פילוסופיה - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מונחים בפילוסופיה)

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממוינים על פי:

  1. סדר האלפבית
  2. תחומים
  3. פילוסופים

על פי סדר האלפבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דאונטולוגיה (deontological ethics) - תאוריה אתית, אשר לפיה לפעולות מסוימות ישנו ערך מוסרי חיובי או שלילי כשלעצמן, הנפרד מן הערך המוסרי החיובי או השלילי של תוצאותיהן.
  • דואליזם (dualism) - תפיסה הגוזרת את הכל מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.
  • דטרמיניזם (determinism) - תפיסה לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
  • דיאלקטיקה - מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. במובנה הנפוץ ביותר המילה דיאלקטיקה מייצגת משמעות של היא התפתחות קונפילקט.
  • דרוויניזם

ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ודאות (certainty) - ידע מושלם החסין באופן מוחלט מפני טעות.
  • ויטליזם (vitalism) - יצורים חיים מכילים מרכיב שאינו פיזי.

ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זולתנות (altruism) - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
  • זמן (time) - מידה של משך או פער בין שני אירועים או עצמים.

ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

י[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרון חלקלק - (slippery slope) - מטפורה לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.
  • מהות (essentia) - תכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
  • מהותנות (Essentialism) - אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
  • מודעות (Awareness) - היותו של דבר מה נמצא באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית; הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
  • מודעות עצמית - (Self-awareness) תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
  • מוסר (morality)
  • מונאדה (monadology)- אובייקט פילוסופי שתיאר גוטפריד וילהלם לייבניץ על פיו לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו.
  • מוניזם (monism) - השקפה הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
  • מטא-אתיקה (meta-ethics) - חקר שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.
  • מטאפיזיקה (metaphysics)
  • מטאפילוסופיה (metaphilosophy) - חקר הפילוסופיה עצמה: טיבה, הנחות היסוד שלה, שיטותיה ומטרותיה.
  • מטריאליזם (materialism) - החומר הוא המציאות היחידה הקיימת, מרכיבה ומפעילה את העולם.
  • מיינד (Mind)- נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה או תבונה. ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המונח. מכיוון שלא קיימת מקבילה בעברית, משתמשים חליפות במונחים שצוינו. לעיתים, באותו טקסט אפשר למצוא תרגומים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מתרגומים לא תופס את מלוא המשמעויות של המונח.
  • ממשות
  • מסך הבערות (veil of ignorance) - מושג מתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת על פי כללי "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
  • מסומן
  • מסמן
  • מציאות (reality)
  • משמעות (meaning)
  • משפט הטבע

נ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פ[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קווליה (Qualia) - "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[1]
  • קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
  • קונפוציאניזם (儒學: "אסכולת המלומדים") - תורה פילוסופית המתבססת על כתביו של קונפוציוס.
  • קטגוריה - קטגוריה מהווה תבנית כללית של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מושג זה תפס חלק משמעותי בהגותו של אריסטו ופותח מאוחר יותר בהגותו של קאנט.
  • קיום - ראו אונטולוגיה.

ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאולוגיה - חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים.
  • תודעה - אחת מתכונות הנפש, שבדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה.
  • תועלתנות (utilitarianism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית.
  • תוצאתנות (consequentalism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתוצאה הכללית.
  • תורת ההכרה - דנה במהות ובגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
  • תכונה - מאפיין אבסטרקטי של ישות. לדוגמה, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות.
  • תכלית - ראו טלאולוגיה.
  • תערו של אוקאם - עיקרון המיוחס לוויליאם איש אוקאם לפיו אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים.

על פי תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה יוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה של המוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוב - דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.
  • רוע - מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם. היפוכו של הטוב.

פילוסופיה של הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח תרגום הסבר
אינטנציונליות מיוחסת לדבר באופן אינסטרומנטלי בלבד, לצורכי הסבר או ניבוי התנהגותו.
אינטנציונליות מקורית אינטנציונליות שיש לדבר באופן שאינו תלוי באינטנציונליות של דבר אחר.
אינטנציונליות נגזרת נגזרת מאינטנציונליות מקורית של דבר אחר.
אינטראקציוניסטי יש קשרים סיבתיים דו כיוונים בין הנפשי לבין החומרי. מצבים נפשיים הם גורמים למצבים גופניים וההפך.
אלימיטיבזם לשום דבר אין מאפיינים נפשיים.
גישה אפיסטמית מועדפת עמדה טובה יותר לדעת מכל אחד אחר, מקור הסמכות העליונה.
דואליזם dualism העולם איננו פיזיקלי טהור ואיננו רוחני טהור אלא מכיל הן מרכיבים פיזיקליים והן מרכיבים שאינם פיזיקליים, אלא רוחניים.
דואליזם עצמתי העולם כולל שני סוגי עצמים/אובייקטים: עצמים פיזיקליים ועצמים רוחניים. הנפש היא עצם רוחני. עצמים כאלה יכולים להתקיים בלי תלות בשום דבר פיזיקלי. בפועל, יגיד הדואליסט העצמתי כי הנפש שלנו קשורה לעצם פיזיקלי- הגוף שלנו. זהו קשר שאינו הכרחי. המהות של כל אחד משני הסוגים, שונה לחלוטין.
דואליזם תכונתי Property Dualism העולם כולל רק עצמים חומריים/פיזיקליים. אבל אין עצמים רוחניים. יש מצבים ותכונות שאינם פיזיקליים אלא נפשיים. ההתנהלות שלהם לא כפופה לחוקים פיזיקליים. דואליסט תכונתי מודרני יאמר שהמצבים והתכונות הנפשיים הם מצבים של עצם פיזיקלי. בפרט, מדובר במצבים ותכונות של המוח. כשעצמים מגיעים לשיא המורכבות כמו המוח, יעלו בהם תכונות שאינן פיזיקליות בלבד. ישנם עצמים פיזיקליים בלבד. אבל ישנן תכונות ומצבים שונים.
דואליזם תכונתי אפיפנמונליסטי למצבים נפשיים אין כוחות סיבתיים.
דואליזם תכונתי אינטראקציוניסטי למצבים נפשיים יש כוחות סיבתיים.
האמנה belief
ודאות אם מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X אזי מתקיים מצב נפשי X. לדוגמה, אם אני מאמינה שכואב לי, אז באמת כואב לי.
ידע ישיר/מידי (גישה אפיסטמית ישירה) ידע שאינו מבוסס על ראיות או היסקים כלשהם.
ידע מנקודת מבט של גוף ראשון first body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצביו הנפשיים שמושג על ידי התבוננת פנימית.
ידע מנקודת מבט של גוף שלישי third body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצבים שאינם נפשיים, או אודות מצבים נפשיים של מישהו אחר.
מוניזם Monism אמונה שכל החומר והרוח הם אחד
מוניזם אנומלי anomalous monism
מוניזם נייטרלי neutral monism
מופע Occurrence
מושאים מכוונים (אינטציונאליים) דברים שעל אודותיהם מסיבים המצבים נפשיים בעלי התוכן.
מימושים מרובים Multiple realizability
נפשי mental
סיבתיות נפשית mental causation פיזיקלית: מצבים נפשיים גורמים להתנהגויות/פעולות שונות.
סיבתיות פיזיקלית physical causation נפשית: השפעה של אובייקט פיזיקלי על איברי החושים.
עמדה טענתית propositional attitude מורכבת מתוכן טענתי המבוטא באמצעות משפטי ש...
עמדה פסיכולוגית עמדה של הסובייקט כלפי התוכן או מצב העניינים שעל אודותיו אותו מצב נפשי מסב.
פאן פסיכזם הכל כולל מאפיינים נפשיים.
פרטיות privaty א-סימטריה בין ידע מגוף ראשון, לידע מגוף שלישי.
קווליה qualia אוסף תכונות שיש למצב בעל מודעות פנומנלית

להתנסויות.

רציה desire
שקיפות אם מתקיים מצב נפשי X אזי מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X. לדוגמה, אם כואב לי- אז אני מאמינה שכואב לי.
תורת אלומה bundle theory עצם הוא אוסף, או אלומה של תכונות ואירועים. לדוגמה, השולחן הוא מקבץ של תכונות.
תורת זהות identity theory
תורת טיפוסים/תבניות type theory
תורת מצע substraturm theory עצם הוא מצע שבו תלויים אירועים ותכונות שונים.
תפיסת חושי Perception
תקרית token

פילוסופיה אנליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פועל/סוכן (agent)
  • היגד (propositional)
    • הכרח לוגי - כלל שהלוגיקה מבטיחה את אמיתותו.
    • הכרח נומולוגי: כלל הוא חוק טבע.
  • טענות סינתטיות- אמיתותן אינן מובטחות רק על ידי משמעות הביטויים, אלא גם ממצבי העניינים בעולם. לדוגמה: עמוס הוא רווק.
  • טענות אנליטיות- טענות שהאמיתות שלהם, נגזרת או מובטחת, מעצם קשרי המשמעות של הביטויים שמרכיבים את המשפטים שמביעים את הטענות. לדוגמה: רווק הוא גבר לא נשוי.

לוגיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופיה של המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיסטמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פילוסופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונפוציוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאו דזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (בודהה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים מחלקים את הדרך המתומנת האצילה לשלושה חלקים עיקריים:

חלק גורמים של הדרך המתומנת גורמים נרכשים
תבונה (סנסקריט: prajñā, פאלי: paññā) 1. הבנה נכונה ידע נכון
2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) שחרור נכון
מוסר (סנסקריט: śīla, פאלי: sīla) 3. דיבור נכון
4. פעולה נכונה
5. אורח חיים נכון (וגם פרנסה נכונה)
התבוננות פנימה (סנסקריט ופאלי: samādhi) 6. מאמץ נכון
7. מודעות נכונה
8. ריכוז נכון

תאלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנכסימנדרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקליטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרמנידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנון מאליאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמוקריטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלטון (427–347 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטו (384–322 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאופרסטוס (371–287 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון מאליס (360–270 לפנה"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגרג'ונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו שי (1130–1200)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמב"ם (1135–1204)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם איש אוקהם (1285–1347)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס מור (1478–1535)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל דה מונטן (1533–1592)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס בייקון (1561–1626)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס הובס (1588–1679)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנה דקארט (1596–1650)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלז פסקל (1623–1662)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך שפינוזה (1632–1677)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון לוק (1632–1704)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מונאדה (לייבניץ)
  • הטוב בכל העולמות האפשריים
  • זהות הבלתי ניתנים להבחנה (Identity of indiscernibles) - לא ייתכן שכל תכונותיהם של שני דברים המוגדרים כשונים יהיו משותפות. אם כל תכונה שנושא X היא גם תכונה של Y, וההפך, אזי X ו-Y זהים. ההנחה ששני דברים הם בלתי ניתנים להבחנה, היא כמו לכנות בשני שמות שונים את אותו הדבר. עיקרון זה מופעל לעיתים קרובות בלוגיקה מודרנית ובפילוסופיה, ונקרא לעיתים "חוק לייבניץ".
  • סיבה מספקת (Sufficient reason) - "חייבת להיות סיבה מספקת לכל דבר להתקיים, לכל אירוע להתרחש, ולכל אמת להתקבל".
  • עקרון הטעם המספיק

ג'ורג' ברקלי (1685–1753)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד יום (1711–1776)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-ז'אק רוסו (1712–1778)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל קאנט (1724–1804)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן גוטפריד הרדר (1744–1803)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רמי בנת'ם (1748–1832)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוהאן גוטליב פיכטה (1762–1814)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך שליירמאכר (1768–1834)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (1775–1854)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור שופנהאואר (1788–1860)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון סטיוארט מיל (1806–1873)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרן קירקגור (1813–1855)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי דייוויד תורו (1817–1862)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל מרקס (1818–1883)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדיננד לסל (1825–1864)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס פרס (1839–1914)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך ניטשה (1844–1900)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטלב פרגה (1848–1925)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמונד הוסרל (1859–1938)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי ברגסון (1859–1941)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס ובר (1864–1920)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן סמאטס (1870–1950)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטרנד ראסל (1872–1970)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' אדוארד מוּר (1873–1958)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין בובר (1878–1965)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד קורז'יבסקי (1879–1950)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטו נוירת (1882–1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גסטון בשלאר (1884–1962)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' לוקאץ' (1885–1971)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג ויטגנשטיין (1889–1951)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין היידגר (1889–1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף קרנפ (1891–1970)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטוניו גרמשי (1891–1937)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולטר בנימין (1892–1940)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל בכטין (1895–1975)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרברט מרקוזה (1898–1979)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריך פרום (1900–1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק לאקאן (1901–1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד טארסקי (1901–1983)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל פופר (1902–1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג' אורוול (1903–1950)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאודור אדורנו (1903–1969)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו ליבוביץ (1903–1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-פול סארטר (1905–1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל המפל (1905–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור קסטלר (1905–1983)[עריכת קוד מקור | עריכה]

איין ראנד (1905–1982)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נלסון גודמן (1906–1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה ארנדט (1906–1975)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל לוינס (1906–1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימון דה בובואר (1908–1986)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילארד ואן אורמאן קוויין (1908–2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיה ברלין (1909–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון אוסטין (1911–1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעולת דיבור
  • מבעים קביעתיים (constative utterances) קבוצת משפטים שהם טענות (statements), כלומר משפטים המתארים עובדות ועשויים להיות אמיתיים (true) או שקריים (false).
  • מבעים ביצועיים (performative utterances). קבוצת משפטים שמבעים ביצועיים ואינם מדווחים על עובדה, אלא שבעצם אמירתם מבוצעת פעולה מסוימת.
  • מעשה לוקוציוני (locutionary act): הדוברת משמיעה צלילים מסוימים, שהם מילים בעלות משמעות בשפה, ובכך אומרת משפט שהוא בעל מובן ומתייחס לאובייקטים שונים (מובן והוראה).
  • מעשה אילוקוציוני (illocutionary act): הדוברת משתמשת במבע על-מנת לבצע פעולה מסוימת. דוגמאות: טוענת, שואלת, מתנצלת, מבטיחה, פוקדת או מאיימת.
  • מעשה פרלוקוציוני (perlocutionary act): הדוברת יוצרת השפעה או אפקט על קהל השומעים באמצעות המבע. דוגמאות: משכנעת, מטעה, מרגיעה, מבהילה, או מניעה לפעולה.

פול גרייס (1913–1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עקרון שיתוף הפעולה
    • כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
    • כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
    • כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
    • כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.

אלבר קאמי (1913–1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולאן בארת (1915–1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפה פוט (1920–2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון רולס (1921–2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח תרגום
צדק כהוגנות A Theory of Justice
מסך הבערות Justice as Fairness
דוקטרינה מקיפה Comprehensive Doctrine
כלל המקסימין The maximin rule
עקרון ההפרשיות The Difference Principle
שיווי משקל רפלקטיבי Reflective equilibrium
המצב המקורי Original Position
הסכמה שבחפיפה Overlapping Consensus
טובין ראשוניים Primary Goods
נטלי השיפוט Burdens of Judgment
מבנה בסיסי Basic Structure
פלורליזם סביר Reasonable pluralism
תפיסת הטוב Conceptions of the Good
חוק העמים The Law of Peoples
הנחשלים ביותר The Least Advantaged

תומאס קון (1922–1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור דנטו (1924–2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-פרנסואה ליוטר (1924–1998)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יל דלז (1925–1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל פוקו (1926–1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילרי פטנאם (1926–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנלי קאבל (1926–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נועם חומסקי (1928)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנארד ויליאמס (1929–2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן בודריאר (1929–2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורגן הברמאס (1929)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודית ג'רביס תומסון (1929)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוברט דרייפוס (1929–2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר בורדייה (1930–2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק דרידה (1930–2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד רורטי (1931–2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס טיילור (1931)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון סרל (1932)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיווג פעולות הדיבור:
    • פעולות דיבור טענתיות (assertative): בפעולות אלה הדובר מתחייב לאמיתות דבריו. פעולות כגון: לתאר, לטעון, להסיק, להכחיש, לאשר.
    • פעולות דיבור הכווניות (directive): בפעולות אלה הדובר מנסה לגרום לנמען לבצע דבר מה. פעולות כגון: לבקש, לדרוש, להמליץ, להזהיר, לשאול.
    • פעולות דיבור התחייבותיות (commissive): פעולות אלה מחייבות את הדובר לפעולה עתידית מצדו. פעולות כגון: להבטיח, לאיים, להציע, להסכים.
    • פעולות דיבור הבעתיות (expressive): בפעולות אלה הדובר מביע מצב פסיכולוגי שבו הוא נמצא. פעולות כגון: להתנצל, לגנות, להודות, לברך, להשתתף בצער.
    • פעולות דיבור הצהרתיות (declarative): בפעולות אלו הדובר גורם לשינוי מיידי במציאות "מוסדית". פעולות כגון: להכריז מלחמה, לתת שם, לגזור דין, לנדות, להינשא.
  • החדר הסיני

מייקל וולצר (1935)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן באדיו (1937)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט נוזיק (1938–2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סול קריפקה (1940)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק רנסייר (1940)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'וליה קריסטבה (1941)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד לואיס (1941–2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק (1942)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק ג'קסון (1943)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונה הראווי (1944)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס הופשטטר (1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלבוי ז'יז'ק (1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר סינגר (1946)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרתה נוסבאום (1947)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודית באטלר (1956)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריי בראסייה (1965)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד צ'אלמרס (1966)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוונטין מייאסו (1967)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרהם הרמן (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונטולוגיה מוכוונת דברים (object-oriented ontology, OOO)
  • פילוסופיה של גישה

טימותי מורטון (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

ספר: פילוסופיה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]