט את ההסבר לגבי הנים והווריד. הדם הוא אותו דם. 5.28.171.111 15:08, 22 בנובמבר 2013 (IST)

קצינים ומרצים[עריכת קוד מקור]

האם היו קצינים שהיו במהלך שירותם או אחריו פרופסורים באקדמיה? תודה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה קצת נדיר, אך קיים. הינה שניים: יגאל ידין, יצחק בן ישראל. גילגמש שיחה 12:01, 17 בנובמבר 2013 (IST)
אני מניח שהכוונה לקצינים בכירים, כי "סתם" קצינים שהמשיכו לאקדמיה יש מן הסתם אלפים. ברמת אלוף יש גם את מנחם פינקלשטיין. ‏DGtal‏ 12:43, 17 בנובמבר 2013 (IST)
גם ישי בר. בנצי - שיחה 13:11, 17 בנובמבר 2013 (IST)
קרפ"ר תת אלוף פרופ' יצחק קרייס. Mr.Shoval - שיחה 14:01, 17 בנובמבר 2013 (IST)
ישנם מלא פרופסורים בדרגות של סגן-סרן, פשוט מאות. יש גם פרופסורים מאוד בכרים בדרת רב סרן, כדוגמת דניאל הרשקוביץ. Corvus,(שיחה) 14:03, 17 בנובמבר 2013 (IST)
עוד קרפ"רים: תת אלוף פרופסור דן מיכאלי, תת אלוף פרופסור ערן דולב, תת אלוף פרופסור יהודה דנון, תת אלוף פרופסור יהושע (שוקי) שמר, תת אלוף פרופסור אריה אלדד. בעצם מה אתה מחפש? Mr.Shoval - שיחה 14:08, 17 בנובמבר 2013 (IST)
אולי כוונת השואל לפרופסורים שאינם רופאים. כמו כן יתכן שכשכתב לאחר שירותם התכוון לגמלאי צהל ולא לקצינים שחתמו שנת קבע והלכו לאקדמיה. Uziel302 - שיחה 23:40, 18 בנובמבר 2013 (IST)

המרה מפורמט PDF לפורמט Word[עריכת קוד מקור]

האם יש תוכנה או יישום העושים זאת ? תודה, בנצי - שיחה 11:59, 17 בנובמבר 2013 (IST)

כן. זאת למשל. בלנק - שיחה 15:58, 17 בנובמבר 2013 (IST)

ויטמינים[עריכת קוד מקור]

האם יש פעילות גופניות שדורשות יותר ויטמינים מאחרות (לדוגמה חשיבה, ספורט אירובי וכדו') ? 109.67.14.155 21:50, 17 בנובמבר 2013 (IST)

גוף האדם צורך המון סוגים של תרכובות ומינרלים. לכל פעילות דרישות משלה. למשל בעת הריון משרד הבריאות ממליץ לקחת חומצה פולית (ויטמין B9) לפעולות אחרות יש חומרים אחרים שמומלצים לה. גילגמש שיחה 05:13, 18 בנובמבר 2013 (IST)

כתיבת השם אהרון בעברית קדומה?[עריכת קוד מקור]

בנוסח העברי של התורה, אשר ממנו נקראת התורה כיום, השם אהרון מאוית אַהֲרֹן. היות וידוע לי שהניקוד העברי הוא, על פי המחקר, המצאה מאוחרת, ברצוני לשאול, איך כתבו את השם אהרון בעברית עתיקה?, האם היה שם ו'?, האם יש ממצא ארכיאולוגי כל שהוא שמאשש איך נכתב השם בניב ההוא?, תודה רבה לכם ! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:27, 18 בנובמבר 2013 (IST)

שים לב שבספר תורה אין ניקוד והכתיבה היא אהרן.Uziel302 - שיחה 23:44, 18 בנובמבר 2013 (IST)
לא טענו האורתודוקסים שהתורה "ניתנה למשה" מנוקדת?.. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 07:44, 19 בנובמבר 2013 (IST)
ניקוד עברי הוא המצאה חדשה יחסית. עוזי ו. - שיחה 09:38, 19 בנובמבר 2013 (IST)
סימני הניקוד הם אכן ככל הנראה המצאה מאוחרת יחסית, אמנם על פי המסורת, צורת הקריאה של המקרא, נמסרה למשה רבינו עליו השלום, ביחד עם התורה כולה. טיפוסי - דברו איתי 11:58, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אני חושב שכל התשובות מפספסות את מה שהשואל כיוון אליו. הוא רוצה לדעת איך נהגה השם במקור, ושיער שכתב עתיק יכול לספק את התשובה. אולי אפשר לחשוב גם על חיפוש של וריאציות של השם בשפות קרובות שקיימות כיום כמו ניבים שונים של ערבית, תימנית וכו' ולראות מה הצלילים המשותפים?
השאלה שכתבת לא נכנסת בדבריו, והוא די פעיל בדף זה כך שעדיף לתת לו להבהיר בעצמו את כוונתו.Uziel302 - שיחה 16:04, 19 בנובמבר 2013 (IST)
הכתיב "אהרון" מתועד במגילות מדבר יהודה (למשל, מגילת המקדש, סרך היחד ועוד). זה אמנם לא עברית מקראית, אבל קודם בהרבה להמצאת הניקוד.132.66.100.110 17:34, 19 בנובמבר 2013 (IST)
העברית הקדומה נכתבה בכתיב חסר. ככל שחוזרים אחורה בזמן, הכתיב כלל פחות תנועות. מלבד זאת, אין להתעלם מכך שעברית עתיקה (תקופת בית ראשון) נכתבה באותיות שונות לגמרי - בכתב העברי הקדום. Liad Malone - שיחה 14:31, 13 בדצמבר 2013 (IST)

למה מטאל "רעים"?[עריכת קוד מקור]

למה למטאל יש אופנה של לבוש קשוח ואפל, ותכנים "רעים" ואגרסיביים? 79.180.50.192 21:13, 18 בנובמבר 2013 (IST)

השאלה לא ברורה. זה כמו לשאול למה יש אופנה של ג'ינסים. זה ענין של אופנה. גם תכנים מושפעים מטרנדים ומוסכמות של קהילות. Uziel302 - שיחה 23:48, 18 בנובמבר 2013 (IST)
כי רוק קלאסי משחקים אותה מרדנים, רוק מתקדם סנובים, מוזיקה קלאסית חנונים, ג'אז תמהונים, פאנק צדקנים זועמים, גל חדש דכאוניים, אלטרנטיבי משועממים, טכנו/טראנס מחוקים, היפ הופ ריקים וגנגסטא ראפ אהבלים. אז מה כבר נשאר למטאל?
איך שכחתי?? - מזרחית מקופחים
כי התכנים של מוזיקת המטאל הם בדרך כלל אפלים וקודרים, ועוסקים בנושאים כואבים כגון מוות, מלחמות, כאב וסבל, השטן, אלימות ועוד. המוזיקה מתאימה לתכנים אלה: היא כבדה, קודרת, אפלה ולעתים "מלוכלכת" ו"מרושעת". בברכה, MathKnight (שיחה) 10:18, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אגב, מבפינת פילוסופיה והשקפת עולם- מה ההבדל בין מטאל לבין רוק? 109.65.53.129 20:40, 19 בנובמבר 2013 (IST)

מוזיקת המטאל היא אפלה מכיוון שזהו זרם מוזכילי שכביכול "נמאס" לו מהכל והוא רואה ייאוש לכן הוא לרוב צורח על הסבל שקורה בעולם.22:53 6 בדצמבר 2013 (IST)

בולשיט סטיגמטי מנותק מהמציאות.--85.64.116.162 13:50, 7 בדצמבר 2013 (IST)

תאונת ערכים[עריכת קוד מקור]

אני בודק האם קיים מונח המתאר התנגשות בין ערכים שונים המנוגדים זה לזה, לרוב בין שתי קבוצות, ולעתים גם בקבוצה עצמה, דוגמה אקטואלית להתנגשות כזאת, ניתן לראות בסוגיית גיוס בני ישיבות, בה נמצא הערך של "אדיקות דתית" מול הערך של "שיוויון בנטל" על מסלול התנגשות. לו הייתי מתבקש לטבוע מונח, הייתי קורא לזה "תאונת ערכים" קצר וקולע. טיפוסי - דברו איתי 11:51, 19 בנובמבר 2013 (IST)

אני לא בטוח שאדיקות דתית בהכרח סותרת שירות צבאי. מאידך, אני לא בטוח ששיוויון בנטל חברתי משמעו בהכרח זהות בחובות. ובכל מקרה, התיאור הקצר והקולע ביותר למצב שבו נדרשים לפשר ולשלב שני ערכים תיאורטיים הוא "המציאות".
הדוגמה שנתתי היא קולעת, משום שצד אחד מדבר על התנגדות ללא פשרות גם במחיר של הרעבה עינויים וכליאה, לכל מתווה של גיוס לבני ישיבות, עקב השקפת עולמם, ואדיקותם הדתית, וצד אחר מדבר על חקיקת חוק לגיוס בני ישיבות גם בניגוד לרצונם ואף בכפייה, ללא ויתורים וללא מריחות בשם הערך המקודש של "שיוויון בנטל", וזו דוגמה לתאונת ערכים קלאסית. זה שאתה או אחרים חושבים שאפשר או צריך לשלב בין השניים, לא רלוונטי לעניין. טיפוסי - דברו איתי 12:38, 19 בנובמבר 2013 (IST)
הדיבורים על התנגדות "גם במחיר של הרעבה ועינויים" הם הסתה מכוערת ופרועה. עוזי ו. - שיחה 12:57, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לצערי, זה השיח. טיפוסי - דברו איתי 13:03, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אתם בטוחים שעורכים את הדיון במקום הנכון? יש את כיכר העיר. Corvus,(שיחה) 13:08, 19 בנובמבר 2013 (IST)
זה השיח שאתה משתמש בו (לא נתקלתי בקריאות רציניות לענות ולהרעיב מי שלא יתגייס), ואכן יש הרבה מה להצטער על כך. עוזי ו. - שיחה 13:15, 19 בנובמבר 2013 (IST)
ידידי, ייתכן שאתה לא נתקלת בקריאות בנוסח זה אצל המדברים בשם הערך "שיוויון בנטל", כך או כך, אני התייחסתי לדיבורים מן הצד של מייצגי בני הישיבות, שבסביבתם דיברו בעבר על עמידה עיקשת על עקרונותיהם גם מול כיתת יורים. טיפוסי - דברו איתי 13:19, 19 בנובמבר 2013 (IST)
שאני אבין, לדעת המתנגדים לגיוס בני הישיבות: האם בוגרי תיכון מגוייסים מרצונם החופשי? אם אני הייתי מנסה לא להתגייס בזמני הייתי מקבל "הרעבה, עינויים וכליאה" כמו גדול. 192.114.105.254 13:45, 19 בנובמבר 2013 (IST)
זו גבורה קטנה מאד להצהיר על נכונות לעמוד על עקרונותיך גם מול "הרעבה ועינויים" או "כיתת יורים", כשברור לך כשמש בצהריים שאיש אינו מעלה בדעתו להפעיל אמצעים כאלה. לשימוש בשפה אלימה כזו יש שתי תוצאות: (1) זו השמצה מחפירה של הצד השני, כאילו אכן מתכננים שם מחנות עינויים והרג המוני; (2) השפה מעלה חששות נוגים לגבי הנכונות שלך-עצמך להפעיל אמצעים כאלה בהזדמנויות הפוכות. עוזי ו. - שיחה 13:52, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אלמוני, אתה צודק, רק תחשוב לרגע מה היה קורה לצה"ל ולחברה כולה, אילו אתה ועוד עשרות אלפי חברים היו נחושים לא להתגייס גם במחיר כליאה.
עוזי, 1. בהחלט מדובר על פגיעה כלכלית ממוטטת = הרעבה, וכליאה כמו כל עריק אחר, וכפי שהאלמוני ציין בצדק. 2. אם כבר, אז בקאפו למשל לא נמצא אף לא יהודי חרדי אחד, לעומת הרבה מאד יהודים חילונים. בכל אופן, להבנתי, השימוש בשפה זו נועד גם בכדי להעביר מסר נחרץ ש"אין על מה לדבר" לא בטוב ולא במוטב, ומתברר שגם כך לוקח זמן עד שהמסר מחלחל. טיפוסי - דברו איתי 14:00, 19 בנובמבר 2013 (IST)
ראשית, נראה לי שהגזמת לגמרי עם הכנסת עניין הקאפו לנושא, מה גם שאני מתקשה לראות על מה תוכל לבסס את הטענה הזו, ומה היא באה לומר. לגוף העניין, אף אחד לא מדבר על הרעבה. מדובר על הפסקה חלקית של הסיוע מצד המדינה למי שלא מוכן לתת למדינה את מה שהיא סבורה שהוא חייב לתת. האם מדינת ישראל "מרעיבה" את תושבי הולנד, משום שאיננה מעבירה להם סיוע במשכנתאות? אגב, כשעברתי על רשימת הסנקציות לא מצאתי אף הטבה שאני אישית זכאי לה היום. מה שאומר שהסנקציות הנ"ל (אם יהיו) יביאו את אותם משתמטים לרמת הסיוע שאני זכאי לה כבר היום. משה פרידמן - שיחה 12:26, 20 בנובמבר 2013 (IST)
המטרה המוצהרת להטלת סנקציות כלכליות ממוקדות מגזר; בחינוך, בדיור, וברווחה, היא לשבור את מטה לחמם של החרדים, כלומר הרעבתם, במטרה/במחשבה שזה ישפיע עליהם לשנות את אורחות חייהם השגויה לטעמם של מטילי הסנקציות הכלכליות. אילו היתה מדינת ישראל שולחת ידה לכיסם של תושבי הולנד, וגובה מהם מיסים רבים, ולא מעניקה להם דבר בתמורה, היא כנראה אכן היתה מרעיבה אותם. חשוב להזכיר, שעוד לפני סנקציות, כבר שנים שנזרקים לעבר הילד החרדי עצמות יבשות, לעומת מה שמקבל ילד יהודי חילוני או ערבי בן גילו, בהוצאות החינוך. טיפוסי - דברו איתי 14:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)
לא הבנתי. הסנקציות שאני קראתי עליהם מדברות בעיקר על ביטול תמיכות שאני לא מקבל מלכתחילה. האם מדינת ישראל מרעיבה אותי? ובכלל, זו טענה הזויה. הסנקציה המוטלת על כל אזרח בישראל המשתמט משירות היא מאסר בפועל. מכיוון שהמדינה לא רוצה (וכנראה גם לא יכולה) ללכת "ראש בקיר" עם הציבור החרדי אז במקום לכלוא אותם, מבקשים לשלול מהם תמיכות כמו סיוע במשכנתא, דיור ציבורי, הנחות בארנונה וכו'. זו הסיבה שמדובר בסנקציות "ממוקדות מגזר" כלשונך. תאמין לי שהרבה מתומכיו של לפיד היו שמחים מאוד להטיל על החרדים בדיוק את אותן הסנקציות שהיו מוטלות על כל מגזר אחר במצב דומה. משה פרידמן - שיחה 15:06, 20 בנובמבר 2013 (IST)
שלום משה, ראשית, יש ויכוח בין שרי הממשלה האם המדינה רוצה או יכולה להשית מאסר בפועל על בני הישיבות שיסרבו להתגייס לצה"ל. הויכוח עוד לא הוכרע. שנית, אני הראשון שאשמח להיווכח שהסנקציות הן לא כצעקתה. שלישית, כך או כך לדעתי, מדובר כפי שהגדרתי ב"תאונת ערכים" חזיתית שעלולה להיות הרת אסון. אגב, אני מבין לליבם של הטוענים שאין להסכים לכך שיווצרו כאן שני מינים של עריקים, כשאופי הטיפול הוא שונה מאחד למשנהו. טיפוסי - דברו איתי 15:19, 20 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא מבין למה שמכתחילה יהיה איזשהו הבדל בין אוכלוסיות שונות בקשר לחובותיהם כלפי המדינה. כשאותי גייסו ל3 שנים מהחיים שלי, אף אחד לא שאל אותי האם זה מסתדר עם אורך החיים שלי, עם האמונות שלי ועם שאיפותיי לחיים. אם לא היו סנקציות קשות נגד משתמטים, אז לא הייתי מתגייס והייתי כבר מזמן בעל תואר אקדמי. 192.114.105.254 12:54, 21 בנובמבר 2013 (IST)
ההבדל נעוץ בכך, שאתה לא היית מוכן לשאת את הסנקציות שכרוכות בסירובך לגיוס, ועשרות אלפי בני הישיבות מוכנים לכך בשמחה רבה, וזה איום קשה מנשוא למערכת שאובדת עצות. טיפוסי - דברו איתי 13:07, 21 בנובמבר 2013 (IST)
ממש לא נכון. שתי ההכללות שגויות. אתה גם לא מתייחס לשאלה העקרונית של השואל. הנטל הבטחוני אינו מובן מאליו, ואני מניח שאתה מכיר את דבריו של הרב זווין בעת התהוותה של המדינה. בנצי - שיחה 11:51, 24 בנובמבר 2013 (IST)
מה לא נכון? אילו הכללות? בקצרה אבל התייחסתי. גיוס לכולם בשם הנטל הבטחוני שנוי במחלוקות. דבריו של הרב זווין אינם קו מנחה ליהדות החרדית. טיפוסי - דברו איתי 12:09, 24 בנובמבר 2013 (IST)
הוא כנראה מתכוון לכך שסנקציות כספיות ופליליות הן בהחלט דבר משמעותי, ועובדה שהן מעוררות התנגדות רבה. שוויון בפני החוק אינו דבר שנוי במחלוקת, אלא חובה מהותית. כל עוד יש חוק גיוס חובה לכולם, כולם צריכים לפעול בהתאם, ולא לדרוש פטור גורף למגזר מסוים - הפטור הוא הדבר ששנוי במחלוקת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אלמוני, אין סנקציה שיכולה לגרום לכניעה של קבוצה נחושה שמוכנה למסור את נפשה עבור אמונתם ואורח חייהם. המחאות והאזהרות נגד כפייה וסנקציות הן דבר מתבקש, ללא קשר לעוצמת הנחישות לעמוד בגבורה אם וכאשר. חוקים וערכים של בשר ודם שנחקקים, מתעדכנים, מוקפאים, ומתבטלים, כל הזמן, על פי אילוצים פוליטים ואחרים, אינם עושים כל רושם על יהודים הכפופים לחוקי התורה, וערכיה על פי הבנתם, וימים יגידו. טיפוסי - דברו איתי 12:12, 25 בנובמבר 2013 (IST)

דובר שאינו ילידי ולמד אנגלית יכול להגיע לרמת שפת אם?[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

דובר שאינו ילידי ולומד אנגלית באינטנסיביות יכול להגיע לשפת אם? ולאיזו רמה מקסימלית יכול להגיע דובר שאינו ילידי? 5.28.189.21 15:59, 19 בנובמבר 2013 (IST)

- סוף העברה
שפת אם מוגדרת כשפה הראשונה שאדם רוכש, ולכן זה לא בר שינוי. קיים ביטוי "רמת שפת אם", שפירושו שאדם יודע את השפה ברמה דומה לזו של האדם הממוצע שהשפה היא שפת אימו. רמת ידיעת שפה ניתנת להערכה על ידי מבחנים שונים הבודקים מיומנויות שפה שונות, ופעמים רבות אדם בעל כישוריים לשוניים גבוהים ו/או שהשקיע שנים רבות ברכישת מיומנויות השפה, עובר בהם את כישורי השפה של דובריה הממוצעים. Uziel302 - שיחה 16:13, 19 בנובמבר 2013 (IST)
ראו את עלילת גבירתי הנאווה. בברכה. ליש - שיחה 16:16, 19 בנובמבר 2013 (IST)
זה גם מאוד תלוי באיזה גיל אתה מנסה ללמוד את השפה. אם זה גיל 8 אז בוודאי, ואם זה גיל 80 אז די בטוח שלא. בלנק - שיחה 16:28, 19 בנובמבר 2013 (IST)
בוודאי. מרבית הילדים שעלו מברית המועצות לשעבר בשנות ה90 כיום מדברים בעברית ברמת שפת אם. לגבי מהי הרמה המקסימלית, אני רוצה לציין את ולדימיר נבוקוב- סופר דגול שהתפרסם בין היתר בזכות האנגלית שלא כל הסופרים בני דורו הגיעו אליה ושפת אימו היתה רוסית. Corvus,(שיחה) 16:39, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לשואל, יש להבדיל בין שפה אוראלית לשפה טקסטואלית. אדם יכול להגיע לרמת אם בהקשר הכתוב של האנגלית, אך לא להגיע לרמה זו בהקשר האוראלי של אנגלית וההפך, ככה שברמת העיקרון התשובה חיובית. אני רק לא חושב שאפשר לקבוע שזו תהיה "רמת שפת-אם" במובן הקלאסי של המונח, וייתכן שתמיד יהיה יתרון כל שהוא, גם אם מזערי ביותר, לשפה המקורית. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:51, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אכן, דבריך נכונים מאוד ואוכל למסור על כך עדות מכלי ראשון - שפת האם שלי היא רומנית, אולם לאחר יותר מחצי מאה בישראל, אני שולט בעברית טוב מאשר ברומנית, אך כשמדובר בקריאה, גם כעת אני קורא רומנית מהר יותר מכפי שאני קורא עברית, למרות שהספקתי לקרוא הרבה יותר טקסטים עבריים. גרסא דינקותא - גרסא. בברכה. ליש - שיחה 19:32, 19 בנובמבר 2013 (IST)

נפוליאון היה דמוקרטי או לא?[עריכת קוד מקור]

קראתי ש"שאיפותיו האימפריאליסיות של נפוליאון הביאו אותו לכבוש את מרבית אירופה, והוא הביא למדינות אלה את בשורת המהפכה - הערכים של שוויון ואחווה ושחרר את תושבי המדינות שכבש מהעריצות ומיהעדר השוויון של המשטרים שהתקיימו בהן." אני רואה כאן פרדוקס ברור מאוד, איך זה ייתכן שאדון נפוליאון מצד אחד מביא את 'בשורת המהפכה' הכוללת ערכים של שוויון ואחווה (כלומר דמוקרטיה) ומצד שני הוא אימפריאליסטי שמתכוון לכבוש את כל העולם ולקחת מהם את השלטון בכוח?! מצד אחד זה נראה כאילו הוא היה דמוקרטי נלהב ומצד שני עריץ. הכיצד? 5.28.189.21 18:04, 19 בנובמבר 2013 (IST)

איפה קראת את זה? הטיעון שנפוליון יצא לכבוש את העולם בגלל שאיפות אימפריאיסטיות איננו מדויק. גילגמש שיחה 19:26, 19 בנובמבר 2013 (IST)
זה כתוב בספר של בוגר היסטוריה שכתב ספר לימוד להיסטוריה לתיכון: אורי צמח. 5.28.189.21 21:16, 19 בנובמבר 2013 (IST)
יתכן שהוא רצה לפשט את הנושא לתלמידי תיכון. זה יותר מורכב מזה. מעצמות אירופה ניסו לחסל את המהפכה הצרפתית ויזמו מספר מלחמות נגד צרפת. התגובה הצרפתית הייתה מעורבת. בהתחלה מתגוננת ובהמשך תוקפנית. גם בלב התוקפני, הצרפתים לא היו האשמים הבלעדיים בפרוץ מעשי האיבה. בחלק מהמקרים, האנגלים הם אלה שמימנו את המעצמות האירופאיות שפתחו במלחמה נגד צרפת. לכן, אי אפשר לומר באופן מוחלט שלנפוליון היו שאיפות אימפריאליסטיות.
אפילו אם מתייחסים לשאיפות אלה, עדיין ערכי החופש, השוויון והאחווה (הססמה של המהפכה הצרפתית) נפוצו באירופה. כאן הכוונה לחופש יחסי ולשוויון יחסי ולא מוחלט. העניין הוא שעד המהפכה הצרפתית העם הצרפתי התחלק למעמדות לפי מוצא. היה קשה לעבור בין מעמד אחד לאחר. היו לכך השלכות חוקיות קשות. למשל: בני המעמד העליון לא שלמו מסים. המצב הזה היה דומה בבמעצמות האירופאיות נוספות ולכן בעצם הרצון של אותם שליטים לחסל את המהפכה, כדי לשמר את שלטונם.
לכן, כשאומרים "חופש", "שוויון" ו"אחווה" הכוונה לכך שבוטלו המעמדות ונחקקו חוקים שאפשרו חופש רב יותר לאזרחי האזורים הכבושים. המאבק לשוויון לא הסתים עם המלחמות הנפוליוניות. התסיסה המשיכה ואירופה שקעה בגל מהפכות חדש הידוע בשם אביב העמים בערך 30 שנה לאחר סיום מלחמות נפוליון. גם בזה לא הגיע הסוף לכל הדברים האלה וחלק מהמדינות המשיכו עם המדיניות הזאת במשך זמן רב. כך שמדובר בתהליך הדרגתי וארוך. גילגמש שיחה 21:47, 19 בנובמבר 2013 (IST)
טוב מצאתי איזה משהו שמישהו פרסם בפורום וטען שמר צמח כתב. אני סבור שאין ללמוד מהספרים האלה, אם הם אכן התרפסמו על ידו. מוזר בעיני שמשרד החינוך אישר דבר כזה. גילגמש שיחה 21:55, 19 בנובמבר 2013 (IST)
העובדות מדברות בעד עצמן - הרפובליקה הצרפתית ובהמשך נפוליאון היו בעלי שאיפות אימפריאליסטיות וזה בא לידי ביטוי בכיבושים באיטליה, הניסיון לכבוש את ספרד ובמיוחד במסע למצרים ולארץ ישראל. מצרים לא איימה על צרפת. בברכה. ליש - שיחה 22:08, 19 בנובמבר 2013 (IST)
זה נכון, לכן אמרתי שזה מורכב. גילגמש שיחה 22:12, 19 בנובמבר 2013 (IST)
אין ניגוד היסטורי בין אימפריאליזם למשטר דמוקרטי. לדוגמא בריטניה במאה ה-20: האימפריה הגדולה בעולם, ובשלב זה בעלת מסורת ארוכה של דמוקרטיה ליברלית.[[אלמ}}
זה לא מדויק. דמוקרטיה היא לא רק קיום בחירות לפרלמנט. בריטניה הפכה לדמוקרטיה ליברלית אמיתית רק במאה ה-20, כך שקשה לדבר על "מסורת ארוכה שהייתה קיימת במאה ה-20". גילגמש שיחה 04:11, 20 בנובמבר 2013 (IST)
לכן כתבתי "ניגוד היסטורי". אתה מדבר על ניגוד תיאורטי. המושג דמוקרטיה עובר פיתוח ושכלול עם השנים. הדמוקרטיה האמריקאית מובהקת יותר היום מאשר בתקופת העבדות, אבל אמריקה היתה דמוקרטיה מיום היוולדה. כך גם לגבי אנגליה, שבה המהפכה המהוללת והמגנטה כרטא התחילו את התהליך והמסורת הדמוקרטית הליברלית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש הבדל רב בין "התחלת התהליך" לקיום המשטר הדמוקרטי. אפשר לומר שגם הכיבוש הנורמאני של אנגליה "התחיל את התהליך" כי הינה - צאצאי הנורמנים הם אלה ששולטים היום בממלכה המאוחדת. ההבדל בין החברה שבה ניתנה המגנה כרטא לחברה הבריטית המודרנית הוא גדול מאוד. אמנם מדברים על המסמך הזה כעל משהו שיש לו זיקה לדמוקרטיה, אך זה ממש רחוק מכך. יתרה מכך, דמוקרטיה נוצרה כבר בעת העתיקה. המשטר האתונאי בתקופה הקלאסית היה דמוקרטי. יש שיגידו דמוקרטי יותר ממה שיש לנו כיום בישראל או בארה"ב. התהליך היה שקוף מאוד, האזרחים נהנו מזכויות רבות והייתה להם השפעה מאוד גדולה על המדינה. הדמוקרטיה האתונאית לא היתה ליברלית כל כך, אבל בהחלט דמוקרטית עד מאד. גילגמש שיחה 04:33, 20 בנובמבר 2013 (IST)
אני מסכים שההבדל בין הדמוקרטיה העכשיוית לדמוקרטיה של אז אדיר, ואתה כנראה מסכים שמדובר במשתנה רציף ולא בינארי. השאלה היא האם יש נקודה היטורית בודדת שבה התהליך התחיל באופן ישיר (אחרת נומר שבריאת העולם התחילה את כל התהליכים)? התשובה היא לדעתי המגנה כרטא. שאלה נוספת היא האם יש נקודה היסטורית (או כמה נקודות בודדות) שבה הקפיצה בדמוקרטיה היתה משמעותית ביותר? אני לא יודע את התשובה (מגנה כרטא?). אם אתה טוען שהדמוקרטיה התחילה רק כאשר היא נדמתה לראשונה לאיך שהיא נראית היום, אתה צריך להתמודד עם שני עניינים: אחד, מהו הקריטריון ההכרחי בשביל קיום הדמיון הנדרש? השני, הוא השרירותיות של "עכשיו" ברצף הזמן (כלומר, הדמוקרטיה של היום שונה מאוד כנראה מזאת שתהיה בעוד 50 או 100 שנים. אז בעוד 100 שנים תגיד שהיום בריטניה אינה דמוקרטית בכלל?).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לגבי הדמוקרטיה האתונאית אתה צודק, אבל השאלה התייחסה לנפוליאון ולכן אני מדבר רק על הדמוקרטיה המודרנית.

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

החתימה על המגנה כרטא בפירוש לא יצרה משטר דמוקרטי או ליברלי כלשהו באנגליה של ימי הביניים. הדמוקרטיה כפי שהיא מוכרת לנו כיום נוצרה בשני אירועים מבודדים, אם כי קשורים האחד לשני בשלהי המאה ה-18: מלחמת העצמאות של ארצות הברית והמהפכה הצרפתית. שני האירועים האלה שברו תוך כמה דורות סדר עולמי שהיה קיים אלפי שנים. הדמיון הוא כמובן שני עקרונות חשובים מאוד של דמוקרטיה: שלטון נבחר על ידי העם ברוב קולות וזכויות אדם. המסמך החשוב בשם הצהרת זכויות האדם והאזרח נכתב בעת המהכה הצרפתית והוא מאבני היסוד לזכויות אדם כפי שאנו מכירים אותן כיום. גילגמש שיחה 05:15, 20 בנובמבר 2013 (IST)

אני חושב שאתה מזלזל בהתפתחויות שקדמו לעקרונות שעליהם דיברת. העיקרון היסודי של הדמוקרטיה הוא ריבונות העם, וזהו עיקרון מופשט שיכול להתבטא בצורות רבות. השיטה הייצוגית היא שיטה למימוש ריבונות העם. זכויות אדם וזכויות אזרח הן ערכים ליברליים, ומשניים לערך היסודי של דמוקרטיה, והם נועדו בעיקר להגן על הפרט מעריצות הרוב. לומר שהדמוקרטיה החלה רק עם ההכרה בזכויות האדם והאזרח זה פשוט לא נכון, כי קיומה של עריצות רוב אינה סותרת את עיקרון ריבונות העם. נכון שהיום, כשאנחנו מדברים על דמוקרטיות רצויות, לא מספיק לנו ריבונות העם ואנו דורשים גם זכויות אדם ואזרח - בצדק. אבל זאת התפתחות מאוחרת יותר של רעיון הדמוקרטיה המודרני.
אבל גם אם נקבל את הקריטריון שלך, עדיין במאה ה-20 אנגליה היתה דמוקרטיה ליברלית לעילא ועילא (עם מסורת יותר קצרה), ובו זמנית היתה אימפריה גדולה. וכך גם צרפת שאחרי המהפכה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צריך להסתכל על כל הפרמטרים כמו זכויות נשים - נשים קיבלו זכות הצבעה באנגלית רק בשנת 1918 (בעקבות מאבק הסופרג'יסטיות) וגם היה קיים במדינות דמוקרטיות רבות מבחן הכנסה - רק אנשים בעלי רכוש ברמה מסוימת היו בעלי זכות הצבעה. תהליך המעבר ממשטר דמוקרטי למה שמוכר לנו כיום היה ארוך. זה לא שבבת אחת אנגליה או כל מדינה אחרת הפכה ממונרכיה אבסולוטית למשטר דמוקרטי ליברלי. גילגמש שיחה 07:41, 20 בנובמבר 2013 (IST)

מהדיון הפורה והמעניין שלכם לא בדיוק הצלחתי למצוא תשובה על שאלת אופיו של נפוליאון האם הוא היה בעל השקפות דמוקרטיות או עריץ נוסף ואמפריאליסט שביקש לכבוש את העולם.5.28.189.21 13:38, 20 בנובמבר 2013 (IST)

לא הצלחת להבין כי השאלה שלך שגויה. הוא היה גם עריץ אימפריאליסטי וגם הפיץ את רעיונות המהפכה הצרפתית בדבר זכויות אדם ועוד באירופה. ניצחונותיו על המונארכיות הישנות שברו את המבנה הפוליטי שלהן ותוך דורות אחדים עבר על אירופה שינוי גדול מאוד שאת תוצאותיו אנו רואים כיום. הוא לא עשה את זה למען הדמוקרטיה או משהו כזה, זה פשוט קרה כתופעת לוואה כתוצאה מהפעולות שלו. גילגמש שיחה 17:09, 20 בנובמבר 2013 (IST)
שלטונו של נפוליאון בצרפת היה שלטון דיקטטורי: הכוח הפוליטי רוכז כולו בידיו ולא התקיים חופש דיבור, לא בצרפת עצמה ולא בגרורותיה. על מרבית הארצות שכבש השליט מלכים, ולא כונן בהן רפובליקות.
השקפותיו של נפוליאון השתנו, ככל הנראה, עם הזמן, ולא בהכרח עלו בקנה אחד עם מעשיו. תחילה היה רפובליקני ותמיד היה לו, לדבריו, יחס של כבוד לחירות.
יחד עם זאת יש לראות אותו בהקשר של זמנו, שבו כמעט ולא התקיימו דמוקרטיות בכלל. ביחס למשטרים המלוכניים-אריסטוקרטיים הקודמים בצרפת עצמה ובמדינות שכבשה, משטרו של נפוליאון והמשטרים שקמו במדינות החסות היו מתקדמים מבחינות רבות. הנקודה החשובה ביותר היא שהן התקדמו במימוש עקרון השיוויון, ע"י ביטול או צמצום זכויות היתר של האצולה (וכן ביטול הקיפוח החוקי של קבוצות כמו היהודים). דב ט. - שיחה 11:21, 21 בנובמבר 2013 (IST)
בתקופה קריטית בחייו, נפוליאון נטל חלק באירוע המעצב של דורו בצרפת - המהפכה הצרפתית, שפרצה עם זעם ציבורי שהפיל שלטון מנותק ומתנשא, והתפתחה לשלטון הטרור - חיסול המוני של יריבים פוליטיים. משם בפרט, ומההיסטוריה בכלל, הבין שכדי לשמור על שלטונו, הוא צריך שלטון חזק וריכוזי שישמור על סדר וימנע אנרכיה, ובמקביל חשוב גם לגלות רגישות לצרכי הציבור, כדי למנוע מרמור, התנגדות, מרידות ו"כאבי ראש" למנהיג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לואי ה-14: "המדינה זה אני" (שאלת הבנה)[עריכת קוד מקור]

אני קורא קצת היסטוריה ועל כך ש"קבוצה קטנה של הוגי דעות, סופרים, מדענים ומשכילים אירופים החלה למתוח ביקורת על הסדר החברתי שהתקיים באירופה שהיה מבוסס על משטרים אבסולוטיים כמו של המלך לואי ה-14 שהצהיר "המדינה זה אני"." כנראה שיש לי חוסר בהבנה כי אני לא מבין כיצד משתמע מהצהרה זו שמשטרו היה אבסולוטי? (ברור לי שמשטרו היה אבסולוטי אבל איך זה משתמש מהמשפט שאותו הביאו לחיזוק הדברים) 5.28.189.21 18:16, 19 בנובמבר 2013 (IST)

הכוונה לכך שהוא יכול לעשות במדינה כבתוך שלו. המדינה היא שלו כמו שהכסא שלו הוא שלו. היא שלו בכל מובן אפשרי. הוא יכול למכור אותה, לשבור אותה, לתת אותה, למסות את אזרחיה, לגייס אותם לצבא. מילתו היא החוק ואם יש חוק כלשהו שסותר את מילתו, מילתו היא הקובעת והחוק משתנה בהתאם - זה משטר אבסולוטי וזה מגולם במשפט זה. גילגמש שיחה 19:25, 19 בנובמבר 2013 (IST)
האמירה יוצרת זהות בן רצונו של לואי לבין רצונה של המדינה ומנגנוניה, בין צרכיו לבין צרכיה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:44, 20 בנובמבר 2013 (IST)
יוסי ההערה שלך חידדה לי את ההבנה בנושא סוף סוף. תודה 5.28.189.21 13:39, 20 בנובמבר 2013 (IST)

התנועה הרומנטית מהי?[עריכת קוד מקור]

לאחר שראיתי איזכור ל"תנועה הרומנטית" ניגשתי לחפש בויקיפדיה ומצאתי ערך בשם זה שלא ממש הצלחתי להבין ממנו בשפה פשוטה מהי "התנועה הרומנטית", ובפרט לא הצלחתי להבין מדוע וכיצד התנועה הרומנטית היוותה התנגדות לתנועת הנאורות. אשמח להסבר ברמה פשוטה ולא פילוסופית (כפי שבנויים הערכים האלה). 5.28.189.21 18:27, 19 בנובמבר 2013 (IST)

תשובה קצרה ולא ממצה- התנועה הרומנטית, בניגוד לנאורות, הדגישה את חשיבות הרגש על חשבן השכל, ולכן גם הדגישה את חשיבות הבן אדם היחיד, הסובייקטיבי, הרגשי. הודגשה חשיבותו של אינדיוידואליזם, וייחודו של אדם או של קבוצת אנשים. כך גם קמו תנועות לאומיות רבות. בלנק - שיחה 23:03, 19 בנובמבר 2013 (IST)
כמה תיקונים - גם הם לא ממצים: התנועה הרומנטית הדגישה את קטנותו של האדם אל מול הטבע או האל, ואת הרבדים הרגשיים של הקיום האנושי, בעיקר אל מול כוחות טבעיים או על טבעיים. כך הודגשו יראת הטבע, הקשר הקמאי שלו לאדמה, הערצת האל או הגורל, השייכות הסוחפת לאומה (שיוצגה כישות אורגנית). התנועה הרומנטית היתה תגובת נגד לנאורות שהדגישה את מרכזיות האדם בעולם (הומניזם), יכולתו ואחריותו של האדם לעצב את גורלו ואגב כך לשלוט בטבע במקום להיות נתון לגחמותיו. הנאורות ראתה כמטרה לשפר את מצבה של האנושות דרך יחידים בעלי שיעור קומה אינטלקטואלי שיובילו את השינוי, וכך הובילה תרבות שמאדירה את ההישגים הללו ומטילה על כל אחד ואחד את האחריות לשאוף אליהם. לעומת זאת, הרומנטיקה ראתה את אי ההתאמה של הסטנדרטים האינטלקטואלים הגבוהים ליכולותיהם ולחייהם של ההמונים, וקידשה את האדם האותנטי, הפשוט, שתרבותו צומחת מאליה מגופים נעלים כמו האומה, האדמה והטבע.
לא נכון לייחס אינדיוידואליזם לרומנטיקה בהכרח. הרומנטיקה שללה מהאינדיבידואל את החופש לשלוט בגורלו, והורתה לו לחוות את גורלו במלוא יכולתו הרגשית. בטח שלא נכון לומר שהלאומיות צמחה מהרומנטיקה ולא מהנאורות. הנאורות הביאה את הרעיון של ריבונות העם (לעומת ריבונות האל דרך הכנסייה), ואת הלאומיות ככלי שרת בידי העם. הרומנטיקה הכניסה את האלמנט הרגשי שהיום נקשר במושג לאומנות - הלאום או האדמה הוא כור מחצבתו של האדם, מושא הערצתו וערך נעלה יותר מחייו ורווחתו של הפרט.
כמובן שאלה תיאורים של הפנים היותר קיצוניים של תנועות אלה, שעוזרים להבדיל ביניהן. אך הביטויים של כל תנועה היו שונים ויש מרחב אפור רחב ביניהן.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אז בעצם ניתן להשוות את תנועת הנאורות ואת התנועה הרומנטית למדענים ורוחנים, הנאורים היו המדעיים ואילו הרומנטים היו הרוחניים. אגב, מדוע הם נקראים בשם "רומנטים" מה הקשר לרומנטיקה ולרוחניות? 5.28.189.21 13:43, 20 בנובמבר 2013 (IST)
אתה (או את) צודק שהנאורות העלתה את המדע על נס, אבל זה לא נכון שהנאורות זה מדענים בלבד (במובן של מדעי הטבע). הנאורות היא זרם תרבותי שכולל פילוסופיה, אמנות, ספרות, מדע, טכנולוגיה. ההומניזם של הנאורות קידש את רוח האדם ואת יכולותיה. גם הרומנטיקה היא זרם תרבותי ענף, וכללה גם מדעי טבע (גתה, מגדולי הרומנטיקה, היה משורר, פילוסוף ומדען). אולי לא לכך התכוונת, אבל "רוחניים" נשמע כמו ניו-אייג' - תופעה תרבותית מאוחרת ושונה מאוד מהרומנטיקה.

רגישות לקרינה[עריכת קוד מקור]

יש איזו אלרגיה חדשה שאל שמעתי עליה בשם "רגישות לקרינה בלתי מיינת"? יש את המונח הזה פה. זה אני שלא יודע, או שהרפואה המודנית מכירה במוסג זה? 109.65.53.129 21:17, 19 בנובמבר 2013 (IST)

ראה קרינה בלתי מייננת. אין "רגישות" לקרינה כזו -- החשש (שאינו מבוסס רפואית) הוא מפני נזק ארוך טווח לתאים. עוזי ו. - שיחה 21:26, 19 בנובמבר 2013 (IST)
בכתבה מדברים על אנשים רגישים יותר ופחות: "מה מספרם של הילדים הרגישים באופן מיוחד לקרינה בלתי מייננת". נשמע כמו הנפצה. אבל אני רק מנסה להבין מי הגה את המונח הרפואי המוזר של רגישות לקרינה. 109.65.53.129 21:44, 19 בנובמבר 2013 (IST)
לא מדובר באלרגיה, אלא בפגיעוּת. יש אנשים, או ילדים במקרה זה, שקרינה מזיקה להם ופוגעת בהם יותר מאשר באחרים, ובמשמעות זו הם רגישים יותר. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ז בכסלו ה'תשע"ד • 23:12, 19 בנובמבר 2013 (IST)
ילדים דווקא מתקררים מהר משמעותית ממבוגרים עקב יחס שטח פנים - מסה גדול משמעותית, מה גורם לך לחשוב שהם רגישים לקרינה (שכל השפעתה על הגוף היא חימום זינח) יותר ממבוגרים? יש סיבה שמתייחסים לקרינה זו כאל קרינה לא מזיקה... קרינה אלקטרומגנטית נמצאת בכל מקום ונפלטת מכל דבר במגוון עצום של אורכי גל, עד אורכי הגל הנראים נמצאים כל התדרים של הרדיו ואפילו קרינת המיקרוגל, אורכי גל אלו נקראים קרינה בלתי מייננת ואין להם כל השפעה פרט לחימום (לפחות לא מהסוג המוכח...), בהתאמה כל גוף בעל טמפרטורה (תיאור לא מדוייק פיזיקלית, תסלחו לי) פולט קרינה באורכי גל אלו. כן, כן, גם אני, אתם, הקירות, הדשא, המנורות והעצים... כל השאר זה פחדים לא רציונליים/חוסר ידע. יש רק כיוון אחד שאפשר להתייחס אליו כמעניין בתחום הזה והוא השפעת החימום על הגוף באזורים כמו המוח, הבלוטות והעניים. עד היום לא מצאו הוכחות להשפעה כזו אז נותרנו עם כלום מלבד תיאוריות, בברכה, Nurick - שיחה 23:37, 19 בנובמבר 2013 (IST)
המונח המוזר של רגישות לקרינה יכול להיות סביר, קרינה מייננת כמו קרינת UV גורמת לאנשים שונים להשרף במהירות שונה בעת חשיפה לשמש לדוגמא. כמובן שיש הסברים להבדלים האלו, בנוגע לרגישות שונה לקרינה בלתי מייננת יש לי ספק לגבי ההבדלים בין אדם לאדם, כיוון שהשפעתה היחידה היא חימום יכול להיות שאנשים יתחממו במידה שונה אך ההבדלים זניחים, בברכה, Nurick - שיחה 23:37, 19 בנובמבר 2013 (IST)
נוריק, אתה טועה. קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים יוצרת אפקטים שונים על החומר. אין זה נכון לחלק את טווח התדרים ל-2, מיינן ובלתי מיינן, ולומר שבלתי מיינן אינו מסוכן כלל. יינון הוא תופעה קיצונית שקל להבחין בה. בתדרים בלתי מייננים, ההשפעות עדינות יותר, ותלויות בתדר, בעוצמה, ברקמה הסופגת, ובגורמים נוספים. לדוגמא, אור נראה (קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ותמימה שאנו תלויים בה ביום) יכול לגרום להפרעות בריאותיות קשות, כולל סרטן, אם נחשפים לעוצמות גבוהות שלו באופן ממושך בלילה. קרינת מיקרוגל כמובן יכולה להזיק בעוצמה גבוהה. ככל שהתדר נמוך יותר, ההשפעות עדינות יותר והאינטראקציות עם גורמים אחרים מרובות יותר, וכך נוצר רעש שמפריע להבחנה באפקט. אי הבחנה באפקט איננה שוללת את קיומו. כמובן שיש אנשים שמייצרים היסטריה מוגזמת, אך זהירות בעניין אינה מיותרת. לגבי רגישות שונה - לכל אינדיבידואל, בכל מין ביולוגי, יש סיפי רגישות שונים ותגובות שונות לכל גורם סביבתי ולכל עקה. גם לגורם קיצוני כמו הרעבה מוחלטת יש תגובות משתנות (יהיו פרטים שימותו לאחר יומיים, ויהיו כאלה שימותו לאחר שבועיים). כל שכן תגובות לגורמים עדינים. רק כאשר המחקר המדעי יצליח לגלות את האפקטים של קרינות בתדרים נמוכים, הוא יוכל להתחיל לחקור את השונות באפקטים אלה בקרב אנשים שונים ובין גילאים שונים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראה en:Electromagnetic hypersensitivity, מקובל לחשוב שזה עניין פסיכוסומטי. בניסויים מבוקרים לא הוכיחו קיום של רגישות כזו. 94.159.145.197 06:40, 20 בנובמבר 2013 (IST)
הדוגמה שנתת, הפרעה של אור בלילה היא התחכמות, באותה מידה רעש (קול) שהוא לא הפרעה אלקטרומגנטית אלא 'סתם' גל יגרום לתופעות זהות שהגורם להן הוא מחסור בשינה ולא 'עודף קרינה', אני חושב שתסכים איתי שאם יאירו לך את הרגל בלילה הדבר לא יפריע לך כהוא זה ולא ישפיע על בריאותך כלל. בני אדם חשופים לקרינה מהשמש בעוצמות חזקות משמעותית לאורך כל קיומם, אמנם לא באותם התדרים בהם עובדים מכשירי הפלאפון והWIFI אבל בתדירויות גבוהות יותר, כלומר כאלו המכילים יותר אנרגיה ולכן מסוכנות יותר באופן גורף. אתה צודק שבאינטרקציה עם חומר ומולקולות יכולות להיות תופעות מיוחדות (כמו חימום מים בתנור מיקרוגל) שמתבטאות בחימום יעיל במיוחד של משהו אך העוצמות של הקרינה נמוכות מאוד בטח בציוד הקצה (מכשיר הסלולר) וגם בתחנת הבסיס של הרשת הסלולרית (כמה וואטים בודדים) בשונה ממגברי רדיו שמגיעים לעשרות אלפי וואטים ויצלו אותך חיי באם תתקרב. אין בעיה עם עקרון הזהירות המונעת כל עוד הוא מתבסס על חשדות סבירים, עד כה היה רק מחקר אחד שתוצאותיו הראו קשר כלשהו וגם הוא לא היה החלטי לעומת מחקרים רבים שלא הראו כל קשר. אני מסכים שיש לתת לאנשי המקצוע לקבוע סיכונים סבירים ובהתאם לכך גם את הנקודות בהן הזהירות חשובה, אך יש לתת לאנשי המקצוע ולא לשופטים ופוליטיקאים לעשות זאת. ועכשוי עוד אנקדוטה קטנה, קרינה גרעינית וכורים גרעיניים שם הסיכונים דומים באופיים, מרגע גילוי הנזקים והבנת האינטראקציה של קרינה עם חומר ועם האדם בפרט הפכה לטכנולוגיה בטוחה כמעט לחלוטין תחת הבנה מעמיקה של ההשפעות ודרכי המניעה של נזק מקרינה לגוף האדם, הבינו שם מה מסכן אותנו בקרינה בכלל, לפי סוג ואופי הקרינה, ואת המסקנות האלו ניתן להשליך על הקרינה שבה משתמשים היום בטכנולוגיה חדישה ולא לחשוש לשווא, Nurick - שיחה 01:48, 21 בנובמבר 2013 (IST)
תוספת משלי - בשל חשדות השווא משדים ורוחות וקרינה בלתי מייננת נגרעת עוצמתו של הציבור להאבק ברעות חולות אמיתיות - נאמר, זיהום האוויר. 90% מזיהום האוויר היו יכולים להחסך איתנו - אלו עשרות אלפי חולים במחלות ריאה, עשרות אלפי מקרי מוות לכל הפחות! אבל מכיוון שהסתערות על דחלילים היא הבון-טון אז נמשיך לנשום עשן. כל הכבוד! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:02, 21 בנובמבר 2013 (IST)

מתי בדיוק התפתחה תופעת הלאומיות במאה ה-18 או במאה ה-19?[עריכת קוד מקור]

בספר שאני קורא כתוב שתופעת הלאומיות התפתחה במאה ה-19 ואילו בויקיפדיה בערך לאומיות כתוב שתופעת הלאומיות התפתחה בין המאה ה-18 למאה ה-20. מי צודק? 5.28.189.21 21:19, 19 בנובמבר 2013 (IST)

בגדול במאה ה-19, אבל תלוי איך מגדירים. יש כאלה שיגידו שהרבה לפני. ראה לאומיות#התפתחות רעיון הלאומיות. בלנק - שיחה 22:59, 19 בנובמבר 2013 (IST)

שתי שאלות בהיסטוריה: א. המדינה הראשונה על בסיס לאומיות אתנית. ב. אכיפת המדינה על זיקה אליה[עריכת קוד מקור]

אני שואל כאן כי חסר את המידע הזה בערכים הרלוונטיים (על כל שאלה שאני כתבתי כאן קראתי בספר דפים רבים וחיפשתי גם ברשת בעצמי קודם לכן, אלא שלא הגעתי למסקנות בעצמי): א. מי הייתה המדינה הראשונה שקמה על בסיס לאומיות אתנית? ידוע לי שצרפת ואחר כך ארה"ב היו המדינות שקמו על בסיס לאומיות פוליטית / אזרחית, אבל לא ידוע לי לגבי לאומיות אתנית. בערך לאומיות בפיסקה העוסקת בסוגי הלאומיויות אין התייחסות לנושא המקדימים. שאלה ב: אני קורא בספר ההיסטוריה את השורות הבאות העוסקות בשלב האחרון של שלבי התפתחות הלאימות באירופה במאה ה-19, השלב שבו הקבוצות הלאומיות הצליחו לממש את המטרה ולהקים את המדינה, מצויין שם שבשלב זה המדינה מחייבת את הפרט להוכיח זיקה ללאום ומפעילה לשם כך אכיפה (לא פחות!): "שלב זה מאופיין בהחלת התודעה הלאומית בקרב בני הלאום באמצעים חינוכיים ותרבותיים וביסוס הזיקה והשייכות של הפרט ללאום ולמדינה. המדינה מחייבת את הפרט להוכיח זיקה זו של הפרט ללאום ולמדינה ומפעילה לשם כך אמצעי אכיפה" (סוף ציטוט) אני מחפש דוגמא/ות שיוכיחו או יסבירו את זה.

צרפת לא קמה על "בסיס לאומיות פוליטית". צרפת, כפי שאנו מכירים אותה כיום, נוצרה בשלהי העת העתיקה בכיבוש פרנקי של גאליה תחת הנהגתו של כלוביס הראשון. חלפו למעלה מ-1000 שנים מתקופתו של כלוביס ועד הופעת הלאומיות בצרפת. קשה לומר למה הופיעה הלאומיות בימי הביניים המלכים שלטו על שטחים רבים, בלי קשר לזהותם האתנית של הנתינים שלהם ובדרך כלל הנתינים הרגישו עם זה סבבה. הדבר הזה נמשך גם בעת החדשה וגם אז לא היתה עם זה בעיה. לאט לאט העמים השונים התחילו להרגיש שמשהו חסר להם. זה לא קרה בבת אחת, זה היה תהליך ארוך מאוד.
במאה ה-19 רעיון הלאומיות היה מגובש באופן מלא ועמים "כבושים" שרק לפני 100-200 שנה לא התרגשו כל כך מכך שמלך "זר" שולט עליהם התחילו למרוד כדי להשיג עצמאות על בסיס אתני. אין זה אומר שלא היו מרידות לפני כן - היו גם היו. למשל: בעת העתיקה היהודים מרדו ברומאים במסגרת המרד הגדול. למרות שהיהודים היו מסוגלים להגדיר את עצמם בעת העתיקה ככאלה, המרד לא נחשב ל"מרד לאומני" כמו למשל המרד ההונגרי במהלך אביב העמים (1848). בגלל שהנושא סבוך כל כך, מנסים לדרדר אותו לכדי משפטים סתומים כמו המשפט שציינת. קשה ללמד מהי לאומיות וכיצד נוצרה בלי רקע רחב מאוד בהיסטוריה כללית, רקע שחסר לתלמידי תיכון. לכן, בדרך כלל רק נותנים דוגמאות מבודדות לכמה אירועים ומבקשים לשנן משפטים מוזרים.
לגבי פירוש המשפט - זה לא מסובך אפשר לקחת למשל את חוק השבות - המדינה הגדירה מי הוא יהודי על בסיס אתני ומפעילה אמצעי אכיפה לשם מימושו של חוק השבות: יהודים יכולים לעלות לארץ ללא הגבלה, אך לא יהודים לא יכולים לעשות את זה באותה הקלות. המדינה אוכפת את החוק באמצעים שונים כמו למשל משטרת ההגירה שמגרשת מכאן אנשים שהיגרו לישראל והם לא יהודים. אמצעי נוסף הוא משטרת גבולות שבודקת דרכונים, בתי המשפט שדנים במשפטים האלה ועוד. גילגמש שיחה 04:25, 20 בנובמבר 2013 (IST)
גילגמש, אני מסכים שחוק השבות הוא סוג של אמצעי כפייה, אבל לא חושב שזאת דוגמה טובה. לפחות מפאת המטען הפוליטי, ראוי לציין שחוק השבות מטיל אינו כופה דבר באופן אקטיבי, אלא מגביל את ההתאזרחות של לא-אזרחים. הדבר שונה מכפייה תרבותיח על אזרחי המדינה. המדינה מחוייבת לזכויות אזרח בפני אזרחיה ובזכויות אדם בלבד בפני אנשים שאינם אזרחיה. הזכות להפוך לאזרח המדינה אינו זכות אדם, ולכן חוק השבות אינו פוגע בזכויות אזרחי ישראל ולא בזכויות אנשים שאינם אזרחי ישראל. לעומת זאת, שלילת אזרחות היא פגיעה בזכויות אזרח, ושלילת אזרחותו היחידה של אדם היא גם פגיעה בזכויות אדם. לכן דוגמה טובה יותר עבור השואל תהיה דוגמה לשלילת אזרחות של אזרחים שמסרבים להפגין השתייכות לאתנוס של לאום הרוב. כמובן שאפשר לתת את גרמניה הנאצית כדוגמה קלה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חוק השבות ניתן כדוגמה להגדרת הלאומיות. מדינות מודרניות (במיוחד המערביות) לא ממהרות לשלול זכויות. בלי קשר, כל חוק הוא "כפיה" מעצם היותו חוק. גם ציות לרמזור אדום או נסיעה בצד שמאל של הכביש - זה סוג של כפיה. כופים עליך לנסוע דווקא בצד מסוים ולא נותנים לך לבחור היכן תסע. גילגמש שיחה 05:19, 20 בנובמבר 2013 (IST)
לא כל חוק הוא אמצעי כפיה, ולא מדובר בכפיה אם לא נכפה דבר על אזרחי המדינה. אם אני אומר לך שאסור לך לעבור בשטח ציבורי כשהרמזור אדום, זה אמצעי כפיה (כפיה על האזרח בתחומי המדינה). כשאני אוסר עליך להיכנס לבית שלי אם אתה לא בן משפחתי, אני לא כופה עליך דבר. אני מתגונן מכפיה מצידך. לגבי שלילת זכויות על-ידי מדינות מודרניות, השואל שאל על המאה ה-19. שלילת זכויות (תעסוקה, תנועה, מגורים, אזרחות, חיים) על בסיס אתני היה אז הנורמה במדינות אירופה, בעיקר המזרחית אבל לא רק.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כל חוק הוא הגבלה. גם האיסור להכנס לשטח מסוים (נגיד הבית שלך) הוא הגבלה ולכן כפיה. לא אמרתי שכפיה זה רע. החברה כופה חוקים רבים על הפרט ואין בכך רע. זה מאפשר את קיום המדינה המודרנית. גילגמש שיחה 07:44, 20 בנובמבר 2013 (IST)
אז מי הייתה המדינה הראשונה שקמה על בסיס לאומיות אתנית?5.28.189.21 13:46, 20 בנובמבר 2013 (IST)
זה תלוי איך אתה מגדיר "מדינה" ואיך אתה מגדיר "לאומיות אתנית". האימפריה האשורית למשל, החלה כעיר מדינה קטנה, ששייכת לעם האשורי. האם זה נקרא מדינה? האם זו היא לאומיות אתנית? מה לגבי הלאומיות האנגלית שכמה בימי הביניים? או הלאומיות היהודית? בלנק - שיחה
א. לא כל חוק הוא אמצעי כפייה. לדוגמא, חוקים שמעניקים תמריצים לפי קריטריונים מסויימים הם אמצעי עידוד, לא כפייה. ושוב, יש הבדל בין אמצעי ניהול (ע"י כפייה או ע"י עידוד) שמדינה מפעילה אל אזרחיה (בזכות או שלא בזכות), לבין ברירה בהענקת אזרחות לזרים. מדינה לא חייבת להעניק אזרחות לזרים, והיא לא כופה עליהם דבר כשהיא לא מעניקה להם אזרחות. בטח שאינה כופה דבר על אף אחד כשהיא בוחרת להקל על קבוצה מסויימת בקבלת אזרחות. אני לא מתייחס לשאלה האתית של חוק השבות. אבל הוא אינו אמצעי כפייה.
ב. מקובל לתחום את המושג לאומיות לתקופה המודרנית, וכנראה שיש לזה סיבות מהותיות. אני חושב שהשואל מתכוון למדינת לאום אתנית במובן המודרני. לצערי אינני יודע את התשובה, אבל לא מועיל לתת לו תשובה בסגנון "כל תשובה נכונה, תלוי בהגדרות".

שבירה[עריכת קוד מקור]

נדמה לי שיש פה מידה של עיוורון באשר לטבע האנושי. אנשים מאז ומעולם ראו חשיבות עצומה לזהות קיבוצית, וחלק מהגדרת זהות זו, עוד יותר מהתשובה לשאלה מי איתי? הוא מי נגדי?. הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת שיש לזה שורשים אבולוציוניים חזקים.

כל עוד הקובעים היו האבסולוטיים, הם לא שמו על הצורך של אלו שהם שלטו בהם לזהות קיבוצית. אבל כשתהליכים רבי עוצמה באו וכרסמו באבסולוטיזם פשוט נחשף מה שהיה שם כל הזמן - הזהות הקיבוצית, והבידול שלה ואפילךו שנאתה לזהויות קיבוציות זרות. || Zarnivop - שיחה 07:35, 21 בנובמבר 2013 (IST)

לא ברורה ההסתייגות. ודאי שאנשים ראו תמיד חשיבות לזהות קיבוצית אבל למה משום מה דווקא הלאומיות ולא החמולה או הקבוצה הדתית תספק את הזהות הזו? למה שאנשים ייצרו זהות מדומיינת משותפת עם אנשים שהמכנה המשותף היחיד הוא שהם משלמים מיסים לאותה כספת? במשך מאות שנים הזהות הקיבוצית של האנשים הייתה עם הכפר שלהם (זה גם סביר מבחינת הפסיכולוגיה האבולוציונית: מי שגר בכפר היה בד"כ גם בן דוד מדרגה שלישית או רביעית לכל היותר) ושלמו מיסים למלך שהאציל בטירה הסמוכה היה נאמן לו באותה נקודת זמן. מה קרה שהנאמנות עברה לממסד מרוחק ופתאום מס לממשלה א' הוא סימן לעצמאות ולממשלה ב' הוא שעבוד? יורם שורק - שיחה 23:46, 23 בנובמבר 2013 (IST)
יותר חידוד מהסתייגות. אשר לקושיות - גם ציידים לקטים חיים במסגרת רחבה יותר איתה הם נפגשים אחת לשנה בערך, ואז מוחלפות כלות, נערך משתה ומתבצע סחר רב. אבל אני לא מדבר על ציידים לקטים - מדובר בבני תרבות חקלאית לאורך אלפי שנים. גושים אתניים ותרבותיים נוצרים באופן טבעי בתקופה הזו, וכמעט פר הגדרה מי שנראה כמוני, מדבר בשפה שלי, אוכל את מה שאני אוכל, מסרב לגעת במה שאצלי טאבו, מקיים נימוסים ומנהגים כמו שלי - הופך מני ובי לחלק מזהות קיבוצית שגם אני וגם הוא משוייכים לה. נוצרות כך רמות שונות של זהות קיבוצית - העזה ביותר (לדעתי, אם כי יש יוצאים מן הכלל שאני מכיר) היא המשפחה הגרעינית, הלאה לחמולה וחברים קרובים, הלאה תושבי כפר או שכונה - אפשר לשרטט סביב הפרט מעגלים מתרחבים של זהויות קיבוציות. חוזק הזהות לאו דוקא נחלש שם המרחק מהמרכז - הנטינגטון למשל טוען, בהכלל גסה, שבאומות האיסלאם נאמנות לאסלאם חזקה יותר מנאמנות למדינה. ברגע שהשלטון חופף את אחד ממעגלי ההזדהות החזקים, אדם לא יחוש שהוא משועבד. ההיפך, כמובן, אם אין שום התאמה או גרוע מזה - יש התאמה שלילית. בין קצוות אלו פרושה קשת שלמה של נאמנויות כפולות, משולשות ומסוכסכות. Zarnivop - שיחה 12:45, 24 בנובמבר 2013 (IST)

בן גוריון פגש את הדלאי לאמה ?[עריכת קוד מקור]

האם בן גוריון פגש את הדלאי לאמה בבורמה ? באיזה שנה זה קרה ? תודה

ראה כאן:
Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:38, 21 בנובמבר 2013 (IST)

יופי אבל זה לא עונה לשאלה - האם בן גוריון פגש אותו ? זה היה בשנות ה-60 כנראה.

אחד מהגורמים המסייעים להגשמת הלאומיות של איטליה- תבוסת אוסטריה[עריכת קוד מקור]

איך תבוסת אוסטריה על ידי גרמניה היוותה גורם מסייע לניצחון ממלכת פיימונטה על אוסטריה? אשמח לקבל כל קישור או כל בדל מידע על כך- וכמובן ערך בויקיפדיה המכיל מידע על כך, לצערי לא מצאתי עד כה. 213.57.123.22 21:56, 20 בנובמבר 2013 (IST)

אוסטריה שלטה בחלקים גדולים של איטליה. ההפסד במלחמה החליש את אוסטריה ובכך סייע לאיחוד איטליה. גילגמש שיחה 21:58, 20 בנובמבר 2013 (IST)
ראה איחוד איטליה#מלחמת העצמאות האיטלקית השלישית (1866). פרוסיה (לא גרמניה) נלחמה נגד אוסטריה וכרתה ברית עם האיטלקים, שאמנם הפסידו לאוסטרים בשדה הקרב אך הודות לנצחון הפרוסי הצליחו להשיג את רצונם במו"מ שלאחר המלחמה. דב ט. - שיחה 11:09, 21 בנובמבר 2013 (IST)

האם פיתחתי חידת אותיות מסוג חדש?[עריכת קוד מקור]

itnu
ndho
aier
hlgv
obit
אוטכ
מהבנ
זרעי
דחכא

שלום, לאחרונה פיתחתי עבור ילדי פאזל אותיות נחמד ותהיתי אם הוא ידוע בארץ או בעולם. זה הולך ככה: מקבלים תבנית ריקה וצריך למלא בה אותיות כך שירכיבו משפט נתון. הכללים:

- אותיות המשפט חייבות להיות סמוכות זו לזו במשבצות בכל כוון, כולל אלכסון.

- מותר להשתמש בכל אות יותר מפעם אחת.

לדוגמא, נתונה תבנית של 2*3, וצריך לכתוב בה "חומוס מסבחה". פתרון אפשרי:

ב ס מ

ה ח ו

מתחילים באות ח' ובאופן רציף אפשר להרכיב את המשפט הנתון.

הפאזלים יכולים להיות פחות קלים, למשל:

2*3 ידו בכל ויד כל בו

3*3 שיר השירים אשר לשלמה

אם הז'אנר הזה ידוע אנא הפנו אותי לאתר מתאים. Gil mo - שיחה 21:44, 21 בנובמבר 2013 (IST)

לא יודע, אבל סחתיין על ההורות המסורה, ותודה על השיתוף. נראה כמו משחק נחמד!
די דומה לscramble, בכך שניתן ללכת בכל כיוון ואין צורך לבחור כיוון מסוים כבתפזורת. כך בדוגמה לעיל ניתן למצוא את המילה מסבחה, אך המילה חומוס לא תקנית על פי חוקי scramble כי היא מצריכה חזרה על אותיות. הוספת אלמנט של חזרות, מה שמאפשר לך להכניס משפטים ארוכים בטבלאות קטנות. Uziel302 - שיחה 04:30, 22 בנובמבר 2013 (IST)
אני לא מכיר משחק כזה. משחק יפה, למרות שבמשפטים קצרים הוא כבר מתחיל להיות קשה. אולי אפשר לשים מראש חלק מהאותיות, ולחסום חלק מהמרובע ("שחורים" - כמו בתשבץ). היש לך כוונה עסקית בשאלה? נסו לנחש מה המשפט ש"נדחס" בטבלה בצד שמאל. שמוליק - שיחה 11:50, 22 בנובמבר 2013 (IST)
לא היתה לי כוונה עסקית אם כי העניין מדגדג לי במוח :) יותר לכוון של להציע לפרסם כאלה במידה וזה לא מפותח. את הילדים שלי בני ה-8 זה מרתק. אגב המשפט באנגלית לא טריוויאלי, תן רמז, אות ראשונה? האם זה פתגם? Gil mo - שיחה 16:29, 22 בנובמבר 2013 (IST)
אם ברצונך לפתח את הרעיון, לדעתי זה משחק שמאוד קל לממש כתוכנת מחשב פשוטה, אפילו כאפליקציית רשת או מובייל. Uziel302 - שיחה 18:32, 22 בנובמבר 2013 (IST)
זו שורה הראשונה מספר ילדים מפורסם (הקישור הוא לערך על הספר). מתחילים מפינה השמאלית למעלה. הריבוע הנוסף הוא משיר של יורם טהרלב. שמוליק - שיחה 18:03, 23 בנובמבר 2013 (IST)
"אם זה טוב ואם זה רע, אין כל דרך חזרה". יפה דחסת!Gil mo - שיחה 13:58, 24 בנובמבר 2013 (IST)
דומה למשחק באנגלית: [[[:en:Boggle|Boggle]]]

מדפסת תלת-ממד[עריכת קוד מקור]

במה מדפסת תלת מימד כל כך שונה ממכשיר CNC שיש כמעט בכל מפעל תעשיה? 109.65.53.129 21:32, 22 בנובמבר 2013 (IST)

אפילו לא דומה. כרסומת CNC מחסרת חומר מגוש מוצק. בכך היא מוגבלת ליצירת חללים פשוטים מאד. חלל סגור, מפותל וכדומה הם מחוץ לטווח האפשרויות שלה. יש גם פער גדול בעלות - כרסומת CNC מבזבזת חומר רב בשיבוב. התוצאה היא שמדובר במכשיר יקר הרבה יותר ובתוצר יקר הרבה יותר. מאידך - מדפסת תלת מימד אינה מדפיסה מתק"ש, לפחות בינתיים... עדיין לא ניתן להדפיס צוללת (; הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:12, 22 בנובמבר 2013 (IST)
מתק"ש מהו? ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:47, 23 בנובמבר 2013 (IST)
מתכות קשות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:49, 23 בנובמבר 2013 (IST)
אה. חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:12, 23 בנובמבר 2013 (IST)

"אדוני אלוהינו"[עריכת קוד מקור]

למה אומרים "אדוני אלוהינו" ולא "אדונינו אלוהינו", או "אדוני אלוהי"? למה אדון שלי, אבל אלוהים שלנו? 109.65.53.129 12:35, 23 בנובמבר 2013 (IST)

הכנוי "אדני" אחד מהשמות של יהוה. בתנ"ך (וגם בברכה עצמה) השם כתוב יהוה, ומבטאים אותו אדני (כי אסור לבטא את השם המפורש). זאת הסיבה ל"אדני" בלשון יחיד. לעומת זאת- בברכות לרוב מדברים בלשון רבים, ולכן אומרים "אלוהינו". בלנק - שיחה 19:37, 23 בנובמבר 2013 (IST)

חיבור מקלדת חיצונית למחשב נייד[עריכת קוד מקור]

מה קורה כשמחברים למחשב כזה מקלדת חיצונית, דרך כניסת USB, למשל ? האם כניסה זו (או אחרת) גורמת ל'השתלטות' המקלדת החיצונית על האותות המגיעים למעבד (המקלדת המובנית איבדה חלק מהמקשים שלה) ? תודה, בנצי - שיחה 12:02, 24 בנובמבר 2013 (IST)

בדקתי אצלי - שתי המקלדות עובדות. Zarnivop - שיחה 12:31, 24 בנובמבר 2013 (IST)
זה כמו שני עכברים המחוברים ל-PC, או עכבר המחובר למחשב נייד (ללא נטרול התקן ההצבעה שלו). עובדים זה לצד זה. חזרתישיחה

שאלה במטאורולוגיה[עריכת קוד מקור]

האם גשם וערפל יכולים להתקיים באותו זמן?--85.64.116.162 22:16, 24 בנובמבר 2013 (IST)

כן. ראה כאן למשל. אבל לא להמון זמן. 23:05, 24 בנובמבר 2013 (IST)
פרק הזמן הקצר נובע מכך שערפל וגשם מתרחשים ברמות טמפרטורה ולחות שונות.--‏Manedwolf‏ • שיחה 23:12, 24 בנובמבר 2013 (IST)
גשם וערפל לא בהכרח מתרחשים בטמפרטורה ולחות שונות. ערפל מחייב שהלחות היחסית היא 100%, ואף במצב של "על רוויה" מקומית. גשם יכול לרדת במקום שבו הלחות נמוכה מ-100% (הענן שיורד הגשם נמצא ב"על רוויה"). בהחלט יכול להיות מצב שיש ערפל וגשם. למשל ענן המוריד גשם. אך מספיק נמוך כדי להוות גם ערפל. אביעד‏ • שיחה 20:39, 25 בנובמבר 2013 (IST)
אבל כאמור, לא לאורך זמן. בלנק - שיחה 22:20, 25 בנובמבר 2013 (IST)

רחמים[עריכת קוד מקור]

האם פרט לאדם יש עוד יצורים חיים המרגישים רחמים כלפי הקרבנות שלהם (לא כלפי בני הלהקה של עצמם)? קשה לי לדמיין חתול שמחרם על עכבר בגלל הסבל שאלול להיגרם לו כתוצאה מצייד. 109.65.53.129 22:46, 24 בנובמבר 2013 (IST)

לא מכיר, ודי בטוח שאין כזה דבר. הכי קרוב לרגש שהזכרת הוא רגש האימהות שחיות מסויימות מפגינות, כמו לביאה שחזרה בה מלטרוף עגל שרק נולד ואימצה אותו, כלבה שמאמצת גור טיגריס וכו'). אלטרואיזם כן נפוץ בבעלי חיים (אך לא ברמה האבולוציונית שיש לאדם), כמו קופים מסוימים שנחקרו ונמצאו מסרבים לאכול כאשר החבר שלהם לא קיבל אוכל (שימפנזות אם אני לא טועה), דולפינים העוזרים לבני להקה חולים. --‏Manedwolf‏ • שיחה 23:12, 24 בנובמבר 2013 (IST)
מבחינת התנהגות עובדתית והיסטורית, אפשר לקבוע בוודאות ובקלות שהאדם הוא היצור הכי פחות מרחם והכי אכזרי שקיים. גם ביחסו לבני אדם אחרים (למשל פגיעה, שיעבוד ורצח של עמים שלמים למטרות לא הכרחיות בעליל), וגם ביחסו ליצורים אחרים. זאת בהשוואה לכל היצורים האחרים, שנחשבים "נחותים" יותר מבחינה שכלית ומוסרית. נאמר כבר ע"י אסימוב שהכינוי לאכזריות קיצונית לא צריך להיות "חייתי", אלא "אנושי". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מרגש, אבל לא נכון. שמיפנזות משווניות נוהגות כך כל הזמן (להבדיל מבני אדם, שמאז פרוץ התרבות מרסנים התנהגויות אלו יותר ויותר). Zarnivop - שיחה 14:41, 25 בנובמבר 2013 (IST)
הוספה בהמשך לכך: לא ברור לי אם רגש של רחמים (חמלה) הוא התנהגות אנושית. אך אכזריות - כנראה בולטת בבני אדם יותר מאשר בחיות.
האריה, הנמר, התנין והכריש אכן טורפים את קרבנותיהם באופן קשה (הנחווה בעינינו "אכזרי") לצורך אכילה. אך לרוב, אם הם שבעים, הם ימשיכו לרבוץ בנחת בשמש ויעזבו את הטרף בשקט. אין להם "עמדה" או דיעות קדומות נגד קרבנותיהם, ואין שָם רצח לשֵם רצח בגלל אידאולוגיה או שנאה. בברכה, דני. Danny-wשיחה 11:08, 29 בנובמבר 2013 (IST)
בעולם המערבי הפוליטיקלי-קורקט מאד אוהבים לדבר על "פשעי שנאה", אבל האמת היא שרובם המוחלט של מעשי הרצח הם מתוך אינטרס ו/או בגלל ההנאה שברצח (שזה בעצם גם סוג של אינטרס) ולא מתוך שנאה, ובטח שלא מתוך שנאה אידיאולוגית. אז בהחלט אפשר להגיד, שחיות, בניגוד לבני אדם, לא הורגות בשביל כסף או בשביל הכיף, אלא רק כשהן צריכות לאכול.--85.64.116.162 12:39, 29 בנובמבר 2013 (IST)

הפסקת צמיחת השיער באורך מסויים - מדוע?[עריכת קוד מקור]

למה תמיד כשמגלחים מקום מסויים בגוף מיד לאחר מכן יש צמיחת שיער בקצב מהיר עד שבסופו של דבר תהליך הצמיחה מואט מאוד עד כדי הפסקה מוחלטת של הצמיחה לאורך. אם נדייק, זה לאו דווקא לאחר גילוח. אני מכיר מספר בנות שלא הסתפרו אף פעם והשיער פשוט פסק להתארך יותר. מה הסיבה לכך? 5.28.185.100 00:00, 26 בנובמבר 2013 (IST)

מתוך הערך שיער:
"חיי השערה מחולקים לשלושה שלבים:
Anagen - זהו שלב הגדילה של השערה. הוא נמשך כשלוש שנים בממוצע, ו-80% מהשערות שעל הקרקפת נמצאות בו בכל רגע נתון. אורך שלב זה הוא שקובע את האורך המקסימלי של השערה, והוא שונה בין אזורים שונים בגוף."
אני מבין מהכתוב בערך שהשערות גדלות למשך תקופה מסוימת בקצב אחיד, והן מפסיקות באורך מסוים בגלל שהן מגיעות לתום שלב הגדילה שלהן. כאשר מסתפרים או מתגלחים, גדילת השיער פשוט יותר ניכרת אך לא בהכרח יותר מהירה.Uziel302 - שיחה 01:24, 26 בנובמבר 2013 (IST)

האם עישון בזמן נהיגה חוקי??[עריכת קוד מקור]

ואם זה לא חוקי, האם זה נאכף ע"י משטרת ישראל?? תודה מראש לעונים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

http://www.igudkb.co.il/125534/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8
במדינות דמוקרטיות, כמו ישראל, כל מה שלא נאסר בחוק מותר. אין חוק האוסר עישון בזמן נהיגה. גם אין חוק האוסר קפיצה מגג של רב קומות... עישון בעת נהיגה מגדיל בהרבה את הסיכון לתאונת דרכים. בברכה. ליש - שיחה 11:52, 26 בנובמבר 2013 (IST)
לא הסברת איך דבריך מתיישבים עם האמור בקישור.Uziel302 - שיחה 14:10, 26 בנובמבר 2013 (IST)
המחוקק הגדיר בתקנות התעבורה: "נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה". מכאן נובע שלא העישון לכשעצמו הוא האסור, אלא פעולת הסרת יד מההגה לצורך שאינו "...להבטחת פעולתו התקינה..." - היא הפעולה האסורה. גם לא כתוב שאסור לגרד בראש, לחטט באף, ללטף את הילד שיושב בספסל האחורי, לפתוח/לסגור חלון (גם עם ע"י נגיעה בודדת בכפתור תוך כדי אחיזת ההגה ביד אחת בלבד), לשתות דיאט קולה, לכוון את אחת מהמראות (פנימית/חיצוניות), להתגלח, להתאפר, להסתרק, לחפוף את השער ולהחליף בגדים. לכן - עישון בזמן הנהיגה המלווה בהורדת יד מההגה - אסור לחלוטין. אם תמצא דרך לעשן ללא הסרת יד מההגה - וגם לשמור על בטיחות בנהיגה - זה מותר, בתנאי שלא תעבור על עבירה אחרת, למשל - נהיגה בקלות ראש (סעיף 21 (ג) לתקנות התעבורה וסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה). עכשיו אולי תעלה השאלה - למה בנוסף לסעיף 28 (א) לתקנות התעבורה (האומר ש"נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה...") מצא המחוקק לנכון לחוקק גם את סעיף 28 (ב), האוסר באופן פוזיטיבי אחיזה בטלפון קבוע או נייד? הרי אחיזה בטלפון תוך כדי הסרת יד מההגה היא כבר עבירה על סעיף 28 (א)? ובכן יש לכך שני טעמים לפחות (צריך לחפש במדויק בנימוקים להצעת החקיקה): האחד הוא למנוע התחמקויות שונות כגון אחיזת הטלפון וההגה ביחד או שימוש ללא דיבורית קבועה (כמפורט בתקנת משנה (ב) (2), והשני הוא לאפשר ענישה שונה (ומחמירה) על עבירה זו. חזרתישיחה 21:32, 26 בנובמבר 2013 (IST)
ולגבי "...גם אין חוק האוסר קפיצה מגג של רב קומות..." (ליש): החוק אוסר - בסעיף 216 (א) (4) לחוק העונשין להתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום; לכן על הקופץ לעשות זאת לתוך חצר פרטית ולא לרחוב (הציבורי). גם סעיף 215 (א) מכסה (אולי יותר טוב) את עבירת הקפיצה: "העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת". כלומר - שיקפוץ מבלי להפריע... חזרתישיחה 21:48, 26 בנובמבר 2013 (IST)

כיצד ניתן לבדוק שרכב היה בליסינג בעבר??[עריכת קוד מקור]

נניח אני קונה אוטו ממישהו שהוא יד שלישית/רביעית וכו'. הרי לא כתוב ברישיון הרכב את כל ההיסטוריה של הרכב, אלא רק יד נוכחית ויד אחרונה. ואם האוטו היה יד ראשונה בתור ליסינג, כיצד אדע זאת?? אגב נניח שבעל הרכב שרוצה למכור לי, אומר שהאוטו אף פעם לא היה ליסניג.. מדוע שאאמין לו.. הרי ייתכן ושהוא משקר.. כנ"ל השאלה לגבי מצב שהרכב היה ביד ראשונה בתור השכרה. תודה מראש לעונים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על מנת למנוע מצב זה קבע משרד הרישוי כי החל מהאחד בינואר 2008 יצוין ברשיון הרכב של מכוניות שהיו בבעלות של חברות ליסינג "חכירה לשעבר".רכב שהיה בעבר בבעלות חברת השכרה, מונית לשעבר או רכב ללימוד נהיגה יש איזכור לעובדה שהוא היה בבעלות אחד הגופים הללו לכל אורך חיי המכונית בכדי שרוכשי הרכב ידעו שערכו בשוק נמוך יותר. השינוי שקבע משרד הרישוי בא להשוות את המצב גם בנוגע לרכבי הליסינג.
יש לשים לב כי, הוראת משרד הרישוי תחול רק על מכוניות חדשות של חברות הליסינג שיעלו לכביש לאחר 1 בינואר 2008. למכוניות שהיו בעבר בבעלות חברות ליסינג ונמצאות כבר על הכביש לא תירשם עובדת היותן מחכירה בעבר. כיום נמצאות על הכביש כ- 170 אלף מכוניות מליסינג והן מהוות כ- 70% מהמכירות שנעשו בקבוצת המכוניות המשפחתיות. מכוניות אלה נמכרו כמכוניות שהיו כל השנים בבעלות פרטית וברישיון הרכב שלהן אין חובת ציון לגבי בעלות קודמת של רכב ליסינג. קנה רק ממישהו מוכר.

RAR[עריכת קוד מקור]

במהדורה העדכנית של winrar בנוסף לאפשרויות של RAR ו-ZIP נוספה האפשרות של RARS. מישהו יכול להסביר מה זה? ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם 15:58, 26 בנובמבר 2013 (IST)

דחיסה בפורמט חדש שדוחס יותר טוב (בעיקר כי המילון גדל). אין תאימות אחרוה. Shannen - שיחה 20:22, 28 בנובמבר 2013 (IST)

מדוע צילומי מל"ט הם ללא צבע?[עריכת קוד מקור]

בכל הזדמנות שראיתי צילומים\וידאואים שנלקחו ע"י מל"ט זה היה ללא צבע. מדוע זאת? לא עדיף עם צבע?... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:09, 26 בנובמבר 2013 (IST)

אם זה משדר תמונות בזמן אמת יש חשיבות לצמצום נפח השדר, תמונות צבע שוקלות יותר.Uziel302 - שיחה 20:56, 26 בנובמבר 2013 (IST)
ייתכן שעל המל"טים מותקנת מצלמת אינפרא אדום או מצלמה תרמית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אפשר לנסות גם גישה פיזיקלית בהנחה שאנו בתחום הנראה, בשונה מהדוגמאות שציין האלמוני מעלי, (ננסה לפשט) מצלמת צבע זו מצלמת שחור לבן (שחור זה אין אור ולבן זה כל הצבעים) שחסמו עבור כל אחד מהקולטנים שלה שני שליש מהאור המגיע לקולטן וכך יצרו אשליה של צבע (חסמו אורכי גל שלא קרובים לצבע מסויים - אדום ירוק כחול, כל פעם צבע אחר). במהלך כזה אתה מאבד שני שליש מכמות האור בתמונה מראש, אור רב קריטי לרזולוציה גבוהה וצילום בשעות שונות. עם זאת כנראה שצילומים באור נראה יהיו צילומי צבע וצילומים ללא צבע יהיו של אור לא נראה, בברכה, ‏Nurick - שיחה 11:42, 1 בדצמבר 2013 (IST)
ככל הידוע לי המגבלה היא אכן נפח השידור וגודל המצלמה עצמה על המל"ט. אין מניעה לעשות מל"ט צבעוני בברכה אמא של גולן - שיחה 14:48, 1 בדצמבר 2013 (IST)

מה פירוש המילה עשתונות?[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

המילה מוכרת רק בביטוי לאבד עשתונות. מהו הפירוש של המילה עשתונות עצמה ומהי צורת היחיד שלה? תודה מראש למשיבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי הקישור הזה [4] פירוש המילה היא מחשבות והרהורים, השורש הוא ע-ש-ת, וצורת היחיד היא עֶשְׁתּוֹן. הטייה מוכרת- התעשת. ועיין שם.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

20 שקל[עריכת קוד מקור]

מאיפה מגיעים השטרות של 20 שקל? הכי קטן שאפשר להוציא בכספומט זה 50 ש"ח. 109.65.97.18 19:08, 26 בנובמבר 2013 (IST)

ומאיפה מגיעים המטבעות? מאותו מקום מגיעים גם השטרות (בכל ערך). חזרתישיחה 20:53, 26 בנובמבר 2013 (IST)
אני יודע שיש בעלי חנויות שפורטים שטרות בבנק הדואר בשביל עודף, יכול להיות שבנקים נוספים גם. Uziel302 - שיחה 20:59, 26 בנובמבר 2013 (IST)
כל הבנקים (ושב"א גם בנק לצורך זה) הם כמובן ה"צינור" להפצת מזומנים בציבור. זה נעשה במכונות למשיכת מזומנים (כספומטים) ובדלפקי הסניפים (באשנבי הקופות). התשובה לשאלה המקורית, באופן מילולי, היא "בנק ישראל". חזרתישיחה 21:59, 26 בנובמבר 2013 (IST)
אני זוכר שבמזמנו בכספומטים של דיסקונט היה אפשר למשוך 20 ש"ח והם גם הוציאו בשטרות כאלה לפעמים עבור סכומים גדולים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 23:18, 26 בנובמבר 2013 (IST)
כל הכסף במקור מגיע מבנק ישראל, שמפקח על ההדפסה ועל ההפצה. בכספומטים המקום לשטרות מוגבל, ולכן הוחלט לוותר על שטרות בערך נמוך, כדי למנוע מצב של מחסור בכסף במכשירים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה קופצים באוויר בזמן מכה עם הרגל?[עריכת קוד מקור]

שאלה באמנויות לחימה: למה לקוץ לפני מכה עם הרגל? הרי אם אתה באוויר, אז כשאתה בועט במשהו אז אתה זה שנהדף לאחור ולא מי שאתה פוגע בו. 109.65.97.18 19:42, 26 בנובמבר 2013 (IST)

על פי חוק הפעולה והתגובה (מחוקי התנועה של ניוטון) כאשר גוף א מפעיל כח על גוף ב אותו כח בדיוק מופעל מב על א. כלומר בעת התנגשות הרגל הכח המופעל עליך והכח המופעל על יריבך שווים בגודלם, אלא שכיוון שהרגל שלך פחות רגישה לכוח מהמקום בו אתה פוגע, הוא יחוש כאב ואתה לא.Uziel302 - שיחה 21:04, 26 בנובמבר 2013 (IST)
אבל לאוייב שלך יש יתרון משמעותי שאין לך - חיכוך בין הרגליים שלו לרצפה. ככה שכל כוח שאתה מפעיל עליו ידחוף אותך אחורה בזמן שהוא ישאר במקום. היפותזה שלי שמכה עם קציפה פשוט נראית יותר טוב ואין לה שום מטרה פרקטית. 109.65.97.18 21:08, 26 בנובמבר 2013 (IST)
למה "ישאר [צ"ל: יישאר] במקום? אם כוח הבעיטה יהיה חזק מכוח החיכוך - הוא יחליק (ואולי גם יתחלק); כלי ליפול מספיק לאבד את שיווי המשקל. חזרתישיחה 22:05, 26 בנובמבר 2013 (IST)
נעשה ניסוי משבתי. קח כיסא רגיל (לא עם גלגלים) ושים עליו משוקלת של כ10 קילו - הוא ידמה את המותקף. אתה תהיה התוקף. פעם אחת תעמוד על הרצפה עם רגל אחת ודחוף לעט את הכיסא עם הרגל השניה- הכיסא יפול(או יזוז באופן ניכר). פעם אחרת תעמוד על סקייטבורד (החיכוך החלש בין הרצפה לבין גלגלי הסקייט מדמה את היעדר החיכוך בינך לבין האוויר) ותחזור על הניסוי, תעמוד על סקייטבורד עם רגל אחת ודחוף לעט את הכיסא עם הרגל השניה. אתה תזוז אחורה והכיסא ישאר במקומו! 109.65.97.18 22:22, 26 בנובמבר 2013 (IST)
תעשה את הניסוי בפועל – ותופתע! והנה ניסוי (מחשבתי או מעשי) בשבילך: העמד ספר ברוחב של 2-3 ס"מ על השולחן, קפוץ מעל הרצפה ובעת שאתה מרחף במרחב - נסה להפיל במכת קרטה בידך את הספר. אני בטוח שתצליח, למרות שגם לספר יש חיכוך עם משטח השולחן. חזרתישיחה 22:39, 26 בנובמבר 2013 (IST)
הניסוי פגום - ספר שוקל מאית מאדם. השתמש בג'ריקן 20 ליטר מלא מיים וחזור על הניסוי. בהצלחה. Zarnivop - שיחה 07:56, 27 בנובמבר 2013 (IST)
רוב הלוחמים מתקשים לבעוט גבוה ללא ניתור מסייע. בנוסף, בעיטה בד"כ חזקה מאגרוף, ואחרון, הצווא והראש הם הפגיעים ביותר - והנה נפתרה התעלומה. Zarnivop - שיחה 22:16, 26 בנובמבר 2013 (IST)
המטרה בבעיטה איננה דחיפה אלא גרימת נזק.

מה הרווח של קניית תוכניות ריאליטי במחירים גבוהים?[עריכת קוד מקור]

לפי מה שאני קורא במדיה עלותה של תוכנית אקס פקטור למשל - היא גרנדיוזית במונחים של הפקות טלווזיוניות בישראל, השאלה שלי אם כן, מה הרווח נניח של קשת (אאל"ט) שקונה את התוכנית הזאת? הרי בסך הכל מדובר במספר שעות במצטבר. האם שווה לקנות נניח 40 שעות (40 פרקים) תמורת עשרות מיליוני שקלים? ואם תגידו שהם מרוויחים מהפרסום בזמן התוכנית, הם מרוויחים כל כך הרבה כסף שכל כך שווה להם להשקיע הרבה כסף? (בנוסף לכך יש להוסיף תוכניות נוספות שמשודרות אצל אותו זכיין כך שבמצטבר הוא קונה הרבה תוכניות בהרבה כסף ומאיפה נכנס לו הכסף לכסות את העלות?). זה מסקרן אותי מאוד הנושא הזה ואין לי איפה למצוא לו תשובה 5.28.185.100 22:21, 26 בנובמבר 2013 (IST)

הרווח של הערוצים המסחריים שאינם דרך ממיר (2, 10) הוא לחלוטין רק מפרסומות. (לפחות אמור להיות, כשהם לא מקבלים סיוע מהמדינה כדי שלא יקרסו.). המחיר \ל פרסומות הוא לפי נקודות רייטינג, ולכן יש לחברה אינטרס מובהק ליצור תוכניות מצליחות. המחיר יכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים לפרסומת. ראה כאן למשל. אגב, לא רק הערוצים המסחריים מתבססים על פרסומות. גם מיליארדרים כמו הבעלים של פייסבוק, גוגל ועוד' עשו את כספם בעיקר מפרסומות. בלנק - שיחה 23:34, 26 בנובמבר 2013 (IST)
אגב פרסום יקר, באמריקה זה מגיע לעתים למיליוני דולרים לפרסומת, ראה (אנ').Uziel302 - שיחה 08:43, 27 בנובמבר 2013 (IST)
יש גם רווח בהרגלת הצופה לבדוק מה משודר בערוץ שלך. Nachum - שיחה 10:34, 27 בנובמבר 2013 (IST)
הטלוויזיה המסחרית בישראל אמורה להרוויח כסף, כי היא מסחרית, אבל בפועל היא בד"כ גורמת לבעלים הפסדים כספיים כבדים, ומשמשת בעיקר מכשיר להשפעה וסמל סטטוס. למשל: לפי גלובס, במחצית ה-1 של שנת 2012 רשת הפסידה 16.5 מיליון שקל, קשת הפסידה 5 מיליון שקל וערוץ 10 הפסיד 10 מיליון שקל (וכל זה בשישה חודשים בלבד). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
השותפים בחברה הם משפחת עופר באמצעות "עופר מדיה" ואודי אנג'ל, אביב גלעדי, פולאר תקשורת, ושטראוס גרופ. כך לפי ויקי. אם נניח הפסד שנתי של עשרה מיליון דולר ונחלק בין עופר ושטראוס בלבד נראה שההפסד זניח יחסית לגודל ההון המשפחתי. Nachum - שיחה 16:06, 27 בנובמבר 2013 (IST)

משקפיים[עריכת קוד מקור]

האם מנתח יכול להיות אדם בעל משקפיים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן. חזרתישיחה 23:06, 26 בנובמבר 2013 (IST)

מדוע בן גוריון נשפט ב 1969 ועל מה[עריכת קוד מקור]

בערך רם כספי נכתב שהוא ייצג את דוד בן-גוריון בשנת 1969 במשפט בעקבות איגרת דה גול. לא מצאתי על כך מידע נוסף על מה מדובר ?? "5.102.253.122 23:19, 26 בנובמבר 2013 (IST)" --5.102.253.122 23:19, 26 בנובמבר 2013 (IST)

"ב-1969 סינגר על דוד בן-גוריון, במשפט פומבי שנערך לו בעקבות אגרת פומבית שכתב לדה-גול". חזרתישיחה 23:32, 26 בנובמבר 2013 (IST)
השואל כבר ציין זאת. הוא מחפש מידע נוסף. Zarnivop - שיחה 10:43, 27 בנובמבר 2013 (IST)
ב-1969 סינגר על דוד בן-גוריון, ב----משפט פומבי--- שנערך לו בעקבות אגרת פומבית שכתב לדה-גול;

רוחות השמים- עובדה מדעית אבסולוטית או מוסכמה שהמציאו בני אדם?[עריכת קוד מקור]

האם יש סיבה לזה שבמפות הצפון תמיד מופיע למעלה והדרום למטה? האם אפשר לצייר מפה נכונה של העולם שבה אנטארקטיה תופיע בראש הדף והאוקיינוס הארקטי בתחתית? או במלים אחרות- האם כדור הארץ באמת "עומד" על הדרום, או שזאת פשוט מוסכמה שנועדה ליצור אחידות במפות?

מה שמוביל אותי לשאלה רחבה יותר- האם רוחות השמים קיימים מחוץ לכדור הארץ? האם יש להם משמעות בחלל? האם אפשר להגיד על משהו שהוא נמצא דרומית לירח או מזרחית לשמש???--85.64.116.162 20:59, 28 בנובמבר 2013 (IST)

לכיוון המפה יש סיבות היסטוריות. אין שום בעיה שהצפון יהיה מצד ימין ולא למעלה. פשוט ככה מקובל. בחלל אין רוח כי אין שם אוויר. גילגמש שיחה 21:01, 28 בנובמבר 2013 (IST)
מה הקשר לאוויר? שאלתי על כיוונים ולא על רוח.--85.64.116.162 21:10, 28 בנובמבר 2013 (IST)
אז לא הבנתי את החלק הזה של שאלתך. בכל אופן, במפות עתיקות לפעמים הצפון היה בכיוון אחר מהמקובל היום. גילגמש שיחה 21:26, 28 בנובמבר 2013 (IST)
אין שום בעיה לצייר מפה בה הדרום הוא למעלה. ראה Reversed map, כמו שכבר נאמר אנו רגילים לראות את הצפון למעלה מסיבות היסטוריות ולא פיזיקליות. אין שום משמעות לכיוונים של צפון דרום וכדומה בחלל החיצון. אבל יש משמעות לדברים אלא בכוכבי לכת אחרים. כך למאדים לדוגמה יש קוטב צפוני ודרומי. Corvus,(שיחה) 21:40, 28 בנובמבר 2013 (IST)
במפות העתיקות אין כיוון מוסכם. ככל הידוע לי, זו מוסכמה שהתקבלה באיזור המאה ה-18. לדוגמא, מפת מידבא מוזרחת. ראה מפה#אוריינטציה של מפות.
צריך להפריד בין הגדרת הכיוונים לבין האופן המקובל לייצוג שלהם על המפות.
הכיוונים צפון ודרום, מזרח ומערב מוגדרים לפי תנועת כדור הארץ סביב ציר הסיבוב שלו, ואין בהם שום דבר שרירותי. מסיבות תצפיתיות, משתמשים בציר הסיבוב של כדור הארץ גם כדי להגדיר את הכיוונים בכל היקום. במערכת השמש אפשר לתת לסיבוב השמש סביב עצמה להגדיר את הצפון והדרום של המערכת. גם הגלקסיה מסתובבת סביב עצמה, ומגדירה את הצפון הגלקטי. עוזי ו. - שיחה 22:16, 28 בנובמבר 2013 (IST)

קרב בסגנון חופשי?[עריכת קוד מקור]

האם קיימות תחרויות בהם אפשר לראות איזה אומנות לחימה יותר יעילה בקרב אמתי? ישנם חוקים שונים לתחרות סומו או ג'ודו ככה שאי אשפר לקבוע איזו אומנות יותר טובה באופן הוגן וספורטיבי. אבל בלחימה אמתית (לא ספורט מקצועי) אין חוקים שונים- אז האם יש תחרויות "בסגנון חופשי" שבו אפשר לראות מי מנצח את מי? 109.64.48.218 14:04, 29 בנובמבר 2013 (IST)

בדרך כלל יש אמנויות לחימה "מעורבות" לדברים כאלה. למשל קרב מגע הישראלי הוא סוג של אמנות לחימה משולבת שכזאת. גילגמש שיחה 14:12, 29 בנובמבר 2013 (IST)
mma נועד להיות בדיוק זה. היאבקות בסגנון חופשי, עם כמה חוקים בסיסיים כדי למנוע פגיעות בריאותיות. בגדול, המסקנה מזה לגבי "מי מנצח את מי" היא שחשוב שתהיה מיומנות גבוהה גם בטכניקת לחימה בעמידה אחת, כמו איגרוף, טאיקוונדו, קראטה וכו', וגם בטכניקת גראפלינג אחת כמו היאבקות, ג'ו ג'יטסו, וכו'. מישהו שהיה אלוף הארץ בmma אמר לי פעם שהשילוב בין איגרוף תאילנדי לג'ו ג'יטסו ברזילאי מניב את התוצאה הכי טובה, אבל זה תלוי מאוד את מי שואלים. בלנק - שיחה 17:26, 29 בנובמבר 2013 (IST)
לעניות דלעתי אפשר להבין מה באמת מסוכן על פי מה שאסור אפילו בMMA: נשיכות, נגיחות, מכות לצוואר. אגרוף לגרוגרת פרושו מוות תוך דקות. Zarnivop - שיחה 13:53, 1 בדצמבר 2013 (IST)