חסידות ברסלב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ויקיפדיה אינה פורטל קישורים
אנא שקול שוב, זה כבר שנים רבות כאן. איני אומר שיש הכרח בכל אחד מהקישורים, אבל ודאי בחלקם
שורה 3: שורה 3:
| מייסד = רבי [[נחמן מברסלב]]
| מייסד = רבי [[נחמן מברסלב]]
| תאריך ייסוד = [[ה'תק"ן]], [[1790]]
| תאריך ייסוד = [[ה'תק"ן]], [[1790]]
| מספר חסידים = 14,000 בתי-אב בספרי הטלפון
| מספר חסידים = 14,000 בתי-אב בספרי הטלפון
| מאפיינים =
| מאפיינים =
}}
}}
שורה 215: שורה 215:
הטרנסצנדנטיות של אלוהים קיצונית בחסידות ברסלב. לא זו בלבד שמהותו של אלוהים אינה ניתנת להשגה שכלית, אלא שהשכל והחושים מכחישים את היות העולם נברא ומונהג ברצונו והשגחתו של אלוהים{{הערה|ליקוטי מוהר"ן קמא תורות ס"ב וס"ד ע"פ כתב יד רבי נחמן}}. הסתרה זו של אלוהים היא [[תורת הצמצום|החלל הפנוי]] שב[[קבלת האר"י]]{{הערה|שם תורה ס"ד}}.
הטרנסצנדנטיות של אלוהים קיצונית בחסידות ברסלב. לא זו בלבד שמהותו של אלוהים אינה ניתנת להשגה שכלית, אלא שהשכל והחושים מכחישים את היות העולם נברא ומונהג ברצונו והשגחתו של אלוהים{{הערה|ליקוטי מוהר"ן קמא תורות ס"ב וס"ד ע"פ כתב יד רבי נחמן}}. הסתרה זו של אלוהים היא [[תורת הצמצום|החלל הפנוי]] שב[[קבלת האר"י]]{{הערה|שם תורה ס"ד}}.


לאור זאת, סבר רבי נחמן שהקשר הבסיסי עם האל מבוסס על הרצון והכיסופים אליו{{הערה|[[s:שיחות הר"ן נא-ק|שיחות הר"ן נ"א]]}}. הוא מתאר געגועים עד כדי גוויעה{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תנינא צ"ט}}. במקום אחר הוא מתאר היכללות ברצון הרצונות עד כדי איבוד התודעה העצמית{{הערה|שם קמא ד' ט'}}. מאידך, דווקא משום שתכלית ידיעת הא-ל היא להגיע לאי ידיעה{{הערה|[[s:שיחות הר"ן א-נ|שיחות הר"ן ג']]}} הרי שניתן להגיע לקשר נעלה זה אפילו מהמקומות הכי נמוכים בהם הא-ל אינו גלוי על ידי עצם ההבנה שהוא נסתר ובקשתו{{הערה|[[s:לקוטי מוהר"ן תנינא יב|ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"ב]]}}. רצון זה הוא ללא גבול ומידה ואינו יכול להתבטא במעשים. כיוון שבכל זאת רצון ה' הוא שקבלתו של האדם את עול מלכות שמים תתבטא במידותיו ובמעשיו - עליו לעשות בליבו "חלל פנוי"{{הערה|ראו [[תורת הצמצום]]}} מהתלהבות חסרת גבולות זו ובאותו חלל לעבוד את האל במעשים טובים ובמידות טובות{{הערה|שם קמא תורה מ"ט}}.
לאור זאת, סבר רבי נחמן שהקשר הבסיסי עם האל מבוסס על הרצון והכיסופים אליו{{הערה|[[s:שיחות הר"ן נא-ק|שיחות הר"ן נ"א]]}}. הוא מתאר געגועים עד כדי גוויעה{{הערה|ליקוטי מוהר"ן תנינא צ"ט}}. במקום אחר הוא מתאר היכללות ברצון הרצונות עד כדי איבוד התודעה העצמית{{הערה|שם קמא ד' ט'}}. מאידך, דווקא בגלל שתכלית ידיעת הא-ל היא להגיע לאי ידיעה{{הערה|[[s:שיחות הר"ן א-נ|שיחות הר"ן ג']]}} הרי שניתן להגיע לקשר נעלה זה אפילו מהמקומות הכי נמוכים בהם הא-ל אינו גלוי על ידי עצם ההבנה שהוא נסתר ובקשתו{{הערה|[[s:לקוטי מוהר"ן תנינא יב|ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"ב]]}}. רצון זה הוא ללא גבול ומידה ואינו יכול להתבטא במעשים. כיוון שבכל זאת רצון ה' הוא שקבלתו של האדם את עול מלכות שמים תתבטא במידותיו ובמעשיו - עליו לעשות בליבו "חלל פנוי"{{הערה|ראו [[תורת הצמצום]]}} מהתלהבות חסרת גבולות זו ובאותו חלל לעבוד את האל במעשים טובים ובמידות טובות{{הערה|שם קמא תורה מ"ט}}.


====אין סוף====
====אין סוף====
שורה 356: שורה 356:
* [http://asif.co.il/?page_id=5825 מאמרים על ברסלב מכתבי עת של בית המדרש הדתי לאומי], מאתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]].
* [http://asif.co.il/?page_id=5825 מאמרים על ברסלב מכתבי עת של בית המדרש הדתי לאומי], מאתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]].
* {{מוסף שבת|[[אריאל הורוביץ (עיתונאי)|אריאל הורוביץ]]|ממזרח–אירופה ללב המזרח|2017/01/29/ממזרח-אירופה-ללב-המזרח-אריאל-הורוב/24666}}
* {{מוסף שבת|[[אריאל הורוביץ (עיתונאי)|אריאל הורוביץ]]|ממזרח–אירופה ללב המזרח|2017/01/29/ממזרח-אירופה-ללב-המזרח-אריאל-הורוב/24666}}

=== אתרי אינטרנט בולטים של חסידי ברסלב ===
* [http://www.orhaganuz.co.il/אתרי_ברסלב רשימה של אתרי ברסלב]
* [http://www.breslevnews.com אתר חדשות ברסלב]
* [http://www.breslav.co.il/ אתר של שמחה] - של הרב אברהם ציון
*[http://www.levbreslev.co.il אתר לב ברסלב] - של הרב [[שמואל שטרן]] וישיבת נחלי נצח
*[http://breslev.org אתר שער ברסלב]
*[http://www.breslev.co.il אתר מוסדות חוט של חסד] של הרב [[שלום ארוש]]
* [http://www.breslevcity.co.il/ אתר ברסלב סיטי] של הרב [[אליעזר שלמה שיק]]
* אתר [http://www.levhadvarim.com/ לב הדברים] של הרב [[ארז משה דורון]]
* [http://www.umanshalom.co.il אומן שלום - חדשות ברסלב ומידע לנוסעים לאומן]
* [http://betler.org/ אתר השיעורים "בעטלער"]
* [http://www.ravsabag.com/ אתר תורה ומוזיקה של הרב שלום סבג]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
⚫
{{חסידות ברסלב}}

⚫
{{ש}}{{חסידות ברסלב}}
{{חסידויות}}
{{חסידויות}}
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|ברסלב]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|ברסלב]]

גרסה מ־10:33, 2 באוקטובר 2019

תבנית:חסידות

הסמל "האש שלי", המקובל בחסידות ברסלב
בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים
שלט ובו תמונת הרב אודסר בקבר הרשב"י

חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, שבה התגורר רבי נחמן במשך שבע שנים.

ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 בפודוליה (כיום בשטח אוקראינה), והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בסוף המאה ה-20 לתנועת המונים המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב תפיסת עולם, מנהגים ופרקטיקות המיוחדים לה.

היסטוריה

תקופת רבי נחמן

חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדוודיווקה. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין. ולכן המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי לא פגעה בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן; בין השאר: התבודדות ווידוי בפני הצדיק[1]. בחצי השנה האחרונה של חייו השתכן באומן, ושם הכיר קבוצת משכילים יהודיים, כדוגמת הירש בער הורביץ, שעמו שיחק שחמט.

מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. אף על פי שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן מנמירוב, הנהיג את תלמידי רבי נחמן לאחר שנפטר - הוא לא שימש כאדמו"ר. זאת בשל ההערצה העצומה לרבי נחמן ובשל הצהרתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"[2]. בשל כך, כונו חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.

תקופת רבי נתן

הציון של רבי נתן מנמירוב בעיר ברסלב

כאמור, לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן, תלמידו של רבי אריה לייב משפולי. הוא פתח במסע נגד תלמידי רבי נחמן בשנת ה'תקצ"ה (1835), אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להתחתן איתם או לקחת מקרבם מלמדים[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה כתוצאה מהלשנה[4]. רבי נתן מנמירוב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו[5]. בספרות ברסלב מוזכרים מספר מקרים שבהם חסידי ברסלב הוכו, עד כדי רצח של ארבעה בני משפחה בברסלב[6][7]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.

למרות הרדיפות, בתקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן ייסד את מנהג העלייה לרגל לאומן בראש השנה (הקיבוץ הגדול), כתב את ספרו ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.

הדור השלישי

עם פטירתו של רבי נתן מנמירוב בי' בטבת ה'תר"ה (1844) תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעיתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב כמה מנהיגים רוחניים מקומיים. המשפיע הבולט בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן, תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר אוצר היראה.

בעקבות מותו של הרבי מסאווראן פחתו לתקופת מה הרדיפות נגד חסידי ברסלב, אבל אלו התחדשו אחרי מותו של רבי נתן. רבנים וחסידים מחסידויות אחרות רדפו את חסידי ברסלב, במיוחד על רקע העלייה לרגל לקברו של רבי נחמן[8]. שיא הרדיפות היה הרס בית המדרש של חסידי ברסלב באומן בשנת 1863, על ידי חסידי שושלת טשרנוביל ובעיקר חסידי סקווירה וטאלנה[9].

הדור הרביעי

המשפיעים הבולטים בדור הרביעי היו רבי אברהם חזן שלמד מאביו רבי נחמן מטולטשין (תלמידו של רבי נתן), ורבי אברהם שטרנהרץ שהיה תלמידו ונכדו של רבי נחמן מטשעהרין ונינו של רבי נתן.

בתקופה זו התחילה להתבסס קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב אברהם חזן והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו חי בצפת המשפיע רבי ישראל היילפרין (קרדונר) (תלמידו של רבי משה ברסלבר, תלמיד רבי נתן).

מלבדם פעלו בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר שהיה תלמידו של רבי נחמן מטשערין וגיסו של הרב חזן, רבי ברוך אפרים מחבר הספר "באבי הנחל", ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן וממנהיגי חסידי ברסלב באומן (תרל"ג - תרצ"ה).

בין מלחמות עולם

תקופה זו נחשבת לתקופת גאות בחסידות ברסלב, הן בפולין והן בארץ ישראל.

דעיכת החסידות באוקראינה

בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה[10]. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש[11]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי.

חסידות ברסלב בפולין

רבי יצחק ברייטר, ממנהיגי חסידות ברסלב בפולין

בראשית המאה העשרים, עם דעיכת החסידות באוקראינה, עבר מרכז הכובד של חסידות ברסלב לפולין. לאירוע המכונן של תהליך זה נחשב מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת 1906. הרב יצחק ברייטר, הוא שיזם את המסע והשתתפו בו האחים יחזקל-אפריים ויהודה מנדלאיל, שאז היו בשלהי שנות העשרה[12]. החסידים שחזרו מהמסע היו לגרעין שממנו צמחה חסידות ברסלב בפולין[13].

בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז בפולין היו רבי יצחק ברייטר[14] ורבי אהרן לייב ציגלמן. האחרון נודע בהוצאת הספרים שבראשותו שהדפיסה והפיצה רבבות עותקים מספרי ברסלב.

קהילת ברסלב בירושלים

"חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה[15]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בית הכנסת "נתנ'ס שול", סמוך לבתי מחסה.

לאחר פטירת רבי אברהם חזן שהיה מנהיג החסידים עד מלחמת העולם הראשונה, הנהיגו את הקהילה תלמידו רבי אליהו חיים רוז'ין[דרושה הבהרה] ורבי שמואל הורביץ.

באותה תקופה הצטרפו לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית[16].

חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה

רבי יחזקאל אפריים מנדלאייל, מבני קהילת ברסלב בירושלים העתיקה בשנות ה-40

רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה[17]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן[18]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד הרב אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מנמירוב, את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי[19]. לדברי הרב שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת[20]. עוד מכה הונחתה על החסידות ברסלב במלחמת העצמאות, כאשר הלגיון הערבי כבש את הרובע היהודי. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. חלקם עבר להתגורר בבני ברק. ברח' מימון שם הקים בשנות הארבעים הרב מרדכי נתן דוד יגלניק, ניצול השואה, בית כנסת של חסידי ברסלב. בית כנסת נוסף הוקם ברח' אלשיך, והוא מכונה "הכולל". בראש הכולל עמד רבי נתן צבי קניג.

לאחר קום המדינה

"השול" - בית המדרש של חסידי ברסלב ברחוב מאה שערים
הכולל - בית המדרש המרכזי של חסידות ברסלב בבני ברק. נבנה בשנת 1991 על חורבות המבנה המקורי

חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים[21]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי "השול".

השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן בתחילת המאה ה-19. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק, היכן שהיו בעמדת נחיתות מספרית משמעותית מול יתר הקבוצות המרכיבות את העדה.

למרות שקיעתה הדמוגרפית והארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, שהיו רחוקים מאוד מהיהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן פול סארטר.

לצד התרחבות חסידות ברסלב, נותרה גם התנגדות כלפיה. בשנת 2006 יצא קונטרס ובו תמלול שיחה של הרב ירמיה כהן מצפת התוקף את דרכו של רבי נחמן. הדבר גרר מחאה עד שנאלץ להתנצל, אם כי לא חזר בו לחלוטין מדבריו[22].

תחייתה של חסידות ברסלב

מאז קום מדינת ישראל ועד שנות השבעים הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך הציבור החרדי, שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן מנתה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל וגם בריכוזים יהודיים בחו"ל.

הרב בנדר ותלמידיו

הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי לוי יצחק בנדר[23]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.

בשנות השישים, לאחר מותו של הרב אברהם שטרנהארץ, ניסה הרב בנדר לבטל את הקיבוץ במירון, על מנת שכל חסידי ברסלב יחגגו את ראש השנה יחד בירושלים. תלמידיו של הרב שטרנהארץ, ובראשם הרב גדליה קעניג, סירבו לכך. בעקבות כך נוצר קרע בין הפלג הצפתי ובין שאר חלקי החסידות, שעד אותה תקופה הייתה הומוגנית למדי.

בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת 1974 הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.

השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת 1985 החל הרב ישראל מאיר ברנר, ממלא מקומו של הרב בנדר, להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. מאוחר יותר גרם הדבר עימותים שבמהלכם סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם הרב אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בתשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. פסק הדין גרם לחזרתם של בעלי התשובה לבית הכנסת ולעזיבתם של רבים מהחסידים המקוריים, שהקימו בתי כנסת נפרדים, בהם "אנשי מוהר"ן" ו"באר שבע".

תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ

בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מנמירוב. תלמידו הרב גדליהו אהרן קניג הגשים את צוואתו לבנות קהילה של חסידי ברסלב בצפת (ראו להלן)", באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות השמונים.

הרב ישראל אודסר

הרב ישראל אודסר נמנה עם זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים עבר לבית אבות גריאטרי ברעננה. מספר חודשים אחר כך סיפר שעשרות שנים קודם לכן קיבל "פתק" מרבי נחמן שבו מופיעה לראשונה המנטרה נ נח נחמ נחמן מאומן. הרב אודסר עזב את בית האבות בעזרת מעריציו ויצא למסעות הסברה ברחבי העולם, שבהם ניסה להסביר את חשיבות המסר שקיבל. במקביל ייסד את הוצאת הספרים "קרן רבי ישראל אודסר".[דרוש מקור] סמלה של הקרן, "האש שלי", נמצא בשימוש גם אצל חסידי ברסלב אחרים. המילים לקוחות מדברי רבי נחמן: "מיין פייערל וועט טלוען[24] ביס משיח וועט קומען" ("האש שלי תוקד עד ביאת המשיח").

בראשית שנות התשעים גדלה תנועתו של הרב אודסר. בזרם המרכזי של חסידות ברסלב התנהלו ויכוחים סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית, ובעלי תשובה רבים נמשכו לדמותו העממית של הרב אודסר, כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי[דרוש מקור].

באמצע העשור השני של המאה ה־21, על רקע פרשת מעצרו ומשפטו של הרב אליעזר ברלנד, נוצר עימות חריף בין חסידיו ובין חסידי ברסלב אחרים שתמכו בהאשמות נגדו. העימות הוביל בינואר 2017 לתגרה מרובת משתתפים בבית הכנסת המרכזי של החסידות בשכונת מאה שערים[25].

פלגים בחסידות ברסלב כיום

הרב אליהו גודלבסקי, פלג השול, ראש ארגון "אזמרה" להפצת תורת ברסלב
הרב ישראל מאיר ברנר, פלג השול

חסידות ברסלב כוללת מספר רב של תת-קבוצות. בהסתמך על ספרי הטלפון הפנימיים הזמינים של הפלגים השונים, היא מנתה כ-14,000 משפחות נכון ל-2016, אם כי הקריטריונים להשתייכות של מרבית קהילותיה גמישים בהרבה ביחס לכל חסידות אחרת (החוקר מרצ'ין וודזינסקי(פול') הציע להפחית את המספר ב-50% על מנת שניתן יהיה להשוות לחצרות אחרות)[26].

פלג השוּל

אחד הזרמים בחסידות ברסלב מכונה "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים", הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים[27]", מורכב בעיקר מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה. זרם זה שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר והוא ממשיך במידה רבה את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים. בני הפלג לומדים במוסדות חרדיים רגילים. הפלג אינו קנאי באופן רשמי ונושאי קנאות כמו השתתפות בבחירות ודיבור בעברית נתונים לבחירה אישית.

על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב נתן ליברמנש, הרב יהודה לייב פרנק, הרב בנימין זאב קנפלמכר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"[28]. בעבר היו מנהיגי הזרם הרב יעקב מאיר שכטר והרב שמואל משה קרמר, אך לאחר מחלוקות על אופי הנהגת החסידות הזרם התפלג, ולאחר מספר שנים הקים הרב שכטר בית כנסת נפרד.

בית הכנסת הראשון בירושלים של הזרם, בו הוקמה תנועת הנוער של הזרם המרכזי "מורשת הנחל", הוא בית הכנסת "אור אברהם" בשכונת גוש 80 שהוקם על ידי הרב משה בורשטיין בקטמון ובשנות ה-90 נמכר ועבר למקומו החדש. בית כנסת זה היה מרכזו של "זרם המרכזי", עד שגם ה"שול" עבר לשליטתם. בית כנסת נוסף הוא "באר שבע" בשכונת בית ישראל, בראשות הרב ברנר. בית כנסת נוסף בולט בירושלים הוא בית הכנסת "אנשי מוהר"ן" של משפחת ירבלום, בשכונת הבוכרים. בית כנסת זה הוקם בשנת 2006 לאחר החיכוכים בין הזרמים בברסלב. הוא אינו משתייך רשמית לאחד הזרמים ומתפללים בו הן אנשי הזרם המרכזי והן אנשי הרב שכטר.

בבני ברק יש לזרם המרכזי בית הכנסת ברחוב אלשיך. החל מאמצע שנות התשעים הוקמו מרכזים גם בבית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ועוד.

לזרם המרכזי יש ישיבה בבני ברק.

חבורות "מורשת הנחל"

"מורשת הנחל" הוא ארגון המארגן חבורות לגילאים מגוונים. הארגון משתייך לזרם המרכזי בברסלב. הארגון הוקם בשנת התשס"ב - 2002 בידי הרב אליעזר בורשטיין, ובהכוונת המשפיע הרב נתן ליברמנש. הארגון הוקם מלכתחילה עבור בחורים ממשפחות ברסלביות ותיקות שאינן דוברות יידיש, שעד אז לא היו להם חבורות. בשנת התשס"ג - 2003 הוקמו מסגרות דומות גם לדוברי יידיש שהגיעו ברובם מחבורת "קרן אור" בראשות הרב יעקב מאיר שכטר, המתקיימות בבית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. החבורות מתאספות בבית כנסת "אור אברהם" בשכונת עזרת תורה בירושלים. מקימי החבורות סברו שחבורות "קרן אור" פועלות באופן דומה מדי לשאר החסידויות, המדגישות טישים, התוועדויות, שירה סוערת, אמירת לחיים ופורים שפיל; בזמן שדרכו של רבי נחמן מדגישה את עבודת התפילה ואת הלימוד בכתבי ברסלב, כולל לימוד עצמי.

כחמש שנים לאחר הקמת הארגון, בעקבות הצטרפות חברי הנהלת בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים (ה"שול") לארגון, עברו החבורות לבית הכנסת. במקביל מתקיימות שם גם החבורות של קרן אור.

נכון לשנת התשע"ג - 2013, משתתפים בפעולות הארגון כמאתיים בחורים בירושלים וכמאתיים ילדים בירושלים ובבית שמש. זאת בנוסף לכמה מאות בחורים בביתר, בני ברק, מודיעין עילית ועוד, ולמעלה מאלף אברכים במקומות אלה. הארגון עורך לחברים בו שבתות התאחדות במירון ובמקומות נוספים.

הרב אליעזר שלמה שיק ותלמידיו

הרב אליעזר שלמה שיק - מנהיג קהילת "היכל הקודש"
בית הכנסת הגדול של תלמידי הרב שיק ביבנאל
ערך מורחב – אליעזר שלמה שיק

הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) היה רבה של קהילת "היכל הקודש". תלמידיו מתרכזים בעיקר ביבנאל (המכונה בפיהם "עיר ברסלב") ובניו יורק. בשני המוקדים הם מחזיקים גני ילדים, תלמוד תורה ובית ספר לבנות, ישיבות וכוללי אברכים, וכן מפעלי חסד ועזרה הדדית בקהילה. הקהילה מדפיסה את ספרי ברסלב וספרי הרב שיק. בארצות הברית יש לקהילה בתי מדרש בבורו פארק, במונרו, במונסי ועוד.

הרב שיק חיבר מאות קונטרסים וספרים, שחיבר, ובפרט סדרת ספרי השאלות והתשובות 'אשר בנחל' (כ-120 כרכים שהודפסו). הקונטרסים העיקריים הודפסו ב-12 שפות ומופצים במחיר הקרן. הוא עודד את תלמידיו להפיץ ברחובות את ספרי ברסלב והקונטרסים שחיבר.

רבים התקרבו דרכו לחסידות ברסלב, בהם הרב ניסן דוד קיוואק ורבנים אחרים. החל מסוף שנות השבעים נמתחה עליו ביקורת בקרב חלק מרבני ברסלב, על כך שאנשי קהילתו מתייחסים אליו כאדמו"ר, בניגוד למקובל בחסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן.

בקהילה זו מקובל היה בעבר להינשא בגיל צעיר במיוחד (16 ואילך), כדי לחסוך התמודדויות עם היצר הרע. מחמת הסתבכויות שונות עם החוק הדבר אינו שכיח יותר.

לאחר פטירתו של הרב שיק מינו חלק מתלמידיו את הרב יצחק לעזער למנהיגם.

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר

הרב יעקב מאיר שכטר

"קהילת חסידי ברסלב" כוללת את תלמידיו של הרב יעקב מאיר שכטר ומכונה בקרב חסידי ברסלב "הקהילה" סתם. בעבר היה הרב שכטר המשפיע הבולט בזרם ה"שול" - בית הכנסת המרכזי של ברסלב במאה שערים. בעקבות חילוקי דעות עם רוב רבני הקהילה הוקמה חבורת "מורשת הנחל" בבית הכנסת "אור אברהם" ורבים מהקהילה פרשו מה"שול". לאחר מספר שנים פרשו הרב שכטר וקהילתו מה"שול". בהמשך התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. בשנת תשע"ה רכשו אנשי הקהילה, המכונה גם "קרן אור", בניין בירושלים עבור מוסדותיה[29].

פלג שובו בנים

הרב עופר ארז

פלג שובו בנים, הוא פלג גדול בחסידות ברסלב, המתבסס ברובו על בעלי תשובה. חברי הפלג האלו הם חסידיו של הרב אליעזר ברלנד, והם נקראים על שם הישיבה שהקים, ונקראת כיום נחמת ציון. הפלג מונה כאלף וחמש מאות משפחות המתגוררות בירושלים ובביתר עילית. ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז, שלום ארוש, שמואל שטרן ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות, כותבי ספרים המנהלים כיום קהילות רוחניות עצמאיות ועצמאיות-למחצה. הפלג עבר משבר כאשר הרב ברלנד הואשם במעשים מגונים ובתקיפה, ברח מישראל למשך מספר שנים, ובסופו של דבר הוסגר, הורשע וריצה עונש מאסר של כשנה.

פלג הננחים

ר' ישראל אודסר, ראש ה"נ נחים" בחסידות ברסלב, נפטר בשנת 1994
הרב שלום סבג
הרב ארז משה דורון

לאחר מותו של הרב ישראל בר אודסר (ראו לעיל) באמצע שנות התשעים, המשיך פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן מברסלב. ריכוזיו הבולטים של הפלג הם בצפת, ירושלים, בית שמש, נתניה ועוד.

בניגוד לשאר הפלגים בברסלב, שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר, הננחים מאמינים שרבי נחמן כתב את "הפתק" לרבם. הם מוכרים בשל מנהגם לרקוד ברחובות.

קהילה בולטת בקרב פלג זה היא קהילת "שיר חדש" במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב ישראל יצחק בזנסון והיא מונה כ-30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר. חברי הקהילה נוסעים ברחובות גוש דן ברכב גדול, משמיעים מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.

חלק מהננחים שואפים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאומן לקבורה בישראל[30], אם כי חלקם טוען שאחר כישלון המאמצים של הרב אודסר להעלות את עצמותיו של רבי נחמן הוא חזר בו מדעתו בנושא זה[31]. חלק מהננחים סוברים שהרב אודסר הוא בעצמו רבי נחמן. הם מסתמכים על המשפט של הרב אודסר (שנחקק על קברו ומופץ עם תמונתו) "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ומשפטים דומים. אחרים סוברים שהרב אודסר אמר משפטים אלו בשם רבי נחמן[32]. אנשי פלג ננחי זה מקיימים קיבוץ נפרד בראש השנה בכותל המערבי[33].

בסוף שנת 2012, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, הקימו חסידים מזרם הננחים מפלגה שרצה לכנסת בשם "כולנו חברים". למפלגה הצביעו כאלפיים איש והיא לא נכנסה לכנסת.

חבורת הרב סבג

רב נוסף בפלג הננחים הוא הרב שלום (שרלי) סבג. תלמידיו הם בעיקר חוזרים בתשובה. החבורה שובתת בקברי צדיקים. תפילותיו מתנהלות בשירה, גם בקטעים שלא נהוג בדרך כלל לשיר אותם. שיעוריו מתקיימים בציון בנימין בן יעקב בכפר סבא.

קרן רבי ישראל דב אודסר

הרב אודסר מינה לפני פטירתו את נכדו עמרם הורביץ כאחראי על עזבונו, שיועד כולו להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן. מעיזבון זה הוקמה "קרן ר' ישראל דב אודסר", הקרוי הגם "הקרן". הורביץ הקים תלמודי תורה לילדים של ננחים, שלא התקבלו לתלמודי תורה אחרים. הזרם המרכזי של הננחים מתרכז סביב מוסדות אלה וקרוי "הקרן". זרם זה מתון יחסית. הגרעין הקשה של זרם זה חי בריכוזים חרדיים, מתלבש ונראה כחרדי ושולח את בניו לישיבות חרדיות.

קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת

ערך מורחב – קהילת ברסלב צפת

הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, כקיום צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, להחיות את היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג עד לפטירתו בתשע"ט. מוסדות הקהילה כוללים בניין מרכזי בעיר העתיקה שבו בית כנסת מפואר. הקהילה מונה כאלפיים נפש.

קהילת "נצח מאיר" בראשות הרב שמעון ויזנפלד

ישיבת נצח מאיר היא ישיבה לבעלי תשובה ומתחזקים בראשות הרב שמעון ויזנפלד, מתלמידי הרב בנדר[34]. הישיבה שואפת לשמור על הסגנון והתכנים המקוריים של החסידות כפי שהועברו על ידי הרב בנדר. עם זאת הם חלוקים בכמה נושאים עם שאר תלמידי הרב בנדר, ובניגוד אליהם אנשי הפלג אינם נוסעים לאומן בראש השנה ונשותיהם הולכות עם פאות נכריות.

קהילת שדה צופים

קהילת שדה צופים היא קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו עופר גיסין, ארז משה דורון ויובל דיין. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.

הקהילה מונה כמה מאות משפחות בביתר עילית, מעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד. לקהילה מוסדות לימוד הכוללים גני ילדים ובתי ספר יסודיים. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם אדרבה, שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידועים כמו אהוד בנאי.

תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר

תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למקובל בחסידויות אחרות.

בהמשך הצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול. פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.

תלמידי הרב יוסף שובלי

קהילת "מוסדות תיקון המידות" של תלמידי הרב יוסף שובלי היא קהילה גדולה ובלתי מוכרת יחסית שמרכזה באזור הקריות ויש לה שלוחה באלעד. רוב חבריה הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח ויהודי תימן. הקבוצה מדפיסה ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. הם אינם נוהגים להשתתף בקיבוץ באומן ובמקומו הם מצטרפים לקיבוץ במירון[35].

תורת חכם

זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה מאות חסידים, שרובם התקרבו לתורת ברסלב על ידי הרב מורגנשטרן. חלק מתלמידי הרב מורגנשטרן אינם מחשיבים עצמם חסידי ברסלב.

על פי דרכו של הרב מורגנשטרן התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש.

חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון

הרב אברהם זגדון, מנהיג קבוצת א"ז

חבורת א"ז, בראשות אברהם זגדון, מונה עשרות אנשים בירושלים ובביתר עילית ורבים בחסידות מתנכרים לה. זגדון מתנגד לעיסוק מופרז בתלמוד ובפרטי הלכה ובמקום זאת מדגיש את הקישור לצדיק, הן רבי נחמן והן זגדון עצמו. הגאולה השלמה נרמזת לדעתו במילה א"ז, ראשי התיבות של שמו, והוא רואה את עצמו כמבשר הגאולה[36]. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ומותח ביקורת על העולם הדתי ועל התמסדותה לדעתו של חסידות ברסלב. לדבריו, אחרים עוסקים בתורה מוגבלת ואינם מבינים שהתורה אינה מטרה אלא אמצעי להכרת האל[37]. תלמידיו מרססים בישראל את כתובות הגרפיטי "א"ז". בחבורה זו מרבים בצחוק ומעשי השתטות, שעליהם דיבר רבי נחמן[38].

גרפיטי האופייני לתלמידי זגדון בירושלים

חסידות ברסלב בארצות הברית

הרב שלום ארוש

התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן מברסלב בשכונת לואר איסט סייד בניו יורק[39]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. כיום מונים חסידי ברסלב בארצות הברית כמה אלפים המרוכזים בעיקר בסביבות העיר ניו יורק. קהילת "היכל הקודש" בהנהגת הרב אליעזר שלמה שיק (ראו לעיל) מונה מאות משפחות את תלמידיו בויליאמסבורג מנהיג הרב יואל ראטה. פלג נוסף, קנאי המתנגד לציונות בחריפות, הוא "קרן אור" בהנהגת הרב אברהם יצחק מרמלשטיין.

משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעיתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.

חסידות ברסלב בשאר העולם

החל מאמצע שנות התשעים ניכרת פעילות משמעותית של חסידות ברסלב מחוץ לישראל ולארצות הברית. בתי כנסת ברסלביים הוקמו בצרפת ובאנגליה. במונטריאול בקנדה הוקם בשנת 2010 מבנה המהווה מרכז לפעילות חסידות ברסלב בעיר. במבנה מתקיימות תפילות ושיעורים לנשים ולגברים.

תפיסת העולם של חסידות ברסלב

ניגון ברצלב למירון (ניגון מירוני (חצר עבו), מושר על ידי חסידי ברסלב בל"ג בעומר. שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967

האל והקשר האנושי אתו

רבי נחמן היה בעל תפיסה טרנסצנדנטית של אלוהים[40]. לדבריו: "כי אף על פי שאנו מוצאים מקומות שהי' בהם השראת השכינה כגון בבית המקדש אין הכוונה ח"ו שנתצמצם שם אלוקותו ית' ח"ו, כמו שאמר שלמה "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה"... היינו שהשם יתברך המשיך רק קדושתו לבית המקדש אבל הוא יתברך בעצמו אין העולם מקומו"[41].

הטרנסצנדנטיות של אלוהים קיצונית בחסידות ברסלב. לא זו בלבד שמהותו של אלוהים אינה ניתנת להשגה שכלית, אלא שהשכל והחושים מכחישים את היות העולם נברא ומונהג ברצונו והשגחתו של אלוהים[42]. הסתרה זו של אלוהים היא החלל הפנוי שבקבלת האר"י[43].

לאור זאת, סבר רבי נחמן שהקשר הבסיסי עם האל מבוסס על הרצון והכיסופים אליו[44]. הוא מתאר געגועים עד כדי גוויעה[45]. במקום אחר הוא מתאר היכללות ברצון הרצונות עד כדי איבוד התודעה העצמית[46]. מאידך, דווקא בגלל שתכלית ידיעת הא-ל היא להגיע לאי ידיעה[47] הרי שניתן להגיע לקשר נעלה זה אפילו מהמקומות הכי נמוכים בהם הא-ל אינו גלוי על ידי עצם ההבנה שהוא נסתר ובקשתו[48]. רצון זה הוא ללא גבול ומידה ואינו יכול להתבטא במעשים. כיוון שבכל זאת רצון ה' הוא שקבלתו של האדם את עול מלכות שמים תתבטא במידותיו ובמעשיו - עליו לעשות בליבו "חלל פנוי"[49] מהתלהבות חסרת גבולות זו ובאותו חלל לעבוד את האל במעשים טובים ובמידות טובות[50].

אין סוף

האל עצמו קרוי אין סוף[51] כי אין בו תפיסה[52]. עליו לא ניתן לומר דבר ואף על פי כן העבודה היא רק לו[53]. הוא קרוי גם בעל הרצון[54], בניגוד ל"אור אין סוף", שקרוי גם רצון אין סוף, שהוא רצון פשוט העומד בבסיס כל היקום[55]. אור אין סוף קיים בכל איש מישראל, היינו תשוקה ללא גבול[56] וללא תמונה, כלומר ללא שהאדם יודע למה הוא משתוקק[57].

הצמצום והחלל הפנוי

רבי נחמן נוקט בעמדה ייחודית בפרשנות הצמצום. לדבריו, לא ניתן להבין את הצמצום "כי אם לעתיד לבוא". שהרי מצד אחד לא ניתן לומר שהחלל הפנוי אכן פנוי מאלוהות שהרי כל קיום הבריאה הוא מהאלוהות ומצד שני אי אפשר לומר שיש בו אלוהות שאם כן אינו פנוי ואין מקום לבריאת העולמות[58]. פרדוקס זה הוא מקור כל הקושיות באמונה שאינן ניתנות לפתרון שכלי[59]. כלומר, מבחינת החשיבה האנושית החלל הפנוי אכן פנוי מאלוהות, כלומר שהוא מכחיש את מציאות האל[60] כיוון שנראה ממנו שהכול מתנהל ע"פ הכרח של חוקי הטבע[61], אך צריך להאמין שגם שם מצויה אלוהות[62], כלומר שקיום העולם הוא רק מהרצון[63]. כל אדם צריך לעשות צמצום וחלל פנוי זה בליבו מתשוקתו הפשוטה חסרת הגבולות כדי לעבוד את האל בהדרגה ובמידה[64].

כיוון שלהיפרטות השכל האלוקי לשיח אנושי קדם חלל פנוי לגמרי מהחכמה האלוהית, הרי שכל שיח דתי מתבסס על אמונה שנוגדת את השכל האנושי, היינו בחלל פנוי משכל[65]. ברעיון אחרון זה נוקט רבי נחמן עמדה אקזיסטנציאליסטית המקדימה את המציאות למשמעות[66]. מתפיסה זו של הרצון כבסיס למציאות (בריאתנות) נובעת התנגדות לפילוסופיה המתבססת על חוק והכרח[67].

היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף. כיוון שהבורא הוא טוב מוחלט - כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוהי קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות", כלומר תהליכים של קישור והשפעה, שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש. באמצעות לימוד כתבי הקודש זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק את עצמו מהאשליות החומריות. האם מחויב לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, על ידי המצוות.

הטוב והרע

כאמור, הבריאה מתקיימת מאותיות התורה שבהן נברא העולם ומהן באה תחושת הישות העצמית של האדם. געגועיו של האדם לקב"ה אינם ניתנים לביטוי מעשי[68]. מאותה חשיבה מודעת של האדם ניתן ליצור מילים ומחשבות, לטוב ולרע. החשיבה הטובה היא זו הבאה מהשראת הביטול, הגעגועים והכיסופים האינסופיים לאל[69] ותחת רושם זה[70] (המקביל כנראה ל"רשימו" שבתורת הצמצום). הרושם הנוצר מהביטול הוא שמחה על כך שכל תוכני העולם, גם הרעים שבהם, נבראו לתכלית טובה[71] ונובעים מאהבת ה' לאדם[72]. הרע מגיע מחוסר מודעות לכך שגם את הרע מחיה הקב"ה[73]. החוטא יוצר צירופים רעים מאותיות התורה המחיים את העולם ועל ידי זה הוא מעלים את מקורם האלוהי ומשתמש בכוחות אלה לתועלת עצמו ולא לשם שמיים[74]. תיקונו הוא שיחזור למקור ב"רצון אין סוף" שהיא החזרת המלכות לקב"ה[75] על ידי תפילה[76] ומשם "יברא" שוב את הבריאה הטובה בעזרת מחשבות טובות[77] ולימוד הלכה[78].

התפילה

כיוון שביסוד הבריאה עומד רצון חסר תמונה ושינוי ולא הכרח חוקי[55] הרי שיש לאדם אפשרות לשנות את המציאות[79]. הכלי המרכזי לשינוי המציאות הוא התפילה[80], שהיא ביטול ודבקות באין סוף[52]. כיוון שכאמור החלל הפנוי מהרצון הוא בחשיבה האנושית הרי שכדי להידבק באין סוף על האדם להגיע לביטול דעתו[81]. התפילה היא הנותנת לאדם את הכוח לשנות את המציאות כשהשינוי בפועל הוא דווקא על ידי התורה, שהיא בריאה בפועל[82]. אף על פי שנראה שהגאולה תבוא על ידי תפילתנו ותורתנו, האמת היא שהכול בחסד ה', כי גם התפילה היא מאתו[83].

דמות הצדיק

הצדיק הוא מי שמצליח להגיע לביטול היש והדעת ודבקות באין סוף ברצוא ושוב[81]. הצדיק יודע להתפלל (כוח הקשור בשמירת הברית[84]), ועל ידי זה הוא שולט במציאות[85]. יש לקשר את כל התפילות לצדיק הדור, שהוא בבחינת משה ומשיח, וביכולתו להעלות את התפילות ולבנות את קומתה של השכינה מעט מעט[86]. האדם הפשוט, בעל התאווה, הבא לצדיק עם רצון להתקרב לה' ולעובדו, יכול להיכלל בנפש הצדיק על ידי אהבה שלמה[87], כלומר שרצונו[88] הקטן נבלע ברצון הגדול של הצדיק[89] ומשתתף בעליית הצדיק לביטול באינסוף והמשכת התורה והדעת משם[90]. לכן הקרבה אליו מתקנת את האדם מהרע שבו[91]. כיוון שלדעת רבי נחמן דעת האדם היא ישותו[81], על המתקשר לצדיק לבטל את כל דעתו כאילו אין לו שום שכל חוץ ממה שיקבל מהצדיק[92].

רבי נחמן אינו טוען בכתביו שהוא צדיק האמת או התגלמותו, אולם בכמה מקומות הוא רומז זאת.

"כמוני ממש"

היסוד הפרדוקסלי בחסידות ברסלב מתבטא בהרבה אפנים, כולל הצורה בה מתאר רבי נחמן מברסלב את עצמו. מצד אחד הוא מתאר את עצמו ככאדם הנעלה ביותר שנולד[93], ומצד שני הוא מפציר בחסידיו להמשיך בהתפתחותם הרוחנית, כי בכוחם להגיע אף למדרגה שלו[94] או בלשונו:

רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת

הרצון להידמות לצדיק הפך להיות העיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים שמבדילים אותה מיתר החסידויות.

"נקודה טובה"

כאמור, המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן.

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת

"אלפיים תחום שבת"

אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם ע"פ חסידות ברסלב מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית, שמחה ואמונה לבין מצב של ירידה רוחנית, פחד, עצבות וייאוש. מצבים אלו נקראים בטרמינולוגיה של חסידות ברסלב "רצוא ושוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו איך להתנהג בשני המצבים. במצב עלייה אל לו לאדם להסתפק בכך אלא לרצות לעלות עוד ובמצב של ירידה להאמין שהקב"ה אתו גם שם ולבקשו משם[95]. בתורה אחרת מייעץ רבי נחמן לאדם הנופל לחפש בעצמו נקודות טובות ולשמוח בהן[96].

רבני החסידות קבעו על פי דבריו דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת"[97]. האלפיים מייצגים את האות אלף פעמיים. האלף הראשונה מייצגת את המילה "אזמרה"[98], המבטאת את הצורך למצוא בכל עניין "נקודות טובות", גם כאשר האדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. האלף השנייה מייצגת את המילה "איה" בפסוק "איה מקום כבודו להעריצו", כלומר הצורך לחפש את הקב"ה גם במקומות הנמוכים[99]. על החסיד להתקדם בשתי דרכים בו זמנית כשהוא מיואש ומדוכא: לעודד את עצמו במציאת נקודות טובות ולחפש אחר הבורא.

מנהגי החסידות

נשים וילדות מפלג השול בחסידות ברסלב צופות בחופה בשכונת מאה שערים בירושלים.
חסיד ברסלב מתבודד ביער

לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התפיסה הדתית המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת 1810, כחסידות ללא אדמו"ר חי.

התבודדות

ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"[100]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל אלוהים בשפה חופשית ופשוטה. רבי נחמן כותב שפרקטיקה זו יכולה להביא את האדם לביטול והיכללות נפשו בשורשה, היינו בקב"ה[101]. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרי אינטרנט העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונות נלמדת הפרקטיקה בחוגים ובסדנאות. בשנים האחרונות ישנם הבונים בחצר או על גג בית הכנסת חדר או חדרי התבודדות קטנים.

קימת חצות

קימת חצות (מכונה לעיתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.

הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב[102]. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.

התיקון הכללי

ערך מורחב – תיקון הכללי

אחד מהעקרונות החשובים בתורת רבי נחמן מברסלב, הוא שמירת הברית. כדי לתקן פגמים הקשורים בשמירת הברית, קבע רבי נחמן[103] את התיקון הכללי, שכולל אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים. רבי נחמן גם הבטיח להציל מהגהנום כל מי שיעלה אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. חסידי ברסלב נוהגים לומר את התיקון הכללי בכל הזדמנות, כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות, ובאחרונה משתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.

הקיבוץ

התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו[104]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים:

  1. ראש השנה
  2. שבת חנוכה
  3. חג השבועות

בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול[105]. בשנים האחרונות התחדשה מסורת הנסיעה של נשים בתאריך הזה לאומן, בפרט בקרב בחורות חרדיות בתחילת שנות העשרים לחייהן.

במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.

הקיבוץ באומן

ערך מורחב – הקיבוץ באומן

רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה הקיבוץ באומן או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו באומן.

חסידי ברסלב נוהגים לנסוע אל קבר רבי נחמן מברסלב מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-1810 ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-1938, בעקבות סגירת שערי ברית המועצות בפני אזרחי חוץ. בשנת 1986 השיג הרב אליעזר ברלנד אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר[106]. בשנת 1988, בעקבות הפרסטרויקה, ולאחר מכן עם התפרקות ברית המועצות, חזר להתקיים מנהג הקיבוץ באומן בראש השנה. החל משנות התשעים של המאה ה-20 מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.

הקיבוץ בלובלין

לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב יצחק ברייטר[107]. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים בישיבת חכמי לובלין, ובלילות ראש השנה השתתף בתפילות הקיבוץ הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין[108]. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.

הקיבוץ בארץ ישראל

קיבוץ בירושלים התקיים מאז 1908[109] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העלייה החמישית. בשנת 1941 ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות השישים. לאחר גירושם של חסידי ברסלב מהעיר העתיקה, במלחמת העצמאות, עבר הקיבוץ הירושלמי לחצר ישיבת "חיי עולם"[110]. בשנת 1989 נערך הקיבוץ הגדול ביותר בירושלים והשתתפו בו כ-800 חסידים מהארץ, מארצות הברית ומקנדה. באותה שנה התקיים גם קיבוץ גדול בקבר רשב"י במירון, שמנה כ-250 חסידים.[דרוש מקור]

ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי. גם הרב יצחק מאיר מורגנשטרן נוהג להישאר בירושלים החל מתשע"ג[111].

מנהגים הקשורים בלוח השנה

חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.

ח"י תשרי - שמחת בית השואבה

בליל היארצייט של רבי נחמן מברסלב, ליל י"ח בתשרי, החל בחול המועד של חג סוכות, נוהגים לשלב את סעודת ההילולא עם שמחת בית השואבה.

חנוכה

בחסידות ברסלב נחשבים נרות חנוכה כמיצגים את הארת כבוד ה'[112], ידיעתו, הרצון וההשתוקקות אליו[113]. יש חסידי ברסלב שנוהגים לבקש לאחר הדלקת הנרות בקשות רוחניות, כמו הצלחה בלימוד תורה, בתיקון המידות או בשמירה על לשון נקייה.

י' בטבת - ההילולה הגדולה

בליל עשירי בטבת נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי נתן מנמירוב. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן[114].

פורים

יש חסידי ברסלב הנוהגים לעלות על משכבם מיד לאחר קריאת מגילת אסתר בליל פורים, כדי לקום בחצות הלילה ולבצע התבודדות שבמהלכה הם מבקשים בקשות שונות. התבודדות זו נחשבת על ידם כהתבודדות החשובה ביותר בשנה, כיוון שעל פורים נאמר "כל הפושט יד נותנים לו". ישנם חסידים המבצעים התבודדות זו במקומות מיוחדים, כגון בסמוך לקברי צדיקים.

בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מנמירוב ממנהגי השתייה של חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב[115]. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, משום שלפי מסורת ברסלב השכרות מתקנת את פגם הברית[116].

ספירת העומר - ושמע צעקתנו

על פי הקבלה, ספירת העומר נועדה להכין את האדם לקבלת התורה בשבועות באמצעות ארבעים ותשעה תיקונים, שכל אחד מהם שקול כנגד אחד מימי הספירה. על פי אמונת חסידי ברסלב[117], אמירת נוסח ספירת העומר בקול רם מעניקה כוח לימי הספירה לבצע את התיקון. לכן נוהגים חסידי ברסלב לבצע את ספירת העומר בצעקות רמות ובזמן ממושך.

שבועות - המקווה הגדול

בליל חג השבועות, מקפידים חסידי ברסלב לטבול במקווה דקות מעטות לפני עלות השחר. לפי דברי רבי נחמן[118], זוהי הטבילה החשובה ביותר בשנה.

עגה ברסלבית

בחלק מפלגי החסידות מקובלות מילים ייחודיות, לדוגמה, המונח אורות מתאר מצב של שמחה ומוטיבציה, המילה מניעות (בדרך כלל על ידי ה"בעל דבר") מתארת כל דבר המפריע לעבודת ה' ומילתא היא בדיחה. תיקונים היא מילה שמשמעותה סבל שיש לו מטרה שמיימית ומוחין מתארת השראה, בעיקר בקרב הנוער הברסלבי. רוב המושגים האמורים מבוססים על כתבי רבי נחמן.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מנדל פייקאז' חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחולל ובכתביה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1972 (מהדורה מורחבת תשנ"ה)
  • ארתור גרין, בעל היסורים: פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א
  • דוד אסף, ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, ירושלים: מרכז זלמן שזר, תש"ס
  • דוד אסף, נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות, מרכז זלמן שזר, ירושלים 2006, פרק שלישי: 'אשרי הנרדפים': המאבק בחסידי ברסלב, עמ' 179–234.
  • דער נסתר, בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, תל אביב: ספרית פועלים, 1951
  • יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, בעריכת מנדל פייקאז', ירושלים: מוסד ביאליק תשל"ה
  • צבי מרק, מיסטיקה ושגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב, תל אביב: עם עובד, תל אביב, תשס"ד
  • צבי מרק, מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשס"ו
  • צבי מרק, התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של ר' נחמן מברסלב, ירושלים: מאגנס, תשע"א

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: חסידות ברסלב
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ספרי ברסלב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסידות ברסלב

אתרי אינטרנט בולטים של חסידי ברסלב

הערות שוליים

  1. ^ ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 60–61. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.
  2. ^ שבחי הר"ן, ט"ז
  3. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע
  4. ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא
  5. ^ ראו קונטרס "ימי התלאות"
  6. ^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים: מכון נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' שצ"ה
  7. ^ קס"ו, עלים לתרופה, נחמן גולדשטיין, ה'תרל"ד
  8. ^ יונתן מאיר, גורל הצדיקים, דחק - כתב עת לספרות טובה, ד (תשע"ד), עמ' 283–313. וראו בספר בית משבר מאת הסופר היידי דער נסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
  9. ^ ראו דוד אסף, "נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות", פרק שלישי, הוצאת זלמן שזר 2006
  10. ^ ראו "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א.
  11. ^ ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א
  12. ^ "אוצרות ברסלב", שבועות תשע"א
  13. ^ לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, המודיע, כסלו תשע"ב.
  14. ^ ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן
  15. ^ הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
  16. ^ ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, אתר שער ברסלב
  17. ^ "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73
  18. ^ ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010
  19. ^ ראו: מנהיגים, באתר breslov.com
  20. ^ "ימי שמואל" חלק ג'
  21. ^ ראו "סיפורים ירושלמיים" ע' הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
  22. ^ דוד אסף, ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת, קובץ תיקונים מס' 1 (תמוז תשס"ו – יולי 2006), עמ' 31
  23. ^ ראו אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"
  24. ^ השווה lohen בגרמנית, "לבעור".
  25. ^ ישראל כהן, ‏קרע בברסלב: מהומת ענק ב'שול' המרכזי, באתר כיכר השבת, 25 בינואר 2017
  26. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 192, 204.
  27. ^ שול - בית כנסת ביידיש
  28. ^ רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש
  29. ^ כתבה באתר "אומן שלום", ג' באלול תשע"ה
  30. ^ הבית של רבי נחמן
  31. ^ ראו כאן וראו גם "שיחות מתוך חיי הסבא" עמוד רצ"ה שהרב אודסר אומר שם "לא צריכים להשתדל להביא את רבנו לארץ ישראל"
  32. ^ אתר המוקדש להתנגדות
  33. ^ הקיבוץ הננחי הראשון בירושלים היה בשנת תשנ"ה, למרות שהרב אודסר עצמו היה באותה שנה באומן
  34. ^ אתר הישיבה
  35. ^ אתר הקהילה
  36. ^ יהונתן גארב, יחידי סגולות יהיו לעדרים, עמ' 132, 152
  37. ^ שם, עמ' 179
  38. ^ ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מ"ח
  39. ^ "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010
  40. ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח', חיי מוהר"ן תכ"ג
  41. ^ תנינא א' י"ד
  42. ^ ליקוטי מוהר"ן קמא תורות ס"ב וס"ד ע"פ כתב יד רבי נחמן
  43. ^ שם תורה ס"ד
  44. ^ שיחות הר"ן נ"א
  45. ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא צ"ט
  46. ^ שם קמא ד' ט'
  47. ^ שיחות הר"ן ג'
  48. ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה י"ב
  49. ^ ראו תורת הצמצום
  50. ^ שם קמא תורה מ"ט
  51. ^ ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ס"ד אות ה'
  52. ^ 1 2 שם תורה כ"ב אות ט'
  53. ^ ליקוטי הלכות הלכות ברכות השחר הלכה ג' אות ל"ד - ל"ז
  54. ^ שם, אות ל"ד
  55. ^ 1 2 ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ד' אות ט'
  56. ^ שם מ"ט א'
  57. ^ שם תנינא תורה ז' אות י'
  58. ^ שם קמא תורה ס"ד אות א'
  59. ^ שם אות ב'
  60. ^ שם בנוסח ע"פ כתב יד רבי נחמן (מודפס בדרך כלל בסוף הספר
  61. ^ שם תנינא תורה ד' אות ו'
  62. ^ שם קמא ס"ד ב'
  63. ^ שם תנינא ד' ו'
  64. ^ שם קמא מ"ט א'
  65. ^ שם תורה ס"ד ע"פ התורה בכתב יד רבי נחמן; יוסף וייס מחקרים בחסידות ברסלב עמ' 124-126
  66. ^ וייס שם עמ' 128
  67. ^ ליקוטי מוהר"ן תנינא ח' ח'
  68. ^ ליקוטי מוהר"ן תורה מ"ט ותורה כ"ב אות ט'
  69. ^ שם מ"ט
  70. ^ שם ד' ט'
  71. ^ שם ס"ה ד'
  72. ^ שם ד' ד'
  73. ^ שם תורה נ"ו אות ג'
  74. ^ שם תורה נ"ו אותיות ב' וג'
  75. ^ שם תורה ד' אותיות ג' וט'
  76. ^ שם כ"ב ט'
  77. ^ שם תורה מ"ט
  78. ^ שם תורה ח' אותיות ז'-ח'
  79. ^ שם תורה ס"ב ע"פ כתב יד רבי נחמן
  80. ^ שם תורה ז' אות א'
  81. ^ 1 2 3 שם תורה ד' אות ט'
  82. ^ שם תורה ח' אות ז'
  83. ^ שם תורה ב' אות ו'
  84. ^ שם תורה ב' אות ב'
  85. ^ שם תורה י' אות ד'
  86. ^ שם אות ו'
  87. ^ שם תורה קכ"ט
  88. ^ שם תורה י"ג אות ג'
  89. ^ שם תורה קל"ה
  90. ^ שם תורה י"ג אותיות ב' וג'
  91. ^ שם ותורה כ"ב אות ג' וראו גם אות י'
  92. ^ שם תורה קכ"ג
  93. ^ "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", חיי מוהר"ן רנ"ו
  94. ^ שיחות הר"ן קס"ו
  95. ^ לקוטי מוהר"ן קמא תורה ו' אות ז'
  96. ^ שם תורה רפ"ב
  97. ^ לקוטי הלכות עירובי תחומין ו, וראו גם בספר אורות מאופל מאת הרב ארז משה דורון
  98. ^ שם
  99. ^ ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה יב'
  100. ^ ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה
  101. ^ שם חלק א' נ"ב
  102. ^ סרטון עם דבריו בנושא
  103. ^ ראו ליקוטי מוהר"ן תניינא, סימן צב
  104. ^ ראו חיי מוהר"ן, קכ"ו
  105. ^ "בצלו של הרבי" פרק "משה בערס"
  106. ^ אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה, בהקדמה
  107. ^ ראו "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר
  108. ^ ראיון בעיתון המבשר עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה
  109. ^ מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'
  110. ^ "חסידי בראסלב בארץ ישראל", הצופה, 11 באוקטובר 1954
  111. ^ ראו בקונטרס שהוציא: מאמר והאמת והשלום אהבו
  112. ^ ליקוטי מוהר"ן קמא י"ד י"ב
  113. ^ שם תנינא ז' י"א, ליקוטי עצות מועדי ה' חנוכה ד'
  114. ^ החסידים מנמקים זאת בכך שעבורם רבי נחמן חי, במובן זה שהוא מדריך אותם להתקרב לקב"ה גם לאחר פטירתו.
  115. ^ ראו "באש ובמים" מאת הרב חיים קרמר עמודים כה-כח
  116. ^ רבי אברהם מטולטשין, כוכבי אור, מאמר "ששון ושמחה", בשם רבי נחמן.
  117. ^ ראו ליקוטי הלכות הלכות ראש חודש הלכה ו'
  118. ^ ליקוטי מוהר"ן, תורה נ"ו, ז'
חסידות ברסלב
אתרים אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב
רבנים נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער
ספרות ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים
קהילות קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול
מנהגים תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב
חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חסידות_ברסלב&oldid=26428885"