ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון196

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

גלים

למה כשמותחים רשת צל ויש רוח, אז יש ברשת גלים? אני מבין משוואות (למקרה אם מישהו מפחד להבהיל אותי עם טור פורייה). 79.181.209.70 21:50, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אפשר לדמות את הרשת לממברנה, פיתוח משוואות תנועה בממברנה נותן פונקציית גל דו-מימדית. ראה en:Vibrations_of_a_circular_membrane ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:36, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

במילים פשוטות יותר, רשת הינה מבנה עם מחזוריות מרחבית סדירה פחות או יותר, של מרכיבים הקשורים זל"ז; קשרים אלה מאפשרים לאנרגיה לזרום ממקור ההפרעה לכיוונים שונים, בצורת תנודות מחזוריות במקום ובזמן. זהו גל. דבר דומה קורה גם כאשר קופצים על טרמפולינה או על מזרון קפיצי, למשל (אם כי הניתוח הפיזיקלי במקרים אלה מורכב יותר, מאחר ומקור ההפרעה אינו נקודתי). דוגמא נוספת היא הקשה על תוף. בנצי - שיחה 00:16, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

בעיה במחשב - זיכרון וירטואלי

(אני מצטער אם זה לא מתאים, אבל אני לא מכיר מקום אחר באינטרנט בנושא)

הבחנתי בשימוש יוצא דופן של זיכרון וירטואלי בתהליך (הקריטי) lsass.exe ב-XP - מעל 1Gb. כיצד ניתן לטפל בזה, או למי לפנות?--85.65.26.75 22:03, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

תציץ פה הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:25, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

על אינטואיציה וגדלים

האם אדם יכול לתפוס את גודל שטחו של כדור הארץ?

האם למישהו יש איזושהי דוגמה שתעזור לאדם כלשהו להסיק מה שטחו של כדור הארץ, בצורה כזו שהוא ממש יבין מה גודלו?

הרי למדוד את זה במספרים ובחזקות זה נורא נחמד, אבל זה בעצם לא אומר אינטואטיבית לאדם כלום.

אגב זה מעניין איך ככל שעוברים הדורות החשיבה האנושית נהיית יותר רציונלית. Exx8 - שיחה 22:12, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

אתה אוהב שורות נפרדות, אה? :) אם כוונתך לשטח הפנים של כה"א שהוא 510,065,600 קמ"ר, ואתה מכיר את הגודל של מדינת ישראל שהוא 22,072 קמ"ר, אז המחשה לשטח של כה"א היא שטח ישראל כפול 23,109. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לשחק בסדרי גודל, כשמכפילים בכל פעם את השטח פי אלף. למטבע של חצי שקל יש שטח של בערך 5 סמ"ר. לאלף מטבעות יש שטח של חצי מטר רבוע - כמו שולחן כתיבה קטנטן. השטח של אלף שולחנות הוא חצי דונם (כמו מגרש כדורסל). אלף חצאי דונם הם חצי קילומטר רבוע (שטח של שכונה עירונית קטנה); 500 קילומטרים רבועים הם בערך השטח של גוש דן (הגדר גוש דן כך שזה יסתדר); חצי מליון קילומטרים רבועים הם השטח של ספרד, וספרד היא בערך אלפית משטח כדור הארץ. עוזי ו. - שיחה 22:57, 6 בספטמבר 2012 (IDT)

על איזומרים

היי, נתקלתי באיזומרים מסוימים (לדוגמה PN) שבהם יש סדרי קשר שונים. אני שואל, איך זה, בהתחשב בעובדה שיש רק שני אטומים? Exx8 - שיחה 02:44, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה שאני גוזר משאלתו של הבחור: האם לאיזומרים יש שימוש סיגניפטיקנטי ברפואה?. בברכה. 109.64.151.131 06:48, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

מה זה מהימנות מבחן חצוי?

תודה. 109.64.151.131 06:48, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

מהימנות היא מידת העקביות שבה מודד המבחן את מה שהוא אמור למדוד. חציית המבחן לשניים (והשוואת הציון בשני החלקים) היא אחת השיטות לבדוק את המהימנות שלו. עוזי ו. - שיחה 13:35, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

למה חצייה והשוואת ציוניהם של הנבדקים בשני החצאים אמורה לספק לי Clue כל שהוא על העקביות של המבחן?, לא עדיף מבחן חוזר או נוסחים מקבילים וגמרנו?. אני פשוט לא מבין למה שחציית המבחן תעזור לנו. 109.64.151.131 19:49, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

מבחינת הסטטיסטיקה תמיד עדיף להרבות בנתונים. מבחן חוזר פירושו כפליים נתונים - מצוין. החוכמה היא להפיק מידע איכותי ממה שיש, ולא לבקש עוד. אם המבחן עקבי, המרכיבים שלו אמורים להיות בקורלציה גבוהה לגודל מסויים שאפשר לנסח ולמדוד (וזאת למרות שאין לו ממשות ביולוגית). בפרט, המרכיבים יהיו בקורלציה גבוהה זה ביחס לזה. חציית המבחן מרכזת מספר מרכיבים משמעותי מכל צד ומאפשרת לסכם את הקורלציות האלה באופן סביר. אלפא של קרונבך הוא מבחן רציני יותר מסוג זה. עוזי ו. - שיחה 23:13, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

ישויות טבעיות ביהדות

האם לפי היהדות ישנם ישויות על טבעיות שהם לא אלוהים עצמו? כלמור "אלים קטנים" שיש להם יכולות ריפוי, קללה, אושר, עושר, גרימת צרות וכדו'? ושיש להם רצון חופשי יחסית והם כפופים לאלוהים? 79.176.241.190 10:21, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

השאלה היא לגבי קיומה של מיתולוגיה יהודית? התשובה היא שיש כזו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:45, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

אני שואל האם יהודי יאמין בזה שמי שגרם לו לאושר או צער הוא מלאך או שד ולא הקב"ה עצמו? האם יש טעם לשאת תפילה למלאך גבריאל, כי אולי הוא יותר נגיש מ"הבוס"? 79.176.241.190 11:50, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

נראה לי שעדיף לשאול כל יהודי בתורו את השאלה הזו. בני אדם ומערכת האמונות שלהם אינם שבלונים, אני משוכנע שתמצא אחד שכן ואחר שלא. וכדאי להתייחס בהקשר הזה לקברי צדיקים ביהדות, לאישים דוגמת הבאבא סאלי ולפולחנים המלווים את אלו. יוסי • שיחה 12:17, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

התשובה היא לא רבתי. אלו העיקרים הראשון והחמישי משלושה עשר העיקרים. ראה גם:שלום עליכם. קיומה של "מיתולוגיה" יהודית אינו סותר לכך שאין לישויות האלו כח (אלא רק שליחות). קברי הצדיקים אינם תחליף לאלוקים אלא מקום (לדעות המחמירות) או דרך (לדעות המקילות) לפנות אליו. --Akkk - שיחה 12:29, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

התשובה הפשוטה היא: יש יהודים רבים, מגדולי הפוסקים וההוגים, שהאמינו בקיומן של ישויות כאלו, ויש יהודים רבים, מגדולי הפוסקים וההוגים, שהחשיבו את האמונה ביישויות כאלה להבל וריק. ראה רציונליזם יהודי בימי הביניים. הרמב"ם, שהוא המייצג המובהק של הגישה הרציונליסטית, התייחס לאמונות אלה כ"דברים בטלים וכוזבים", "שגעונות והזיות" ואמר כי "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודברי חוכמה אבל התורה אסרה אותן, אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת". בפרט, לגבי נסיון להשפיע על מלאכים באמצעות כתיבת שמות קדושים במזוזה, כתב הרמב"ם "אלו שכותבין בה מבפנים שמות המלאכים או שמות הקדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין לו חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להן שבטלו המצוה, אלא שעושין מצוה גדולה שהיא יחוד שמו של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאלו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם". 94.159.191.46 12:31, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

הלו, אתה מבלבל. נושא אחד הוא קיומם של שדים וכדומה שבהם הרמב"ם לא האמין. אך גם המאמינים אינם חושבים שיש להם כח, כמו שהרמב"ם לא האמין שלשמש או לרוח יש כח. --Akkk - שיחה 12:41, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

הרבנים שהכינו את קערות ההשבעה בתקופת הגאונים בוודאי האמינו שיש להם כוח. 94.159.191.46 12:43, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

מה קשור? היהודים מאמינים שלתפילה יש כוח. לכן מילים הם אל? TZivyA - שיחה 12:52, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

AKKKK צודק. טיפוסי - שו"ת 12:50, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

קערות ההשבעה, קמיעות וכדומה הן תרסיס נגד יתושים. אין הבדל בין אמונה בפעולת קמיעות לאמונה בכוח הזרוע למשל. --Akkk - שיחה 12:54, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

צביה, איני מבין את הטענה שלך. לא טענתי שהאמינו שמלאכים או שדים הם האל עצמו. טענתי שבקרב חוגים מסוימים, הן בימינו והן בתקופת הגאונים (וגם בזמן שבין לבין), היתה אמונה בקיומם של שדים או מלאכים שיכולים להועיל או להזיק, וביכולת של בני אדם להשפיע על אותם שדים ומלאכים, באמצעות כתיבת קמיעות\השבעות וכו'. Akkk, קערות אלו - וקמיעות שאינם שונים הרבה שנמכרים כיום - מהווים, כאמור, הוכחה לאמונה ביכולת של בני אדם להשפיע על אותם ישויות. 94.159.191.46 13:13, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

אולי באמת לא הבנתי את כוונת השואל. יש אמונה בכוחן כמו אמונה בכוחם של כלבים, ויש אמונה בקערות (לא שמעתי עליהן מעולם אך יש את השמות במזוזה כמו שהזכרת) כמו אמונה בכוחו של מקל. --Akkk - שיחה 13:17, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

תשובה: לפחות בתוך הנורמה ההילכתית עצמה, מצאנו עקבות לאמונות הללו, ואתן שלוש דוגמאות, מהקל אל הכבד:

• פעם אחת מצאנו, במה שנפסק במסכת ברכות דף ס, וכפי שגם צוטט - עם הסתייגות "קלה" - בשולחן ערוך (אורח חיים תחילת סימן ג): "כשיכנס לבית הכסא, יאמר: התכבדו מכובדים וכו" [אגב בגמרא שם מובא הנוסח המלא: "התכבדו מכובדים, קדושים, משרתי עליון, עיזרוני עיזרוני, שימרוני שימרוני, המתינו לי עד שאכנס ואצא, כי כן דרכם של בני אדם"]. אך הוסיף על כך השולחן ערוך את הסתייגותו: "ועכשיו לא נהגו לאומרו". ואכן באמת בימינו כבר לא נהוג לומר זאת, אף על פי שהיה נהוג לומר זאת בתקופת הגמרא.
• פעם נוספת, מצאנו - אפילו כיום - שנוהגים כל היהודים העורכים את קידוש ליל שבת, לומר לפני הקידוש את הנוסח המפורסם הבא (שמושמע אפילו בקול ישראל ברשת ב כל יום ששי אחה"צ אחרי חדשות השעה 2): "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי השלום מלאכי עליון...בואכם לשלום מלאכי השרת מלאכי השלום מלאכי עליון...ברכוני לשלום מלאכי השרת מלאכי השלום מלאכי עליון...בצאתכם לשלום מלאכי השרת מלאכי השלום מלאכי עליון".
• פעם שלישית מצאנו, הלכה פסוקה בהילכות שבת, שמופיעה הן בגמרא הן בספר היד החזקה של הרמב"ם והן בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שא סעיף כה), לגבי הילכות "קמע מומחה": הלכות אלו נוגעות לשאלה האם האדם רשאי לשאת את הקמע הזה ברחוב - למרות שבדרך כלל אסור בשבת לצאת לרחוב כשעל הגוף יש חפצים, ועל כך נפסק שאם הקמע הוא "מומחה" (כלומר יש איתו ניסיונות קודמים מוצלחים) אז הדבר מותר.

סמי20 - שיחה 16:36, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

ישנן עשרות אם לא מאות מקומות בהם מופיעים מלאכים וישויות אחרות למן ספרי המקרא, והתנ"ך ועד לתורה שבע"פ, הלכה, ומנהג. ע"פ תפיסות קבליות הישויות הרוחניות הנקראות מלאכים נמצאות בעולם היצירה המופשט מעולמינו המוכר הוא עולם העשיה. בעולמות שתחת העשיה נמצאים כוחות נפולים ו"קליפות" כשדים ומזיקים אחרים. כיצד להתייחס ליצורים אלה? .לדעתי אלו בריות שנמצאות במציאות, לעיתים מופיעות כרבדים בנפש האדם בחברה בתרבות ובהמון וריאציות שונות , בעולם מדעי לעיתים הם יקראו "תופעה פסיכולוגית" או כח של יצירה של חיים או של הרס כזה או אחר, ככל בריה גם הם אינם אלהים והעובד אותם עובד עבודה זרה (הרבה מעובדי האלילים עבדו לכוחות הקיימים בעולם) גם אם הוא מכיר בקשר שלהם לאלהים.אמנם אין זה אומר שאסור להתייחס לקיומם בצורות שונות. חזי95.86.77.35.

פאוסט: איך תירגמו את המשפט המפוסם:

באנגלית זה:

" Who art thou, then? Part of that Power, not understood, Which always wills the Bad, and always works the Good."

במקור היה

"Nun gut, wer bist du denn? Ein Teil von jener Kraft, Die stets das Böse will und stets das Gute schafft."

איך תירגמו את זה לעברית? 79.176.241.190 10:30, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

חלק מאותו כוח / השואף תמיד לרע ויוצר תמיד את הטוב" ובתור "הרוח השוללת תמיד". מצוי בוויקי! Nachum - שיחה 10:55, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

לא יודע למה התרגום האנגלי (לפחות כפי שצוטט ע"י השואל) דילג על שתי המילים הראשונות שמהמקור הגרמני "נו טוב", ולמה אתה דילגת על ארבע המילים - הבאות אחר כך - והמופיעות הן במקור הגרמני והן בתרגום האנגלי: "מי אתה אפוא"? בכל אופן, אני הייתי מתרגם לעברית את ההמשך, באופן אשר הן ישמור על סדר המילים הגרמני והן ישמור על חרוז (כפי שיש חרוז במקור הגרמני): "חלק מאותו הכוח, אשר תמיד את הרע רוצה, ותמיד את הטוב עושה". אגב, משום מה - התרגום האנגלי הוסיף את שתי המילים "הבלתי מובן" - אחרי המילה "כח". סמי20 - שיחה 16:10, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

.

כאשר מדברים על תרגום לעברית יש לציין מי המתרגם. בידי תרגומו הישן (החלקי) של יעקב כהן,מהדורה משנת תש"ג בהוצאת שוקן ותרגומו הוא: "-יהי כן, מי אתה איפה? הן תגיד! - אני חלק הכח ההוא, השוחר תמיד את הרע ואת הטוב יוצר.". בתרגומה החדש של ניצה בן ארי, מהדורת תשס"ו בהוצאת אוניברסיטת תל אביב מופיע: "- ומי אתה, בכל זאת? - מאותם הכוחות הרוצים את הרע ובוראים את הטוב." . שנילי - שיחה 19:32, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

תיקנתי את ההזחה של הפיסקה שלך, שהרי דבריך מתיחסים לדברי השואל. איך שלא יהיה, התרגום שאני נתתי הוא לדעתי הטוב מבין השלושה, וזאת בגלל שתי הסיבות שציינתי בדבריי. סמי20 - שיחה 21:09, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

אין לי היכולת לבחון פואטית את התרגומים, אבל תחושתי היא שאין השטן מתכוון שהוא עושה טוב, אלא שעל רקע הרוע שלו מתבלט או נוצר הטוב. ניצה בין ארי מעירה ומשווה ל"גן העדן האבוד" על השטן האומר על האלוהים שהוא מפיק את הטוב מהרוע השטני. שנילי - שיחה 23:46, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

הדגש הוא על חלק מאותו הכוח. החלק השני הוא אלוהים. אגב, מפיסטו מופיע שם לא כשטן עצמו, אלא כנציגו הלא רשמי. 79.180.212.212 10:52, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

צילום גמדים

היי, מישהו יודע איך צילמו (ואם יש כזה קטע ביוטיוב? חיפשתי ולא מצאתי) את ההוביטים והגמדים בשר הטבעות שהשחקנים עומדים אחד ליד השני ועדיין נראים הבדלים? תודה Meni111 - שיחה 11:41, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

אין לי תשובה מלאה, אבל אני יודע שג'ון ריס-דייוויס שגילם את הגמד, היה במציאות יותר גבוה מהשחקנים שגילמו את ההוביטים, ולכן לא היה צריך לשחק עם הגודל שלהם זה לעומת זה. לעומת זאת, כן היה צריך "להקטין" אותם לעומת ארגורן, לגולס וכו'. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:09, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

טענה באלגברה לינארית

טענה: אם $A^{2}=I$ אז הע"ע של A הם פלוס 1 ומינוס 1. נתון לי שהמטריצה היא 2 על 2, אם זה חשוב.

למה הטענה הזאת נכונה? 109.64.217.232 09:49, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

נניח שיש ערך עצמי $A{\vec {v}}=\lambda {\vec {v}}$. אזי ${\vec {v}}=I{\vec {v}}=A^{2}{\vec {v}}=\lambda A{\vec {v}}=\lambda ^{2}{\vec {v}}$ ואתה מקבל ש-$\lambda ^{2}=1$. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:47, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בצילום

איך אני מצלם (כלומר איזה נתונים אני צריך להאזין, איזה ISO וכדו') את הדבר הזה: צילום בלילה מהחלון של בית- בבניין ממול מוארת הכניסה ורואים קצת בלטות שנופל עליהם אור (הכניסה של חדר המדרגות), אבל אני רוצה שגם יראו את הבניין עצמו. אני יכול להציב את המצלמה באופן די יציב על החלון, אם צריך. יוצא לי שהוא שלא רואים בכלל את הבניין ורואים רק את הכניסה ומסביב שחור מרוח או שרואים סביר את הבניין, אבל יש כתם לבן בוהק במקום כניסה. 109.64.217.232 11:38, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

הדרך היחידה שאני מכיר היא באמצעות HDR. זה לא כל כך מסובך כמו שזה נשמע. עליך לצלם במספר חשיפות שונות (מהירות צמצם קבועה, מפתח משתנה) ולאחר מכן להרכיב את התמונות בעזרת תוכנות חינמיות שניתן להוריד. יש מצלמות שמאפשרות לבצע שלוש חשיפות שונות לאותה תמונה כך שהענין עוד יותר פשוט. שנילי - שיחה 12:15, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

תנ"ז קוונטים

כתוב לי בפתרון שלי איזה תרגיל: מ"ע של $L_{Z}$ הם $\varphi _{m}={\frac {1}{\sqrt {2\pi }}}e^{im\phi },m=0,\pm 1,...$. האם זה משהו "ידוע" או שזה רלוונטי לתרגיל עצמו? מאיפה זה מגיע? 79.180.204.162 13:38, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

זה הפתרון של משוואת הגלים עם תנאי שפה מחזוריים ב-2*פאי. זה מופיע ברוב התחומים בפיזיקה. ‏Setreset • שיחה 15:52, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

המשך לשאלה

הפתרון הרשמי עם השאלה פה. לא הבנתי את המלבן האדום. מה זה בכלל $H|m>$? המצבים העצמיים של H נתונים לפני כן, m הוא מספר קוונטי. האם הכוונה היא ל$H|\varphi _{m}>$? ואז לא מבין את החישוב - איך הם מצאו את הערך? אני עושה $H\varphi _{m}={\frac {1}{2I}}(-i\hbar {\frac {\partial }{\partial \phi }}{\frac {1}{\sqrt {2\pi }}}e^{im\phi })^{2}=-{\frac {\hbar ^{2}m^{2}}{2I}}\varphi _{m}^{2}$, כלומר $H\varphi _{m}=-{\frac {\hbar ^{2}m^{2}}{2I}}\varphi _{m}^{2}$. לא טוב. איך נכון? 79.180.204.162 14:09, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

מחשבים קוונטים

שלום לכולם, שאלה זו מיועדת בעיקר לבוגרי מדעי המחשב.. אני שוקל לקחת קורס 'מחשבים קוונטים'.. מה בדיוק לומדים בקורס הזה?

ראה מחשב קוונטי. 79.180.204.162 14:11, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

זהות אויילר

איך עושים את המעבר $e^{iax}cosx={\frac {1}{2}}(e^{iax-ix}+e^{iax+ix})$ (משמאל לימין, לא הפוך)? המעבר ההפוך קל. אבל אם אני מקבל את הצד שמאל במבחן, איך אני הופך אותו לימין? 79.180.204.162 15:36, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

$\cos(x)={\frac {e^{ix}+e^{-ix}}{2}}$ שכן $e^{ix}+e^{-ix}=\cos x+i\sin x+\cos x-i\sin x=2\cos x$. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:42, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

למה יש כופרים בעולם?

מדוע אלוקים אדוננו לא משמיד את כל מי שלא הולך בדרך האמת? 87.68.253.254

אלוהים בסוף משמיד את כולם. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:14, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא מבין את הרעיון של השאלות הללו. שר העולם הזה הוא השליט הבלעדי של העולם הזה והוא קובע את כל המתרחש. איך יתכן שיש לו מתנגדים גשמיים? איך יתכן לחשוב שהוא ניזוק מזה שיש מישהו לא מציית לו? די מתבקש להבין שכמו שמאמינים הם משרתיו הנאמנים של השליט-הכל-יכול, כך גם הכופרים. אם תאמין גם בכך שהאדם נברא בצלמו וכדמותו, אז תבין שכנראה הכפירה היא חלק מטבעו של הוד מעלתו. כך גם אכזריות, נקמנות אגואיזם ואמונה בהבלים. שר העולם הוא זה שגורם למלחמות, רצח, כפירה ואמונה. זו דרך האמת בה הולך כל בן תמותה. וכמו שנאמר, מלך המלכים (תזכורת: המלכים הם אלו שפקדו על אנשיהם להרוג אחד את השני במלחמות) רוצח את כולם, גם את הכופרים וגם את המאמינים. 79.180.230.173 17:27, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

התשובה פשוטה מאוד. אלוהים לא קיים או שלא אכפת לו/לה מכופרים.

התשובה החילונית לכך שאלוקים אדוננו לא משמיד את כל מי שלא הולך בדרך האמת - היא ש: (א) הוא לא יודע מי כופר; או (ב) לא אכפת לו מי כופר; או (ג) הוא לא קיים.

התשובה האמונית (=הדתית) היא שהקדוש ברוך הוא אמנם ברא את האדם, אבל באופן מודע ומכוון נתן לו את אפשרות הבחירה בין "טוב" לרע". האדם עצמו אמנם אמור לבחור בטוב, אך עליו לעשות זאת מבחירה ומאמונה. הוא יבחר אם להאמין ולקיים המצוות או שלא, על כל ההשלכות של בחירתו.

בברכה, דני. Danny-w • שיחה 19:46, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

ושאלה שמטרידה אותי לא פחות, מדוע אתה חושב שכופרים ראויים להשמדה? בגלל שהם אינם בדעתך? אתה מזכיר לי משהו... אביעד‏ • שיחה 14:18, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

הוא מתכוון שה' נוטה להשמיד, מה שאכן קורה מדי פעם. ממילא כל אחד בוחר לעצמו את "דרך האמת" לפי הבנתו, ובסוף הדרך הוא יגלה אם ה' מסכים, בהנחה שה' בכלל קיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה היא שזה סותר את עניין הבחירה חופשית. TZivyA - שיחה 23:05, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

רשיון נשק

האם במדינת ישראל אזרח יכול לקנות נשק לשימוש פרטי? נגיד מישהו מרגיש לא בטוח לבוא לעבודה ברכבו הפרטי והוא רוצה אקדח לצורך ביטחון אישי. 79.180.230.173 17:15, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

"מרגיש לא בטוח" לא מקובל כסיבה לקבלת רישיון נשק. ראה אתר משרד הפנים. יוסי • שיחה 17:46, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

ברור שהוא יכול, עשרות מחיילי צה"ל גונבים נשק מהבסיס שבו הם משרתים, שלא נזכיר את עשרות העסקים של הבדואים בנגב שמוכנים למכור נשקים בהתאם לכיסך. Exx8 - שיחה 18:00, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

אני די בטוח שזה אפשרי בהתחשב באנשים שאני מכיר ומסתובבים עם אקדח. --Eitan110 - שיחה 21:07, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

באופן פורמלי - לא "כל אחד" יכול לקבל רישיון לנשק. נדרשת סיבה מספיק טובה. אך בהתחשב בכך שנסיעות תכופות לשטחי יהודה ושומרון, לצרכי עבודה או ביקורי קרובים, נחשבת כסיבה מספיק טובה - למעשה זה יותר קל לקבל ממה שמקובל לחשוב. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 21:26, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

אוי נו באמת, מספיק עם הקשקוש על החוקים האלו.
על פי החוק האמריקאי אסור לחטוף מטוסים, זה לא מנע מאל-קאעידה לקחת סיבוב על כמה מטוסי נוסעים ולבקר במגדלי התאומים.
עכשיו ברצינות, החוק היבש מאוד מחמיר, אבל כפי שאתה יכול לקרוא לעיל, אין זה המציאות, הן מבחינת חלוקת הרשיונות והן מבחינת זמינות הנשק. Exx8 - שיחה 22:44, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

ניוון בקוונטים

מישהו יודע להסביר איך עונים על השאלה "חשבו הניוון"? אני יודע מה זה מצבים מנוונים. אבל לא מבין את השאלה "חשבו את הניוון". מה התשובה אומרה להיות? מה המשמעות של $g_{N}=N+1$? האם הכוונה היא שיש N+1 מצבים עם אותו האנרגיה? כלומר יחידות המדידה של הגודל "ניוון" הם כמות? אם יש מצב אחד עם אנרגיה 1, 2 מצבים עם אנרגיה 2, 3 מצבים עם אנרגיה 3 וכדו', אז מהו הניוון?

ספציפית בשאלה הזאת אני לא מבין איך הגיעו לg. 79.180.230.173 19:05, 8 בספטמבר 2012 (IDT)

פסיכואנליזה מדע או שטויות?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

איזומרים 2

האם לאיזומרים יש שימוש סיגניפטיקנטי ברפואה?. בברכה. 109.64.151.131 01:42, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

שימוש משמעותי (באנגלית: significant). בנצי - שיחה 02:53, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

זה לא בראש תחומי העניין שלי, אך אני זוכר שבממתיקים מלאכותיים יש יתרון בלהשתמש באיזומרים שהקיבה לא יודעת לפרק, כי יש להם טעם ומרקם דומים מאוד למקור בגלל היותם איזומרים.על כן אני מניח שיש להם שימושים גם ברפואה היות שניתן לנצל את זה שתכונתם דומות לתכונות האיזומרים אך הגוף מגיב אליהם קצת אחרת, אך שוב זה לא בראש תחומי העניי שלי, ויתכן שההשערה שלי היא כשל לוגי גרידא. Exx8 - שיחה 03:02, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

אם אתה מתכוון לאיזומרים מרחביים - בוודאי שיש להם שימוש, הרי לאיזומרים מרחביים תכונות שונות לחלוטין (מדובר במולקולות שונות) וכשמתכננים תרופה יש לסנתז איזומר ספציפי. אם כוונתך לאננטיומרים - גם להם יש שימוש. כיום כל התרופות כמעט הן כיראליות (אננטיומר אחד בלבד - רק זה הזמין ביולוגית). ראה גם תלידומיד]. 94.159.191.46 08:52, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

מה ההבדל בין איזומר לאיזומר מרחבי?, אני לא יכול לקבוע שלזה התכוונתי, בברכה. 109.64.151.131 10:52, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

בתשובה הקודמת שלי התכוונתי לומר "איזומר מבני" ולא "איזומר מרחבי". אם שתי מולקולות מהוות איזומרים מבניים רק הנוסחה המולקולרית שלהן זהה, אך הקשרים בין האטומים שונים, ומדובר למעשה במולקולות שונות, כמו לדוגמה איזומריית קטו-אנול (ניתן לראות תמונה בערך אנול). אם שתי מולקולות מהוות איזומרים מרחביים הקשרים בין האטומים זהים בשתי המולקולות, אבל ההערכות של האטומים במרחב שונה, כמו לדוגמה איזומריות ציס-טראנס. גם בין איזומרים אלה יש שוני בתכונות, אבל בד"כ השוני פחות בולט מאצל איזומרים מבניים. אננטיומרים הם מקרה פרטי של איזומרים מרחביים - אם שתי מולקולות הן אננטיומרים הן זהות לחלוטין מלבד העובדה שאחת מהווה תמונת מראה של השנייה. השוני בין זוג אננטיומרים הוא הקטן ביותר מבין כל סוג איזומרים, כי "כמעט הכל" זהה, ולמרות זאת גוף האדם (והגוף של כל היצורים החיים) מבדיל בין אננטיומרים ויכול לקלוט רק אננטיומר אחד. ראה כיראליות, איזומר, וכאמור - תלידומיד. 94.159.191.46 13:32, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

מציאת המלבן בעל השטח הגדול ביותר בתוך מצולע (פוליגון)

היי,

אני מחפש אלגוריתם שימצא לי את המלבן בעל השטח הגדול ביותר בתוך מצולע (קמור או קעור), אם זה עוזר, אז צלעות המלבן יכולות להיות מקבילות למערכת הצירים. כלומר בהינתן סט של קודקודים מסודרים כך שאם נחבר ביניהם נקבל מצולע, אני מעוניין למצוא את קודוקודי המלבן בעל השטח הגדול ביותר בתוך המצולע. מצאתי באינטרנט מיני מאמרים שעוסקים בעניין, וטוענים שאפשר למצוא את המלבן בNlogN (של מספר הקודקודים ) כולל הוכחות וכיו"ב, אבל לא מצאתי בשום מקום תיאור מלא של האלגוריתם צעד אחר צעד, לעונים תודה, --192.117.235.33 13:19, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

1. יש לי אלגוריתם הפוך: בהינתן קבוצה של נקודות במישור, מצא את המלבן בעל השטח הקטן ביותר, שמכיל את כל הנקודות (ולכן חוסם את המצולע שבקמור שלהן). גם הסיבוכיות של האלגוריתם הזה היא NlogN.

                                                       http://code.cs.huji.ac.il/index.php?page=example

2. באלגוריתם שאתה מחפש, ייתכן שעבור המלבן בעל השטח הגדול ביותר, הצלעות אינן מקבילות לצירים. למה אתה מחפש דווקא מלבן שצלעותיו מקבילות לצירים?

3. בשביל מה אתה צריך את האלגוריתם הזה?

77.125.163.242 02:55, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

תכתוב את כתובת האתר שבו מופיעה ההוכחה. אולי תוך כדי קריאת ההוכחה נוכל להבין מהו האלגוריתם. 80.230.72.97 16:35, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בלוגריתמים

אשמח אם תוכלו לעזור לי בשני התרגילים הבאים:

תודה, אביעד‏ • שיחה 14:23, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

בתרגיל הראשון אתה צריך להציג תחילה את 2 כלוג (בבסיס 3) של 9, את x כלוג (בבסיס 3) של 3 בחזקת x, להשתמש באגף שמאל בכלל log(ab)=loga+logb ואז להשוות את מה שבתוך הלוגריתמים, בשני האגפים. תקבל משוואה ריבועית שפתרון שלה יתן לך את 3 בגובה x וממילא את x. במשוואה השנייה אתה צריך להשתמש בכלל (x^(a+b)=(x^a)*(x^b כדי להפריד את האיברים שתלויים באיקס מהאיברים שאינם תלויים, לקבץ את המספרים החופשיים באגף אחד ואת אלה שתלויים באיקס באגף שני, ואז להפעיל לוגריתם על שני האגפים כך שהאיקס עובר מהמעריך למקדם של הלוגריתם. 94.159.191.46 14:43, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

אופציה פשוטה יותר לתרגיל הראשון היא להעביר את X לצד ימין ולהעלות את 3 בחזקת (2 פחות x). אם תסמן 3 בחזקת x בt תקבל משוואה ריבועית ושני פתרונות.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:11, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

חזרת לכיתה י', אתה מבלה במכינה או מה? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם זה עוד רלוונטי, אז התרגיל השני נפתר ע"י חלוקה והפיכה לשבר כך שמתקבל 3.6 בחזקת x שווה 15 שזה 2.11.רונאלדיניו המלך - שיחה 13:51, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

רעש בזמן לעיסה

היי, ממה יכול להגרם רעש באוזן ימין בזמן לעיסה אחרי שאוזניות נמשכו בפתאומיות החוצה (עד כדי קריעה :( )? אני מניח שהרעש מגיע מהלסת, אבל למה שמשיכת האוזניות תגרום לזה? ותוך כמה זמן זה אמור להפסיק (אם זה משהו זמני)? אל דאגה, ידוע לי שוויקיפדיה אינה מקום לייעוץ רפואי, ושאלתי היא להעשרה בלבד. שמוליק - שיחה 21:08, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

יש מצב שחלק זעיר מהאוזניות נשאר בפנים. אילו מישהו היה פונה אליי לייעוץ, הייתי מייעץ לו: דבר ראשון לא לדאוג יותר מידי, ודבר שני: לפנות לרופא אף אוזן גרון - כי יש לו מכשירים שיכולים לחדור פנימה ולבדוק האם אכן משהו נשאר שם - ויתכן אפילו שלהוציא אותו מהאוזן בקלי קלות. לא צריך לחשוש מפעולה כזו, כי זו פעולה די שיגרתית אצל רופאים כאלה. אבל כיון שכאן זה לא מדור ייעוץ, אז ברור שכל מה שכתבתי הוא תיאורטי בלבד - להעשרה (כלשונך). לא יודע למה כעת נזכרתי במה שאמר השבוע פרשן חדשות ברדיו, שבקדנציה של אולמרט ישראל תקפה את הכור בסוריה - "לפי פרסומים זרים" (כלשונו), כלומר רק בתיאוריה ("להעשרה" - כלשונך). סמי20 - שיחה 22:42, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

יותר מדי קלשונים יש לאנשים בזמן האחרון. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ו באלול ה'תשע"ב • 00:56, 13 בספטמבר 2012 (IDT).

לדעתי הלא מקצועית, נשמע יותר סביר שהאוזניים "נפקקו" בעת המשיכה. TZivyA - שיחה 22:45, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

נפקקו - משמע שיש שם פקק. אני סברתי שהפקק הוא פשוט חלק זעיר מהאוזניות שנותר שם, אחרת - מהו אותו פקק?. אבל - בין אם הנכון הוא דבריי - ובין אם הנכון הוא דבריך (אם בכלל יש סתירה בין דבריי לדבריך), הכי פשוט זה לפנות לרופא אף אוזן גרון. לדעתי זה לא סיפור מי יודע מה. סמי20 - שיחה 11:34, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

עזרה מתמטית דחופה, מתבייש לשאול זאת אפילו (הפרש בין תאריכים)

איך אני מחשב בצורה יעילה כמה ימים עוברים מתאריך אחד למשנהו?, למשל, איך אני מחשב, כמה ימים עוברים מהחמישי לספטמבר עד ה19 לאוקטובר? אני מחפש דרך קצרה כמה שיותר לעשות את זה. אני פשוט לא יודע מהיכן אפילו להתחיל, ואני גם רוצה להבין את ההגיון שמאחורי הדרך. תודה רבה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, עליך לדעת (עדיף בעל פה אם כי יש לזה כלל): כמה ימים יש בכל חודש. שנית, אם כל חודש מצויין לפי שמו (במקום לפי סידרו) - אז גם עליך לדעת (עדיף בעל פה) מהו המיקום של כל חודש בסדר החודשים. אם לא תדע את שני הדברים הבסיסיים האלה, אז לא תדע להשיב על שאלתך. אבל אם אתה כן יודע אותם, אז כבר קל לענות על שאלתך: למשל, אם אתה רוצה לחשב כמה ימים חלפו - מהראשון לחודש התשיעי - עד השני לחודש העשירי, אז כבר מנוסח השאלה - ובלי שום כלל מיוחד - אתה מייד רואה אינטואיטיבית שחלפו: חודש ועוד יום, ולכן ברור לך שחלפו שלושים-ואחד יום (כי אתה כבר אמור לדעת בעל פה עובדה בסיסית: שבחודש התשיעי יש שלושים יום). אבל אם אתה רוצה לחשב כמה ימים חלפו - מהשני לחודש התשיעי - עד הראשון לחודש העשירי, אז בעצם אתה רואה אינטואיטיבית מצב הפוך מהקודם (ושוב: בלי שום כלל מיוחד אלא הכל אינטואיטיבי), כלומר אתה רואה שחלף חודש פחות יום, ומכאן ברור לך שחלפו עשרים-ותשעה יום. ככה עובדים עם כל המקרים האחרים: זאת אומרת, בהתחלה סופרים כמה חודשים חלפו - מהחודש שצויין בהתחלה - עד החודש שצויין בסוף (ולא עד בכלל), וככה יודעים כמה ימים - של חודשים שלמים - חלפו; ואחר כך מגיעים לחישוב הימים הבודדים, שאותם יש להוסיף או להפחית מהתוצאה הקודמת - וזה כבר תלוי במצב - כפי שהידגמתי בשתי הדוגמאות הקודמות. שים לב כי, זה שהבאתי שתי דוגמאות שנראות פשוטות - זה היה בכוונה - כי יותר קל להבין את הרעיון הכללי כשהוא מודגם על דוגמאות שנראות פשוטות. עוד שים לב כי, זה שהן נראות פשוטות - זה רק בגלל שנראה לנו אינטואיטיבית שקל לראות בהן האם הימים הבודדים אמורים להתווסף או להיגרע מהתוצאה של ימי החודשים השלמים, אבל למעשה - גם בדוגמאות הפחות פשוטות - קל לראות את זה: למשל, בדוגמה שאתה נתת, אתה בעצם רוצה לחשב כמה ימים חלפו - מהחמישי לחודש הנ"ל - עד התשעה-עשר לחודש מאוחר יותר, אז מייד אתה רואה אינטואיטיבית שאת הימים הבודדים יש להוסיף לתוצאה של ימי החודשים השלמים - כי תשעה-עשר (שצויין בהתחלה) זה יותר מחמישה (שצויין בסוף); ועוד אתה רואה אינטואיטיבית שמספר הימים הבודדים האלה - שאותם יש כאמור להוסיף (לימי החודשים השלמים) - הם ארבעה-עשר יום (שזה בעצם ההפרש בין תשעה-עשר לחמישה). אבל אם אתה רוצה לחשב במצב הפוך, למשל לחשב כמה ימים חלפו - מהתשעה-עשר לחודש פלוני - עד החמישי לחודש מאוחר יותר, אז ברור לך שאת ההפרש הנ"ל - ארבעה -עשר כאמור - אתה אמור להפחית (מימי החודשים השלמים), כי חמישה (שצוין בהתחלה) זה פחות מתשעה-עשר (שצויין בסוף). אם יש לך עוד ספקות, אז אל תתבייש לשאול, רק שיהיה ברור לך שהדרך שכתבתי לך כאן היא הכי פשוטה והכי יעילה שיש. מאידך, זה שאולי יוצא לך מידי פעם לפגוש אנשים שמחשבים את זה יותר מהר ממך - זה לא בגלל שהם מחשבים בדרך אחרת (בטח לא בדרך ששונה באופן מהותי מזו שכתבתי לך, ובטח לא בדרך יעילה יותר מזו שכתבתי לך) - אלא רק בגלל שהאנשים האלה מאד מאד משופשפים בביצוע פעולות של חיבור ושל חיסור (בזכות מה הם מאד מאד משופשפים? כמובן רק בזכות הניסיון שלהם בביצוע פעולות של חיבור ושל חיסור - כי אין דרך אחרת), וכמובן הם גם כבר יודעים בעל פה את שני הדברים הבסיסיים שכתבתי לך בשני המשפטים הראשונים של דבריי. סמי20 - שיחה 10:23, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

.

סמי, תודה על השקעתך הרבה. כתבת בתחילה שעדיף לדעת כמה ימים יש בכל חודש, אבל, האם כמות הימים שבחודשים מסוימים לא משתנה משנה לשנה מסיבות פיזיקאליות? (הוספה או החסרה של יום או יומיים בחלק מהמקרים) ?...

אני קראתי את מה שכתבת אך משום מה עדיין לא נפל לי האסימון מה אני צריך לעשות, הדוגמאות הפשוטות שנתת לגבי החסרה או הוספה של חודש ויום או מספר ימים ברורה לי, אך לגבי המקרה הספציפי שלי של חישוב כמה ימים יעברו מה7 לחודש ראשון עד ה19 לחודש שני עדיין לא ירד לי האסימון. אני מחפש דרך לפתור את זה עם מחשבון, זאת אומרת, לקבל סדר פעולות שאותו אצטרך לעשות, מעין, "מתכון" שישמש אותי תמיד כשיש מחשבון בקרבת מקום כדי לפתור זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

.

נכון, פברואר הוא החריג. בדרך כלל יש בו 28 יום, אבל כל שנה רביעית יש בו 29 יום, חוץ מהשנה המאה (שגם היא שנה רביעית כמובן) שבה יש בו שוב רק 28 יום, חוץ מהשנה הארבע-מאות (שגם היא שנת מאה כמובן) שבה יש בו שוב 29 יום.

.

בהנחה שאתה כבר יודע את שני הדברים הבסיסיים שאותם ציינתי בתחילת תגובתי הקודמת, אתן לך כעת את המתכון המיוחל.

אתחיל במתכון שמיועד למצב שבו אין לך מחשב:

א. נסח את השאלה כך שכל חודש יצויין בה לפי סידרו (ולא לפי שמו).

ב. קיבלת שאלה בנוסח הבא: "אנא חשב כמה ימים חלפו מיום ק לחודש ר עד יום ש לחודש ת".

ג. אם ש גדול מאשר ק, אז התוצאה הסופית היא: מספר הימים שיש בחודשים השלמים - החל מ-ר - ועד ת (ולא עד בכלל), ועוד ההפרש שבין ש לבין ק.

ד. אם ש קטן מאשר ק, אז התוצאה היא: מספר הימים שיש בחודשים השלמים - החל מ-ר - ועד ת (ולא עד בכלל), פחות ההפרש שבין ק לבין ש.

.

מאידך, אם יש לך מחשב, אז אפשר לאחד את סעיפים ג,ד לסעיף אחד - שאמנם יהיה קצת פחות נוח לחישוב כשאין מחשב - אבל למחשב זה לא משנה, מה עוד שהמתכון החדש יותר קצר בנוסח שלו:

א. נסח את השאלה כך שכל חודש יצויין בה לפי סידרו (ולא לפי שמו).

ב. קיבלת שאלה בנוסח הבא: "אנא חשב כמה ימים חלפו מיום ק לחודש ר עד יום ש לחודש ת".

ג. התוצאה הסופית היא: מספר הימים שיש בחודשים השלמים - החל מ-ר - ועד ת (ולא עד בכלל), ועוד ש פחות ק.

סמי20 - שיחה 11:19, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

סמי, אנא תדגים לי את התרגיל (סעיפים ב' וג') בתרגיל עם מספרים, אני לא מצליח להבין אותך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם אתה מתכוון למתכון הראשון שנתתי - זה שמיועד למצב שבו אין לך מחשב, או למתכון השני שנתתי - זה שמיועד למצב שבו יש לך מחשב? כמו כן, לא ברור לי האם אתה שואל על החמישי לספטמבר עד ה-19 לאוקטובר (כפי ששאלת בהתחלה בהתחלה), או שאתה שואל על השביעי לחודש עד ה-19 לחודש הבא (כפי ששאלת בסוף). סמי20 - שיחה 11:39, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

.

סמי אני הבנתי שאם אני רוצה לחשב את מספר הימים שעובר מתאריך לתאריך עליי פשוט לחבר את מספר הימים שעובר ממוקד הספירה (למשל, ראשון לספטמבר) עד סוף החודש, עם מספר הימים שעובר מתחילת חודש אוקטובר עד מוקד סיום הספירה בחודש אוקטובר (למשל, 25 לאוקטובר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

.

האם אתה שואל כעת על הראשון לספטמבר עד ה-25 לאוקטובר? לא יודע למה אתה משנה את השאלה זו הפעם השלישית. בהתחלה בהתחלה, שאלת על 5 לספטמבר עד ה-19 לאוקטובר. אחר כך (בתגובתך הקודמת) שאלת על השביעי לחודש הראשון עד ה-19 לחודש השני. עכשיו אתה שואל על הראשון לספטמבר עד ה-25 לאוקטובר, אם הבנתי אותך נכון. האמנם? אודה לך אפוא שתתרכז בשאלה אחת ספציפית - ואותה ננתח ספציפית, כדי שלא אתבלבל.

כמו כן, גם לא ברור לי האם המתכון הכללי שאותו רצית, הוא דווקא מתכון שמיועד למצב שבו שני החודשים סמוכים זה לזה, או שאתה מעוניין במתכון יותר כללי - שיתחשב גם באפשרות של חודשים שאינם סמוכים - כגון על מנת לחשב את הימים שחלפו מהשלישי לחודש הרביעי עד השביעי לחודש השמיני. שים לב שהמתכון שנתתי לך הוא הכי כללי שיש, ואינו מוגבל לחודשים סמוכים, אבל אם אתה מעוניין להתרכז דווקא במתכון של חודשים סמוכים - אז הודע זאת - כדי לפשט את ההסבר שאתן לך.

כעת, אנא נסח סופית את השאלה הספציפית שלך - מיום מסויים בחודש מסויים - עד יום מסויים אחר בחודש מסויים אחר.

סמי20 - שיחה 13:37, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

שלום סמי, סליחה על הבלבול בכתיבה שלי. השמתמשי כל פעם בתאריכים אחרים רק כדוגמאות, לכן לא ייחסתי לזה חשיבות. אחרי קריאת דבריך הצלחתי להקיש את התשובה לשאלתי (שאולי לא ניסחתי כראוי), מה שעשיתי היה לחשב כמה ימים נשארו מיום מסוים בחודש עד סופו, ואת זה החסרתי משאר הימים של החודש שאחריו והגעתי לתשובה. בעיקרון התייחסתי רק למצב של שני חודשים, אמנם אני מאמין שעם שיטת הפעולה הנוכחית אוכל לחשב זאת גם עם חודשים נוספים. לא אמור להיות מסובך במיוחד אחרי שלמדתי את העיקרון.

אני חושש פן לפחות אחד משנינו לא הבין את זולתו. אם הבנתי נכון את תגובתך האחרונה (אם כי אינני בטוח בכך) אז כנראה שאתה לא הבנת את המתכון שנתתי לך. שים לב כי לפי המתכון שנתתי לך יוצא, כי אם למשל אני צריך לחשב את מספר הימים שחלפו - מהחמישי לחודש התשיעי - עד ה-19 לחודש העשירי, אז בשלב הראשון אני לוקח את כל הימים של כל החודשים המלאים - מהחודש הראשון שציינתי ועד החודש האחרון שציינתי - ולא עד בכלל, וממילא יוצא שאני בעצם לוקח את כל הימים של החודש התשיעי - שזה שלושים כמובן. בשלב השני, אני מוסיף לשלושים הללו - 19. בשלב השלישי: אני מחסיר חמש ממה שקיבלתי בסוף השלב השני. הבה נראה אם יצא לך נכון... סמי20 - שיחה 16:47, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

• לשואל - אין צורך לסבך פעולות חיבור וחיסור פשוטות. אתה צריך לדעת פשוט כמה ימים יש בחודש שמסתיים, ובהתאם לזה להשלים את החישוב. היום יש לוח שנה בכל מכשיר טלפון סלולרי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שים לב לכותרת של הדיון הזה: "מתבייש לשאול זאת אפילו". לדעתי, עם תגובה כמו שלך - הוא בטוח יתבייש לשאול בפעם הבאה. איך שלא יהיה, לדעתי המלים שלך "ובהתאם לזה להשלים את החישוב", לא יסייעו לשואל - ששאל הרי - בדיוק על זה: איך להשלים את החישוב! לדעתי, הכי פשוט זה להשתמש במתכון שנתתי לו. סמי20 - שיחה 14:17, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

קודם כל, מי שמתבייש לשאול לא לומד כלום. לגבי החישוב, מדובר בחישוב פשוט ולכן אין צורך להסתבך - אם בחודש שמסתיים יש 30 ימים, הפער בין 10 בחודש X ל-10 בחודש X+1 הוא 30 ימים. אם בחודש שמסתיים יש מספר ימים שונה מ-30, אז מתקנים את המספר בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן שמי שמתבייש לשאול לא לומד כלום, אבל הרי השואל הקדים אותך - בכך שכבר אמר שהוא דווקא כן "מתבייש לשאול", כך שהברירה היחידה שנותרה לך זה לעשות אחת משתיים: או לנסות ולחנך אותו שלא יתבייש אבל אז יהיה צורך לבזבז לפחות אלפי שעות של ניסיונות שיכנוע שאולי יועילו ואולי לא - או לוותר כליל על כל ניסיון כזה לחנך ובמקום זאת לנסות לענות ישירות על שאלתו של השואל תוך התחשבות באפשרות שבפעם הבאה הוא יתבייש לשאול אם יתברר לו שהתשובה האחרונה שקיבל מנוסחת באופן ביקורתי-משהו (ולא שחלילה אני רומז שכך היתה מנוסחת תשובתך, אלא אני סתם מציין באופן כללי את העיקרון עצמו). לגבי טענתך שמדובר בחישוב "פשוט": ובכן תלוי למי: לך - כן, אבל לא לשואל - כי אם גם לו זה היה פשוט - אז הוא לא היה שואל. לגבי ההסבר שנתת, ושהיה כרוך בסימנים לועזיים כמו x, ובכן אינני משוכנע שהשואל מכיר את המובן של הסימן הזה: לדעתי, אילו היה מכיר - לא היה שואל. סמי20 - שיחה 14:58, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

סמי עניתי לך למעלה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדף הזה יש הסבר על החישוב. שמוליק - שיחה 20:12, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

<ניהול עמוד- אלון החזקות בריבוע הכחול>

הי. שמי איילת רציתי לדעת האם יש דרך לדעת מי ייצר את הערך של העמוד "אלון החזקות בריבוע הכחול" ? אני רואה שהוא מתוחזק ורלוונטי - אשמח לדעת אם יש איש קשר שאליו אוכל לפנות בכדי להבין מהיכן נשאב החומר.

אודה על תשובה תודה, אילת

תוכלי לראות בגירסאות הקודמות של הערך אלון החזקות ברבוע כחול ישראל את רשימת העורכים. משתמש:איתן הוסיף רבות לערך. ברוב המקרים המידע הוא מגוגל ומאתר החברה.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:08, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

עזרה.

האם מישהו מכיר סיפור לילדים עם מוסר השכל הסובב סביב היחס בין שמחה בריאה וצחוק - להוללות, העלבת חבר, בדיחה על חשבון השני וכדומה? תודה.

האם הכדרורית שייכת לדו-חיים?

שאלה בקשר לכדרוריות (כשהיינו ילדים היינו קוראים לזה "אורי כדורי".) ראיתי ברחוב קערת מים, שבתוכה היתה קבוצה של כדרוריות. הן היו בתחתית הקערה, והיו מקופלות לכדורים. האם הן טבעו, או שהן נכנסו לשם בכוונה, כדי לא לאבד נוזלים? (חיפשתי את הערך המתאים בויקיפדיה, אבל מצאתי רק מידע על צמח בשם כדרורית המים.) 80.230.80.246 21:21, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

ראה כדרורוניים. 109.160.182.179 21:37, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

סביר להניח שנפלו למים וטבעו. Assafn • שיחה 13:15, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

איך להרחיק כיני ספרים בלי להרוג אותן?

שלום! יש לנו בבית הרבה עיתונים, ואנחנו רוצים לשים אותם במיכל של המיחזור. הבעיה היא, שעל העיתונים יש כיני ספרים, והן כנראה לא ישמחו לקחת חלק בתהליך המיחזור. ניסינו לפרוש את העיתונים מול המאוורר, אבל הכינים לא נפלו. חשבנו שאולי כדאי להניח את העיתונים על השולחן ולהפעיל חימום מתחת לשולחן, אבל אנחנו לא יודעים אם זה ירחיק אותן, או שהן רק יעברו מעיתון אחד לאחר אבל יישארו בערימת העיתונים. חוץ מזה, לא שייך להפעיל עכשיו חימום בבית. האם מישהו יודע על שיטה יעילה להרחיק כיני ספרים בלי להרוג אותן?

סביר להניח שאין שיטה כזו. בעיקרון הם לא אוהבים יובש ויתרחקו למשל מריח נפטלין אבל לא בטוח שאפשר להזיז אותם ממקור המזון שלהם, הם יהיו מוכנים לסבול כדי להיות לידו Assafn • שיחה 13:13, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

אם הבעיה בלהרוג אותן היא הלכלוך שזה עלול לגרום (ולא מפריע לך צער כיני ספרים) תוכל לעטוף את הספרים בשקיות אטומות, להוציא כמה שיותר אוויר מהן ולהכניס למקפיא. אם לא השארת הרבה אוויר הספרים לא יפגעו מהלחות שקפאה, והכינים פשוט יפלו. עדיף לנסות קודם על מספר ספרים מצומצם. נו, טוב • שיחה 16:16, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

הבעיה אינה הלכלוך. אנחנו לא צריכים את העיתונים, ואנחנו רוצים למסור אותם למיחזור. הבעיה היא שהחרקים יצטערו מתהליך הכבישה והריסוק של הנייר.

יש למישהו רעיון מה לעשות?

פייסבוק

מה הגודל המקסימלי של קובץ שניתן לצרף להודעה אישית בפייסבוק? KobiNew - שיחה 21:49, 10 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלות

יש עניין שמטריד אותי כבר שנים. כשמישהו נוגע בי, בטעות או בכוונה, באזורים מסויימים בגוף (בעיקר בחזה ומשני צדי הבטן) אני מקבל תחושה פיזית מאוד לא נעימה, משהו בסגנון דגדוג חזק ומאוד לא נעים. למרבה הצער, בישראל מקובל חברתית לתת צ'אפחות או לתקוע אצבע בכרס של הזולת סתם כאות חיבה, מה שיכול לגרום לי לעוגמת נפש במשך כמה ימים גם אחרי שהתחושה הפיזית חלפה. מה שהופך את הבעיה לעוד יותר קשה מבחינתי הוא שלפעמים, אם מישהו נוגע בי בטעות ואני מבקש ממנו להמנע מכך הוא נוגע בי שוב כי זה משעשע אותו והוא רוצה לראות את התגובה שלי (קרה לי עם כמה אנשים שונים). אני מבקש לדעת איך אפשר להבהיר למישהו שנגע בי שזה לא מקובל עלי ואסור לו לעשות זאת שוב. ניסיתי כבר להסביר בנימוס וניסיתי להיות אגרסיבי ואני לא מצליח להעביר את המסר. כמו כן, אני מבקש לדעת אם המצב שתארתי מוכר בעולם הרפואה ואם יש לו טיפול.24.212.224.37 08:41, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

שלום חבר יקר. אני סובל כמעט בדיוק ממה שתיארת. לדעתי זה גנטי וזה מורגש כבר בילדות המוקדמת מאד - זה נקרא "רגישות טסיטאלית בילדים" (או טקיטאלית למי שמתעקש לכתוב בצורה שגויה ויש כאלה). ההתמודדות עם הזבלים שממשיכים לדגדג בכוונה היא להתאמץ להראות חוסר הרגשה במקרים שבהם זה אפשרי, מעבר לזה, כל מקרה יבדק לגופו והאדם יגיב כפי שיראה לנכון. על האדם תמיד להימנע מלהגיע למצב מלכחתילה, זה הכי טוב שיש לדעתי. אני לא חושב שיש טיפול לזה שכבר מדובר בהפרעה עם בסיס אנטומי - יתר קולטני דגדוג (קולטנים סנסוריים מסוג מיוחד הבנויים להרגיש דגדוג (מגע מלטף מהיר ופאומי) המשדרים לאזורים מעבדי-דגדוג במוח), ככה שקשה לי להאמין שיש לה טיפול כל שהוא, אם כי אפשר תמיד להתייעץ עם נוירולוג שמומחה להפרעות חישה. הבעייה הזו מפריעה גם באירועים משפחתיים אגב, כאשר מצטלמים עם מישהו שמחבק אותך בצידי הגוף. בברכה. 79.182.161.19 11:07, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

מבחינה חוקית נראה לי שלדגדג מישהו שהביע התנגדות מפורשת לכך יכול להיחשב הטרדה מאיימת. אני כמובן איני משפטן וויקיפדיה אינה פורום לעצות משפטיות. (או משפחתיות). kotz - שיחה 12:54, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

לכבוד השואל, נסה לומר לאדם הרלוונטי: "המגע שלך פוגע בי בצורה קשה, אנא חדל". טיפוסי - שו"ת 14:10, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה לעונים 24.212.224.37 15:00, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

טיפוסי, תלוי מי האדם, ובגורמים נוספים, כגון כריזמה-יחסית (פרגמטיקה (מושג בלינגוויסטיקה) משחקת כאן תפקיד חשוב). יש מקרים שבהם עצתך לא תעזור, והתנהגויות אחרות יהיו לשקילה, ודי לחכימא ברמיזא. 79.182.161.19 16:58, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

...ולשטיא בכּרמיזא! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:28, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

משפט יעיל במיוחד יכול להיות "אווווו, זה נעים…", אם כי עלולות להיות לו תופעות לוואי לא רצויות. דרך אחרת היא לשאול את האדם למה הוא עושה את זה, ואולי הוא יבין במהלך השיחה שזה לא נעים. נו, טוב • שיחה 22:14, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

עד עכשיו לא ידעתי שיש שם לתופעה הזאת. בזכות התשובות שלכם חיפשתי ומצאתי ברשת הרבה מאוד חומר בנושא. תבורכו.199.198.251.106 23:45, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

ל־kotz: גם אם זה נחשב הטרדה מאיימת, לא ראיתי שזו עבירה שעונש בצידה. רק מתן צו מניעת הטרדה מאיימת נגד המטריד: ”נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים...”. אבל, לפי חוק העונשין התשל"ז 1977, חלק ב', פרק י', סימן ח': תקיפה, סעיף 378 - זו תקיפה: ”המכה אדם, נוגע בו דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה”. והעונש: ”דינו – מאסר שנתיים”. חזרתי • ∞ • שיחה 22:25, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בלוגריתמים 2

שלום, אשמח אם מישהו יעזור לי גם במע' המשוואות הבאה.

אביעד‏ • שיחה 13:25, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

אם תוציא לוג משני צידי המשוואה התחתונה, ותשתמש בכלל $\ \log _{c}(a^{r})=r\cdot \log _{c}(a)$, תקבל ש$\ \log _{2}(3)=\log _{x}(y)$ ולכן x=2,y=3. הם פותרים גם את המשוואה הראשונה וזה הפתרון. הבעיה היא שאי אפשר להוכיח שזה הפתרון היחיד. וולפרם אלפא טוען שיש פתרון נוסף 0,0 שנפסל מהגדרת הלוג. אולי יש פתרון טוב יותר.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:04, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

אין בעיה להוכיח שזה הפיתרון היחיד, כי אפשר להוציא לוג - גם משני צידי המשוואה העליונה.

לסיכום, לוגריתמיזציה של זוג המשוואות הנתונות נותנת את זוג המשוואות הבא:

א. $\log 2(\log x-\log 2)=\log 3(\log y-\log 3)$.

ב. $\log x\log 3=\log y\log 2$.

מציבים: $a=\log x,b=\log y$, וכך זוג המשוואות הקודם הופך להיות זוג רגיל של שתי משוואות עם שני נעלמים. פותרים לפי השיטה הרגילה של פתרון שתי משוואות בשני נעלמים, ומקבלים תוצאה יחידה, שהיא התוצאה שעליה הצביע רונאלדיניו, אלא שכעת גם הוכחנו שהיא יחידה.

סמי20 - שיחה 15:28, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

קוראים לי טל. סמי תודה על התשובה. רונאלדיניו המלך - שיחה 15:49, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

שלום טל, נעים להכיר. רק אל תגיד לי שלא יכולת לחשוב בעצמך על הדרך שהיצגתי, כי היא ממש טריויאלית. סמי20 - שיחה 16:29, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

לפני חודשיים סיימתי 5 יחידות במתמטיקה בציון מעולה, אבל אני לא משתמש בזה אז הכל נשכח חחחח. בנוסף פתרון מערכת משוואות ירד במיקוד של הבחינה שלי אז כמעט לא למדתי את זה בכיתה. למזלי הציון יצא טוב ואני לא צריך מועד ב' :-) רונאלדיניו המלך - שיחה 17:33, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

אז אני אגיד לך, שסיימתי 5 יחידות לפני 4 שנים עם ציון יפה, וכל הנושא של לוגריתמים ירד במיקוד. ביזיון או לא ביזיון? אביעד‏ • שיחה 19:00, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

המיקוד הוא המצאה טיפשית. עדיף להקטין את כמות החומר באופן קבוע ולא להגריל כל שנה מיקוד אחר. רונאלדיניו המלך - שיחה 20:36, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

סלחו לי רבותיי, אבל ממש אי אפשר להתאפק לשמע הדברים הללו, או ליתר דיוק את מה שהם משקפים. בעצמי אני מורה למתימטיקה, בין היתר, ומבקש אני להדגיש: המיקוד אינו מיקוד למידה, אלא מיקוד לבחינה. אלה הם הוראות מפורשות של משרד החינוך, אבל אף אחד לא טורח לבדוק זאת. בפיזיקה נזקי המיקוד היו חמורים אף יותר, מסיבות דיסציפלינריות שלא כאן המקום לפרטם, עד שהתעשתו, ובכנס הארצי למורי הפיזיקה, בחנוכה האחרון, דובר על הדרכים בהם מוצא הצלם מן ההיכל. לא היה בכלל ספק שיש להוציאו. אני מזדהה לחלוטין עם הדברים אודות "ביזיון" שנאמרו קודם. האשמה היא בעיקר של מורים רבים, הסבורים שתפקידם מסתכם בהגשה לבגרות, ותו לא. אשמה חמורה עוד יותר היא של מנהלי אותם בתי"ס, שמעלימים עין, או מעודדים בגלוי את עיגולי הפינות, ובלבד - 'להספיק' (זה כולל גם את החופשות השערורייתיות לפני כל מתכונת או בגרות). האשם השלישי הוא משרד החינוך עצמו, שאינו רואה לנכון לאכוף הוראת מתימטיקה, במקום הגשה לבחינה בלבד, ולא מקצה משאבים לניטור העניין (הוא שותף גם לעניין החופשות שהזכרתי קודם). האשם הרביעי הוא תלמידים לא מעטים השמחים על ה'חגיגה' הזו, ורק מעטים מהם מכים על חטא יותר מאוחר, כמו שהכותבים לעיל מבטאים. אסיים בסיפור קצר המהווה דוגמא לעניין זה. כיתה י"ב במרכז הארץ, מגמה לפיזיקה, בסביבות פסח (זמן קצר אחרי פירסום המיקוד). הודעתי להם על ארגון מחדש של הלמידה, תוך מתן קדימות לנושאים עליהם יבחנו, וקביעת מועדי שיעורים להשלמת הנושאים ש'ירדו' במיקוד. זה לא עבר כל כך בקלות, כאשר השיא היה בתגובתה של תלמידה אחת, חצופה במיוחד, שפשוט הצהירה: "לשיעורים שלא במיקוד אני לא מגיעה". זהו פחות או יותר, ניתוח המצב מהשטח, 'עם הבוץ והאבק', ולא ממגדל שן כזה או אחר. בנצי - שיחה 22:47, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

זה בעייתי מאוד לתלמידי תיכון. המקרה האידאלי לדעתי, הוא שכל החומר יילמד עד כחודש לפני הבגרות, והמיקוד יוצא לאור בזמן זה. כך שבחודש האחרון, אכן יהיה לגיטימי ללמוד אך ורק לבגרות. יכול להיות שלצורך העניין צריך להוסיף שעות, או לייעל את העניינים. אך קשה להאשים תלמידי תיכון עמוסים בבגרויות שהם מעדיפים לתעל את הזמן, ולנצל אותו עבור חומר שכן נמצא בבגרויות. אביעד‏ • שיחה 11:05, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

למדתי בספרות במשך שנה שלמה את אנטיגונה ובסוף היא ירדה במיקוד. בנוסף שבוע לפני הבגרות המורה לימדה אותנו בשיעור אחד 3 שירים כדי להספיק לסיים את שירת המאה העשרים כדי שתהיה בחירה גדולה יותר בין השאלות. בבגרות לא הייתה לי כמעט בחירה בפרק השירה. מתוך 14 שירים הכרתי 2 ונאלצתי לענות על מה שידעתי. בגלל טיפשות המיקוד שנה שלמה של חומר ירדה לטימיון ולא נוצלה ללימוד של חומר לבחינה. בנצי, אני כמו התלמידה לא הייתי מגיע לשיעורים שלא במיקוד והייתי מעדיף להפוך אותם לשיעורי תרגול ופתירה משותפת מתוך מיקודיות או לשאלות שהתלמידים יביאו. אני מסכים שהחומר חשוב והכרחי (ולדעתי גם מעניין) אבל בתנאים הקימיים מדובר בבזבוז זמן.רונאלדיניו המלך - שיחה 11:43, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

א. אין דין ספרות כדין פיזיקה. אפשר להשיג את מטרות הלמידה בספרות עם יצירות שונות ועם מספר משתנה של יצירות. אין זה כך בפיזיקה, שם החסר הוא מהותי: אינך יכול לוותר על תובנות יסוד המתבטאות בפרקים בסיסיים עליהם פשוט לא ניתן, דיסציפלינרית, לוותר. סליחה על המטאפורה המקאברית, אבל זה דומה לאדם שמן או רזה, אבל שלם, לעומת אדם שחסרה לו רגל או איבר אחר. 'כמותית' יתכן ושניהם יחסרו 'מסה' דומה, אבל 'יחי ההבדל'.

ב. החטא הקדמון של משגי מערכת החינוך, אם לתמצת זאת במשפט אחד, הוא שהלמידה הינה ממוקדת בחינות ולא ממוקדת מטרות למידה. אני מדגיש את ההבחנה הזאת לאור ה'הזדהות' שלך. עם זאת, הייתי מעדיף אילו חידדת יותר את גבולות ההזדהות שלך. נדמה לי, ממה שהיבנתי, שאתה מדבר על 'נסיבות מקילות', ולא על אנרכיזם בית-ספרי. לא אשפוט את דבריך אלה, כדי שלא תיווצר הנגדה בין דברי מורה לבין דברי תלמיד (לשעבר), מה שיוצר דימוי לא רצוי של הטפה, ואסתפק בהמשך הסיפור הקודם. תלמיד אחר, עמית של אותה תלמידה ששתק באותו מעמד, התקשר אליי כעבור כחצי שנה, ולא רק כדי לומר תודה. הוא מצא לנכון לומר לי, כסטודנט עתודה טרי (לפיזיקה או להנדסה, אינני זוכר כבר), שהוא רואה ומבין עד כמה גישתי ההוראתית נכונה היתה (כמעט במילים שלו). לא אוסיף על כך. בנצי - שיחה 00:01, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

אסכם בקצרה: לימוד חומר נוסף למרות חשיבותו (הכרחיותו וכו') הוא מיותר ומהווה בזבוז זמן ושכר יקרים של מורה. אעדיף שזמן הלימוד ינוצל לפתירת תרגילים שתלמידים לא הצליחו או בגרויות ישנות. הייתי מעדיף לערוך הצבעה או לפחות לשאול את הכיתה אם הם מסכימים ללימודים הנוספים או שיעדיפו תרגול נוסף. המורה שלי לפיזיקה שילבה העשרה (סיפרה על עבודת הדוקטורט שלה ועל ניסיונות בחיים האישיים) וזה היה מעניין מאוד. הויכוח לגבי שיטת הלימוד בגרויות או הגשת פרויקטים ועבודות הוא גדול מאוד ואני לא מעוניין להכנס אליו. אני לא מתנגד לבית ספר וסבור שכל אדם צריך להשיג בגרות ברמה של 23 יחידות לפחות. רונאלדיניו המלך - שיחה 14:42, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

משתמש בויקיפדיה האנגלית

ראיתי שיש משתמש Kotz בויקידפיה האנגלית, ואין לו שום תרומות. זה אני? ואם כן איך אני נכנס לחשבון ההוא? תודה kotz - שיחה 21:50, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

כן, זה אתה (יש לזה איזה שם, אינטרוויקי/בינוויקי/משהו כזה, שמתאר את היווצרותם של חשבונות משתמש בכל מיזמי ויקימדיה כתוצאה מהרשמה במיזם אחד). אתה נכנס אליו ממש כמו שאתה נכנס בוויקיפדיה העברית, ועם אותה סיסמה. לחלופין, תוכל להיכנס דרך ויקיפדיה העברית ואז לעבור לוויקיפדיה האנגלית, והמערכת כבר תזהה אותך. נו, טוב • שיחה 22:10, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

נו, לא טוב! כשאני לוחץ על האינטויקי לאנגלית אני נכנס לשם כאלמוני. ואם אני מנסה להיכנס עם שם וססמא כמו בויקיפדיה העברית הוא עונה לי Incorrect password. מה לעשות? kotz - שיחה 22:25, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

בדקתי את חשבונך ושמתי לב שנרשמת ב־2008, ונדמה לי שזה היה לפני שהוספה התכונה הנ״ל למדיה־ויקי. במקרה הזה זה כנראה לא המשתמש שלך, ולמעשה כשחיפשתי אותו כאן התברר לי שהוא לא קיים (אין "Created on …" אחרי שמו בחיפוש). אתה בטוח שהוא קיים? איך בדקת? נו, טוב • שיחה 22:53, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

כשאני מנסה להירשם עם השם משתמש הזה בתור משתמש חדש Create Account אני מקבל:

Login error

Username entered already in use. Please choose a different name.

נו, מה עכשיו? kotz - שיחה 23:17, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

בשלב הזה אני כבר לא יודע מה לעשות, אבל אולי המשתמשים המנוסים יותר יצליחו. אגב, לפני כמה שנים ראיתי בבקשה של משתמש כלשהו (בוויקיפדיה העברית) למחוק משתמש אחר שלא היה פעיל כמה שנים ושבכל תקופת פעילותו היו לו רק 6 עריכות, על מנת שיוכל לקבל את שמו. אם אני זוכר נכון, דוד שי אכן החליף לו את השם, אז אולי גם בוויקיפדיה האנגלית תוכל לבקש דבר דומה. נו, טוב • שיחה 16:30, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

על גרעיני האטומים

1)האם סידור הפרוטונים ביחס לשני קבוע בכל אטום מיסוד מסוים? לדוגמה האם סידור הפרוטונים באטום כלור קבוע לכל אטום, או שרק מספר הפרוטונים זהה? האם נשקלה מבחינה תאורטית, קיום של גרעין מעורב מחומר ואנטי חומר?אני יודע שזה קצת בעייתי, אך אני מנחש שגרעין מעורב יכול להגיע לשיווי משקל בתנאים מסוימים. Exx8 - שיחה 23:50, 11 בספטמבר 2012 (IDT)

לגבי שאלה 1. בכל האטומים המשקפים יסוד מסוים, מספר הפרוטונים קבוע (הרי מספר הפרוטונים הוא מה שאחראי להיות היסוד כמות שהוא), מה שיכול להשתנות הוא כמות הניוטרונים > איזוטופים שונים של אותו יסוד. 79.182.161.19 08:00, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

מתוך הערך נייטרון: "חלקיקים בתוך הגרעין מהדהדים בין נייטרונים ופרוטונים, המותמרים מאחד לשני על ידי פליטה וקליטה של פאיונים". וזה כבר עונה לשאלת הסידור שלהם: אין סידור קבוע. Doronve - שיחה 19:10, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא בטוח שהצליחו לחקור את זה בצורה מדויקת, כי חישוב של גרעיני אטומים הוא בלתי אפשרי באופן אנליטי ונדרשים חישובי מחשב, שהם מאוד תובעניים במשאבים, אם כי ראיתי כבר חישובים של אוסצילציות נייטרון-אנטינייטרון (ולא אניהילציות). בדרך כלל מסתפקים באיון של זוג אחד של קוורק-אנטיקוורק מתוך הנייטרון והאנטי.

באופן כללי, חומר ואנטי חומר לא יציבים. באנטי נייטרון יש את האנטי קוורקים של הנייטרון, ואלו צפויים להתחבר מיד ביחד לפאיונים, כלומר יהיה איון של הנייטרון עם האנטי נייטרון. ‏Setreset • שיחה 20:48, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

סכין יפנית

מה מקור השם סכין יפנית? תשובות בדף הערך, בבקשה. Tzafrir - שיחה 17:15, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלות ממילואים:

1. למה לאיסוף זבל קוראים "סריקה"?
   לא יודע מה קורה היום, אבל פעם, בשנות ה-70 של המאה הקודמת, "סריקה" הייתה מתבצעת כשרצו לנקות שטח גדול יחסית (נאמר, השטח שבין המבנים לגדר הבסיס). היו מעמידים את כל החיילים (נאמר מחלקה, כ-30 איש) בשורה חזיתית והיה עליהם לבצע סריקה . כלומר, כפי שמבצעים סריקה רגלית בשטח, כל חייל נע בקו ישר קדימה ועליו להרים כל חפץ שלא שייך לתכסית הרגילה של הקרקע, שזה בדרך כלל אשפה, סמרטוטים, תרמילים וכו'.אודי - שיחה 11:17, 14 בספטמבר 2012 (IDT)
2. למה לרכב בצבע ירוק זית קוראים "רכב חום"? 79.180.230.173 21:08, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

ה"רכב החום" ---הכוונה לרכב גלגלי לא ממוגן ולא חמוש שמשמש לתובלה קלה, קישור...

חום זה עוד טוב. אני זוכר שבמידת הצורך היינו מבקשים מהאפסנאות "צבע קקה". ממש כך. במחילה. יוסי • שיחה 20:14, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

גובה של כלב

עכשיו ב"היום שהיה" הראו מספר שיאני גינס, בינהם זוס, כלב דני בגובה 1.11 מטר. איך מודדים גובה של כלב? • בברכה, אמיר (שיחה), _הידעת? 23:14, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

איך מודדים גובה של כלב?

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=708&messageid=146150173

לפי גוגל, מודדים מהרצפה ועד לגובה הכתף. Danny-w • שיחה 09:28, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

בדיקת נקודה על המישור - אם היא נמצא בתוך מעגל

נניח וישנו מעגל על ציר X,Y שרדיוסו R ומרכזו בראשית הצירים. נתונה נקודה כלשהי במישור, x,y, וצריך לדעת אם הנקודה נמצאת בתוך המעגל.

לפי מה שהבנתי, על פי משפט פיתגורס, אם שורש חיבור הריבועים של x ו-y קטן מהרדיוס R, אזי הנקודה נמצאת בתוך המעגל. אם שורש חיבור הריבועים של x ו-y שווה לרדיוס המעגל אזי הנקודה נמצאת על המעגל עצמו, ואם השורש הנ"ל גדול מרדיוס המעגל, הנקודה נמצאת מחוץ למעגל.

כל זה, לפי הבנתי, כאשר מרכז המעגל בראשית הצירים (0,0).

שאלתי היא, כיצד אוכל לדעת אם נקודה כלשהי נמצאת בתוך מעגל שרדיוסו R, כאשר מרכזו אינו נמצא בראשית הצירים, אך ידוע.

אשמח לעזרה...

בצורה ברורה יותר:

ישנו מעגל שרדיוסו $\mathbb {R}$ ומרכזו בראשית הצירים.

נתונה נקודה כלשהי (x,y) על הצירים.

כאשר ${\sqrt {(x^{2}+y^{2})}}<R$, אזי הנקודה נמצאת בתוך המעגל.

כאשר ${\sqrt {(x^{2}+y^{2})}}=R$, אזי הנקודה נמצאת על המעגל.

כאשר ${\sqrt {(x^{2}+y^{2})}}<R$, אזי הנקודה נמצאת מחוץ למעגל.

שאלתי היא, איך אוכל לדעת אם הנקודה נמצאת בתוך המעגל, כאשר מרכז המעגל נתון, אך לא נמצא בראשית הצירים.

נניח ש-C הוא מעגל ברדיוס R שמרכזו בנקודה (a,b). הנקודה (x,y) נמצאת בתוך המעגל אם $\ (x-a)^{2}+(y-b)^{2}<R^{2}$, ומחוץ לו אם אי-השוויון בכיוון ההפוך. עוזי ו. - שיחה 23:46, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

תודה רבה :-)

גסיסה

האם גסיסה מתארת מצב אל חזור בדרך אל המוות או שמדובר במצב הפיך במידה ויוגש סיוע רפואי? איש השלג - שיחה 00:04, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

הגשת את התשובה בשאלתך - לפעמים הסיוע הרפואי מונע את המוות ולפעמים, במצב זהה, בהיעדר סיוע רפואי הסוף רע. אם הייתה זו גסיסה או לאו, אפשר לקבוע רק לאחר שבודקים את התוצאה. בברכה. ליש - שיחה 00:21, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

לפי תשובתך אני מסיק כי מונע את המוות גורר מונע את הגסיסה. לפיכך גסיסה היא מצב הפיך הגורם למוות. דהיינו, אם האדם ניצל בסופו של דבר הוא אינו גסס או ואם לא ניצל אז הוא גסס.

כמו אצל חולנים סופניים (גסיסה בטווח ארוך) או אנשים שממש על ערש דווי (גסיסה לטווח קצר). איש השלג - שיחה 00:28, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

מה שמו של ההודי שכתב את ספר הביוכימיה שאני מחפש?

שמעתי בעבר המלצות חמות על ספר ביוכימיה פשטני וקל, המשמש לעזר לסטודנטים לרפואה. את הספר חיבר רופא הודי או ביולוג הודי בשם (לפי מה שהבנתי) סטיאנה ריאהנה. ניסיתי לכתוב את השם בווריאציות שונות כדי למצוא את הספר באמזון אך לא מצאתי כלום. מישהו מכיר את הספר ויכול לתקן אותי או לעזור לי? תודה. 79.182.161.19 08:16, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

ספרים כאלה מוכרים בדרך כלל בשמה של ההוצאה לאור ולא שם המחבר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 05:58, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

הצפנה

האם אפשרי (ואיך) לעשות קובץ וורד שכל אחד יכול לפתוח, אבל הוא יראה לכולם ג'יבריש (אולי אותיות עבריות ללא סדר הגיוני), אבל אני (האדם שרוצה להצפין תוכן) אוכל בקלות יחסית להפוך את הטקסט לקריא, לשנות את הקובץ בהתאם לצורך ואז עוד הפעם להצפין ככה שהוא יהפוך לג'יבריש. כשדגש הוא על כך שרק אני יודע מה הטריק (דבר שלא טריוואלי, כמו צופן אתב"ש או לכתוב בסדר הפוך) אבל כל משתמש יכול לפתוח את הקובץ. 79.183.242.132 13:40, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

שמור עם ססמה. כל אחד יכול לפתוח אותו עם Notepad ולראות ג'יבריש. אתה תפתח אותו עם וורד + הססמה שלך. חזרתי • ∞ • שיחה 13:50, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

מכונות כמו אניגמה יצרו טקסטים מבולבלים שהועברו בקשר רדיו. קיימות גירסאות אינטרנטיות שלהם. אם המסמך לא מאוד רגיש, הצפנה כמו הסיסמה בוורד תספיק. ניתן לפרוץ את הסיסמה בכוח גס או בתוכנות ייעודיות שפותחות את הקובץ ללא מציאת הסיסמה.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:45, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

סתם לסגור את הקובץ עם סיסמה מאבד את כל הקיף. הרבה יותר מגניב לעשות קובץ פתוח לכל המעוניין, אבל רק מי שיודע מה ה"קסם" יוכל לפענח. את הסיסמה ניתן לפרוץ בתוכנה פשוטה. והצפנה לא. 79.180.197.15 14:57, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

אתה מחפש צופן סימטרי. אם אתה רוצה להצפין ביד אני ממליץ על צופן החלפה עם מפתח אקראי. אבל כל אחד עם קצת נסיון בתחום ידע לפצח אותו עם קצת השקעה. צופן ויז'נר מסובך יותר אך בטוח יותר. אם אתה רוצה להצפין באמצעות תוכנה אני בטוח שתוכל למצוא תוכנה חינמית עם הצפנה כמו AES שאפילו ה-NSA יתקשו לפצח. דניאל • תרמו ערך 15:24, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

לגבי ההערה ”את הסיסמה ניתן לפרוץ בתוכנה פשוטה”, ססמה ארוכה מספיק, עם אותיות גדולות/קטנות, מספרים, סימנים ותווים שלא קיימים במקלדת - יהיה קשה עד מאוד לפרוץ. למשל "רכG^h‘¤²€“¥ /:6_a“”>?@VY{|}~”‚ƒÈ╚╔╩╦╦╠═╬╧╥╤█▀αßΓσΘΩ≤≥⌠÷≈∙·√ⁿ²■ ☺☻♥♦♣♠◘◙+,↔▲▼ ,-./]". חזרתי • ∞ • שיחה 23:56, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

ההערה שלך מניחה שהדרך היחידה לפרוץ את הסיסמה היא באמצעות כח-גס (לעבור על כל הסיסמאות). אני בספק אם הפרוטוקול הקריפטוגרפי המשמש בהגנה על-ידי סיסמה בוורד הוא באמת בטוח ואין דרך טובה יותר מאשר כח גס לשבור אותו. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:37, 23 בספטמבר 2012 (IST

אם המצפין והנמען מסוגלים להפיק נוסחה סודית, שתפיק טקסט אקראי כביכול, הם יכולים להצפין את הטקסט בצופן פנקס חד פעמי. זה על הגבול של מה שניתן לבצע ללא מחשוב, וקיים ויכוח על מידת הבטחון שבהצפנה כזו. שיטת הפנקס ישימה גם עם קטע טקסט, שארכו כאורך הטקסט המוצפן לפחות, שהשניים ישננו בעל פה. במקרה זה הטריק יחשף אם הטקסט המוצפן ארוך דיו. ישנם תרגילי הצפנה חביבים (וקלים לפריצה על ידי מקצוען) המבוססים על חפיסת קלפים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:22, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

אילן, בילבלת פה כל מיני דברים לא קשורים ביניהם שלא ברור שיש בכלל טעם לתקן. חזרתי, יש לשים לב שסיסמה טובה יעילה רק אם שיטת ההצפנה טובה. אחרת יש שיטות פיצוח מתוחכמות יותר מכוח גס שלא דורשות ניחוש הסיסמה. דניאל • תרמו ערך 18:10, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

לא בלבלתי דבר, קשקשן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:50, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

המשפט הראשון שלך חסר משמעות ולא קשור כלל לפנקס חד פעמי. אין קשר למה אפשר או אי אפשר בעזרת מחשוב. פנקס חד פעמי אפשרי רק כשאורך הסיסמה כאורך הטקסט. לא קיים שום ויכוח על בטיחות ההצפנה הזו שהיא מושלמת (אבל קשה ליישום פרקטי). במילים אחרות לא אמרת שום דבר נכון או בעל משמעות מלבד הקוריוז במשפט האחרון. דניאל • תרמו ערך 15:46, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

באור למתקשה (ואני נוטל אחריות מלאה על היות הטקסט המקורי לא נהיר): ישנן טכניקות פשוטות להפיק פנקס חד פעמי פסאודו אקראי, למשל בשיטת "אמצע הריבוע". להבדיל מפנקס חד פעמי אמיתי, הן פשוטות מספיק ליישום על ידי אדם, ללא עזרת מחשב ומכונות בכלל. ההוכחות הרגילות לגבי חזקו של פנקס חד פעמי לא תופסות לפנקסים האלה, ולמיטב ידיעתי שאלת חוזק ההצפנה היא שאלה פתוחה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:57, 17 בספטמבר 2012 (IDT)

אתה מבולבל לגמרי. פנקס חד פעמי הוא שיטת הצפנה סימטרית עם בטיחות מושלמת שאפשר להשתמש בה בקלות בלי מחשב. אתה מדבר על פונקציה חד כיוונית שקשורה בכלל בהצפנה לא סימטרית שלא עליה שואל השואל. קיומן של פונקציות כאלו אכן לא הוכח וגם לא יוכח בקרוב כי זה קשה לפחות כמו P שונה מ-NP. בלבלת פה גם מחולל פסאודו אקראי שקשור רק באופן קלוש. דניאל • תרמו ערך 16:07, 19 בספטמבר 2012 (IDT)

למדנו, הו דניאל החכם, כיצד מפיקים פנקס חד פעמי, ואז נסה לשער בנפשך כיצד ניתן להפיק פנקס חד פעמי כביכול על ידי שימוש בפונקציות פשוטות המייצרות סדרות אקראיות כביכול. הזהר, דניאל החכם, לא לשרבב שטויות לפי, שכן הן שלך ושלך בלבד. לא דיברתי על פונקציה חד כיוונית שהיא הרבה מעבר ליכולת אדם לביצוע ללא מחשב. תשתדל בבקשה לקרוא על מה מדובר לפני שתחליט עבורי שאני מדבר על משהו שלא דיברתי עליו. מילא שאתה טועה, אל תגרור אותי לטעות שלך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:52, 21 בספטמבר 2012 (IDT

אין דבר כזה פנקס חד פעמי כביכול אקראי. במקום להשתמש במינוח מעורפל וטרמינולוגיה פנימית הצג במפורש פרוטוקול קריפטוגרפי מהסוג המדובר כדי שאוכל להתייחס אליו במפורש. עודי סבור שהתבלבלת לגמרי ואתה מדבר על מחולל פסאודו אקראי ופונקציות חד כיווניות שלגבי כוחן יש שאלות פתוחות הקשורות בP שונה מNP. אבל זה לא קשור בפנקסים חד פעמיים. אגב תמוהה בעיני הטענה שפונקציות חד כיווניות לא ניתנות לחישוב על ידי אדם. בפעם האחרונה שבדקתי כל ילד יודע להכפיל ולחלק עם שארית. עדיף להכיר בעובדה שאינך מבין בנושא מאשר להתבצר בבורותך. דניאל • תרמו ערך 05:47, 22 בספטמבר 2012 (IDT

היומרנות והחוצפה שלך מדהימות, ומדאיגות. האם גם בדיון על פנרוז, בו טענת להבנה וידיעה של החומר, הפגנת רמה זו של הבנה עמומה ושגויה?. אין שום מינוח מעורפל וטרמינולוגיה פנימית. כל מי שיודע מהו פנקס חד פעמי ומהו מחולל פסבדו אקראי כבר הבין מזמן במה הדברים אמורים - למעט דניאל. אני נמצא בצומת הלא נעים בו עלי להחליט האם בן שיחי מוגבל, או שהוא סתם עובד עלי.

על מנת לענות לדרישתך ה....תמוהה לפרוטוקול קריפטוגרפי הרי לך. שני אנשים מסכמים בינהם על פונקציה שמפיקה סדרה פסאודו אקראית, וכך מפיקים פנקס חד פעמי. מדובר פה על העולם האמיתי, ולכן הפונקציה בהחלט יכולה להיות "שתי הספרות האחרונות של מספרי הטלפון בספר הטלפונים של איזור חיוג ירושליים 2010, החל בזוכמיר, מוישה", אבל גם שיטות פסאודו אקראיות קלות לחישוב כמו אמצע הריבוע באות בחשבון, עם או בלי מודיפיקציות. מהו חוזק ההצפנה? מפתה לענות שנמוך, שכן זהו לא פנקס חד פעמי אמיתי, זה רק מתחפש לפנקס חד פעמי. למפצח לא יהיו טקסטים שונים לפיצוח אלא אחד בלבד, באורך מוגבל. התשובה אינה פשוטה כ"כ. האם עכשיו זה ברור?

לא פחות אבסורדית היא טענתך שהצפנה חד כיוונית ע"י חילוק עם שארית ניתנת לביצוע ידני. אתה מוזמן לחשב ידנית חילוקים של מספרים בני מאות ספרות. בהצלחה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:58, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

אילן, בתור מי שעיסוקו בשבירת צפנים, ארשה לעצמי לומר שאתה טועה. זה לא רק מפתה לומר שחוזק ההצפנה נמוך, אלא הוא באמת נמוך. למעשה, אני בספק אם אפשר להחשיב את מה שאתה מציע כאן כהצפנה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:37, 23 בספטמבר 2012 (IST)

אילן מה שאתה אומר אפילו לא שגוי. אתה זורק כל מיני מינוחים שבמקרה אני מכיר את כולם היטב ולא מקשר ביניהם בשום דרך הגיונית. אנא הסבר מה הפרוטוקול שאתה מציע. איך מצפינים את המסר ובעיקר איך מפענחים אותו. אגב, כל אדם מיומן מסוגל להכפיל ולחלק מספרים בני מאות ספרות בדקות ספורות. דניאל • תרמו ערך 15:35, 23 בספטמבר 2012 (IST)

דניאל, התנסחתי בעברית כמיטב יכולתי, ואני נאלץ להסיק שלהסביר לך דברים זה מעבר ליכולתי. בקש מתומר לבאר לך, כנראה שלמרבה פליאתך, איכשהו הוא הבין את הרעיון. 18:29, 23 בספטמבר 2012 (IS

טוב, רק מפני שאני אדם טוב לב להפליא, אעשה נסיון אחרון, עם המון מלל מיותר. את סדרת המספרים הראשונית של הפנקס הח"פ אני מניח שהבנת איך מפיקים? אתה וחברך לקשר בוחרים איזושהי פונקציה מוגדרת היטב שמפיקה סדרה של מספרים שנראית כסדרה אקראית. אתם יכולים למשל לסכם על שיטת אמצע הריבוע, עם מספר התחלה נתון. אתם יכולים לעשות שינויים בשיטה על מנת להסוותה. אתם גם יכולים (וזו לדעתי הנקודה שתכשיל את תומר, אבל אני מודה מראש שאני לא בטוח בזה) לבחור סדרה שקיימת באיזשהו ספר נפוץ שנגיש לשניכם- נתתי כדוגמה ספר טלפונים, עם שם שהסכמתם להתחיל ממנו, ונטילת זוג הספרות האחרון (הפחות משמעותי). ישנן כמובן אפשרויות נוספות כיד הדמיון הטובה עליך ועל חברך לקשר - נגיד, האנדקס של התמוטטות החל בבורניאו, כריתה בלתי חוקית. עכשיו הפרד את הסדרה שהפקתם לזוגות ספרות, רשום את הסדרה שקיבלת. התוצאה היא סדרת מספרים אקראיים-כביכול בין 0 ל 99, שתשמש לכם פנקס ח"פ . עד כאן הכל מובן? כעת ההצפנה: סכם עם חברך לקשר על קוד בן שתי ספרות לעל אות, בתוספת ספרות וקצת מרעין בישין כמו רווח, נקודה, פסיק, שורה חדשה. קיבלת קידוד שמתאים לכל אות מספר דו ספרתי. בשלב זה אתה וחברך לקשר נפרדים, והוא ממתין למסר המוצפן ממך. ההצפנה נעשית על ידי חיבור כל אות במסר, עם המספר המתאים לה (על פי אינדקס רץ). את התוצאה - מספרים בני שלוש ספרות לכל היותר, אתה רושם - באמת לא חשוב איך, אפשר לרשום את הספרות עצמן, או את קוד ASCII או של כל מספר. חברך לקשר מקבל את הרשימה, נאנח מעומק ליבו, נוטל את הפנקס ומחסר מכל מספר במסר את המספר (מ 0 עד 99 ) המתאים, ואת התוצאה מפרש על פי הקידוד המוסכם. שכה יהיה לי טוב, אתה באמת לא הבנת את שלזו הכוונה? מילא התאור הראשון, שהיה סכמטי לגמרי, אבל רבאק, מהתאור השני זה מפורש דיו לחתולה שלי.

לגבי חוזק ההצפנה, ברור לי שמסר ארוך יפוענח, מפני שבטקסט ארוך התדירות המקורית של המסר תחשף, אבל מה עם טקסט של, נאמר, עמוד? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 23 בספטמבר 2012 (IST)

בדיוק כפי שסברתי בלבלת לחלוטין שני נושאים לא קשורים. כל החלק הראשון של דבריך מתייחס ליצירת מפתח הצפנה אקראי כאילו זה רלוונטי בדרך כלשהי למתודת ההצפנה עצמה (נושא הדיון כאן). זה ניכר מתחילת הדיון כשהתחלת לדבר על אמצע הריבוע לעומת פנקס חד פעמי אמיתי שזה כמו לדבר על טיגרסים לעומת מספרים מרוכבים. באשר לשיטת ההצפנה שהצגת, זו אינה ראויה להיקרא קרובת משפחה של פנקס חד פעמי בשום צורה. פיצוחה הוא דבר קל לאין שיעור. אם אתה משתמש בקידוד מוכר כדי לייצג אותיות אז אתה בעצם מוסר למפצח את סכום האותיות שזה כמעט לגלות לו את המפתח. אפילו אם אתה משתמש בקידוד לא מוכר לאותיות זו בסך הכל הגנה של צופן החלפה וכזה גם אני מסוגל לפצח. דניאל • תרמו ערך 05:22, 24 בספטמבר 2012 (IST)

מעולה, אז אתה מקבל את מה שהצעתי לתומר, לפצח טקסט עברי סביר באורך 200 - 300 מלים? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:08, 24 בספטמבר 2012 (IST)

דניאל דניאל, לאן נעלמת? הרי זה רק צופן החלפה לטענתך, דברים כאלה מפצחים מהמאה ה-14, לא אמרת משהו על כך שזה קטן עליך? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:58, 24 בספטמבר 2012 (IST)

צער לי אני בחופשה ואיני מרבה לערוך כעת. לגבי שאלתך, איני יכול לומר לתומר על מה לבזבז את זמנו. הנקודה היתה דבריך היו שטויות, בפרט הדיבור על אקראיות בטיחות וקשר לפנקס חד פעמי. דניאל • תרמו ערך 12:55, 25 בספטמבר 2012 (IST)

והנקודה של דברי היא שאתה קשקשן. ולא בכדי אתה מתחמק ממבחן, עליו טענת שהוא קל כהליום. בדיוק כמו שדייקת בטענה שוירוסים אינם צריכים לחוס על הפונדקאי (הם כן). מכיר את הביטוי Put your money where your mouth is ? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:41, 25 בספטמבר 2012 (IST)

ספר לי עוד על איך העובדה שאיני מוכן להשקיע כמה שעות בפיצוח הצופן שלך מעיד בדרך כלשהי שיש דמיון בינו לפנקס חד פעמי, צופן שלא ניתן לפצח גם עם מחשב על שעובד על זה כמה שנים ברציפות. דניאל • תרמו ערך 05:26, 27 בספטמבר 2012 (IST)

נו, אם צפני החלפה עדיין נקראים הצפנה, בודאי שזו הצפנה. תומר, בתור מי שעוסק בהצפנה, אתה מוכן לקבל אתגר בנושא, טקסט באורך של כמה אלפי תווים? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:48, 23 בספטמבר 2012 (IST)

אילן, להלן פרוטוקול ששובר את האלגוריתם שלך: התוקף משיג שני טקסטים שהוצפנו תחת אותו מפתח. הוא מחסר את האות הראשונה בטקסט הראשון מהאות הראשונה בטקסט השני כדי לקבל את האות הראשונה במפתח, את האות השניה בטקסט הראשון מהאות השניה בטקסט השני כדי לקבל את האות השניה במפתח וכך הלאה עבור כל הטקסט. כעת, משיש בידו את המפתח, הוא יכול לקרוא את שתי ההודעות שכבר יש לו וכל הודעה נוספת שתשלח תחת המפתח הזה.

אני אקדים תשובה לאמירה הבאה שלך: בשיטה שלך אי אפשר שלא להשתמש באותו מפתח. אם ממילא הצדדים צריכים לסחוב איתם את כל ספר הטלפונים כדי להשתמש בכל פעם במפתח אחר, שיסחבו ספר שמכיל רצף אקראי של מספרים ויישמו פנקס חד-פעמי (שהבטיחות שלו מגיעה מאותה תכונה שמופיעה בשם שלו חד-פעמי). חשוב לציין שאת ההתקפה הזאת הצלחתי למצוא באופן מיידי. אני די בטוח שאפשר למצוא כל מיני תכונות סטטיסטיות שמדליפות מידע. למשל: 1. בהנחה שמדובר בטקסט באנגלית, ולאור העובדה שגם ההודעה וגם המפתח נבחרים מתוך אותה התפלגות לא אחידה, ההסתברות שהאות e בהודעה תוצפן על-ידי האות e במפתח היא 0.014. ‏כל אות שמצפינה את עצמה לעולם תהיה זוגית, זה רלוונטי במיוחד באותיות השכיחות (שלא לדבר על סימן הרווח שסביר להניח שסביר להניח שאחראי ל־30%-40% מתוכן ההודעה). 3. סביר להניח שהמילה הראשונה בהודעה תהיה מתוך קבוצה סגורה וקטנה של מילים ("שלום", "אני", "לכבוד" וכו'). 4. שים לב שהמספר בין 3 הספרות, שאתה מקבל כאות בכתב הסתר לעולם אינו גדול מ-198. 5. אם שכחת לערבב את האותיות, או שבקידוד של שאר המרעין בישין פשוט נתת לכולם ערכים גבוהים אזי מספר גדול מצביע על כך שהצפנת סימן פיסוק באמצעות סימן פיסוק.

עיקר הבעיה בתשובה שלך מתמצה לדעתי במשפט "אתם יכולים לעשות שינויים בשיטה על מנת להסוותה". כל השיטה הזאת מבוססת על אבטחה באמצעות עמימות. אתה יכול לטעון שהיא בטוחה (והיא כנראה בטוחה כנגד תוקף עם יכולות מסוימות) אבל היא אינה הצפנה, בין היתר כי אינה מצייתת לעקרון קרקהופס (אני ממליץ להתעלם מהערך בעברית ולקרוא את הערך האנגלי). אני אשמח אם תסביר לי תחת איזו הגדרה של הצפנה המערכת הזאת היא סכמת הצפנה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:09, 27 בספטמבר 2012 (IST)

תומר, מלכתחילה השיטה הוצעה לטקסט בודד, כך שפיצוח ע"י חזרה אינו רלבנטי. גם פנקס חד פעמי ניתן לפיצוח אם משתמשים בו פעמיים. למען האמת ברור לי שתחת תנאי השאלה של השואל והתשובה שלי אתה טועה. אני יכול להגיע בשיטה הזו לדרגת קושי פיצוח כרצוני ע"י בחירת יותר ספרות מהסדרה האקראית לחיבור עם כל תו טקסט. כך התדירויות של קידוד הטקסט ייקברו מתחת הרים של מספרים אקראיים. זהו פנקס חד פעמי, לו גם לא היעיל ביותר. עם בחירת מספיק ספרות הוא אינו ניתן לפיצוח. מילא דניאל, שברור שאצלו זה הגיע למחוזות מעורערים של אגו וגסות רוח כהרגלו, אבל... אתה?? (אני מנחש שאנחנו מכירים מאי אילו פוחחים, אם אני טועה עמך הסליחה - החלפתי אותך בבחור כארז שאני מכיר). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:33, 27 בספטמבר 2012 (IST)

כל עוד המפתח קצר מהטקסט, החזרה היא בלתי נמנעת עבור חלקים שונים של ההודעה. תאמר: אתה לא יודע מה אורך המפתח. אומר: עקרון קרקהופס וגם שמספר התת-סדרות האפשרי אינו גדול ואפשר למנות עליו. כמו שכתוב בערך, הטריק של פנקס חד-פעמי עובד רק כאשר אורך המפתח הוא כאורך המסר וכאשר המפתח הוא אקראי לחלוטין - ולא בכדי. אני לא חושב שאי פעם נפגשנו, למרות שהתמונה בעמוד שלך נראית לי מוכרת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:12, 27 בספטמבר 2012 (IST)

ללא תלות במספר הספרות שאתהלוקח להצפנה יש דפוס תדירות ברור בטקסט המוצפן שלך. למשל כשאתה מצפין אות מקסימלית עם אות מקסימלית אתה למעשה חושף אותה לחלוטין למפענח. זה רחוק כמזרח ממערב מהסודיות מושלמת של פנקס חד פעמי. דניאל • תרמו ערך 17:32, 27 בספטמבר 2012 (IST)

אני מאמין שאפשר עם VBA אוהד - שיחה 07:50, 23 בספטמבר 2012 (IST)

היות והשאלה היא מדעית, ראוי לענות עליה בכלים מדעיים. כדי לדבר על בטיחות של פרוטוקול קריפטוגרפי יש לסכם תחילה מושכלות יסוד ובינהן: מול מי אתה מתגונן. אם המטרה שלך היא להגן על הקובץ מפני אילן או דניאל שענו למעלה, סביר להניח שצופן החלפה פשוט יספיק לך. אם המטרה היא להתגונן מפני מקצוען, כנראה שתצטרך למצוא הצפנה חזקה יותר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:37, 23 בספטמבר 2012 (IST)

תאוריית המשתנים החבויים

ובכן מה עלה בגורלה? נזנחה על ידי הקהילה המדעית? הוכחה כנכונה, או שפשוט אנחנו לא יודעים? Exx8 - שיחה 16:32, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

כפי שכתוב בערך, משפט בל קבע שאם יש משתנים חבויים הם בהכרח לא לוקליים, כלומר ניתן על ידי פעולה במקום אחד לשנות את ערכם באופן מיידי במקום אחר, רחוק ככל שנרצה. תורת הקוונטים המקובלת שקולה לתורת קוונטים עם משתנים חבויים לא לוקליים. Easy n - שיחה 23:07, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

ראה . --אלעזר - שיחה 05:10, 20 בספטמבר 2012 (IDT)

קריסת פונקציית גל

אם ידוע ש$[L_{z},H]\neq 0$ ומדדתי את $L_{z}$- האם מתבצעת קריסה?

בתרגיל אחד שואלים "ברגע מסויים נעשתה מדידה של $L_{z}$. האם במדידה חוזרת לאחר פרק זמן אקראי נקבל את אותה התוצאה". התשובה שלהם היא שמכיוון ש$[L_{z},H]\neq 0$ אז המ"ע של $L_{z}$ הוא לא של H ולכן לא קבוע בזמן.

אבל אני יודע שלאחר מדידה המערכת קורסת למצב המדוד. איך זה מסתדר? 79.182.245.117 18:57, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

אם בזמן 0 מדדנו ערך מסוים של האופרטור, פירוש הדבר שבזמן 0 אנחנו יודעים את המצב. משם הוא מתפתח לפי משוואת שרדינגר, כך שהערך העצמי של ההמילטוניאן נשאר קבוע, ואם האופרטור אינו מלוכסן עם ההמילטוניאן אז הערך של האופרטור לא נשאר קבוע.

"קריסה" אינו מונח מדעי, ונראה לי שפה התשובה האמיתית לשאלה. קריסה של פונקציה היא מונח מתוך פרשנות קופנהגן לתורת הקוונטים, שאינה מוכחת. עדיף לדעתי להתמקד במשוואות עצמן, שהוכחו באופן נסיוני, ולא להסתמך על הסברים שלכאורה מקלים אבל עלולים להטעות. ‏Setreset • שיחה 22:33, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

האם כלבים נהנים ממין?

חתוליים כמו שאני יודע אפילו סובלים מסקס (בחתולי בית זה נראה כמו אונס, באריות שמעתי שהזכר סובל מכאבים בפין).

איך זה בכלבים? האם הם נהנים? 79.179.229.11 21:27, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

השאלה מניחה האנשה של חתולים וכלבים, והנחה שהמושג סבל (שיש בו חלק קוגנטיבי) נתפס על ידי הכלבים והחתולים ככזה.

למרות אהבתנו לבעלי חיים, איננו יכולים לדעת בדיוק מה עובר במוחם. הצורך ליחסי מין אצל בעלי חיים הוא אינסטינקטיבי (=מבוסס על דחף מובנה). בניגוד לבני האדם, אין ב"סקס של בעלי חיים" רגשות גבוהים, והוא תוצר של ייחום, שהוא שלב במחזור הרבייה של מספר בעלי חיים, ביניהם החתולים והכלבים.

אם אתה שואל אם יחסי המין אצל כלבים כואבים פיזית פחות מאשר אצל חתולים - סביר שכן. אם אתה שואל אם הם זקוקים לזה - ודאי שכן. לגבי הנאה או סבל: אין לי תשובה... . Danny-w • שיחה 21:46, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

הערה נוספת: רבים מבעלי חיים, כבני אדם, זקוקים לקירבה ולחוֹם. אלא שבניגוד לבני אדם, מעשה הרבייה הפיזי אינו קשור לכך. Danny-w • שיחה 21:52, 14 בספטמבר 2012 (IDT)

ניוון (יש פה מדברים בקוונטית?)

אני לא לגמרי מבין את המושג ניוון (פיזיקה). אני יודע שמצבים מנוונים הם מצבים עם אותה אנרגיה, אבל לא מבין מה זה ניוון כפונקציה.

ספציפית אומרים שאנרגיה היא $E_{n}=\hbar \omega (n_{x}+n_{y}+n_{z})+(3/2)\hbar \omega$ ושאולים מהוא הניוון("רשמו ביטוי לניוון רמת אנרגיה $E_{n}$"). התשובה של המבחן היא: $g_{n}=\sum _{n_{x=0}}^{n}\sum _{n_{y=0}}^{n-n_{x}}=\sum _{n_{x=0}}^{n}(n-n_{x}+1)=(n+1)^{2}-{\frac {(n+1)n}{2}}$

מישהו יודע להסביר לי מה זה אומר? מה השאלה ומה התשובה אומרת?

לפי התשובה, עליך לציין כמה מצבים (שונים) יש ברמת אנרגיה נתונה. למשל: 3 ברמה הראשונה, 5 ברמה השנייה וכו' (אני סתם זורק מספרים ולא ביצעתי חישוב לבעיה הספיציפית). בשאלה שלך, הבוחנים מצפים לנוסחה כללית של מספר המצבים בכל רמת אנרגיה שהיא (ששניהם מאופיינים באותו פרמטר, המספר הקוונטי n). בברכה, MathKnight (שיחה) 19:39, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

כלומר הם שואלים כמה אפשרויות של $n_{x}+n_{y}+n_{z}$ יש לכל n? זו שאלה בקומבינטוריקה כנראה. אני לא מבין את החישוב שלהם (עם הסיגמות). איך אני עושה אותו בעצמי? ( נראה כשאלה די קלה למי שלמד קומבינטוריקה להרכיב מספר מ3 משתנים אקראיים).

החישוב אכן דורש ידע בקומבינטוריקה. המעבר הראשון בסכומים נובע מכך שלכל $n_{x}$ ו-$n_{y}$ המספר $n_{z}=n-n_{x}-n_{y}$ נקבע ביחידות. לכן מספיק לספור את $n_{x}$ ו-$n_{y}$. מקבלים: $g_{n}=\sum _{n_{x}=0}^{n}\sum _{n_{y}=0}^{n-n_{x}}1=\sum _{n_{x}=0}^{n}(n+1-n_{x})$ שכן $n_{y}$ מתחיל מ-0 אך לא יכול להיות גדול יותר מ-$n-n_{x}$ שכן כל המספרים כאן הם טבעיים (שלמים חיוביים), וכן כי בין 0 ל-$k$ יש k+1 מספרים. המעבר השני הוא יותר פשוט: הפרד לחלק קבוע, שהוא ה-n+1 ואז פשוט כופלים בטווח של האינדקס הסוכם (שנע מ-0 עד n ולכן יש לכפול ב-n+1), ולחלק המשתנה $n_{x}$ - שאת סכומו נקל לחשב באמצעות סדרה חשבונית. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:17, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

לעט יותר... אני מבין שאם אני קובע את $n_{x}$ ו-$n_{y}$ וידוע n אז n_z יחיד. עד כאן אני מבין. עכשיו למה זה $g_{n}=\sum _{n_{x}=0}^{n}\sum _{n_{y}=0}^{n-n_{x}}1$. אני מסכים ש$n_{y}$ מתחיל מ-0 אך לא יכול להיות גדול יותר מ-$n-n_{x}$. אבל לא מבין את כל הסכום הזה. למעבר השני עוד לא הגעתי (תקוע בלחשוב על הראשון). 79.180.209.76 16:13, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

למה החווה הסינית נקראת החווה הסינית?

לא מצאתי בערך העברי את האטיולוגיה לשם הזה.. זה מעניין אותי משום שמה לסיני של סוף שנות ה60 ושנות ה70 ולחוות סיניות?. תודה. 79.182.161.19 19:38, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

קרב החווה הסינית#שדה הקרב. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:19, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

במתחם היה ציוד חקלאי ישן ובו כיתוב ביפנית. החיילים שסברו בטעות שהכיתוב בסינית העניקו למתחם את הכינוי החווה הסינית. פירוט נוסף בערך עצמו. Danny-w • שיחה 20:13, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

כמה זמן תפוזים יכולים להישמר בקירור- או באיזו דרך אחרת הם נשמרים למשך הרבה זמן?

איךזה שבחנויות לממכר מיצי פירות סחוטים, יש יבול כה גדול של תפוזים כמעט במשך כל השנה? מה הסוד שעומד מאחורי זה? 109.253.40.8 21:04, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

אני לא יודע לגבי תפוזים, אבל תפוחים, למשל, שומרים ב"קירור מבוקר"- כלומר במקררים עם מעט מאוד חמצן, וככה הם נשמרים להמון זמן. ככה גם משמרים דברים בקופסאות שימורים וכו'. אני מניח שאותו דבר עושים גם עם תפוזים, או עם מיץ תפוזים. בלנק - שיחה 23:01, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בפסיכולוגיה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6

בא לי

מאיפה מגיע הסלנג השגור "בא לי" במובן של "אני רוצה"? 79.180.226.115 23:17, 15 בספטמבר 2012 (IDT)

כל הביטויים הרפלקסיביים הללו, כגון: "בא לו" (במקום "הוא רוצה"), "התחשק לו" (במקום "הוא חושק"), וכל כיוצא בכך, מקורם הוא כנראה מיידיש: "זיך גליסטען". אגב, היידיש עצמה לקחה את זה מרוסית ("כוצִ'יצְיָא"). סמי20 - שיחה 16:51, 19 בספטמבר 2012 (IDT)

שמות של מלאכים ביהדות

לא מתמצא בהנושא מחפש רשימה של מלאכים הקשורים ליהדות. למשהו יש? ראיתי רשימות באינטרנט [1] שמפנות לויקידיה ורציתי לקרוא יותר אך לא מצאתי את הקישור. --93.172.77.81 00:22, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

זכור לי סמנגלף, אחד מהשומרים מפני לילית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:11, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

ושני חבריו סנוי ו סנסנוי, ע"פ הערך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:13, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

קטגוריה:מלאכים ביהדות. רונאלדיניו המלך - שיחה 11:19, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

שלושת שמות המלאכים המפורסמים ביותר ביהדות הם (לפי סדר הא"ב): גבריאל, מיכאל, רפאל. סמי20 - שיחה 14:48, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

מתנד הרמוני קוונטי

אני לא מוצא בערך מה זה $\varphi _{0}$ כלומר איך נראית הפונקצית גל של מצב היסוד? 79.183.210.47 10:50, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

תמצא את זה בערך באנגלית די בהתחלה: Quantum harmonic oscillator. ‏Setreset • שיחה 11:52, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

עובד רס"ר במלחמה

מה תפקידם של עובדי רס"ר בזמן מלחמה? האם כשהצבא כולו עוסק בלחימה הם בכל אופן יתעסקו בלהחליף שקיות אשפה ולאסוף בדלים? 79.176.197.90 13:07, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

קודם כל גם במלחמה צריך לשמור על הסדר והנקיון. אבל יש גם משימות תומכות לחימה, כגון העמסת תחמושת, ארגון מנות קרב, מיגון וכיוצ"ב. בגדוד שלי בעת ההפצצה המצרית במלחמת יום הכיפורים נהרג עובד רס"ר שהגיע מהטירונות. שנילי - שיחה 13:16, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

חדו"א תיכונית

האם תיתכן פונק' (משתנה יחיד) בה יש נקודה בה נגזרת ראשונה ושניה מתאפסת, אבל זאת נקודת מקסימום? אל תתנו דוגמה של פונק' קובעה (לא מעניין). 79.176.197.90 15:09, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

ודאי! $f(x)=-x^{4}$

eman • שיחה • ♥ 15:14, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

נכון. לפי מה תלמיד חכם יכול לקבוע שזו אכן נקודת מקסימום? אני יכול לראות שהפונקציה מחליפה מעליה לירידה בנקודה על ידי הצבת נקודות בסביבה של 0. אבל אני רוצה שיטה "מדעית" יותר (להוכיח מקסימום מבלי להציב נקודות קרובות). אני רואה ש$f(0)=f'(0)=f''(0)$. נראה כמט פיתול, מה הלאה? 79.176.197.90 15:53, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

א. להציב מימין ומשמאל בסביבה מספיק קטנה זו גם שיטה טובה (בהנחה שאין התנהגות פתולוגית של הפונקציה בנקודה הנחקרת). לשיטת קביעת קיצון או פיתול באמצעות נגזרות ראה נקודת קיצון ונקודת פיתול. הרעיון הוא שאם הנגזרת הראשונה שלא מתאפסת בנקודה היא זוגית (כמו ב-$f(x)=x^{2}$ בה $f''=2$) אז זו נקודת קיצון (מינימום או מקסימום לפי הסימן) ואם הנגזרת הראשונה שלא מתאפסת בנקודה היא אי-זוגית (כמו ב-$f(x)=x^{3}$ בה $f'''=6$ אך $f''(x)=6x$ שמתאפסת באפס) אז זו נקודת פיתול. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:07, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

איך מחשבים את הטור

אני רוצה לחשב את: $\Sigma _{n=1}^{\infty }1/(1-4n^{2})$. זקוק לעזרה. 79.176.226.96 17:27, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

${\frac {1}{1-4n^{2}}}={\frac {1}{2}}\left({\frac {1}{1-2n}}+{\frac {1}{1+2n}}\right)$. עוזי ו. - שיחה 17:49, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

שני הטורים$\Sigma _{n=1}^{\infty }{\frac {1}{1\pm 2n}}$ מתבדרים. אבל $\Sigma _{n=1}^{\infty }1/(1-4n^{2})$ מתכנס. למה זה טוב? 79.176.196.14 19:13, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

שים לב ש-${\frac {1}{1-2n}}=-{\frac {1}{1+2(n-1)}}$ ותחשוב מה קורה כשסוכמים על כל הערכים של n.‏Easy n - שיחה 23:56, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

שאלה בקוונטים (מקצועית)

אלקטרון באטום מימן נמצא במצב סטציונרי עם $|l.m>=|1,-1>$, כלומר מ"ע של $L_{z},L^{2}$ עם ע"ע $2\hbar ,-\hbar$. במצב הנ"ל מודדים את הרכיב הy של התנ"ז. אילו ערכים ובאיזה הסתברות ניתן לקבל?

התשובה שלהם מוזרה:

$Y_{1}^{-1}=(i/2)|1,1>+1/{\sqrt {2}}|1,0>-(i/2)|1,-1>$ ולכן ניתן לקבל ערכים $\pm \hbar$ עם הסתברות 1/4 או 0 עם הסתברות 1/2.

אני מבין מאיפה יכולים לבוא ערכים של ההסתברות (זה המקדמים של הווקטורים בהחלט וריבוע). אבל מה זה ה$Y_{1}^{-1}$ הזה ולמה המקדמים שלו מתאימים לע"ע האלא? 79.176.196.14 20:34, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

$Y_{l}^{m}$ היא ההרמונית ספרית מסדרים l,m. הן מייצגות את החלק הזוויתי של פונקציית הגל (בהצגת המקום, כמובן). לא ברור לי לגמרי מה הם עשו, אבל כנראה שהם קיצרו מאוד. מה שניסו לומר: יש להציג את המצבים העצמיים של L^2,Lz (צד שמאל של המשוואה שציטטת) באמצעות מצבים עצמיים של L^2,Ly (צד ימין של הנ"ל). ירון • שיחה 00:35, 17 בספטמבר 2012 (IDT)