ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי ג' באייר ה'תשפ"ד - 11 במאי 2024 יום נהדר לכולם מחרתיים, ה' באייר - 13 במאי יום הולדת לארימיס • שיחה יום הולדת למשתמש:אלו אלו • שיחה אופס, כבר עבר יום הולדת ויקיפדי ל-Saifunny • שיחה יום הולדת לניב • שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

האם אוניברסיטת תל אביב חזרה להסתגר במגדל השן?

בשנים האחרונות ניכרת מגמה בקרב אוניברסיטאות ומכוני מחקר להעלות לאינטרנט חומרים אקדמיים, ובפרט כתבי עת, כך שיהיו פתוחים לציבור הרחב. כך, למשל, יד בן צבי עם כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם כתב העת "עיונים בתקומת ישראל", ורבים אחרים. יש העושים זאת ישירות באתר של המוסד, ויש העושים זאת בעקיפין דרך אתר JSTOR, שחלק ממנו פתוח לעיון הציבור, כולל כתבי עת עבריים כ"תרביץ" ו"דפים למחקר בספרות". למגמה זו מניעים אחדים, ואסתפק כאן באחד מהם: מדובר במוסדות שחלק נכבד מתקציבם מגיע מאוצר המדינה ומתרומות, ועל כן ראוי שישתפו את הציבור בתוצרתם, בוודאי כאשר שיתוף זה הוא כמעט ללא עלות.

גם הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב הלכה בדרך זו, והעלתה לאינטרנט שני כתבי עת שלה, שתוכנם חשוב לציבור הרחב: "ישראל" ו"הציונות". היום ניסיתי לעיין בכתבי עת אלה, וקיבלתי את ההודעה: This page is only available when connecting from Tel Aviv University Networks, כלומר: הגישה לכתבי העת אפשרית רק ברשת הפנימית של אוניברסיטת תל אביב. לא רק מהציבור הרחב נשללה הגישה לכתבי עת אלה, אלא אפילו מחוקרים וסטודנטים באוניברסיטאות אחרות.

ייתכן שכל הבעיה נובעת מטעות טכנית של מנהל רשת, שבטעות שם את כתבי העת באזור הפנימי של האוניברסיטה במקום באזור הפתוח לציבור, בלי שמישהו ביקש זאת ממנו. זו טעות שאין בה כבוד גדול, אך גם אין בה קלון גדול - טעויות קורות, ומודה ועוזב ירוחם.

חמור יותר המצב אם מדובר בהחלטה מודעת של האוניברסיטה להסתגר במגדל השן, ולשמור את אוצרות האוניברסיטה הללו לשימושם של אנשי האוניברסיטה בלבד.

פניתי במייל למערכת של שני כתבי העת, בבקשה לחזור ולפתוח אותם לציבור. כאשר אקבל תשובה אודיעכם. דוד שי - שיחה 10:00, 29 בדצמבר 2018 (IST)

טוב שאתה מעלה את זה. כבר לפני כמה חודשים האתר של "ישראל" נפל לגמרי (לדעתי הייתה שם הודעת שגיאה רגילה ולא את הכיתוב שיש עכשיו). לא רק שהגיליונות לא זמינים לעיון, אלא גם ההנחיות לכותבים או היכולת לקנות גיליונות וכו'. בעיני זה הצביע על תקלה ולא על חסימה מכוונת, אבל יהיה מעניין לשמוע את התגובה שלהם. דוידוד • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:18, 29 בדצמבר 2018 (IST)

זה נכון גם לגבי קשר Shannen - שיחה 05:13, 30 בדצמבר 2018 (IST)

קיבלתי תשובה מהעורכת, וזו לשונה: "העניין נגרם עקב שינויים באתרי האוניברסיטה ונמצא בטיפול. מקווים לחזור לאויר בקרוב." נקווה לטוב. דוד שי - שיחה 16:25, 30 בדצמבר 2018 (IST)

עבר חודש ודבר לא השתנה. דוד שי - שיחה 21:24, 2 בפברואר 2019 (IST)

באותו עניין קיימת יוזמה אירופאית Plan S החותרת לכך שעד 2020 כל המאמרים במימון גראנטים ציבוריים יהיו חופשיים. Assafn • שיחה 21:51, 30 בדצמבר 2018 (IST)

(כדאי לדעת כי פירושו של דבר הוא שהחוקרים ישלמו לכתבי העת עבור פרסום מאמרים, שיהיו לאחר מכן חופשיים; העלות המקובלת היא כ-$2000 למאמר). עוזי ו. - שיחה 23:06, 30 בדצמבר 2018 (IST)

מאחר והמימון הוא מכספי ציבור, לדעתי ראוי שהציבור יוכל לקרוא אותו. התשלום לא יוצא מהכיס של החוקר הוא יהיה חלק אינטגאלי מהגראנט. Assafn • שיחה 08:16, 31 בדצמבר 2018 (IST)

בטח שראוי, אבל מישהו צריך לשלם... המצב הנפוץ היום הוא שהספריות האוניברסיטאיות מממנות את כתבי העת המדעיים על ידי רכישת מנויים. המודל החלופי, שהתשלום הוא פר מאמר מהגראנט של החוקר, כבר קיים בחלק מהתכניות (כמו ERC ן-NIH שמחייבים את זה כחלק אינטגרלי מהגראנט, גם בישראל כמובן). אני לא בטוח שהוא טוב יותר או מועיל יותר לציבור, וייתכן מאוד שהוא יותר בזבזני מבחינת התשלום. יכול להיות שאם האוניברסיטאות בארץ יחויבו לכסות את עלות הפרסום של כל מאמר של אנשי הסגל שלהן נראה מהר מאוד מעבר ל"איכות" במקום "כמות" . וברצינות, זה אומר שבסופו של דבר, חוקרים באוניברסיטה עשירה יוכלו לפרסם יותר מאשר חוקרים באוניברסיטה ענייה, ואולי נראה "עוצר פרסומים" בשביל לחסוך כסף ולכסות גרעונות. נראה לי שההשלכות של מודל הפרסום בגישה חופשית לא ממש נשקלו עד הסוף. Reuveny - שיחה 10:32, 31 בדצמבר 2018 (IST)

לפי הערך האנגלי על היוזמה, היוזמה, מי שישלם יהיו האוניברסיטאות ולא החוקרים, אבל תוטל מגבלה על העלות. ביוזמה חברים לא מעט ארגונים שמייצגים אוניברסיטאות. Tzafrir - שיחה 14:06, 31 בדצמבר 2018 (IST)

לא ראיתי את שמה של ישראל מוזכר בערך הזה, האם יש נסיונות בארץ להשתלב במגמה? Tzafrir - שיחה 08:47, 31 בדצמבר 2018 (IST)

רגע. האם היא נטשה, את מגדל-השן, אי-פעם? ומה עם חסימת הגישה לספריותיה, לפני כל מבקר מן החוץ (שאינו סטודנט, או איש-סגל)? ומה עם גביית-תשלום, עבור ביקור בשיעוריה בתור "שומע חופשי"? האוניברסיטה הזאת, מסתגרת במגדל-השן שלהּ, כבר מזה למעלה מעשרים שנה... מה חדש כאן? DannielRV12 - שיחה 19:56, 18 בפברואר 2019 (IST)

תנועת ה-BDS בדרך לקבל את ההישג הגדול ביותר שלה אי פעם

אחד בשם מרקו רוביו החליט לקדם הצעה בסנאט להטיל סנקציות על מחרימי מדינת ישראל. זה נחמד מאוד שהוא אוהב אותנו וזה, הבעיה היא שלראשונה בהיסטוריה נחשפים וייחשפו מליוני אמריקאים לתנועת החרם. אם אתם לא יודעים, ה-BDS ניזון בעיקר מפרסום, ולכן תומכיו חוגגים ברגעים אלו עד סוף הלילה. דמוקרטים שגם ככה מתרחקים מישראל הודיעו כבר שיתנגדו לחוק. זאת הצעה מטומטמת שהולכת להסב לישראל נזק מדיני מטורף. ברצינות, שמישהו במשרד החוץ, משרד שאגב לא עושה כלום בשנים האחרונות, ירים טלפון למרקו הזה ויודיע לו שירד מזה. בחייאת. תודה על התמיכה והכל אבל ישראל לא צריכה להיות נושא לוויכוח פוליטי במדינה של מליוני אנשים. ―2.53.61.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה עדיף שמשרד החוץ ימשיך לא לעשות כלום. בינתיים זה הביא לנו את השגרירות וההכרה האמריקאית בירושלים, צירוף ל FATF, ביקורים היסטוריים בדרום אמריקה ובאפריקה, הידוק הקשרים עם מנהיגי ארה"ב, הודו, ברזיל, רוסיה ומדינות וישגראד ושאר נזקים. בברכה אגלי טל - שיחה 00:39, 8 בינואר 2019 (IST)

הבעיה ששר החוץ עסוק בחקירות שמגיעות גם לשר הבטחון, שר הבריאות, ראש הממשלה ועוד כמה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 00:01, 10 בינואר 2019 (IST)

הביקורים ההיסטוריים שאתה כל כך שמח בהם מביאים אלינו את הגרועים שברודני העולם, רוצחים תאבי בצע וחסרי שמץ מצפון או הגינות. ראש הממשלה שלנו (נקווה שלא לעוד זמן רב) מוכר את כל ערכיה של ישראל כמדינת חוק ומוּסָר תמורת הבטחות להעביר לירושלים עוד ועוד שגרירויות של מדינות, שעדיף היה לנו להתרחק מהן ככל האפשר. בושה וחרפה. מילותיך האחרונות, שנאמרו בסרקזם, היו למרבה הצער הנכונות ביותר.שלומית קדם - שיחה 00:16, 10 בינואר 2019 (IST)

התמונה, לכל הפחות, מורכבת יותר. לא צריך להיות מעריץ מושבע של רה"מ כדי להכיר בכך שיש לישראל הישגים לא מבוטלים במדיניות החוץ בשנים האחרונות, רחוק מאד מהבידוד המדיני שחזו מתנגדיו. לא כל מנהיג זר שמחזק את יחסי ארצו עם ישראל הוא הוא רודן מרושע. למשל - ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הוא מנהיג דמוקרטי של מדינה חשובה ביותר. ישראל אכן מקיימת קשרים עם משטרים שאינם הנחמדים ביותר בעולם, אבל זה לא חידוש של נתניהו וגם לא ייחודי לישראל. דב ט. - שיחה 13:31, 10 בינואר 2019 (IST)

רשימת חבריו הטובים ביותר של נתניהו, כוללת את ראש-ממשלת הונגריה (גזען ופשיסט אוטוקראטי, שהוא וחבריו כבר הצהירו, מזמן, על הערצתם, למשת"פי-הנאצים בהונגריה בתקופת-השואה, האחראים - בין-היתר - לטבח כ-600,000 יהודים), נשיא הפיליפינים (שהתגאה בהערצתו להיטלר ואף הצהיר על שאיפתו להידמות לו), נשיא ברזיל (פשיסט מוצהר, שהודיע על כוונתו, לבצע רצח-עם ולכלוא את מתנגדיו) ועוד כיוצא-באלו, ממועדון המטורפים "טראמפ וחבריו", אשר כל אדם שפוי ונאור, על-פני כדור-הארץ, שואף להתרחק מהם ככל האפשר (שעל כך נאמר "אמור לי מי הם חבריך" וגו'). לי אישית לא אכפת כקליפת-השום, אם שגרירותהּ של מדינה, נמצאת בתל-אביב, בירושלים, בירוחם או בטבריה - במיוחד כאשר מדובר במדינה, שממשלה הגונה, לא היתה מקיימת עמהּ, שום קשרים שהם ושגרירותהּ, לא היתה נמצאת, בשום-מקום בישראל - כי שום יהודי אמיתי, לא היה מוכן, בשום פנים ואופן, לקיים עמם קשרים כלשהם. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)

משרד החוץ מיובש תקציבית כבר הרבה זמן ועם בעיות במילוי מקצועי של משרות כנראה. האחראי לענייני BDS זה המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה ולא משרד החוץ. אופק כחול - ביבר הזכוכית 01:47, 10 בינואר 2019 (IST)

שלומית, תזכירי לי בבקשה מי הביאו אלינו (לא לביקור, אלינו ממש) רודנים ורוצחים גרועים אפילו יותר, כמו ערפאת ואבו מאזן. גם הם מכרו את ערכיה של מדינת ישראל ואת כל הערכים הנאצלים, או שהם פשוט היו בצד הנכון של המפה הפוליטית? גם טענות האלמוני למעלה מוזרות. בארץ עושים עניין גדול מההחלטה הספציפית בסנאט, אבל זה לא אומר שמיליוני אמריקאים נחשפים לזה (וגם אם ייחשפו, שזו תהיה הבעיה). הדמוקרטים לא מתנגדים לעצם ההחלטה, הם עושים שביתה בגלל ההשבתה של הממשל. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 14:08, 10 בינואר 2019 (IST)

הגדרתם, של ערפאת ואבו-מאזן, בתור "גרועים יותר" מרודנים ניאו-נאציים ופרו-נאציים מוצהרים, היא אחת ההתבטאויות היותר-הזויות, שיצא לי לראות מימי. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)

לא מעט התנגדו להחלטה הזו עוד קודם. באופן כללי החלטות דומות מצליחות להכניס לא מעט רוח למפרשי אותו אוסף של קבוצות לא מצליחות במיוחד שנקרא BDS. פתאום מתייחסים ליבחוש ברצינות. אבל מעבר לכך: נתניהו הצליח לזהות את ישראל עם טראמפ בזמן שארצות הברית מקוטבת מאוד (כמו נתניהו, גם טראמפ מקטב ומרוויח מהקיטוב). זה דוחף די אוטומטית את אויביו של טראמפ להסכים אוטומטית עם כל מה שנגדו. Tzafrir - שיחה 14:47, 10 בינואר 2019 (IST)

מה זה "לא מעט"? כמה בקרב הדמוקרטים מתנגדים להצעה מצד עצמה? על כל פנים, כבר לא מדובר ביבחוש, גם אם לא בפיל. זה יתוש מציק, ולא כדאי להתעלם ממנו. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 15:04, 10 בינואר 2019 (IST)

נתניהו לא מזהה את ישראל עם טראמפ, האינטרסים של ישראל מזדהים עם טראמפ. השמאל בארצות הברית הולך נהיה לשמאל אנטישמי, וגם אם רבים שם לא אנטישמים, זה הכיוון שהמפלגה הולכת אליו. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:24, 10 בינואר 2019 (IST)

אמ... מעניין. השמאל טוען שדווקא הימין בארה"ב הופך להיות גזען, נאצי ואנטישמי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 19:34, 10 בינואר 2019 (IST)

הימין לא נהיה אנטישמי, אבל החלקים האנטישמיים שבו נשמעים יותר. בשמאל, לעומת זאת, המפלגה נהיית לאנטישמית, כמו שאפשר לראות בנבחריה לקונגרס. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:38, 10 בינואר 2019 (IST)

אכן נראה שיש הרבה יותר פוליטיקאים אנטישמיים במפלגה הדמוקרטית בהשוואה לרפובליקנית, אבל זה לא אומר שהמפלגה כולה אנטישמית. זה נכון גם שעמדות הרפובליקנים קרובות לימין בישראל, ועמדות הדמוקרטים קרובות לשמאל. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 20:45, 10 בינואר 2019 (IST)

אני ממש לא מחבב את נתניהו ואני מאמין שתם זמנו והגיע הזמן למנהיג חדש, אבל הוא עשה עבודה לא רעה בתחום יחסי החוץ. עזבו את הביקורים המנופחים שהוא עושה באפריקה, באירופה ובברזיל, הוא הצליח לחמם את היחסים שלנו עם עומאן וקראתי דיווח של ה-CNN על ביקור אפשרי שלו בערב הסעודית. להרחבה ראו את המאמר הזה בערוץ 7. ניב - שיחה 19:45, 12 בינואר 2019 (IST)

יפה, אבל... למה ביקורים "מנופחים"?! נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:58, 12 בינואר 2019 (IST)

במפלגה הרפובליקנית יש הרבה יותר גזענים ואנטישמים מאשר במפלגה הדמוקרטית. לא בכדי רובם המוחלט של היהודים בארה"ב מצביעים בקביעות לדמוקרטים. לא בכדי 88% מהשחורים בארה"ב הצביעו להילרי קלינטון בבחירות 2016. כמובן, רוב הרפובליקנים אינם גזענים או אנטישמים, אך בקרבם ובקרב מצביעיהם ניתן למצוא ריכוז גבוה יותר של אנשים כאלה מאשר בקרב הדמוקרטים. יש סיבה לכך שהמיעוטים בארה"ב (ובהם גם היהודים) סולדים מהמפלגה הרפובליקנית. ‏Guycn2 · ☎‏ 22:11, 13 בינואר 2019 (IST)

איך קשורים לכאן השחורים? האנטישמיות בקרב השחורים גבוהה הרבה יותר מבקרב שאר האוכלוסייה. בברכה אגלי טל - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)

נדנד, אלה ביקורים מנופחים כי הוא דואג להתרברב בהם בכל הרשתות החברתיות, כי הוא מקבל יחס של לא פחות ממלך (מסופקני אם ראובן ריבלין היה מקבל יחס כל כך חם ואוהד לו היה עורך ביקור בברזיל) וכי הוא מקצין הכל. ניב - שיחה 20:22, 14 בינואר 2019 (IST)

כל פוליטיקאי מספר על הישגיו לציבור. הכבוד בו הוא מתקבל מלמד על מעמדו הרם כנראה. המשפט האחרון לא ברור. בברכה אגלי טל - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)

השחורים קשורים לכאן מכיוון שהם דוגמה לקבוצת מיעוט בארצות הברית שסולדת מהמפלגה הרפובליקנית לאור התבטאויותיהם הגזעניות של פוליטיקאים רבים ממפלגה זו. נתתי את הדוגמה הזו כדי להפריך את הטענה התמוהה שהועלתה כאן, לפיה המפלגה הדמוקרטית היא הגזענית/אנטישמית. בדומה לשחורים, גם לטינים, יהודים, מוסלמים ובערך כל מי שאינו נוצרי לבן טהור – נמנעים מלהצביע לרפובליקנים בדיוק מאותה הסיבה. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:09, 14 בינואר 2019 (IST)

אם אני לא טועה, מי שביטל את העבדות היה נשיא רפובליקני ואילו הדמוקרטים התנגדו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:29, 14 בינואר 2019 (IST)

הרפובליקנים מרבים לחזור על הטיעון הזה כשמאשימים אותם בגזענות. זה נכון, אכן הרפובליקנים ביטלו את העבדות. לפני המאה ה־20 הרפובליקנים היו פרוגרסיביים ליברלים שהסכימו לשנות את המצב הקיים, בעוד שהדמוקרטים היו שמרנים שלא הסכימו לשנות את המצב הקיים, לא משנה כמה לקוי הוא היה. אם אני לא טועה, הרפובליקנים היו גם אלה שתמכו בנתינת זכות הצבעה לנשים.

בעשורים האחרונים המפלגות התהפכו לגמרי: הרפובליקנים החלו להתנגד לזכויות מיעוטים והדמוקרטים החלו לתמוך בשוויון זכויות לכולם. אין ספק שלפי העידן הנוכחי, אם בארצות הברית עדיין הייתה עבדות ולנשים עדיין לא הייתה זכות הצבעה, הדמוקרטים היו פועלים לשינוי המצב והרפובליקנים היו מתנגדים מטעמי דת/שמרנות. ראיתי פעם פוסט באיזשהו פורום שהיה כתוב בו "If the year was 1860, I would be a proud Republican". אני מזדהה מאוד עם המשפט הזה. בעידן של לפני 150 שנה מייק פנס היה אמור להיות דמוקרט, ואילו ברק אובמה אמור היה להיות רפובליקני. ‏Guycn2 · ☎‏ 21:50, 14 בינואר 2019 (IST)

הבוחרים אינם ראיה. רבים מיהודי הגולה תפוסים התפיסות מיושנות ומצביעים על פי המסורת ולמפלגה שהיתה נכונה לפני עשרות שנים, ללא קשר למציאות הנוכחית, כך גם לגבי קבוצות מיעוטים. אין בכך כדי להעיד על גזענות יתר של קבוצה זו או אחרת בעת המודרנית, כפי שדמוקרטים וליברלים בנשמתם בדרך כלל בישורת האחרונה יצביעו למפלגתם ללא בחינה אישית של המתמודדים. מוזמנים להביא מחקרים שטוענים כל או אחרת, אבל מסתמא אלו מוטים. המסקנה האמיתית היא שכולם אנטישמים, גזענים, לבנים פריווילגים. (נדרשת ציניות). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:07, 14 בינואר 2019 (IST)

אבל מי שביטל את חוקי אפליית השחורים היה הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון. בעקבות ההחלטה הזו התנתקו הדרומיים (הלבנים) מהמפלגה הדמוקרטית ועברו לרפובליקנית. מי שהיום גאים בדגל הקונפדרציה הם (קבוצה של) רפובליקאים. ר’ גם מה שנכתב על כך ב„הכה את המומחה״. Tzafrir - שיחה 22:08, 15 בינואר 2019 (IST)

לא "האינטרסים של ישראל" מזוהים עם טראמפ, אלא האינטרסים, של חבורת עסקנים סופר-קיצוניים, מן הימין הסהרורי בישראל (המחריבים כל חלקה טובה בהּ), מזוהים עם טראמפ. חשוב מאד להבחין, בין האינטרסים, של קבוצת מטורפים זו (גם אם עלתה לשלטון, בבחירות דמוקרטיות...) לבין אלה, של מדינת ישראל עצמה - שבראשם של אלה, ניצבים שיקולים נעלים לאין-שיעור, מאשר השאלה, באיזו שכונה באיזו עיר, תימצא שגרירות פלונית... DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)

אכן, כל ה-BDS המופרך (וחסר-הלגיטימציה, בעיני) הזה נולד, עקב השתוללות הימין, המזמינה חרמות אלו. DannielRV12 - שיחה 20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)

על כוחן של מילים

מי ששולט במילים, שולט בתרבות: על הדרך בה ממשטרים את תפיסתנו. יזהר ברק • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 14:36, 13 בינואר 2019 (IST)

יזהרברק, זה נחקר הרבה והופרך. במקור זה נקרא "התזה של ספיר-וורף", שהייתה מלכתחילה שעונה על עננים ואור ירח. מחקרים שנערכו מאז הפריכו זאת מכל הכיוונים. לפרטים נוספים ראה את ספריו של פינקר, ובייחוד את "האינסטינקט הלשוני". אילן שמעוני - שיחה 20:42, 14 בינואר 2019 (IST)

יכולים לחקור ולחקור, אבל נכונות הדבר, מובנת מאליה. DannielRV12 - שיחה 20:47, 18 בפברואר 2019 (IST)

"גבריות מסורתית" מזיקה לגברים ולילדים

על פי איגוד הפסיכולוגיה האמריקאית, "גבריות מסורתית" מזיקה לגברים ולילדים.

יצאו השבוע ה"הנחיות לטיפול פסיכולוגי בילדים וגברים" של האגודה הפסיגולוגית, על סמך 40 שנות מחקר. (ב-2007 יצאו הנחיות מקבילות לטיפול בנשים וילדיות).

תמצית המחקרים היא שהגבריות המסורתית - המאופיינת בסטואיות, תחרותיות, דומיננטיות ותוקפנות - היא באופן כללי מזיקה. על פי ההנחיות, "ככל שגברים מתאמים עצמם לנורמות הגבריות, כך הם יותר עשויים לראות התנהגויות מסוכנות כנורמליות, כולל שתיית אלכוהול מופרזת, שימוש בטבק, והימנעות מאכילת ירקות - וכן להתנהג כך בעצמם". FW - שיחה 15:05, 13 בינואר 2019 (IST)

נראה לי שהם מדברים על גבריות מסורתית אמריקאית לבנה, כפי שבד"כ מתאפיינים מחקרים כאלו. יזהר ברק • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 15:24, 13 בינואר 2019 (IST)

אתה סבור שרק בארצות הברית יש בינאריה מגדרית, רק שם גברים לומדים לא לבטא רגשות/לבכות/להיות מטפחים/אמפתיים? כמובן, במדינה מיליטריסטית וקפיטליסטית כמו ישראל זה מאוד נדיר למצוא גברים שלמדו שתחרותיות, הצלחה, כוח פיזי, זיונים, אלימות, וכן הלאה זה מופע נדיר. בכלל, כל העולם הוא נופת צופים, רק איזו קבוצת קצה בארצות הברית היא נושא המחקר. FW - שיחה 20:46, 18 בינואר 2019 (IST)

פספסת לגמרי את הציניות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 11:30, 22 בינואר 2019 (IST)

זה נכון. חינוך מגדרי-מסורתי-בינארי, ככלל, מזיק מאד, לילדים ולחברה בכללותהּ. DannielRV12 - שיחה 20:57, 18 בפברואר 2019 (IST)

רפורמה בעבירות ההמתה בישראל

לפני כשבועיים אישרה הכנסת רפורמה בעבירות ההמתה בישראל. בעקבות זאת עדכנתי מעט את הערך רצח וסימנתי צורך לעדכן את הערך הריגה, אך נדרשת עוד עבודה רבה בתחום זה, ייתכן שאפילו כתיבת הערך הרפורמה בעבירות ההמתה בישראל (או לפחות פרק בערך חוק העונשין). בכלל, חברי הכנסת היו חרוצים מאוד בניקוי השולחן בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת, ואישרו שלל חוקים שחלק מהם ראויים לאזכור בוויקיפדיה, ונחוצים מתנדבים שיעסקו בכך. דוד שי - שיחה 06:47, 14 בינואר 2019 (IST)

שלום!

האם ניתן לקבל דוגמא לדבר שאני יכול לעזור בו? במידה וכן, אני מעדיף שתרשום לי את זה בדף השיחה שלי. תודה Tnestnesse - שיחה 10:52, 14 בינואר 2019 (IST)

בהקשר זה ראה גם שיחה:גרימת מוות ברשלנות (כרגע הפנייה לרשלנות שבו לא כתוב כמעט על גרימת מוות). דב ט. - שיחה 11:51, 14 בינואר 2019 (IST)

אולי מישהו מהמגיבים שם ירים את הכפפה. צריך לקרוא בעיון את הצעת החוק, את החוק הישן ואת החוק המתקן, ולעדכן בהתאם את הערכים רצח, הריגה וחוק העונשין, ואולי ערכים נוספים. נראה לי שללא היכרות מסוימת עם המשפט הפלילי זו עלולה להיות משימה קשה. דוד שי - שיחה 20:28, 14 בינואר 2019 (IST)

כן, זו משימה שרצוי שיבצע עו"ד. יש לנו עדיין כמה כאלה, לא? בתקשורת די קשה למצוא מידע על העניין, למרות חשיבותו. דב ט. - שיחה 09:37, 20 בינואר 2019 (IST)

רשימת 'האנטישמים הגדולים של 2018

מכון ויזנטל עברו כל גבול! רשמתי פה בעבר את הביקורת שלי על החלטתם לתייג את קרלוס לטוף כאנטישמי אבל עכשיו מדובר בשיא חדש של שפלות וציניות. Airbnb אנטישמיים בגלל שהם לא רצו להסתכן בחרם אז הם הפסיקו את פעולותיהם בשטחים?רוג'ר ווטרס?? המכון לא למד את מוסר ההשכל מסיפור הילדים "הילד שצעק זאב, זאב"? ה"קסם" של המילה "אנטישמי" בסוף יפסיק לעבוד וחבל כי אני בהלט יכול להסכים עם המכון שרוברט באוורס הוא אנטישמי. אם נשפוט לפי הרשימה הזו מכון ויזנטל הוא לא מוסד שנועד להאבק באנטישמיות אלא זרוע של הימין הישראלי הקיצוני, מוסד שנועד לתת דה לגטימציה לשמאל בארץ ובעולם, אם תסתכלו בטוקבקים תראו אנשים אשר ממליצים לשים גם את עיתון הארץ ברשימה, אני לא חושב שרחוק היום שבו מכון ויזנטל יצהיר שגם עיתון הארץ הוא אנטישמי בדיוק כמו הקו קלוקס קאן או כמו מכחיש שואה. אני מאוד מקווה שאחד מהאישים ברשימה יגיש תביעת נזיקין בגין הוצאת דיבה כנגד המכון ויזכה, אולי זה קצת ינער את המכון שעושה שימוש ציני בבעיה אמיתית בכדי לתת שירות לקיצוניים שלנו--א.פ עריכות-שיחה 10:16, 15 בינואר 2019 (IST)

זה בערך כמו שהשמאל כאן צועק על פשעי המלחמה של ישראל ועל הפאשיזם של הימין (ועל השחיתות של נתניהו). אם רק היו מסתכלים ביחס לדברים דומים, במדינות סביבנו ובהיסטוריה, היו מבינים שהם בדיוק פטר שצועק "זאב". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 11:35, 15 בינואר 2019 (IST)

ראשית, אני מסכים שלא נכון להגדיר את זה כאנטישמיות, ולו מחמת הספק. אבל השיח איננו שיח של מכון ויזנטל. השיח המקובל היום מייחס גזענות (שאנטישמיות עשויה להחשב כמקרה פרטי שלה) גם ליחס שלילי לאנשים על בסיס מוצא שמקורו בסיבות ענייניות או ענייניות למחצה. כך, למשל, האשימו את מד"א בגזענות בגלל פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. כמובן, היה ברור שזה נעשה מתוך חשש להדבקה של מקבלי הדם במחלות, אבל הטענה הייתה שמד"א שפטו בקלות ובחוסר כובד ראש את הנושא, בגלל שמדובר בעולים מאתיופיה. כך גם המאבק לקבלת תרומות דם מלהטבי"ם, או תנועת המאבק כנגד כוחות השיטור של ארה"ב על יחסם לשחומי עור. אם זהו המדד, בהחלט אפשר להבין למה הוצאה אוטומטית של כל הדירות להשכרה מעבר לקו הירוק בבעלות יהודית, ובבעלות יהודית בלבד, על בסיס נימוק מעורפל, נחשבת לצעד ענישה קולקטיבי מאוד חמור, על בסיס גזע. אינני מכיר את הפרטים, אבל שמעתי שהטענה היא שהחברה לא פעלה באופן דומה במקומות אחרים שבהם יש טענות כלפי מיקום הדירות. הנימוק של החרם איננו רלוונטי. אילו היו מאיימים על החברה בחרם אם תאפשר לשחומי עור או למוסלמים או לנשים להשכיר דירות היא בוודאי לא הייתה נכנעת, ללא קשר למחיר הכלכלי שהיא הייתה עשויה לשלם. כך גם הטענות כלפי רוג'ר ווטרס, שלא קורא להחרמה של אף מדינה בעולם שמבצעת פשעים מלבד ישראל. זו אולי סיבה עניינית, אבל הנסיבות, והייחוד שלה כלפי עם ספציפי, מצביעות בהחלט על גזענות במובנה המקובל היום. לשם המחשה, תאר לעצמך תרחיש דמיוני בו מדינה הייתה אוסרת באופן גורף על אזרחים ממדינות מוסלמיות להכנס לשטחה, בגלל שהרבה טרוריסטים יוצאים ממדינות מוסלמיות, בעוד העובדות בשטח היו שבאותה המדינה רוב הפיגועים נעשים בכלל על ידי לא מוסלמים. משה פרידמן - שיחה 19:08, 15 בינואר 2019 (IST)

אדם המתגורר בקצה אחד של הגלובוס, אך אובססיבי לגבי סכסוך מאוד ספציפי המתרחש בקצה השני של הגלובוס, מטעמים לכאורה לא ברורים, ובוחר לתמוך בצד האלים ולתקוף את הצד המתגונן והשוחר שלום (מזה כ-150 שנה), זה בהחלט יכול להצביע על סממנים של אנטישמיות. העולם רווי בסכסוכי טריטוריה, חלקם אלימים פי כמה וכמה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. איזו סיבה יש לך להביע דעה כל כך קיצונית דווקא בסכסוך הספציפי הזה, אם לא מטעמי שנאת ישראל?! ואין מה לעשות - ישראל מייצגת את העם היהודי בכל העולם. גם יהודי אירופה וארה"ב לפעמים סופגים ביקורת על מעשיה של ישראל שלא מוצאים חן בעיני אנשים מסוימים. אנטי-ישראליות היא ביטוי מודרני לאנטישמיות. ע"ע אנטישמיות חדשה. בר-כח - שיחה 20:57, 15 בינואר 2019 (IST)

הם החרימו את ההתנחלויות כי "לא רצו להסתכן בחרם"?! נו, ומה קורה עכשיו? הם לא מסתכנים בחרם? נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:39, 15 בינואר 2019 (IST)

אישית, אני מתעניין מאד בסכסוכים, בעיות פוליטיות וכיוצא-בהם, במגוון ארצות ולא רק בביצתנו-אנו הפרטית; האם זה, הופכני ל"אנטי-WHOEVER", או לאדם אכפתי, המודע לקיומו של עולם, גם מחוץ ל"איירץ הקויידש"? והצד האלים, בסכסוך הישראלי-פלשתיני, הוא (בבירור וללא שמץ של ספק) הצד הישראלי, המדכא, המפציץ והכובש. אנטי-ישראליות, היא בדיוק זאת: התנגדות למעשי היישות המדינית "ישראל", שאין להּ דבר וחצי-דבר, עם אנטישמיות. הקריאה "אנטישמיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" נכונה, אך ורק, במקרים של אי-אלו טיפוסים הזויים (וישנם כאלה - כמרבית תומכי-ה-BDS בעולם), הטוענים טענות-הבל, דוגמת "רק ישראל אימפריאליסטית, כל שאר אומות-העולם פציפיסטיות", "רק העם הפלשתיני כבוש, כל שאר באי-עולם עצמאיים" וכיוצא-באלה קשקושים מטורפים. DannielRV12 - שיחה 21:08, 18 בפברואר 2019 (IST)

שימוש לא נכון בדימוי. כדאי לקרוא את זאב זאב ואת פטר והזאב.אודי - שיחה 11:15, 17 בינואר 2019 (IST)

נו - התוצאה של זה תהיה, פשוט, שכל אדם נבון וחושב, יבין, ש"מכון ויזנטל", "מכון שלם" ודומיהם ההזויים, כלל אינם ראויים, לשום התייחסות רצינית שהיא ויתייחס אליהם, ממש כאל הכובען המטורף ו"מסיבת-התה" שלו (תושבי הבית הלבן דהיום) - דהיינו, כאל שוטי-הכפר - ולא מעבר... :-) DannielRV12 - שיחה 21:08, 18 בפברואר 2019 (IST)

רופא בכיר: "אם נתניהו יגיע – לא אטפל בו"

מעניין מה יש ליקיפדים מכל הצדדים לומר על כך. נאם זו הסתה לרצח? וכ'ו, רופא בכיר: "אם נתניהו יגיע – לא אטפל בו" -- הלל יערי • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 14:24, 15 בינואר 2019 (IST)

כל אדם זכאי לדעתו האישית, וכל אזרח פרטי (בלי קשר להכשרתו המקצועית) זכאי לשתף את דעתו באופן פרטי עם הקולגות במקום העבודה (שאינו בשירות המדינה). חבל שהעיתון מתנהג כצהובון, אבל לא מפתיע. ‏Lionster‏ • שיחה 15:13, 15 בינואר 2019 (IST)

חבל שעיתונים מתנהגים כמו צהובונים. אבל נדמה שבכל דבר הקשור במשפחת נתניהו, או כל ראש מדינה של כל מדינה בזמן הכתיבה, הרייטינג משכנע שכדאי, וזה נכון לגבי כל עיתון ובהתאם האם לתמיכה/התנגדות למשפחת המושל. לא הייתי קופץ להאשים בהסתה לרצח, אבל נדמה לי שהוא לא תופס הרבה משבועותיו, אז כנראה שגם איומו יכול להיות איום סרק. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 16:15, 15 בינואר 2019 (IST)

כל אדם זכאי לדעתו האישית? בוודאי. ולאחרים מותר לבקר אותה. לא מדובר על ידיעה "צהובה", אלא על ידיעה בעלת ערך ציבורי - אילו הייתה נכונה. לגופם של דברים, האמירה כל כך מופרכת שאני לא מאמין שאכן נאמרה על ידי הרופא. אני מקבל את גרסת בית החולים שמה שאכן אמר הוצא מהקשרו. אבל, אילו אכן רופא, קל וחומר בבית חולים ציבורי, קל וחומר מנהל מחלקה, היה מצהיר בפני קולגות שהוא מתכוון להמנע מלטפל באדם כלשהו בגלל מעשיו או עמדותיו זה היה עניין ציבורי מן המעלה הראשונה. משה פרידמן - שיחה 18:45, 15 בינואר 2019 (IST)

בית החולים הגיב באופן מפורט ולא הכחיש שכך אמר, אז כנראה כך אמר. בהחלט לא מדובר בדעה. מדובר בהכרזה על מה שהוא מתכוון לעשות. הוא גם לא הכריז כך באוזני בני משפחתו או חברים בסלון, הוא הכריז כך באוזני אנשי המחלקה שלו, שנתונים למרותו. זה הופך את הדברים לחמורים שבעתיים. קשה לי להאמין שזה יישאר כך. להערכתי או שיכחיש, או שיתנצל, או שיעוף. וכך צריך להיות. אוסיף עוד שאם הוא היה אומר משפט דומה ביחס לערבים, או רק ביחס לאחמד טיבי, התקשורת כבר הייתה כמרקחה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 18:54, 15 בינואר 2019 (IST)

בזמנו היה בלגן עם ראש "איחוד הצלה" שאמר שאם יהיה מחבל פצוע וישראלי פצוע הוא ייגש לישראלים קודם, גם אם הפציעה שלו קלה יותר. כמה רעש עשו על זה... יחי ההבדל בין ביבי למחבלים פלסטינאים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 18:58, 15 בינואר 2019 (IST)

עכשיו אני רואה ידיעה נוספת: מעריב אונליין, ‏הרופא שאמר כי לא יטפל בנתניהו: "לא אפלה אף אדם", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2019. כאן אומרת הדוברת שריבר אמר למנהל בית החולים "כי לא התקיימה שיחה או אמירה מסוג זה בבית החולים". ניסוח מפותל, אבל כבר קרוב יותר להכחשה. ריבר עצמו מצוטט כאומר (לא ברור היכן): "הייתי תמיד נאמן לציווי המוסרי לא להפלות אף אדם ולטפל בכל אדם באשר הוא אדם. כך עשיתי וכך אעשה". כאן הוא לא מכחיש, אבל מכריז למעשה שכן יטפל גם בנתניהו. בקיצור, לפחות במקרה הזה קרני השמש הן חומר החיטוי הטוב ביותר. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 19:00, 15 בינואר 2019 (IST)

עד שאתה רץ לחפש חומרי חיטוי, תבדוק היטב האם מדובר בזיהום. ידיעה עיתונאים ממקור עלום איננה מהימנה בעיני על מנת להטיל כתם על אדם, ותגובת בית החולים שהדברים הוצאו מהקשרם היא תגובה הגיונית וסבירה. עיתונאים הם לחלוטין בלתי אמינים בכל מה שקשור לדיוק בהבאת העובדות והקשריהן, ואין קל יותר מלהוציא דברים של אדם מהקשרם, בפרט שאין ציטוט מדוייק של מה שאמר. מדובר על אדם שכל חייו עסוק בלהציל אנשים, ואני מפנה אותך לחוק בייס ולחפץ חיים לפני שאתה מסיק מה "כנראה הוא אמר". משה פרידמן - שיחה 19:16, 15 בינואר 2019 (IST)

כאשר להד"ם אומרים את זה. כשאומרים "הוצאו מהקשרם" זה אומר שהדברים אכן נאמרו, בהקשר כלשהו. אני חושב שדברים כאלה אסור להם להיאמר בשום הקשר. לפי הבנתך את החפץ חיים אסור היה לך לקרוא את הידיעה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 20:51, 15 בינואר 2019 (IST)

"הוצאו מהקשרם" יכול להפוך דברים מן הקצה אל הקצה. משה פרידמן - שיחה 22:02, 15 בינואר 2019 (IST)

בתרגילי נדמה לי אפשר להעלות על הדעת אפשרות שריבר אמר למשל "אם נתניהו יגיע - לא אטפל בו כמו אדם רגיל, אשקיע בו במיוחד!", וסתם הוציאו את דבריו מהקשרם וחתכו את סוף המשפט, כי מישהו רצה להתנקם בו בגלל שלא קידם אותו מספיק מהר. אבל אילו זה היה המצב - הדוברת וריבר עצמו היו מכריזים באופן שאין צלול וברור ממנו שריבר אמר בדיוק את ההפך. או לפחות היו מכחישים שאמר משהו כזה או דומה לזה. בהנחה סבירה שהם לא מטומטמים, הרי שסביר הרבה יותר שהניסוחים המפותלים שלה נובעים מכך שהוא כן אמר דברים קרובים לזה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:18, 15 בינואר 2019 (IST)

זה ממש לא נכון, והדינמיקה של החיים הרבה יותר יצירתית מאיך שהיית רוצה לצייר אותה. אבל אם אתה רוצה לסמוך על שמועה מוכחשת ופלפול בלעמי קלאסי כדי לדון לכף חובה אדם שעסוק רוב ימיו בהצלת חיים - שיבושם לך. אני מאחל לך שלך לא יעשו דבר דומה. משה פרידמן - שיחה 22:29, 15 בינואר 2019 (IST)

לא הכחישו אלא השתמשו בניסוחים נפתלים. אם עליי יאמרו משהו שמעולם לא אמרתי ולא עלה על דעתי אעשה מה שכל אדם סביר היה עושה: אכחיש באופן פשוט וברור. ניסוחים מתחמקים באים לעולם כשהאדם כן אמר משהו כזה, או דומה לזה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:37, 15 בינואר 2019 (IST)

אם נבזבז את זמננו בכיכר העיר על כל שטות שמישהו אמר או לא אמר, לא תצמח כאן אנציקלופדיה. כיוון שגם אני מכלה כאן את זמני, הנה שמאלן ותיק, שמוכן לתת שירות לנתניהו ואפילו לתת הנחה. לשירות של עורך דין נתניהו זקוק הרבה יותר מאשר לשירות של רופא. דוד שי - שיחה 20:58, 15 בינואר 2019 (IST)

זה שטות, אבל הגיגים על שיירת ראש הממשלה, שר הבריאות, ושר הלא יודע מה... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 18:01, 17 בינואר 2019 (IST)

פחחחחחחחחח נו באמת, הסתמכות על סמרטוטון-ההסתה "נתניהו היום". מה השלב הבא? ציטוט מ"נאשיונאל אינקוואיירר", או שמא, מבטאונו הפרטי, של קים ג'ונג-און? ;-) DannielRV12 - שיחה 21:11, 18 בפברואר 2019 (IST)

ויקיפדיה חוגגת היום 18 ברחבי העולם

רק שתדעו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:42, 15 בינואר 2019 (IST)

תודה על היידוע IKhitron, מזל טוב ! צחי לרנר - שיחה 09:58, 19 בינואר 2019 (IST)

נתוני צפייה בערכים המופיעים בתבנית החדשות

אני בוחן זאת לפעמים, ואתמול קרתה תופעה מעניינת - הערכים שהופיעו בידיעה מסוימת בתבנית, על גל חום באוסטרליה שכתוצאה ממנו מתו המוני דגים, קיבלו נתוני צפייה דומים מאד, 423-456 (מלבד דג ואוסטרליה שגם בשגרה הם נצפים יותר, שהיו קצת גבוהים יותר). אפשר לראות זאת בקישור: [1] (בקישור הוספתי גם ערכים שהופיעו יחד בתבנית בתאריך מוקדם יותר, תוכנית החלל הסינית והצד הרחוק של הירח, במקרה שלהם נתוני הצפייה היו גבוהים מהרגיל, אבל שונים מאד).

בדר"כ זה לא ככה, הערכים באופן טיפוסי מקבלים יותר צפיות מבשגרה אבל מספר הצפיות שנוספות משתנה, בטווח שבין 50 ל-500 (ערך שמוצג בתמונה מקבל יותר). דב ט. - שיחה 11:43, 16 בינואר 2019 (IST)

גם היום זה כך. כשמסתכלים רק על צפייה ממחשבים זה אף בולט יותר, כמעט אותם ערכי צפייה לכל הערכים בעלי הצפיה הנמוכה בדר"כ, שהופיעו בידיעה על אוסטרליה. ניתן לראות זאת בקישור: [2]. כולם זינקו מצפיות ספורות בשגרה לטווח 423-456 שלשום, 608-664 אתמול. זה חריג, ונראה כפעילות תוכנה כלשהי, שלא זוהתה ככזו, ולא מספרי צפייה רגילים. בבדיקה שבקישור הוספתי לשם השוואה עוד שני ערכים מהתבנית של אתמול, שקיבלו (כמו בדר"כ) נתונים שונים, אחד 28 צפיות ואחד כמאה. דב ט. - שיחה 10:00, 17 בינואר 2019 (IST)

דב ט., לא יפתיע אותי אם זה בוטים שסורקים קישורים בדף הראשי. הזיהוי של בוטים הוא לפי רשימה [3]. Uziel302 - שיחה 10:53, 18 בינואר 2019 (IST)

מה שמוזר הוא שזה רק בקישורים לידיעה הזו. הם עדיין צועדים ביחד [4] (לשם השוואה - ערכים מידיעה חדשה יותר, על גרמניה, מקבלים ערכים מגוונים). אלה גם אינן צפיות של בוטים מוצהרים, אלא של מה שאמור להיות משתמשים. דב ט. - שיחה 09:29, 20 בינואר 2019 (IST)

ומנגד, יש זינוק בצפייה בכל הערכים של "הנפטרים לאחרונה" שמאוזכרים בשורה האחרונה של התבנית, גם בערכים של אלה שהפטירה שלהם לא זכתה לאיזכורים או לכותרות בתקשורת. שיעורי הצפייה הגבוהים יחסית נשארים כל עוד הם נזכרים בתבנית. עוד כמה נקודות שראויות לציון: בתצוגת ניידים התבנית הזו היא החמישית והאחרונה, ואולי יש לכך השפעה על כמות הצפייה. בוויקי האנגלית בתצוגת ניידים יש להם רק שתי תבניות, כאשר תבנית החדשות היא השנייה והאחרונה ובתצוגת משחבים התבנית נמצאת בראש הדף מימין ולא בתחתיתו כמו אצלנו. מאז השינוי בתבנית החדשות אצלנו בתחילת החודש, גברה הצפייה בדף הראשי אבל בעיקר בתצוגת מחשבים. מן הסתם בניידים זה יותר מסובך לגלול לתחתית הדף הראשי. אגסי - שיחה 22:46, 18 בינואר 2019 (IST)

19.26% מהביוגרפיות הן על נשים (נכון לינואר 2019)

שלום לכולם, לפי המעקב של Wikidata Human Gender Indicators ויקיפדיה העברית חצתה את ה-19% בייצוג ביוגרפיות של נשים: 19.26% מסך כל הביוגרפיות שהן על נשים. (דהיינו, מתוך 72,967 ביוגרפיות, 14,052 הן על נשים נכון לתאריך הבדיקה). בהשוואה בויקיפדיה האנגלית הם על 17.83% (מתוך 1,576,951 ביוגרפיות, 281,119 הן על נשים). תודה לויקינשים, ופרוייקטי שיתוף פעולה של ויקימדיה ישראל עם בתי ספר וארגונים נוספים, המוספים ערכים על נשים שעונים לדרישות החשיבות (וכאלה יש עוד הרבה להוסיף). המשך עריכה נעימה לכולם. אמא של גולן - שיחה 10:28, 17 בינואר 2019 (IST)

תודה על הנתונים. אנחנו במקום ה-9 המכובד, אחרי ויקי בשפה האנגלית הפשוטה וויקי הפרסית שבמקום ה-7. ובמקום הראשון בפער ענק- ויקי בשפה האסטורית עם 52.52%. השאיפה שלנו אינה להגיע בשוויון בקטגוריה הזו, אלא בקטגוריה של כותבים/כותבות :) אגסי - שיחה 12:13, 17 בינואר 2019 (IST)

לפי מה הבדיקה? יכול להיות שהזיהוי המגדרי של ערכי ביוגרפיות אינו שלם? Uziel302 - שיחה 18:04, 17 בינואר 2019 (IST)

קצת קשה לשנות את המאזן כשאתמול הוכרזו שבעה גברים כזוכי פרס וולף. דוד שי - שיחה 20:23, 17 בינואר 2019 (IST)

אם כי אולי זה יתאזן יום אחד, כי רוב הדוגמניות הן נשים... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:27, 17 בינואר 2019 (IST)

תגובה בזויה ומיותרת. נשים פעילות בהצלחה בכל תחומי החיים. דוד שי - שיחה 22:48, 17 בינואר 2019 (IST)

גם רוב המדעניות הן נשים, ורוב ההיסטוריוניות הן נשים, ורוב הסופרות הן נשים... ובאותה המידה, רוב הדוגמנים הם גברים. או שלא לזו הייתה הכוונה? או שמא, הבעיה הייתה בחשיבה (או חוסרה)? FW - שיחה 22:49, 18 בינואר 2019 (IST)

Uziel302, זה אכן לפי שליפה בויקינתונים, ויש הערה בויקי האנגלית שייתכן שלא כל הביוגרפיות מקוטלגות כנדרש. הדבר בולט כאשר מדובר באנשים שהמגדר שלהם אינו זכר או נקבה - השיוך בויקינתונים אינו מתקדם בנושא זה (למרות שהאפשרויות קיימות) אמא של גולן - שיחה 10:02, 18 בינואר 2019 (IST)

נדנד יש עוד רשימה גדולה של מדעניות, חוקרות, ומנהיגות מהעבר שעוד אין להם ערך. אמא של גולן - שיחה 10:03, 18 בינואר 2019 (IST)

דוד שי, העובדה שיותר גברים זוכים לחשיבות אנציקלופדית לא בהכרח מקשה על המאזן של הערכים בפועל. כדי לזכות לערך צריך שיהיה מתנדב שיכתוב ואם לכתיבת ערכי נשים יהיו יותר מתנדבים ניתן לשנות את האחוז. זה מה שהפרויקטים שצוינו עושים. Uziel302 - שיחה 10:43, 18 בינואר 2019 (IST)

אמא, בודאי שיש נשים שפעלו רבות ואין עליהן ערך, ומסתבר שיותר גברים פעלו רבות ואין עליהם ערך. אני רק מנסה שתבינו שגברים יותר מתאימים לתחומים מסוימים, ונשים לתחומים אחרים, ולכן זוכי פרס מסויים הם גברים בדרך כלל, ובמקרים אחרים, שהמקרה המאפיין ביותר הוא דוגמנות, נשים פעילות יותר. אין טעם לברוח מהטבע, הוא ירדוף אחרינו גם לויקיפדיה. לכן, למשל, פחות נשים כותבות כאן... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:06, 19 בינואר 2019 (IST)

לעניות דעתי אין אינטרס לפעול לאיזון. יש אינטרס לפעול בשוויוניות - לכתוב על מי שמגיע/ה לו/ה ערך, ללא קשר למינו/ה או למגדרו/ה. גם בתחומי הפוליטיקה ושאר תחומי החיים, תמיד עניין השריון לנשים מקום במפלגה או אפליה מתקנת בקבלה למקומות עבודה הרתיע אותי. וכי אין נשים מוכשרות שיכולות להיבחר בכוחות עצמן שהן צריכות עזרה עליונה מהחוק?! בר-כח - שיחה 20:13, 19 בינואר 2019 (IST)

אותי מעניין מהו מספר הצפיות הממוצע בערכים שהנושא שלהם הוא נשים לעומת ערכים שהנושא שלהם הוא גברים, ומהי השפעת הפרויקטים הנ"ל על כך. יש דרך לדעת דבר כזה? נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט • 20:57, 19 בינואר 2019 (IST)

מעניין מהו האחוז הזה כשמסתכלים על רק על מי שנולד (או נולדה) בעשורים האחרונים, נניח מ-1950 או 1960. אישית הנתון (17-19 אחוז נשים, בויקי אנגלית/עברית) מפתיע אותי דווקא בהיותו גבוה יחסית. דב ט. - שיחה 09:34, 20 בינואר 2019 (IST)

דב ט. היתה גם שליפה לפי תאריך לידה, אני אחפש. בנתיים הנה מבט כולל בדף הזה ושליפה לפי שנת לידה בויקיפדיה העברית נכון לאמצע שנה שעברה בשקף 8 של המצגת הזו, בברכה אמא של גולן - שיחה 12:26, 20 בינואר 2019 (IST)

יפה. לפי הטבלה מויקידאטה, אכן חלקן של הנשים עולה - בין ילידי המאה ה-18 זה פחות מ-10%, ב-1960 זה כ-25% וב-1988 זה 30%. זה משקף במידת מה את השינוי במעמדן בעולם. אגב השנה שבה נולדו הכי הרבה גברים בעלי ערך (בוויקידאטה) היא 1950, ומאז הם בירידה די משמעותית, ואילו שנת השיא של הנשים היא 1988. זה מצביע ככה"נ על ריבוי נשים בקטגוריות שבהן אנשים מתפרסמים בגיל צעיר יחסית, כמו מוזיקה ומשחק בקולנוע. בשנת 1950 נולדו כ-6000 נשים בעלות ערך מול כ-24,000 גברים, ואילו ב-1988 נולדו 8000 נשים שכבר הצליחו להצדיק את ערכן, מול 19,000 גברים בלבד. דב ט. - שיחה 15:12, 20 בינואר 2019 (IST)

עניין הקטגוריות מופיע במפורש במצגת שקישרת אליה, בשקף 9-10 - הקטגוריות הנשיות ביותר הן משחק לסוגיו, אמנות, מוזיקה, והן מגיעות בהן עד 44%. כלומר אלה שתי תופעות שמסבירות את השינוי בשיעור הנשים עם הזמן. אחת, באמת יש יותר נשים כמעט בכל תחום, יותר מדעניות, יותר מחוקקות וכו'; השנייה, בתחומים שבהם יש יותר נשים, מקבלים ערך בגיל צעיר יותר. דב ט. - שיחה 15:17, 20 בינואר 2019 (IST)

דב ט. זה גם עניין של תיעוד ושיקוף בהיסטוריה. למשל יש מספר מלכות אחמניות שהיו מאוד מפורסמות בזמנן והיו שליטות חזקות, אולם במהלך ההיסטוריה התיעוד עליהן נמחק והיום אין עליהן ערך בעוד לגברים בשושלת יש (נמצא אצלי ברשימת הערכים לכתיבה...). אמא של גולן - שיחה 16:21, 20 בינואר 2019 (IST)

הן היו מלכות במובן של נשות מלכים (ולא נשים יחידות). כל מה שידוע עליהן הוא מה שסיפרו היסטוריונים יווניים שונים וקיימת סברה שהם בכוונה הגזימו בכוחן של הנשים בחצר המלכים הפרסיים כדי להגכיחם. באותה חצר היו גם סריסים, נסיכים ושאר אצילים (רואי פני המלך) שרק על מיעוט קטן מהם יש לנו ערכים. היו (לפחות יחסית) מעט מאוד מלכות (בזכות עצמן) בעולם העתיק. Tzafrir - שיחה 11:36, 21 בינואר 2019 (IST)

Tzafrir אשמח לקרוא את המקורות שלך, כי אני מצאתי מקורות , ש סיון ל הפנתה אותי, המעידים שהיתה להן סמכות משל עצמן. אמא של גולן - שיחה 11:47, 22 בינואר 2019 (IST)

אני לא מהתחום. אני מכיר אותו, לדוגמה, האזנה לפודקאסט דברי הימים. סתם דוגמה מוכרת: במגילת אסתר (שללא קשר לעלילתה, יש סיכוי לא רע שמי שכתב אותה הכיר את מנהגי חצר המלכות הפרסית), כוחה של אסתר נובע רק מהגישה שיש לה למלך. Tzafrir - שיחה 13:29, 22 בינואר 2019 (IST)

דנוור מצטרפת לרשויות האוסרות על טיפולי המרה

Denver bans sexual orientation conversion therapy for minors

“Tonight’s vote to ban conversion therapy is our city coming together and saying with one voice that we will never allow our LGBTQ+ youth to be the targets of these dubious practices, and that we are here to support them,” Mayor Michael B. Hancock said in a statement. “Who they are is something to be celebrated, not maligned, and Denver will always be there to lift up our youth and ensure that they have the opportunity to grow up safe, happy and healthy.”

FW - שיחה 20:48, 18 בינואר 2019 (IST)

מעולה. אף אחד לא צריך לעבור עינויים נפשיים בגלל נטייתו המינית. בעיקר קטינים שלרוב מקבלים "טיפולים" כאלה בגלל לחץ של הוריהם ולא מרצונם החופשי. גם במדינת ניו יורק עבר לאחרונה ברוב גדול חוק האוסר טיפולי המרה בקטינים, ובמדינות רבות בארה"ב הועלו לאחרונה הצעות חוק דומות. ‏Guycn2 · ☎‏ 10:17, 19 בינואר 2019 (IST)

חבל. זה דבר חשוב לעזור לאדם להקים משפחה נורמאלית ולהביא ילדים.Mnbh9000 - שיחה 16:20, 13 בפברואר 2019 (IST)

רבים שואלים - למה דווקא צ'אד? מאיפה ראש הממשלה ושר החוץ שמע שיש בכלל מדינה כזו?

ובכן, מתחזק החשד שבין עוזריו יש מי שעוקב בקפידה אחרי השינויים האחרונים בוויקיפדיה ושואב רעיונות: [5] דב ט. - שיחה 12:29, 21 בינואר 2019 (IST)

כן, סביר שראש הממשלה לומד על שינויים בהרכב מועצת הבטחון מעריכות של אלמונים בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 14:42, 21 בינואר 2019 (IST)

התכוונתי להצביע באופן משעשע (בעיניי) על אותה עריכת אלמוני נבואית שנתקלתי בה בדף השיחה, ונראה שנמצאתי קורבן לחוק פו דב ט. - שיחה 17:12, 21 בינואר 2019 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

ייתכן שקרא קצת ספרות טובה, וגילה שצ'אד תמיד היתה נותנת החסות ללוחמי העצמאות מול העולם שרוצה לדכא את המתנחלים המסכנים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 11:34, 22 בינואר 2019 (IST)

גם במריבות בין סודאן לצ'אד צ'אד תמכה כל הזמן במורדים המסכנים... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 20:02, 23 בינואר 2019 (IST)

סתם לידע כללי, היום בחיפוש אחרי מדינות שאינן מכירות בישראל גיליתי מדינה חדשה בשם בהוטן. אני כותב זאת לטובת אותו סוכן נכבד של משרד החוץ שאולי קורא שורות אלו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:13, 23 בינואר 2019 (IST)

מדוע שלא ידע? מדינה גדולה וחשובה למדי, הנמצאת דרומית ללוב = לא רחוק מכאן... אני ממליץ בזאת, על היישומון "World Geography", של "Atom Games Entertainment" = אחלה דרך שבעולם, להעביר את הזמן ולצבור המון ידע, על כל ארצות-תבל. :-) DannielRV12 - שיחה 21:15, 18 בפברואר 2019 (IST)

3 מתוך 5 אנשים עושים מיסג'נדרינג בכוונה

אבל חלילה לא בכדי לפגוע.

3 in 5 people will deliberately misgender a trans person to show disrespect

זה בוודאי לא יפתיע ויקיפדים. FW - שיחה 20:52, 22 בינואר 2019 (IST)

לא הבנתי. בן עדריאל • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט 21:28, 22 בינואר 2019 (IST)

אני אתרגם לך לעברית: רוב האוכלוסייה לא מקבלת את הגישה שאדם יכול להיות מגדר אחר ממה שיש לו בין הרגליים, ולא נעמדת לדום כשהוא משנה את הלבוש שלו, מפציץ את הגוף שלו בהורמונים ומבקש לקרוא לו בצורה אחרת. לפי המחקר הזה, אגב, הרכב הקהילה כאן שונה מהאוכלוסייה הכללית, ונוטה מעט לגישה הלהט"בית. כך עולה מההצבעה הנוכחית על מאי פלג. יזהר ברק • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 21:46, 22 בינואר 2019 (IST)

לפני כשנתיים-שלוש יצא לי לפגוש מדי פעם במסגרת מסוימת בעבודה, טרנסג'נדר צעיר. כשפגשנו אותו בפעם-פעמיים ראשונות, לא ממש ידענו אם מדובר בבחור או בחורה ונזהרנו בפנייה אליו. אבל גם אחרי שכבר למדנו על היותו טרנסג'נדר והתחלנו להכיר אותו, עדיין מצאתי את עצמי חושב עליו כבחורה. מאד חששתי לטעות בדיבור ולגרום למבוכה, ולכן פשוט נמנעתי מלדבר אליו עם שימוש בכינוי גוף. חשבתי שזה קורה לי בגלל שמרנות או היותי סטרייט, אבל כששני חברי לעבודה באותה מסגרת, שניהם הומואים, סיפרו לי שהם בעצמם מתבלבלים כל הזמן ולפעמים אפילו טועים ובהיסח דעת פונים אליו בלשון נקבה, הבנתי שאני בסדר. ואלה עוד הומואים בשנות ה-30 לחייהם. חבר אחר לעבודה, הומו בשנות ה-50 המאוחרות לחייו, בכלל לא מכיר את השיח החדש. בכל פעם שסיפרתי לו מה למדתי בדפי השיחה, מה "מותר" ומה "אסור" להגיד, מה נחשב פוגעני ומה לא, לא היה לו מושג על מה אני מדבר ומה לא בסדר במילים האלה. אבל הוא מהדור הישן. והוא הומו, אז מותר לו. Liad Malone - שיחה 00:02, 23 בינואר 2019 (IST)

אני סקפטי כלפי הטענה שמה שאת וחברותייך מכנות "מיסג'נדרינג" נעשה ב 3/5 מקרים בכוונה, לדעתי אולי 1/5 אם כבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפער בין ויקיפדיה לעולם האמיתי גדול אף יותר. הפעולה אותה מבצעים 3/5 אנשים והמכונה "מיסג'נדרינג" - כלומר המשך התייחסות למי שעבר שינוי כאילו לא עבר אותו - אסורה בויקיפדיה באיסור חמור והעונש עליה הוא חסימה מיידית בשם הפלורליזם והחופש. לכן אף אחד בויקיפדיה לא ממשיך להתייחס למאי פלג כזכר בתקופה שאחרי השינוי. הויכוח כעת הוא על התייחסות לפני השינוי האם מותר להזכיר שמאי פלג נולדה כזכר ועברה שינוי ולא נולדה כנקבה. יהודי מהשומרון - שיחה 09:36, 24 בינואר 2019 (IST)

דרוש עורך/ך בצרפתית למשהו קטן

איזה אמן ישראלי מחפש עזרה בהעלאת הערך שלו בצרפתית. אשמח אם מישהו יוכל לעזור (הטקסט כבר מתורגם). פנו אלי בפרטי :) ―Talmoryair (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מומלץ לחתום אם אתה רוצה שיפנו אליך בפרטי. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:22, 27 בינואר 2019 (IST)

רק בוויקיפדיה

חידה קלה: באיזה ערך יש יותר הערות שוליים, בערך אפרים קציר, נשיא המדינה, ביופיזיקאי בעל שם עולמי והמדען הראשי במשרד הביטחון, או בערך יבגני זרובינסקי, אושיית רשת? אמרתי שזו חידה קלה. עכשיו לחידה היותר קשה: פי כמה יש יותר הערות שוליים בערך שבו יותר הערות שוליים? הנה התשובה: פי חמישה. אין כמו ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 07:25, 28 בינואר 2019 (IST)

מה לעשות שזרובינסקי מייצר יותר חדשות וסיקור מאפרים קציר? ניב - שיחה 07:49, 28 בינואר 2019 (IST)

לאחד הערות שוליים שמפנות ליותר מדי כתבות? אין שום סיבה שאחרי כל משפט יהיו חמש הערות שוליים. david7031 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 12:22, 28 בינואר 2019 (IST)

חחח באמת משעשע, עודף מוטיבציה אחרי דיון החשיבות שהיה בדף השיחה. אפשר לצמצם קצת. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:05, 28 בינואר 2019 (IST)

הוא פשוט היה ממש מזמן. תנסה להשוות עם הערך על בנימין נתניהו או שמעון פרס. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 16:10, 28 בינואר 2019 (IST)

ועוד חידה: כמה הערות שוליים בערך הערת שוליים? יורם שורק - שיחה 18:53, 28 בינואר 2019 (IST)

אנשים מעדיפים חיים קלים. יותר קל להכניס מקור+קישור לכתבה שקראת עכשיו (בד"כ המידע גם דורש פחות הבנה, משפט אחד מסכם, הערה וסיימנו), ואלו המקורות השכיחים בערכים מהסוג הזה, מאשר הפניות לספרים שצריך לנדוד עבורם לספריה או לגזרי עתון ישנים, שהם בד"כ המקורות בערכים כמו אפרים קציר. בן עדריאל • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט 00:04, 29 בינואר 2019 (IST)

יורם, איפה החידה? הערת שוליים . david7031 • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 15:28, 29 בינואר 2019 (IST)

הערך על זרובינסקי שייך לוויקיפדיה ב׳. כאשר ויקיפד שלא עוסק _רק_ בוויקיפדיה ב׳ נוגע בו, זה נזק נטו לוויקיפדיה. אפשר גם לשאול כמה ערכים יש בוויקיפדיה על דרגון בול? (תשובה: 15 תוספת מאוחרת: נראה שהגזמתי קצת, וחלקם הפניות - בעצם ״רק״ 8 ) איזה ערך יותר גדול, מדבר יהודה (43 קילו) או דרגון בול - דמויות (99 קילו)? אבל זו השוואה בין ערך רציני ומושקע, ובין משהו אחר, ספק ערך ספק פאנזין, וכמו שמישהי אמרה לי פעם, הגודל לא קובע. בלי לקרוא אף אחד מהערכים על דרגון בול, אין לי ספק שלפחות אחד מהם הוא באיכות נמוכה, ועשרים דקות עבודה של ויקיפד רציני היו משפרות אותו ביותר, ויחד עם זה, עדיף שאותו ויקיפד רציני לא יבזבז את 20 דקותיו על המשימה הזו, ובמקום זה ישפר ערך ליבה במצב עגום (לא מזמן ייבבתי במזנון על כך שיש לנו ערכי ליבה רבים, כנראה אלפים, שמצבם עגום). אז עדיף לעזוב את דרגון בול ואת זרובינסקי בשקט - ויקיפדיה ב׳ לא הולכת לשום מקום, וכל התעסקות בה של ויקיפד שיכול לשפר ערכי ליבה, היא נזק ובזבוז. הערכים על זרובינסקי ועל דרגון בול כאן בגלל אידאולוגיית ״לא אוכל לא שותה״, אבל אם דוד שי וטובים אחרים מכלים עליהם את זמנם (בין אם בדילול הערות שוליים, הגהה, או עצם הדיון עליהם), אז הם סובאים להתפקע ושותים לשכרה. חבל. קיפודנחש 02:45, 30 בינואר 2019 (IST)

אם כבר מדברים על שיאים ויקיפדיים, מעניין לציין כי הוויקיפדיה השנייה בגודלה (אחרי אנגלית כמובן) היא לא אחרת מאשר שפת הסבואנו הפיליפינית, שפה שמעודי לא שמעתי עליה עד שעיינתי ברשימת הוויקיפדיות. אגב הוויקיפדיה הסבואנית, הבנתי שחלק ניכר מכלל הערכים בשפה זו הם בתרגום מחשב, מה שמוריד דרסטית את רמת הוויקיפדיה. קחו למשל את הערך על רוסיה שהוא לכאורה ערך בעל משמעות רבה בכל הוויקיפדיות, אך בוויקיפדיה הנ"ל הוא קצרמר (אפילו הערך על ישראל ארוך יותר, שלא להזכיר את זה שבערך מופיעה מפה של ישראל בגבולות 48'). אגב, בעבר נערכה הצבעת מחיקה על הוויקיפדיה הסבואנית והוחלט להשאירה. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 01:00, 1 בפברואר 2019 (IST)

לא תאמינו מי העיר הבריאה ביותר בישראל. ואיפה הסיכוי הגבוה ביותר לחלות בסרטן?

• באתר גלובס. צחי לרנר - שיחה 09:20, 29 בינואר 2019 (IST)

אני ממליץ למי שקורא כתבות כאלה להרהר בשאלה הבאה: האם יתכן שמדובר בתוצאה אקראית לחלוטין, כך שהכתב פשוט מתאר בשקידה את צורת העננים או את האופן שבו נפל והתפזר חופן דוקים? הרי תמיד תהיה עיר "בריאה ביותר" בישראל, ותמיד תהיה עיר שבה אחוז החולים בסרטן הוא הגבוה ביותר. עוזי ו. - שיחה 17:01, 29 בינואר 2019 (IST)

עוזי ו. בדיוק כך חשבתי כשקראתי את הכתבה. צחי לרנר - שיחה 18:52, 29 בינואר 2019 (IST)

כאשר בכפר סבא נמדדה גם תוחלת החיים הגבוהה ביותר וגם תמותת התינוקות הנמוכה ביותר, אני נוטה לחשוב שיש כאן צירוף מקרים טוב מכדי להיות אקראי, אלא אם מישהו יראה לי איך שני המדדים האלו עשויים להיות תלויים בצורה שאיננה מעידה על בריאות כללית. אני אכן פחות מתרשם מתוצאות סקרי הערכות עצמיות או מאחוזי תחלואה (שיכולים להעיד על חתך גילאים יותר מאשר על מצב הבריאות). אני גם מנחש שישובים לא-עירוניים, אפילו אם יצורפו כולם יחד לטובת הסטטיסטיקה, היו משיגים תוצאות טובות מכל עיר ברוב המדדים. H. sapiens - שיחה 19:22, 29 בינואר 2019 (IST)

במקום שבו תמותת התינוקות הנמוכה ביותר סביר שתוחלת החיים תהיה הגבוהה ביותר, שהרי לתמותת תינוקות השפעה גדולה על תוחלת החיים, כך שאין כאן שום צירוף מקרים. דוד שי - שיחה 20:54, 29 בינואר 2019 (IST)

לא השפעה מדי גדולה, כי מוות של תינוקות זה די נדיר היום ברוך השם. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:56, 29 בינואר 2019 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: , H. sapiens, תמותת תינוקות נמוכה ביותר מעלה מאוד את תוחלת החיים לפי ההגדרה הפשוטה של תוחלת חיים. המדדים האלו מאוד תלויים. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 20:58, 29 בינואר 2019 (IST)

כמדומני שגם תמותת תינוקות וגם תוחלת חיים מושפעות שתיהן מיכולת כלכלית, ולכן זה לא מפתיע גם בגלל זה. כדאי לבדוק גם את הצפיפות בבית חולים מאיר לעומת הממוצע בישראל. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 21:01, 29 בינואר 2019 (IST)

הייתי תחת הרושם שמדידת תוחלת חיים כיום לא מחשיבה תמותת תינוקות. אם כן אני מסיר את הערתי (זו לא פעם ראשונה שאני מתקשה להבין מדוע טורחים למדוד משתנים שבהגדרה יש מתאם חזק בינהם). H. sapiens - שיחה 22:44, 29 בינואר 2019 (IST)

עוזי, אם זה היה אקראי היינו מצפים לרשימות שונות מאד בכל שנה. היינו גם מצפים שהאיזור הגיאוגרפי, המוצא האתני או המעמד הכלכלי לא ישפיעו. זה רחוק מלהיות המצב (וסיבות יש בשפע - למשל, ערבים מעשנים יותר מיהודים ונפגעים יותר בתאונות דרכים). מצאתי הודעה לעתונות של הלמ"ס, מ-2013, על תוחלת החיים בישראל בשנים 2005-2009, וזו לשונה:

1. מבין הערים בישראל (מעל 50,000 תושבים): ברעננה תוחלת החיים הגבוהה ביותר וברהט תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 8.5 שנים).
2. ארבע הערים עם ערכי תוחלת החיים הנמוכה ביותר, הן ערים ערביות או מעורבות (בהן לפחות 20% מהאוכלוסייה הם ערבים): רהט, נצרת, רמלה ולוד.
3. מבין הערים הגדולות בישראל (מעל 100,000 תושבים) ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר ובבאר שבע תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 2.8 שנים).
4. יחסית לשנים 2002-1998, תוחלת החיים עלתה בכל הערים, אך הפערים בין הערים נשארו בסדר גודל דומה.

(עד כאן הציטוט). העובדה שב-2018 כפר סבא החליפה את רמת גן כאלופת תוחלת החיים בין הערים הגדולות היא אכן אקראית ככל הנראה, וההבדלים ביניהן קטנים, ובהחלט סביר שב-2020 הבכורה תעבור להרצליה או רמת השרון. אבל העובדה שבאר שבע נותרה במקום האחרון בין הערים הגדולות אינה מקרית. ההבדלים בין הערים בצמרת ובתחתית עקביים יחסית ואינם זניחים. ב-2005-9: פער של 2.8 שנים בין הערים הגדולות ו-8.5 שנים בכל הערים.

דב ט. - שיחה 16:27, 30 בינואר 2019 (IST)

בדוח על תוחלת החיים לפי יישובים בלמ"ס נאמר כי "נמצא כי קיים קשר חיובי בין הרמה החברתית -כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים – ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך תוחלת החיים גבוהה יותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים להוציא מספר יישובים בהם הרמה החברתית-כלכלית נמוכה ולמרות זאת תוחלת החיים גבוהה –בני ברק, ירושלים ובית שמש." דב ט. - שיחה 16:33, 30 בינואר 2019 (IST)

לגבי הערבים, חוץ מעישון ותאונות דרכים, יש לקחת בחשבון גם את נתוני מקרי הרצח ותאונות ליד הבית. נראה לי שהכל ביחד סוגר יפה את הפער, בלי הבדלי בריאות נוספים. יזהר ברק • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 16:55, 30 בינואר 2019 (IST)

מעשי רצח ותאונות זוכים לפרסום רב, אבל השפעתם על תוחלת החיים זניחה, שהרי מדובר במקרים מעטים מאוד יחסית לגודל האוכלוסייה. דוד שי - שיחה 21:17, 2 בפברואר 2019 (IST)

אני לא חושב שההשפעה זניחה. בגיל צעיר יחסית תאונות לסוגיהן הן סיבת מוות מובילה. מחקר השווה את תוחלת החיים בברזיל ובקנדה, ומצא שפציעות מתאונות ואלימות מסבירות רבע מהפער. [6], וראה גם השוואה דומה בין ארצות הברית למדינות אחרות במערב [7]. אמנם עיקר התמותה היא אצל בני 50 ומעלה, ובקרבם תאונות אינן סיבת מוות מרכזית, אבל לתמותה אצל צעירים יש השפעה לא מבוטלת על תוחלת החיים. בניסוח אחר, מקרי מוות מתאונות ואלימות הם נדירים יחסית לכלל מקרי המוות, אבל כל אחד מהם מוריד יחסית הרבה שנים (מהממוצע) לעומת מקרי מוות טבעי. דב ט. - שיחה 12:14, 3 בפברואר 2019 (IST)

אני מחכה לכך שלצד תוחלת החיים יפרסמו גם את שונות החיים. אז נוכל לדעת אלו הבדלים הם מובהקים. עוזי ו. - שיחה 17:16, 30 בינואר 2019 (IST)

האם חייבים את השונות כדי לקבוע, למשל, שההבדלים בתוחלת החיים בין מדינות מערב אירופה לבין מדינות אפריקה אינם מקריים? דב ט. - שיחה 08:43, 3 בפברואר 2019 (IST)

ככל שבעיר, יש עצים רבים יותר, כך בריאות תושביה, תהיה טובה יותר, הפשיעה בהּ = נמוכה יותר ואילו איכות-החיים בהּ = גבוהה יותר. DannielRV12 - שיחה 21:17, 18 בפברואר 2019 (IST)

הגענו ל-1,000,000

היי. עוד ציון דרך בוויקיפדיה העברית. לפני כמה דקות הגענו למיליון דפים, בכל המרחבים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:07, 29 בינואר 2019 (IST)

מה הדף המיליון??? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 13:07, 29 בינואר 2019 (IST)

קשה לחשב את זה חד משמעית, כי יש דפים שנמחקים, אבל אני מהמר על שיחה:הכלה מאיסטנבול של משתמש:רונאלדיניו המלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:20, 29 בינואר 2019 (IST)

איזו התרגשות. אם כן אני גאה להיות חלק מההיסטוריה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:55, 29 בינואר 2019 (IST)

מעניין שיש הרבה יותר דפים שאינם ערכים מאשר ערכים... ראובן מ. - שיחה 20:00, 29 בינואר 2019 (IST)

מה זאת אומרת, לכל ערך יש דף שיחה, זה כבר חצי שבהכרח אינו ערך. הרי זה לא מחושב כדף אחד, נכון? נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 20:03, 29 בינואר 2019 (IST)

לא מדויק. יש הרבה ערכים שאין להם דפי שיחה, ויש גם דפי שיחה שאין להם ערכים (שנמחקו וכד'). ראובן מ. - שיחה 20:04, 29 בינואר 2019 (IST)

נכון, זה מחושב כשני דפים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:06, 29 בינואר 2019 (IST)

נחמד, אבל הרוב דפי הפניות. בר-כח - שיחה 21:23, 29 בינואר 2019 (IST)

ממש לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:28, 29 בינואר 2019 (IST)

יש לאן לשאוף

http://rotter.net/forum/scoops1/529764.shtml

ואני חשבתי שאני במקסימום האפשרי... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 19:54, 29 בינואר 2019 (IST)

וואו! איש השום (Theshumai) - שיחה 23:19, 30 בינואר 2019 (IST)

מבצע הקישור המאה

אני פותח פה סקר בחירות, והוא יופיע בתור הקישור המאה בערך על הבחירות. מהרו לענות לפני שמישהוא יוסיף קישור. david7031 • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 15:44, 30 בינואר 2019 (IST)

חכה! מישהו הוריד קישור... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה 16:28, 30 בינואר 2019 (IST)

ועכשיו הוסיף. לפי קצב העלייה שעולה בטור הנדסי הסקר מוארך ליומיים הקרובים עד לקישור המאתיים. (ניתן להוסיף גם תחזיות על מפלגות חדשות שיקומו או יתפרקו). david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:36, 30 בינואר 2019 (IST)

מחממים ערכים: בוויקיפדיה מנסים לנחש מי יתמודד לכנסת

עוד כתבה מהארץ. נראה שהארץ אובססיבים מאוד בזמן האחרון בנושאי מאחורי הקלעים של ויקיפדיה. בר-כח - שיחה 17:41, 30 בינואר 2019 (IST)

אכן. משתמש:עומר בן יעקב, הכותב ומדבר רבות על ויקיפדיה באמצעי התקשורת, ראיין אותי על ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/נבחרי ציבור פוטנציאליים. מוזמנים לתרום למיזם! (ולקרוא את הכתבה) ‏עמיחי • שיחה 22:04, 31 בינואר 2019 (IST)

כולל או לא כולל "עלה ירוק", "פיראטי-המהפיכה", "מהפיכה הפיראטים", "דעם" ורע"ש? :-)) DannielRV12 - שיחה 21:19, 18 בפברואר 2019 (IST)

לפי מחקר שנערך בהובלת חוקרים ממכון ויצמן, התחכום של המוח האנושי בא על חשבון ירידה באמינות שלו - ועלייה בסיכוי לחרדה ולטראומה

• כתבה בעיתון הארץ. צחי לרנר - שיחה 18:27, 30 בינואר 2019 (IST)

גולשים מדווחים שאין מספיק קישורים לכתבות בערך מוח, מה שככל הנראה פוגע אנושות באמינות שלו. מוזמן להוסיף. david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:43, 30 בינואר 2019 (IST)

ראיתי סרטון על ציורים נסתרים בציורים ידועים. בציור השגרירים יש גולגולת על השטיח באמצע התמונה. בציור בריאת האדם של מיכלאנג'לו, הקב"ה, חוה והכרובים נראים כמו המוח האנושי. שמתי תרשים של המוח על הציור, והקונטור תואם. דוריאן - שיחה 20:19, 30 בינואר 2019 (IST)

התאוריה הזו לא הומצאה ע"י החוקרים ממכון וייצמן והיא מסתובבת כבר כמה שנים לפחות: שהנטייה של בני-אדם למחלות פסיכיאטריות (במידה שאכן יש כזו, בהשוואה למינים אחרים. לא פשוט לכמת אך זו תחושה חזקה של רבים מן העוסקים בתחום, למשל קשה למצוא "מודלים אנימלים" בחיות מעבדה למחלות פסיכיאטריות) היא באופן כלשהו תוצא-לוואי של גידול המוח האנושי פי שלושה לערך בשני מיליון השנים האחרונות. אני לא בטוח שגם אחרי המחקר הנוכחי התאוריה הזו מבוססת מספיק לאזכור בערך מוח, בכל מקרה נא לא להוסיף את הכתבה בהארץ לקישורים החיצוניים. בשביל זה יש הערות שוליים ומאמר מדעי בכתב-עת יוקרתי. H. sapiens - שיחה 21:23, 30 בינואר 2019 (IST)

אם לא הובנתי כראוי, זו הייתה בדיחה לאור דיווח במזנון על יתר קישורים בערך מוח. david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 22:35, 30 בינואר 2019 (IST)

אני הבנתי אבל אני לא בטוח שכולם הבינו. הדינמיקה של "יש כתבה מעניינת בעיתון ויש קצת גאווה מקומית בישראל/מכון וייצמן אז בואו נוסיף עוד קישור חיצוני" מאוד חזקה בויקיפדיה, והאלטרנטיבה פחות ברורה. להבהרה, האלטרנטיבה שאני מציע: להוסיף בהפרעה נפשית או בערך ספציפי דומה ולא במוח, להוסיף בתוך גוף הערך במקום המתאים, עם הערת שוליים למאמר המדעי שהתפרסם ב-CELL, ורק אז ניתן להוסיף גם את הכתבה בעיתון כהערת שוליים נוספת. H. sapiens - שיחה 11:20, 31 בינואר 2019 (IST)

בקרוב: "הארץ" באתר "עיתונות יהודית היסטורית"

הועלו כבר כמה גליונות לדוגמה, מהשנים 1919 - 1929: [8], [9], [10], [11], [12]. רדיומן - שיחה 19:13, 30 בינואר 2019 (IST)

מעולה! השאלה אם גם שם יצטרכו מנוי ב-45 שקל לחודש . Amiro • שיחה 19:22, 30 בינואר 2019 (IST)

דוד שי, נדמה לי שצריך להכין תבנית, לא? Shannen - שיחה 15:17, 31 בינואר 2019 (IST)

בהחלט. יצרתי את תבנית:הארץ1. דוד שי - שיחה 17:56, 1 בפברואר 2019 (IST)

מצאתי זהב!

הפרק הראשון של "צופן ג'נסן" ביוטיוב! למרבה הצער האיכות נמוכה, אבל.... הסדרה מצויינת בדיוק כמו שזכרתי אותה! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:22, 30 בינואר 2019 (IST)

בחירות 2019

שלום חברים. עלה לי רעיון לפתוח דף כלשהוא שיהיה מין פורום של הקהילה לעניין הבחירות. החלפת דעות, הצהרות, ידיעות... מה אתם אומרים? נדנד 'עלה הזית' - שיחה 01:08, 31 בינואר 2019 (IST)

אני בעד לעשות סקר רחב היקף שבו כל אחד יכתוב עד יומיים לפני הבחירות מה יהיו התוצאות לדעתו, ונראה מי ינצח... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 01:10, 31 בינואר 2019 (IST)

גם Zה אפשר להכניס שם. יהיה מדור דעות, מדור הימורים, מדור חדשות... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 01:13, 31 בינואר 2019 (IST)

בשביל זה יש פייסבוק וטוויטר. כאן התכנסנו כדי לכתוב אנציקלופדיה, ואין לנו את המותרות של יציאה לפגרה של שלושה חודשים שבהם נכלה זמננו בוויכוחים פוליטיים. דוד שי - שיחה 06:54, 31 בינואר 2019 (IST)

אוסיף גם שקיים חשש שהפורום יהווה כר פורה לכל מיני טענות שעורכי ויקיפדיה הם "ימנים" או "שמאלנים", והפעם ניתן יהיה לגבות את זה ב"נתונים". Amiro • שיחה 07:08, 31 בינואר 2019 (IST)

הי, לא חייבים להגיב שם. אם דוד שי לא רוצה לכלות את זמנו שלא יכתוב. הרי זה לא דיון שעם משמעות. כך גם לגבי הטענה השניה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 12:20, 31 בינואר 2019 (IST)

עלה הזית, אני מקווה שלא שאבת את הרעיון מהבדיחה שלי למעלה. david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 12:25, 31 בינואר 2019 (IST)

למה לא? לכבוד הוא... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 12:26, 31 בינואר 2019 (IST)

ויקיפדיה:בחירות 2019 כולם מוזמנים לעזור! ברעיונות, עיצוב או כל דבר אחר. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 15:10, 31 בינואר 2019 (IST)

זה כאילו כמו פייסבוק, אבל בטכנולוגיה של 2004. מדהים. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ט 19:03, 5 בפברואר 2019 (IST)

אין דין ואין דיין

החיים הכפולים של המחזיר בתשובה.

בלילה הוא התחזה לחילוני שגר בקיבוץ, סטודנט למשפטים, גרוש פלוס אחד, ו-20 נשים שיצאו איתו לא העלו בדעתן שביום הוא משמש רב חרדי שמתגורר באלעד ונושא דרשות המטיפות לדת וציות לתנ"ך, נשוי ואב לשישה. eli - שיחה 01:35, 31 בינואר 2019 (IST)

אכן מקרה הזוי, לדעתי את עיקר האשמה יש להטיל על חברה היוצרת מצב שבו אדם חושש לעזוב את החברה, ובמקום זאת הוא משתמש בתחליפים פסולים. חג'ג' הוא התוצאה ולא הגורם. ישראל - שיחה 00:33, 1 בפברואר 2019 (IST)

כי רמאים/שקרנים/בוגדים שממציאים לעצמם חיים שונים כדי להרשים בחורות אין באף חברה אחרת? ההטפה ליתר החברה על דברים שהוא עצמו אינו מקיים, אינה בעייתית בפני עצמה, בסופו של דבר אלו אידיאלים שפשעו הוא שאינו עומד בהם, ויש שם לתסמונת/אפקט הזה של הנסיון ששל מי שמקולקל לתקן אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:51, 3 בפברואר 2019 (IST)

בקשה לכתיבת ערך על איש מודיעין ואסיר ציון בעיראק

ערך מורחב – עזיז אליהו

פנתה לוויקימדיה ישראל הגברת אביבה אליהו בבקשה הבאה:
ברצוני לדעת איך מפרסמים בויקיפדיה? האם ניתן להיעזר בכם לשם כך? אבי ז"ל היה איש מודיעין, אסיר ציון בעירק, הוא מונצח בגלילות ובהרצליה הוקמה גינה לזכרו. פועלו למען המדינה היה רב וחשוב לי להעלות את פרטיו לויקיפדיה.

קצת פרטים: יש להקליד עזיז אליהו

• להלן קישור לאתר הנצחה עיריית הרצליה: [13]
• להלן קישור לאתר משרד הקליטה – אסירי ציון [14]

כתובת דוא"ל של אביבה אליהו avivaeoutlook.co.il

לא בדקתי חשיבות אנציקלופדית אבל על פניו נראה שישנה. אודה למי שירים את הכפפה שנילי - שיחה 09:09, 31 בינואר 2019 (IST)

היי, כתבתי את הטיוטה הראשונית. לפי מה נקבעת החשיבות? האם אפשר להשתמש באחת התמונות או שבתו תוכל לשלוח אחת? טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 01:16, 1 בפברואר 2019 (IST)

פניתי אליה במייל בתקווה שיימצא חומר נוסף לערך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:52, 1 בפברואר 2019 (IST)

רונאלדיניו המלך, כל הכבוד. eli - שיחה 19:11, 7 בפברואר 2019 (IST)

עיתוני "הארץ" נחשפים לקהל הרחב

בשעה טובה ואחרי משא ומתן ארוך, נחתם חוזה בין רשת שוקן לספרייה הלאומית. להלן הידיעה. לסטר - שיחה 10:31, 31 בינואר 2019 (IST)

הסריקה שלהם לא משהו, ברגע שממרים את זה לטקסט מקבלים מלא שגיאות כתיב וזיהוי לא נכון של אותיות. – אסף (Sokuya)^שיחה 17:18, 31 בינואר 2019 (IST)

ראו הודעה קודמת בדף זה: #בקרוב: "הארץ" באתר "עיתונות יהודית היסטורית".

אני משער שהאיכות הנמוכה של הסריקה היא בגיליונות הישנים במיוחד (שגם איכות ההדפסה שלהם לא הייתה גבוהה) ושבשנים מאוחרות יותר איכות "הארץ" לא תפחת מזו המוכרת לנו בעיתונים אחרים.

אחת התוצאות המרגשות של מיזם זה תהיה העלאה לרשת של סיפורי ש"י עגנון הרבים שפורסמו ב"הארץ". דוד שי - שיחה 19:03, 31 בינואר 2019 (IST)

האם זה אומר שאין עליהם זכויות יוצרים כי הם נכתבו בשביל "הארץ"? david7031 • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ט • 19:10, 31 בינואר 2019 (IST)

בוודאי יש עליהם זכויות יוצרים, למשך 70 שנים משנת מותו של עגנון, אבל ניתן יהיה לקרוא אותם באינטרנט, כפי שפורסמו לראשונה (עגנון נהג ללטש את סיפוריו גם לאחר שפורסמו, הוא היה ממש נהנה לערוך בוויקיפדיה). דוד שי - שיחה 22:20, 31 בינואר 2019 (IST)

אני מסופקת אם לעגנון היה זמן ו/או חשק להיות ויקיפד ולהשתתף בדיונים ובוויכוחים הלוהטים שלנו במקום לכתוב את "שירה (ספר)" למשל... אבל אין ספק, שסיפוח "הארץ" ל"עיתונות יהודית היסטורית" מהווה תרומה מבורכת לויקיפדיה. Tmima5 - שיחה 11:05, 2 בפברואר 2019 (IST)

לגבי איכות הסריקה זה דבר שצריך לקחת בחשבון כשמחפשים בעיתונות יהודית היסטורית, בעיתונים משנים מוקדמות. תוצאות החיפוש יהיו חלקיות, כי ייתכן שהמילה שמחפשים לא הומרה נכון מתמונה לטקסט. אני לא בטוח איך בדיוק נעשתה ההמרה, אבל כדי להגיע לאיכות גבוהה צריך לעשות התאמות מסוימות לסוג הפונט המסוים. ייתכן שיהיו הבדלים באיכות בין עיתונים שונים, כתלות במאמץ שהושקע בטיוב התוצאות עבור עיתון מסוים. דב ט. - שיחה 08:45, 3 בפברואר 2019 (IST)

בחירות 2019

אני עובד על דף בחירות 2019. מי שיכול לעזור ברעיונות או בעיצוב, יותר ממוזמן! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:06, 31 בינואר 2019 (IST)

עם כל הכבוד, אני לא בטוח שזה רעיון טוב, שנתעסק בפוליטיקה ובויכוחים ובהימורים במקום לכתוב אנציקלופדיה. אגסי - שיחה 19:41, 31 בינואר 2019 (IST)

זה לא על חשבון, אין חובה לכתוב שם כל הזמן. אבל יהיה נחמד אם יהיה פורום בחירות של הקהילה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:44, 31 בינואר 2019 (IST)

המהלך סתם ייצור סטיגמות על כותבי ויקיפדיה: שמאלנים, ימנים, חילונים, דתיים וכו'. בכך אנו מאכילים את מבקרינו מכל הכיוונים. מוטב להשאיר את דעותינו האישיות מחוץ לפלטפורמת ויקיפדיה, שבה האובייקטיביות צריכה לשלוט באופן טוטאלי. בר-כח - שיחה 21:05, 31 בינואר 2019 (IST)

עדיף שיעסקו בזה שם מאשר במרחב הערכים. eman • שיחה • ♥ 21:35, 31 בינואר 2019 (IST)

נקודה נכונה. נוכל להוציא שם קצת... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 21:36, 31 בינואר 2019 (IST)

גם אני בעד. דעות יש לכולם, ועדיף לבטא אותן שם בהיתר, מאשר במרחב הערכים באיסור. ישראל - שיחה 00:08, 1 בפברואר 2019 (IST)

אז קדימה, בוא לעזור! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:08, 1 בפברואר 2019 (IST)

נגד חזק. יוציא שם לא רציני ואף ליצני למיזם (במיוחד כשזה כולל כנדבך מרכזי הימורים - מה זה פה, קזינו?!). שלא לדבר על כך שזה יכול להחצין הטיה פוליטית של עורכים ולהרבות מריבות. חומר לטור הבא ב"הארץ". נעם דובב - שיחה 00:21, 1 בפברואר 2019 (IST)

זה מרחב המשתמש שלו. גם אם לא אוהבים, אני לא רואה סיבה להתערבות. eman • שיחה • ♥ 00:46, 1 בפברואר 2019 (IST)

אני לא אקדם את זה אם לא תהיה תמיכה. אני גם לא רוצה להשאיר את זה במרחב המשתמש שלי. או שהקהילה תרצה או שלא. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:48, 1 בפברואר 2019 (IST)

רעיון חביב ובלתי מזיק. בהצלחה. אגלי טל - שיחה 15:15, 1 בפברואר 2019 (IST)

אני חייב להביע את תמיכתי. זה מבורך לטעמי. ניב - שיחה 19:36, 2 בפברואר 2019 (IST)

נגד חזק עניינים פוליטיים טעונים מאד, והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה עוד סיבה למריבות, איבה וטינה אישית. ראו מקרה סאפי ואני. זה מה שחסר לנו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:44, 4 בפברואר 2019 (IST)

אני בהחלט תומכת, כל עוד מקפידים להתנהג בנימוס ולא להתבטא בחריפות רבה מדי, אך במקרה שמישהו יפר את שני הכללים האלו יהיה צורך למחוק את הדף בהקדם. מספיק/ה ויקיפד/ית אחד/אחת שמתחיל/ה להביע את דעתו/ה באופן מוגזם וכבר מוצאים את עצמנו בוויכוח סוער ולוהט עם מילים גסות.

אולי כדי להוסיף את התבנית של הנימוס --אן שרלי - שיחה 18:40, 5 בפברואר 2019 (IST)

בחירות 2019 בשתי מלים: יהיה רע. בשלוש מלים: יהיה רע מאד. בשתי מלים גם: כולנו נמות. הנה, מיציתי את הנושא, אפשר לעבור הלאה. DannielRV12 - שיחה 21:22, 18 בפברואר 2019 (IST)

העיר הארוכה בעולם

ראיתי בגוגל מפות שאורכה של העיר מג'ורו באיי מרשל הוא כ-50 קילומטרים. האם זו העיר הארוכה בעולם? בברכה, מלך הצבים - שיחה 22:57, 31 בינואר 2019 (IST)

שאל בויקיפדיה:הכה את המומחה. מנסיוני, יש אנשים שיודעים כאלה דברים... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:34, 1 בפברואר 2019 (IST)

יש אפשרות להפוך את זה ל"הידעת"? מלך הצבים - שיחה 13:27, 1 בפברואר 2019 (IST)

נסה בויקיפדיה:הידעת?/המתנה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:47, 3 בפברואר 2019 (IST)

גוגל הוא ידידו הטוב של האדם. נראה ש-50 ק״מ זה פרונקל. ראה למשל מקסיקו סיטי, או סוצ'י. אין בכך כל ערך בהידעת. קיפודנחש 01:16, 6 בפברואר 2019 (IST)

בקשת ערך חשוב

מי יכול בבקשה לכתוב ערך על Rheinmetall/ריינמטאל - יצרנית הנשק הגדולה ביותר של גרמניה (ביחד עם טיסנקרופ)? זה מפליא שהערך הזה עדיין אדום אחרי כל כך הרבה שנים. לכותבים תודה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:55, 2 בפברואר 2019 (IST)

הייתי ממש רוצה, אבל הוא ארוך מורכב מדי בשבילי. אם מישהו יתרגם את השלדה, אין לי בעיה להמשיך משם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 05:32, 3 בפברואר 2019 (IST)

מפת לוויין על זמנית

היי. כלי מעניין שגיליתי - צילומי לווין של כדור הארץ ב-35 השנים האחרונות. מתי התפרץ הר געש. מתי נבנה כביש, מתי נולדה עיר, וכך הלאה. ראו [15]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:37, 3 בפברואר 2019 (IST)

מגניב. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:48, 3 בפברואר 2019 (IST)

מדהים IKhitron. צחי לרנר - שיחה 22:51, 3 בפברואר 2019 (IST)

שימו לב שיש שם גם את ים המלח. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:24, 4 בפברואר 2019 (IST)

למי שלא יודע גם ל google street view יש היסטוריה וניתן לראות את הרחוב בתקופות שונות. Assafn • שיחה 15:52, 4 בפברואר 2019 (IST)

תם אהרון מקריא ערך ויקיפדי עם טוויסט

נסו [16],‏ 17:10-18:00. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:30, 4 בפברואר 2019 (IST)

סיום תפקיד איש קשר ויקימדיה למיזמים

מסיבות אישיות אני מסיים תפקידי כאיש הקשר מטעם ויקימדיה ישראל למיזמי קרן ויקימדיה בכלל וויקיפדיה בפרט. בענייני העמותה ובבקשות לסיוע ניתן לפנות לדף השיחה של מיכל לסטר, מנכ"לית העמותה, או בדוא"ל officewikimedia.org.il. תודה לכל מי שהיו איתי בקשר וסייעו. Shnili-WMIL - שיחה 09:54, 4 בפברואר 2019 (IST)

תודה על הכל, בהצלחה בהמשך דרכך. eli - שיחה 10:06, 4 בפברואר 2019 (IST)

אלי, שמעתי בצער את הבשורה. תרמת רבות לקשר בין ויקימדיה לוויקיפדיה. מאחל לך המון הצלחה בכל אשר תעשה! ‏Ovedc • שיחה 13:51, 4 בפברואר 2019 (IST)

תודה על תרומותך החשובה לקרן אלי, מצטרף לשאר ומאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך! צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 02:20, 5 בפברואר 2019 (IST)

תמונות מהפריימריז והבחירות לכנסת

תמונה לדוגמה מכינוס בחירות של מפלגת זהות

הייתם בחוג בית? הצבעתם בפריימריז? השתתפתם בעצרת בחירות? צילמתם פוליטיקאי מנשק תינוק? אם התשובה היא כן, אשמח אם תעלו את התמונות לוויקישיתוף ותצרפו לקטגוריה של הבחירות (commons:Category:Israeli legislative election, 2019). שימו לב: לאחרונה התברר שתמונה שעיקרה שלט תעמולה מישראל היא בעייתית להעלאה מבחינת זכויות יוצרים, ותמונות רבות נמחקו בשל כך, ולכן עדיף להתמקד בתמונות שבהן אין בעייה כזו. תודה, ‏DGtal‏ - שיחה 15:31, 5 בפברואר 2019 (IST)

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

נכנסות לתוקף החל מ-5 בספטמבר 2019, עם מספר סעיפים שנכנסו לתוקף מיום התקנת התקנות. אין לכך זכר בערך. התקנות החדשות נמצאות בוויקיטקסט, תודה ל-Fuzzy על עריכתן, והוספתי קישור חיצוני בערך. דוריאן • (Dorian Gray Wild – Talk)‏ 15:51, 5 בפברואר 2019 (IST)

רק מעטים עוסקים אצלנו בחקיקה, והעוסקים בכך רחוקים מלעקוב אחר כל חידושי החקיקה שראוי שיגיעו לוויקיפדיה. גם לחוקים ותיקים וחשובים, כמו חוק העונשין, חוק הביטוח הלאומי וחוק מס ערך מוסף, יש בוויקיפדיה ערכים דלים, שרחוקים מלתת מידע מקיף על החוק. ככה זה כשיש רק 50,000 עורכי דין במדינה. אולי כשיהיו 500,000 עורכי דין יימצא בהם אחד שיטרח לשפר את מצב ערכי החוקים. דוד שי - שיחה 20:54, 5 בפברואר 2019 (IST)

החשיבות בתקנות החדשות היא הגבלת מספר הדפים בכתבי הטענות. דוריאן • (Dorian Gray Wild – Talk)‏ 21:09, 5 בפברואר 2019 (IST)

כל הקרבות בהיסטוריית האנושות שיש בוויקיפדיה

[17] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:30, 5 בפברואר 2019 (IST)

מגניב ברמות על. בורה בורה - שיחה 04:22, 6 בפברואר 2019 (IST)

מגניב ממש. אבל התקשתי להזכר בקרב שהתרחש בפלורידה בשנת 2017. משה פרידמן - שיחה 19:41, 7 בפברואר 2019 (IST)

2010. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 7 בפברואר 2019 (IST)

זה מופיע גם ב 2017, אבל זה לא באמת משנה. יש שם בעשור האחרון לפחות שני קרבות על אדמת ארה"ב. במה מדובר? משה פרידמן - שיחה 21:27, 7 בפברואר 2019 (IST)

כי זה לא נעלם מיידית, אלא נשאר לכמה שניות. אין לי מושג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:54, 7 בפברואר 2019 (IST)

אולי הכוונה למלחמות של ארצות הברית עצמה, אולי מבצעים במזרח התיכון כשהאחרון נגד דעא"ש. איש השום (Theshumai) - שיחה 17:39, 9 בפברואר 2019 (IST)

טבעת נסיעה

במוסקבה כרטיס רב-קו הוא טבעת על אצבע [18]‏, [19]. אני רוצה גם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:45, 5 בפברואר 2019 (IST)

אם היית פעם במטרו במוסקבה היית מבין שהתחילו לטפל בבעיה מהצד הלא נכון... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 04:13, 6 בפברואר 2019 (IST)

הייתי כמה פעמים ב-1991... אבל לא ביקשתי לאמץ עת הכל, רק את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:54, 6 בפברואר 2019 (IST)

דווקא השבוע קראתי בעיתון על פיתוח כאן בישראל של צמיד שיחליף את כרטיס הרב קו. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 19:24, 10 בפברואר 2019 (IST)

תוצאות הפריימריז בליכוד

לאלו שלא התעדכנו:

1. בנימין נתניהו
2. יולי אדלשטיין
3. ישראל כ"ץ
4. גלעד ארדן
5. גדעון סער
6. מירי רגב
7. יואב גלנט
8. יריב לוין
9. ניר ברקת
10. גילה גמליאל
11. אבי דיכטר
12. זאב אלקין
13. אופיר אקוניס
14. צחי הנגבי
15. חיים כץ
16. ציפי חוטובלי
17. יובל שטייניץ
18. דודי אמסלם
19. פנחס עידן (מחוז שפלה)
20. אמיר אוחנה
21. שריון יו"ר
22. אופיר כץ (מחוז גליל)
23. אתי עטיה (מחוז דן)
24. יואב קיש
25. דוד ביטן
26. קרן ברק (אישה חדשה)
27. שלמה קרעי (מחוז נגב)
28. שריון יו"ר
29. מיקי זוהר
30. אברהם נגוסה (עולה חדש)
31. מיכל שיר (מחוז ת"א)
32. מולא פטין (לא יהודי)
33. קטי שטרית (אישה חדשה)
34. מאי גולן (צעירים)
35. עוזי דיין (מחוז מישור החוף)
36. שריון יו"ר

התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 01:12, 7 בפברואר 2019 (IST)

Atbannett אני מניח שכבר עדכנת את מיזם הח"כים הפונטיאצלים אבל אם לא, אז יש כאן 7 שמות ללא ערך שכדאי שיכנסו. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 09:52, 7 בפברואר 2019 (IST)

תודה רבה! עדכנתי את הדף של הליכוד - ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ח"כים פוטנציאליים/הליכוד. ‏עמיחי • שיחה 15:44, 7 בפברואר 2019 (IST)

תודה רבה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:04, 7 בפברואר 2019 (IST)

תודה. למרות שוויקיפדיה אינה עיתון, כדאי לעדכן בערך של אורן חזן שהוא לא באמת נבחר למקום ה-27. אגסי - שיחה 18:32, 7 בפברואר 2019 (IST)

זה לא סופי, שמעתי שיש סיפור עם שרן השכל שיכולה לקפוץ עשר מקומות. – אסף (Sokuya)^שיחה 18:35, 7 בפברואר 2019 (IST)

במקום ה-27 הריאלי הוא לא יהיה. הוא כבר מחפש מפלגה אחרת לרוץ איתה. אגסי - שיחה 21:40, 7 בפברואר 2019 (IST)

• יש טעויות בספירת הקולות או חשד לזיופים, לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12. מסתבר שבכמה קלפיות הצביעו יותר אנשים ממתפקדים רשומים, וכל הקולות הלכו למועמד אחד...אז אולי נצטרך לעדכן את התוצאות... אגסי - שיחה 23:10, 10 בפברואר 2019 (IST)

לא טעויות, לא זיופים, זה בסך הכל "מתנות בין חברים". דוד שי - שיחה 08:06, 11 בפברואר 2019 (IST)

אגב, זה ממש קול מה שהולך שם. שמח לגמרי. תכל'ס, אין על עמית סגל. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 08:10, 11 בפברואר 2019 (IST)

"הארץ" מסתמך על ויקיפדיה ולא נותן קרדיט

אתמול נפטר השחקן הבריטי אלברט פיני. "הארץ" פרסם ידיעה על כך, וקל לראות (למי שעבר את מחסום התשלום) שהיא נשענת במידה רבה על הערך בוויקיפדיה העברית. הדבר בולט ביחס לטעות שהופיעה בערך, והועתקה כפי שהיא לידיעה ב"הארץ". כוונתי למשפט (בגרסת ויקיפדיה): "הסרט הראשון בו השתתף, ב-1960, היה סרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, "הבדרן" (The Entertainer), בו שיחק פיני בתפקיד בנו של לורנס אוליביה" שבגרסת "הארץ" הוא "את הקריירה הקולנועית שלו החל פיני בסרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, "הבדרן" (The Entertainer), בו שיחק את בנו של לורנס אוליביה". הבעיה: פיני גילם בסרט זה את דמותו של מיק רייס, בנו של ארצ'י רייס, שאותו גילם לורנס אוליביה. בהמשך הכתבה חל שיבוש במאמץ לשנות מעט את ניסוחי ויקיפדיה, ו"פועל קשה יום" בוויקיפדיה הפך ל"פועל קשה" ב"הארץ".

כעת לשאלותי לעמוס שוקן, מו"ל "הארץ", ולאלוף בן, עורך העיתון:

• מדוע לא ניתן קרדיט בכתבה, למשל "ביצירת כתבה זו נעזרנו בוויקיפדיה העברית?"
• האם מוצדק לגבות תשלום על כתבה המתבססת בעיקר על ויקיפדיה העברית?
• האם ראוי שעיתון מכובד כמו "הארץ" יתבסס על פרי עמלם של "עכברי מחשבים וביריוני מקלדת", כפי שכינה "הארץ" את כותבי ויקיפדיה? דוד שי - שיחה 20:21, 8 בפברואר 2019 (IST)

הפניתי את שתי השאלות הראשונות לעמוס שוקן בטוויטר, אמתין לתשובתו. דוד שי - שיחה 21:11, 8 בפברואר 2019 (IST)

ולעומתם, כאשר עמותת חיל ההנדסה הסתמכה על ערכים בוויקיפדיה (ולא העתיקה מילה במילה) לצורך כתיבת ספר המורשת, היא נתנה קרדיט (ויקיפדיה + רשימת שמות הערכים) בפרק המקורות של הספר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:31, 8 בפברואר 2019 (IST)

זה מזכיר את המקרה עם הסרט על אלכס פרידמן. ויקישיתוף נשכבה על הגדר כדי להגן על גזיר כתבה מ-ynet ששודר בסרט במשך שנייה אחת, ובו היה כתוב שהנכים הגיעו להסכם עם הממשלה. בסופו של יום הוצאה כתבה זו מהגרסה הסופית של הסרט שהועלתה לוויקישיתוף, אך אתר ynet שידר אצלו את הסרט המקורי עם כתבה זו. דוריאן • (Dorian Gray Wild – Talk)‏ 22:59, 8 בפברואר 2019 (IST)

דוד שי, אלו שאלות עניינות וחשובות. אנא עדכן את הקהילה אם הנבלות בן ושוקן יענו לך. ניב - שיחה 00:05, 9 בפברואר 2019 (IST)

אל תצפה מהם כלום. הם מלכלכים על ויקיפידה העברית, אבל לעולם לא יכתבו מילה רעה על ויקיפדיה הערבית, כמו שהם מאשימים רק את היהודים בהסתה אך לא את הערבים ובמיוחד הפלסטינים אגסי - שיחה 00:54, 9 בפברואר 2019 (IST)

ברכותי לך דוד שי על הדרך המוצלחת שבה בחרת לטפל בספק הפרת זכויות יוצרים. פניה לדרג הגבוה ביותר בצורה הפומבית ביותר בלי לתת למאן דהו אפשרות לפתור בשקט את הבעיה ובלי לתת להם אפשרות לספק הבהרות (דוגמה היפותטית: אולי מישהו מאנשיהם כתב את הקטע בוויקיפדיה. או כל משהו אחר). העלית גם אותו וגם אותך על ראשם של סולמות גבוהים כבר בהתחלה. אחרים כאן עוד תורמים לאווירה עם כינויים מעליבים לגופם של אנשים (בניגוד למדיניות שלנו כאן).

הפרות זכויות יוצרים הן עברות. עיתונים מודעים לכך היטב. זהו שוט שצריך לדעת לנופף בחוכמה: צריך לדבר בשקט כי יש לנו מקל גדול.

ואני חוזר על כך שיש דרך טובה שבה גופי תקשורת יכולים לפצות את ויקיפדיה העברית: תמונות שחסרות לנו: זה לא עולה להם הרבה וזה תורם לנו. אם נקלעים להפרת זכויות יוצרים מצד עיתון רציני: לנסות לפתור בשקט את הבעיה ולפרסם את העניין רק כשהוא נפתר על דעת שני הצדדים. Tzafrir - שיחה 03:26, 9 בפברואר 2019 (IST)

יש בעיות שראוי לפתור בשקט ויש בעיות שראוי לפתור בפומבי. אין צורך בהעלבות שפורסמו כאן (אף שהיה צפוי שיבואו). מעיתון שיש לו חמאה על הראש אני מצפה ליותר זהירות. דוד שי - שיחה 06:36, 9 בפברואר 2019 (IST)

הרעיון של משתמש:Tzafrir ממש מוצא חן בעיני. ביקורת - שיחה 18:42, 9 בפברואר 2019 (IST)

מוצא גם מוצא, אבל לא ריאלי לחלוטין. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 01:43, 10 בפברואר 2019 (IST)

Tzafrir, אני כתבתי את רוב הערך בדצמבר 2005, ולשמחתי, לא עבדתי אז, ואינני עובד כיום בעיתון "הארץ". השגיאה עם לורנס אוליבייה היא שלי (זו לא ממש שגיאה אלא ניסוח גרוע מאוד). במקום עונש, אולי יחזירו את האפשרות לוויקיפדים לגלוש באתר "הארץ" בלי שיידרשו לכל מיני כישורי מפצחי חסמים ממוחשבים.אודי - שיחה 08:38, 10 בפברואר 2019 (IST)

כתבת ערך מצוין, ו"הארץ" צדק כשהחליט להסתמך עליו, רק חבל שלא נתן קרדיט. דוד שי - שיחה 08:05, 11 בפברואר 2019 (IST)

והנה מאמר בנושא זה, שכתב דוד באתר העין השביעית. ‏עמיחי • שיחה 22:11, 11 בפברואר 2019 (IST)

אכן ראוי שעיתון המפרסם כתבה שנסמכת רובה ככולה על מאמר בוויקיפדיה, יתן קרדיט. אבל לפני ששולקים את שוקן ברותחין, ומכנים אותו ״נבלה״, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהכתב שכתב את ההספד הסתמך על ויקיפדיה, בלי לידע את מערכת העיתון, ואולי אפילו בניגוד למדיניות הנקוטה בידיהם (אין לי מושג אם יש או אין להם מדיניות כזו).

בדומה, כתב יכול לפרסם כתבה שחלקה או רובה מועתק ממקור שאינו ויקיפדיה (פלגיאט). לרוב העיתונים יש מדיניות נגד פלגיאטים כאלה, ובכל זאת, כמעט בכל עיתון לפעמים מתחלק כזה. כל מה שאפשר לבקש מהעיתון, זה לפרסם עובדה זו לאחר מעשה, וכשעיתונאי נתפס בפלגיאט, אפשר לצפות שהעיתון יבהיר לו שמעשה כזה אינו מקובל, ואם העבירה חוזרת על עצמה, העיתונאי לא יכול להמשיך לכתוב בעיתון.

העתקה מוויקיפדיה שונה מפלגיאט רגיל בכך שהיא בעצם מותרת, כל עוד מפרסמים קרדיט, אבל אם יש בעיתון מדיניות האוסרת על העתקה כזו, הרי שאפשר להניח שהעיתונאי עשה זאת בלי ליידע את המערכת (וכמובן שאם זה המצב, העיתונאי גם לא יוכל לתת קרדיט), ואז העתקה כזו כמוה ככל פלגיאט אחר, ובדרך כלל העבריין הוא העיתונאי ולא העיתון.

שוב, אין לי מושג אם יש או אין מדיניות כזה ב״הארץ״, אבל לפני שמוקיעים את העיתון על הצלב, מן הראוי לבדוק. קיפודנחש 01:15, 14 בפברואר 2019 (IST)

תיקון קטן: בתנאים המתאימים (לדוגמה: מאמר שלם שכל תוכנו הוא העתקה מוויקיפדיה ללא שינויים מספקים, ואין לי מושג אם זה המצב כאן), הדרישה בהתאם לרישיון אינה רק קרדיט (BY) אלא גם שהתוכן החדש יהיה תחת אותו רישיון (SA). Tzafrir - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2019 (IST)

קיפודנחש, נדמה לי שאתה מתאמץ יותר מדי לטהר את "הארץ". ייתכן שהכתב לא יידע את מערכת העיתון, אבל אני יידעתי את שוקן בטוויטר, ולא ראיתי תגובה כלשהי שלו (למען הסר ספק, זה כמובן לא מצדיק את הכינוי "נבלה"). דוד שי - שיחה 15:34, 15 בפברואר 2019 (IST)

לא התאמצתי כל כך הרבה, וגם לא טיהרתי אף אחד. רציתי להסב את תשומת הלב לכך שעיתון זה לא המפלגה הקומוניסטית, ולא כל מה שכתוב בכתבה מסוימת, בהכרח מייצג איזו אידאולגיית על של איזה איל עיתונות - לפעמים זה הכתב. אנו שוכחים זאת לפעמים, כמו בדוגמה למעלה, כשקישרת למאמר דעה ("ביריוני מקלדת"), כאילו אלו דבריו של העיתון או של שוקן, כשלמעשה מדובר בדעתו של הכותב, שבעיתון פלורליסטי לא מייצגת "קו" של העיתון או המערכת. זו נטייה אנושית מוכרת לצרור את כל מי שמעברו השני של מתרס ב"הם" קולקטיבי, תוך הבנה מלאה שבצד "שלנו" יש מגוון רחב של גישות ודעות. כך "הערבים", "הגויים", "הדוסים" (אם אתה חילוני) או "החילונים" אם אתה דתי. ילד במאה שערים מבין היטב שבין סאטמר וחבד יש תק פרסה, אבל לא בהכרח מודע להבדל בין קיבוצניק מדגניה לבת עשירים מסביון, ואלו מצידם כורכים את הסאטמרים והחבדניקים בחבילה אחת. כך הציבור לעתים מתייחס ל"עורכי ויקיפדיה" כאילו אנו אגודה סודית שכל חבריה תפורים מעור אחד, ואנחנו לפעמים תופסים את מה שכתוב ב"הארץ" כאילו כל העיתון נכתב על ידי שיבוטים קטנים של שוקן. קיפודנחש 16:30, 15 בפברואר 2019 (IST)

כאשר עיתון חוטא בהפרת זכויות יוצרים, האחריות אינה נעצרת בכתב שעשה זאת, אלא ממשיכה אל אלה שמעליו - העורך הראשי והמו"ל. כאשר מסבים את תשומת לבו של המו"ל להפרה, והוא אינו עושה דבר לתקנה, זה הופך מאחריות מתוקף תפקידו כמו"ל לאחריות אישית.

כך גם ביחס לביטוי "עכברי מחשבים וביריוני מקלדת" - האחריות לביטוי מכוער אינה נעצרת במי שכתב זאת, אלא גם בעורך שאישר את הדפסת הביטוי. עם כל הכבוד לחופש הביטוי ב"הארץ", עורך הגון לא היה מאפשר לביטוי כזה לעבור. עורך איננו רק תואר כבוד, זהו תפקיד שמחייב את נושאו לאחריות מסוימת, ובמקרה הזה עורך "הארץ", אלוף בן, כשל. דוד שי - שיחה 00:17, 17 בפברואר 2019 (IST)

עוד טרנסג'נדרית, מרקע חרדי, מתאבדת

נטלי וייסברג שיתפה לא מזמן את סיפור חייה - שכלל התעמרות, איבה ואיומים מהסביבה שלה במאה שערים, טיפולי המרה, צעד אחר שעל של פגיעות וצלקות... והכל כדי לחיות חיים עם מינימום של כבוד וסיפוק. היא הפכה אובדנית בעקבות הרדיפות, וההצלחות שלה הגיעו מאוחר מדי - כמו קבלת אישור רבני להתחלת מעבר מגדרי רק בשל פיקוח נפש, מציאת קהילה, וקידום הקמת מרכז בריאות טרנסג'נדרים בבית החולים איכילוב. כל עוד האמונה שלה והזהות שלה לא הוכרו, היא נותרה בודדה ואובדנית.

לידיעת כל מי שחושב - עדיין - שאין לגישות של שנאה וחוסר קבלה השלכות אמיתיות בעולם האמיתי. FW - שיחה 12:57, 10 בפברואר 2019 (IST)

זה עצוב, אבל למיטב ידיעתי זה גם חלק מבעיה גדולה יותר של התאבדויות של יוצאים בשאלה. Tzafrir - שיחה 14:18, 10 בפברואר 2019 (IST)

השתייכות לשתי קבוצות סיכון. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ה' באדר א' ה'תשע"ט 15:55, 10 בפברואר 2019 (IST)

כמו שאמרה צביה, אלו אכן קבוצות בסיכון גבוה, כמו שנהרגים יותר, לצערינו, פועלי בניין, ועוסקים בזנות. צריך לטפל מהשורש. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 17:57, 10 בפברואר 2019 (IST)

טיפול יסודי, שנאה בשנאה.אבי84 - שיחה 18:45, 10 בפברואר 2019 (IST)

מצטער לקרוא עכשיו גם על עליה גדולה במקרי הלהט"בופוביה המדווחים בישראל. חבל. איש השום (Theshumai) - שיחה 22:12, 10 בפברואר 2019 (IST)

הדיילי מייל – בת 38, נעצרה בביתה בפני ילדיה (בהם ילדה אוטיסטית ותינוק יונק), והושלכה לתא מעצר. הסיבה – התווכחה בטוויטר עם טרנסג'נדרית וכינתה אותה "גבר". חודשיים מאז, אבל הטלפון הנייד והלפטופ שלה עדיין "תחת חקירה". לשם אתם חותרים? משטרת דיבורים? דגש — 19:18, 10 בפברואר 2019 (IST)

דגש, מקרה מעניין ביותר, תודה על הלינק. קראתי עוד על זה עכשיו. נראה מהכתבה כאן שמדובר במעצר לאחר סדרה עקבית של הטרדות, פעולות של בריונות ברשת (כמו הצקות משני חשבונות שונים) והצקות על רקע מגדרי. אני די בהלם מזה שמשטרה מגיעה לאדם הביתה ומכניסה אותו למעצר בעקבות בריונות רשת, בישראל אני לא יכול לדמיין משטרה אוכפת הפרה של עבירות הרבה יותר דרמטיות. איש השום (Theshumai) - שיחה 22:11, 10 בפברואר 2019 (IST)

זה אולי מה שהכותרת אומרת, אבל זו לא המציאות, ואפילו לא מה שכתוב במאמר:

The papers claim that, as a 'toxic' debate raged online over plans to allow people to 'self-ID' as another gender, Mrs Scottow tweeted 'defamatory' messages about Miss Hayden. She is also alleged to have used accounts in two names to 'harass, defame, and publish derogatory and defamatory tweets' about Miss Hayden, including referring to her as male, stating she was 'racist, xenophobic and a crook' and mocking her as a 'fake lawyer'

.

בהקשר הזה מעניין להזכיר גם נושא שנמצא במצב כלשהו בתהליך המשפטי בארה"ב (אאל"ט, ערעור אחרי הרשעה) של צעירה שעודדה בהצלחה ידיד שלה להתאבד (כמדומני בסמסים, או מדיה חברתית כלשהי). סעיף האישום הוא משהו כמו "גרימת מוות ב< רשלנות>" (כמדומני ש"רשלנות" במשפט העברי מתאים ל-negligence, ובמקרה הזה מדובר ב""reckless behavior", שאין לי מושג אם יש לו מקבילה בחוק הישראלי, או מה היא). - בערבון מוגבל - הכל מזיכרון של דיווח ברדיו, זיכרון שגם כשהוא עבד טוב הוא לא עבד ממש טוב, וכבר די הרבה זמן הוא כבר לא עובד טוב. בלי לדעת את העובדות המדויקות, לפי הנאמר במאמר, בהחלט יתכן שמעצר האם מוצדק ונכון (וכל ה"בפני ילדיה" זה סתם BS - אם צריך לעצור אם, עוצרים, לא מחכים שהילדים יסתכלו לצד שני), ויכול להיות שעדיף לנו להגיע לשם, מאשר לקצה השני - "חופש הדיבור" מקבל הגנה וכיסוי מלאים גם במקרים בהם מוכח בעליל שהוא אלים ואפילו קטלני. אולי אפשר להרחיב מעט את הפרספקטיבה אם בכל מקרה של דיבור שתוקף קבוצה שלמה, נשאל את עצמנו מה הייתה תגובתנו האינסטינקטיבית אם הקבוצה שהותקפה הייתה "יהודים" גם אם מדובר בקבוצה אחרת. בהרבה מקרים התגובה האינסטינקטיבית הזו היא התגובה הנכונה. לא בטוח כמה המעצר היה כואב לי או לך, אם האם בת ה-38 עם האוטיסטית והיונק הייתה נאצית, והמעצר היה בגלל שפע דברי בלע ודברי נאצה נגד יהודים, ואה כן, דרך אגב, היו מקרים שאנשים ביצעו פעולות טרור רצחניות נגד יהודים בעקבות קריאת דברי בלע והסתה דומים. קיפודנחש 02:22, 11 בפברואר 2019 (IST)

חרות מקודשת יותר מהשוויון. זכותו של אדם לומר מה שרוצה ולעשות מה שרוצה כל עוד הוא לא עושה נזק ממש. זכותו של אדם להחזיק בדעות נאציות וזכותי המלאה להתנגד לה. זכותך להחזיק בדעה אנטי חרדית וזכותי המלאה לצדד בה עיקרי החירות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ולא משטרת מחשבות של ה-PC הלל יערי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 14:44, 11 בפברואר 2019 (IST)

הלל יערי, הבעיה במשפט "כל עוד הוא לא עושה נזק ממש", שאנשים מתאבדים בגלל בריונות ברשת (זה נכון לטרנסג'נדרים, לבני נוער ועוד), כך שאי אפשר לטעון שאין פה נזק. איש השום (Theshumai) - שיחה 14:51, 11 בפברואר 2019 (IST)

איש השום (Theshumai) חירות עניינה שמותר אדם להחזיק בכל דעה שהיא ולך אין שום זכות להגביל אוצה המהות של חופש הדיבור והדת ממוסדת על עיקרון שאין לאדם לעומתי זכויות על המחשבות או הדיבור שלי. כך אין זכות לדתי לטעון שאישה (שלא הולכת על פי כללי הצניעות) והולכת לצידו ברחוב היא פגיעה ברגשות שלו וזאת בשל שלו לו אין זכות לעומת אותה אישה לחייב אותה הכיצד ללכת באותו העניין זכותו של אדם להביע עמדה נגד טרנסג'נדרים או נגד ג'ינג'ים. האם יבוא הדתי ויטען שהרהור הבא מימת אישה פרוצה (לפי דעתו) מהווה לו עבירה ופגיעה רגשית עמוקה טענתו עומדת יד אחת או בסתירה לכללי החירות הלל יערי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 15:48, 11 בפברואר 2019 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני רק שאלה, מהם אחוזי ההתאבדות בקרב טרנסג'נדרים שחיו בסביבה תומכת ומכילה? אכן ראוי/רצוי/חובה לא להעליב ולא לפגוע, בפרט לא אוכלוסיות רגישות, אך מצד שני כמדומני שעניין זה לא ישנה הרבה את שיעור האובדנות, והאשמת אנשים בגרימה להתאבדות של מי שממילא היה מתאבד היא האשמה בעייתית. לכל מחקר רציני צריכה להיות קבוצת ביקורת (תרופת פלצבו לדוגמא) כדי לבחון את אמיתות במחקר, מול תאימות לא תלויה, שאפשר למצוא גם בין התפתחות טכנולוגית לשיעורי ההתאבדות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 15:59, 11 בפברואר 2019 (IST)

בכלל הכותרת בעייתית כאילו הרקע החרדי שלה היווה עילה להתאדותה למיטב ידיעתי אחוזי התאבדות אצל חוזר שאלה גבוהה יותר בלא קשר למין. נוסיף על כך שאחוזי ההתאבדות אצל הטרנסג'נדרים גבוהה במיוחד ביחס לשאר האכלוסיה. האשמה בהסתה של אנשים מסביב דומה לכריתת הענף שעליהם אתם יושבים. האם נתלה התאבדות גברים בשל האמירות נגד גברים מצד נשים בשנים האחרונות? האם נתלה פגיעות מיניות אצל חרדים בשל ההסתה הפרועה נגד אותה מגזר מיותר לציין שהמגזר החרדי הוא המגזר המושמץ ביותר בישראל אחרי המגזר הערבי וזאת שעל האחרונים רובה של התקשורת מגינה. הלל יערי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 17:34, 11 בפברואר 2019 (IST)

דגל החירות לא מת ואתה באה רוח האומרת שאל לסתום פה של אחד בשל פגיעה בשני. היום מעשה של אדם סוחבת אחריה רעיון, המקלף את אחריותו של האדם לעצמו ועל מעשיו. נדמה לעתים שכל מעשה בעייתי שיעשה להט"ב/אישה וכ'ו הדבר מיד יתלה בסובבים אותה בחברים שלה ובחברה כולה , לעתים האשמה כל כך קיצונית שניתן להאשים מגזר שלם בבעיותיה הפרטיות של אלו. איך ייתכן שאדם השייך לקבוצה מסוימת אחריותו האישית של מעשיו נופלים על אנשים אחרים וקבוצות שונות שייתכן שלא יודעים בכלל על מה מדובר. המהלך וסיפורה של אסתי ויינשטין הביא לתמורה קשה בישראל, כאילו ישנם אנשים עם סיפור חיים מרגש שהם עושים אבל לא אחראים היינו שכל השלכות מעשיהם נתלות בקבוצה אחרת שבדרך כלל אין לה במה בכלל לטעון את טענותיה הלל יערי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשע"ט • 17:48, 11 בפברואר 2019 (IST)

לא מדובר כאן בשאלה ״איזה דעות מותר להחזיק״, אלא בשאלה האם יש מגבלות על הדיבור בפורומים ציבוריים. אתה כמובן רשאי להחזיק בדעה ש״מותר לומר הכל״, אבל כל מערכת חוק המוכרת לי, מכילה חוקים שמגבילים מה מותר לומר בפרהסיה. גרמניה וישראל הן דוגמאות ברורות - למיטב ידיעתי, בשתי המדינות האלו מישהו שיעמוד על במה ציבורית ויצעק ״הייל היטלר!״ יעבור על החוק. בכל המדינות הדמוקרטיות יש חוקים נגד הסתה, המגבילים את חופש הדיבור. בדרך כלל החוקים הללו לא חלים, או לפחות לא נאכפים על דיבור פרטי, אבל ככל שהדיבור ציבורי יותר, חלים עליו יותר מגבלות: זה דבר אחד להדביק פתק על המקרר בו כתוב ״מוות לערבים״ או ״מוות ליהודים״, ודבר אחר כשמדובר במקרר בסופרמרקט, או שלט חוצות, או שליחת פוסט בטוויטר או פייסבוק. לא מוכרת לי מדינה דמוקרטית בה פרסום כזה על שלט חוצות לא יהיה עבירה על חוק כזה או אחר. קיפודנחש 23:51, 11 בפברואר 2019 (IST)

נתאר לעצמנו מקרה הפוך בו רבים מהחוזרים בתשובה מתאבדים, להערכתי אצבע מאשימה תופנה לקהילת החרדים ולא לקהילת המוצא, כך שבכל מקרה "היהודי אשם", צריך לתת את הדעת להשמצות אלו, ולא לתת להם גיבוי בויקיפדיה.

בניגוד למה שחילוני ממוצע יודע, אצל החרדים אין אג'נדה של שנאה ללהטבים, החברה החרדית דוחה מתוכה כל אדם שאינו מתאים לקוד החרדי, למשל גבר שיחליט ללכת עם מכנסיים בצבע לבן (או אפילו שרוכים) ישר יכנס לרשימת דחיה ממסויימת קל וחומר אדם שעיסקו במיניות, דבר שמוצנע מאד בחברה החרדית. אבי84 - שיחה 11:05, 12 בפברואר 2019 (IST)

אני לא בטוח בקשר למשפט האחרון. אמנם יש הוקעה לכל שבירת מוסכמות, אבל אין דין מכנסים בצבע לבן כדין תועבה. בן עדריאל • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט 00:32, 14 בפברואר 2019 (IST)

קל וחומר אמרנו, אבל בבסיס, לצערנו עצם החטא פחות חמור מהקוד החברתי. (בשונה לחלוטין מהמגזר הדתי) על "ספסנישט" שמעת?

להטב שיחיה בסביבת ישיבה חרדית יסבול פחות שנאה (אם הוא שומר על הקודים פחות או יותר), מלהטב בסביבה צבאית או דתית למשל. אבי84 - שיחה 09:57, 14 בפברואר 2019 (IST)

קיפודנחש הבעיה העיקרית במצבים הללו. שהדברים מוצגים כך שנדמה שהלהטב/אישה וכ'ו בעצמם אין להם שום אחריות על המעשה עצמו. האשם נופל לחברה אן על קבוצה מסוימת. אמור מעתה רב שתולה תאונת דרכים בחילול שבת שבת של חילונים. דרשן שתולה פיגוע בשל חילול שבת בגשר יהודית. שונה מהתפיסה הליברלית שמטילה את האשמה על חברה או קבוצה מסוימת. לתלות את מעשיה של אסתי וינשטיין בחסידות גור היא דומה במהותה על אשמת פיגוע בשל מעשיה של החברה החילונית הלל יערי • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 11:14, 14 בפברואר 2019 (IST)

גם אם זה נכון (״הדברים מוצגים כך ש...״), זו בוודאי לא ״הבעיה העיקרית במצבים הללו״. גם לא על כך דיברנו - דיברנו (לפחות אני דיברתי) על טענתך כאילו חופש הדיבור זה ערך עליון (״דגל החירות לא מת״ וכן הלאה), וכשמישהו מנסה להגביל את מה שמותר לך להגיד בטוויטר, פייסבוק, או על גבי שלט חוצות, זה אותו הדבר כאילו אומרים לך מה לחשוב. לא כך הדבר - אתה יכול לחשוב מה שאתה חושב בלי מגבלה, אבל זה לא אומר שאתה יכול לפרסם מה שאתה רוצה בלי מגבלה. יש כל מיני כללים וחוקים שמגבילים מה אפשר לומר בפורומים ציבוריים. הסתה כבר הזכרנו, ואביא דוגמה נוספת: אדם יכול לפנטז בין כתלי גולגלתו קיום יחסי מין סוערים עם ילדה בת שבע או ילד בן חמש, ואי אפשר להטיל על כך מגבלה, אבל אם אותו אדם יעלה את הפנטזיות הללו עלי בלוג, הוא יוכל לצפות לביקור נציגי החוק, ביקור שלא יסתכם בכוס תה וסיגריה. הדיון במעשיה של ויינשטיין ובמה אפשר לתלות אותם אולי מעניין, אבל אינו קשור כלל לדיון בינך וביני - דברי התייחסו לטענותיך קצת למעלה במעלה דיון זה, מהן עולה שבשם חופש הדיבור הקדוש כל אחד רשאי לומר כל דבר שעולה על רוחו (ועל כך אפשר להתווכח), ומיד גוזר מכך מסקנה שכל אחד יכול _לפרסם_ כל דבר שעולה על רוחו, אמירה שאינה נכונה בשום חברה שמוכרת לי בפלנטה שלנו ב-2019, ולדעתי ולדעת רוב האנשים טוב שכך.

(ובקטנה, בלי כל קשר לאמור לעיל - חתימתי מקשרת לדף שיחתי, אבל אם אתה מעוניין ״לתייג״ אותי, לא די להעתיק את החתימה, ועליך לקשר לדף המשתמש - קישור לדף השיחה לא שולח התראה, וגם לא הודעה. החדשות הטובות הן, שכל מה שנחוץ זה להסיר את המילה ״שיחת״) קיפודנחש 01:37, 16 בפברואר 2019 (IST)

לראשונה בישראל- פרומו לוויקיפדיה בשידור חי, ומספר הצפיות זינק

בתוכנית הפתיחה של הריאליטי החדש 2025 (תוכנית טלוויזיה), הודיע ארז טל (לראשונה בישראל בפריים טיים) בשידור חי כי עורכי ויקיפדיה ממתינים כדי לעדכן את הערך עם שמות הנכנסים לעיר. הרייטינג של התוכנית היה מאכזב, אך מנגד ההכרזה כמובן תרמה לזינוק של הערך אודות התוכנית, למקום הראשון במספר הצפיות בוויקיפדיה עם 28,864 צפיות, והשאירה אבק לשפיטה במקום השני עם 6,310, ולאחריהם רצח אורי אנסבכר (שעלול להימחק בדיון חשיבות), אלונה ברקת והמנחה שלצדו של ארז טל קורין גדעון. לעומת זאת האח הגדול VIP עונה 3 שהושקה בחודש שעבר, עם רייטינג גבוה יותר, הסתפקה ב-10,285 צפיות בערב הפתיחה, בהיעדר פרומו בשידור חי. אגב, חמשת המקומות הראשונים אומרים שקוראינו הנאמנים מתעניינים, בין השאר, בריאליטי, בדמויות פוליטיות ואחרות שנצפות בטלוויזיה, ובפיגועים מזעזעים. אגסי - שיחה 15:28, 11 בפברואר 2019 (IST)

זוהי ויקיפדיה ב'. ברזיל, לייבניץ ומטלורגיה משתרכים מאחור, ובכל זאת. עוזי ו. - שיחה 16:36, 11 בפברואר 2019 (IST)

זו ויקיעממית. פעמים רבות יש התאמה בין הרייטינג בטלוויזיה לרייטינג בוויקיפדיה, (בתוספת השפעה של נושאים שנלמדים בבית ספר). אגסי - שיחה 18:33, 11 בפברואר 2019 (IST)

אגב, זה גם לגיטימי מאוד. כיוון שאני מנטר - רוב העריכות שלי הם בעצם בערכים כמו אלו, ופחות בערכים על פרויד ואדלר. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 18:43, 11 בפברואר 2019 (IST)

למקרה שזה מנחם את עוזי ואחרים, ברזיל צברה 368,287 כניסות מאז תחילת המדידה ב-7/1/2015, לייבניץ 43,224 ומטלורגיה 19,863. אין סיבה שהם לא ימשיכו בקצב דומה גם בשנים הקרובות. ערכי ויקיפדיה ב' מסויימים יכולים להשיג מספרי כניסות מרשימים מאוד, אבל הם בדרך-כלל אצנים למרחקים קצרים, ובעוד כמה שנים בקושי מישהו יזכור אותם, כאשר רצי המרתון של ויקיפדיה א' ימשיכו לצבור כניסות במסעם אל העתיד. H. sapiens - שיחה 19:27, 11 בפברואר 2019 (IST)

מטלורגיה מ-2015 עד היום ממוצע של 15 צפיות ביום. לייבניץ 33 ביום והאח הגדול עונה 1 (שודרה ב-2008) 26 ביום. אגסי - שיחה 20:51, 11 בפברואר 2019 (IST)

ניחמתני. עוזי ו. - שיחה 22:21, 11 בפברואר 2019 (IST)

קראתי בעיון רב את הערך (מה לעשות, צריך להגדיל את מספר הצפיות), ולא הבנתי דבר אחד. איך הם מרוויחים כסף? או שכל התחרות היא "מי מבזבז הכי קצת כסף", שזה די פשוט למי שלמד מעט מתמטיקה לפני שהוא נכנס לעיר. david7031 • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 23:30, 11 בפברואר 2019 (IST)

לא משהו שהייתי מתגאה בו. תעודת עניות לחברה הישראלית. בן עדריאל • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט 00:04, 12 בפברואר 2019 (IST)

גם אני קראתי (לא בעיון) ואף צפיתי בפרומואים - אם כי לא בתוכנית עצמה, על כך בהמשך - במטרה להבין מה המשימות שהם ממלאים, אך לא הצלחתי. אין לי טלוויזיה, ואחרי כמה שנים בלי (וזה בדר"כ מה שקורה) אני כבר לא מסוגל פיזית לצפות בתוכנית מסוג זה. אבל זה מסקרן, כמעין מראה על החברה וערכיה הנוכחיים. בערך כתוב: "המשחק מבוסס על רעיון הקפיטליזם, ובו כל פעולה שיעשו תעלה לתושבים כסף כשהם בוחרים על מה לשלם וכמה, בעוד לוח שיוצב בעיר יציג כמה כסף צבר כל מתמודד". דב ט. - שיחה 09:28, 12 בפברואר 2019 (IST)

לדעתי אגב נושאים כמו האח הגדול (תוכנית טלוויזיה ישראלית) והאח הגדול (תוכנית טלוויזיה) ראויים בהחלט לערך אנציקלופדי, גם על-פי אמות מידה מחמירות יחסית, כתופעה מייצגת של התרבות הפופולרית בת הזמן. היא גם מעידה על החברה, ערכיה והעדפותיה, וגם, במידת מה, מעצבת אותם. זה לא מוכרח להיות ויקיפדיה ב'. הערכים הנוכחיים (כנראה, לא התעמקתי) עוסקים בטפל ואינם ממצים את החשיבות. דב ט. - שיחה 09:43, 12 בפברואר 2019 (IST)

Mobile toolbar - עורך חזותי לנייד

זהו תרגום של הטקסט למטה.

שלום לכולם,

צוות העריכה (של ויקיפדיה העולמית, כנראה, LC) מתכנן לעצב מחדש את העורך החזותי בטלפונים ניידים. סרגל הכלים מוגבל, ודורש שיפור.

אני מחפשת משתמשים שעורכים בנייד ויהיו מוכנים לעשות התנסות ובחינה. עריכה בנייד תופסת תאוצה, ואני מעוניינת שתעבוד גם בויקיפדיה העברית. מי מעוניין? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:35, 11 בפברואר 2019 (IST)

אנא סייעו בתרגום הדף

Hello, all:

The Editing team is planning to redesign the toolbar for the visual editor on the mobile site. (Go to https://he.m.wikipedia.org/wiki/Special:Random#/editor/0 and then use the pencil icon to switch to the visual editing mode. That editor.) The toolbar is limited and should be improved.

I would really like to find some mobile editors at the Hebrew Wikipedia to do some testing – ideally native speakers/readers, or people who are thoroughly used to RTL languages. Mobile editing is a growth area, and I want it to work here. Who is interested in this? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:35, 11 בפברואר 2019 (IST)

Ping: משתמש:Wikiped201820 משתמש:Yuval12345678910yuval משתמש:YoavRabi משתמש:Amirosan משתמש:Lior the swimmer משתמש:Le Comte משתמש:RonyH73 משתמש:לחיים 2 משתמש:סטבו

You have all used this editing system recently. Can you tell me what you like (or do not like) about it? Whatamidoing (WMF) - שיחה 18:46, 11 בפברואר 2019 (IST)

Well, the visual editor sometimes doesn't let me to add some References. Wikiped201820 - שיחה 18:57, 11 בפברואר 2019 (IST)

everything that the visual mobile editor had is great. The only thing missing are the capacities it doesn't have. I'm willing to do some testing!Le Comte - שיחה 22:45, 11 בפברואר 2019 (IST)

לא בדיוק הבנתי מה אני צריך לעשות, אשמח אם משהו יכול להסביר בעברית, בתודה לחיים • ו' באדר א' ה'תשע"ט 20:09, 11 בפברואר 2019 (IST)

היא מחפשת משוב על העורך החזותי וגם אנשים שישתתפו בניסוי בהקשר זה. Le Comte - שיחה 20:31, 11 בפברואר 2019 (IST)

Count me in user:Whatamidoing (WMF). מתניה • שיחה 20:49, 11 בפברואר 2019 (IST)

Quick update:  The Editing team is setting up a separate test site (so nothing will break a real article).  I'll get the link to you as soon as it's ready.  The first "test" will be for their new section editing system.  Later, they're hoping to show two different toolbars, and then you can tell them which you like better.  Whatamidoing (WMF) - שיחה 04:24, 15 בפברואר 2019 (IST)

כנראה שאונס גרוע יותר מרצח

• ג'קי חורי, הרשות הפלסטינית מתנערת מרוצח אורי אנסבכר כי אנס אותה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2019

ואני מנסה להיכנס לראש של הרשות: אם מותר לרצוח אזרחית תמימה כי זה חלק מהמלחמה בכיבוש, מה הבעיה לאנוס אותה על הדרך? דגש — 11:19, 12 בפברואר 2019 (IST)

מבלי להיכנס למקרה המסוים או אף לעניין הפלסטיני, בהחלט יש חברות שמרניות שרואות באונס דבר גרוע מרצח. במקרים קיצוניים אף ירצחו בת משפחה, בגלל שעברה אונס. אונס הוא פגיעה חמורה יותר בכבוד המשפחה והקהילה מאשר רצח, וכבוד המשפחה והקהילה עומד מעל כל דבר אחר.

עם להיכנס לעניין הפלסטיני, חלקים גדולים בחברה ובצמרת הפלסטינית אינם רואים בהרג אזרחים ישראלים דבר פסול, והם מוצאים לו הצדקות מהצדקות שונות בתנאים הנוכחיים של הסכסוך. מבחינתם, ואבהיר שזו לא עמדתי, זה משהו שמקביל ליחס של ישראלים רבים לחיסול איש חמאס, או לפגיעה באזרחים פלסטינים במהלך חיסול כזה. דב ט. - שיחה 11:58, 12 בפברואר 2019 (IST)

אונס נחשב אצלם, ובצדק, דבר מלוכלך, ולכן מכתים את המעשה הנאצל של רצח יהודים. לגבי דברי דב, קשה למצוא הקבלה. הרשות הפלסטינית משלמת הון תועפות (שבעה אחוזים מתקציבה!) לרוצחי יהודים בגלל שרצחו. מדינת ישראל מכניסה לכלא את מי שהורג ללא הצדקה, קל וחומר מי שרוצח. זה משקף את התהום בין שני העמים בתחום זה. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 12:34, 12 בפברואר 2019 (IST)

לא אמרתי שהמעשים עצמם, רצח אזרחים או חיסול פעיל חמאס, מקבילים, אלא היחס כלפיהם. כמו שישראלים רבים רואים בחיסול פעיל חמאס פעולה לגיטימית, ולעתים אף אם הוא כרוך בפגיעה בסובביו, כך יחס פלסטינים רבים להרג אזרחים ישראלים. ישראלים שיצדיקו פגיעה פיזית (עד כדי הרג) בטרוריסט פלסטיני, ולעתים בסובביו, ישללו (ברובם) פגיעה מינית באותו טרוריסט. דב ט. - שיחה 12:47, 12 בפברואר 2019 (IST)

לדגש - עמדת הרשות היא שזה על רקע פלילי. זה לא מופרך. יש לו עבר פלילי. נרו יאיר - הכסף מועבר לאסירים בטחוניים פלסטיניים באשר הם. לאו דוקא לרוצחים. רוצחים הם מיעוט קטן בקרב אלפי האסירים הבטחוניים. ולגבי הפער בין העמים, רוב הישראלים שרוצחים פלסטינים, כלל לא עומדים לדין. שושושושון - שיחה 12:59, 12 בפברואר 2019 (IST)

"אסירים בטחוניים", כמעט כולם הם מי שרצחו או ניסו לרצוח או סייעו לרצח או לניסיון רצח. הכול ממוקד במטרה של רצח יהודים. הכסף עולה בחדות ככל שיושבים יותר בכלא, והישיבה בכלא נגזרת כמובן מחומרת המעשה, כך שבשורה התחתונה הרוצחים מקבלים את רוב הכסף. בהשוואה לכיוון ההפוך, יש מעט מאוד יהודים שרוצחים פלסטינים, ובקרב אלה לא זכור לי אפילו אחד שלא עמד לדין. אולי תזכיר לי. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 13:03, 12 בפברואר 2019 (IST)

אני לעומת זאת מרוצה שכל בני עמינו מקבלים ללא פקפוק מסקנות חקירת שב״כ של עציר שלא הייתה לו אפשרות גישה לעורך דין. Tzafrir - שיחה 14:19, 12 בפברואר 2019 (IST)

"מדינת ישראל מכניסה לכלא את מי שהורג ללא הצדקה" - אבל מצדיקה בהרבה מקרים את ההרג ולא מכניסה לכלא... 79.183.43.212 15:42, 12 בפברואר 2019 (IST)

מאחר שמדובר לדבריך ב"הרבה מקרים", אולי תוכל לפרט ארבעה או חמישה, וגם להבהיר על סמך קבעת באופן חד משמעי שמדובר בהרג ללא הצדקה? נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:39, 12 בפברואר 2019 (IST)

באמת אינך מבין על מי הם מדברים? אגב, יש מתאם בין אלו שסבורים שחיילים הם רוצחים, לאלו שסוברים שהרג חיילים אינו רצח. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לי לנחש, שיפרטו הם מקרים ספציפיים ונבחן אותם. בינתיים נראה שהאתגר קצת קשה. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 22:23, 12 בפברואר 2019 (IST)

לא אתגר ובטח לא קשה. דוגמאות יש בסדרת התחקירים "רישיון להרוג" פה [20] שושושושון - שיחה 10:03, 13 בפברואר 2019 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לא קשה אבל לקח זמן. התחלתי עם המקרה הראשון בקישור שלך, הספיק לי לראות את הנושא, הירי בקלנדיה, כדי להיזכר שהיורה הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון ל-18 חודשי מאסר. והוא אפילו לא רצח. אולי בכל זאת תמקד אותנו יותר, היכן הם הישראלים שלדבריך רצחו פלסטינים וכלל לא עמדו לדין. לדבריך אלה בכלל רוב הישראלים שרוצחים פלסטינים. תן לי בבקשה את שלושת המקרים הכי בולטים. נרו יאיר • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 10:33, 13 בפברואר 2019 (IST)

לא לקח זמן בכלל. סליחה שיש לי חיים מחוץ לויקיפדיה. אתה טועה ומטעה. התיק נגד המאבטחים שירו למוות באח ובאחות במחסום קלנדיה נסגר. שושושושון - שיחה 11:09, 13 בפברואר 2019 (IST)

צודק, היה לי בראש מקרה אחר (שממנו רואים שהמערכת לא מטייחת מקרים חמורים). לגבי המקרה הזה, הנה ידיעה בעניין נסיבות סגירת התיק משום שמדובר בהגנה עצמית: מור שמעוני, ‏נסגר התיק נגד המאבטחים שירו למוות באח ואחות במחסום קלנדיה, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2016. נרו יאיר • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 11:31, 13 בפברואר 2019 (IST)

שאל את עצמך, אם זו באמת הגנה עצמית, מדוע הרשויות מסתירות את הסרטון שמתעד את התקרית? שושושושון - שיחה 11:43, 13 בפברואר 2019 (IST)

אנחנו נכנסים פה לנישות מיקרוסקופיות. אני לא בקיא בפרטי המקרה, אבל ברור לי שפרקליטות המדינה לא תסגור את התיק ללא סיבה משכנעת, כי במקרים אחרים היא העמידה לדין. אם הסרטון הוא העיקר מן הסתם אחד מארגוני הקרן כבר היה עותר לבג"ץ בעניין. נרו יאיר • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 11:48, 13 בפברואר 2019 (IST)

העמדה לדין על הרג פלסטיני (שלא לדבר על הרשעה) היא דבר נדיר. זה מובנה וקשור לכך שכל הגורמים, מהחשודים, דרך הגוף החוקר, עבור בפרקליטות, וכלה בבתי המשפט על ערכאותיהם השונות, הם... (תיראה מופתע) ישראלים. זה מדגים את חוסר הצדק הגלום בכיבוש. בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד שני חיילים שירו למוות בנער סמיר עווד. החיילים קבלו על אכיפה בררנית. הם ספרו 4 מקרי העמדה לדין בלבד מתוך 110 חקירות שנפתחו על הריגת פלסטינים בידי חיילים. אל תעצור את נשימתך: כתב האישום בוטל לבסוף. שושושושון - שיחה 15:07, 13 בפברואר 2019 (IST)

לא חששו כלל להעמיד לדין את אלאור אזריה ואת בן דרי. לא חששו כלל לענות קטין בפרשת דומא, למרות שלא הייתה שום פצצה מתקתקת. לא חששו כלל לחקור מוסד שלם של קטינים בפרשת א ראבי.

הסטטיסטיקה שלך מוצגת באופן עקום. מדובר כמעט תמיד במקרים שבהם מחבלים ניסו לרצוח יהודים, ולכן ירו בהם. במקרים האלה נפתחת אוטומטית חקירה. מאוד לא מפתיע שהמסקנה היא שהיה צורך בהגנה עצמית, אבל אצלך הקורבן הופך לאשם. בקיצור, עוד לא הבאת מקרה אחד שבו ישראלים רצחו פלסטינים ולא עמדו לדין. נרו יאיר • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ט • 15:45, 13 בפברואר 2019 (IST)

אתה באמת טורח לבדוק בכמה מקרים פלסטינים נחקרים על ידי השב״כ? כולל קטינים? Tzafrir - שיחה 18:54, 13 בפברואר 2019 (IST)

שים לב מה כתבו השופטים על מעשהו של אלאור אזריה לעומת העונש שהוא קיבל. פלסטיני לא היה יוצא במקרה כזה עם פחות ממאסר עולם. Tzafrir - שיחה 18:54, 13 בפברואר 2019 (IST)

לא טענתי כמובן שהשב"כ לא חוקר פלסטינים, אם כי גם לא שמעתי על מקרה שעינו קטין שאינו פצצה מתקתקת. אם שמעת אנא פרט. לגבי אלאור אזריה, אין כל כך מקרים להשוות, כי יש הרבה פחות טרור של יהודים כלפי פלסטינים. עולים בזיכרוני רק שני מקרים של הריגת מפגע יהודי אחר שנוטרל. האחד הוא ברוך גולדשטיין. תוכל להזכיר לי כמה פלסטינים קיבלו על כך מאסר עולם? חפש היטב, נראה אם תמצא מישהו שבכלל ישב. ספק אם הייתה אפילו חקירה. השני הוא עדן נתן זאדה. הרשויות גררו רגליים, כמדומני היו בעניין עתירות לבג"ץ. בסוף הייתה הרשעה אחרי 8 שנים. המקסימום שקיבלו שם היה שנתיים, אבל זה כולל גם תקיפות של השוטרים שניסו להגן על זאדה הכפות ותשעה מהם נפצעו. ובמקרים של זאדה וגולדשטיין לא היה חשש מחגורת נפץ. מקווה שהעובדות האלה יגרמו לך לחשוב מחדש. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 11:37, 14 בפברואר 2019 (IST)

היו לא מעט מקרי נסיונות לינץ' של יהודים בערבים. לדוגמה, בזמן הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע (2015), הבטום זרהום, שנחשד לשווא כמחבל, נוטרל נטרול יתר על ידי חבורה נלהבת. וזה היה רק מקרה אחד. לא זכור לי שהיה מי שהועמד לדין על נסיונות לינץ' שונים בירושלים, לדוגמה. Tzafrir - שיחה 18:59, 14 בפברואר 2019 (IST)

והנה, גם תוקפי זרהום הועמדו לדין וחלקם כבר הורשעו, למרות שהוא מת מהירי ולא מהתקיפה. קודם השווית לאלאור אזריה, עכשיו אתה משווה לניסיונות לינץ'. אם אתה לא זוכר כדאי תמיד לחפש בגוגל. אני למשל מצאתי את זה. על כל פנים, כמדומני שהוכחתי שפלסטינים במקרה מקביל (עד כמה שאפשר) לאזריה יצאו גם יצאו עם הרבה פחות ממאסר עולם. חלקם יצאו בלי כלום. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 20:39, 14 בפברואר 2019 (IST)

היעדר דיווחים בתקשורת על פטירות

בתקשורת פעמים רבות לא מדווחים על פטירות של אישים שיש להם ערכים בוויקיפדיה, כנראה משיקולי רייטינג, כמו למשל סופרות ותיקות כמו אילנה צור וריקה ברקוביץ. אצלנו זה מתפרסם גם בזכות חבר שמוצא את המידע על הפטירות באתר אבלים או מוויקיפדיות אחרות. לפי גוגל, דבר פטירתה של ריקה ברקוביץ פורסם רק במקומון השקמה ראשון לציון. עם זאת מספר הצפיות בערך שלה זינק ל-1,075. ואילו של אילנה צור עלה רק ל-151. לא ברור האם היא ריקה ברקוביץ מוכרת הרבה יותר, או אולי הקוראים בדף הראשי נכנסו יותר לערך של ריקה ברקוביץ' כדי לבדוק האם היא קשורה לאחד הברקוביץים המפורסמים. אגסי - שיחה 12:12, 12 בפברואר 2019 (IST)

במקרים האלה תחומי העניין של התקשורת מצומצמים יותר משלנו. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 12:31, 12 בפברואר 2019 (IST)

הם מפרסמים רכילות ואנחנו פטירות בלי שיקולי רייטינג...כנראה שעורכי העיתונים אומרים לכתבים: "עיתון זה לא ויקיפדיה" אגסי - שיחה 15:11, 12 בפברואר 2019 (IST)

אם שתי הסופרות הללו הן דוגמה מייצגת לאי-דיווח, אז כנראה שהסיבה לכך היא השוליות שלהן - ריקה ברקוביץ פרסמה את כל ספריה בהוצאה עצמית ואילנה צור הוציאה את רוב ספריה בהוצאה עצמית; אני מניח שאם היה מדובר בסופר או משורר שהוציא כמה ספרים בהוצאות טובות, נכתבו עליו בקורות וזכה בפרסים - אז התקשורת הייתה מדווחת עליו. הסיבות לכניסה לערך אחרי הפטירה יכולות להיות אחרות מתרומתן הספרותית - מספר חברים והיקף חשיפה ותגובות לפוסטים ברשתות החברתיות ופעילות חברתית; אם איני טועה ברקוביץ' יזמה וערכה במהלך השנים סדנאות ותחרויות כתיבה בבתי הספר וייתכן מאוד שבשל כך אנשים רבים הכירו אותה (נראה לי שהיא פחות ידועה בשל העובדה שמעט משיריה הולחנו ובוצעו); אין לי מושג אבל ייתכן מאוד שפעילותה וספריה של צור כמעט שאינם מוכרים כיום, אם היו מוכרים בעבר איני יודע. ברקוביץ' אינה כלולה בלקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים אבל כלולה בלקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח, 2009 של משה גרנות. צחי לרנר - שיחה 22:36, 12 בפברואר 2019 (IST)

דוגמה טרייה: פטירתו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל נודלמן פורסמה יותר מחודש וחצי לאחר שהתרחשה. דוד שי - שיחה 20:29, 17 בפברואר 2019 (IST)

עריכה בתשלום בויקיאנגלי לעומת הויקיעברי

כותב הערה זו לאחר שקראתי את הכתבה ב"הארץ" על ויקיפדיה העברית. בכתבה מופיעה טענה לא נכונה שהכללים לגבי כתיבה בתשלום ייחודיים ומחמירים בויקיפדיה העברית לעומת הויקיפדיה האנגלית. טענה זו איננה נכונה, ומכיוון שאני מניח שהכתב כתב זאת בשל אמירתו של ויקיפד(ים) עברי, רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם - פה בכיכר. הכללים בויקיפדיה האנגלית לגבי כתיבה בתשלום - [21], וכתיבה בניגוד עניינים (שתשלום נכלל בו, אך שרחב יותר - יש מקרים אחרים של ניגוד עניינים) - [22] - מחמירים באופן משמעותי לעומת הויקיפדיה העברית. כמו בויקיפדיה העברית, כותב בתשלום צריך להצהיר על כך - באופן מומלץ גם בדף שלו וגם בדף הערך. מעבר לכך, כותב המצוי בניגוד עניינים (ובפרט הכותב בתשלום) נתון למגבלות חמורות בויקיפדיה האנגלית שאינם קיימים בעברי - בפרט אסור לעורך בניגוד עניינים לערוך במרחב הראשי (עם סייג של תיקון טעויות כתיב קלות - וגם זה עלול להוביל לחסימה). מותר לעורך בתשלום להכין טיוטות ערכים ולהגישם דרך מנגנון יצירת ערכים (Articles for Creation). מעבר לכך בקשות עריכה לערך המצוי כבר במרחב הראשי - אך ורק דרך בקשות דף שיחה (או, פוטנציאלית, שיחה רחבה יותר בויקיפדיה - אך לא בערך עצמו). בצורה זו - כל תרומה של עורך בתשלום מוצהר ושפועל על-פי הכללים - מבוקרת על-ידי ערך שאינו מצוי בניגוד עניינים. הכללים לגבי כתיבה בתשלום (וניגוד עניינים) נאכפים בצורה מאוד-מאוד נוקשה בויקי-אנגלי - אין מצב של "חפיף" - נהפוכו - אפילו פעילות שהוא בספק חריגה תוביל לשאלות ואף חסימה. להערכתי, חלקים גדולים מהקהילה האנגלית היו רוצים לאסור כליל על עריכה בתשלום - ואפשור דרך המנגנון המאוד מגביל נעשה בעיקר מכיוון שהתמודדות עם חבובות קש בתשלום (גם בעיה....) - קשה יותר.

ייתכן שגם בויקיעברי יש מקום להדק את הרסן. אני סבור שיש מספר דוגמאות לכתיבה בתשלום שהם יותר מדי פירסומיים. לאחרונה נתקלתי ב - דיון שהוביל לערך שתורגם מאמנון פזי, אשר אני סבור שהוא פירסומי מדי - גם בעברית וגם באנגלית (למשל - "פזי המשיך להיות "איש מרחיק ראות"" או "כבר מתחילת כהונתו בות"ת הבחין פרופ' פזי בכך שבעשור הקרוב....").Icewhiz - שיחה 14:55, 12 בפברואר 2019 (IST)

נגד מגבלות לעריכה בתשלום! אמנם אינני עורך בתשלום ואין לי כוונה לפתוח קריירה בתחום בזמן הקרוב, אולם אינני רואה מניעה אם מגרעה אם מישהו יתרום לוויקיפדיה שלא במסגרת תרומה אלא בתשלום. אמנם האידאל הוא שכולם יתרמו לוויקיפדיה רק מתוך רצון טוב, ולא תמורת תשלום, אולם הניסיון מלמדנו שהמציאות רחוקה מהאידאל, ודווקא הארגונים הכי יעילים ומתקדמים הם הארגונים שמשלמים לעובדיהם בעין יפה. כמובן שאם הערך בתשלום יראה פרסומי מדי, על הקהילה לאזן אותו ולהפוך אותו לאנציקלופדי. ערך, ברגע שעולה למרחב הערכים הופך לנכס ציבורי, ואינו שייך עוד לכותבו. בר-כח - שיחה 15:06, 12 בפברואר 2019 (IST)

זה לא סוד שהעיתונים לא מדייקים ופעמים רבות מסלפים ומשקרים, לפי האנטרסים שלהם. לגופו של עניין, אני נגד להכניס שינויים. השקענו מספיק זמן בדיונים והצבעות אנסופיות. המצב שלנו שונה. יש לנו מחסור חמור בערכים חשובים ובכותבים ובמיוחד בכותבים מומחים, ובמבחן הזמן נושא הכתיבה בתשלום לא באמת הזיק לנו משמעותית, ואולי אפילו הועיל. אגסי - שיחה 15:19, 12 בפברואר 2019 (IST)

כאמור, ייתכן שמדובר בטעות של הכתב, אך השתמע מהכתבה שזה הסתמך על ויקיפד(ים) - ועל כן ראיתי לנכון לציין זאת. ייתכן ויש מקום, גם אם לא מהדקים את הכללים, לקיים מנגנון ניטור על עורכים בתשלום בויקיעברי - הרי המטרה של המיזם איננה קידום מסחרי ו/או אישי של נשואי הערך. Icewhiz - שיחה 15:32, 12 בפברואר 2019 (IST)

האנגלית יודעת היטב מה שהיא עושה. הרבה ערכים אצלנו מוטים בגלל ניגוד עניינים. יש ערכים שהפכו לשטח פרטי של מושא הערך או יחצניו. לפעמים אנחנו עולים על זה, לפעמים לא. אייסוויז, השאלה העיקרית בעיניי היא כיצד יודעים שם לזהות את בעלי העניין? פעמים רבות אנחנו שואלים את מי שנראים כבעלי עניין מובהקים, והם מכחישים. מה עושים אז? נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:38, 12 בפברואר 2019 (IST)

לאחר ההכחשה - מגיעה הפעולה. אם יש לך עורך שבעיקר כותב ערכים פרסומיים בנושאים שלא מעניינים, באופן סביר, את העורך הסביר (חברות מסחריות עלומות, אישים עם חשיבות שולית) - אז מפעילים את מבחן הברווז. בויקיפדיה האנגלית יש לוח דיונים לטיפול בניגודי עניינים חשודים. לא תמיד זה בשל תשלום - למשל במקרה זה (טופל אחר-כך בערך ובדף השיחה) זה היה כנראה קרוב משפחה. לעיתים יש מספיק ראיות להרשעה (בניגוד עניינים, ולאחר מכן כחבובת קש אם הם חוזרים) כותבים בתשלום.Icewhiz - שיחה 16:52, 12 בפברואר 2019 (IST)

הלוואי עלינו. יש מצב שאתה מפרט את מצב העניינים שם במזנון שלנו, בדגש על מבחן הברווז? נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 16:55, 12 בפברואר 2019 (IST)

לא מספיק מעודכן בויקיעברי בשביל להציע מדיניות עכשווית פה - כן מוכן להגיב לpingים לשאלות - אבל אני לא אציע הצעות. כתבתי פה בעיקר כי עשיתי 1+1 אחרי שקראתי את הכתבה ב"הארץ" (באיחור - לפני כשבוע).Icewhiz - שיחה 17:09, 12 בפברואר 2019 (IST)

הבעיה היא בעריכה בתשלום על ידי אנונימיים או סתם כאלה שלא חושפים את היותם כותבים בתשלום. כתיבה מוצהרת בתשלום דווקא משביחה את וויקיפדיה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:19, 12 בפברואר 2019 (IST)

נכון, כתבתי את זה פעמים רבות. ולא רק שאינם חושפים, מכחישים. נרו יאיר • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ט • 17:45, 12 בפברואר 2019 (IST)

כתיבה בתשלום אינה תרומה, היא עבודה משתלמת לכותב. כדי להשיג עבודה כזאת הכותב משתדל לרצות את מזמין העבודה על ידי כתיבה לא ניטרלית, לפעמים מהללים אדם ולפעמים מספרים בגנותו, תלוי מה מזמין העבודה רוצה. כתיבה בתשלום אינה משביחה דבר, היא רק מוסיפה עבודת בקרה ופיקוח למי שאינו מקבל תשלום. בברכה. ליש - שיחה 17:50, 12 בפברואר 2019 (IST)

מה שמעניין זה מבחן התוצאה. אדם יכול לכתוב ערך מתוך רצון לקדם את מושאו. כל עוד הערך מנוטר וההטיה מטופלת, הערך יועשר במידע איכותי רב. יש דוגמאות רבות לערכים שהושבחו דרמטית בזכות עריכה גלויה בתשלום. בברכה אגלי טל - שיחה 17:57, 12 בפברואר 2019 (IST)

יש ויש. ולא דין פורום קהלת וקידום אג'נדה פוליטית-חברתית על-ידי זרקור לנושאים כאלה ואחרים (או לחילופין - כתבת זכר לאדם העובר רף חשיבות בכשל תשלום המשפחה) - כדין כתיבת ערכים לאישים/חברות מסחריות המנסות לקדם מכירות. Icewhiz - שיחה 18:35, 12 בפברואר 2019 (IST)

אין סיבה להחמיר עם כותבים בתשלום כי הם פשוט יכולים לא להצהיר על כך. עדיף להקל כמה שיותר ולשים לב. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 20:44, 14 בפברואר 2019 (IST)

עדיף (למעשה אין ברירה) לאמץ את גישת הברווז של ויקיפדיה באנגלית, כדי לא להכריח כותבים בתשלום לשקר. נרו יאיר • שיחה • ט' באדר א' ה'תשע"ט • 21:01, 14 בפברואר 2019 (IST)

סדנת שאילתות (SPARQL) בוויקינתונים (WIKIDATA)

ביום חמישי 21.02.2019 בשעות 18:00-21:00 תתקיים סדנת ויקינתונים בנושא שאילתות SPARQL בוויקינתונים, בהדרכתו של משתמש:ערן.

הסדנה מיועדת למי שיש להם כבר היכרות עם מיזם ויקינתונים וניסיון עם ממשק השאילתות.

יש להירשם מראש בקישור הזה.

בברכה, Keren - WMIL - שיחה 15:57, 12 בפברואר 2019 (IST)

תודה רבה Keren - WMIL. צחי לרנר - שיחה 11:17, 13 בפברואר 2019 (IST)

ההשפעה של טלפונים חכמים מתקפלים

האם לדעתכם הכניסה של טלפונים מתקפלים לשוק, תשפיע על מחירי המכשירים הפשוטים יותר? ישראל - שיחה 02:43, 17 בפברואר 2019 (IST)

ממשק ההרשמה

בדף מיוחד:הרשמה לחשבון, המשתמשים־לעתיד נדרשים למלא CAPTCHA, שאלתי היא, מדוע אנו עדיין משתמשים בקאפצ'ה מיושנת ולא ב-reCAPTCHA, שידועה כיעילה ונוחה יותר? מיכאל.צבאן • שיחה • י"ב באדר א' ה'תשע"ט • 11:27, 17 בפברואר 2019 (IST)

CAPTCHA זה משהו מעצבן. אני משוכנע שיש כאלה שנמנעו מלהירשם רק משום שלא הצליחו לעבור את מחסום ה-CAPTCHA. דוד שי - שיחה 20:26, 17 בפברואר 2019 (IST)

יש לנו כמה תורמים כבדים יחסית, שהם סרבני רישום, אולי זו הסיבה... אגסי - שיחה 20:35, 17 בפברואר 2019 (IST)

אני יכול להעיד על עצמי שיש אתר מסויים שדורש רישום ככה ופשוט לא הצלחתי לקרוא את האותיות בשום פנים לאופן, גם אחרי שהחלטתי את האותיות כמה פעמים. כנראה שאני רובוט... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 21:57, 17 בפברואר 2019 (IST)

אולי בגלל שהשיטה האחרונה שייכת לחברה מסחרית? • חיים 7 • שיחה • 22:07, 17 בפברואר 2019 (IST)

אבל גם בreCaptcha אפשר להשתמש בחינם... 109.186.218.38 18:50, 18 בפברואר 2019 (IST)

קצת חדשות טובות

לאוהדי הכדורגל הישראלי - שני שחקנים שהם מכונות שערים חזרו לכבוש ובגדול, כששניהם כבשו 3 שערים בשני המשחקים האחרונים - יאקוב סילבסטר בבני יהודה, וכמובן השחקן הכובש (תרתי משמע) ומלא הסטייל פאטוס בצ'יראי במכבי נתניה. תאווה לעיניים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 22:00, 17 בפברואר 2019 (IST)

קצת סטטיסטיקת צפיות

באופן לא מפתיע אשרת קוטלר זינקה אתמול הישר למקום הראשון במספר הצפיות בוויקיפדיה, מדיחה את הריאליטי 2025 (שזכה לפרומו של ארז טל), שפיטה וקובי מרימי שהובילו בימים קודמים. גם נדב לפיד וסרטו והכלה מאיסטנבול בצמרת. אם ציפי לבני אכן תודיע היום על פרישה, סביר שהיא תדיח היום את קוטלר מהפסגה. ממוצע הצפיות בדף הראשי מתחילת החודש הוא 24,146, כמו המגמה מתחילת השנה, בעוד שבשנה שעברה הממוצע היה 21,357. אגסי - שיחה 11:00, 18 בפברואר 2019 (IST)

תודה! Staval - שיחה 12:13, 18 בפברואר 2019 (IST)

עוד לא הגיעה הקפיצה. david7031 • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 18:47, 18 בפברואר 2019 (IST)

איזו קפיצה? אגב, לבני עלתה אתמול למקום 91, וסביר מחר בבוקר נגלה שהיום היא קפצה לפסגה. אגסי - שיחה 21:12, 18 בפברואר 2019 (IST)

אגסי, היכן מופיעה רשימת הרייטינג של ערכי ויקיפדיה? בר-כח - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2019 (IST)

בר-כוח, צפיות ביום האתמול ניתן לראות כאן. מציע לצרף את זה לעמוד הראשי. Amiro • שיחה 06:30, 19 בפברואר 2019 (IST)

אכן כן, ורואים שם, כפי שהערכתי, ציפי לבני הדיחה אתמול את אושרת קוטלר מהפסגה. אגסי - שיחה 09:51, 19 בפברואר 2019 (IST)

כיף ששיתפת. אני תוהה פה "בקול רם" אם ואיך אפשר ליצור סקריפט שסורק בכל יום את הערכים שברשימה ומתריע כאן או בדף מיזם ייעודי האם בין 100 הערכים הנצפים ביותר יש כאלו שיש עליהם תבנית שכתוב/השלמה וכדומה. איש השום (Theshumai) - שיחה 20:49, 19 בפברואר 2019 (IST)

רעיון טוב. Staval - שיחה 21:28, 19 בפברואר 2019 (IST)

ניתן לשאול בדלפק יעוץ את המומחים שמפעילים בוטים כמו ערן, אבל מניסיון שלי, סיכוי נמוך למדי שזה יגרום לוויקיפדים לשפר ערכים כדי להסיר תבניות כאלה. אגב אתמול קרל לגרפלד שנפטר כבש את הפסגה וטל רוסו שמשורין בעבודה במקום השלישי.אגסי - שיחה 16:00, 20 בפברואר 2019 (IST)

• אתמול (יום ד') טל רוסו זינק למקום הראשון בצפיה. הצפיה בדף הראשי עלתה חדות בכ-5000 צפיות, ל-29,500, אבל כל העליה היא רק במכשירים ניידים, מ-9,000 ל-14,000. למישהו יש רעיון מדוע העלייה החדה היא רק במכשירים הניידים? אגסי - שיחה 08:59, 21 בפברואר 2019 (IST)

הצעה למיזם: מקומות יישוב ברחבי העולם

היי,

לדעתי יהיה נחמד ביותר, אם (לפחות ברמת השאיפה) יהיה ערך ויקיפדי (אפילו קצרמר, בלית-ברירה), על כל מקום יישוב אנושי באשר-הוא. עיר, כפר, עיירה, חווה... כל מקום עלי-אדמות.

אשמח מאד לקחת חלק, אם לא אותקף מייד, בטענה ש"לכפר הזה והזה, אין חשיבות אנציקלופדית"... בני-אדם, גרים שם? אז יש...

מה דעתכםן?

DannielRV12 - שיחה 19:53, 18 בפברואר 2019 (IST)

כבר נקבע שבגדול יש חשיבות אנציקלופדית לכל יישוב קבע באשר הוא (להוציא מאחזים). חווה זה קצת בעייתי בהקשר הזה. כמי שעוסק רבות בנושא ושואף להגיע ליעד הזה מתישהו אני אומר שזה לא משהו שוויקיפדיה לא-בוטית כלשהי תגיע אליו בחמש השנים הקרובות, בוודאי שלא ויקי' העברית. ויקיפדיה בסבואנו די קרובים לזה אחרי שייצרו מיליוני ערכי בוטים דלילים ביותר על כל נקודה בכדור הארץ על בסיס מאגרי מידע, ואנחנו בהחלט לא שואפים לשם, ועדיין אני די בטוח שיש להם חוסרים. אם בא לך משהו קצת יותר מוגדר מהשאיפה הכללית הזו, מיזם הכחלת מפות מיקום, שמטרתו ליצור ערכים על יישובים מרכזיים בכל העולם, תמיד ישמח לעוד שותפים. Mbkv717 • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"ט • 20:28, 18 בפברואר 2019 (IST)

DannielRV12 בו נתחיל ממיזם הכחלת מפות מיקום שם יש כמה ישובים חשובים בכל מדינות העולם (וגם בחלוקה מנהלית ראשונה של כמה מדינות) כשנסיים את הערים שם, נעבור לערים קטנות יותר ויותר עד שנסיים את כל היישובים בכדור הארץ. יתכן שעד אז יהיו גם יישובים בכוכבים נוספים ונוכל גם לעבור אליהם... אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 20:48, 18 בפברואר 2019 (IST)

אני מתכוון, ספציפית, שכל ויקיפד, המכיר אישית מקום-יישוב כלשהו, יכתוב עליו ערך. למשל, אני כתבתי, לפני חדשים מספר, ערך על כפר קטן בצ'כיה, שנבעט החוצה ונמחק מייד, ללא שום הצבעת-מחיקה אפילו, בתירוץ של "היעדר חשיבות אנציקלופדית" = התנהגות, שמעבר להיותה גסת-רוח, גם לא היתה מוצדקת מן ההיבט האנציקלופדי. DannielRV12 - שיחה 20:55, 18 בפברואר 2019 (IST)

דבר ראשון - זה לא בסדר. שנית - יכול להיות שהערך היה קצר ומילוני, ולכן הוא נמחק. שלישית - יכול להיות שהייתי אנונימי כשכתבת אותו, והתייחסו אליך פחות ברצינות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 21:03, 18 בפברואר 2019 (IST)

שמח שאתה מסכים איתי. באשר לארכו - הוא דווקא היה ארוך ומפורט בהרבה, בהשוואה למקבילו בוויקיפדיה האנגלית. והייתי משתמש רשום ומזוהה. כמובן, שאחרי התקרית הזאת, כבר לא ממש רציתי להסתובב כאן ומשום-כך לא הייתי כאן, למשך חדשים מספר. DannielRV12 - שיחה 21:30, 18 בפברואר 2019 (IST)

DannielRV12, זכור לך מה היה שם הערך? ייתכן שהוא הועבר לדף טיוטה כי הוא לא עמד בסטנדרטים מקובלים וניתן לשפר אותו. Mbkv717 • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשע"ט • 22:01, 18 בפברואר 2019 (IST)

למרות שבוויקיפדיה כל אחד כותב על מה שמעניין אותו, אני מציע שבנושא שלפנינו נתחיל ביישובים שבהם חצי מיליון תושבים ומעלה, ובהדרגה נוריד את הרף עד שנגיע, ברבות הימים, ליישובים שבהם עשרה תושבים. דוד שי - שיחה 07:01, 19 בפברואר 2019 (IST)

לא עדיף, שכל אחד ואחת יתרמו, מן הידע שלהםן? ללא-קשר, למספר התושבים הנתון שם. אולי לא לבקש מראש ערכים, אבל גם לא להוריד מיידית את המוטיבציה, לכל המבקש לתרום ידע. DannielRV12 - שיחה 10:33, 19 בפברואר 2019 (IST)

בָּצַ'לְקִי (Bačalky; זהו כפר קטן בצ'כיה, בו התגוררתי, למשך תקופת-מה, באביב שעבר). ושוב: הוא בהחלט היה מפותח בהרבה, מאשר מקבילו בוויקיפדיה האנגלית... DannielRV12 - שיחה 10:33, 19 בפברואר 2019 (IST)

דניאל, הערך לא נמחק, הוא הועבר לטיוטה וזמין לך בקישור משתמש:חילזון צ'כי/בצ'לקי, אתה מוזמן להרחיבו ובהמשך שיהיה בשל יוכל לחזור למרחב הערכים. Amiro • שיחה 10:36, 19 בפברואר 2019 (IST)

יש עשרות אלפי ערכים על יישובים גדולים, וגם על מדינות, שנמצאים במצב לא טוב - קצרמרים או ערכים דורשי שכתוב או עריכה, או גם ערכים סבירים שלא עודכנו 10 שנים ויותר. יש להתמקד בהם לפני שמתרחבים ליישובים קטנטנים. דוגמה אחת, ולא הכי גרועה: קמרון, מדינה של 20 מיליון איש וחצי מיליון קמ"ר. בויקיפדיה כתובות רק 2 שורות על הגיאוגרפיה שלה. מה דחוף יותר, לכתוב פסקת גיאוגרפיה הולמת בערך על קמרון או להשקיע בכתיבת ערך על כפר קמרוני קטן? לדעתי התשובה החד משמעית היא שהכפר יחכה. דב ט. - שיחה 11:22, 19 בפברואר 2019 (IST)

אבהיר שאין רע בכתיבת ערך על כפר קטן גם כש(הערך על) המדינה במצב רע. אם הערך סביר אין למחקו. אבל זה לא משהו שצריך, לדעתי, לעודד באמצעות מיזם. דב ט. - שיחה 11:27, 19 בפברואר 2019 (IST)

רק להזכיר, ישנו מיזם ותיק ורדום - ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערי מיליונים#מחכות לגואל.אודי - שיחה 14:25, 19 בפברואר 2019 (IST)

אני הייתי מוותר על יישובים שיש בהם, נניח, פחות מאלף איש ואין בהם שום עניין מיוחד. יש מחיר לריבוי הערכים. גם על הקיימים אנחנו לא מצליחים להשתלט, וככל שמספר הערכים יגדל המצב ילך ויחמיר. נרו יאיר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 21:18, 19 בפברואר 2019 (IST)

שיר קצר ומשעשע על ויקיפדיה

אם ברדיו מישהו שר
ובתחנה אחרת אותו זמר
מהר פותח ויקיפדיה
לבדוק אם הוא נפטר

ציוץ של אסף וול ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 בפברואר 2019

זה גם סוג של ביקורת, שנזכרים להשמיע שירים של מוזיקאים ותיקים, בעיקר לאחר מותם. כך קרה עם יגאל בשן. אגסי - שיחה 10:32, 19 בפברואר 2019 (IST)

ואולי גם ביקורת על עורכים שחייבים לדווח על מוות ברגע שמנתקים את מכונת ההנשמה (ואולי עוד לפני) david7031 • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשע"ט • 13:16, 19 בפברואר 2019 (IST)

בוויקי האנגלית סיפקתי מקור מדיילי מירור לפטירתו של קרל לגרפלד, ועורך אחר החליף את המקור לאל ג'זירה. לא ידעתי שאל ג'זירה מהימנה ממירור. דוריאן • DGW – Talk‏ 20:48, 19 בפברואר 2019 (IST)

הדיילי מירור הוא צהובון ועקב כך אוטומטית לא אמין במיוחד (טורח פחות מאחרים לוודא עובדות). אל ג'זירה הוא עיתון שמאוד לא אובייקטיבי בכל מה שמעניין את שליטי קטאר, אבל בעניינים אחרים יש לו רמת אמינות סבירה. Tzafrir - שיחה 08:24, 20 בפברואר 2019 (IST)

אני לא חושב שאל ג'זירה הרבה יותר אמין מהמירור. מי שרגיש לדברים האלה היה צריך למצוא מקור חלופי מוצלח יותר, אלא אם יש לו נטייה אישית לאל ג'זירה מסיבה כלשהי. זה שמישהו החליף את המקור כמובן לא אומר שמועצת המנהלים של ויקיפדיה באנגלית ישבה על המדוכה במשך שעות והחליטה בהצבעה שזה הצעד הנכון. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 11:02, 20 בפברואר 2019 (IST)

תוחלת החיים במודיעין עילית

על פי הנאמר כאן: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5465470,00.html תוחלת החיים במודיעין עילית היא הגבוהה בישראל. מה המשמעות של ממצא זה? באותה כתבה עצמה נאמר גם שבמודיעין עילית שיעור המתים הוא גם נמוך בהשוואה לערים אחרות בישראל - 3.3 לכל אלף תושבים. זאת אומרת, שהגיל הממוצע של האוכלוסיה במודיעין עילית היא נמוכה ביותר. ומכאן סביר להניח שמספר המוחלט של המתים הוא נמוך למדי. אם נניח שבשנה האחרונה מתו במודיעין עילית 200 איש שמתו בגיל ממוצע של 87.6 בהשוואה לתל אביב-יפו שם הגיל הממוצע הוא 82 ומשהו שם מתו בוודאי אלפים רבים - הרי שאין שום משמעות לממצאים הנזכרים. כלומר, אין שום 'דבר' במודיעין עילית שתורם לאריכות ימים. או שמא לא הבנתי. אשמח למישהו שיעיר את עיניי. תודה לעונים. 109.186.15.169 00:39, 20 בפברואר 2019 (IST)

נתוני המתים נכונים (מן הסתם); הסקת המסקנות של הדו"ח – חובבנית. דגש — 00:42, 20 בפברואר 2019 (IST)

זה נושא מורכב, ניתן לקרוא עליו בערך תוחלת החיים, ואם רוצים הרחבה בנושא נוסחאות החישוב, ניתן לפנות לערך בוויקי האנגלית. אגב, ב-1950 התוחלת העולמית הממוצעת הייתה רק 48 שנה וב-2014 הגיעה ל-71.5 שנה. מעניין מה יהיה ב-2050. אגסי - שיחה 01:15, 20 בפברואר 2019 (IST)

בחישוב מהיר וגס: 85 שנה... במודיעין עילית כבר יהיה 130. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 08:29, 20 בפברואר 2019 (IST)

בקצרה, חישוב תוחלת החיים של אוכלוסייה לוקח בחשבון את התפלגות הגילים בה. כלומר ברור ששיעור התמותה במודיעין עילית יהיה נמוך מאד לעומת ת"א כי האוכלוסייה צעירה, כלומר פחות מתים לכל 1000 נפש, אך זה כשלעצמו לא יגרור תוחלת חיים גבוהה יותר. כך למשל שיעור התמותה בגרמניה וביפן, שאוכלוסייתן מבוגרת יחסית, הוא גבוה מזה שבבורונדי שתושביה צעירים, אך תוחלת החיים בהן גבוה ב-20 שנה ויותר מאשר בבורונדי. שיעור התמותה תלוי בגיל האוכלוסייה, תוחלת החיים - לא. דב ט. - שיחה 10:08, 20 בפברואר 2019 (IST)

חישוב תוחלת החיים (בלידה) לא לוקח בחשבון באופן מפורש את התפלגות הגילים. נכון שתוחלת החיים פחות מושפעת מהתפלגות הגילים מאשר שיעור התמותה (כי מוות של תינוק ישפיע יותר על תוחלת חיים בסביבות 80 שנה מאשר מוות של קשיש בגיל 70 או 90). עם זאת, משתי הטבלאות שפורסמו בכתבה המקושרת למעלה עולה מתאם ברור בין תוחלת חיים גבוהה לשיעור תמותה נמוך. מכך ששני ישובים המככבים בצמרת שתי הטבלאות הם חדשים: מודיעין עילית ומודיעין-מכבים-רעות, אני מעריך שהסיבה העיקרית היא התפלגות הגילים של האנשים שעברו לחיות שם, ולא סגנון החיים (השונה מאוד ביניהם) או מצב מערכת הבריאות (קשיש שנפטר בישובים אלו חי את מרבית חייו במקומות אחרים). H. sapiens - שיחה 12:13, 20 בפברואר 2019 (IST)

לוקח בחשבון = אמור לנטרל, כפי שמראה הדוגמה של תוחלת החיים במדינות אפריקה, הנמוכה מאד לעומת המערב למרות שהאוכלוסיה צעירה מאד וגם שיעור התמותה לא גבוה. בבסיס, חישוב תוחלת החיים בלידה בוחן את הסיכויים לשרוד בכל קבוצת גיל.

הסיבות לכך שדווקא מודיעין-עילית ומודיעין-מכבים-רעות בצמרת (לצד ערים ותיקות כגבעתיים ורעננה) לא ברורות. במקרה של מודיעין-עילית זה כנראה חסר משמעות, כיוון שהיישוב קטן מדי. ביתר-עילית שגם היא עיר חדשה יחסית ודומה בחתך הגיל למודיעין-עילית אינה בצמרת. דב ט. - שיחה 12:40, 20 בפברואר 2019 (IST)

מודיעין עילית יותר גדולה מגבעתיים ולא הרבה יותר קטנה ממודיעין. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 13:47, 20 בפברואר 2019 (IST)

תוחלת חיים לא "מנטרלת" את התפלגות הגילים במקרה של מעבר, למשל אם קשיש בן 100 עובר לחיות במודיעין-עילית ולאחר שנה נפטר בה בגיל 101, הוא תורם להעלאת תוחלת החיים המחושבת בה למרות ששרד את כל קבוצות הגיל הקודמות במקומות אחרים. מתוך 3 ערים חדשות בטבלאות, ב-2 תוחלת החיים גבוהה ושיעור תמותה נמוך. אני מנחש שזה מייצג את התפלגות הגילים של האנשים שבחרו לעבור לערים אלו. H. sapiens - שיחה 13:57, 20 בפברואר 2019 (IST)

תוחלת חיים מבוססת כאמור על הסיכוי לשרוד בכל קבוצת גיל. בהפשטה, בודקים כמה שרדו בשנה האחרונה מגיל 0 עד גיל שנה, כמה שרדו מגיל שנה עד שנתיים, וכן הלאה, ומניחים שאלה סיכויי השרידה של התינוקות שנולדו באותה שנה. כלומר, אם נולדו X תינוקות, בשנה הראשונה שיעור המוות ביניהם יהיה כמו שהיה בשנה החולפת לבני 0 עד שנה; מבין השורדים, שיעור המוות בשנה השנייה יהיה כמו בשנה החולפת לבני שנה עד שנתיים, וכן הלאה. תוחלת החיים היא ממוצע הגיל שישיגו כלל התינוקות בהינתן שיעורי התמותה לפי גיל שנצפו בשנה האחרונה. (יש גם גישה אחרת, אך זו הגישה המקובלת).

למודיעין עילית, ביתר עילית ומודיעין-מכבים-רעות דווקא לא עברו אנשים קשישים אלא להיפך, עברו אנשים צעירים, ולכן חתך הגילים צעיר, יש הרבה תינוקות וילדים (שברובם הגדול לא עברו, אלא נולדו שם) ומעט קשישים. איך זה מעלה את תוחלת החיים (וזה אכן לא מעלה, אגב, בביתר עילית)? זה בדיוק ההיפך מהמקרה שתיארת של מעבר של קשישים.

גם מעבר של קשישים אגב לא אמור להעלות את תוחלת החיים. במקרה שנתת, השאלה שמסתכלים עליה היא מה סיכוי של בן ה-100 לחיות עד 101. המעבר שלו יגדיל את התמותה ואת גיל המוות הממוצע, אך לא בהכרח ישפיע על תוחלת החיים. העובדה שהוא הגיע לגיל 100 לא תגדיל את הסיכוי שנותנים לתינוק לחצות את הטווח בין גיל 0 לגיל 100.

התפלגות הגיל ומספרי המתים המוחלטים כן משפיעים על מהימנות הנתון ויציבותו. במודיעין עילית חיים רק 70,000 איש, וכיוון שהם צעירים מספר המתים בשנה הוא 230, זה יכול להסביר סטיות גדולות יותר מהממוצע עבור שנה מסוימת.

שיעור התמותה, בניגוד לתוחלת החיים, בהחלט תלוי מאד בהתפלגות הגילים. לכן בבורונדי שיעור תמותה נמוך יותר מאשר ביפן. אני מניח שגם בביתר עלית שיעור התמותה נמוך ודומה לזה של מודיעין עלית. דב ט. - שיחה 14:29, 20 בפברואר 2019 (IST)

השיטה שפירטת לא מסבירה למה נראה מתאם ברור בין טבלת שיעור התמותה לטבלת תוחלת החיים (למרות חוסר חפיפה של ישובים רבים בין שתי הטבלאות) ולמה 2 מתוך 3 ערים חדשות נמצאות בצמרת שתי הטבלאות. אגב: מה המקור לנתונים שציינת? H. sapiens - שיחה 15:23, 20 בפברואר 2019 (IST)

ברור שהיא לא מסבירה למה 2 מתוך 3 ערים חדשות בצמרת. היא גם לא מסבירה, למשל, למה ערים ערביות בתחתית בדר"כ. היא רק מסבירה למה לא אמורה להיות תלות בהתפלגות הגילים באוכלוסייה מסוימת, בין אם עברה לשם או לא. אם האנשים שעברו לעיר חדשה שונים מאחרים בני אותו גיל מבחינת סיכוי התמותה שלהם (כלומר, למשל, בני 30 שעברו למודיעין בריאים יותר בממוצע מבני 30 שלא עברו), זה יכול להשפיע. זו גם יכולה להיות תוצאה מקרית, 2 מ-3 זה לא בדיוק בסיס סטטיסטי מוצק, ובפרט שכולן ערים קטנות יחסית עם פחות מ-100 אלף תושבים.

הנתון על גודל האוכלוסייה במודיעין עילית הוא מהערך, ומספר המתים בשנה מהכפלת שיעור התמותה לאלף המופיע בכתבה (3.3). שיעורי תמותה במדינות שונות ובאיזורים שונים יש למשל באתר הבנק העולמי [23] דב ט. - שיחה 15:33, 20 בפברואר 2019 (IST)

ידוע שיש מתאם בין מעמד כלכלי גבוה וגם בין אמונה דתית חזקה לבין תוחלת החיים. ידוע שבחברה הערבית יש פחות מודעות לענייני בריאות וסכנות. מה שלא ברור לי זה למה במודיעין עילית יש תוחלת חיים ארוכה יותר בחמש שנים תמימות יותר מביתר עילית. זה באמת מפתיע. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 17:00, 20 בפברואר 2019 (IST)

גם ידוע שאנשים לא ממש מבינים את ההבדל בין מתאם לבין סיבתיות. הנה כמה דוגמאות משעשעות.Keren - WMIL - שיחה 17:13, 20 בפברואר 2019 (IST)

לא הבנתי את הקשר לכשל הזה. לא מכיר את הנתונים, אבל אם אכן יש מתאם קבוע בין הדברים, אז קיום של האחד אמור לצפות קיום של השני. נרו יאיר לא ניסה לתת הסבר. משה פרידמן - שיחה 21:49, 20 בפברואר 2019 (IST)

גם ידוע שישנה תופעה בשם דיסוננס קוגניטיבי. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"ט • 11:26, 21 בפברואר 2019 (IST)

דיסוננס קוגניטיבי לא שייך, לעומת חוסר הבנה ובורות בנוגע למה אפשר ואי אפשר להסיק ממתאם או אפילו מהנתונים של הלמ"ס. Keren - WMIL - שיחה 13:44, 21 בפברואר 2019 (IST)

בהנחה שהערכת תוחלת החיים אכן מתבצעת בשיטה שציינת, ושמצליחים לחשב לכל שנת גיל את השרידה בלי להתבלבל עם אנשים שהגיעו לישוב מבחוץ במהלך אותה שנה, עדיין נראה שהתרומה החשובה יותר לבריאות היא מישובי המוצא של האנשים ו/או מסיבות המעבר שלהם, ולא מישוב היעד (וזו הסיבה שהדגמתי עם אדם בן 100. לא טענתי שהאוכלוסיה קשישה). 2 מתוך 3 יכול בהחלט להיות מובהק סטטיסטית, אם ה-2 עושים משהו שהסיכוי האפריורי לו קטן, כמו להיות יחד בצמרת של שתי טבלאות שאמורות להיות בלתי-תלויות (רק שהן כנראה כן תלויות). אני מסכים איתך שזו יכולה להיות תוצאה מקרית, אבל נראה לי יותר סביר שארטיפקט נגרם בגלל הצעירות של הישוב ולא גודל הישוב. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים במודיעין עילית לשנים 2005-2009 (תחת "בריאות") לא מחושבת. כנראה שלא היה ניתן לחשב או שהתוצאה הייתה חשודה. תמותת התינוקות לשנים 2005-2009 הייתה 2.8 לאלף לידות, זהה לזו של תל אביב-יפו באותן השנים. H. sapiens - שיחה 18:56, 20 בפברואר 2019 (IST)

היישובים האלה לא כ"כ צעירים. מודיעין-מכבים-רעות כבר אוחדה לעיר ב-2003 והיישובים שהרכיבו אותה היו קיימים עוד קודם. הגידול באוכלוסיית בית שמש (תוחלת חיים מתחת לממוצע) מאז 2000 (פי 2.5) לא רחוק מזה של אוכלוסיית מודיעין עילית, פי 3. ודווקא בבית שמש חלק יותר גדול מהגידול הוא מהגירה ולא מלידות.

לגבי חישוב שיעורי התמותה, בהגדרה נאיבית לא מתחשבים כלל בשאלה כמה שנים אדם חי ביישוב. השאלה שנשאלת היא - מבין אלה שגרו בו בתחילת השנים והיו בתחילתה בני 70, נניח, כמה שרדו עד סופה. מניחים, וזו כמובן הנחה מאד בעייתית, שזה הסיכוי שתינוק שנולד היום ביישוב ויגיע לגיל 70 ישרוד עד גיל 71. אציין שלפחות במקרה של מודיעין עילית, העוברים לגור בה דומים ככלל במאפייניהם לתושבים הקיימים. כלומר מישהו שעבר נניח מפתח תקווה למודיעין עילית יהיה, סטטיסטית, דומה יותר באורחות חייו החרדיים לתושב הממוצע במודיעין עילית מאשר לתושב הממוצע בפתח תקווה.

יכול להיות שהצעירות היחסית של היישוב תורמת באיזה שהוא אופן, למשל מראש עברו אליו משפחות, ואנשים שהם חלק ממשפחה הם ככלל בריאים יותר ומתים פחות. אבל 2 מ-3 (או מ-4, אם ניקח גם את בית שמש) זה לא חזק במיוחד. הסיכוי שמתוך 3 ערים בעלות מכנה משותף כלשהו, 2 יתמקמו במקרה בראש הטבלה הוא לא מבוטל. מה שבטוח, הוא שהרכב הגילים לא משפיע. לא הגיל במצב נתון ולא הגיל של אנשים שעברו ליישוב. אם לא השתכנעת אז לא השתכנעת.

הגודל הקטן יחסית של מודיעין עילית בהחלט יכול להסביר סטיות חריגות מהממוצע, לכאן או לכאן. דב ט. - שיחה 11:23, 21 בפברואר 2019 (IST)

איפה השכל של סמוטריץ' ושות'?

מה יקרה בעקבות השריון במקום ה-28 בליכוד, לנציג הבית היהודי? נתניהו יזלול כמות לא מבוטלת של מנדטים מהרשימה הדתית, תוך שהוא פונה למצביעיה בקריאה להצביע לליכוד, בגלל שהמה שמם נוהרים בהמוניהם אל הקלפיות, ובאותו מחיר לקבל הצבעה לבית היהודי. נראה שעסקני הבית היהודי, ממש חובבנים. ישראל - שיחה 17:56, 20 בפברואר 2019 (IST)

אין ספק שמדובר במהלך פוליטי שנוי במחלוקת, וגם בתוך המחנה עצמו הוא מעורר פולמוס רב כאשר מספר המתנגדים שווה בערך למספר התומכים. על הבית היהודי-האיחוד הלאומי הופעל לחץ כבד מבנימין נתניהו וכלי תקשורת המזוהים עם הימין לרוץ ביחד מחשש לאובדן מנדטים למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה והפסד של גוש הימין בבחירות (ואף הציגו מספר סקרים המראים זאת לטענתם). אין ספק שהלחץ הזה השפיע. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:01, 20 בפברואר 2019 (IST)

נראה שהשאלה במקרה זה צריכה להישאל על רפי פרץ, ולא על סמוטריץ'. דגש — 18:04, 20 בפברואר 2019 (IST)

התשובה לשאלה שבכותרת: לא קיים. נעם דובב - שיחה 19:31, 20 בפברואר 2019 (IST)

מהלך פוליטי חכם, לסיעה ולגוש הימין כולו. אין מה לעשות - הדתיים הליברלים כבר מזמן נטשו את הסיעה, בעלת הגוון החרד"לי המובהק, אל עבר הליכוד והימין החדש, וזאת עם ובלי עוצמה. סמוטריץ' מספיק קיצוני מבחינה דתית ולאומית בכדי שהדתיים הליברלים יעדיפו את בנט על פניו. לא צריך את בן-גביר בשביל להבריח אותם. ולכן המהלך החשוב מבחינתם. ואנחנו יכולים להיות בטוחים שכלל הצדדים - ביבי ומזכירות הבית היהודי, ביצעו סקרים ומחקרי עומק סטטיסטיים שהוכיחו להם, שללא איחוד עם עוצמה, לא רק שהבית היהודי-האיחוד הלאומי לא עוברים את אחוז החסימה, אלא גם שגוש הימין כולו מאבד את הרוב בכנסת. והמשמעות - גם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. לכן הלחץ הרב שהוא הפעיל בנושא. בר-כח - שיחה 21:53, 20 בפברואר 2019 (IST)

לבית היהודי יש מעמד לא פורמלי של הנציגות של הציונות הדתית הממוסדת בכנסת. הציונות הדתית היא תנועה אידאולוגית עם ציבור רחב, תנועת נוער, יישובים, מוסדות חינוך, ישיבות, מכללות ועוד. התפקיד שלה הוא להסתכל מעבר לשיקול פוליטי נקודתי. יכול להיות שכשלון של הבית היהודי לעבור את אחוז החסימה היה קובר אותה, אבל בעיני רבים החתימה על ההסכם עם עוצמה יהודית קבר אותה בכל מקרה. זוהי החתימה הסופית על ההתפטרות שלה מהייצוג של הציבור הזה, שחלקים גדולים ממנו לא יוכלו להזדהות עם מפלגה שמכניסה אנשים כאלו לרשימה. אם אכן סקרי העומק הצביעו על חוסר היכולת שלה להתמודד עצמאית, היה עדיף להצטרף לליכוד כתת-מסגרת מאשר לוותר על עצם מהותה של המפלגה. משה פרידמן - שיחה 22:11, 20 בפברואר 2019 (IST)

חיבור של המפד"ל לליכוד לא יגדיל את הגוש, שזאת מטרתו של נתניהו. ביבי זקוק לקואליציה. הישג אישי שלו (כמו בבחירות האחרונות) לא מספיק כדי להגיע לכס ראש הממשלה. הוא זקוק למינימום 61 מושבים מכלל מפלגות הימין. גם ככה היחידים שיבחרו במפלגה המאוחדת הזאת אחרי פרישת בנט-שקד הם חרד"לים ואנשי ימין עמוק, שחיבור לעוצמה לא מזעזע אותם באמת, גם אם הם משחקים אותה מזועזעים כלפי חוץ.
לגבי התפטרות מייצוג הציבור הדתי-לאומי, כבר מזמן רוב מובהק של הציבור הדתי-לאומי לא מצביע למפד"ל. שנים על גבי שנים הציבור הזה מפורד ומחולק בין מפלגות שונות, ומצביע בהתאם לרשימה הנתונה. בבחירות הבאות אין מניעה שיבחר בהם שוב באם יציגו רשימה מתונה כמו בעבר. כרגע ברור לכלל הצדדים, שגם בלי עוצמה אותו ציבור קלאסי לא יבחר בהם בהמוניו. והחשבון פשוט - מספר הבורחים כתוצאה מאיחוד כזה קטן בהרבה ממספר החוברים אליהם מהצד הכהניסטי. מדובר על בריחה של מקסימום 10,000 קולות, לעומת חבירה של קרוב ל-100,000 קולות. האופציה של כניסה בטוחה לכנסת, אל מול האפשרות שהם יצפו בכנסת דרך ערוץ 99, כאשר גנץ ולפיד בשלטון מחריבים את ההתיישבות ביהודה ובשומרון, ההעדפה שלהם ברורה. בר-כח - שיחה 22:23, 20 בפברואר 2019 (IST)

אתה חוזר לפוליטיקה נקודתית. אם המטרה היא להכנס לכנסת, אין צורך בבית היהודי. אין לו שום דבר ייחודי על פני המפלגות האחרות. אני גם חולק על הניתוח שלך ביחס למאגר המצביעים של הבית היהודי, או לגבי הגדרת הימין העמוק (בנט נמצא ימינה מהרב רפי פרץ). גם השימוש בביטוי חרדל"ים הוא שטחי ולא רלוונטי. מתוך הכרות קרובה עם עולם האידאולוגיות, הפער האידאולוגי בין בנט לבן גביר קטן משמעותית מהפער בין הרב רפי פרץ לבן גביר. בכל מקרה - לא זה העניין. העניין הוא שהמפד"ל חודלת מלהיות הנציגה של הציבור הציוני דתי. גם אם תציג רשימה אחרת בבחירות הבאות, זה עשוי להיות מאוחר מדי. זו לא שאלה של כמה מצביעים לה מתוך הציונות הדתית. זה משהו הרבה יותר עמוק שקשור לזהות של הציבור הזה. משה פרידמן - שיחה 22:41, 20 בפברואר 2019 (IST)

ברור שהעניין הוא פוליטיקה נקודתית ולא אידיאולוגיה. אם העניין היה אידיאולוגיה, הבית היהודי היה דורש כתמורה על האיחוד הזה תשורה אידיאולוגית, כמו תקציבים למוסדות המגזר, או שינויי מדיניות התיישבותית ביו"ש, כמו בחירה בזהות יו"ר המנהל האזרחי וכו', במקום שררה במשרד כזה או אחר, הסכמי עודפים ושריון מקום נוסף במפלגת הליכוד. העניין הוא כיסאולוגיה ולא אידאולוגיה. מי יכניס יותר נציגים לכנסת. אין הבדלים מהותיים ברמת המקרו בין כלל המפלגות באיחוד הזה. ההבדלים הם סגנוניים בעיקרם. בר-כח - שיחה 22:51, 20 בפברואר 2019 (IST)

ואגב, הרב פרץ הוא רב מוסמך ומחויב להלכה בדקויותיה, לעומת בנט שנחשב לדתי-לייט. ברור שכלל דתיי הרצף לא ינהרו אחר פרץ, אלא יעדיפו את מי שהוא קודם כל אדון לעצמו, גם אם כאמור ברמת המיקרו בנט ימני מפרץ. בר-כח - שיחה 22:59, 20 בפברואר 2019 (IST)

בוודאי שיש הבדלים מהותיים. המיינסטרים של הציונות הדתית, על פלגיה הליברליים והשמרניים, לא יכול לקבל את אנשי עוצמה יהודית כנציגיו. הבחירה הפוליטית של הנהגת הבית היהודי פגעה פגיעה אנושה ביכולת שלה לייצג את הציבור הזה, ואני מעריך שזה עשוי להביא לסיום תפקידה כנציגת הציבור הזה. ולגבי הערתך השניה: אתה חוזר לזיהוי בין שמרנות דתית לימניות. זה לא מתקיים בציונות הדתית. דתיי הרצף, כהגדרתך, עשויים להיות ימינה יותר מהרב פרץ בעצמם. לא הליברלים התחבקו ורקדו עם חיילי צה"ל בגוש קטיף, ולא החרדלים, כהגדרתך, סירבו פקודה או קראו לכך. התפיסה הזו של מערכי ההזדהות בציונות הדתית שטחית ושגויה. משה פרידמן - שיחה 23:12, 20 בפברואר 2019 (IST)

ביחס לשאלה העקרונית בר כח הסביר היטב, וזו הסיבה שמרכז הבית היהודי תמך במהלך. זה מבטיח את מעבר אחוז החסימה, דבר שאינו מובן מאליו, וזה מצרף לגוש הימין עוד שני מנדטים. אני חולק רק בנקודה אחת, הישג בבחירות אינו כסאולוגיה בלבד. ככל שיהיו יותר נציגים כך תגדל ההשפעה, בפרט שמקומם מובטח בקואליציה, ואם לא יעברו את אחוז החסימה - ההשלכות עלולות להיות קשות, הן לציונות הדתית והן לגוש הימין. זה מהלך שיכול להציל שבעה מנדטים. לגבי ההשלכות העתידיות - אין דבר כזה "פגיעה אנושה". בבחירות הבאות ישכחו מזמן מכל זה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשע"ט • 23:16, 20 בפברואר 2019 (IST)

מסכים עקרונית עם נרו יאיר, ואני רוצה גם להזכיר - בחירות 2009: המפד"ל רצה לבד, האיחוד הלאומי רץ עם נציג כהנא בנפרד. התוצאה: הבית היהודי עם 3 מנדטים, האיחוד הלאומי-כהנא עם 4 מנדטים. אם מפלגת המפד"ל הקלאסית שווה 3 מנדטים, קשה לתאר אותם כמייצגי הציבור הדתי הלאומי, כאשר ציבור זה הוא למעלה מ-10% מאזרחי המדינה, קרי- מספר דו-ספרתי של מנדטים. כאמור- הציבור הדתי לאומי מפוזר ומפורד, ויצביע למי שנראה לו באותה מערכת בחירות נתונה. בר-כח - שיחה 23:27, 20 בפברואר 2019 (IST)

אני שב ואומר: ההזדהות החברתית של הציונות הדתית עם המפד"ל היא לא רק שאלה של איזה פתק שמים בקלפי, והיא לא קיימת רק ביום הבחירות. מדובר על מוסדות, תנועות נוער, הנהגה קהילתית ועוד. אם המפד"ל תאבד את זה, זה לא יחזור. זו לא שאלה של מה אנשים יזכרו או לא יזכרו בעוד ארבע שנים. משה פרידמן - שיחה 23:42, 20 בפברואר 2019 (IST)

הציונות הדתית לא שמרה מספיק על הבית (היהודי), דבר שהעמיד אותה בפני הדילמה הקשה מאוד - לבלוע את הצפרדע ולשרוד או לדגול בטוהר המחנה ולגרום לכך שהציונות הדתית תהיה חסרת נציגות בכנסת (ואולי גם לקריסת כל מפלגות הציונות הדתית) - ולפעול כפי שהיא פעלה. שתי האלטרנטיבות הן לא טובות, אבל ככה זה בחיים: צריך לבחור בין הרע לרע פחות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:30, 21 בפברואר 2019 (IST)

עדיף לאין שיעור היה שלא הייתה עוברת את אחוז החסימה מאשר חוברת לכהניסטים. זה מראה הרבה על ערכי המחנה. נעם דובב - שיחה 00:34, 21 בפברואר 2019 (IST)

קל להציע לאחרים למות יפים, בייחוד שיש לך רצון בהעלמותם (מהמפה הפוליטית). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:37, 21 בפברואר 2019 (IST)

. לדעתי עדיף שכל השמאל יפרוש מהפוליטיקה מאשר שיעלה על דעתו להקים גוש חוסם עם בל"ד. נראה אם עכשיו הם יישמו את זה רק בגלל שזו דעתי. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"ט • 11:15, 21 בפברואר 2019 (IST)

ההסבר הוא פשוט מאוד - בדומה לחילונים, בציוניות הדתית אין מיינסטרים. יש כאלו שהמיינסטרים שלהם הוא בנט, יש כאלו שסמוטריץ', יש כאלו שפרץ ויש כאלו שבן-ארי. זו הסיבה הפשוטה לעובדה שהמפלגות האלו רצות הבלוק טכני בלבד, ואחרי הבחירות עוצמה יהודית תפרד מהם. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 05:15, 21 בפברואר 2019 (IST)

דעתה של שרה ב"ק בגלי ישראל: וידאו בפייסבוק. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:17, 21 בפברואר 2019 (IST)

אני נורא מבולבל

1. הערך עוצמה לישראל מקושר אל w:Otzma Yehudit, לעומת זאת
2. הערך עוצמה יהודית מקושר אל w:Jewish National Front.
3. הערך האיחוד הלאומי מקושר אל w:National Union (Israel)
4. הערך האיחוד הלאומי - תקומה מקושר אל w:Tkuma (political party)

מישהו מוכן לעשות כאן סדר? חלק מהערכים צריכים לעבוד שינוי שם, איחוד פיצול. יש פה בלאגן. למשל עוצמה לישראל היא בעצם עוצמה יהודית. לא ברור לי מי זה w:Jewish National Front. מה שנקרא היום איחוד לאומי, זה בכלל מה שנשאר מתקומה אך הם לא רצים בשם תקומה. נורא מבלבל. – אסף (Sokuya)^שיחה 12:49, 21 בפברואר 2019 (IST)

פורמלית אלו ארבע מפלגות/רשימות/סיעות שונות. עוצמה יהודית הם אחד הרכיבים שהיו קודם בעוצמה לישראל. האיחוד הלאומי תקומה הם אחד הרכבישים של מה שהיה קודם האיחוד הלאומי. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"ט • 12:53, 21 בפברואר 2019 (IST)

(אחד ה־מה?) דגש — 12:56, 21 בפברואר 2019 (IST)

רכבישים. הלחם חדש של האקדמיה, רכבים על כבישים. המון תנופה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"ט • 13:00, 21 בפברואר 2019 (IST)

זה מזכיר לי ששאלתי לאחרונה ויקיפד מדוע הוא כינה ח"כ לשעבר בתואר "אויל", אז הוא ענה לי שזו תקלדה והוא התכוון לכתוב "הואיל". אגסי - שיחה 13:16, 21 בפברואר 2019 (IST)

האיחודים והפיצולים מבלבלים. יש הליכוד, ישראל ביתנו והליכוד - ישראל ביתנו. אני לא חושב שגם בוויקיפדיה צריכים לאחד ולפצל מפלגות...אגסי - שיחה 12:58, 21 בפברואר 2019 (IST)

אכן, כפי שנרו יאיר הסביר, מדובר בסיעות שהיו מורכבות מכמה מפלגות. "עוצמה לישראל" הייתה סיעה המורכבת ממפלגת "עוצמה יהודית" + מפלגת "התקווה" של אריה אלדד, בבחירות 2013. סיעת "האיחוד הלאומי" עד שנת 2009 רצה במסגרת של כמה מפלגות, כאשר מפלגת "תקומה" קיבלה את הזכויות לשמור על המותג הזה בעת פיצולים. בר-כח - שיחה 13:42, 21 בפברואר 2019 (IST)