ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2023

אוקטובר
1 באוקטובר 2023	קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הרכבת המנדטורית הייתה חברת רכבות בשליטה בריטית, אשר הפעילה שירות רכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל משנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית קמה, לאחר ייסוד מדינת ישראל, רכבת ישראל. לכל אורך תקופת המנדט הבריטי, העסיקה הרכבת המנדטורית אלפי עובדים, ערבים ויהודים, והייתה אחד המעסיקים הגדולים בארץ ישראל. הנהלת הרכבת המנדטורית שכנה במתחם תחנת הרכבת חיפה מזרח, והסדנאות הראשיות של הרכבת היו בקישון ובלוד. בחיפה השתמשה הנהלת הרכבת בעיקר במבנים ומתקנים שהותירה אחריה הרכבת החיג'אזית. מיקומה של ההנהלה בצפון הארץ ביטא את החשיבות האסטרטגית שייחסו הבריטים לחיפה, בזכות הנמל הנוח במקום ובזכות היות חיפה צומת רכבות מרכזי בין עבר הירדן ממזרח, סוריה מצפון ומצרים ושאר ארצות אפריקה מדרום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2023	איור המציג את שבעת השלבים הראשונים בבניית קבוצת קנטור קבוצת קנטור היא קבוצה שנבנית בצורה האיטרטיבית הבאה: לוקחים קטע, ומסירים ממנו את השליש האמצעי. מבצעים פעולה דומה בכל אחד משני הקטעים שנותרו, ונשארים עם ארבעה קטעים, שגם עליהם ממשיכים את התהליך, וכך הלאה עד אינסוף. קבוצה זו תוארה בידי המתמטיקאי גאורג קנטור בשנת 1883. חשיבותה הרבה היא בתכונותיה המיוחדות, שסותרות את האינטואיציה ומציגות מעט ממורכבותו ומייחודו של האינסוף. תכונות אלה עודדו את קנטור לפתח את תורת הקבוצות. קרוב למאה שנים מאוחר יותר נמנתה קבוצת קנטור עם הקבוצות שעליהן ביסס בנואה מנדלברוט את רעיון הפרקטל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2023	פרשת הגט מקליווא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767. המחלוקת עסקה במקרה שבו חתן, ששפיות דעתו הייתה מוטלת בספק, גירש את אשתו. השאלה ההלכתית שעמדה במוקד הדיונים הייתה שאלת מעמדו הנפשי של החתן. מי שמוגדר מבחינה הלכתית כשוטה, כלומר אדם הלוקה בנפשו, איננו יכול לתת גט לאשתו, משום שפעולת הגירושין דורשת גמירות דעת מוחלטת מצידו. השאלה הייתה באיזו מידה הלם מצבו של הבעל את ההגדרה ההלכתית של השוטה. המחלוקת ההלכתית נבעה משאלת הגדרתו של החתן כשפוי, אולם היא חרגה מגדרי הדיון ההלכתי המצומצם, הציתה סכסוך נרחב בין רבנים ובין קהילות שונות, וחשובי רבני הדור התערבו בה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2023	פריז פריז היא בירת צרפת ובירת מחוז איל-דה-פראנס. היא ממוקמת בעיקול של נהר סן, במרכזו של האגן הפריזאי. מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות והתענוגות. כיום מהווה העיר את המרכז הכלכלי, הפיננסי והפוליטי של צרפת. מעמדה המרכזי של פריז בצרפת הוא תוצר של התפתחות ארוכה, ששורשיה בעיקר בתקופת השלטון האבסולוטי, ואחריו השלטון היעקוביני המהפכני. התפיסה בבסיס צורת ארגון זו היא צנטרליזם מונרכיסטי ולאחריו רפובליקני, שהעניק לבירה תפקיד מרכזי בהתנהלות המדינה, ונטה לרכז בה את מרבית עוצמתו. פריז נחשבת לסמל התרבות של צרפת, ומהווה מוקד משיכה לכשלושים מיליון תיירים בשנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2023	הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשים (בשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל. בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמא 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים. שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ד (5,784). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2023	לוטרת הים היא יונק ימי קטן יחסית, חבר במשפחת הסמורים, שחי לחופיו הצפוניים והמזרחיים של האוקיינוס השקט. ההגנה מפני קור אצל לוטרת הים מבוססת על שכבה עבה של פרווה, שהיא מהצפופות בעולם החי, וזאת בשונה ממרבית היונקים הימיים הנסמכים על שכבת שומן. אף שהיא מסוגלת להלך על היבשה, מבלה לוטרת הים את מרבית זמנה באוקיינוס הפתוח. לוטרת הים נמנית עם בעלי החיים היחידים הידועים בשימוש ב"כלי עבודה" חיצוניים. במרבית אזורי מחייתה היא נחשבת למין מפתח, וזאת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בבקרה על גודלן של אוכלוסיות קיפודי הים, שאילולא הלוטרות היו מזיקים ליערות הקלפ התת-ימיים. בעבר נע מספרן של לוטרות הים בין 150,000 ל-300,000, אולם בעת החדשה הן ניצודו בהמוניהן בשל פרוותן. בסוף תקופה זו נאמד מספרן בכ-1,000 עד 2,000 לוטרות בלבד. מאמצי שימור אינטנסיביים הביאו להתרחבות מחודשת של תפוצת הלוטרות. עם זאת, המין עודנו מסווג כמין הנתון בסכנת הכחדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2023	חטיבה 188 הייתה אחת החטיבות הסדירות של שריון של צה"ל, שמילאה תפקיד משמעותי במסגרת המערכה בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים, במיוחד בשלב הפתיחה של המלחמה. החטיבה, בפיקוד אל"ם יצחק בן-שהם, הייתה פרושה לאורך קו החזית ברמת הגולן ערב המלחמה. בשלוש השעות הראשונות של המתקפה הסורית על רמת הגולן, החל משעה 13:55 ב-6 באוקטובר, הייתה החטיבה כוח השריון הישראלי היחיד, שבלם את המתקפה של שלוש דיוויזיות סוריות. ב-24 השעות הראשונות של הלחימה בחזית הסורית, ניהלה החטיבה קרבות בלימה עקובים מדם, במהלכם ספגה אבדות כבדות, אך הצליחה להשהות את התקדמות הצבא הסורי עד להגעת כוחות המילואים של צה"ל לזירת הלחימה. במהלך המלחמה נהרגו 79 מחיילי החטיבה, רבים אחרים נפצעו, ורוב הטנקים שלחמו תחת פיקודה הושמדו או ניזוקו בדרגות חומרה שונות. בצהרי ה-7 באוקטובר, היום השני ללחימה, נהרגו מפקד החטיבה, סגנו וקצין האג"ם של החטיבה, והיא חדלה לתפקד כמסגרת חטיבתית. למרות זאת, כוחות שונים של החטיבה המשיכו להילחם תחת פיקוד חטיבה 7 וחטיבות אחרות של צה"ל, והשתתפו בקרב ההבקעה לסוריה, ובלחימה במובלעת הסורית עד כניסת הפסקת האש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2023	חורבות המרחצאות הרומאיים חמת גדר היא אתר מרחצאות מרפא ונופש הממוקם בדרום רמת הגולן, בעמק נהר הירמוך, בו נובעים מעיינות חמים עשירים במינרלים. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש מהתקופה הרומית, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית וכן כתובות המשבחות אותם מהתקופה הביזנטית. בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 התגלתה רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, הנמצאת כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי בחמת גדר הייתה קהילה יהודית אמידה. בתלמוד הבבלי התירו חז"ל לרחוץ במרחצאות של חמת גדר בשבת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2023	רוברט האווט ג'קסון היה פוליטיקאי, עורך דין ושופט אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. קודם לכן הוא כיהן כפרקליט המדינה וכתובע הכללי של ארצות הברית, והוא האדם היחיד שכיהן בכל שלושת התפקידים הללו. ג'קסון היה גם תובע ראשי במשפטי נירנברג נגד פושעי המלחמה הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה. ג'קסון התקבל ללשכת עורכי הדין באמצעות שילוב של למידה עצמית בהדרכת עורך דין עם לימודים מסודרים בבית ספר למשפטים. הוא אחרון השופטים שמונה לבית המשפט העליון של ארצות הברית ללא תואר במשפטים. הוא נודע בשל עצתו ש"כל עורך דין הראוי לשמו יאמר לחשוד, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, לא למסור הודאה למשטרה בשום נסיבות", ועל אמרתו על בית המשפט העליון, "אנו לא הערכאה הסופית מפני שאנו חסינים מטעויות, אלא אנו חסינים מטעויות רק מפני שאנו הערכאה הסופית". גק'סון זכה למוניטין כאחד מכותבי פסקי הדין המצטיינים של בית המשפט העליון וכאחד מאלו שהיו מחויבים לתהליך הוגן כהגנה מפני סוכנויות הממשל שמרחיקות לכת יתר על המידה בפעולותיהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2023	עטיפת האלבום Say You'll Be There (בעברית: אמור שתהיה שם) הוא הסינגל השני של להקת הבנות הבריטית ספייס גירלז. את השיר הוציאה לאור ב-14 באוקטובר 1996 חברת התקליטים וירג'ין רקורדס. השיר נכלל כרצועה השנייה באלבום הבכורה של הלהקה, Spice. את המילים ואת הלחן חיברו חברות הלהקה לצד ג'ון בי, אליוט קנדי וצוות הכותבים "אבסולוט", שגם הפיקו את השיר. בשיר מופיע קטע סולו מפוחית של ג'וד לאנדר. השיר, שמתאר את אירועי העבר של הלהקה ואחוותן, קיבל ביקורות מעורבות מפי מבקרי המוזיקה, אשר מחד שיבחו את מילות השיר, ומאידך, ציינו לרעה את הפקתו. "Say You'll Be There" הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, ולמעמד פלטינה, לאחר שנמכר ביותר מ-750,000 עותקים. "Say You'll Be There" הגיע לעשירייה הפותחת במצעדי המוזיקה השונים באירופה. לאחר הצלחתו באירופה, יצא השיר לאור גם באוסטרליה, שם העניק איגוד תעשיית ההקלטות האוסטרלי לשיר תואר אלבום זהב. בארצות הברית, נכנס השיר למקום השלישי בבילבורד הוט 100, למקום ה-24 במצעד 40 השירים למבוגרים ולמקום השני במצעד שירי המיינסטרים. הווידאו קליפ של השיר צולם בהשראת סרטי הטלוויזיה "Faster, Pussycat! Kill! Kill!" (1965) ו-"ספרות זולה" (1994). בקליפ, מוצגת הלהקה כבנות ברית בעת מלחמה טכנולוגית, המשתמשות באמנויות לחימה מגוונות ובכלי היי-טק כדי להביס את הנבל הגברי. בדומה לקליפ השיר הקודם ("Wannabe"), הוצגו בקליפ של "Say You'll Be There" מוטיביים פמיניסטים, המדכאים את המין הגברי. בין השנים 1996–1997, הועמד השיר למספר פרסי מוזיקה ביניהם פרסי הווידאו קליפים של MTV ופרסי המוזיקה הבריטית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2023	חיל ההנדסה הישראלי חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. חיל ההנדסה נוסד ב-1947 ונטל חלק בכל מלחמות ישראל ובמבצעים צבאיים רבים. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2023	רבי עקיבא איגר רבי עקיבא איגר היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב השפעה, שחי ופעל במזרח אירופה מסוף המאה ה-18 עד פטירתו בשנת 1837. נחשב לגדול הדור ומגדולי התורה בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן. רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו, על אף שהן לומדות בדרך הלימוד המאוחרת יותר, שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הרלוונטיות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול. לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות. בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2023	"המלך הרולד נהרג". סצנה מתוך שטיח באייה, המתאר את אירועי קרב הייסטינגס. קרב הייסטינגס, שנערך ב-14 באוקטובר 1066 מצפון להייסטינגס שבדרום אנגליה, היה אחד הקרבות המכריעים במהלך הכיבוש הנורמני של אנגליה. הקרב נערך בין כוחות נורמניים בהנהגת ויליאם הכובש לבין הצבא האנגלו-סקסוני בהנהגת הרולד גודווינסון, והסתיים בניצחון נורמני מכריע. הניצחון הנורמני הוביל להשתלטות צבאו של ויליאם על אנגליה כולה תוך זמן קצר, ולסיום השלטון הסקסוני באנגליה. ויליאם הוכתר למלך אנגליה בדצמבר 1066, ומלכים נורמנים משושלתו שלטו על אנגליה במשך 88 השנים הבאות. מותו של מלך אנגליה הערירי אדוארד המודה בינואר 1066, הוביל למאבק ירושה בין מספר טוענים לכתר האנגלי. הרולד גודווינסון הוכתר למלך זמן קצר לאחר מות אדוארד, אך נאלץ מיד להתמודד מול שתי פלישות ימיות לשטח אנגליה, שנערכו כמעט במקביל – הראשונה בהנהגת אחיו טוסטיג גודווינסון והראלד השלישי מנורווגיה, ומיד אחריה פלישה נורמנית בהנהגתו של דוכס נורמנדיה, ויליאם הראשון (הכובש). טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו בקרב גשר סטמפורד ב-20 בספטמבר, אך שמונה ימים מאוחר יותר נחת צבאו של ויליאם בדרום אנגליה. ב-14 באוקטובר נפגשו הצבא האנגלו-סקסי והצבא הנורמני מצפון לעיר החוף הדרומית הייסטינגס. בקרב ארוך ושקול, שנמשך משעות הבוקר כמעט עד רדת החשיכה, והוכרע רק לאחר שהמלך הרולד נהרג, הצבא האנגלי הובס ושרידיו נמלטו משדה הקרב. הכיבוש הנורמני שינה את פניה של אנגליה: התרבות הסקסונית והתרבות הצרפתית אוחדו אט-אט, והמערכת הפיאודלית הושלטה על אנגליה; השפה האנגלו-נורמנית הפכה לשפת המִנהל והאריסטוקרטיה באנגליה; האצולה הסקסונית הישנה איבדה את נכסיה וכמעט נעלמה כליל; והעבדות באנגליה חוסלה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2023	בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה בין 14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז. המלך הבולגרי פרדיננד הראשון נקט במדיניות חוץ הרפתקנית ששאפה למצב את ממלכת בולגריה כמעצמה המובילה בבלקן. מדיניות זו כבר הובילה את בולגריה לתבוסה במלחמת הבלקן השנייה. עם פרוץ המלחמה, חוזרו הבולגרים במרץ הן על ידי מדינות ההסכמה והן על ידי מעצמות המרכז אשר הבטיחו סיוע כלכלי נדיב והכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות. המלך פרדיננד החליט להמר ולהיכנס למערכה לצד מעצמות המרכז, מתוך הנחה שתהיה זו מלחמה קצרת ימים שתוכרע במהרה לטובת הבולגרים. בתחילת המערכה נראה היה שבולגריה משיגה את מטרותיה. באוקטובר 1915 תקף הצבא הבולגרי את ממלכת סרביה, ותוך חודשיים הוכרעו הסרבים על ידי מעצמות המרכז. בהמשך, לאחר ביסוס קו החזית המקדונית, תקף הצבא הבולגרי בשטחי ממלכת יוון, הרחיב את רצועת הגישה של בולגריה לים האגאי, וכבש את חבל דרום דוברוג'ה בחזית הרומנית. אך המלחמה הפכה לארוכת ימים והבולגרים נקלעו למלחמת התשה ממושכת בחזית המקדונית, שהובילה להתחזקות האופוזיציה למלחמה מבית, לבעיות משמעת קשות בצבא, ולהידרדרות קשה בכלכלת בולגריה. בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה במתקפת הבקעה על קווי הבולגרים בחזית המקדונית ופרצו אותם, תוך שהם נעים אל גבולות בולגריה. משהועמדה עצמאות הממלכה בסכנה, ביקשו הבולגרים הפסקת אש, ונחתמה שביתת הנשק של סלוניקי. המלך פרדיננד נאלץ לוותר על כיסאו, ובמקומו הומלך בנו בוריס השלישי אשר נכנע רשמית למדינות ההסכמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2023	מישל פוקו מישל פוקו (15 באוקטובר 1926 – 26 ביוני 1984) היה פילוסוף צרפתי, אחת הדמויות החשובות בתאוריה הביקורתית ומאנשי הרוח הצרפתים המשפיעים ביותר במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה העשרים. עבודתו השפיעה על מגוון רחב של שדות ידע. ניסה לשלב בין פילוסופיה להיסטוריה, ולכונן תחום מחקר חדש: היסטוריה של מערכות חשיבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2023	רבי שלמה סולימן בן עמר אלסנג'ארי (המאה ה-9 והמאה ה-10) היה פייטן, שפיוטיו נאמרו בקהילות שונות במזרח ונמצאו בגניזת קהיר. על פי פיוטיו, נראה שהוא פעל בקהילה בארץ ישראל, או בקהילה שהושפעה ממנהגי ארץ ישראל, ואולי אף תקופה מסוימת בטבריה במחיצתו של רב סעדיה גאון. על פי כינויו "אלסנג'ארי" נראה להניח שמוצאו הוא ממחוז סנג'אר שבעיראק ומשם עבר והתיישב במקום אחר. בקביעת הכרונולוגיה של הפיוט, מקובל לראות ברבי שלמה סולימן אלסנג'ארי את ראשון הפייטנים הבתר-קלאסיים. אלסנג'ארי חיבר מאות פיוטים בסוגים מגוונים, ובהם קדושתאות ויוצרות למועדי השנה, סדרי עבודה ופיוטי הושענות. אולם, גולת הכותרת של מפעלו הפייטני הוא כתיבת מחזור שלם של מערכות יוצר לכל אחת מפרשות השבוע. מחזור זה הוא המחזור הקדום ביותר של יוצרות לפרשות התורה הידוע כיום, ובעקבותיו נכתבו עוד מספר מחזורים כאלה. פיוטיו היו פופולריים למדי במאתים השנים שלאחריו, והתגלו בעשרות העתקות בגניזת קהיר. בזכות ההעתקות המרבות, התאפשר שחזור כמעט מלא של מחזור היוצרות המקורי. למרות התפוצה הרבה שהם זכו לה בקהילות המזרח בתקופת גניזת קהיר, פיוטיו לא הגיעו כלל לקהילות אירופה, ומשום כך אינם מצויים באף נוסח תפילה המקובל כיום. מקורותיו של אלסנג'ארי הם בעיקר פסוקי התנ"ך וספרות חז"ל ומדרשי האגדה, אך גם פיוטים של קודמיו, כיניי ורבי פינחס בן יעקב הכהן. כן נתגלתה השפעה הדדית בינו ובין רב סעדיה גאון. המחקר המודרני מבדיל בין שני סגנונות שונים ביצירתו של אלסנג'ארי: הקדושתאות כתובות בסגנון גבוה ועשיר יותר, תוך שימוש רב במדרשים. לעומתן, מחזור היוצרות לפרשות כתוב בסגנון עממי וקליל יותר, וגם התכנים בו דלילים יותר, אם כי לעיתים ניתן למצוא בו שירה לירית. בשל סגנון אחרון זה, המחקר נהג לזלזל ביצירתו של אלסנג'ארי, אולם עם השנים השתנה היחס המחקרי לפיוטיו והוא הוערך מחדש כאחד הפייטנים החשובים בתקופתו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2023	זאב ז'בוטינסקי זאב ולדימיר ז'בוטינסקי (17 באוקטובר 1880 – 3 באוגוסט 1940) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה. ז'בוטינסקי נולד באודסה. בנעוריו נמשך לשירה, ספרות ולימודי שפות והחל לתרגם לרוסית ולפרסם מאמרים פרי עטו. לאחר ניסיון בלימודי משפטים בברן וברומא חזר לעיר הולדתו, ושם כתב טורי עיתונות ופרסם מחזות. בעקבות פרעות נגד יהודים בדובסרי וקישינב ב-1903, התקרב ז'בוטינסקי לחוגים ציוניים ותרגם לרוסית את הפואמה "בעיר ההריגה" של חיים נחמן ביאליק. באותה שנה נבחר כציר לקונגרס הציוני העולמי השישי, בו הצביע נגד תוכנית אוגנדה. בהמשך אותו עשור עסק גם בפעילות הסברה ציונית, שכוונה בעיקר לשינוי יחסה של האימפריה העות'מאנית. ב-1911 הקים עם חבריו הוצאה לאור שפרסמה תרגומים של יצירות מופת לעברית, ביניהן תרגומו לפואמה "העורב". הוא פעל בתקופה זו למען עברות החינוך היהודי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה שימש ככתב וניצל תפקיד זה כדי להגיע לצפון אפריקה. הוא פגש את יוסף טרומפלדור באלכסנדריה, והם פעלו יחד על מנת לשכנע את הבריטים להקים כוח יהודי לוחם. מאמציו נשאו פרי עם הקמת הגדודים העבריים החל מ-1917. עם הגדודים הגיע לארץ ישראל, וב-1920 הקים כוח מגן יהדי בירושלים. בעקבות השתתפותו בהגנה על יהודי העיר נשפט ונאסר על ידי הבריטים. לאחר שחרורו קידם ז'בוטינסקי קו ציוני ניצי, שהתנגד באופן גלוי למדיניות הבריטים והביא לחילוקי דעות בינו לבין ההנהלה הציונית וההסתדרות הציונית. כתביו, כגון "על קיר הברזל", שימשו יסוד להתהוותה של תנועה חדשה בהנהגתו – הציונות הרוויזיוניסטית. בהשפעתו נוסד ב-1923 ארגון בית"ר והוא נחשב לראשו; מ-1925 עמד גם בראש מפלגת ברית הציונים הרוויזיוניסטים, אותה ייסד. ז'בוטינסקי הנהיג את האצ"ל מראשיתו ב-1931 ועד מותו. בשנות השלושים נוצר קרע עמוק בין התנועה בהנהגתו לבין ההסתדרות הציונית, על אף הניסיון להגיע להסכמות עם בן-גוריון. לאחר הוצאתו להורג של שלמה בן-יוסף ב-1938, החל לקדם ביתר שאת התנגדות למדיניות ההבלגה, תוכנית למרד שיביא להפלת השלטון הבריטי ואת עליית אף על פי. הוא נפטר מהתקף לב בעת ביקור בארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2023	רזא ח'אן רִזָא שָׁאָה פָּהלַוִוי (בפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רִצָ'אשַׁאה פָּהלַוִי; 16 במרץ 1878 – 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן ב-1925 בהפיכה צבאית. פהלווי ייסד שושלת על שמו ששלטה באיראן עד המהפכה האיראנית ב-1979. בעקבות הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-1941, אולץ לוותר על כיסאו לטובת בנו. ח'אן מכונה לעיתים "רזא שאה הגדול" (رضا شاه بزرگ), תואר שנועד לפאר את חשיבותו ומורשתו ההיסטוריים. ב־1925 הכריז על עצמו שאה. הוא קידם תהליך מודרניזציה בארצו, ופעל לחיזוק הלאומיות האיראנית. בתקופת שלטונו התבצעו רפורמות רבות, והתהדקו קשרי איראן עם שכנותיה. פהלווי ריכז את השלטון בטהראן, הקים רשת חינוך ארצית, ייסד אוניברסיטה בטהראן, צמצם את סמכויות בתי הדין הדתיים לענייני ירושה ואישות ומיסד אותם בבתי הדין הממשלתיים, אסר על נשים להתכסות בצ'אדור, חוקק חוק המחייב גברים לחבוש כובעים אירופיים, לענוד עניבות וללבוש חליפות, וטיפח את הלאומיות האיראנית. לאחר שנים בגולה נפטר רזא ח'אן בשנת 1944 בדרום אפריקה, ונקבר בקהיר שבמצרים. ב-1950 הוחזרו שרידי הגופה לאיראן ונקברו בטהראן. זמן קצר לפני המהפכה האיראנית, ב-14 בינואר 1979, הועברו שרידיו חזרה למצרים. בשנת 2016 נתגלתה כביכול גופתו החנוטה בעת שיפוץ במדרשה שהוקמה על חורבות המאוזוליאום שלו אחרי המהפכה האיראנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2023	תיאור התמונה זירת חצי האי האפניני במלחמה הפונית השנייה הייתה זירת הלחימה העיקרית במסגרת המערכה הצבאית בין קרתגו לרפובליקה הרומית. הלחימה בזירה זו נמשכה 15 שנים, החל מפלישת צבאו של חניבעל לחצי האי האפניני (איטליה של היום) בשנת 218 לפנה"ס, ועד לפינוי חצי האי על ידי צבאותיהם של חניבעל ומאגו ברקה, בשנת 203 לפנה"ס. ניתן לחלק את הלחימה בזירת חצי האי האפניני לשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון (216–218 לפנה"ס) הייתה היוזמה האסטרטגית בידיו של חניבעל. שלב זה, שהחל עם פלישתו של חניבעל לחצי האי האפניני, התאפיין בשורת ניצחונות בקרבות גדולים מול צבאות רומיים, ניצחונות ששיאם היה בקרב קאנאי, ובמעבר חלק מבעלות בריתה של רומא בחצי האי לצידו של חניבעל. בשלב השני של המלחמה (203–215 לפנה"ס) עברה היוזמה בהדרגה לידי הצד הרומאי, שהצליח להשתלט מחדש על רוב שטח חצי האי האפניני ולדחוק את צבאו של חניבעל לאזור מצומצם בחלקו הדרומי. שלב זה נפתח עם ההתאוששות של רומא מהתבוסה בקרב קאנאי; הוא מתאפיין בהיעדר קרבות גדולים בין הצדדים היריבים, ובאימוץ אסטרטגיה של התשה על ידי ההנהגה הרומאית. שלב זה הסתיים באילוץ הצבא הקרתגי לפנות את מאחזו בחצי האי האפניני בעקבות נחיתת צבאו של סקיפיו אפריקנוס בצפון אפריקה. למרות כישלון ניסיונו של חניבעל להכניע את רומא באמצעות פלישת צבאו לחצי האי האפניני, הוא הצליח להעביר את המלחמה לשטח האויב, ולרתק את הכוחות העיקריים של הצבא הרומאי ללחימה נגדו במשך 15 שנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2023	אשדוד היא עיר במחוז הדרום והשישית בישראל בגודל אוכלוסייתה. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש. אשדוד קרויה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור. גם איסדוד – עיירה ערבית שהוקמה במאה השביעית, שכנה כ-3 ק"מ מדרום-מזרח למקום שבו הוקמה אשדוד "החדשה", וננטשה במהלך מלחמת העצמאות – נקראה על שם עיר פלשתית זו. עוד בראשית ימיה הייתה אשדוד עיר נמל, ואחד מסמליה המובהקים עד היום הוא נמל אשדוד, אחד משלושת נמלי המסחר של ישראל (יחד עם נמל חיפה ונמל אילת). אשדוד נבנתה על ידי עולים, וכבר מאז הקמתה היא עיר קולטת עלייה. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד תוכננה בתכנון מוקדם ומחולקת לרבעי מגורים ולרבעים מעורבי שימושים, מה שתרם רבות להצלחתה ולהתפתחותה כעיר בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2023	אפאצ'י AH-64A של חיל האוויר הישראלי, טייסת 190, יוני 2013 בואינג AH-64 אפאצ'י הוא מסוק קרב דו-מושבי בתצורת טנדם, בעל שני מנועי סילון מסוג טורבו-ציר, מתוצרת ארצות הברית. מערכת הכינון והחימוש של האפאצ'י כוללת מערכת חיישנים המותקנת בחרטומו שנועדה לרכישת מטרות ולראיית לילה, תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ המותקן בין שני כני הנסע הראשיים בחלקו הקדמי של גוף המסוק ועוד ארבע נקודות לתליית חימוש המותקנות על הכנפיים הקצרות של המסוק. על נקודות החימוש ניתן להתקין טילי AGM-114 הלפייר נגד טנקים ופודים לרקטות מסוג הידרה 70. בתכנון המסוק הושקע מאמץ רב לבניית יכולת הישרדות, ביניהן יתירות של מערכות. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 החל צבא ארצות הברית בתוכנית שנקראה "מסוק קרב מתקדם" (Advanced Attack Helicopter, AAH) ונועדה להחליף את מסוקי הקרב מדגם בל AH-1 קוברה. חברת יוז איירקראפט החלה בתכנונו של המסוק, שנקרא תחילה דגם 77. אב הטיפוס, שסומל YAH-64, המריא לראשונה ב-30 בספטמבר 1975. ב-1976 העדיף הצבא את הדגם של חברת יוז על פני הדגם המתחרה של חברת בל, וב-1982 אושר ייצור המסוק בקנה מידה מלא. בצבא ארצות הברית נקרא המסוק "אפאצ'י", על שם שבט האינדיאני בעל אותו שם, כחלק מהמסורת בצבא ארצות הברית לכנות מסוקים על שם שבטים אלה. פיתוח המסוק וייצור המשיך גם לאחר שחברת יוז נרכשה על ידי מקדונל דאגלס ב-1984, והמסוק נכנס לשירות בצבא ארצות הברית באפריל 1986. במרץ 1997 סופקו לצבא המסוקים הראשונים מדגם AH-64D לונגבאו. ייצור המסוק ממשיך גם לאחר המיזוג בין מקדונל דאגלס ובואינג. נכון לשנת 2020 יוצרו למעלה מ-2,400 מסוקי AH-64, מן הדגמים השונים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2023	לואי ריאל (22 באוקטובר 1844 – 16 בנובמבר 1885) היה פוליטיקאי קנדי, מייסד הפרובינציה הקנדית מניטובה ומנהיגם הפוליטי של המסטיסים בשטחי הפרריה הקנדית. הוא הנהיג שתי מרידות כנגד ממשלת קנדה וכנגד ראש ממשלתה הראשון לאחר איחודה, ג'ון אלכסנדר מקדונלד. ריאל שאף לשמור על זכויותיהם ועל תרבותם של המסטיסים כאשר שטחי מולדתם בצפון-המערב הפכו בהדרגה לשטחי השפעה קנדיים. מעשה ההתנגדות הראשון שלו היה מרד הנהר האדום שהתחולל בשנים 1869 – 1870. הממשלה הזמנית שהוקמה על ידי ריאל ניהלה בסופו של דבר דיונים על התנאים שעל פיהם הצטרפה מניטובה לאיחוד קנדה. ריאל הורה על הוצאתו להורג של תומאס סקוט ונמלט לארצות הברית מחשש מהעמדה לדין. למרות זאת, הוא מכונה לעיתים קרובות "אבי מניטובה". אף על פי שהוא נחשב כפושע נמלט, הוא נבחר שלוש פעמים כחבר בבית הנבחרים של קנדה, אם כי הוא מעולם לא תפס את מושבו. ב-1884 נקרא ריאל על ידי מנהיגי המסטיסים בססקצ'ואן כדי שישטח את טענותיהם בפני ממשלת קנדה. תחת זאת הוא ארגן כוח התנגדות צבאית שגרמה להסלמה בעימות הצבאי, "המרד הצפון-מערבי" של 1885. ממשלת אוטווה עשתה שימוש במסילת הברזל החדשה כדי לשלוח לאזור אלפי חיילים. מהלך זה הסתיים במעצרו של ריאל ובהעמדתו לדין בעוון בגידה חמורה. לאחר שדחה מחאות ופניות רבות מהציבור, החליט ראש הממשלה מקדונלד להוציאו להורג בתלייה. בעינייהם של הקנדים צרפתים נתפס ריאל כקורבן הירואי. להוצאתו להורג הייתה השפעה מתמשכת על מהלך הרוחות בקנדה והיא גרמה לקיטוב בין הקבוצות האתניות והדתיות של האומה החדשה. המוניטין ההיסטורי של ריאל הפכה זה מכבר לסוגיה מקטבת בין אלה שתיארו אותו כפנאט וכמורד מסוכן ושפוי למחצה שמרד כנגד האומה הקנדית, לבין אלו שרואים בו כמורד גיבור שלחם להגנת בני עמו דוברי הצרפתית מפני הסגת הגבול הבלתי הוגנת של הממשלה הלאומית דוברת האנגלית. ריאל התפרסם בהדרגה כתומך של רב-תרבותיות, אף על פי שזה הוריד מחשיבות מחויבותו העיקרית כלפי עצמאותם הלאומית והפוליטית של המסטיסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2023	יגאל תומרקין, 2005 יגאל תומרקין (23 באוקטובר 1933 – 12 באוגוסט 2021) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה. חשיבותו של תומרקין בהיסטוריה של האמנות הישראלית הייתה ביצירתו של פיסול וציור ששיקף את השפעת אמנות הפופ בשנות ה-60 של המאה ה-20, והתבסס על טכניקות כאסמבלאז'. ביצירתו הענפה יצר תומרקין עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי בישראל. על אף שינויים סגנוניים רבים שעברה יצירתו במהלך השנים, מצויים באמנותו ביטויים של מחאה תרבותית ואנטי-מלחמתית, המעידים על מעורבות עמוקה בתרבות הישראלית. תומרקין הרבה להציב מעבודותיו במרחב הציבור. על יצירותיו הידועות נמנים הפסל "הוא הלך בשדות" (1967) ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975). על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2023	יוהנס קפלר חוקי קֶפּלֶר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום והאסטרולוג הגרמני יוהאנס קפלר (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשור מאוחר יותר. לאחר כמאה שנים לערך מצא אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי לתנועת גרמי השמים. הדבר לא היה מקרי – ניוטון הכיר את עבודתו של קפלר, וביקש למצוא את החוקים הפיזיקליים השולטים בתנועת כוכבי הלכת כך שיסבירו את חוקי קפלר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2023	דרישה וחקירה הן כליו של הדיין במשפט העברי לחקירת עדים – בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה – למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות. בנוסף לשבע השאלות הללו קיימות קטגוריות נוספות של שאלות, הנקראות "דרישות" ו"בדיקות". לגבי קטגוריות אלו לא מופיע פסוק המחייב את ביצוען, ולכאורה הן בגדר "רשות" ולא חובה, ואכן כך סבורים חלק מהראשונים. אך לדעתו של הרמב"ם גם אותן שאלות נוספות שמעבר לשבע הללו, שאלות בסיסיות וכאלה שנוגעות למהותה של העדות, גם הן מחויבות להישאל ובלעדיהן העדות אינה מתקבלת. שאלות אלו, לדעת הרמב"ם, מוגדרות כ"דרישות". בהשוואה לחקירה בבית משפט ישראלי, ההבדל הבולט ביותר הוא בנוגע לזהות החוקר; במשפט הישראלי החוקר הוא עורך הדין ובמשפט העברי הדיינים הם החוקרים. בנוסף נראה כי במשפט הישראלי אין ירידה לפרטים בנוגע לתוכן השאלות, ונשאר מרווח רב יותר לשיקול דעת מצדו של השופט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2023	דיוקן של קלינטון הילרי קלינטון היא מדינאית אמריקאית שכיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק (2001–2009), ואחר כך כמזכירת המדינה של ארצות הברית (2009–2013) בממשלו של הנשיא ברק אובמה. טרם היבחרה לתפקידים ציבוריים, הייתה הגברת הראשונה של ארצות הברית (1993–2001) במהלך תקופת כהונתו של בעלה, ביל קלינטון, כנשיא ארצות הברית. בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2016 הייתה מועמדת המפלגה הדמוקרטית ובכך הייתה לאישה הראשונה שהועמדה לנשיאות מטעם מפלגה גדולה בארצות הברית. עם היבחרו של בעלה לנשיאות ב-1992, הייתה לגברת הראשונה של ארצות הברית. במסגרת זו הנהיגה בבית הלבן מאבק לשוויון מגדרי ולרפורמה במערכת הבריאות. יחסיה האישיים עם ביל היו תחת עין ציבורית ועלו על שרטון בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי, אשר הובילה אותה להצהיר הצהרה שאיששה את מחויבותה לנישואין. בשנת 2000 נבחרה מטעם המפלגה הדמוקרטית לייצג את מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה, וב-2006 נבחרה שוב. ב-2008 התמודדה בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית וזכתה במספר הרב ביותר של צירים מכל מועמדת קודמת, אך במועמדות המפלגה הדמוקרטית זכה הסנאטור ברק אובמה. מ-2009 עד 2013 כיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בממשלו של אובמה. במהלך כהונתה הובילה את התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב על רקע האביב הערבי. היא סייעה לארגן את הבידוד הדיפלומטי ואת הטלת הסנקציות הבינלאומיות על איראן במאמץ לכפות עליה את צמצום תוכנית הגרעין שלה, גורמים שבסופו של דבר הביאו להסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015. היא כיהנה כמזכירת המדינה בתקופה בה נרשמה התדרדרות משמעותית ביחסי ארצות הברית–ישראל, בין היתר בעקבות היחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא אובמה, וכן בגין היותה מי שהניחה את היסודות להסכם הגרעין, שזכה להתנגדות מוחלטת בקרב ממשלת ישראל. ב-2016 התמודדה קלינטון בשנית בבחירות המקדימות, שבהן גברה על הסנאטור העצמאי ברני סנדרס, ונבחרה כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב-28 ביולי. בכך הייתה לאישה הראשונה שהייתה מועמדת לנשיאות מטעם אחת המפלגות הגדולות בארצות הברית. היא הפסידה בבחירות הללו ליריבה הרפובליקני, דונלד טראמפ, על אף שזכתה ברוב קולות המצביעים – למעלה מ-65 מיליון קולות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2023	בניין מונדנוק הוא גורד שחקים בן 16 קומות השוכן בשדרת ג'קסון 53 מערב, באזור הלופ הדרומי בשיקגו. חציו הצפוני תוכנן על ידי משרד האדריכלים "ברנהם ורוּט" (Burnham & Root), ובנייתו החלה בשנת 1891. הוא בניין הלבנים בעל קירות נושאי עומס הגבוה ביותר שנבנה אי פעם, והראשון שנבנה באמריקה עם מסגרות פלדה לעמידות בפני רוחות. גרמי המדרגות בבניין מייצגים את השימוש המבני הראשון של אלומיניום בבניית מבנים. חציו הדרומי, שנבנה מאוחר יותר, בשנת 1893, תוכנן על ידי משרד האדריכלים הולאבירד ורוש (Holabird & Roche), והוא דומה בצבעיו ובחזותו לבניין המקורי, אך עיצובו מקושט יותר וקרוב יותר לתכנון המסורתי של אותה עת. עם השלמת בנייתו הוא היה בניין המשרדים הגדול בעולם. הצלחתו המסחרית הייתה זרז להתהוות אזור מסחר חדש וחשוב בדרום אזור הלופ. ב-1938 שופץ הבניין באחד משיפוצי גורדי השחקים הגדולים הראשונים שבוצעו אי פעם. השיפוץ היה, בין השאר, חלק ממאמץ לחולל מהפכה באופן התחזוקה של בניינים מסוג זה, וכדי לנסות ולעצור את הריסתם של גורדי השחקים הישנים של שיקגו. ב-1979 נמכר הבניין לבעלים חדשים, שהחליטו לשחזרו למצבו המקורי. היה זה אחד משחזורי גורדי השחקים המקיפים ביותר שבוצעו. ב-1987 הכירה הקרן הלאומית לשימור היסטורי בפרויקט כאחד ממפעלי השיקום המובילים בארצות הברית. הבניין מחולק למשרדים בגדלים הנעים מ-23 ועד 560 מטרים רבועים. הבניין משרת בעיקר משרדים עצמאיים. הוא עמד למכירה בשנת 2007. חציו הצפוני של הבניין בנוי מלבנים חומות-סגולות, המתרחבות בעדינות כלפי חוץ בבסיסו ובחלקו העליון. הוא כולל סדרה אנכית מתמשכת של חלונות הבולטים ממישור הקיר כלפי חוץ. חציו הדרומי מחולק אנכית על ידי לבנים בבסיסו, והוא בעל קרניז נחושת גדול בגגו. סדרת חלונות זכוכית בולטים בשני חצאיו, והם מעניקים למבנה מראה פתוח למרות גודלו. המונדנוק הוא חלק מרובע בית הדפוס בשיקגו, הכולל גם את בניין פישר, בניין מנהטן ובניין המושבה הישנה. במהלך בנייתו כינוהו מבקרים רבים קיצוני מדי וחסר סגנון. אחרים מצאו בחוסר הקישוטיות שלו ביטוי טבעי לייעודו המסחרי וביטוי לחיי העסקים המודרניים. אדריכלים אירופאים שפעלו בראשית המאה ה-20 שאבו השראה מההקפדה ומהכוונה האדריכלית שבו להביע פונקציונליות. ב-1958 היה הבניין לאחד מהבניינים הראשונים שהוגדרו כ"ציון דרך אדריכלי של שיקגו". ב-1970 הוא התווסף לרשימה הלאומית האמריקאית של מקומות היסטוריים, וב-1976 הוא נוסף לרשימת ציוני הדרך ההיסטוריים הלאומיים של רחוב South Dearborn בשיקגו. מבקרים מודרניים התייחסו אליו כ"קלאסיקה", כ"ניצחון של עיצוב מאוחד", וכ"אחת החוויות האסתטיות המרגשות ביותר של האדריכלות המסחרית שאמריקה יצרה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2023	ג'ון לוק ג'ון לוֹק היה פילוסוף אנגלי. הוא נחשב לאחד הפילוסופים החשובים של עידן הנאורות, ולכתביו בנושאי תורת ההכרה ופילוסופיה פוליטית הייתה השפעה רבה על התפתחות תחומים אלה. לוק למד בקולג' כרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. במשך תקופה המשיך ללמוד וללמד באוקספורד והרחיב שם את השכלתו, שכללה בין השאר לימודי שפות, תאולוגיה, פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הטבע, ורפואה. בתקופה זו גם כתב את חיבוריו הראשונים, שמבחינה פוליטית היו שמרניים יותר מכתיבתו המאוחרת. בשנת 1666 פגש את הלורד אנתוני אשלי קופר, ושנה מאוחר יותר הצטרף לחצר ביתו. הרוזן שפטסברי היה מהבולטים במתנגדים למלך צ'ארלס השני וליורש העצר הקתולי ג'יימס, הדוכס מיורק. ייתכן שתחת השפעתו הפכה הגותו של לוק לרדיקלית יותר. לוק תמך במאמציו של שפטסברי למנוע את המלוכה מג'יימס. כפילוסוף של תורת ההכרה הייתה לספרו של לוק משנת 1689, "מסה על שכל האדם", השפעה מכרעת על התפתחות האמפיריציזם. במסה ביקש לוק להסביר מה הם המקורות לכלל הידע וההבנה האנושיים, לדון במגבלות הידע האנושי ולהבחין בין סוגים של ידע, ובין ידע, אמונה ודעה. נקודת המוצא של המסה היא דחיית התפיסה לפיה קיימות אידיאות מולדות. תחת זאת, שכל האדם בלידתו הוא כלוח חלק, שעליו נחרטים רשמי הניסיון המהווים את המקור לכל ידע או תובנה. עם זאת, בני אדם לא חווים את הדברים המצויים מחוץ לשכלם באופן ישיר, אלא בתיווך האידיאות בשכלם, שנוצרות בעקבות הניסיון. כחלק מטיעונו במסה, עוסק לוק בנושאים אחרים כגון פילוסופיה של השפה ומשמעותה של הזהות העצמית. גם לכתיבה של לוק על נושאים אלה הייתה השפעה רבה על התפתחות הפילוסופיה המודרנית. המסה, שהייתה החיבור המרכזי היחיד שלוק פרסם בשמו, הפכה אותו לפילוסוף בעל שם עוד בימי חייו. כהוגה פוליטי, לכתביו של לוק, שהמרכזיים ביניהם הם שתי מסכתות על ממשל מדיני (1689) והאיגרות על הסובלנות (1689–1692), הייתה השפעה רבה על התפתחות המחשבה המדינית באירופה ובארצות הברית. לוק נחשב לאחד מאבות הליברליזם, ולדמות מרכזית בתנועת ההשכלה. תורתו הדגישה את מרכזיות זכויות וחירויות הפרט, את חשיבות ההסכמה כבסיס ללגיטימציה של המדינה, את הבסיס המוסרי להגנה על הפרט וקניינו מפני המדינה, את הבסיס להצדקה של מרד כנגד השלטון המדיני, ואת חשיבותה של הסובלנות בענייני דת ומצפון. בנוסף לנושאים אלה, עסק לוק גם בפילוסופיה של החינוך, בנושאים כלכליים, בנושאים תאולוגיים ובפילוסופיה של הדת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2023	"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 1915–1923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות. העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2023	דוֹדוֹ היה מין שנכחד של עוף חסר יכולת תעופה, מתת-משפחת הדודואים (Raphinae) שבמשפחת היוניים. הוא היה אנדמי לאי מאוריציוס השוכן באוקיינוס ההודי. בן המשפחה הקרוב אליו ביותר מבחינה גנטית היה סוליטר רודריג, שנכחד אף הוא. ההיסטוריה של הדודו לוטה בערפל. הידע על אורחות חייו מתבסס בעיקר על דיווחים מיומני מסע של ספנים ושל רבי חובלים שהגיעו לאי מאוריציוס במאה ה-16 ובמאה ה-17 ומהמתיישבים שצדו אותו וגרמו להכחדתו. על פי ציורים ואיורים רבים, שרק חלק מזערי מהם צוירו כפי הנראה על פי מודלים חיים, ומממצאים שנלקחו מחלקי שרידים של תתי-מאובנים ושל שלדים שנחקרו במאה ה-21, נמצא כי הדודו היה עוף שדמה במקצת לתרנגול הודו, אך היה גדול ומגושם ממנו. הדודו הפך לגיבור תרבות פופולרי לאחר שדמותו שצוירה על ידי ג'ון טניאל, הופיעה בספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. דמותו מהווה חלק אינטגרלי מהסמל של רפובליקת מאוריציוס ומופיעה כסימן מים בשטרות כסף באי. הדודו הפך לסמלם של ארגונים רבים הפועלים לשמירת הטבע והסביבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2023	מראת קול ממלחמת העולם הראשונה איכון באמצעות קול היא טכניקה שפותחה במהלך מלחמת העולם הראשונה לחישוב הקואורדינטות של מיקום התותחים של הצד השני באמצעות הקלטת קול ירי התותחים על ידי מיקרופונים, מדידת זמן הגעת הקול למיקרופונים השונים, וחישוב המרחק אל התותח תוך שימוש במהירות הקול. את הטכניקה החלו לפתח הצרפתים והיא יושמה בהצלחה על ידי הבריטים. הבריטים העמידו בראש היחידה שבחנה את הטכניקה את הפיזיקאי הצעיר ויליאם לורנס בראג שזכה תוך כדי שרותו ביחידה בפרס נובל לפיזיקה. חברי היחידה בראשות בראג התגברו על סדרה של מכשולים טכניים ולקראת סוף המלחמה הצליחו הצוותים שהודרכו על ידי היחידה לאתר בדיוק רב את מיקומם של כ-95% מתותחי הגרמנים, ואף הצליחו לנחש את קוטר התותחים ואת מקום נפילת הפגז תוך שימוש בציוד האיכון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה