ישראל כ"ץ (הליכוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נערך מסיבית על ידי כותב אוהד במיוחד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישראל כ"ץ
ישראל כץ
ישראל כץ.jpg
לידה 21 בספטמבר 1955 (בן 62)
ה' בתשרי ה'תשט"ז
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין
ממשלות 30, 32, 33, 34
כנסות 1420
סיעה ליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, הליכוד, הליכוד ישראל ביתנו
תפקידים בולטים

ישראל כ"ץ (נכתב גם כץ; נולד ב-21 בספטמבר 1955, ה' בתשרי ה'תשט"ז) הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. בעבר כיהן גם כשר החקלאות ופיתוח הכפר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות צבאי ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ נולד בשנת 1955 במושב כפר אחים למאיר כ"ץ ומלכה לבית דוייטש, ניצולי שואה, שעלו מטרנסילבניה שברומניה.

סבו ישראל כ״ץ שירת כקצין בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה ונספה על ידי הגרמנים, עם סבתו  שפרינצה כ״ץ ורבים מבני המשפחה, במחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה[דרוש מקור]. סבו מצד אימו מלכה, יעקב דוייטש, נספה בשואה, וסבתו, מצד אימו, אסתר דוייטש נפטרה בגיל צעיר ונקברה בבודפשט.

בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן.

בשנת 1973 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1] ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית[2]. בהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קציני חי"ר, שב לחטיבה ושימש מפקד מחלקה,[3] והגיע לדרגת סרן. שירת כקצין במילואים במלחמת לבנון הראשונה.

בעל תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]סיים את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת בר אילן, מבלי להשלים זכאות לתואר.

בבהיותו סטודנט, בראשית שנות ה-80, היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ובהתאחדות הסטודנטים הארצית. במסגרת זאת פעל להגברת הסבסוד הממשלתי של שכר הלימוד, הקמת מעונות לסטודנטים, סיוע מיוחד לסטודנטים המשרתים במילואים, והעסקת סטודנטים בפעילות העשרה חברתית בשכונות הירושלמיות, במסגרת פרויקט חופ״ש - חוגי פעילות שכונתיים, שהקים. בנוסף הקים את חברת גלש״ן - גוף לשירותי שמירה וניקיון, כדי לספק מקומות עבודה לסטודנטים.

יחד עם צחי הנגבי נאבק במה שהם כינו האלימות וההסתה נגד מדינת ישראל על ידי הסטודנטים הערבים בקמפוסים. דרכי הפעולה שלהם תוארו בתקשורת כאלימות. בין השאר נטען שבמהלך דיון באוניברסיטה הוא חטף את המיקרופון מידי הדיקן,[4] דבר שהביא לעימות עם רקטור האוניברסיטה גדעון שפסקי.[5] כן נטען שהוא פיזר התקהלויות של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל וכלא את רקטור האוניברסיטה רפאל משולם בחדרו, במחאה על מה שכינו "ההתעלמות מן האלימות הערבית בקמפוס" במרץ 1981. בעקבות זאת, כ"ץ הושעה מלימודיו.[6] במסגרת המאבקים מול הפגנות הסטודנטים הערבים באוניברסיטה הועמד לדין משמעתי, אולם זוכה על ידי ועדת המשמעת של האוניברסיטה בראשות הפרופסור גבי שליו.[7].

עם סיום תפקידו כיו״ר התאחדות הסטודנטים הארצית, הקים את התנועה החוץ פרלמנטרית צלי״ל - צעירים למען ישראל, שפעלה נגד סרבנות השרות במלחמת לבנון הראשונה, במשותף עם הרמטכ״ל לשעבר רפאל איתן.

שנים ראשונות בליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקים את מחנה שרון בליכוד אחרי מלחמת לבנון הראשונה והדחת שרון ממשרת שר הביטחון הוביל את החזרת שרון למרכז הפעילות הפוליטית בליכוד[8][9]. בהמשך שימש כעוזרו של שרון במשרד התעשייה והמסחר עד לשנת 1988, ובמסגרת זו סייע בקידום אזורי תעשייה ומסחר ברחבי המדינה, ובמבצע לפיקוח מחירים, במסגרת המדיניות לבלימת האינפלציה.

בבחירות 1988 שימש כראש מטה המבצעים המיוחדים בליכוד והוביל מאות אלפי אזרחים ישראלים לסיורי הדרכה ביהודה ושומרון, במסגרת ״מבצע חיים״, ובכך תרם, לטענתו, לניצחון הליכוד בבחירות. עם סיום תפקידו פנה לתחום העיסקי והקים חברה בתחומי כח אדם והשמת עובדים, לצד המשך פעילותו הפוליטית בליכוד.

באמצע שנות ה-80 עבד כעוזרו של אריאל שרון[10] שהיה שר המסחר והתעשייה והיה חבר בדירקטוריון כימיקלים לישראל[11]. בהמשך מונה לסמנכ"ל המשרד[12]. בשנת 1988 הוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בעת שלילה ושידול נהג של משרד התעשייה והמסחר להעיד במשטרה עדות שקר על נסיבות תאונה שגרמה נזק לרכב של המשרד כדי להסתיר את העובדה שהוא נהג ברכב[13]. ביולי 1990 הורשע במסגרת הסדר טיעון שכלל הודאה בנהיגה בפסילה ומחיקת סעיפי המרמה והפרת אמונים מכתב האישום[14].

בבחירות 1988 שימש כראש מטה המבצעים המיוחדים בליכוד והוביל מאות אלפי אזרחים ישראלים לסיורי הדרכה ביהודה ושומרון, במסגרת ״מבצע חיים״, ובכך תרם, לטענתו, לניצחון הליכוד בבחירות. לקראת הבחירות לכנסת ה-12 התמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת מטעם תנועת החרות. הוא נבחר להכלל ברשימת ה-35[15], אולם לא הצליח להיבחר בשביעיות[16] ונכלל בעשיריה החמישית של רשימת הליכוד לכנסת. לקראת הבחירות התפטר מתפקידו במשרד התעשייה[17], אולם מכיוון שהליכוד קיבלה רק 40 מנדטים הוא לא נכנס לכנסת. כ"ץ נותר מחוץ למעגל העשייה הציבורי וחיפש תפקיד בקרב שרי הליכוד[18]. הוא פנה לתחום העסקי והקים חברה בתחומי כח אדם והשמת עובדים.

נבחר פעמיים לנשיא ועידת הליכוד ופעמיים כיו״ר מזכירות הליכוד: בפעם הראשונה ב-2004, כאשר גבר על אברהם הירשזון ומיכאל רצון, ובפעם השנייה ב 2013, כאשר גבר על מירי רגב ברוב מכריע, למרות התייצבות רבים משרי הליכוד לצידה[19][20], תפקיד בו הוא משמש עד היום.

במסגרת תפקידיו אלה, הוביל להחלטה על קיום משאל בקרב מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות[21], בו הושג רוב נגד התוכנית[22] ולשינוים ורפורמות במפלגה, בחיזוק הדמוקרטיה הפנימית (ועידת הליכוד 1997), בהגדלת הייצוג לנציגי הפריפריה והשכונות, הנשים והצעירים ברשימה לכנסת, ובהסדרת כללי מינהל תקין לניהול המפלגה.

בבחירות לכנסת ה-14 הוצב במקום ה-34 ברשימה המשותפת של הליכוד, גשר וצומת. בנובמבר 1998 נכנס לכנסת במקום אהוד אולמרט. היה חבר בוועדת הכנסת, ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. שימש כנשיא ועידת הליכוד. לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות.

ב-19 בדצמבר 2005, לאחר שאריאל שרון פרש מהליכוד ועבר לקדימה, התמודד על תפקיד יו"ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה, אך זכה לאחוזי תמיכה בודדים בלבד. ב-14 בינואר 2006 פרש מהממשלה יחד עם שאר חברי סיעתו. בבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-12 ברשימת הליכוד, וכיהן כחבר בוועדת הכספים, ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-11 ברשימת הליכוד ונבחר לכהונה נוספת. עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר התחבורה. בבחירות לכנסת ה-19 נבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-8 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר שוב. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 זכה כ"ץ במקום השלישי ברשימת הליכוד לכנסת ולפיכך למקום הרביעי ברשימה הארצית.

שר החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות. בזמן כהונתו נערכו רפורמות בכל מועצות הייצור, בהן איחוד מועצת הירקות, מועצת הפירות, מועצת הפרחים ומועצת ההדרים למועצה אחת בשם מועצת הצמחים. מטרת האיחוד הייתה לחסוך כספים ולשפר את השירות לחקלאי. צעדים אלו, שנערכו חרף התנגדות ארגוני החקלאים[23] הובילו בין היתר להוזלת היטלים, וצמצום מדיניות "פינוי העודפים" תוך הפנייתם לייצוא, דבר אשר תרם להגדלת הייצוא החקלאי מישראל ולהגדלת מתח הרווחים של החקלאים בשל האטרקטיביות של האירו והדולר.[24] נציגי ארגוני החקלאים התנגדו לרפורמות בתחום החקלאות והובילו לתלונות וחקירות כנגד כ"ץ שהסתיימו לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז סגר את תיק החקירה והחליט כי אין עילה להעמדה לדין[25]. בנוסף, הביא לאישור הממשלה את התוכנית לפיתוח רמת הגולן, לחיזוק ההתיישבות הכפרית בגולן[26][27] והביא, ביחד עם שר האוצר דאז בנימין נתניהו, את תוכנית הסיוע המיוחד לבקעת הירדן.

במאי 2007 פרסם מבקר המדינה ביקורת כנגד מינוי איש העסקים רן קרול ליו"ר הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב, שנעשה על ידי משרד האוצר בראשות בנימין נתניהו בשנת 2003, בניגוד להחלטת הממשלה שיו"ר הוועדה יהיה איש אקדמיה. בנוסף, נכתב בדו"ח הביקורת שהוועדה העסיקה חברת ייעוץ פרטית בבעלות קרול, שמינתה את קרול עצמו כיועץ בשכר שלה.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ בפתיחת תחנת הרכבת בשדרות. 2013
כ"ץ מפעיל את הפצץ לשם הריסת גשר מעריב

בממשלת ישראל ה-32 החל לכהן כ"ץ כשר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, והמשיך בתפקיד זה גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 המשיך בתפקידו כשר התחבורה, ובנוסף מונה לשר לענייני מודיעין ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

במהלך כהונתו הוקם קו הרכבת מאשקלון לבאר שבע, סלילתו החלה ב-2009. הקו החל לפעול חלקית עם פתיחת תחנת הרכבת בשדרות בדצמבר 2013‏[28] והוא הושלם עם פתיחת תחנת אופקים בדצמבר 2015.[29] כמו כן באפריל 2011 הכריז על רפורמה ברכבת ישראל, מהלך שאושר לאחר כשנה, בעקבות מאבק של ועד עובדי הרכבת בראשות גילה אדרעי.

כ"ץ יזם את תוכנית "נתיבי ישראל" לקירוב הפריפריה וירושלים למרכז בעזרת כבישים מהירים ומסילות רכבת ודאג לתקצובה.[30]

הממשלה אישרה בשנת 2013 את הרפורמה שהציע להוזלת ענף הרכב.[31][32] ביוני 2013 חתם כ"ץ על הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. לפי ההסכם ייפתחו שמי ישראל בפני כל חברת תעופה אירופית וחברות ישראליות תוכלנה להפעיל טיסות לשדות תעופה בכל אירופה. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה בתוך חמש שנים.[33] רפורמת השמים הפתוחים עליה חתם השר כ"ץ עם האיחוד האירופי בשנת 2013, לאחר שנים של מו״מ, למרות התנגדויות ולחצים ושביתות[34][35][36], הביאה  לתחרות והוזלה ניכרת במחירי כרטיסי הטיסה לישראל וממנה, להגדלת מספר יעדי הטיסה לרחבי העולם ולגידול של למעלה מ 60% במספר הנוסעים בנתב״ג [37]. בקרוב יחצה נתב"ג את רף 25 מיליון הנוסעים בשנה ויכנס לקטגוריית שדות התעופה הגדולים בעולם[38].

במאי 2013 אישרה הממשלה את הצעתו של כ"ץ להקים נמל תעופה בינלאומי נוסף, נמל התעופה רמון על שם אילן ואסף רמון.

ביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, כי החליטו לאמץ את תוכניתו של שר התחבורה לרפורמה בנמלי הים, שתגביר את התחרות באמצעות הקמת נמלי מים עמוקים מתחרים, בחיפה ובאשדוד. חברת נמלי ישראל פרסמה שני מכרזים להקמה והפעלה של נמלים אלו, בניגוד לעמדת ועדי העובדים וההסתדרות. ביוני 2014 זכתה ענקית התשתיות הסינית, צ'יינה הארבור, במכרז להקמת הנמל החדש באשדוד.[39] בינואר 2015 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז להקמת הנמל החדש בחיפה.[40] במאי 2015 חתם כ"ץ על החוזים להפעלת הנמלים החדשים בין חברת נמלי ישראל לחברות הבינלאומיות שזכו במכרזי ההפעלה- חברת TIL מהולנד שתפעיל את נמל הדרום באשדוד וחברת SIPG מסין שתפעיל את נמל המפרץ, בחיפה.[41]

בפברואר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום את הצעתו לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לרכבות משא ולנוסעים. התוואי הוא באורך של כ-250 ק"מ.[42] על מיזם הרכבת לאילת קיבל כץ ב-2013, מהגלובוס הירוק - ארגון הגג של הארגונים הירוקים במדינת ישראל, את פרס הגלובוס השחור.[43]

כ"ץ טיפל במשבר התעופה הבינלאומי שפקד את מדינת ישראל במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014. במהלך 36 שעות, מספר חברות התעופה הטסות לנתב"ג ירד מ-110 ל-27.[44] בתוך שלושה ימים חזרו רוב החברות לטוס לישראל. בנוסף, פעל לחילוץ כ-3,000 אזרחים ישראליים מטורקיה בעקבות ביטול הטיסות. מבצע החילוץ כלל רכבת אווירית מאתונה בעזרתן של חברות תעופה ישראליות.[45]

באחד בינואר 2016 השיק כ"ץ את הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, המאפשרת לשלב בין כלל אמצעי התחבורה במטרופולין בתעריף אחיד, ומציעה הוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים במחירי המינויים.[46] באחד באפריל 2016 הרחיב כ"ץ את הרפורמה גם לאזור הגליל והגולן, כך שתיושם בכל חלקי הארץ.[47]

במסגרת תפקידו, כ"ץ מוביל את המהפכה הכלכלית-חברתית הגדולה מזה עשרות שנים במדינת ישראל, באמצעות חיבור הפריפריות וירושלים למרכז ברשת תשתיות כבישים ורכבות ופיתוח תחבורה ציבורית, ובניית מערכות הסעת המונים לכל חלקי האוכלוסייה בערים ובמטרופולינים הגדולים: כביש 6 הוארך דרומה עד צומת שוקת ובהמשך יגיע  עד צומת נבטים[48]. בצפון יפתח בשנה הקרובה הקטע מיקנעם עד צומת סומך- קרית אתא, והזרוע הצפון מזרחית לכיוון קריית שמונה[49]. לרשות נהגי ישראל עומדים כבר כיום 140 קילומטרים של כביש מהיר ובטוח שחוצה את המדינה ללא רמזור אחד. כביש 1 לירושלים הורחב וחודש[50][51] [52], כיום מתבצעות עבודות הרחבת כביש 2, כביש החוף[53], שחובר גם לנתיבי איילון[54]. בכל אזור המרכז הוקמו ומוקמת רשת כבישי הרוחב, כמו כביש 9 דרומית לחדרה[55], כביש 531 באזור השרון[56], כביש 431 [57] באזור השפלה וכביש 7 מאשדוד מזרחה עד לכביש 6 [58].

לצד הדאגה לרכב הפרטי, בגוש דן -רבתי מוקמת רשת נת"צים עירונית ובין-עירונית[59], הכוללת מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבוריים שיתנו עדיפות אמיתית ויקצרו את זמני הנסיעה באוטובוסים. ב28 במרץ 2018 יצאה לפועל רפורמה בתעריפי הנסיעה בערים וביניהן[60], המאפשרת לנסוע בכרטיס אחד, בתעריף אחיד ובמחירים מוזלים בכל אמצעי התחבורה. מאז תחילת 2009 נרשמה עלייה של 40% בנסיעות בתחבורה ציבורית[61].

רשת המסילות הרכבת הארצית מתפתחת:

בדרום נחנכה רכבת הנגב המחברת את שדרות, נתיבות ואופקים לרשת הרכבות הארצית[62][63][64]. בצפון חודשה רכבת העמק מחיפה לבית שאן תוך חיבור מגדל העמק, יוקנעם ועפולה למרכז[65]; נפתח הקו לכרמיאל[66], ובעתיד הרכבת תגיע עד קריית שמונה[67]. בתוך שנה מאז שנפתחה רכבת העמק, הגיעה ל-2.5 מיליון נוסעים[68]. במרכז מתקדמות העבודות על רכבת השרון שתופעל בקרוב[69], ובערב סוכות צפויה חנוכת קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים.[70]

פעילות הרכבות התפתחה וצמחה מאוד בשנים האחרונות תחת פיקוחו של השר כ"ץ: בשנת 2017 נסעו ברכבת ישראל 65 מיליון נוסעים[71].

כשר התחבורה קידם את הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב,[72] העבודות על תחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה מתקיימות בשמונה מוקדים שונים ברחבי גוש דן[73][74]. בירושלים קו הרכבת הקלה מתארך בצפון ובדרום ונוספות שלוחות חדשות[75]. במטרופולין חיפה והקריות קיימת ומקודמת רשת תחבורה ציבורית מודרנית ויעילה[76][77][78].

בשנת 2012 הוציא לדרך השר כ"ץ את הרפורמה בחברת רכבת ישראל, לאחר מאבקים מול ועד העובדים וההסתדרות. הרפורמה כוללת הסכם בטיחות חדש, שינויי עומק בהתנהלות החברה בכל הקשור לתחומי השרות והתחזוקה, ושילוב חברות בין לאומיות במיקור חוץ בתחום התחזוקה, בהיקף עתידי של 30% מהיקף התחזוקה בציוד החשמלי שיוכנס לרכבת[79][80]. בנוסף תוקם מערכת חישמול מתקדמת לאורך 420 ק״מ מסילות קיימות, כולל הקווים החדשים לירושלים וכרמיאל. חלק מרכזי ברפורמה היה ההחלטה על הוצאת העבודות על הקמת מסילות חדשות מחברת הרכבת לידי חברת נתיבי ישראל, שנמסרו לאחר הביצוע להפעלה של חברת רכבת ישראל. במסגרת זו הוקמו רכבות העמק מחיפה לבית שאן ורכבת הגליל מחיפה לכרמיאל, רכבת הנגב לשדרות, נתיבות ואופקים ורכבת השרון, שתחבר את רעננה והרצליה לת״א וישובי השרון לאורך כביש 531. ובהמשך מקודמת כיום המסילה המזרחית - מנשה, שתחבר את רכבת העמק ישירות בציר מזרחי לת״א ונתב״ג, הרכבת מכרמיאל לקרית שמונה, והרכבת מטבריה עפולה.

למרות הביקורות וההתנגדויות מנימוקים כלכליים להקמת מיזמי הרכבות בפריפריה[81] מספרי הנוסעים בכל אחד מהקווים מהווים הצלחה גדולה ומעידים שהחלטת השר כ״ץ להקים אותם ולקדם את ביצועם הייתה נכונה. רכבת הנגב נחשבת לאחד הקווים המצליחים והצומחים של רכבת ישראל. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2017, ממוצע הנסיעות היומי בו עמד על 420,650 נסיעות ביממה. מאז מועד חניכת הקו בספטמבר 2015, נסעו בו קרוב ל- 46 מיליון נוסעים[82].

בתחום ענף הרכב העביר השר כ״ץ את חוק שירותי רכב[83][84][85], לקידום התחרות בענף הרכב. החקיקה ערכה 5 שנים בשל ההתנגדות של העוסקים בענף[86], שמהווה מונופול ריווחי ובעל עוצמה ניכרת. עם השלמת התקנות תגבר התחרות בתחומי יבוא הרכב, הטיפול במוסכים, חלקי החילוף והשמאות, דבר שיוביל להוזלה משמעותיות ללקוחות, בתחום שהוא השני בהיקף ההוצאות למשפחה לאחר תחום הדיור.

הרפורמה להפרטת מבחני הנהיגה[87], שתחל לפעול בחודש יוני 2018, תאפשר לכל לומדי הנהיגה לגשת למבחני הנהיגה המעשיים בתוך 3 ימים מסיום הלימוד, לעומת חודשי המתנה ארוכים כיום, ותשפר באופן מהותי את רמת המבחנים ומדד השוויוניות בין אזורי הארץ השונים. בתהליך החדש ישולבו אמצעים כמו מצלמות בתא הנהג ושאלונים ממוחשבים להבטחת אובייקטיביות המבחן. כמו כן יונהג לראשונה פיקוח אישי וממוחשב על התהליך עצמו.

במאי 2016 חתם השר כ"ץ עם מקבילו האמריקאי אנתוני פוקס על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בפיתוח כלי הרכב האוטונומיים. לפי ההסכם ישקיעו יחד שתי המדינות 20 מיליון דולר בהקמת מרכז מחקר בנתניה לנושא.[88]

ביוני 2016 חתם על הסכם מקיף עם האיחוד האירופי שיצמצם באופן משמעותי את העיכובים בטיסות לישראל וממנה. עם חתימת ההסכם מצטרפת ישראל למועדון של 41 מדינות אירופאיות החברות בארגון ה"יורוקונטרול" שאישרו פה אחד את ההסכם.[89]

בהנחיית השר כ"ץ הביע משרד התחבורה התנגדות להתבססותה בישראל של חברת אובר, המציעה שירותי תחבורה שיתופית המהווים אלטרנטיבה למוניות סטנדרטיות, וטען כי פעולתה אינה חוקית.[90][91] המשרד איים בנקיטת צעדים פליליים נגד נהגים ונוסעים בשירות זה.[92]במאי 2018 הוחלט כי אובר לא תפעל בישראל לאחר כתב אישום שהוגש כנגד החברה לאחר שהפעילו את השירות בצורה לא חוקית, ונקנסו ב112,000 ש"ח[93].

שר המודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2015 מכהן כ"ץ כשר לענייני מודיעין. במסגרת תפקידו שותף השר כ״ץ עם רוה״מ במידע ובאחריות על פעילות גופי המודיעין, המוסד והשב״כ, ומלווה את פעילותם[94]. במסגרת תפקידו היה שותף וליווה את מצבע הבאת מסמכי הגרעין מאיראן[95].

כחבר הקבינט הביטחוני מדיני, שותף השר כ"ץ בגיבוש מדיניות הביטחון של ישראל ובקבלת ההחלטות הנדרשות בתחומי הביטחון השונים: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים[96], ביטול הסכם הגרעין[97] וקידום הסנקציות על איראן.

במקביל, מקדם השר כ״ץ יוזמות אזוריות כלכליות לחיזוק מעמדה הביטחוני -כלכלי של ישראל באזור: תוכנית ״האיפרדות״ מעזה, נועדה לאפשר הפרדות מהאחריות על חייהם האזרחיים של כמעט 2 מיליון פלשתינים בעזה, תוך הקמת אי בין לאומי ובו נמל ימי ומתקני התפלת מים ויצור חשמל, שיחוברו לעזה בגשר, שיתן לעזה מוצא לעולם, ויספק לתושבי עזה שירותים אזרחיים במקום ישראל, וכל זאת תוך שמירה קפדנית של הביטחון בים והבידוק בנמל בידי ישראל. בכך תשתחרר ישראל מהאחריות למצבה האזרחי של עזה[98][99][100], ותוכנית 'מסילות לשלום כלכלי אזורי'[101][102] - חיבור סעודיה ומדינות המפרץ לנמלי חיפה והים התיכון, באמצעות רשת הרכבות הישראלית, ישראל תהפוך לגשר יבשתי לים התיכון, דבר שיעצים את מעמדה וכלכלתה, ומדינות המפרץ וסעודיה בראשן יקבלו מוצא, מהיר, זול ובטוח לים התיכון, במקום תובלה ימית ארוכה ויקרה המאוימת על ידי אירן במיצרי הורמוז ובאב אל מנדב.

השר כ״ץ נחשב כשר פופולארי ומוערך בממשלה בסקרי דעת הקהל שנערכים על ידי גורמים שונים[103][104] [105]וזאת בשל הישגיו ועשייתו לאורך השנים. השר כ"ץ נחשב כמועמד בולט להחליף את רוה״מ בנימין נתניהו בראשות הליכוד וראשות הממשלה[106][107].

הצעות חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק "ביתי הוא מבצרי" המכונה "חוק דרומי": חוק זה פוטר מאחריות פלילית מי שפועל נגד הפורץ לבית מגורים, משק חקלאי או לבית העסק, תוך כוונה לביצוע עבירה; החוק הביא לשינוי המציאות השיפוטית בישראל [דרוש מקור], תוך שהוא שואף לאפשר הרתעה לטובת הביטחון האישי.
  • "חוק הנגב" המעניק הנחות במס לתושבי הנגב בשיעור של בין 10% ל-20%. חוקים אלו עודדו זוגות צעירים להישאר לגור בנגב[108][109] ואף החלה הגירה חיובית ועלייה ברמת החיים. ובאופן עקיף עזר להתפתחות בתחומי התרבות, החינוך והתעסוקה. הנחות המס בוטלו כעבור שנים מעטות והחוק רוקן מתוכן.
  • בכנסת ה-15 יזם כ"ץ חוק האוסר על תומכי טרור ומדינות אויב להתמודד לכנסת. חוק זה הצריך שינוי בחוק יסוד הכנסת ועבר ברוב של 77 ח"כים. ועדת הבחירות של הכנסת ה-16 פסלה את רשימת בל"ד בראשות עזמי בשארה מלהתמודד על סמך חוק זה, אולם ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט העליון.
  • "חוק שריון שלילת זכות השיבה" אותו יזם כ"ץ בשנת 2001 הקובע ש"פליטים לא יחזרו לשטח מדינת ישראל אלא באישור של רוב חברי הכנסת".
  • ביוני 2016 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את החוק שיזם השר כ"ץ להסדרת ההתנהלות בענף הרכב ופתיחת השוק לתחרות.[110]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ גר במושב כפר אחים לצד משק הוריו, נשוי לעו"ד רונית כ"ץ ואב לשתי בנות. עדי, שילדה לאחרונה נכדה ראשונה למשפחה, ומור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דרור גלוברמן, ‏"אני מוביל כאן מהפיכה אמיתית", באתר ‏mako‏‏, ‏18 במרץ 2012‏.
  2. ^ ישראל כ"ץ, המלחמה לא נגמרה, באתר ynet,‏ 2 בספטמבר 2013
  3. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם לקס
  4. ^ צבי זינגר, המיקרופון נחטף מידי הדיקנית, מעריב, 27 בנובמבר 1980
  5. ^ אהרון גבע, האוניברסיטה העברית תנתק, דבר, 1 בדצמבר 1980
  6. ^ הורחק מהלימודים לשנה לאחר שכלא את הרקטור וכינה את דיקנית הסטודנטים "שמרטפית", דבר, 28 באפריל 1981
  7. ^ צחי הנגבי וישראל כץ זוכו מאשמת אחריות להפגנה אלימה, עיתונות יהודית היסטורית, ‏1980-06-30
  8. ^ גדי בלום וניר חפץ, "הרועה"- סיפור חייו של אריק שרון, משכל (ידיעות ספרים), 2005, עמ' 396,397,406. (בעברית)
  9. ^ דוד לנדאו, אריק-חייו של אריק שרון, תרגום: גיא הרלינג, דביר, 2015, עמ' 172. (באנגלית)
  10. ^ אתה שירתת בצבא? נשאל רוני מילוא והוא השיב, מעריב, 4 בפברואר 1986
  11. ^ אורי גינוסר, בכירי כי"ל: "נאבק נגד ישראל כץ", מעריב, 17 בדצמבר 1986
  12. ^ ישראל כץ, מעריב, 29 ביוני 1988
  13. ^ בן כספיתהחל משפטו של ישראל כץ לשעבר עוזרו של אריאל שרון, מעריב, 15 במאי 1989
    כץ, עוזר השר שרון, מואשם במירמה והפרת אמונים, מעריב, 8 ביוני 1988
  14. ^ רשיונו של העוזר לשעבר של השר שרון נשלל לשלוש שנים, מעריב, 9 ביולי 1990
  15. ^ הנבחרים לפי המחנות, מעריב, 30 ביוני 1988
  16. ^ ישראל כץ, מעריב, 7 ביולי 1988
  17. ^ חילופי גברי לקראת הבחירות, מעריב, 15 ביולי 1988
  18. ^ כץ פה כץ שם, מעריב, 9 באוגוסט 1990
  19. ^ עמרי נחמיאס‏, השר ישראל כץ ניצח בבחירות ליו"ר מזכירות הליכוד, באתר וואלה! NEWS‏, 1 ביולי 2013
  20. ^ חזקי ברוך, אין הפתעות: השר כץ נבחר ליו"ר מזכירות הליכוד, באתר ערוץ 7, 1 ביולי 2013
  21. ^ אטילה שומפלבי, שרון: ההתנתקות תוצג למשאל מתפקדי הליכוד, באתר ynet, 30 במרץ 2004
  22. ^ איתמר לוין וצבי לביא, ההתנתקות אושרה ברוב של 67 תומכים מול 45 מתנגדים; נתניהו: ללא משאל עם אתפטר תוך 14 יום, גלובס, ‏2004-01-26
  23. ^ פרוטוקול מס' 88 מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שני, ח' בחשוון התשס"ז – 30 באוקטובר 2006;
    חוק מועצת הצמחים אושר, ירחון משוב חקלאות, 17 ביולי 2007;
    דו"ח ועדת שאלתיאלי, נובמבר 2006
  24. ^ עמירם כהן, משרד החקלאות הפסיק לקנות עודפים, מחירי הירקות קורסים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  25. ^ אביעד גליקמן, נסגר תיק החקירה נגד השר ישראל כץ, Ynet, ‏23.09.09
  26. ^ דיאנה בחור ניר, שר החקלאות: נוודא שהתוכנית בגולן מיושמת בשטח, באתר ynet, 3 בינואר 2004
  27. ^ דיאנה בחור-ניר, התוכנית ליישוב הגולן: מחאות בדמשק, ביקורת בארה"ב, Ynet, ‏01.01.04
  28. ^ תחנת רכבת חדשה בשדרות: נתניהו - "תל אביב היא פרבר של שדרות", באתר TheMarker
  29. ^ אופקים תחנוך תחנת רכבת: "בשורה שתפתח את העיר" - וואלה! חדשות, וואלה! חדשות
  30. ^ עמירם ברקת תקציב התחבורה יקוצץ פחות, ההשקעה ברכבות תמשיך, גלובס, 23 באפריל 2013
  31. ^ יאיר אלטמן ועמרי נחמיאס‏, למרות השביתה: הממשלה אישרה את הסכם 'שמיים פתוחים', באתר וואלה! NEWS‏, 21 באפריל 2013
  32. ^ דניאל שמיל, מוציאים רישיון: חוק רישוי הרכב עבר בקריאה ראשונה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2013
  33. ^ נחתם: ישראל והאיחוד האירופי בהסכם שמיים פתוחים, באתר גלובס
  34. ^ ספיר פרץ אדריאן פילוט לילך ויסמן, הממשלה אישרה את הסכם "שמיים פתוחים"; השביתה נמשכת, גלובס, ‏21/04/2013
  35. ^ זוהר בלומנקרנץ, מהו הסכם "שמיים פתוחים"?, הארץ, ‏23.04.2013
  36. ^ ד"ר איתן לסרי, התחרות שבהפרטה לצד שמירת זכויות העובדים, News1, ‏21/04/2013
  37. ^ גילי מלניצקי, בגלל רפורמת ה"שמיים פתוחים": שנת שיא בנתב"ג, TheMarker, ‏01.01.2017
  38. ^ דני שדה, המספרים מאשרים: אתם טסים הרבה יותר מפעם, Ynet, ‏02.04.18
  39. ^ צ'יינה הרבור זכתה במכרזים להקמת הנמלים בישראל, באתר גלובס
  40. ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה חתמה על החוזה להקמת נמל חדש בחיפה, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2015
  41. ^ ליאור גוטמן, ישראל כץ: "אם עובדי הנמלים לא יצייתו נדרוש לעצור אותם. הם עבריינים שמחבלים בכלכלה", באתר כלכליסט, 28 במאי 2015
  42. ^ קו מסילת הרכבת לאילת אושר, באתר אוטו
  43. ^ אוסקר ירוק לסביבה, אוסקר שחור לשר התחבורה, באתר ynet, 21 באפריל 2013
  44. ^ זיו ריינשטיין‏, חברות תעופה זרות מפסיקות לטוס לארץ בשל המצב הביטחוני, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2014
  45. ^ זוהר בלומנקרנץ, מאמצים קדחתניים לחילוץ הנוסעים הישראלים שנתקעו בטורקיה, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2014
  46. ^ ליאור גוטמן, מתחילת ינואר: רפורמה מקיפה בתעריפי התחבורה הציבורית, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2015
  47. ^ ליאור גוטמן, מקצרין ועד אילת: ירידה של עד 80% בתעריפי התחבורה הציבורית, באתר כלכליסט, 1 באפריל 2016
  48. ^ כביש 6 מתארך - קטע חדש נפתח השבוע והנסיעה בחינם, גלובס, ‏30/11/2016
  49. ^ נעה חסלוביצר, המנהרות שיפחיתו את הפקקים: הארכת כביש 6 צפון, Ynet, ‏27.04.17
  50. ^ יעקב גרודקה, בשורה לנהגים: כביש 1 החדש נפתח לתנועה מלאה, בחדרי חרדים, ‏08/06/2017
  51. ^ עמליה דואק, פרסום ראשון: הכביש החדש לי-ם ייפתח בשבוע הבא, Mako, ‏29/05/17
  52. ^ הדרך החדשה לבירה: ביקור במנהרות שיקצרו את הנסיעה מת"א לירושלים ל-35 דקות, ערוץ 10
  53. ^ בשורה לנוסעים בכביש 2 החדש, נתיבי ישראל
  54. ^ גיא לוי, מתחם ניסוי לתחבורה אוטונומית נחנך בישראל, Ynet, ‏02.10.17
  55. ^ כביש 9 נפתח לתנועה - יחבר את כבישי 4 ו-6, Ynet, ‏23.07.14
  56. ^ אורן הראל, נפתח הכביש היקר בארץ שיפחית דרמטית פקקים במרכז, גלובס, ‏04/04/2017
  57. ^ ליאור ברון, נתניהו: "נרשת המדינה בכבישים מהירים ורכבות מצפון לדרום", גלובס, ‏24/11/2009
  58. ^ נפתח כביש 7 - כביש רוחב לחוצה ישראל, Ynet, ‏30.03.04
  59. ^ אסף זגריזק, עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, Ynet, ‏23.02.17
  60. ^ עמירם ברקת, כלכלנים: הוזלת התחבורה הציבורית תוריד בחצי את האינפלציה, גלובס, ‏25/02/2018
  61. ^ סוניה גורודיסקי, ישראל כץ: "כשנכנסתי לתפקיד קיבלתי מצב מפגר", גלובס, ‏25/04/2018
  62. ^ הלל פוסק, תחנת הרכבת בנתיבות נפתחה, Ynet, ‏15.02.15
  63. ^ דניאל שמיל, תחנת רכבת חדשה בשדרות: נתניהו - "תל אביב היא פרבר של שדרות", TheMarker, ‏24.12.2013
  64. ^ נחנכה הרכבת לשדרות: "זהו יום חג, בדרך לחזון של ביטול הפריפריה", Mako, ‏24/12/13
  65. ^ שנה לרכבת העמק: 2 מיליון נוסעים, Mako, ‏20/12/17
  66. ^ אחיה ראב"ד, הרכבת לכרמיאל - 154 אלף נוסעים בארבעה שבועות, Ynet, ‏19.10.17
  67. ^ עופר פטרסבורג, התחנה הבאה, קריית־שמונה, Ynet, ‏18.07.2016
  68. ^ שנה לרכבת העמק: 2 מיליון נוסעים, Mako, ‏20/12/17
  69. ^ אסף זגריזק, מתחת למכוניות ולפקקים: הצצה למנהרות רכבת השרון, Ynet, ‏24.01.18
  70. ^ כ"ץ מבטיח שפעילות הרכבת המהירה לירושלים תחל ערב סוכות, גלובס, ‏05/03/2018
  71. ^ רועי רובינשטיין, דו"ח הרכבת: יותר נוסעים, פחות דיוק, Ynet, ‏29.03.18
  72. ^ דנה ירקצי וגלי גינת‏, היסטוריה בתל אביב: גשר מעריב המיתולוגי פוצץ, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוגוסט 2015
  73. ^ דרור פויר, במקום הכי עמוק בתל אביב: דרור פויר בחפירות הרכבת הקלה, גלובס, ‏17/12/2016
  74. ^ איתי בלומנטל, הצצה תת-קרקעית: הכנות אחרונות לחפירת מנהרות הרכבת הקלה בתל אביב, Ynet, ‏02.08.16
  75. ^ תוואי הרכבת הקלה יוארך להדסה עין-כרם, News1
  76. ^ אחיה ראב"ד, כביש עוקף קריות הושלם - נהגנו בו לראשונה, Ynet, ‏19.03.13
  77. ^ גיא מי-טל, כביש עוקף קריות לא יהיה כביש אגרה, כלכליסט, ‏30.12.08
  78. ^ דניאל שמיל, כביש עוקף קריות ייפתח ביום חמישי - חצי שנה לפני המועד, TheMarker, ‏11.09.2012
  79. ^ הלל פוסק, רכבת ישראל: ועד העובדים שוב משבית, Ynet, ‏21.11.13
  80. ^ אבי בר-אלי, הרפורמה המסתמנת ברכבת ישראל: פיצול ל-3 חברות או הקמה מחדש, TheMarker, ‏17.04.2011
  81. ^ שחר הזלקורן, הרכבת תגיע לפריפריה, אבל מי רוצה לגור שם?, Ynet, ‏28.07.13
  82. ^ עודד בר-מאיר, בשורה: רכבת הנגב תפעל לאורך כל הלילה, MyNet, ‏14.02.18
  83. ^ אודי עציון, כל מה שצריך לדעת על חוק רישוי שירותי הרכב, Ynet, ‏29.06.16
  84. ^ דובי בן גדליהו, בקרוב: תורחב האפשרות לייבא חלפים לרכב ביבוא אישי, גלובס, ‏13/02/2018
  85. ^ ועדת הכלכלה אישרה את חוק רישוי שירותים לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ‏28.03.2016
  86. ^ דניאל שמיל, התחרות מגיעה לענף הרכב: כך יפסיקו המוסכים לעשוק אתכם על הטיפול במכונית, TheMarker, ‏26.11.2012
  87. ^ אורן דורי, הפרטת לימודי הנהיגה: טסט בתוך 3 ימים - ו-400 מיליון שקל לשני זכיינים, TheMarker, ‏19.11.2017
  88. ^ אודי עציון, בדרך לעתיד עוצרים בנתניה, באתר ynet, 26 במאי 2016
  89. ^ עדו בן פורת, יצומצמו העיכובים בטיסות לישראל וממנה, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2016
  90. ^ כץ: אובר בישראל? תכינו מיליארדים לפיצוי נהגי המוניות, באתר גלובס
  91. ^ ישראל כץ נגד אובר: "לא נאפשר פגיעה בענף המוניות", באתר גלובס
  92. ^ אורן דורי, משרד התחבורה נגד השירות החדש של אובר: "הליך פלילי לכל נהג ולכל נוסע", באתר TheMarker‏, 1 בנובמבר 2017
  93. ^ עמרי ברק, סופית: "אובר" לא תפעל בישראל‎, Mako, ‏10/05/18
  94. ^ איתמר אייכנר ותלם יהב, תוכנית הגרעין האיראנית נחשפה, Yediot, ‏01.05.2018
  95. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, כץ: "האיראנים ידעו כבר באותו לילה שישראל תפסה את המסמכים", Ynet, ‏01.05.18
  96. ^ "בנאום מול סגן הנשיא: השר כץ יקרא לארה"ב להעביר את השגרירות - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  97. ^ "החדשות - כץ: מעריך שטראמפ יבטל את ההסכם". mako. 8 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  98. ^ רביד, ברק (5 באפריל 2017). "השר ישראל כץ הציג לשליח האמריקאי את תוכניתו להקמת נמל באי מלאכותי מול עזה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  99. ^ אייכנר, איתמר (2 במאי 2018). "הקריסה בעזה: הקבינט ידון בהקמת אי מלאכותי". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  100. ^ ישראל כץ, www.facebook.com (בעברית)
  101. ^ אייכנר, איתמר (4 במאי 2017). "יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  102. ^ המרוץ לים התיכון: היוזמה שתקשר בין ישראל לעולם הערבי, פורבס ישראל
  103. ^ "קשה אבל יציב". ynet (בעברית). 20 בספטמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  104. ^ "צייצו את זה: מצעד הציוצים של הפוליטיקאים בטוויטר". mako. 20 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  105. ^ ערוץ הכנסת (7 במרץ 2018), ערוץ הכנסת - "המשחק המרכזי - הדירוג" לחודש פבואר, 7.3.18, בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018 
  106. ^ "AP Interview: Potential Netanyahu heir promotes Gaza island". AP News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  107. ^ "Intelligence minister says he plans to succeed Netanyahu" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018. 
  108. ^ נדב פרי, רונן לייבוביץ, (הקישור אינו פעיל, 13 באפריל 2018)חוק הנגב אושר בקריאה טרומית, באתר נענע10, 14 בפברואר 2008
  109. ^ איתי ברק, חוק הנגב אושר על חודו של קול, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 13 בפברואר 2008
  110. ^ דובי בן גדליהו, ‏הכנסת אישרה את חוק רישוי הרכב של ישראל כץ, באתר גלובס, 28 ביוני 2016