פורטל:נצרות/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1

כחלק ממאבקו בנצרות, הפקיע קיסר רומא יוליאנוס הכופר את כל הרכוש שקיבלה הכנסייה מידי הקיסר קונסטנטינוס. הוא טען, באירוניה, שהוא עושה זאת משום שהוא רוצה לסייע לכנסייה לשמור על אידיאל העוני שלה.

עריכה | תבנית | שיחה

2

אבני הדומינו הראשונות יוצרו משנהב לבן, שבו נקבעו זרעי הובנה שחורים. אבנים אלה דמו למסכות ונציאניות בשם "דומיני", אשר נצבעו בצבע לבן ולאחר מכן צוירו עליהן כתמים שחורים. המסכות בתורן, זכו לשמן בשל כך שהזכירו מצנפות חורפיות של כמרים צרפתים, אשר היו שחורות בצידן החיצוני ובטנתן נתפרה מבד לבן. מצנפות אלה כונו בשם זה כתוצאה משיבוש המילה הלטינית "דומינוס", (או "אדוני"), ששמשה לפנייה אל הכמרים.

עריכה | תבנית | שיחה

3

קבר מרים, אם ישו, שוכן בתחתית גרם מדרגות ענק, בקריפטה גדולה של כנסייה צלבנית בעומקו של נחל קדרון, ונחשב לאחד האתרים הקדושים ביותר לעולם הקתולי. המיקום הבעייתי מבחינה טופוגרפית מביא לכך שמדי כמה שנים מוצף המקום במים בגובה של כמה מטרים עקב שיטפונות בנחל, ומסכן את חיי הנזירים. בשל כך מכנים הירושלמים את הכנסייה בבדיחות בשם "מריה שנורקליה".

עריכה | תבנית | שיחה

4

קריית הוותיקן היא המדינה הקטנה בעולם מבחינת שטחה, והיא משתרעת על פני שטח של 0.44 קמ"ר בלבד, בליבה של העיר רומא באיטליה. עם זאת, בחזקתה של המדינה נמצאים מספר נכסים אקס-טריטוריאליים, ובהם גם אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו שמדרום לרומא. האחוזה משתרעת על פני שטח של 0.55 קמ"ר, ולפיכך שטחה גדול מזה של קריית הוותיקן עצמה.

עריכה | תבנית | שיחה

5

גופתו של האפיפיור פורמוסוס הוצאה מקברו תשעה חודשים לאחר מותו, בשנת 987, על-מנת לעמוד ל"משפט" בגין הפרת חוק כנסייתי. הוא נוקה והולבש בבגדי אפיפיור, הושב על כיסא, ובסיום המשפט נמצא אשם והוצא להורג לאחר מותו. בגדי האפיפיור נקרעו מעל הגופה ושלוש מאצבעותיה נכרתו. לאחר מכן הושלכה גופתו אל נהר הטיבר, אך הושבה לבסוף אל בזיליקת פטרוס הקדוש.

עריכה | תבנית | שיחה

6

באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים, כפי שהן כתובות בתנ"ך. אורכה של הקפלה 40.93 מטרים, רוחבה 13.41 מטרים וגובהה 20.70 מטרים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.

עריכה | תבנית | שיחה

7

אף על פי ששלטונם של הצלבנים בירושלים הסתיים ב-1244, התואר מלך ירושלים עדיין שריר וקיים. כיום, מלך ספרד פליפה השישי, מחזיק בין שלל תאריו גם בתואר מלך ירושלים, כצאצא למלכי ממלכת נאפולי, שקנו את התואר מידי הטוענת לכתר, ממלכת ירושלים, בשנת 1277.

עריכה | תבנית | שיחה

8

בלטינית הכינוי לכומר קתולי הוא "פונטיפקס" והאפיפיור מכונה בתואר פונטיפקס מקסימוס. תארים אלו נלקחו במקור מהדת הרומית הפגנית שבה הפונטיפקס היה חבר הכוהנים החשוב ביותר ומנהיגם היה הפונטיפקס מקסימוס, בזמנו של אוגוסטוס המשרה הפכה לאחד מתאריו של הקיסר עד זמנו של גרטיאנוס שוויתר על התואר ומאז הוא אומץ על ידי האפיפיורים.

עריכה | תבנית | שיחה

9

בבזיליקת הבית הקדוש בלורטו שבאיטליה שמור בית מגורים הנחשב, לפי המסורת, לביתם של הבתולה ויוסף הקדוש בנצרת, ואשר בו נתנה הבשורה למרים. לפי אותה מסורת, בשנת 1291 כאשר הממלוכים השלימו את כיבוש ארץ ישראל ובא הקץ על ממלכת ירושלים, נשקפה לבית סכנת הריסה. לכן, הוא הועבר על ידי מלאכים מנצרת לגבעת טרסט ברייקה שבקרואטיה, ונותר שם משך שלוש וחצי שנים. בלילה שבין ה-9 ל-10 בדצמבר 1294 המשיך הבית בדרכו והגיע ללורטו. המקום הוא יעד פופולרי לעלייה לרגל מאז המאה ה-14.

עריכה | תבנית | שיחה

10

הר אתוס הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, שבו שוכנת "מדינה נזירית" נוצרית אורתודוקסית, הקיימת למעלה מאלף שנים, וממשיכה ונהנית גם כיום מאוטונומיה בתחומי יוון. הר אתוס כפוף מבחינה רוחנית לפטריארך קונסטנטינופול ובסמכויות החילוניות והאזרחיות בו אוחז מושל מטעם ממשלת יוון. שטח המדינה הנזירית 335 קמ"ר, ובה עשרים מנזרים ועשרות מקומות פרישה אחרים שחיים בהם כ-2,250 נזירים. הכניסה אל המדינה הנזירית אסורה לנשים ולכל בעל חיים ממין נקבה, ולאורך ההיסטוריה ידועים מקרים בודדים בלבד שבהם נשים שהו בחצי האי.

עריכה | תבנית | שיחה

11

כוונת הביטוי עד שייצא עשן לבן הוא "עד שיימצא פתרון". מקור הביטוי הוא בתהליך בחירת האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית. לאחר מות האפיפיור המכהן מתכנסת בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן קונקלווה, בה דנים החשמנים במציאת מחליפו. בסיום כל סבב הצבעה, נלקחים כל פתקי ההצבעה ונשרפים בתנור הפולט את העשן לארובה הגלויה למאמינים הנאספים בכיכר פטרוס הקדוש. אם לא הושג הרוב הדרוש לבחירה, מוסיפים לבעירה חומר הצובע את העשן בצבע שחור. אם הושג הרוב הדרוש, נצבע העשן בצבע לבן. לאחר בחירת האפיפיור יוצא החשמן הבכיר למרפסת של בזיליקת פטרוס הקדוש ומכריז הבמוס פאפאם! (בלטינית: יש לנו אפיפיור).

עריכה | תבנית | שיחה

12

כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עושה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים.

עריכה | תבנית | שיחה

13

בימי הביניים יצא האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי בתקיפות כנגד עלילת הדם. הוא קבע כי בעטיה "היהודים חיים תחת שלטון הנסיכים והאצילים בתנאים הגרועים מאלו שחיו בהם אבותיהם תחת פרעה במצרים". עמדתו הייתה מאז לקו הרשמי של הכנסייה בנושא.

עריכה | תבנית | שיחה

14

מקדש שלושת האמגושים הניצב בקתדרלת קלן מאז שנת 1164, הוא תיבת שרידי קדושים, המכילה, לפי המסורת, את עצמותיהם של שלושת האמגושים, שבאו לבית לחם, כדי לסגוד לישו עם לידתו. ב-20 ביולי 1864 נפתח הסרקופג ובתוכו נתגלו, לצד שרידי תכריכים עתיקים, מספר עצמות של שלושה בני אדם, שניתן לצרפן לכדי שלוש גופות כמעט שלמות - הראשונה בנעוריה המוקדמים, השנייה בבחרותה המוקדמת, והשלישית מבוגרת למדי.

עריכה | תבנית | שיחה

15

כשמונה האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 1978, הוא היה האפיפיור הראשון מזה 455 שנים שאינו ממוצא איטלקי, והאפיפיור הראשון ממוצא סלאבי. גם יורשו, האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, לא היה איטלקי, אלא גרמני.

עריכה | תבנית | שיחה

16

על פי המסורת הנוצרית נחשב לוקס האוונגליסט לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו. הסיבה לכך היא העובדה כי הבשורה שחיבר מכילה את הפירוט הרחב ביותר אודות דמותה של מרים, לבד מן "הבשורה על-פי יעקב", המיוחס לאחיו של ישו.

עריכה | תבנית | שיחה

17

אגודת הטמפלרים, או בשמם המלא מסדר אבירי היכל שלמה, נוסדה בימי הביניים, אחרי מסע הצלב הראשון, במטרה להגן על ממלכת ירושלים ועל הצליינים העולים לירושלים מפני שודדי דרכים. הטמפלרים קבעו את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל, בכיפת הסלע שבהר הבית, אותה חשבו לחלק שנותר מבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך.

עריכה | תבנית | שיחה

18

ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים וסיפר את קורותיו של ישו מזווית יהודית. בעיקרו הוא מתמקד בישו עצמו ולא בנצרות בכללותה. עלילת הספר עושה שימוש בחלק מהכתוב בברית החדשה תוך כדי שהיא נותנת לו פרשנות לעגנית.

עריכה | תבנית | שיחה

19

על מנת להינשא לאן בולין היה על מלך אנגליה, הנרי השמיני, להתגרש מאשתו, קתרין מאראגון. האפיפיור התנגד, ובתגובה הקים הנרי את הכנסייה האנגליקנית. לאחר שלוש שנים הוא החליט להיפטר גם מבוליין ובשנת 1536 האשים אותה בכישוף ובחמש מערכות יחסים עם גברים אחרים, ביניהם אחיה ואפילו מטפח הישבן שלו, סר הנרי נוריס. ייחוסו הגבוה של נוריס מנע מתומאס קרומוול להתעלל בו בזמן החקירה, והוא טען לחפותו עד העלאתו לגרדום. אן הוצאה להורג יומיים מאוחר יותר, וכעבור 11 ימים נוספים נשא הנרי השמיני את ג'יין סימור לאישה. ג'יין, שמתה כעבור שנה, הייתה היחידה מבין שש נשותיו שילדה לו בן זכר.

עריכה | תבנית | שיחה

20

המשמר השווייצרי, המופקד על הגנת ארמון האפיפיור ועל ביטחונו האישי, וכן על הגנת הכניסה לקריית הוותיקן, מורכב מנוצרים קתולים תושבי שווייץ, שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים לפחות. בניגוד לדעה הרווחת, המדים הרשמיים של חיילי המשמר לא עוצבו על ידי מיכלאנג'לו בואונרוטי, אלא על ידי מפקד המשמר בשנת 1914, וזאת בהשפעת ציורים מתקופת הרנסאנס.

עריכה | תבנית | שיחה

21

פרנציסקוס הקדוש מאסיסי נודע באהבתו הרבה אל הטבע ואל בעלי החיים. לאחר מותו נקשרו בשמו אגדות רבות, המכונות "פיורטי" ("פרחים קטנים"), ובהם הוא מתואר כמשוחח עם ציפורים ועם חיות אחרות, מבלי שאלה התיראו ממנו. בשל כך הוא נחשב לקדוש המגן של בעלי החיים, ובעיקר הציפורים, ובאומנות הוא מתואר פעמים רבות בחברתם.

עריכה | תבנית | שיחה

22

על פי האמונה הנוצרית, הצלב האמיתי הוא הצלב המקורי שעליו נצלב ישו. לפי אחת האגדות הקשורות בצלב הקדוש, הוא הורכב מ"אילן ישי", אביו של דוד המלך, הוא עץ החיים שגדל בגן עדן. המטפורה באגדה זו למוצאו של ישו מבית דוד ברורה. על פי המסורת הנוצרית, פלוויה יוליה הלנה, אמו של הקיסר רומא קונסטנטינוס, מצאה את הצלב האמיתי בעת מסעה בארץ ישראל, חבוי במקום בו נצבת כיום כנסיית הקבר הקדוש. כנסיות ומנזרים רבים מציגים גם כיום שרידים של הצלב האמיתי, אך לא ניתן לבסס את אמיתות הטענות.

עריכה | תבנית | שיחה

23

פטרוס הקדוש ששימש כבישוף הראשון של רומא ונחשב לאפיפיור הראשון, נתפס ונצלב על ידי הרומאים. לפי המסורת הנוצרית, בבשורה על-פי לוקס ניבא ישו את מותו באומרו לו: "וכאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל-אשר לא תחפץ׃ וכל-זאת דיבר לרמוז על-מיתתו אשר יכבד-בה את-האלוהים...". לפי המסורת, על מנת להבדל מישו ולכבדו כאמור בנבואתו, ביקש פטרוס להצלב כשראשו כלפי מטה. לכן, צלב הנראה כניצב על ראשו, מכונה "צלב פטרוס".

עריכה | תבנית | שיחה

24

כיום ברור שבעת שהקרדינלים ברומא מסיימים את הקונקלווה, מעלים עשן לבן בארובת הקפלה הסיסטינית ובוחרים אפיפיור, החלטתם היא סופית. אולם במשך רוב ההיסטוריה לא היה הדבר כך. לשליטים הקתוליים של אירופה הייתה נתונה זכות וטו (Jus exclusivae) על החלטות הקרדינלים. את ההחלטה היה מוסר קרדינל-חסות ("קרדינל כתר") מטעמו של השליט למזכיר הקונקלווה - ושולח את הקרדינלים לעוד סבבי הצבעות מייגעים. בקונקלווה שנערכה בין השנים 1314-1315 הטיל פיליפ החמישי, מלך צרפת, וטו על מועמד לכהונת האפיפיור. מלך ספרד עשה לראשונה שימוש ב"זכות המניעה" בבחירת האפיפיור בשנת 1605. ב-1799 כפה פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על הקרדינלים יותר מארבעה חודשי הצבעות, לאחר שפסל בזה אחר זה את המועמדים שנבחרו מבלי שמועמדו הצליח להשיג רוב. את המנהג הפסיק האפיפיור פיוס העשירי (בתמונה), שנבחר בעצמו לאחר שעל בחירתו של מריאנו רמפולה שהתמודד מולו הוטל וטו מצד פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

עריכה | תבנית | שיחה

25

עם מותו של האפיפיור המכהן מוכרז בוותיקן באופן רשמי על תחילתה של תקופה המכונה בשם "הכס פנוי" (Sede vacante), תקופה הנמשכת עד למינוי אפיפיור חדש. מאז תחילת המאה ה-20 נמשכה תקופה זו ימים ספורים בלבד (13 - 20 יום), אולם במאות ה-13 עד ה-15 ידועים מספר מקרים בהם נמשכה תקופת הכס הפנוי כשנתיים וחצי בכל פעם.

העובדה שבראש הכנסייה אין אפיפיור מכהן מקבלת ביטוי מוחשי בהחלפת הכתר המשולב בסמל האפיפיור בדמותה של שמשייה מפוספסת בצבעי אדום וצהוב. לאורך מאות שנים מקובל להנפיק בתקופה זו מטבע מיוחד הכולל את הסמל עם השמשייה, ומאז הקמת מדינת קריית הוותיקן בשנת 1929 מונפק גם בול דואר מיוחד בתקופת הכס הפנוי.

הבול הראשון מסוג זה הונפק על ידי דואר הוותיקן ביום 20 בפברואר 1939, בעקבות מותו של האפיפיור פיוס האחד עשר ביום 10 בפברואר 1939. ההנפקה כללה הוספת הדפס רכב על הבול המקורי שהונפק בשנת 1929. התוספת הכילה את השמשייה (אשר כיסתה את הכתר שהופיע בבול המקורי), את המילים Sede vacante ואת השנה 1939 בספרות רומיות (MCMXXXIX)/

עריכה | תבנית | שיחה

26

לרגלי אחד מחלונות כנסיית הקבר, בירושלים, עומד סולם חסר כל שימוש חומרי או דתי. עד שנת 1831 הוא שימש להבאת מזון לנזירים הארמניים, שהורשו לצאת מהמבנה רק לעיתים רחוקות. מאז חלפו כמאתיים שנה, שבהן סולם זה – המכונה כיום "סולם הסטטוס קוו", ניצב במקומו רק בשל הסכמי סטטוס קוו, בין הכיתות הנוצריות המגוונות, שמפעילות את הכנסייה. הסכם סטטוס קוו אחר, ותיק ומוזר לא פחות, הקשור לכנסייה זו, קובע את נוהל הפתיחה והנעילה של שער הכנסייה: בשנת 1187 הפקיד צלאח א-דין את המפתחות בידי מוסלמים. מאז, כל בוקר, רק לנציג היוונים אורתודוקסים יש זכות לפתוח חלון קטן בשער ובכל יום יש לכיתה אחרת זכות להוציא דרך החלון סולם (לא את "סולם הטטוס קוו", שאותו אסור להזיז ממקומו, אלא סולם אחר). נציג משפחת ג'ודה המוסלמית, שהוא שומר המפתח, נותן אותו לנציג משפחת נוסייבה המוסלמית. נציג נוסייבה עולה בסולם, פותח את המנעול, יורד, פותח את דלתות השער, ומחזיר את המפתח לנציג ג'ודה. כל ערב מתקיים טקס הנעילה בסדר הפוך

עריכה | תבנית | שיחה

27

בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו וכיסו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדן מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו ניסה לפתות את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.

עריכה | תבנית | שיחה

28

ישו הוא הדמות המרכזית בדת הנוצרית, והוא נחשב בה לבנו של אלוהים ולמשיח. חג המולד, יום הולדתו של ישו, מצוין ב-25 בדצמבר ברוב העדות הנוצריות, אולם התאריך המדויק של לידתו לא מוזכר בברית החדשה, ורק בשנת 221 מופיע בכתובים הציון כי ישו נולד ביום זה. חשיבותו של חג המולד בלוח השנה הנוצרי עלתה בימי הביניים, וכיום זה החג המרכזי במדינות רבות. עם הזמן נוספה לישו חשיבות גם בדתות אחרות. הוא נחשב לנביא בדת האסלאם, שבה הוא מכונה עיסא, ויש לו מעמד של נביא גם אצל הדרוזים, הבהאאים והאחמדים.

עריכה | תבנית | שיחה

29

תסמונת ירושלים הוא שמה של פסיכוזה נדירה האוחזת בצליינים העולים לרגל לירושלים. בהגיעם לעיר, מתנהגים הלוקים בתסמונת כאילו יש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. בעקבות כך, רבים מהם מאושפזים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים הפזורים בירושלים ובסביבותיה. מקרה מפורסם אירע ב-21 באוגוסט 1969 כאשר התייר האוסטרלי מייקל רוהאן ניסה להצית את מסגד אל-אקצא שבהר הבית. לדבריו, הוא פעל בהתאם להוראות בספר זכריה.

עריכה | תבנית | שיחה

30

אחד הספרים הפופולריים בברית הישנה, של הנוצרים הקתולים והאורתודוקסים, הוא משלי בן סירא. ספר זה דומה בשפתו ובתפישתו התאולוגית והמוסרית לספרים המשותפים עם תנ"ך של היהודים, והוא גם נכתב מוקדם מחלקם. הוא היה חביב על היהודים ונפוץ ביניהם – הארכאולוגים מצאו שרידים שלו במצדה, בקומרן ובגניזת קהיר, וחז"ל ציטטו ממנו פסוקים רבים. חלק מציטוטיו בתלמוד פותחים במילה "דכתיב", שפירושה "ככתוב", כאילו ספר בן סירא הוא ספר קודש ביהדות. אולם, מסיבות לא ידועות, לא נכלל ספר בן סירא בתנ"ך.

עריכה | תבנית | שיחה

31

מבני דת רבים בהיסטוריה שינו את ייעודם ושימשו דתות שונות. הפרתנון באתונה שימש כמקדש יווני, כנסייה נוצרית ומסגד מוסלמי עד אשר נחרב. איה סופיה באיסטנבול שימשה ככנסייה ביזנטית והוסבה למסגד, אך בשל העובדה שהמבנה לא תוכנן לתפילה בכיוון העיר מכה, היה קושי לקיים בו מסגד, ולכן המבנה הוסב למוזיאון, אך כיום הוא שוב מסגד. בית הכנסת "סנטה מריה לה בלנקה" בטולדו זכה לשמו המפתיע כיוון שב-1405 הוסב לכנסייה. הוא הוחזר לבעלות הקהילה היהודית בעסקה שביצעה מדינת ישראל, תמורת העברת חדר הסעודה האחרונה שבירושלים לבעלות הכנסייה הקתולית.

עריכה | תבנית | שיחה

32

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק כפיסי עץ כדי למלא בהם ספינה.

עריכה | תבנית | שיחה

33

הסמיילי, או חייכן בעברית, הומצא על ידי הארווי בל ב-1963 לבקשת חברת ביטוח שרצתה לרומם את מצב הרוח של עובדיה לאחר מיזוג עם חברה אחרת. עבור עבודתו קיבל בל 45 דולר בלבד. עקב הצלחתו הרבה של הסמיילי, נעשה בשנות ה-70 ניסיון לרשום עליו פטנט, אך הסמיילי כבר הפך לנחלת הכלל לפני שהפטנט נרשם. מאז הפך הסמיילי למרכיב חשוב ביותר בתרבות האינטרנט והוא משמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט "פורסט גאמפ" מופיע הסבר חלופי בדיוני ליצירת הסמיילי. גיבור הסרט, פורסט גאמפ, אותו מגלם טום הנקס, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצדו, וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיעה עליה צורת הסמיילי, מה שהעלה את הרעיון להפצת הסמל. סצנה זו רומזת לסיפור מהברית החדשה בו ורוניקה הקדושה מנגבת את פניו של ישו מזיעה ומדם, וכשהיא נוטלת את המטפחת לידיה, היא מגלה כי מופיע עליה דיוקנו.

עריכה | תבנית | שיחה

34

לפי מסורת מימי הביניים האפיפיורית יוהנה הייתה, כמסופר, אישה משכילה ומוכשרת שבהתחזותה לגבר הצליחה להתקדם בהדרגה בשלבי הכמורה, ולבסוף זכתה להגיע לפיסגה ולכהן בזהות בדויה כאפיפיור. היסטוריונים חלוקים בדעתם אודות קיומה של האפיפיורית יוהנה; רבים סבורים שמדובר לכל היותר בסאטירה שנועדה להלעיג את מוסד האפיפיורות, ובשל אלמנטים מקוריים שנשזרו בסיפור - הפכה האגדה לסבירה ואף למקובלת. אולם, סיפורו של הרופא והקצין הגבוה, פורץ הדרך, ג'יימס בארי, כנראה אכן התרחש: בארי נולד בסוף המאה ה-18, ורשם לזכותו הרבה פריצות דרך כרופא ובפרט כרופא צבאי. זה היה בתקופה בה נשים לא גויסו לצבא, ולא התקבלו לבתי ספר לרפואה. רק בעקבות מותו התברר שבארי הייתה למעשה אישה שהתחזתה כמעט כל חייה לגבר.

עריכה | תבנית | שיחה

35

"נקמת האפיפיור" - השתקפות השמש על המבנה.

כאשר השמש משתקפת על כדור הפלדה שבראש מגדל הפרנזהטורם (מגדל הטלוויזיה של ברלין), השתקפות השמש יוצרת צורת צלב. השתקפות זו כונתה על ידי תושבי ברלין ומזרח גרמניה בשם "נקמת האפיפיור" (בגרמנית: "Rache des Papstes"), בשל האופי האנטי דתי של מזרח גרמניה, אשר מגדל זה נועד להיות סימלה, למול אופיו הדתי של סימן הצלב אשר הופיע על המגדל.

עריכה | תבנית | שיחה

36

חלק ממסעי הצלב, שהחלו כניסיונות לכבוש את ירושלים מן המוסלמים, הופנו כנגד נוצרים. כך למשל, במסגרת מסע הצלב האלביגנזי (1209–1229), שנערך בחסות האפיפיור אינוקנטיוס השלישי נגד הקתרים, נטבחו בצרפת מאות אלפי בני אדם ונהרסו מאות כפרים. בעת המצור על העיר בזייה סירבו תושבי העיר להסגיר את תושביה הקתרים ובתגובה נטבחו לצד כמה מאות קתרים גם אלפי קתולים. כששאלו החיילים את מפקדיהם כיצד יבדילו בין הקתרים לקתולים הנאמנים, השיב ארנו אמורי נציג האפיפיור במשפט המפורסם: Caedite eos! Novit enim Dominus qui sunt eius (תהרוג את כולם. האל יידע לברור את נאמניו).

עריכה | תבנית | שיחה

37

שעון המראה את החודש, היום והשעה על פי לוח השנה המהפכני

ב-1794, בעקבות המהפכה הצרפתית, אימצו הצרפתים את לוח השנה המהפכני המורכב מ-12 חודשים בני 30 יממות ועוד חמש יממות שלא שייכות לאף חודש. כל חודש חולק לשלושה "שבועות" בני עשר יממות כל אחד. כל יום וכל לילה חולקו בדיוק לעשר "שעות", כל שעה חולקה למאה דקות, וכל דקה למאה שניות. לוח השנה המהפכני בוטל על ידי נפוליאון ב-1 בינואר 1806, בין היתר על מנת לרצות את הכנסייה הקתולית שהתנגדה ללוח כיוון שלא הייתה בו התייחסות ליום ראשון ולשאר המועדים הנוצריים.

עריכה | תבנית | שיחה

38

בשנת 1523 פרסם מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית את חיבורו "אודות היות ישו יהודי מלידה", בו האשים את הממסד הקתולי ברדיפה ובהתאכזרות ליהודים, וטען כי סירובם להתנצר נובע מהדוגמה הרעה שקיבלו מהממסד הקתולי. אולם בשנת 1537, כשהלחץ של חצר האפיפיורות עליו נתן את אותותיו. לותר ייחס ליהודים ניסיון לנצל את הקרע בכנסייה כדי להעלות מחדש שאלות לגבי משיחיותו של ישו. וב-1543 פרסם לותר את ספרו "על היהודים ושקריהם" – כתב שטנה חריף גדוש בשנאת ישראל, בו נטען כי היהודים הם "מרעילי בארות וחוטפי ילדים", וקרא לעשות ביהודים פרעות.

עריכה | תבנית | שיחה

39

בשנת 1925 נערך בטנסי משפט הקופים, בו נתבע מורה לדין על כך שלימד את תורת האבולוציה במסגרת החינוך הציבורי. רק בשנת 1967 בוטל החוק שאסר על לימוד תורת האבולוציה בטנסי, ורק ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמד אותה בבתי ספר ציבוריים. הוויכוח על הקדשת זמן ללמוד תאוריית הבריאתנות בבתי הספר, לא נפסק, ובשנת 2005 אחרי שמערכת החינוך בקנזס ביקשה לדון מחדש בהקדשת זמן שווה ללימוד תורת האבולוציה ותאוריית הבריאתנות, ביקש בובי אנדרסון, אזרח המדינה, כי יוקדש זמן שווה גם ללמוד תאוריית "מפלצת הספגטי המעופפת"

עריכה | תבנית | שיחה

40

מסורת ביתא ישראל ומסורת החבשים הנוצרים גורסות שתיהן כי עמי צפון-מערב אתיופיה - לרבות החבשים וחלק מבני אגאו - הם צאצאי יהודים שהמירו את דתם לנצרות במאה הרביעית ולאחריה. שתי המסורות גם גורסות כי בני קהילת ביתא ישראל הם צאצאי הקבוצות היהודיות שהתנגדו להתנצרות. ועם זאת, למרות השורשים המשותפים לשתי הקבוצות, לאורך תקופה ארוכה שררה ביניהן מחלוקת גדולה מאד: המתנצרים, שראו בנצרות את המשכה של היהדות, התייחסו לבני ביתא ישראל כאל כופרים; ובני ביתא ישראל, שדבקו בהיימנות, ראו במתנצרים בוגדים שהפנו גבם לדת ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה

41

לפי הכבר נגשת, האפוס הלאומי האתיופי, התגלגל ארון הברית לאתיופיה כששלמה המלך נתן למנליק, בנו ממלכת שבא, העתק של הארון וזה הוחלף בארון הברית האמיתי על ידי בנו של צדוק הכהן, שכעס על שליחתו לאתיופיה. הכבר נגשת מספר כי שלמה המלך ובנו מנליק גילו את דבר ההחלפה כשמנליק היה באמצע הדרך חזרה לממלכתו. מנליק שהכיר את הסיפורים על עוצמת הארון בחן אותה לאחר הגעתו לאתיופיה במספר מערכות צבאיות שיזם, ומשהכיר בסכנה הטמונה בו הפקיד אותו בידי קבוצת אנשים מביתא ישראל שישבו באגם טאנה. לפי סיפור האגדה, ביתא ישראל החזיקו בארון הברית עד להתנצרותו של המלך האקסומי עזנה, אז לקח מהם עזנה את הארון ושיכן אותו בכנסיית גבירתנו מרים מציון שבאקסום, שם הוא נמצא עד היום.

עריכה | תבנית | שיחה

42

שושלת הגדעונים הוא שמה של שושלת המלוכה של ביתא ישראל. על פי תפיסת העדה שושלת זו היא השושלת הסולומונית האמיתית מכיוון שלא בגדה ביהדות, בניגוד לשושלת החבשית שקיבלה על עצמה את עול הנצרות. מייסד השושלת היה גדעון, שלפי מסורות מסוימות, היה בנו של המלך מנליק ועל כן נכדם של שלמה ומלכת שבא. מרכז שלטונו של גדעון ישב באקסום והיה כפוף לשלטון הקיסרי. בעקבות קבלת הדת הנוצרית, נוצר קרע בין השלטון הקיסרי לבין צאצאי גדעון ואלו היגרו להרי סימן וכוננו שם מחדש את שלטונם. השושלת חדלה מלהתקיים במאה ה-17, עם כיבוש הממלכה בידי האימפריה האתיופית והגלייתו של גדעון האחרון לאגם וונאצ'י.

עריכה | תבנית | שיחה

43

מגדל דוד אינו קשור כלל לדוד המלך, שכן ירושלים בימיו כלל לא הגיעה עד למקום בו עומדת המצודה. הראשונים שבנו ביצור במקום היו החשמונאים שחיו כמעט אלף שנים אחרי דוד המלך. נראה כי הטעות השתרשה בתקופה צלבנית, כאשר צליינים נוצרים זיהו את המצודה כ"מצודת ציון" המוזכרת בתנ"ך, כמקום שאותו כבש דוד מידי היבוסים. בעקבות כך בכל המפות הצלבניות מסומן במקום זה "מגדל דוד" ולידו אף "שער דוד" ככינוי לשער יפו. הטעות השתרשה כה חזק, עד כי כל סביבותיה של המצודה מושפעות ממנה עד היום: הרחוב היורד מהמצודה לשוק העיר העתיקה נקרא רחוב דוד; המלון המפואר הנשקף אליה נקרא מלון המלך דוד, ואפילו השכונה שנבנתה למרגלותיה בשנים האחרונות (ליד ממילא) נקראת בשם 'כפר דוד'.

עריכה | תבנית | שיחה

44

השם שער האשפות מופיע כבר בספר נחמיה פרק ג', וסוברים כי דרכו הוציאו את האפר ואת האשפה מבית המקדש לנחל קדרון. עם זאת, האגדה הירושלמית מספרת כי כאשר כבשו המוסלמים את ירושלים בשנת 640 לספירה, הם גילו כי יושביה הנוצרים נושאים את האשפה הביתית שלהם לדרום-מזרחה של העיר, ומוסיפים אותה להר אשפה גדול. הם מצאו שמדובר במסורת נוצרית ארוכת שנים, שנועדה לכסות את הר הבית וסביבותיו. המוסלמים ניקו את המקום, שיפצו את הר הבית, ורק השם שדבק בשער הסמוך, משמר את זכר הימים ההם.

עריכה | תבנית | שיחה

45

במשך מאות שנים אסרו המוסלמים שליטי ארץ ישראל על הנוצרים לצלצל בפעמוני כנסייה בירושלים, כחלק מחוקים מפלים שנחקקו נגד מיעוטים דתיים. בשל כך השתמשו הנוצרים בנאקוס - קורת עץ שהשתלשלה מהתקרה, ועליה הקישו בפטיש עץ. רק במחצית המאה ה-19 הוסר האיסור, והפעמון הנוצרי הראשון צלצל בירושלים בפסגת הר הזיתים, בכנסיית העלייה הרוסית. עם זאת, ישנן עדות נוצריות (הארמנים למשל), המשתמשות עד היום ב'נאקוס' בנוסף לפעמון, לזכר הימים ההם.

עריכה | תבנית | שיחה

46

הקפיבארה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם. הקפיבארה חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. במאה ה-16, כשפגשו בו המיסיונרים האירופאים לראשונה, הם נדרשו להחלטה האם אכילתו נחשבת כאכילת בשר. להחלטה זו הייתה משמעות דתית, שכן בארבעים ימי התענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר. בהחלטה שגויה, שלא תוקנה מאז, פסקה הכנסייה הקתולית כי הקפיבארה הוא סוג של דג, ולכן אכילתו מותרת בימי התענית.

עריכה | תבנית | שיחה

47

שמואל אוסוואלד רופאייזן, שכינה עצמו "האח דניאל", נולד בפולין, למשפחה יהודית, והיה חבר בתנועת נוער ציונית; בעת השואה התחבא במנזר ובהמשך המיר דתו לנצרות; ב-1958 הגיע לישראל ככומר קתולי, על מנת לשרת במנזר על הר הכרמל; ב-1962 הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית על פי חוק השבות אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים. עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו נדחתה ברוב של ארבעה שופטים כנגד אחד, והוחלט כי האח דניאל לא ייחשב כיהודי לצורך החוק. החלטת בג"ץ הייתה תקדימית בכך שפירשה את החוק מנקודת ראות לאומית ולא יהודית הלכתית - רופאייזן נולד כיהודי, ולפי ההלכה נחשב ליהודי גם לאחר שהמיר את דתו, בבחינת "ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא". לאור פסיקת בג"ץ, הנחשבת דוגמה לאקטיביזם שיפוטי מוקדם במדינת ישראל, תוקן חוק השבות על ידי הכנסת והוצאו ממנו במפורש יהודים שהמירו את דתם.

עריכה | תבנית | שיחה

48

פטריק הקדוש הוא הקדוש המגן של אירלנד, ומבשרה של הנצרות באי. הוא נולד בבריטניה למשפחה בריטית רומית נוצרית. בהיותו בן שש-עשרה נשבה על ידי שודדים אירים, ונמכר לעבדות באירלנד. לאחד שש שנים הצליח להימלט ושב לבריטניה, אך חזיון שנגלה לו בחלומו, ציווה עליו לשוב לאירלנד ולהפיץ בה את הנצרות, ובכך להשיב לשוביו טובה תחת רעה. הצלחתו של פטריק הייתה מהירה והחלטית. הוא ניצר את ממלכות עובדי האלילים, והפך את הכנסייה הנוצרית של אירלנד לחלק בלתי נפרד מן הכנסייה הנוצרית באירופה, שמרכזה ברומא. לפי האמונה הנוצרית הרווחת, הישג מופלא נוסף המיוחס לפטריק הוא גירושם של כל הנחשים מאירלנד, אם כי יש המייחסים זאת לשינויי אקלים, ויש הטוענים כי מדובר למעשה באלגוריה לכך שגירש את הכוהנים הדרואידים מן האי.

עריכה | תבנית | שיחה

49

החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית - שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.

עריכה | תבנית | שיחה

50

האדריכל אנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של קתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים.

עריכה | תבנית | שיחה

51

החלק העיקרי של הברית החדשה הוא ארבעת ספרי הבשורה. הם מתארים את חיי ישו הנוצרי, ועל פי האמונה הנוצרית, כל אחד מהם נכתב בידי תלמיד אחר של ישו, ומבוסס על הכרות אישית עמו. בין שלושה מספרי הבשורה יש הבדלי גרסאות די קטנים. על כן, החוקרים בני זמנינו סוברים, שכל אחד משלושת הספרים האלו הוא, למעשה, העתקות בשינויים קלים, מספר בודד, קדום יותר או משני מקורות.

עריכה | תבנית | שיחה

52

בין שנת 1893 לשנת 1913 הציע דואר בלגיה ללקוחותיו השירות לאמונתם הדתית. באותה תקופה נהג דואר בלגיה לחלק את דברי הדואר גם ביום א', יום השבתון הרשמי, דבר שפגע ברגשותיהם של נוצרים מאמינים. דואר בלגיה הדפיס בתחתית בולי הדואר תווית מיוחדת בה נרשמה הנחיה האומרת "לא להעביר ביום ראשון". מעטפה שעליה הודבק בול יום שבתון עם התווית, המתינה בבית הדואר, וטופלה ביום שני. לקוח שביקש כי המכתב ששלח כן יטופל ביום ראשון, פשוט תלש את התווית עם ההנחיה מן הבול לפני שהדביק אותו על המעטפה.

עריכה | תבנית | שיחה

53

בשנת 1830, כשאוכלוסיית הארכיפלג הסקוטי, סנט קילדה, מנתה כ-100 איש בלבד, הגיע למקום הכומר ניל מקנזי. הוא סייע לחיזוק הדת הממוסדת שם, ולשיפור תנאי המחיה. הוא ארגן שם מחדש את החקלאות, הוא היה דמות מפתח בבנייה מחדש של הכפר, ופיקח על בניית כנסייה ובית כומר חדשים. בסיוע של חברת בית הספר הגאלית, מקנזי ואשתו הביאו למקום חינוך פורמלי. הם הקימו בית ספר יומי ללימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה, ובית ספר של יום ראשון ללימודי דת. הכומר הקנאי, ג'ון מק'קיי, החליף את מקנזי ב-1865. מק'קיי החל בשגרה של טקסים ארוכים בימי ראשון שבהם הנוכחות הייתה חובה. מבקר ששהה במקום ב-1875 ציין כי "שבת הייתה יום של עגמימות בלתי נסבלת. עם צלצול הפעמון, כל הקהילה מיהרה לכנסייה עם מבטים עגומים ועיניים נעוצות באדמה. זה נחשב לחטא להסתכל ימינה או שמאלה". נשים מבוגרות וילדים שהרעישו בכנסייה, נאלצו להאזין להרצאות ארוכות, שבהן הם הוזהרו על העונשים הצפויים להם בעולם הבא. כאשר היה מחסור במזון נשלחה ספינת אספקה, שהגיעה בשבת. אך הכומר אסר על התושבים לפרוק אותה עד יום שני. נאסר על הילדים לשחק במשחקים, והם נדרשו לשאת איתם בכל עת ספרי תנ"ך. התושבים נאלצו לסבול את מק'קיי במשך 24 שנים.

עריכה | תבנית | שיחה

54

לפי עדויות כתובות רבות, צליבה הייתה שיטת הוצאה להורג נפוצה מאוד במקומות רבים במרכז אסיה, במזרח התיכון, באירופה ובצפון אפריקה, במשך כאלף השנים בהן שלטו באזורים אלה היוונים והרומים עד להתנצרותם של האחרונים. דוגמאות לעדויות אלה הן התגובות למרד של ספרטקוס, כשנצלבו כ־6,000 עבדים לאורך הוויה אפיה, ולמרד בר כוכבא, כשלפי אגדות החורבן, הועמדו מספיק צלבים כדי להקיף אזור של 18 מיל (במידה התלמודית). אולם, ישנה רק עדות ארכאולוגית אחת ויחידה לקיום מנהג הצליבה: שלדו של יהוחנן בן חגקול שנמצא במערת קבורה בגבעת המבתר שבירושלים, כשמסמר בצורת ח נעוץ בעצמות קרסוליו ונושא שאריות של עץ זית.

עריכה | תבנית | שיחה

55

הפסקת האש של חג המולד הייתה הפסקת אש קצרה וספונטנית שאירעה בחג המולד של שנת 1914 בין צבאות גרמניה ובריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני בגיזרת איפר בבלגיה החלו לקשט את הביצורים שלהם לכבוד החג, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות בשטחי ההפקר שבין החפירות, החליפו ביניהם מתנות קטנות כמו משקאות חריפים או סיגריות, ובכמה מקומות שיחקו יחד כדורגל. הירי הארטילרי הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, אך לא התרחשה מול חיילים צרפתים. הפסקת האש התקיימה ברוב האזורים בליל החג, אך במקומות מסוימים נמשכה עד ראש השנה האזרחית, למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים. אלו החליטו כי אין לאפשר אירוע דומה, ובערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, כדי למנוע את הישנות המקרה.

עריכה | תבנית | שיחה

56

בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה לשתף פעולה בכינון ממסד בישופות פרוטסטנטית משותפת לאנגליקנים וללותרנים בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר מיכאל שלמה אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר תוך פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט, והוא כיהן בתפקידו במשך 30 שנים. עם מותו בשנת 1882 מונה הבריטי ברקלי, אך מת לאחר פחות משנה. האנגלים התייאשו מחוסר המזל שלהם, וב-1883 הקימו בישופות משלהם.

עריכה | תבנית | שיחה

57

עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בעולם החי. על פי ספר בראשית, ההסבר לכך הוא קללת האדם והאשה, שהושתה בעקבות החטא המוכר ביהדות בתור חטא עץ הדעת, ובנצרות בתור החטא הקדמון. כחלק מקללה זו, התקללה האישה: ”בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (ג', ט"ז). ההסבר המדעי לעניין זה קשור ביכולותיו השכליות של האדם. על פי הפלאואנתרופולוגים, הכפלת נפחו של מוח האדם במהלך האבולוציה שלו והכפלת נפח קופסת הגולגולת של הוולד ללא הרחבה מספקת בקוטר תעלת הלידה ובאגן של האדם ההולך על שתיים דורשים צירי לידה חזקים ומכאיבים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים (כגון בהרדמה אפידורלית); בעבר היו זרמים בנצרות שבהם נתפס שיכוך הכאבים כניסיון בלתי ראוי להיפטר מהעונש על החטא הקדמון, ורק ב-24 בפברואר 1957 הודיע האפיפיור על ביטול ההתנגדות להרדמה בעת לידה. לעומת הגישה האמורה, הוגים יהודיים מזרם הציונות הדתית רואים בשיכוך הכאבים דבר מבורך, שהוא חלק מההתקרבות אל ימות המשיח.

עריכה | תבנית | שיחה

58

כשמונה האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 1978, הוא היה האפיפיור הראשון מזה 455 שנים שאינו ממוצא איטלקי, והאפיפיור הראשון אי פעם, ממוצא סלאבי. גם יורשו, האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, לא היה איטלקי, אלא גרמני.

האפיפיור הנוכחי, פרנציסקוס, שהחליף את בנדיקטוס השישה עשר שפרש מתפקידו, הוא ארגנטינאי. פרנציסקוס הוא הישועי הראשון שנבחר לאפיפיורות והראשון מיבשת אמריקה, ומחצי הכדור הדרומי. זאת ועוד, הוא האפיפיור הלא-אירופי הראשון זה 1,272 שנה, מאז גרגוריוס השלישי שנולד בסוריה.

עריכה | תבנית | שיחה

59

קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים

בין במנהגי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית לבין היהדות יש מספר נקודות דמיון, שלא קיימות בשאר הנצרות. מנהגים כמו ברית מילה, שמירת כשרות המזון ושמירת השבת (לצד קדושת יום ראשון), הם מאבני היסוד של הנצרות האתיופית. יש גם נקודות דמיון בין הכנסייה האתיופית לאסלאם (לבד מברית המילה והימנעות מאכילת חזיר). למשל, בכניסה לבית תפילה של הכנסייה האתיופית, יש לחלוץ נעליים, כמו בכניסה למסגד.

עריכה | תבנית | שיחה

60

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

עריכה | תבנית | שיחה

61

מתאו דה-באשו, מייסד המסדר הקפוצ'יני, חובש ברדס טיפוסי

המסדר הקפוצ'יני הוא מסדר נזירים של הכנסייה הקתולית שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני. כמו נזירים פרנציסקנים, נוהגים הקפוצ'ינים לעטות גלימה חומה פשוטה ביותר, עם ברדס (קַפּוּצ'וֹן בצרפתית) גדול ומחודד, ומנהג זה העניק למסדר את שמו. הקפוצ'ינו – משקה קפה איטלקי המוכן באמצעות עירוב של אספרסו, חלב חם, וחלב מוקצף – וכן משפחת הקופים הקפוצ'ינים, נקראים על שם המסדר הקפוצ'יני, משום שצבעם דומה לגוון הברדסים החום של נזירי המסדר.

עריכה | תבנית | שיחה

62

פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר מתפקיד האפיפיור, בשנת 2013, הוצגה כתקדים. למעשה היא הייתה התפטרות ראשונה מתפקיד זה לאחר יותר מ-600 שנה. בימי הביניים התפטרויות והדחות אפיפיורים היו נפוצות יותר. בנדיקטוס התשיעי, למשל, שימש בתפקיד בשלוש תקופות נפרדות בין השנים 1023 ל-1048. את התפקיד קיבל לראשונה בערך בגיל 19, לאחר שאביו קנה אותו עבורו תמורת כסף. ב-1044 הודח בנדיקטוס התשיעי, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. ב-1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, אך לאחר כחודש מכר את התפקיד לסנדקו תמורת כסף. לאחר כמה שנים, במהלכן ניסה לתפוס שוב את התפקיד ונכשל, הצליח לתפוס שוב את הארמון האפיפיורי ולשלוט בו במשך כשמונה חודשים עד שגורש ממנו על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה.

עריכה | תבנית | שיחה

63

בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה אישיים רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.

עריכה | תבנית | שיחה

64

האופרה הארצישראלית, שנוסדה בתל אביב על ידי המוזיקאי הרוסי-יהודי מרדכי גולינקין, בעברו מנצח בבית האופרה בסנקט פטרבורג, הפיקה בשנת 1924 את האופרה "היהודייה". המחזה הועלה גם על הבמה בירושלים. נציג הוותיקן טען אז כי תלבושתו של הקרדינל ותוכן הליברית מהווים פגיעה בנצרות. גולינקין נכנע לדרישות איש הדת ושינה את התלבושת והטקסט בהתאם לדרישותיו. המשורר אורי צבי גרינברג יצא בהתקפה חריפה כנגד הכניעה וכינה אותה "סטירת לחי ליישוב העברי".

עריכה | תבנית | שיחה

65

כיבוש ירושלים בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון

כשהגיעו הצלבנים לירושלים במסע הצלב הראשון, החלו צרים עליה כדי לכובשה. הם ערכו מספר מתקפות על חומות העיר, אך לא הצליחו לפרוץ פנימה. לאחר כחודש, הגיע תורם של כלי הנשק הכבדים. בשלב ראשון, הוכרז על צום, והכמרים הובילו תהלוכה של חיילים יחפים סביב העיר. אולם למרות הסיפור המקראי על נפילת חומות יריחו בפני יהושע בן נון, הנס לא חזר על עצמו. יומיים לאחר מכן הושלמה הצבתם של מגדלי המצור, וחמישה ימים לאחר מכן נכבשה העיר.