משתמש:מפתח-רשימה/טיוטה
באיגרות הברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרעיון לפיו ישו, לאחר שקם לתחייה, עלה לשמים וישב לימין האל, מופיע לראשונה כבר באיגרות פאולוס:
אֱלֹהֵי אֲדֹנֵינוּ, יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲבִי הַכָּבוֹד [...] אֲשֶׁר פָּעַל בַּמָּשִׁיחַ, בְּהָעִיר אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים, וַיּוֹשִׁיבֶנּוּ לִימִינוֹ בַּמְּרוֹמִים׃ מִמַּעַל לְכָל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן וּגְבוּרָה וּמֶמְשָׁלָה, וְכֹל הַנִּקְרָא בְשֵׁם.
שבתו של ישו לימינו של אלוהים מוזכרת גם באיגרות אל הקולוסים[1], ואל הרומאים[2], אותה כתב פאולוס פחות מ-30 שנה לאחר האירוע עצמו. בכל המקורות האלה מוזכרת העלייה השמימה רק בקצרה, בהתייחסות למעמד ישו בשמים ולא למאורע הארצי, וכך הדבר גם אצל פטרוס:
וְהוּא דְּמוּת הַטְּבִילָה, אֲשֶׁר כָּעֵת תּוֹשִׁיעַ גַּם־אֶתְכֶם [...] עַל־יְדֵי הֲקָמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר עָבַר הַשָּׁמַיְמָה, וַיֵּשֶׁב לִימִין אֱלֹהִים, וַיִּכָּנְעוּ מִפָּנָיו הַמַּלְאָכִים וְהָרְשֻׁיּוֹת וְהַגְּבוּרוֹת.
— איגרת פטרוס הראשונה, פרק ג', פסוקים 21–22
כתבי לוקאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקאס הקדוש הוא היחיד בברית החדשה שמתאר בפירוט את אירוע העלייה השמיימה בכתביו, הבשורה על-פי לוקאס (פרק כ"ד, פסוקים 50–52) ומעשי השליחים (פרק א', פסוקים 6–11). לפי הכתוב אצלו, לאחר שישו קם מקברו והתגלה לשנים-עשר השליחים (חוץ מיהודה איש קריות, שבגד בו ולאחר מכן התאבד[3]), הוא שהה איתם במשך ארבעים יום, בהם דיבר איתם על מלכות האלוהים, הבטיח להם כי רוח הקודש תבוא עליהם בקרוב, וציווה אותם לשבת בירושלים ולהמתין לכך[4].
לאחר ארבעים הימים, ישו לקח את השליחים אל בית עניה (Βηθανίαν) שעל הר הזיתים ובירך אותם. הם שאלו אותו האם כעת, בתור המשיח, בכוונתו להקים מחדש ממלכה ישראלית עצמאית (במקום השלטון הרומי שהיה אז בארץ). ישו השיב להם שהאל האב הוא הקובע את הזמנים לשלטונות, ואל להם לעסוק בזה; תפקידם הוא להעיד עליו ועל בשורתו בירושלים ובכל הארץ.
כאשר סיים לומר זאת התרומם ישו מעלה, לעיני השליחים שהשתחוו לו, וענן נשא אותו לשמים עד שלא יכלו לראות אותו. בעוד הם מסתכלים לשמים, התגלו אליהם שני אנשים לבושים לבן, שהבטיחו כי ישו עתיד לבוא בשנית באותו אופן שבו עלה. השליחים שמחו מאוד וחזרו לירושלים, ”מְהַלֲלִים וּמְבָרֲכִים אֶת־הָאֱלֹהִים, אָמֵן” (לוקאס, כ"ד, 53).
הבשורות האחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף הבשורה על-פי מרקוס מופיע הפסוק הבא:
וַיְהִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתָּם הָאָדוֹן, וַיִּנָּשֵׂא הַשָּׁמָיְמָה, וַיֵּשֶׁב לִימִין הָאֱלֹהִים.
— הבשורה על-פי מרקוס, פרק ט"ז, פסוק 19
פסוק זה משתייך לקטע בשם "הסיום הארוך של מרקוס" (מרקוס, ט"ז, 9–20). בחלק מכתבי היד העתיקים קטע זה אינו מופיע, כלומר העלייה השמיימה לא מוזכרת בהם כלל. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרי המקרא על כך שזוהי בעצם תוספת מאוחרת יותר לבשורה על-פי מרקוס, שכנראה הושפעה מלוקאס.
בבשורה על-פי מתי אין כל אזכור לעלייה השמיימה.
אילן יוחסין של דמויות ספר שמואל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילן יוחסין של דמויות ספר שמואל | |
---|---|
|
אתרי המורשת בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארץ ישראל, נכון לשנת 2023, יש 14 אתרי מורשת עולמית: מתוכם 9 מוכרים על ידי אונסק"ו כישראליים, 4 נחשבים כפלסטיניים, ואחד נוסף - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - לא משויך לאף מדינה.
העיר העתיקה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
1981 - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - צירופה של ירושלים לרשימה נעשה בהמלצת ירדן, וברשימה של אונסק"ו לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת ירושלים.
אתרים במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל משויכת על פי החלטת אונסק"ו לאזור אירופה ואמריקה הצפונית[5]. תיקי מורשת עולמית של אונסק"ו מטופלים בישראל על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך והתרבות. שר החינוך והתרבות הוא נשיא אונסק"ו ישראל. ועדת מורשת עולמית של אונסק"ו ישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו להכרזה העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2022 (לצד שנת ההכרה בהם):
- 2001 - העיר העתיקה בעכו
- 2002 - מצדה[6]
- 2003 - "העיר הלבנה" של תל אביב, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית במרכז העיר
- 2005 - תלים מקראיים - שהם דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל: תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו
- 2007 - דרך הבשמים - הערים הנבטיות: עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה ומספר מצודות וחאנים בנגב[7]
- 2008 - המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי[8]
- 2012 - נחל מערות - מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי[9]
- 2014 - בית גוברין - מרשה[10]
- 2015 - בית שערים[11]
-
כיפת הבאב בחיפה
-
העיר העתיקה בירושלים וחומותיה
-
נחל מערות
-
תל מגידו
אתרים ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום הולדתו של ישו: כנסיית המולד ונתיב עולי הרגל לבית לחם: כנסיית המולד, כנסיית קתרינה הקדושה וכיכר האבוס[12]
- ארץ הזית והיין בבתיר[12]
- העיר העתיקה של חברון[13]
תפילת האדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסוק | מתרגום דליטש לעברית | מתרגום הפשיטתא לארמית | תעתוק הפשיטתא לכתב עברי | המקור ביוונית קוינה |
---|---|---|---|---|
ט' | אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ | ܐܲܒ݂ܘܿܢ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܢܸܬ݂ܩܲܕ݁ܲܫ ܫܡܵܟ݂ | אַבוֹן דְּבַשְׁמַיָא נֵתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ | πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου |
י' | תָּבֹּא מַלְכוּתֶךָ | ܬܹ݁ܐܬ݂ܹܐ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܟ݂ | תֶּאתֶא מַלְכּוֹתָךְ | ελθετω η βασιλεια σου |
יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ | ܢܹܗܘܹܐ ܨܸܒ݂ܝܵܢܵܟ݂ ܐܲܝܟ݁ܲܢܵܐ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܐܵܦ݂ ܒ݁ܲܐܪܥܵܐ | נֶהְוֶא צֵבְיָנָךְ אַיְכַּנָא דְּבַשְׁמַיָא אָף בַּארְעָא | γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι γης | |
י"א | אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן־לָנוּ הַיּוֹם | ܗܲܒ݂ ܠܲܢ ܠܲܚܡܵܐ ܕ݁ܣܘܿܢܩܵܢܲܢ ܝܲܘܡܵܢܵܐ | הַב לַן לַחְמָא דְּסוֹנְקָנַן יַוְמָנָא | τον αρτον ημων τον επιουσιον δος ημιν σημερον |
י"ב | וּמְחַל־לָנוּ עַל־חֹבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר מָחַלְנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לְחַיָּבֵינוּ | ܘܲܫܒ݂ܘܿܩ ܠܲܢ ܚܲܘܒ݁ܲܝܢ ܐܲܝܟ݁ܲܢܵܐ ܕ݁ܵܐܦ݂ ܚܢܲܢ ܫܒ݂ܲܩܢ ܠܚܲܝܵܒ݂ܲܝܢ | וַשְׁבוֹק לַן חַוְבַּיְן אַיְכַּנָא דָּאף חְנַן שְׁבַקְן לְחַיָבַיְן | και αφες ημιν τα οφειληματα ημων ως και ημεις αφηκαμεν τοις οφειλεταις ημων |
י"ג | וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן | ܘܠܵܐ ܬ݁ܲܥܠܲܢ ܠܢܸܣܝܘܿܢܵܐ | וְלָא תַּעְלַן לְנֵסְיוֹנָא | και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον |
כִּי אִם־תְּחַלְּצֵנוּ מִן־הָרָע | ܐܸܠܵܐ ܦ݁ܲܨܵܢ ܡܼܢ ܒ݁ܝܼܫܵܐ | אֵלָא פַּצָן מִן בִּישָׁא | αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου | |
כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים | ܡܸܛܼܠ ܕ݁ܕ݂ܝܼܠܵܟ݂ ܗ݈ܝ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܐ ܘܚܲܝܠܵܐ ܘܬ݂ܸܫܒ݁ܘܿܚܬ݁ܵܐ ܠܥܵܠܲܡ ܥܵܠܡܝܼܢ | מֵטֻל דּדִילָךְ (הי) מַלְכּוֹתָא וְחַילָא וְתֵשְׁבּוֹחְתָּא לְעָלַם עָלְמִין | οτι σου εστιν η βασιλεια και η δυναμις και η δοξα εις τους αιωνας αμην |
פסוק | מתרגום דליטש לעברית | מתרגום הפשיטתא לארמית | תעתוק הפשיטתא לכתב עברי | המקור ביוונית קוינה |
---|---|---|---|---|
ב' | אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ | ܐܲܒ݂ܘܿܢ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܢܸܬ݂ܩܲܕ݁ܲܫ ܫܡܵܟ݂ | אַבוֹן דְּבַשְׁמַיָא נֵתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ | πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου |
תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ | ܬܹ݁ܐܬ݂ܹܐ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܟ݂ | תֶּאתֶא מַלְכּוֹתָךְ | ελθετω η βασιλεια σου | |
יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ | ܢܹܗܘܹܐ ܨܸܒ݂ܝܵܢܵܟ݂ ܐܲܝܟ݂ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܐܵܦ݂ ܒ݁ܲܐܪܥܵܐ | נֶהְוֶא צֵבְיָנָךְ אַיךְ דְּבַשְׁמַיָא אָף בַּארְעָא | γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι της γης | |
ג' | אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ יוֹם יוֹם | ܗܲܒ݂ ܠܲܢ ܠܲܚܡܵܐ ܕ݁ܣܘܿܢܩܵܢܲܢ ܟܼ݁ܠܝܘܿܡ | הַב לַן לַחְמָא דְסוֹנְקָנַן כֻּלְיוֹם | τον αρτον ημων τον επιουσιον διδου ημιν το καθ ημεραν |
ד' | וּמְחַל־נָא עַל־חַטֹּאתֵנוּ כִּי מֹחְלִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ | ܘܲܫܒ݂ܘܿܩ ܠܲܢ ܚܛܵܗܲܝܢ ܐܵܦ݂ ܐܸܢܲܚܢܲܢ ܓܹ݁ܝܪ ܫܒ݂ܲܩܢ ܠܟ݂ܼܠ ܕ݁ܚܲܝܵܒ݂ܝܼܢ ܠܲܢ | וַשְׁבוֹק לַן חְטָהַיְן אָף אֵנַחְנַן גֶּיר שְׁבַקְן לְכֻל דְחַיָבִין לַן | και αφες ημιν τας αμαρτιας ημων και γαρ αυτοι αφιομεν παντι οφειλοντι ημιν |
וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן | ܘܠܵܐ ܬ݁ܲܥܠܲܢ ܠܢܸܣܝܘܿܢܵܐ | וְלָא תַּעְלַן לְנֵסְיוֹנָא | και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον | |
כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע | ܐܸܠܵܐ ܦ݁ܪܘܿܩܲܝܢ ܡܼܢ ܒ݁ܝܼܫܵܐ | אֵלָא פְּרוֹקַיְן מִן בִּישָׁא | αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου |
שינויים בתבניות:מפת מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השבוע האחרון ביצעתי עריכות משמעותיות במגוון מפות מיקום. עריכות אלו נעשו על דעת עצמי בלבד, בלא התייעצות בדף זה (שלא ידעתי על קיומו) או במקום אחר, ועל כן רובן נמחק (ע"י {{א|Mbkv717}}). פעלתי בצורה שגויה, ואני מתחרט על כך, אך לדעתי חלק מהשינויים שעשיתי היו טובים כשלעצמם, ועודני עומד מאחוריהם.
מפות מיקום קיימות שערכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוקיינוס הקרח הצפוני (הגרסה שלי) - למפת מיקום זו, שהינה כרגע ללא פירוט, הוספתי סימונים לשמות הארצות והערים השוכנים לחוף האוקיינוס. כבר עברתי
- ספרד (הגרסה שלי) - נכון לעכשיו, מופיעות במפה לא פחות מארבע ערים מאנדלוסיה לבדה: סביליה הבירה (העיר הרביעית בגודלה בספרד כולה, עם 688,592 תושבים נכון למפקד ב-2019), מאלגה (עם 574,654 תושבים, נכון לאותו מפקד), קורדובה (325,701 תושבים) וגרנדה (232,462 תושבים). אני חשבתי שזה מוגזם, ולכן הסרתי את קורדובה וגרנדה, ושמתי במקומן את אליקנטה (ולנסיה), שאוכלוסייתה גדולה יותר משלהן (334,887 תושבים). עריכה זו ביטל {{א|בורה בורה}}, שכן מסתבר שבדיון מלפני שמונה שנים הוחלט להשאירן משום שהן "ערי חובה" ומשום שיש להן "חשיבות יהודית". אני לא מקבל את הטיעון הזה: בערך גרנדה (ספרד) יהודים לא מוזכרים אפילו פעם אחת, ואם "חשיבות יהודית" היא קריטריון,
רפורמה במפות מיקום של טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום מפות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודי האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה המתארת קהילות יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שתורגמה חלקית לעברית; עם זאת, התרגום הינו חלקי בלבד, ויש להשלימו. להלן תרגום שמות המקומות:
|
|
הממלכה הסלאוקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפה מעולה של הממלכה הסלאוקית המתארת בפירוט (וברזולוציה מצוינת) את גבולותיה מימי אנטיוכוס השלישי ועד כיבושה בימי פומפיוס. למפה, שנוצרה בשפה הרוסית, יש כבר תרגומים לספרדית ולפורטוגלית, ואני מעוניין לתרגמה גם לעברית. להלן תרגום שמות המקומות, לפי סדר אלפביתי (חוץ מהמקרא):
מקרא (משמאל לימין ומלמעלה למטה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ГОСУДАРСТВО СЕЛЕВКИДОВ - הממלכה הסלאוקית
- около II-I в. до. н. э. - בערך בימי המאה ה-2 וה-1 לפנה"ס
- Границы государства Селевкидов ок. 200 г. до. н. э. (после похода Антиоха на Восток) - גבולות הממלכה הסלאוקית בסביבות 200 לפנה"ס (לאחר מסע אנטיוכוס למזרח)
- Границы территорий, зависимых от Селевкидов около 200 г. до. н. э. - טריטוריות תלויות של הממלכה הסלאוקית בסביבות 200 לפנה"ס
- Границы государства Селевкидов после битвы при магнезии (190 г.) и по договору в Апамее (188 г.) - גבולות הממלכה הסלאוקית לאחר קרב מגנסיה (190 לפנה"ס) ושלום אפאמיאה (188 לפנה"ס)
- Границы государства Селевкидов в конце II в. до. н. э. (около 100 г.) - גבולות הממלכה הסלאוקית בשלהי המאה ה-2 לפנה"ס (בערך 100 לפנה"ס)
- Территория государства Селевкидов наканупе превращения в Римскую провинцию (64 г. до. н. э.) - שטחי הממלכה הסלאוקית טרם הפיכתה לפרובינקיה רומית (64 לפנה"ס)
- Границы областей государства Селевкидов - חלוקה אזורית של הממלכה הסלאוקית
- Границы прочих государственных образований - שטחי מדינות אחרות
מקורות מים (בכחול)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Аракс - אראקסס
- ВНУТРЕННЕЕ МОРЕ - הים התיכון
- Галис - האליס
- Гебр - אברוס
- ГИРКАНСКОЕ МОРЕ - הים הכספי
- Евфрат - פרת
- Инд - אינדוס
- Кур - קירוס
- Нил - נילוס
- оз. Ван - ימת ואן
- оз. Севан - ימת סוואן
- оз. Урмия - ימת אורמיה
- Окс (Аму-Дарья) - אוקסוס (אמו דריה)
- Оронт - אורונטס
- Персидский залив - המפרץ הפרסי
- ПОНТ ЭВКСИНСКИЙ - הים השחור
- Тугр - חידקל
- ЭГЕЙСКОЕ МОРЕ - הים האגאי
- ЭРИТРЕЙСКОЕ МОРЕ - הים הערבי
- Яксарт (Сыр-Дарья) - יאקסרטס (סיר דריה)
שמות ארצות (בשחור)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- о. Кипр - קפריסין
- о. Крит - כרתים
- о. Родос - רודוס
- ПЕСКИ КАРА-КУМ - מדבר קאראקום
- ПЕСКИ КЫЗЫЛ-КУМ - מדבר קיזילקום
- Сулеймановы горы - הרי סולימאן
שמות מקומות (באדום)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- АЛБАНИЯ - אלבניה
- АРАВИЯ - ערב
- АРАХОСИЯ - ארכוסיה
- АТРОПАТЕНА - אטרופטנה
- АРЕЙЯ - אריה
- БАКТРИЯ (Самостоятельное владение с 249 г. до н. э.) - באקטריה (עצמאית מאז 249 לפנה"ס)
- ВАВИЛОНИЯ - בבל
- ВЕЛИКАЯ АРМЕНИЯ - ארמניה הגדולה
- ВИФИНИЯ - ביתיניה
- ГАЛАТИЯ - גלטיה
- ГЕДРОСИЯ - גדרוסיה
- ГИНДУКУШ - הינדו-כוש
- ГИРКАНИЯ - הירקניה
- ГОСУДАРСТВО ПТОЛЕМЕЕВ - המדינה התלמיית
- ДАВАНЬ (ФЕРГАНА) - דה-יו'אן (פרגנה)
- ДАХИ - דאי
- ДРАНГИАНА - דרנגיאנה
- ЕГИПЕТ - מצרים
- ИБЕРИЯ - איבריה
- ИНДИЯ - הודו
- ИУДЕЯ - יהודה
- КАППАДОКИЯ - קפדוקיה
- КАРИЯ - קאריה
- КАРМАНИЯ (к Парфии с середины II в. До н. э.) - קרמאניה (אבדה לפרתיה באמצע המאה ה-2 לפנה"ס)
- КАСПИАНА - כספיאנא
- КЕЛЕСИРИЯ - קוילה-סוריה
- КИЛИКИЯ - קיליקיה
- КОЛХИДА - קולכיס
- КОММАГЕНА - קומגנה
- ЛИКИЯ - ליקיה
- МАКЕДОНИЯ - מקדוניה
- МАЛАЯ АРМЕНИЯ - ארמניה הקטנה
- МАРГИАНА - מרגיאנה
- МЕСОПОТАМИЯ - מסופוטמיה
- НАБАТЕЯ - נבטיה
- ПАМИР - פמיר
- ПАРАПАМИСАДЫ - פרופמיסאדיי
- ПАРФИЯ (Самостоятельное владение с 249 г. до н. э.) - פרתיה (עצמאית מאז 249 לפנה"ס)
- ПАТТАЛЕНА - פטאלנה
- ПАФЛАГОНИЯ - פפלגוניה
- ПЕРГАМСКОЕ ЦАРСТВО - ממלכת פרגמון
- ПЕРСИДА (к 185 г. - полусамостоятельная) - פרס (עצמאית-למחצה מאז 185 לפנה"ס)
- ПОНТ - פונטוס
- САКА (с конца II века до н. э.) - סאקיי (משלהי המאה ה-2 לפנה"ס)
- САРМАТЫ - סרמטים
- СИРИЯ - סוריה
- СОГДИАНА - סוגדיאנה
- СОФЕНА - סופנה
- СУЗИАНА - סוסיאנה
- ТОХАРЫ - טוכארים
- ФЕССАЛИЯ - תסליה
- ФИНИКИЯ - פיניקיה
- ФРАКИЯ - תראקיה
- ХОРЕЗМ - ח'ווארזם
- ЭЛИМАИДА (к 185 г. - полусамостоятельная) - עילם (עצמאית-למחצה מאז 185 לפנה"ס)
ערים (בשחור)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Александрия - אלכסנדריה
- Александрия Арахосия - אלכסנדריה ארכוסיאס
- Александрия Эсхата (Дальняя) - אלכסנדריה אסחטה
- Амида - אמידה
- Амис - אמיסוס
- Анкира - אנקירה
- Антиохия - אנטיוכיה
- Антиохия (Маргиана) - אנטיוכיה (מרגיאנה)
- Апамея - אפאמיאה
- Апамея (Киботос) - אפאמיאה (קיבוטוס)
- Аскалон - אשקלון
- Арбелы - ארביל
- Арвад - ארוואד
- Армавир - ארמוויר
- Армази - ארמזי
- Афины - אתונה
- Бактры - באקטרה
- Берел - בריה
- Береника (Элана) - אילת
- Беройа - חלב
- Библ - גבל
- Вавилония - בבל
- Ван - ואן
- Византий - ביזנטיון
- Газа - עזה
- Гармосия - גרמוסיה
- Гераклея - הראקליה
- Герры - ג'רהאא
- Гордий - גורדיון
- Дамаск - דמשק
- Диоскуриада - דיוסקוריאס
- Дура-Эвропос - דורה אירופוס
- Иерусалим - ירושלים
- Кармана - קרמנה
- Кибира - קיבירה
- Кизик - קיזיקוס
- Комана - קומנה
- Коринф - קורינתוס
- Ктесифон - קטסיפון
- Лисимахия - ליסימאכייה
- Магнезия - מגנסיה
- Мазака - מאזאק
- Мараканда - מרקאנדה
- Мемфис - ממפיס
- Мионес - מיונסוס
- Мопсуестия - מופסואסטיה
- Мцхета - מצחתה
- Никомедия - ניקומדיה
- Ниса - ניסה
- Нисса - ניסה
- Нисибина - נציבין
- Пальмира - תדמור
- Панион - פאניוניון
- Паттала - פטאלה
- Пелла - פלה
- Пелусий - פלוסיום
- Пергам - פרגמון
- Персеполь - פרספוליס
- Пессинут - פסינוס
- Петра - פטרה
- Птолемаида - עכו
- Раги - ריי
- Рафия - רפיח
- Сарды - סרדיס
- Селевкия - סלאוקיה
- Селласия - סלסיה
- Сидон - צידון
- Синопа - סינופה
- Спарта - ספרטה
- Спасину Харакс - ספסינו כארקס
- Сузы - שושן
- Тарс - טרסוס
- Тигранакерт - טיגרנקרט
- Тир - צור
- Трапезунд - טרפזוס
- Фаселида - פסליס
- Фасис - פאסיס
- Фессалоника - סלוניקי
- Халкедон - כלקדון
- Эвропа (Каркемиш) - כרכמיש
- Эвропа (Экбвтаны) - אחמתא
- Эдесса - אדסה
- Эпифания (Хамат) - חמה
- Эрши - ארשי
- Эфес - אפסוס
- Эш - אש
רשויות מקומיות בישראל עם מיעוט יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
סה"כ 1,105.
פחות מ-0.05%:
|
|
סה"כ 157.
כפרים ערביים במועצות אזוריות יהודיות ברובן:
- עין ראפה (מטה יהודה) - 8 (0.6%)
- מייסר (מנשה) - 8 (0.4%)
- טייבה (הגלבוע) - 5 (0.3%)
- איבטין (זבולון) - 2 (0.0%)
- מוקייבלה (הגלבוע) - 2 (0.0%)
- אל-עזי (יואב) - 1 (0.5%)
סה"כ 26.
קווי ירושה אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירושת קרל הגדול (סאלי למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל הגדול (עד 814)
- בנו, לואי החסיד (814-840)
- בנו, לותאר הראשון (840-855)
- בנו, לואי השני, מלך איטליה (אנ') (855-875)
- דודו, לודוויג הגרמני (875-876)
- בנו, קרלומן, מלך בוואריה (אנ') (876-880)
- אחיו, לודוויג הצעיר (880-882)
- אחיו, קרל השמן (882-888)
- שארל התם (888-929), נינו של לואי החסיד
- בנו, לואי הרביעי, מלך צרפת (929-954)
- בנו, לותר, מלך צרפת (954-986)
- בנו, לואי החמישי, מלך צרפת (986-987)
- דודו, שארל, דוכס לורן התחתית (אנ') (987-993)
- בנו, אוטו, דוכס לורן התחתית (אנ') (993-1012)
- אחיו, לואי מלורן התחתית (אנ') (1012-1023)
- אחיינו, אלבר השני, רוזן נאמור (אנ') (1023-1067)
- בנו, אלבר השלישי, רוזן נאמור (אנ') (1067-1102)
- בנו, גודפרואה, רוזן נאמור (אנ') (1102-1139)
- בנו, אנרי הרביעי, רוזן לוקסמבורג (אנ') (1139-1196)
- בלדווין הראשון, קיסר האימפריה הלטינית (אנ') (1196-1205), נינו של גודפרואה
- אחיו, פיליפ הראשון, מרקיז נאמור (אנ') (1205-1212)
- אחיו, אנרי, קיסר האימפריה הלטינית (אנ') (1212-1216)
- אחיו, אסטאס מפלנדריה (אנ') (1216-1219)
- ז'אן הראשון, רוזן אנו (אנ') (1219-1257), נכדו של בלדווין הראשון
- בנו, ז'אן השני, רוזן אנו (אנ') (1257-1304)
- בנו, גיום הראשון, רוזן אנו (אנ') (1304-1337)
- בנו, גיום השני, רוזן אנו (אנ') (1337-1345)
- דודו, ז'אן מבומונט (אנ') (1345-1356)
- נכדו, לואי השלישי, רוזן בלואה (אנ') (1356-1372)
- אחיו, ז'אן השלישי, רוזן בלואה (אנ') (1372-1381)
- אחיו, גי השני, רוזן בלואה (אנ') (1381-1397)
- אלברכט הראשון, דוכס בוואריה (1397-1404), נכדו של גיום הראשון
- בנו, וילהלם השני, דוכס בוואריה (1404-1417)
- אחיו, יוהאן השלישי, דוכס בוואריה (1417-1425)
- אחיינו, פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה (1425-1467)
- בנו, שארל הראשון, דוכס בורגונדיה (1467-1477)
- אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה (1477-1516), נכד-נכדו של אלברכט הראשון
- בנו, לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה (1516-1526)
- דודו, זיגמונט הראשון, מלך פולין (1526-1548)
- בנו, זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין (1548-1572)
- אחיינו, זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה (1572-1632)
- בנו, ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין (1632-1648)
- אחיו, יאן השני קז'ימייז', מלך פולין (1648-1672)
- לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1672-1705), נין-נכדו של אולסלו השני
- בנו, יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1705-1711)
- אחיו, קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1711-1740)
- פרידריך כריסטיאן, הנסיך הבוחר מסקסוניה (1740-1763), נכדו של יוזף הראשון
- בנו, פרידריך אוגוסט הראשון, מלך סקסוניה (1763-1827)
- אחיו, אנטון, מלך סקסוניה (1827-1836)
- אחיו, מקסימיליאן, נסיך הכתר של סקסוניה (1836-1838)
- בנו, פרידריך אוגוסט השני, מלך סקסוניה (1838-1854)
- אחיו, יוהאן, מלך סקסוניה (1854-1873)
- בנו, אלברט, מלך סקסוניה (1873-1902)
- אחיו, גאורג, מלך סקסוניה (1902-1904)
- בנו, פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה (1904-1932)
- בנו, גאורג, נסיך הכתר של סקסוניה (1932-1943)
- אחיו, פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן (1943-1968)
- בנו, מריה עמנואל, מרקיז מייסן (1968-2012)
- אחיו, אלברט, מרקיז מייסן (יולי-אוקטובר 2012)
- דודנו, רידיגר, מרקיז מייסן (אנ') (2012-2022)
- בנו, דניאל, מרקיז מייסן (אנ') (2022-)
בריטניה (פמיניסטי מלא)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סופיה מהנובר (עד 1714)
- בנה, ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה (1714-1727)
- בנו, ג'ורג' השני, מלך בריטניה (1727-1760)
- נכדתו, אוגוסטה, נסיכת בריטניה (1760-1813)
- נכדה, וילהלם הראשון, מלך וירטמברג "ויליאם הרביעי" (1813-1864)
- בתו, מריה פרדריקה שרלוטה, נסיכת וירטמברג (גר') "מרי השלישית" (1864-1887)
- אחותה, קתרינה, נסיכת וירטמברג (1887-1898)
- בנה, וילהלם השני, מלך וירטמברג "ויליאם החמישי" (1898-1921)
- בתו, פאולינה, נסיכת וירטמברג (1921-1965)
- נכדה, פרידריך וילהלם, נסיך ויד (גר') (1965-2000)
- בנו, אלכסנדר, נסיך ויד (2000-)
אנגליה (ללא זיכרון)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנרי השני, מלך אנגליה (עד 1189)
- בנו, ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה (1189-1199)
אפשרות ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחיו, ג'ון, מלך אנגליה (1199-1216)
- בנו, הנרי השלישי, מלך אנגליה (1216-1272)
- בנו, אדוארד הראשון, מלך אנגליה (1272-1307)
- בנו, אדוארד השני, מלך אנגליה (1307-1327)
- בנו, אדוארד השלישי, מלך אנגליה (1327-1377)
- בנו, ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר (1377-1399)
- בנו, הנרי הרביעי, מלך אנגליה (1399-1413)
- בנו, הנרי החמישי, מלך אנגליה (1413-1422)
- בנו, הנרי השישי, מלך אנגליה (1422-1471)
- אחיו-למחצה, ג'ספר טיודור (אנ') (1471-1495)
- אחיינו, הנרי השביעי, מלך אנגליה (1495-1509)
- בנו, הנרי השמיני, מלך אנגליה (1509-1547)
- בנו, אדוארד השישי, מלך אנגליה (1547-1553)
- אחותו, מרי הראשונה, מלכת אנגליה (1553-1558)
- אחותה, אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה (1558-1603)
- נכד-דודתה, ג'ורג' קארי, ברון האנזדן (אנ') (מרץ-ספטמבר 1603)
- בתו, אליזבת קארי (אנ') (1603-1635)
- בנה, ג'ורג' ברקלי, ברון ברקלי (אנ') (1635-1658)
- בנו, ג'ורג' ברקלי, רוזן ברקלי (אנ') (1658-1698)
- בנו, צ'ארלס ברקלי, רוזן ברקלי (אנ') (1698-1710)
- בנו, ג'יימס ברקלי, רוזן ברקלי (אנ') (1710-1736)
- בנו, אוגוסטוס ברקלי, רוזן ברקלי (אנ') (1736-1755)
- בנו, פרדריק ברקלי, רוזן ברקלי (אנ') (1755-1810)
- בנו, תומאס ברקלי, ברון ברקלי (1810-1882)
- בתו, לואיז מרי מילמן, ברונית ברקלי (1882-1899)
- בתה, אווה מרי פולי, ברונית ברקלי (1899-1964)
- בתה, מרי פולי ברקלי, ברונית ברקלי (אנ') (1964-1992)
- אחיינה, אנתוני גיוטרבוק, ברון ברקלי (אנ') (1992-)
אפשרות שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחיינו, ארתור הראשון, דוכס בריטני (1199-1203)
- אחותו, אלינור מבריטני (1203-1241)
- אחיינה, ז'אן הראשון, דוכס בריטני (אנ') (1241-1286)
- בנו, ז'אן השני, דוכס בריטני (אנ') (1286-1305)
- בנו, ארתור השני, דוכס בריטני (אנ') (1305-1312)
- בנו, ז'אן השלישי, דוכס בריטני (אנ') (1312-1341)
- אחייניתו, ז'אן, דוכסית בריטני (אנ') (1341-1384)
- בנה, ז'אן הראשון, רוזן פנתייבר (אנ') (1384-1404)
- בנו, אוליבייה, רוזן פנתייבר (אנ') (1404-1433)
- אחיו, ז'אן השני, רוזן פנתייבר (אנ') (1433-1454)
- אחייניתו, ניקול, רוזנת פנתייבר (אנ') (1454-1480)
- בנה, ז'אן השלישי, רוזן פנתייבר (אנ') (1480-1502)
- בנו, רנה, רוזן פנתייבר (אנ') (1502-1525)
- בנו, ז'אן הרביעי, רוזן פנתייבר (אנ') (1525-1564)
- אחיינו, סבסטיאן דה לוקסמבורג (אנ') (1564-1569)
- בתו, מארי, דוכסית פנתייבר (אנ') (1569-1623)
- בתה, פרנסואז דה לורן, דוכסית ונדום (אנ') (1623-1669)
- נכדה, לואי ז'וזף דה בורבון, הדוכס מוונדום (1669-1712)
- אחיו, פיליפ דה בורבון, דוכס ונדום (אנ') (1712-1727)
- נכד-דודתו, ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה (1727-1732)
- בנו, קרלו אמנואלה השלישי, מלך סרדיניה (1732-1773)
- בנו, ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה (1773-1796)
- בנו, קרלו אמנואלה הרביעי, מלך סרדיניה (1796-1819)
- אחיו, ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה (1819-1824)
- בתו, מריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה (1824-1840)
- בנה, פרנץ החמישי, דוכס מודנה (1840-1875)
- אחייניתו, מריה תרזה מאוסטריה-אסטה (1875-1919)
- בנה, רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה (1919-1955)
- בנו, אלברכט, דוכס בוואריה (1955-1996)
- בנו, פרנץ, דוכס בוואריה (1996-)
אפשרות שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשתו, ברנגריה מנווארה (אנ') (1199-1230)
- אחיה, סנצ'ו השביעי, מלך נווארה (אנ') (1230-1234)
- אחיינו, טיבאלט הראשון, מלך נווארה (אנ') (1234-1253)
- בנו, טיבאלט השני, מלך נווארה (אנ') (1253-1270)
- אשתו, איזבל מצרפת (אנ') (1270-1271)
- אחיה, פיליפ השלישי, מלך צרפת (1271-1285)
- בנו, פיליפ הרביעי, מלך צרפת (1285-1314)
- בנו, לואי העשירי, מלך צרפת (1314-1316)
- בנו, ז'אן הראשון, מלך צרפת (1316)
- אמו, קלמנס מהונגריה (אנ') (1316-1328)
- אחיה, קארוי הראשון, מלך הונגריה (1328-1342)
- בנו, לאיוש הראשון, מלך הונגריה (1342-1382)
- בתו, מריה, מלכת הונגריה (1382-1395)
- בעלה, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1395-1437)
- בתו, אליזבת מלוקסמבורג (1437-1442)
- בנה, לסלו החמישי, מלך הונגריה (1442-1457)
- אחותו, אנה מאוסטריה, דוכסית לוקסמבורג (אנ') (1457-1462)
- בתה, מרגרטה מתורינגיה (אנ') (1462-1501)
- בנה, יואכים הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1501-1535)
- בנו, יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1535-1571)
- בנו, יוהאן גאורג, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1571-1598)
- בנו, יואכים השלישי פרידריך, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1598-1608)
- בנו, יוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1608-1619)
- בנו, גאורג וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1619-1640)
- בנו, פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (1640-1688)
- בנו, פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה (1688-1713)
- בנו, פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה (1713-1740)
- בנו, פרידריך השני, מלך פרוסיה (1740-1786)
- אשתו, אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל-בפרן (אנ') (1786-1797)
- אחיינה, קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל (1797-1806)
- בנו, גאורג וילהלם כריסטיאן מבראונשווייג-וולפנביטל (1806-1811)
- אחיו, אוגוסט מבראונשווייג-וולפנביטל (1811-1822)
- אחיינו, קרל השני, דוכס בראונשווייג (1822-1873)
- אחיו, וילהלם, דוכס בראונשווייג (1873-1884)
- נכד-דודתו, קרל הראשון, מלך וירטמברג (1884-1891)
- אשתו, אולגה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1891-1892)
- אחיינה, אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה (1892-1894)
- בנו, ניקולאי השני, קיסר רוסיה (1894-1918)
- אחיינו, גאורגי מיכאילוביץ', רוזן בראסוב (אנ') (1918-1931)
- אחותו, נטליה סרגייבה מאמונטובי (1931-1969)
- בתה, פאולין גריי (1969-2013)
צרפת (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איג קאפה, מלך צרפת (עד 996)
- בנו, רובר השני, מלך צרפת (996-1031)
- בנו, אנרי הראשון, מלך צרפת (1031-1060)
- בנו, פיליפ הראשון, מלך צרפת (1060-1108)
- בנו, לואי השישי, מלך צרפת (1108-1137)
- בנו, לואי השביעי, מלך צרפת (1137-1180)
- בנו, פיליפ השני, מלך צרפת (1180-1223)
- בנו, לואי השמיני, מלך צרפת (1223-1226)
- בנו, לואי התשיעי, מלך צרפת (1226-1270)
- בנו, פיליפ השלישי, מלך צרפת (1270-1285)
- בנו, פיליפ הרביעי, מלך צרפת (1285-1314)
- בנו, לואי העשירי, מלך צרפת (1314-1316)
- בנו, ז'אן הראשון, מלך צרפת (נובמבר 1316)
- אחותו, ז'אן השנייה, מלכת נווארה (אנ') "ז'אן הראשונה" (1316-1349)
- בנה, שארל השני, מלך נווארה "שארל הרביעי" (1349-1387)
- בנו, שארל השלישי, מלך נווארה "שארל החמישי" (1387-1425)
- בתו, בלאנש הראשונה, מלכת נווארה (אנ') "בלאנש הראשונה" (1425-1441)
- בנה, קרלוס, נסיך ויאנה (אנ') "שארל השישי" (1441-1461)
- אחותו, בלאנש השנייה מנווארה (אנ') "בלאנש השנייה" (1461-1464)
- אחותה, אלאונור, מלכת נווארה (אנ') (1464-1479)
- נכדה, פרנסואה, מלך נווארה (אנ') (1479-1483)
- אחותו, קתרין, מלכת נווארה (אנ') (1483-1517)
- בנה, אנרי השני, מלך נווארה "אנרי השני" (1517-1555)
- בתו, ז'אן ד'אלברה "ז'אן השנייה" (1555-1572)
- בנה, אנרי הרביעי, מלך צרפת "אנרי השלישי" (1572-1610)
- בנו, לואי השלושה עשר, מלך צרפת "לואי האחד עשר" (1610-1634)
- בנו, לואי הארבעה עשר, מלך צרפת "לואי השנים עשר" (1634-1715)
- נינו, לואי החמישה עשר, מלך צרפת "לואי השלושה עשר" (1715-1774)
- נכדו, לואי השישה עשר, מלך צרפת "לואי הארבעה עשר" (1774-1793)
- בנו, לואי השבעה עשר, מלך צרפת "לואי החמישה עשר" (1793-1795)
- אחותו, מארי תרז, נסיכת צרפת "מארי הראשונה" (1795-1851)
- נכד-דודה, אנרי, רוזן שאמבור "אנרי הרביעי" (1851-1883)
- אחיינו, רוברטו הראשון, דוכס פארמה "רובר השלישי" (1883-1907)
- בנו, אנריקו, דוכס פארמה "אנרי החמישי" (1907-1939)
- אחיו, ג'וזפה, דוכס פארמה (1939-1950)
- אחיו, אליא, דוכס פארמה (1950-1959)
- בנו, רוברטו השני, דוכס פארמה "רובר הרביעי" (1959-1974)
- אחותו, אליזבטה, נסיכת בורבון-פארמה (1974-1983)
- אחותה, מריה פרנצ'סקה, נסיכת בורבון-פארמה "מארי השנייה" (1983-1994)
- אחותה, אליצ'ה, נסיכת בורבון-פארמה (1994-2017)
- נכדה, פדרו, דוכס קלבריה (2017-)
ספרד (פמיניסטי מלא)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פליפה החמישי, מלך ספרד (עד 1746)
- בנו, פרננדו השישי, מלך ספרד (1746-1759)
- אחיו, קרלוס השלישי, מלך ספרד (1759-1788)
- בתו, מריה חוספה מספרד (אנ') "מריה הראשונה" (1788-1801)
- אחייניתה, מריה תרזה מאוסטריה "מריה השנייה" (1801-1827)
- אחיה, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה "פרנסיסקו הראשון" (1872-1835)
- בתו, מארי לואיז, דוכסית פארמה "מריה השלישית" (1835-1847)
- אחיה, פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה "פרננדו השביעי" (1847-1875)
- נכדנו, לואיש הראשון, מלך פורטוגל "לואיס הראשון" (1875-1889)
- בנו, קרלוש, מלך פורטוגל "קרלוס הרביעי" (1889-1908)
- בנו, מנואל השני, מלך פורטוגל "מנואל הראשון" (1908-1932)
- דודנית אביו, הנסיכה מתילדה מסקסוניה (אנ') "מתילדה הראשונה" (1932-1933)
- אחיינה, גאורג, נסיך הכתר של סקסוניה "חורחה הראשון" (1933-1943)
- אחיו, פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן "פדריקו הראשון" (1943-1968)
- בנו, מריה עמנואל, מרקיז מייסן "מריה הראשון" (1968-2012)
- אחותו, מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה "מריה השלישית" (2012-2018)
- אחיינה, אלכסנדר, מרקיז מייסן (אנ') "אלחנדרו הראשון" (2018-)
פורטוגל (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'ואאו הרביעי, מלך פורטוגל (עד 1656)
- בתו, קתרינה, נסיכת פורטוגל (1656-1705)
- אחיה, פדרו השני, מלך פורטוגל (1705-1706)
- בנו, ז'ואאו החמישי, מלך פורטוגל (1706-1750)
- בתו, ברברה מפורטוגל (1750-1758)
- אחיה, ז'וזה הראשון, מלך פורטוגל (1758-1777)
- בתו, מריה הראשונה, מלכת פורטוגל (1777-1816)
- בנה, ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל (1816-1826)
- בתו, מריה תרזה, נסיכת ביירה "מריה השנייה" (1826-1874)
- בנה, האינפנטה סבסטיאן מפורטוגל וספרד (אנ') "סבשטיאו השני" (1874-1875)
- בנו, פרנסיסקו מריה דה בורבון, דוכס מרצ'נה (ספ') (1875-1923)
- בתו, מריה כריסטינה, דוכסית מרצ'נה "מריה השלישית" (1923-1981)
- בנה, חואן חורחה וולפורד, דוכס אנסולה ומרצ'נה "ז'ואאו השביעי" (1981-1999)
- בתו, מרי הלן וולפורד "מריה הרביעית" (1999-)
אוסטריה (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רודולף הראשון, מלך גרמניה (עד 1291)
- בנו, אלברכט הראשון, מלך גרמניה (1291-1308)
- בנו, פרידריך הראשון, דוכס אוסטריה (אנ') (1308-1330)
- בתו, אליזבת מאוסטריה "אליזבת הראשונה" (1330-1336)
- אחותה, אנה מאוסטריה, דוכסית בוואריה (אנ') (1336-1343)
- דודניתה, קתרינה מאוסטריה (אנ') (1343-1349)
- בנה, אנגרן השביעי, אדון קוסי (1349-1397)
- בתו, מארי מקוסי, רוזנת סואסון (אנ') "מריה הראשונה" (1397-1405)
- בנה, רובר מבר, רוזן מארל (אנ') "רוברט הראשון" (1405-1415)
- בתו, ז'אן מבר, רוזנת מארל וסואסון (אנ') (1415-1462)
- בנה, ז'אן מלוקסמבורג, רוזן סואסון (אנ') (1462-1476)
- אחיו, פייר השני, רוזן סן-פול (אנ') "פטר הראשון" (1476-1482)
- בתו, מארי מלוקסמבורג, רוזנת ונדום (אנ') "מריה השנייה" (1482-1547)
- נכדה, אנטואן דה בורבון (1547-1562)
- בנו, אנרי הרביעי, מלך צרפת "היינריך הראשון" (1562-1610)
- בנו, לואי השלושה עשר, מלך צרפת "לודוויג הראשון" (1610-1634)
- בנו, לואי הארבעה עשר, מלך צרפת "לודוויג השני" (1634-1715)
- נינו, לואי החמישה עשר, מלך צרפת "לודוויג השלישי" (1715-1774)
- נכדו, לואי השישה עשר, מלך צרפת "לודוויג הרביעי" (1774-1793)
- בנו, לואי השבעה עשר, מלך צרפת "לודוויג החמישי" (1793-1795)
- אחותו, מארי תרז, נסיכת צרפת "מריה השלישית" (1795-1851)
- נכד-דודה, אנרי, רוזן שאמבור "היינריך השני" (1851-1883)
- אחיינו, רוברטו הראשון, דוכס פארמה "רוברט השני" (1883-1907)
- בנו, אנריקו, דוכס פארמה "היינריך השלישי" (1907-1939)
- אחיו, ג'וזפה, דוכס פארמה (1939-1950)
- אחיו, אליא, דוכס פארמה (1950-1959)
- בנו, רוברטו השני, דוכס פארמה "רוברט השלישי" (1959-1974)
- אחותו, אליזבטה, נסיכת בורבון-פארמה "אליזבת השנייה" (1974-1983)
- אחותה, מריה פרנצ'סקה, נסיכת בורבון-פארמה "מריה הרביעית" (1983-1994)
- אחותה, אליצ'ה, נסיכת בורבון-פארמה (1994-2017)
- נכדה, פדרו, דוכס קלבריה "פטר השני" (2017-)
פרוסיה (פמיניסטי-מלא)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה (עד 1713)
- בנו, פרידריך וילהלם הראשון, מלך בפרוסיה (1713-1740)
- בתו, וילהלמינה מפרוסיה, מרקיזת ברנדנבורג-ביירוית (1740-1758)
- בתה, אליזבת פרידריקה סופיה, דוכסית וירטמברג (אנ') (1758-1780)
- דודה, פרידריך השני, מלך פרוסיה (1780-1786)
- אחיינו, אלכסנדר, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך (אנ') (1786-1806)
- דודנו, קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל (ינואר-נובמבר 1806)
- נכדו, וילהלם הראשון, מלך וירטמברג "וילהלם הראשון" (1806-1864)
- בתו, מריה פרדריקה שרלוטה, נסיכת וירטמברג (גר') (1864-1887)
- אחותה, קתרינה, נסיכת וירטמברג (1887-1898)
- בנה, וילהלם השני, מלך וירטמברג "וילהלם השני" (1898-1921)
- בתו, פאולינה, נסיכת וירטמברג (1921-1965)
- נכדה, פרידריך וילהלם, נסיך ויד (אנ') "פרידריך וילהלם השני" (1965-2000)
- בנו, אלכסנדר, נסיך ויד (2000-)
רוסיה (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאיל הראשון, צאר רוסיה (1613-1645)
- בנו, אלכסיי הראשון, צאר רוסיה (1645-1676)
- בנו, פיודור השלישי, צאר רוסיה (1676-1682)
- אחיו, איוואן החמישי, צאר רוסיה (1682-1696)
- בתו, יקטרינה איוואנובה (אנ') "יקטרינה הראשונה" (1696-1733)
- בתה, אנה לאופולדובנה (1733-1746)
- בנה, איוואן השישי, קיסר רוסיה (1746-1764)
- אחיו, פיוטר אנטונוביץ' מבראונשווייג (אנ') (1764-1798)
- אחותו, יקטרינה אנטונובה מבראונשווייג (אנ') "יקטרינה השנייה" (1764-1807)
- בן-דודנה-מדרגה-שלישית, אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה (1807-1825)
- אחיו, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה (1825-1855)
- בנו, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה (1855-1881)
- בנו, אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה (1881-1894)
- בנו, ניקולאי השני, קיסר רוסיה (1894-1918)
- אחותו, קסניה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1918-1960)
- בנה, אנדריי אלכסנדרוביץ', נסיך רוסיה "אנדריי הראשון" (1960-1987)
- בנו, מיכאיל אנדרייביץ', נסיך רוסיה (אנ') "מיכאיל השני" (1987-2008)
- אחיו, אנדריי אנדרייביץ', נסיך רוסיה (2008-2021)
- בנו, אלכסיי אנדרייביץ' רומנוב "אלכסנדר הרביעי" (2021-)
הונגריה (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדראש הראשון, מלך הונגריה (עד 1060)
- בנו, שאלאמון, מלך הונגריה (1060-1087)
- אחיו, דויד מהונגריה (אנ') (1087-1095)
- אחיינו, ברטיסלאב השני, דוכס בוהמיה (אנ') (1095-1100)
- בנו, ברטיסלאב (צכ') (1100-1130)
- דודנו, בולסלאב השלישי, עקום הפה (1130-1138)
- בנו, ולדיסלב השני, הגולה (1138-1146)
- בנו, בולסלאב הראשון, הגבוה (אנ') (1146-1201)
- בנו, הנריק הראשון, המזוקן (אנ') (1201-1238)
- בנו, הנריק השני, החסוד (1238-1241)
- בנו, בולסלאב השני, בעל הקרניים (אנ') (1241-1278)
- בנו, הנריק החמישי, השמן (אנ') (1278-1291)
- בנו, בולסלאב השלישי, הבזבזן (אנ') (1296-1352)
- בנו, ואצלב הראשון, דוכס לגניצה (אנ') (1352-1364)
- בנו, רופרכט הראשון, דוכס לגניצה (אנ') (1364-1409)
- בתו, ברברה מלגניצה (פול') (1409-1436)
- בתה, ברברה מסקסוניה-ויטנברג (גר') (1436-1465)
- בתה, ברברה מברנדנבורג, מרקיזת מנטובה (אנ') (1465-1481)
- בנה, פדריקו הראשון, מרקיז מנטובה (אנ') (1481-1484)
- בנו, פרנצ'סקו השני, מרקיז מנטובה (אנ') (1484-1519)
- בנו, פדריקו השני, דוכס מנטובה (אנ') (1519-1540)
- בנו, פרנצ'סקו השלישי, דוכס מנטובה (אנ') (1540-1550)
- אחיו, גוליילמו, דוכס מנטובה (אנ') (1550-1587)
- בנו, וינצ'נצו, דוכס מנטובה (אנ') (1587-1612)
- בנו, פרנצ'סקו הרביעי, דוכס מנטובה (אנ') (פברואר-דצמבר 1612)
- בתו, מריה, דוכסית מונפראטו (אנ') (1612-1660)
- בנה, קרלו השני, דוכס מנטובה (אנ') (1660-1665)
- בנו, פרדיננדו קרלו, דוכס מנטובה (אנ') (1665-1708)
- נכד-דודתו, לאופולד, דוכס לורן (1708-1729)
- בנו, פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1729-1765)
- בנו, יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1765-1790)
- אחיו, לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1790-1792)
- בנו, פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1792-1835)
- בנו, פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה (1835-1875)
- אחיו, פרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה (1875-1878)
- בנו, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה (1878-1916)
- בתו, גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה (1916-1932)
- בנה, גאורג, נסיך בוואריה (1932-1943)
- אחיו, קונרד, נסיך בוואריה (1943-1969)
- בנו, אויגן, נסיך בוואריה (אנ') (1969-1997)
- אחיינו, קרלו תומאסו גיירמו פולטי (1997-)
הולנד (פמיניסטי-מלא)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן וילם פריסו, נסיך אורנז' (עד 1711)
- בתו, אמליה, נסיכת נסאו-דיאץ "אמליה הראשונה" (1711-1777)
- בנה, קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן (1777-1811)
- נכדתו, אמליה כריסטינה מבאדן (גר') "אמליה השנייה" (1811-1823)
- אחותה, קרולינה מבאדן (1823-1841)
- בתה, אליזבת לודוויקה, נסיכת בוואריה "אליזבת הראשונה" (1841-1873)
- אחותה, אמליה אוגוסטה, נסיכת בוואריה "אמליה השלישית" (1873-1877)
- בנה, אלברט, מלך סקסוניה (1877-1902)
- אחותו, אליזבת, נסיכת סקסוניה "אליזבת השנייה" (1902-1912)
- בתה, מרגריטה, נסיכת סבויה (1912-1926)
- בנה, ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה (1926-1947)
- בתו, יולנדה מרגריטה, נסיכת סבויה (1947-1986)
- בתה, מריה לודוביקה ברגולו (1986-2017)
- בנה, אוברטו אימר גשה (2017-)
ממלכת ירושלים (פמיניסטי-למחצה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלדווין השני, מלך ירושלים (1118-1131)
- בתו, מליסנדה, מלכת ירושלים (1131-1161)
- עם בעלה, פולק מאנז'ו (1131-1143)
- בנה, בלדווין השלישי, מלך ירושלים (1161-1163)
- אחיו, אמלריך הראשון, מלך ירושלים (1163-1174)
- בנו, בלדווין הרביעי, מלך ירושלים (1174-1185)
- אחותו, סיבילה, מלכת ירושלים (1185-1190)
- עם בעלה, גי דה ליזיניאן (1185-1190)
- אחותה, איזבל הראשונה, מלכת ירושלים (1190-1205)
- עם בעלה, קונרד ממונפראטו "קונראד הראשון" (1190-1192)
- עם בעלה, אנרי השני, רוזן שמפאן "אנרי הראשון" (1192-1197)
- עם בעלה, אמלריך השני, מלך ירושלים (1197-1205)
- בתה, מריה ממונפראטו "מארי הראשונה" (1205-1212)
- עם בעלה, ז'אן דה בריין "ז'אן הראשון" (1210-1212)
- בתה, איזבל השנייה, מלכת ירושלים (1212-1228)
- עם בעלה, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1225-1228)
- בנה, קונראד הרביעי, מלך גרמניה "קונראד השני" (1228-1254)
- בנו, קונראד השלישי, מלך ירושלים (1254-1268)
- דודן מדרגה שנייה של אביו, איג, רוזן בריין (אנ') (1268-1296)
- בנו, גוטייר החמישי, רוזן בריין (אנ') "גוטייר הראשון" (1296-1311)
- בנו, גוטייר השישי, רוזן בריין (אנ') "גוטייר השני" (1311-1356)
- אחותו, איזבל, רוזנת בריין (אנ') "איזבל השלישית" (1356-1360)
- עם בעלה, גוטייר השלישי, רוזן אנגיין (צר') "גוטייר השלישי" (1356-1360)
- בנה, סיז'ר השני, רוזן אנגיין (אנ') (1360-1364)
- בנו, גוטייר הרביעי, רוזן אנגיין (אנ') "גוטייר הרביעי" (1364-1381)
- דודו, לואי, רוזן אנגיין (אנ') "לואי הראשון" (1381-1394)
- בתו, מרגריט, רוזנת בריין (אנ') (1394-1397)
- עם בעלה, ז'אן מלוקסמבורג, אדון בובואר (אנ') "ז'אן השני" (1394-1397)
- בנה, פייר הראשון, רוזן סן-פול (אנ') (1397-1433)
- בנו, תיבול מלוקסמבורג (צר') (1433-1477)
- בנו, פרנסואה הראשון מלוקסמבורג (צר') "פרנסואה הראשון" (1477-1511)
- בנו, פרנסואה השני מלוקסמבורג (צר') "פרנסואה השני" (1511-1553)
- בנו, שארל מלוקסמבורג-מרטיג (רו') "שארל הראשון" (1553)
- אחיו, סבסטיאן, דוכס פנתייוור (אנ') (1553-1569)
- בתו, מארי מלוקסמבורג (צר') "מארי השנייה" (1569-1623)
- עם בעלה, פיליפ אמנואל, דוכס מרקר (אנ') "פיליפ הראשון" (1579-1602)
- בתה, פרנסואה מלורן, דוכסית ונדום (אנ') (1623-1669)
- עם בעלה, סזאר, דוכס ונדום (אנ') (1623-1665)
- נכדה, לואי ז'וזף דה בורבון, הדוכס מוונדום "לואי השני" (1669-1712)
- אחיו, פיליפ, דוכס ונדום (אנ') "פיליפ השני" (1712-1727)
- נכד דודתו, ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה "ויקטור הראשון" (1727-1732)
- בנו, קרלו אמנואלה השלישי, מלך סרדיניה "שארל השני" (1732-1773)
- בנו, ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה "ויקטור השני" (1773-1796)
- בנו, קרלו אמנואלה הרביעי, מלך סרדיניה "שארל השלישי" (1796-1819)
- אחיו, ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה "ויקטור השלישי" (1819-1824)
- בתו, מריה ביאטריצ'ה, נסיכת סבויה "מארי השלישית" (1824-1840)
- עם בעלה, פרנץ הרביעי, דוכס מודנה "פרנסואה השלישי" (1824-1840)
- בנה, פרנץ החמישי, דוכס מודנה "פרנסואה הרביעי" (1840-1875)
- אחייניתו, מריה תרזה מאוסטריה-אסטה "מארי הרביעית" (1875-1919)
- עם בעלה, לודוויג השלישי, מלך בוואריה "לואי השלישי" (1875-1919)
- בנו, רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה (1919-1955)
- בנו, אלברכט, דוכס בוואריה (1955-1996)
- בנו, פרנץ, דוכס בוואריה "פרנסואה החמישי" (מ-1996)
בריטניה (סניוריטי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוצאו:
- קתרינה, נסיכת וירטמברג, שנישאה לקתולי
- Alexandrine Gräfin von Merenberg (Q75389097), שנישאה לקתולי
- ביאטריס, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה, שנישאה לקתולי
- ילדי הנסיך אוגוסטוס פרדריק, דוכס סאסקס, שנישא בניגוד לחוק
- ילדי הנסיך ג'ורג', דוכס קיימברידג', שנישא בניגוד לחוק
- Karoline Matilde Vlangali-Handjeri (Q75243471), שמועד פטירתה אינו ידוע
- וילהלם הרביעי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, שנישא לקתולית
- הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, שנישאה לקתולי
- הרמינה, נסיכת אנהלט-ברנבורג-שאומבורג-הוים, שנישאה לקתולי
- מריה דורותיאה, דוכסית וירטמברג, שנישאה לקתולי
- Princess Auguste von Hanau und Horowitz, Gräfin von Schaumburg (Q765738) ו-Princess Alexandrine von Hanau und Horowitz, Gräfin von Schaumburg (Q2643787), שהוריהן נישאו לאחר לידתן
- ילדיהם של וילהלם השני, הנסיך הבוחר מהסן ו-Emilie Ortlöpp (Q84929), שנישאו זה לזו לאחר לידתם
- ולדמר, נסיך דנמרק, שנישא לקתולית
- אנה, נסיכת פרוסיה, שנטבלה לקתוליות
- הלנה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, שנישאה לקתולי
- שלושת ילדיה של Pauline von Württemberg (Q16738169), שאינם מוזכרים בויקינתונים
- Margarete Gräfin von Westphalen zu Fürstenberg (Q75299433), שמועד פטירתה אינו ידוע
- Duchess Luise of Mecklenburg-Schwerin (Q6210485), שנישאה לקתולי
- Aleksey Belevsky-Zhukovsky (Q2834460), שלא ברור האם הוריו נישאו זה לזו
- ילדיהם של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ויקטרינה דולגורוקובה, שנולדו לפני נישואיהם
- מריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, שנישאה לקתולי
- Alexander of Württemberg (Q76263), שנישא לקתולית
- וילהלם, דוכס אוראך, שנישא לקתולית
- אלכסנדר, דוכס וירטמברג, שנהיה קתולי
- Princess Louise of Prussia (Q133752), שנישאה לקתולי
- מריה מפרוסיה, שנישאה לקתולי
נכסי הכנסייה היוונית אורתודוקסית של ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
|שם=[[]]|רוחב=|אורך=|סוג=עיר
- ^ פרק ג', פסוק 1
- ^ פרק ח', פסוק 34
- ^ מעשי השליחים, פרק א', פסוקים 16–18
- ^ מעשי השליחים, פרק א', פסוקים 3–5
- ^ Europe and North America
- ^ מאת שגיא גרין, האו"ם הכריז על מצדה "אתר מורשת עולמית", באתר הארץ, 30 באוקטובר 2002
- ^ דליה טל ורון פז, דרך הבשמים בנגב הוכרזה היום כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, באתר גלובס, 12 במרץ 2007
- ^ צמרת פרנט, "כלכליסט", הגנים הבהאים הוכרזו כאתרי מורשת עולמיים, באתר ynet, 8 ביולי 2008
- ^ זיו ריינשטיין, יש כבוד: נחל מערות הוכרז אתר מורשת עולמית, באתר ynet, 29 ביוני 2012
- ^ בית גוברין נבחר לאתר מורשת של אונסק"ו, באתר וואלה!
- ^ איתמר אייכנר, אחיה ראב"ד ורועי קייס, בית שערים הוכר כאתר מורשת עולמית, באתר ynet, 5 ביולי 2015
- ^ 1 2 כנסיית המולד הוכרה לראשונה כאתר מורשת עולמי, באתר וואלה!
- ^ ברק רביד, אונסק"ו: מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הן אתרי מורשת פלסטיניים, באתר הארץ, 7 ביולי 2017