ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון137

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

השרפה בכרמל[עריכת קוד מקור]

בשרפת הכרמל היה מטוס אמריקאי ה"סופרטאנקר" supertunker הא המטוס יכול לנחות על מים הוא שהוא רק נוחת על היבשה? ואם הוא יכול לשאוב מים אז מהי הכמות? תודה.

אני לא יודע, אבל שימ/י לב לערך אוורגרין 747 סופר-טנקר. יְשֻׁרוּןשיחה 17:02, 29 במרץ 2011 (IST)
הסופרטנקר הוא בעצם מטוס נוסעים ג'אמבו שהותאם לשאת מיכלים ואמצעי פיזור לכיבוי שריפות, המטוס לא נבנה לנחות על המים ועל זה מעידים גם מנועי הסילון שהיו טובעים אם גחון המטוס היה שוקע בעת נחיתה על מים.
מטוסים אשר יותרו בשביל לנחות על המים בדרך כלל מאופיינים במספר אלמנטים:הכנפיים שלהם מורכבות גבוה על המטוס, כדי שהן לא ישקעו מתחת למים, ככה גם המנועים (לכל הידוע לי אין מטוס אמפיבי המונע במנוע סילון כלשהו, כנראה בעיות קשות של שיתוך ונוזלים בזרימת האוויר לא מאפשרים את זה); גוף עם גחון חד ודומה לספינה, מסיבה די ברורה, המטוס צריך לשוט כמו ספינה כאשר הוא על המים; ואחרון חביב הם המצופים המורכבים בד"כ מתחת לכנפיים כדי שהן לא יגעו במים.Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:11, 10 באפריל 2011 (IDT)

סופר-טאנקר[עריכת קוד מקור]

עד כמה מהר יכול לטוס המטוס סופר-טנקר והמטוס הרוסי אמפיביין (amphibian)? תודה.

שדה כיוונים של משוואה[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע איך עושים שדה כיוונים לפונקציה? ואיך בכלל אמור להראות הגרף שלה?

יש כזה משפט?[עריכת קוד מקור]

זכור לי במעורפל שקראתי פעם על משפט הטוען כי קיימת תת קבוצה של המישור כך שעל כל ישר במישור יש בדיוק שתי נקודות בקבוצה. מישהו יכול להפנות אותי למידע נוסף? דניאל ב. 19:30, 29 במרץ 2011 (IST)

ראה מידע נוסף בשפע כאן. עוזי ו. - שיחה 20:57, 29 במרץ 2011 (IST)

מהו המנגנון המונע ממני להעתיק DVD?[עריכת קוד מקור]

לפני איזה זמן יצרתי גיבוי של DVD של סרט שרכשתי.
זה עבד נפלא, ועכשיו אני רק צריך להעמיס את ה-iso ע"מ לצפות בסרט הזה.

אחרי עוד זמן אמי רכשה DVD, וביקשה כי אגבה לה אותו גם כן.
שוב, יצרתי עותק iso. הפעם זה לא עבד. לא ניתן לצפות ב-DVD מן ה-iso.

מהו המנגנון שגורם לתופעה הזו.
אני לא מחפש פה טיפים (למרות שאין לי כל התנגדות), אלא מעוניין להבין את המנגנון.
לכאורה, עותק iso של הדיסק שקול בכל דבר לדיסק המקורי.
מה מהו ההבדל?
דוד הירושלמי - שיחה 20:22, 29 במרץ 2011 (IST)

יש כל מיני מנגנונים, ולכל מנגנון בדרך כלל יש גם מעקף. לדוגמא, ישנם תקליטורים עם חור מובנה, שגורם לשיבוש בעת נסיון העתקה, בעוד הנגן של הסרט יודע לעקוף את הנקודה הבעייתית. אם תפרט באיזה DVD מדובר (של איזה חברה?) יהיה אפשר לנסות לשער. נת- ה- - שיחה 20:44, 29 במרץ 2011 (IST)

פרס ישראל[עריכת קוד מקור]

לפני תחילת חלוקת הפרסים - מתפרסמת בעיתונות הודעה באילו תחומים יוענקו השנה הפרסים (אם מישהו רוצה להמליץ על מועמדים...). איך אפשר למצוא את המודעה הזו? מה שבעצם מעניין אותי - זה באיזה תחומים יוענק השנה הפרס (חוץ מהתחומים שעליהם כבר הודיעו על הזוכים). איך אפשר לבדוק זאת, או לדעת באיזה תחומים יוענק הפרס בשנה הבאה. תודה!

תקנון פרס ישראל לשנת תשע"א. עוזי ו. - שיחה 14:12, 30 במרץ 2011 (IST)

מה הסמל של פדיה[עריכת קוד מקור]

שלום. אני רוצה לדעת מה הסמל של פדיה!?

נראה שאין סמל, זה ישוב תחת מועצה אזורית גזר [1] --פו-איי - שיחה 20:54, 30 במרץ 2011 (IST)

שאלה בווקטורים[עריכת קוד מקור]

אם וקטורים שונים מאפס ונתון ש, אז שלושתם אורתונורמליים.

אינטואיטיבית זה נשמע ממש הגיוני. אבל לא מצליח לגבש את זה להוכחה של ממש. חשבתי על:

אבל אני לא יודע עד כמה מוכיח משהו. איך מוכיחים את המשפט? ואיך אני צריך להוכיח נורמליות? 79.182.211.232 16:58, 30 במרץ 2011 (IST)

השורה הראשונה במכפלה וקטורית אמורה לעזור. עוזי ו. - שיחה 03:21, 31 במרץ 2011 (IST)

שאלה בכימיה - מינרלים[עריכת קוד מקור]

שלום, האם נכון להתייחס למינרלים המורכבים ממספר יסודות (לדוגמה, בניטואיט, בריל, טיטניט) כאל חומרים יוניים? או שהקשירה היא בעלת אופי קוולנטי? אם נכון להתייחס אליהם כאל חומרים יוניים, איך זה שרובם הגדול לא מסיסים במים ב-pH נייטרלי, למרות שבד"כ מלחים המורכבים מאטומים גדולים, נוטים יותר להתמוסס? תודה

חג בצרפת[עריכת קוד מקור]

יש בצרפת חד שמדליקים נרות ומניחים על עדן החלון למעו אימו של ישו מריה הקדושה ניראה לי שלחג קוראים חג האורות מישהוא יודע מתי מתרחש החג הזה? תודה.

מדובר בפסטיבל האורות בליון שנערך כל שנה החל מה-8 בדצמבר למשך ארבעה ימים. שפם אדום - שיחה‏‏ 10:02, 31 במרץ 2011 (IST)

חיזוק הכבד, והיבנותו של כבד "אכול"[עריכת קוד מקור]

שלום, מעניין אותי לדעת האם ישנן דרכים מדעיות מקובלות לחיזוק כבד ש"ספג הרבה", לדוגמה; אם למשך מס' שבועות או מס' חודשים אדם לקחת תרופות "כבדות" על בסיס יומי ועכשיו, אחרי שסיים, הוא מעוניין להינזן ממזון ותרופות שבונות את מה שנאכל מהכבד (אם הכבד אכן בכלל "נאכל"), ומנקות אותו.

ידוע לי שישנה מה שנקרא "דיאטה (סדר אכילה) דטוקסיפיקנטית", אבל ממבט שטחי, נראה שדיאטה זו רק מנקה את הכבד, מחזירה אותו ספציפית למצב טוב יותר...

מאד אשמח לתגבותיכם.

אם אדם נטל תרופות העלולות לפגוע בכבדו, בגמר הטיפול עליו לבצע בדיקת דם המכונה "תפקודי כבד" (LIVER BATTERY). אם הבדיקה תקינה, אין צורך בשום פעולה. אם הבדיקה לא תקינה, עליו לפנות לרופאו ולקבל הנחיות מה עליו לעשות. בחיי יומיום יש ארבע המלצות:
  • לא להפריז באכילה ושתיה של חומרים "לא ידידותיים" לכבד כמו שומנים מהחי ואלכוהול.
  • לא ליטול תרופות כל שהן ללא הוראת רופא, כולל תרופות "קלות" כמו ויטאמינים, תוספי מזון, משככי כאב וכו".
  • להתרחק באופן מוחלט מסמים.
  • להזהר מאוד ממגע בדם של אנשים אחרים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 19:37, 1 באפריל 2011 (IDT)

שליחה המונית של מיילים דרך ג'ימייל[עריכת קוד מקור]

מה הכמות המקסימלית של אימיילים שאפשר לשלוח דרך ג'ימייל? ומה קורה אם עוברים אותה?

בסביבות 50-100. וזה כולל גם אימיילים זהים שנשלחים בנפרד (כלומר לאו דווקא אימייל אחד עם המון נמענים). אחרי זה דבר הדואר פשוט מוחזר לשולח, דומני עם המלצה להשתמש ב-Google Groups. kotz - שיחה 10:55, 2 באפריל 2011 (IDT)

זמן מחזור של כוכבים כפולים[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין בפירוש אינטואיטיבי [לא הוכחה באמצעות פיתוח מתמטי של הנוסחה] לכך שזמן המחזור של כוכבים כפולים אינו תלוי באופן התפלגות המסה ביניהם (אלא רק בM+m).

כשם שזמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש תלוי במרחק ממנה, במסת השמש ובמסת כדור הארץ (שנהוג להזניח) כך זמן המחזור לתנועת כוכבים זוגיים תלוי בסכום המסות שלהם. לקריאה נוספת חוקי_קפלר#החוק_השלישי

מגנט מסתובב[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שאם מסובב ים מגנט קטן מעל מגנט גדול אז הוא יכול להתחיל לרחף באוויר? מה ההסבר לזה? 79.182.211.232 16:48, 31 במרץ 2011 (IST)

אם הבנתי את השאלה, אז זו השערתי. כשהמגנט הקטן מסתובב הוא גירוסקופ בגלל שהוא מסובב בצורה שהמגנט הגדול דוחה אותו והוא לא יכול להתהפך (כי הוא גירוסקופ) אז הוא מרחף. שמוליק - שיחה 20:17, 31 במרץ 2011 (IST)

האם המומחה מכיר המצב שמשהו משפיע כלכך מעט עד כדי ש[עריכת קוד מקור]

אנחנו "ככה!" קרובים להגיד שכמעט ואין לו השפעה...

איך אפשר לתאר במילה אחת שמשהו (למשל מכשיר מסוים) משפיע בצורה מזערית כזו של 1% למשל על משהו...??.. להגיד כל פעם "ההשפעה היא כלכך מזערית שחבל על הזמן" זה סתם ארוך, להגיד "זה לא משפיע בכלל" זה אפשרות אבל זה עדיין לא לוגי ולא נכון עובדתית,

דעת דייקנים תאיר.

השפעה זניחה, השפעה מיזערית, השפעה שולית.

חללית-שאלה בפיזיקה[עריכת קוד מקור]

איך זה שחללית לא "מתה מקור" תוך מספר דקות בחלל? ברור שאין איבוד אנרגיה בהסעה והולכה. אבל מה עם הקרנה? חללית אמורה לאבד את כל האנרגיה שלה בקרינת גוף שחור, לא? 79.183.198.130 12:00, 1 באפריל 2011 (IDT)

צד אחד מופנה כלפי השמש ומתחמם יותר ממה שהצד השני מתקרר. במקרה הצורך אפשר לחמם את החללית. חוץ מזה הפליטה יחסית לשטח הפנים של החללית, והחום יחסי לנפח, כך שבחללית גדולה איבוד החום היחסי קטן בהרבה. ‏Setresetשיחה 14:24, 1 באפריל 2011 (IDT)
אבל שלווין נמצא בצל של כדור הארץ( כל הלילה)? אולי לא הבנתי את החישובים בקרינת גוף שחור, אבל יוצא לי שגוף של טון בטמפרטורה של 30מעלות צלזיוס לא אמור לשרוד לילה שלם. 79.183.198.130 16:36, 1 באפריל 2011 (IDT)
אף לוויין לא נמצא בצל "כל הלילה", למעט טכנית. לוויינים קרובים לכדור הארץ סובבים אותו מהר כך ש"הלילה" שלהם קצר משעתיים. לוויינים מרוחקים יותר נמצאים בקונוס הצל של כדור הארץ זמן קצר מאחר והמעבר בו מהוו חלק זעיר מהיקף מסלולם. אילן שמעוני - שיחה 22:27, 2 באפריל 2011 (IDT)
איפה מצאת התיחסות למסה בקרינת גוף שחור? מעבר לזה, אני מניח שהטמפרטורה בחלק החיצוני של החללית קטנה בהרבה מ 30 מעלות צלזיוס.ירון ק. - שיחה 09:17, 3 באפריל 2011 (IDT)

מחשב על מוליך[עריכת קוד מקור]

נכון שקימת על מוליכות בטמפרטורות גבוהות יחסית (טמפרטורת חנקן נוזלי)? אז למה עדין אין סופר-מחשב שמבוסס על על-מוליכים שמסוגל להגיע לביצועיים גבוהים מכל מחשב אחר בעולם בגלל שהוא התגבר על הבעיה של התחממות רכיבים? 79.183.198.130 13:16, 1 באפריל 2011 (IDT)

המעבד לא עשוי ממוליכים אלא ממוליכים למחצה, ואין בהם תופעה של מוליכות על. מחשבי על כן משתמשים בקירור חנקן נוזלי מסיבות אחרות, כמו למשל העובדה שצירוף המון מעבדים יחד מפיץ חום גבוה, וגם שניתן להעלות את תדר המעבד, וביצועיהם טובים יותר מכל מחשב אחר. ‏Setresetשיחה 14:20, 1 באפריל 2011 (IDT)
ויש סיבה למה לא קיים על-מוליך-למחצה? 79.183.198.130 16:32, 1 באפריל 2011 (IDT)
הרכיב הבסיסי של מעבדים אינו מוליך אלא מתג (ערך שצריכים לכתוב), כדוגמת טרנזיסטור. אם אני מבין נכון, מתגים מבזבזים הרבה אנרגיה מעצם הגדרתם. מחשב צריך לעבוד בקצב גבוה. המתג (ורכיבים דומים) מאפשר שינוי מצב פנימי במעבד. מעבד כולל הרבה חוטים מוליכים (לא מוליכים-למחצה) שמחוברים ביניהם בהרבה מתגים קטנים (שם נמצאים מוליכים-למחצה). סתם שיפור של המוליכים לא יתרום הרבה. צריך למצוא גם דרך לשים את כל המוליכים הללו בצפיפות גבוהה ובצורה מסודרת. ורצוי שהמחשבים הללו יוכלו לעבוד בטמפרטורת החדר ולא רק במתקן מיוחד שבו משקיעים הרבה מקום ואנרגיה רק כדי לאפשר לעל מוליך לעבוד. Tzafrir - שיחה 15:02, 2 באפריל 2011 (IDT)

מה האיצטדיון הכי גדול בעולם?[עריכת קוד מקור]

מבחינת מספר הצופים

בזמנו (לפני השיפוץ, והתקנת המושבים), כאשר היה אצטדיון פתוח (היינו, שורות ללא מושבים) - היה המרקנה האצטדיון בעל נפח הצופים הגדול ביותר.
האמודנים נעו בין 180 ל-220 אלף. שוב, אלו אומדנים כי... לא היו מושבים לספור :)

איזה תחום רפואי עוסק בין היתר ב-כבד וחלקי פנים ?[עריכת קוד מקור]

תודה

הפטולוג (HEPATOLOGIST) עוסק במחלות כבד. ישנם כירורגים מיוחדים העוסקים בהשתלת כבד. ב"חלקים הפנימיים" עוסקים רופאים רבים, למשל - גסטרואנטרולוג במערכת העיכול, נפרולוג בכליות, אורולוג בדרכי השתן, גינקולוג באברי המין הנשיים, כירורג במחלות המחייבות ניתוחי בטן ועוד. ד"ר --וידנפלד - שיחה 19:18, 1 באפריל 2011 (IDT)
והייתי מוסיף שההפוטולוגיה היא תת-התמחות או תחום בתוך הגסטרו-אנטרולוגיה.Ewan2 - שיחה 03:10, 2 באפריל 2011 (IDT)
באופן הכללי ביותר רופא פנימאי עוסק בחלקים הפנימיים, וההתמחות נקראת פנימית. ‏Setresetשיחה 00:46, 3 באפריל 2011 (IDT)

יערות טרופיים[עריכת קוד מקור]

מהם הבעיות שיש באזורי יערות הגשם הטרופיים בדקתי בדף של הנושא בויקיפדיה אך היה כתוב שיש רק בעיה בקרקע? תודה-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבעיה העיקרית של יערות הגשם הטרופיים היא שכורתים אותם ! --וידנפלד - שיחה 22:23, 3 באפריל 2011 (IDT)
יש לזכור, ש"...יערות הגשם הינם מקום המחיה לכשני שליש ממיני החיות והצמחים על פני כדור הארץ. ישנן הערכות כי מאות מיליוני צמחים, חרקים ומיקרואורגניזמים החיים ביערות הגשם עדיין לא התגלו. יער הגשם הינו גם מקור לתרופות רבות". (מתוך הערך יער גשם). עם כריתת יערות הגשם מצטמצם מרחב המחייה של בעלי חיים וצמחייה, לעתים רבות זהו בית הגידול הטבעי היחיד שלהם, ועם הכחדתו הם נמצאים בסכנת הכחדה. בנוסף, הצמחיה העבותה ביערות העד אחראית ל- 28% מייצור החמצן על גבי כדור הארץ, על ידי עיבוד באמצעות פוטוסינתזה של פחמן דו חמצני ואיחסונו. כך שמלבד אבדן מאות מינים של בעלי חיים וצמחים נדירים, שבית הגידול שלהם מושמד, כריתת יערות הגשם מגבירה כמות הפחמן הדו חמצני הגורם לאפקט החממה. במו ידינו אנו משמידים את כדור הארץ שלנו.
אתה צודק שאין הרחבה מספקת לגבי הנושא בערך כריתת יערות הגשם ונתקן זאת עכשיו. תודה על הסבת תשומת הלב. בברכה, דני. ‏Danny-w‏ 18:45, 8 באפריל 2011 (IDT)

תרגום[עריכת קוד מקור]

כשלאונרד כהן שר:

Ah but a man never got a woman back
Not by beggin' on his knees
Or I'd crawl to you baby
And I'd fall at your feet
And I'd howl at your beauty
Like a dog in heat
And I'd claw at your heart
And I'd tear at your sheet
I'd say please
I'm your man
הוא מתכוון: "גבר מעולם לא השיג אשה בחזרה מבלי לרדת על ברכיו" או "גבר מעולם לא השיג אשה בחזרה באמצעות ירידה על ברכיו" בברכה, --85.250.61.67 19:30, 1 באפריל 2011 (IDT)
התרגום השני הוא הנכון לפי דעתי. ראה את המילה or בשורה השלישית. הוא אומר שגבר מעולם לא השיג אישה בחזרה באמצעות ירידה על ברכיו, אחרת זה מה שהוא היה עושה.

עזרה בבחירת מיקרופון למחשב[עריכת קוד מקור]

אני מעוניין לקנות מיקרופון פשוט להקלטת דיבור במחשב. המיקרופון שברשותי הוא כנראה פשוט מדי, כיוון ששומעים רעשי רקע שנובעים מנשיפות. האם יש למישהו טיפים? ניסיתי לקרוא ברשת אבל המידע היה או שיווקי מדי או מקצועי מדי. תודה, אורי מוסנזון - שיחה 21:17, 1 באפריל 2011 (IDT)

הימור, אם שומעים את נשיפותיך - המיקרופון פשוט קרוב מדי.
נסה להרחיק אותו מפיך.
אם המדובר במיקרופון "מדונה" (אוזניות+מיקרופון צידי), הטה את המיקרופון אל מתחת לפיך, או אף מתחת לסנטר.
אני משתמש במיקרופון מדונה לשיחות skype, ובאמת עד שלא הורדתי את המקרופון מתחת לגובה הפה, זה היה נשמע נורא.
נסה מיקרופון מכוסה בספוג שפם אדום - שיחה‏‏ 16:39, 2 באפריל 2011 (IDT)
עם המרחק כבר ניסיתי לשחק והבעיה לא נפתרה. אני מניח שבאמת ספוג הוא הפתרון. תודה.אורי מוסנזון - שיחה 17:07, 2 באפריל 2011 (IDT)

איך להוריד חרמנות?[עריכת קוד מקור]

החרמנות מחרפנת אותי, זה מונע ממך להיות רציונאלי, זה גורם לך "להתאהב" בקלות, דיי, נמאס לי, מה אפשר לעשות נגד?.

כל האן-אפרודיזיאקיים שיש בנמצא בארץ ישראל, שנסיתי מהערך אן-אפרודיזיאק פשוט לא עזרו, או עזרו באופן מזערי...

תגדיר "רציונאלי". החרמנות היא חלק מהדחף הבילוגי שטבוע בך להעביר את הגנים שלך הלאה. זה ידידי, אחרי כל ההסברים השכלתניים שלנו לחיים, המטרה הביולוגית שלשמה נוצרנו.
אתה לא חווה התאהבות אלא משיכה משיכה מינית. על פי מה שאתה אומר אופי הנערה לא משנה כי אם המראה החיצוני שלה.
אם אתה מעוניין להשפיע על הדחף המיני שלך תאכל לנסות באמצעות תזונה מווסתת, פורקן מיני בנסיבות שלא יפגעו בכושר השיפוט שלך או לחילופין התעסקות בדברים אחרים שאתה אוהב, ואני בטוח שיש. איש השלג - שיחה 13:02, 2 באפריל 2011 (IDT)
אני מתפלא שלא ניתנה כאן התשובה הטריוויאלית; אוננות. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:31, 4 באפריל 2011 (IDT)
לפחות לא אמרו לו לשתות סודה לשתייה... דקישיחהמילה בסלע 06:15, 4 באפריל 2011 (IDT)

האם יש צמחים שמיייצרים יותר חמצן מאחרים?[עריכת קוד מקור]

אפשר קצת מידע על הנושא... למשל, מהם הצמחים שמייצרים הכי הרבה והכי פחות חמצן...

ואם הם מייצרים חמצן, למה פעם שמעתי שעדיף לא לישון עם צמחים בחדר..?

באופן עקרוני, ככל שהצמח הוא ירוק יותר ובעל עלים מרובים יותר הוא יפיק יותר תוצרים בזמן קצר יותר. איש השלג - שיחה 13:07, 2 באפריל 2011 (IDT)
צמחים צריכים גם אור בשביל לייצר חמצן. קרא על פוטוסינטזה. ‏Setresetשיחה 00:49, 3 באפריל 2011 (IDT)
המקור לשמועה שעדיף בלי צמחים בחדר (לתינוקות?), שאין לי מושג עד כמה היא נכונה, היא שבלילה צמחים אינם מבצעים פוטוסינתזה (אין אור), אבל הם כן נושמים וצורכים חמצן כמו כל יצור אחר. דניאל ב. 01:01, 3 באפריל 2011 (IDT)

בליטה בגב[עריכת קוד מקור]

שלום, פעם בים המלח ראיתי אישה אחת, שהיתה לה בליטה מאד גדולה בגב, זה הגיע כמעט לעורף, זה היה ממש גדול וגבוהה, אף פעם לא ראיתי בליטה בגב כה גבוהה... הייתי רוצה לדעת איך קוראים למצב הזה בשפה הרפואית..., לא מצאתי מידע על כאלה בליטות גדולות באינטרנט.

גיבנת? איש השלג - שיחה 12:56, 2 באפריל 2011 (IDT)
אכן. נכון יותר לומר עקשת או קיפוזיס.Oyשיחה 16:47, 2 באפריל 2011 (IDT)

פצעים דמויי חתכים מסביב לפה[עריכת קוד מקור]

שלום, פגשתי מכר אתמול שמסביב לפה שלו היו פצעים כאלה (חלק כבר התייבש), שנראים ממש כמו חתכים גדולים ומלאים נקבוביות, הוא אומר שזה בגלל שהיה לו חום.. אמנם אני מכיר אנשים שהיה להם חום ואף פעם לא ראיתי כזה מצב שממש כל אזור הזקן (איפה שעושים זקן צרפתי), היה פצוע... מזה בעצם מבחינה רפואית?.

תודה.

קשה לאבחן במדויק לפי תאור זה בלבד אך רוב הסיכוים שמדובר בזהום ויראלי של HERPES SIMPLEX. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:18, 3 באפריל 2011 (IDT)

מה ההבדלים כחשובים בין הבי מטאל להארד רוק[עריכת קוד מקור]

איפה עובר הגבול בין הרוק רוק למטאל? מה הארד רוק כן שמטאל לא ולהפיך? 79.183.198.130 10:38, 2 באפריל 2011 (IDT)

גבול מדוייק קשה לשים, אבל אני חושב שלמטאל יש טכניקות יחודיות כמו תיפוף מהיר, וגראולינג שמבדילים אותם מהרוק הכבד. Mysterion - שיחה 22:02, 3 באפריל 2011 (IDT)

כיתוב על תרופות[עריכת קוד מקור]

על אריזות של הרבה תרופות, מופי הכיתוב "ס-S", בדר"כ בריבוע, צמוד לכיתוב "מרשם רופא בלבד". מי יודע מה זה ס-S?? תודה kotz - שיחה 10:52, 2 באפריל 2011 (IDT)

תנסה לשאול בפורום רוקחות , למשל [2] --פו-איי - שיחה 21:16, 2 באפריל 2011 (IDT)

מכונות כביסה - צינור ניקוז[עריכת קוד מקור]

שאלה אולי קצת מפגרת, אז סילחו לי.
מהיכרותי - פתח הניקוז של צינור הניקוז של מכונות כביסה, תמיד ממוקם גבוה יחסית.
בערך בגובה של חלק העליון של המכונה, או גובה מותניים של אדם.
מדוע זה כך? בהיותו פתח ניקוז, לא היה הגיוני שיהיה נמוך ככל האפשר?
הייתי מניח כי המדובר בנוחות שימוש, אך זה לא נראה לי.
כמה כבר מתעסקים עם צינור הניקוז של המכונה?
בנוסף ראיתי גם כאן, תגובה של איש מכונות כביסה, לפיה:

צינור יציאת המים של המכונה חייב להיות בגובה של 65 ס"מ במשוער מהריצפה.


דוד הירושלמי - שיחה 13:43, 2 באפריל 2011 (IDT)
אם הוא יהיה נמוך יותר, לא תוכל למלא את המכונה במים בלי שהם יזלו היישר לצינור הניקוז. פתח היציאה תמיד מוגבה כדי שמים יצאו רק כאשר המשאבה מופעלת. 79.176.203.214 14:20, 2 באפריל 2011 (IDT)

גבול סדרת פונקציות (שאלה מקצועית קטנה)[עריכת קוד מקור]

זה חלק מתרגיל גדול יותר. קבילתי סידרה של פונקציות:

  • ...

והשאלה היא "בדוק שסדרת הפונקציות המתקבלת מתכנסת לגבול כאשר ". חשוב לציין שלא למדתי סדרות של פונקציות ( וזה שאלה במקצוע אחר, לא חדו"א), ככה שאני לא מבין מה השאלה. וכתוצאה מכך גם לא מה אמורה להיות התשובה. קראתי את סדרת פונקציות. מהערך הבנתי שהתשובה אמורה להיות פונקציה? איך אני יודע מה היא?

יש כמה סוגי התכנסות של פונקציות. הפשוטה ביותר שסביר שאליה מתכוונים היא התכנסות נקודתית. סדרת של פונקציות מתכנסת נקודתית לפונקציה כלשהי אם לכל ספיציפי (מתייחסים אליו כפרמטר קבוע) הסדרה שאיבריה הם מתכנסת לנקודה . בדוגמה שלך לכל קבוע (אם אתה מכיר התכנסות של סדרות אמור להיות ברור לך למה) ולכן (כלומר הסדרה מתכנסת לפונקציית הזהות). דניאל ב. 15:18, 2 באפריל 2011 (IDT)
אוקי. אז צדקתי בהשארה שהגבול אמור לצאת פונקציה ולא ערך ספציפי. אם נתונה לי סדרה , כאשר x הוא פרמטר קבוע, אז הסדרה שואפת לx. זה הרעיון? 79.180.203.159 16:11, 2 באפריל 2011 (IDT)
כן, זה הרעיון בהתכנסות נקודתית שהיא הצורה הפשוטה ביותר של התכנסות פונקציות. יש עוד סוגי התכנסויות שדורשים תנאים נוספים כמו התכנסות במידה שווה, אבל אני מניח שהתכנסות נקודתית מתאימה לצורכיך. דניאל ב. 19:06, 2 באפריל 2011 (IDT)

תהודה ופעימות[עריכת קוד מקור]

פעימות

שאלה בפיזיקה. מה היא משוואת התנועה של גוף כלשהו שנמצא בתנועה מחזורית עם פעימות? לדוגמה עגלה מחוברת בקפיץ לקיר ומנוע חשמלי שנותן לה דחיפות בתדירות קבועה, הקרובה לתידרות הטבעית של הקפיץ+עגלה? יוצא גרף כמו שמתואר בתרשים שלמטה. אני רוצה להבין איזו משוואה יכולה לתאר את העקום שנוצר? כלומר של "קוסינוס" שהמעטפת שלו היא קוסינוס? כלומר גל בתוך גל. מה היא משוואת התנועה? 109.64.213.181 18:44, 2 באפריל 2011 (IDT)

אין לי מושג לגבי הפיזיקה אבל הפונקציה נראית כמו כאשר k>1. אורי מוסנזון - שיחה 22:44, 2 באפריל 2011 (IDT)
אוקי. כנראה זאת המשוואה. אבל למהדווקה משוואה מהסוג הנ"ל מתארת את התנועה שאני רוצה (וזאת כבר שאלה בפיזיקה)? התנועה היא של מאלץ הרמוני ומתנד מחובר בקפיץ (שאלה די קלאסית). למה משוואת התנועה היא מכפלה של שני קוסינוסים?
זאת לא המשוואה אלא הפתרון שלה. המשוואה היא משוואה דיפרנציאלית לא הומוגנית. הפתרון הוא סכום של קוסינוסים של שתי תדירויות קרובות (של הכוח והעצמית של המערכת), שלפי חוקי הטריגו שווה לקוסינוס סכום הזוויות כפול קוסינוס ההפרש. ‏Setresetשיחה 00:55, 3 באפריל 2011 (IDT)
אני מקווה שלא מפריע לך שציטטתי אותך בדו"ח מעבדה... אגב, התופעה נראית מדהים. גם הפעימות תגם התהודה. 109.64.213.181 17:54, 3 באפריל 2011 (IDT)

דוד חשמל[עריכת קוד מקור]

שלום. האם גם כאשר המים מתחממים ע"י השמש יש וסת כמו שהמים מתחממים ע"י החשמל (כ"שמדליקים את הדוד")? כלומר, האם יש איזשהו מננגון שמפסיק את החימום דרך הקולט הסולרי כי המים חמים מדי במיכל של הדוד? תודה :-) 84.108.38.242 19:28, 2 באפריל 2011 (IDT)

למיטב ידיעתי אין מנגנון הפסקה אבל יש ויסות בדמות פורק לחץ שפולט קיטור אם הלחץ גבוה מדי. אילן שמעוני - שיחה 22:21, 2 באפריל 2011 (IDT)
תודה. אני רואה שהתקן הישראלי להתקנת דוד חשמל מחייב התקנה של שסתום פורק לחץ. האם יכול להיות שחימום ע"י הקולט בלבד (בלי שימוש בחשמל) יכולה לגרום לקיטור? או לחימום המים ליותר מ 100 מעלות?
אני לא רואה שום סיבה לכך שחום השמש לא ירתיח מים בהנתן קולט יעיל דיו ומערכת מבודדת היטב תרמית. אילן שמעוני - שיחה 23:27, 8 באפריל 2011 (IDT)

93.173.24.243 23:56, 2 באפריל 2011 (IDT)

מוזר מאוד. אצלי הדוד נמצא בתוך הבית, אני חושב שהייתי שם לב אם הוא היה פורק לחץ. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 03:04, 5 באפריל 2011 (IDT)
בתוך הבית - משמע לא מדובר בדוד שמש, אם אני מבין נכון. לדודי חשמל וגז יש תרמוסטט שמפסיק את פעולת החימום. פורק הלחץ (נראה כמו ברז נחושת קטן) נועד לשמש כאמצעי בטיחות במידה והתרמוסטט כושל. התפוצצויות דוודים קטלניות היו שכיחות אי-אז. במהלך חיי פעמיים ארע שדוד חשמל בדירה הגיע למצב פריקת לחץ. די מפחיד, ביחוד באישון לילה - נשמע כמו התקפה של פלוגת נחשים. אילן שמעוני - שיחה 23:24, 8 באפריל 2011 (IDT)

מחפש עיירה במזרח אירופה בשם 'וויזשווע'[עריכת קוד מקור]

השם באידיש. אשמח לפרטים כגון שם בשפה אחרת, מיקום, וכל מידע אחר. תודה! Imn (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

אם תוכל לספק עוד פרטים, (היכן נתקלת בשם זה?), זה יוכל אולי לעזור. (בינתיים מצאתי אזכור כאן, אולם לא משהו שהוסיף מידע) בן-חנוך - שיחה 22:47, 2 באפריל 2011 (IDT)
מדובר בעיירה (ככל הנראה יהודית) באיזור volin שבאוקראינה. סב-סבי גר שם. Imn (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
ככל הנראה מדובר באחת משתי העיירות האלה באוקראינה: uk:Стара Вижівка (סטארה ויז'יווקה = ויז'ווה הישנה) ו-uk:Нова Вижва (נובה ויז'ווה = ויז'ווה החדשה). שתיהן סמוכות זו לזו, במחוז ווהלין (שהוא חלק של אזור ווהלין ההיסטורי). מתרגום גוגל של הערך על נובה ויז'ווה, עולה כי יש עדות לכך שיהודים חיו בעיירה מסוף המאה ה-18, ושפעילותם המסחרית העלתה את רמת החיים. בסוף המאה ה-19 היו בה בית כנסת אחד ו-70 משפחות יהודיות, שכנראה נמנו עם עשירי העיירה. ב-19 באוגוסט 1942 נערכה בעיירה אקציה שבה נלקחו כל היהודים והוצאו להורג ביער סמוך. ב-2007 נחנכה בעיירה אנדרטה ליהודי המקום שניספו.
ייתכן שההיסטוריה המפורטת שם כוללת את שתי העיירות הסמוכות. מי שמבין אוקראינית מוזמן לקרוא את הערך ללא תיווך של תרגום מכונה, וודאי יפיק ממנו מידע מהימן ומפורט יותר. אמנון שביטשיחה 17:25, 4 באפריל 2011 (IDT)
תודה רבה! המיקום שלהם הגיוני - כ60 ק"מ מלובומל, מה שמסתדר עם ההיסטוריה המשפחתית. עיירה נוספת עם שם דומה באיזור היא vyzhhiv, שגם בה נערכה אקציה.
דומני שהיתה שם חסידות "ווישיווא" של אחד מאדמור"י ויז'ניץ. בטח בתולדות חסידות זו אפשר יהיה למצוא חומר רב. Samuels - שיחה 02:25, 11 באפריל 2011 (IDT)

השתזפות מאחורי זכוכית (של רכב) והאכלת צמחים אחרי זכוכית של חלון של בית, וסוגי זכוכית[עריכת קוד מקור]

שלום, לטענתו של מכר, הוא נסע מראשון עד אילת עם חלונות סגורים ולא השתזף אפילו קצת, למרות שכשנסע לים המלח עם חלונות פתוחים, כן השתזף מעט.

האם חלונות חוסמים את קרני השמש, או מה הם בעצם חוסמים?... (האם החסימה היא אפקט של סוג הזכוכית או שמא של חומר שהוכנס לזכוכית?)...

כמו כן, האם צמח יכול לסנתז מזון מאור השמש אם זה מגיע דרך זכוכית? (כי אני רוצה לשים כמה עציצים במסדרון שיש בו חלון שתמיד סגור...)

אני מתארת לעצמי שזה תלוי בסוג הזכוכית, סוג החלון. ישנם חלונות כהים ובהירים. לי מספיקות 5 דקות נסיעה ברכב כדי להישרף. נעה - שיחה 11:47, 3 באפריל 2011 (IDT)
זכוכית בד"כ חוסמת קרינה אולטרה סגולה, שזו הקרינה שגורמת לשיזוף. לכן מי שנסע לאילת עם חלונות סגורים לא השתזף בדרך. פוטוסינתזה בצמחים מנצלת אורכי גל בתחום האור הנראה, כך שהצמחים במסדרון יוכלו לסנתז מזון. יואלפ - שיחה 08:54, 4 באפריל 2011 (IDT)
מצטרף לנועה. אני יושב הרבה בקיץ בחדר ממוזג ליד חלון שמש, קופא מקור, ובכל זאת נשרף לגמרי. Samuels - שיחה 02:26, 11 באפריל 2011 (IDT)

....אני נוסעת הרבה במכונית ממוזגת עם חלונות סגורים ואפילו מוכהים במידת מה, ובכל זאת משתזפת, אם כי לא יותר מדי.שלומית קדם - שיחה 21:29, 11 באפריל 2011 (IDT)

אינטגריטי[עריכת קוד מקור]

האם יש מישהו שיכול להסביר את המונח. שמעתיו, ואני מקווה שאני מאיית נכון. האם מלשון אינטריגה?

אינטגריטי (יושרה) – Integrity

אינטגריטי הוא שלמות. אינטגריטי הוא הלימה בין שלושה מימדים של אדם: הוויה, אמירה ופעולה. חושב = אומר = עושה. אינטגריטי של אדם הוא סנכרון בין אותנטיות, מחויבות ואחריות - זה מתחיל במי שהוא, ממשיך במה שהוא אומר ומסתיים במה שהוא עושה.להיות באינטגריטי משמעו לעמוד בהבטחות והסכמים, לפעול בהתאם לערכים לעקרונות ולשאיפות, ולהיות אמיתי לתפקיד. אינטגריטי הוא אישי - סובייקטיבי ואינדיבידואלי.אינטגריטי הוא הדרך המעצימה ביותר לחיות את החיים ולכן הוא גם המקור לשפע.ניתן לבחור לחיות באינטגריטי בהקשר של העצמה ונתינה לאנושות.דוגמאות: אברהם אבינו בסיפור עקידת יצחק, משה רבנו בניפוץ הלוחות אחרי מעמד הר סיני, התנועה החלוצית בארץ ישראל, מהטמה גנדי בשחרור העם ההודי, נלסון מנדלה בפעילותו נגד האפרטהייד.

איזה אינטגריטי בדיוק הייתה לאברהם שנשמע קודם לקול גבירתו וגירש בן אחד אל המדבר ואחר כך נשמע לקול אדונו (HIS MASTER VOICE) וכמעט רצח את בנו האחר?? --וידנפלד - שיחה 21:49, 5 באפריל 2011 (IDT)
מר וידנפלד הנכבד. עם כל הכבוד לך, אל תערב כאן את ערכיך הפרטיים. קצת כבוד לאנשים המאמינים בתנך וערכיו. למה להרגיז? לגוף הענין אברהם שמע גם במקרה הראשון לקול אשתו בגלל שאלוקיו אמר לו שמע בקולה. והאינטגריטי שלו היה בהתאם לערכיו. הוא חשב שאלוקיו זה דבר מחייב וכך הוא אמר ועשה את כל פעולותיו. נכון שערכיו הם לא ערכיך, זכותך, אבל אין בזה מכדי למעט מן האינטגריטי שלו. Samuels - שיחה 02:30, 11 באפריל 2011 (IDT)
אני תומכת בד"ר וידנפלד (שאני אכן מכבדת). מעשיו של אברהם מעידים על ציות עיוור ללא מחשבה ובמקרים אחרים, על דאגה לטובתו על חשבון ערכים ועקרונות (מסירת אשתו לשימוש המלך לבל יבולע לו בעטיה). ייחוס אינטגריטי למעשים אלה הוא עלבון למונח. לגבי יתר הדוגמאות, אני נוטה להסכים. אגב, המילה העברית המקובלת לאינטגריטי היא "יושרה". ולשאלתך, למה להרגיז? דבריך נשמעים מרגיזים מאד לאנשים עצמאים במחשבתם.שלומית קדם - שיחה 21:26, 11 באפריל 2011 (IDT)

יום המעשים הטובים[עריכת קוד מקור]

ביום שלישי 5/4 אמור להתקיים יום המעשים הטובים בפעם החמישית בארץ. מאיפה לקוח הרעיון? האם יש ליום זה שורשים בינלאומיים? נעה - שיחה 14:47, 3 באפריל 2011 (IDT)

לא ידוע על שרשים כאלה. סביר להניח שמדובר ברעיון ארצי פשוט שמיושם ומאומץ באופן רנדומלי. --Jys - שיחה 15:41, 3 באפריל 2011 (IDT)
תשובה ל"מאיפה לקוח הרעיון?": בקישור שמופיע בכותרת, שרי אריסון אומרת: "הפרויקט התחיל במחשבה על האפשרות והזכות שניתנה לנו לעשות מעשה טוב בין אדם לחברו ובין אדם לקהילתו...מעשה טוב הוא כל דבר קטן כגדול שגורם לנו לתת, ולאחר להרגיש טוב בזכותו. אפילו חיוך של אדם אל אדם". מעט מן האורשיחה • כ"ט באדר ב' ה'תשע"א • 12:08, 4 באפריל 2011 (IDT)
נראה לי מגוחך לחשוב, שכל דבר שאנחנו עושים באופן טבעי וללא מחשבה בכל ימות השנה, כמו חיוך, אמירת תודה, הזזת תיק ממושב האוטובוס כדי לפנות מקום לנוסע אחר או הסבר לאיתור כתובת, למשל, הופך פתאום ל"מעשה טוב" ביום המעשים הטובים. עדיף שנמשיך לנהוג כבני אדם תרבותיים ואמפטיים בכל יום ויום בשנה ואת ההגדרה "מעשים טובים" נייחד לדברים חריגים באמת, שדורשים מאמץ והשקעה של רצון טוב.שלומית קדם - שיחה 21:19, 11 באפריל 2011 (IDT)

צרפתית[עריכת קוד מקור]

איך אומרים נכון בצרפתית "אני אכלתי" j'ai mangé או je suis mangé? וגם יש משפטים שבהם המילים מסתיימות ב er ויש כאלה שלא מסתיימים אז מתי משתמשים ומתי לא? תודה לעוזרים.

suis זה מילת הווה. (המקביל ל-am האנגלי, bin הגרמני וכו'). מתי משתמשים במה? --Jys - שיחה 15:34, 3 באפריל 2011 (IDT)
לא קשור. פועל העזר הנכון הוא j'ai mangé. ‏Setresetשיחה 17:07, 3 באפריל 2011 (IDT)

למה אומרים שאיידס נגרם רק מ HIV ?[עריכת קוד מקור]

אם אני מבין נכון, האמירה הזאת שגויה עובדתית, איידס (כשל נרכש של המערכת החיסונית), יכול להיגרם גם מ, למשל; תת-תזונה, תת-תברואה, שפעת שיצאה משליטה, הרעלה, ואולי אף מדברים נוספים.

אם כך, למה מתייגים את המושג הזה רק לנגיף ה HIV שבפועל זה יכול להיגרם לא רק ממנו?... אני לא מבין את זה, תודה.

אם אתה סובל מתת-תזונה, המערכת החיסונית שלך עשויה לקרוס, אבל זה לא כשל נרכש - תת-תזונה היא לא מידבקת. דניאל צבישיחה 10:26, כ"ט באדר ב' ה'תשע"א (4.04.11)

אם הקריסה שאיידס מביא עימה היא קריסת מערכות כללית, אזי מדוע קוראים לזה "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש", אם אכן, הקריסה היא קריסת מערכות כללית, ולא רק של זו...?.

אני לא מבין את הסמנטיקה הפרימיטיבית שמאחורי המושגים האלה, צריך רפורמה ומהר.

תשובה: בפשטות, נגיף האיידס פוגע במערכת החיסונית. פגיעה במערכת החיסונית יכולה להביא לכך שתיהיה פגיעה במערכות כלליות,מכיוון שהגוף לא יכול לעמוד מול מחלות שונות, ולכן אנטיגנים יכולים להביא לקריסה של מערכות כלליות. מי שמת מאיידס לא מת מהנגיף, אלה ממחלות שהגוף לא יכול להלחם נגדן ללא מערכת חיסונית, מה שמביא לפגיעה במערכות כלליות.

האם כשאומרים "קריסת מערכות" הכוונה לקריסתה של המערכת החיסונית בלבד?[עריכת קוד מקור]

תודה.

קריסת המערכת החיסונית גוררת אחריה באופן אוטומטי את קריסת יתר מערכות הגוף. איש השלג - שיחה 09:57, 4 באפריל 2011 (IDT)

שלום, האם מה שאתה אומר הוא בדוק ונכון ב 100% מן המקרים, זתומרת, האם אתה יודע ממקור-ראשון שבטוח שאכן כך הדבר?, תודה.

ראה איידס. מערכת החיסון מדומה לחיילים השומרים על העורף, כאשר החזית נופלת - העורף חשוף למתקפה. איש השלג - שיחה 18:25, 4 באפריל 2011 (IDT)

אפשר להגיד קריסת מערכות גם על מערכות חיוניות אחרות. בסך הכל המערכות תלויות זו בזו. פגיעה משמעותית באחת יכולה להוביל לפגיעה באחרות ובסופו של דבר לקריסת מערכות ומוות. יוסישיחה 21:20, 4 באפריל 2011 (IDT)
קריסת מערכות על רקע כשל מערכת החיסון (כמו ב-AIDS) הוא רק מקרה פרטי משלל המקרים היכולים לגרום לתופעה זו. מערכות הגוף קשורות ותלויות זו בזו. פגיעה חמורה באחת המערכות יכולה להביא לתגובת שרשרת הפוגעת במערכות רבות אחרות ולהביא לבסוף, לקריסת כולן. למשל - פגיעה חמורה בכבד (למשל עקב הרעלה או זהום של הכבד) מביאה לאי תפקודו של איבר זה - כתוצאה מכך חומרים מסויימים אינם מפורקים יותר על ידי הכבד והם מתאספים במערכות שונות ומביאים לנזק טוקסי של אותן מערכות (למשל במוח) כתוצאה מכך גם אותן מערכותמקטינות או מפסיקות את פעולתן וכך הקריסה מתקדמת הלאה. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:42, 5 באפריל 2011 (IDT)

חיות שבהן האמא נוטשת את הצאצאים והם גדלים לבד[עריכת קוד מקור]

שלום, הבנתי שיש מינים של חיות שבהם האמא \ אבא \ שניהם נוטשים את הצאצאים והם גדלים לבד על סמך הסביבה בלבד, איך קוראים לתופעה הזו במדעי הזואולוגיה ואיפה אפשר לקבל עליה קצת מידע?... תודה.

לא ידוע לי על שם מיוחד להתנהגות זו. אאל"ט, זו ההתנהגות היותר נפוצה - רוב בעלי החיים מטילים ביצים אי שם ושוכחים מהם. אלה שמטפלים בצאצאים הם מיעוט. יונקים ועופות בולטים יותר ככאלה שמטפלים, אבל הם עדיין מיעוט קטן מאוד בין מיני החיות. יואלפ - שיחה 08:40, 5 באפריל 2011 (IDT)

שינוי שם לערך שיצרתי לו דף פירושונים[עריכת קוד מקור]

יצרתי דף פירושונים למילה "חור", כיוון שהגעתי אל הדמות המקראית מתוך קישור שהיה אמור להוביל אותי אל הנושא "חור" בפיזיקה של מצב מוצק. עכשיו אני רוצה לשנות את השם של הערך "חור" אל "חור (דמות מקראית)". איך עושים את זה?

מהו שמה של התופעה התעשייתית הזו?[עריכת קוד מקור]

כשמפעל יכול לייצר מוצר עמיד שלעולם לא יתקלקל, אך בכוונה תחילה מייצר מוצר שמתקלקל פעם בכמה שנים כדי להבטיח מכירות...?

לדוגמה; מפעל שמייצר מנורות שיכולות לא להישרף גם 30 שנה אבל בכוונה מייצר אותן בצורה שישרפו אחרי שנתיים, תודה רבה למשיבים.

שם התופעה הוא אמונה טפלה. אם הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מוצר שלא מתקלקל בדיוק באותה מידה שמתאפשר לייצר מוצר שמתקלקל מהר, החברה שתייצר את המוצר הנחות תוציא לעצמה שם רע. חברות מתחרות תמיד יקומו וייצרו את המוצר האיכותי יותר כדי לזכות בלקוחות. הסיבה היחידה שיש בעולם מוצרים שמתקלקלים מהר היא שזול יותר לייצר אותם, ולכן גם לקנות אותם, ואנשים רוצים אותם. אף אחד לא מונע ממך לקנות מטרייה יקרה ונעליים יקרות מחברה בעלת שם עולמי, אבל אתה חוסך בכסף אז אתה קונה את הזולים שמתקלקלים מהר. המזימה הזאת היא אמונה טפלה שלא גורמת לאף אחד להתעשר. Keleti - שיחה 22:21, 4 באפריל 2011 (IDT)
התגובה הקודמת נכונה באופן חלקי.
המצב המתואר לעיל, הוא מצב של "שוק משוכלל". היינו, שוק עם שחקנים רבים - הפועלים בעצמאות זה מזה.
לצערנו, שווקים רבים אינם כאלו.
למעשה, התופעה שאתה מציג קיימת במציאות.
אני אישית מכיר אדם שזה חלק מהמודל העסקי של העסק שלו - וזה עסק בעשרות מליוני דולרים לשנה.
תעשייה אחת שבה המודל הזה הוא הסטנדרט - היא תעשיית המדיקל.
בתחום המדיקל המודל הכלכלי כיום מדבר על "רכיבים מתכלים".
זאת אומרת, מוכרים לך (=למוסד רפואי) מכונה בעלות ראשונה זולה יחסית, אבל כל שימוש בה (=בדיקת מטופל) דורש החלפה של רכיב כלשהו (בדרך כלל בתואנת סטריליזציה).
במקרים רבים ניתן לייצר רכיבים אלו מכל מיני חומרים הניתנים לחיטוי בקלות (אלכוהול).
מאחר שזה "הסטנדרט" בתעשייה, איש לא מציג מודל חליפי.
המודל הזה משרת טוב את כל התעשייה.
יתר-על-כן, מאחר ששיטות/רכיבים/מוצרים רבים בתחום זה נתונים תחת פטנט - קשה ליצרן מתחרה לקום ולפתח "עותק" של המוצר המקורי, רק עם רכיבים בלת-מתכלים - בעלות מוזלת לצרכן (=המוסד הרפואי).
תעשיית המדיקל היא תעשייה עם חסמי כניסה אדירים. מחקר ופיתוח יכולים לעלות סכומים של עשרות ומאות מליוני דולרים. חסם הכניסה הזה מאפשר לחברות הקיימות להניח שמה שהיה הוא שיהיה, ושאף חברה לא תפרוץ את המסגרות הקיימות.

ספציפית במקרה שאני מכיר אישית, המוצר שהחברה מוכרת מכיל חיישנים רבים ומורכבים.
לאחר שנה - המכונה נועלת את עצמה.
הטענה העניינית היא שרכיבים אלו כושלים אחרי שנה-וחצי שנתיים, ומטעמי בטיחות מטופל, המכונה מסרבת טיפול אחרי שנה.
עובדתית, החיישנים שלהם מחזיקים 5 שנים בלי למצמץ.

בתחום התכנה זהו כמובן מודל נפוץ ביותר. מוצר/שירות בסיסי חינם - ומוצר פרמיום בתשלום.
בדרך-כלל, עלות הפיתוח של שני המוצרים, היא אחת. הסיבה שאתה מקבל מוצר אחד חינם, או בהנחה, נובעת ממודל עסקי.

2 שאלות פיזיקאליות[עריכת קוד מקור]

אם נפתחת דלת (בגודל סטנדרטי למשל - של דלת בית) בחללית, כמה זמן ייקח לאוויר לצאת?, ואיך הוא באמת לא יוצא כשאסטרונאוטים יוצאים מן החללית?...

שאלה שניה:

אם אדם ישן בחדר סגור לחלוטין (הכל אטום), 3 ימים, והמרווח היחיד הוא מרווח-מניעת-חיכוך שמתחת לדלת החדר, האם מרווח זה מספיק לכניסה שוטפת של אוויר לחדר?,

תודה.

שאלה ראשונה: בחלליות יש יציאה כמו בצוללת. פותחים דלת אחת ונכנסים לתא סגור. שואבים את האוויר ומהתא ואז יוצאים החוצה. זה גם מונע איבוד אוויר וגם מונע פגיעה באסטרונאוטים בגלל הפרשי הלחץ. שאלה שנייה: לפי דעתי לא, כי זה מיועד לאטום את האויר. אם תנסה לבצע את זה בדלת רגילה אתה תרגיש מחנק אז בוודאי שבדלת ממ"ד.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:14, 4 באפריל 2011 (IDT)

האם צמחים יכולים לסנתז מזון גם מאור מלאכותי?[עריכת קוד מקור]

שלום, קניתי עציץ נפלא לחדר. החלון אצלי בקושי נפתח, והחדר רוב הזמן חשוך, או מואר בתאורה מלאכותית (מנורת בית רגילה כזו של 100 וואט), האם זה מספיק לצמח?, האם עדיף מנורה אחרת?.

תודה רבה!!!!!!!

נורה ביתית לא מספקת מספיק אור בשביל צמח. צריך פי כמה אור בשביל זה, אחרת הצמח ימות. ‏Setresetשיחה 19:50, 4 באפריל 2011 (IDT)
ממש תלוי בסוג הצמח. יש לי אחד שחי באמצע החדר והוא נראה בסדר גמור. במיוחד שההמלצה עליו היא לא לחשוף אותו לקרני שמש ישירות. 79.182.200.211 14:18, 6 באפריל 2011 (IDT)

פירוש המילה Substrates באנגלית[עריכת קוד מקור]

http://morfix.mako.co.il/default.aspx?q=substrates&originalSearch=Biological%20Substrates%20Of%20Human%20Sexuality&isC=0

לפי מורפיקס, פירוש המילה; "תישתות" (בהקשר תשתיות) \ או "מצע" (מושג בביוכימיה).

הייתי שמח לדעת מזה בעצם "מצע" בביוכימיה \ ביולוגיה, אם המומחה יכול לפרט, אני מאד אודה לו.

מצע גידול אשר מכיל מרכיבים אורגניים שאותם יכולים חיידקים לנצל בקלות. במצע גידול עשיר יש בדר"כ חומצות אמינו, סוכרים וכו'. he.wiktionary.org//מצע_גידול_עשיר
עבור אנזימים, מצע (או סובטרט) הוא המולקולה שעליה מתבצעת פעולת הזירוז. המולקולה שנוצרת בתהליך זה נקראת תוצר. למשל, האנזים הקסוקינאז לוקח את שני המצעים, גלוקוז ו-ATP, ומזרז את התגובה ביניהם היוצרת גלוקוז-6-פוספט ו-ADP‏. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • א' בניסן ה'תשע"א • 18:04, 4 באפריל 2011 (IDT)

למה עופות ויונקים חמים, צמחים וזוחלים קרים?[עריכת קוד מקור]

כל יצור שנושם מבצע תגובה אקסותרמית שבה פחמימן+חמצן הופך למים+פד"ח. אז למה אני חם ודג קר? 79.177.213.254 17:11, 4 באפריל 2011 (IDT)

ראה הומיאותרמיות. בעופות ויונקים התפתחו מנגנונים השומרים על טמפ' קבועה, למשל באדם, הזעה והרחבה או הצרות של כלי הדם ההיקפיים. מדובר במנגנונים פיזיולוגיים ברמת האורגניזם השלם ולא ברמה הביוכימית. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • א' בניסן ה'תשע"א • 18:08, 4 באפריל 2011 (IDT)
לא עונה לי על השאלה. קודם כל, אני לא ביולוג (למרות שיש לי רקע מדעי מסויים). אני מתעניין בתגובה כימית ספציפית שהיא פחמימן+חמצן הופך למים+פד"ח, שכידוע משחררת חום לסביבה. אני כמעט בטוח זה מקור האנרגיה היחיד שקיים ליונקים ועופות (לא הצלחתי לחשוב על אפשרות אחרת). ואם אותה התגובה מתרחשת גם בחמי דם וגם בקרי דם הסקתי שקרי דם צריכים להתחמם... וזאת סתירה. 79.177.213.254 18:22, 4 באפריל 2011 (IDT)
בעלי דם קר הם באופן כללי פחות פעילים מבעלי דם חם. לפי הערך האנגלי w:Poikilotherm הם מוגבלים יותר גם ביכולתם לתחזק מוח גדול. היתרון הברור הוא צורך מופחת בהשגת מקורות אנרגיה (אכילה). יוסישיחה 21:16, 4 באפריל 2011 (IDT)
הריאקציות הכימיות בגוף (לא רק גליקוליזה - כל הפעלת שריר, סינפסה וכו') משחררות חום, והגוף מאבד חום לסביבה. בבע"ח בעלי טמפרטורת גוף משתנה ("דם קר"), טמפרטורת הסביבה היא הגורם העיקרי בקביעת טמפרטורת הגוף. בבע"ח עם טמפרטורת גוף קבועה, יש מנגנונים לויסות החום שמונעים חימום וקירור קיצוניים. יואלפ - שיחה 08:47, 5 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בצרפתית[עריכת קוד מקור]

מתי משתמשים בצרפתית במילה suis שזה כמו באנגלית am אני יודע שמשתמשים במילה כדאי לתאר אז באילו עוד מקרים ניתן לשתמש ב suis ? תודה.

je suis à la bibliothèque+Je Suis Le Petit Chevalier אני בספריה+ אני הרוכב הקטן
בזמן עבר הוא משמש כפועל עזר לחלק מהפעלים. je suis allé (הלכתי) לדוגמה. פעלים אחרים הם עם פועל עזר avoir: ‏ j'ai vu (ראיתי) לדוגמה. ‏Setresetשיחה 19:46, 4 באפריל 2011 (IDT)

מידע חסר בערך sas-קומנדו מידע חשוב לציונות ולגאוה הלאומית[עריכת קוד מקור]

שלום רב. בערך sas המתיחס ליחידת sas - יחידת הקומנדו של הצבא הבריטי חסר פרט חשוב ביותר הנוגע לישראל. במסגרת הלוחמה של היחידה שהוקמה במיוחד במהלך מלחמת העולם השניה ע"י סטרלינג לחמו שישה לוחמים ארץ ישראליים. יהודים. אני יודעת פרט זה בודאות כיוון שסבי ז"ל היה אחד מהשישה ובידי משפחתי מצויים פריטים המוכיחים זאת כולל מדליה שחולקה לחיילי היחידה שלחמו במסגרתה במלחמת העולם השניה. אשמח אם תוכלו לעזור לי לתקן את העוול ואם תוכלו לעזור לי לאסוף עוד פרטים לגבי אותם שישה לוחמים יהודים מארץ ישראל. בתודה מראש --84.228.20.98 19:21, 4 באפריל 2011 (IDT)

הוספתי את הודעתך גם לשיחה:SAS (קומנדו) על מנת שמי שעוקב אחרי הערך ומבין בו יראה את ההודעה. מקום מצוין נוסף לבירור פרטים הוא פורום צבא ובטחון בפרש (אתר). נשמח אם תרשם ותוכל להעלות צילום של המדליה לאתר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:45, 4 באפריל 2011 (IDT)

שאלה בכימיה (גזים אידיאליים)[עריכת קוד מקור]

האם בגזים אידיאליים יחס המולים הוא כיחס הנפחים? נגיד יש לי שאלה: אם 250 ליטר של חנקן מגיבים עם 582 ליטר של מימן עפ"י התגובה הבאה: . כמה חנקן נותר בעודף (לא הגיב)? כל הגזים מצויים באותם תנאי טמפרטורה ולחץ. האם התשובה היא

כן, אם התגובה נעשתה בלחץ ובטמפ קבועים יחסי המולים כיחסי הנפחים.

שביתת רופאים ואחוזי תמותה[עריכת קוד מקור]

לרגל שביתת הרופאים המתרגשת עלינו מחר־מחרתיים, עלתה כצפוי ברבים ההשערה בדבר הירידה בשיעור התמותה במהלך שביתות רופאים. נראה שההשערה מגובה היטב במקורות מרחבי העולם, ובייחוד מישראל, ומנגד לא הובאו מקורות שיעמדו בסתירה להשערה הזאת (בחיפוש לא שטחי ולא מעמיק מדי במנוע חיפוש), ועל כן נראה שההשערה אכן נכונה. מי יודע על מחקר מעמיק שנעשה בתחום, שבדק שיעורי תמותה במשך חודשים סביב שביתות רופאים, וניתוח מעמיק ויסודי של התוצאות הנ"ל? בחיפוש הנושא במנוע חיפוש קשה להבדיל בין אתרי תוכן רציניים וביקורתיים לבין אתרים שמנצלים הזדמנות לטפח אג'נדה כנגד הרפואה המערבית. נת- ה- - שיחה 22:52, 4 באפריל 2011 (IDT)

אני יכול לחשוב על שני גורמים שמשפיעים , 1. לרופא יש אינטרס שתהיה חולה ותשלם לו , 2. בבית חולים נדבקים במחלות . בכבוד . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם יש שביתת רופאים, הרופאים עדיין עובדים, אבל, מתעסקים *רק* במקרים דחופים, ויש להם יותר זמן לכל מקרה (כי אין הפרעות) הגיוני שהתמותה תירד, במקביל, הגיוני ש*איכות החיים*, של חלק מהאנשים (נניח אלו שסובלים מכאבים, או מחכים לניתוח שאינו דחוף) תירד. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:55, 5 באפריל 2011 (IDT)
כלומר: לניתוחים יש סיכונים. יש גם סיכונים מועטים לניתוחים פשוטים יחסית. שלא אמורים להציל חיים. אבל אם השביתה תתמשך יותר ויותר מצבים יישארו ללא טיפול. בכל מקרה, כל מה שהוזכר כאן הן השערות, ללא נתונים מספריים שמאששים אותן. Tzafrir - שיחה 10:21, 5 באפריל 2011 (IDT)
תמותה היא עניין ארוך-טווח; אנשים מתים מסיבוכים של תרופות שלקחו או של טיפולים שעברו, והדבר לעתים לוקח שבועות או חודשים. כדי לקבוע ששביתת הרופאים מורידה את אחוזי התמותה, יש לבדוק זאת בטווח ארו הרבה יותר משל כמה שבועות. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:27, 5 באפריל 2011 (IDT)
גוונא, זה בדיוק מה שאני מחפש, נתוני תמותה כמה חודשים אחרי שביתות, ולא מצאתי בינתיים נתון שמעיד על עלייה בתמותה בחודשים אחרי שביתות רופאים, כלומר אין 'השלמה' של הירידה בתקופת השביתה. עד כה הובאו פה השערות נוספות, אבל אני מחפש מחקרים מעמיקים בנושא. נת- ה- - שיחה 11:08, 5 באפריל 2011 (IDT)
היום התראיינו אצל יעל דן יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים, וחברת הכנסת ד"ר אדטו שמסרו נתונים בנושא ואפילו רפרנס למאמר הזה. נסה למצוא את הראיון באתר של גלי צה"ל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:34, 5 באפריל 2011 (IDT)
במקרה שמעתי, ואדטו טעתה לומר שהנתונים הם נתוני התמותה בבית החולים, בזמן שהכתבה המקורית מוסרת נתוני קבורה מיו"ר החברא קדישא, בלי קשר למקום הפטירה. נת- ה- - שיחה 14:49, 5 באפריל 2011 (IDT)
אני שמעתי מהאמצע אבל יו"ר ועדת האתיקה אמר שהטענה המקורית מתבססת על מחקר שנערך בשנת 1986 בארה"ב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:10, 5 באפריל 2011 (IDT)
אני מאוד מקווה שאף אחד לא יעלב אך מוזר ביותר שבעניינים רפואיים עוסקים אנשים שאין להם שום מושג ברפואה, במחקרים רפואיים ובבעיות הרפואה בישראל - החל משר הבריאות שהבנתו ברפואה היא כהבנתי בדיני פרה אדומה, דרך עתונאים (כנ"ל) וכלה בכותבי תגובות. לא אכנס כאן לבעיות האמיתיות של הרפואה בישראל (והן לא משכורות הרופאים ולא "הזקנה בפרוזדור"). אתייחס רק לנושא תמותת חולים בזמן שביתת רופאים: המחקרים הנדונים מדברים על תמותה בבית חולים ולא תמותה בכלל. היות שיש שביתת רופאים חלק מהחולים אינם מגיעים לביה"ח והם מתים בביתם או במוסדות הסיעודיים ששם נמנעים מלשלוח חולים לבית חולים עקב השביתה. התוצאה הסופית היא - בסך הכל מתים יותר חולים (אם השביתה ארוכה), אך בבית החולים השובת, מתים פחות. יש לשים לב שבית חולים הוא לא רק שער לבית קברות אלא ביחוד מקום שבו עוסקים בהבראת חולים. שביתת רופאים גורמת, ללא שום ספק, לעלייה בתחלואה, ולטווח ארוך גם בתמותה (לאחר השביתה - כבר לא מופיע במחקר !). ד"ר (לרפואה) --וידנפלד - שיחה 21:29, 5 באפריל 2011 (IDT)
סלח לי וידנפלד המחקרים מדברים גם בבתי חולים וגם בבית אולי אין מספיק נתונים וזה בדיחה , אבל רופא מקבל בעקיפין כסף על מי ששוכב אצלו , והוא חופר לו בגוף , תודה . -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וידנפלד, כדי לבדוק את סטטיסטיקות התמותה, ולקבוע האם הסתברותית זה קשור לשביתה או לא, ומהי ההשפעה של השביתה, בהחלט לא צריך להיות רופא. אתה יודע, יש נטייה פעמים רבות להגיד לכל העולם שהם לא מבינים, בעוד שדווקא מישהו מבחוץ רואה את הדברים באובייקטיביות יותר; דווקא לרופאים יש מושג דיי קלוש בסטטיסטיקה, ככל הידוע לי.
זרקת פצצה וברחת ("הבעיה היא לא הזקנה במסדרון" ו"לא שכר הרופאים"), כך שאי אפשר להתמודד עם הטיעון שלך.
אני אישית חושב, שאחד הדברים שמשפיעים על אחוזי התמותה הוא דווקא העובדה ההפוכה; העובדה שבזמן השביתה הרופאים מטפלים רק במי שבאמת דחוף, כי מי שיש לו שפעת פשוט לא מגיע לבית החולים ולא מעמיס על המערכת. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 08:33, 6 באפריל 2011 (IDT)
נראה שכל אחד מדבר על מחקרים אחרים: אולי אתם יכולים להפנות למחקרים שאתם מכירים? יואלפ - שיחה 09:25, 6 באפריל 2011 (IDT)
לפני שאני מוציא עצמי סופית מהויכוח התמוה הזה (אני אומר תמוה כי חוקי הויקיפדיה אוסרים עלי להשתמש במילים לא מנומסות), אני רוצה לשאול האם יש אפילו אחד מכל המתווכחים הרשומים מעלה שקרא במו עיניו מאמר הטוען שבזמן שביתת רופאים יש פחות תמותת חולים? או שמא כולם מסתמכים על הידע המופלג במאמרים רפואיים וההבנה המופלאה בסטטיסטיקה של הרב ליצמן? בזה גמרתי. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:17, 6 באפריל 2011 (IDT)
אני שמח שאתה שומר את המילים הלא מנומסות לעצמך. אני דווקא מצאתי מקור מהימן, ועליו נסמכתי; בבקשה, והנה המקור באנגלית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 23:39, 6 באפריל 2011 (IDT)
גוונא, תודה על הקישור. קראת את הגרסה המלאה של המאמר? מקריאת הסיקור בתפוז, קבלת מספר הנפטרים לפי המודעות בעיתון נראית דרך עקיפה ומסובכת. אין נתונים יותר ישירים? Tzafrir - שיחה 00:07, 7 באפריל 2011 (IDT)
קשה לי לדעת (האנגלית שלי מאוד גרועה). גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:14, 7 באפריל 2011 (IDT)
המאמר זמין בתשלום. יש ביולוג בקהל? Tzafrir - שיחה 13:30, 7 באפריל 2011 (IDT)
זה מאמר לא-ארוך שזמין בחינם לכל סטודנט ו/או מכל ספרייה אוניברסיטאית. אביעדוסשיחה ו' בניסן ה'תשע"א, 15:12, 10 באפריל 2011 (IDT)

אני מציע לברר זאת דוקא במשרדי החברא קדישא. להם יש את הנפטרים מבתי החולים ומכל מקום אחר גם יחד. אני אישית שמעתי משכני שעובד בחברא קדישא פתח תקוה שיש ירידה משמעותית ביותר בזמן שביתת רופאים. כמובן שאמירה של שכן עדיין אינה עובדה מדעית, אבל זה מקום טוב לבדוק בו. Samuels - שיחה 02:51, 11 באפריל 2011 (IDT)

כדי לכתוב את הטור הזה ביקשתי מהמחבר וקיבלתי את המאמר Doctors’ strikes and mortality: A review ומסתבר שליצמן צדק הפעם, באף שביתת רופאים לא נרשמה עלייה בתמותה ובד"כ נצפית ירידה בתמותה לעומת תקופה מקבילה בשנים קודמות ועוקבות. יורם שורק - שיחה 15:12, 11 באפריל 2011 (IDT)