ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

נמלים

איך נפתרים מנמלים במטבח? 79.182.195.143 11:04, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

מרססים • חיים 7 • (שיחה) • ב' באלול ה'תשע"ב • 15:54, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

מזמינים דוב נמלים. נ.ב. צ"ל נפטרים. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:53, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אתה מצליח למצוא את הקן שלהם (מעקב אחרי נמלה עם אוכל יכול להספיק) אתה יכול לסתום אותו עם דבק פלסטי, בהנחה שהוא בתוך הבית ולא בחוץ. אצלנו בבית זה עבד מצויין. אם הוא בחוץ אז אי אפשר לאטום אותו, כי הוא ייחפר בחול. פשוט תסגור חלון. בלנק - שיחה 21:12, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

בעזרת דיזיקטול (אסור לשימוש). Gil mo - שיחה 01:09, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

משוואה טריגונומטרית 2

אשמח לעזרה בפתרון, השימוש בזהויות לא הביא אותי לתשובה סופית.

$\sin 0.5x\cos 2x=\sin x$

אביעד‏ • שיחה 15:01, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

שים לב ש-$\sin x=2\sin(0.5x)\cos(0.5x)$, כך שאתה יכול לצמצם ב-$\sin(0.5x)$ אם הוא שונה מאפס ולטפל לחוד במקרה ש-$\sin(0.5x)=0$. זה אמור לפשט את הבעיה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 15:27, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, אבל כבר עשיתי את זה. וזה לא הביא אותי לפתרון. אביעד‏ • שיחה 15:29, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אתה מכיר מספרים מרוכבים אז אפשר להשתמש בנוסחת אוילר שלפיה: $\cos x={\frac {e^{ix}+e^{-ix}}{2}}$ ו-$\sin x={\frac {e^{ix}-e^{-ix}}{2i}}$. זה מחליף משוואה טריגונומטרית במשוואה עם אקספוננט שלרוב היא קלה יותר לפתרון. דניאל • תרמו ערך 15:55, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

וגם תמיד אפשר להשתמש בוולפראם [1]‏ Mysterion - שיחה 15:59, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

המנוע נותן פתרון משוגע לגמרי, כנראה שניתן להציג את הפתרון בצורה פשוטה בהרבה והוא לא שם לב. דניאל • תרמו ערך 16:03, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

ניסיתי, ואני גם לא מכיר עדיין מספרים מרוכבים ברמה הזאת. אני מחפש פתרון פשוט, ברמה תיכונית. אביעד‏ • שיחה 20:39, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

באמצעות $\sin {\alpha \over 2}=\pm {\sqrt {\frac {1-\cos \alpha }{2}}}$ אפשר להגיע לפתרון - משוואה ממעלה רביעית. תודה, אביעד‏ • שיחה 20:46, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

כמובן אפשר, כי יש נוסחה כללית לפתרון משוואה ממעלה רביעית (כשהיא כוללת גם מקדמים של חזקות נמוכות יותר, כולל למשל מקדם של חזקת-אחד), אבל לא לומדים זאת בתיכון (בעוד שאתה מעיד שאתה מחפש פיתרון ברמה תיכונית). האם אתה עצמך היגעת לפיתרון? כי אם כן, אז אולי תגיד מהו? סמי20 - שיחה 11:18, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אולי התבלבלתי בהגדרה, התכוונתי ל-ax^4+bx^2+c. סליחה על הבלבול! אביעד‏ • שיחה 12:16, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אם באמת היגעת בסוף למשוואה מהסוג האחרון שהיצגת, אז לא התבלבת כשקראת לה משוואה ממעלה רביעית, כי גם המשוואה שהיצגת היא סוג מסויים של משוואה ממעלה רביעית (עם מקדמים מאופסים של חזקת-שלוש וחזקת-אחד), אבל אני עדין שואל: האם היגעת לפיתרון, ואם כן אז מהו? סמי20 - שיחה 13:06, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

זמן מקומי

למיטב ידיעתי כל מדינה קובעת את הזמן המקומי לעצמה, כמובן שלזמן יש היגיון ולא עושים שבאמצע הלילה יהיה אחת בצהרים, אבל האם יש דרך באמת לקבוע מה השעה בכול מקום נתון? בגלל שאם אני מבין נכון, ואתה לוקח את הדקות של כל השעות הזמניות של השנה (מחלק את דקות האור ל-12), מחבר אותם ואז מחלק אותם בכמות שעות האור (356X12), במילים אחרות אתה לוקח את כל דקות האור של השנה ומחלק את זה ב-4380, יצא לך את כמות הדקות בשעה זמנית בממוצע, שצריך לצאת 60, אבל גם אם לא יצא 60 לפחות תדע מה האורך האמיתי של השעה. היו עוד דברים שהיה צריך לקחת בחשבון כמו אורך השנה האמיתי-365.256366 ואת שעות הלילה ועוד המון נתונים נוספים אבל אם תאסוף ותיקח בחשבון את כל הנתונים- הדרך הבסיסית נשארת,-חיבור דקות האור של כל השנה -חלקי- (ימי השנה -כפול- שתיים עשרה שעות) -שווה- שעה זמנית בממוצע. לפי דרך חישוב זה אני בטוח שאפשר לדעת מה השעה המדויקת בכלל קמ"ר בכדור הארץ (לעומת שאר העולם), אחרי המסקנות האלה שאלתי את עצמי שתי שאלות: א. האם המסקנה שלי נכונה? ב. ואם כן אז למה אף אחד לא חשב על זה ופרסם את השעה המקומית של כל מקום בכדור הארץ, גם אם כל העבודה הכרוכה בדבר אני בטוח שאנשים רוצים לדעת מה השעה וגם אם לא כולם ירצו, אני בטוח שמישהו יקים איזה כת "השעה המקומית עכשיו" או משהוא מהסגנון. תודה (79.182.144.229 15:21, 20 באוגוסט 2012 (IDT) hoteadisc@gmail.com )

אפשר לדעת בדיוק מה הפרשי השעות בין כל מקום בעולם. לדוגמה הפרשי כניסת השבת בין תל אביב וירושלים כרוכים בכך, מטעמים דתיים. אל תשכח, שהשעות אינן לצרכים אסטרונומיים, אלא לצרכי תיאום, ולוח זמנים. כך שנוח שכל מדינת ישראל באותה השעה ברגע נתון. מובן שבארצות גדולות מאוד, דוגמת ארצות הברית, שהפרשי השעות בין המדינות, ובכך גם בין השקיעות והזריחות בכל מדינה, חייבים שהשעות תהיינה מדויקות יותר, ולכן יש שוני בשעון. אביעד‏ • שיחה 15:28, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מודה שהחישוב שלך לא נהיר לי (לא ברור לי מה זה "הדקות של כל השעות הזמניות של השנה"), אבל לא נראה לי שאתה מקבל חלוקה לינארית של היום. יוצאות לך שעות שמתכווצות ונמתחות, באזורי הקטבים כל "שעה" שלך נמשכת שעות או דקות. דניאל • תרמו ערך 15:45, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

כאשר כתבתי 'כל השעות הזמניות של השנה' התכוונתי שאתה לוקח כל דקה של אור ומחלק את זה בשעות הזמניות של השנה, דהינו אם יש לך ביום 12 שעות (שעות אור) ויש לך 365 ימים אזי יצא לך 4380 שעות זמניות של אור, יצא לך האורך הממוצא של אור יום באותו מקום, אתה צודק שבין אזור צפוני ולבין אזור מרכזי ההבדלים יהיו ברורים לעין, ועל כן עושים שוב פעם ממוצע בינהם, ע"י לקיחת רצועה מהקודקוד הצפוני של כדור הארץ ועד הקודקוד הדרומי, ואם תעשה ממוצע בין ה"שעות האמיתיות" בכל אזור על אותו הקו,אזי יצא לך שבקו המשווה יהיה לך "שעה זמנית" באורך Y דקות, ובקוטב הצפוני בוארך X דקות ובקוטב הדרומי באורך M דקות.ואם שוב הפעם תעשה ביניהם ממוצע אזי ה-X וה-M יתקזזו וישאר לך Y דקות בשעה שזהו אורך ה"שעה האמיתית" באותו קו זמן, אז במקום לעבור את כל הסיבוך הזה פשוט מחשבים לפי קו המשווה. כל הכתוב פה נכון גם לגבי שעות הלילה, אך שעות לילה אינן חשובות לצרכים דתיות כמו האור ועל כן התמקדתי בשעות האור.

אני לא בטוח איך ישתמשו בדרך חישוב זה להגיע לשעה-זמנית-לעומת-שאר-העולם אבל עם הזמן אני בטוח שימצאו דרך לפתרון השאלה. אז אולי אם תחצה את השעות הזמניות (של אותו אזור) לשתיים ותחצה את השעה הממוצעת (באותו מיקום) לשתים ותחפוף ביניהם תדע מה "השעה האמיתית" ואם תעשה את זה בשני מקומות, תוכל לחשב מהו מרווח השעות בין אזור X אם באזור Y השעה הוא 12:00, ולפי הבדלי השעות יהיה אפשרי לחשב את שאר הבדלי השעות בשאר העולם. (79.182.144.229 17:09, 20 באוגוסט 2012 (IDT) 7u5t1n )

אתה מגדיר את המונח שעות זמניות עם המונח שעות זמניות כך שאין לי מושג למה אתה מתכוון. מה שאני מבין מהחישוב שלך אתה לוקח 12 שעות, מכפיל במספר הימים בשנה, מקבל 4380 שעות, וכדי לקל את ממוצע אור היום אתה מחלק במספר הימים. אז כמובן שהתשובה תמיד יוצאת 12 שעות, אבל את זה כבר ידענו. אחרי סיפור הממוצעים בכלל אי אפשר לעקוב, אבל לקחת ממוצע שוב ושוב על פני הכדור זה תהליך לא לינארי, כך שהוא לא אמור להתכנס לשום דבר בעל ערך. אין שום בעיה למדוד את הבדלי השעות האמיתיים בין נקודות בעולם. מפעילים סטופר כשיש זריחה במקום אחד ועוצרים אותו בזריחה במקום האחר. דניאל • תרמו ערך 19:19, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אפשר לחשב את מספר שעות היום הממוצע באינטגרציה על פני הכדור (שהם קבוצה קומפקטית). יהיו יותר מ-12 שעות ביום מכיוון שהשמש גדולה מכדור הארץ והאטמוספירה שוברת את קרני האור. אני מניח שהשואל רוצה לחשב את השעה הזמנית הממוצעת, ה"אמיתית". עוזי ו. - שיחה 19:44, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

להעביר מידע מעל מהירות האור

אומרים, שעל פי תורת היחסות אין אפשרות להעביר מידע בין שתי נקודות מעל מהירות האור, כיון ששום גוף לא יכול לעבור מהירות זו. אבל, כשאני דוחף משהו - הוא נדחף בבת אחת כולו מקצה לקצה, ואם כן עובר כאן מידע מעל מהירות הקול ? למשל, נניח שבניתי מטאטא שאורכו מעל 300,000 ק"מ, והוא מונח קצהו האחד לידי בכדור הארץ וקצהו השני ליד חבר שלי בכוכב אחר, וכשאני רוצה להעביר לו מסר - אני מזיז את המטאטא מטר אחד [במהירות רגילה], ואז הקצה השני זז איתו ביחד, כך שהמידע עבר בפחות משניה - יותר מהר ממהירות האור! ואולי באמת המטאטא מתקצר במטר אחד למשך שניה ? מכה המומחים - שיחה 19:00, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

המטאטא מורכב מאטומים שהמרחקים ביניהם מתקצרים לרגע כשמפעילים עליהם לחץ. לדחף לוקח זמן לעבור מאטום לאטום ולכן הקצה השני של המטאטא יזוז רק אחרי פרק זמן ארוך מהזמן שלקח לאור לעבור. המטאטא אכן מתקצר במטר ברגע הדחיפה (תחת ההנחה הלא מציאותית שהדחיפה לא לקחה זמן בעצמה). דניאל • תרמו ערך 19:12, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

ראה כאן שדנו בזה באריכות נ"מ • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ב • 20:27, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

ניסוח לשוני: 'הצבת הסמן' או 'הצפת הסמן'

האם מקובל בעברית המינוח 'הצפת עכבר'? (מה שמכונה 'להעמיד את הסמן'). אני שואל בעקבות הניסוח בויקיפדיה:תמונה אינטראקטיבית, "כאשר מציפים את הסמן", תיקנתי ל'מצביים את הסמן" אך משתמש קיפודנחש שחזר. --שיע • (שיחה) • ב' באלול ה'תשע"ב • 21:40, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

אין צירוף כזה, "הצפת הסמן". המשחזר טעה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:04, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

צריך אם כך לתקן בשיחת מדיה ויקי:Gadget-popup וגם בהעדפות --> לשונית גאדג'טים --> ניווט וחיפוש --> "פופאפ המציג בהצפת העכבר מעל קישור פנימי מידע על הקישור". חזרתי • ∞ • שיחה 23:04, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

מייד לאחר שתסיים להחליף כל אינטרנט למרשתת ושטרודל לכרוכית. ויקיפדיה אינה מקום הולם לחידושים לשוניים. חיפוש בגוגל יעיד עד כמה השימוש בהצפת סמן נפוץ. רמז - בערך כמו שלג בת"א. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:14, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

inb4 ירד שלג בת"א ב56 וגם ב 92.....

(תגובה לאילן שמעוני) מה אתה רוצה ממני??? אני אתך. בשני המקומות שציינתי - כתוב "הצפת...", וביקשתי שיתקנו. חזרתי • ∞ • שיחה 23:21, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

מי קבע ש"ויקיפדיה אינה מקום הולם לחידושים לשוניים" ? זהו ציטוט מעורר תמיהה. גם המדד המבוסס על פופולריות פשטנית היא בעייתית. כך גם לגבי הכללות, והשוואות פשטניות. כל מקרה לגופו: מותר לחדש, מותר גם להציע לחדש, ובד ובד, גם לשמור על אוזן כרויה לפעמיה האבולוציוניים של השפה, לכאן ולכאן. בנצי - שיחה 02:12, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

הטעם פשוט: מלה לא מובנת, או בשימוש לא מוכר, מורידה מנהירות הערכים. על כל פנים זה בהחלט מקרה אזוטרי וזה לא נזק גדול שמציפים ישאר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:31, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

סליחה. יצאתי חומוס. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:24, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

טוב, שמחה ריף... חזרתי • ∞ • שיחה 23:32, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

השאלה שלי הייתה פשוטה, האם קיים השימוש במילה 'הצפה' בהקשר של סמן עכבר, מקובל במובן הרשמי/אקדמאי בשפה העברית. ביצעתי כעת חיפוש חוזר ומצאתי שהאקדמיה משתמשת דווקא בהצבת הסמן, בעמוד 6, מספר 54. אני לא מבין מה ההצדקה להמציא שימוש חדש למילה הצפה, ומדוע 'הצפה' מדויק יותר מהצבה. ואם כבר נצמדים לתרגום מאנגלית, התרגום צריך להיות 'ריחוף הסמן'. --שיע • (שיחה) • ג' באלול ה'תשע"ב • 18:04, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

הקישור לדף האקדמיה אינו רלוונטי, משום ששם נעשה שימוש במילה "הצבה" כחלק מפעולת "הקלקה" או בלשון האקדמיה "הקשה". הסיבה שה"תיקון" שוחזר אינה דווקא משום ש"הצפה" היא מילה מקודשת, אלא משום ש"הצבה" היא החלפת ביטוי נדיר אך נכון בביטוי נפוץ אך מוטעה. לו שינה השואל את הכיתוב מ"הצפה" ל"ריחוף" (כמו שהוא עצמו כותב שנכון לעשות), לא הייתי משחזר את השינוי. קיפודנחש - שיחה 18:48, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

קיפוד נחוש. יש שוני רב בין שימוש במילים בין שפה לשפה. גם במילים שהן מתורגמות כזהות, עדיין הקונוטציות שונות. לכל מילה יש משמעויות נוספות ושונות משפה לשפה, כמו גם תדירות שימוש ועוד. איני סבור שנכון לתרגם את המינוח האנגלי, רק בגלל שבאנגלית הוא מקובל בהקשר זה. לדעתי הביטוי הצבת הסמן מצוין. הוא בשימוש נפוץ ואין בו שום שגיאה תחבירית. --שיע • (שיחה) • ג' באלול ה'תשע"ב • 19:27, 21 באוגוסט 2012 (IDT) והקישור מדף האקדמיה רלוונטי בהחלט, נכתב על הצבה, בהקשר שאתה הייתה מכנה ריחוף. ציטוט: "הצבת הסמן במחשב על קישור או איקון והפעלתו בלחיצה כפולה על כפתור העכבר". --שיע • (שיחה) • ג' באלול ה'תשע"ב • 19:29, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

"הכה את המומחה" אינו דווקא המקום המתאים לדיון הזה, אבל אם אנחנו כבר כאן: כשמדובר במונחים מתחום המחשוב, בייחוד כשמדובר בטכנולוגיות שפותחו בארצות דוברות אנגלית, תרגום מאנגלית (ולעתים שימוש במילה דומה למילה האנגלית המתאימה במצלול, כמו סיבית או בית) דווקא מתאים. הציטוט שהבאת אינו רלוונטי, משום שהוא מדבר על הצבת העכבר כצעד לפני הקשה (או בלשון המסמך - "הקלקה"), בניגוד להצפת העכבר שתפקידה להמתין לראות איזה רמז (tooltip) יופיע. ה"ציפה" או ה"ריחוף" רומזים לקורא שיש להמתין מעט עד שמופיע הרמז (אולי כדאי שתנסה להשתמש בתמונה אינטראקטיבית בוויקיפדיה כדי להתנסות בדבר).

העובדה שאין במילה "הצבה" שגיאה תחבירית היא טיעון קש - הלא גם ב"הצפה" או "ריחוף" אין שגיאה תחבירית, וגם לא ב"עמידה", "התיישבות" (נניח "אם תושיבו את הסמן מעל האזור החם"), "שהייה" וכמוהן עוד מילים רבות הנכונות "מבחינה תחבירית". קיפודנחש - שיחה 01:03, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

יש לך רעיון להיכן להעביר את הדיון? ולעצם העניין. א. אני מבין כעת שאתה מבחין בין פעולת הצבעה המכונה באנגלית Point לבין פעולת הצבעה לצורך קבלת מידע ותו לא המכונה hover. מקובלת עליך המילה הצבה בהקשר אחרון והצפה בהקשר השני (קודם חשבתי שלדעתך תמיד צריך לכתוב 'הצפה' מקווה שכעת הבנתי נכון, וצל"ש על הסבלנות). ב. אמנם השפה תהיה מדויקת יותר אם תיעשה הבחנה ביניהם, אולם כל עוד לא נקבעה מילה כזו, אין כל שגיאה בתרגום Point ו hover גם יחד כהצבה. כפי שהדבר במקרים רבים, שמילים דומות אך לא זהות מתורגמות למילה אחת מקבילה בשפה אחרת. ג. אין הצדקה לחידוש מילה על ידי אנשים מן השורה, כאשר בפועל מקובלת מילה אחרת. זה תפקידה של האקדמיה ללשון, וגם היא לא תמיד מצליחה להחדיר מילים שחידשה כנגד אלו המקובלות. כמובן שאם המילה נמצאת בשימוש בקרב אנשי המקצוע/ספרות/עיתונות אין לי שום התנגדות אליה. אבל נראה שלא כך. ד. שיקול חשוב הוא העובדה שהמילה לא מוכרת ומקשה על המשתמש הממוצע את הכתוב, כפי שהוזכר לעיל. --שיע • (שיחה) • ה' באלול ה'תשע"ב • 16:58, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

במחשבה נוספת, לא 'סוף העולם' אם ישאר 'ריחוף'. אני מצידי מציתי הדיון. יום טוב. --שיע • (שיחה) • ה' באלול ה'תשע"ב • 17:38, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

ראשית כל, דיונים לגבי ניסוח הערך מקומם בדף השיחה של הערך. במקרה זה שיחת ויקיפדיה:תמונה אינטראקטיבית (בהנחה שיש מי שעוקב אחריו ויראה את שאלתך). שאלות בענייני לשון ניתן לשאול בדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני, אשר קישור אליו מופיע בדף ויקיפדיה:ייעוץ שבצד וגם בראש דף זה. Tzafrir - שיחה 13:11, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה. כבר נפתח שם דיון. --שיע • (שיחה) • ח' באלול ה'תשע"ב • 16:49, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

ארכיון של ידיעות אחרונות או מעריב

האם יש לשניים אתרים או קישורים לארכיונים הנגישים לעיונו של הציבור הרחב ? בנצי - שיחה 02:13, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

ארכיוני מעריב, מהגליון הראשון עד שנת 1970 כמדומני, זמינים באתר עיתונות יהודית היסטורית. לא ידוע לי על ארכיון דומה עבור ידיעות, ולא ידוע גם לוח הזמנים של העלאת גיליונות חדשים יותר לאתר. קיפודנחש - שיחה 01:07, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

שיפוע הרכבת מירושלים לתל אביב

אני מנסה לחשב את השיפוע הממוצע של קו הרכבת המהיר שנבנה בין ירושלים לתל אביב. על פי הנתונים כאן, אורכה הכולל של המסילה הוא 57 ק"מ, על פי הנתונים כאן, מדובר ב-56 ק"מ. נעשה פשרה וניתן 56.5 ק"מ. מכל מקום, מישהו יודע מהו הגובה מעל פני הים של תחנת הרכבת תל אביב ההגנה ומהו הגובה מעל פני הים של תחנת הרכבת בנייני האומה? עשיתי חישוב מקורב, בהנחה שהגובה בבניייני האומה הוא 600 מ' (כך שגובה התחנה, 80 מ' מתחת לקרקע, הוא 520 מ'), ובהנחה שהגובה של תחנת הרכבת ת"א ההגנה הוא 0 מ'. יוצא שיפוע ממוצע של כ-0.527° ((cot(0.52/56.5).

בוקר נפלא. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ג' באלול ה'תשע"ב • 10:13, 21 באוגוסט 2012 (IDT).

אוקיי, לפי google earth, גובה שדרות שז"ר ממש בסמוך לאתר החפירות הוא כ-820 מ' מעל פני הים. כאן מדובר על עומק פיר של 79 מ' מתחת לפני הרחוב, כלומר כ-741 מ' מעל פני הים. google earth נותן גובה של 18 מ' מעל פני הים, לתחנת הרכבת ת"א ההגנה. לפי זה, הפרשי הגבהים הם 723 מ'. נעגל ל-720 מ'. לפי התיקון הנ"ל, מתקבל שיפוע ממוצע של 0.730° ((cotan(0.72/56.5).

נ"ב. אגב, גם כאן מדובר על הפרשי גובה של 720 מ'. מה שעוד יותר מעניין, מביאים כל מיני ביקורות על המיקום המוצע לתחנה. מוזר שלמרות החישובים שמראים שיפוע ממוצע של פחות ממעלה, במסמך הנ"ל נזכרים שיפועים מירביים של כ-2.9%, כלומר של כ-16°. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ג' באלול ה'תשע"ב • 11:46, 21 באוגוסט 2012 (IDT).

למה מוזר? הרי השיפוע בפועל אינו קבוע, ועל כן יהיו קטעים עם שיפוע מתון מהממוצע ובסימטרייה מלאה גם ההיפך הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:54, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

כן. אבל למרות שהפיקנופודיה טובה ממני, עדיין מוזר לי שהשיפועים הכי גבוהים, כל כך חורגים מהממוצע עד כדי יותר מפי שישה עשר ממנו. האם זה כך גם במסילות רכבת אחרות שעולות ממישורים להרים? אביתר ג' • שיחה • תרומות • ד' באלול ה'תשע"ב • 22:39, 21 באוגוסט 2012 (IDT).

עכשיו הכול ברור. טעות חישוב שלי. שיפוע של 2.9% הוא שיפוע של 0.029 ולא שיפוע של 0.29. במעלות זה 1.6°, ולא 16°, כפי שכתבתי קודם. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ד' באלול ה'תשע"ב • 13:15, 22 באוגוסט 2012 (IDT).

אל תקח את זה באופן אישי, הפיקנופודיה טובה יותר מכולנו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:35, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

חלילה לי מלקחת דברים באופן אישי. עוד יאשימו אותי בלקיחת דבר במרמה וברישום פונטי במסמכי תאגיד. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ה' באלול ה'תשע"ב • 11:35, 23 באוגוסט 2012 (IDT).

כדאי להשוות לכניסה למנהרה בשער הגיא. eman • שיחה • ♥ 11:48, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

Yehudi lights

מה מקור השם של מיזם Yehudi lights וכיצד יש לתרגם אותו לעברית? ליאור पॣ • ג' באלול ה'תשע"ב • 10:37, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

Yehudi-הוא סלנג אמריקאי מתחילת המאה העשריםליהודי. -lightsמתכוונים לדעתי לנרות נשמה. המילון הטוב לאנגלית לא מכיר מושג כזה וגם מלוני הסלנג לא מכירים. Nachum - שיחה 11:56, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

http://www.public.navy.mil/airfor/centennial/Documents/vol3iss3.pdf

הנפה של ארטוסתנס

בגרסה מוקדמת של הערך האנגלי על הנפה של ארטוסתנס, הוצג פסאודוקוד מובן שמתאים לתיאור המילולי של האלגוריתם, בו מוחקים מהרשימה כפולות של כל אחד מהמספרים עד שורש המספר. האלגוריתם שמוצג בגרסה הנוכחית, לעומת זאת, לא מוחק מהרשימה כפולות של כל אחד מהמספרים, אלא כפולות של כל אחד מהמספרים, החל מהריבוע שלו (j = i^2, i^2+i, i^2+2i, ..., n). למה גם אלגוריתם זה נכון? למה דווקא הריבוע? תודה, 94.159.189.206 10:58, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

מספרים שקטנים מהריבוע ומתחלקים ב-i כבר נמחקו. נניח n מספר שמתחלק ב-i וקטן מ-i בריבוע. אז ל-n יש גורם ראשוני k שקטן מ-i ‏(כי i בריבוע הוא המספר הפריק הקטן ביותר עם גורמים גדולים או שווים ל-i).‏ n מתחלק ב-ki שגדול מ-k בריבוע, ולכן n כפולה של k שגדולה מ-k בריבוע. לכן n יימחק כבר שנפעיל את האלגוריתם על k. דניאל • תרמו ערך 11:39, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה. 94.159.189.206 14:15, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

מהירות האור והיחסות

שלום, איינשטיין אמר שמהירות האור קבועה לכל צופה לא משנה באיזו מהירות הצופה נע. אך...איך בדקו את זה? האם שילחו פוטון מממכונית מהירה ומדדו את מהירות התרחקות הפוטון מהמכונית? אני מתקשה לחשוב איך אפשר לבדוק דבר כזה. תודה Meni111 - שיחה 11:57, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

שלום מני,

ראה ניסוי מייקלסון-מורלי. האם הערך משיב לשאלתך? ליאור पॣ • ג' באלול ה'תשע"ב • 12:02, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

אהלן ליאור ותודה! שמע אני לא בטוח לגמרי, אני מן הסתם לא מבין מספיק. תראה, אני מדבר על אספקט אחד - הגוף הנע במהירות מסוימת שמודד מהירות גל א"מ. ולא זה שהם מגיעים באותו רגע. אני בכלל לא מבין חלק מסוים בניסוי, איך זה שהקרניים הגיעו באותו זמן אם [ואני לא רוצה בכלל להעלות את האתר] כדור הארץ עצמו נע בניגוד לקרן שנשלחה בכיוון התנועה שלו (לעומת האנכית)? הרי בלי קשר ליחסות, זה לא אמור לקרות, זה שהמראה קיבלה את שתיהן ב 300 אלף זה לא אומר שהן היו אמורות להגיע באותו זמן, כי כדור הארץ אמור היה לקצר ממש כמו למטוס עם/בניגוד לכיוון סיבוב כדה"א (בלי קשר למהירות פגיעת הפוטון במראה). אני מקווה שזה ברור, אם לא אנסה להבהיר. תודה!!!

הרי בזה בדיוק העניין - קיבלנו אותה תוצאה כאילו המערכת נמצאת במנוחה, אבל אנחנו יודעים שהמערכת לא נמצאת במנוחה - ולא נותר לנו אלא להתחיל לשנות את החוקים הבסיסיים, כמו חוק נחיבור המהירויות שהשתמשת בו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:19, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל אין לזה שום קשר לזה שמהירות האור תמיד תימדד 300 אלף בשנייה. הפגיעה בקולטן שבסוף המדידה יראה על שתיהן 300 אלף לשנייה, אבל כל אחת צריכה להגיע בזמן שונה. הרי כשהשמש שולחת קרן ועוברות 8 דקות, הקרן מגיעה ב 300 אלף לשנייה, ואילו כוכב רחוק יותר, הקרן תגיע מאוחר יותר, ובאותה מהירות. תוצאות הניסוי לא מובנות לי משום שהמרחק שקרן אחת עושה קצר יותר(!) ולמרות זאת הן מגיעות באותו הזמן, בלי קשר לזה שהן עם מהירות קבועה. ולגבי השאלה המקורית, האם יש ניסוי (או עוד ניסוי) שבדק כמה נמדד פוטון מכלי רכב שטס (נגיד חללית)?

לא, במערכת סטטית המרחק זהה. קרן אור אחת מתפצלת לשתיים, פיצול א ממשיך בקו ישר מרחק A וחוזר, ואז מוחזר אל הגלאי. פיצול ב פונה ב90 מעלות, מוחזר ממרחק A וממשיך ישר לגלאי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:41, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אבל זה לא סטטי, כדהא מסתובב ואור לא מתחשב במהירות כדהא כמו מטוס שטס נגד הכיוון ומקצר זמן למשל. לאור אין אינרציה מסיבוב כדהא. כדהא מסתובב והמראה אמורה להגיע מהר יותר אל האור שנע נגד כיוונה. שלא כמו אובייקטים אחרים בכדור הארץ שמושפעים מהאינרציה

שאלת הבנה בקווונטים

מה הכוונה "המערכת נמצא במצב עצמי של $L^{2}$"? מה המשמעות הפיזיקלית של זה? פרט למשמעות המתמטית שקיים מספר ממשי A כך ש$L^{2}\phi =A\phi$? 109.65.228.65 13:18, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

בהנחה שזהו אופרטור תנע זוויתי, אז המשמעות הוא שהמערכת נמצאת במצב בו גודלו של התנע הזוויתי ידוע.

אגב, אתה אותו אחד ממקודם שיש לו מועד ב' בקוונטים? מתי המועד הזה צפוי להיות? eman • שיחה • ♥ 13:24, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

כמה "שינויים אחרונים" יש ביום?

מישהו יודע כמה שינויים יש בממוצע בדפים של ויקיפדיה העברית? תומר - שיחה 00:12, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

השינוי שלפני 500 נערך לפני בערך שלוש שעות; אני מנחש - 3000. עוזי ו. - שיחה 01:18, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין מאוד: חשבתי שהמספרים באמצע היום יהיו שונים מאלו של אמצע הלילה, אבל טעיתי - גם כעת השינוי שלפני 500 נערך לפני בערך שלוש שעות... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:56, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

לפי הדף הזה, מספר העריכות החודשי נע בין 90-110 אלף עריכות בחודש, ולכן ביום יש כ-3,000 עריכות, ובחודשים "חמים" קצת יותר. דוד - שיחה 12:52, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

עקיבה באמצעות טלסקופ אחרי עצמים רחוקים

כיצד ניתן לעקוב מכדור הארץ אחרי גרמי שמים רחוקים במיוחד באמצעות טלסקופ? הרי אם הטלסקופ נייח, אזי בהגדלה חזקה העצמים ינועו מהר מאוד בשל תנועת כדור הארץ. האם יש מנגנון אוטומטי לעניין הזה? Gil mo - שיחה 01:18, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

התנועה היחידה שמפריעה באופן משמעותי לצפייה בכוכבים היא סיבובו העצמי של כדור הארץ על צירו. כדי לבטל את השפעת הסיבוב לשם מעקב אחרי גרמי שמיים, משתמשים במעמד משווני לטלסקופ או למצלמה. Easy n - שיחה 09:10, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אני צריך לעדכן את הערך. מערכות בנות זמננו משתמשות בטכניקות אחרות לעקיבה- זיהוי כוכבים בתוספת כוכב מלאכותי (קרן לייזר), זה נדגם בקצב גבוה והתיקון מתבצע בזמן אמיתי, כולל עיוות של האופטיקה על מנת לבטל את עיוותי האטמוספירה. זה פנטסטי לגמרי. הנה הוכחה שאני ממש מיושן - אם לא היה משהו כזה שעובד הייתי אומר על הרעיון לעשות את זה שהוא מופרך לגמרי בטכנולוגיה של מאה השנים הקרובות. 20:45, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

כדור הארץ וכוח צניטרפוגלי

היי, השאלה שלי היא, הסיבוב של כדהא אומנם קבוע במהירות אבל למעשה תאוצה כל הזמן ולכן יש כוח צניטרפוגלי שדוחף החוצה. אם כך למה אנחנו לא מרגישים את זה? נהוג להגיד, לא מרגישים את תנועת כדהא בגלל שזו מערכת באינרציה, שזה כמו באוטובוס נוסע, רק שכשאוטבוס עושה פנייה ועוד איך מרגישים את זה! אז למה? תודה Meni111 - שיחה 01:29, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

חשב את גודל התאוצה הזו, השווה ל g, ותבין בעצמך את התשובה. eman • שיחה • ♥ 02:10, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

התאוצה היא מהירות כדה"א במקרה זה, כי כל שנייה הוא מאיץ מחדש, לא? לפי התשובה שלך אני אמור להבין שזה מתקזז עם כוח המשיכה? תודה

האמת שתלוי על מה אתה מדבר. אני חשבתי על סיבוב כדור הארץ סביב צירו, ואז אתה צריך לקחת את מהירות סיבוב שפת כדור הארץ (שמשלימה סיבוב ב 24 שעות באדיו של 6.4 מיליון מטר). וזה באמת מתקזז מ g בקו המשווה(ופחות ופחות בקווי רוחב אחרים - וזה אפילו משפיע קצת על צורת כדור הארץ). eman • שיחה • ♥ 10:01, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

לא, אני מדבר על הסיבוב סביב השמש שלא מורגש למרות התאוצה(!). אני משער שסיבוב הארץ סביב עצמה זה דווקא כן אינרציאלי. תודה

צריך לזכור קודם כל שכמו שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, גם אנחנו מסתובבים סביב השמש. והסיבה שאנחנו מסתובבים, ולא נעים בקו ישר, היא שכוח המשיכה של השמש מספק בדיוק את התאוצה הרדיאלית הדרושה (און אם מסתכלים על זה במערכת מסתובבת, שווה בדיוק לכוח הצנטריפוגלי).

בנוסף לכך, כדור הארץ מושך אותנו אליו, אבל גם בלי זה היינו נעים במסלול מעגלי סביב השמש. eman • שיחה • ♥ 19:01, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אין אחי זה לא מסביר.אתה מדבר למה כדהא לא זז מהמסלול ואני מדבר על התחושה שלנו. האמת היא שכדהא לא מאיץ באמת, הוא במהירות קבועה בנתיב שלו. זו בעיה במושג תאוצה

האם אלוהים נמצא בתוך הכותל?

האם לפי היהדות אלוהים שוכן במקום מסוים- כלומר בכותל? אם כך, האם בצידו השני של כ"א אלוהים פחות רגיש לחטאים?

אחרת, מדוע תפילה מול הכותל יותר "חזקה" מתפילה בבית כנסת? 109.64.225.92 10:45, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אני אישית מאמין שאלוהים הוא מטא-פיזי, ולכן ההגדרה של "נמצא" (במובן הפיזי) אינה תקפה לגביו, אלא שהוא כן כל-נמצא מטא-פיזית. אני משוכנע, ואני גם צודק יקירי, שכל אותם "יהודים" הם עובדי עבודה זרה מהסוג הגרוע ביותר - הסוג הצבוע. וסליחה ליהודים בדתם שנעלבו מאמיתות זו.

כמה דברים: א. הכותל המערבי הוא רק קיר תמך שנבנה לצורך הרחבת שטחו של הר הבית. אין לו כל קדושה מיוחדת מעבר לקדושתה הרגילה של ירושלים. אם תפתח את מסכת כלים בפרק א' שלה, תראה שהיא נותנת מדרג של קדושות. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. בתוכה, מקודשות יותר, כל הערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. בתוכן, מקודש יותר, כל שטחה של ירושלים, ובתוכה, מקודש יותר, כל שטחו של הר הבית. הלאה משם בדילוגים קלים, מגיעים לאזור העזרות של המקדש, לאולם, להיכל ולקודש הקדשים. ב. לפי האמונה היהודית האל יודע את מעשי האדם בכל מקום שהוא. כלומר, אין לו מקום שבו הוא "פחות רגיש לחטאים". ג. האל אינו גשמי, ולכן אין לו מקום שבו הוא שוכן. אם כן, אתה שואל, מדוע מקומות מסוימים מקודשים יותר או פחות? כאן התשובה תלויה בשיטה שאתה בוחר לעצמך. השיטה האימננטית טוענת כי מכיון שהאל ברא את העולם, הרי ששכינתו שורה בו בכולו. כל מקום ומקום בעולם יונק את קיומו מן האל, ולכן בכולו ישנה קדושה של 'שכינת האל'. בני האדם אינם מסוגלים למתח הרוחני הנדרש בעולם שכולו מקודש, ולכן, ייחדו להם מקומות מסוימים כמקודשים. כביכול, האל צמצם את שכינתו בעולם. מייצג שיטה זו בדורנו הוא הרב קוק. השיטה הסוציולוגית-נורמטיבית טוענת כי ייחוס קדושה לעצמים, לזמנים ולמקומות הוא בעצם עבודה זרה. האל הוא היחיד הנבדל, המיוחד באופן מהותי מן העולם, ולפיכך, הקדוש. לכן, כל דבר אחר שאנו מייחסים לו קדושה, אינו קדוש מעצמו אלא מקודש מחמת ההלכות הנוגעות בו, מחמת היחס שנותנים לו בני האדם. האל ציוה כי זמן מסוים יהיה מקודש (כגון, שבת) בכך שלא יעשו בו מלאכות, וזה מה שגורם לזמן זה להיות מקודש. מייצג שיטה זו בדורנו הוא פרופסור לייבוביץ'. השוני בין השיטות נובע מסדר הדברים. השיטה האימננטית מדברת על כך שבדברים מסויימים ישנה מהות אלהית, כלומר קדושה, ולכן היחס אליהם צריך להיות שונה, וההלכות הנוגעות להם שונות מן ההלכות הנוגעות לדברים אחרים, ואילו השיטה הסוציולוגית-נורמטיבית מקדימה את ההלכה לקדושה. מה שגורם לדברים מסוימים להיות קדושים היא ההלכה המיוחדת הנוהגת בהם. בפרק א' של מסכת כלים ניתן למצוא חיזוק קל לשיטה הסוציולוגית-נורמטיבית. ד. תפילה מול הכותל אינה 'חזקה' מתפילה בבית הכנסת. בהלכה נפסק לגבי עבודת ה', לגבי לימוד תורה ולגבי תפילה, "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמיים". ישנם אנשים שחשים ביותר השראה כאשר הם מתפללים בכותל, ועל כן הם מעדיפים תפילה שם על פני תפילה בבית הכנסת, אך אין לכך כל משמעות אובייקטיבית הלכתית. אדם מצווה להתפלל שלוש תפילות ביום, בלא כל העדפה הלכתית למקום תפילתו. ה. איני מוצא קישור באינטרנט למאמר הדן בהרחבה בקדושה האימננטית לעומת הקדושה הסוציולוגית-נורמטיבית, אך אתן כאן מראה מקום למאמר בלתי מקוון: המאמר "פרשת קרח, 'כל העדה כולם קדושים'?, מסע בעקבות משנתם של הרב קוק וישעיהו ליבוביץ", הנמצא בקובץ "הוגים בפרשה: פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה", תל אביב וירושלים תשס"ד (2004), עמ' 471-458. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ד' באלול ה'תשע"ב • 14:07, 22 באוגוסט 2012 (IDT).

אז יש רכבות בשישי שבת או לא?

אם אני רוצה ליסוע מת"א לרחובות ביום שישי בלילה או שבת ברכבת, האם יש רכבות? (שואל כאן אחר חשיפה לעמדות סותרות ברשת).

למה לא להיכנס לאתר של הרכבת ופשוט לבדוק? זה מאוד פשוט. התשובה היא כמובן לא, יש במוצ"ש. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 11:48, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

תירגום מצהלית לאנגלית

בלשון צבא אמריקה:

• איך אומרים "אפסנאי"?
• איך קוראים לחייל שמנפק נשק לחיילים אחרים?
• מה הדרגה המקבילה לסמ"ר?

109.64.225.92 11:24, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

quartermaster זה אפסנאי בצבא ארה"ב. אביעד‏ • שיחה 12:12, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

סמ"ר זה Staff Sergeant שנילי - שיחה 14:02, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

רדיאנים

בערך רדיאן נכתב: "אחד המניעים למדידת זוויות ברדיאנים, ולא במעלות, הוא שבחשבון אינפיניטסימלי, השימוש ברדיאנים מוביל לזהות הפשוטה:

$\lim _{h\rightarrow 0}{\frac {\sin h}{h}}=1$

". האם הזהות הזו לא מתקיימת גם אם h נמדד במעלות? הרי בסה"כ מציבים h=2pi*x/180 ואמורים לקבל גבול של sin מספר חלקי אותו מספר, ששווה ל-1. מה אם כן הייחוד בשימוש ברדיאנים? 109.160.229.164 12:22, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אני מחשב את זה במעלות, אז זה אמור להשפיע רק על המונה, לא על המכנה. אפרט:

אם נסמן ב-Sin (עם S גדולה) סינוס שמחושב במעלות, ונשאיר את הסימן של sin (עם s קטנה) עבור סינוס שמחושב בראדיאנים, אז אני מקבל:

$\lim _{h\rightarrow 0}{\frac {Sin(h)}{h}}=\lim _{h\rightarrow 0}{\frac {sin(\pi h/180)}{h}}=\pi /180$.

סמי20 - שיחה 13:35, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

קשה לי לראות איך זה מסתדר עם היחידות. כדי למצוא את ערכו של הגבול שכתבת בשיוויון השני, אני מניח שאפשר להכפיל ולחלק את המונה והמכנה ב-pi/180 (נדמה לי ש-pi ולא 2pi), כך שמקבלים שהגבול שווה ל-pi/180 כפול הגבול של sin(pi/180) חלקי pi/180. איך איך אתה יודע שגבול זה שווה ל-1? הרי מה שבתוך הסינוס נמדד ברדיאנים, ואילו המכנה נמדד במעלות. 109.160.229.164 13:42, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

כמובן, נגררתי אחריך כשכתבת שני-פאי, אבל כמובן צריך להיות פאי, ותיקנתי כעת בנוסחה המקורית.

לגבי שאלתך: אם עבור A בלתי מאופס כלשהו נתון לי הביטוי $\lim _{h\rightarrow 0}{\frac {sin(Ah)}{h}}=$ אז אני יכול להציב: x במקום Ah, ואז לקבל:

$\lim _{h\rightarrow 0}{\frac {sin(Ah)}{h}}=\lim _{x/A\rightarrow 0}{\frac {sin(x)}{x/A}}=\lim _{x\rightarrow 0}{\frac {sin(x)}{x/A}}=\lim _{x\rightarrow 0}{\frac {Asin(x)}{x}}=A\lim _{x\rightarrow 0}{\frac {sin(x)}{x}}=A$.

סמי20 - שיחה 14:01, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מבין את הטכניקה שבה השתמשת. אבל הגבול של sinx/x=1 כאשר x הוא ברדיאנים גם בתוך הסינוס וגם במכנה. בגבול שאתה מקבל, מה שבתוך הסינוס הוא ברדיאנים ומה שבמכנה הוא במעלות. 109.160.229.164 14:16, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אינני מבין כלל את טענתך שבגבול של sinx/x=1 - האיקס "הוא בראדיאנים...במכנה", בעוד שבגבול שאותו אני מקבל - "מה שבמכנה הוא במעלות". ובכן, באף אחד משני הגבולות שציינת, המספר שבמכנה - אינו כמות של ראדיאנים - וגם אינו כמות של מעלות. תכף אגיד לך - כמות של מה - זה כן (אם זה לא כמות של ראדיאנים וגם לא כמות של מעלות), אבל ראשית יש להבין שכל המושג של "ראדיאנים" ושל "מעלות" מתייחס אך ורק למשתנה שנמצא בתוך פונקציה טריגנומטרית (או טריגנומטרית הפוכה) כגון משתנה של פונקצית סינוס (או של פונקציית ארקסינוס) וכדומה, בעוד שהמכנה שלנו - אינו כרוך כלל באף סימן של פונקציה טריגנומטרית (או טריגנומטרית הפוכה). אז אחרי שהבהרנו שהמספר שבמכנה אינו כמות של ראדיאנים והוא גם אינו כמות של מעלות, אבהיר סוף סוף איזה מספר זה. ובכן במכנה יש מספר טהור. ואל תתפלא על כך, שהרי גם פונקציית הסינוס (בין אם היא מסומנת עם S גדולה ובין אם היא עם s קטנה) מחזירה מספר טהור. רק המשתנה שלה - הוא זה שאמור לציין כמות של ראדיאנים או של מעלות (בהתאם לשאלה האם פונקציית הסינוס מסומנת עם S גדולה או עם s קטנה). סמי20 - שיחה 14:32, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אגב, רדיאנים הם גם מספר טהור. X רדיאנים זה היחס שבין הקשת שעליה מסתכלת הזווית X לרדיוס המעגל. כך למשל: זווית של 360 מעלות: היקף המעגל הוא $2\pi R$ והיחס של היקף זה לרדיוס הוא $2\pi R/R=2\pi$ ולכן זווית של 360 היא זווית של $2\pi$ רדיאנים. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:01, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה לכם. 109.160.229.164 15:33, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אגב, לא אמרתי שראדיאנים זה לא מספר טהור. רק אמרתי שכל מה שאיננו משתנה של פונקציה (במיוחד פונקציה טריגנומטרית או טריגנומטרית הפוכה) זה מספר טהור. סמי20 - שיחה 16:00, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אומנות מודרנית

מישהו יכול להסביר לי מה הרעיון אומנותי מאחורי "שדות צבע". אני מרגיש כמו הילד שצועק המלך הוא עירום! כאילו שכולם רוצים להראות עד כמה שהטעם שלהם מעודן והם מבינים באומנות ולכן רואים פה יצירה. אני רואה פה צבע מרוח על דף ושמארק רותקו הוא נוכל. אז המומחה יכול להנחות אותי לראות כאן משהו ולהציל אותי מבורות? 109.67.193.88 17:29, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

רק אם תוכל להסביר לי את הרעיון האמנותי שמאחורי ציור קערה עם פירות. יוסאריאן • שיחה 17:45, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

טבע דומם גורם לך לשים לב ליופי של חפצים מחיי מיום-יום. חפצים שאתה מקבל כפי שהם כי לא הסתכלת אליהם מספיק זמן. ברגע שמקפידים על דיוק רב ככל האפשר של הפירות אז הצופה מקבל תחושה יותר ראליסטית של היופי שנמצא על שולחן האוכל שלו. 109.67.193.88 17:57, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

רוב האנשים לא ידעו להסביר למה ציור של קערה עם פירות הוא יפה, אבל כמעט כולם יגידו שזה נראה להם יפה. בנוגע לשדות צבע, חוששני שרוב ההדיוטות ש"לא מבינים באמנות" לא יראו כאן יופי, ויצפו להסבר מהמומחה למה זה יפה. היות שהמומחים כן מתלהבים מזה - כנראה שחוש היופי שלהם עובד אחרת. אם נניח שזה מפני שככה הם נולדו, אז הם לא יותר מומחים לענין זה, ודעת הרוב ההדיוטי היא האמורה להתקבל, ולמומחים יש משהו קרוב למום רגשי. לכן מניחים שחוש היופי שלהם השתנה אחרי הלידה, והיופי של חפץ בעיניהם נקבע ע"י הידע וההתמחות שלהם. משום כך מצפים מהם להסבר בנוגע לסיבת היופי שבזה. מכה המומחים - שיחה 18:17, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

זה בלוף. אנשים שאומרים שזה יפה פשוט מנסים להראות שהם "מומחים גדולים". אם זה אומנות אז גם כשאני צבעתי את הקירות בחדר בצבע לבן יצירתי אומנות. וילד בכיתה ט שמצייר עיגול על נייר משבצות הוא אומן גדול. 79.177.208.37 18:43, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

זו שפה אומנותית שרירותית שנועדה לבדל את המעמד הגבוה בעיני עצמו מהפלבאים ופשוטי העם (שוב, בעיניו). יש הרצאה של סטיבן פינקר בTED שנוגעת באופן שטחי בעניין הזה. אז התשובה לשאלה שלך "האם המלך עירום" היא כן ולא: כן כי זו שפה אומנותית מלאכותית שרוב האנושות דוחה בשאט נפש, לא מפני שלמרות שזו שפה מלאכותית היא איננה ריקה מתוכן. אני יכול להעיד מכלי ראשון שאחרי לימוד של השפה היצירות מקבלות משמעות ותחושה אסטתית. גם משטחי הצבע של רותקו והריבועים של מונדריאן. עדיין - השפה האסטתית הטבעית יוצרת אצלי תחושה חזקה הרבה יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:52, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

אטום

• מה פחות או יותר הרדיוס של פצצת אטום רגילה (ללא צירוף וטריגרציה של פצצת מימן)?
• האם לאיראנים יש פצצת מימן?

תודה. 79.177.156.102 17:43, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

1. זה תלוי בסוג ובעוצמה של הפצצה. 2. לפי הצהרות מנהיגים בעולם החופשי, למשטר הנוכחי באיראן אין נשק כזה וגם לא יהיה לו, בגלל שאי אפשר לסמוך עליו (על המשטר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פצצת אטום פרימיטיבית (עוצמה של 20 קילוטון) מסוכנת ברדיוס של עד כ-10 קילומטרים וקטלנית ברדיוס של מספר קילומטרים. אם אתה שוהה בממ"ד או במקלט, אתה יכול לשרוד גם בטווח של כחצי ק"מ מנקודת הפיצוץ. בניינים ייקרסו בטווח של כקילומטר חצי, והקרינה תתפזר ברדיוס של מספר קילומטרים, ותדעך משמעותית רק אחרי 7 שעות (לרמה של 10%) וכמעט לגמרי (לרמה של 1%) רק אחרי יומיים. מקלט מבטון אמור לספק הגנה מהחום ומהקרינה כאשר הוא לא קרוב מידי למוקד הפיצוץ. הנשורת יכולה להתפשט על פני שטח רחב יחסית, ואף למרחק של כ-20 ק"מ. ככל הידוע, לאיראנים אין כרגע פצצת מימן, ובניגוד לפצצת אטום רגילה, לא צפוי שתהיה להם פצצת מימן בשנים הקרובות. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:20, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

הידעת? בנגאסקי שרד אדם שהיה במרחק 150 מ' בלבד ממוקד הפיצוץ בתוך צינור בטון מזויין שקצותיו פתוחים. הוא חלק במחלת קרינה ברמה בינונית ממנה החלים לגמרי, ומנזק לאזניים. מקלטים וממ"דים רגילים מעלים את סיכויי השרידה מפיצוץ גרעיני בסדר גודל שלם. לגזור ולשמור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:02, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

הנתונים הנ"ל מתייחסים לנשק שסיים את מה"ע ה-2, בשנת 1945. מאז בני האדם (?) והנשקים התקדמו, והנזק עלול להיות גדול בהרבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין ספק שהנזק יהיה גדול יותר ועדיין - אם האוכלוסיה במקלטים/ממ"דים האבדות תהיינה קטנות הרבה יותר. חשוב שידעו את זה. בהירושימה ונגסקי רוב האוכלוסיה לא הייתה במקלטים. אלו שהיו במקלטים שרדו ללא אף יוצא מן הכלל. בנשק של ימינו (פצצות ביקוע יעילות הרבה יותר מאלו של אז, ופצצות היתוך) שהייה במקלט תציל את מי שיהיה במרחק של חצי-שני ק"מ ממוקד הפיצוץ (תלוי בעוצמת הפצצה). מי שלא יהיה במקלט נמצא בסכנה בטווח הרבה יותר גדול - אפילו 20 ק"מ בפצצת מימן גדולה, במידה ויש קשר עיין עם מוקד הפיצוץ. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:19, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

תנו ניסוח למסכן

איך אומרים "עוול" בלשון רבים ? [נניח, לאחד שעשו לו הרבה פעמים עוול.] האם אומרים "עוולות" ? אם כן, אז "עוול" ו"עוולה" שוים בריבוי ? מכה המומחים - שיחה 18:07, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

כן עוול ועוולה שוים ברבים. עכשיו אשאל אני אותך שאלה עוד יותר קשה (ורק אתה רשאי לענות): איך אומרים "יושר" - ברבים? ואיך אומרים: "צֶדֶק" (אין בעולם) - ברבים? ואיך אומרים ביחיד: מים (זורמים), שמים (כחולים), נישואין, גירושין, אירוסין? סמי20 - שיחה 18:12, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

עכשיו אני כבר באמת מסכן... לגבי יושר וצדק, לא הייתי מצפה שיהיה להם ריבוי, כי זה שם כללי למצב, כמו שאין ריבוי ל"חושך", ול"צהוב". [במובן של שם של צבע, אין הכוונה למובן של תואר לחפץ שצבעו צהוב.]לגבי מים ושמים, נדמה לי שהגר"א או המלבי"ם או שניהם, מפרשים מים כזוגי של "מה" [כי הם "לא ברורים", וכנאמר:"הכל זורם".] ושמים כזוגי של "שם" בש' קמוצה, כי הם מאוד רחוקים ולא מושגים. בנוגע לגירושין, מה עם "גירוש" ? ובנוגע לאירוסין ונישואין, אולי זה מפני שזה תמיד נעשה בזוג - "אירוס" של הבעל ו"אירוס" של האשה ? מכה המומחים - שיחה 18:31, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

סימון אינטגרל בכדוריות

כאן: $\int _{0}^{\infty }r^{2}|R(r)|\int _{4\pi }d\Omega Y_{l,m}\Phi (\theta ,\varphi )$, מה הכוונה בסימון של 4 פאי מתחת לאינטגרל? 79.183.206.248 19:46, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

זווית מרחבית של $4\pi$ סטרדיאן. זוהי הזווית המירבית שכן $\Omega _{\max }={\frac {\mbox{Sphere surface}}{r^{2}}}={\frac {4\pi r^{2}}{r^{2}}}=4\pi$, או במילים: זווית "מלאה" שמכילה את כל הכיוונים האפשריים. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:50, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

איך מנקדים "דמיון"

יש דמיון שזה Similarity ויש Imagination. איזה מהם נכתב איך או שבעברית זה אותה המילה? 79.183.206.248 19:52, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

זו אותה המילה, והיא דִּמְיוֹן. --אוׂר־אֶל • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ב • רגע לפני תקיפה 20:21, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

פחד מנכים?

האם זה נורמלי להרגיש רתיעה מאנשים בעלי מוגבלויות גופניות או נפשיות? האם זה רק אני או שזה מאוד קשה לבוא לאדם בכיסא גלגלים ולהגיד לו שלום? 109.64.192.214 11:07, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא רק אתה. אבל מתגברים! 79.176.221.122 16:34, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

פרדוקס האלוהים

זאת לא שאלה באמונה או בדת אלא רק בלוגיקה. נניח את הטענה "לכל דבר יש יוצר" (או לחילופין לכל תוצאה הייתה סיבה שזה אותו דבר). האם ביקום שהגדרתי יתכן בורא עולם? או שההנחה הזאת חייבת לגרור שרשרת אינסופית של יוצרים? האם היקום בו מוגדר "בורא עולם" חייב להיות לא דטרמיניסטי? 79.177.197.136 11:12, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

כדי לענות על שאלתך, תנסה קודם כל לענות על שאלה אחרת: הבה נניח את הטענה "לכל מצב שבו יש אזרחים, יש מצב שבו יש אזרחים אך מעטים יותר". האם לפי הטענה הזאת - יתכן מצב שבו יש אזרח בודד? או שההנחה הזאת חייבת לגרור שרשרת אינסופית - של מצבים שבהם יש אזרחים שהולכים ומתמעטים?

אז הבה ננסה לענות על השאלה הזאת על האזרחים, וכך תוכל לקבל גם תשובה לשאלתך על היוצר. ובכן, לגבי הטענה הנ"ל על האזרחים, היא כמובן חייבת להיות פרדוקסלית; וזה - כך אני מניח - ברור לך, הלא כן? ובכן, בדיוק ככה - גם לגבי טענתך על היוצר: היא בהכרח פרדוקסלית; גם זה אמור להיות ברור לך, הלא כן?

אז קודם ננסה לתקן את ניסוח הטענה על האזרחים, על מנת שהיא לא תהיה פרדוקסלית, ואז נלמד מהתיקון הזה איך לתקן גם את הטענה על היוצר על מנת שגם היא לא תהיה פרדוקסלית. ובכן, איך באמת מתקנים את הטענה על האזרחים על מנת שהיא לא תהיה פרדוקסלית? פשוט מאד, מנסחים אותה ע"י התוספת החשובה דלהלן: "לכל מצב שבו יש אזרחים - ושאינו מצב של אזרח בודד (אם בכלל יש מצב של אזרח בודד) - יש מצב שבו יש אזרחים אך מעטים יותר". כעת קיבלנו טענה שאינה פרדוקסלית; ואגב, נובע ממנה שיש מצב של אזרח בודד (כי הרי כבר ידוע לנו שיש מדינה שבה יש אזרחים). ובכן ככה ניתן גם לתקן את הטענה על היוצר, על מנת שהיא לא תהיה פרדוקסלית: הטענה המתוקנת תנוסח אפוא ע"י התוספת החשובה דלהלן: "לכל דבר - שאינו היוצר הראשון (אם בכלל יש יוצר ראשון) - יש יוצר". הטענה הזו - כבר אינה פרדוקסלית. ואגב, נובע ממנה שיש יוצר ראשון (כי הרי כבר ידוע לנו שיש עולם, שהוא כמובן "דבר", וממילא חלה עליו הטענה הנ"ל המתייחסת "לכל דבר", וכן ידוע לנו שיש סוף לכל הדברים הנוצרים).

77.126.151.56 12:06, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

.

.

לא, מאחר ולפי ההגדרה האל טרנסנדנטי לבריאה.

לעונה האנונימי: ראשית, אנא תחתום. שנית, דבריך לא עונים על שאלת השואל, כי הוא לא דיבר על "אל" - אלא על הטענה "לכל דבר יש יוצר". בלי שום קשר לשום אל. 77.126.151.56 12:06, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

ענית על שאלה שונה לגמרי ממה שאני ביקשתי. אני שאלתי "האם לכל המשולשים יש 3 קדקודים" ואתה ענית "יש גם ריבוע- לריבוע יש 4 קדקודים". ביקום שלי אסור "לשנות חוקי טבע". הגדרתי "לכל דבר יש יוצר" בלי שום הסתגויות ושום "חוץ מ...". האם זה בהכרח יגדיר אינסוף יוצרים ואי אפשר יהיה להגדיר נקודת התחלה?

בדוגמה הראשונה שנתת אין שום פרדוקס. אם אתה לא מניח שום דבר על אזרחים אין שום סתירה בטענה "לכל X קיים Y כך שY קטן מX". וביקום כזה אפשרי גם שליש אזרח וגם מינוס 20 אזרחים. לעומת זאת אם אתה מוסיף הנחה "אזרח הוא מספר שלם חיובי" אז אתה מקבל יקום שונה מהראשון ובו הטענה "לכל מצב שבו יש אזרחים, יש מצב שבו יש אזרחים אך מעטים יותר" היא לא פרדוקס אלא טענה שגויה. ולא כל שגיאה היא פרדוקס. 79.176.243.106 13:10, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

ראשית, כן עניתי על שאלתך, בפיסקה השניה (=האמצעית) של תגובתי הקודמת; זאת בעוד שפיסקת-ההמשך (=האחרונה) של תגובתי הקודמת - היתה רק צ'ופר: לענות על שאלה שהיית יכול לשאול אך לא היספקת.

שנית, מעצם המונח "אזרח" נובע (בהגדרה) - שאין חצי אזרח ושאין מינוס אזרח, כמו שמעצם המונח "הריון" נובע (בהגדרה) שאין חצי הריון ושאין מינוס הריון; וככה אגב גם לגבי היוצר: מעצם המונח "יוצר" נובע (בהגדרה) שאין חצי יוצר ושאין מינוס יוצר. שים לב שמה שכתבתי כאן על הריון ועל אזרח ועל יוצר, לא תקף לגבי מושגים אחרים, כגון מספר.

שלישית, לגבי הפרדוקס: אני בסך הכל נגררתי אחרי המונח שבו השתמשת בכותרת של דבריך הראשונים. מהכותרת שלך עצמך - יחד עם הדוגמה שהבאת לכותרת הזו בהמשך דבריך הראשונים - הבנתי שאתה מגדיר פרדוקס בתור טענה שסותרת את ההיגיון; לאור זאת, מה שהתכוונתי אפוא לומר לך בפיסקה השניה (=האמצעית) של תגובתי הקודמת, זה שהטענה "יש אזרחים, ולכל מצב שבו יש אזרחים יש מצב שבו יש אזרחים אך מעטים יותר", סותרת את ההיגיון; וכן שהטענה "יש עולם, ולכל דבר יש יוצר", סותרת את ההיגיון (אלא שהייתי צריך להוסיף את המלים "יש אזרחים", "יש עולם", וזה שלא הוספתי - זה רק בגלל שהייתי בטוח שתבין מעצמך שלזאת היתה הכוונה).

77.126.151.56 13:26, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אתה מניח שלכל דבר יש יוצר ומניח שישות לא יכולה ליצור את עצמה אכן מתחייב שאין יצור ראשוני שיצר את כל השאר. אין קשר לדטרמיניזם. דניאל • תרמו ערך 14:47, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

רק הערה בהקשר זה: הטענה ש"לכל דבר יש יוצר" בעיניי לא רלוונטית לשאלת קיומו של אלוהים. באותה מידה אפשר להניח "לכל דבר יש יוצר חוץ מלאלוהים". Nachy • שיחה 14:50, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בכלל לא רוצה להיכנס לענייני דת. רק הגיון טהור. 79.183.245.186 15:01, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

דניאל, אם הגישה "לכל תוצאה יש סיבה" היא לא דטרמיניזם? כתוב " דטרמיניזם היא השקפה לפיה כל מאורע בעולם... נקבע באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים." במה ההבדל הין ההיגד הזה לבין ההיגד שאני כתבתי? אתה יכול לפרט קצת גם לגבי ישות שיכולה ליצור את עצמה? האם היא בעצמה לא מהווה סתירה לוגית? אמרנו ביקום שלנו אין יצירה של "יש מאין". 79.183.245.186 15:01, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

הטענה "לכל תוצאה יש סיבה" שונה מהטענה "לכל סיבה יש תוצאה אחת". מהטענה השנייה אכן עולה דטרמיניזם, אך מהראשונה לא. Nachy • שיחה 15:20, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

דטרמיניזם קובע שכל דבר נקבע באופן חד ערכי ממה שקדם לו. אבל אם יש משהו שלא קדם לו כלום אז ההשקפה הדטרמיניסטית לא עוסקת בו כלל. דניאל • תרמו ערך 15:29, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אין שום בעיה בטענה המקורית - "לכל דבר יש יוצר" - כל מה שניתן להסיק ממנה ומהנסיגה האין סופית שלה היא המסקנה "אם לכל "דבר" יש "יוצר", ואם קיים לפחות "דבר" אחד, הרי שחייב להתקיים לפחות "יוצר" אחד שאינו "דבר" ". קיפודנחש - שיחה 18:21, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

לא נכון בכלל. דניאל • תרמו ערך 20:28, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן, משום שגם "יוצר" הוא דבר. בהגדרה, אין משהו שעליו לא חל המונח "דבר". 77.126.151.56 20:36, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

לא קשור לזה. גם אם מתירים ל"יוצר" לא להיות "דבר" זה לא נובע לוגית מהנתונים של קיפודנחש שיש יוצר שאינו דבר. דניאל • תרמו ערך 20:40, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אם מרשים שיוצר לא יהיה דבר, אז אכן - מזה שלכל דבר יש יוצר - לא נובע לוגית שיש יוצר שאינו דבר, אבל זה כן נובע - לאו דווקא לוגית - אלא בכפוף לכמה הנחות פשוטות נוספות (ובמיוחד ההנחה שיש סוף לכל הדברים הנוצרים, ושאין מי שהנו היוצר של עצמו). 77.126.151.56 21:17, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

השואל לא הניח שיש סוף לדברים הנוצרים. להיפך, הוא ציין במפורש את האפשרות שאין. אפילו אם מוסיפים את הדרישה החלשה יותר שהזמן סופי ושחייב לעבור פרק זמן בין שדבר נוצר עד שהוא יוצר, עדין לא נובע מכך שיש יוצר ראשון. דניאל • תרמו ערך 21:51, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

לא התיחסתי לדברי השואל אלא לדברי קיפודנחש, ואמרתי שדבריו יהיו נכונים רק אם מניחים כמה הנחות פשוטות, ובמיוחד ההנחה שיש סוף לדברים הנוצרים (כלומר שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית). אגב: הפיזיקאים מניחים שלפחות יש סוף לאטומים הקיימים ביקום, ושהכמות שלהם מוערכת במספר בעל כשמונים ספרות בערך. את זה אני מציין - בלי קשר לסוגיית "הדברים הנוצרים" - וכמובן לא כדי להוכיח משהו (כי זה לא מוכיח כלום), אלא אני מציין זאת סתם כך - כאנקדוטה. 77.126.151.56 00:54, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

ההוכחה לכך שחייב להיות יוצר לכל חפץ, וכי דבר אינו עושה את עצמו היא, שאם נאמר שדבר יכול לעשות את עצמו, מוכרחים לנקוט באחת משתי האפשרויות, א. הדבר היה קיים לפני שעשה את עצמו, ב. הדבר לא היה לפני שעשה את עצמו, ושתיהן מושללות, שכן אם הדבר היה קיים לפני שעשה את עצמו, הוא לא היה צריך לעשות את עצמו מכיוון שהוא כבר היה קיים, ואם הדבר לא היה קיים לפני שעשה את עצמו, הוא לא היה יכול לעשות כלום, שכן כלום לא יכול ליצור שום דבר. ולפיכך ההכרח שלכל יצירה יש יוצר שאחראי ליצירתו.

ההוכחה לכך שחייב להיות שיש יוצר ראשוני, שהוא תמיד היה קיים והוא יוצר הכל ולא נוצר מעולם היא, מכיוון שכל היצירות בעולם הן מוגבלות ומתוחמות, וכי ניתן לראות בהן חלקים, שזה מחייב היות להן סוף, ולכל סוף חייב שתהיה לו התחלה, ומוכרח שיש להן מתחיל ראשוני, שהוא זולתן, לא הדבר עצמו, מכיוון שכבר הוכחנו שדבר אינו עושה את עצמו, ומוכרח לומר שלמתחיל הראשוני אין מי שיצר אותו, מכיוון שאם כך הוא חלק מהיצירות, ואנחנו עוסקים בקיומו המוכרח של יוצר מתחיל ראשון, שגרם לכל הבריאה יש מאין, ומכיוון שאנחנו תופסים את העולם באמצעות חושינו המשיגים את היצירות כולן על ידי מהותן דהיינו גודלן חומריותן וסופיותן, ואין לנו עסק ביצירות שאינן חומר ושהינן לא מוגבלות ולא סופיות ושלא נוצרו, מובן שאין לנו יכולת לתפוס בשכלנו את מהותו של אותו יוצר ראשון, שיצר הכל ולא נוצר מעולם, אבל כן זכינו לקבל ממנו הוראות חיים, במעמד הנשגב של מתן תורה ולהבין את דרישותיו, ולהכיר מעט את מעשיו הגדולים ואת יצירתו המופלאה. אם תשובתי עזרה במעט לשואל, והיה זה שכרי. טיפוסי - שו"ת 23:26, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מעריך שדבריך (המבוססים על התיזה של אדם שבתעודת הזהות שלו רשום השם: א.י.) לא הועילו לשואל, כי השואל הדגיש כמה וכמה פעמים שהוא בכלל לא מתעניין בסוגייה האמונית, אלא בסוגיה ההגיונית: האם המשפט "לכל דבר יש יוצר" הוא פרדוקסלי (מבחינה הגיונית), ועל זה עניתי לו שאם משאירים את המשפט הזה ללא תיקון מתבקש - אז המשפט הזה פרדוקסלי (לפחות בהנחה שיש סוף לכל הדברים, ושכל יוצר הוא דבר).

אם רוצים שהמשפט שעליו שאל השואל לא יהיה פרדוקסלי, אז צריך לנסח אותו - באופן מתוקן - כך: "לכל דבר - שאינו היוצר הראשון (אם בכלל יש יוצר ראשון) - יש יוצר". הטענה המתוקנת הזו - כבר אינה פרדוקסלית. יתר על כן, נובע ממנה לוגית שיש יוצר ראשון, לפחות אם נניח שיש סוף לכל הדברים - או אפילו אם נניח רק שיש סוף לכל הדברים הנוצרים (וכמובן בכפוף להנחה הידועה לנו - שיש עולם, שהוא כמובן "דבר", וממילא חלה עליו הטענה הנ"ל המתייחסת "לכל דבר"). עוד הוספתי וכתבתי - לא לשואל - אלא לדניאל (שהיה אחד המגיבים), שלדעת הפיזיקאים, יש סוף לאטומים שביקום (אגב לא בטוח שיש קשר בין עובדה זו לבין דברי השואל).

יוצא אפוא, שכדי שהמשפט שעליו שאל השואל - לא יהיה פרדוקסלי - ושינבע ממנו שיש יוצר ראשון, לא צריך להגיד את כל מה שאמרת, כגון שכל דבר הוא מתוחם (שזה כמובן לא הכרחי, כי אפשר להעלות על הדעת דברים שאינם מתוחמים, למשל המספרים השלמים החיוביים), ושלכל סוף יש התחלה (שזה גם כן לא הכרחי, כי יש דברים שיש להם סוף אבל אין להם התחלה, למשל המספרים השליליים), וכו'. במקום להגיד שלכל סוף יש התחלה, עדיף לומר "קבוצת הדברים הנוצרים היא סופית", ואז זה יתר ברור. אם כי יש לזכור שלא ניתן להוכיח שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית.

אם תפגוש אי פעם את האדם הנ"ל (זה שאותו הזכרתי קודם בהקשר לתעודת הזהות שלו), תגיד לו את מה שכתבתי לך: שכדי להוכיח לוגית שיש יוצר ראשון, לא די לומר שלכל דבר יש יוצר, אלא צריך לתקן את הטענה הנ"ל - כפי שתיקנתי לעיל (כדי למנוע ממנה להיות פרדוקסלית), וכן שיש להניח מראש שיש סוף לכל הדברים הנוצרים - אחרת כל ההוכחה של האדם הנ"ל תקרוס מבחינה לוגית. 77.126.151.56 00:54, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן לא נצמדתי להגדרות ולמשפטים של השואל, (אגב קדמה לאדם א.י. באלפי שנים, ספרות ענפה שמנתחת את החשיבה הזאת) אני הובלתי לכך שההוכחות מחייבות שלכל דבר יש יוצר, ושיש יוצר ראשון שחייב להיות שאין לו יוצר, ואכן כל דבר שיש לו סוף יש לו התחלה, מספרים זהו דבר תיאורטי דמיוני, והדמיון הוא דבר מכזב לפעמים, בדמיון יש ג'ירפה עם כנפיים שעף לירח, ולהסבר נוסף, מספרים כל עוד הם מתייחסים לאובייקטים ממשיים פיזיים יש להם התחלה חלקים וסוף, אבל ברגע שעוסקים במספרים מופשטים מן המציאות, אז אתה יכול לטעון שמצאת דבר שהוא עם התחלה וללא סוף, אך כאמור זה דמיוני, הנושא הוא יותר ארוך ומורכב, אבל כתבתי את הכותרות. טיפוסי - שו"ת 01:02, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן קדמה סיפרות ענפה, אבל הניסוח שבו השתמשת הוא של האדם הנ"ל.

לדעתי לא היצלחת להוביל לכך שיש יוצר ראשון, משום שלא היצלחת להוכיח שיש סוף לכל הדברים הנוצרים. אפילו לא היצלחת להוכיח שלכל דבר בעל סוף יש התחלה (כאמור, במקום להגיד ש"יש סוף לכל דבר, ולכל סוף יש התחלה", עדיף לומר "קבוצת הדברים הנוצרים היא סופית", ואז זה יותר ברור. אם כי יש לזכור שלא ניתן להוכיח שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית). אפילו לא היצלחת להוכיח שאין ג'ירפה עם כנפיים שעפה לירח, והראיה: אם מישהו יטען שיש כזאת - האם תוכל לפרוך את דבריו? כיוצא בכך, טענתך שמספרים הם תיאוריה דמיונית - אין בה די כדי להוכיח שאין מספרים. עליך לזכור, שגם הרמב"ם כתב לפני פחות מאלף שנה כי - הרעיון שתיתכן "ספינה שעפה באויר" - הוא דמיון בלבד; אך מה טראגי הוא הדבר, שתוך פחות מאלף שנה מאז האמירה הנ"ל של הרמב"ם - שיגר האדם לירח חללית, בעוד שהמילה האנגלית לחללית - היא כידוע: "ספינת-חלל"; מי יגלה עפר מעיני קדמונינו...

אני חוזר על עמדתי, שאם ניתן להתימר להוכיח משהו לוגית - זה אך ורק להוכיח את ההגד הבא: שאם מניחים כי יש סוף לכל הדברים הנוצרים - כלומר מניחים כי קבוצת הדברים הנוצרים היא סופית (מה שכאמור עולה בקנה אחד עם דעת הפיזיקאים שיש סוף לאטומים ביקום), וכן מניחים כי לכל דבר - אשר אינו היוצר הראשון (אם בכלל יש יוצר ראשון) - יש יוצר (מה שאגב עולה בקנה אחד עם הפילוסופיה השלטת במדע, והגורסת שלכל דבר יש סיבה), אז מזה נובע לוגית שיש יוצר ראשון. רק את זה ניתן להוכיח, ותו לא. אבל שים לב, שעדין לא הוכחנו את עצם שתי ההנחות הראשוניות הנ"ל (למרות שכאמור הן עולות בקנה אחד עם המדע הנוכחי ועם הפילוסופיה שלו).

כללו של דבר: אין זה מובן מאליו כלל וכלל שיש סוף לכל הדברים הנוצרים (כלומר שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית); מספיק שאני יודע שאין זה מופרך לוגית להעלות על הדעת (לפחות בדמיון) מצב של אינסוף של מספרים שלמים (בין חיוביים ובין שליליים), וכבר זה תוקע לי את הניסיון להוכיח לוגית שיש יוצר ראשון, כי אז לא יהיה מה לענות למי שינסה לדחות ולטעון: "אולי אין סוף לדברים הנוצרים (ואולי אפילו אין סוף לדברים הנוצרים הפיזיים), כשם שאין סוף למספרים השלמים (גם אם הם לא פיזיים אלא רק דמיוניים)". זה הכלל: המוכיח (לוגית) - חייב להיות מוכיח בכח, כשם שהמקשה (לוגית) - חייב להיות מקשה בכח, למרות שהדוחה - רשאי להיות דוחה בקש (בדימיון).

77.126.151.56 02:07, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

בכל דור יש את הדמיונות שלו, בדורו של הרמב"ם ספינה עפה באוויר היתה בגדר דמיון, וכיום דברים אחרים הם דמיוניים, ומכיוון שהדמיון מכזב לפעמים, הוא לא יכול לדחות היגדים לוגיים המוכחים, כמו שהבאתי לעיל, שמשתמש בו בצורה דומה א.י., אבל ביתר עומק וביאור זה מופיע בשער היחוד של חובת הלבבות. קחנו משם, ועיין בחכמת מנוח ובשאר המפרשים. טיפוסי - שו"ת 11:30, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

מסכים שהדמיון לא יכול לדחות הגדים לוגיים מוכחים, אבל ההגד שלך אינו מוכח לוגית, כי על מנת שהוא יהיה מוכח לוגית - הוא חייב קודם כל להוכיח לוגית שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית, ואת זה - הוא טרם הוכיח לוגית, וכל עוד שהוא לא הוכיח את זה לוגית - אז נותרנו עם הכלל: "הדוחה - רשאי לדחות בקש" (כלומר בדמיון). מספיק לי שאני יכול לדמיין קבוצה אינסופית (למשל קבוצת המספרים) - על מנת שאוכל לדחות את ההגד אשר רק מניח - מבלי להוכיח - שיש סוף לכל הדברים הנוצרים. 77.126.151.56 12:03, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אין ברירה אחזור עוד פעם אחת על הנקודה, מכיוון שקבוצת הדברים הנוצרים מורכבת מחלקים, הרי שזה מעיד על היות קיים מספר הכולל את סך כל חלקיה, שזה אומר שהקבוצה סופית בהחלט, שכן לא ייתכן דבר שיש לו חלקים והוא אינסופי, כיוון שלאינסוף לא יכולות להיות חלקים, שכן אם יש לו חלקים, זה אומר שהוא ניתן להיגרע ולהוספה, ואינסוף מוגדר כדבר שלא יכול קטן יותר או גדול יותר ממה שהוא, ואינסוף גם לא יכול להיות פתאום ישסופי, ובמילים אחרות, לא יכול להיות אינסוף אחד גדול מאינסוף שני, כעת תדחה אותה בקש. טיפוסי - שו"ת 13:44, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה מחליף הגדרות של אינסוף באמצע המשפט. בהתחלה דבר הוא אינסופי אם הוא איננו סופי, ואחר-כך הוא "מוגדר" כדבר ש"לא יכול להיות קטן או גדול יותר ממה שהוא" (כמדומני שזה מגדיר כל דבר בעולם), כשאתה מתכוון לומר שלא ניתן להוריד ממנו כלום. קבוצת המספרים הטבעיים אינסופית לפי ההגדרה הראשונה, אבל לא לפי השניה. עוזי ו. - שיחה 17:08, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

פרט להערה הטכנית של עוזי, יש בדבריך בעיה יותר מהותית: דבריך מבוססים על ההנחה, שאותה ניסחת בסוף דבריך, ואני מצטט: "לא יכול להיות אינסוף אחד גדול מאינסוף שני". ובכן, כבר בסוף המאה התשע עשרה הפריך גיאורג קנטור את הנחתך הנ"ל. ההוכחה שלו לכך, היא בין הדברים הראשונים והכי בסיסיים שלומד כל סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה. חוץ מזה, שכבר הראיתי (אף שטרם התיחסת לכך) שעצם תופעת הפרקטל מספיקה כדי להפריך את טענתך האומרת שלא יתכן דבר שמורכב מאינסוף חלקים, או את טענתך האומרת שלכל דבר שמורכב מחלקים יש חלק ראשון שממנו מתחילים לבנות את הדבר המורכב. אגב, לקבוצת המספרים השלמים (בין חיוביים ובין שליליים) - אין התחלה וגם לא סוף, ובפרט - היא מורכבת מאינסוף מספרים. כפי שכבר הבהרתי, גם אם מניחים שכל מספר הוא בדמיון, הרי שעצם קיומה (אפילו רק בדמיון) של קבוצת המספרים (שהיא קבוצה אינסופית) - מספיק על מנת להפריך את טענתך, שכן כדי שלא יהיה ניתן להפריך את טענתך - עליך קודם כל להוכיח לוגית שלא יתכן אינסוף שגדול מאינסוף אחר, ואת זה לא הוכחת, וגם לא תוכל להוכיח, כי כאמור גיאורג קנטור כבר הקדים אותך והוכיח את ההפך (בסוף המאה התשע עשרה), וכאמור תורתו היא הדבר הבסיסי ביותר הנלמד בכל הפקולטאות למתמטיקה שברחבי העולם. בשלב הזה, תוכל כמובן לטעון שקנטור דיבר שטויות, אבל לפני שתוכל לומר זאת, תצטרך קודם כל ללמוד את ההוכחה שלו - כדי לדעת מול מה עליך להתמודד (בבחינת "דע את האויב"). דא עקא, שברגע שתסיים לקרוא את ההוכחה שלו, שהיא כאמור אחת ההוכחות המפורסמות ביותר באקדמיה, יתחוור לך שהיא מדוייקת כמו שעון שוייצרי, ושלא ניתן אפוא לחלוק עליה, ושלמעשה אין אף אדם רציני שחולק עליה, כולל אותם מתמטיקאים רציניים שבנו את המודל המתמטי שאיפשר לבנות את האינטרנט, וכולל אותם מתמטיקאים רציניים שבנו את המודל המתמטי שאיפשר לבנות את החללית שהנחיתה בני אדם על הירח בשנת 1968. 77.126.151.56 17:28, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

עוזי, עוגה למשל יכולה להיות קטנה או גדולה יותר ממה שהיא, לעומת זאת דבר שהוא אינסופי הוא בעל כרחנו, לא ניתן לחלוקה, למדידה, לכימות, וכנ"ל, ולפיכך גם לא להשגת בר אנוש, כל השאר הוא דמיון כפי שהוכחתי. ולגבי ההערה הנוספת, ברגע שאתה מתחיל לדבר על מה שלומד כל סטודנט לתואר ראשון, ופנייה אל הסמכות, הדיון מוסט לכיוון חדש ולא יעיל, הייתי מציע לך להיות ביקורתי כלפי כל עמדה שלא מתקבלת על הדעת ולא משנה מי צידד בה בעבר או בהווה. ועוד משהו חשוב, בניגוד למה שהבנת, אני לא התייחסתי כלל לשאלת צורת ההתהוות הראשונית של החלק הראשון, הדיון נסוב סביב היותה של קבוצת הדברים הנוצרים מוגבלת וסופית, כך שניתן להבין בשכלנו שיש לה חלק שאפשר לראות בו התחלה, וחלק שאפשר לראות בו סוף. טיפוסי - שו"ת 23:37, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

כוונתך מן הסתם לומר שגם עוגה קטנה יותר או גדולה יותר נקראת בשם זה, וזה אכן כך משום שכידוע "עוגה" הוא שם עצם כללי; אבל אף עוגה מסויימת אינה יכולה להיות גדולה מעצמה. אינני יודע מדוע אתה חושב שדבר אינסופי אינו ניתן לחלוקה (דוגמא נגדית: שני פסי רכבת אינסופיים המונחים זה לצד זה), למדידה (דוגמא נגדית: פס רכבת אינסופי ברוחב שבעים וארבעה מילימטר) או לכימות (דוגמא נגדית: קבוצת המספרים הטבעיים, שכל דבר אינסופי גדול לפחות כמוה). במיוחד אני סולד מההתלהבות שבה קובעים שדבר-מה אינו ניתן להשגת בר אנוש. ציון העובדה שתלמידי תואר ראשון רבים לומדים על השוואת קבוצות אינסופיות אינו "פניה אל הסמכות", אלא הדרכה, מה מידת המאמץ הצפוי למי שירצה להתגבר על השכנוע הפנימי שהדברים נשגבים מבינת אנוש וללמוד אותם בעצמו. עוזי ו. - שיחה 02:43, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

.

תגובה לטיפוסי:

• כל מה שציינתי על מה שלומד סטודנט למתמטיקה, לא נועד להפנות לסמכות; זו היתה סתם הערה צדדית שולית, וממש לא עיקרית, שנועדה רק לרמוז לכך שמדובר במשהו מאד מפורסם ומאד טריויאלי (לפחות באקדמיה) - בלי שום קשר לשום סמכות (ממש אינני חושב שהדיעות המושמעות באקדמיה הן יותר מוסמכות מהדיעות שלך); איך שלא יהיה, מה שמשנה לענייננו - זה לא הפירסום אשר לו זכתה עמדתו של גיאורג קנטור, אלא זה הקישור אל גיאורג קנטור שנתתי לך בתגובתי הקודמת. לדעתך, למה נתתי לך את הקישור הנ"ל בתגובתי הקודמת? סתם נתתי? לא, לא סתם נתתי, אלא נתתי - כדי שתקרא בעצמך את הערך הנ"ל, וברגע שתקרא בעצמך, אז יתקיים המשך דבריי שבתגובתי הקודמת, ואני מצטט: "ברגע שתסיים לקרוא את ההוכחה שלו [של גיאורג קנטור], שהיא כאמור אחת ההוכחות המפורסמות ביותר באקדמיה, יתחוור לך שהיא מדוייקת כמו שעון שוייצרי, ושלא ניתן אפוא לחלוק עליה". יוצא אם כן, שלמרות שאני לגמרי מסכים עם הצעתך "להיות ביקורתי כלפי כל עמדה שלא מתקבלת על הדעת ולא משנה מי צידד בה בעבר או בהווה", הרי שזה ממש ממש לא המקרה של עמדתו של קנטור, כי עמדתו של קנטור - לא רק שמתקבלת על הדעת - אלא גם מוכחת בהוכחה מדוייקת כמו שעון שוייצרי, ובכך תוכל להיווכח בעצמך - אחרי שתקרא את הערך הנ"ל.
• לא ברור לי מה שכתבת ש"כל השאר דמיון כמו שהוכחנו". הרי הדימיון - הוא הכלי הקלאסי שתמיד מספיק לדחיית טענות אשר טרם ניתנה להן הוכחה שלמה (בבחינת "הדוחה דוחה בקש"), בעוד שאתה טרם סיפקת הוכחה שלמה לדבריך, שהרי: את הטיעון שלך - המנסה להוכיח ש"קבוצת הדברים הנוצרים מוגבלת וסופית" - אתה תולה בטענה ש"אינסוף אחד לא יכול להיות יותר גדול מאינסוף אחר", זאת בעוד שאת הטענה הזו - אתה טרם הוכחת, וכאמור - אתה גם לא תוכל להוכיח - כי היא כבר הופרכה ע"י גיאורג קנטור לפני כמאה וחמישים שנה, ואני שוב ממליץ לך לקרוא את הערך הנ"ל - כדי להבין מדוע לעולם ועד אתה לא תוכל להוכיח את עמדתך הגורסת שאינסוף אחד לא יכול להיות יותר גדול מאינסוף אחר.
• תן את דעתך לכך, שהשימוש שעשיתי בדוגמה (הדימיונית) שהבאתי מקבוצת המספרים האינסופית - הוא שימוש קלאסי בכלי-הדמיון - אשר מספיק לדחיית טענתך אשר (טרם קיבלה הוכחה שלמה ואשר) מתימרת להכריח שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית. כיוצא בכך, השימוש שעשיתי בדוגמה (הדימיונית) שהבאתי מהפרקטל - הוא שימוש קלאסי בכלי-הדמיון - אשר מספיק לדחיית טענתך אשר (טרם קיבלה הוכחה שלמה ואשר) מתימרת להכריח שלכל דבר שמורכב מאינסוף חלקים יש חלק ראשון שממנו מתחילים להרכיב את הדבר המורכב הנ"ל. בהקשר לזה, לא מובן לי כלל איך אתה מוכיח את טענתך הגורסת, "שניתן להבין בשכלנו שיש" לקבוצת הדברים הנוצרים "חלק שאפשר לראות בו התחלה וחלק שאפשר לראות בו סוף"; איך בדיוק ניתן "להבין" זאת (כלשונך), אחרי שאנחנו כבר הבנו את ההפך - מייד כשנתקלנו בדוגמאות (הדמיוניות) של הפרקטל ושל קבוצת המספרים האינסופית?
• והרשה לי לסיים בהתיחסות צדדית ושולית (ממש ממש לא עיקרית) - כלפי סוף הערתך לעוזי ו.: ובכן, כפרופסור למתמטיקה (באוניברסיטת בר אילן), הוא בהכרח חייב לדעת את כל מה שלומד סטודנט לתואר ראשון למתמטיקה, וממילא הוא בהכרח חייב לדעת (ואני מעריך שהוא גם נותן על כך הרצאות) שהאינסוף כן "ניתן לחלוקה, למדידה, לכימות". לכל זה יש הוכחות מדוייקות, שהן אגב מפורסמות ובסיסיות ביותר, ונלמדות בכל פקולטה למתמטיקה ברחבי העולם. אני מציין את כל זה, לא חלילה כדי "להסיט את הדיון לכיוון חדש ולא יעיל" - כפי שהבנת בשוגג, אלא כדי שעובדה זו - אודות ההוכחות המדוייקות הנלמדות בכל פקולטה למתמטיקה ברחבי העולם כולל בפקולטה שבה מרצה פרופסור ו. - תדרבן אותך לנסות ולהכיר את ההוכחות המדוייקות הללו, בבחינת "דע את האויב". למעשה, על מנת להקל עליך להכיר את ההוכחות המדוייקות הללו (מדוייקות כמו שעון שויצרי), נתתי לך (כבר בתגובתי הקודמת) את הלינק על גיאורג קנטור. קרא את הערך, ואחר כך נמשיך בדיון. מה דעתך?

77.126.151.56 03:35, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

צר לי לאכזב את קנטור, אבל הוא מערבב בין שייך ללא שייך, סופי לאין סופי, ומגיע למסקנות מגוחכות, אני מפנה אותכם לגירסה ותיקה של הערך אינסוף, לפיה אינסוף הוא דבר שהוא מעבר ליכולת ההבנה האנושית, ולצערי היא שונתה, אך האמת וההיגיון הבריא אינם משתנים לעולם. טיפוסי - שו"ת 04:11, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

טיפוסי, מה אתה יודע על תורת הקבוצות, אינפי ובכלליות על מושג האינסוף במתמטיקה? האם למדת את התחומים האלה עד שאתה קובע כל כך בביטחון שאלפי מתמטיקאים מוכשרים בצורה יוצאת-דופן לא מבינים כלום? אני מבין קטן מאוד בתחומים האלה, אבל נדמה שלך אין אפילו מושג מה זה.

אגב, הטיעון שלך לגבי זה שדברים שהיו מופרכים פעם יכולים להיות מובנים היום, כמו הספינה שעפה באוויר, הוא חרב פיפיות. הנה הצד השני של הטיעון: אם היום נדמה לך שלכל דבר יש יוצר ולכן יש אלוהים, חכה 500 שנה ואולי תגלה שלא לכל דבר יש יוצר ולכן אין אלוהים. Nachy • שיחה 04:23, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אהבתי את הטיעון האחרון של נחי. TZivyA - שיחה 04:26, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

התייחס תמיד לגופם של דברים, ורק לאחרי מכן לגופם של דוברים אם בכלל. ולגבי הטיעון על מצבים שעלולים אולי להשתנות בעוד 500 שנה, הטיעון הזה כבר עובד מספר אלפי שנים, כך שהסיכוי שהוא ישתנה בעתיד די קלוש, וחוץ מזה, האם כשאתה מקבל חשבון חשמל לתשלום, אינך משלם כי אולי יתברר בעוד 500 שנה, יתברר שיש לחברת החשמל חוב כלפיך? זה לא עובד ככה. טיפוסי - שו"ת 04:36, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

למען הגילוי הנאות, ראוי לציין כי דווקא הטיעון שאותו ייחס נחי לטיפוסי (בפיסקה השניה של דברי נחי), לא היה של טיפוסי, אלא שלי - כשניסיתי להפריך את דבריו של טיפוסי. טיפוסי טען שהרעיון של קבוצה אינסופית היא דמיוני ולכן לא אמיתי, אז עניתי לו שגם לפני אלף שנה חשבו שספינה שעפה באויר היא דמיונית, אבל היום אנחנו יודעים שהיא אמיתית. 77.126.151.56 04:53, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לטיפוסי: אינני יודע האם קראת את הערך גיאורג קנטור שאליו הפניתי אותך בלינק - אבל אני מקוה שלפחות קראת את הגירסה הישנה (של הערך "אינסוף") שאליה אתה בעצמך הפנית אותי. אם אכן קראת את הגירסה הישנה הנ"ל, אז הואל נא לקרוא בה - שנית - את הפרק: "האינסוף כגודל מוחשי", ואחר כך נדבר. מה דעתך? 77.126.151.56 04:53, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

נחי לא טעה, הוא התייחס להפרכתי את הטיעון שלך, בדוק ותבין. שוב אני לא משועבד לכל מה שכתוב בוקיפדיה, או לכל מה שהמציא קנטור, אני הראיתי רק שלערך מסויים בויקיפדיה התגנבה בלי משים, אמירה פשוטה והגיונית, והיא לא שרדה. טיפוסי - שו"ת 05:00, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

נחי כתב לך משהו - כתגובה אל (מה שהוא כינה): "הטיעון שלך לגבי זה שדברים שהיו מופרכים פעם יכולים להיות מובנים היום". אבל לפי מה שזכור לי, דווקא אני הייתי זה שטען ש"דברים שהיו מופרכים פעם יכולים להיות מובנים היום". נחי לקח את הטיעון הזה (שאותו ייחס נחי אליך במקום אליי), וניסה להפוך אותו כחרב פיפיות נגדך, וזאת כדי לרמוז לך שלא כדאי לך להשתמש בו. אז על זה הערתי לו שהטיעון הנ"ל היה שלי ולא שלך.

לא אמרתי שאתה משועבד לכל מה שכתוב בויקיפדיה, אבל שים לב שאתה כן משועבד אל ההיגיון הצרוף - ובלבד שלא תימנע מלנסות להבין כל הוכחה (כגון זו של קנטור) הבנויה על ההיגיון הצרוף. מה שכתוב בויקיפדיה - זה לא דיעה שאותה ניתן לדחות, אלא זו דיעה שעבורה - מציגה ויקיפדיה (בערך גיאורג קנטור שאליו אני הפניתי אותך) - את ההוכחה העושה שימוש בהיגיון הצרוף. לכל זה אתה כן משועבד, בהנחה שאתה יודע איך בונים הוכחות הנשענות על ההיגיון הצרוף. אגב, במתמטיקה יש מקצוע שלם, שנקרא "תורת ההוכחות", ושבו מלמדים איך בונים הוכחות הנשענות רק על ההיגיון הצרוף - כלומר הוכחות שאליהן משועבד כל אדם שמנסה להבין אותן. יש היום אפילו תוכנות מחשב אוביקטיביות שיודעות לבדוק הוכחה ולקבוע האם היא נשענת על ההיגיון הצרוף. הוכחתו של קנטור אכן עומדת בקריטריונים של ההיגיון הצרוף - שאליו משועבד כל אדם. בכך תוכל להיווכח גם אתה - אם רק תנסה להבין את הוכחתו של קנטור. אילו היא לא היתה עומדת בקריטריונים של ההיגיון הצרוף, היא היתה קורסת מייד בבדיקה הכי פשוטה שנערכת ע"י תוכנות המחשב הנ"ל, וזו היתה סנסאציה עולמית, מה שהיה גורם לכך שהיו מפסיקים ללמד את הוכחת קנטור בפקולטאות למתמטיקה ברחבי העולם. אבל זהו, שהיא נבדקה ע"י מחשב ונמצאה תקפה - ולכן ממשיכים ללמד אותה, כשם שממשיכים ללמד את ההוכחה לנכונותו של לוח הכפל - אחרי שגם ההוכחה הזו נבדקה ע"י תוכנות המחשב הנ"ל ונמצאה תקפה. שום דבר שנשען על ההיגיון הצרוף - אינו יכול להיחשב עוד "מגוחך" (כפי שכינית בשוגג את מסקנת קנטור).

מה שאתה קורא לו "אמירה פשוטה והגיונית", לא מתנגש בשום צורה עם מה שהציג קנטור; יתר על כן, מה שהציג קנטור - זה דבר לא פחות פשוט ולא פחות הגיוני, שאותו - כל אדם אמור להבין - אם הוא מנסה להבין. האם ניסית להבין? מאידך, אמירתך - שהאינסוף הוא מעבר להבנת בן אנוש - מופרכת ברגע שמבינים את הוכחת קנטור, וכאמור - קל מאד להבין את הוכחת קנטור - ברגע שמנסים להבין. הגישה שלך, שאומרת "אין לי ענין לנסות להבין את הוכחת קנטור, כי קנטור עוסק באינסוף שהוא מעבר להבנה", היא גישה המנסה להתחמק מדבר שאליו משועבדת ההבנה האנושית, ובלבד שהאדם ינסה להבין - אלא שהאדם עלול שלא לנסות אפילו, כל עוד שהאדם שבוי בקונצפציה שאומרת שהאינסוף הוא דבר שאינו ניתן להבנה. משל לאדם שפוחד ללמוד גמרא - כי לדעתו הגמרא היא דבר שאינו ניתן להבנה, אך ברגע שהאדם יפסיק לפחד וינסה להבין את הגמרא - אז גם יצליח להבין אותה, ואז גם יבין שכל הזמן הוא היה שבוי בקונצפציה שהיטתה אותו לחשוב בשוגג שהגמרא היא בלתי ניתנת להבנה. הפחד לנסות להבין - את מה שניתן להבנה (כשמנסים להבין) - הוא אחד מהכלים שבהם משתמש היצר הרע כדי להרחיק את האדם מהאמת. האם ניסית אי פעם להתעמק בהוכחה שנתן קנטור? אם לא, אז אני מתנדב להסביר לך בעל פה (מבלי שתידרש מראש לשום ידע מוקדם). זה יהיה קל מאד להסביר לך בעל פה את הוכחת קנטור - כי אתה אדם עם ראש על הכתפיים, וכשאסיים להסביר לך בעל פה את הוכחת קנטור, אז אתה רק תרויח מזה, כי תרגיש לפתע איך נפתחים בפניך עולמות חדשים, שדרכם אתה תוכל לחדד עוד יותר את הוכחתו של בעל חובת הלבבות - מבלי שהיא תסתור את הוכחתו של קנטור, באופן שגם מתמטיקאים בכירים יאלצו להסכים עם הוכחתו של בעל חובות הלבבות. נו, אז מה אתה אומר? רוצה לקבוע חברותא? רק אל תגיד לי שאתה פוחד לנסות וליגוע ב"מה שנמצא מעבר להבנת בר אנוש", כי כאמור זו תהיה אז כניעה ליצר הרע, שמנסה להרחיק אותך מהאמת. 77.126.151.56 05:51, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לגבי נחי, אני מציע שתשאל אותו למה הוא התכוון, אני לא הצלחתי להסביר לך, קורה. ולגבי בירור המחלוקת, אתה יותר ממוזמן לשלוח לי מייל כדי לפתח דיון ספציפי על הנושא, ולאחר מכן נוכל להודיע לכל המעוניין, האם התקבלה הסכמת הצדדים, האם צד אחד הצליח לשכנע את הצד שכנגדו, או האם לא התקבלה הסכמה, וכל צד מתבצר בעמדתו, וגם האם התקיים בכלל דיון כזה. טיפוסי - שו"ת 06:04, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מדבר על מייל כתוב, אני מדבר על שיחה בעל פה. 77.126.151.56 13:27, 26 באוגוסט 2012 (IDT

אז אתה מצפה שאתקשר אליך? לאיזה מספר? ובאיזו שעה? טיפוסי - שו"ת 13:36, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

קודם כל עלי לוודא שאתה מסכים עקרונית לשיחה בעל פה (לא שיחה כתובה במייל). מסכים? 77.126.151.56 13:51, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

ממתין לך, ומקווה שההסברים שנתתי עד כה, מספקים את המתעניינים. טיפוסי - שו"ת 13:54, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לא ברור כלל איך מ"לכל דבר יש סוף" אפשר להסיק "לכל דבר יש התחלה". כמו כן זה שגוי שלכל דבר חומרי יש סוף. דניאל • תרמו ערך 01:29, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

כיוון שלמעשה התחלה הוא הכינוי לסוף של הדבר מהצד השני. לכל חומר יש סוף משום שחומר מורכב מחלקים, וחלקים למעשה מרכיבים את הדבר השלם שהוא סך כל חלקיו, כאשר החלק הראשון הוא ההתחלה, והחלק האחרון הוא סופו. טיפוסי - שו"ת 01:41, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

במילים אחרות, אתה מתכוון שקבוצת הדברים הנוצרים היא סופית. איך שלא יהיה, לא ניתן להוכיח שיש "חלק ראשון" שממנו מתחילים להרכיב כל דבר. ראה ערך פרקטל. אגב, גם בקבלה יש מושג מקביל לפרקטל ("התכללות": כל ספירה מכילה את עשרת הספירות). 77.126.151.56 02:17, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

לא אמרתי את זה ואפילו לא דיברתי על זה. טיפוסי - שו"ת 04:10, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

הגרעין של תגובתי האחרונה, זה לא הרישא של דבריי (בענין סופיותה של קבוצת הדברים הנוצרים), אלא הסיפא של דבריי (בענין סופיותו של החומר). הרי - את הטענה שיש סוף לחומר - ניסית להוכיח מכך ש"חלקים למעשה מרכיבים את הדבר השלם שהוא סך כל חלקיו, כאשר החלק הראשון הוא ההתחלה, והחלק האחרון הוא סופו", אז על דבריך הנ"ל - אמרתי אני (לא אתה), ש"לא ניתן להוכיח שיש חלק ראשון שממנו מתחילים להרכיב כל דבר". עוד הוספתי וציינתי, שעצם ההיתכנות הלוגית (אף אם היא ישנה רק בדימיון) של תופעת הפרקטל - מפריכה את הטענה שניתן להוכיח לוגית שיש חלק ראשון שממנו מתחילים להרכיב כל דבר (מה שכתבתי אחר כך על הקבלה - זה היה סתם כאנקדוטה: להראות שמושג הפרקטל קיים גם בקבלה, ולא רק במה שמכונה "מדעים מדוייקים"). 77.126.151.56 09:42, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

טוב שהבהרת. טיפוסי - שו"ת 09:49, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

טיפוסי, אני משער שחסר לך מקש במקלדת? ‏nevuer‏ • שיחה 11:46, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא רק זה. טיפוסי - שו"ת 11:49, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

איזה עוד מקש חסר? 77.126.151.56 11:58, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

הערה: למי שרוצה ללמוד עוד על המושגים הנזכרים כאן, עוזי הכין לנו קורס מלא על תורת הקבוצות. הקורס כולל הסברים צעד אחר צעד, הפניה לערכים המתאימים ותרגילים. מומלץ. בברכה, רחל - שיחה 20:48, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מערת המכפלה ביום שישי

היא פתוחה ביום שישי או לא? באתר של המערה לא מצאתי מידע לגבי יום ו'... מישהו יודע? Fade to Black - שיחה 16:29, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

www.chabad-hebron.com/או-www.gohebron.com/

הם חוזרים על אותה מערכת שעות. אני רוצה לדעת אם זה פתוח ביום שישי (מחר) Fade to Black - שיחה 16:47, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

Address: Benin 26/9,chevron, Kiryat Arba, 90100 Israel. Phone: 02-996-4097 . טלפן!

עד כמה שידוע לי, בימי שישי משעות הצהרים (בערך מ12:00) החלק היהודי סגור ומתקיימת דרשת יום שישי במסגד, גם אז ניתן להתפלל במדרגה השביעית (בדומה לתקופת השלטון המוסלמי), אחה"צ נפתחת המערה שוב ליהודים לתפילת מנחה של ערב שבת...

הצבר המיקרו-קנוני

ציפור קטנה לחשה לי שיש פיזיקאים בפורום. אז יש לי שאלה פתורה כאן. אני לא מבין את השלב של "אומגה של E". למה זה שווה למה שכתוב? אשמח לפירוט. 79.181.192.134 16:34, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

רוח סולרית: שאלתיים

אהלן ויקיפדים! 1.כתוב בערך עליה את הטמפרטורה והמהירות שלה. אני תוהה, מהו חום בשביל חלקיקים נעים בחלל? המהירות שהם נעים מהשמש לכדה"א - זה החום שלהם! האנרגיה הקינטית=חום! 2. ידוע לי שפעם חשבו לפרוש על פרישת מחוץ לכדה"א כדי להאיץ חללית. אני תוהה, אלקטרונים ופרוטונים באמת יכולים לדחוף? הרי הם עוברים במהירות בין האטומים [של המפרש במקרה זה], לא? תודה Meni111 - שיחה

מאחר ולפרוטונים ואלקטרונים יש מטען חשמלי, עננת המטען השלילי סביב המולקולות/אטומים של המפרש כופה עליהם למסור תנע למפרש. חלקיק נטול מטען (נייטרון למשל, גרעיני הליום -=קרינת אלפא למשל) אכן היה עובר כמעט תמיד ללא פגיעה וללא מסירת תנע. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:32, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

ניטפוק: גרעין הליום/קרינת אלפא רחוק מלהיות "נטול מטען". קיפודנחש - שיחה 18:23, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

זה בכלל לא ניטפוק. זו טעות מביכה. ~ְְהפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

נגזרת חלקית

איך עושים את המעבר הבא: ${\frac {\partial }{\partial T}}{\frac {\partial lnZ}{\partial \beta }}={\frac {\partial ^{2}lnZ}{\partial \beta ^{2}}}{\frac {\partial \beta }{\partial T}}$? למה הוא נכון? אני מבין שזה קשור לכלל השרשרת. 79.181.192.134 18:12, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן כלל השרשרת. נסמן $g(\beta )={\frac {\partial \ln Z}{\partial \beta }}$ ואז ${\frac {\partial g(\beta )}{\partial T}}={\frac {\partial g(\beta )}{\partial \beta }}{\frac {\partial \beta }{\partial T}}$ וכעת הצב את g בחזרה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:54, 23 באוגוסט 2012 (IDT)

חלב זול

לאיזו מיצרניות החלב הגדולות (כמו תנובה, יטבתה, טרה) יש חלב בשקיות שהוא זול ביותר? 109.67.245.97 10:18, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

http://www.hasuper.co.il/CatDiplay/%D7%97%D7%9C%D7%91+%D7%98%D7%A8%D7%99/264.aspx

ציטוטים מתנ"ך

הבנתי שזהו הספר המצוטט ביותר בכל הזמנים. האם יש ספרים בתנ"ך שלא מצטטים בשום מקום? כל מיני מגילות שאף אחד לא קרא? 109.67.245.97 11:20, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אין מגילות שאף אחד לא קרא. גם אין פסוק/מילה בתנ"ך שאף אחד לא קרא. גם אין פסוק/מילה בתנ"ך שלא תורגמו למאות שפות. איך שלא יהיה, אני חייב להודות ששאלתך מאד מוזרה בעיניי, אולי כי לא לגמרי הבנתי אותה. 77.125.156.207 11:56, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלתי אם יש קטעים בתנ"ך שאינם מצוטטים בשום מקום. 79.182.212.84 12:40, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

יש פסוק אחד, אבל אם אכתוב אותו הוא כבר יהיה מצוטט, אז נשאיר את זה כך. --Akkk - שיחה 12:44, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

ספרים מהתורה או כמו שיר השירים מצוטטים בתדירות גבוהה יותר משאר הספרים. סביר להניח שיש פסוקים בודדים כמו רשימת השמות בתחילת ספר שמות או פסוקים דומים שלא צוטטו מחוסר עניין. פסוקים מעניינים הם פסוקים לא ברורים שנדרשת להם פרשנות או שיש בהם חוכמה כמו בספר משלי ולכן הם מצוטטים בתדירות גבוהה. אם אתה מחשיב ספרי פירושים לתנ"ך אז רוב הפסוקים צוטטו עד היום.רונאלדיניו המלך - שיחה 13:00, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אין דבר כזה. הרי התנך עצמו - מצוטט בשלמותו - המון פעמים, כולל באינטרנט (יש באינטרנט מאות אתרים שמצטטים את כל התנך לפי סדר הפסוקים, מבלי לפספס אף פסוק). כמו כן, כבר כתבתי שיש מאות תרגומים לתנך, והרי התרגום הוא סוג של ציטוט - רק שבשפה אחרת. כמו כן, כמו שכתב זה שקדם לי, יש גם המוני פירושים לתנך, כולל פירושים שלמים - כלומר כאלו שמתייחסים לכל פסוק ופסוק - כדי לפרשו. אני ממשיך לתמוה על שורש שאלתך. מה פתאום עלתה בדעתך האפשרות שיתכנו קטעים בלתי מצוטטים? 77.125.156.207 16:49, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

ציפור קטנה לחשה לי

מה מקור הביטוי ציפור קטנה לחשה לי? תודה.

גאולוגיה

האם העובדה שישנן רמות בזלת משני צידי השבר הסורי אפריקאי באזור הכינרת ואצבע הגליל ( רמת הגולן ממזרח ורמות יבנאל יששכר וכ'ו מהמערב) מעידה על כך ששני הצדדים היו פעם רמת בזלת מאוחדת אחת או שרק בעקבות השבר התעוררו התפרצויות געשיות בשני הצדדים במקביל? תודה. חזי.

בסיור מודרך בפארק תמנע הסביר המדריך אודי כי אכן ניתן למצוא התאמה גיאולוגית ברורה מאוד משני צידי השבר, אלא שהצד הירדני מוסט צפונה בכמאה קילומטרים (עם סטייה נוספת של כמה סנטימטרים כל שנה). Gil mo - שיחה 01:20, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

למיטב זכרוני הרמה הגעשית בגולן נוצרה לאחר הופעת השבר הסורי אפריקאי באזור. Tzafrir - שיחה 03:07, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

השכלה בכנסת

האם יש נתונים לגבי רמת השכלתם של חברי כנסת?

לכמה מהם יש השכלה תיכונית, לכמה יש תעודות בגרות? הבנתי שיש כאלה שיש להם גם תואר אבל הם מיעוט זניח. יש נתונים לגבי הרמת השכלתם הפורמלית של נבחרי הציבור? 79.182.212.84 15:21, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

כמות חברי הכנסת עם תואר אקדמי הוא לא זניח. יש בכנסת אפילו מספר דוקטורים ופרופסורים (כגון פרופסור אריה אלדד או פרופסור דניאל הרשקוביץ). לצערי, אין לי נתון מספרי לתת. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:36, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

לא קשה לעשות את החישוב בעצמך. אתה יכול להסתכל כאן , לעבור אחד אחד, ולעשות לך טבלה. ממבט ראשוני, נראה דווקא שכמעט לכולם חוץ מהחרדים (דגש על כמעט. יש גם כמה וכמה חילוניים בלי תואר) יש תואר. בלנק - שיחה 17:50, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

לעבור על הפרטים של 120 חברי כנסת? זה נראה לי ניצול לא יעיל של זמן, בלשון המעטה. ניסיתי להקליד בוולפרם אלפא "how many Knesset members have academic degree?" והוא לא הבין אפילו את השאלה. בברכה, MathKnight (שיחה) 20:32, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

לפי אתר הכנסת, להלן מצב ההשכלה הפורמלית של חברי הכנסת הנוכחית: פרופסור - 3, דוקטור - 16, תואר שני - 30, תואר ראשון - 40, תעודות מקצועיות (למשל הוראה) - 10, רבנים - 3, תיכונית - 17, חסר מידע - 1. בקיצור - ל-89 יש תואר אקדמי, ל-30 אין, ואחד עדיין לא עידכן את הדף שלו באתר הכנסת. אל דאגה, בדקתי וזה יוצא ביחד 120. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלגברה לינארית

אם A הפיכה ו-1 הוא ערך עצמי של A, האם נובע מכך ש-1 הוא גם ערך עצמי של ^1-A? האם זה תלוי בלכסינות? עדירל - שיחה 15:56, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

כן, וזה לא תלוי בלכסינות. מהנתון ש-1 הוא ערך עצמי של A נובע ש-$A{\vec {v}}=1{\vec {v}}={\vec {v}}$. נכפול את שני האגפים ב-$A^{-1}$ ונקבל ${\vec {v}}=A^{-1}{\vec {v}}$. כלומר: v הוא וקטור עצמי של $A^{-1}$ עם ערך עצמי 1. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:59, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

בתי מאוד מודה לך. שבת שלום. עדירל - שיחה 16:06, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

באופן כללי אם $\lambda$ ערך עצמי של $A$ הפיכה, אז $\lambda ^{-1}=1/\lambda$ ערך עצמי של $A^{-1}$. הנימוק של מת'נייט יפה גם למקרה הכללי (וזה מאוד אינטואיטיבי: אם העתקה מנפחת וקטור בשיעור מסוים אז ההעתקה ההפוכה תכווץ אותו באותו שיעור). דניאל • תרמו ערך 18:35, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

"גושים" בעניים ופה אחרי השינה

הבנתי שאסור לשאול פה שום שאלה על גוף האדם או ביולוגיה אנושית מסיבות של חסינות רפואית או משהו כזה. אז אני אשאל על קופים:

למה כשקוף קם אחרי השינה יש לו איזה "גושים" רכים בפינות העין או על השפתיים (בעיקר בחיבור בין השפה עליונה לתחתונה)? של איזה חומר אורגני רך שפשוט מעיפים כשקופים שותים פנים. מהו החומר הזה ולמה הוא נוצר אחרי השינה? 79.177.246.158 16:02, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

קורי שינה. מותר לשאול שאלה על כל דבר שתרצה כולל גוף אדם אך ויקיפדיה היא לא רופא ולא יכולה להחליף אחד כזה ובטח שלא לאבחן דרך האינטרנט.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:21, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

מקור המונח "פוץ"

שלום, האם למישהו יש מושג מה מקור ומה משמעותה המקורית של מילת הגנאי "פוץ"? בסלנג עברי מדובר באחד "תקוע", חסר גמישות מחשבתית. בחיפוש באינטרנט מצאתי שבאידיש משמעות המילה (כמו שמוק) - איבר המין הגברי. אולם, לכל המילים שאני מכירה באידיש יש מקור עברי, או גרמני, או לפחות פולני, ולאחר בדיקותי המעמיקות - לזו לא. למי פתרון? --85.179.168.223 17:28, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן מדובר בכינוי לאיבר מין גברי (פאץ ביידיש). כנראה המקור הוא גרמני (ולכן גם אנגלי- לטיני). המילה putz באנגלית נראית לי כמו קיצור של penis. אבל בויקימילון נותנים פרשנות של putsn ("to clean, shine") או German butzen (“to decorate”).

לדעתי המילה הגיעה לשפה העברית לא ישירות מיידיש אלא דרך רוסית. Corvus,(שיחה) 17:47, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

יפה מאוד! תודה --85.179.168.223 17:59, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה בחדוא בתלת מימד

אני צריך לחשב את פני השטח של הקערה: $S=\{(x,y,z):z=x^{2}+y^{2},z<2\}$

אני עושה אינטגרל משטחי סוג ראשון: $I=\iint {\sqrt {1+z_{x}^{2}+z_{y}^{2}}}dxdy=\iint {\sqrt {1+4(x^{2}+y^{2})}}dxdy=\int _{0}^{2\pi }\int _{0}^{2}{\sqrt {1+4r^{2}}}rdrd\theta$ זה אומנם נותן תשובה מספרית, אבל היא שונה מאוד מזאת שבספר( שם יוצא 13פאי חלקי 3). איפה אני טועה? 109.67.231.160 22:05, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

כי הרדיוס הוא עד שורש 2 ולא עד 2. בברכה, Amirki ‏ 22:13, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

איך עושים את האינטגרל? אני עושה ככה:

$2\pi \int _{r=0}^{\sqrt {2}}{\sqrt {4r^{2}+1}}rdr=\{r^{2}=t;2rdr=dt\}=\pi \int {\sqrt {4t+1}}dt=\pi {\frac {1}{6}}(4t+1)^{3/2}={\frac {\pi }{6}}(4r^{2}+1)^{3/2}|_{0}^{\sqrt {2}}={\frac {\pi }{6}}((4\cdot 2+1)^{3/2}-(1)^{3/2})$ תשובה לא נכונה. 79.181.195.91 11:52, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

תיקנתי את הסוגריים בשלב האחרון (ההצבה) בברכה, Amirki ‏ 22:29, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אנשים מפחדים מהנדסה גנטית?

שמתי לב שמדינות אירופה מסויימות (אוסטריה, פולין, יוון, רוסיה) אנשים ממש מפחדים מזה שירקות מהונדסים גנטית. האם זה פאניקה שסתם עוזרת לתקשורת לדחוף הבלים לאנשים לראש ולקבל רייטינג (כמו פאניקת הטלפונים הסלולריים) או שיש איזו סיבה לפחד. 109.67.231.160 23:30, 24 באוגוסט 2012 (IDT)

ההסבר הראשון.

יש סיבה לחשוש מירקות מהונדסים גנטית, משום שהם פגיעים יותר למחלות. הסיבה - מכיוון שכל הירקות מהונדסים באותו האופן חיידק שיוכל להדביק אחד יוכל להדביק את כולם. במצב הטבעי יהיו כמה ירקות עמידים. ככל נראה הפאניקה מוגזמת, אבל קשה לדעת.

שאלה נוירופסיכולוגית

זה לא שיעורי בית ולמעשה המצאתי את זה כרגע! - יואל המציא בושם בריח פיצה המשמש למיאוס ריח הפיצה על המכורים לה (ריח משחק תפקיד חשוב בתיאבון). האם לדעתך הבושם החדש של יואל יהיה אפקטיבי על מכורים אלה?, נמק תשובתך. 79.177.156.102 01:35, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

בושם עם ריח של פיצה לא צפוי לזכות להצלחה - רוב האנשים לא רוצים להריח כמו פיצה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התגובה לעיל לא מסייעת לשאלה.

אמונות טפלות

אמונות טפלות-היכן אריה בעל גוף מאת ח.נ.ביאליק מטיל מימיו על אופן העגלה ―85.64.22.149 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי מושג למה התכוונת. אולי כאן התשובה. חזרתי • ∞ • שיחה 12:26, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

E=MC2

אהלן, איך איינשטיין יכל לחשב מראש כמה אנרגיה תתן מסה אם זה עניין שאין לו שום קשר למתמטיקה אפריורית אלא לתוצאות ניסוי? יכל בקלות להיות E=MC3! Meni111 - שיחה 10:25, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

לא ממש הבנתי את נוסח המשפט שלך ומה אתה רוצה להגיד. אבל בכל מקרה זה לא יכול להיות $E=mc^{3}$ מסיבות של יחידות. במטר-קילוגרם-שניה אתה מקבל ש$mc^{3}=kg\cdot (m/s)^{3}$ (אני מניח ש! לא מציין עצרת), אנרגיה לעומת זאת היא כמו ${\frac {mv^{2}}{2}}=kg\cdot (m/s)^{2}$. כלומר רק משיקולי יחידות רואים שזה יצליח. לא הבנתי ממש מה זה "קשר למתמטיקה אפריורית", איינשטיין היה תאורטיקן והוא פיתח את הנוסחה E=mc² על דף. האם לזה התכוונת?

והניסוי היה מראה בקלות אם הנוסחה היה שגויה בצורה כל כך קיצונית. מאיצי חלקיקים מתעסקים עם דברים כאלה. Corvus,(שיחה) 11:12, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, רק לא הבנתי....מה קשורים החישובים האלה? אני אומר איינשטיין יודע את מהירות האור. יודע שמסה יכולה להפוך לאנרגיה. עכשיו מאיפה הייתה לו ההברקה שזו הנוסחה ולא בשלישית חלקי 4 למשל? איך הוא יכל לדעת אפריורית שגרם מסה יתן אנרגיה כזו ולא אחרת? [ומתמטיקה, לא מסבירה כלום, היא כלי חישובי לא הסברי. למה זה תמיד כל כך קשה לפיזיקאים ומתמטיקאים להבין את זה? אבל זה לא חשוב כמו השאלה]

הוא לא פיתח את הנוסחה הזו יש מאין.

זה בא מחישובים בסיסיים של תורת היחסות הפרטית, שבה הוא חישב מה תהיה האנרגיה הקינטית של גוף נע.ף אבל בשביל להבין מה הוא עשה צריך ללמוד תא היחסות הפרטית מהתחלה. eman • שיחה • ♥ 14:38, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

שים לב שבכלל לא עשיתי שום חישוב, כל מה שבדקתי זה יחידות מדידה. קוראים לשיטה אנליזה ממדית. אתה מזלזל בחשיבות המתמטיקה לצורך הבנה, זו טעות. מתמטיקה היא הכלי המרכזי שבעזרתו מדען כותב בצורה ברורה (ומן הסתם שמי שלא יודע סינית לא יבין את ההסבר הפשוט ביותר אם הוא כתוב בסינית). שים לב למה שעשיתי- לקחתי את שני המשוואות, שלך ושל איינשטיין ובדקתי איזו מהם יותר הגיונית. במשוואה שלך קיבלתי שאנרגיה היא מסדר גדול של $kg\cdot (m/s)^{3}$ (אתה מבין את סימוני היחידות? קילוגרם כפול מהירות בחזקת 3). במשוואה של איינשטיין היחידות של אנרגיה הן $kg\cdot (m/s)^{2}$. יחידות של אנרגיה קינטית ${\frac {mv^{2}}{2}}$ מתאימות רק לנוסחה השנייה ולכן ניתן לפסול את המשווה הראשונה. שים לב לחשיבת המתמטיקה בדוגמה פשוטה זו- הצלחנו לשלול תאוריה בלי שום צורך בניסוי. ואני כבר מקדים תשובה לשאלה- הנוסחה של איינשטיין כן מנבא תוצאות נכונות. אתה שואל איך הוא הגיעה אליה? דרך חישוב אלגברי. Corvus,(שיחה) 15:00, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

זה קצת כמו פטיש לסמלים אתה מבין? זה כמו שלמדתי לויקה פורמלית תחשיב פרדיקטים ושיחקנו בטענות מוצרנות. אבל זה כלי שלעיתים רחוקות יכול להיות רלבנטי. בני אדם מדברים על מה שהסמלים מייצגים ומסבירים. הסמל בא אחר כך. הנוסחא שלי הייתה משהו שפלטתי באותו רגע, בשלישית או ברביעית וחצי זה היינו הך. אני רוצה לדעת איך בן אדם יכול בלי ניסוי לדעת כמה אנרגיה יש בגרם חומר. המתמטיקה לבדה לא יכולה לספק דברים כאלה כי זה קונטינגנטי! זה תלוי בעולם הזה בו אנו חיים כמות הפוטונים שתצא מהמסה. אימן נתן כיוון מסוים. אבל זה לא הכי ברור. תודה Meni111 - שיחה 19:01, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

נורא פשוט: קודם כל מוכיחים מתמטית כי - בכפוף לתנאי שחוקי הטבע נשמרים (כלומר לא משתנים ממערכת אחת לאחרת כששתיהן נעות זו לעומת זו במהירות קבועה) - ובכפוף לתנאי שחוקי הטבע כוללים את חוק שימור התנע (של ניוטון) ואת חוק שימור מהירות האור (כפי שהתגלה בניסוי של מייכלסון ושל מורלי), מתקבל (מתמטית) - כי כאשר גוף נמצא בתנועה אז למאסת-המנוחה שלו מתווספת "מאסת-תנועה" (בעוד שסכום שתי המאסות הנ"ל הנו רלוונטי לחוק שימור התנע הנ"ל) - וכי מצב שבו למאסת-המנוחה מתווספת מאסת-תנועה $m$ הנו זהה למצב שבו למאסת-המנוחה מתווספת אנרגית תנועה $mc^{2}$. את זה כאמור ניתן להוכיח מתמטית, בלי ניסוי (איך מוכיחים? ע"י שקודם כל מחשבים - ע"י חוקי השימור הנ"ל - את מאסת-התנועה, כפונקציה של מאסת-המנוחה ושל המהירות; ואחר כך מחשבים - ע"י החשבון האינטגרלי - את האנרגיה התנועתית, אשר מוגדרת בתור האינטגרל - של המהירות - לפי התנע אשר מצידו מוגדר בתור מכפלת המהירות בסכום של מאסת-המנוחה עם מאסת-התנועה). בשלב הבא עושים שיקול אפריורי פשוט של אינדוקציה (שאמנם איננו שיקול מתמטי אבל הוא עדין שיקול אפריורי), וכך מגיעים למסקנה (האפריורית) כי בכפוף לתנאי שחוקי הטבע נשמרים (כמפורט לעיל בראשית דבריי) עולה כי - לא רק שכל מאסת-תנועה היא בעצם אנרגיה לפי נוסחת איינשטיין הנ"ל - אלא גם כל מאסת-מנוחה היא בעצם אנרגיה שוב לפי אותה נוסחה עצמה. אגב, זה שאחר כך השיקול-האינדוקטיבי האפריורי הנ"ל זכה גם לאישור תצפיתי - זה לטעמי ממש "נס": כמו לזכות בפייס. לא כל שיקול אינדוקטיבי אפריורי - זוכה לכך. זו היתה אפוא גדולתו של איינשטיין, שידע - באינטואיציה המזהירה שלו - מתי ראוי להשתמש בשיקולי אינדוקציה. סמי20 - שיחה 21:38, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

היי, מה זה מאסת תנועה? לפי היחסות, רק בתאוצה מתווספת מסה עד כמה שאני יודע

אם מאסת המנוחה=אנרגית תנועה, אז זה כבר לקפוץ שלב שאני מבקש להבין. איך תדע כמה מסה בתהליך גרעיני (יענו לא שריפה של דלק) שווה לאנרגיה קינטית תודה

לפי תורת היחסות, לכל גוף שנמצא במנוחה, יש מאסת מנוחה - ותו לא. אבל אם הוא בתנועה - אפילו קבועה (בלי תאוצה), אז למאסת המנוחה שלו נוספת מאסת-תנועה, כך שהמאסה הכללית שלו, הנקראת מאסה יחסותית, היא הסכום של מאסת-המנוחה עם מאסת-התנועה. אגב, בתגובתי הקודמת הבהרתי כי המאסה היחסותית (כלומר הכללית) הינה רלבנטית לחוק שימור התנע (וממילא גם לכל כח שמנסה לשנות את התנע). מאידך, אם אתה רוצה לדעת איך מחשבים את המאסה היחסותית (כלומר הכללית), אז תסתכל בערך מסה, בפרק הדן על תורת היחסות. מופיעה שם הנוסחה של המאסה היחסותית (כלומר הכללית). כפי שכבר כתבתי לך בתגובתי הקודמת, ניתן לחשב את מאסת התנועה [וממילא גם את המאסה היחסותית שהיא כאמור הסכום של מאסת המנוחה עם מאסת התנועה] - ע"י שימוש בחוקי השימור הקלאסיים שאותם פירטתי לך בתחילת תגובתי הקודמת.

לגבי הערתך על זה שגם כל מאסת מנוחה (ולא רק מאסת התנועה) היא אנרגית תנועה: ובכן, כפי שכבר כתבתי לך בתגובתי הקודמת, לא ניתן להסיק זאת באופן מתמטי, אם כי עדין ניתן להסיק זאת באופן אפריורי - ע"י אינדוקציה. מה שניתן להסיק באופן מתמטי, זה אך רק שכל מאסת-תנועה היא אנרגיית-תנועה (וששתיהן קשורות זו לזו - לפי משוואת איינשטין כלומר עם ריבוע מהירות האור). בתגובתי הקודמת ניסיתי לפרט איך ניתן להסיק זאת מתמטית (לגבי מאסת-תנועה). כאמור, כדי להבין זאת, יש לעשות שימוש - הן בחוקי השימור (שאותם פירטתי בתחילת תגובתי הקודמת) - והן בחשבון אינטגרלי.

לגבי שאלתך האחרונה: "איך יודעים, כמה מאסה - בתהליך גרעיני - שווה לאנרגיה קינטית": קודם כל עליך להבהיר מראש האם אתה מתכוון למצב שבו כל החומר הופך לאנרגיה? אם כן, אז פשוט אתה שוקל את החומר כדי לדעת את המאסה הכללית שלו. אחר כך, את המאסה הזו (כשהיא מחושבת בקילו) - אתה מכפיל במהירות האור בריבוע (כשהיא מחושבת במטרים לשניה), וכך אתה מקבל את כמות יחידות האנרגיה הקינטית שנוצרות לך מהתהליך הגרעיני - כשהן מחושבות בג'אול. סמי20 - שיחה 16:53, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מהירות האור בריבוע כפול מסה הגיע מתומאס יאנג לפי הערך אנרגיה קינטית. עכשיו מה הקשר בין כדור במשקל קילו שפוגע בי ב20 קמש בריבוע קשור לאנרגיה שאפשר לקבל ממנו כאשר עושים לכל אטום בו פיצוץ גרעיני? למה דווקא מהירות האור תקבע את כמות האנרגיה שתתקבל מתהליך גרעיני [שאין לו קשר לחישוב אנרגיה קינטית!] על סמך מה הוא עבר מחישוב של עומצת פגיעה של גוף לפליטה מטורפת של אנרגיה מהיתוך גוף כזה? (ולא יכולה להיות לזה תשובה מתמטית) שאלה שנייה: איך תדע כמה מסה נוספת לגוף על כל קמ"ש שמתווסף למהירות שלו? תודה על ההשקעה שלך!

בשום מקום - בתוך הערך אנרגיה קינטית - לא כתוב שתומאס יאנג דיבר על מהירות האור. מה שמוזכר שם - בהקשר לתומאס יאנג - זה מהירות-הגוף, לא מהירות האור. הראשון שהשתמש בריבוע מהירות האור כדי לבטא את היחס שבין האנרגיה למאסה - היה איינשטיין (אם כי יש הטוענים שנוסחתו של איינשטיין פורסמה שנתיים לפניו - ע"י איזשהו תעשיין איטלקי; לפרטים, ראה כאן).

אתה שואל איך: "כדור במשקל קילו שפוגע בי ב20 קמש בריבוע, קשור לאנרגיה שאפשר לקבל ממנו כאשר עושים לכל אטום בו פיצוץ גרעיני?" ובכן, הבה נלך צעד אחר צעד, כדי לדעת איזה צעד תוקע אותך בהבנה. צעד ראשון: כאשר הכדור נושא אנרגית-תנועה (נניח של 20 קמ"ש בריבוע כמו שכתבת), אז למאסת-המנוחה שלו מתווספת "מאסת-תנועה" (אגב את זה מוכיחים מתוך חוקי השימור שציינתי בתחילת תגובתי הראשונה). אם אתה מבין את זה, אז אפשר לעבור לצעד השני: כל מאסת-תנועה היא בעצם אנרגית תנועה (את זה כאמור ניתן להוכיח מתמטית). אם אתה מבין את זה, אז אפשר לעבור לצעד השלישי: לא רק שכל מאסת-תנועה היא בעצם אנרגיית-תנועה, אלא גם כל מאסת-מנוחה היא בעצם אנרגיית-תנועה (ההיגיון של הצעד השלישי הוא היגיון של אינדוקציה). איזה צעד מבין השלושה לא מובן לך?

אתה שואל: "למה דווקא מהירות האור תקבע את כמות האנרגיה שתתקבל מתהליך גרעיני [שאין לו קשר לחישוב אנרגיה קינטית!]". ובכן, הבה נלך צעד אחר צעד, כדי לדעת איזה צעד תוקע אותך בהבנה. צעד ראשון: מצב שבו למאסת-המנוחה מתווספת מאסת-תנועה: $m$ , הנו זהה למצב שבו למאסת-המנוחה מתווספת אנרגית תנועה: $mc^{2}$ (את זה כאמור ניתן להוכיח מתמטית). אם אתה מבין את זה, אז אפשר לעבור לצעד השני: לא רק שכל מאסת-תנועה $m$ היא בעצם אנרגיית תנועה: $mc^{2}$ , אלא גם כל מאסת-מנוחה $m$ היא בעצם אנרגית תנועה: $mc^{2}$ (ההיגיון של הצעד השני הוא היגיון של אינדוקציה). איזה צעד מבין השניים לא מובן לך?

אתה שואל: "על סמך מה הוא עבר מחישוב של עוצמת פגיעה של גוף לפליטה מטורפת של אנרגיה מהיתוך גוף כזה?" ובכן, הבה נלך צעד אחר צעד, כדי לדעת איזה צעד תוקע אותך בהבנה. צעד ראשון: כל מאסה (בין מאסת תנועה ובין מאסת מנוחה), היא בעצם אנרגיית תנועה (ההיגיון של צעד זה הוא כאמור היגיון של אינדוקציה). אם אתה מבין את זה, אז אפשר להתקדם לצעד השני: כל אנרגיית תנועה היא בעצם מאסה (גם ההיגיון של הצעד הזה הוא בעצם היגיון של אינדוקציה). אם אתה מבין את זה, אז אפשר להתקדם לצעד השלישי: כשהגוף מאבד אנרגיית תנועה, אז הוא מאבד מאסה (צעד זה נובע לוגית מהצעד הקודם). אם אתה מבין את זה, אז אפשר להתקדם לצעד הרביעי: כשהגוף מאבד אנרגיית תנועה - ע"י כך שהוא פולט קרינה (שהיא למעשה אנרגייה קינטית), אז הוא מאבד מאסה. אם אתה מבין את זה, אז אפשר להתקדם לצעד החמישי: כשהגוף השרוי במנוחה פולט אנרגיית תנועה (אנרגייה קינטית) בדמות של פליטת קרינה, אז הוא מאבד ממאסת-המנוחה שלו. איזה צעד מבין החמישה לא מובן לך?

אתה שואל: "איך תדע כמה מסה נוספת לגוף על כל קמ"ש שמתווסף למהירות שלו?" ובכן, זה תלוי מהי המהירות הנוכחית שלו. אם הגוף נח, ואז מעניקים לו תנועה שגודלה קמ"ש אחד, אז המאסה שהתווספה לו בעקבות כך - היא ממש אפסית. אבל אם למהירות הגוף חסרים קמ"שים בודדים בלבד כדי להגיע למהירות האור, ומוסיפים לגוף הזה עוד קמ"ש אחד, אז המאסה שהתווספה לגוף - בעקבות הוספת אותו קמ"ש בודד - היא עצומה! אם אתה רוצה לדעת בדיוק מהי מאסתו הכללית הנוכחית של גוף אשר מאסת המנוחה שלו היא $m_{0}$ , אז הכי פשוט זה להשתמש בנוסחה של המאסה (היחסותית) הכללית: פשוט תציב במקום $m_{0}$ את מאסת המנוחה של הגוף, וכן תציב במקום v את מהירותו הנוכחית של הגוף, וכן תציב במקום c את מהירות האור, שזה בערך מיליארד קמ"ש (כלומר 300,000 ק"מ לשניה). רק תוודא שאם אתה מציב את מהירות הגוף כשהיא מחושבת בק"מ לשעה (ולא בק"מ לשניה), אז תציב גם את מהירות האור כשהיא מחושבת בק"מ לשעה (ולא בק"מ לשניה). כמו כן עליך לזכור, שאם אתה מציב את מאסת המנוחה כשהיא מחושבת בקילו, אז גם התוצאה הסופית שתקבל - עבור המאסה הכללית של הגוף - תהיה מחושבת בקילו.

סמי20 - שיחה 00:08, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

תנועה בראונית

אם התנועה התגלתה לפני קוונטים, אז למה אמרו שזה אקראי? למה שתיאורטית לא תוכל לחשב את הכיוון של החלקיקים? הרי זה פיזיקה קלאסית! ובאמת, אפילו אינטואיטיבית זה יותר נראה כמו ביליארד מרעיונות של קוונטים למשל. Meni111 - שיחה 10:38, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

זה מקרה פרטי של מכניקה סטטיסטית. בתאוריה אולי אפשר לחשב הכל, בפועל אי-אפשר (לך תמדוד באופן מדויק את המיקומים והתנעים של למעלה ממספר אבוגדרו של חלקיקים קטנים שכל הזמן זזים) ולכן במקום משתמשים בכלים סטטיסטיים שנותנים תוצאות די טובות בפועל. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:58, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

והיום עם הקוונטים זה אפשרי בתיאוריה לחשב (ולהגיע לתוצאה אחת) או שזה אקראי?

שדה משמר

איך יודעים אם שדה משמר לפי תחום? נגיד השדה המפורסם $F=({\frac {y}{x^{2}+y^{2}}},{\frac {-x}{x^{2}+y^{2}}})$, בתחומים:

• $D_{1}=\{1<x^{2}+y^{2}<2\}$
• $D_{2}=\{1<(x-2)^{2}+y^{2}<2\}$

אני רואה שטבעת אחת מקיפה את הנק' הסינגולרית ובטעת אחת לא מקיפה. למה זה אומר שהשדה אינו משמר בתחום הראשון? למה אותה ההקפה כ"כ חשובה? 79.177.220.243 12:18, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

מה שבעצם יש פה זה שדה מגנטי של תייל אינסופי (שהולך בכיוון z). לכן לפי חוק אמפר, האינטגרל הקווי על מסלול סגור ייתן משהו אם תקיף את התיל, ולא ייתן כלום אם לא תקיף את התייל. בתחום השני אין לך שום דרך להקיף את התיל. eman • שיחה • ♥ 12:27, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

למי שייך מאדים?

אני מאמין שכבר יש איזה חוק שמגדיר שייכות של אובייקטים מחוץ לכדור הארץ, כמה שזה לא יהיה משעשע (מזכיר את איש העסקים מ"הנסיך הקטן"). מה אומרים החוקים- האם פלנטות שייכות למישהו? למי אני צריך לפנות על מנת לקנות את קוטב מאדים? 79.177.220.243 12:24, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

מישהו רוצה לתרגם את w:Extraterrestrial real estate? התשובה הפשוטה: לאף אחד. התשובה הארוכה יותר: הירח שייך למרטין יורגנס. פרידריך הגדול רצה לגמול לאחד מאבות אבותיו, אול יורגנס על שירותו המוצלח הוא הבטיח לו בתמורה בעלות על הירח, שתעבור בירושה לצאצאו הצעיר ביותר. בעצם יכול להיות שאין ממש בתביעתו. אבל שאלת על מאדים: אדמה על המאדים תוכל לקנות משלושה יזמים תימניים אשר טוענים שמאדים שייך להם בשל היותם צאצאי תרבויות שבא וחמייר. למיטב ידיעתי נאסא לא טרחה לשלם להם. כנראה שגם הרוסים לא שילמו להם ואולי בגלל זה הם לא הסתדרו עם מאדים. Tzafrir - שיחה 13:31, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

מאדים שייך למי שיכבוש אותו בכוח הזרוע. בברכה, MathKnight (שיחה) 13:41, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

כלא שהוא בית מלון

שמתי לב לתמונות מהכלא של אנדרס ברוויק, שרצח 77 איש: פה ופה או פה. שמעו, זה בערך רמה של מלון 3 כוכבים, או במקרה הגרוע אכסניית נוער/בית החייל. האם יחס כל כך סלחני כלפי פשע כל כך נוראי זה לא הורדה בערך של חיי אדם? זה לא מעודד פשיעה? למה שאני אפחד מכלא כזה? יש אנשים שמשלמים כסף על תנאים כאלה. 79.182.235.78 13:40, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

שלילת החירות הפיזית היא עונש קשה מאוד, ואת זה יבין לעומק רק אדם שחירותו תישלל. יש מדינות שמעדיפות להשקיע ברווחת האסירים כדי להגדיל את הסיכוי לשיקומם אחרי מאסר מוגבל, ויש מדינות שמעדיפות להוציא אותם להורג. מקרים כמו רוצח הילדים הנ"ל הם אתגר גדול לגישה השיקומית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיקרון אי הודאות וייצור חשמל

כידוע, אי אפשר לדעת איפה האלקטרון ואת המהירות באותו זמן. מה עם כאשר מאיצים אותו במאיצים ושולחים אליו פוטון, הרי הפוטון אמור כמעט לא להשפיע עליו בגלל שבמהירות גבוהה מאוד, המסה שלהם גדולה ולכן פחות תושפע. לא ככה? שאלה שנייה, אם שמים בחלל חוט חשמל קשור בחוט מסביב למגנט ודוחפים אותו, הוא ינוע בסיבוב בלתי פוסק סביב המגנט וייצר חשמל ואם ליצור חשמל יהיה תנועת אלקטרונים לקצה של צד אחד, לא תהיה בעיה אחרי זמן מסוים שאין עוד אלקטרונים בחוט חשמל שינועו? תודה Meni111 - שיחה

עד כמה שאני יודע במאיצי חלקיקים מאיצים את האלקטרונים בעזרת שדה חשמלי. ולשאלה השנייה אם החוט לא סגור אז יווצר שדה חשמלי בחוט מריכוז האלקטרונים בצד אחד שימנע מעוד אלקטרונים להמשיך להגיע לאותו צד.Eitan110 - שיחה 22:07, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

אז אין תוספת למסה של האלקטון במצב כזה? לגבי השנייה התבלבלתי. רציתי לשאול, תהיה אנרגיה אין סופית? -טוב אני די בטוח שלא אבל למה? תודה

לנשום על מאדים

1. מה יקרה לאדם ללא חליפת חלל על מאדים? האם הוא ימות מחנק מייד? הבנתי שיש להם שם חמצן, אבל מעט מדי. האם הוא יסבול מבעיות לחץ דם ושתף לתוך המוח?
2. האם הרעיון של לפתוח חממות במאדים שבהם יגדלו צמחים והחמצן מפוטוסינתזה ישמש את המדענים שם הוא רעיון שניתן ליישום?

1. הוא ימות מחנק מייד. האטמוספירה במאדים דלילה פי מאה מהאטמוספירה בכדור הארץ, ויש בה פחות מחצי אחוז חמצן. בעיות לחץ דם עלולות להיווצר עקב שהייה ממושכת יותר. (עם מסיכת חלל וכד')
2. תיאורטית זה אפשרי, אבל מאוד קר ויבש במאדים, כך שיהיה מאוד קשה לגדל שם צמחים. ראה כאן. התוכנית המקובלת כיום היא להפיק אץ החמצן מהמים עצמם. בלנק - שיחה 18:23, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לוחמות בצה"ל

דיברתי עם מישהי ששירתה בצה"ל כתומכת לחימה והיא אמרה שהסיבה העיקרית שצה"ל לא שולח נשים לקרב בשעת מלחמה היא שקיים חשש כי אם תיחטף,היא תיאנס,האם זה נכון??,כי אני די בטוחה שקיימות נשים שיותר חזקות פיזית מהרבה לוחמים גברים בצה"ל.

תמשיכי לחשוב, יותר מידי הקלות יש לנשים בצבא. הכל פוליטיקה (כמו גדוד דתיים). אם זה היה לפי יכולות לא היו טיסות בכלל. Meni111 - שיחה 15:27, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין למה אתה אומר את זה? לפי מה קבעת שאין נשים שיש להם יכולת טכנית להטיס מטוס יותר טוב מגבר? נכון שרוב הנשים לא מסוגלות לעשות את זה, אבל ככה זה גם רוב הגברים. ויש נשים עם יכולת פיזית גבוהה מזאת של גברים. לא הרבה, אבל מספיק בשביל לגייס גדוד נשי לוחם. 79.179.246.212 17:03, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

יש מספיק גברים יותר טובים מנשים בדברים האלה, שיורידו להן את *כל* ההקלות ונראה כמה תישארנה. וזה כולל בגדודים. גם ללכת למקלחת 120 בנים על 6 מקלחות כשנשים הן 20 על 3 זו הקלה רצינית מנטלית. אם צועקים עליהן פחות - זו הקלה, אם יש להן יותר אפשרויות להגיע לרופא - הקלה. אם הן ישנות בחדרים ואחרים באוהל - הקלה. ואני לא יודע לגבי הקלות פורמליות לגבי מספר קילומטרים, אבל אני די בטוח שהן לא היו הולכות בראש. הראייה לכך - סיירת מטכ"ל. כשתהיה אישה אחת בלי סמים שתוכל להשתוות לגברים שם, נדבר. רק שיש גבול לפוליטיקה, ולמקומות רציניים שצריך להיכנס ברגל כבר אי אפשר לשחק במשחקי ליברליות.

אף אחד לא אמר שאין גברים טובים יותר מנשים בכל התכונות המדוברות. רק שיש מספיק נשים שיש להן יכולות להיות לוחמות. אולי לא בסיירת, אבל בגדוד סדיר בלי בעיה. ואל תשכח שגם רוב הגברים לא יכולים להיות טייסים או לוחמי סיירת. ורוב הסיכויים שהתנאים של בחורות בגדוד לוחם לא יותר טובים מחייל מפקדה. לגבי צועקים עליהם פחות? על מה אתה מדבר- בנות חוטפות צעקות לא פחות (ובתור אחד שהיה במפקדה אני יכול להגיד שאולי הרבה יותר). לגבי אפשרות להגיע לרופא, אני לא יודע איך בגדוד, אבל בבסיס ששרתתי כל אחד היה יכול להגיע לרופא מתי שהוא רוצה. ההקלה המרכזית היא כמובן משך השירות. 109.67.196.98 18:49, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

אני שמעתי שכשהיה צריך להקפיץ נשים לתרגלים היה צריך לעמוד מבחוץ ולקרוא להן מעבר לגדר. הן ישנו הרבה פחות בחדר, הן היו הרבה פחות לחוצות למסדרים והיה להן הרבה יותר זמן בפועל למקלחת.

אני בספק רב אם זאת הסיבה. פחד מזה שלוחמת תיאנס לא גדול מהפחד שלוחם שנחטף יעבור עינויים. סיבות שכמעט שלא מגייסים נשים ליחידות לוחמות הן 1) אף מפקד לא ירצה לקחת אחריות על אירוע של לוחמת נהרגת (תקראי לזה שוביניזם אם את רוצה, אבל לגבר יותר קל להצדיק מות חייל מאשר מות חיילת). 2) הטבע הנשי לא מתאים ללחימה. לא כי נשים חלשות אופי, אלא כי הן פשוט לא אכזריות מספיק (חוץ ממקרים די חולניים כמו השוטרת מגב שמתגאה בזה שהשפילה אסירים) 3) לא לשכוח שחלק מהנשים הולכות להיות אמהות. יותר קל להגיד לילד "אבא שלך הרג אדם" , מאשר "אימא שלך הרגה אדם כשהייתה בת 19".

בקיצור, צבא זה לא משחק ילדים וטיפשי להתלונן על זה שלא שולחים בחורה לקרב. יש לנשים הרבה תפקידים חשובים לא פחות (ולפעמים הרבה יותר) מתפקיד של לוחם בשטח. וכמובן חייב לציין את הערך שירות נשים בצה"ל ואת הערך גדוד קרקל. 79.179.246.212 17:03, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

א כל-יש כמה יחידות קרביות אם נשים,השאלה שלי הייתה למה בזמן מלחמה בפועל,לא באמת שולחים אותן לקרב--Haya831 - שיחה 17:40, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

על זה בדיוק עניתי. גם יחידות נשים לוחמות שמו שאת אולי מכירה לא מקלים משימות מסוכנות באמת. 79.176.217.209 17:52, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

ישנם הרבה לוחמות מג"ב שבין השאר,לדוגמא,פועלות בפיזור הפגנות בשטחים,זה לא מסוכן לדעתך?--Haya831 - שיחה 19:33, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

באופן כללי, לחברה האנושית כנראה קשה יותר להתמודד עם אישה בשבי האויב, מאשר עם גבר בשבי האויב. זה נובע כנראה ממעמד היסטורי-חברתי של הנשים כעקרות בית "רגישות", ולא כלוחמות "קשוחות". בצה"ל נשים שירתו בתפקידי לחימה בעבר ומשרתות בהווה. הוזכר גדוד קרקל שהוא גדוד חי"ר, לצד טייסות, חובלות, נ"מ, תותחנים, מג"ב, עוקץ ועוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רק צה"ל מגייס נשים לתפקידי לחימה. נשים השתתפו בקרבות במלחמות רבות ובצבאות רבים. אפשר למשל להזכיר את מכשפות הלילה של חיל האוויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה. באופן עקרוני, נשים הרבה יותר חלשות מגברים באופן טבעי. אף שעשויה להיות אישה שתיהיה חזקה יותר מגבר מסוים, לתקפידי לוחמה מגייסים גברים בריאים וחסונים למדי והסיכוי למצוא אישה שתיהיה חזקה מאחד מהם הוא נמוך מאוד. אם מתקדמים מקושי התפקיד משריון לחי"ר וליחידות מובחרות הקושי הולך ומתגבר. לכן, יש קושי למצוא מספיק נשים לאייש תפקידי לוחמה, אך כאמור, אם יש אוכלוסיה מספיק גדולה שניתן לשאוב ממנה מועמדות, אז אפשר לצבור כמות שתספיק לאיוש יחידות שלמות. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:20, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הטענה שלך מענינת, על אף שאני לא מאמין שהסיבה המודעת למיעוט השימוש בבנות לתפקידים קרביים הוא החשש מאונס יתכן שפחד קמאי מאונס של הבנות קשור לזה, אונס הנשים סימל בכל העולם העתיק וכן בתרבויות ערביות ואחרות בימינו את שיא ההשפלה וההכנעה של האויב, כמובן שבימינו תפיסה כזו תחשב לשובניסטית... אגב,כאחד שעבר הכשרה קרבית באותו בסיס עם גדוד קרקל אכן ישנן הקלות (בד"כ לא מוצהרות) לגדוד, התפקידים והמשימות שמוטלות על הגדוד בקו הן כמובן בהתאמה.

ריח של אדם

למה אנשים כ"כ מסריחים? אדם הוא טורף, ובתור צייד הוא חייב להיות לא ניתן לאיתור. מה יותר מסגיר מלהריח זיעה של חבורת גברים שמתקרבים אל הטרף בשקט? זה ממש נראה כמו "לירות לעצמך ברגל".

אפשר להגיד שהריח נועד למשוך את המין השני, אבל זה לא מסתדר: נשים נגעלות מריח של זיעה גברית ולהפיך. התרבות האנושית מחליפה את הריח הטבעי של גוף אדם בכל מיני ריחות אחרים. וזה לא סתם עניין תרבותי, אני באמת לא ירצה להתקרב לאדם שמסריח לא בגלל שזה מה שלימדו אותי, אלא כי זה מגעיל.

איך בכל זאת, למרות חסרונות כ"כ בולטים אנשים לא פיתחו מנגנון נגד זיעה מסריחה? 109.64.241.68 17:59, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

א. האדם הוא מקרה פרטי, לא משובח במיוחד. להפרשת זיעה יש מספר תפקידים, ובראשם קירור הגוף ע"י אידוי. ב. 'מסריח יותר או פחות' הוא עניין של פרשנות, ולכן הוא אינדיבידואלי. כלומר, x עשוי/ה להימשך לריחו/ה של y, או להידחות ממנו. ג. לגבי התגנבות לשם טריפה: טורפים מתקרבים אל טרפם כנגד הרוח ! שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:12, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

יש תפקידים חשובים, נכון. אבל מה יעזור קירור גוף לאדם שימות מרעב? מצד שני, מנגנון של זיעה פחות מסריחה אמור להוות יתרון התפתחותי. למה זה לא התפתח בכל זאת? וזה ריח באמת דוחה, עובדה שאנשים עושים מאמצים רבים בשביל שגופם לא יריח, או יריח עם חומר אחר. 79.179.247.91 12:02, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

עוד משהו, אדם הוא לא כל כך 'טורף' שחי בסוואנה באפריקה והוא יוצא דופן מבין כל בעלי החיים האחרים. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 22:25, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

לא רק בני אדם מדיפים ריח - גם בעלי חיים טורפים אחרים - למשל כלבים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:14, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אדם לא טורף שחי בסוואנה? זה מה שהוא. אולי כיום הוא יוצא מאפריקה והתפשט בעולם והוא מעדיף טרף שלא בורח מהמקרר, אבל זו תקופה מאוד קצרה ביחס לתקופה שבה הוא היה טורף לכל דבר.

האם זאבים, תנים ושועלים מדיפים ריח כמו כלב? אם כך, איך הם צדים? צייד שמריח לא יכול לשבת במארב או להתקרב לטרף מבלי להבריח אותו. 79.179.247.91 12:02, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

א. אינני מבין למה שאלות חוזרות על עצמן מבלי לקרוא את התשובה הרלוונטית שכבר ניתנה (ראה תשובתי הראשונה לעיל): טורפים יודעים להתקרב לטרפם כנגד הרוח !, משמע הריח נישא בכיוון הפוך לזה של הטרף. מלבד זאת, טורפים משתמשים בטכניקות נוספות המנטרלות את הצורך להתחשב בריח מסגיר. חלק מהטורפים, דוגמת זאבים, כלבי פרא ואחרים, צדים בלהקות. בשיטה זו הטרף יודע שהוא נעקב, אבל בריחה לא מועילה לו ברוב המקרים, שכן בשיטה זו הם מביאים אותו לכלל התשה. טכניקה אחרת היא שיטת מארב מתוחכמת: חלק מהלהקה מניס את הטרף לכיוון של המארב, כאשר לטרף אין הרבה ברירות בזמן אמיתי. לביאות נוהגות להשתמש בה.

ב. ריחם דומה, בשל היותם כלביים כולם, אבל רק ביחס לקבוצות מיון אחרות. עם זאת, ריחם אינו זהה, ואפילו בין פרט לפרט באותו מין הריח שונה. חוש הריח של כלביים מפותח ביותר, והם מסוגלים להבחין בין פרט לפרט רק ע"ס ריחם האופייני. רזולוציה מדהימה, ללא ספק. דומה לזו שאנו מכירים בחוש הראיה שלנו. בנצי - שיחה 13:40, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

האם ביהדות בעל מכה את אישתו

האם יש ביהדות התייחסות לאלימות כלפי נשים? אני יודע שהגישה הכללית היא ש"אישה היא רכוש הבעל", אבל בניגוד לאיסלאם אין את הגישה "... והוא עושה איתה מה שהוא רוצה" ולאישה בכל זאת יש זכויות. האם יש דיון על כך? 109.64.241.68 18:08, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

עניין הרכוש לא קשור לכאן. גם אם אדם הוא בעלים של חיית מחמד כזו או אחרת (-להבדיל..), אין לו רשות להתעלל בה. בכל מקרה, לגבר אין חריגה עבור אישתו לגבי הכלל של ”ואהבת לרעך כמוך”, כך שאין מקום להכאת האישה ביהדות בכל מקרה. TZivyA - שיחה 22:21, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

נכתב על כך לא מעט בשנים האחרונות. ראה סקירה של מספר מקורות כאן, ובמקורות אליהם הוא מפנה בהערה 4. בגדול, ניתן לומר שבימי הביניים יש קשת דעות לגבי הכאת נשים והסנקציות כלפיה, ואילו כיום כל הדעות אוסרות זאת. דוד - שיחה 23:02, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

יש להעיר, שלא קיימת דיעה בהלכה המתירה לבעל להכות את אשתו ללא סיבה. (מי שקורא את הכותרות במאמר עלול להגיע למחשבה כאילו קיימת דיעה כזו, אבל המקור היחיד שהובא תחת הכותרת הזו, אינו מתיר לבעל להכות את אשתו, אלא רק מתייחס לתגובה לאופן התגובה הראוי)

הבה נבחין בין הגישה של היהדות, לבין הגישה - המיוחסת באופן סטריאוטיפי ליהדות. הגישה הסטריאוטיפית - היא פחות או יותר מה שאמרת: "האישה היא רכוש הבעל". מאידך, הגישה האותנטית (כפי שמפורטת במשניות של מסכת קידושין), היא שהאשה הבוגרת (כלומר האשה שגילה לפחות שתיים עשרה שנים) רשאית (מרצונה החופשי) "להקנות" את עצמה (זה המינוח ההילכתי האותנטי) לאדם על מנת שיהיה בעלה; השימוש שנעשה כאן בשורש העברי ק.נ.ה., הוא זה שכנראה אחראי להיווצרות הסטריאוטיפ הידוע, שגורס (כפי שציינת) כי: "ביהדות - האישה היא רכוש הבעל". עם זאת, כשמתעמקים בפרטים ההילכתיים המדויקים של מהות ה"הקנאה" הזו, אז מתברר שהיא נבדלת מהותית מהקנאה רגילה, לפחות משתי בחינות: א. האשה המוקנית - היא בעצמה גם האדם המקנה, וממילא יוצא שההקנאה מותנית בכך, שהאדם המוקנה (דהיינו האשה עצמה) יסכים להקנאה הזו - אחרת ה"קנין" בטל, ובכך "הקנאת" האשה - שונה מהותית (למשל) מ"הקנאת" העבד (המוקנה לאחרים על ידי אדוניו); ב. "קנין" זה רלבנטי רק לענין יצירת עצם יחס הנישואין (ולנספחיו, כגון זכות הבעל בנדוניה וכדומה), אך לא לרכושנות במובן המקובל בימינו: למשל לא להכאה, לביזוי, וכדומה. יתר על כן, חז"ל ציינו (במסכת יבמות דף ס"ב סוף עמוד ב) שחייב אדם "לכבד את אשתו יותר מגופו". חז"ל גם ציינו (למשל במסכת קידושין דף מ"א עמוד א) את הפסוק הידוע בתורה (ויקרא יט יח) "ואהבת לרעך כמוך" - כמתייחס (בראש ובראשונה) ל"אשתך" - שהיא-היא "רעך", ובהקשר זה - של רעו של אדם - ידועה אימרת חז"ל (במסכת סנהדרין דף נ"ב עמוד ב) ש"המרים יד על חברו נקרא רשע". עוד נפסק - בספר ההלכה המוסמך ביותר ביהדות (שולחן ערוך, חלק אבן העזר סימן קנ"ד סעיף ג, בהגהת הרמ"א), ש"המכה [את] אשתו - עבירה היא בידו". וכן נפסק שם שאם הבעל רגיל לכעוס על אשתו - אז "כופים" עליו לגרשה. אגב, יש שם דיון מעניין לגבי מי שמכה את אשתו - כתגובה לכך שהיא "מקללת" אותו: מובאות שם שתי דיעות, והרמ"א (שם) מצדד בעד הדיעה שלטובת הבעל - ובלבד שהוכח שאשתו "התחילה", ובכל מקרה - מוסיף הרמ"א - שאין להאמין לבעל הטוען: "אשתי התחילה"... 77.125.79.19 23:23, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

בארגז החול הזה יש התחלה של ערך בנושא. מי מתנדב לסיים? ג'יס - שיחה 00:49, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

פוסט שנוגע בנושא. וגם תשובה של יובל שרלו על שאלה, שמצידה מזכירה מאמר בשם "אלימות כלפי נשים בחברה היהודים הים תיכונית בימי הביניים" מאת אברהם גרוסמן. יוסאריאן • שיחה 14:45, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

ועוד פעם מאדים

מהאתר של נאסא. מישהו יכול להסביר לי את הגרף, לא הבנתי את ההסברים שלהם. מה מייצג כל פיק? כמות של אותו היסוד? אז למה סידן מופיע כמה פעמים? מה אנחנו רואים בספקטרום? 109.64.201.231 18:21, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

הגרף מייצג ספקטרום פליטה של חומר כלשהו (במקרה הזה סלע ממאדים). לכל יסוד יש ספקטרום פליטה אופייני והגרף מהווה שילוב של ספקטרומי הפליטה של היסודות הנמצאים בחומר הנבדק. Easy n - שיחה 20:20, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

למה יש כמה פיקים שמעליהם כתוב אותו דבר? האם הגרף הזה הוא "הדבקה" של מספר סקפרוטמים יסודיים "אחד על השני"? האם ניתן לראות מהגרף כמויות של כל יסוד? 79.180.216.214 20:24, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

קרא את ההפניה של EASY למעלה. כל חומר פולט מספר פיקים אופייניים, כל אחד מהפיקים מתאים להפרש בין רמות אנרגיה אלקטרוניות שונות בחומר. ‏Setreset • שיחה 20:36, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

האם יש עוד רופאים ברדיו?

חוץ מקרסו שמשדרים ברדיו בכלל ונותנים ייעוץ דרכו? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, יש ברשת א כל יום בשעות הבוקר. 77.125.79.19 03:47, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מי הרופא?.. מה עוד יש?

כל בוקר מתארח רופא אחר (אני לא יודע האם הם מפרסמים מראש מתי יתארח מי). דומני שגם בתוכנית "לבריאות" (של עופרה נחמד) ברשת ב (לא זוכר מתי), מתארחים רופאים מידי פעם (אבל לא בכל תוכנית). 77.125.79.19 05:15, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

פרי בוסר - משמין פחות?

האם נכון להגיד שככלל, כמות הסכר בפרי או ירק נמצאת במתאם ישיר עם "בשילותו"? בברכה. 79.177.156.102 21:33, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

בפרי לא בשל יש פחות סוכר. יש גם חומרים שנועדו לגרום לו להיות לא טעים ולא בריא. ר' לדוגמה טאנין. Tzafrir - שיחה 20:04, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

השאלה מהו "סוכר" בהקשר זה. לא כל הפירות מכילים את התרכובת המוכרת בשם "סוכר" שהיא למעשה סוכרוז. יתכן שהפחממה שתתפתח בסופו של דבר לפחממה מתוקה קיימת גם בפרי בוסר וכתוצאה מכך כמות הקלוריות בפרי יהיה גבוה גם אם הוא בוסר. אני לא ממש מכיר את התשובה. לדעתי גם לא ממש בדקו כי לא נהוג לאכול פירות בוסריים. כאמור, זה אף יכול להיות מסוכן לבריאות. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 20:37, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אימוץ

האם ניתן לאמץ אדם בוגר? נגיד מישהו עוד בכל הקריטריונים של גיל – הפרש הגילים בין הילד ובין המבקש אינו עולה על 43 שנה לשני בני הזוג ואינו פחות מ- 18 שנה. השכלה – 12 שנות לימוד לפחות וכדו'.

האם החוק מגדיר שהמאומץ צריך להיות קטין? 79.179.247.91 11:53, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא יודע את המצב לפי החוק הישראלי, אך למשל לפי החוק הרומי ניתן היה לאמץ בגירים. זה נעשה כדי להעביר ירושה, תארים ועוד. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 13:39, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

"אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים." [2] ‏ kotz - שיחה 17:21, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

פירוק לגורמים ראשוניים

בערך האנגלי שעוסק בשיטה למציאת גורמים ראשוניים "Trial division כתוב: "Furthermore, the trial factors need go no further than $\scriptstyle {\sqrt {n}}$ because, if n is divisible by some number p, then n = p×q and if q were smaller than p, n would have earlier been detected as being divisible by q or a prime factor of q." האם זה נכון? מה לגבי 22 לדוגמה? 11 הוא גורם ראשוני שלו למרות ש-11 גדול משורש 22. 109.160.229.164 12:09, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הכוונה היא, שכדי לבדוק את הגורמים הראשוניים של (למשל) 22 , מספיק לבדוק רק את המספרים הראשוניים שאינם גדולים מהשורש של 22, ולכן לא צריך לבדוק את 11, כי כבר היגענו אליו עוד קודם - כשבדקנו האם 22 מתחלק במספר הראשוני 2, שהוא באמת מספר קטן יותר מאשר השורש של 22. רק לזאת התכוון המשורר. סמי20 - שיחה 12:25, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אתה מתכוון כשאתה כותב "הגענו אליו"? נניח את המספר 13*2*3=78. שורש 78<13. לפי המבחן המוצג בערך, אני אחלק את 78 ב-2 ואח"כ אחלק אותו ב-3, אראה שאין שארית ואוסיף את שניהם לרשימת הגורמים הראשוניים. איך אני אמור לדעת שגם 13 גורם ראשוני? 109.160.229.164 13:02, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הבה נבחין בין שתי שאלות: א. האם 78 ראשוני? ב. מה הם הגורמים הראשוניים של 78?

לגבי שאלה א (האם 78 ראשוני?), מנסים לחלק את 78 ב-2, ומייד מתברר שהוא אכן מתחלק, וככה יודעים ש-78 אינו ראשוני, ולא צריך להמשיך ולחלק את 78 בעוד מספרים כדי לדעת זאת; בפרט, לא צריך לחלק את 78 באף מספר שגדול מהשורש של 78 כדי לדעת זאת.

לגבי שאלה ב (מה הם הגורמים הראשוניים של 78?): ראשית מוודאים קודם לכן שברשימת הראשוניים שלנו כבר מופיעים כל המספרים הראשוניים שאינם גדולים מהשורש של 78. המספרים הראשוניים הנ"ל הם כמובן 2,3,5,7. ובכן, הולכים לפי הסדר שברשימה, ולכן מנסים בהתחלה לחלק את 78 במספר הראשוני הראשון הקיים ברשימה שלנו, כלומר ב-2. מתברר ש-78 אכן מתחלק ב-2, ושמקבלים 39. מסקנה ראשונה: 2 הוא גורם ראשוני של 78. בשלב הבא בונים מחדש את רשימת הראשוניים שלנו, כך שאף אחד מהם לא יהיה גדול מהשורש של 39 (כלומר מהשורש של התוצאה שקיבלנו מהחילוק המוצלח האחרון). רשימת הראשוניים החדשה שלנו תכלול אפוא רק שלושה מספרים ראשוניים: 2,3,5. מנסים אפוא לחלק את 39 במספר הראשוני הראשון הקיים ברשימה שלנו, כלומר ב-2, ומתברר לנו שהחלוקה לא מצליחה. אז מנסים לחלק את 39 במספר הראשוני הבא ברשימה שלנו, כלומר ב-3, ומתברר לנו שהחלוקה מצליחה, ושמקבלים 13. מסקנה שניה: גם 3 הוא גורם ראשוני של 78. בשלב הבא בונים מחדש את רשימת הראשוניים שלנו, כך שאף אחד מהם לא יהיה גדול מהשורש של 13 (כלומר מהשורש של התוצאה שקיבלנו מהחילוק המוצלח האחרון). הרשימה תכלול אפוא רק שני מספרים ראשוניים: 2,3. מנסים אפוא לחלק את 13 במספר הראשוני הראשון הקיים ברשימה שלנו, כלומר ב-2, ומתברר לנו שהחלוקה לא מצליחה. אז מנסים לחלק את 13 במספר הראשוני הבא ברשימה שלנו, כלומר ב-3, ושוב מתברר לנו שהחלוקה לא מצליחה. הואיל והרשימה נגמרה, אז מתקבלת מסקנה שלישית: גם 13 הוא גורם ראשוני של 78. שים לב שבכל התהליך הזה לא נאלצנו לחלק אף מספר באף מספר שני שגדול מהשורש של המספר הראשון. סמי20 - שיחה 14:26, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לאחר שחילקת ב-2, נשארת עם הגורם הראשוני 2, והגורם הלא-ראשוני 39. לאחר מכן אתה מחלק ב-3, ונשארת עם הגורמים הראשוניים 2,3, ו13. בלנק - שיחה 14:05, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה לכם. אגב, סמי20, מדוע אתה לפעמים עונה בדף הזה מתוך חשבון ולפעמים כאנונימי? 109.160.166.93 18:01, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

איפה ראית שעניתי כאנונימי? סמי20 - שיחה 18:09, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי בטוח שהתשובות של אחד האנונימים שהגיב למעלה שייכות לך, כי הסגנון ממש דומה. 109.160.166.93 18:30, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

העובדה שלדעתך יש לי סגנון שממש דומה לזה של אחד האנונימים - מגרה כמובן את סקרנותי, אבל העובדה המצערת שהוא אנונימי - תמנע ממני את האפשרות לספק את מלוא-סקרנותי. אבל מה שכן יוכל לספק את סקרנותי (האחרת), זה לדעת מה לדעתך מאפיין את סגנוני (שבדרך מקרית הוא גם ממש דומה לסגנונו של האנונימי)? סמי20 - שיחה 18:50, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לא קל לאפיין בתיאור מילולי סגנון כתיבה. אבל הייתי אומר שזה סגנון סיסתמטי, מסודר, לוגי ובהיר מאוד, מפורט למדי, תוך שימוש מרובה בסוגריים להבהרת הכוונה המדויקת של הדברים הנכתבים, ופירוט . כמו בתשובה של האנונימי בדיון על "האם ביהדות בעל מכה את אישתו", או התשובות של האנונימי בדיון "פרדוקס האלוהים". הסגנון שלהם הזכיר לי את סגנון הכתיבה שלך. זה כמו שאם אני נתקל - לשם דוגמה - בפסקה מספריו של ישעיהו ליבוביץ, אדע מיד שמדובר בטקסט פרי קולמוסו בשל הסגנון המובחן. 109.160.166.93 18:57, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין מה שאתה אומר. כי היתה תקופה מאד משמעותית בחיי שבה עסקתי לא מעט בקריאת טקסטים של ליבוביץ. בהחלט אפשר אפוא שזה השפיע, ואם כן ההבחנה שלך לא היתה יריה באפילה. אגב, איזה טקסטים של ליבוביץ קראת? סמי20 - שיחה 19:29, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

את רוב כתביו, ובהם אלה שהתפרסמו אחרי פטירתו. כמו כן עקבתי תקופה ארוכה אחרי הפורום בתפוז העוסק בהגותו, בלי לכתוב בו. 109.160.166.93 19:35, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

ליבוביץ כתב בהמון נושאים. איזה נושאים עיניינו אותך במיוחד? האמנם כולם? סמי20 - שיחה 21:26, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן, כולם. 109.160.166.93 21:29, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מדהים. ויצא לך לערוך את הערך על ליבוביץ? סמי20 - שיחה 21:31, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מה כ"כ מדהים בזה? כן, יצא לי לבצע בו עריכות מינוריות. לך יצא לערוך אותו? 109.160.166.93 21:49, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מדהים, כי אני לא מצליח לגלות ענין בכל הנושאים (אם כי אני כן מגלה ענין ברבים מהם כמובן), וזה שאתה כן מצליח - זה לטעמי די מדהים.

יצא לי לערוך עריכה בודדת, שהיתה כרוכה בשיחזור של פרט ביוגרפי פעוט של ליבוביץ. סמי20 - שיחה 00:15, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

ממשלה מקצעית

האם בכל העולם המערבי השרים הם כמו בישראל- נציגי מפלגות ללא מקצוע רלוונטי? כלומר הממשלה היא גוף לא מקצועי בעליל (שר חינוך והתרבות יכול להיות חסר השכלה תיכונית, שר המשפטים לא מחויב להיות עורך דין, שר הביטחון משחורר בדרגת רב"ט וכדו')?

האם יש מדינות שבהם מחייבים את השרים להיות אנשי מקצוע? האם השיטה הזאת הפוכת את הממשל ליעיל יותר? 79.176.200.43 14:51, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

א. לא, יש מדינות שבהן ממנים בעלי השכלה מתאימה.

ב. לא, יש מדינות שבהן הממשלה היא גוף מקצועי למדי.

ג. לא ידוע לי על מדינה בה חובה על השרים להיות אנשי מקצוע.

ד. ממשלה מקצועית עשויה להיות יעילה יותר, אך ממשלות אינן נמדדות רק לפי יעילותן. אם הממשלה מיישמת בצורה יעילה מאד מדיניות המנוגדת לרצון הבוחרים, היא עלולה להפריע להם יותר מאשר ממשלה שעושה בצורה לא יעילה בדיוק מה שהציבור רוצה. ליאור पॣ • ח' באלול ה'תשע"ב • 15:09, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

תיארוך חומרים

אהלן, קראתי את הערך תיארוך רדיומטרי, אבל אני לא מבין בדיוק, איך יודעים מתי ההתפרקות מתחילה? אני מבין שזה כמו שעון עם "טיימר" אבל על בעלי חיים כתוב רק שלא מגיע פחמן חדש - אז זה אומר שהאיזוטופ יודע מתי החיה מתה? נגיד בכל אחד מאיתנו יש אלף איזוטופים, הם מתפרקים, וארכיאולוגים מוצאים מה שמוצאים. ואיך יודעים שהאיזוטופ לא נבלע על ידי החיה כשהוא כבר על סף פירוק? ועוד יותר, בחומרים, נגיד מתארכים עם אוראניום, אז מוצאים חתיכת אוראניום באיזה סלע, למה שזה יאמר מתי הסלע נוצר? ואם זה ציור קיר במערה, אז איזה אחד לקח אדמה ומרח על הקיר, אז גיל האדמה אומר משהו על גיל הציור? לא מובן לא מובן.... תודה! Meni111 - שיחה 15:56, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מה שקובע זה היחס בין האיזוטופים השונים של פחמן, ולא הכמות. כל חומר שהחיה תאכל יכיל את אותו יחס בין איזוטופים - שהוא היחס ביניהם באטמוספירה.

לא הבנתי. לא רמזתי לכמות. אם חיה אוכלת ויש אותו יחס באטמוספירה, עדיין איך זה עוזר לדעת מתי החלה ההתפרקות של האיזוטופ (ואולי זהה לשאלה מתי נוצר האיזוטופ)? תודה

אני יכול לענות לפחות לגבי ייצור חי: כל העוד הייצור חי הוא יוצר איזוטופ מסוים (נראה לי של פחמן). כאשר הוא מת הוא מפסיק ליצור את אותו איזוטופ ומשם והלאה האיזוטופ דועך לפי חוקי הפיזיקה מבלי שיתווספו עוד אטומים של איזוטופ זה כתוצאה מתהליכים ביולוגיים. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:05, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

איזוטופ פחמן 14(אנג), והערך הדן בעניין הוא תיארוך פחמן-14. Corvus,(שיחה) 21:38, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

כמדומני שהחלק (מועתק מן הערך) שרוב ההסברים משמיטים הוא זה: ”ריכוז הפחמן-14 באטמוספירה הוא יציב למדי, וזאת מכיוון שבמקביל לדעיכת הפחמן-14 לחנקן-14, אטומים של חנקן-14 הופכים בגובה האטמוספירה לפחמן-14, עקב אינטראקציה שבה מחליף נייטרון את אחד הפרוטונים בחנקן-14 (מקור הנייטרונים הוא פגיעת קרינה קוסמית באטמוספירה)” (ושאת בניגוד לדברי האביר שכתב למעלה "כל העוד הייצור חי הוא יוצר איזוטופ מסוים" - לא מדובר ביצירת האיזוטופ על ידי חיים, אלא יצירה בשכבות העליונות של האטמוספירה). ברגע שמבינים שאחוז פחמן-14 באטמוספירה הוא יציב (ומבינים גם למה), השאר הופך מובן יותר. כמובן שההנחה שאחוז פחמן-14 אכן יציב באטמוספירה היא הנחה מאד סבירה, אבל גם קשה להוכחה: אנשי המערות לא השאירו יחד עם הציורים שלהם על קירות המערה גם מדידות של פחמן-14, וגם במקומות שהיו כאלו, מתברר שלא מדובר בפרסומים מוכרים שעברו ביקורת עמיתים. קיפודנחש - שיחה 17:52, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

חלימה מודעת

שאלה ראשונה

הבנתי שעד לאמצע המאה ה20 מדענים לא האמינו בזה שיש חלימה מודעת. איך הדבר יתכן? המוח האנושי לא עבר שינוי משמעותי מאז המאה ה20 לפני הספירה... כלומר אנשים ראו חלומות צלולים הרבה לפני שהקהילה מדעית הכירה בהם. אז איך זה? איך בכל שנות התרבות האנושית לא היו אונירונאוטים שכתוב על החוויה? הרי לא צריך באמת שום טכניקה מיוחדת (כל מה מוזכר בערך רק עוזר להשגת המודעות להבדל בין חלום לערנות ולא חייבים אותם, החלום הצלול הראשון שלי היה הרבה לפני שקראתי דברים כאלה). 79.176.241.201 17:46, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

הבנתנו את השינה השתפרה בהרבה באמצע וסוף המאה העשרים. בין השאר תודות לשימוש במכשירי EEG ויותר מאוחר גם MRI. תיאורים עצמיים של החלומות הם לרוב לא אמינים. לא פשוט להבדיל בין חלימה מודעת לבין חלום על חלימה מודעת. התופעה הזו כנראה נפוצה במיוחד אצל מי שחושב הרבה על חלימה מודעת ולכן חלימה מודעת תהיה חלק חשוב מעולם המושגים שלו ויכולה גם להופיע בחלומותיו. Tzafrir - שיחה 19:57, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זאת אומרת? למה ההבחנה בין "חולם חלום צלול" לבין "חולם על זה שהוא חולם חלום צלול"? הקריטריון המרכזי הוא שהוא מודע לכך שהוא אינו ער (ומודעות הזאת כמובן שונה ממודעות "רגילה" כי האדם בכל זאת ישן ולחלום יש חוקים משלו). אם אדם מסוגל לשנות את חוקי העולם סביבו כי הוא מבין שהוא נמצא בעולם הפנטזיה של עצמו- מה הבדל אם הוא חלם על זה שהוא חולם או שהוא חולם "באמת"? נראה לי הבחנה קצת מיותרת.

ולשאלה שלי- חלומות הטרידו רבים מהעת העתיקה. פרשנויות לחלום כללו ניבוי עתידות וכדו'. איך זה שבכל זאת לא היו תיעודים על חלימה מודעת? 79.176.204.169 20:49, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

כשחולמים החלום יכול לכלול גם רגשות וזיכרונות שונים. יכול להיות שחולמים על כך שמכוונים את החלום לפי רצון החולם, אך רצון החולם מוכתב בפועל ע"י החלום. דוגמה לכך אפשר למצוא בסיקור בטור מדעי ה-WTF. מצד שני, אחד הרעיונות היפים של המחקר בעשרים השנים האחרונות הוא ההבנה שבניגוד לשאר הגוף שמשותק, העיניים הן בשליטת החולם בזמן שנת חלום. קבוצה של מחקרים התמקדה בניסיונות לחקור את החלימה המודעת דרך שליטתם של החולמים על תנועת עיניהם. מחקרים הצליחו להראות בצורה אמינה שאנשים שונים הצליחו במקרים שונים לשלוט על תנועת עיניהם בחלומותיהם וזו עדות טובה לכך שחלימה מודעת קיימת.

לעניין חיזוי עתיד ושאר פרשנויות: אין שום עדויות אמינות לכך שחלומות יכולים לחזות עתיד מעבר לידיעתו של אותו האדם, או בכלל שהם משקפים משהו מעבר לחשיבתו של אותו האדם. Tzafrir - שיחה 00:01, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה שניה

האם יש אנשים שלא יכולים לראות חלום מודע? האם זה כמו דז'ה וו? שליש מהאכולסיה אפילו לא יודעת מה ההרגשה וסתם אומרים שיש להם דז'ה וו כשרואים משהו שראו באמת לפני כן. האם ככה זה גם עם חלומות צלולים? 79.176.241.201 17:46, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

לפי הערך השאלה היא הפוכה. חלימה מודעת אינה תופעה נפוצה במיוחד. בינתיים אין מאותו הערך קישור למאמרים רציניים על הנושא. ר' דף השיחה וקישורים ממנו. מסקנתי האישית היא שמדובר על תופעה נדירה יחסית שיש מסביבה הרבה רעש. כמוכן אני אישית לא מייחס חשיבות מיוחדת לשליטה על מהלך החלום מכיוון שהחלום הוא בסך הכל עוד סוג של חשיבה. Tzafrir - שיחה 19:06, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה ממש קלה במתמטיקה

איך אני פותר את המערכת $cos(2x)=-1,0<x<2\pi$? הבעיה המרכזית שהולך לי לאיבוד הפיתרון השני. 79.176.216.251 20:42, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

נתון: $cos(2x)=-1$, לכן $2x=\pi +2\pi k$ (כאשר k מספר שלם), לכן $x=\pi /2+\pi k$ (כאשר k מספר שלם). מכאן בצירוף התנאי $0<x<2\pi$ עולה שאפשר לבחור רק k=0 או k=1, ולכן $x=\pi /2$ או $x=3\pi /2$. סמי20 - שיחה 21:15, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מכיוון שיש לך מחזוריות של שני 360 מעלות (2 פאי) עבור 2x, אז יש את הפיתרון הראשון x=חצי פאי, והפיתרון השני- x=פאי וחצי. בלנק - שיחה 21:17, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

מספרי פיבונצ'י ועוצמת קבוצתם

היי, האם קבוצת מספרי פיבונצ'י היא בת מנייה ואיך מוכיחים את זה? 84.228.34.100 23:55, 26 באוגוסט 2012 (IDT)

זו סדרה. עוזי ו. - שיחה 00:03, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא מונע ממך להכניס לקבוצה את כל המספרים החברים בסדרה. 84.228.34.100 00:44, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

זו סדרה עולה. עוזי ו. - שיחה 02:03, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

למה לא שולחים חללית לירח?

מה הסיבה האמתית לכך שהירח "נזנח" ואף אחד (רוסיה, ארה"ב) לא שולח חלליות לשם? מה, באמת שאין שום טעם מדעי בלפתוח מעבדה על הירח? תקציב יש, אסטרונאוטים יש, טכנולוגיה יש- מה אין? 79.177.229.36 11:41, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

רצון אין. זה החלק החסר בנוסחה הידועה "אם קצת רצון וקצת יכולת גם הפיל..." אז כפי שניתן לראות לרצון תפקיד חשוב. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 11:50, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

למה אין רצון? 79.177.229.36 12:16, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

למה רק רוסיה וארה"ב? גם יפן, האיחוד האירופי, סין והודו שלחו חלליות לירח ומתוכננות משימות רבות נוספות, חלקן אפילו פרטיות. אם להאמין לידיעה הזו, קיימות תוכניות להנחית פרסי על הירח תוך תריסר שנים. מעניין אם הוא ימצא שם שקל. ליאור पॣ • ט' באלול ה'תשע"ב • 11:54, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

האנושות הפנימה כנראה, שבסופו של דבר, חיים תקינים ונורמאליים ניתן לנהל אך ורק על כוכב הלכת שאנו נמצאים עליו. טיפוסי - שו"ת 12:00, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

קצת קשה ליחס נורמליות לחיים על פני כדור הארץ... 79.177.229.36 12:16, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

האם צפויה חללית מאויישת? משום מה הפרסים (בניגוד לאירופה, רוסיה, יפן וארה"ב) לא נראים לי כמי שאפשר לסמוך אליו בקשר לתוכנית חלל. 79.177.229.36 12:16, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

גם כסף אין כרגע יותר מידי. העולם בעיצומו של משבר כלכלי, ויש דברים יותר דחופים עכשיו מאשר לחקור את הירח. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 12:02, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

כמו לחקור את מאדים? נו באמת, העולם במשבר כלכלי תמיד. ברית המועצות עשתה תוכניות חלל גם בתקופות קשות יותר. משבר כלילי באמת לא תירוץ טוב. 79.177.229.36 12:16, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

משימה מאוישת יקרה עשרות מונים ממשימה לא-מאוישת, בפרט כאשר שולחים רובוט קטן יחסית לעומת חללית שצריכה להכיל 3 אנשים לא קטנים לפרק זמן ממושך. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 13:25, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

יש גם את תכנית לבנה פתוחה להקמת תחנת מחקר על הלבנה תחת רישיון CC-BY-SA-NC. חבל שאי אפשר יהיה להשתמש בחומרים מהתחנה בוויקיפדיה. ליאור पॣ • ט' באלול ה'תשע"ב • 13:43, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

עד שהגיעו לירח לא באמת ידעו מה יש שם. כשהגיעו וחפרו קצת התברר, בין השאר, שלא מדובר כנראה בעסק כלכלי. ברור שיש מקום להשקיע במדע "טהור", אבל יחסי העלות-תועלת של הפרוייקטים האלו לא מרשימים, ואחרי סיום המלחמה הקרה אין עניין פוליטי של ממש להראות לאחר שיש לך טכנולוגיה מתקדמת רק מטעמי יחצנות. ‏DGtal‏ 14:34, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

אינטגרל מרוכב, שאלה קלה

האם הנוסחה פה בסוף מתאימה אך ורק למעגלים סביב Z0 או אולי לכל עקום סגור המקיף את Z0? 109.64.224.193 13:03, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לכל עקום סגור. עוזי ו. - שיחה 13:43, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

אקראיות בפיזיקה(פילוספיה)

שאלה בפילוסופיית המדע:

האם יתכן עולם שאין בו חוקיות? אני רוצה לדבר על תופעות קוונטיות, כלומר תופעות שלא ניתן לצפות את התוצאה בהינתן תנאי התחלה. האם מבחינה לוגית יתכן יקום בו ישנו דבר שהוא לא תוצאה חד-חד ערכית של תנאי התחלה? אני מבין שבמערכות לא יציבות קשה לקבוע לפי תנאי התחלה את התוצאה. במערכות מרובות חלקיקים הדבר כמעט בלי אפשרי. אבל במערכת חלקיק קוונטי אחד? היתכן מבחינה לוגית שיש באמת-באמת דבר אקראי? 79.182.222.104 13:35, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

עובדה. eman • שיחה • ♥ 13:36, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

במדע, חוקיות היא הנחה בסיסית שבלעדיה יהיה קשה לעשות מדע: לתאר ולהסביר דברים. בפילוסופיה, אפשר להניח הכל אך צריך לבדוק מה ההשלכות. ויטגנשטיין התייחס לכך באמרו "אקראיות קיימת" וזה בעצם עונה על השאלה שלך. אבנר - שיחה 13:40, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

שי בעצם השאלה בילבול בין חוקיות לבין דטרמיניזם. חוקיות לא מחייבת דטרמיניזם. היא יכולל לכלול גם אקראיות, כפי שקורה במכניקת הקוונטים. eman • שיחה • ♥ 13:45, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

הלא זו סתירה? איך חוקיות מסתדרת עם אקראיות? זה לא הפכים? ואני לא בטוח זה עובדה, זו פרשנות קופנהגן הוא פרשנות ולא עובדה (אני טועה?). גם אין לי שום דבר בעולם לחזות איזה צבע יש לאוטו שיעומד בעוד רגע בפקק בברלין. האם זה אומר שצבע האותו הוא אקראי? 79.182.222.104 14:40, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

לאקראיות יכולה להיות חוקיות. למשל: בהטלת קוביה בת 6 פאות (ק6) ישנו חוק שקובע שעבור מספר הטלות השואף לאינסוף, כמות הפעמים שהקוביה תיפול על הפאה 3 תשאף לשישית מסך ההטלות (במילים אחרות: $\lim _{n\to \infty }{\frac {\mbox{Number of times that the result is 3}}{n}}={\frac {1}{6}}$. זה חוק, שלא מחוקק לגבי הטלה בודדת אלא לגבי התפלגות התוצאות אחרי מספר רב של הטלות (ראה הסתברות, חוק המספרים הגדולים). בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 14:59, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

נחמד, אבל האם זה באמת חוק? הוא פועל רק בגבול של כמות הטלות גדולה. 79.182.222.104 15:07, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

זה חוק לא דטרמיניסטי, כי אמנם הוא לא יכול לקבוע מראש מה יקרה בהטלה פלונית (ולכן הוא לא דטרמיניסטי), אבל הוא עדין קובע איזושהי חוקיות המתייחסת לכלל ההטלות - כולל אותה הטלה פלונית הנ"ל - ולכן הוא חוק. באופן כללי, אין קשר בין חוקיות לדטרמיניזם. וזה דו-כיווני, כלומר: מצד אחד יכול להיות דטרמיניזם ללא חוקיות, כך שאמנם מה שיקרה בעתיד - גזור מראש - אך זאת מבלי שתהיה מראש שום נוסחה בעלת-אורך-סופי (או מערכת אקסיומות בעלת ניסוח סכמטי סופי) אשר עיון בה היה מאפשר לנבא מראש איך ייראה אותו עתיד הגזור מראש; מצד שני גם יכולה להיות חוקיות לא דטרמיניסטית, למשל: בתורת הקואנטים, התנהגות של אלקטרון פלוני אינה דטרמיניסטית אמנם, אבל עדין התנהגותם של כלל האלקטרונים (כולל אותו אלקטרון פלוני הנ"ל) - כפופה לחוקיות - אשר מנוסחת ע"י נוסחה (בלתי דטרמיניסטית) ואשר קובעת למשל את סטיית התקן של התנהגות האלקטרונים (וכדומה). סמי20 - שיחה 15:19, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

(החוק החזק של המספרים הגדולים הוא לא "טענה מדעית" במובן של פופר: אין אף ניסוי שיכול להפריך אותו.) עוזי ו. - שיחה 18:10, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

האם יש בעיה לוגית/פילוסופית כלשהי המונעת אקראיות( וזריקת מטבע היא לא נחשבת לאקראיות)? 79.182.222.104 14:40, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

אין שום בעיה לוגית פילוסופית באקראיות, וגם אין שום בעיה לוגית פילוסופית בהעדר חוקיות, ובלבד שהכל יהיה כפוף לחוקי הלוגיקה, אך אין צורך בכפיפות לאי-אילו חוקים פיזיקליים (וכדומה). עובדה, שעולם החלומות הוא עולם אקראי (או לפחות הוא נתפס בעינינו ככזה) בלי שום חוקים פיזיקליים (אפשר לחלום בו על כל דבר שסותר את חוקי הפיזיקה, אם כי לא על דברים שסותרים את הלוגיקה, כגון על דבר שכעת אינו זהה לעצמו - וכדומה), ואין עם זה שום בעיה לוגית פילוסופית: האדם הולך לישון ונכנס לעולם בלי חוקים פיזיקליים, מתעורר ונכנס לעולם עם חוקים פיזיקליים, שוב נרדם ונכנס לעולם בלי חוקים פיזיקליים, וחוזר חלילה. אגב, אין שום דרך ראציונלית המאפשרת לקבוע מהו העולם "האמיתי" יותר (מבין שני העולמות הנ"ל), אם בכלל יש איזשהו מובן ל"אמת" בהקשר זה. סמי20 - שיחה 15:19, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

נכון להיום הרוב מאמינים באקראיות החלקיקים. יתכן ומחר נגלה שכל מה שחשבנו לאקראי הוא בעצם תוצאה של פרמטרים שלא הכרנו (למשל השפעות ממימדים אחרים). בקיצור במקום שאין הוכחה נכנסת אמונה, אגב אינשטיין לא האמין באקראיות. Assafn • שיחה 18:10, 27 באוגוסט 2012 (IDT)

תלמוד תורה (מצווה)

מתוך הערך: ”מאז חורבן בית שני, עקב חוסר היכולת להמשיך עוד בעבודת המקדש, הפך מעמדה למרכזי עוד יותר.” מה המקור לאמירה הזו?