ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 335: | שורה 335: | ||
ברור לי שמייצרים בישראל טקסטיל וביגוד מתוך חוטים מהצומח אך לא ברור לי האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד , גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם (בייצור המוני לפחות). {{אלמ}} |
ברור לי שמייצרים בישראל טקסטיל וביגוד מתוך חוטים מהצומח אך לא ברור לי האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד , גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם (בייצור המוני לפחות). {{אלמ}} |
||
:זכורים לי, מלפני כ20 שנה, שדות כותנה בישראל. אני לא בטוח שעדיין מגדלים כותנה בארץ. {{אלמ}} |
|||
== הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הספירה בשפת הדיבור, האם יש סיכוי שיעבור? == |
== הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הספירה בשפת הדיבור, האם יש סיכוי שיעבור? == |
גרסה מ־13:29, 7 באוגוסט 2020
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
איך כותבים ספר?
נגיד יש לי רעיון לעולם פנטסטי בעל כוח על טבעי מסתורי כלשהו. הדמות הראשית היא נבל סטייל סאורון, שהוא חסר גוף ולא נמצא בקדמת הבמה, אבל משפיע חזק על הדמויות. יש לי רעיון למספר דמויות מרכזיות שיהיו בתחילת הסיפור דמויות חיוביות כולן, אבל חלקן יתפתו לכוח ויהיו לנבלים. חשבתי על פתיח וחשבתי על הסיום: הנבלים נהרגים במהלך המאבק והכוח המסתורי נקבר והאנשות מאבדת את האפשרות ליצור איתו קשר.
השאלה היא איך לכתוב את הסיפור? אני מדבר טכנית: כנראה שאכתוב בעברית, למרות הזלזול (לישראלים יש נטייה מאוד גדולה לזלזל במד"ב ופנטזיה תוצרת כחול לבן). האם צריך לכתוב אותו מתחילתו ועד סופו ואז לשלוח להוצאה לאור? כי בטוח צריך עריכה והגהה וכדומה. או שאולי הפוך, צריך קודם להסביר להוצאה לאור את הרעיון ולכתוב "תסריט" ואז הם יממנו את כתיבה? 130.60.94.208 19:12, 31 ביולי 2020 (IDT)
- כל הכבוד על הרעיון. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה 19:14, 31 ביולי 2020 (IDT)
- לדעתי, כל הוצאה לאור שתפנה אליה תרצה קודם כל לבחון את כתב-היד המלא ולפי זה תחליט אם להתקדם איתך. Reuveny - שיחה 20:22, 31 ביולי 2020 (IDT)
- יש לך ניסיון בכתיבה? כתבת אי פעם סיפור קצר? אם לא ממליץ לך להתאמן לפני שאתה משקיע בכתיבת ספר שלם. תצטרף לסדנה או תפרסם סיפורים באיזה פורום ותקבל ביקורת בונה. אחרי שיהיה לך מספיק ניסיון ובטחון תצטרך לכתוב טיוטא מלאה. קשה לי להאמין שהוצאה לאור תסכים לממן כתיבה של ספר עם סופר לא מוכר.--Eitan110 - שיחה 21:50, 1 באוגוסט 2020 (IDT)
האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?
ריצ'רד סטולמן, פעיל התוכנה החופשית הידוע הוסיף לכל פוטר של דף אינטרנט באתר שלו מבנה טקסטואלי זהה או דומה לזה שלהלן:
Copyright (c) YEARS Richard Stallman Verbatim copying and redistribution of this entire page are permitted provided this notice is preserved.
כלומר, הוא מתיר לכל אדם להעתיק דפים מאתרו בשלמותם בתנאי שבסופם תסופק גם ההערה הזו שנמצאת בפוטר של אותו דף ובכך כביכול (ואני מדגיש כביכול) יינתן לו קרדיט;
קרדיט מאותו סוג שאמור להינתן לויקיפדיה על ערכים ופסקאות או אפילו משפטים בודדים שהועתקו ממנה למקלים ולמחמירים בהתאמה.
אני מוצא בכך בעיה:
אין בהכרח ריצ'רד סטולמן אחד בעולם ולפחות תאורטית אם ריצ'רד סטולמן אחר היה מתיר העתקה, לא בהכרח היה ניתן להבחין ביניהם.
הפתרון היחיד שאני מזהה לבעיה זו הוא הצהרה גם על שם רשמי, על מדינה בה האדם אזרח ועל מספר זהות שלו במדינה זו (מספר תעודת זהות, מספר דרכון באם אין תעודת זהות או אם יש את שניהם אז אולי אפילו שניהם).
ועם זאת, זה כשלעצמו יכול להיות בעיה מבחינת גניבת זהות ולכן אני שואל:
האם ישנה בעיה לאזרח מדינה XYZ לחלוק עם אנשים אחרים שם רשמי שלו, שם מדינת אזרחותו ומספר\י זהות שלו?
בתודה ―אנונימי לא חתם
- אדם גם יכול להפיץ יצירה תחת שם בדוי או שם עט. לדוגמא, סטושי נקומוטו, יוצר ביטקוין, גם תחת רישיון קוד פתוח. יש גם סופרים רבים שמפרסמים בשם עט. יש גם סופרת שלא ידועה זהותה, שפרסמה ספר מפורסם לאחרונה, לא זוכר כ"כ מי. אם רוצים להגן בצורה מיטבית, אפשר גם לבצע רישום של זכויות היוצרים, אם כי לא חייבים. אם ידועה הזהות של היוצר, או מי שעומד מאחורי ההפצה, אז למה יש בעיה עם השם? ולא הבנתי את הדרישה, אם אדם מצהיר על שמו, ומספר הזהות כולל המדינה, אז איך יחלוק אדם מספר זהות באותה מדינה, אלא אם נגנבה זהותו? אם רוצים להגן על הזהות, אפשר אולי להקים בסיס נתונים לכל רישיון, שבו יחזיק מזהה ייחודי לכל יצירה, כמו ISBN שיש לספרים, והם יחזיקו את המידע הזה, אולי אפילו בצורה מוצפנת, כך שיהיה אפשר רק לעשות ולידציה, כי חלק מהרישיונות אינם ברמת המדינה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:53, 1 באוגוסט 2020 (IDT)
- משהו פשוט יותר הוא לתת מזהה אחר. לדוגמה: כתובת דואר או אתר אינטרנט. נראה לי מוזר שאדם כמו סטולמן, שמכיר היטב את ענייני זכויות היוצרים ויש לא מעט עורכי דין מהתחום מבין מכריו, לא מצרף משהו כזה. אני לא לגמרי אתפלא אם יש לו סיבה טובה. Tzafrir - שיחה 00:18, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אימייל יכול להתחלף ולהינטש ואינו מוכר בד"כ כזהות ע"י המדינה, לעומת מספר טלפון או חשבונות ברשתות חברתיות שהחלו לקבל מעמד חוקי; אתר אינטרנט והדומיין גם יכולים להינטש, ורישום הדומיין דווקא מכיל המון מידע אישי. מייסד גנו הוא אדם מוכר, למה היה נזקק להגנה שכזו ועוד על פרויקט קוד פתוח? גם עומדת מאחוריו עמותה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- מה שצריכים זה מזהה יחודי מספיק ונוח לשימוש. לגבי מה שנמצא בשימוש בפועל: דוגמה לחיפוש במאגר קוד מקור גדול למדי. Tzafrir, ואפילו מעבר לכך: בשנת 2004, בעקבות טענות השווא שהועלו על ידי מנהלי SCO, הבינו במיזם ליבת לינוקס שהוא מיזם שבו (במידת מה בדומה לוויקיפדיה) היצירה מאוד מבולגנת וחלוקת זכויות היוצרים לא ברורה, אבל בניגוד לוויקיפדיה אין שרת אחד מרכזי שיכול לספק פתרון טכני לבעיית ההזדהות. הפתרון הטכני–משפטי שנמצא לבעיה הוא מסמך משפטי שנועד להסדיר רק את עניין זכויות היוצרים בלי קשר ישיר לשאלת רישיון השימוש. אני עצמי לא עורך דין, אבל לא מעט עורכי דין מחברות שונות נתנו את אישורם למסמך הזה ולא ידוע לי על מישהו שערער על תקפותו בבית משפט (כן, זה ניסוח מתחמק). השימוש בו מאוד פשוט: מוסיפים להודעת ה־commit (עברית?) בgit את השורה הבאה: Signed-Off-By: My Name <My Identifier>, כאשר המזהה שבפועל בשימוש (לפחות במיזם של לינוקס) הוא כתובת דואר. אז כן, כתובת דואר משמשת במקרים רבים כמזהה עבור זכויות יוצרים, ועורכי דין של חברות גדולות מאשרים את השימוש הזה. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אני חושב שהתורמים מוותרים על זכויות היוצרים לטובת העמותה. לא בדקתי איך זה בפרויקט גנו ולינוקס. לפחות בהשוואה לוויקיפדיה, זה המצב פה. אבל כמובן שיש רשיונות שונים. ויקימדיה משתמשת ב creative commons וגנו ברישיון הפרטי שהנפיקו לעצמם, במקרה של התוכנה, GPL. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- זה קיים במיזמים שונים (מיזמי קרן התוכנה החופשית, קרן התוכנה אפאצ'י ואחרים). זה לא נכון באופן כללי במקרה של ויקיפדיה ושאר מיזמי קרן ויקימדיה, בליבת לינוקס (שגם שם עיקר הקוד הוא ברישיון GPL) ובהרבה מקרים אחרים. אין שום מניעה שלא יהיה גוף מרכזי אחד שיחזיק את כל זכויות היוצרים (יש כל מיני שיקולים לכאן ולכאן, אבל הם לא רלוונטיים לדיון שלנו). צריך להפריד בין הבעלות לבין רישיון השימוש. Tzafrir - שיחה 16:42, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- לא הבנתי, אז אצל מי זכויות היוצרים על תוכן במקרים האלו? זכויות היוצרים לא של העמותה? ומה זה עוזר לי אם יש לי בעלות על התוכן, אבל ההפצה היא חופשית. איזה רווח יש מכך שאהיה רשום כיוצר? קרדיט לרזומה? את זה אפשר לקבל גם אם מוכרים את הזכויות, כמו במקרה שחברת סטארטאפ עושה אקזיט ומעבירה את הבעלות על כל הקניין הרוחני, כולל שמות וסימנים מסחריים, לקונה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- זה קיים במיזמים שונים (מיזמי קרן התוכנה החופשית, קרן התוכנה אפאצ'י ואחרים). זה לא נכון באופן כללי במקרה של ויקיפדיה ושאר מיזמי קרן ויקימדיה, בליבת לינוקס (שגם שם עיקר הקוד הוא ברישיון GPL) ובהרבה מקרים אחרים. אין שום מניעה שלא יהיה גוף מרכזי אחד שיחזיק את כל זכויות היוצרים (יש כל מיני שיקולים לכאן ולכאן, אבל הם לא רלוונטיים לדיון שלנו). צריך להפריד בין הבעלות לבין רישיון השימוש. Tzafrir - שיחה 16:42, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אני חושב שהתורמים מוותרים על זכויות היוצרים לטובת העמותה. לא בדקתי איך זה בפרויקט גנו ולינוקס. לפחות בהשוואה לוויקיפדיה, זה המצב פה. אבל כמובן שיש רשיונות שונים. ויקימדיה משתמשת ב creative commons וגנו ברישיון הפרטי שהנפיקו לעצמם, במקרה של התוכנה, GPL. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- מה שצריכים זה מזהה יחודי מספיק ונוח לשימוש. לגבי מה שנמצא בשימוש בפועל: דוגמה לחיפוש במאגר קוד מקור גדול למדי. Tzafrir, ואפילו מעבר לכך: בשנת 2004, בעקבות טענות השווא שהועלו על ידי מנהלי SCO, הבינו במיזם ליבת לינוקס שהוא מיזם שבו (במידת מה בדומה לוויקיפדיה) היצירה מאוד מבולגנת וחלוקת זכויות היוצרים לא ברורה, אבל בניגוד לוויקיפדיה אין שרת אחד מרכזי שיכול לספק פתרון טכני לבעיית ההזדהות. הפתרון הטכני–משפטי שנמצא לבעיה הוא מסמך משפטי שנועד להסדיר רק את עניין זכויות היוצרים בלי קשר ישיר לשאלת רישיון השימוש. אני עצמי לא עורך דין, אבל לא מעט עורכי דין מחברות שונות נתנו את אישורם למסמך הזה ולא ידוע לי על מישהו שערער על תקפותו בבית משפט (כן, זה ניסוח מתחמק). השימוש בו מאוד פשוט: מוסיפים להודעת ה־commit (עברית?) בgit את השורה הבאה: Signed-Off-By: My Name <My Identifier>, כאשר המזהה שבפועל בשימוש (לפחות במיזם של לינוקס) הוא כתובת דואר. אז כן, כתובת דואר משמשת במקרים רבים כמזהה עבור זכויות יוצרים, ועורכי דין של חברות גדולות מאשרים את השימוש הזה. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אימייל יכול להתחלף ולהינטש ואינו מוכר בד"כ כזהות ע"י המדינה, לעומת מספר טלפון או חשבונות ברשתות חברתיות שהחלו לקבל מעמד חוקי; אתר אינטרנט והדומיין גם יכולים להינטש, ורישום הדומיין דווקא מכיל המון מידע אישי. מייסד גנו הוא אדם מוכר, למה היה נזקק להגנה שכזו ועוד על פרויקט קוד פתוח? גם עומדת מאחוריו עמותה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- משהו פשוט יותר הוא לתת מזהה אחר. לדוגמה: כתובת דואר או אתר אינטרנט. נראה לי מוזר שאדם כמו סטולמן, שמכיר היטב את ענייני זכויות היוצרים ויש לא מעט עורכי דין מהתחום מבין מכריו, לא מצרף משהו כזה. אני לא לגמרי אתפלא אם יש לו סיבה טובה. Tzafrir - שיחה 00:18, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- גל, מייסד GNU מלפניו עמותה אבל אם נחליף את ריצ'רד סטולמן באדם אחר הבעיה הכללית נשארת... ―אנונימי לא חתם
- אני יודע שהתכוונת למקרה כללי, אך התייחסתי לתהייה של Tzafrir לגבי התנהגותו של סטולמן. (¯`gal´¯) - שיחה 16:21, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
מהי מהתלה?
בערכים אחדים יש קישור למהתלה כסוגה בתיאטרון. האם זו סוגה עצמאית, שראויה לערך משלה, או שיש להפנות לקומדיה? דוד שי - שיחה 18:30, 1 באוגוסט 2020 (IDT)
זיהוי פונט בעברית
אשמח לעזרה בזיהוי הפונט הזה. תודה, ראובן מ. - שיחה 00:00, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- נראה לי כמו Guttman-Miryam אולי Ronam20 - שיחה 00:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- השוותי ל-Word, חוץ מהזווית של הפסיק – אכן תואם לגוטמן-מרים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:20, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- נכון. לפי הזווית של הפסיק זה אולי Guttman-CourMir (ובכל אופן משהו מהמשפחה). Ronam20 - שיחה 00:26, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה רבה לשניכם, אני רואה שזה באמת מתאים (אני לא מתמצא בפונטים כפי שאתם יכולים להבין...). ראובן מ. - שיחה 00:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אני גם לא מתמצא בפונטים אבל נראה לי שבדרך כלל אפשר לבדוק לפי הפונטים בתיקיה C:\Windows\Fonts
- תודה רבה לשניכם, אני רואה שזה באמת מתאים (אני לא מתמצא בפונטים כפי שאתם יכולים להבין...). ראובן מ. - שיחה 00:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- נכון. לפי הזווית של הפסיק זה אולי Guttman-CourMir (ובכל אופן משהו מהמשפחה). Ronam20 - שיחה 00:26, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- השוותי ל-Word, חוץ מהזווית של הפסיק – אכן תואם לגוטמן-מרים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:20, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
--213.8.158.239 13:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
מיהו משיח אמת?
ידוע לכל כי שבתי צבי היה משיח שקר. מצד שני, הרבי מליובאוויטש הוכרז כמשיח בידי חסידיו. שאלתי: מה הקריטריונים לפיהם הופך אדם להיות משיח אמת? האם יתכן שהרבי הוא משיח שקר? Gil mo - שיחה 09:10, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- בעיקר מאז שהוא התאסלם, אז הבינו מרבית היהודים שמשיח הוא לא. ויש גם את ההבדל הבסיסי, שלא ברור עד כמה הכרזה הגיע מצידו של הרבי מחב"ד. ולגוף השאלה, הרמב"ם קובע שלצורך הזיהוי הסופי צריך קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש. שמש מרפא - שיחה 12:37, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- והנ הרמב"ם. פרק יא מהלכות מלכים הלכה ד'. שמש מרפא - שיחה 12:44, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- שאלה טובה. יותר מ-2.3 מיליארד אנשים בעולם, מאמינים שישו הוא משיח אמת. אין דרך מדעית לאשר או לשלול זאת, אבל הרוב די סבור כך. כך שבוויקיפדיה כנראה לא תמצא תשובה. :-) Danny-w - שיחה 14:57, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה על המובאות, שמש מרפא. ובינתיים, היות ולא התקיימו התנאים הללו בימי חייו של הליובאוויטשער, צריך להכריז עליו כעל משיח שקר, לא? Gil mo - שיחה 15:29, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- האם התבדות התחזיות הפריעה לתומכי שבתאי צבי האדוקים? אם אתה חושב שלשבתאי צבי היה מה שמוכנה (לעתים לגנאי) בימינו „קו ישירם״, אתה יכול להבין שהוא יכול לכופף את החוקים ושסמכותו גוברת על הכרזות קודמות של הרמב״ם. במיוחד אם מוצאים דרכים יצירתיות לכופף את ההכרזות ולא לסתור אותן לחלוטין: אז הוויכוח שלך לכאורה אינו עם הרמב״ם אלא עם פרשניו המודרניים, שהם פחות מקודשים. Tzafrir - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- גיל, אם תשאל אותי התשובה חיובית. אבל צריך להדגיש שוב את העובדה שהוא מעולם לא הכריז על עצמו כעל משיח. צפריר, זה בדיוק העניין, שנטל הראיה על ש"צ. שמש מרפא - שיחה 17:08, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- תנאי הכרחי כדי להפוך למשיח שקר הוא הכרזה עצמית כמשיח (בלי זה אין כאן שקר). אם אתה לא משיח אמת, זה לא אומר שאתה משיח שקר, אולי אתה סתם בנאדם. Ronam20 - שיחה 17:14, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- הייתי מוסיף: הכרזה עצמית או אי-הכחשה. Gil mo - שיחה 17:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- אם עדיין לא ראית יש על זה ערך: פולמוס המשיחיות בחב"ד. מס' 2 במלחמות עריכה בויקי. שמש מרפא - שיחה 17:39, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- נפלא!Gil mo - שיחה 00:00, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- ומה המקום הראשון? יש רשימה כלשהי בבקשה? Ori115511 - שיחה 21:47, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- "אצלנו בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” - 60,125. לא פחות מפתיע הוא המשך הרשימה הישראלית. מילא לשחזר את הערך “היישוב היהודי בחברון” 31,680 פעמים, אבל מי - ובעיקר למה - שיחזר 1,736 פעמים את הערך “הארי פוטר - דמויות המשנה”?" מתוך כתבה בהארץ. אמנם זה מ-2013 אבל אם לשפוט לפי 17 ארכיוני שיחה, לא נראה שהמאזן מאד השתנה מאז.ועוד כתבה בעניין. שמש מרפא - שיחה 00:47, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודהOri115511 - שיחה 00:50, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- לתשומת לב - חסידי חב"ד שמאמינים שרבם הוא המשיח, הרי הם בוודאי מאמינים שהוא (כעת עכ"פ) בבחינת - בחזקת משיח (שכזה ישנו בכל דור), ולזה הוא בחלט היה ראוי (ואפשרי שעדיין הוא בפוטנציאל למשיח וודאי, זאת בגלל שההוכחה על אדם שאינו המשיח הגואל (זה שעתיד להיות "ודאי") היא - "...או אם נהרג"(רמב"ם). "נהרג" ולא "נפטר").
- בנוסף יש לציין שהרבי מלובביץ אף פעם לא אמר בפירוש שהוא המשיח, ואף התנגד לפרסומו כמשיח (פרסום שמבטיח שהוא הולך להושיע את ישראל). לפיכך הגדרת "משיח שקר" איננה יכולה לחול עליו. כל זאת בניגוד למשיח השקר שבתאי צבי שהוא הכריז שהוא הוא המושיע של ישראל.
- תודהOri115511 - שיחה 00:50, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- "אצלנו בוויקיפדיה העברית הערך “חסידות חב”ד” שוחזר 78,336 פעמים, הערך “פולמוס המשיחיות בחב”ד” שוחזר 65,576 פעמים והערך “מלחמת לבנון השנייה” - 60,125. לא פחות מפתיע הוא המשך הרשימה הישראלית. מילא לשחזר את הערך “היישוב היהודי בחברון” 31,680 פעמים, אבל מי - ובעיקר למה - שיחזר 1,736 פעמים את הערך “הארי פוטר - דמויות המשנה”?" מתוך כתבה בהארץ. אמנם זה מ-2013 אבל אם לשפוט לפי 17 ארכיוני שיחה, לא נראה שהמאזן מאד השתנה מאז.ועוד כתבה בעניין. שמש מרפא - שיחה 00:47, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אם עדיין לא ראית יש על זה ערך: פולמוס המשיחיות בחב"ד. מס' 2 במלחמות עריכה בויקי. שמש מרפא - שיחה 17:39, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- הייתי מוסיף: הכרזה עצמית או אי-הכחשה. Gil mo - שיחה 17:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- האם התבדות התחזיות הפריעה לתומכי שבתאי צבי האדוקים? אם אתה חושב שלשבתאי צבי היה מה שמוכנה (לעתים לגנאי) בימינו „קו ישירם״, אתה יכול להבין שהוא יכול לכופף את החוקים ושסמכותו גוברת על הכרזות קודמות של הרמב״ם. במיוחד אם מוצאים דרכים יצירתיות לכופף את ההכרזות ולא לסתור אותן לחלוטין: אז הוויכוח שלך לכאורה אינו עם הרמב״ם אלא עם פרשניו המודרניים, שהם פחות מקודשים. Tzafrir - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה על המובאות, שמש מרפא. ובינתיים, היות ולא התקיימו התנאים הללו בימי חייו של הליובאוויטשער, צריך להכריז עליו כעל משיח שקר, לא? Gil mo - שיחה 15:29, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- שאלה טובה. יותר מ-2.3 מיליארד אנשים בעולם, מאמינים שישו הוא משיח אמת. אין דרך מדעית לאשר או לשלול זאת, אבל הרוב די סבור כך. כך שבוויקיפדיה כנראה לא תמצא תשובה. :-) Danny-w - שיחה 14:57, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- והנ הרמב"ם. פרק יא מהלכות מלכים הלכה ד'. שמש מרפא - שיחה 12:44, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
משפחת המלוכה הדנית מגוונת בשמות
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב שכל הגברים שהיו מלכי דנמרק, שמם הם כריסטיאן ופרדריק. האם זה בכוונה? ניב - שיחה 19:49, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
- כן, זאת מסורת ארוכת שנים. לפי הערך האנגלי המלכה הנוכחית מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק היא האישה הראשונה בתפקיד מזה מאות שנים והיא תופסת את מקומו של כריסטיאן וקראה לבנה יורש העצר פרדריק. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:01, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
התצפיתנית והאחרים
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני תוהה מדוע התצפיתנית הגיבורה (על אמת!) זכתה לציון מיוחד לשבח ולראיונות מפרגנים בתקשורת, כאשר במבצע המדובר יש שרשרת שלמה של בעלי תפקיד, שללא כל אחד מהם המבצע היה נכשל. למשל, לא שמעתי ציון לשבח שניתן באותן עוצמות למפקד החוליה שניסתה ליירט את המחבלים. הצעות? Gil mo - שיחה 00:04, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- 1. אדם נשך כלב (כביכול - אשה שמשתתפת באירוע לחימה אלו חדשות, ואילו לוחמים שמשתתפים באירוע לחימה אינם חדשות); 2. אג'נדה תקשורתית (יש לפאר ולהאדיר נשים בתפקידים מועילים בצבא); 3. הצבא מחליט את מי להבליט (למשל כדי להקל על גיוס תצפיתניות); 4. הצבא מחליט את מי להצניע (אולי ההישג שבנסיון היירוט לא היה ראוי לציון). עוזי ו. - שיחה 13:35, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
התצפיתניות עושות עבודה שוחקת ומתישה. בצבא מקצועי זאת משרה יקרה ועם תחלופה גבוהה. צריך לשבח את התצפיתניות כל השנה ולא רק כשמגיע הישג. סופרוומן - שיחה 13:42, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
למה יש
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תמונות שמוסתרות ממנועי חיפוש?
- כמו מה? כנראה שמנוע חיפוש לא מסוגל להגיע לשם (כי זה ב deep web, כלומר אין מה שמקשר לזה, או כי זה פרטי ונגיש רק לאנשים מסוימים), או כי נתבקש שלא לאנדקס את זה (robots.txt). (¯`gal´¯) - שיחה 15:08, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
האם להכן על הפגנות מפני שוטרים היא עבריינות?
שמעתי שיש ארגון של "אימהות" שהמטרה שלהם היא להיות חיץ בין השוטרים לבין המפגינים. כלומר למנוע מלפגוע פיזית במפגינים. האם למנוע אלימות משטרתית זאת עבריינות? 213.55.220.196 11:19, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- בפשטות זו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ממהות הריבונות היא שלמדינה מותר להפעיל אלימות ולאזרחים אסור. משה פרידמן - שיחה 18:07, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
נשיכה על ידי אדם
מה יותר מסוכן, להינשך (עד דם) על ידי אדם או על ידי כלב? שואל השאלות - שיחה 13:24, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- שניהם מסוכנים, בעיקר בגלל מחלות (שונות) מסכנות חיים. ככלל, בני אדם נפגעים יותר ממחלות של בני אדם.
- כלב חולה בכלבת יכול להדביק את הננשך בעיקר בכלבת, שהיא אכן מחלה מסוכנת מאוד. (יש טיפול, אבל הוא גורם לייסורים). אין עוד הרבה מחלות שכלב יכול להעביר לבני אדם.
- אדם, לעומת זאת, יכול להיות חולה או נשא של הרבה יותר מחלות, שחלקן מסכנות חיים, או מחייבות טיפול לכל החיים, ולהעבירן בנשיכה עד זוב דם. לדוגמה: איידס, סרקומת קפושי, שחפת, מחלת הקורונה, חצבת, חזרת (מחלה), CMV, אבעבועות רוח אבעבועות שחורות, אבולה, ועוד. לחלקם אנחנו מחוסנים, לחלקם לא. וחלקם מחייבים טיפול ארוך או כרוני ומשפיעות על איכות החיים. אז אם אתה שואל מה יותר מסוכן - אז סטטיסטית נשיכה על ידי אדם. אבל זאת רק סטטיסטיקה. אם האדם הנושך אינו חולה - הוא כמובן לא יכול להדביק. מומלץ לוודא זאת לפני הנשיכה אם אפשר. בקיצור, רק בריאות. דני Danny-w - שיחה 15:37, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אין טיפול לכלבת אלא חיסון. שמש מרפא - שיחה 16:18, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אבל אפשר לתת אותו לאחר הנשיכה. לכן הוא שונה מחיסון רגיל. מעבר לכך, נראה לי שנשיכות (אבל לא נשיכה אחת) של כלב יכולות להיות מסוכנות כשלעצמן. אני חושב שנשיכה של אדם הרבה פחות מסוכנת, אם בכלל. אני מניח שנשיכה יכולה לקטוע אצבע ולגרום לפצעים שונים, אבל לא נראה לי שהיא יכולה להיות דרך תקיפה יעילה אצל אנשים. Tzafrir - שיחה 17:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- לנשיכה שקוטעת אצבע יכולות להיות השלכות גדולות מאוד, בפרט אם אתה נמצא בהר הגזירה ועל אצבעך הטבעת האחת. משה פרידמן - שיחה 18:05, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אבל אפשר לתת אותו לאחר הנשיכה. לכן הוא שונה מחיסון רגיל. מעבר לכך, נראה לי שנשיכות (אבל לא נשיכה אחת) של כלב יכולות להיות מסוכנות כשלעצמן. אני חושב שנשיכה של אדם הרבה פחות מסוכנת, אם בכלל. אני מניח שנשיכה יכולה לקטוע אצבע ולגרום לפצעים שונים, אבל לא נראה לי שהיא יכולה להיות דרך תקיפה יעילה אצל אנשים. Tzafrir - שיחה 17:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אין טיפול לכלבת אלא חיסון. שמש מרפא - שיחה 16:18, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
זיהוי מקור ניגון
https://jewishmusic.fm/album/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%96%D7%99%D7%A5-%D7%97%D7%99-1-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שם הניגון "ריקוד הקוזק" מיוחס למודזיץ, אותו ניגון מוכר לי גם בתור ניגון של ברסלב, ושל ויזניץ. של מי באמת הניגון הזה--213.8.112.230 10:14, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
סלידה מחלוקת שפות פיתוח ווב "בצד שרת" ו"בצד קליינט"
בקרב מתכנתים רבים ישנה חלוקה בין שפות המשמשות לפיתוח ווב "בצד שרת" לבין "בצד קליינט" כאשר הדוגמה הטובה ביותר מניסיוני זה PHP לעומת JavaScript בהתאמה.
עם זאת, נתקלתי גם בהמון סלידה מהחלוקה הזאת ואני חושב שהסלידה נובעת לפחות מסיבות אלה:
- פיתוח JavaScript ונילי (כלומר שלא בניב מסוים) יכול להיעשות דו-צדדית; גם בצד הקליינט תחילה (כמו בקידוד ובדיקה של סקריפטיי JavaScript דרך הקונסולה בדפדפן) ולאחר מכן גם בצד שרת על ידי שמירה של סקריפט כזה בתוך קובץ ב"סביבת שרת הווב" (שבהגדרה נרחבת אולי תכלול גם עץ קבצים של תוכנת ווב)
- ישנו ניב ספציפי של JavaScript הנקרא Node.JS שמיועד לפיתוח "בצד שרת" בלבד ולמיטב ידיעתי, בניגוד ל JavaScript ונילי, כלל לא ניתן להריץ קודים הכתובים בו דרך הקונסולה בדפדפן (כמו שגם קוד PHP לא ניתן להריץ בה)
לכן אני שואל:
מה יהיה מינוח טוב יותר בכדי למיין את שפות פיתוח הווב השונות?
בתודה, ―אנונימי לא חתם
- אני מניח שמתייחסים ל JS כצד לקוח ול NodeJS כצד שרת, אם כי זה בסה"כ מימוש אחר של השפה, מנוע אחר ויש לו גם מנהל חבילות, בשונה מזה שמוטמע בדפדפן. להכיל קובץ JS בשרת לא נחשב, זה בסה"כ קובץ טקסט מבחינתו, אם השרת לא מריץ NodeJS, כמו לשים קוד HTML ב PHP. הוא פשוט לא מתייחס לזה ומכניס את הטקסט כמו שהוא. יצרו את NodeJS כי זה אמור להקל על מפתחי full stack, שממילא מתכנתים בשפה הזו ולהחיל את זה גם בשרת, ומסתבר שזמן העיבוד גם מהיר יותר, אך רוב האחריות על זה היא במנוע V8, שפועל בצורה די חכמה. מצד השני, יש מתכנתים שלא סובלים את השפה הזו גם בצד הלקוח ואת זה שהיא מונופול בפיתוח front end ב web, בעיקר בגלל ההתנהגות המוזרה שלה ואיך שהיא מבינה קוד אחרת משפות אחרות, ומאיך שמתכנתים בד"כ חושבים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
האם יש מורים ללא בגרות מלאה?
האם תעודת בגרות מלאה היא דרישת חובה בשביל להפוך להיות מורה בבית ספר בישראל? אני יודע שיש דרישה כביכול לתעודת הוראה (שדורשת תעודת בגרות ופסיכו'), אבל מצד שני הדרישה לתעודת הוראה לא מיושמת בפועל כידוע לי. שואל השאלות - שיחה 20:53, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
- הדרישה כיום כדי להתקבל לחינוך הפורמלי היא תואר אקדמי. עם זאת, תעודת בגרות היא דרישה מינימלית כאשר אין תואר כזה, אולם הסיכוי להתקבל נמוך מאד. בעבר, לא הייתה אפשרות להתקבל ללימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות, אבל גם לכך כבר יש פתרונות, וגם מי שאין לו תעודת בגרות יכול להשיג תואר אקדמי ולהתקבל להוראה. מעבר לכך עולה שאלת הדרישות שמעסיק מסוים רשאי להעלות. מקובל לדרוש תעודת הוראה שמצביעה על כך שהמחזיק בה רכש ידע המקנה לו יכולת להיות מורה, לצד השכלה בתחום ידע נדרש. בשל מצוקת מורים (ביקוש העולה על ההיצע) לא תמיד תהיה דרישה כזו, תלוי בהשכלה אחרת ובמומחיות מקצועית נדרשת (למשל, בעלי השכלה וידע במדעים מדויקים). על הרקע הזה, קיימים מסלולים אקדמיים להסבת אקדמאים להוראה. כלומר, הם מביאים איתם את הידע האקדמי הפורמלי הרלוונטי, והמוסד האקדמי רק מעניק להם הכשרה בהוראה. לצד זאת יש אפשרות היום להשיג תעודת הוראה כחלק מלימודי תואר אקדמי בהוראה, בחינוך או בקידום נוער. רמת הדרישות ממועמדים להוראה עלתה ככל שהידע והצרכים התפתחו והתקדמו, והיום כמעט בלתי אפשרי להתקבל להוראה ללא תואר אקדמי.--נדב - שיחה 17:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
איך חברות הביטוח מתמודדת עם אסונות בלתי צפויים?
שאלה שעלתה לי בעקבות האירוע בלבנון. לרוב שיש אסונות בסדר גודל דומה כמו רעידות אדמה והוריקנים חברות הביטוח יכולות להעריך שהסיכון גבוה במקרה שהבית נמצא באיזור מסוכן ולסרב לבטח מפני האסון או לדרוש פרמיה מאוד גבוהה. במקרה בלבנון לא היתה לחברות יכולת לחזות את האירוע ואני לא רואה סיבה שהם יחזיקו בצד כמות כסף מספיק גדולה כדי לפצות את כל הנפגעים. איך חברות הביטוח בלבנון יהיו מסוגלות לשלם על הנזקים שהיו באירוע?--Eitan110 - שיחה 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
- ביטוח משנה.שנילי - שיחה 00:00, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- יש תאגידי ביטוח בינלאומיים שמוכרים לחברות הביטוח ביטוח משנה, המשלם חלק מהנזק אם הוא עולה על "השתתפות עצמית" של המבטח. עוזי ו. - שיחה 00:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- אבל איך האקטואר יודע להכניס לתחשיב שלו אסונות בלתי צפויים? על תוחלת חיים, שריפות, פריצות וכדומה יש סטטיסטיקה שעליה האקטואר יכול להתבסס, אבל איך הוא מביא בחשבון אסון כמו זה בביירות, שאין מספיק נתונים על הסתברות התרחשותו? דוד שי - שיחה 08:14, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- הוא לא. אמנם הוא לוקח שולי ביטחון מסוימים, אבל היו מקרים שחברות ביטוח פשטו רגל עקב אסון "גדול מדי". דוגמה !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:12, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- אבל איך האקטואר יודע להכניס לתחשיב שלו אסונות בלתי צפויים? על תוחלת חיים, שריפות, פריצות וכדומה יש סטטיסטיקה שעליה האקטואר יכול להתבסס, אבל איך הוא מביא בחשבון אסון כמו זה בביירות, שאין מספיק נתונים על הסתברות התרחשותו? דוד שי - שיחה 08:14, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
פטריה אדומה
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתם את החדשות על הפיצוץ בלבנון? לפני הפיצוץ היו פיצוצי זיקוקים [1].
- מיד לפני הפיצוץ הגדול קפצה פטריה אדומה-חומה [2]. איזה חומר יכול לעשות אפקט כזה?
- אם מדובר בשני מקורות פיצוץ נפרדים, מה יכול להיות מקור הפיצוץ הגדול? בעלי הידע בכימיה, בעלי הידע בטכנולוגיה צבאית, בעלי הידע במדעים Hummingbird ° כולי אוזן ° יש לך הודעה 23:07, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
- זווית נוספת [3] Hummingbird ° כולי אוזן ° יש לך הודעה 23:11, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
- לפי הפרסומים הפיצוץ הראשון היה במחסן שהכיל זיקוקים (יש סיכוי שזו מילה מכובסת לטילים) ואחר כך האש התפשטה למחסן שהכיל חנקה (Nitrate) או אמוניום חנקתי מה שהוביל לפיצוץ השני. --Eitan110 - שיחה 23:51, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
- זווית נוספת [3] Hummingbird ° כולי אוזן ° יש לך הודעה 23:11, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
↑ מעבר לתחילת הדף↑ מעבר לתחילת הדף
מה זה העשן הלבן שנעלם תוך שניה בפיצוץ הנמל בביירות?
קישור לסרטון. ולמה הוא נעלם תוך שניה ולא נשאר באוויר? יאצקין52 - שיחה 02:22, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- ה"עשן הלבן" זה לא עשן אלא התעבות של לחות באוויר שנוצרת בעקבות ירידת לחץ האוויר מיד אחרי גל ההלם של הפיצוץ. ירידת הלחץ מקטינה את היכולת של האוויר להכיל את הלחות ולכן היא מתעבה כמו בענן, אבל בגלל שהשינוי בלחץ הוא רגעי, כך גם ההתעבות והיא "נספגת" חזרה באוויר אחרי שהלחץ שלו מתייצב. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 07:32, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה על התשובה. נראה לי שמצאתי ערך באנגלית על זה: Condensation cloud אולי כדאי לתרגם. יאצקין52 - שיחה 16:26, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- אם מסקרן אותך, מוזמן לקרוא את התעבות סביב כלי טיס, אודות תופעה דומה בעקבות ירידה בלחץ.ALPR - שיחה 23:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה על התשובה. נראה לי שמצאתי ערך באנגלית על זה: Condensation cloud אולי כדאי לתרגם. יאצקין52 - שיחה 16:26, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
בדיקת דף בדפדפן כרום
כשלוחצים על F12 מקבלים חלון צדדי ששם אפשר לבדוק את הדף, וגם לשנות סגנונות ולראות איך זה נראה. אפשר לבדוק לדוגמא data:;,H
(סימון קוד זה ומעבר אליו יציג את האות H על המסך) ואז ללחוץ על F12 ויש אופציה לשנות את סוג הגופן או גודל וצבע ועוד. אני עשיתי גופן בגודל ס"מ (בוחרים יחידה cm) ואחר כך בדקתי איך זה נראה במכשיר נייד, (על ידי לחיצה על הסימון בחלון למעלה) משום מה אם המסך קטן זה מקטין גם את הגופן, למרות שהייתי מצפה שהוא יישאר בגודל ס"מ בכל מקרה. למה זה?--213.8.112.230 10:33, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- זו השערה, כאשר גודל המסך קטן יותר, זה כנראה משפיע על הרזולוציה שלו (אולי ניתן לבחור גם את זה ב-developer mode), ובהתאם על כמות הפיקסלים שמקצה להצגת גליף. יש גם שיטות יחסיות לבחירת גודל (נראה לי dpi), כך שזה אינו מקובע. בחירת גודל פונט איננה לפי פיקסלים? איך אפשר לבחור לפי השיטה המטרית? (¯`gal´¯) - שיחה 21:15, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- בfont-size אפשר לבחור או px או cm או mm או em (מה זה?) או %. תראה לדוגמא את הקוד הזה:
<!DOCTYPE html> <html> <head> <style> div.a { font-size: 20mm; } div.b { font-size: 10px; } div.c { font-size: 200%; } </style> </head> <body> <h1>The font-size Property</h1> <div class="a">This is some text.</div> <div class="b">This is some text.</div> <div class="c">This is some text.</div> </body> </html>
- en:Em (typography) (¯`gal´¯) - שיחה 18:24, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- לא כזה מבין ב-CSS. זה נראה שהוא מציג לך מסך שלם, לפי גדלים שונים שקיימים לבחירה, ודוחס את זה לתצוגה, כך שיוצג על גבי המסך במלואו, כך שיש הקטנה של התצוגה, אז יש פה משחק עם הרזולוציה של המסך הוירטואלי לעומת המסך הפיזי, אבל זה עדיין לא נראה לי הגיוני, כי על מסך טלפון זה אמור להיראות גדול יותר, כי הוא צריך להגדיל את התצוגה, כי מסך מחשב הוא גדול יותר והוא מותח את זה לגבולות של החלון. אולי זה לא מרנדר את זה טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 00:30, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
- בfont-size אפשר לבחור או px או cm או mm או em (מה זה?) או %. תראה לדוגמא את הקוד הזה:
על תנועת עצמים ומהירות האור
מהבחינה התיאורטית, האם ייתכן שגוף שנמצא בתנועה יגיע למהירות מסוימת שבה העין האנושית לא יכולה לראות אותו כלל, כאילו הוא לא קיים? מתייג את בעלי הידע בפיזיקה--נדב - שיחה 16:37, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- למה זה תלוי במהירות? אנחנו רואים אור, והוא נע במהירות האור... Tshuva - שיחה 16:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- Tshuva אנסח שנית: האם קיימת מהירות מסוימת שמעבר לה העין האנושית לא תוכל לראות את הגוף הנע?--נדב - שיחה 17:06, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- אבל המהירות בה הוא נע לא משפיעה על המהיריות שבה האור ממנו מגיע אל העין, רק המרחק. (¯`gal´¯) - שיחה 17:17, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- Tshuva אנסח שנית: האם קיימת מהירות מסוימת שמעבר לה העין האנושית לא תוכל לראות את הגוף הנע?--נדב - שיחה 17:06, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- כן. וזה לא קשור למהירות האור, זה מתרחש במהירות הרבה-הרבה יותר נמוכות. העין האנושית מקבלת מידע ברזולוציית זמן של כ1/220 של שניה. אם בתקופת זמן מעט קצרה מזו המדוברת, גוף כלשהו חלף על פני שדה הראיה שלנו- לא נקבל שום מידע על ההימצאות שלו. לתת מהירות מדויקת זה בלתי אפשרי, מכיוון ששדה הראיה שלנו מתרחב עם המרחק. אבל סתם לצורך המחשה, אם חפץ חולף ממש ממש מול העף שלנו במהירות של מטר אחד ל1/500 שניות לא נראה אותו. וזה רחוק מאוד ממהירות של האור. כאן עשו חישוב והגיעו לכך שעל מנת שלא נראה כדור ממרחק של 70 מטר, עליו לנוע במהירות של 38,000 קמ"ש בלבד. לצורך המחשה, מהירות האור היא 1,080,000,000 קמ"ש. Corvus,(Nevermore) 17:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- יש לציין שהמהירות עליה מדובר בדברי Corvus היא (אמורה להיות) מהירות זוויתית לדוגמא אם נע ממש לכווננו כן נראה אותו. הוא צריך לחלוף לרוחב שדה הראייה שלנו מצד אל צד במהירות זוויתית גבוהה מספיק. Tshuva - שיחה 17:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- שאלה ממרחק המון שנים מלימודי ωSVT: האם לגודל החפץ שנע מולנו או חולף על פנינו אין השפעה על היכולת להבחין בו? חזרתי • ∞ • שיחה 19:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- לגודל החפץ יש השפעה על הזווית המרחבית בשדה הראיה. אבל בהנחה שהחפץ נע מהר מספיק, עדיין לא נספיק לקלוט אותו. Corvus,(Nevermore) 20:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- כמו שכבר כתבו המהירות הזוויתית והגודל הזוותי של עצם ישפיעו על האם העין האנושית תוכל לראות אותו ולא המהירות של הגוף עצמו. באופן עקרוני ניתן לראות גם משהו שנע מהר יותר ממהירות האור. לדוגמה אם אדם ישתמש בליזר עוצמתי במיוחד, יפנה אותו לירח ויעביר אותו בין קטבי הירח במאית שנייה כתם האור יזוז על פני הירח מהר יותר ממהירות האור ועדיין יהיה ניתן לראות אותו מכדור הארץ.--Eitan110 - שיחה 00:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- זה לא מדויק כל כך, כיוון ששום מידע לא באמת נע. מייקל סטיבנס דיבר על זה בסרטון "What Is The Speed of Dark?". HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 01:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- זו טעות נפוצה. הטענה אינה "שום דבר לא נע מהר ממהירות האור בריק", אלא "חומר, אנרגיה ומידע אינם יכולים לנוע דרך המרחב במהירות העולה על מהירות האור בריק.
האבחנה חשובה. כשמדובר על התמתחות המרחב, מהירות האור אינה מגבלה. גלקסיות רחוקות מתרחקות מאיתנו מהר ממהירות האור. תבניות החזרה יכולות לנוע מהר ממהירות האור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:38, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- כמו שכבר כתבו המהירות הזוויתית והגודל הזוותי של עצם ישפיעו על האם העין האנושית תוכל לראות אותו ולא המהירות של הגוף עצמו. באופן עקרוני ניתן לראות גם משהו שנע מהר יותר ממהירות האור. לדוגמה אם אדם ישתמש בליזר עוצמתי במיוחד, יפנה אותו לירח ויעביר אותו בין קטבי הירח במאית שנייה כתם האור יזוז על פני הירח מהר יותר ממהירות האור ועדיין יהיה ניתן לראות אותו מכדור הארץ.--Eitan110 - שיחה 00:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- לגודל החפץ יש השפעה על הזווית המרחבית בשדה הראיה. אבל בהנחה שהחפץ נע מהר מספיק, עדיין לא נספיק לקלוט אותו. Corvus,(Nevermore) 20:02, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- שאלה ממרחק המון שנים מלימודי ωSVT: האם לגודל החפץ שנע מולנו או חולף על פנינו אין השפעה על היכולת להבחין בו? חזרתי • ∞ • שיחה 19:20, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- יש לציין שהמהירות עליה מדובר בדברי Corvus היא (אמורה להיות) מהירות זוויתית לדוגמא אם נע ממש לכווננו כן נראה אותו. הוא צריך לחלוף לרוחב שדה הראייה שלנו מצד אל צד במהירות זוויתית גבוהה מספיק. Tshuva - שיחה 17:48, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- גוף שיתקרב אלינו במהירות האור לא נראה אותו כי האור שמוחזר ממנו לא יצליח להתרחק ממנו לפני שהגוף עצמו מגיע אלינו. גוף שמתרחק במהירות האור כן נראה אותו כאשר האור שמוחזר ממנו יגיע אלינו אבל זה יהיה כשהגוף עצמו במקום אחר. גוף שזז בניצב אלינו תלוי במהירות הזויתית שלו.--81.5.20.53 12:42, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
כשל לוגי
היי, מישהו יודע איך קוראים לכשל הלוגי שמדובר בדוגמא הבאה למשל:
"איש אחד: x
איש אחר: גם היטלר/הנאצים אמרו x"
זה סוג של כשל שרואים אותו די הרבה אצל טוקבקיסטים, במקום לענות לגופה של טענה הם משתמשים בהשוואה לנאצים או לכל דמות שפלה אחרת. יש לו שם בכלל?
- אד הומינם? תקיפה של טיעון על סמך מי שאמר אותו והרקע שלו, במקום להתייחס לטיעון עצמו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:54, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- חשבתי על זה בהתחלה אבל זה לא נשמע לי ממש מתאים.. אד הומינם יותר מאפיין טיעונים בסגנון "אתה מטומטם ולכן הטענה שלך שגויה". או "אתה טייקון אז מי אתה שתדבר על סוציאליזם" וכד'. לא מצאתי בערך משהו שמתאים לדוגמא שלי למשל להשוואה לנאצים או לגרמניה הנאצית, שהרי היא עברה מן העולם ולא סביר שבאמת תיתקל בישראלי עם רקע נאצי, ככה שכנראה זה כשל אחר.
- כן, אתה פוסל את הטענה כי נתמכה ע"י הנאצים, ולא מתייחס באובייקטיביות לטענה עצמה. למה עצם זה שהם אינם יותר משנה? חוץ מזה, שזה לא נכון לחלוטין, עדיין יש מי שתומך בנאציזם. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- רדוקטיו אד היטלרום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:04, יום רביעי בשבת, ט"ו באב ה'תש"ף (IDT).
- רציני? אבל מה ההכללה של זה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- דחיית טיעון X בטענה שהוא דיעה של Y שדיעותיו לא מקובלות עלינו (בלי להתייחס לגוף הטיעון).--81.5.20.53 12:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- אין לזה שם? במה זה שונה מדחיית האישיות שאומרת את הטענה? הרי אפשר באותה מידה לדחות דעות של פילוסוף על סמך היכרות עם קומץ מהן. למה זה לא דחייה על פי האישיות שבעלת הדעה והרקע שלה? גם פועלו היא חלק מהרקע שלה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- לא הבנתי את השאלה. השם של הכשל הוא רדוקטיו אד היטלרום. אם יש פילוסוף שדעותיו נדחו ולכן לא מקבלים שום דעה שלו זה בדיוק אותו דבר. למשל מי שיאמר שהטיעון שהארץ שטוחה לא נכון כי עובדי האלילים סברו כך, זה אותו כשל. (הטיעון לא נכון כי הוכח למעלה מכל ספק אצל מי שלא מתעקש).--213.8.158.239 11:25, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
- אין לזה שם? במה זה שונה מדחיית האישיות שאומרת את הטענה? הרי אפשר באותה מידה לדחות דעות של פילוסוף על סמך היכרות עם קומץ מהן. למה זה לא דחייה על פי האישיות שבעלת הדעה והרקע שלה? גם פועלו היא חלק מהרקע שלה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:20, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- דחיית טיעון X בטענה שהוא דיעה של Y שדיעותיו לא מקובלות עלינו (בלי להתייחס לגוף הטיעון).--81.5.20.53 12:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- רציני? אבל מה ההכללה של זה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
- רדוקטיו אד היטלרום. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:04, יום רביעי בשבת, ט"ו באב ה'תש"ף (IDT).
מה ההבדל בין סיד לאבקת גיר?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קראתי כרגע כמה ערכים בעברית (ואת אלה שחסר) באנגלית וקצת יצאתי מבולבל. מה ההבדל בין גיר (אנ', אני מקווה שאני מכנה את זה נכון בעברית) לסיד? שניהם נראים כאבקה לבנה, שניהם מופקים מאבנים, ועד עכשיו חשבתי שאם טוחנים את הגיר (במחצב הטבעי) מקבלים את הסיד, כעת אני כבר יודע שסיד מקבלים באמצעות ריאקציה שריפתית. בכל אופן השאלה היא האם לשתי האבקות יש יכולת דומה ומה השימושים של האבקת הגיר שלא נשרפת ולא עברה ריאקציה בשריפה? --ThePupil - שיחה 07:59, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- יש לנו מעט מאוד כימאים או גיאולוגים בציבור הפעיל. אתייג את משתמשת:דקי. אם היא לא תתפנה אנסה להרים את הכפפה. בכל מקרה הן למילה lime באנגלית והן למילה גיר בעברית יש כמה משמעויות והם לא חופפות בין שתי השפות. מה שקובע הוא שמו המקובל של ההרכב הכימי. שנילי - שיחה 08:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות?
מקריאה בנושא הגעתי למסקנה שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות בכך שהוא כולל תיעוד של מתי, כמה (ואולי גם למה) נכנס כסף ביום נתון כך שנרשמת תנועה עסקית מסוג אחד בלבד (הכנסה כספית) וזהו וקשה לי לדמיין איך אפשר להיות יותר מינימלי מזה (אלא אם נשארים רק עם מתי וכמה בלי הלמה).
האם נכון להגיד שספר פדיון יומי הוא הצורה המינימלית ביותר של ספר חשבונות? ―אנונימי לא חתם
אילו מסים משלם פנסיונר?
אילו מסים משלם פנסיונר במובן המלא של המונח, כלומר אדם שרשמית לא עובד כלל וכל הכנסתו הבסיסית מגיעה רק מקצבת אזרח ותיק ו\או קרן פנסיה ארגונית?
אני מניח שהוא משלם מע"מ ואולי גם מס הכנסה; גם מים וחשמל הם דוגמאות אבל משום מה זה פחות אינטואיטיבי לי; אולי יש משהו נוסף?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- מס בריאות מנוכה גם מקצבת אזרח ותיק. מקרן פנסיה מנוכים מס הכנסה וביטוח לאומי מעבר לפטור מסוים שנקבע לכל גימלאי באופן אישי על בסיס פטורים ופעולות שביצע בקרן הפנסיה ופיצויים שקיבל בעבר. כמו כן הוא משלם מס רווח הון וכמובן כל שאר המסים שאינם אישיים כגון מע"מ וארנונה. שנילי - שיחה 10:25, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- תודה; אני לא מכיר מדינה בה משלמים ארנונה מלבד ישראל אז אולי תרצה להוסיף לראש תשובתך "בישראל". ―אנונימי לא חתם
- ניסיתי לשפר את פתיח הערך מס רווח הון בעריכות אלה; מוזמנים לסקורן. ―אנונימי לא חתם
- באנגליה יש ארנונה. זה פשוט נקרא בשם אחר. אני מאמין שבעוד מדינות. Shannen - שיחה 12:29, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- ניסיתי לשפר את פתיח הערך מס רווח הון בעריכות אלה; מוזמנים לסקורן. ―אנונימי לא חתם
- תודה; אני לא מכיר מדינה בה משלמים ארנונה מלבד ישראל אז אולי תרצה להוסיף לראש תשובתך "בישראל". ―אנונימי לא חתם
אם השאלה כאן היא - האם משלמים מס הכנסה על הפנסיה שמקבלים ממקום העבודה, אז כן. משלמים. אבל לא משלמים מס על קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. וכמו שהוזכר מעלי, יש הנחות מסוימות בארנונה ובתשלומים שונים. למעוניינים - יש פורטל באתר "כל זכות" בנוגע לזיקנה. בקישור כאן. מומלץ לעיין למי שזה רלוונטי. בברכה, Danny-w - שיחה 12:43, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
תנועה בלתי נראית
באיזו מהירות על גוף לנוע כדי שנראה אותו כאילו הוא עומד. למשל מחוג הדקות של השעון נראה לנו כאילו הוא עומד, (אם לא מסתכלים עליו שתי פעמים ואז רואים שהוא במקום אחר בפעם השניה). מה המהירות המקסימלית שבה גוף ייראה כאילו הוא עומד. --81.5.20.53 12:45, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- לא רק שזה משתנה מאדם לאדם, זה משתנה מרגע לרגע. ככל שאדם מתוח או מרוכז יותר, השעון הפנימי פועם מהר יותר. אנשים רבים שמביטים על מחוג השניות בשעון אנלוגי על מנת לוודא שהוא עובד חווים סובייקטיבית פרק זמן ארוך עד שמחוג השניות מואיל בטובו להתקדם. מחקר שנעשה עם טייסים מחיל האוויר האמריקאי העלה שבמצב ריכוז מקסימלי השעון הפנימי שלהם פועם מדי חצי מאית של שניה. אין לי מושג מה "הקצה השני", אבל אני מנחש שגם זה יהיה סובייקטיבי מאד, עם שונות גדולה עבור אותו אדם עצמו ובין אדם לאדם. לסיכום, הניחוש שלי הוא שלא תמצא אף מספר שיהיה רלבנטי למציאות, מפני שהתוצאות תהיינה מפוזרות על טווח רחב מאד, ועקומת ההתפלגות תהיה שטוחה מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
הערות שוליים
ראו כאן. ישראל קלר • שיחה • י"ז באב ה'תש"ף • 18:48, 6 באוגוסט 2020 (IDT) ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב
- הכלי הזה אמור לעשות את העבודה. ראה הנחיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:54, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
האם הקבלה טוענת להיות שיטת קסם?
האם הקבלה טענת ליכולות על-טבעיות? כלומר, האם המקובלים מתייחסים לכל עולם המיסטיקה ככלי הנותן אפשרות לשינויים בעולם הפיזי? כלומר, לעשות קסמים? שואל השאלות - שיחה 20:34, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- אני חושב שכן. אני זוכר שיצא לי לקרוא על כך שבניגוד לאיסור על עיסוק בזה, דווקא הקבלה עוסקת בנושאים הללו. גם הסנהדרין עסק בזה, הטיעון היה כדי שיהיה אפשר לשפוט בנושאים האלה. גם מקובלים עוסקים בקמעות וביכולות על טבעיות גם כיום, לא? נראה לי שכל תפיסה פילוסופית שעוסקת ברוחניות עושה זאת במידה מסויימת, גם היוגה קשורה במידה מסוימת למאגיה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:23, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- על פי הקבלה, כוחות על-טבעיים יכולים לבוא מצד הקדושה או מ"סטרא אחרא" (הצד האחר): את הכוח הקדושה שבעולם ניתן להפעיל באמצעות הזכרת שם משמות הקודש של אלהים (בעל-פה או בכתב), באמצעות אמירת "ייחודים" ותפילות מיוחדות, או עשיית מצוות בכוונות מסוימות; אמנם, האדם המשתמש בכלים אלו חייב להיות בדרגה גבוהה של צדקות וטהרה. כוח ה"סטרא אחרא" מנוצל על ידי השבעת שדים ועשיית כשפים, האסורים על פי התורה (למושג "קסמים", אם כן, קונוטציה שלילית ביהדות); ניתן להגביר כוח זה על ידי טומאה ועשיית עבירות. הצדדים הם שווים בכוחם על פי עיקרון הבחירה החופשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:29, יום שישי בשבת, י"ז באב ה'תש"ף (IDT).
איך שרים צליל בודד?
יש מבחן כזה לא יודע איך קוראים לו. שבו מקישים תו על פסנתר ומבקשים מהנבדק לשיר בדיוק את הצליל הזה. איך אנשים עם שמיעה עושים את זה? כלומר, איך הם יודעים לשנות את תדר הקול שלהם בהתאם לצליל אותו שומעים? הקול שלי לדומה הוא קבוע: כל תו שמקישים ואני מנסה לחזור עליו יוצא בדיוק אותו דבר. אם אני מנסה להוריד או להעלות את התדר אז יוצא שאני נשמע כמו דלת חוקרת. מה הסוד שלכם? 213.55.225.66 22:55, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
- למד פיתוח קול. אין דרך ללמוד את זה שלא פרונטלית עם מורה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
איש הי-טק ישראלי אמריקני שאתמול נתקלתי בראיון עימו
אתמול נתקלתי בראיון עם איש הי-טק ישראלי אמריקני שלא הפנמתי את שמו ודיבר על כך שמצב ההי-טק הישראלי בסדר גמור ושההי-טק הישראלי כלל לא נפגע בצורה משמעותית ממשבר הקורונה ושלמעשה להפך, יש יותר פיתוח בתחום דיגיטציה בגלל המשבר והסטארטאפים הישראליים שנפגעים לא נפגעים בגלל המשבר אלא בגלל שזה ענף ריסקי בכל מקרה.
הוא דיבר בעברית רהוטה עם מבטא אמריקני כבד ובאופטימיות שאני לא זוכר מתי נתקלתי בה לגבי המשק הישראלי.
אשמח לקבל את שמו בכדי לעקוב אחר עוד ראיונות עימו. תודה. ―אנונימי לא חתם
האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד, גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם?
ברור לי שמייצרים בישראל טקסטיל וביגוד מתוך חוטים מהצומח אך לא ברור לי האם מייצרים בישראל או בשכנותיה הישירות צמחים ליצירת חוטים מהצומח כגון כותנה, פשתן, קנבוס, סרפד , גומא וכדומה כמו גם את החוטים עצמם (בייצור המוני לפחות). ―אנונימי לא חתם
- זכורים לי, מלפני כ20 שנה, שדות כותנה בישראל. אני לא בטוח שעדיין מגדלים כותנה בארץ. ―אנונימי לא חתם
הצעה מהפכנית לשינוי שיטת הספירה בשפת הדיבור, האם יש סיכוי שיעבור?
ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע מסיבות היסטוריות ברב השפות השיטה היא עשרונית. כך גם הספרות וגם שמות המספרים. אני רוצה להציע לעבור לשיטה ההקסדצימלית, בשיטה זו קל להמיר לבינארי ולהיפך. וזה יקל על עשיית חישובים כמו גם תיאום שפת הדיבור עם שפות תיכנות. ההצעה היא ליצור שמות למספרים כך: אחת, שתיים, שלוש ... איי (בצירה), בי סי די אי אף, הקס (=10), אחת הקסה, (על משקל "עשרה") שתים הקסה, וכו, הקסים (=20), שלושים, ארבעים, ... איים ביאים סיאים דיאים איים (בחיריק) אפים, בית (=100) בתיים (=200) שלוש בתים ארבע בתים ... הקס בתים (00 10) וכו' עד וורד (=00 00 1) וכן הלאה, לפי השמות שכבר הוזכרו. כלומר ימשיכו בחזקות 16 הקס וורד, בית וורד, דבל וורד, הקס דבל וורד, בית דבל וורד, הקס בית דבל וורד, וורד דבל וורד... אפשר גם להשתמש מ כאן והלאה במיליון ביליון טריליון וכו'. לספירה באמצעות האצבעות אפשר להשתמש בכל יד לספרה הקסדצימלית אחת כאשר הספירה עצמה היא בשיטה בינארית. על פי שיטה זו ביממה יש שמונה הקסה שעות, בשעה שלושים וסי דקות, בשנה בית ששים ודי ימים.
כמובן אם נרצה לעשות שינוי גורף כזה יצטרכו לעדכן גם את הסימונים ב-SI כאשר קילו יהיה מספר אחר ולא 1000.--213.8.158.239 11:41, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
- על יד אנושית אפשר לספור בינארית מ-0 עד 31 ולא רק עד 15. על שתי ידיים אפשר לספור מ-0 עד 1023. שמתי לב שבייצוג בינארי, כמה מספרים טיפולוגיים השכיחים בנוסח התפילה מיוצגים על ידי שלוש אצבעות מונפות - שבע (00111), אחד עשר סממני קטורת הסמים (01011), י"ג מידות (01101), עשרים ואחת שורות לאשרי יושבי ביתך (10101) ועוד כהנה וכהנה. שיטת הכפל המצרית (אנ') מתיישבת עם ההשערה שבימי קדם נעזרו באצבעות לספירה בינארית ולא רק לספירה עשרונית. עם זאת, איני מכיר מחקר שבחן בצורה מסודרת אם קיימים מוטיבים בינאריים בתפילה היהודית או שמדובר בצירוף מקרים. ליאור पॣ • י"ז באב ה'תש"ף • 12:52, 7 באוגוסט 2020 (IDT)