ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 258: | שורה 258: | ||
::עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה {{אלמ}} |
::עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה {{אלמ}} |
||
:::אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי ל[[T-90]] יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 {{אנ|T-62#Limitations}}. לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך [[שוט קל]] נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך ל[[קרבות שיריון בשיריון]] נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ אויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים. |
:::אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי ל[[T-90]] יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 {{אנ|T-62#Limitations}}. לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך [[שוט קל]] נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך ל[[קרב שיריון בשיריון|קרבות שיריון בשיריון]] נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ אויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים. |
||
:::כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב. |
:::כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב. |
גרסה מ־14:13, 27 בספטמבר 2021
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
מלחמת העצמאות: תותחי נ״ט עם צלבי קרס
קראתי את [1] והוא מספר שם שבזמן מלחמת העצמאות הוא היה ביחידת נ"ט ושהם קיבלו תותחים מצ'כוסלובקיה שיוצרו במקור עבור גרמניה הנאצית ולכן היו עליהם צלבי קרס. מדובר על דברים שקרו לפני יותר משבעים שנים ולכן ברור שיש בעיה להסתמך על זכרונו. איכשהו אני נוטה יותר לסמוך על הזכרון של צלבי קרס, וגם על התפקיד הכללי של היחידה. אבל לא מצאתי שום אזכור לתותחי נ"ט בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. היו מקלעי מגל"ד שאולי שימשו גם נגד מטוסים, אבל לא נראה לי שנגד טנקים (והם גם לא הגיעו מאוחר. אבל את את פריט המידע הזה אפשר להסביר גם בדרכים אחרות בהנחה שמקבלים חלקים אחרים מהסיפור: אולי רק אז הם קיבלו אז הנשק שהיה קודם במקומות אחרים). האם יש אישוש לסיפור הזה? או בכלל לשימוש בנשק שהיו עליו צלבי קרס (ולא נמחקו) במלחמת העצמאות? Tzafrir - שיחה 12:59, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ביד לשיריון מוצג כלי כזה. כך לפחות טוענים המדריכים. ―אנונימי לא חתם
- בלי קשר לציורים של סמלים, רוב הנשק ששימש את צה"ל במלחמת 48 הגיע מצ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ), והיה מיועד במקור לגרמניה. ―אנונימי לא חתם
נישואים והגבול בין מוצרי יסוד למוצרי מותרות
אם במודל ה"מודרני" גבר הוא מפרנס יחיד המפרנס את הבית ומממן לכל הפחות לו, לאשתו ולילדיו מזון, לבוש, פארמה, שירותי חינוך ושירותי רפואה (כולל ביטוח) ואשתו אחראית על קניית כל אלה, איך אפשר להגדיר בצורה ברורה את הגבול בין "הכרחי" ל"מותרות" כדי למנוע טענות ל"ניצול", "פינוק" ו"חומרנות" ומכאן גם מלחמות של ממש בין הגבר לאשה? ―אנונימי לא חתם :
- ואם לא? עמית - שיחה 16:02, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- ואם זה לא "המודל המודרני"? המודל שאתה מציג מתאר לא רע את שנות החמישים של המאה העשרים, מאז עברו שבעים שנה, דברים השתנו. לא בטוח שההגדרות של מה הכרחי ומה מותרות כיום דומות לאלו של שנות החמישים. עמית - שיחה 17:19, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- ואם לא כלומר אם זה לא המודל המודרני או ואם לא כלומר שאי אפשר להגדיר את הגבול? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- לא ברור איזה סוג תשובה אתה מצפה לקבל. גם אוסף ההנחות שלך טיפה מיושן ולא רלוונטי (מרבית הנשים הנשואות בחברה מודרנית עובדות, מפרנסות ומשלמות מסים) וגם לא לחלוטין ברור מה המטרה של השאלה. מה אתה רוצה לשמוע, איזה גבול? Corvus,(Nevermore) 17:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- כן, איזה גבול ביחס למודל ה"מודרני" (אני מבדיל בזהירות בין מודרני לפוסט מודרני). ―אנונימי לא חתם
לא צריך להגדיר, אלא לתמחר. הבעל הוא, כאמור, מפרנס יחיד, והוא יהיה אחראי לניהול הפיננסי של משק הבית. האשה, שהיא לפי המודל הזה ספקית שירותי משפחה, חדרנות וזוגיות (להלן שירותי מחו"ז), תפרסם ברשומות מחירון מפורט לכל שירות, כגון הפעלת מכונת הכביסה, הכנת ארוחת ערב, חליצת נעליו של הבעל עם שובו מיום העבודה המפרך, וכדומה. הבעל יהיה אחראי לרשום ולדווח על רגעי נחת מהילדים או תחושת סיפוק על היותו עמוד התווך הכלכלי של המשפחה, ואלו יתומחרו כחלק מרשימת שירותי המחו"ז. האשה תתקצב את הוצאות הבית על פי תזרים המזומנים. חריגה מהתקציב תחשב ל"פינוק" (וחריגה מעבר ל-25%, "פינוק חומרני"). עוזי ו. - שיחה 19:43, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזי ו., אבל השואל ביקש לחשב גבול... Corvus,(Nevermore) 19:57, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזי מומחה בחישובי גבול, בפרט כאשר משך הנישואים שואף לאינסוף. דוד שי - שיחה 21:22, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא בית דין רבני או בית דין לענייני משפחה אמור לעסוק בכך? וזה יכול להשתנות בהתאם למקרה. לדוגמא, יש מקרים שבהם בת הזוג הייתה רגילה לרמת חיים מסויימת, ובגירושים נדרשו מזונות שיוכלו לאפשר את המשך קיום רמת החיים שהורגלה אלייה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:12, 21 בספטמבר 2021 (IDT)
שנות ה-50 האמנם?
הטענה המעניינת לעיל על שנות ה-50 יכולה להיות יחסית למשל לארה"ב, בריטניה, קנדה וכדומה אבל לא בהכרח למדינות אחרות.
קשה לדעת מה צופן העתיד הקרוב (2025-2050) --- התחזקות המגמה הקיימת או היחלשותה בשל עלייה משמעותית באוטומציה שתביא לאובדן מקומות עבודה רבים וקאמבק של הדפוס הקודם, לפחות לגבי הורים ואז חוזרת השאלה, "היכן עובר הגבול" כשמדובר על מפרנס\ת יחידנ\ית (זו הייתה טעות לדבר רק על גברים) ועל טפלנ\ית בית. ―אנונימי לא חתם
קצינים דוברי רוסית
האם הקטגוריה של "קציני צה"ל מעל סא"ל שנולדו בברית המועצות ומשרתים היום" כוללת רק את רומן גופמן?
האם קיימים קציני משטרה בכירים (סנ"צ פלוס) דוברי רוסית בכלל?
- א. לא.
- ב. כן.
- 87.71.94.38 09:16, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- א. כן.
- ב. לא שידוע. אבל אולי במעבדות, סייבר, רפואה וכד'?
- בדקת את כל הקצינים מעל סא"ל בצה"ל? כל הכבוד! מדובר במאות קצינים שחלק משמותיהם חסויים. שאפו. 2.52.72.8 07:14, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
תשואות ב"גמל להשקעה"
האם התשואה מחושבת לפי "ריבית דריבת" או לפי ההפקדה הראשונית? נניח לצורך החישוב מישהו השקיע 10,000 שקלים והתשואה היא 10% שנתית. אז כעבור שנה יהיה לו 11,000 שקלים. אבל כעבור שנתיים זה יהיה 12,000 או 12,100? לצורך החישוב נניח אין תזרים כספים נוסף ונניח שהתשואה היא קבועה, ללא דמי ניהול. סתם להבין את העקרון.
- פשוט קרא/י את ריבית דריבית Shannen - שיחה 19:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
תודה אבל לא מציון שם שמדובר בגמל להשקעה. בפסקה לפני כן מצוינת ריבית פשוטה ובהמשך עוד מספר סוגי ריביות, ללא התייחסות לסוג הקופה.
- קופות גמל להשקעה משקיעות בשוק ההון ולא מבטיחות תשואה קבועה, ולכן אין משמעות לריבית דריבית. דוד שי - שיחה 06:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא או כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
- קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- תוכניות כמו קופת גמל להשקעה, שמשקיעות בשוק ההון, מפרסמות אמנם תשואה שנתית, אבל למעשה התשואה בהן משתנה בכל יום שיש בו מסחר בניירות הערך שבהם מושקע כספן, ובכל יום הסכום המושקע שווה לתוצאה של סוף היום הקודם (כלומר מעין ריבית דריבית בחישוב יומי). דוד שי - שיחה 11:54, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- קופות גמל לא משלמות ריבית אלא הן משיגות רווחים או הפסדים על מה ואיך שהן משקיעות (הרווח או ההפסד מכונה תשואה, שיכולה להיות חיובית או שלילית). השאלה שלך מתאימה לפיקדון, ואז בדרך כלל מחשבים לפי ריבית דריבית שנתית. כל שנה הריבית מצטרפת לקרן ומתחיל חישוב על הקרן יחד עם הריבית שנצברה. דפי הדוגמה השנייה שלך - בסוף השנה הראשונה שווי הפיקדון הוא 10,000 בתוספת 10% שהם 1000 וביחד זה 11,000 ועל הסכום החדש של 11,000 מחשבים 2% בתום השנה השנייה שהם 220, כך שאחרי שנתיים שווי הפיקדון הוא 11,220. 84.94.45.134 18:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אז איך זה הולך? נניח בשנה א' יש ריבית 10% ובשנה ב' 2%. האם החישוב הוא או כשהאיבר השלישי הוא השאלה המרכזית. כלומר התשואה כל שנה היא בהתאם להפקדה או בהתאם למה שיש בקופה. אגב לפי מה שכתבת יש הבדל בין "ריבית" לבית "תשואה" בהקשר של החישוב?
ניאנדרתל
האם אפשר לשבת אדם ניאנדרתל דרך דגימות DNA שנמצאו? למה הניסוי לא בוצע?
- בינתיים נמשוא מאוד בחיתולים. קראו שיבוט. Shannen - שיחה 19:56, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
גישה אלטרנטיבית שהוצעה היא לקחת תא של אדם או של שימפנזה, ולהכניס שינויים ברצף ה-DNA כך שיתקבל הרצף הניאנדרטלי. גם במקרה הזה, למיטב ידיעתי עדיין לא קיימת טכנולוגיה להכניס כל-כך הרבה שינויים, אך יש הטוענים שניתן לפתח אותה.
בהנחה שניתן, במדינות המערב אין להערכתי סיכוי לקבל אישור אתיקה לפרוייקט כזה. במשטרים לא-דמוקרטים – מי יודע? (בטח לא אני). אך במשטרים כאלו צפויים לשאול: למה לנו להשקיע בפרוייקט כזה, מן הסתם הרבה מיליונים? מה ייצא לנו מזה? H. sapiens - שיחה 20:55, 22 בספטמבר 2021 (IDT)- יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus,(Nevermore) 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא ממש מהתחום, אבל ממה שאני מבין, בתחום הזה יש אחוזי הצלחה לא גבוהים במיוחד. לכן נדרשת יותר מפילה אחת (ואפילו הרבה יותר). ופיל אסייתי הוא כרגע מין בסכנת הכחדה (מה לגבי פיל אפריקאי? האם יש בעיות להשתמש בו? הוא קצת פחות על סף הכחדה. ועדיין לא ברור לי עד כמה מעשי זה יהיה לתחזק לצורך הניסוי הזה עדר פילים). Tzafrir - שיחה 15:11, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- הפרייה מלאכותית, שיבוט ו"זיגוטה מלאכותית", כולן טכנולוגיות שמסתמכות על קיום תאים חיים ומתפקדים, בין אם תאי מין או תאים סומטיים, של האורגניזם שתורם את ה-DNA.
ייתכן שבמקרים מיוחדים ניתן להשתמש גם בתא לא-חי שעדיין נשמר בו גנום שלם ובלתי-פגוע. אבל במקרה של הממותות, מה שיש זה תאים קפואים מלפני עשרות אלפי שנים, ומן הסתם הגנום בהם כבר לא במצב טוב במיוחד.
לפחות לפי הפרטים ששוחררו לתקשורת, צ'רץ' מצהיר על אסטרטגיה אחרת לחלוטין: "עריכה" של גנום קיים בתאים של מין קרוב שחי כיום. זו טכנולוגיה שקיימת בעיקרון אבל כאן מדובר בהיקף שחורג בהרבה, מבחינת כמות הרצף שרוצים לערוך, מכל מה שנעשה היום.
ייתכן גם שצ'רץ' עדיין חושב על הפרוייקט של הנדסת ניאנדרטלים, שם למיטב ידיעתי אין אפילו תאים קפואים או גנום שלם, והוא רוצה לפתח טכנולוגיה שתתאים גם להם. H. sapiens - שיחה 11:34, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל מה חסר לנו? הפריות מעבדה הן ממציאות היום-יום. פילה פונדקאית אפשר למצוא בכל גן חיות. קיימת טכנולוגיה של זיגוטה מלאכותית. מה עוד צריכים לפתח? Corvus,(Nevermore) 14:51, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המיזם המדובר הוא של ג'ורג' צ'רץ' (אנ'), אותו גנטיקאי מהרווארד שהציע פרוייקט להנדסה גנטית של ילד ניאנדרטל, ולהבנתי בשיטה דומה. החדשות הן שהוא קיבל 15 מיליון דולר למיזם של הממותות (ממי? לא ראיתי בכתבה). ניסיון מראה שהשקעת כסף לא בהכרח מצליחה להזניק מיזם שהטכנולוגיה שלו עדיין לא בשלה. H. sapiens - שיחה 14:03, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש מיזם שמנסה לגדל מעיין ממותות. מה שהם רוצים לעשות זה לשחזר גנים של ממותות מתאים של ממותות שהשתמרו ולערוך תאי פילים כדי להוסיף להם כל מיני תכונות מממותות (צמר, אוזניים קטנות יותר, ועוד) כדי להתאימם לחיים בסיביר, ואז יש אז השלב המאתגר הבא של פיתוח רחם מלאכותי, כי אין עודפי פילות. עם אנשים גם מיזם כזה שהוא פחות שאפתני משיבוט רחוק מהצלחה: יש לנו מספר עצמות שהתגלו ושבכל אחת ה־DNA כבר לא לגמרי שלם. גם אם לא היו מכשולים אתיים, אני לא בטוח שהיה שווה להשקיע בזה. Tzafrir - שיחה 21:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שיש טכנולוגיה קיימת לשבט ניאנדרטלים, כי ככל הידוע לי אין אפילו תאים ניאנדרטלים שלמים עם כל ה-DNA. זאת בניגוד לתאי רקמות של בעלי חיים שנכחדו בזמן האחרון, או תאים של ממותות שנשמרו בהקפאה בקרח. הרצף של הגנום הניאנדרטלי פוענח ממספר עצום של מקטעי DNA קטנים, שאין דרך מעשית לחבר אותם.
חרקים באוכל
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בסוגים רבים של אוכל אבקתי/עמילני (למשל בקמח) מופיעים לא פעם חרקים שחורים קטנים, לפעמים אחרי איחסון במשך זמן מה, לפעמים כבר בחבילה שנקנתה בחנות. אני תוהה לגבי המקרה של אחסון קמח לאורך זמן בכלי אטום (גם לאור): מאיפה החרקים הגיעו לשם? עמית - שיחה 22:46, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- או שהחרקים (ביצים/זחלים) כבר היו בקמח לפני שנכנס לכלי האטום או שהכלי לא באמת אטום. אגב אני לא מכיר כלי מטבח אטום לגמרי, כלומר מסוגל להחזיק ווקום לאורך זמן בלי שיכנס אוויר. Assafn • שיחה 22:54, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- המלצת יודעי דבר היא לאחסן קמח ומוצרים דומים במכל אטום במקרר או במקפיא, תלוי בתדירות השימוש. ראה למשל כאן.
- אגב אני קונה רק כאלה עם הכשר, ומעולם לא מצאתי כלום גם אחרי ניפוי בנפה הדוקה. המאו"ר - שיחה 00:18, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
צפון תימן ודרום תימן
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בגלל שמצב הערכים צפון תימן ודרום תימן בכי רע, ומדובר בערכים שטחיים ביותר, אולי פה אקבל מענה: מדוע היו שתי מדינות לעם התימני? איך נפילת מסך הברזל תרמה לאיחודן? ובכללי, למה תימן מדינה כל כך נחשלת גם היום? חג שמח, 2A10:8009:9277:0:E51E:1963:2BB3:C6D2 23:00, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוזר? מוכני - שיחה 23:06, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
- מתוך הערך דרום תימן (ר’ קישורים שם): דרום תימן הורכבה מהמושבה לשעבר עדן (אנ'), ושטחי החסות הבריטיים, המערבי והמזרחי של עדן, דהיינו "פרוטקטורט עדן" (אנ') (כולל אלה שלא הצטרפו ב-1962 לפדרציה של דרום ערב (אנ')), וגם האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה, השוכנים מול חופיה של עדן. שטח החסות המזרחי של עדן היה רובו מדבריות והרים צחיחים.
- כלומר: צפון תימן הייתה שטח עות’מני ובהמשך מדינה עצמאית, ודרום תימן הייתה מושבה בריטית. Tzafrir - שיחה 23:07, 22 בספטמבר 2021 (IDT)
איך ניתן להבחין בקלות בין קנאביס אינדיקה לקאנביס סאטיבה?
הבנתי שכיום יש זנים רבים בעולם (מאות או אלפים) של קנאביס אינדיקה וסאטיבה המשמשים לטיפול רפואי מסחרי (אני נמנע לעסוק במין רודראליס בשאלה זו).
אם אדם קונה קנאביס רפואי מסחרי ובא לו לדעת אם זה אינדיקה או סאטיבה, איך הוא יוכל לאשר זאת בסבירות גבוהה? (בדיקה אנטומית\גנטית\כימית, לא "פסיכואקטיבית"). תודה. ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שרוב הזנים בימינו הם הכלאות. אינני מומחה, אבל למיטב זיכרוני לאחד משני זני הבסיס יש אחוזי CBD גבוהים הרבה יותר, ובדיקה כימית תוכל לחשוף זאת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
באינדיקה יש יותר CBD מאשר בסטיבה. אבל רוב הירוק הרפואי שמשווק גם ככה זה ערבוב של שני הזנים
- אדם ב"עניינים" טוען שאין יותר דבר כזה אינדיקה טהור או סאטיבה טהור, רק הכלאות שלכל היותר הן דומיננטיות חאחד מהשניים. מישהו יכול לאשר/להפריך? אולי גם הרחבה לגבי סיבת השינוי? מקורות יתקבלו בברכה אם ידרש עדכון בערך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:38, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
מה זה נישואים?
- מחויבות? (חלק מה"נשואים" לא מזהים עצמם מחויבים)
- אהבה? (אנשים מסוימים אוהבים אחד את השני "רומנטית" גם בלי נישואים)
- מגורים משותפים? (לא נגיד שכל שניים או יותר שותפים באיזו דירה "נשואים" זה לזה)
- סקס? (לא נגיד שכל זוג אנשים שעושים סקס הם "נשואים")
- ילדים? (יש זוגות "נשואים" שאין להם ילדים, לפחות במסגרת נישואים נתונה)
- רישום ביורוקרטי? (טקסי נישואים התקיימו על הפלנטה הזאת לפני שכל ביורוקרטיה מדינית יושמה)
האם יש הגדרה ברורה לזה? אשמח לתשובות מלומדות.
- מה לגבי הכרה של ממסד בקשר זוגי (מדינה, דת, קהילה)? יש הטבות מסוימות לזוגות נשואים. זו אחת הסיבות לרצון לקדם הכרה בנישואים אזרחיים ונישואים גאים. (¯`gal´¯) - שיחה 05:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
- נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתם
- אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתם
- גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
- בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אם כך לפי דבריך המונח "חיים משותפים" ריק מתוכן כי ממילא כולם חולקים עולם זה בין אם גרים באותו מבנה או לא, אלא אם מחליפים את חיים משותפים ל"נאמנות כמוגדר בחוזה", אבל אז המונח נישואים מתייתר כי אין הבדל מהותי בין חוזה זה לכל חוזה אחר. ―אנונימי לא חתם
- הוא לא מתייתר, כי הוא חוזה מסוג מסויים. כמו שהמושג "חוזה אחזקה" לא מתייתר בגלל שהוא חוזה כמו כל חוזה אחר.87.70.13.18 09:04, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא כן מתייתר כי אין חובה לכתוב כותרת (זה פשוט נוהג ארגון מידע כתוב) ועוד יותר כי אין חובה בכלל למסמך כתוב. ―אנונימי לא חתם
- בהלכה נקבע מינימום שמחייב את הגבר: שאר כסות ועונה. למי שאינו יהודי דתי אין מינימום, מעבר להסכמה על חיים משותפים הכל נתון להסכמת הצדדים. בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן אפשר ללמוד שלדעת המחוקק ייתכנו נישואים ללא משק בית משותף. דוד שי - שיחה 07:44, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- גם אם נוסיף לשיח את המילה "זוג" זה לא מבהיר את משמעות המונח "נשואים" (במינימום); במה מתאפיין היות שני אותם בני אדם כ"נשואים" (או כ"זוג") בהקשר זה, כלומר במה מתאפיינים אותם "חיים משותפים" עליהם דיבר משתמש:דוד שי במינימום?
- גם זוג יכול להיות משפחה. הגדרתו של דוד שי נראית לי כקרובה למינימום. 2.52.72.8 07:16, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- המשפט הראשון ממש בערך סותר את ההגדרה שהציג משתמש:דוד שי כי הוא כולל גם את הביטוי "להקים משפחה" ובהגדרתו המשתמש הנ"ל לא הזכיר את מושג המשפחה, אז מה הם המאפיינים של "חיים משותפים" בהקשר זה במינימום? ―אנונימי לא חתם
- אתה מוזמן לעיין בערך נישואים. ההסכמה החוזית היא העניין המהותי, וחיים משותפים אינם בהכרח מגורים משותפים.2.52.72.8 06:59, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מניח שב"חיים משותפים" התכוונת ל"מגורים משותפים" (רק שבניגוד אלי ציינת "הסכמה חוזית ל" ואני ציינתי רק "מגורים משותפים") אבל אז זה מחזיר אותנו לעניין של מה ההבדל בין "נשואים" לבין "קבוצת בני עשרים הגרים יחדיו בקומונה?" ―אנונימי לא חתם
- נישואים הם הסכמה חוזית לחיים משותפים. המרכיבים שמנה השואל הם חלק מהפעולות שניתן לכלול במסגרת חוזה זה, אך הם אינם הכרחיים ואינם בלעדיים. הם יותר רלוונטיים לשאלה מהם ידועים בציבור. דוד שי - שיחה 06:29, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא חושב שבכל מדינה יש הטבות לזוגות שמצד אחד מוגדרים "נשואים" אבל מצד שני אין להם ילדים וגם אם כן, לי אישית לא ברור למה בכלל צריכות להתקיים הטבות כאלה (הרי לא מדובר על עזרה שהולכת בסופו של דבר לילדים).
- הגדרת הנישואים שונה מתרבות לתרבות וממדינה למדינה. ללא ציון ספציפי יותר ("בחוקי מדינת ישראל", "בשבט האראפש" וכך הלאה) לא ניתן לענות על השאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- נקודה מהותית היא ש"נישואים" הם לכל הפחות מוסד חברתי, בדרך כלל גם מוסד משפטי ובמקרים רבים (אני מנחש שהרוב) גם דתי. זה מחייב שההגדרה הדוייקת תהיה שונה בין כל המשתנים האלו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
ציטוט מדיון מארכיון 305
בארכיון 305 נכתב תחת הדיון "דייטינג בעולם העתיק":
"במזרח הקדום, בעולם ההלני, באירופה ואף בהודו עד לאחרונה ובחלקים מסוימים עד היום, הנישואין היו חוזה עסקי בין שתי משפחות שנועד להסדיר את חלוקת המשאבים שלהן, כך שבמקרה הגרוע מעט ככל האפשר יאבד, ובמקרה הטוב כמות המשאבים העומדת לרשותן תגדל. בכל הדבר הזה, אין שום משמעות להיכרות מוקדמת בין הבעל והאישה. הורים לא באו "להציע נישואין" כדבריך: מה שעמד על הפרק היה ביזנס
אם זה היה המקרה בכל העולם ולא רק באזורים הנ"ל, אז הנישואים ה"טבעיים" ה"מינימליים" הם חוזה עסקי בין שני זוגות הורים, ללא מסמך כתוב (ללא "כותרת" ולכן גם ללא הביטוי החד-מילתי "נישואים") ולא חוזה בין בני זוג כי למעשה אין זוגיות לפני נישואים. ―אנונימי לא חתם
- מתח בין "נישואי חוזה" ל"נישואי אהבה" קיים בכל התרבויות (עיין: מרווין האריס: בני מיננו, Donald E. Brown: Human Universals). מתח זה לרוב מוכחש על ידי ההורים, אבל תופעה נפוצה למדי של בריחה מהבית למטרת נישואים בניגוד לרצון ההורים מזימה טענה זו. ככלל, נישואים הם העיסקה החשובה ביותר שנעשית בחייו של אדם. אפילו בחברות המערב המשוחררות פירושם של נישואים הוא חלוקה מחדש של הרכוש בין האשה לגבר. מבחינה כלכלית זה מהותי יותר מכל משכנתא. מבחינה חוקית בחברות רבות נישואים יוצרות מסגרת חדשה לגמרי למצבו המשפטי של אדם (למשל אצלנו תוספת רצינית למספר האנשים שמותר להם משפטית להסתיר מידע מרשיע, אפילו בפלילים) ומנקודת מבט אבולוציונית - בחירה של השותף הגנטי. פסיכולוגיה אבולוציונית מקישה מהעובדה האחרונה לגבי כל השאר, כולל תחזית ברורה מאד לכך שיהיה קיים מתח בין האינטרס הגנטי של ההורים, עבורם צאצא ספציפי יכול להידחק לתחתית סולם החשיבות בהינתן עיסקה טובה עבור צאצא אחר, לבין האינטרס הגנטי של הצאצאי/ים שמבחינתם עיסקה לא מוצלחת פרושה פגיעה חזקה ולעתים קרובות בלתי הפיכה באינטרס העצמי שלהם להעמיד צאצאים מוצלחים.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתם
- אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
בחברות ציידים/לקטים היה נהוג ארוע שנתי של מפגש כל השבט או מפגש עם שבטים סמוכים, אירוע בו הזדמן לנער/ה להכיר אנשים חדשים בני גילה. בחברות אחרות היו ארועים כדוגמת ט' באב.
התרשמתי שבכל מקרה נישואים כפויים לבן/בת זוג שאינם אטרקטיביים (מבוגרים מדי למשל, או מעוררי דחיה) יכלו להניע את ההמתבגר/ת להאחז בקש על מנת להימלט מרוע הגזרה.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:24, 25 בספטמבר 2021 (IDT)- כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתם
- אני מסכים בהחלט שקראשים של גיל הנעורים בדרך כלל אינם אהבה, אבל הנער/ה לא יודע זאת, מחמת חוסר נסיון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- כללית אני נמנע מלהגדיר "קראשים" יצריים ומיניים בקרב נערים כ"אהבה" אפילו שזה יכול להיות, לפחות אם זה מתפתח לאט ויש היקשרות. ―אנונימי לא חתם
- אהבות עזות בתחילת הנעורים זכורות לי אישית. גיל החיתון הממוצע עמד על 16 שנים. בעולמם של ציידים לקטים ובמידה פחותה בחברות מסורתיות, אדם נאלץ לתפקד כבוגר עשור או שניים לפני מה שנדרש כיום בחברות של מדינות מפותחות. בהתאם גם תחושת זכותו לאוטונומיה הגיעה מוקדם יותר.
- אני מסכים איתך, אבל אני לא מבין איך בעולם העתיק, שברובו לא היה דבר ממה שנכנה כיום "דייטינג", היו יכולים להתקיים נישואי אהבה, בטח כאשר חיתנו לרוב נערים ונערות ממש עם תחילת הבגרות המינית (כשההורמונים היו בשיא ולכן קל להסביר איך הביאו כל כך הרבה ילדים). ―אנונימי לא חתם
דרוזים ותנ"ך
האם הדת הדרוזית מכירה במקרא כספר קדוש (ברמה כזאת או אחרת)? Corvus,(Nevermore) 13:32, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- באסלאם לגווניו השונים התנ"ך (היהודי או הנוצרי) לא נחשב ספר קדוש, להבנתי. המסורות המקודשות נמצאות בקוראן ובספרות שמשתלשלת ממנו. לדוגמה: חוגגים את חג הקורבן שמציין מעשה שלא עולה בקנה אחד עם המסופר בספר בראשית על עקדת יצחק. הדרוזים חוגגים גם הם את חג הקורבן. Tzafrir - שיחה 15:17, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus,(Nevermore) 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
- עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- בסורה הברזל מוזכר "הספר". באמת חבל שבערכים בוויקיפדיה לא מתורגמים הסימוכין. לי זאת עבודה גדולה מדי. Shannen - שיחה 12:02, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- הקוראן הושפע מאד מהתנ"ך, אך אין באסלאם התייחסות ישירה לתנ"ך כספר קדוש.--שמש מרפא - שיחה 04:14, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- עד כמה שידוע לי גם האיסלאם מכיר בתנ"ך, אך טוען שבני אדם עיוותו אותו. המאו"ר - שיחה 00:19, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- זה מעניין. משכיל נוצרי יודע להגיד מי הם מתושלח, אהרון ואסא בלי מאמץ. עבור מוסלמי מלומד זה לא יהיה כך? ודרוזים שהתפצלו מן האיסלאם לא ידעו להגיד אפילו מי הם משה ויעקב? Corvus,(Nevermore) 20:28, 23 בספטמבר 2021 (IDT)
בנט
למה בנט ונתניהו אף פעם לא הסתדרו ביחד?
- בגלל סגנון התסרוקת השונה: שניהם קרחים למדי, אבל נתניהו מנסה להסתיר זאת ולאחז עיניים כאילו ראשו מכוסה שיער, ואילו בנט מציג לציבור את האמת העירומה, ללא כחל ושרק. איך שני אנשים כה שונים יכולים להסתדר ביחד? דוד שי - שיחה 11:44, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- עוד לא הייתה הקרחת... דרדק • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"ב • 13:32, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
- כמדומני שבראשית דרכו של בנט כראש המטה של ביבי הם עבדו יחד והסתדרו. המאו"ר - שיחה 13:29, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
אז כל הריבים שלהם זה רק בגלל השיער?
- מה זאת אומרת "רק"? זה לא מספיק חשוב? אסף השני - שיחה 18:23, 24 בספטמבר 2021 (IDT)
עזרה ברכישת רמקול
אני מחפש רמקול טוב שיהא אפשר לשמוע ממנו שירים ושיעורים, אני רוצה שיהא לו חיבור של דיסק און קיי, וחשוב יכולת ניווט טובה בין השירים (צריך מסך טוב ותפריט טוב וכו'), ורצוי שיהיה אפשר להמשיך את השיעור מהמקום בו נעצר קודם. האם q28 טוב?
- ויקיפדיה איננה גורם מסחרי או שיווקי, ואין מתפקיד העורכים להביע דעה ולהמליץ על מותגים. פנה לחנויות או אתרי אינטרנט המתמחים בציוד כזה.--נדב - שיחה 12:18, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתם
- אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
- תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתם
- אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה רבה, ובכל זאת בלי טלפון חכם, לא יד ראשונה ולא שנייה. ―אנונימי לא חתם
- אז אפשר לקחת טלפון חכם יד שניה ללא סים (צריך רק לוודא שסוללתו תקינה, אלא אם יהיה לו חיבור קבוע לחשמל) וזה כבר לא עולה יותר מדי (וזה גם מעשה טוב: למחזר טלפון כזה במקום שייזרק לפח המחזור). Tzafrir - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- תודה על העזרה. אבל אני צריך בשביל מישהו שאין לו טלפון חכם, והנגנים החדשים (clip sport וכו') גרועים בהרבה מהסוג הישן (sansa clip (+)) אם אתה יודע איך להשיג את הדגמים הישנים זה יהיה טוב. ―אנונימי לא חתם
- אין לי יותר מדי ניסיון, אבל מהמעט שראיתי, יכול להיות ששווה לוותר על יכולת ניווט בין השירים ולהסתפק בהשמעת שירים ממקור חיצוני (דרך בלוטות', אבל אולי גם פשוט דרך כבל Aux (אנ')) ולשלוט על הנגינה מטלפון או אפילו מנגן יעודי (אולי נגנים פשוטים עדיין יותר זולים מטלפונים).
- אני לא מחפש המלצה על מותג, אני מחפש דגם שיש בו יכולת ניווט טובה מלבד יכולת השמעה, וכן יכולת חיבור לדיסק און קיי. ―אנונימי לא חתם
מה היא תוכנת ה VoIP הכי מתחרה בוואטסאפ רק שלא מצריכה מספר טלפון כלל?
הכי מתחרה בוואטסאפ פירושו הכי הרבה משתמשים אחרי וואטסאפ, רק שההזדהות היא רק באמצעות אימייל בלי מספר טלפון.
תודה, ―אנונימי לא חתם
- VoIP--נדב - שיחה 12:11, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- לא הבנתי מדוע קישרת לערך, הרי המסר העקיף שוואטסאפ היא VoIP ויש לה מתחרות, איננו מסר שגוי...
סירחון של ביוב ביתי
למה הביוב בבית מסריח? מה זה הריח האופיני הזה? בטח התשובה הראשונה שתקפוץ לכם זה קקי. אבל זה ריח אחר לגמרי והוא גם בא ממקומות שבהם אין שום קקי. לדגומה פתחתי את פיר המקלחת בשביל להוציא שיערות וזה היה מסריח ממש חזק עם ביוב. גם כשפתחתי את הצינור של מכונת הכביסה היה ריח דומה.
מה זה הריח הזה? 87.70.115.241 11:57, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
- חומר אורגני רקוב. אם יש בעייה של עליית ריח מפתחי ניקוז באמבטיה ניתן לרכוש מחסום ריח. בביוב תקין וזורם לא אמורה להיווצר בעייה. במקרה של סתימה הרקבון נוצר תוך ימים ספורים בקיץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:06, 25 בספטמבר 2021 (IDT)
למה לא בפסח? המאו"ר - שיחה 01:26, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אתה רומצה לארח אנשים ולהגיש להם רק מצות? לא עסק.
- וברצינות, נראה לי שזה קשור לןקונספט שצריך לארח בסוכה.david7031 • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 10:36, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- כשיהיה הסבר נורמלי לאושפיזין... דרדק • שיחה • כ' בתשרי ה'תשפ"ב • 16:43, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הסבר נורמלי? המאו"ר - שיחה 14:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
קוקה קולה
האם נכון להכליל שמלבד מים וחומרי טעם, המרכיבים העיקריים בכל מתכוניי הקולה השונים בעולם הם סוכר חום וחומצה זרחתית?
- ראה קולה (משקה) 87.70.24.16 13:58, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל”, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
- עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- מסכים. לדעתי אחת מעשרת השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אתם פשוט מתוקים ―אנונימי לא חתם
- אולי לא מהעשר החשובות ביותר, אבל ללא ספק חשובה ביותר. 2.53.13.217 16:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- מסכים. לדעתי אחת מעשרת השאלות החשובות ביותר שנשאלו במדור. 192.114.182.2 15:57, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- עכשיו אני באמת רואה כמה שאלתך חשובה. אני מתנצל על "תשובתי" הקודמת ומקווה שתסלח לי. 87.70.24.16 15:47, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי דעתי זו לא תשובה לשאלתי הנקודתית ולמעשה המשפט הראשון בערך המקושר ”קולה הוא משקה קל מוגז המכיל קפאין וקרמל”, אשר היה אמור להכיל תשובה לשאלה, רק מעיד כמה שאלתי חשובה.
לאכול ביצה אחת שקול לעישון 5 סיגריות
קיימת טענה טבעונית לפיה אכילת ביצה אחת מזיקה לבריאות ברמה של לעשן 5 סיגריות. ברור שהטענה לא נכונה וזה בערך כמו להשוות שחיה בים לקבלת מכת שמש. השאלה היא מאיפה הטענה הזאת מגיעה ואיך נעשתה ההשוואה? לגבי קיום הטענה (אני מכיר את הדף, ויודע שאתם ישר תשאלו): פה, פה, פה ועוד.
לא צריך לשכנע אותי. אני יודע שיש בעלי חיים ניזונים מביצים קבוע ושביצה עשירה בחלבונים וויטמינים. אנשים ניזונים מביצים כבר אלפי שנה. אני שואל רק על סמך מה מגיעה ההשוואה. 87.71.3.115 15:44, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- קישור זה שהבאת בעצמך מסביר זאת. 192.114.182.2 16:00, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- יש הפנייה למחקר המלא בהתחלה. 192.114.182.2 16:09, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- הוא לא. הוא רק טוען ביצה אחת מזיקה כמו ש-5 סיגריות מזיקות ללא פירוט איך הגיעו ל-5 דווקא או בכלל איך סיגריות רלוונטיות. עשו אולטרסאונד ל 1,231 אנשים ו..מה? איך ה-5 סיגריות הגיעו? 87.71.3.115 16:05, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- קראתי את הקישור האמצעי בלבד יען כי אני לא אוהב את הריגול של פייסבוק אחרי. הוא מסתמך על המאמר הזה שנראה שדורש הרשמה. לפי תמציתו, ובהנחה שהמחקר היה תקין ושממצאיו יאוששו במחקרים נוספים (לא הנחות טריוויאליות. וגם שהבנתי כמו שצריך את מה שכתוב שם) - במחקרים של תזונה והתנהגות אנושית קשה לנהל מחקר מסודר עם ביקורת טובה, ולכן לוקחים כל מיני הנחות. מה שהם עשו זה ביקשו מנבדקים שהגיעו אליהם לבית חולים לבדוק משהו עם עורקים (לא הבנתי בדיוק, אני לא מהתחום) למלא שאלון על הרגלי חיים. בין השאר היו שם הרגלי עישון (כמה מעשנים כל יום, אם בכלל) וכמה ביצים (ליתר דיוק: חלמוני ביצה) אוכלים כל יום. אני מניח שהם שאלו על כמה דברים אחרים, אבל הם לא מוזכרים בתמצית. לפי התמצית, הם מצאו מתאם גבוה יותר למחלות לב בין אכילה אפילו של חלמון אחד ביום מאשר של עישון של חמש קופסאות ביום.
- Tzafrir - שיחה 16:11, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- צודק. זה מחקר גרוע. הם התמקדו בחלמוני ביצה ולחוקר האמור יש עניין מחקרי בחלמוני ביצה. אחד הדברים שהמחקר שלו הראה זה שהכמויות החלמונים השונות שאוכלים לא משפיעות כמעט על רמת הכולסטרול (הן HDL והן LDL) והטריגליצרידים בדם. Tzafrir - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- אבל תודה בכל מקרה, עניתם לי על השאלה. האמירה הקודמת היא שאלה רטורית. 87.71.3.115 18:32, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- רגע, אבל איך מחקר כזה בכלל התפרסם? אם הבנתי אותכם, מה שהם עשו זה: בחרו מתוך כלל הנבחנים (שהיו חולים) את אלו שמעשנים 5 סיגריות ליום. בחורו מכלל הנבחנים את אלו שאוכלים יותר מ-3 ביצים לשבוע והראו שהסימפטומים שלהם דומים? איך שיטת מחקר כזאת בכלל ברת פרסום? זה כמו להשוות בין אוכלוסיה של אנשים עם קרחת לבין אוכלוסיה של אנשים צולעים לפי לחץ דם. 87.71.3.115 18:30, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- וכמובן שמה שאפשר לעשות זה לבדוק יותר ממחקר אחד. נקודת ההתחלה היא, כמובן, הערך הרלוונטי. בערך חלמון (גם באנגלית) אין כלום. אבל בערך האנגלי המקביל לביצה (מזון) יש פרק תמציתי: w:Egg as food#Cardiovascular risk. הממצאים לא חד משמעיים: לפי סיכומים עדכניים אין בעיה, אבל קצת לפניהם ראו כמה בעיות קטנות. לא היה לי זמן לבדוק מעבר לקריאת הערך אבל יש שם קישורים בשפע ומילות מפתח למכביר. Tzafrir - שיחה 16:55, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
הבדלים בהשחלת חוט למחט
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בהרפתקאותיו של האקלברי פין וגם בבן המלך והעני כתוב שיש הבדל בצורת השחלת חוט למחט בין נשים לגברים: נשים בדרך כלל מחזיקות את המחט במקום ומקרבות אליה את החוט, ואילו גברים עושים להפך. יש לזה איזשהו בסיס? יהודית1000 - שיחה - 💜 17:06, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
- לפי משאל קטן שעשיתי - כנראה שלא. יכול להיות שהיתה אגדה אורבנית כזו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 26 בספטמבר 2021 (IDT)
למה Facebook Rooms מחייבת וידאו?
אף תוכנת VoIP שאי פעם נתקלתי בה לא מחייבת וידאו, מה קרה שפייסבוק פתאום מחייבים וידאו? האם הם פרסמו איזו שהיא "הצהרת כוונה" בנושא או האם יש ביקורת על המהלך הזה?
לא מצאתי משהו בחיפוש מהיר עם הביטוי "Why facebook rooms obligates video?".
בתודה. ―אנונימי לא חתם
- ע"פ הערך האנגלי מדובר בתוכנת VC. זום, לצורך העניין, היא תוכנת webconf. לא התנסיתי בתכונה הזו של פייסבוק (שנראה שהיא משוייכת למסנג'ר), לא ניתן לקיים שיחה מבלי לאפשר פתיחה של המצלמה? בכל מקרה יש לך את כל יכולות ה IM של המסנג'ר. ויש יכולות אחרות של קבוצה שם. (¯`gal´¯) - שיחה 12:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
טעינה אוטומטית במרכבה
― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון307
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב
למה למרכבה אין טעינה אוטומטית כמו למשל לT-90? בתודה, ―אנונימי לא חתם
- שמעתי שני הסברים שונים: אחד שמנגנוני טעינה אוטומטיים מתקלקלים יותר מדי, והשני שממילא לפי הגדרת המרכבה הפנים גדול דיו לטען-קשר ולכן אין הגיון במנגנון שעיקר היתרון שלו הוא חיסכון במקום. אינני יודע מי מהם (אם בכלל) הוא הנכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:40, 19 בספטמבר 2021 (IDT)
― סוף העברה
- עדיין לא קיבלתי תשובה מספיקה, אז החזרתי את זה לפה ―אנונימי לא חתם
- אני לא שריונר, אבל קראתי בוויקיפדיה כי לT-90 יש קצב ירי מירבי של כשמונה פגזים לדקה, דומה לזה הנטען במהדורה האנגלית של הערך על T-62 (אנ'). לעומת זאת, לטנקים מערביים מקבילים יש קצב ירי גבוה יותר. בערך שוט קל נטען כי "קצב האש של צוות מיומן בעזרת התותח הזה היה גבוה, ועמד על מעל ל־15 פגזים בדקה" וכי ליתרון זה היתה השפעה ניכרת על קרבות השיריון במלחמת יום הכיפורים. לא הצלחתי לאתר את קצב האש הטיפוסי לטנקי מרכבה, אבל בכלל לא בטוח שבימינו צה"ל נערך לקרבות שיריון בשיריון נוסח מלחמת יום הכיפורים. הגיוני יותר להשמיד את רק"מ אויב באמצעות חימוש מונחה מדויק ובפרט באמצעות חימושים שטווח הירי שלהם עולה על הטווח היעיל של האויב. טנקי המרכבה ישמשו להשמדת מטרות רכות הצצות בשדה הקרב ולחיפוי על כוחות רגלים.
- כמו כן, טעינה אוטומטית מאפשרת לוותר על אחד מארבעת אנשי הצוות בטנק מרכבה, אך כשיש שלושה אנשי צוות אי אפשר להשאיר שניים ערים ושניים ישנים בשעת מארב.
- בכרמל אמורים להיות 2-3 אנשי צוות בלבד ומכאן שיסתמך כנראה על טעינה אוטומטית, אם המיזם יתממש. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 14:12, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
האלפים אצל טולקין
קראתי את שר הטבעות, סיפורים שלא נשלמו וילדי הורין ועדיין לא הבנתי ממש איך הולכת החלוקה של קבוצות האלפים כיוון שבגלל שינויי הגרסאות יש די הרבה בלאגן. הנה מה שהבנתי בכל מקרה.
יש את הנולדור שהם אלו שהיו בולינור ויצרו את הסילמרילים, ברחו לבלריאנד, ואז חזרו שוב לולינור ואז שוב לבלריאנד (?)
יש את הסינדר (=טלרי?) שאם אני לא טועה אלו האלפים שמעולם לא הגיעו לולינור והעדיפו להשאר בארץ התיכונה.
יש עוד קבוצה בשם אלפי הים רק שלא הבנתי האם הם קשורים לאחת משתי הקבוצות שציינתי לעיל.
ויש את האלפים מיער אופל שמוזכרים בהוביט ובשר הטבעות בעיקר, שאם אני לא טועה לגולס נמנה עימם. ( - עוד קבוצה של אלפים שלא הגיעה לולינור בעידן הראשון ויכול להיות שאפילו לא היתה בבלריאנד?)
אשמח אם מישהו שקצת מבין יעשה לי סדר בראש, בטוח יש פה חובב טולקין אחד או שניים שמסתובבים פה
- מצאתי את התמונה הזו בערך Sundering of the Elves (אנ') בויקיאנגלית, מקווה שזה יעשה לך טיפה סדר בראש. יכול להיות שיהיה שווה לתרגם את התמונה הזו...
- מתייג גם את Lilijuros, הוא יותר בר סמכא ממני בנושא. TheStriker - שיחה 13:51, 27 בספטמבר 2021 (IDT)
האם כמות מולקולות המים בכדור הארץ פעם הייתה גבוהה משמעותית או נמוכה משמעותית?
או שמא, מרגע היווצרותו של כדור הארץ כפלנטה ועד עצם היום הזה כמות מולקולות המים בו היא באופן כללי (נניח 99%) יציבה?
אנא תייגו מומחים בגיאולוגיה\גיאוגרפיה\פיזיקה.
בתודה,
סלומוניקו,