ויקימדיה ישראל מעוניינת לאפשר לאלה מכם שמעוניינים בכך לעבור הכשרה מקצועית בהדרכה על תכנים הנוגעים לוויקיפדיה. ההכשרה תסייע לכם להיות עבור ארגונים וקבוצות שונים "הפנים של ויקיפדיה", ולהנחות את חבריהם בהיכרות הראשונית עם עולמה של האנציקלופדיה המקוונת ובצעדיהם הראשונים בעריכה.
ויקימדיה ישראל מעוניינת לאפשר לאלה מכם שמעוניינים בכך לעבור הכשרה מקצועית בהדרכה על תכנים הנוגעים לוויקיפדיה. ההכשרה תסייע לכם להיות עבור ארגונים וקבוצות שונים "הפנים של ויקיפדיה", ולהנחות את חבריהם בהיכרות הראשונית עם עולמה של האנציקלופדיה המקוונת ובצעדיהם הראשונים בעריכה.
ההכשרה תורכב משלושה מפגשים שיתקיימו אחת לשבועיים בשעות אחה"צ, באחד מימות השבוע (מועדים מדויקים בהמשך). המפגשים יתקיימו במשרדי ויקימדיה ישראל (קרליך 7, ת"א) החל מסוף דצמבר ולאורך ינואר.
ההכשרה תורכב משלושה מפגשים שיתקיימו אחת לשבועיים בשעות אחה"צ, באחד מימות השבוע (מועדים מדויקים בהמשך). המפגשים יתקיימו במשרדי ויקימדיה ישראל (קרליבך 7, ת"א) החל מסוף דצמבר ולאורך ינואר.
מעניין אתכם? רוצים לקבל פרטים נוספים? פנו אליי - שי כץ, רכזת הדרכה וחינוך, ויקימדיה ישראל - דרך [[משתמש:Shai-WMIL|דף המשתמשת]] שלי, או בדוא"ל shai{{@}}wikimedia.org.il
מעניין אתכם? רוצים לקבל פרטים נוספים? פנו אליי - שי כץ, רכזת הדרכה וחינוך, ויקימדיה ישראל - דרך [[משתמש:Shai-WMIL|דף המשתמשת]] שלי, או בדוא"ל shai{{@}}wikimedia.org.il
גרסה מ־15:55, 30 בנובמבר 2016
המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן
אם אני מבין נכון זהו אינו קו תחבורה ציבורית אלא משהו תיירותי. ואגלה לכם שיש כבר כזה משנות ה-90. הספינה כרמלית עושה משטים כאלו כבר שנים (אולי לא עד עכו אבל הרעיון דומה). בפרפרזה על משפט שהיה שגור בחיפה בשנות ה-70 "הדבר הכי טוב שיש בחיפה זאת ספינה שלוקחת אותך לעכו". Shannen - שיחה15:38, 7 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כן, זאת אטרקציה תיירותית, אבל זה 25 דקות בים מול 22 באוטובוס - ההבדל לא כל כך גדול. אה, ובקישור שנתת אין לוח זמנים, והקישור שם שבור. סביר להניח שזה היה משהו "לא רשמי", של איזו חברה מסחרית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:45, 7 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לענ"ד זאת בדיוק אותה ספינה אלא שכעת הם רוצים שתצא מהנמל הראשי ולא מהקישון והם ישוטו עד עכו. לא שברור לי על מה הוציאו כל כך הרבה כסף מקופת המדינה. זה 25 נטו. אני מעריך שיהיו בדיקות לפני כך שזה יהיה יותר זמן. איכשהו יש לי תחושה שזה לא ממש יצליח (מעל 100 ש"ח לזוג) אבל היי בהצלחה ליזם. Shannen - שיחה17:04, 7 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלמוני החליט לשנות בערך גיל ההסכמה את הגיל המינימלי מ-14 ל-12. אולי הכין לעצמו כתב הגנה לעתיד לבוא? אין לדעת. איש לא שם לב עד שהיום, יומיים אחרי, הגיע אלמוני נוסף ותיקן חזרה לגיל הנכון. בימים בהם שופטים מצטטים את ויקיפדיה בפסק הדין (לא מצאתי קישור למקרה כזה שארע), יש לתהות מה היה קורה אם איש לא היה שם לב להשחתה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 01:45, 9 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
חיפוש המילה "ויקיפדיה" באתר "נבו" נותן 233 פסקי דין. לא בדקתי האם האזכור הוא בטענות אחד הצדדים או בהחלטת השופט. חיפוש "אנציקלופדיה העברית" נותן רק 128 תוצאות, וחיפוש בריטניקה נותן 31 תוצאות. דוד שי - שיחה03:33, 9 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שופט אמר בראיון עימו שהוא יורה את החץ ואחר כך מצייר את המטרה סביב החץ. בית המשפט יכתוב בפסק דינו כל דבר, כפי שבדיונים בוויקיפדיה ניתן להעלות כל טיעון. לעצם העניין, נראה שניטור בשבתות וחגים אינו כניטור בימי השבוע. עורך-בורוכוב - שיחה17:53, 9 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
"מיכאל האפרתי נגד ז'קונט אמנון (מחוזי תל-אביב-יפו), 15/03/2012
המערערת נכנסה מתוך המחשב הנגוע לאתר "ויקיפדיה", שבו מופיע ערך על שמו של המשיב, ותוך התחזות למשיב עצמו הוסיפה לביוגרפיה של המשיב "וידוי" של המשיב שלפיו הורשע בעבר בפלילים והתחמק משירות בצה"ל. כמו כן, שלחה בשמו של המשיב מכתבים שונים למערכת "ויקיפדיה", אשר למצער חלקם לא תרמו להאדרת שמו של המשיב". עורך-בורוכוב - שיחה19:25, 9 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כאן יש הסתמכות (גם כן מפדאור):
"לואי בני מניה נגד אייל עמיר (עבודה אזורי, תל-אביב-יפו), 14/02/2013
שופטים: שרה מאירי.
מהתביעה עולה כי התובע תושב הכפר עקרבה; מעיון באתר ויקיפדיה עולה כי הכפר הוא ברשות הפלסטינית ופקידי הוצל"פ אינם נכנסים לשטח B כך שלא ניתן יהיה לממש פסיקת הוצאות כנגד התובע; התובע לא ציין כתובתו המדויקת כך שגם אם ניתן יהיה לפעול בעיירת מגוריו לא ניתן יהיה לאתר ביתו מבין אלפי בתים אחרים וזוהי עילה בפסיקה להפקדת ערובה".
למרבה הצער והכעס, היה היום פיגוע בירושלים.
בין התגובות לכתבה על הפיגוע בוואלה, ראיתי תגובה משעה 21:30 של אדם: "שעון יוקרתי במחיר עממי!" עם הפניה לאתר איביי. מכיוון שזו תגובה דרך פייסבוק, זו התגובה הראשונה לכתבה. עורך-בורוכוב - שיחה22:08, 9 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תמונות חופשיות
לאחר הרבה התלבטויות והודות לשכנועו המוצלח של Deror avi החלטתי להעלות את מיטב תמונותיי באיכות מלאה ולשחררן ברישיון חופשי. עקב גודלן הצלחתי להעלות רק מספר מועט בשלוש השעות האחרונות, אך עוד תמונות רבות בדרך (מעל לכמה אלפים, מרחבי העולם, פרוסות לאורך 7 השנים האחרונות) וייתכן שאצטרך עזרה קלה במיון והעלאה. יש כלי כלשהו שאתם ממליצים עליו ועשוי לסייע לי במלאכה? (מלבד הכלי האולטימטיבי?) בינתיים מוזמנים להתרשם ולהעלות לערכים בר הראל - שיחה - תרומות00:36, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה לשניכם ביקורת וGeagea. אתה מוזמן להציע למועמדות לקטגוריות לפי ראות עינייך. אני בכל אופן אנסה את הקומוניסט ואוסיף את הכל לקטגוריה. לפני ההעלאה, יש עדיפות לפורמט כלשהו? כל התמונות שלי מצולמות בRaw אך מכיוון שCommons לא תומך בכך, אני העברתי את התמונות האחרונות לפורמט אחיד כגון Jpeg. האם עדיף אולי Tiff (באיכות מלאה) או png (שהוא בדרך כלל קל יותר)? בר הראל - שיחה - תרומות18:11, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כן, זה נכון אבל רוב הקבצים בפורמט jpg ישנם פיצ'רים שלא עובדים עם TIFF (עדיין?) כמו crop tool למשל. עדיף ללכת על הפורמט שהרוב עובד איתו לדעתי. Geagea - שיחה18:55, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהשיקול היותר חשוב הוא האם כדאי לי לחוס על המקום שיש בCommons. אם מבחינתי Commons הוא מקום בלתי מוגבל, ייתכן ובאמת Tiff זו הדרך הנכונה. העברה מTiff לjpeg זה לא בעיה אך בלתי אפשרי בכיוון האחר ללא איבוד איכות. בר הראל - שיחה - תרומות19:08, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אין צורך לחוס על מקום בוויקישיתוף. יחד עם זאת עדיף לדעתי jpg בגלל השימושיות. ישנם הרבה כלים לעריכת jpg לא בטוח לגבי tiff. הרבה פעמים כשממליצים על תמונה לתמונה מומלצת אז מבקשים כל מיני תיקונים. מעולם לא ניסיתי עם tiff. Geagea - שיחה19:14, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רק עוד עצה. כשיש קבצים רבים כדאי להשקיע בשמות הקבצים. ואז כשאתה מעלה תוכל להשתמש בשדה התיאור בתבנית {{PAGENAME}} מה שייתן לך את האמור בשם הקובץ בשדה התיאור וחוסך את התיאור. Geagea - שיחה19:26, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
טוב. בTIFF זה יוצא לי 60-70 מגה כל תמונה ככה שזה סיוט להעלות, ואם זה באמת נתון לדיון אז אין צורך. הכי גרוע ניתן לפנות אלי אישית ולקבל את התמונות הספציפיות באיכות מלאה. בכל מקרה לוקח לי הרבה זמן להעלות בעיקר בגלל שאני מסנן תמונות ומוסיף תיאורים. כנראה שבכל זאת אצטרך עזרה של בני אנוש בנושא. בהמשך להצעתו של Geagea, העלתי מקבץ נוסף של תמונות ופתחתי דף במרחב המשתמש שלי. ניסיתי את הקומוניסט. הבעיה איתו זה שהתמונות שלי פזורות על גבי כמה תיקיות, ושהן דורשות העברת פורמט לJpeg. אומנם אני יכול לשים מלא תמונות בתיקיה אחת, אך זה יוצא מעט פחות נוח. תודה לכם על העזרה עד עכשיו בר הראל - שיחה - תרומות23:26, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
השם ישמור זה ייקח שנים בר הראל - שיחה - תרומות23:30, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני ממליץ על הקומוניסט, וכן, זה לוקח שנים. יש לי 101,498 תמונות בתור העבודה, מסודרות ב-4,151 תיקיות עבור הקומוניסט; וזה אחרי שלקח לי כעשר שנים להעלות 26,500 תמונות. דבר איתי בר ואציע לך כמה טריקים שיקלו את העבודה. דרור - שיחה21:13, 19 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
mako ממליץ על 11 ערכים בויקיפדיה
דור בביוף, ויקילינקס, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2016
מוזמנים לקרוא כתבה של דור בביוף על 11 ערכים מומלצים לקריאה בויקיפדיה. לכל ערך שבחר דור הוא הוסיף ציטוט נבחר מן הערך. הכתבה הופכת מעניינת מאוד במיוחד ברקע הצבעות המחיקה האחרונות של הערכים יאללה ביי ושולת!!!1 שמצויינים בכתבה. כמובן שכעת לציין בכל הערכים האלו שהערך צוטט, לעבור על הרשימה של 11 הערכים האלו ולהוסיף את הכתבה הזאת בדף השיחה עם תבנית {{צוטט}}. אסף (Sokuya) - שיחה19:37, 10 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רגע רצינות - מה המטרה של ויקיפדיה? לא כתבתי מעולם "משנה ויקיפדית" (כמו שהיה נהוג לרשום לפני כמה שנים) אבל לענ"ד מטרתנו (לפחות שלי) היא להנגיש ידע ובדרך כך לתרום גם לעצמי דרך החקר שלפני כתיבת הערך. רוב הכותבים פה "מסתתרים" אחר כינויים כלומר בכלל לא בטוח שהם רוצים להתפרסם. לי אין שום בעייה אם מישהו לוקח את מה שכתבתי ומפרסם את זה. הלא בעצם זה מה שאנו עושים הרבה פעמים תוך שאנו משנים את הכתוב רק כדי לא לעבור על ז"י. כל פעם שאני מגלה פיסקאות "שנלקחו" ממני אם למשל בספר שיצא או בפרסומים אחרים אני דווקא מרגיש שכר לעמלי. מישהו אשכרה התעניין במה שכתבתי וזה נראה לו מספיק אמין על מנת שיפיץ אותו. הכי אני גאה כשאני רואה, למשל, מטיילים ברחוב ירושלים עם הערך שהודפס על דפים ומישהו מקריא לחבורתו. כך אני יודע שאכן הנגשתי ידע לעולם ואין לי שום צורך שיצביעו עליי ויגידו - "הנה זה שכתב את הערך". מי שרוצה בכך שיוציא ספר. וכעת אפשר לחזור לירידות על ישראל היום. Shannen - שיחה07:13, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מסכים. יש יתרונות למתן בסתר: אני מקפיד להתבטא באופן מעורפל מספיק ביחס לתרומתי כאן, כך שבכל פעם שאחד ממכריי מזכיר בשיחת חולין ערך כלשהו בוויקיפדיה מתקבל הרושם שזה קשור אליי איכשהו. ראובן מ. - שיחה07:29, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני שמח כשמעתיקים תוכן שכתבתי אבל אני דורש קרדיט לפי תנאי הרשיון. חשוב מאוד לדרוש שהמידע שפורסם בעזרת ויקיפדיה יקשר לוויקיפדיה. גילגמש • שיחה07:38, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כן, אני יודע שאוהבים במקומותינו טרחנות משפטית. מספיק לי מזה בחיי היום-יום. אפילו ביקשו שנסור לראות איזה ממבו-גמבו משפטי בקשר לרשיון החדש. Shannen - שיחה11:47, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ראובן ועדירל, אתם ממש כמו מדינת ישראל. פיצוץ חריג במדינה ערבית אי-שם, מקורות זרים טוענים שמדובר בישראל. שרים לא מכחישים ולא מאשרים ברדיו; נתניהו מחייך באופן מעורפל. ארדן מפרסם ליתר ביטחון פוסט לוחמני בפייסבוק. גם אם ישראל לא הייתה אחראית לאירוע עכשיו כולם חושבים שהיא כן. יתרונות מרכזיים? שחקנים ישראלים שהיו נדונים לאלמוניות מקבלים תפקידים של סוכני מוסד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בחו"ל. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז 13:21, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ההבדל בינינו ובין "ישראל היום" הוא שאנו עובדים ללא שכר (חוץ מהסיפוק העצמי) ואילו העיתון מנסה להרוויח כסף, לכאורה. אם מדריך טיולים משתמש בסיור בקטע מוויקיפדיה אז זה בשטח האפור, אבל אם מישהו "מרוויח" בזכות העבודה שנעשתה בוויקיפדיה ולא נותן קרדיט (לא לי אישית, אלא לוויקיפדיה) אז אותי זה מרגיז. עוד מרגיז אותי, זה שכשהבן שלי מגיש עבודה בבית הספר והמורה שלו מזהה קופי-פייסט מוויקיפדיה, אז הוא מיד מוריד לו בציון (לא בגלל שהוא לא יודע את החומר, אלא כי התעצל לנסח מחדש, לתמצת, להוסיף משהו משלו), ואילו כש"הגדולים" מתעצלים, אז אין לאף אחד שום בעיה עם זה.אודי - שיחה15:03, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יצא לי להיתקל בגרפיקה שעיצבתי לערך בנושא התחבורה, לפני שבועיים בעיתון "ידיעות אחרונות", מתנוססת על דף שלם, ולמרות העובדה שמדובר ברשיון חופשי ופתוח, עדיין התבאסתי, אפילו קרדיט לויקיפדיה לא היה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:05, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לצערי זו אחת המגבלות המשמעותיות של הרשיון הפתוח, אי אפשר לקבל קרדיט וגם כשהוא ניתן אז הוא מגיע בצורת קרדיט כללי לויקיפדיה. לא פניתי למערכת לגבי זה בזמן והיום כבר מאוחר מידי. העריכה כאן אנונימית לגמרי ולמרות זאת אני ממשיך לתרום, משום שיש דברים שאני מרגיש שאם אני לא אכין ואעשה, איש אחר לא יעשה בעצמו (כמו שאמר בזמנו עודד, גמדים קטנים לא יבואו). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:14, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ודאי שאפשר לקבל (ולדרוש) קרדיט, ואי מתן קרדיט (שצריך להיות בדרך המקובלת - ולכלול את שם המשתמש) הינו הפרת זכויות יוצרים (ניתן לתבוע 100,000 ש"ח בלי הוכחת נזק, אולם קודם יש לשלוח מכתב דרישה לתיקון המעוות). אציין כי עיתון דה מארקר השתמש בתמונה שלי בלי לתת קרדיט, וקיבל מידידי (מתמחה שלי - עורך דין) מכתב הדורש קרדיט, מהר לתקן - ועשה זאת דקות ספורות לאחר קבלת המכתב בפקס (ואז הם רשמו שכתבתי את כל הכתבה ולא רק צילמתי את התמונה). דרור - שיחה21:00, 19 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
"הארץ" - עיתון לאנשים בורים
הקריקטורה היומית של "הארץ" בגיליון יום הכיפורים מציגה ילדים רבים רוכבים על אופניהם (כלומר זהו יום הכיפורים בעדה החילונית), והשרים בנט ושקד צופים בהם. השרה שקד מחזיקה תרנגול כפרות, שהוא אמנם מנהג של ערב יום הכיפורים, אבל זאת אני יכול לייחס לחירות האמן. מה שמטריד אותי זה שהשר בנט מחזיק נרתיק תפילין, אף שידוע שאין מניחים תפילין ביום הכיפורים, ולא הייתה בעיה לכתוב על הנרתיק "טלית" במקום "תפילין". אני מסוגל להבין שהקריקטוריסט והעורך לא ראו מעולם בית כנסת ביום הכיפורים, שהרי זה "הארץ" ולא "המודיע", אבל האם גם את הציור הנודע "יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" לא ראו? דוד שי - שיחה22:04, 12 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
איקס, זה העניין, כל אדם נוטל לעצמו את החירות להפגין את מה שהוא יודע או לא יודע. נראה שמעולם לא היה בבית כנסת ביום הכיפורים, גם לאחר שעזב את הקיבוץ או בכל שלב אחר. נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 09:30, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בנקודה שדוד שי מעלה הארץ אכן נכשל. לעומת זאת, הסתכלתי בגיליון יום שישי האחרון של העיתון וציינתי לעצמי את מגוון הנושאים שבהם הוא עוסק, הרבה מעבר לחדשות השטחיות והבנאליות שרוב היומונים בישראל מסתפקים בהן. מבחינה זו הכותרת שנתן דוד שי לשיחה היא מוגזמת ואינה במקומה. עיתון זה עושה יותר מכל האחרים דווקא כדי להרבות דעת. יואב ר. - שיחה11:59, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
למעט הטייה מוגזמת למדי בפוליטיקה, הארץ הוא עיתון אייכותי. חוסר האיזון שלו מתבטא בכך שאין בו תחקירים וביקורת נגד תופעות שליליות ובהן מעשי פשע, הסתה ופגיעות זכויות אדם מסוגים שונים, שנעשים על ידי הערבים ומנהיגיהם, בישראל בשטחים ובשאר העולם. אגסי - שיחה12:13, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כש"הארץ" כתב שהוויקיפדים הם "עכברי מחשבים וביריוני מקלדת" הוא הפך לעיתון מסית, שפונה באופן ישיר לרגשות האפלים של קוראיו הבורים. צר לי, זה לא עיתון איכותי, זה עיתון צהוב. נכון, יש בו גם כתובות איכותיות, אבל אין להתעלם מחסרונותיו. אפשר כמובן להתמקד בכתבות האיכותיות, אבל איש אינו ערב לי שלקוראי העיתון יש יכולת להבדיל בין טוב לרע. דוד שי - שיחה18:40, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כידוע למרבה הצער קורה לעתים שוויקיפדים או ויקפידיות פעילים מאוד (ופעילים פחות), אפילו מפעילי מערכת, שביום בהיר אחד נעלמים לחלוטין מוויקיפדיה לתקופה לא קצרה, בלי שום הסבר. זכותם. הבעיה שזה מותיר ויקיפדים אחרים שדואגים לשלומם. אז יש לי כמה הצעות:
1. למתנתקים- בעיקר אם הייתם מאוד פעילים בוויקיפדיה, וחלילה החלטתם לנטוש אותה לחלוטין או לתקופה לא קצרה, זה יהיה נחמד ומתחשב להודיע בדף שלכם, אפילו בשלב מאוחר יותר, שפרשתם או יצאתם לחופשת ויקי, וששלומכם תקין, במיוחד אם פונים אליכם חברים מודאגים.
2. לוויקיפדים אחרים, אם אתם יודעים ששלומם של ויקיפדים מנותקי קשר תקין, אנא עדכנו אחרים, שדואגים להם. אני למשל עד היום לא הצלחתי לקבל תשובה האם שלומה של דורית תקין. ולאחרונה יש לפחות עוד ויקיפדית בולטת מנותקת קשר.
3. אולי כדאי למנות מפעיל מערכת אחד או יותר, שיהיה אחראי על יצירת קשר עם המנותקים והפורשים, ובמידת הצורך יברר מה שלומם, וגם יציע להם לחזור לתרום (אפילו בקטנה) לוויקיפדיה. אגסי - שיחה14:52, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לפני יותר משלושים שנה הפסקתי לעשן. זה לא היה הניסיון הראשון, קדמו לו נסיונות שלא צלחו, נסיונות לצמצם את כמות הסיגריות בהדרגה, לא לעשן את הסיגריה עד הסוף וכדומה. הניסיון שהצליח היה ניתוק חד ומוחלט. כידוע גם הפעילות בוויקיפדיה ממכרת וייתכן שיש ויקיפדים המנסים להיגמל על ידי ניתוק חד ומוחלט - במקרים כאלה זה יהיה מאוד לא ידידותי לפנות אליהם. בברכה. ליש - שיחה16:19, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לגבי הקמת מחלקת שימור לקוחות זה מעט בעייתי. אני מבין למה שוחזרה עריכתו של האנונימי, אכן מעט קיצוני, אך הביקורת שהעביר נכונה. הרבה מהמתנתקים בורחים מטרולים. איך להם כוח נפשי להמשיך להתעסק עם זה. הם בסך הכול באים לתרום מזמנם, וטרולים ממררים את חייהם... בר הראל - שיחה - תרומות16:28, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הפניה למנותקי קשר היא בראש ובראשונה לוודא שלא אירע להם שום דבר רע. יש חברים מודאגים. ועם כל הכבוד, להציע לוויקיפד שפרש לשקול לחזור, זה לא ממש כמו להציע סיגריה או סם למכורים. זה לא בדיוק מחלקה לשימור לקוחות, שכן לא מדובר בלקוחות שלנו, אלא בחברים שלנו. למשל, גם בימים אלה, חברים פונים מיוזמתם בשיחת משתמשת:Itzuvit לרגל יום הולדתה ושוב מציעים לה לחזור, וזה יפה מאוד, אבל האם אנחנו לא מתגעגעים לחברים נוספים שפרשו? אולי אנחנו מתביישים לפנות אליהם? ואם זה ייעשה על ידי מפעיל מערכת בשם כולם, זה יפתור את הבעיה. :אגסי - שיחה16:31, 13 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם מה שאתה אומר, גם אני דואג לשלומם אך ישנה בעיה נוספת. דרכי תקשורת. נכון לעכשיו אנחנו משאירים הודעות בדפי השיחה, אך לעיתים אין תשובה (והגיוני שכך לרגל הפרישה). אם אדם כלשהו משאיר דרכי התקשרות מרצונו, מה טוב, אבל מה ניתן לעשות אם לא? ומה הגבול שנוגע לחדירה לפרטיות? ייתכן והגיוני שחלקם יבינו וישמחו לקבל שיחה טלפון למשל אך מה עם השאר? בר הראל - שיחה - תרומות00:14, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שנדרש מאמץ מיוחד לשמור על קשר. לחלק מהכותבים יש חברים בוויקיפדיה והם נפגשים גם מחוצה לה (בין אם במרחב וירטואלי ובין אם בפגישה פיזית). לכן, אם אדם טרח ליצור קשרים כאלה אז בהכרח מתקיים גם הקשר. אם לא, סימן שהקשר הזה לא נחוץ לו והוא מעדיף להשתמש בוויקיפדיה אך ורק במסגרת העריכה באתר וגם זה בסדר גמור. במקרה השני אני לא רואה סיבה לנסות לחשוף את זהותו של האדם. גילגמש • שיחה07:41, 14 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תגידו, זה נראה לכם בכלל נורמאלי שהידיעה על ההפצצה שביצעה סעודיה בתימן, שבמסגרתה מטוסים תקפו הלוויה, ונהרגו 150 בני אדם ויותר מ-500 נפצעו(אנ') אינה מופיעה חודש לפחות בכותרות הראשיות ברחבי העולם? כותבערכים - שיחה14:46, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא מבין מה הפליאה הגדולה, בסוריה, אפגניסטן, עיראק, תימן, לוב, חצי האי סיני, סודן הדרומית, סודן הצפונית, ניגריה, מזרח טורקיה והרשימה נמשכת, מתנהלת מלחמת אזרחים כבר שנים. כמעט כל יום מתים בכל אחת מהמדינות הללו, עשרות בני אדם באירועים אלימים, על רוב האירועים בכלל לא שומעים, על מיעוטם שומעים בשולי החדשות, ומקרים ספורים מגיעים לכותרות, ככה זה. במלחמה בסוריה לבדה, מתו כ400 אלף בני אדם, ב-5 שנים, כלומר, יותר מ-200 ליום (בממוצע), אם היו מדווחים על כל מוות כזה כמו שמדווחים על כל אירוע דומה בארץ, לא היינו שומעים על שום דבר אחר. האירוע בתימן, בשל חריגותו היחסית, דווקא הגיע לחדשות. בברכה, --איש המרק - שיחה17:03, 16 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ידוע שהעולם צבוע. התקשורת מושפעת מזהות ההרוגים והמחסלים. נרצחים תימנים זה לא כמו נרצחים אמריקאים. (כמו שהפצצה אמריקאית זה לא כמו הפצצה ישראלית). היחס התקשורתי הסלקטיבי גם משפיע לעתים על התפיסה בעניין חשיבות אנציקלופדית. ההפצצה הקטלנית בתימן זכתה בערך רק בוויקי האנגלית, הערבית והפרסית. לעומת זאת הפיצוצים במנהטן ובניו ג'רזי ללא הרוגים זכו לערך ב-12 ויקיפדיות. אגסי - שיחה12:55, 17 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שלום לכולם. חודש הבא יהיה חודש אסיה ולכבודו יפתח מיזם אסיה. עמותת ויקימדיה ישראל מציעה למשתתפי המיזם פעילות חוץ ויקיפדית כיפית לכבוד המאורע. הכנסו לדף והצביעו עבור הפעילות שתרצו. דריה - שיחה14:29, 18 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
עוד אישה מזרחית שהודרה מהשיח הציבורי ואין לה ערך בוויקיפדיה
תודה על העדכון , אכן עמוד האש סדרה אלמותית. תקומה הייתה איומה. אני שואל את עצמי מי כתב את הקדימון בקישור המצורף. אם זה יוצרי הסדרה אז מחכה לנו משהו ברמה השטחית של ערוץ ההיסטוריה. עם זאת מדובר בכמה יוצרים שונים אז אולי זה תלוי בפרקים. יש כאן בסיס להמון חומר מענין השאלה מה יעשו איתו ולפי התיאור בקדימון זה נראה מטריד מאד. מי-נהר - שיחה02:29, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
"תקומה" לא היתה איומה, אלא נעשתה מוקדם מדי. להבדיל מ"עמוד האש" שנעשתה בתחילת שנות ה-80 וטיפלה בהיסטוריה של הציונות עד 1948, "תקומה" טיפלה באירועים הרבה יותר קרובים לזמן עשייתה, ללא מרווח זמן לפרספקטיבה מינימלית, ושהיו עדיין במחלוקת ציבורית קשה. בזמנו קמה סערה על שהיוצרים העזו להשתמש בחומרים מצולמים מהארכיונים של אש"ף. היום, מן הסתם, סערה כזאת לא היתה קמה. הבעיה איתה היתה שאופי הטיפול באירועים היה די ביקורתי (ושמאלני) ולא מנקודת המבט של הקונצנזוס הישראלי (דאז). חוץ מזה, בשנות ה-80 (?) היתה סדרה נוספת, על תולדות עם ישראל. לא בטוח שערוץ 1 הפיק אותה, אולי רק הקרין אותה, ונדמה לי שהיתה באנגלית. מדובר על הסדרה המרשימה "מורשת" של אבא אבן (לאחר מכן הוא הוציא ספר בעברית בשם זה). משום מה לא הקרינו אותה שוב מאז. Liad Malone - שיחה10:45, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ד"ר שרון גבע VS ויקיפדים (העברה מהמזנון)
― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון#ד"ר שרון גבע VS ויקיפדים
אהלן לכולם, שמי אלון.
אני עושה סרט תיעודי קצר על הויכוח שהתעורר פה בויקיפדיה בנושא המיזם של ד"ר שרון גבע, מחיקת הערכים של חנה קפרא ומלכה יפת-פיין, הרעש התקשורתי ובכלל.
הסרט נעשה במסגרת מיזם פרטי בשם smallDoc. במסגרת הסרט כבר צילמתי ודיברתי עם לא מעט אנשים, ועכשיו - כשאני בישורת האחרונה - הייתי שמח לשמוע קצת קולות נוספים מהקהילה.
כדי לתת איזה בסיס לדיון הנה כמה נקודות/מחשבות שעלו לי -
למה אתם חושבים שהדיון הגיעו לטונים כאלה?
מה אתם חושבים, במרחק הזמן, על ההחלטה למחוק את הערכים? מה היה המחיר של ההתעקשות?
איך התנהל הדיון עם שרון? האם אתם כועסים עליה? אתם מרגישים שהפנייה שלה לתקשורת הייתה סוג של "בגידה"? האם הרגשתם באיזשהו שלב שהיא הפסיקה לתקשר איתכם והתחילה לדבר "מעל הראש" של הקהילה?
יחס הכותבים:כותבות בויקיפדיה העברית הוא משהו כמו 80:20. יחס דומה קיים ביחס בכמות הערכים הביוגרפיים (הנה מחקר קטן שעשה נחמיה גרשוני).
האם אתם חושבים שצריך לפעול באופן אקטיבי (אפליה מתקנת) כדי לשנות את זה? האם צריך להוריד את "רף" החשיבות של נשים בכדי להשוות את כמות הערכים?
כל הדיון בעולם החיצוני לקהילה (מדיה, פייסבוק ושות') הפך כמובן לרדוד ומלא בSOUND BITES - איך אתם מרגישים ביחס לזה?
הדיון/ויכוח הזה מהדהד ויכוחים דומים בחברה הישראלית (הדרת מזרחיים, נשים במקומות אחרים וכו') כאשר גם שם צצים פתרונות "מלאכותיים" כמו ניסיון לקבוע אחוז מסויים בהנהלת תאגיד השידור החדש וכו'...וגם שם, בסופו של דבר, כל צד מתבצר בעמדתו. איך אתם רואים את ההקשר הזה?
הדיון לגמרי לא שייך למזנון, אבל אני סקרן לשמוע אם שאלת גם את ד"ר גבע "מה היה המחיר של ההתעקשות", ושאר שאלות שמהן ברורה עמדתך. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 12:56, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הי, אז ההדגמה שלך לא מדויקת - יש לי כמובן כל מיני מחשבות בנושא, ודעות, אבל הם בוודאי לא חד צדדיות אחרת זה פשוט לא מעניין. לגבי מי שדיברתי איתו, דיברתי עם : שרון, דוד שי, פורום ויקינשים ובעיקר ציפי, נחמיה גרשוני, אסף אורן (שכתב את הערך על קפרא), עופר אדרת ובלהה שובע. אז הנה ההדגמה שלי לרצינות (: עכשיו קונקרטית - אין לי צורך לדברר את שרון או לענות בשמה. באמת באמת אני שואל כדי לשמוע קולות ולהבין את העמדות השונות של חברים בקהילה. זאת הדרך היחידה ללמוד. --AltEgo - שיחה13:59, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר, משיחה עם AltEgo בעולם שבחוץ עולה ששרון גבע לא מוכנה להתראיין. אבל אם כן אני בטוח שהוא היה שואל אותה שאלות בסגנון. אנחנו לא חייבים לצאת מתוך נקודת הנחה שיש פה משהו נגד ויקיפדיה, דווקא מנסים לעשות פה משהו מאוזן ורוצים לשמוע את הצד שלנו כקהילה. דוידוד • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 13:43, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אתה מתכוון לא מוכנה להתראיין לאלון, כי היא הרי כן יזמה כתבות וראיונות בנושא במקומות אחרים. בנסיבות האלה ספק אם יש טעם בפרויקט, אבל אלון כמובן יחליט. בהמשך לדבריי לעיל, אני חושב שהטרמינולוגיה של השאלות אינה יוצרת אווירה נינוחה ומכילה, אבל ייתכן שזו מלכתחילה אינה המטרה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 13:50, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא הייתה פה התעקשות כלשהי. הייתה עמדה של עשרות משתמשים בקהילה (!), שהותקפה באלימות בלתי נסבלת על ידי שרון גבע. לאור הגיוס המסיבי ברשתות החברתיות די ברור למה התפתח כאן דיון ארוך. בתור מי שנמצא כאן כ-9.5 שנים אני יכול לומר שתופעה דומה מתרחשת בכל הצבעה שבה אחד הצדדים מבצע גיוס ברשתות החברתיות. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית!13:52, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יאיר יכול להיות שלו הייתי יודע מראש שהיא לא מוכנה להתראיין הייתי מוותר, אבל זה כבר קרה בתוך התהליך והחלטתי להמשיך. אני חושב שהשאלות מייצרות אולי אווירה לא נינוחה כי עומד מאחוריהם קונפליקט וזה אחלה ולכן אני שואל את דעתכם לגבי הסוגיות הללו. אפשר לחלוטין ואקבל בשמחה את העמדה שלכם לגבי כל אחת מהן. ודוידוד צודק - אני באמת מנסה לפצח פה ולייצר סרט מורכב (יחסית) ולא כזה שסוגר במשפט אחד של ״ויקיפדיה שונאת נשים״. לא מעניין בעיקר. ואיך לעזאזל אתם משתלטים על כמות ה: כאן בהתחלה של המשפט? --AltEgo - שיחה14:06, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
השאלה "מה היה המחיר של ההתעקשות" מסגירה את עמדת הכותב. אני מציע לא להיגרר. השאלה היחידה העומדת פה היא: האם שרון גבע הייתה מודעת לנושא חשיבות אנציקלופדית כשהתחילה במיזם (אם לא אז כדאי שלהבא הדברים יהיו ברורים מלכתחילה). אם לא אז מתי כן נודע ואיך פעלה מאז. Geagea - שיחה14:17, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בטח שהייתה התעקשות. הייתה התעקשות שלנו כקהילה (והייתי שותף לה) לא לוותר על רף החשיבות שלנו. וודאי שגם היו לזה מחירים, חלקים גדולים מהציבור לא אוהבים אותנו עכשיו. לגיטימי שנאמר (וכך אני חושב) שזה מחיר סביר לשלם תמורת השמירה על רמת המיזם. אבל קשה לומר שלא הייתה התעקשות ושלא היה לה מחיר. דוידוד • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 14:28, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
התעקשות היא מילה עם קונוטציה שלילית. היריב שלך יקרא התעקשות למה שאתה תקרא לו נחישות או עקביות או סתם עמידה על סטנדרטים. תרשה לי לחלוק או לפחות להסתפק גם לגבי המחיר: באופן טבעי רבים מהמשתמשים הקבועים שמעו על הפרשה, אבל בציבור הרחב רק מעטים שמעו עליה, ורבים מהם כבר שכחו, כמו שכולנו שוכחים במהירות את רוב החדשות. גם בקרב מי שזוכרים אני מסופק כמה שינו את עמדתם לגבי ויקיפדיה בגלל זה. לדעתי מעטים מאוד. גם יכול להיות שהיו כאלה שהפרשה חיזקה את האמון שלהם בויקיפדיה, כי הם הבינו שההחלטה הייתה סבירה והגיונית, או כי ראו את התגובה המאוזנת של דוד שי וכדומה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 14:46, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה
אני הייתי רוצה להפריד כאן בין שני דברים: הראשון, הפרוייקט של שרון גבע, והשני, ההתייחסות לערכי נשים בויקיפדיה. לגבי הראשון, אין לי כוונה להתייחס. לגבי השני - הנושא חשוב ולדעתי כן מנסים להעלות את היחס. ויקיפדיה ישראל עושה מאמץ להעלות את המודעות ולשפר את כמות ערכי הנשים. ויקיפדיה העולמית גם מתייחסת לנושא וגם לבעיה של העלאת כמות העורכות. AltEgo הייתי רוצה לראות בסרט שלך גם התייחסות לכך שמלבד הפרוייקט של שרון, יש מספר מיזמים שמצליחים לקבל תמיכה, כולל אלו שהזכרתי קודם וגם תחרות שנתית לעידוד כתיבה על ערכי נשים במהלכה השנה נכתבו 40 ערכים. כך שזה לא נכון שבויקיפדיה יש הדרה של ערכי נשים. בברכה אמא של גולן - שיחה14:29, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Geagea אני לא מבין כל-כך את הדרך שאתם מגיבים פה. במהלך השבועיים האחרונים קראתי מאות שיחות בתוך ויקיפדיה ומחוצה לה ודיברתי עם לא מעט אנשים. תסמכו עלי שזה יותר רציני מכל כתב עיתון אי-פעם ו/או כל ניסיון קקיוני אחר. התרחש פה אירוע מעניין שמבטא בעיני זרמים יותר עמוקים בחברה הישראלית - תגובות של אנשים למצבים של אי שוויון (ואובייקטיבית זה המצב גם פה מבחינת ערכים ועורכים). יכול להיות ששרון ״השתמשה״ במצב שנוצר כדי לקדם את האג׳נדה שלה. האם זה נחמד? ברור שלא. האם זה (אולי) הכרח בעולם התקשורתי-פייסבוק של היום? אולי כן. האם הביטויים של עופר אדרת היו מוגזמים? ככל הנראה כן. האם זה רוח התקופה והעיתונות בעידן הקליקים? סביר שכן. איפה בתוך כל הכאוס הזה אתם רואים את הדברים עומדים? אני מנסה לשמוע מכם תשובות מורכבות על העמדה הזאת ובמקום זה אתם מנסים להבין את המניעים שלי... ולנחש מה אני חושב... --AltEgo - שיחה14:41, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Liadmalone לא התחמקתי בכלל. היא העדיפה שלא להצטלם. אני התעקשתי מספר פעמים וניסיתי לשכנע אותה. דיברנו בפייסבוק, אבל להצטלם היא סירבה. לגבי המניעים שלה, הניחוש שלך טוב כמו שלי. --AltEgo - שיחה15:36, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ואני מסייע בידך ללכת בכיוון הנכון. חשיבות אנציקלופדית לא הומצאה עכשיו אלא קיימת מאז קיומה של ויקיפדיה בכל השפות. השימוש במינוח התעקשות מרמז על איזושהי גחמה. לא כתבתי שאתה שלוח של שרון גבע או שאני מפקפק בדבריך. פשוט רציתי לעזור לך ללכת בכיוון הנכון. Geagea - שיחה14:49, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Geagea אין לי בעיה להחליף את המונח התעקשות במשהו אחר. מודה על העזרה, וברור לי הרצון לקבוע סף חשיבות. ויש מקרים כמובן מאוד ברורים. אבל בשני המקרים שנמחקו היה מדובר באיזור אפור יותר. ומקריאת די הרבה מהדיונים פה הייתה תחושה של הקפדה יתרה של הקהילה וגם התפלפלות יתר על קוצו של יוד. אני לא חושב שרפלקסיה עצמית על המצב אומרת בהכרח שיש פה טעות. כי לפחות כפי שהדברים נראים שני הצדדים יצאו פגועים למדי. --AltEgo - שיחה
אלון, אתייחס עניינית לעוד חלק מהשאלות. לשאלתך האם פתרון של אחוזים מלאכותיים יעבוד, אז לא. לא כאן. כל ערך נמדד לגופו. ועל כן, אם רוצים להעלאות כמות ערכים, צריך לכתוב ערכים שחשיבותם מגובה במקורות שונים, ואין מחקר מקורי. גם הערך הראשון שכתבתי (על גבר) הועמד לדיון חשיבות. הוא נשאר בסופו של דבר כי היתה חשיבות. ההתייחסות המלאכותית היא תמיכה בהעלאת מודעות לכתיבת ערכי נשים, כמו שיש בעולם בחלק מהמיזמים. עדיין צריך מספר מתנדבים שישבו ויכתבו. אם יש יותר כותבים המעוניינים לכתוב ערכים אחרים, הרי שהם יכתבו את הערכים האחרים. בברכה אמא של גולן - שיחה14:56, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, בניגוד למה שנאמר שני המקרים שהועלו להצבעה אינם בתחום האפור, וכך גם לא הערך על צפורה נריה. שום ערך על מישהו שאין לו גיבוי של מיזם שמוכן לאיים בסגירה ובהיעלבות פומבית לא היה שורד כאן עם מה שיש לערכים אלו להציע. הדבר היחיד שעשה אותם לשונים מכל הערכים האחרים שנמחקים מדי שבוע בשל חוסר חשיבות אנציקלופדית היה הרעש המלאכותי שהקימו סביבם. לפי דעתי חלק ניכר מהתורמים הקבועים פה שהצביעו בעד השארת הערכים הללו עשו זאת מטעמי נחמדות ו'לפנים משורת הדין' כדי לא להעליב את שרון ו/או את הכותבים, לי אישית הייתה בעיה מצפונית בנושא זה, וכמובן שלטעמי עשיתי את הבחירה ה"נכונה"... . ביקורת - שיחה15:47, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ביקורת אז למה (לדעתך) שרון דחפה לערכים כאלה? האם אתה תופס את זה כניסיון לשכתב את ההיסטוריה (מבחינת החשיבות בפועל של הנשים הללו)? ובעצם - אתה אומר (בדומה לדוד שי אגב) שעד גבול מסוים ניתן היה לגלות גמישות. אבל שרון "עברה" אותו... --AltEgo - שיחה16:00, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא למדתי את שרון לעומק, מצטער לצער אותך על כך. ייתכן והמניע שלה הוא "החדרת נשים להיסטוריה" ולא רק "החזרת נשים להיסטוריה", אני לא נמצא במקום שמאפשר לי לשפוט את זה, וזה נשמע לי על פניו כמו רעיון טוב, הטעות היא רק בפלפטפורמה, אין מקום לאקטיביזם באנציקלופדיה, האג'נדות הבסיסיות סותרות. (יש כן מקום לאקטיביסטים, שיודעים להבחין בין דעותיהם ופעולותיהם בעולם האמיתי או האמיתי-למחצה לבין העשייה האנציקלופדית פרופר). טווח הגמישות שלנו הוא בין הרף הקיים כאן לבין הרף של האנציקלופדיות המסורתיות. לטעמי האישי, כאשר לא יהיו חסרים כאן ערכים שישנם באנציקלופדיות קודמות, והרמה תהיה פחות או יותר זהה, או יותר מכך, יהיה ניתן להתרחב בשוליים. אבל כדי שהמיזם הזה יישאר אנציקלופדיה ולא אתר הנצחה/פייסבוק בלי אפשרויות/ווטאבר, חייבים לשמור על שיווי משקל כל הזמן. מחד גיסא אנחנו צריכים להשאיר כל הזמן מספיק מרחב כדי שתורמים ירגישו בנוח לכתוב כי יהיה להם מספיק מבחר, לכן למשל מעניקים חשיבות לכל ראש עיר, למרות שזה מחייב לאפשר כתיבה על מאות אלפי ראשי ערים בעולם במאה השנים האחרונות. אבל גם כך אנחנו נורא "נדיבים", וחריגות מעבר למה שכבר התאפשר, בשלב זה, יהפכו אותנו לא לאתר הנצחה אלא ל"דפי זהב". ביקורת - שיחה16:08, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נ.ב. "לשכתב את ההיסטוריה" הוא ביטוי גדול בכמה מידות על החדרת מספר זעום של אנשים לא חשובים לאנציקלופדיה, עם כל הכבוד והערכה לאנציקלופדיה. זה יותר בקטע של קריצה-תואמת-אג'נדה. אם היא הייתה מודעת לנושא החשיבות, אז היה כאן גם חוסר זהירות והתחשבות בכותבים שבוודאי סמכו עליה. ביקורת - שיחה16:11, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מי שמגיע לוויקיפדיה עם אג'נדה לקדם נושא חברתי או פוליטי נגוע מראש בחוסר אוביקטיביות שהיא אבן יסוד לוויקיפדיה. הדיון אם כן אינו על חשיבותם האנציקלופדית של הערכים (דיון המתקיים כמעט מדי יום בוויקיפדיה) אלא האם פלטפורמה כזו צריכה לשמש כלי לקידום אוכלוסיות או נושאים. שנילי - שיחה16:09, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שניליביקורת לכולנו יש הטיה או אג'נדה. אבל אני רוצה לאתגר אתכם בשאלה מעגלית - אוכלוסיות רבות הודרו במהלך השנים (נשים, מיעוטים וכו') מהכתיבה וההכרה ההיסטורית. עכשיו, באופן הגיוני - סביר להניח שיהיה עליהם פחות חומר "מחקרי", עדויות לפועלם ואזכורים. עכשיו מגיעה ד"ר להיסטוריה (ובהנחה שאין ויכוח על מעמדה האקדמאי) ואומרת - האישה הזאת הייתה יותר משמעותית ממה שהיה נדמה עד כה. מהסיבה הזאת והזאת. והנה הסימוכין שלי. מה אז? תנסו לקחת בחשבון את ההטיות הקוגנטיביות שלנו שמעדיפות תמיד את המוכר, הנוכחי והבולט --AltEgo - שיחה16:47, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, אני לא יודע אילו דפים ושיחות קראת, אבל לדעתי, כדי לקבל פרספקטיבה נכונה בכל העניין הזה - עליך לעבור על דיוני חשיבות והצבעות מחיקה רבים ולא מתוקשרים, ומהם ללמוד על דפוס הפעולה והמחשבה הנפוץ כאן, ולהבין לעומק מהי אותה "חשיבות אנציקלופדית" ולמה היא חשובה כל כך. יש גם דפי מדיניות, ודפי הגות פרטיים שונים על פילוסופיית ההכללה, המחיקה, הזנב הארוך וכו'. יזהר ברק • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 16:20, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, קראתי את תחילת הדיון ודילגתי לסופו רק כדי לומר את דעתי. אני חייב לציין שעוד לא גיבשתי דעה סופית בעניין, אבל אני חושב שהרקע למחיקות האלו חייב להיות קשור לאמוציות הכרוכות בסיפור. לפני מחיקת שני הערכים שציינת נערך דיון נוקב על מחיקת הערך של דפנה מאיר שהיווה קרב העומד בפני עצמו. קרב שגלש לתקשורת ולציבור. לאחר מחיקת הערך על דפנה הקהילה מיד התפנתה לדון במחיקת הערכים של חנה קפרא ומלכה יפת-פיין. כך שאני בטוח שאם במודע או לא, לדיון על הערך של דפנה מאיר היו השלכות גם על ההצבעות העוקבות. (ולפני שמישהו יתקוף אותי בכך שאני מאשים אותו בהצבעה רגשית ולא רציונלית, תנו להבהיר שאני מתייחס לאמוציות הרבות בדיון ולא להחלטה של כל ויקיפד האם למחוק או לא למחוק את הערכים.) אסף (Sokuya) - שיחה16:42, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, אני לא עקבתי באופן אישי אחר הערכים של שרון. בלי עין הרע, יש הרבה ערכי נשים שיכולים להכתב, ויש מספיק כאלה שקל להוכיח להם חשיבות שאפשר להתחיל איתן. נכון שבמקרה של ההיסטוריה הישראלית, הרי ברגע שמדובר בארכיונים ובמקורות שקשה לעקוב אחריהם, קשה להוכיח חשיבות. השאלה אם צריך להתחיל בויקיפדיה או לחלופין קודם להוציא ספר מסכם עם מקורות, כזה שמאפשר מחקר מקורי ומסכם? לדעתי יש בעיה כיוון שממבט מהצד, נראה שיש הרבה אמוציונאליות בשני הצדדים. לאור השיח בויקיפדיה, שלעיתים מבריח אנשים, (כמו שרואים בדיונים אלו לדוגמא), יש אנשים (ונשים) שמעדיפים לא להתערב. השאלה היא לא רק אם רק נשים תמכו בהשארות הערכים, אלא אם זה תופעה שחוזרת על עצמה. לדעתי לא בטוח, אבל לא עשיתי מחקר. בברכה אמא של גולן - שיחה16:47, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא הכרתי את המיזם הנ"ל או את הדיון שהתפתח בעקבות הערכים למעט הערך אודות דפנה מאיר שפורסם פעמים רבות בתקשורת. הופתעתי עכשיו לגלות על ההיקף הפרסומי שקיבלה הפרשה בתקשורת. אני תומך במדיניות "לא אוכל ולא שותה", ולמרות שאני לא הכרתי אף אחת מהנשים שערכים אודותן עמדו במרכז הפרשה, אני מאמין שניתן היה להשאיר חלק מהן או להגיע לפשרה אחרת שהייתה עדיפה על הנזק הפרסומי שנגרם בתקשורת לויקיפדיה טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:16, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
א. יש הבדל בין הטיה (ניתן להראות לעתים קרובות הטיה ואז המוטה ישמח להכיר בטעותו), לאג'נדה. היינו צריכים להיות הרבה יותר סלחניים אם היינו מאמינים שמדובר במקרה דנן בהטיה בלבד. ב. דווקא בגלל שהיא היסטוריונית היא אמורה להבחין בנקודות פשוטות כמו השוואה לאנשים אחרים שעשו אותו דבר רק יותר טוב (מפקדים שלה למשל) ולכן שבה ועולה טענת האג'נדה. ותרשה לי לפקפק בשיעור קומתה כהיסטוריונית, ודאי לא מספיק כדי לתת חשיבות מנימוק של השפעת רוחב כה חמקמקה כמו תרומתו של פרט זה או אחר על נושא רחב כמו קידום מעמד האישה. ביקורת - שיחה16:57, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ביקורת האם עלתה אי פעם האפשרות של פשרה בסגנון ריכוז ערכים מסויימים בסוג של רשימה (גם לי אין חיבה לרשימות). למה לא לרכז בערך בסגנון: נשים בולטות בחיל האוויר הישראלי לפני קום המדינה, בהנחה שכמכלול של ערכים יש להם השפעה מצטברת על מעמד האישה בחיל? --AltEgo - שיחה17:03, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
צמרת חיל האוויר היא גברית: כל מפקדי החיל לדורותיהם הם גברים, כל השורה השנייה בחיל (מפקדי הלהקים) הם גברים, כל מפקדי הבסיסים הם גברים. זו המציאות, לא ויקיפדיה יצרה אותה. באה ד"ר גבע ומצאה אישה בתפקיד שולי בחיל (ואין ספק שיש בחיל נשים בתפקידים חשובים הרבה יותר) וכותבת עליה ערך. זה לא מכבד את ההיסטוריוגרפיה, זה לא מכבד נשים, זה לא מכבד את האנציקלופדיה.
הוזכר כאן עופר אדרת, ויש לי שאלות אחדות בעניין כתב זה ועיתונו, ואשמח לקבל עליהן תשובות מעורך העיתון, אלוף בן: איך קרה שפורסמו ב"הארץ" שישה מאמרים שבהם ד"ר גבע תקפה את ויקיפדיה, ואף לא מאמר אחד שמציג דעה שונה? איך ייתכן של"הארץ" נכנס תיאורו של עופר אדרת "עכברי מחשבים וביריוני מקלדת"? האם זה הסגנון הראוי לעיתון שבימים אחרים תיאר את עצמו "עיתון אחד טוב מול כל הצהוב", והפך עתה לעוד עיתון צהוב אחד? האם ייתכן שד"ר גבע מסרבת להתראיין לאלון אך התראיינה בשמחה ל"הארץ" משום ש"הארץ" הוא מבחינתה מגרש ביתי, שבו איש אינו שואל אותה שאלות קשות? ואם כן, האם העיתון לא מועל בשירות לקוראיו כאשר הפך למגרש ביתי שלה? אלון, אתה מוזמן לשאול את אלוף בן, תוכל לנסות גם את עמוס שוקן. דוד שי - שיחה17:11, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
דוד שי אומנם הרעיון לדבר עם שוקן ואלוף בן מושך, אבל גם אני צריך לשים גבול לפרויקט הקטן שלי ורוחב הספקטרום שלו לגבי עצם העניין - לההארץ יש אג'נדה, ויש גם את רוח התקופה והקליק-בייט. *אני רוצה להעלות רעיון פרובוקטיבי: נניח שאנחנו מסכימים על הרצון לייצר איזון מגדרי בחברה (ולא רק שיקוף "שקרי" של המציאות כמו שאתה אומר) האם עצם הפעולה של שרון, הביקורת וה"רעש" שהיא מייצרת יחד עם המדיה - בסופו של דבר היא הדרך היחידה היום לייצר שינוי כלשהו? האם אתה מסוגל להבין/להזדהות עם הדרך בה פועלת שרון מעמדת האנדר-דוג? וכמובן ש"קהילת ויקיפדיה" אז היא בגדר "נזק משני" (חשוב חשוב: אני לא בוחר פה צד. אני מנסה להסתכל על ההקשר התרבותי שאנחנו חיים בו ומציע ש"אובייקטיביות" אם בכלל אפשרית - זה ערך שאין לו הרבה קונים ב2016) --AltEgo - שיחה17:29, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, אם בתחילה היה מדובר רק ב"התעקשות" ו"התבצרות", הנה עכשיו כתבת גם "הייתה תחושה של הקפדה יתרה של הקהילה וגם התפלפלות יתר על קוצו של יוד". זו הרי תחושה שלך, לא של רוב חברי הקהילה. על כל פנים, בשלב הזה כבר תתקשה לשכנע אותי שעוד לא גיבשת בכלל עמדה. גם לי יש תחושות. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 17:28, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר אני חושש שאתה לא מכיר היטב תהליך יצירת סרטים ותחקיר. אני מציג עמדות שונות ומנסה להבין איך אתם רואים אותם. ברור שיש לי עמדה, אבל תסמוך עלי שהיא יותר מורכבת מניתוח של רבע משפט + מה שמעניין אותי באמת זה למצוא רמזים שאוכל לשזור בסרט. הכי כנה שיש --AltEgo - שיחה17:32, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
איכשהו אתה מעדיף את תחושות המיעוט על תחושות הרוב. חוקרי המגדר ילמדו אותך עד כמה חשובה בחירת המילים, אבל אם זה לא מספיק טוב - תתייחס לדבריי כאילו גם אני מכין סרט משלי, העמדה שלי עוד יותר מורכבת משלך. הולך? נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ז • 17:38, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר חבל, באמת שהייתי סקרן לשמוע על המורכבות בעמדה שלך. בייחוד כי אני מניח שעמדה מורכבת היא כזאת שרואה את המצב מכמה כיוונים בו-זמנית גם אם בוחרת ברק אחד מהם. בכל מקרה, אשמח ואם לא אז לא. --AltEgo - שיחה17:56, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
הקפדה יתירה הייתה הציפייה דווקא מצד המיזם: אנו נכתוב ערך ואתם תקבלו אותו, כי השקענו בו / אנחנו חושבים שיש לו חשיבות / ווטסואבר, ללא קשר לרמת החשיבות האובייקטיבית שלו. אם החשיבות האובייקטיבית הייתה קיימת, לא היה צורך בדיון. ללכת ראש בקיר ולהעלות ערך ללא חשיבות, בניגוד למה שעושים משתמשים הפועלים במיזמי עבודות חיצוניות אחרים, גורם לי לאכזבה. קידום האג'נדה אינו צריך לבוא על חשבון איכות האנציקלופדיה. שיר§שיג§שיח§17:40, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם AltEgo שכדי להכין סרטים נדרשת עמדה שנותנת מקום ל"שני הצדדים". נכון, זה יכול לעצבן את שני הצדדים. אבל המורכבות היא הכרחית. זה מהצד של במאי סרטים. קשה לי גם להאמין שמערכת היחסים הארוכה עם ד"ר גבע נשברה בגלל ערך אחד או שניים שנמחקו. מן הסתם זה היה תהליך. אם היה אפשר לארגן התפייסות הדדית עם ד"ר גבע מה טוב. HappySmartTrader - שיחה17:49, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, הדרך של שרון גבע שגויה מכל בחינה. יש נשים רבות הראויות לערך, למעמד האישה אין צורך ביוזמה של ד"ר גבע. פרופ' שפי גולדווסר זכתה לערך בוויקיפדיה בזכות הישגיה, ללא שתזדקק לדחיפה של ד"ר גבע. ד"ר גבע עשתה רעש מסוג איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, זה לא תורם דבר לאיש (גם לא לאישה). אפשר גם לפעול בשקט, למשל כמו אחת המשתתפות בדיון זה, אמא של גולן, העוסקת בערכי חקר החלל, ולא בערכי נשים (ויש כמובן עוד תורמות רבות שמובילות תחומי דעת בוויקיפדיה, לא אמנה את כולן). ההסתה של גבע ואדרת השיגה מבחינתי הישג אחד: היא חשפה את פרופ' רחל אליאור, אישה שהערכתי מאוד על פעילותה המחקרית, כאישה שקל להסית אותה, בדיוק כמו את הגרועים באוהדי בית"ר ירושלים - לא כך מקדמים את מעמד האישה. דוד שי - שיחה17:54, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, התחמקת למעלה מלענות על שאלתי אם שרון גבע הסכימה להשיב על שאלות. כתבת שסירבה להצטלם ושדיברתם בפייסבוק. שוב אני שואל: היא הסכימה לענות על שאלות או לא? בלי להצטלם - בכתב או בעל פה. מה שאלת אותה? מה השיבה? Liad Malone - שיחה17:55, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Liadmaloneלא הבנתי מה אתה רוצה? על חלק מהשאלות ענתה ועל חלק לא ענתה. היא לא חייבת לי כלום. אישית אני חושב שזאת טעות מבחינתה וגם "לא הוגן" מבחינת שקיפות וכמובן שגם משפיע על מה שאני חושב על עמדתה. אבל זכותה לתפוס מזה מרחק --AltEgo - שיחה18:01, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני תמכתי במיזם המקצועי של ד"ר גבע, והתנגדתי ליחס מזלזל של כמה חברים כלפיה וכלפי עבודתה. גם אמרתי שזכותה למתוח ביקורת (במינון סביר) על ההתנהלות כאן ב"הארץ". עם זאת, היה עליה להביא בחשבון שרבים כאן לא אוהבים ביקורת מבחוץ, ושזה יפגע במיזם שלה, כפי שקרה בפועל. יש חברים שייחסו לה שיקולים לא מקצועיים. אני חולק על כך, וסבור שעדיף היה שהיא תגיב כאן לגופן של הטענות, למרות שחלקן נטען באופן מזלזל. אגסי - שיחה18:11, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אגסי, מה שכתבת עכשיו זו השמצה נגדנו. הדבר היחיד שפגע במיזם שלה הוא החלטתה לסגור אותו. לכתוב שמה שקרה בפועל הוא שאי-האהבה לביקורת מבחוץ פגעה במיזם שלה הוא סילוף חמור של המציאות. ביקורת - שיחה18:17, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
ביקורת, כתבתי את האמת לאמיתה, גם אם אתה לא אוהב אותה, וזה לא השמצה, היו הערות פוגעות ומזלזלות בד"ר גבע ובעבודתה, בלא מעט דפים, כולל בדף השיחה שלה, וזה מן הסתם תרם להחלטתה לסגור את המיזם. וזו ביקורת בונה, כדי שאתם המפעילים תפעלו לצמצום מקרים שבהם מעליבים כותבים, גם בהצבעות מחיקה.אגסי - שיחה18:45, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אגסי, דובר כאן בדיון על שקיפות. ובכן, כאן אמנם גבע לא שמה על השולחן את האג'נדה שלה, אבל בדיון פייסבוק שקושר בדיון הקודם במזנון היא פרשה במפורש את שיטתה, שכוללת אג'נדה ברורה של יצירת שיוויון מלאכותי ואף רוב מלאכותי של ערכי נשים, ולעזאזל החשיבות האנציקלופדית. כלומר: חתירה תחת מהות המיזם, וניסיון להפכו לכלי לקידום אג'נדה רדיקלית של שיוויון מגדרי מלאכותי (כמובן שאין בכוחה לבצע את כל שאיפותיה, אבל זה החזון). המושג "דג בגופה של ויקיפדיה" נאמר כאן בהרבה הקשרים לא מוצדקים בכלל. אבל במקרה הזה הוא בהחלט מתאים. אני אישית שמחתי בעזיבתה, ואשמח בעזיבה של כל מי ש - כמוה - לא בא לתרום. יזהר ברק • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 19:09, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יזהרברק זה לא מדויק מה שאמרת. הנה הקישור לשיחה בפייסבוק. הבאתי את הפסקה המרכזית של שרון כדי להקל :נחי, אם העניין היה מספרים, הרי שהחתירה היתה צריכה להיות אפילו ל-51%, בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה. אך החתירה אינה לשוויון מספרי דווקא, אלא לשוויון ערכי. ההנחה היתה שוויקיפדיה העברית היא אמצעי להנגיש מידע על נשים חשובות שעשו היסטוריה, אך נוכחותן ברשת עדיין דלה ולא פעם המידע עליהן אינו נגיש, זאת על בסיס מקורות היסטוריים ועל בסיס ספרות המחקר - בהתאם לנלמד בקורס במסגרתו מתקיים הפרויקט. --AltEgo - שיחה19:32, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
צודק, לא זכרתי נכון. אם כן אני מתקן את דבריי: גם שם היא לא חשפה את כל האג'נדה, אלא רק פרט מרשיע קטן מתוכה: החתירה לשיוויון ערכי, הכולל בתוכו גם שיוויון מספרי. מכלול ההתנהגות, כאן, שם ובהארץ - חשף את האג'נדה במלואה, באופן שלא משתמע לשתי פנים. יזהר ברק • שיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 19:46, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, אם כל תשובותיה היו במסגרת "תכתובת פרטית", זה אומר שסירבה לענות על שאלות (אתה לא מתכוון לצטט "תכתובת פרטית" בסרט הזה שלך, נכון?). נראה ש"תחקיר" היא לא ההגדרה המתאימה לשאלות שלך, אחרת היתה נדלקת אצלך נורה אדומה לגבי הסירוב שלה והיית משנה את שאלותיך בהתאם. התנהלותה הלא-אקדמית של שרון גבע והסילופים שלה בתקשורת הם שצריכים להיות נושא לתחקיר. Liad Malone - שיחה18:31, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
Liadmalone טוב תקשיב אני באמת לא יודע בדיוק מי אתה ומה אתה רוצה, אבל זאת מתחילה להיות הצקה. אני מגיב לך פה, דווקא כי יש בלופים האלה שלך רמז לאיך שיחה במרחב הזה יכולה בקלות להפוך לקשה ולא נעימה (ובוודאי לא מאוד נוחה טכנית ביחס לפלטפורמות אחרות). בתמצות: דיברתי איתה. הדברים לציטוט. בסרט. לא אליך. האמת שאם זה ממש מסקרן אותך היא לא אמרה שום דבר שהיא לא כתבה באלף מקומות אחרים. מניסיון רב שנים הרבה מאוד אנשים לא רוצים להתראיין כשהם במצב רגיש/עמוס רגשית. אז אולי זה מעיד משהו על כוונותיה ואולי לא. אני לא בוחן לב וכליות... אולי במקום לנסות לשגע אותי תספר לי למה אתה חושב שההתנהלות שלה הייתה לא אקדמאית או מה בפעולות שלה בתקשורת הפריע/פגע? יותר מעניין לשמוע. --AltEgo - שיחה18:40, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, הזכרת שקיפות, וזה מזכיר לי את דבריה של שרון גבע, בראיון ל"הארץ", לפיהם ויקיפדיה היא "מפלצת חסרת שקיפות" [2]. "הארץ" מתנהל בחוסר שקיפות (אין לנו דרך לדעת את שיקולי כותביו ועורכיו), שרון גבע מתנהלת בחוסר שקיפות (כפי שאפשר לראות בדיון זה, למשל), ואילו ויקיפדיה מתנהלת בשקיפות מלאה (כפי שמלמדים דיון זה ודיוני המחיקה). אז מאיפה לקחה שרון גבע את החוצפה לומר "יש כאן מקרה של מפלצת חסרת שקיפות"? איך אמירה כזו עברה אצל עופר אדרת ללא כל שאלה ביקורתית? איך גישתו המוטית בצורה מחפירה של אדרת עברה את העורך ללא כל שאלה ביקורתית? דוד שי - שיחה18:36, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
דוד שי זאת שאלה נהדרת דוד. אני לא חושב שאדם פרטי מחויב לשקיפות, בוודאי שלא כלפי מישהו זר שהוא לא חייב לו כלום (בהקשר שלי). אבל השאלה שלך מהדהדת דברים יותר מהותיים - וקצת מפתיע אותי הניסיון שלך להגיע לאיזה "אמת" ישרה ונקיית כפיים (במיוחד אם אנחנו רגע כנים לגבי הרגע שבו אנחנו חיים בהיסטוריה שבו מועמד לנשיאות ארה"ב משקר 77% מהזמן ולאף אחד לא אכפת). זה שיש בויקיפדיה תיעוד של כל הדיונים לא אומר שהיא בהכרח "שקופה" - הרי כדי להבין מה בדיוק קורה פה נדרשים מאמצים כבירים שהופכים את זה כמעט ללא נגיש (ובוודאי שלא במסגרת עיתון יומי). אני מרגיש ממך שמירב הכעס מופנה כלפי ההארץ ואדרת... בעוד הם בסך הכל עשו את "הרעש" הכי טוב שהם יודעים (גם אם הגזימו וחטאו לאמת כדבריך) מה המבט שלך פנימה כלפי ההתנהלות פה? כלפי שרון? --AltEgo - שיחה18:48, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כן יש לצפות לשקיפות ממי שבו-זמנית רוממות השקיפות בגרונו. שקוף הוא שקוף הוא שקוף, גם אם לעתים לא מי יודע מה נוח ואינסטנט. אם בהשקעת זמן ומחשבה ניתן לראות הכל, הרי זה שקוף. ביקורת - שיחה18:52, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אלון, בנושא יושר אקדמי ושכתוב ההיסטוריה, יורשה לי להעיר עוד הערה קטנה: בערך צפורה נריה נאמר במקור שהיא הייתה ממקימי הנח"ל, מה שיכל להעניק לה חשיבות אחרי שהיינו מגדירים כמה אנשים נופלים בקטגוריה זו. עם התחלת הדיונים וההכרה שאי-אפשר להשאיר שטות כזו במרחב הערכים בלי להיתפס, תיקנה שרון גבע את ה"טעות" עבור כותבי הערך. הצעתי לה בדף שיחתה (שיחת משתמשת:Sharon Geva#תיקון לבלוג) לתקן זאת גם בבלוג שלה. הגיוני. זה היה לפני חודש (21.9). היא לא התייחסה אז, ונכון לרגע זה היא עדיין "ממקימי הנח"ל" (חפש "צפורה נריה"). ביקורת - שיחה18:52, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: :::::::AltEgo, אני ויקיפד ותיק למדי, לא משתייך למכלילנים ולא משתייך למחקנים ואנסה להציג לך את הנושא מנקודת מבטי. בוויקיפדיה יש התדיינות בלתי פוסקת בנושא החשיבות האנציקלופדית של הערכים, התדיינות שאינה קשורה למין מושא הערך או למין כותב/ת הערך. בהתדיינות הזאת יש ויקיפדים בעלי אוריינטציה מכלילנית, כאלה שכמעט כל ערך ראוי בעיניהם ויש את ניגודם, ויקיפדים בעלי אוריינטציה מחקנית, שמחמירים קריטריונים, אבל רוב הוויקיפדים הם כמוני, מנסים לדון לגופו של עניין, להשוות ערך בדיון עם ערכים דומים ולהגיע למסקנה שקולה והוגנת. יום-יום מוצגות תבניות חשיבות על ערכים (גם על ערכים שאני כתבתי) ואם מובהרת החשיבות, יש מקרים בהן נפתחת הצבעת מחיקה - בהצבעת מחיקה דרושים 55% תמיכה במחיקה כדי שהערך ימחק. כל זה רוטינה, שגרה ויקיפדית וכל ויקיפד מכיר מציאות זו. שרון גבע התייחסה להצגת תבניות חשיבות על ערכים בודדים הקשורים למיזם שלה ואל הצבעת מחיקה בודדת בצורה לא עניינית, במקום לדון לגופו של עניין על החשיבות האנציקלופדית, היא העדיפה לייצור בתקשורת מיצג שווא, כאילו מתנכלים לה, למיזם, לוויקיפדיות כנשים ולנשים כמושאי ערכים. היא ניסתה בעזרת חבריה בעיתון הארץ ואחרים להלך אימים על ויקיפדיה. זה כמובן לא השיג את המטרה המוצהרת, השארת הערך (קראתי את הערך ולדעתי אין לו שום חשיבות אנציקלופדית) - אולי היו מטרות אחרות, אולי כעת בפורומים מסוימים תוכל שרון גבע להופיע כאמזונה המובילה את הקרב הפמיניסטי ולזכות לאשראי, אולי. בוויקיפדיה, פרט למכלילנים קיצוניים, אני מניח שהכל התאכזבו מהתנהגותה וגם מהתנהגות מערכת עיתון הארץ. האם מצטערים? על מה? ויקיפדיה לא גרמה במקרה זה שום עוול ועוול היה נגרם אם היו נכנעים לעליהום, שהובילו גבע ואדרת. שיתביישו להם! בברכה. ליש - שיחה19:06, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, דבר בסיס מאוד שלא מובלט מספיק בדיון הזה ובדיונים קודמים הוא העובדה שאנציקלופדיה איננה מקור ראשוני. בערכים שנושאם "מחקרי" (כלומר לא ערכים על ידוענים, ספורטאים וכו') ויקיפדיה לא מפרסמת מחקר מקורי. כשכותבים ערך אנציקלופדי חייבים להתבסס על מחקר שמישהו כבר כתב ופרסם בבמה אקדמית, רצוי בבמה נאותה עם ביקורת עמיתים.
לא השתתפתי בדיונים על הערכים הנ"ל, קצת מחוסר זמן ועניין וקצת כי לא הייתה לי עמדה מוצקה בנדון. עם זאת, היה קשה לפספס את המהומה שהתחוללה פה בגלל ה"טראמפיזציה" של הדיון על ידי גורמים מחוץ לוויקיפדיה. אין שום סיבה להכניס מחקר שטרם פורסם (של סטודנט או אפילו פרופסור) לוויקיפדיה, ואין שום סיבה להחריג את שני הערכים הנ"ל. Reuveny - שיחה19:35, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
קראתי את הדיון הארוך הזה, וכן קראתי את מאמרי השטנה של שרון גבע ושל עופר אדרת ואף הגבתי עליהם. רוב הדברים שיכולתי להעיר כאן כבר נאמרו לשביעות רצוני, בעיקר על ידי דוד שי וביקורת. אתייחס כאן בכל זאת לנקודה שהעלית, אלון, בראשית דבריך ואיש לא נגע בה מאז - אחוז הנשים הכותבות בוויקיפדיה והסיבות למיעוטן. ובכן, אני אישה שכותבת בוויקיפדיה זה 11 שנים תמימות, ערכים בכמה תחומים מוגדרים ומובהקים, בהתאם למידת העניין שיש לי בהם. אינני כותבת ערכי נשים ואינני עוסקת בנושאי מגדר, משום שאין לי עניין מיוחד בכך, אבל כשכתבתי ערכים על נשים בתחומי עיסוקי, לא נתקלתי מעולם בבקשת הבהרה על רקע המגדר של מושא הערך. בדרך הטבע, כיון שאני מרבה לכתוב על אנטארקטיקה, מספר הנשים בתחום זה, מה לעשות, מועט. לכשירבו, אשמח לכתוב עליהן. באשר לסיבות למיעוט העורכות בוויקיפדיה, נראה לי שקל למדי לאבחן אותן - נשים צעירות עסוקות בלימודים ובטיפוח קריירה ומשפחה. נשים קשישות, הפנויות יותר לעיסוקי פנאי, לא תמיד מתמצאות באינטרנט או במחשב בכלל ודרישות הכתיבה בוויקיפדיה עלולות להרתיע אותן. חבל שזה המצב, אבל זו מציאות קיימת והתעלמות ממנה כדי לתאר את הוויקיפדיה כמפלצת הזוללת נשים לתיאבון כשהן מעיזות לנסות את כוחן בכתיבה, פסולה ונלוזה בעיני. בכל שנותי בוויקיפדיה לא נתקלתי ביחס מפלה או עוין עקב מגדרי, ובכל פעם שאני זקוקה לעזרה בנושא טכני יש מי שמעניק אותה ברצון ובשמחה. ה"אלימות" וה"כוחניות" שמרבים להאשים בהן את השיח הוויקיפדי אינן גרועות מאלה הקיימות ברחוב הישראלי, בעולם העבודה ובפייסבוק (שם הן גרועות פי כמה), ואינני רואה נשים נרתעות מהם ומסתגרות רועדות מפחד בבתיהן. לשרון גבע יש בעיה עם הוויקיפדיה וכלליה - חבל מאד.שלומית קדם - שיחה20:46, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
👍 לליש ושלומית קדם על תגובותיהם. מסכים עם דבריהם. בוויקיפדיה אין שום הדרת נשים מכוונת, להיפך: יש מאמץ מודע ומכוון לקלוט עורכות חדשות והיחס אליהן הוא בדרך כלל אוהד וחיובי. עם זאת, היו עורכות שעזבו, אך סיבת עזיבתן לא הייתה יחס מזלזל מצד העורכים או הדרת נשים, אלא מסיבות אחרות. התגובה של שרון גבע וההתנהלות של עיתון "הארץ" היו נבזיות, מבישות, לא הוגנות ולא הגונות. על כך מגיע להם מלוא הגינוי. MathKnight✡ (שיחה) 21:18, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
תודה גם לך. אני מסכים עם העמדה שאין מדיניות של הדרת נשים. אבל לפעמים יש קומץ הערות מזלזלות, שעשויות ליצור רושם מוטעה של הדרת נשים, במיוחד על רקע הרוב הגברי בדיונים ובהצבעות. אני בעד העדפה מתקנת, כלומר לתת בטון הדיבור יחס יותר חם לוויקיפדיות, כן הן במיעוט גדול. קח בחשבון שיש דעות שונות, שלא כולן בהכרח באו לידי ביטוי כאן. שכן, אם אני לא טועה, בדיון הזה לא השתתפו 28 מתוך 29 החברים בעלי זכות הצבעה שהצביעו להשאיר את הערך חנה קפרא בויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:חנה קפרא#להשאיר וגם לא 12 חסרי זכות הצבעה שגם הצביעו להשאיר את הערך. יתכן שחלקם רואים את הדברים אחרת. אגסי - שיחה14:33, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אם יש משהו שיוצר את הרושם המוטעה של הדרת נשים, אלו משתמשים כמוך שמזדחלים בעקבי הדיונים ומפרשנים בעקמומיות מגמתית הערות לגיטימיות. עוזי ו. - שיחה16:08, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
חבל שלא השתתפו בדיון כאן אחדים מתוך ה-40 שתמכו בהשארת אותו ערך. אז מי תוקף אותי כאן? עוזי שכתב באותה הצבעה: "אפשר להעביר לאומניפדיה", והוא כלל לא מבין מה הבעיה עם זה. וצביה שכתבה שם: "אשקול לשנות את הצבעתי אם ייכתב עליי ערך". הערות כאלה והתקפות אישיות בכיכר העיר במזנון, רק מדירות כותבים וכותבות מכאן וחבל. אז תפסיקו עם ההתקפות האישיות וההערות המעליבות.אגסי - שיחה17:36, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מועד הערך ה-200,000 צפוי ליפול בסמוך לחגיגות יום ההולדת של ויקיפדיה, ולכן הוצע על ידי העמותה, לאחד משאבים ולחגוג את שני האירועים יחדיו בצורה יותר חגיגית מהנה והולמת. עתה הזמן להתחיל לתכנן את המפגש, מתוך כוונה לפרסמו מספיק זמן מראש ושיבואו אליו גם ויקיפדים חדשים וגם ויקיפדים ותיקים שאנו מתגעגעים אליהם (בהמשך לדיון בנושא בכיכר העיר). בואו ועיזרו לתכנן את האירוע כאן. דרור - שיחה20:59, 20 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
האם מישהו כתב ההיסטוריה של ויקפדיה, מחוץ לויקיפדיה (ספר "מסורתי" למשל)?
התפיסה שלי את ויקפדיה כמיזם התנדבותי, היא כזו בהיעדר מקור "מוסמך" , אך האם כך הדבר היה תמיד? האם מישהו כתב מאמר הבודק את תרומתם של "המשתמשים הקבועים" לעומת "משתמשים מזדמנים" לעומת אלמוניים קבועים ומזדמנים? האם מישהו בדק האם תרומה שכזו יכולה להיעשות שלא במסגרת עבודה הכוללת שכר? (כלומר האם מישהו הוכיח שויקי' נכתבה בעיקרה בהתנדבות?) מתי בדיוק הפכה ויקיפדיה מעוד אתר עם מה שאפשר לתאר חיובית "חזון" ופחות חיובית "יומרה", ל"אנציקלופדיה" כפי שהיא בשנים האחרונות?
דב. 213.8.204.123:32, 21 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
האם גם אתם הושפעת מהמתקפה? אני כאן בישראל וכבר בערך מ-20:00 לא הצלחתי להתחבר לטוויטר. בשונה ממה שאומרים בתקשורת שזה רק בחלק המזרחי של ארה"ב יש פה משהו גדול יותר. אסף (Sokuya) - שיחה00:16, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שרתי ה-DNS הותקפו. לא הייתה התקפה ישירה על אתרי טוויטר, אמזון, פייפאל וכו', אבל מי צריך התקפה ישירה על כל אתר בנפרד, כשבהתקפה עקיפה על שרתי ה-DNS משתקים הגישה לכולם? דוד שי - שיחה13:53, 22 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מצחיק שבתקשורת אמרו שהמתקפה הגיעה ממדינה כמו רוסיה או סין או לחלופין מקבוצת האקרים כמו אנונימוס באופן עקרוני זה כמו להגיד "צמצמנו את האפשריות, אלו בברור לא חייזרים, כל השאר עוד פתוח"--א.פ עריכות-שיחה03:31, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זו לא מתקפה כל כך מעניינת, כולה DDoS שהסיבה היחידה שהוא מפורסם היא שזה בוצע על שרתי DNS. אני לא בטוח למה רושמים על זה בכל מקום. כל ילד יכול לשלם 20 ביטקוין בTOR ולבקש ממישהו לעשות לו אחת כזו. בר הראל - שיחה - תרומות03:59, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
רוב רובה של הכתבה עוסק בהשחתות מהסוג הגרוע בויקינגליש, והדוגמה בעברית שהובאה בה צולעת, ורק מראה על האינפנטיליות היחסית שבה היא לוקה - זו שהיא מנסה לייחס למיזם הזה. שיר§שיג§שיח§01:43, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
התקיפות האחרונות של אמצעי התקשורת על האתר גרמו לי לתהות, לא עדיף שהייה לויקיפדיה העברית משנה סדורה, כתובה ומפורטת לפרטי פרטים בנוגע לחשיבות של ערכים או עובדות, מאין תקנון או חוקה שתאושר בפרלמנט, אם תרצו, שיציג את הכללים בנוגע לחשיבות עובדות וערכים לפי נושאם, בהתייחס לעימותים האחרונים נניח נקבע תקנים ברורים לערך על אישיות, אם מדובר באישה שזכתה להתיחסות בשל היותה האישה הראשונה ש... אז השאלות שצריכות להישאל הן האם כתוצאה מכך אותה אישה זכתה להכרה מסוימת או כמו במקרה של אליס מילר, באמת ניפצה תקרת זכוכית, כלומר בזכותה נשים החלו להכנס לתחום. אני מודע לכך שכבר קימת מדיניות שככל הנראה אושרה בפרלמנט (ויקיפדיה:הבהרת חשיבות והדפים אליהם הדף מקשר) אבל בסופו של דבר זו מדיניות יחסית כללית והבעיה העיקרית איתה היא שהיא לא באמת נאכפת באיזה שהיא צורה וגם לא מציגים אותה כשצריך, לא מפנים את התקשורת אליה בתגובות ולא מקשרים אליה בדיונים.אני מדבר על משהו מפורט וישיר יותר, שיעבור בהצבעה של חודש ויהיה מעל ההצבעות, כלומר שמפעיל מערכת יוכל לפסול ערכים ללא הצבעה בהתבסס על התקנון הזה ורק בהתבסס אליו, כמובן שהיות והמדיניות הקיימת גם עברה בהצבעה יש להכלילה בתקנון. המטרה העיקרית היא שבמידה ומשהו יביע מורת רוח ממחיקת עובדה או ערך כזה או אחר, נפנה אותו לתקנון נטול מגדר, עדה, נטייה, דרך חיים, תקנון יבש והוגן לכולם. עדיף שיוצג קישור אליו בדף הראשי או בסרגל בכדי שבאמת יעשה בו שימוש והוא לא ישכח כמו רבים מדפי המדיניות הנוכחיים. --א.פ עריכות-שיחה05:20, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יש הרבה נאיביות במחשבה שאת כל בעיות העולם ניתן לפתור באמצעות חקיקה מתאימה. משפטי האי-שלמות של גדל מלמדים שאפילו במערכת מאוד פורמלית תמיד יהיו מצבי קצה שאינם ניתנים להכרעה, קל וחומר במערכת אנושית. יש לנו את ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים שטובים לנושאים מסוימים (כולל אפשרות למחיקה מהירה בידי מפעיל), אבל הם לא מכסים, ולא מסוגלים לכסות, את כל המקרים. ניקח לדוגמה שני ערכים שעלו לדיון באחרונה, חנה קפרא וצפורה נריה, וגם את הדף על אליס מילר שהזכרת. בדף ההנחיות ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/צה"ל נאמר "ערך על קצין בדרגת סגן אלוף ומטה ימחק במחיקה מהירה", האם מחיקה מהירה של שלושה ערכים אלה, ללא כל דיון, הייתה משפרת את מצבנו? יש ערכים שמצריכים דיון והכרעה אד הוק, ולא משנה כמה כללים נכתוב.
חס וחלילה לרצות את התקשורת, אני מדבר על למנוע ויכוחים חוזרים ונשנים,העובדה שלפי המדיניות הנוכחית הדף על אליס מילר צריך להמחק, אם נתעלם מהסעיף שאומר כי יש לדון על כל מקרה לגופו, רק מראה שצריך משהו מפורט יותר מהמדיניות הנוכחית, הרי הצבעות מחיקה שנערכות באופן שכיח יותר ממה שהן תוכננו עם המצאתן, לא משקפות היטב את דעת הקהילה אלה רק את דעת האנשים שעוסקים בנושא ברגע זה ממש, במקום שויקיפדים ינסו להצדיק כל פעם מדש את עמדתם באמצעות תקדימים אפשר להפוך את כל התקדימים האלו בהצבעה לתקנון מסודר שיחסוך הצבעות ויאפשר לאנשים לעסוק יותר בכתיבת ערכים ופחות במסביב. יש ערכים שנערכו להם שלוש וארבע הצבעות חשיבות בלי שהמציאות בתכלס השתנתה, ז"א בלי שמשהו באמת שינה את התשובה ל"מה החשיבות האנציקלופדית של הערך?" חוץ מזהות הויקיפדים שהשתתפו בכל הצבעה. אם כל ויקיפד מצביע לפי אותם עקרונות כל הצבעה אז אפשר לאחד את כל ההצבעות להצבעה אחת על עקרונות שיהיו תקפים על כל הערכים. אם נניח נמשיל את ויקיפדיה לדמוקרטיה ישירה אז במדינות בהן זאת השיטה הציבור מצביע על חוקים שיהיו תקפים לכל האנשים ולא על כל פסק דין של שופט בכל מקרה ספציפי--א.פ עריכות-שיחה06:38, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה לא "הבעל, אשתו והחמור"?
יש ערכים רבים שלא תהיה שום מחלוקת על חשיבותם, אף אחד לא ישים תבנית חשיבות על ערכים של בעלי תפקידים נכבדים מאוד או על ערכים על אירועים היסטורים נודעים, לא עליהם המחלוקות, המחלוקות, מרביתן, הן על ערכים הנמצאים בקרבת גבול ההגדרה של החשיבות, אם הגבול הוגדר אלוף משנה, אז ינסו להעביר סגני אלופים באמתלה כזאת או אחרת, אם הגבול הוא ראש עיריה, ינסו להעביר סגן ראש עיריה באמתלה כזאת או אחרת. לא משנה איפה עובר הגבול, תמיד יהיו ויכוחים על ערכים המוצבים בקרבתו. הבעיה עם ערך כמו חנה קפרא, שהוא לא היה אפילו בקרבת הגבול, אלא הרחק ממנו, שום תקנון לא היה מכשיר חשיבות אנציקלופדית עבורו, אבל גבע רצתה לאנוס אותנו לקבל אותו, אחרת יעשו לנו זובור בתקשורת. זה אמור היה להיות הפתיח ולאחר מכן אף אחד לא היה מהין להניח תבנית חשיבות על ערך שנכתב תחת השגחתה ולא חשוב עד כמה היה מופרך. זאת הבעיה ואין לברוח ממנה, גבע, בדרכה המיוחדת, ניסתה להרוס את ויקיפדיה, כפי שאנו מכירים אותה, כדי לייצור שוויון מלאכותי בין כמות ערכי הגברים וערכי הנשים. בברכה. ליש - שיחה07:13, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בדיוק, והיא עשתה את זה באמצעות הצגת ההצבעה והוצאה מהקשרם של טיעונים כמו "פמיניזם זה דבר יפה, חבל ללכלך איתו את ויקיפדיה", שכמובן מתיחס לאוביקטיביות והנטרליות של ויקיפדיה ולא מלגלג על הפימיניזם. אם יהיה תקנון נבחר אז היא יכולה לבכות להארץ עד מחר,כל ערך יבחן באופן שווה ולא יהיה ניתן לטעון שמגדר הוא פונקציה. הבעיה העיקרית היא שהמחאה שלה באופן חלקי כן עובדת, אחרת אין לי הסבר לחווקה פולמן רבן שאם כל הכבוד לפעלה... אבל זה לא רק זה, אני מדבר על זה שלפני כמה ימים היו שש הצבעות מחיקה במקביל, ויקיפדים לא באים לויקיפדיה בשביל להתכתש על העקרונות שלהם, לא בשביל זה נועדה שיטת הויקי אלא בשביל להרחיב את האתר במינימום זמן ובמקסימום מידע רלוונטי--א.פ עריכות-שיחה07:35, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
מובן שכל ערך שנכתב לפני או בזמן כתיבת החוקים לא ימחק לל הצבעה בשביל לא ליצור מצב של מחיקה מסיבית של ערכים ומעבר ממגמה של עליה לממגמה של ירידה--א.פ עריכות-שיחה08:26, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שתי הערות לדיון: א. נכתב "העובדה שלפי המדיניות הנוכחית הדף על אליס מילר צריך להמחק", אין עובדה כזו. אליס מילר היא מושג בתחום החברה, לא בתחום חיל האוויר. ב. כבר כיום מפעילי מערכת מוחקים ערכים שאינם עומדים ברף המוצג בדפי המדיניות. רק כשזה באמת גבולי או נדרש דיון בידי משתמש בעל זכות הצבעה הערך משוחזר ו/או עומד לדיון חשיבות. ביקורת - שיחה10:07, 23 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
שאלה היפותטית על "עלות" ניטור ערכים
בהמשך הדיונים פה על מחיקות ערכים, שרון גבע ושות' יש לי שאלה היפותטית הנוגעת למאמץ לניטור ערכים - כרגע יש כ-200 אלף ערכים בויקיפדיה. חלקם במצב מעולה חלקם במצב די רע. נניח בימים האחרונים נתקלתי בערך על סוכרת שפשוט היה במצב מזעזע מבחינה עובדתית ובכלל והתחלתי לשכתב אותו. אני מניח שתסכימו איתו שזה ערך די בסיסי לאנציקלופדיה. ואז עלתה לי השאלה/מחשבה - מה המאמץ הנדרש מחברי הקהילה לנטר ערכים ולראות אם הם ראויים/לא הושחתו/כותבים ומעוצבים היטב. מה הבדל המאמץ אם יתווספו עוד 100 אלף, 200 אלף ערכים לויקיפדיה? מה יקרה במיליון? מה הOVERHEAD הנדרש על כך ערך שנוסף לויקיפדיה, גם אם לא מדובר בדפוס מוגבל במקום? האם אפשר איכשהו לכמת את זה?
--AltEgo - שיחה11:35, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
AltEgo, הנחת את האצבע על אחת הבעיות הקשות ביותר של וויקיפדיה. מי שאינם מבינים את מהות הוויקיפדיה, הדיוטות שמחוץ לוויקיפדיה, אך גם ויקיפדים שאינם מעמיקים מספיק, חיים באשליה שאפשר להוסיף כמות אין סופית של ערכים מבלי לפגוע באיכות או כפי שטוענים מכלילנים קיצוניים: "ערכים לא שותים ולא אוכלים". טענה זו שגויה, הערכים אוכלים ושותים, הם אוכלי ושותים את הזמן שהפעילים מקדישים לוויקיפדיה ואת האנרגיה שלהם. הערכים זקוקים תחזוקה, לא רק שמירה מפני השחתות, גם עריכה, הגהה, לעתים שכתוב, הוספת או ביטול קטגוריות, קישורים פנימיים המקשרים לערכים אחרים, הוספת קישורים חיצוניים למאמרים, ספרים ועוד, עבודה עצומה, שרק הולכת וגדלה וקומץ הוויקיפדים הפעילים מתקשים מאוד לעמוד בקצב. כן, זו בעיה גדולה, שרק תלך ותגדל, לכן אסור לנהוג בקלות ראש בהוספת ערכים חסרי חשיבות אנציקלופדית. בברכה. ליש - שיחה11:51, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אריה ענבר האם יש דרך בעיניך לכמת את זה? כלומר, לדעת כמה ערכים מנוטרים במשך חודש מתוך ערכים שנערך בהם שינוי? מה הזמן הממוצע שלוקח לתקן ערך שהושחת? מה היחס ויקיפיד/ניטור וכו'? במסגרת המספרים יהיה נחמד להפוך את זה למדע אפילו אם מדובר בהערכות גסות --AltEgo - שיחה11:59, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אין לנו כלי מדידה מתאימים. לעתים די לתת מבט, כדי לראות שמדובר בעריכה רעה ואז לוחצים על ה"שחזור" ונגמר הסיפור, אך יש הרבה עריכות שמצריכות התעמקות, לעתים חיפוש במקורות או התייעצות עם אחרים, הכל כדי להחליט אם השינוי יתקבל או לא. לעתים דחיית השינוי גוררת ויכוח עם מי שהכניס את השינוי, ויכוח המתנהל על פני דפים רבים עם השתתפות של ויקיפדים וחברים של המשנה. אתן לך דוגמה, תאריך הלידה של שולמית אלוני שונה ממה שהיה כתוב באתר הכנסת, אז היו על כך ויכוחים ובירורים ונזקקנו לפניה לבני משפחתה ולבסוף מצאנו את התאריך הנכון, אולם בגלל הניגוד בין הכתוב בוויקיפדיה ובין הכתוב במקומות אחרים, מפעם לפעם מגיע מישהו ורוצה לתקן ואפילו מביא לכך מקורות. לא כל הוויקיפדים מודעים לכך, לכן עלולים לאשר את השינוי השגוי. יש עוד הרבה פחים ומהמורות, שצריך להשגיח עליהם. אתן לך מחמאה, אתה שונה מרוב אנשי המדיה, שנותנים מבט חטוף וחושבים שכבר הבינו הכל והם כבר יכולים להביע דעה של מומחים, כמו אדרת. אתה מנסה ללמוד וזה מחמם את הלב. בברכה. ליש - שיחה12:31, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אריה ענבר כמה מנטרים בערך יש? על כמה ערכים הם מצליחים ״לעבור״ במהלך יום/שבוע? לגבי המחמאה - תודה! אבל יכול להיות שזה נכון כי, מלבד היותי סקרן באמת, זה כי אני עושה פרויקיטים שלוקחים טיפה יותר זמן ומאפשרים יותר התעמקות מאשר כתבה שצריך לייצר פעם בשבוע... --AltEgo - שיחה19:40, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה זמן רב שיש לי הרגשה שמערך הניטור בוויקיפדיה העברית לא מצליח להתמודד עם גודש העבודה. זה בא לידי ביטוי בטעויות שאני מגלה לאחר הרבה מאוד זמן ולא תוקנו בזמן אמת (ע"ע שלמה בראבא, שלא אני גיליתי, אבל מאוד מייצג), או בהיסתכלות על רשימות העריכות שמצויין בהן האם נוטרו או לא, ולאחר חודש המידע הזה נאבד ואלו שלא נוטרו כבר לא ינוטרו לעולם (אין לך, אלון, גישה לרשימות הללו, אלא רק לבעלי הרשאות מנטר). אתמול ניסיתי לכתוב קוד שמחשב באחוזים כמה עריכות נותרות לא מנוטרות לעולם, אבל לא מספיק מידע נשמר בבסיסי נתונים, אם כי עדיין לא ויתרתי. המנטרים עובדים לילות כימים באומץ, אבל יש יותר עבודה מאשר אלו שיכלו לקבל הרשאות מנטר מסוגלים להתמודד איתה. וכדי לקבל את ההרשאות צריך להשקיע הרבה זמן מדי יום, במשך חודשים. הברירה שלנו היא ויקיפדיה עם ערך על כל דבר שאפשר לבקש, שתהייה בלתי אמינה בעליל, או ויקיפדיה בה נוותר מראש על ערכים מתחת לגבול מסויים, כדי שהשאר יהיו אמינים. המושג הבזוי ויקיפדיה ב' הוא תולדה מהמצב הזה. ערכים פחות חשובים כמו כוכבי סדרות ילדים או שולתתת1 הם חלק מאותה ויקיפדיה ב', בה סיכוי לאמינות קטן מהרבה, מאשר ערך מוויקיפדיה א', על חייל במלחמת העצמאות, בגלל הבדל ההשקעה בניטור. אם היינו יכולים מעל אלפיים חמש מאות עורכי ויקיפדיה העברית להביא עוד איזה רבבת עורכים אמינים שמוכנים להשקיע בערכים "לא שלהם" שעות רבות בשבוע במשך שנים, אני מאמין שרוב ההגבלות היו יורדות. אבל עכשיו ערך שהיה יכול להגיע לוויקיפדיה א' אבל לא נכנס עקב חשיבות אנציקלופדית בגלל חוסר מנטרים עדיף שלא ייכנס מאשר שייפול לויקיפדיה ב' ותוך שבוע יהפוך ללא אמין. ומי שישאל למה שאני לא אתחייב לדאוג לו קבוע באופן אישי ניתן לענות כי אין ערכים בפרוטקציה - או שכל הערכים באותה חשיבות ייכנסו, ואין מספיק אחראים לכולם, או שאף אחד בחשיבות פחותה, למרות שהם בהחלט חשובים מאוד, לא ייכנסו, כדי שאף אחד לא יגיד למה הוא כן ואני לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:47, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושב שהיה עוזר אם היתה אפשרות לחלוקת עבודה. אולי זה רק כי אני חדש בניטור, אבל התעבורה היא כל כך גדולה, ויש כל כך הרבה מנטרים, שאני הולך לאיבוד. לעומת זה אם היה בוט "סדרן עבודה", שמחלק למנטרים ערכים לבדיקה, נראה לי שזה היה עוזר. -PelicanTwo - שיחה13:57, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אחת הבעיות המרכזיות מעבר לכמות הערכים היא באמת ההשקעה הדרושה בהתאם לשינוי כמו שיגאל אומר. יש שינויים שהצלחתי לשחזר בפחות משניה עם מערכת ה-RTRC ויש שינויים שלעיתים לוקחים שעות עד שמבינים שמדובר בהשחתה. פתרון אחד אפשרי הוא לחייב מקורות בעבור כל עריכה. זה פתרון הגיוני מאוד, וכנראה שהאמינות של המידע תגדל פלאים. מצד שני, כנראה שזה ירחיק תורמים רבים, ובמקרה הזה, על חשבון זמן התורם, מושקע זמן המנטר. אומנם המנטר עשוי להיות יותר מיומן עקב עיסוקו היום יומי בהצלבת מקורות, הוא עדיין ברוב הפעמים לא מכיר את התחום וכנראה שמדלג על העריכה מחוסר ידע וגישה אישית. בוויקיפדיה האנגלית יש חוקים נוקשים יותר לגבי מקורות, ויש להם גם את ClueBot NG להסרת השחתות ברורות. לצערי בוויקיפדיה העברית אין לנו אותו, והכל מבוצע ידנית. אגב, למדוד לפי אחוז התרומות שלא סומנו כבדוקות זה לדעתי שגוי ביסודו. אני מנטר כבר מספר שנים ולעיתים רבות אני מוצא עריכות שנראות לגיטימיות לגמרי אך אין לי את הידע על מנת לדעת אם הן באמת נכונות או לא. החוק של "סימון עריכה כבדוקה לא נועד לאשר את נכונות השינוי, עיצובו או התאמתו לערך." לא באמת נאכף ורוב המנטרים מעדיפים לא לסמן שינוי אם הם לא בטוחים. בר הראל - שיחה - תרומות15:13, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אינני מבינה מה הטעם בחוק שנזכר לעיל - אם לא נבדקת נכונות השינוי, במה מתבטאת הבדיקה? מילא נושא העיצוב וההתאמה לערך; אי התאמה לערך פירושו, כפי שאני מבינה זאת, שינוי מיותר שאינו מעלה ואינו מוריד. אבל נכונות השינוי היא היא שתובעת בדיקה, אחרת במה מדובר בכלל? מה בעצם קורה כשמסמנים עריכה כבדוקה? אני מבינה שמדובר בח"ן ליודעי דבר, אבל אם כבר יש דיון, כדאי שגם מי שאינם מנטרים יבינו במה מדובר.שלומית קדם - שיחה15:49, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בעצם הסימון בהתאם לכלל משמעו שאין מדובר בהשחתה ברורה, להבנתי. הרשאת ניטור מאפשרת גישה קלה לצפייה ברשימת כל השינויים שביצעו אנונימיים ומשתמשים שאינם בדוקי עריכות. סימון של העריכות כבדוקות או שחזור שלהם על ידי מנטר מוריד אותן מהרשימה, כך שמנטרים שונים לא יצטרכו לעבור על אותה עריכה פעמיים. לכן, סימון של העריכה כבדוקה מוריד מאוד את הסיכוי שמנטרים אחרים יבדקו אותו. אופק כחול - ביבר הזכוכית16:21, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: המטרה היא לסנן עריכות שהן בטוח השחתות בצורה יותר אפקטיבית. הבעיה היא שכל עוד שאין מערכת נוספת שבודקת את נכונות השינוי, סימון עריכה כבדוקה, כתוצר לוואי, מסמנת גם את הנכונות. זה נידון מספר פעמים בעבר, כנראה שלא מספיק על מנת לעשות עם זה משהו (בין אם להוריד את המשפט הזה, לבין אם באמת להשתמש במערכת reviewer בדומה לוויקי הגרמנית). בר הראל - שיחה - תרומות16:25, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זה בהחלט עוד פלוס עבור המערכת שבאה אלינו לפני כמה חודשים ומאפשרת למנטר לסמן עריכה כבדוקה עם הערה - לא בטוח בנכונות הטקסט, כדאי שמומחה בנושא יבדוק גם הוא. כך עריכות שהן לא השחתות מסומנות, ואלו מהם שלא בטוחים בתוכן ייבדקו שנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בר הזכיר מערכת שקיימת בוויקי האנגלית. אף פעם לא הבנתי לא אנחנו לא בודקים איך הדברים מתנהלים בווקיפדיות אחרות, גודלות או בינוניות, כמו הסקנדינביות. אולי אפשר ללמוד מהם רעיונות שעובדים היטב. אני מדבר על ניטור וכל פעילות שוטפת אחרת בוויקיפדיה. אגסי - שיחה17:14, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יש 2 מערכות. בוטים כמו ClueBot NG לניטור השחתות באנגלית (מבוסס על למידה אוטונומית, ממש טוב), ובגרמנית משתמשים בReviewers, כלומר העריכות לא נכנסות לפני שבודקים אותן, וזה מחייב מקורות וכו'. לגבי שימוש בReviewers, לדעתי אין לנו מספיק כוח אדם להתמודד עם זה. @IKhitron: על איזו מערכת אתה מדבר? אם זה על התגית {{לבדיקה נוספת}} אז מנטרים לא יכולים להשתמש בה, רק מפעילי מערכת. בר הראל - שיחה - תרומות17:31, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
@IKhitron:מנטרים לא יכולים לשנות את התגיות של גרסאות. לגבי ClueBot NG, הוא עובד בצורה מצויינת ויש עליו רק שבחים. ייתכן, אומנם ידרוש מאמץ, שניתן להמיר אותו לעבודה בוויקי העברית. בחמש שנים האחרונות לא ראיתי שינוי בעבודת הניטור מלבד הוספת מערכת הRTRC (שפועלת לדעתי בצורה מדהימה). היוריסטיקה של הRTRC לעומת זאת היא לא משהו וחסרת קשר למציאות. האם ניתן לשנות את היוריסטיקה של הRTRC שתעבוד עם אותו האלגוריתם כמו ClueBot? הדיוק שלו מצויין. בר הראל - שיחה - תרומות17:43, 24 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
יש להבחין בין ניטור לבין תחזוקה. מאמץ הניטור הוא פונקציה של מספר העריכות היומי, ואינו תלוי במספר הערכים. התחזוקה, שכוללת משימות רבות, תלויה במספר הערכים. כמה זמן נחוץ לתחזוקה של אלף ערכים? זה כנראה תלוי ברמת האיכות שאליה רוצים להגיע. איכות של ערך משתקפת באמינות התוכן, בשלמותו, באיכות הלשונית שלו, בעדכניות, בעיצוב ועוד. בלי דרך נאותה לקבוע מדד איכות קשה לענות על השאלה כמה זמן נחוץ לתחזוקה, והתשובה שלי - השמים הם הגבול, וכל אחד צריך למצוא את האיזון המתאים לו בין כתיבת ערכים חדשים לשיפור ערכים קיימים.
אני מסכים עם הקביעה שערכים "אוכלים ושותים", אבל כדי להסיר ספק אומר שערך אינו עומד למחיקה משום שנתקשה לתחזק אותו. מחיקת ערך נעשית משום שאינו מתאים לאנציקלופדיה. דוד שי - שיחה22:07, 25 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
דוד] זה ודאי יהיה ערך מעניין. לא זוכר היכן, אבל קראתי שהוא משתמש בשמפו מיוחד כדי שהשיער יהיה יותר מט ופחות לבן. נוכל לסקור את ההיסטוריה של הסירוק שלו ולהפוך את הערך למומלץ. AdiN - שיחה21:32, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
בעיקר לטוב. יש שם הישגים שלא היו מביישים אף אחד וזה כלי מדהים פי כמה ממה שחלמתי עליו כשהוא התחיל. למזלנו, יש שם גם הרבה פחות ונדליזם מבפרויקטים אחרים, אולי דווקא בגלל שהוא המיזם הכי טכני שיש לנו. DGtal - שיחה17:08, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
זכרנו את הדגה... כשויקינתונים היה בבטא במימון הגרמנים (ועוזריהם..). איך שהזמן רץ מהר ואיך שהחיים נהיו קלים יותר • חיים 7 • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשע"ז • 23:17, 26 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
לא ממש... בדיוק בחג הפנתה אלי אמי אצבע מאשימה על כך שהערך על דפנה מאיר נמחק. ניסיתי להסביר לה את דרך ההתנהלות אך ללא הצלחה מרובה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשע"ז 12:35, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
אני בטוח שיש כתב שמבין, אבל מה מושך יותר קוראים ? כותרת של ״משבר בויקיפדיה״ שחשובה לכולם, או ״איך ויקיפדיה עובדת?״ - עם כתבה טכנית שלא תעניין את הקורא הממוצע. AdiN - שיחה14:51, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
העיתונאים והעורכים לא עד כדי כך בורים. הם יודעים שכול אחד יכול לערוך ולהשחית בוויקיפדיה. הם מחפשים איטמים קלילים שמושכים רייטינג/הקלקות. לרוב זה לא יתפרסם בעיתונות הכתובה. אגסי - שיחה14:56, 27 באוקטובר 2016 (IDT)[תגובה]
משחק נשים באדום
אני רוצה להזמינכם להשתתף במשחק שהתחיל תום, לטובת מיזם נשים באדום. הרעיון הוא שמשתתף אחד מאתגר משתתף שני להכחיל ערך (או שניים, או כמה שרוצים), ואז להפך, בסבבים. זה נחמד ומאתגר לכתוב ערך ש"מפילים" עליך, ללמוד על דמויות מתחומים שונים שאולי לא הכרנו, ואפילו קצת להתחרות על מהירות - או מה שרוצים. הכל פתוח - צביה, למשל, התחייבה להכחיל ערך (לבחירתה) בתום כל סיבוב. אתם מוזמנים להצטרף אלינו, להציע "טוויסטים" חדשים, או לעודד את השחקנים.
לא הבנתי את ההערה האחרונה. אדם הוא מהבולטים ביותר בתרבות הישראלית העכשווית. אם הייתה אנציקלופדיה אקדמית מקצועית למוזיקה ישראלית עכשווית הוא היה מקבל ערך מכובד. DGtal - שיחה09:27, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
אפשר להבין את נטיית ליבו של המחבר מהמשפט „טראמפ – מועמד דמגוגי ולא צפוי, שהתומכים בו כוללים גם, אבל ממש לא רק, גזענים וניאו־נאצים (משום מה, העובדה שבקהילה השחורה וגם בזו הלטינית יש אנטישמיות רבה איננה רלוונטית; וכמובן, עקב קשריו הנרחבים של טראמפ עם יהודים, שלא לדבר על בתו הגיורת יש גם כאלה המשוכנעים להפך, שמועמדותו היא קנוניה יהודית)״. המחבר מנסה בכל כוחו לסנגר על טראמפ ובפרט להלבין את הגזענות הבוטה (ובפרט האנטישמיות, אבל לא רק) שבה הוא נוקט. נכון, כמה מחבריו הטובים ביותר של טראמפ הם יהודים. זה לא מפריע לו לשפוך תעמולת ארס על יהודים. זה לא נעשה על ידי מועמדים אחרים (בשנת 2012 אובמה העיף תומך חשוב שלו בגלל התבטאויות נגד יהודים, לדוגמה). יש כאן השוואה לתופעות מהשוליים של השמאל עם תופעות שמישהו שפתאום הפך למרכז הימין נותן להן במה מרכזית ולגיטימציה.
כמוכן: „כי טראמפ הוא תוצר הגיוני של המפלגה הרפובליקנית (ולא, כפי שרפובליקנים רבים רואים זאת, 'השתלטות עוינת'״. אבל מי היו המועמדים המובילים חוץ מטראמפ? רוביו וקרוז אנשי תנועת מסיבת התה, שהשתלטו על המפלגה הרפובליקנית (השתלטות עוינת?), הובילו בה מדיניות לעומתית שיצרה שיתוק לאומי במשך כמה שנים, והחריפו את השיח הציבורי. הם היו הכנה לא רעה לטראמפ.
המאמר מצליח למצוא מתוך הררי המלל שנכתבו על הבחירות בארצות הברית כל מיני שטויות שנכתבו מהצד השמאלי. העיקר כדי ללכלך את הצד השמאלי מספיק ולהוריד אותו לרמת הביבים של טראמפ. שהרי לנקות את טראמפ כבר אי אפשר. Tzafrir - שיחה07:20, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
לא כדאי לאמץ לכאן את הרטוריקה הקיצונים של תומכי שני הצדדים בבחירות בארה"ב. בלי קשר, מערכת הבחירות שם משפיעה כמובן גם על הצפיות בוויקיפדיה, כפי שקרה למשל לגיבור החדש-ישן אנתוני וינר. אצלנו כמות הצפיה קפצה אתמול ל-580 ואילו בוויקי האנגלית למעל 150,000. אגסי - שיחה22:28, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
במאמר נכתב שאין הדרת נשים בוויקיפדיה, (ואני מסכים איתו).
לגבי מחיקות הוא כתב (ואני שוב מסכים איתו)- "עובדתית מחיקת הערכים בוויקיפדיה היא כל כך זניחה, שתמוה שמשקיעים בכך אנרגיה ומשאבים במקום לשפר ערכים קיימים: רק 1% מהערכים בוויקיפדיה נמחק באמצעות דיון חשיבות או הצבעת מחיקה. בוויקיפדיה העברית נמחקו עד כה 2,776 ערכים... אין הבדל בין שיעור הערכים על גברים שנמחקים לבין זה של נשים. מדובר על כ-2% בלבד מהערכים"
וגם עם הקטע הבא אני מסכים: "גם ד"ר גבע צודקת; יש מקום ליותר נשים עורכות בוויקיפדיה, יש מקום להוספת ערכים על נשים – גם מוכרות פחות. יש מקום רב להרחבת המידע על אודות נשים". אגסי - שיחה15:05, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
מחיקה היא פעולת שיטור. "עובדתית מספר הקנסות על חציית צומת באור אדום הוא זניח ביחס למספר העצום של חציית צמתים, עד שתמוה שמקדישים בכך אנרגיה ומשאבים". עוזי ו. - שיחה15:09, 30 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
בוקר טוב. (תרגע, דוד שי, לא התכוונתי לחברה שלך). אני מניח שאתם זוכרים את הבעיה של חברת רימון - חסימת תכנים לא נאותים גורמת להתנהגות טרולית לא מכוונת - אם משתמש עורך פסיק בערך מסויים, כל הקישורים החשודים נמחקים מהערך ללא ידיעתו, ולרוב הם רק חשודים, וממש לא "לא נאותים". חוק סינון הפורנו נמצא בשלביו האחרונים (ראו בתבנית החדשות בעמוד הראשי). האם זה אומר שעוד מעט כל החברות יתנהגו ככה? שכל משתמש לא יוכל לתרום יותר לוויקיפדיה בחופשיות? שנצטרך לוותר לגמרי על העורך החזותי בוויקיעברית ולא נוכל לפתוח את רוב הערכים בעורך קוד מקור? או שנוכל מראש להגיע להסכמה עם החברות או אף עם משרד התקשורת על הוצאת ויקיפדיה מהסידור החדש? או שנמליץ לכל משתמש להגיש הצהרה "אני צרכן פורנו" כדי שיוכל להמשיך לתרום? ואם יש לו ילדים בבית לפרוש מעריכה עד שיגיעו לגיל 18? בכוונה פתחתי את הדיון הזה כאן ולא במזנון, כי החוק טרם עבר בקריאה השלישית. עד אז - אשמח אם נדסקס לא רשמית בעניין כדי להיות מוכנים. אבל אם אתם חושבים שמקומו במזנון - תעבירו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 06:29, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
אני מקווה שאף ספק כזה לא ינסה לחסום את ויקיפדיה. באופן כללי הבעיה עם חוקים מהסוג הזה היא שפורנו הוא תירוץ לרשימה שחורה שתוכנה לא ידוע. חלק מהאינטרנט יהיה פתאום חסום לך. האם זה יכלול רק פורנו? זה לא יהיה גם המקום האידאלי לאכיפת צווי איסור פרסום (מה שאומר שלכאורה אף אחד באינטרנט הישראלי לא ישמע על זה). אולי אפילו יצליחו לחסום את ריצ'רד סילברסטיין בגלל שהוא עוקף סדרתי של צווים. ואז אף אחד באינטרנט הישראלי לא ידע על מה ששאר העולם ידע. Tzafrir - שיחה06:46, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
לא דיברתי על חסימה מכוונת של ויקיפדיה. אלא על אלגוריתם שמוצא אתרים לא יפים, שלא הכניסו לתוכו בכוונה החרגת ויקיפדיה. הרי יש כאן דברים כאלו, וזה יכול להשפיע על כל הדומיין. וגם אם לא, מה שאמרתי על עריכות הוא מספיק גרוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 07:40, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
ראשית, כשנגיע לגשר (אם נגיע) נחצה אותו. שנית, מדובר, למיטב ידיעתי, בסינון מאד בסיסי על סמך קטגוריות של אתרים (משהו בשיטת הסינון של K9 Web Protection). שזה שונה מסינונים מתחכם יותר כמו של רימון ושות' שמתיימרים לנחש תכנים בעייתיים על סמך מילות מפתח וכדומה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ז 10:20, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
הזמן לטפל בחקיקה לא נאותה הוא לפני חקיקתה, כי לשנות חוק שכבר אושר קשה הרבה יותר. כאמור, אני לא רואה בעיה לוויקיפדיה, אבל בהחלט יכולה להיות בעיה לאתרים אחרים. השם "חוק סינון הפורנו" מטעה מאוד, כי החוק דורש לסנן גם אתרי הימורים (כלומר אתרי הפיס והטוטו ייחסמו), הסתה גזענית או לאומנית (ייתכן שאפילו אתרים אחדים של מצביעי "הבית היהודי" ייחסמו), עידוד לעבריינות (למשל אתר שקורא לבוא ולהתנגד בכוח לפינוי עמונה) ועידוד לשימוש בסמים מסוכנים (כלומר ייחסם האתר של ערוץ הכנסת, כי מראים בו את אורן חזן וח"כים תומכי לגלזיציה של סמים קלים). דוד שי - שיחה20:34, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]
פעם בכמה זמן עולה מחדש הצעת החוק הזו. היא נראית פופולרית (כי פורנו זה דבר מסוכן וצריכים לשמור על הילדים) אבל מי שמכיר את האינטרנט כבר יודע שהיא מסוכנת. מסתבר שהדרג המקצועי כבר סיכם עם ח״כ מועלם (קישור הושמט) שהחוק (לאחר שיצא מוועדות הכנסת) הזה לא יעבור ומה שישאר ממנו יהיה שיפוץ של כמה נהלים. אבל החברה מועלם לא טורחת להזכיר את זה. אז הנה: משרד התקשורת: החוק לחסימת הגישה לאתרי פורנו לא יקודם. זה מה שנקרא ‚הצהרת חוק’. חברתה לסיעה של מועלם התלוננה שהצעות מיותרות כאלו סותמות את הכנסת. Tzafrir - שיחה07:18, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הדיווח על הצעת חוק זו הוא תעודת עניות לאמצעי התקשורת. כפי שציינתי, הצעת החוק רחוקה מלעסוק רק בפורנוגרפיה, והיא דורשת חסימה עקב שלל עילות נוספות - הימורים, סמים, גזענות, אלימות, אכזריות ועידוד לעבריינות. כל העילות הללו נעלמו מאמצעי התקשורת, ונותרה רק הפורנוגרפיה, כפי שמלמד גם הכינוי הפופולרי של הצעת החוק. לא ברור לי האם מצב זה מלמד שהעורכים באמצעי התקשורת שטופי זימה או שלדעת העורכים הקוראים שטופי זימה. דוד שי - שיחה20:12, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אהלן כולם, חברתי לאחרונה ל- Yanshoof ועמלנו על פתיחת בלוג העוסק בדגלים. תוכלו למצוא שם, לכשיעלו הרשומות, רשומות אודות דגלים, סמלים, אנקדוטות ועובדות משעשעות, כל אותן פסקאות שנותרו על רצפת העריכה בכתיבת ערכי הדגלים בוויקיפדיה. מוזמנים כולם לקפוץ לביקור, לתת חוות דעת ולשתף. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 13:34, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שיהיה בהצלחה! אתם מתכוונים להתעסק רק בפן הגרפי, ההיסטורי, או גם בצדדים מחשבתיים או ביקורת-תרבותיים? חוצמזה, כמה רעיונות מעופפים: א. לדונאלד טראמפ יש סמל שנראה כמו מגן אצולה. אני יודע שאתם לא מתעסקים בפוליטיקה ושזה ממש לא הכיוון המרכזי שלכם, אבל פוסט בכיוון אקטואלי יותר אולי ייתן לכם איזה פוש בהתחלה, אם יפורסם כראוי. ב. פוסט על ההצעות השונות לדגל ישראל יכול להיות מעניין ג. (אולי בשלב יותר מתקדם) מחולל שלטי אצולה אינטראקטיבי עם הסברים מאחורי המרכיבים והסמלים האפשריים השונים, היה ממש עושה לי את היום . לא ממש שימושי, אבל עדיין... עוד כמה שטויות רצות לי בראש, אבל קודם נראה איך אתם מתקדמים. בכל אופן שכוייח עצום. נתנאל - שיחה - קפצו לי22:29, 1 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שלום, אלמוני בא והוסיף אנשים לקטגוריה בני גרים. לדעתי יש כאן מאפיין של התנהגות לא תקינה (נראה לי שזו לא הייתה המטרה של קטגוריה מוזרה זו, כיוון שהאכלוס המקורי שלה היה בדמויות מההיסטוריה). מעבר לעובדה האם זה נכון או לא, נשאלת השאלה מה צריך לעשות אם רואים / חושדים שזו השחתה? מה הנוהג לחשד של התנהגות לא נכונה במקרים אלו (ידנית? יש אפשרות אוטומטית?) מול מי פונים (כאשר מי ששם לב הוא משתמש שאינו מנטר או בעל הרשאות מיוחדות). תודה מראש. אמא של גולן - שיחה12:24, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני באמת חושב שאפשר למחוק את הקטגוריה הזו. זה כמו שאקטלג את כל האנשים בעולם בתור בני אדם או יונקים. זה נכון אבל חסר תועלת. כל עוד אין בני רופאים, בני ארכאולוגים, ובני מנהלי פיצוציות אני לא חושב שיש צורך בבני גרים. בר הראל - שיחה - תרומות13:09, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השחתה אין כאן. הקטגוריה לדעתי לא מועילה במיוחד, אבל כל עוד היא קיימת וכל עוד אין הוראה רשמית שמגבילה את תוכנה, אין סיבה לא להכליל בה כל מי שהוריו (אחד מהם או שניהם?) גרים, למשל רבי עקיבא או יהודה בן גרים. אגב, יש לנו את קטגוריה:ילדי מנהיגי מדינות ובכמה שפות יש קטגוריה למי שדור שני לשואה (אנ'). יש מחקרים על ילדים של כל מיני אנשים. DGtal - שיחה13:19, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כמו כל השחתה רגילה. ניתן לבטל את השינוי ולשאול בשיחת המשתמש מדוע בוצע. {{הסבר}} או {{בוטל}} מיועד למקרים אלו. לחלופין אם יש רק חשד ומעט מאוד וודאות אפשר רק לשאול בלי לבטל. זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן. בר הראל - שיחה - תרומות13:18, 2 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אכן ראיון אוהד ועשוי כהלכה, שיאזן, כך אני מקוה, את כל הרוע והסילופים ששפכו עלינו שרון גבע ועופר אדרת. יש לי רק הערה אחת, לגבי ערכים מתורגמים - אם תהיה דרישה למקורות בשפה העברית בלבד, נצטרך לוותר על הרבה מאד ערכים חשובים ומשובחים, שנכתבו באנגלית (ובשפות אחרות) ומגובים במקורות טובים וראויים, שלא תורגמו לעברית. עלינו להכיר בעובדה, שבוויקיפדיה האנגלית יש עשרות מליוני קוראים ומן הסתם אלפים רבים של כותבים, שלרשותם ספרות עניפה בכל התחומים, ואילו אנחנו קהילה קטנה בארץ קטנטונת, שאת שפתה דוברים רק כ-8 מליון איש ומספר ספרי העיון המתורגמים לה איננו גבוה. גם קישורים חיצוניים מובילים על פי רוב לחומר בשפות זרות. אם נידרש לוותר עליהם, מה בדיוק יישאר לנו לכתיבת ערכים טובים וראויים? חשבי על כך, דנה. ותודה לך על הראיון המפרגן.שלומית קדם - שיחה13:19, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מסכימה איתך בהחלט, שלומית. ערך מתורגם, לדעתי, זכאי לחלוטין לקבל את המקורות מהערך המקורי. ראשית, יוצאים מנקודת הנחה שהמקורות עברו כבר ביקורת, שנית, ניתן גם להתרשם מאיכותם באמצעות הפרטים הנלווים למקור, ושלישית, לכי תחפשי מקור עברי לערך שבעצם חובר על ידי מישהו אחר, בארץ אחרת ובשפה אחרת. זוהי, בדרך כלל, משימה בלתי אפשרית. Tmima5 - שיחה13:34, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
היה בזמנו דיון במזנון שבו נקבע שאין להוסיף מקורות אוטומטית מוויקיפדיה האנגלית, אלא יש לקרוא אותם ולוודא שהם אכן מאששים את הכתוב. מעבר לכך, מקורות בכל שפה הם קבילים, כאשר יש עדיפות למקורות בעברית ובאנגלית, ולמקורות מקוונים. מקורות מודפסים כגון ספרים מקובלים מאוד אף הם, אך פחות נגישים. MathKnight✡ (שיחה) 14:01, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה רבה! על המילים הטובות והפרגון. לגבי תרגום: כשנשאלתי האם ערך מתורגם, נחשב פחות "מוצלח" מאשר אחד שאיננו, לאחר התלבטות עניתי כי ערך טוב במיוחד נחשב אחד המתבסס *גם* על מקורות בשפה בה הוא כתוב. לא אמרתי שיש להסתמך על מקורות בעברית *בלבד*. כוונתי הייתה שיש לנסות לשלב בערך מתורגם מקורות אחרים, גם על מנת להצליב עובדות, וגם רצוי לשלב מקורות נגישים עבור הקורא בעברית (אונליין), שאינו דובר אנגלית. מיד לאחר תשובה זו, הוספתי שאנו ממליצים בחום לתרגם ערכים והזכרתי את כלי התרגום המהנה לעריכה. כשאני מתרגמת ערך ואינני משקיעה זמן ומאמץ לבסס אותו על מקורות נוספים מלבד המקור בויקיפדיה בשפה מקבילה, ברור, למשל, שהוא לא יבחר לרשימת המועמדים למומלצים, אלא אם כן הוא ישופר על ידי עורכים יקרים אחרים. מובן שבתשובתי לא התכוונתי בשום אופן לשלול את חשיבותם של ערכים מתורגמים. רוב עריכותיי בויקיפדיה מתבססות על תרגום ערכים מאנגלית לעברית. בעניי זו הדרך הקלה ביותר לערוך. אך אם הסתמכתי רק על הערך באנגלית, ברור שניתן לשפר אותו Danalif - שיחה16:57, 4 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה רבה. אפשר ללמוד הרבה על התנהגותנו (בלשון רבים וגם שלי) על יחסנו לעורכים חדשים. יש פעמים שאנו מוחקים בלחיצת כפתור פסקאות שלמות שאולי לא רשומות כהלכה אך עם הסבר פשוט וקצת עזרה ניתן להוסיף לשורותינו כותבים רציניים (ראו כאן). עוד נקודה קטנה "חופשי" זה לא אומר "נגיש לציבור". Shannen - שיחה17:27, 7 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הי Danalif, שמעתי היום את הראיון, בהחלט מוצלח. הערה קטנה לגבי כתיבת ערכים על נשים: בנוסף לפרויקטים שציינת, נכתבו גם ערכים רבים על נשים במסגרת שני מיזמים באוניברסיטת חיפה: אחד במיזם וק:אחמר במיזם של תוכנית לימודי נשים ומגדר שמנהלת ד"ר שרון הלוי, וכן במיזם וק:רודרמן שנפתח בשנה שעברה, במסגרתו מועלים ערכים בקורס של אסתר כרמל-חכים ששמו "נשים אמריקאיות והפרויקט הציוני". כך שיש הרבה יותר ערכים ממה שציינת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית16:06, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בשעה טובה יצא לי להאזין לכל התכנית עד הסוף - תודה רבה לדנה, אני חושבת שזה נתן תיאור מאוד יפה לאנשים ששוקלים להתחיל לכתוב ורוצים לדעת "מה יש בפנים" ואיך זה מתנהל. הקריאה לציבור לתקן טעויות קטנות בערך עצמו ולתת משוב בדף השיחה מאוד חשובה ומעודדת מעורבות. Chenspec - שיחה13:29, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אז, ביום ה-6 בנובמבר2016, כשיומיים לאחר מכן יתקיימו בחירות שרק עליהן כולם מדברים, ויש מספיק חדשות, מצא לנכון עודד ירון, כתב עיתון הארץ לכתוב כתבה על סדרת השחתות בערך על דוד ביטן.
לדעתי, הוכיח צוות האתר של עיתון הארץ, בכך שגם העלה את הכתבה (לעניות דעתי) חסרת התוכן הזו, וגם לאחר מכן פרסם לגביה פוסט בפייסבוק, כי כבר אין להם על מה לכתוב.
תתרגלו, ויקיפדיה היא נושא מאוד מאוד חשוב, שמרבים לכתוב עליו בעיתון. העיתונים, כהרגלם, מעדיפים את העיסוק בטפל על פני העיסוק בעיקר, אבל למי אכפת? דוד שי - שיחה21:18, 8 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לדעתי זה די חשוב: לפי "גרסאות אחרונות", בעריכה זו נוספה הגנה לדף, למשך שבוע. אולם ההשחתות המשיכו (מה שאומר שהדף לא היה מוגן), וביומן ההגנות אין לעריכה זכר. בהיסטוריה גם לא מופיעה הסרת ההגנה, ולמחרת, בפעולה זו, שוב הופעלה הגנה (ושוב לשבוע), וכעת נראה שהדף מוגן (לפי "מידע על הדף"). מה קרה כאן? למה מופיעה ההגנה שלא הגנה בהיסטוריה? האם יש לנו איזה חור באיזה מקום? האם משתמש:Hayden Von Feldheim זוכר מה קרה? האם הפעלת הגנה על דף זו פעולה ש"מצליחה לפעמים"? מישהי זוכרת עוד מקרים בהם הפעילה הגנה על דף והתברר שהדף לא מוגן? קיפודנחש01:20, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ובכן, מה שקרה כאן ניתן להסבר, וזה חור בהבטחה. דרור נעל את הדף בשבע בערב וההגנה פעלה. באחד עשרה בלילה אופק מחקה את הדף ושחזרה אותו מיד, לצורך שינוי קרדיט יצירה מגרסת הבל ראשונה. ברגע המחיקה ההגנה נמחקה במקביל, והדף הנוצר כבר לא היה מוגן, ואכן הייתה עריכה בחצות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 05:46, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הבנתי. המחיקה והיצירה מחדש לא מופיעות בהיסטוריית הגרסאות (אם כי הן כן מופיעות ביומן), ומכאן הבלבול. באופן כללי יש ביומנים "חור": כשמשנים שם של דף ("העברה"), ההיסטוריה מופיעה בדף המועבר, אבל נראה שהיומנים נשארים עם ההפניה שנוצרה, ואם מעבירים בלי ליצור הפניה יתכן שהיומנים מתאיידים לגמרי. לא בדקתי מה קורה אם מוחקים את ההפניה (או לא מייצרים אותה מלכתחילה), ואז מעבירים חזרה לשם הקודם - האם היומנים מופיעים חזרה? יש בג ישן מאד שפתחתי בנושא, אבל נראה שלא כל המפתחים מסכימים שההתנהגות הקיימת היא שגיאה, או שלא נראה להם שזה חשוב. קיפודנחש23:56, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש לזכור שקלינטון כנראה תזכה ברוב הפופולרי של הקולות, כך שהם לא טעו לחלוטין. אבל היו שני סקרים שבאופן שיטתי נתנו יתרון לטראמפ ועקב כך זלזלו בהם (במיוחד הסקר של ל.א טיימס[5]) אליסף · שיחה20:25, 9 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא הצליחו להעריך נכון את אחוזי ההצבעה: קשה להעריך מי מבין העונים גם יטרח להגיע לקלפי.
במקרה של הברקזיט הסקרים חזו תוצאות צמודות. יש גבול לדיוק של הסקרים.
הסקרים לא היו שגויים לחלוטין. ברוב המדינות הסקררים צדקו רק ב"מדינות המתנדנדות" הנדנדה הנדנדה לצד אחד. ניתן לראות שבכל הדוגמאות שנתתה היתה טעות של 3-5% ימינה בין הסקרים לתוצאות האמת. השאלה למה זה קורה היא שאלה מעניינת ותפקידם של הסוקרים למצוא למה כך שיוכלו לתקן את הסקרים בהתאם. ישנם כמה השערות אני חושב שההשערה הנכונה יותר היא שהסקרים מתוקנים לפי "הלך רוח" אלא שהלך הרוח נקבע על ידי התקשורת (שמאלנית יותר מהאוכלוסיה ברוב מדינות העולם) ועל ידי הערים הגדולות כך שמה שקורה באיזורים כפריים לא מופיע בתיקון הסקרים. והמצג בתקשורת הוא "שמאלי יותר" מהמציאות. אם אתה רוצה בחירות שהסקרים בוודאות יצדקו, תמתין לבחירות לנשיאות בצרפת במאי 2017. שם בגלל נשיא מכהן כושל מהשמאל די ברור שמתמודד מהימין ינצח. כרגע השאלה היא האם זה יהיה ליונל ז'וספן (נתמך על ידי המרכז והשמאל המתון כדי למנוע את מחירתו של סרקוזי) או ניקולא סרקוזי כמובן שבחודשים הקרובים נשמע על האפשרות שהמתמודדת מימין הקיצוני, מארין לה פן, תזכה אבל זה כמובן לא יקרה. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה08:06, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מישהו הסביר אתמול שבעבר התקשרו לקווים נייחים, וידעת איפה הקו נמצא, וכך יכולת לפלג את הנסקרים שלך טוב יותר (המצב הסוציו אקונומי, הצבעות עבר בקלפי המקומית כולל שיעור הצבעה וכו'), ברגע שמתקשרים לסלולרי, אתה מאבד את הנתונים האלה, וזה מקשה על ליצור סקר מייצג, מצד שני, זאת לא בעייה חדשה. בנוסף, סיפרו שב-1996, 45% מהנסקרים הסכימו לענות לסקר טלפוני, וב-2016 פחות מ-20 אחוז הסכימו לענות לסוקר. בברכה, --איש המרק - שיחה09:48, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני הייתי מצפה, שכיום, עם כל המידע האישי שגוגל צוברת אודותינו, תהיה אפשרות גם לנתח את עמדותינו הפוליטיות ולתת פילוח מדויק של המפה הפוליטית. אולי זה לא מעניין את גוגל כי אין בזה כסף.אודי - שיחה11:54, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הסקרים והמומחים שגו בגדול, למעט בודדים. רבים בציבור סברו שהסקרים הם זרוע או משת"פ של התקשורת אנטי-טראמפ, ואכן חלק מהסקרים היו מוטים לפי רצון התקשורת שהזמינה או פרסמה אותם. אגסי - שיחה12:37, 10 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש הבדל ברור בין התבטאות חריפה לבין גסות רוח והשתלחות בוטה, בין ביקורת עניינית לבין האשמות ואיומים. מה הפלא שהליצן הוולגרי מושך יותר קוראים? זה רק צפוי.שלומית קדם - שיחה20:51, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם היית שואל מישהו מהרחוב לפני שנתיים מי זה טראמפ ומי זו הילרי כנראה שרוב האנשים היו יודעים מי שני האישים אבל יודעים לומר עליה פי עשר מאשר עליו. זה לדעתי חלק מהסבר להפרש בצפיות - העמדות שלה, בעיקר אלו שרלוונטיות ליחסים עם ישראל והמזה"ת, ידועות היטב כאן, מה שלא ניתן לומר על המתחרה. DGtal - שיחה11:54, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אכן, החפזון מן השטן. אם כי במקרה של הארי פוטר, אני מניח שיהיו מספיק מעריצים שיקנו את הספר לא משנה באיזה מצב הוא יגיע, כך שאולי ההוצאה פשוט עשתה חישוב והחליטה לוותר על הוצאות ההגהה... טוויג • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז 22:14, 12 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
חיפזון עשוי להיות של ההוצאה שוויתרה על כמות או זמן ההגהה. המתרגמת גם יכולה לתרגם במהירות מהרגיל, היא עדיין תגיד בראיון שהיא סיימה... לרוב ספרים שיוצאים בלי לחץ של זמן (לשמל, אין מועד מסויים שההוצאה רוצה להדפיס אותם בו או שאין קהל לחוץ שמחכה לספר) הם בעלי שגיאות הגהה מעטות יותר. טוויג • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז 00:09, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
התרגום טוב, אך נפלו בספר כמה שגיאות הגהה (מעבר למילה פה מילה שם, יש מקום בספר שחסרה ממש פסקה שלמה). אני אישית קראתי את הספר באנגלית קודם כל, וכתמיד- המקור עולה על התרגום. טוויג • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז 11:26, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
עוד לא קראתי את הספר בעברית אבל הוא כבר אצלי בבית. שמעתי שיש הרבה בעיות עם התרגום אבל עוד לא קראתי וראיתי באמת מה הבעיות. המתרגמת היא אכן גילי בר-הלל. רון18 - שיחה15:38, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
גם אני אתפלא מאד אם גילי בר-הילל אחראית לטעויות תרגום כאלה (ראיתי את הדוגמאות), גם אם הייתה דחוקה בזמן. מצד שני, יש לי דוגמה תמוהה לא פחות בתרגום של משה זינגר משנת 1985 ל"מרג'ורי מורנינגסטר". הכרתי קודם את התרגום הישן של אברהם בירמן ואת המקור האנגלי, ובתרגום החדש (אז) של זינגר מצאתי המון טעויות, שאני מתקשה מאד לייחס למתרגם ותיק, מנוסה ואחראי כמוהו. אין לי הסבר, אלא אם ההוצאה מסרה את הספר למתרגם חדש וחסר-ניסיון בחצי מחיר, אבל נשאלת השאלה, למה למתרגמים ידועים ובעלי מוניטין לתת את שמם לתרגום גרוע וחסר אחריות? אני לא הייתי עושה את זה בשום פנים, ולי לא היה המוניטין של זינגר או של בר-הילל.שלומית קדם - שיחה16:22, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ובכן, רון18, ואולי יעלי 1, הנה 4 דוגמאות קשות לצפיה:
בעיות תרגום בהארי פוטר החדש, זהירות ספויילרים
1. מירטל המייללת נזכרת בסדריק. עמוד 204.
כוונת המקור
המון ילדות בכו אצלי כאן בשירותים כשנודע להן שוולדמורט רצח אותו.
טקסט התרגום
המון ילדות בכו אצלי כאן בשירותים כשנודע להן שהוא יוצא עם מישהי אחרת.
הביטוי המדוייק
was taken.
2. הרמיוני מגלה את הסוד החשוב ביותר בחיים שלה - אהבתה לרון, רגע לפני ששניהם מתים, והם יודעים שזה בא. עמוד 251.
יעלי 1, הספר עצמו מעולה ואני חושב שתיהני מאוד לקרוא אותו (גם באנגלית, זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע). אבל אני מסכים עם IKhitron שאת חייבת לראות את הדוגמאות המוסתרות. לא חשבתי שזה כל כך נורא עד שראיתי את הדוגמאות האלה. אבל שוב, המחזה עצמו נחמד מאוד ומומלץ מאוד לקריאה כמו שכבר כתבתי לך בעבר. בכל מקרה, תיהני ותספרי לי איך היהרון18 - שיחה17:47, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אלו בהחלט טעויות נוראיות! ממש לא כמו בפחדיו של האדם החכם. שם יש שגיאות הגהה. התרגום עצמו חלק ומעביר היטב את טקסט המקור. טוויג • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ז 22:35, 13 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה. איזו גסות רוח שלא תאמן. ממש בא לי לא לענות להם אחרי כזה דבר. אבל רק בשבילך מצאתי את מספרי העמודים, ותוך כדי החיפושים ראיתי עוד דוגמה, אז הוספתי גם אותה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:22, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
היא אכן נחשבת מתרגמת טובה אבל הספר השביעי בסדרה הוא מתחת לכל ביקורת ומאכזב לחלוטין חשבתי על הגורם לתוצאה הזו אולי האשם תלוי גם במתרגמת משכך הנתון הזה יתאים גם למצב הדברים בתרגום החדש ... Didschr - שיחה22:29, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
וגם, קטונתי בענייני צילום. רוב הצילומים יפים מאוד בעיני. אבל, אולי מישהו יואיל להסביר לי מה מיוחד בצילום האוויר של קיסריה שזכה במקום הרביעי.אודי - שיחה09:52, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אודי, אלו הערות שלא במקום. מאוד קל לבקר עבודתם של אחרים. אתה מוזמן להצטרף בשנה הבאה לצוות התחרות ולבחור צילומים טובים יותר. לגבי עדכונים, היו אינספור כאן ובמקומות אחרים. אבנר - שיחה11:22, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אבנר, בוא ספר לנו היכן הודיעו על התוצאות. חיפשתי כאן וכאן ולא מצאתי. אבל כנראה אני לא יודע לחפש. ולגבי השתתפות בצוות הבוחר, איזה כישורים בדיוק יש לי? אולי יקבלו אותי באותה צורה גם לוועדה המייעצת למאמן נבחרת כדורגל בישראל.אודי - שיחה11:52, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
במקום לתת תשובות אתה בוחר להיעלב ונאחז באצטלת ההתנדבות כאילו זו משמשת מגן בפני ביקורת. ישנן עוד שאלות שמבקשות תשובה, אבל אם זו ההתייחסות אז שיהיה, וכל הכבוד למתנדבים.אודי - שיחה23:25, 14 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תהליך פרסום שמות הזוכים התעכב והשנה ונראה שהעדכון פה נפל בין הכסאות. לקחנו את ההערה לתשומת לבנו. תודה מיוחדת לדריה שהובילה השנה את התחרות בצורה נפלאה. לסטר - שיחה21:29, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
WLM - תחרות כתיבת ערכי מורשת + שיבוץ תמונות
תזכורת:
לאחר שמיזם ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת לשנת 2016 הסתיים בהצלחה (עלו לוויקישיתוף יותר מ-9,000 תמונות!), נפתחים שני תת-מיזמים, המאפשרים לזכות בחולצת ויקיפדיה:
כדי לעודד את כתיבת הערכים ושיבוץ התמונות, תעניק ויקימדיה ישראלחולצה מהוללת עם סמליל ויקיפדיה, לכל מי שיכתבו 2 ערכים ומעלה, או ישבצו 3 תמונות מהתחרות ומעלה.
התחרות תסתיים בסוף חודש דצמבר והתוצאות תתפרסמנה מייד לאחר מכן.
איש שעסק כל ימיו בחקר מדע המדינה מספר ומדגים לפי תומו על כרעי התרנגולת שמדע זה מבוסס עליו. לקרוא ולא להאמין!
בקשה לסיוע של ויקיפדים בסדנת עריכה
שלום לכולם. אנו זקוקים לעזרה.
במסגרת סדנאות עריכה שאני מקיים, בתאריך 30/01/2017 אני מתוכנן להנחות סדנת עריכה ל- 36 עובדים סוציאליים, שיתחלקו לקבוצות ויכתבו 14 ערכים בתחומי העבודה הסוציאלית. המועד כבר נקבע, והיו אמורים להיות מתנדבים מהעמותה, אך המתנדבים המתוכננים לא יכולים להגיע. לכן אני זקוק למתנדבים שיסייעו בסדנת העריכה הספציפית.
התלמידים בסדנת העריכה יהיו אקדמאים משכילים בגילאי 30-65, עם ידע רב נרחב בתחומי עיסוקם החשובים, אך ללא שום ידע במחשבים ובכתיבה בוויקיפדיה.
הכל כבר מוכן לסדנה (פרט למתנדבים). התלמידים בסדנת העריכה יעבדו עם תוכנת למידה מוכנה ומסודרת של העמותה, שהוכנה מראש, ועם קבצי וורד שלהם שהוכנו מראש, שעברו בקרה מבחינת התוכן ויועברו לדפי טיוטה בוויקיפדיה.
הסיוע הנדרש בסדנה הוא טכני:
המתנדבים אמורים לסייע להם בדברים טכניים בסיסיים (עבור ויקיפדים), כמו הדגשה, כותרות, כתיבת הערות שוליים, ועוד, כל זאת באמצעות העורך החזותי.
סדנת העריכה תתקיים בתל אביב, בבניין משרדים סמוך לרכבת סבידור מרכז / ארלוזורוב, ביום שני 30/01/2017 , בשעות 09:00 עד 11:30. (יש להגיע מעט קודם). למתנדבים מובטחים תודה, כבוד ויקר, ותחושת הסיפוק שבתרומה.
מוכנים לתרום כמה שעות מזמנכם לעמותת ויקימדיה ישראל, בהדרכה לכתיבה בוויקיפדיה? אם כן, אנא פנו אלי במייל danny.w2008gmail.com, או לשי כץ מהעמותה. תודה, דני. Danny-w • שיחה16:35, 15 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ממש לא מצחיק. איך היית מגיב לו היו קוראים לעוגה "ז'ידית"? ל"כושי" יש קונוטציה מאוד לא נעימה, כשם שלז'יד יש קונוטציה מאוד מאוד לא נעימה. אז העוגה היא שחורה, והיהודי הוא... יהודי. --Tmima5 - שיחה23:24, 21 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
צוקרברג לא אחראי על מה שמתחולל בוויקיפדיה העברית, אלא רק על פייסבוק. וביננו לבין עצמנו, לא תמיד למה שקורה פה יש תקינות פוליטית. לגופו של עניין, גם לסמנטיקה יש היסטוריה. בתנ"ך זה היה שם לגיטימי של עם. לאחר תקופת העבדות זה הפך להיות שם גנאי. והשיר? נכתב במחצית המאה ה-19.הרבה דברים "לא תקינים פוליטיים" התרחשו מאז. Tmima5 - שיחה00:19, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השתנו הזמנים. "בשנות ה-40 נמכרו בארץ ישראל ממתקי קרמבו תוצרת בית, תחת השם "כושי" או ראש כושי". Tmima, התכוונתי שאלגוריתם הרובוטי של פייסבוק יחסום גם אם מישהו יזכיר בפייסבוק ערך בוויקיפידה בשם "כושי". אגסי - שיחה01:15, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שלומית, אני שרה לנכדים שלי "נושי כלב קט" , אבל יש לי קצת בעיה עם ה"חתולה הכושית" ב"דירה להשכיר". אגסי, אם ה"אלגוריתם" לא יחסום, אז בפעם הבאה הוא עלול לקבל כתב תביעה "הבייתה" שלו על הוצאת לשון הרע... כי תראה מה אמר השופט לנהג שקרא "כושי" למאבטח:
"הכינוי "כושי" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו לעדה האתיופית ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית""
נו, אז למה לבייש עוגה... והקרמבו כונה "כושי" גם בשנות החמישים, והשישים. האמן לי. אבל הרבה דברים השתנו מאז. ושיהיה לכולם בוקר טוב. --Tmima5 - שיחה09:43, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תמימה, הרי כל העניין ב"חתולה הכושית" ב"דירה להשכיר" הוא לחשוף את גזענותו של החזיר וסלידתם של יתר הדיירים ממנו. ברור שבעיני כל השאר הגדרת החתולה כ"כושית" איננה עלבון או אפליה. המופלה והמודר הוא החזיר, וכך הילדים מבינים זאת. יש לי בעיה עם גזענות אבל יש לי בעיה גם עם יתר תקינות פוליטית. בדוגמה שהבאת, הנהג שפנה אל אתיופי כ"כושי" התכוון להעליב אותו, וגם אם היה אומר "שחור" העלבון והאפליה היו נותרים בעינם. לא המילה פוגעת, הכוונה פוגעת.שלומית קדם - שיחה09:54, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
וכשאומרים על הצבע השחור את מילת הגנאי בעלת המטען ההיסטורי הכבד "כושי" זה לא מעליב? בין שהתכוונו ובין שלא. שחור איננו שווה ערך לכושי. הדימוי הזה מעליב ועל כן המילה פוגענית. אם יש מילים שמעליבות קבוצת אנשים גדולה - למה להשתמש בהן? תמיד יש חלופות. למילים יש כוח, יש השפעה, יש להן מטען חיובי או שלילי. ולכן, המילים: כושי, ז'יד, ערבוש וכיו"ב אכן אינן תקינות פוליטית בעיני, כי זה מתחיל מסיפורי ילדים ומשתרש בתרבות המבוגרים. Tmima5 - שיחה15:23, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה אני אגיד לך, אביר המתמטיקה, יש גבול גם לתקינות הפוליטית שלי ; את התנ"ך אני לא אשנה בשבילה. אני מאמינה שהאלגוריתם הנ"ל ידע להבחין בין תיאור פוגעני לבין מילים מהתנ"ך, אבל לא הייתי בונה על זה יותר מדי.Tmima5 - שיחה15:49, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כשאני קורא בתורה בבית הכנסת אני קורא: "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האישה האפרו-אמריקאית אשר לקח כי אשה אפרו-אמריקאית לקח" (-: מזל שאני יודע להבדיל בין ש ימנית לש שמאלית. עדירל - שיחה23:48, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
גם זה, וגם כי אין ערכים על כל מי שהשתתף במרד גטו ורשה, גם אם הוא מאחרוני אלו שנותרו בחיים. מהכתבות אחרי מותה בתקשורת לא ראיתי משהו חריג, אז אם טעיתי אשמח ללמוד. ביקורת - שיחה13:08, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
במהלך הימים האחרונים אנו שומעים אחת לכמה שעות על עוד שריפה חדשה, בכל רחבי הארץ. מה שמעניין, הוא שכל השריפות פרצו באזור של ישובים יהודיים, ועם זאת, במרחק נגיעה מיישוב ערבי באזור (כמו השריפה באזור נטף, בסמיכות לאבו גוש). אמנם אין לכך התייחסות רשמית של המשטרה, אבל ההנחה שמדובר בגל הצתות מתפשטת ברשת, ואפילו חברת הכנסת ענת ברקו כבר הספיקה להתייחס לעניין. השאלה היחידה היא האם מדובר בפעילות מאורגנת ומתואמת, או בפעילות יחידים? והאם אי פעם נדע? Lionster • שיחה16:30, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
למי שלא קרא את הקשור: במקרה של השרפות באיזור נטף, בודקים כרגע חשד לרשלנות מצד קבוצת פועלים שאולי לא כיבתה היטב מדורה. במקרה של השריפה בנוה שלום (שהוא ישוב יהודי שסמוך לישוב ערבי ולהפך), נדמה לי שדובר על חשד בגחלים מנרגילות שלא כובו היטב. Tzafrir - שיחה16:49, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אולי שכחת, אבל השריפה בכרמל פרצה סמוך לעוספייה, משם באו שני המטומטמים שהשאירו נרגילה דולקת. נוה שלום הוא אכן יישוב מעורב, יהודי-ערבי, ואם מישהו הצית שם, אינני יודעת לאיזה צד להפנות אצבע מאשימה, אבל למען האמת, אינני חושבת שהייתה שם הצתה. בסך הכל עוד כמה מטומטמים. שאר השריפות הן לדעתי מקרי הצתה, כי כמה מטומטמים יכולים כבר להיות בארץ קטנה כל כך?שלומית קדם - שיחה18:12, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שלומית קדם, דווקא בעוספייה מתגוררים דרוזים, אליהם שאר ערביי הארץ לא רוחשים אהבה יתרה עקב תמיכתם במדינה, כך שאם כבר זה עשוי לחזק את הסברה לעניין הצתות מכוונות (למרות שבמקרה הזה, נדמה שאכן מדובר בהתנהלות של כמה מטומטמים מהכפר). זה בניגוד למגוון הרחב של מקרי הצתה לאורך השנים האחרונות בסמוך לאזורים המיושבים על ידי יהודים, כולל המקרים בימים האחרונים, וכמו שנאמר, כמה "טעויות" יכולות כבר לקרות? Lionster • שיחה18:25, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
איך אמר המפרסם? "מספיק אידיוט אחד כדי לשרוף יער" - לא רואה סיבה טובה לייחס לאידיוטים אידאה. יש מרחק רב בין "רשלנות והצתות" להטלת חשד בציבור כלשהו. ביקורת - שיחה18:20, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם עוד באר ועוד באר הורעלו, כנראה עַם מסויים מרעיל את הבארות? (יש מספיק אידיוטים שפועלים במרחב ומספיק שרפות באזורים פלסטיניים שאינן מסוקרות). ביקורת - שיחה18:39, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
למה כל הדיון הזה טוב? שהמשטרה תעשה את עבודתה ואז נתחיל לדבר. כאילו שחסר מחלוקת וחשדנות בארצנו המסוכסכת שזה צריך להגיע גם לכאן. • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ז 18:59, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בתור מי שדעותיו הפוליטיות הן הרחק בשמאל הפוליטי, לקרוא לדברי עלילת דם זאת השמצה ללא כל יסוד. אני משקף פה את הדעה שלי, כמו של עוד רבים, שמסיבות שונות לא זוכה לעיגון בתקשורת, כאשר כל הנסיבות מצביעות על מסקנה אחת בלבד. זאת המטרה של הדף הזה אגב, להביע את התחושות האלו. גם אם פחות נעים להתעסק בזה, ללא ספק, לטעמי אי אפשר להתעלם מזה. Lionster • שיחה19:28, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא מבין את הטיעונים דלעיל. בהנחה ש"הם" לא מתכוונים לשרוף את כל היישוב היהודי בישראל, מדובר גם לפי הדעה שהוצגה כאן בפעולת טרור, טרור מעצם הגדרתו לא עובד אם הציבור תולה את כל השרפות ביד המקרה/רשלנות. לכן לא סביר להניח שמדובר בטרור. (ואם נרצה להביא את הטיעון הזה לקצה - אפשר להאשים את בעלי הקונספירציה ביצירת משהו דומה לטרור). ביקורת - שיחה20:05, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הדיון הזה מנסה לרמוז שיש ערבים אזרחי ישראל שרוצים לפגוע ביהודים. זו טענה לא תקינה פוליטית ולכן יש למחוק את הדיון באופן מיידי. יזהר ברק • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 21:46, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כתבת את דבריך בציניות, ולכן אגיד ללא שמץ ציניות: הדיון הזה התחיל בספקולציה בעייתית מאוד, וחבל. כדי להבהיר שלעתים גם יהודים מבעירים שרפות אתוודה על פשעי: גם אני הבערתי שרפה, לא היום, אלא לפני כ-25 שנה - במסגרת שירות מילואים ביום קיץ חם יצאתי למטווח, ובעזרת כדור נותב וירי לא מספיק מדויק הדלקתי שדה קוצים בשולי המטרות. לא קרה שום אסון, אבל לכבות את השרפה לא היה תענוג גדול. דוד שי - שיחה21:54, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא ברורה לי גם הטענה על כך שהתקשורת מתעלמת מהעניין. אפילו חביבנו הארץ מדווח על חשדות של המשטרה בנושא, והוא כמובן לא היחיד. מה בדיוק הציפייה? שהמשטרה תעצור רנדומלית ערבים ברחוב כדי לחקור אותם על מקרי הצתה אפשריים? • צִבְיָה • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ז 22:06, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: יזהר, יש גם יהודים אזרחי ישראל שרוצים לפגוע בערבים. ההשערה לפיה מדובר בפעולה מתוזמנת לאורך קו די ארוך אין לה על מה שתסמוך, לא כל עוד לא נמצא "אקדח מעשן". כרגע המצב דומה ל"הרעלת הבארות" כפי שציינתי. ביקורת - שיחה22:08, 23 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
זה בדיוק ההבדל בין אתר רציני לאתר חרטטן. ערוץ שבע מביאים זאת כעובדה, אבל במקומות אחרים נכתב בפירוש שהמשטרה מעריכה. יש להניח שמדובר בהצתות, אבל אני מצפה מכלי תקשורת ועל אחת כמה וכמה מהמשטרה, להסתייג בדיווחים אלא אם כן הם מבוססים. בכל מקרה, מאחלת למי שעשה את זה לבלות בכלא לנצח. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז 14:12, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הכל יחסי בחיים... ביחס לערוץ 7, המצב בטמקא יותר טוב. הכותרת כרגיל בכל מקום מעוותת כדי למשוך קוראים, אבל בכתבה כתוב שוב, שמדובר בהערכה. זה אולי נשמע לך דקויות מיותרות, בעיניי זה חשוב. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז 14:21, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בכותרת המשנה כתוב שזו הערכה, אבל בתוך הכתבה כתוב שזה מה שעלה בחקירה הראשונית. זה יותר מהערכה. אבל זה כבר חדשות ישנות. בינתיים פורסם בגל"צ וערוץ 10 שניסו להצית את תכנת הכבאות בחיפה. בנט הכריז שהקבינט יתכנס הערב ועוד כותרות בנושא. קשה לעקוב. יזהר ברק • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 14:33, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אני ממליץ בחום להמתין עם ערך בנושא, קודם יש לקבל פרטים מלאים ולא שמועות, ורק אז ניתן לראות האם קיימת כלל עילה לערך. יש לנו מספיק דברים לעשות גם מבלי להתחיל מלחמות על עוד ערך אקטואלי, שרובו מבוסס על שמועות. Lionster • שיחה14:56, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא רומז על שום דבר ולא ממש קראתי את הדיון אבל הערבים בטוויטר שמחים למדי. 160 אלף ציוצים להאשטאג "ישראל נשרפת" (اسراييل_تحترق)[9]. הרבה ציוצים שם טוענים שזה עונש מאלוהים על הניסיון לאסור על קריאות המואזין בארץ. אליסף · שיחה01:49, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
סוף סוף נמצא משהו שמאחד את כל מטומטמי המדינה הזו: ניתוח רטרואקטיבי של מניעי האל - אחד יודע את המניע לתאונות דרכים (הנהג בעל נידה או חילל שבת) אחר יודע את המניע לרעידת אדמה (הומוסקסואליות או הצבעה נגד ישראל באונסקו) וכעת הגיעו אלה היודעים מה דחף את האל להבעיר שרפות. כברת דרך ארוכה לאחור עברנו מאז שרבי אמר ”הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת”. דוד שי - שיחה06:59, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
פונו 60 אלף איש מבתיהם. זה מצדיק יופי של ערך. פשוט הערך צריך לעסוק בשריפות, ולכלול פסקה על החשד להצתות והחשד לרקע לאומני, שרק בשעות האחרונות התחילו לעלות ברצינות בתקשורת. גם פורסם שיש חקירת שב"כ. צריך ערך, אני בנתיים כותב אותו באנגלית.--Bolter21 - שיחה16:01, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה לכולם. אני מעלה את הבקשה לתבנית בעקבות תמיכתכם בחשיבות האנציקלופדית. אני בטוח שמי שיכתוב את הערך יתחשב בצד האקטואלי שבו ולא יכתוב אותו כמו עיתון. עמיחי • שיחה16:48, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לרב במקרים הללו, דוברות המשטרה או רשות הכבאות הארצית משחררות תמונות ברשיון CC-BY. כמובן, ניתן לחפש בפליקר, אם גולשים פרטיים העלו תמונות. Nimrodbr - שיחה19:18, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
TMagen, זו טענת ביקורת תקשורת לגיטמית לגמרי, גם עיתונאים בכירים כעמית סגל כתבו עליה היום. אין צרוך לקפוץ להאשמה בגזענות על כל דבר. דוידוד • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ז • 20:12, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לכתוב על חרדים כהכללה ועל מתנחלים כהכללה זה לא גזענות (ובחלק ענק של המקרים מתברר לבסוף כעלילות שווא, כגון בדומא), אבל על ערבים עוד רגע המשטרה תגיע לבית שלי לשים אזיקים על כך שכתבתי את האמת .Meni yuzevich♦בית חב"ד לכולם♦ כ"ד בחשוון ה'תשע"ז •20:14, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לכתוב בהכללה על כל קבוצה זה לא בסדר. עוול לא מתקנים בעוול. דוידוד, אל תגיד שזה לא מגניב לכתוב על עמית סגל "עיתונאים בכירים" בהקשר הזה... (אל תשכח שהוא יושב בדיוק על המשבצת של 'נציג הימין' בתקשורת) אבל זה לא יימשך לעולם, הוא די נהנה מאהבת המיינסטרים והוא נעשה פחות ופחות איש של המגזר, אני לא חושב שהוא ימשיך לכתוב על דברים כאלה לאורך זמן. ביקורת - שיחה20:25, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
(לאחר התנגשויות) אם מישהו כתב משהו כזה בלי שום קשר למציאות, לדיווחים, לחקירה, לאמירות מוקלטות, או שום בסיס עובדתי אחר - צריך שהוא יחזור בו. בכל מקרה זה לא "גזענות" כי מדובר על משהו פנים-מגזרי. אבל סתם לזרוק את זה באוויר זה טיעון קש. אם הייתה חקירה ומצאו מי הצית מה, ומישהו משתיק את זה - אז דבר על זה. אם אין בידיך מידע מאומת, ואתה כותב "ערבים! הצתה!" - כן, זו גזענות. זו ה-הגדרה של גזענות, וכשרואות את ה-דבר מותר לקרוא לדבר בשמו. TMagen • שיחה • מיזם ויקי נשים20:28, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ביקורת, א. אין מה לעשות, הוא בכיר. ב. לדעתי אתה שוגה לגמרי בכיוון שאליו הולך עמית סגל. בעבר הוא לא היה מעיז לצייץ דבר כזה וככל שמעמדו הולך ומתבסס בתקשורת הוא מדבר ככה יותר. הוא דיבר על זה מפורשות גם לפני כמה זמן ואמר שהוא שינה את דעתו בשאלה של איך איש תקשורת אמור להתייחס (או שלא) לדעותיו הפוליטיות. דוידוד • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ז • 21:06, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא דנתי בשאלה מהו מקור מספק בעיניי או בעינייך. רק העליתי ספק שמא הגזענות כבשה חלילה גם את ynet, או לפחות את הכותרת שלו. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ז • 21:53, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם כבר מדברים על YNET, אז שם נכתב כי הרב אליקים לבנון, טוען כי מזג האוויר היבש והשריפות שמתפשטות בגללו הם עונש משמיים על הכוונה לפנות יישובים יהודים בארץ ישראל. אגסי - שיחה22:44, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
והכותרת הראשית בהארץ, כרגע: "חשד לגל הצתות | עדכונים שוטפים: שריפה גדולה פרצה ליד כרמיאל", ובכותרת המשנה כמה עדכונים בהם "שישה עצורים בחשד להצתות". איזו דממה. עופר קדם - שיחה23:22, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ולפי מה ששמעתי בטלוויזיה, אנשי דת סעודיים טוענים שהבעירה היא עונש אלוהי על הצעת החוק בנושא קריאת המואזין. תמימות הדעים בין הרב לבנון ובין אנשי הדת הסעודים (עונש אלוהי) משכנעת מאוד... בברכה. ליש - שיחה23:38, 24 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
דבריו של הרב לבנון מעלים שאלות אחדות:
מה המתודולוגיה המשמשת את הרב לקריאת צפונות לבו של הקב"ה?
האם יקום בקרבנו רב שיאמר שהרב לבנון הוא נביא שקר, ויומרתו לפענח את דרכי האל היא חילול השם?
אני מציע לשים תמונה גדולה של רב ב"כיכר העיר" ולהתחיל לשחק בקליעה למטרה. אני מסכים שרב שמנחש את אלוקיו הוא לא בסדר, אבל מי שיכול לחתום גם על המשפט "אמונה באלוקים היא עבודת אלילים" לא יכול להרשות לעצמו להסתלבט על הרבנים הללו בצורה החלקית הזו, זה לא ישר. ביקורת - שיחה10:42, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
חנה, האם יש בעיה לוגית במה שאת טוענת? האם מי שמגדיר עצמו מאמין באלוהים יחיד - מונותאיסט, כשהוא סובר משהו שגוי <<לטעמך>> ביחסו לא-ל הופך הוא להיות פוליתאיסט? על כל פנים, דבריך במילים אחרות "עובד אלילים הוא מי שמאמין שיש לו קשר ישיר עם האל ויודע את צפונותיו", בערך עבודת אלילים לא מוזכר הדבר כחלק מהתנאים להיות עובד אלילים, יש לך משפט מתנה עכשיו להוסיף לערך. ● בברכה, צעיר רענן11:08, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
גם כוהני האל אמון ידעו בדיוק מה אלוהים חושב. מגיע אדם שמוגדר כרב, ומוציא משפט כזה, זה בדיוק כמו כוהני אמון. מדהים איך התגובה שלי היא זאת שמותקפת כאן ולא דברי הטיפשות של אותו רב. האלוהים של אותו רב כה קטנוני, שהוא ישרוף למעלה מ-700 בתים, יסכן קשישים גריאטרים בבית חולים פלימן, רק בגלל שרוצים לפנות את עמונה. זה אדם שלא ראוי להיקרא בתואר רב. אם התנאים והאמוראים היו חיים היום הם היו תופסים בראשם ואומרים אוי אוי, חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית11:15, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כתבתי שהרב טיפש ולא כתבתי מילה בקשר לדברים שלך. אין לי מושג איך מי שלא רואה בעצמו ראוי להחליף את אלוקים מתיימר לדבר בשמו בלי שקיבל נבואה. דבריי נאמרו בקשר למתקפה הכללית על רבנים שנמשכה לאורך כמה תגובות. אין לי מושג מי מהמגיבים מאמין או לא, אני מאמין באמונה שלמה שאלוקים שאיפשר את חוקי הטבע שלפיהם נשרפים מדי פעם קשישים גריאטרים וילדים, אינו עומד לשיפוט על חוקים אלו באשמת קטנוניות וכדומה. אני לא מאמין באלוהים מוגבל, ואמונה בכזה אחד שנמצא "בתוך" המסגרת העומדת לשיפוט היא אכן עבודת אלילים. ביקורת - שיחה11:53, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שריפה!!!
יש שריפות ברחבי הארץ ורבים נפגעים, אבל, כמו בכל אסון גדול, יש מעטים שיוצאים נשכרים. לפני השריפה ב"מוקד" תשומת הלב הייתה פרשת הצוללות ונספחיה ועכשיו כבר לא מזכירים אותה, כי יש "מוקדים" יותר לוהטים. נכון, ראש הממשלה ויתר המעורבים בפרשת הצוללות יוצאים נשכרים מכך שתשומת הלב עברה לנושא אחר, אבל זו לא סיבה מספיק טובה לחשוב שהם הציתו שריפות. רגע, ואם מצאו ערבי בבית מאיר זו סיבה מספיק טובה לחשוב שהוא הצית את הבעירה? אולי הוא עבד אצל אחד התושבים וכשהתושבים התפנו ולקחו איתם את חיות המחמד, אותו לא לקחו. אז לא בטוח שהוא מצית, אז ייתכן שאין "טרור הצתות" והשמעת דיבורים כאלה מעלה את העניין בנושא השריפות ולא מתעסקים ענייני שחיתות. גם אם היו הצתות (אולי היו) אין שום ביטחון שרק ערבים עסקו בכך, אגלה לכם סוד, יש גם פירומנים יהודים וכשיש שריפות הפירומנים (גם היהודים) מתלהבים ורצים לקחת חלק בחגיגה. אז אולי כדאי להוריד טונים ולהפסיק לקבוע את תוצאות החקירה לפני שהיא התחילה, בואו נחכה בסבלנות לתוצאות החקירה. בברכה. ליש - שיחה12:42, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מה שנפלא במדינה המדהימה שלנו זה שהכל מהר מאד הופך לפוליטי. אתה רומז שנתניהו מסית ונפתלי בנט הידוע בהגיונו הצרוף מצהיר שהציבור הערבי מצית. מה שלא יקרה כאן, דבר אחד בטוח - תמיד הימין והשמאל ימצאו משהו להתנגח עליו. • צִבְיָה • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ז 13:34, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ליש, אתה לא חושב שנכון למה שאנו יודעים היום, ההסבר ההגיוני ביותר הוא שלפחות חלק משמעותי מהשריפות נובעות מהצתות ממניעים לאומניים? יורי - שיחה13:50, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אתה זוכר את השריפה הגדולה בכרמל? גם אז אמרו את זה וזה לא היה נכון. לא מדובר בהסבר הגיוני, מדובר בניחוש. כמו כל ניחוש, גם הניחוש הזה יכול להתגלות כנכון, אבל יכול להתגלות, כמו בשריפה הגדולה בכרמל, כניחוש שגוי. אם יתגלה כניחוש שגוי, נתניהו כבר יודע איך להתנצל, כמו שהתנצל על אמירתו על הערבים הנוהרים לקלפיות. אם יתגלה כניחוש נכון, הוא כבר יעשה מטעמים מזה. בכל מקרה, בינתיים תשומת הלב כבר אינה מופנית לפרשת הצוללות וזה עבורו רווח נקי. בברכה. ליש - שיחה14:23, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא זה, זה לא כמו השריפה בכרמל. אז היה מדובר בשאיפה אחת. יש הרבה דברים שיכולים להביא לפריצתה של שריפה אחת. כאן מדובר בריבוי של שריפות כשבחלקם הגדול יש עדות ברורה להצתה. ההסתברות שמדובר ביד המקרה ושאפילו רוב השירפות נובעות כתוצאה מפגעי מזג האוויר ו/או טעויות תמימות של מטיילים היא אפסית. נשאלת השאלה מי יכול להצית שריפות במוקדים רבים כל כך ברחבי הארץ בפרק זמן קצר כל כך. יש רק 2 אפשרויות: או שמדובר בפירומן (חולה נפש) מתוחכם באופן יוצא מגדר הרגיל (גם, לא אפשרות מאוד מתקבלת על הדעת) או שמדובר בקבוצה מאורגנת או מאורגנת חלקית של אנשים הפועלים ממניעים לאומניים. האם לאור הדברים הידועים כבר היום אתה רואה הסבר אחר שמתקבל על הדעת? יורי - שיחה14:31, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מעט מאוד ידוע כעת ומספרי חשודים שנעצרו לא עושים עלי רושם, כי אני "מנחש" שמרביתם, אם לא כולם ישוחררו ללא כתב אישום. חלק מהשריפות מקורן בשריפות אחרות, ענפים בוערים, שעפו ברוח, הולידו שריפות חדשות. סביר להניח שהיו גם הצתות, אבל לא בהכרח ממניע לאומני, יכול היה להיות פירומן אחד או יותר והפירומנים היו יכולים להיות יהודים או ערבים או אפילו תיירים, כמו בהצתת מסגד אל-אקצא, יש מספיק משוגעים העולים לרגל לארץ הקודש. אם הפירומן היה ערבי, יגידו שמדובר במניע לאומני. בכל מקרה, כדי לדאוג למי שביתו ורכושו עלו באש, עדיף לטעון שמדובר במניעים לאומניים, כי אז המדינה תפצה את הנפגעים - אם יוכח שמדובר בפירומן, המדינה יכולה לנער את חוצנה ואם לא היה לניזוק ביטוח סופר מקיף, הוא יהיה בצרה גדולה מאוד. בברכה. ליש - שיחה14:42, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אנחנו בוויקיפדיה משתדלים לעסוק בעובדות. נפריד בין שני דברים: הטענה שהייתה כאן הצתה וזהות המציתים. למיטב הבנתי (מה ששמעתי בראיונות שונים), הטענה שלמעלה מהשרפות בגל האחרון החלו בהצתות היא נתון שהגיע ממכבי האש, ובפרט, מחוקרי השריפות שלהם. הם מסתמכים על ממצאים כגון שרידי דלק בסמוך למוקד השריפה. קביעת זהות המציתים היא שאלה אחרת. זוהי שאלה מתחומה של המשטרה. נעצרו חשודים במספר קטן של שריפות ורק מהם אי אפשר להסיק מהי זהות המציתים באופן כללי. Tzafrir - שיחה20:34, 25 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא ברור מי גרם לשריפה בכרמל. אבל בהחלט ברור שתוך כדי בעירתה הוצתו שריפות בעשרות מוקדים נוספים בארץ, במטרה להקשות על כוחות הכיבוי. שם זה היה הניסיון הראשון. ראו כי טוב, ועכשיו הלכו על הקונספט הזה בכל הכוח. הרבה יותר יעיל ונוח מפיגועי דריסה, דקירות והתפוצצויות. ובסיכון ממש מינימלי: 23 עצורים עד כה, מתוך אלפי נסיונות הצתה, מאות מתוכם מוצלחים. יזהר ברק • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ז • 19:18, 26 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מתוך העדכון על הנושא בהארץ: ”לפני ההודעה על שחרורו, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ערעורו של אבו דעאבס וקבע כי הוא יישאר במעצר עד מחר לכל הפחות. השופט עמית כהן ציין בהחלטה כי התרגום שהגישה המשטרה לפוסטים שונה מזה שהגיש סנגורו של אבו דעאבס, כך שהראשון תומך בעמדת המשטרה כי מדובר בהסתה, ואילו השני מעיד כי הטקסט הוא ציני. "אין ספק שיש לבחון את טענות העורר כי הפוסט נכתב בצורה צינית – אך אין זה השלב לעשות זאת אלא בהליך העיקרי", כתב.”Tzafrir - שיחה10:28, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הוא שאמרתי. מעניין אם שופט בית משפט מחוזי בישראל יודע להבדיל בין תרגום מכונה לתרגום של סנגור. לאור התרגומים ה"מקצועיים" שאני נתקל בהם בזמן האחרון, אני תוהה אם אני הייתי מבדיל. עמית - שיחה10:47, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
התמונה משמאל של פקועה צולמה מהגלבוע. לאור המרחק לג'נין מהגלבוע, יובן שלא מדובר בג'נין שכלל אינה נראית בתמונה. הסרתי אותה מהערך בעברית, אבל מעל עשר שפות אחרות מציגות את התמונה בערך של ג'נין, לפחות חלקם כתמונה הראשית. עדירל - שיחה10:44, 28 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
חנה, 3 שנים ברציפות מילואים בגזרת הגלבוע, ואתה מכיר כל מטר שם כמו את כף היד, אני יכול גם להגיד לך בדיוק מאיפה זה צולם. אגב למטה משמאל רואים את כביש הטשטוש והגדר שמפרידה בין שטח הרשות ושטח ישראל. עמית - שיחה23:24, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מכיוון שהתמונה צולמה מהגלבוע ונראית קרובה, הבנתי שככל הנראה זה לא ג'נין. מנסיון הצילום שלי, תמונות למרחק של 8-10 קילומטרים לא נראים כך. הסתכלתי במפה וחיפשתי מה זה יכול להיות. משהבנתי שפקועה היא אפשרות טובה, הסתכלתי על התמונות של פקועה שיש לנו ומצאתי את התמונה הבאה. הדמיון אינו מקרי. עדירל - שיחה23:56, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
נראה שהתמונה שרדה רק בערכים הערביים על פקועה ועל נפת ג'נין (מחוז ג'נין?). את האחרון ניסיתי להחליף, אבל נדמה לי שמישהו ביטל את השינוי שלי (גם בשינויים הלא יציבים). אודה למי שיכול לתקן שם: יש בטח תמונות מוצלחות יותר של המחוז. Tzafrir - שיחה13:56, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
ארגונים וקבוצות רבים מעוניינים לקבל הרצאות מבוא לוויקיפדיה ולהציע לחבריהם להשתתף בסדנאות לעריכה ויצירה של תכנים עבור ויקיפדיה. חלקכם ודאי זכו לפניות כאלה...
ויקימדיה ישראל מעוניינת לאפשר לאלה מכם שמעוניינים בכך לעבור הכשרה מקצועית בהדרכה על תכנים הנוגעים לוויקיפדיה. ההכשרה תסייע לכם להיות עבור ארגונים וקבוצות שונים "הפנים של ויקיפדיה", ולהנחות את חבריהם בהיכרות הראשונית עם עולמה של האנציקלופדיה המקוונת ובצעדיהם הראשונים בעריכה.
ההכשרה תורכב משלושה מפגשים שיתקיימו אחת לשבועיים בשעות אחה"צ, באחד מימות השבוע (מועדים מדויקים בהמשך). המפגשים יתקיימו במשרדי ויקימדיה ישראל (קרליבך 7, ת"א) החל מסוף דצמבר ולאורך ינואר.
מעניין אתכם? רוצים לקבל פרטים נוספים? פנו אליי - שי כץ, רכזת הדרכה וחינוך, ויקימדיה ישראל - דרך דף המשתמשת שלי, או בדוא"ל shaiwikimedia.org.il
ביקורת המקרא המבוססת על השערת התעודות, טוענת בגדול כי כתיבת התנ"ך הייתה תהליך ארוך שנים, בו השתתפו לא מעט אנשים (אם כי יש להניח שאף אחד מהם לא ידע שהוא "משתתף" בכתיבת התנ"ך). ההשערה מצביעה על ארבע אסכולות כתיבה עיקריות, אשר לקחו את אגדות העם והמידע ההיסטורי שעמד לרשותם, העלו אותם על הכתב, כאשר כל אסכולה "מטפלת" באותם טקסטים שמעניינים אותה, מתקנת ומשפרת אותם כך שמצד אחד לא יסתרו את מה שידוע לכל, ומהצד השני ישקפו את האג'נדה שלה. היו טקסטים שטופלו כך על ידי אסכולה אחת בלבד ואז קשה יותר להצביע על הפער בין הסיפור המקורי לזה הערוך, והיו כאלה שטופלו על ידי יותר מאסכולה אחת, ובמקרים כאלה נוצרו סתירות פנימיות בתוך הסיפורים (שאילצו אח"כ את טובי חז"לינו לעשות שמיניות באוויר על מנת לפרשן) שחשפו לעין כל את מהות העריכות. האם התהליך הזה מוכר לכם?
לצערי הרב זה בדיוק מה שקורה היום בויקיפדיה. קבוצות של בעלי אג'נדה מטפלים בערכים שונים (ובעיקר בקטגוריות) כאשר הדבר היחיד שעומד לנגד עיניהם זה הכנסת האג'נדה שלהם. המושג כתיבה בשירות האויב שמוכר לוותיקים שבינינו נמחק לחלוטין מהלקסיקון. היום זה מחיקת דברי היריב. אז כך יש לנו את אג'נדת חב"ד, אג'נדת להט"ב, אג'נדת יהודים, אג'נדת פמיניזם, אג'נדת טבעונות, ועוד רבות וטובות - רק לא לכתיבה נייטרלית.
ברור לי שמדובר בתהליך שאינו הפיך. אבל בניגוד למה שקרה עם התנ"ך, כאן יש לנו דפי שיחה, והצבעות מחיקה, ודיוני חשיבות, שנכון שאנחנו חסרי האג'נדה (ולפיכך משוללי הלהט המשיחי) תמיד נפסיד בהם כי הרי באנו לכתוב ערכים ולא לנהל מלחמות, אבל התיעוד של המחאה הקטנה שלנו ישאר למען הדורות הבאים, והם יוכלו לשפוט בכלים שיעמדו לרשותם, מה היו העובדות, ומה נשתל על ידי בעלי אינטרסים. עמית - שיחה21:49, 29 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אג'נדת חב"ד - לדוגמה. כל מילה נבדקה ותיבדק. ברור שיש כותבים שמעונינים בהכנסת דעתם, אך בגדול, נעשה ויעשה מאמץ ל"נקות" את הערכים שבקטגוריה חבד. Nachum - שיחה14:54, 30 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בר הראל - שיחה - תרומות 00:36, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
בר הראל - שיחה - תרומות 23:30, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
תודה רבה! משתמש:חזרתי על הטמעת הציטוטים בערכים 
אסף (Sokuya) - שיחה 20:25, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
כנראה ששטח הפרסום בעמוד הראשי שלנו יקר מאוד. ככה מייבשים מיזם. Hummingbird ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:02, 19 באוקטובר 2016 (IDT)
בר הראל - שיחה - תרומות 22:10, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
בר הראל - שיחה - תרומות 23:50, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
נת- ה- - שיחה 00:59, 26 באוקטובר 2016 (IDT)
ורדה רזיאל-ז'קונט מראיינת את דנה על ויקיפדיה, רדיו ללא הפסקה. אין ספק, דנה ייצגה את ויקיפדיה בכבוד והסבירה טוב מאוד כיצד מתנהל המיזם. כל הכבוד! 
MathKnight ✡ (שיחה) 22:14, 3 בנובמבר 2016 (IST)
עודד ירון, מלחמת ויקיפדיה על הערך "דוד ביטן": המלים "אדיוט" ו"דוקטור" נוספו לשמו והוסרו, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
בר הראל • שיחה 22:11, 12 בנובמבר 2016 (IST)
. רוצה כמה דוגמאות קשות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:09, 13 בנובמבר 2016 (IST)
gmail.com, או לשי כץ מהעמותה. תודה, דני. Danny-w • שיחה 16:35, 15 בנובמבר 2016 (IST)
ערך מורחב – גל השריפות בישראל (2016)
![[6]](https://he.wikipedia.org/api/rest_v1/page/graph/png/API/0/c57e76f5eb52ce9c5f2453383387a5d5f9134e1e.png){kind=link}
![[7]](https://he.wikipedia.org/api/rest_v1/page/graph/png/API/0/3332b4831c752011f8e3188a076bcf2f945992ab.png){kind=link}
