ג'ון לוק
| ג'ון לוק | |
|---|---|
| תאריך לידה | 29 באוגוסט 1632 |
| תאריך פטירה | 28 באוקטובר 1704 |
| זרם | אמפיריציזם |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מדע המדינה, חינוך |
| הושפע מ | אפלטון, אריסטו, תומאס אקווינס, רנה דקארט, תומאס הובס |
| השפיע על | דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומאס ג'פרסון, תומאס פיין ודמאריס מאשם |
ערך זה עוסק בפילוסוף האנגלי. אם התכוונתם לדמות מהסדרה "אבודים", ראו ג'ון לוק (אבודים).
ג'ון לוק (באנגלית: John Locke) (29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704) פילוסוף אנגלי, עסק במטפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובפילוסופיה פוליטית. תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום. ספרו הידוע "על הממשל המדיני" נכתב בשנות ה־80 של המאה ה-17, לפני "המהפכה המהוללת" (1688), שהתפרסמה בכך שהתנהלה ללא שפיכות דמים.
לוק נחשב כאביהם של הליברליזם והמשטר הדמוקרטי בעת החדשה, והשפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית האמריקאית ועל חוקת ארצות הברית. תומאס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.
תוכן עניינים |
תורת ההכרה [עריכה]
חיבורו החשוב של לוק "מסה על שכל האדם" (Essay concerning Human Understanding) התפרסם בארבעה כרכים שיצאו מ-1690 עד 1700. בפתח הספר, הוא מציג את עצמו ואת מטרת חיבורו:
- It is ambition enough to be employed as an under-labourer in clearing the ground a little, and removing some of the rubbish that lies on the way to knowledge
במסה זו הוא עוסק בתפישותיו האפיסטמולוגיות בסוגיות מציאות, לשון והכרה. לוק היה אמפיריציסט, ויש המכנים אותו "אבי האמפיריציזם".
לוק טוען שאת האובייקטים בעולם לא נוכל לחוות ישירות, אלא דרך אידיאות אותן הם מקיימים. את אידיאות אלה הוא מחלק לשניים: אידיאות בעלות איכויות משנה, ואלו בעלות איכויות ראשוניות.
האיכויות הראשוניות הן אלו האובייקטיביות, עליהן לא ניתן להתווכח, ובהן: צורתו של אובייקט, גודלו, תזוזתו, וכו'.
לעומתן, קיימות האיכויות המשניות, שאותן מוחנו מייחס לאובייקט, כמו צבעו של גוף למשל. לפיכך, כאשר אדם יראה את הצבע הירוק כאדום, ואת האדום כירוק - לא יהיה נכון לומר שהוא טועה, כיוון שאותה אידאה קיימת רק בראשו של האדם.
לוק קיבל, בנוסף לכך, את הטענה כי העולם הוא אוסף של חלקים, של גופיפים קטנים (ובכך מרמז על הסכמתו עם תורת האטומיזם) לשיטתו העולם פועל באופן מכני, וכל תכונה של אובייקט בעולם מצויה למעשה באותם חלקיקים קטנים מהם הוא עשוי, וכך את כל העולם ניתן להסביר על ידי תיאור אותם אטומים בלתי-מוחשיים והיחס ביניהם, רעיון אשר ברקלי התנגד לו. לפי לוק, מכניות זו נכונה לגבי האיכויות הראשוניות של האובייקט, תכונותיו האבסולוטיות הן שמצויות בהרכבו.
אחד ההבדלים הברורים בין האיכויות הראשוניות לאיכויות המשניות, לדעתו של לוק, היא שאת האיכויות הראשוניות ניתן למדוד בכלים מתמטיים (ובכך חלק על דקארט, למשל, שטען כי הגאומטריה היא המצאה של בני-האדם ולא קשורה לעולם הממשי).
עם זאת, לוק הודה שחלוקת האידאות לשני סוגים היא בגדר השערה, שסביר להניח כי היא נכונה, וכך גם המכניזם האטומיסטי. בנוסף, הוא דאג להזכיר שהאיכויות המשניות (כמו צבע וטעם) אינן קיימות בגוף, אלא הן הבחנה מלאכותית של המתבונן, ולמעשה אפילו את האיכויות הראשוניות (כמו גודל וצורה), שקיימות באופן מוחלט בגופים, אנו לא מבינים כשלעצמן אלא את השפעתן עלינו, ודרך זה מזהים את אותה התכונה. הוא דאג להזכיר שקיים הבדל בין תכונה של גוף, לבין הבנת התכונה. בניסוח אחר (יש הטוענים כי מדובר באותה טענה ויש הטוענים כי זו טענה אחרת), לוק טוען שקיים הבדל בין "ההבנה שלי את התכונה", לבין "התכונה שבהבנה שלי". למשל: כשאני חושב על פריט עגול, מושא החשיבה שלי עגול, אך החשיבה עצמה אינה עגולה.
עקב הטענה שלפיה אין אנו מבינים את האובייקט כשלעצמו אלא רק את השפעתו עלינו, לוק טען שלגבי עובדות רבות לא נוכל להיות בטוחים לעולם, אפילו אם נתעלם מהספק הקיצוני של דקארט, מפני שגם ככה לא נבין עד הסוף מה פירוש כל עובדה, ולפיכך גם לא נבין מה השלכותיה. הספק של לוק חוזר על עצמו פעמים רבות בכתביו.
בנושא הגוף והנפש, לוק מודה שאינו יודע האם האדם הוא הכלאה של גוף ונפש, או שמא רק גוף חומרי שהוא למעשה מכונה מתוחכמת, אולם הוא נוטה לחשוב כי האדם הוא שילוב של גוף ונפש, אך לא מנמק נטייה זו.
הגות מדינית [עריכה]
תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" (שמוצגת בפרק ב' של "על הממשל המדיני") מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומאס הובס. בניגוד להובס, טען לוק כי לאדם שנמצא במצב הטבעי יש זכויות. כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלה לטובת הריבון. כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה. ברגע שנפגע עקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה. לוק טען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו האחד לשני, ובנוסף (שוב, בניגוד להובס), שאדם מטבעו הוא טוב. לפיכך העלה לוק את השאלה: "מדוע יש לקיים מדינה?". תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים שינסו לפגוע בזכויות האחר, ולכן יש צורך בשלטון מדיני.
לוק קרא לאמנה חברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשלטון כל עוד זה שומר על הזכויות שהאדם יכול לשמור בעצמו ללא החברה (זכויות טבעיות) - הזכות לחיים, הזכות לחירות משעבוד והזכות לקניין. תכלית השלטון - הגנה על זכויות אלו, ושיפורן ביחס למצב בטבע. לפי לוק, אם המלך איננו ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. בכך ייצג לוק את הרעיון של המונרכיה החוקתית. הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי שלא לגרום מלחמת כל בכל. לוק שאף לפרק את המדינה ולהביא לסדר חברתי חדש, שאינו מושלם, אך שואף לטוב. בראייתו, מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות לעיל אינן נפגעות. לוק מדבר על טובת הכלל אבל מתנגד לפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך.
לוק הבדיל בין שייכות (possession) לקניין (property) - העולם במצבו הטבעי "שייך" לכל האנשים במשותף ובאופן שווה, כי כך נתנו אלוהים. קניין , לעומת זאת, הוא רכוש שנקבע על פי חוק המדינה, והוא מחולק ללא שוויון וסדר. מה שהאדם מייצר, משקיע ומרוויח - הוא קניינו. בני-קהילה אחרים שלא ייצרו ולא השקיעו, לא זכאים לחלוק ברווח. זאת משום שלאדם בעלות בלעדית על גופו, ובעבודתו הוא "מערבב משהו משלו" עם העצם הטבעי שהוא מעבד, עד שיש לו זכות בעלות גם עליו. כמובן, שאם אדם מעבד עצם ששייך לאדם אחר, הוא לא מקבל זכות עליו, כי הוא נישל את זולתו מאותה זכות לבעלות. כלומר, התאוריה מצדיקה "שיוך ראשוני" של עצם שלא היה קניין של אף אחד לפני כן. לוק זיהה בעיה בסדר עניינים, בו אדם מסוים יכול לקחת ולהשתלט כרצונו על חלקים מהטבע - הוא מונע מכל אחד אחר לשייך אותו לעצמו באותה צורה. כפתרון, הדגיש לוק שני תנאים לשיוך: ראשית, צריך להשאיר בתחום הטבעי המשותף כמות מספקת של משאבים, שלא נופלים באיכותם; שנית, יש לעשות שימוש פרודוקטיבי ברכוש, וכך ליצור נכסים נוספים שיוכלו לעבור לידי אנשים אחרים.
לוק תמך בהפרדת רשויות לשלוש, במידה רבה בדומה לדגם הפרדת הרשויות שהתפתח מאוחר יותר אצל מונטסקייה. הפרדה זו נועדה על מנת שלא לאפשר שלטון אבסולוטי. עקרון הפרדת הרשויות של לוק:
- רשות מבצעת: רשות שהיא גם שופטת וגם מבצעת בענייני פנים של המדינה.
- רשות מחוקקת: הסמכות ניתנת על ידי הציבור. החוקים שנחקקים נועדים לקביעת חיי הקהילה.
- רשות פדרטיבית: רשות העוסקת בעניינים שמחוץ למדינה.
באשר ליחסים בין דת למדינה, לוק סבר שאין תכלית האדם לדאוג למילוי צורכי נפשו העליונים, וכי גם דת כפויה לא יכולה לתרום לכך. לתפישתו, בטבע יש מצב של שלום, כיבוד הדדי וסיוע, ולשם אמונה בדת, האדם אינו זקוק למדינה או לכנסייה. הוא פרט דעות אלו בספרו "איגרות על הסובלנות". לוק עצמו, לפי הספר, הוא אדם דתי, והוא מעגן את תמיכתו בסובלנות דתית בציטוטים רבים מהברית החדשה.
מספריו שתורגמו לעברית [עריכה]
- מסה על שכל האדם מאנגלית יוסף אור, הוצאת מאגנס, 1935.
- איגרות על הסובלנות מאנגלית יורם ברונובסקי, הוצאת מאגנס, 1990.
- על הממשל המדיני המסכת השנייה מאנגלית יוסף אור, הוצאת מאגנס, 1948.
- המסכת הראשונה על הממשל המדיני מאנגלית שונמית ליפשיץ, הוצאת רסלינג, 2008.
יש להפריד בין ראייתו של לוק את טבע האדם ובין המושג "מצב הטבע". לגבי ראייתו של לוק את טבע האדם הוא אכן מנוגד לזה של הובס שראה את "יצר האדם רע מנעוריו" ככתוב בספר בראשית. לעומת זאת "מצב הטבע" (שהוא בלתי אפשרי כנתון היסטורי אלא בבחינת מטלה רציונלית בלבד), זה מושג שעשו בו שימוש הן הובס והן לוק ורוסו על מנת לסבר את האוזן מה יקרה כשאין שלטון בכלל. מה קורה במצב של מלחמת כל בכל.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|