ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rweinst (שיחה | תרומות)
שורה 567: שורה 567:
אם תיאורטית רוצים לקנות לקנות מיגונית כמו בתמונה, [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Damage_in_Israel_during_Operation_Protective_Edge#mediaviewer/File:Shelter-small_(1).jpg], [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Damage_in_Israel_during_Operation_Protective_Edge#mediaviewer/File:Shelter-small_(2).jpg], לאיפה צריך לפנות, וכמה, בהערכה גסה, זה עשוי לעלות? [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 22:23, 22 ביולי 2014 (IDT)
אם תיאורטית רוצים לקנות לקנות מיגונית כמו בתמונה, [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Damage_in_Israel_during_Operation_Protective_Edge#mediaviewer/File:Shelter-small_(1).jpg], [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Damage_in_Israel_during_Operation_Protective_Edge#mediaviewer/File:Shelter-small_(2).jpg], לאיפה צריך לפנות, וכמה, בהערכה גסה, זה עשוי לעלות? [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 22:23, 22 ביולי 2014 (IDT)
:בכתבה [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=963334 הזאת] יש מחירים וגם פרסומת "סמויה" לחברה [http://www.defense-systems.co.il/ הזאת]. שיהיה שקט, &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki> 23:08, 22 ביולי 2014 (IDT)
:בכתבה [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=963334 הזאת] יש מחירים וגם פרסומת "סמויה" לחברה [http://www.defense-systems.co.il/ הזאת]. שיהיה שקט, &rlm;<nowiki>[</nowiki>[[משתמש:Kotz|kotz]]<nowiki>]</nowiki>&rlm; <nowiki>[</nowiki>[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]<nowiki>]</nowiki> 23:08, 22 ביולי 2014 (IDT)

== מי מוגדר כעיתונאי בויקיפדיה ? ==

יש הגדרות למי שמוגדר כסופר או כעורך דין.
לא ראיתי הגדרות לעיתונאי.
האם כל מבזקן או מגיש מקבל ערך ? לפעמים עורך חדשות שווה יותר.
אשמח להסבר.

גרסה מ־13:15, 23 ביולי 2014

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

למומחים שלום, התקיים דיון בוויקיפדיה הגרמנית בקשר לתמונה זאת, האם היא משנת 1905 כפי שכתוב במקור ממנו לקחתי את התמונה, או שהיא מאוחרת יותר. את הדיון אתם יכול לראות בוויקיפדיה הגרמנית כאן. קיבלתי הפניה לדיון בדף השיחה של הקובץ בוויקישיתוף. האם יש למישהו רעיון איך אפשר לפתור את התעלומה הזאת? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:05, 7 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הוספת מלל למסמך PDF סרוק

בידי מסמך PDF. המסמך הוא סריקה של סיכומי קורס, בכתב יד, בעברית, בתחום מטמתי.
אני מעוניין להפוך את המסמך לבר-חיפוש לפחות בצורה מצומצמת.
כמובן שמראש אני מוותר על OCR ודומיו.
מה שכן, אין לי בעיה להוסיף בעצמי מילות מפתח בכל נקודה ואתר.
כיצד ניתן לעשות זאת?
DoronWise - שיחה 12:13, 8 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אני משתמש בpdfedit. מתניה שיחה 12:18, 8 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איך אפשר לתרום לויקיפדיה בצורה של להיות באתר כמו מומחה או בעל הרשאות ממש כמו עובד מן המניין בתור תרומה ובאהבה גדולה ?

שלום רב אפשר לומר שיש לי הרבה זמן פנוי וחשבתי לכתוב ולערוך וכמובן שבדקתי איך בתור משתמש אני יכול לתרום לאוצר של ממש הזה ושמו ויקיפדיה שמאז ממש הבית ספר אני משתמש בו (היום אני שנתיים אחרי צבא) לא הבנתי איך מקבלים את ההרשאות הכי בכירות ואת ההקלות והבנייה באתר בצורה הכי מקצועית שיש בתור הסגל שלכם בקיצור אני רוצה לעבוד ללא מטרות רווח לא בדיוק אבל אפשר לומר ורציתי לדעת איך אפשר להתחיל ככה הבנתי שנרשמים ואז אחרי 4 ימים אתה עולה "שלב" אז ככה זה עם כל השלבים ורמות הגישה לפונקציות האתר המלא? אחרי וותק ? מה התהליך ?

היי, ברוך הבא, קישור לשירותך: ויקיפדיה צעד אחר צעד. ביקורת - שיחה 23:26, 8 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ועוד אחת קטנה: אתה כותב "לא בדיוק אבל אפשר לומר" אז זהו שלא, בוויקיפדיה תצטרך להרגיל את עצמך, שאם זה לא בדיוק, אז אי אפשר לומר. זו אנציקלופדיה, והאמינות המלאה היא א"ב. ביקורת - שיחה 23:28, 8 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
צידה לדרך: .,,,,..,.,(),.,.,? עוזי ו. - שיחה 00:22, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
👍 חוטפתי קוצר נשימה... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:12, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הפיזיולוגיה של שלשול

מה הקשר בין זיהום בגוף להוצאת שלשול? (אני מבהיר שאין כאן שום שאלה שקשורה לבקשת עצה רפואית אלא זו שאלה מבחינה פזיולוגית-ביולוגית נטו. לכן אין צורך לחשוש לענות או למרקר את השאלה עם סימוני אזהרה). לדוגמה, כשלתינוק יש דלקת אוזניים אז אחד התסמינים של זה, זה שלשול. אבל אני לא מצליח להבין מה הקשר בין זיהום חיידקי בדם לבין הופעת השלשול. חסר לי כאן את החיבור ביניהם. אולי זה בגלל שהגוף מנסה לסלק את החיידקים דרך השלשול? (ואם כן, איך הם מגיעים מהדם למערכת ההפרשה?) 185.32.179.23 01:32, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

ראשית, (בייחוד בטבע) לעיתים קרובות חיידקים או וירוסים מגיעים לגוף דרך ממערכת העיכול- ממזון מלוכלך או רקוב. לכן, אינסטינקט רווח של הגוף הוא הוצאת כל המזון ממערכת העיכול, בין אם זה על ידי הקאה או על ידי שלשול. כיום, בעידן הפירות המרוססים, ההיגיינה האישית, והתוקף על כל המוצרים, זה קורה פחות (ההידבקות במחלות היא לרוב דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עורי), אולם תגובת הגוף לחיידקים ולוירוסים היא לא על פי ההיגיון. לעיתים קרובות החיידקים גורמים לגוף להגיב בצורה שאינה "הגיונית", במגוון תגובות כמו נזלת מוגברת, אובדן תחושת שיווי משקל, תחושת "קוצר נשימה" כאשר אין מצוקה נשימתית אמיתית, ועוד. במילים אחרות, לא להכל יש הסבר. בלנק - שיחה 16:41, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

חימוש של עזה

  1. האם כל הטילים שהם משגרים מגיעים ממנהרות?
  2. האם קיימת דרך טכנולוגית לאתר את המנהרות עם מכשיר שעומד על הקרקע?
  3. מי ממן את כל הטילים האלא? הם בוודאי עולים לא מעט כסף.
  4. טילי גראד הם תוצרת רוסיה. איך הם מגיעים מרוסיה לעזה? 79.179.37.73 11:10, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
  1. זה הניחוש הסביר: אני מניח שהטילים הללו לא הועברו לעזה דרך היה ולא במעבר רפיח.
  2. למיטב ידיעתי: חלקית, כן. יש לנו ערך על זה?
  3. החמאס? איראן? יש מקור מוצלח יותר מסתם השערות?
  4. לפי הערך גראד, הגראד היא מערכת הרקטות הארטילרית הנפוצה ביותר בעולם, ונמצאת בשימושן של יותר מ-50 מדינות. היא יוצרה בשנים האחרונות ברוסיה, רומניה, צפון קוריאה, מצרים, סין וצ'כיה.
Tzafrir - שיחה 16:29, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
  1. ייתכן מאוד שחלקם דווקא כן הוברחו דרך הים (כפי שהעריך מישהו מפיקוד העורף היום בחדשות), וחלקם דרך מעבר רפיח, בזמן שהוא עוד היה פתוח, אבל הכי חשוב- חלק גדול מהטילים מיוצרים ברצועה עצמה, על ידי החמאס.
  2. האמת שזה דווקא קשה מאוד למצוא אותן, ראה כאן.
בלנק - שיחה 16:49, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מה יותר חשוב- מקום לימודים או ציון?

במקצועות ההנדסה: מה יותר עוזר לקבל משרה טובה, מקום לימודים או ציונים? 79.179.37.73 13:02, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תלוי במקום הלימודים ובציון. . . אני מניח שברוב המקומות ציון 85 בטכניון שווה יותר מציון 95 באיזה מכללה אלמונית, שתורו שווה יותר מציון 70 באוניברסיטת תל אביב, למשל. בלנק - שיחה 16:52, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תושבי חולון ובת ים מכונים חובתים. כיצד זה נהגה?

HUBATIM?

חוּבָּ"תִּים. ציון הלוישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 13:54, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כתובת IP

מה זה אומר כתובת כזו 2002:C075:16E3:0:0:0:C075:16E3 ? ראיתי גם אתמול כתובת דומה. ציון הלוישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 14:00, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

IPv6 ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:15, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

Tribunal Civil de la Seine

מה זה? Liad Malone - שיחה 14:19, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כנראה בית משפט בפריז [1] ציון הלוישיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ד 14:32, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

גולגולת של פרה

איפה משיגים גולגולת שלמה (לא שבורה) של פרה- רק עצם עצמה, בלי כל הבשר. מחפש קישוט מקורי לחדר. שוחטים פרות די הרבה בארץ, מה עושים עם כל השלד- פשוט קוברים? 79.179.37.73 18:05, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אני לא יודע מה עושים עם העצמות של בעלי החיים, אבל אני ממליץ שלא לקשט את החדר עם שלדים אמיתיים. שלד כזה יכול להיות מקור לזיהום. העצמות אינן אטומות ויש בהן דם רב. אני מציע שתקנה רפליקה מפלסטיק. גילגמש שיחה 19:23, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. זה יותר היגייני ויחסוך את הצורך לשים לק וכדו' שלא ירקב. אבל איפה האפשר להשיג כזה? שאיראה כמו אמתי מקרוב יחסית. 79.179.37.73 19:31, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
נסה בחנויות שמוכרות רפליקות מדויקות לבתי ספר לרפואה או וטרינריה. אולי יש להם דגם עשוי פלסטיק שיתאים לך. אני חושב שאפשר למצוא באי ביי. גילגמש שיחה 20:16, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
יש הרבה חנויות אינטרנט של רפליקות (משיניים בדולרים בודדים עד לשלדים שלמים של טי רקס בעשרות אלפי דולרים), כתוב skeleton replica בגוגל. --‏Manedwolf‏ (דור סיני) • ◄✉ 23:01, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני חושב ששחזור מדויק של גולגולת יכול לעלות יותר מכמה דולרים. לדעתי בסביבות 50-100 דולר. גילגמש שיחה 23:18, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בעבר היו משמרים שלדים ע"י ציפוי בשלוש שכבות לכה. אין סיבה שזה לא יעבוד גם כיום. Zarnivop - שיחה 16:22, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מבחינת להשיג - הרבה פעמים פשוט מוצאים בשדות או באזורים פתוחים בגליל ובגולן חלקי שלד של בקר, כולל גולגלות שלמות. בשביל לנקות, הכי פשוט לגרד את שאריות הבשר והעור ואז לבשל את העצם במים רותחים. רוב השומן אמור לצאת וגם שאר הדברים. אח"כ אפשר להלבין אותה, יש המון מידע באינטרנט על זה באתרים של animal preparation, וכמעט הכל ניתן לביצוע בכלים ביתיים. Reuveny - שיחה 18:19, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שכדאי לאדם להתחיל לשוטט בגליל רק בשביל גולגולת. הסיכויים למצוא כזו, ועוד שלמה, די קטנים. אני זוכר שראיתי עצמות פה ושם אבל לא גולגולות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:39, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני מצאתי. הכדאיות היא כמובן שיקול אישי. Reuveny - שיחה 15:49, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ומה לגבי חיידקים? אין ספק הרי שבמצע העשיר שיש במח העצם יש המון חיידקים מגע עם ארטיפקט כזה עשוי להיות מסוכן. גילגמש שיחה 15:52, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא מומחה להכנת שלדים אבל אם עושים את זה טוב לא אמורה להיות בעיה. יש הרבה מידע על זה ברשת. לא הייתי נוגע בה לפני כל ארוחה בלי לשטוף ידיים, כמובן. Reuveny - שיחה 15:58, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

על פי הקוראן: מלחמה בכופרים מוסלמים קודמת למלחמה בכופרים אחרים?

ארגון דאעש פרסם הצהרה לפיה סדרי העדיפות שלו הם קודם השיעים ('מוסלמים כופרים') ומוסלמים שונים, ורק לאחר מכן ישראל, כשהוא מבסס זאת על פסוק בקוראן. איזה פסוק באיזו סורה זה? האם ישנם ביטויים היסטוריים לכלל הזה, האם זה בן השאר הגורם למאבקים פנימיים מרים בציבור הערבי, שהובילה לכמות גדולה של הערבים הנרצחים בידי ערבים באירועים כדוגמת המרד הערבי הגדול והאינתיפאדה הראשונה? נת- ה- - שיחה 18:24, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בנק מטרות

לצה"ל יש בנק מטרות שהוא מפגיז. השאלה היא למה הוא לא מפגיז אותם מיידית ברגע הימצאותם, כך שבנק המטרות יהיה ריק? אם ידוע על מצבור טילים, אז למה לחכות למבצע הבא ולא להשמיד מייד? 79.179.37.73 19:20, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

רעיון מס.1: מחכים שבעל הבית יבוא לביקור, ואז לקחת אותו עם המטרה, למשל. ביקורת - שיחה 19:25, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
זה לא העניין. . . העניין הוא שצה"ל הולך (במידה מסויימת) לפי מדיניות "שקט יענה בשקט", ואינו מעוניין בהסלמת המצב אם ניתן להימנע מזה. אם על כל משגר שהיה נבנה היינו מפציצים בעזה היינו נמצאים במלחמה תמידית איתם. חלק מהמטרות גם נמצאות באזורים מאוכלסים, והפצצה עלולה לגבות אבדות בנפש של חפים מפשע. בלנק - שיחה 20:51, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
רעיון מס.2: מחכים שבעל הבית יצא לטיול, ואז לקחת את המטרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זה אם יש לך חשק שבעל הבית, יהפוך לבעל בית אחר יום אחר כך וחוזר חלילה. או שבעל הבית הוא פעיל שלום. ביקורת - שיחה 08:56, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
נניח שב"בנק" של צה"ל יש 1000 מטרות סטטיות, צה"ל יכול לגמור את המטרות ביום אחד, אולי אפילו בחצי יום (אני מניח שמטוסי צה"ל, מסוקיו, מל"טיו, ספינותיו וטילי השיוט שלו יכולים להשמיד אלפי מטרות ביום), ולחזור לווידוא השמדה ביום השני. ביום מספר שלוש כשחמאס עדיין יורה מה יעשה צה"ל? מצבורי טילים יודעים אני משער שמושמדים (במסגרת המבצע לפחות) כבר בשעה הראשונה. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:24, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הטעות כאן היא בהנחת היסוד. לצהל אין שום מטרות. הוא נשלח על ידי הממשלה שהיא הקובעת את המטרות. ובספק רב אם לממשלת ישראל יש מטרות מעשיות שלהשגתן פתחה במבצע הנוכחי.מצד שני, הרעיון לקצר את המבצע ליום אחד בלבד הוא בהחלט רעיון חיובי.--וידנפלד - שיחה 21:52, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אתה מתבלבל בין ה"מטרות של המבצע" ל"בנק המטרות"- מונח צה"לי המתייחס ליעדים להפצצה פוטנציאלית. גם מצבורי טילים ידועים אינם תמיד מושמדים עם תחילת המבצע, כי ייתכן שהם נמצאים במקומות עם ריכוזי אוכלוסיה צפופים, או מקומות רגישים (בתי ספר, מסגדים, וכו'), וצה"ל מנסה "להלך בין הטיפות" בשלבים הראשונים של המבצע. בלנק - שיחה 22:13, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

עיר של קיץ

בשיר של ברי סחרוף "עיר של קיץ" יש קטע של מוזיקה מזרחית עם מילים שנשמעות ערבית. מישהו יכול לתגרם? 79.179.37.73 20:47, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שמעתי את השיר (אך, איזה שיר), ולא שמעתי מילים. באיזה דקה? בלנק - שיחה 20:58, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בסיבות 4:10-4:15 מתחיל קטע במזרחית ויש שם זמר נוסף (לא נשמע כמו ברי) ששר באיזו שפה מזרחית (אולי פרסית?) קטע קצר. 79.179.37.73 21:06, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

האם יש עוד מקרים בהיסטוריה של ניסיון להשמיד מדינה?

זאת לא שאלה רטורית.--85.64.116.162 23:38, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כשאת/ה אומר/ת עוד, בלי להסביר איפה ראית נסיון כזה (פצצת אטום במונקו, ולא שמענו?), אתה הופך את השאלה לרטורית. ביקורת - שיחה 23:46, 9 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לא חייבים להגיב אם אין מה להגיד. לא אגרר לענות לפרובוקציה בגרוש. אמתין לתשובה עניינית.--85.64.116.162 00:50, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חלק משמעותי מההיסטוריה היא ניסיון להחריב ולהקים מדינות, על השמדת מדינות אנחנו מהללים את יהושע ואלכסנדר מוקדון השמיד לא סתם מדינה אלא אימפריה של ממש. הרומאים השמידו אינספור מדינות וכן הלאה. ובנימה פחות אלימה: החזון של האיחוד האירופי הוא למעשה מדינה אחת (יש כבר מטבע, חוקה, פרלמנט..) כלומר השמדת כל המדינות הקיימות כיום במערב ומרכז אירופה. יורם שורק - שיחה 09:11, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כן, ולא רק אלכסנדר והרומאים. לפניהם גם האשורים, הבבלים והפרסים... אתה צודק. אשנה את הניסוח של השאלה שלי. האם יש עוד מקרים בהיסטוריה, של קבוצה שנלחמת מלחמת חורמה נגד מדינה שחזקה ממנה עשרות מונים, ותוקפת אותה בעקביות, בידיעה ברורה שהיא תפסיד? האם יש עוד מקרים בהיסטוריה של ירי חסר מטרות וחסר תכלית, ירי לשם ירי? אני מנסה להשוות את מה שקורה למקרים אחרים בהיסטוריה, אבל לא זכור לי שבעוד מקום היה אבסורד כזה. כל הזמן נשמעת אצלנו הטענה "איזה עוד מדינה הייתה משלימה עם ירי על אזרחיה?"- אבל אם חושבים על זה, זה נראה לי שאלה לא רלוונטית, כי זה פשוט מעולם לא קרה לאף אחד, שלא בזמן מלחמה. תקנו אותי אם אני טועה.--85.64.116.162 10:22, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
קבוצה שנלחמת מלחמת חורמה נגד מדינה שחזקה ממנה עשרות מונים ארע לא מעט בהיסטוריה. "ירי לשם ירי"? לא מתרחש אף פעם, מי שיורה מתכוון שקליע יצא מהקנה ויגיע למקום כלשהו סבבים קודמים הניבו הישגים למי שירה (לפעמים לנו ולפעמים לצד השני). קשה לשאוב תובנות ע"י בידוד של משתנה אחד ממצב מורכב וניסיון למצוא לו אנלוגיות. אין הרבה מקרים דומים למצבה של רצועת עזה - ישות חצי-מדינית הנמצאת בדרגות משתנות של מצור מצד שתי מדינות ולכן גם אם נמצא מדינה ש"משלימה עם ירי" וכו' לא נלמד הרבה. הנה למשל לבנון השלימה לא פעם עם ירי על אזרחיה מצד ישראל בעימותים שונים, האם החכמנו מהאנלוגיה הזו? אפגניסטן ופקיסטן הבליגו על הרג אזרחים בתקיפות אמריקניות וגם זה לא מלמד אותי הרבה. יורם שורק - שיחה 10:46, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מה אני אגיד לך? צודק. ניתוח מדויק.--85.64.116.162 12:58, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לגבי החמאס כעת, המטרה הריאלית שלו לטווח הקרוב אינה השמדת ישראל, הוא מודע היטב לפערי הכוחות. המטרה העיקרית שלו בסבב הנוכחי היא כנראה שיפור מצבו הפוליטי-מדיני (כבוד ברחוב הערבי כי הוא מעז לירות על ישראל, יציאה מהבידוד) ובעיקר הכספי, בזכות הסכם הפסקת אש שיאפשר לו הכנסת משאבים לרצועה - לדוגמה, בחודשים האחרונים רבבות עובדי חמאס ברצועה לא קיבלו שכר, כמחצית מהתושבים מובטלים וכשני שליש עניים. למרות זאת רבים בחמאס לא רצו הסלמה, כי הם יודעים היטב כמה נזק צה"ל יכול לגרום שם. הבידוד הקשה שלו הוביל גם להסכם שת"פ עם הפת"ח, שנחשב הרבה יותר מתון וכמובן הכיר בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חוק בינלאומי

האם זה נכון שלפי החוק הבינלאומי זה לא חוקי להשמיד בתים של פעילי טרור? בבקשה תענו רק תשובה אקדמית, לא דעה אישית. 79.180.28.94 13:09, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

באופן כללי, כל הפעילות הישראלית נגד טרור מלווה בייעוץ משפטי שמתמחה גם במשפט בינ"ל, ולכן הפעילות היא בהתאם לחוק הבינ"ל. שים לב שטרור (רצח מכוון של אזרחים) הוא פשע נגד האנושות והפשע הבינ"ל החמור ביותר שקיים, לכן הטיפול המשפטי בו הוא קשוח ביותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
המבצע הצבאי נגד עזה הוחלט על ידי ממשלת ישראל ועל כן דינו כדין מלחמה. לפי החוק הבינלאומי ואמנות שישראל חתומה עליהן, פגיעה מלחמתית מכוונת במטרות אזרחיות, אסורה ונחשבת לפשע מלחמה. בית מגורים (בשונה ממבנה של מפקדה צבאית, מגורי חיילים, מפעל נשק וכו') נחשב למטרה אזרחית ללא קשר לזהות המתגורר באותו בית. מכאן שכל פגיעה מלחמתית מכוונת בבית מגורים (קל וחומר במתגוררים בו) הוא פשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי. לפרשנות משפטנים מטעם (צהל או חמס) יש להתייחס בהתאם.--וידנפלד - שיחה 20:01, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
איזו פעולה כן אפשרית על פי החוק הבינלאומי במצב שבו לא ניתן לנהל מו"מ ולא ניתן להביא את הפוגע לדין? גילגמש שיחה 20:28, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
החוק הבינלאומי מאפשר מצב של מלחמה, בתנאי שלא מבוצעים בה פשעי מלחמה, מאפשר הטלת סנקציות על מדינה שמאפשרת פעולות טרור משטחה ומאפשר, על אחת כמה וכמה, שיחות והסכמי שלום בין מדינות או ישויות אחרות. בעניין הספציפי שלנו כאן, ירי רקטות על אזרחים ישראלים ופיצוץ בתי מגורים בעזה הם פשעי מלחמה לפי החוק הבינלאומי. אותו חוק מאפשר בהחלט מו"מ בין ישראל וחמס ובוודאי מאפשר הגעה להסכמים ואפילו לשלום.--וידנפלד - שיחה 21:41, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ואם אחד הצדדים לא מעוניין להכנס למו"מ? מה מאפשר החוק בינלאומי במקרים כאלה? כיצד מציע החוק הבינלאומי לטפל באיום שמציב ארגון טרור? זה הרי לא מוגבל לישראל, זה קורה במקומות רבים - באפריקה, באירופה, במדינות ערב וכו'. גילגמש שיחה 21:44, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
יש להבדיל בין שני נושאים. השמדת בתים של פעילי טרור, בזמן שפעילי הטרור לא נמצאים שם, כאמצעי ענישה והרתעה, אסורה באופן מוחלט על פי החוק הבינלאומי, שכן מדובר במטרה אזרחית מובהקת. העניין מורכב יותר כאשר מדובר במטרה צבאית שמובלעת בתוך מטרה אזרחית (למשל, השמדת בתים של פעילי טרור בזמן שגם הפעיל וגם המשפחה נמצאת שם, או השמדת בית ספר שמשמש גם כן לשיגור טילים). בהקשר זה מודגש בחוק הבינ"ל עיקרון המידתיות- צריך להיות יחס מידתי בין כמות המעורבים שנפגעים בתקיפה לבין כמות הבלתי-מעורבים. אני מניח שזה גם קשור לא רק לכמות אלא גם לאיכות, לסכנה שהם מהווים כרגע, ולעוד מגוון גורמים. בכל מקרה, לגבי השמדת בתיהם של מחבלים בזמן שהם לא בבית (כפי שנעשה לאחרונה) החוק מאוד ברור. בלנק - שיחה 22:19, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חוקי המלחמה מאפשרים ירי על מבנה מגורים, אם משמש צד לוחם, למשל מבנה בו שוהים לוחמים או מאכסנים חומרי לחימה או משמש לצרכים לוגיסטיים וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 22:23, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ליש, זה לא מדויק, הדבר תלוי, כאמור, בכמות החפים מפשע שיפגעו מתקיפה כזאת. הימצאותו של לוחם או חומרי לחימה אינם מתירים באופן אוטומטי כל תקיפה וכל פגיעה באזרחים. בלנק - שיחה 22:32, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני מניח שהטענה הישראלית היא שבתי אנשי החמאס ברצועת עזה משמשים כמוקדי פעילות של החמאס, ולכן מהווים מטרה צבאית לגיטימית. כמובן שכמו בכל תקיפה של מטרה צבאית נדרש מהצד התוקף לעשות ככל האפשר להמנע מפגיעה באזרחים ולא לפגוע בהם באופן לא מידתי. התשובה הנחרצת של וידנפלד - שגויה. Ben tetuan - שיחה 23:01, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
למיטב ידיעתי, הטענה העיקרית של המדינה בתיקים כאלה היא שמדובר באמצעי הרתעתי כדי למנוע מקרים נוספים. (ראו למשל כאן, אם כי כאן מדובר בגדה ולא בעזה) טענה כזאת כאמור אינה מתיישבת עם החוק הבינ"ל. (לא ניכנס כאן ל"הטענה הזו נכונה/לא נכונה). בלנק - שיחה 03:07, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
דובר כאן על הסיטואציה הנוכחית ברצועת עזה. הרס בתים בגדה המערבית כאמצעי ענישתי\הרתעתי זה סיפור אחר לחלוטין מבחינה משפטית. גם זה כמובן לדעת רבים וטובים מתיישב עם החוק הבינלאומי, אחרת בג"צ היה פוסל את הפרקטיקה. על פי פסיקות בג"צ הדבר אינו נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי שכן זה נעשה מתוקף תקנות שעת חירום, שהן חלק מהמשפט המקומי בגדה המערבית. ראו למשל תיאור וביקורת של עמדת בג"צ באתר בצלם. Ben tetuan - שיחה 03:37, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שהמצב כל כך שונה ברצועת עזה ובגדה, אם מדובר על הרס בתים כאשר המחבלים לא בבית. בשני המקרים מדובר באמצעי ענישתי/הרתעתי. וכאמור, זה כן נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי, כפי שבג"ץ עצמו קבע בקישור שהבאת. הם רק טענו שהמשפט המקומי גובר על המשפט הבינלאומי בהקשר זה. 03:47, 12 ביולי 2014 (IDT)
בעזה לא מדובר באמצעי ענישתי\הרתעתי. צה"ל לא מוציא צווים להרס הבתים מתוקף תקנה 119. מדובר בפעולה מלחמתית נגד מה שצה"ל טוען שהיא מטרה צבאית לגיטימית. בגדה מדובר על הרס בתים כאמצעי ענישתי\הרתעתי. הטענה של בג"צ היא לא שזה נמצא בסתירה עם החוק הבינלאומי אך המשפט המקומי גובר. הטענה של בג"צ היא שאין סתירה, והחוק הבינלאומי מעניק סמכות לכוח הכובש לפעול על פי המשפט המקומי במקרה כזה. ראה פסיקת בג"צ הראשונה שהכשירה את הפרקטיקה, סעיף 4. Ben tetuan - שיחה 04:03, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
על מה אתה מתבסס בחלק הראשון של תגובתך? נפתלי בנט אמר בראיון לא מזמן "דאגנו לכך שלאף מג"ד או מח"ט של חמאס לא יהיה בית לחזור אליו". נראה לי שמתשובה זו נובע בבירור שכן מדובר באמצעי ענישתי/הרתעתי. ראה למשל גם כאן: "לגבות מחיר אישי וכבד מאנשי הארגון ולגרום ללחץ על המשפחות שלהם. בישראל רוצים שהם יראו מה קרה לבתים שלהם אחרי שיצאו מהבונקרים בהם הם מסתתרים." לגבי החלק השני של תגובתך- נראה לי שהמשך הויכוח מיותר. המידע הרלונטי נמצא בידי השואל עכשיו, הוא יכול לשפוט בעצמו. בלנק - שיחה 12:17, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בנט יכול להגיד כל מיני דברים, אלה לא טיעונים משפטיים. להרס בתים כאמצעי ענישתי\הרתעתי יש פרוצדורה מסוימת, שבינה לבין מה שמתרחש בעזה אין קשר: ראשית המפקד הצבאי הרלוונטי צריך להוציא צו, שנית לבני המשפחה שמורה הזכות לעתור לבג"צ. מה שקורה בעזה זה הרס בתים כחלק מלוחמה צבאית, שזה כאמור, סיפור אחר לגמרי. Ben tetuan - שיחה 14:15, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בן, אתה עונה יפה מאוד סביב העניין, אבל לעצם העניין העובדה היא שיש הרבה אנשים, גם תומכים מובהקים במבצע, שטוענים שמדובר באמצעי הרתעתי, ואיש מלבדך אינו טוען אחרת. אתה אומר "כחלק מלוחמה צבאית זה סיפור אחר לגמרי", אבל "כחלק מלוחמה צבאית" אינו סותר בשום צורה את היות ההרס אמצעי הרתעתי. בלנק - שיחה 14:23, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תבדיל בין מה שנאמר בתקשורת לבין הבסיס המשפטי לפעולה. אם ישראל תידרש להסביר את הפעולה מבחינה משפטית, היא תנמק זאת בכך שמדובר במטרה צבאית לגיטימית ולא בכך שהייתה פה פעולה ענישתית. שבתי אנשי החמאס משמשים כמפקדות, מחסנים ומוקדים לפעילות צבאית\מיליטנטית ולכן לגיטימי לתקוף אותם. זה לא סותר את זה שלתקיפת המטרות הצבאיות הנ"ל יכולה להיות גם מעלה הרתעתית, כפי שבנט ואחרים הצהירו בתקשורת Ben tetuan - שיחה 14:37, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שבירה

על סמך מה אתה כותב את זה? מי טען שבתיהם הפרטיים של אנשי חמאס משמשים כמחסנים או מפקדות?. בלנק - שיחה 14:41, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

צה"ל. בהודעות של דובר צה"ל שהזכירו את הרס בתי אנשי החמאס, צה"ל השתמש בניסוח שנהרסו "בתי בכירים שמהווים מפקדות פיקוד ושליטה". בצלם אף התלוננו שהניסוח הנ"ל הופיע רק בהודעות מאוחרות יותר של דובר צה"ל ולא בהודעות הראשונות [2], אבל זה לא משנה מבחינה מהותית. Ben tetuan - שיחה 14:59, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אוקיי, אתה צודק. בלנק - שיחה 15:03, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הדבר הזה שקוראים לו "חוק בינלאומי" נשמע מאד מעניין. בוא נדמיין מקרה היפוטתי: נניח שמדינה י' ומדינה ע' חולקות גבול משותף. מדינה ע' הטמינה באדמה אלפי משגרי טילים. מדי רבע שעה היא יורה טיל לכיוון האזורים המיושבים במדינה י'; בכל פעם ממשגר אחר. אין אפשרות לאתר את המשגרים מראש. לפי החוק הבינלאומי, איך אמורה מדינה י' להביע את חוסר שביעות רצונה מהמצב הזה? עוזי ו. - שיחה 23:38, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
במקרה שלנו, קודם כל החמאס הוא ארגון טרור שהשתלט על רצועת עזה בהפיכה צבאית (עובדה שכל העולם השפוי מקבל), ולכן השלטון שלו שם, החזקת האמל"ח והירי אינם חוקיים. שנית הוא מבצע ירי על אזרחים מתוך אזרחים, שזה פשע בינ"ל כפול וחמור ביותר. שלישית, בתי המחבלים משמשים גם כמחסני אמל"ח וכמפקדות, ולכן הם מטרה צבאית לגיטימית. לפני פגיעה בבית שעשויים להיות בו אזרחים (למרות שהם יודעים שהם נמצאים בתוך מטרה), צה"ל מקפיד להזהיר את השוהים שם שהוא עומד לתקוף, ובכך גם מזהיר את המחבלים (!) - כלומר נעשה הכל כדי לא לפגוע באזרחים. אם יש תקיפה של מטרה צבאית ונעשה ניסיון סביר להזהיר אזרחים, הפעולה חוקית מבחינה בינ"ל. כמובן שלא כל האזרחים שם מצייתים להוראות צה"ל, בנוסף החמאס מנסה לכפות על האזרחים להישאר, ובנוסף מדובר באחד המקומות הכי צפופים בעולם, לכן תמיד יש גם נפגעים אזרחים. אבל מבחינה מוסרית ומשפטית, מי שאחראי לפגיעה בהם הוא החמאס, משום שישראל רשאית להגיב לירי רקטות על אזרחיה, ולא ניתן לוודא ב-100 אחוז שהאזור המותקף יהיה נקי מאזרחים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
עוזי, כפי שאמרתי קודם, תקיפה של מטרה צבאית (כמו משגר טילים) עשויה להיות חוקית אפילו אם יפגעו במסגרתה אזרחים. הדבר תלוי בעיקרון המידתיות- עיקרון משפטי אפור במקצת- שעיקרו: יחס מידתי בין ההישג הצבאי לפגיעה באזרחים. לאלמוני, אך אחד לא טען, לא בדיון זה ולא בשום מקום אחר, שחמאס פועל על פי החוק הבין לאומי. דבריך האחרונים אינם נכונים מבחינה משפטית- ההזהרה אינה פוטרת באופן אוטומטי את התוקף מאחריות למעשיו. מבחינה משפטית האחראי לפגיעה בהפצצה שישראל יזמה הוא ישראל ולא רק החמאס. לכל היותר, במקרים מסויימים ניתן לטעון לאחריות משותפת. לגבי הבחינה המוסרית- קטונתי, וזה גם לא הפורום המתאים. בלנק - שיחה 16:11, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
עוזי, מה לך כי תלין. החוק הבינלאומי לא באמת מאפשר לאחד הצדדים לפתור סכסוך בינלאומי אלים באופן סביר בכוחות עצמו. מערכות של חוק ומשפט אמורות למנוע מהכפופים להם לפתור בעיות בעזרת שימוש באלימות. אם השכן שלי יורה עלי טילים, אני אמור לפנות למשטרה שתטפל בו. לשם כך יש חוק. כשמדובר בחוק בינלאומי, אין באמת למי לפנות, ולכן הוא חסר תוקף שאיננו הצהרתי. מה שהחוק הבינלאומי מאפשר זה להכניס סדר בהתערבות הבינלאומית של המעצמות בעינייניהן של מדינות חלשות, כמו לוב או עיראק, לספק תעסוקה למשפטנים, ולגרום לכמה מדיניות מערביות תחושה של עליונות מוסרית. ברגע שזה מגיע למדינה שמעוניינת לפתור את בעיותיה בעצמה, אין לו ערך. זו הסיבה שהמעצמות לא מתייחסות ברצינות לחוק הבינלאומי. אם מדינה תתקוף, באופן המהווה איום, מדינה כמו ארה"ב, רוסיה, סין או אפילו גרמניה, החוק הבינלאומי יקבל יחס רטורי לחלוטין, והתותחים יבצעו את כל הדרוש לשם הסרת האיום. וד"ש לדרזדן. (כמובן שמדובר כאן בעמדה אישית, שיפוטית ולא מפרגנת לחוק הבינלאומי. אין לראות באמור משום יעוץ משפטי, או ניתוח מפשטי בעל ערך). משה פרידמן - שיחה 10:50, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

נפילת רקטות דווקא על שטחים פתוחים

היי, מאז תחילת מבצע צוק איתן רוב הרקטות שנורו לעבר ישראל נפלו בשטחים פתוחים. למה? נדמה לי (תתקנו אותי אם לא) שרוב המדינה זה לא שטחים פתוחים, כך שלא מסתבר שכ"כ הרבה רקטות ייפלו דווקא בשטחים פתוחים? האם הם בכוונה לא מפילים את הרקטות על מקומות מאוכלסים? או שאולי הם שולחים אותם למקומות שרובם לא מאוכלסים (נגיד, משום מה רוב הרקטות נשלחות לחופים, ואז מחטיאות ופוגעות בים, כי הים גדול יותר מהחוף וקל להחטיא ולפגוע בו במקום בחוף)? או אולי קיימת איזושהי סיבה אחרת?

עוד משהו: נדמה לי שרוב הרקטות נשלחות לאזור החופים. האם זו סתם תחושה לא נכונה שקיבלתי, או שזה באמת נכון? אם כן - למה הם שולחים את הרקטות דווקא לחופים?
תודה מראש :) 46.19.85.216 14:53, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הסיבה היא שכיפת ברזל מיירטת רק רקטות שנורות לעבר שטחים מאוכלסים ומניחה לרקטות שנורות לעבר שטחים פתוחים. דבר זה יוצר תחושה שמרבית הרקטות הן לאיזורים פתוחים. בנוגע לחופים - הרקטות מכוונות לעבר שטחים מאוכלסים. מרבית תושבי ישראל גרים באיזור רצועת החוף ולכן רקטות וטילים רבים מופנים לכיוון הזה, אולם גם רקטות רבות מופנות לכיוון יישובים שאינם על קו החוף. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ב בתמוז ה'תשע"ד 14:56, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תלוי באזורים. ברור שבדרום עד גוש דן יש רק אחוזים בודדים בנויים. ציון הלוישיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:02, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לא מדויק. אשקלון ואשדוד הן שתיים מהערים הגדולות במדינה, ויש שם עוד לא מעט שטחים בנויים. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:08, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני דיברתי על השטח הכולל, לא בתוך הערים. בין אשדוד לאשקלון יש שטח ריק כפעמיים אשקלון, ובין אשקלון לבת ים, כשלש פעמיים אשקלון. בין עזה לבית שמש יש רק ישובים מלבד שדרות קריית גת וקריית מלאכי, השאר שטחים עצומים רקים. ציון הלוישיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ד 15:12, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובות, אבל זה עדיין די מוזר - לפי המידע שב"חדשות" בדף הבית של ויקיפדיה יוצא ש-80% מהרקטות נפלו בשטחים פתוחים! ואילו לפי מה שנכתב קודם יוצא שחלק מהרקטות אמורות ליפול בשטחים פתוחים וחלק במקומות מאוכלסים, ולא יחס של 4:1 ! יש סיבה נוספת שיכולה להסביר זאת יותר? 46.19.85.216 18:39, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כפי שכבר כתבתי, כיפת ברזל מיירטת רק רקטות שנורות לכיוון איזורים מאוכלסים. הסיבה שרק שמונים אחוז הם בשטחים פתוחים היא שכיפת ברזל לא מושלמת. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ג בתמוז ה'תשע"ד 20:07, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
איתן כותב נכון, אבל למעשה, יותר מ85% מהשטחים בישראל הם שטחים פתוחים (ראו כאן למשל). אפילו בתל אביב הסופר-צפופה יש 40% שטחים פתוחים, ובאיזור הנגב יש הרבה יותר. הסיבה שלמרות כיפת ברזל ולמרות האחוז הזה, עדיין 20% נוחתים בשטח בנוי, היא שהחמאסניקים יודעים קצת לכוון. בלנק - שיחה 22:24, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ירי רקטות הוא לא ירי אקראי, לאחוז השטחים הפתוחים לא אמור להיות כל השפעה. בכלל, אני לא מבין איך רקטות תקניות יכולות להיות שימושיות בלחימה אמיתית אם הדיוק שלהן הוא כל כך נמוך. משה פרידמן - שיחה 10:55, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כיפת ברזל

האם כביש בינעירוני נחשב לעניין פעילותה של מערכת היירוט, כשטח פתוח או כשטח בנוי? במלים אחרות, מתי מערכת היירוט מופעלת ומתי לא?

אנא ענו לי רק אם המידע מופיע כבר במקור פורמלי מוכר, לפי בקשתו של דוד שי.

יום יפה לכולם. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ב בתמוז ה'תשע"ד • 16:13, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

השאלה מופיעה במקור בשיחה:כיפת ברזל

ככל הנראה, הרזולוציה הנוכחית אינה מספקת לאבחנה זו. אני מבסס את התשובה על מה שנמסר לתקשורת על כך שהאזעקות מובחנות לפי מרחב הפגיעה הצפוי ושבעתיד הרזולוציה תשופר לשכונות ואף לרחובות בודדים. Zarnivop - שיחה 16:20, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
רוב תודות ושבת שלום. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 17:43, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מחולל שמות למבצעים בצה"ל

מי נותן למבצעי צה"ל את שמותיהם? יש איזו יחידה שזה התפקיד שלה, או זה משהו אקראי ממאגר? גם אני יכול להציע כמה: "יד איתנה", "לוח פלדה", "אש במיתרים", "בלימת מגע", "מכת דבר", "חץ שחור". איך אני מציע אותם לצה"ל? 79.180.28.94 21:47, 10 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

לפי פרסומים בתקשורת, חלק מהשמות נבחרים אקראית במחשב, וחלק ניתנים עם הקשר ע"י אנשי צבא בכירים שמעורבים בתכנון המבצע, למשל "עופרת יצוקה" בתקופת חנוכה, "שלום הגליל" בלבנון, "חומת מגן" באיו"ש, "שובו אחים" לחיפוש החטופים וכו'. אם אתה רוצה לפנות לצה"ל בכל נושא אתה יכול לפנות לדף הפייסבוק שלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אולי האתר הזה. רדיומן - שיחה 06:39, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

התוצאות שם לא משהו. מה זה "גשם רחום", "מגל רעב", "גלגל כסף", "בוסתן מגן"? צריך מחולל יותר טוב. Corvus,(שיחה) 14:56, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ענבי זעם וגשמי קיץ יותר טובים מ"גשם רחום"? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:22, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בתור שם לכלב??? חביבי מדובר כאן על מבצעים שגוררים עשרות הרוגים, נכים לכל החיים (מגל רעב מתאר את זה לא רע, אבל עושה חטא לתוקף על כל צידוקיו) ועוד ועוד, מה רחום בכל זה? ביקורת - שיחה 22:40, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אתה חייב להסכים שמרבית שמות המבצעים של צה"ל מגוחכים באופן כזה או אחר. Field Worker - שיחה 13:35, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אם השם נשמע מנותק מההקשר, כנראה שהוא נבחר אקראית במחשב. רוב המבצעים מסווגים ולכן אין חשיבות הסברתית לשם, במבצעים ידועים וגדולים יש חשיבות הסברתית לשם, כי הוא נשמע הרבה בארץ ובעולם. כך למשל מבצע צוק איתן נקרא באנגלית Protective Edge, כדי להדגיש שמדובר במבצע להגנה עצמית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אדריכלות - סדר באלחננים

יש אבא אלחנני ויש אריה אלחנני ושניהם אדריכלים. בערך של אריה אלחנני יש תמונה עם כיתוב "בית פיליפ מורי, אילת". נדמה לי שיש כאן בלבול והיא צריכה לעבור לאבא אלחנני. עפרה הוד - שיחה 06:30, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

ושאלתי היא: יש כאן מומחים שיכולים לומר למי מגיעים הקרדיט והתמונה? עפרה הוד - שיחה 06:33, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בית פיליפ מוריי, השוכן בשדרות התמרים במרכז אילת, היה מעין גרסה מדברית מקומית לקולנוע הקטן שמופיע בסרט "סינמה פרדיסו", כולל הרגעים הקומיים והטרגיים. כיום הוא ממשיך לפעול בתפוסה מלאה, אבל מהבניין המקורי שתיכנן אבא אלחנני נותר מעט מאוד. Nachum - שיחה 10:52, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
so write haaretz in 2011. the building was srarted in 1957. i hope someone will find in the press from this year the fact, Nachum - שיחה 10:54, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
http://www.aiq.co.il/su_article.php?id=75&num=57&lang=heb
תודה. מיכאלי כבר העביר את התמונה למקומה הנכון. עפרה הוד - שיחה 11:18, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

גיל העמידה

עד איזה גיל נמשך גיל העמידה לגבר ממוצע? האם יש דרך בגיל יחסית צעיר להאריך מראש את התקופה? 79.180.38.175 10:37, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

1.the period of life between youth and old age, usually (in man) considered to occur approximately between the ages of 40 and 60 Nachum - שיחה 10:46, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מוזר שכתוב שזה מגיל 40. יש כאלה שמתחיל להם בגיל 12! צריך מקור אחר.
אין קשר בין המושג לזקפה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 10:51, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אין לי תשובה, אבל אני מניח ששמירה על פעילות גופנית קבועה, תזונה דלת קלוריות, מאוזנת ובריאה, קיום משפחה וחברים תומכים, ותעסוקה בעלת סיפוק ועניין - מסייעים בתיפקוד כללי ובעיכוב השפעות הזקנה. בהצלחה :-) Danny-wשיחה 10:57, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ראו גיל המעבר אצל גברים. בברכה. ליש - שיחה 22:15, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שוהם

באיזה איזור שוהם-גוש-דן או בחבל מודיעין?

מה הכוונה "איזור"? מבחינת חלוקה למחוזות שוהם היא מועצה מקומית במחוז המרכז. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:57, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
שבנפת רמלה. חזרתישיחה 13:04, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מה מחכה לנשים מוסלמיות בגן העדן?

לגברים כולם יודעים את הסיפור של 70 בתולות. אבל מה מקבלות נשים צדיקות? 109.66.164.242 17:38, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הערת אגב: 72 כמובן, שלא תהיינה טעויות. אל תתחילו לקצץ. ביקורת - שיחה 17:40, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הוסרה תגובה בעקבות הסכמת המשתמש בדף שיחתו
חזרתי, הקישור אינו מתאים לדעתי, אנא הסר. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:29, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לגוף השאלה, נראה שהסיפור הזה קצת מפוקפק, למשל כאן: ""The narration, which claims that everyone would have seventy-two wives has a weak chain of narrators." There is also a theory that the promise of 72 virgins is a mistranslation from "72 angels". בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:34, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ל-Uziel302: כל השאלה לא מתאימה לכאן, אתה יכול למחוק או לארכב: "מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן". השאלה לא עומדת בקריטריונים לדף זה. חזרתישיחה 23:09, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חזרתי, ביקשו ממך להסיר קישור לבדיחה גסה שלא קשורה בשום צורה לשאלה. אין צורך להתחכם סתם, היה הורג אותך להסיר את הקישור? בלנק - שיחה 02:47, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
עובדה שבוויקיפדיה האנגלית יש פיסקה המוקדשת למיתוס 72 הבתולות. אפשר להתייחס לנושא ברצינות, לחקור את מקורותיו והשתלשלותו והיחס אליו בקרב מאמינים מוסלמים. לזלזל ולומר שהמיתוס הזה הוא לא תחום ידיעות, זו בורות. הרי גם כסף, לאום וזכויות הם מיתוסים. (ראה קיצור תולדות האנושות עמ'34 ואילך) ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:53, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
השאלה לא התייחסה למיתוס. היא התייחסה באופן פרובוקטיבי לנושא דומה, שלא קיים. השואל הרים להנחתה מוזמנת. חזרתישיחה 14:07, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
היכן כל עורכי, שוטרי וצנזורי ויקיפדיה, כאשר סוף-סוף יש צורך בהם? האם לא הגיע זמן להפסיק פטפטת גזענית, וולגרית ופוגעת זו?? הרי השאלה נשאלה מראש לשם פגיעה גזענית.--וידנפלד - שיחה 14:28, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אין כאלה. ואם יש - הם קיבלו צו 8. חזרתישיחה 14:34, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
השאלה אינה גזענית לדעתי, אלא שאלה עובדתית. תגובתו של חזרתי, והתעקשותו להשאיר אותה, אחרי שכבר שלוש פעמים ביקשו, אכן אינה לעניין, והבדיחה עצמה אכן מעט גזענית. בלנק - שיחה 14:39, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הלינק שבור מזה כשעה. חזרתישיחה 14:57, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מה בדיוק גזענית בלשאול לגבי מיתולוגיה ועולם אמונות מוסלמי? אני חושב שעצם זה שראית בשאלה הזאת גזענות כלשהי, מצביע על גזענות סמויה בך. אם הייתי שואל "מה מקבלות נשים יהודיות/נוצריות בגן העדן" לא הייתי מגיב כך, נכון? 109.66.164.242 14:48, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בכל מקרה, הבדיחה הוסרה בעקבות הסכמת חזרתי בדף שיחתו. בלנק - שיחה 15:13, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
את הבדיחה לא קראתי ולכן גם לא התייחסתי אליה. הגזענות היא בשאלה עצמה. כוונתה אינה "חקר האמונות בעולם המוסלמי" ואת זאת כולם מבינים, כולל השואל. הכוונה היא להעליב ציבור מוסלמי ישראלי (שחלקו גם משתמש בויקיפדיה העברית) על ידי שאלה נלעגת. כן, הייתי חושב שזו גזענות גם אם היתה נשאלת לגבי יהודים שאלה דומה כמו "מה דינה של בתולה יהודיה שמגיעה לגן עדן?" (הרי אותו גן עדן משותף לכל הדתות המונותאיסטיות).--וידנפלד - שיחה 18:47, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תגובתך מוזרה בהחלט. לא רק שמיתוסים על העולם הבא וחיים לאחר המוות משתנים בין דת לדת, אלא גם יש הבדלים בין זרמים שונים באותה הדת. והשאלה האם לפי היהדות אישה צדיקה מקבלת גמול שונה מגבר צדיק היא שאלה לגיטימית לכל הדעות. התשובה לשאלה המקורית צריכה לבוא ממישהו שבקיא באיסלם יותר טוב ממני, שאני בטוח שנמצא בין עורכי ויקיפדיה. Corvus,(שיחה) 18:55, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני מסתפק בפסקה בנושא בוויקיפדיה האנגלית. אני מניח שכמה עיניים של מוסלמים עברו עליה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:17, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אני לא רואה שום גזענות בשאלת האלמוני. שאלה לגיטימית שאני משוכנע שהאסלאם דן בה בעבר, כיוון שגם נשים שייכות לדת הזו, ובוודאי שאלו את השאלה הזו גם. Field Worker - שיחה 13:32, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

סאמי וסאאב שוכת

יכול להיות שיש טעות בשמו של האדם באחת הויקיפדיות, וסאמי שוכת הוא לא אחר מאשר סאאב שוכת (אנ')? משום מה לכל אחד מהם אין בינויקי בכלל. האם זה בגלל שמדובר באותו אדם?
ועוד דבר מוזר: שנת לידתו (1893) של סאמי זהה לשנת לידתו של אחיו, נאג'י שוכת. קצב ילודה מהיר או שגיאה? Liad Malone - שיחה 12:52, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

גיליתי עכשיו רמז לטעות: בפרק "Saib Shawkat" בערך Al-Muthanna Club (אנ'), מופיעים שני השמות בערבוביה, והמידע כאילו נכתב שם כטלאי על טלאי ועל שניהם כתוב שהיו "director-general of education". האם היו שני אנשים שונים, או שזו טעות, ואם כך, איזה מהם הוא השם הנכון? Liad Malone - שיחה 13:07, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

Historical Dictionary of Iraq - Seite 167 - Google Books-Ergebnis Nachum - שיחה 15:10, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
Nazi Palestine: The Plans for the Extermination of the Jews in Palestine--you can find it in google books. in chapter 2 it is said that they are 2 brothers saib and sami.
אכן סאיב שוכת הוא אח נוסף של סאמי ונאג'י שוכת, ר' למשל כאן. אם כי זה לא סותר את זה שיכול להיות שבוויקיפדיה האנגלית בילבלו בין הביוגרפיות של סאמי וסאיב.
לגבי שנת לידה - באמת יכול להיות שנאג'י וסאמי הם תאומים או שנולדו במרווח מינימלי, כי מקורות שונים באמת מציינים לגבי כל אחד מהם שהוא נולד ב-1893 Ben tetuan - שיחה 15:28, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לפי המקור הזה, סאמי שוכת חי בשנים 1895-1954 Ben tetuan - שיחה 15:36, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

החלדה מכוונת של מתכת

109.66.176.63 13:53, 12 ביולי 2014 (IDT)אני יודע שיש אפשרות להחלדה של מתכת לצורך אמנות, ושהחומר מבוסס המים מיוצר מגבישים ירקרקים ואולי עוד חומר או יותר היתי מעונין לדעת איך יוצרים את החומצה הזאת לשימוש[תגובה]

ארבע דרכים להחליד מתכת. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:29, 12 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מדוע השבועות בכל העולם מסונכרנים זה עם זה?

האם המקור לשימוש בשבוע כיחידת זמן שרירותית בין יום לחודש (השרירותיים פחות, כיוון שהם נובעים מתנועת כדוה"א סביב עצמו, או תנועת הירח סביבו) ביהדות?

ובכל מקרה האם נכון שבכל מדינה בעולם, היום הנוכחי הוא אותו יום (למשל, היום, ה-13/7/14, הוא יום ראשון בכל המדינות בעולם?) ממתי קיים סנכרון כזה? Field Worker - שיחה 13:21, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כיום זה אכן אחיד כמעט בכל העולם (למעט מקומות מבודדים). הסנכרון "השתלט על העולם" בהדרגה, אבל כבר בתקופת הבבלים זה היה רווח בחלק ניכר מהעולם. על כל זאת ועוד ניתן לקרוא כאן בויקיאנגלית. בלנק - שיחה 16:15, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה Field Worker - שיחה 17:55, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אגב, זה אף פעם לא אותו יום בכל מדינות העולם, פרט לשבריר שנייה בכל יום כאשר השעה היא חצות בקו התאריך הבינלאומי. דולבשיחה 20:24, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ככל שאני קורא את המשפט הזה יותר אני מבין אותו פחות. אפשר הסבר למתקשים? Zarnivop - שיחה 11:59, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
דולב דיבר על הפרשי השעות בין האזורים השונים בעולם. עכשיו למשל, בניו זילנד כבר יום שלישי. בלנק - שיחה 16:12, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איך אומרים בעברית

איך אומרים בעברית אדם ש"נזרק" מספינה שנטרפה על ידי הגלים - כמו פליט כזה? --84.108.213.48 14:46, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אם הוא נותר חי: "ניצול", או "ניצול מטביעה". אם הוא חו"ח החזיר את נשמתו לבורא - שתי אותיות בלבד יטיבו לתאר את מצבו (ז"ל או מת). חזרתישיחה 17:48, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כתיבת תאריך

באילו מדינות נהוג לכתוב את התאריך הגרגוריאני בצורה כזאת: (DD/MM/YYYY) ובאילו בצורה כזאת: (MM/DD/YYYY)? באיזה ערך אפשר למצוא מידע?

ע"ע en:Date format by country בוויקיפדיה האנגלית. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ט"ו בתמוז ה'תשע"ד • 15:45, 13 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שאלת Excel

ראו בבקשה את הטבלה הזאת. האם אוכל להדביק אותה באקסל ולגרום לכך שהמידע שבטורים שלה יופיע בסדר עולה\יורד? (למשל, להביא את טור הקלוריות להציג את הערכים בסדר עולה, מהכי פחות קלוריות להכי הרבה קלוריות). בתודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:56, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כן. העתק את הטבלה לאקסל לתא A2 (על מנת שתהיה לך שורת כותרת). בחר את הטור "קלוריות", בחר "Find and Replace". בטקסט להחלפה רשום את הטקסט המיותר calories per cup -שים לב לרווח בהתחלה. בחר החלף הכל. סמן שוב את הטור ובקליק ימני בחר עיצוב תאים, מספרים. בחר את הטבלה כולה ותפריט Data בחר Sort. מיין על פי הטור קלוריות. שתה כוס מים. בהצלחה! Zarnivop - שיחה 11:57, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אם יש לך microsoft office מתקדם - אתה אפילו לא חייב להעתיק אלא לצבוע את הטבלה, ללחוץ מקש ימיני ואז הדפס. ב"יעד" תחליף לקובץ וורד. אח"כ שלח אותו ל-EXECEL. בכל מקרה, אם זה לא משנה לך, אפשר למיין את הטבלה בוורוד, תחת טבלה - מיין, --132.64.31.100 12:10, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

באיזה נתון הכי כדאי לעשות שימוש לצורך השוואה שתציג את המחוזות בארה"ב מהעשיר ביותר לעני ביותר?

אני עוסק כעת בפיתוח ערכים המציגים את כל המחוזות של כל אחת ממדינות ארצות הברית. בהמשך בכוונתי ליצור גם לא מעט ערכים המתמקדים ספציפית במחוזות נבחרים בולטים שעדיין חסרים. לפי דעתי, על אף שהטבלאות המשולבות כעת בערכים המציגים את כל המחוזות במדינות מסוימות (כמו הערך מחוזות קליפורניה) או בערכים המתמקדים במחוזות מסוימים (כמו הערך מחוז קוק (אילינוי)) מכילות מידע רב יחסית אודות המחוזות השונים והישובים שנמצאים בהם (מידע כגון מושב המחוז, שנת הקמה, כמות התושבים, ושטח), חסר לי במיוחד עמודה שתכיל נתון נוסף להשוואה אשר יסייע לקוראים לראות את כל המחוזות באותה המדינה מהעשיר ביותר לעני ביותר. איזה עמודה לפי דעתכם הכי כדאי להוסיף לטבלאות לשם כך - "הכנסה ממוצעת" או "הכנסה ממוצעת למשפחה"? או אולי גם וגם? WikiJunkie - שיחה 09:00, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

לדעתי הכנסה ממוצעת למשפחה מבטא את העניין בצורה טובה יותר. זו גם הדרך המקובלת לחלק לעשירונים בישראל. אגב, האם בדקת אם יש הבדל בדירוג המדינות אם עושים כך או כך? בלנק - שיחה 16:05, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה בלנק. למה כוונתך? WikiJunkie - שיחה 09:50, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
האם יש הבדל (משמעותי) בין סדר ההכנסות של המדינות השונות אם בודקים לפי אדם או לפי משפחה. מן הסתם יש מדינות ש"שינו את מקומן" מהמקום ה-39 למקום ה-38, אבל האם יש מדינה שקפצה ב10 מקומות, למשל? בלנק - שיחה 15:48, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איך מכינים אפונה בלי שתיחרך?!

אני כבר מנסה מספר פעמים ולא מצליח לבשל אפונה (בלי מרק, רק מים), תודה מראש --132.64.31.132 12:04, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

על אש קטנה? אולי יותר מים? מעולם לא ראיתי אפונה מבושלת חרוכה... ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:18, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תיחרך הכוונה לאיבוד צבע?, אם כן אז נסה להשרות במשך 12 שעות (מהלילה עד הבוקר), להרתיח מים, לבשל עד רכות יחסית, ולהוציא מיד לתוך מי קרח. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 12:47, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תזכורת לגבי ערכים תזונתיים בקטניות: על חבילת האפונה של סוגת כתוב שיש בה 22.5% חלבון. Liad Malone - שיחה 13:15, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
זה בגלל שהיא מיובשת. באפונה טרייה, על פי הערך, 5.4 גרם חלבון. כל ייבוש מקפיץ את הערכים התזונתיים כי במוצרים טריים/רטובים יש אחוזים גבוהים של מים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:41, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
השאלה היא מה קורה לה אחרי בישול. Liad Malone - שיחה 23:12, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חודרים מים לאפונים והערכים התזונתיים צונחים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:18, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מאיפה באה המילה פירוז?

מאיפה באה המילה פירוז?

"...הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב..." אסתר יט ט. ראה גם בוויקימילון. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:52, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כלומר: ערי פרזות: ערים לא מבוצרות. ללא חומות. Tzafrir - שיחה 04:41, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מה ההקשר של המילה פירוז ? מה הפירוש של המילה?

מה ההקשר של המילה פירוז ? מה הפירוש של המילה? חוץ מהתנ"ך. איך המילה פירוז מתקשרת לפירוז עזה?

לגבי הפירוש: ראה כאן: פירז=יצר הפרדה בין שני צבאות ע"י סימון שטח בינהם כשטח שאינו צבאי. הכוונה ב"פירוז עזה" היא להוצאת כל נשק או גורם צבאי משם. בלנק - שיחה 20:13, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

"בצלם" מול "שלום עכשיו"

שני הארגונים פועלים בישראל ומדברים על כמה שישראל לא בסדר בלחימה וכדו'. למה זה שני ארגונים שונים? מה ההבדל המהותי ביניהם בתפיסת העולם? בבקשה תענו לעניין ואל תתחילו לפתח דיונים ומריבות מי צודק ולספר מה הדעה הפוליטית שלכם. רק מידע אנציקלופדי: מה ההבדלים המהותיים בין תפיסת העולם של בצלם לשלום עכשיו. 109.65.107.84 21:00, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

ראה בהגדרות שלהם בערכים, בצלם מוכוונת זכויות אדם ושלום עכשיו מקדמת בישראל את הרעיון של שטחים תמורת שלום. גם אם גישותיהן דומות, התנועות הללו פעילות במישורים שונים. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:28, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
קודם כל, הם לא שני הארגונים היחידים שפועלים בישראל ומשוייכים לשמאל, יש עוד הרבה כאלה. בצלם עוסק בעיקר בשמירה על זכויות אדם של הצד החלש (הפלסטינים) בשטחים שנכבשו ב-67, כי כיבוש צבאי על אוכלוסייה אזרחית הוא דבר קשוח מטבעו, ויוצר הרבה מאוד אתגרים לזכויות אדם. שלום עכשיו חותרת לתהליך מדיני שיוביל להסכם שלום עם העולם הערבי בהקדם האפשרי, ובמסגרת זו היא תומכת בנסיגה מהשטחים (תמורת הסכם שלום) ובהפסקת הכיבוש וההתנחלויות, שלדעתה גורמים נזק רב לתהליך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אין שום קשר בין שני הארגונים. "בצלם" פועל מאידאולוגיה דמוקרטית בינלאומית של זכויות אדם. "שלום עכשיו" הוא ארגון ציוני יוני. יואב נכטיילרשיחה 15:59, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

זהה את הדמות

מישהו מזהה את הדמות העצורה בתמונה? ככל הנראה צולם באיזור שנות ה-60. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ד • 00:06, 11 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אף אחד לא יודע? יש פה הרבה בקיאים בהסטוריה, האם אלו שוטרים של בארץ? מאיזה תקופה הסמלים על המדים שלהם? חשבתי שמפה תבוא הישועה. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ד • 22:15, 14 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אם לא מזהים אותו בקלות, סימן שהוא לא מספיק ידוע. אולי יעזור אם תכתוב איפה מצאת את התמונה. האותות מלחמה על חלק מהמדים יכולים להיות ישראלים, אבל אני לא יכול לקבוע בוודאות בשחור-לבן. אם יש שני אותות מלחמה (עצמאות וסיני), ייתכן שצולם בשנים 56 עד 67. כדאי לשאול אנשים מבוגרים שמכירים מדים של משטרת ישראל מהעבר, היו לה מדים דומים אבל אני לא מכיר בוודאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אלה מדי חורף של משטרת ישראל משנות ה-60. ניתן לראות אותם בסרט השוטר אזולאי - לדוגמה כאן. Magisterשיחה 13:59, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ואני גם מזהה את המקום - בית המשפט המחוזי הישן בחיפה. Magisterשיחה 14:50, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה רבה לכולם, התמונה לא קיימת ברשת אלא שייכת לאספן תמונות שמנסה לזהות אותה. החיפוש החל בפייסבוק וזאת באמת כנראה תמונה מ-1965 עד 1975. ומישהו היום זיהה שזה בחיפה. אבל עדיין לא יודעים מי זה. בגלל שהליווי המשטרתי כל כך גדול אנחנו משערים שזה אדם בעל חשיבות כלשהי. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 10:58, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
על פי לבוש ואיבזור האזרחים בתמונה, שנות ה-70 נראות לי פחות רלוונטיות לחיפוש ועדיף להתמקד בשנות ה-60. בהצלחה! Magisterשיחה 10:58, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

האישה שקיבלה דום לב בדרך למקלט בחיפה

שלום. מה שם האישה שהתמוטטה בדרך למקלט בחיפה לפני כמה ימים בעת האזעקה ב3:30 בלילה? ומאיזה מוצא היא? יהודיה? ערביה? ומדוע לא מצרפים אותה למניין ההרוגים בצד הישראלי? (הרי במלחמת המפרץ, אחד שכן נפטר מדום לב בדרך לחדר אטום, הצטרף למניין ההרוגים והיה ההרוג היחידי). תודה מראש לעונים?

שלום לך, לא ידוע לנו מה שמה. מניין ההרוגים יעודכן בהמשך כשיהיו סיכומים בתקשורת והתייחסות של גורמים רשמיים. אגב, בדקתי בערך מלחמת המפרץ והופתעתי לגלות שרשום שם כי "סך הכל הוכרו 77 הרוגים במהלך המלחמה כאזרחים חללי פעולות איבה". לא ראיתי מקור לכך.אגסי - שיחה 09:08, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
"להבנתי ישנה הפרדה של חללי ישראל לשתי קטגוריות, בלתי חופפות. "הנופלים במערכות ישראל" מול "אזרחי ישראל חללי פעולות איבה". נכנסתי לאתר החדש ובין היתר ביקשתי חתך של הנימנים מר"ג, עיר מגורי לשעבר.

ברשימה זאת ניתן לאתר מספר אנשים מבוגרים יחסית שתאריך פטירתם הוא ינואר 1991. אגב גם אלה שנהרגו מהתקף לב או שבץ מוחי בעקבות מתח אירועי השעה ההיא נחשבים כנפגעי פעולות איבה.איתן גרונדלנד הוא האדם היחיד שנהרג ישירות מפגיעת טיל במלחמת המפרץ ובוודאי שהוא נחשב לנפגע פעולות איבה." Nachum - שיחה 10:27, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

פתחתי דיון בשיחה:מלחמת המפרץ ושמתי בערך תבנית {מקור} על כך ש-77 הוכרו כאזרחים חללי פעולות איבה. זה נראה לי מספר עצום ולא מצאתי שום התייחסות לכך בגוגל. אם לא יובא מקור, הנתון הזה יימחק. אגסי - שיחה 15:53, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בספירה חפוזה ולא מדוייקת באתר "לעד" של הביטוח הלאומי מצאתי בערך 80 חללי פעולות איבה בין ה-18 בינואר ל-27 בפברואר 1991, מתוך כ-105 חללי פעולות איבה בכל שנת 1991. או שאכן היו 77 חללים, או שמספרם קרוב מאוד ל-77.--א 158 - שיחה 19:17, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איזה ערבית דוברים בעזה?

הבנתי שיש הבדל בין ערבית מצרית לבין ירדנית. איזה ערבית דוברים בעזה? 109.65.107.84 16:56, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אני מניח ששילוב של ערבית פלסטינית עם השפעה של ערבית מצרית ואולי גם של ערבית ירדנית. התמורות שחלו במהלך 70 השנים האחרונות, ובפרט שינויי גבולות ומעברי אוכלוסין, הביאו לשינוי בפיזור של הניבים הערביים בארץ ישראל. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ח בתמוז ה'תשע"ד • 17:06, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

סגירת מעגל בין מתכות שונות לרגל צפרדע

אני קורא את הספר של דייל דובין ובתחילתו הוא כותב "בשנת 1790, קהל של מדענים שפשף את עיניו בתדהמה למראה הופעתו של לואיג'י גלוואני, שהדגים כיצד הוא גורם לרגליים של צפרדע מתה לרקוד באמצעות גירוי חשמלי. גלוואני ידע שסגירת מעגל בין מתכות שונות לרגלי צפרדע מתה, יוצרת זרם חשמלי". אשמח לקבל הסבר למשפט המודגש. (מה זאת אומרת סגירת מעגל בין מתכות שונות לרגלי צפרדע מתה? האם הכוונה שכשאני מחבר זהב ונחושת ואז את שניהם לרגלי צפרדע אז נוצר זרם חשמלי? אם כן, אז מה ההסבר לכך)

אני לא יודע באיזה רמה לענות על השאלה, (מהי מידת הידע שלך), אבל- למתכות שונות יש פוטנציאל חשמלי שונה (ראה למשל כאן. וכשאתה מחבר בינהן זורם בינהן זרם חשמלי (מהפוטנציאל הגבוה לנמוך.) הצפרדע אינה הכרחית על מנת לגרום לזרם, היא רק גורמת לך "לראות את הזרם", מכיוון שהרגליים שלה רוקדות. ראה גם:תא גלוואני. בלנק - שיחה 23:19, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הצפרדע מספקת את האלקטרוליט, לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
רמת הידע שלי כרגע נמוכה, אבל אני לומד. בכל מקרה לא הבנתי איך העצב המוטורי משמש כמוליך, וגם האם הפרש פוטנציאל המתכות גורם לפעולה חשמלית אין סופית, קרי ריקוד אין סופי של רגלי הצפרדע. מוטיבציה - שיחה 08:52, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ברמה הביולוגית, כדאי לעיין בערך פוטנציאל פעולה. האות החשמלי מומר לאות כימי וחוזר חלילה. זה נכון לכל העצבים.
גם אני משפשף את עיני בתדהמה: גלוואני היה בחיים בשנת 1970? האם יורשיו הספיקו להוסיף את הקישורים החיצוניים המפוקפקים לערך גלוון? Tzafrir - שיחה 09:08, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לאלמוני שתיקן: גם שנת 1870 קצת מאוחרת (מצד שני, המידע הזה לא נמצא בערך על גלוואני). Tzafrir - שיחה 13:17, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
נו באמת, התחלפו לכותב כאן או בספר שתי ספרות. וכנראה במקור 1790. ביקורת - שיחה 14:41, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ריקוד הצפרדעים
לשאלת האלמוני- הצפרדע אינה מספקת את האלקטרוליט למיטב הבנתי- היא רק עדות לזרם. מוטיבציה, הצפרדע משמשת כמוליך, כמו שגם גוף האדם יכול לשמש כמוליך- למעשה, העצבים שלנו מוליכים אותות חשמליים כל הזמן מהמוח לגוף. הפרש הפוטנציאל לא יגרום לפעילות חשמלית אין-סופית, אלא רק עד שהפוטנציאלים ישתוו. בהנחה שהצפרדע מוליכה היטב, זה לא אמור לקחת יותר משנייה או שתיים. בהנחה שהיא אינה מוליכה היטב, נשמע לי לא סביר שהפרש הםוטנציאלים באמת יגרום לרגליים "לרקוד". אגב, לפי הגרסא בויקיאנגלית בכלל היה מדובר באזמל שהיה טעון במטען חשמלי, ולא סתם בשתי מתכות. זה נשמע הרבה יותר הגיוני, כי יכול לייצר הפרש פוטנציאלים גדול בהרבה. בלנק - שיחה 16:48, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
שלום בלנק, בנוגע להולכה של הצפרדע, ליתר דיוק דובר על העצב המוטורי שחובר אל המתכות. בכל אופן, אם אתה משווה את זה לגוף אדם, אז אני תמה לעצמי מדוע כאשר אדם אוחז בשתי מתכות גדולות וסוגר מעגל הרגליים שלו לא 'רוקדות' (אלא אם כן תאמר שהמתח קטן יחסית כדי להשפיע על בן אדם). 80.246.136.173 18:59, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כשאדם מתחשמל, כמובן שהרגליים שלו (ו/או איברים אחרים) כן רוקדות. למה אדם לא מתחשמל מנגיעה בשתי מתכות שונות- התשובה הקצרה היא שאני לא יודע. בגדול- כל הסיפור הזה עם שתי המתכות נשמע לי קצת מוגזם, זה בטח גרם לרעד קל שבקלים כשזה התגלה במקרה, כדי לגרום לתנועה משמעותית צריך נראה לי מקור מתח אמיתי, כמו כאן. כמובן, העובדה שבעל החיים חי עשוייה להשפיע פה, כי יש לו אותו חשמליים משלו, שהמוח משגר, ואולי הם "גוברים" איכשהו על האות החיצוני, וגם כמובן שהבדלי הגודל משחקים פה תפקיד כלשהו. אגב, אלמוני, הסתכלתי קצת ברשת, ובחלק מהמקומות טענו שהצפרדע כן משמשת אלקטרוליט. בלנק - שיחה 23:26, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
יכול להיות שעור האדם מבודד קצת יותר טוב מעור הצפרדע. Tzafrir - שיחה 17:00, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
נו, באמת. לפי הערך האנגלי הוא גילה את התופעה בשנת 1780 ובשנת 1790 הוא כבר החל לפרוש מהוויכוחים הציבוריים (מה גם שדעתו של אלסנדרו וולטה החלה לגבור) כך שאני הייתי מהמר על שנת 1780. אבל לא בדקתי בעצמי אף מקור. Tzafrir - שיחה 17:00, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הסמל של אש"ף

האם הסמל הזה עדיין משמש כסמל הרשמי של אש"ף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

סמל אש"ף
כן. ראה כאן למשל, באתר האו"ם. בלנק - שיחה 23:42, 15 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

קרדיט לצלם ויקיפדי

תמונות ויקיפדיות מסוימות מתירות שימוש בהם תוך "מתן קרדיט"; האם הכוונה לציין שהתמונה נלקחה מ"ויקיפדיה" או את "שם הצלם"? בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 03:59, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תלוי ברישיון שימוש של התמונה, אם ברישיון יש דרישה לתת קרדיט ליוצר, הכוונה לתת קרדיט ליוצר. באופן כללי, כל שימוש בתמונה ותוכן מתוך ויקיפדיה, מחייב מתן קרדיט לוויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לרוב התמונות: ר' ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני (יש לרוב גם כמה דרישות מינימליות מעבר לקרדיט). הקרדיט הוא לצלם. לעתים כל הזיהוי של הצלם הוא שם המשתמש שלו בוויקיפדיה. אין דרישה מפורשת לקרדיט לוויקיפדיה, אך מסיבות מעשיות (ר' דף מקושר) עדיף לתת גם קרדיט לוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 08:59, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אז אפשר לכתוב למשל: "צילום: ויקיפדיה (פלוני אלמוני)". ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:59, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
קראת את ההוראות (הפשוטות) שכתבתי שם? ויקיפדיה (פלוני אלמוני) נראה כאילו הצילום הוא על ידי הגוף ששמו ויקיפדיה, וזה כנראה לא מה שהיה. Tzafrir - שיחה 16:44, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
צפריר, לא קראתי את ההוראות עדיין. אם כתוב למשל "צילום: ויקיפדיה (אלי כהן), זה גם מעיד על המקום ממנו נלקח הצילום וגם מציג את שם הצלם - אני לא מוצא כל פסול בכך. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:19, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
Ben-Natan, לא קראתי את הנימוק שלך, אבל אני לא מבין איפה הבעיה. Tzafrir - שיחה 09:12, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
צפיר, התגובה שלי הייתה לדברים שכתבת לצד ההפנייה שנתת, ולא לכתוב בהפנייה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:16, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מי שצילם הוא אלי כהן, ולא ויקיפדיה. לכן: אם כבר: אלי כהן (ויקיפדיה). ושמי הוא צפריר. בהזדמנות זו אני רוצה לציין לרעה את מציג המדיה שמסבך את הפעולה הזו. Tzafrir - שיחה 21:34, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
בדר"כ יש להזכיר קרדיט לצלם, סוג הרישיון, (וקישור אל פרטיו) תלוי לפי תנאי הרישיון. למשל: צילום: israel israeli, cc-by-sa-3.0. --‏Meni181818 שיחה • כ' בתמוז ה'תשע"ד 01:30, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

Fucking brand-new, by the way

בסרט טריינספוטינג, לאחר התמקחות למכירת הרואין בין בגבי לסוחר סמים, (בגבי מעוניין למכור לסוחר סמים) שבה הסוחר מצליח להוריד את המחיר, מתגלה לבגבי שהסוחר הביא עמו במזוודה הרבה יותר כסף מהמחיר שסוכם לבסוף. הסוחר אומר I'd like to say it's been a pleasure haggling with you ובתגובה אומר בגבי Fucking brand-new, by the way. מישהו יכול להסביר לי את משמעות דבריו של בגבי? 31.168.119.153 17:45, 16 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אחריות על עכבר של Logitech

אם קניתי עכבר על חוטי לפני פחות משנה במחיר הקטן מ100 שקלים בחנות בארץ, האם יש עליו אחריות? נניח הוא התקלקל - למי אני פונה לתיקון או החלפה? 109.65.107.84 11:38, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בדר"כ אחריות במשך השנה הראשונה ניתנת ע"י החנות שבה רכשת את המוצר; ובכל מקרה זו אמורה להיות הכתובת הראשונה אליה תפנה. כדאי שתהיה לך הוכחת קניה (חשבונית). בהצלחה. ואגב: עכבר על חוטי או אלחוטי? ‏[kotz]‏ [שיחה] 14:59, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איך להריץ CPP תחת לינוקס?

שאלה למומחים במחשבים. כתבתי תוכנה בvisual studio בשפת C++ ואני מעוניין ליצור קובץ בר הרצה( executable ) שירוץ בלינוקס (לא קוד, א. איך עושים דבר כזה? 79.177.107.197 20:30, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מקמפלים? בדוק אם gcc עוזר לך. שמוליק - שיחה 20:40, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אתה יכול לפרט בבקשה? איך אני מקמפל ככה שהקובץ שירוץ תחת לנוקס? 79.177.107.197 20:50, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
קימפול במחשב מסוים, עם מערכת הפעלה מסוימת, יוצר קובץ שניתן להרצה, לכל הפחות, באותו מחשב ובאותה מערכת הפעלה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:33, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כאמור, g++ של GCC יעבוד. אם התוכנה לא מותקנת על המערכת שלך, אפשר להתקינה (אם אתה לא מצליח למצוא, נא ציין על איזו הפצה מדובר). אם כי הוא רק המהדר (קומפיילר) ולא סביבת הרצה שלמה. אם מדובר על תוכנית אחת, לדוגמה, hello.cpp, תוכל להריץ:
g++ -Wall -O2 -o hello hello.cpp
אם מדובר על יותר מקובץ אחד, תוכל ליצור Makefile או להשתמש בסביבת עבודה קיימת שתיצור אחד עבורך. Tzafrir - שיחה 09:08, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שפו"פ

איך מתקינים Win3.11 על winXP? יש לי את הדיסקטים המקוריים, גם צרובים על CD אחד. בעבר הצלחתי, נדמה לי על Win95 או 98. חזרתישיחה 22:26, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

לא ברור מה אתה מנסה לעשות ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:08, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
Win3.11 זו תוכנה, לא מערכת הפעלה. במקור היא הותקנה על DOS, ופעם התקנתי אותה על 95 או 98. על XP - לא הצלחתי (אולי כי גם ב-95 וב-98 יש גרעין DOS?). חזרתישיחה 23:18, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
להגיד שWin3.11 היא "תוכנה ולא מ"ה" זה לא מדויק אבל לא ניכנס לזה. נכון שגם 95 וגם 98 משתמשות ב-DOS כדי לעלות ו-XP כבר לא. לא אמרת מה אתה רוצה לעשות, ואני נאלץ לנחש במקום לעזור. אתה יכול להשתמש בוירטואליזציה (VMware למשל). ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:56, 17 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובה. כתבתי מה שאני רוצה לעשות: להתקין 3.11 מ-CD. תוכל לתמצת את התהליך עם VMware? חזרתישיחה 00:10, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מן הסתם רוצים את זה על מנת להריץ איזושהי תוכנה משנים 85-95 הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:09, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

נדמה לי שמורידים את VMWARE PLAYER והתהליך די פשוט. ייתכן שצריך להתקין קודם DOS ואח"כ WIN. הנה סרטון של איזה נמנמן שמראה איך הוא עושה את זה. גם הוא לא מסביר למה הוא רוצה את זה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 01:30, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אין צורך ב vmware. . אפשר להתקין על en:DosBox- הרבה יותר פשוט. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:27, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הנה מדריך כתוב, עם תמונות [3] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:15, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

WinSCP

למומחים במחשבים. יש לי קובץ שאני רוצה להעביר מהמחשב שלי (חלונות) למחשב לינוקס.

בשביל להתחבר למחשב ההוא אני משתמש בCygwin64 בצורה הבאה: נכנס לשרת דואר של הטכניון בעזרת פקודה SSH, מקליד ססמה סודית ומשם עוד הפעם מקליד SSH ואת השם של השרת שאליו אני רוצה להתחבר ואת הססמה השניה. השרת השני (זה שאליו אני רוצה לעביר את הקובץ) לא ניתן לגישה ישירה מהבית שלי אלא רק קודם לשרת דואר ואז SSH לשני. בשביל להעביר קובץ לשרת הדואר אני משתמש בתוכנה WinSCP. מה שאני מתקשה בו זה איך אני מעביר קובץ לשרת השני? 79.177.107.197 12:58, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שרת FTP הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:59, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ספציפית - FTP על SSH - ראה [4] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:02, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אתם יכולים בבקשה לפרט מה בדיוק אני צריך לעשות בשביל זה? אני מאוד מתקשה עם דברים כאלה. אני פשוט צריך להעביר קובץ מהמשב שלי למחשב מרוחק והבעיה המרכזית היא שהתוכנה WinSCP כנראה יכולה לקשר אותי רק לשרת אחד ואני צריך מהשרת הראשון להגיע לשני. לא הבנתי בכלל את הקישורים שנתתם לי. 79.177.107.197 16:13, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אתה יכול להשתמש בפקודת היוניקס scp כדי להעתיק קובץ מהמחשב-שרת-דואר למחשב היעד. ר' כאן תחת הסעיף "שימוש ב-scp". בקצרה הפקודה תהיה

scp some_file user@host:other_file

כאשר host זה השם של המחשב יעד (שבד"כ אתה כותב אחרי ה-ssh).

עקרונית ניתן כנראה ללמד את winscp לדבר ישירות מול השרת השני "דרך" הssh tunnel שאתה כבר משתמש בו. ר' למשל [5] אבל זה למיטיבי לכת ואני לא מכיר מספיק. ייתכן שאתה יכול להשתמש בscp של Cygwin64 (אם יש), ר' כאן.

‏[kotz]‏ [שיחה] 19:19, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הצלחתי! תודה. הבעיה הייתה שאני צריך לעשות SCP לפני שאני נכנס לSSH השני ולא אחרי. עכשיו:
  1. איך אני שולט במיקום של הקובץ? האם אפשרי להעביר בSCP להעביר לתקיה כלשהי, או שזה כבר הגזמתי?
  2. איך יוצרים ארכיון או איזו שיטה להעביר 1000 קבצים בתקייה אחת? האם יש פקודה או שזה משהו שאני צריך לעשות בPC שלי (כמו וין-ראר)? 79.177.107.197 19:48, 18 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
1. אחרי הנקודתיים אתה יכול לשים את הנתיב (ספריות), ביחס ל-home directory של ה-user שכתבת לפני ה"@". אפשר גם נתיב אבסולוטי אם הוא מתחיל בלוכסן. דוגמאות:
scp some_file user@host:/tmp/other_filename
scp some_file user@host:my_dir/my_dir2/other_filename
2. כמה אפשרויות.
א. הפרמטר -r של scp אומר לה להעתיק ספריות (ותתי ספריות באופן רקורסיבי). הנני מפנה אותך שוב לקישור הראשון שנתתי. הוא בעברית ומסביר את הדברים הללו בניחותא כולל דוגמאות.
ב. מחשבי לינוקס רבים יודעים לפתוח קבצי RAR שיצרת עם winrar. נסה לראות אם מחשב היעד מכיר את הפקודה unrar.
ג. יש תוכנות דומות ל-WINRAR שיודעות ליצור קבצים שניתן לפתוח ביוניקס. החביב עלי מכולם נקרא ‎7-zip‎/
‏[kotz]‏ [שיחה] 00:13, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
קובץ שכולל מספר קבצים נקרא קובץ ארכיון. לעניין קובצי rar: אם אפשר: אל תשתמש בהם מכיוון שהם פורמט קנייני של winrar. אתה יכול לקבל תוצאה לא פחות טובה עם ‎7-zip‎, כפי שהוזכר כאן. יש גרסה שתי גרסאות של unrar ליוניקס (אחת חופשית שלא ממש עובדת, אחת לא לגמרי חופשית). יש גם תוכנית חופשית בשם unar שגם עובדת. הפורמט הכי סטנדרטי לקובץ ארכיון הוא ZIP‏. Tzafrir - שיחה 08:57, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מנהרות טרור

כשחפורים מנהרה, לאיפה הולכת האדמה? יש מנהרות באורך קילומטרים- זה טונות של חול ואדמה. לאיפה כל זה הלך? Corvus,(שיחה) 18:01, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שאלה מעניינת, גם בהקשר הכללי יותר-מה עשו עם האדמה ממנהרות הכרמל, למשל. בלנק - שיחה 18:11, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
פתחי החפירה נעשים מתוך מבנים על מנת שמזל"ט לא יוכל לאתר את המנהרה. את העפר הם מפנים לפחי אשפה, שקים ומשאיות. האם צה"ל מצליח לעקוב אחרי פינוי העפר או שהם מצליחים להסוות אותו? אני לא יודע. ‏ MathKnight (שיחה) 18:15, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חישוב מקורב: אורך מנהרה הוא בערך ק"מ אחד ושטחה הוא בערך 2 מטר על מטר, לכן נפחה הוא בערך 2000 מטרים מעוקבים. כלומר: (בהנחה שהנפח הנכרה לא משתנה) שטח של 40 על 25 מטר שבו יש ערמה בגובה של חול (חול? מהי הקרקע ברצועת עזה?). אני עוקב אחר עבודות ההרחבה באחד הכבישים שמצריכות חציבת סלעים. הסלע הנכרה נגרס לחצץ במקום ומובל משם במשאיות לשמש כחומר בניה. מעבר לכך, אני מניח שכמות המנהרות שמובילות לישראל קטנה יחסית למנהרות שמובילות למצריים. אם לא היה מקום בעזה סילקו לסיני? Tzafrir - שיחה 19:45, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
ולמי שלא מכיר: עוד על מלחמת החפירות בזמן מלחמת העולם הראשונה (כולל ניסיונות איתור מנהרות ואפילו קרבות תת־קרקעיים. הערך האנגלי מפורט יותר). Tzafrir - שיחה 08:19, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בניית בסיס נתונים

בניתי טבלה שכוללת שמות של קטגוריות מסוימות (מספר קטגוריה ושם קטגוריה). אני רוצה להוסיף שדה שבו תהיה רשימה של תת-קטגוריות. איך מגדירים שדה כזה ? מה הטיפוס שלו ? גיא - פתרון למחיקה 18:57, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כלומר לכל קטגוריה יכול להיות מספר בלתי מוגבל של תת קטגוריות? במקרה כזה לדעתי הפתרון היחיד (ובכל מקרה זה פתרון שעובד) הוא ליצור טבלה נוספת של תת קטגוריות, שבה המפתח הראשי יהיה שם התת-קטגוריה (בהנחה שהוא יחיד, אם לא אז אפשר שם התת-קטגוריה + שם הקטגוריה), ושם הקטגוריה הראשית יהיה מפתח זר. ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ד • 12:29, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה, רעיון טוב. ואם אני יכול להגביל כמות של תת-קטגוריות, זה יכול לעזור ?
שאלה שנייה - בטבלה אחרת אני רוצה שיהיה שדה שיכיל קובץ תמונה או שם של קובץ. איך עדיף להגדיר את השדה הזה ? גיא - פתרון למחיקה 17:21, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
במקרה כזה אתה יכול פשוט להוסיף שדות לטבלה הראשית: "תת קטגוריה1", "תת קטגוריה2" וכו'. גם אז זה פתרון די מלאכותי ולא יפה.
בזה אני פחות בטוח. אם אתה עובד רק ב-access, לדוגמה, אז יש שדה "קובץ מצורף" שהוא מתאים. אבל אחרת יכול להיות שצריך להשתמש באובייקט OLE או משהו דומה. בקיצור, אל תסמוך על התשובה שלי בהקשר הזה :) ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ד • 17:29, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
כמו כן ראה את התשובה הראשונה כאן. ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ד • 17:30, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה ! גיא - פתרון למחיקה 08:46, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אוסלו וההתנתקות

אני קצת מבולבל. מה נעשה במסגרת הסכמי אוסלו בהקשר של רצועת עזה? האם זה רק הסכם קהיר? מה הוחלט בו, ומה הוסיפה תוכנית ההתנתקות עליו? תודה. ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ב בתמוז ה'תשע"ד • 21:34, 19 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אני לא סגור על מה בדיוק נעשה ברצועת עזה בהסכמי אוסלו, אבל אני מניח שזה פחות או יותר כמו ביהודה ושומרון, דהיינו- כלום. הסכמי אוסלו היו בלוף הדדי. ידועה הטענה הישראלית שהפלסטינים רימו אותנו, שהם מעולם לא התכוונו להפסיק את הטרור, אבל האמת היא שגם ישראל לא התכוונה לסגת מהשטחים- רבין אמר את זה במפורש. כולנו ראינו בטלוויזיה את רבין וערפאת מדברים על שלום ולוחצים ידיים, אבל בשטח הפלסטינים המשיכו לחטוף כל יום מכות מחיילים ומג"בניקים.
בהתנתקות, להבדיל, פונו כל ההתנחלויות הישראליות והבסיסים הצבאיים מרצועת עזה. ואל תתבלבלו- ההתנתקות עדיין רחוקה מלהיות שלימה- ישראל עדיין שולטת על הגבולות היבשתיים והימיים של רצועת עזה, על המרחב האווירי ועל אספקת המים והחשמל. כמו כן, פלסטינים מרצועת עזה נכנסים לעבוד בישראל. כך שלא באמת התנתקנו מרצועת עזה. אבל בכל זאת ההתנתקות הביאה לשינוי דרמטי- יש להם שלטון עצמאי, וכף רגל ישראלית לא דורכת שם (למעט בזמן מלחמה, כמו עכשיו).--85.64.116.162 16:51, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אשמח לראות מקור אמין להכרזה ישראל לא התכוונה לסגת מהשטחים- רבין אמר את זה במפורש. עד בוא ההוכחה, אם יש כזו, זה חשוד בעיני כ(עוד) הכפשה שישראל אופה מצות מדם ילדים פלסטינים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:31, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אם אתה קורא "ישראל לא התכוונה לסגת מהשטחים" ומפרש את זה כ"ישראל אופה מצות מדם ילדים"- יש לך בעיה נפשית.--85.64.116.162 00:07, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אלמוני, אתה מכניס לפה שפת דיבור של פורומים/פייסבוק ("יש לך בעיה נפשית"), וצורת שיח של פורומים/פייסבוק (שואלים שאלה ספציפית ואתה כותב מגילה על כל נושא בעולם חוץ מהשאלה עצמה.) נא להפסיק.ואילן, בבקשה אל תמשיך איתו את הויכוח. אתם רוצים להתווכח תעברו לדף השיחה הפרטי, או לפייסבוק. בלנק - שיחה 00:20, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חבר'ה, אין צורך לפרט את כל דעותיכם על כל הנושאים מקום המדינה ועד שנת 2050. לעצם השאלה שלך אופק, במסגרת תהליך אוסלו, החלק שנגע לרצועת עזה הוא אכן הסכם קהיר. הוחלט בו על החלת הריבונות הפלסטינית על שטחי עזה, למעט גוש קטיף וציר פילדלפי. בעקבות ההתנתקות יצאנו גם מגוש קטיף וציר פילדלפי. בלנק - שיחה 17:53, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
במסגרת אוסלו-קהיר ב-94 הוחלט על נסיגה צבאית של ישראל מכל הרצועה, והעברת השליטה בה לרשות הפלסטינית, למעט היישובים הישראלים שם, כבישי הגישה אליהם וציר פילדלפי שבגבול מצרים שנשארו בשליטה ישראלית. בהתנתקות ב-05 הוחלט על פינוי כל היישובים הישראלים ברצועה והציר, כדי שלא תישאר בכלל נוכחות ישראלית ברצועה - כלומר לסיים לחלוטין את הכיבוש של 67 שם. התגובה של הפלסטינים לסיום הכיבוש הייתה מאכזבת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זהו, שזה לא היה סיום הכיבוש. חלק מהסיבות מפורטות במסמך [6] של אירגון גישה . 79 נקודה משהו - שיחה 00:50, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה לכל העונים עניינית. ‏אופקאלףשיחה‏ • כ"ג בתמוז ה'תשע"ד • 08:58, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

פטור משכר לימוד לעוזר מחקר

איני מצליח, לפי שעה, לקבל מענה ישיר מפקידי האוניברסיטה אולי יש כאן מי שיודע: אני עובד כעוזר מחקר בחצי משרה באוניברסיטת בר אילן (מקור המימון הוא מהקרן הלאומית למדע). האם אני זכאי ללימודים חינם? בתודה, 93.173.132.174 12:16, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

לדעתי לא. הפטור משכר לימוד הוא במסגרת הסכמי שכר ספציפיים; למשל, הסכם השכר של הסגל הזוטר מקנה פטור משכר לימוד בהיקף כפול משעור המשרה. עוזי ו. - שיחה 16:16, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה רבה. 85.250.88.52 20:38, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

למבינים במטלאב

יש לי טבלה שאני מייבא מקובץ חיצוני למטריצה. אני רוצה להציג את הנתונים באופן גרפי, כך השורה הראשונה בטבלה היא ציר הX וכל יתר השורות הם כל אחת גרף אחר(ציר Y) שאני רוצה להציג את כולם באותו הplot (אני לא יודע כמה עמודות יהיו לי). יש פה מונחה לזה? 79.176.81.135 20:46, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

שלום, יש כמה אפשרויות אם כל הY הם באותו גודל

אפשר

plot(x,y,'color1',x,y2,'color2',x,y3,'color3')

באם אתה לא יודע כמה אבל יש לולאה, אפשר להגדיר צבעים לפי לולאה ולעשות

for jj=1:length(yourcolumn)

figure(1)

(plot(x,yourdata(:,jj), ,yourcolorvec(jj)

hold on

end

עבור שתי עמודות Y בצירים שונים אתה גם יכול PLOTY. בברכה אמא של גולן - שיחה 00:05, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

כל הטבלה מאלה (ככה שאין בעיה שאי התאמה בין אורכי הווקטורים), אבל אני לא יודע מראש כמה עמודות יהיו בה (מה שנשאר קבוע זה שציר הX זה העמודה הראשונה ואפשר להניח שי יותר מעמודה אחת). בפיתרון שלך יש לך y1,y2 וכדו'. צריכים ליצור אותם קודם, ואני לא יודע כמה כאלה יהיו. איך עושים את זה? 79.176.81.135 10:21, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
אם M היא מטריצה, כך שהעמודה הראשונה מייצגת את הערכים בציר X, וכל אחת מהעמודות האחרות מייצגת ערכים של גרף (ציר Y), אז אפשר לכתוב פשוט (plot(M. יש לשים לב לכך שהמידע מיוצג לפי עמודות ולא לפי שורות. 80.230.1.89 15:48, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

חולדות

שלום, אני מגדל חולדות ויש לי מספר שאלות לגביהן:

1. לפי מה הן מחליטות מה לעשות? למשל, הרבה פעמים כשאני מושיט להן את היד שלי כדי שיעלו עליה הן מרחרחות אותה, ואז נוטות להחליט לא לעלות עליה. למה הן מרחרחות אותה? למה הן לא עושות זאת תמיד? למה כשהן עושות זאת הן נוטות להחליט לא לעלות עליה?
2. איך יודעים אם הן נהנות או לא? אני יודע שכאשר הן ממש כועסות הן עלולות להשמיע צליל מוזר כלשהו, ואולי גם לנשוך, אבל זה נורא נדיר (לי עוד לא יצא לראות את זה). במצבים רגילים, איך אני יכול לדעת אם הן נהנות?
3. האם הן נהנות כאשר מרימים אותן (דרך הבטן)?

תודה רבה :) 46.19.85.202 21:37, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תשובה: אני אישית, פחות מתחבר לחולדות. אבל אנשים שמגדלים חולדות כחיות מחמד בבית (והכרתי אישית אדם כזה), מספרים שחולדה היא חיה אינטיליגנטית, סקרנית, שובבה, ובניגוד לציפיות היא אסטטית ונקייה. בנוסף היא מכירה את בעליה וחברותית מאוד. ככה אומרים למשל כאן.
את התשובות לשאלותייך אני לא יודע, אבל אני יכול לנחש מי כן יודע. אנשים שמגדלים חולדות כחיות מחמד. למשל כאן, או כאן, או כאן, או בפורומים כמו כאן.
(ויש עוד הפניות בגוגל). בהצלחה, דני. Danny-wשיחה 23:20, 20 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בל"ל ודואר ישראל בעזה בשנות החמישים

מתוך [7]: ”חיפוש דומה בארכיון לע"מ (לשכת העיתונות הממשלתית) מניב שתי תמונות מעניינות לא פחות: פתיחתם של בנק ושל סניף דואר ישראליים בעזה. היה זה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת.” לפי התמונות מדובר על סניף של בנק לאומי. אני מתעצל לחפש כרגע מידע נוסף, אבל זה נראה לי מוזר. למישהו יש פרטים נוספים? Tzafrir - שיחה 09:54, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

אחרי מבצע קדש. Nachum - שיחה 10:21, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
זו פתיחה מחדש של בנק לאומי בעזה. הפתיחה המקורית הייתה בשנת 1914. חזרתישיחה 21:24, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
הפעם השלישית הייתה ב-1967, והרביעית? חזרתישיחה 22:06, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

הערך אולדיז, מוזיקה משנות ה-60

חיפשתי את הערך אולדיז, ששייך לקטגוריה סגנונות מוזיקליים, כדי לקשרו בדף של השדרן דני קרפל. האם קיים ערך מסוג זה בעברית או באנגלית.--Yossipik - שיחה 23:44, 21 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

יש באנגלית en:Oldies אבל זה מונח דינמי, המוגדר לפי הזמן שחלף מאז צאת השיר ועד שידורו. מוזיקת שנות השישים, על חלקיה השונים מפורטת בערך en:1960s in music. בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:20, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
Uziel302, איך אני יכול לקשר את המונח oldies כקישור לדף באנגלית בדף של דני קרפל? אגב, המושג אולדיז הוא מושג די מוכר וידוע המתייחס למוזיקה נוסטלגית משנות ה-50/60. המושג באנגלית קצת מטעה בניסוחו הויקיפדי--Yossipik - שיחה 18:03, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
מומלץ לא לקשר לערכים בוויקיפדיה האנגלית מגוף הטקסט. אם בכל זאת עושים זאת, משתמשים בתבנית {{אנ}}. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 18:07, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תבנית thepost מעריב/סופ"ש

האם יש תבנית של עיתון thepost שאמורה לשמש במקום תבנית של עיתון מעריב (שנרכש והחליף בעלות) --Yossipik - שיחה 01:17, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בקטגוריה:תבניות קישורים חיצוניים - עיתונים אין, אז אני מניח שאין. ניתן לקשר גם לאתרים בלי תבנית. ניתן גם ליצור תבנית על בסיס התבניות הקיימות. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:15, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
Uziel302, אכן בסוף קישרתי בלי תבנית. חיפשתי גם ערך של עיתון thepost ואין --Yossipik - שיחה 18:09, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

פוטין

האם היה לפוטין חלק בטבח בגיאורגיה?--85.64.116.162 00:53, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

האם יש מקור מהימן לכך שגופת מוסלמי בעור חזיר מעכבת אותו מלעלות לגן עדן?

185.32.179.37 01:34, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

קודם כל אין שום מקור אמין שבכלל קיים גן עדן- הכל זה מיתולוגיה, אגדות וסיפורים. מה שיש אולי זה אנשי דת שגורמים אנשים מאמינים לציית לפקודות שלהם בהבטחות שווה לחיי אושר אחרי המוות. ולגבי ספציפית עור חזיר ראה כאן וכאן. Corvus,(שיחה) 10:33, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מנהרות בקוריאה

קראתי היום שבין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית היה שלב של לוחמת מנהרות. לא מוצא מידע נוסף. לעזרתכם אודה. ‏[kotz]‏ [שיחה] 10:58, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

en:Tunnel warfare#Korean War. בברכה, ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 11:25, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 12:21, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

צילום רנטגן

האם בצילום רנטגן ניתן לראות פלסטיק לבן שקוף?

תלוי איפה הוא נמצא (באיזה סביבה), ומה רמת הדחיסות שלו. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה 16:56, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

איך המבנים מתלכדים?

בסרטון [8], בשניות 31-24, איך המבנים נכנסים זה לתוך זה? 80.230.1.89 15:58, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

נראה לי שהמרובע הקטן יותר הוא בניין רב קומות, והפוליגון הגדול הוא גדר של שטח לא בנוי. בגלל הזווית נראה שהם זזים אחד לכיוון השני. ‏[kotz]‏ [שיחה] 16:25, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובה. השאלה שלי היא אחרת. מבחינה אופקית המבנה הרחב יותר קרוב למצלמה, ולכן, לא ייתכן שראש המבנה הצר מסתיר למצלמה את המבנה הרחב (אלא אם הוא נטוי כמו מגדל פיזה, או שיש מרפסת או פלטה גדולה על הגג או באחת הקומות). 80.230.1.89 18:35, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]
לי נראה שהמצלמה פחות או יותר מעל לבניין הרב קומות. ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:20, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

תאוצת הכובד / כוח ג'י

המונח כוח ג'י מפנה לערך תאוצת הכובד, שהערך המקביל לו באנגלית (שקיים בשפות רבו תאחרות) הוא Gravitational acceleration. ואולם, יש ערך אחר על g-force. האם ההפניה שגויה? אביעדוסשיחה כ"ה בתמוז ה'תשע"ד, 20:09, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

ההפניה שגויה. המושגים קשורים אך שונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).[תגובה]

מיגונית

אם תיאורטית רוצים לקנות לקנות מיגונית כמו בתמונה, [9], [10], לאיפה צריך לפנות, וכמה, בהערכה גסה, זה עשוי לעלות? Danny-wשיחה 22:23, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

בכתבה הזאת יש מחירים וגם פרסומת "סמויה" לחברה הזאת. שיהיה שקט, ‏[kotz]‏ [שיחה] 23:08, 22 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

מי מוגדר כעיתונאי בויקיפדיה ?

יש הגדרות למי שמוגדר כסופר או כעורך דין. לא ראיתי הגדרות לעיתונאי. האם כל מבזקן או מגיש מקבל ערך ? לפעמים עורך חדשות שווה יותר. אשמח להסבר.