ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

הערך על דחיסת נתונים \ כיווץ מידע לא ברור לי אז אני שואל פה

אם אני מבין נכון המשמעות היחידה והנצחית של דחיסת נתונים \ כיווץ מידע (במובן מחשוב) היא "להעביר מידע בלי יותרתיות".

למשל, אני יכול לשלוח את האשכול הזה שפתחתי כאן לחבר הן כטקסט והן כתמונה; כתמונה הוא ישקול יותר כי גם הפיקסלים של ה"רקע" יילקחו בחשבון אבל כטקסט הוא ישקול פחות כי רק התווים יילקחו בחשבון כך ששליחת טקסט היא דחוסה (או דחוסה יותר) משליחת תמונה.

האם בזה מסתכם הנושא המורכב הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה לגמרי לא בכיוון. בטקסט רגיל (למשל הטקסט של הדיון הזה) אין יתירות - כל האותיות שנכללות בו נחוצות להעברת המסר, וכך גם כל הביטים שמרכיבים אותיות אלה. דחיסה שלו מאפשרת להעביר את המסר בצורה יעילה יותר, כך שהאורך הכולל של הטקסט יתקצר. באופן דומה, בתמונה בפורמט BMP אין יתירות - כל פיקסל שבה נחוץ להעברת התמונה, גם כאשר זו תמונה פשוטה, למשל ריבוע צהוב גדול. דחיסה לפורמט GIF, למשל, מעבירה את תוכן התמונה בצורה יעילה יותר, כך שיידרשו לכך פחות ביטים. דוד שי - שיחה 12:34, 26 באפריל 2021 (IDT)

למה זה חשוב לשואל אלמוני, שיודע שאינו מבין תחום מורכב, שפיסת ההבנה שבידיו תהיה דווקא "המשמעות היחידה והנצחית". והאם זה תמיד אותו שואל, או שיש משהו בדף הזה שמעודד גישה כזו (אולי הצורך להכות, בבת אחת, לא רק את "המומחה", אלא את רעיון המומחיות עצמו). עוזי ו. - שיחה 12:45, 26 באפריל 2021 (IDT)

אני יודע שאני לא מבין תחומים מורכבים מסוימים, לא לא מבין כל תחום מורכב. אני לא יודע מי שואל מה אבל אני יודע שלפעמים אכן אפשר לתמצת את הרעיון של תחומים מסוימים למשפט או שניים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרעיון לא מתעסק בכתיבת פורמטים יעילים לייצוג. אם תיקח פורמטים של ארכיון, הם לוקחים מידע קיים, שלא מעניין מהו ומהו מייצג, ודוחסים אותו. הרעיון הוא בד"כ להעביר מידע בצורה טובה ומהירה יותר דרך הרשת, ולהעביר מבנה של היררכיית קבצים בצורה פשוטה (tar לדוגמא עושה זאת ללא כיווץ ובד"כ משולב עם פורמט אחר לצורך הכיווץ), לדוגמא לעומת הורדה של מבנה תיקיות מורכב דרך FTP. ויש מטרות שונות, כי יש כמה סוגי דחיסה: עם או בלי אובדן מידע. (¯`gal´¯) - שיחה 17:42, 26 באפריל 2021 (IDT)

סחבק לא מומחה, אבל לדעתי האלמוני כיוון לדעת גדולים (גם אם לא נצחיים). מש:דוד שי כתב שבטקסט שלו "אין יתירות". הוא קצת טועה. למשל, כולם יודעים שאחרי נו"ן סופית בדרך כלל צריך להגיע רווח. מר שי יכול לכתוב "איןיתירות" או אולי "אינ יתירות" והנמען היה מבין את המסר. מנגנוני דחיסת נתונים (למשל LZW) מתמחים בלמצוא יתירויות כאלה בצורה מתוחכמת, ולהעלים אותם, בצורה שאפשר יהיה להחזיר את התוכן המקורי (loseless compression) או תוכן שקול לו (lossy compression). ‏«kotz» «שיחה» 20:09, 26 באפריל 2021 (IDT)

אןי לא םסכים אתך בעניין הרווח שלאחר ןו"ן סופי ובעניין המשמעו של יתירו. זה שהנמען מבין מסר מעוות לא אומר שבמסר המקורי הייתה יתירות. דוד שי - שיחה 20:14, 26 באפריל 2021 (IDT)

זה בדיוק מה שזה אומר. כאשר תוריד מספיק אותיות כך שהמסר יהיה לא מובן (ושלא ניתן יהיה לשחזר אותו!), אז תדע שעברת מ"להוריד יתירות" ל"להוריד מידע". ‏«kotz» «שיחה» 20:27, 26 באפריל 2021 (IDT)

דחיסה היא הורדת יתירות. היא לא בהכרח הגעה למינימום היתירות. ויקטור הוגו שלח למו״ל שלו פעם מברק עם התו הבודד „?״ וזה ענה לו „!״. שניהם הבינו את משמעות המסרים אבל אולי חלק מהקוראים (מי שלא מכירים את הסיפור) לא מבינים. כשעובדים עם מחשבים לא סומכים על קיצורים וצריכים דרכים מוסכמות לקצץ מידע (דחיסה) שתאפשר לאחר מכן לשחזר את כל המידע הרלוונטי וגם תהיה מספיק יעילה (מהירה וכדומה). Tzafrir - שיחה 09:43, 27 באפריל 2021 (IDT)

ישנן כמה גישות לדחיסת נתונים. הפשוטה ביותר היא קוד קצר למה שמופיע הרבה, על חשבון קוד ארוך למה שמופיע מעט. דוגמה: בקידוד רגיל לכל אות יש את אותו אורך קוד. אבל אם נביט על טקסט בעברית, האות י' מופיעה הרבה פעמים והאות ץ' (סופית) מופיעה מעט. אז נקצר את הקוד עבור י', על חשבון קוד ארוך בשביל ץ'. בחשבון הכללי נרוויח, כי בקוד הקצר נשתמש הרבה, ובקוד הארוך - מעט.

לא איבדנו אף מידע, פשוט ייצגנו את המידע שקיים בצורה שמקצרת את האורך הכללי.

!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:03, 26 באפריל 2021 (IDT)

שער שכם

נתקלתי בכתבה כזאת (למעשה נתקלתי בזה לראשונה כאן) על "סגירת הכיכר של שער שכם". לזכרוני, האזור הזה תמיד שוקק חיים. לא הצלחתי להבין מה היה ההגיון של סגירת האזור מלכתחילה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:51, 26 באפריל 2021 (IDT)

התשובה היא שלא היה היגיון.

ומה שהיה בעיקר זה שליוב של בורות ויהירות של מי שהחליט על זה. כנראה באמת היה מישהו שחשב שזה רעיון טוב שאנשים יוכלו לצאת מהשער יותר בקלות, בלי שבכלל הוא ניסה לחשוב מה המשמעות של מה שהוא החליט, והבעיה הבסיסית היא שיש פה שלטון של עם אחד, שמחליט גם בשביל עם אחר, בלי בכלל להתחשב בו, ובלי אפילו לשים לב לזה. eman • שיחה • ♥ 14:44, 26 באפריל 2021 (IDT)

אוקי אז הבנתי נכון כנראה. תודה eman! נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:16, 27 באפריל 2021 (IDT)

כורזים ואישים למיניהם

מישהו מכיר רבנים/מנהיגים ואישים בכללי שהתגוררו ביישוב העתיק כורזים? בנוסף לכך, מישהו יודע מי היה יודן בן ישמעאל ורבי תנחום בן איסבולסטיקא תודה מראש ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 26 באפריל 2021 (IDT)

אתה צריך להניח את ידך על ספר הישוב של שמחה אסף או ארץ הגליל של שמואל קליין - שניהם עסקו באיסוף כל האזכורים של ישובים במקורות היהודיים, ואם מוזכר מישהו שגר בכורזים, זה יופיע שם. 5.102.236.72 10:47, 27 באפריל 2021 (IDT)

חיפשתי בספרים, והאיש היחיד המוזכר הוא יודן בר ישמעאל ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

בוטנים

קניתי בוטנים קלויים בקליפתם, והופתעתי לגלות שהקליפה המלחה. מה הטעם להמליח את הקליפה, הרי לא אוכלים אותה? דוד שי - שיחה 07:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

אתה אמור להכניס את הבוטן עם הקליפה לפה, לרסק את הקליפה בנגיסה קלה ולירוק אותה החוצה. הדבר יוצר תחושת פה אחרת לגמרי מבוטן בלי קליפה. לדעתי האישית, זאת שיטה מעפנה לאכול בוטנים. אבל על טעם וריח... Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:32, 27 באפריל 2021 (IDT)

כשאתה מפצח בידיך את הקליפה מעט מהמלח נדבק לאצבעות. זה מעניק מליחות קלה לבוטנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:12, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני לא חושב שהרעיון הוא להעניק טעם מלוח לבוטנים. אני חושב שזה נועד להרחיק עובשים ומזיקים אחרים מהקליפה. גילגמש • שיחה 19:56, 28 באפריל 2021 (IDT)

בוטן קלוי בקליפה נשמר בסביבה יבשה למעלה משנה. מקור: נסיון אישי. אבל אני לא פוסל את האפשרות שזו באמת הכוונה, אם למשל מפעל האריזה ממוקם במישור החוף בקיץ אחוז הלחות באריזה יהיה גבוה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 29 באפריל 2021 (IDT)

ערבים

למה כשמראים בטלוויזיה ערבים ברחוב, למשל בהפגנה, תרגום דבריהם כל כך כתוב בשפה מליצות, שנראית הרבה יותר ממה שדיברו בפועל?--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)--Nirvadel - שיחה 12:46, 27 באפריל 2021 (IDT)

בטלויזיה נהוג לתרגם ולא לתמלל, ולכן אם מישהו עושה טעות דקדוקית או לשונית, בדרך כלל יתקנו אותה. למשל, אם פלוני אומר "אני צריך חמש שקל", סביר שהתרגום יהיה "אני צריך חמישה שקלים". כך נהוג אגב בכל העולם (המערבי לפחות). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:07, 27 באפריל 2021 (IDT)

"כיכרות״ בירושלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מדוע החליטה עיריית ירושלים לתת לרבים מצמתי הרחובות שלה את השם ״כיכר״, בעוד אין שום קשר או דמיון לכיכר? למשל, כיכר מלמד, כיכר בן ציון גיני ועוד הרבה? האם זה משום שלא נשארו רחובות כדי לחלוק בהם כבוד לאישים ולכן הוחלט על צמתים (אבל אז מדוע ״כיכר מלמד״ ולא ״צומת מלמד״?) והאם יש עוד ערים שנוהגות כך? Gil mo - שיחה 17:29, 27 באפריל 2021 (IDT)

לכיכר יש משמעות מעבר למכשול עגול שמקיפים אותו. לפי ויקימילון: "רחבה עירונית גדולה הנועדה להתאספות של קהל רב.".

בדוגמאות שנתתי, בפירוש לא מדובר ב״רחבה עירונית גדולה״ אלא ב״צומת רחובות קטן ופשוט״. Gil mo - שיחה 20:31, 29 באפריל 2021 (IDT)

השערות: א. בשתי הדוגמאות יש אי תנועה בנוי בלב הצומת, יתכן שמבחינת עיריית ירושליים זה עושה את הצומת כיכר. ב. אולי בעבר הייתה כיכר, והשם נשאר אחרי שהכיכר הוחלפה בצומת? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:56, 2 במאי 2021 (IDT)

ובכן בכיכר דוד סיטון ובכיכר רפי וייס אין אי תנועה. סתם צמתים. לא סביר שבכל ה״כיכרות״ היו פעם כיכרות אמיתיים שהוסבו לצמתים, פשוט משום שיש כל כך הרבה כאלה. דרוש מישהו מועדת השמות בעיריית ירושלים... Gil mo - שיחה 01:18, 3 במאי 2021 (IDT)

האם היהודים מאמינים בשטן?

בנצרות, השטן הוא אחד האלים החשובים ביותר, המשמש אנטגוניסט מרכזי, הפועל נגד האל הראשי. השטן הוא אל הרוע, המין, היצר ולפעמים גם אל המוות האחראי על ענישה של חוטאים. מייחסים לו פעולות רבות בעולם הגשמי ואף שליטה במחשבות. כלומר ביכולת השטן הנוצרי להדיח אדם טוב למעשה רע. השטן משמש לצורך הפחדה ומהווה את הרוע האולטימטיבי.

ביהדות יש קונספט של שטן. שטן מופיע בספר איוב. אבל לא ראיתי שיהודים מייחסים לשטן את יצר הרע או רואים בו ישות הפועלת נגד רצון האל או מנסה להפילו. אבל אני לא מומחה ליהדות ולכן שואל: האם ביהדות יש התייחסות לשטן כישות על-טבעית המסוגלת להשפיע על העולם הגשמי? האם יהודים מאמינים או חוששים מפני השטן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק תיקון טעות בהנחה: בנצרות (הקתולית) לוציפר הוא לא אל, הוא משהו בין שד למלאך סורר. יש רק אל אחד (או שלושה). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:54, 27 באפריל 2021 (IDT)

בנצרות של פנטאון די גדול. שלושה אלים מרכזיים, שיש להם אינטראקציה זה עם זה (לדגומה הבן מאשים את האב על כך שעזב אותו בשעת צרה). יש את האלה האם (קונספט עתיק ימים), שנוצרים מתפללים לה וגם בונים לה מקדשים (כדגומת בזיליקת סנטה מריה דל פופולו) ונשאים תפילות אליה (כדגומת אווה מריה ו-Hail Holy Queen ). במעמד יותר נמוך נמצאים "ארכי-מלאכים" כמו מיכאל וגבריאל שגם להם נושאים תפילות (כדגומת Sancte Michael Archangele). ובנוסף הנוצרים מתפללים ובונים מקדשים לשליחיו של ישו שקיבלו מעמד של מין "חצי-אלים" בעצמם. ככה שלהגיד שיש רק אל אחד זה אומנם "פוליטקלי קורקט", אבל קצת לא משקף את עולם האמונות של הנצרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שוב, "נצרות" היא לא רק קתוליות. יש למשל את הלותרניות, האנגליקניות, הכנסייה המזרחית, ועוד ועוד, כשלכל אחת מהן יש את הסממנים שלה. המשותף היחיד ביניהם הוא שכולם שונאים את היהודים (בצחוק כמובן). בכל מקרה, אין "שלושה אלים". יש "אל אחד עם שלושה פנים". עזוב את הניסיון להבין את הלוגיקה, זו דת, ככה זה. מריה היא לא אלה, היא קדושה. שליחיו של ישו הם לא אלים, הם קדושים. לקדוש בנצרות הקתולית (לא מוכרת בצפון) יש יכולת "מיסטית" וקרבה ל"אוזנו הקשבת של האל האב", שהופכת אותו לפטרון. המקדשים (דהינו כנסיות קתוליות) מוקדשות לאותם קדושים בכדי לזכות ב... מה שלא יהיה.
אתה כמובן יכול להחזיק בדעתך ולהוסיף אלים איך שבא לך, אבל זה לא רלוונטי לדת הספציפית הזאת. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 19:34, 27 באפריל 2021 (IDT)

אני חושב שזה יהיה ויכוח סרק. בכל מקרה בערך אל כתוב מפרוש "אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת." שזה בדיוק התיאור של האלים השונים בנצרות. זה שנתנו להם שמות כמו "ארכי-מלאך", "כרובים" (בלשון יחיד) או "קדוש" לא משנה את העניין. יותר מכך, אם מזכירים לא רק את הקתוליות, אז בכנסיה הרוסית מריה מוכרת כ-"Богома́терь" שזה "האלה האם" ברוסית. והשילוש הקדוש אינו אותו האל, מכיוון שהסיפור התאולוגי המרכזי (הברית החדשה) כולל קונפליקט בין דמות האב לדמות הבן (דבר שאינו מתאפשר במקרה של אל כל-יכול ויודע הכל). גם בדתות פוליתאיסטיות אחרות יש מעמדות שונים: איולוס לא שווה ערך לאפולו.

מעניין לציין שהדיון הזה, אגב, הוא עתיק יומין. כבר בועידת ניקיאה הראשונה (325 לספירה) הועלתה השאלה "מי הוא אלוהים" ו"האם ישו הוא אלוהים". נוסח האני מאמין (Symbolum Apostolicum) 50 שנה מאוחר יותר מדבר על "אל אחד", ויש כמובן את המשולש המפורסם של "האב = הבן = רוח הקודש != הבן != האב != רוח הקודש" (בציור זה יותר מוצלח; כאמור, לוגיקה אין פה), כך שהשילוש הוא בהחלט אותו האל. מצד שני, כמו שאתה מציין כאן בצדק, הנצרות נוצרה כשילוב של היהדות, האלים האליניסטים/לטינים ומאמונות מקומיות גאליות, בריטוניות, קלטיות ונורדיות, ולכן ודאי שהיתה השפעה של אמונות פגאניות. בברית החדשה עצמה מוזכר השטן (פיתויו של ישו) ועולה שאלת "היותו" של ישו (אני לא זוכר את הציטוט המדוייק, אבל פטרוס מזהה את ישו כבן אלוהים - משמע לא אל). בקיצור, דתות זה דבר מסובך... נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 22:13, 27 באפריל 2021 (IDT)

בספר הזוהר ישנו סמאל. ביהדות עממית יש אצונה בקיום השטן שדומה מאד אם לא זהה להשקפה הנוצרית, ואולי פעפעה מהנצרות אל היהדות העממית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:17, 27 באפריל 2021 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש רבנים (כיום או בעבר) שכתבו או דיברו בפומבי על השטן כישות של ממש עם השפעה על העולם הגשמי או עולמו הפנימי של האדם?

ביהדות יש התייחסות לשטן כמי שרוצה לגרום רק רע ליהודים. לדוגמה, לא אומרים ברכת החודש בראש השנה, כדי לבלבל את השטן, שלא ידע מה התאריך וכך לא יקטרג. וכך גם בתקיעת שופר, שמספר התשובות מדוע תוקעים זה משום שהשטן בא לקטרג על היהודים, ולפתע שומע את קול השופר, ומבין שלא יעבוד לו עקב כך שהם מקיימים את מצוות ה', או שגם התקיעה תבלבל את השטן. ספסף • ספספוני בספסופיכם 21:10, 27 באפריל 2021 (IDT)

המילה "שטן" משמעה קטיגור, אדם המלמד חובה (זהו תפקידו של השטן בסיפור של איוב, וכך המקורות שהביא ספסף מעלי מתייחסים אליו); בתור שכזה לפעמים הוא מתחלף ב"מידת הדין", אחת ממידותיו של הקב"ה (ששמו "אלוהים" מרמז אליה ע"פ חז"ל), שבדרך כלל מופיעה במדרש בדרישות למצות את הדין עם הרשעים עד "שאין העולם מתקיים" במידת הדין (רש"י על ספר בראשית, פרק א', פסוק א'). בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד א' אומר ריש לקיש כי השטן "הוא יצר הרע, הוא מלאך המות". פירוש האמרה הוא שאותו כוח הגורם לחטא גם מקטרג על האדם ובסופו של דבר גורם לעונש (השאלה אם אכן מדובר בסוג של ישות חיצונית בעלת כוחות על-טבעיים תלויה, בהקשר זה, בשאלה הרחבה יותר שהיא עד כמה יש או ניתן לפרש את דברי חז"ל באופן מילולי, שאלה שמעסיקה את הוגי הדעות ביהדות הרבנית כבר כמעט אלף שנה). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:54, יום רביעי בשבת, ט"ז באייר ה'תשפ"א (IDT).

סיפור פיתויו של ישו הוא סיפור שהגיע מסביבה די יהודית ושם השטן הוא דמות נוכחת. אם כי בסיפורי ישו גם האל עצמו מדבר אליו, ישירות ולא דרך מלאך. Tzafrir - שיחה 17:20, 28 באפריל 2021 (IDT)

ציטוט מתוך שיעור של הרב מרדכי גרינברג מאתר ישיבת כרם ביבנה)(נראה לי שזה שימוש הוגן)-

"יסוד מופלא כתב הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל בפירושו לתורה, ובאמת הדברים רמוזים כבר בזהר, והוא המשל למלך שרצה לבחון אם בנו ראוי למלכות, וביקש מנערה זונה שתנסה לפתות את בנו. הנערה יודעת את הרצון האמיתי של המלך, שבנו לא יכשל, ואין רצונה לפתות אותו, אך חזקה עליה מצות המלך. לאחר שהתברר שבן המלך לא נתפתה, עשה המלך משתה גדול לכל גדולי המדינה, והנה בן המלך פוגש שם את הנערה, וכעס עליה שאף לשם הגיעה, וכששמע זאת המלך א"ל: שוטה שכמוך, כל המסיבה אינה אלא בגללה, שאילולי היא לא היתה מסיבה, כך אומר הקב"ה אילולי יצה"ר לא היתה בחירה חפשית ולא שכר ולא ג"ע.

למדנו מדברי הזהר שבניגוד למחשבה המקובלת, אין היצה"ר שואף להכשילנו, והוא יודע דעת קונו, שאין רצונו שנפול ברשתו, וכל רצונו להעמיד בפנינו אתגר כדי שנתמודד ונתגבר עליו, ובאמת רצונו שאנו ננצח והוא יכשל ובזה ישלים את משימתו, ואף הוא בא להשתתף במסיבת הנצחון של בן המלך.

יסוד זה כ' הרש"ר הירש בביאורו לפסוק "הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"... היצר לא נברא כדי לשלוט באדם, אלא להעמיד אתגר בפני האדם שהוא ישלוט בו, האדם הוא זה שאמור להנהיג את היצר, זה כל ייעודו של היצר ולזה הוא משתוקק." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזהות בין השטן לבין ל"יצר הרע" (הכוח בנפש האדם שדוחף אותו לחטאים ומעשים רעים), נמצאת בגמרא בבא בתרא (טז א) "הוא שטן הוא יצר הרע". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רק אעיר שתשובות לשאלתך כבר נכתבו רק עברו לארכיון. --2A01:6500:A039:95D9:939D:7259:8D00:FD03 14:21, 4 במאי 2021 (IDT)

שנק קינמון

חשבתי ש"שנק" זה sanke בגרמנית/יידיש. אבל נחש בגרמנית זה schlang. אז מה זה שנק?

ע"פ תרגום גוגל, 'שנעק' באידיש זה שבלול. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שהיה בחדר סגור

כמה זמן ניתן לשהות בחדר סגור שאין בו אוורור. נניח ויש לי חדש של מטר ורבע על מטר ורבע, שגובהו שלשה מטרים. אם אני סוגר את הדלת, כמה זמן אוכל לשהות בו בלא לדאוג לתחלופת החמצן בו. ומהו אכן היחס של גודל החדר למשך השהיה במקום הסגור.--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 19:12, 29 באפריל 2021 (IDT)

הבעייה שלך תהייה אחוז הפד"ח, לא החמצן. תוך 20 שעות בערך תגיע לאזור ה 7% פד"ח ואז הלך עליך. עוד קודם לכן תחווה בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:37, 29 באפריל 2021 (IDT)

תוספות: תוך פחות משעה וחצי יתחילו התופעות של יותר מדי פד"ח. ישבה על הרצפה תאיץ את התהליך מאד (פד"ח כבד מהאוויר) אבל אני לא יודע בדיוק כמה תאיץ אותו. בזמנו חישבתי בזהירות שקוב אוויר מספיק ל 4 שעות חיים (כלומר להגיע ל 7% המפורסמים) אבל מדובר על חיים - לא תפקוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 29 באפריל 2021 (IDT)

7% פד״ח! עכשיו אני מבין מה קרה לממשלה: בלבול, אובדן קואורדינציה וישנוניות... Gil mo - שיחה 20:34, 29 באפריל 2021 (IDT)

בתור מצביע ליכוד - 🤔 !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:24, 29 באפריל 2021 (IDT)

אגב, אם יש פתרון כלשהו לסילוק הפד"ח אפשר לשרוד בחדר ימים. לא זוכר כמה בדיוק, אבל בטוח שמעל שבוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:26, 29 באפריל 2021 (IDT)

תודה. חצי או שליש סנטי מתחת לדלת, וכן חור המנעול, האם יש בהם כדי להושיע את המצב? כמו כן, כמה נדרש בשביל לתפקד ולא רק לשרוד?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 23:38, 29 באפריל 2021 (IDT)

כהמשך לשאלה, ואולי שאלה אחרת. יש בעיה בריאותית לישון לילה בחדר סגור (עם חור מנעול וכדו'), או שאין שום נזק בעניין? דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:41, 29 באפריל 2021 (IDT)

אתה חושב שיש הבדל בין שינה לבין כתיבה בוויקיפדיה, למשל? דגש - שיחה 23:42, 29 באפריל 2021 (IDT)

בכתיבה אפשר להשאיר דלת פתוחה, בשינה בישיבה לא ממש... דרדק • שיחה • י"ח באייר ה'תשפ"א • 23:44, 29 באפריל 2021 (IDT)

אין בעייה. לא תגיע אפילו ל0.5% פד"ח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:31, 30 באפריל 2021 (IDT)

אילן, זו תשובה עבורי?--2A01:6502:A97:341A:146:3A9F:9C19:2AE2 00:35, 30 באפריל 2021 (IDT)

לא, ראה למטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:38, 30 באפריל 2021 (IDT)

נאס"א טוענים שניתן למדוד ירידת ביצועים כבר ב 0.5% פד"ח. אבל להרגיש ממש תעלה לסביבות ה 1%. הנשימה תואץ, הדופק ולחץ הדם יעלו, תרגיש מחנק, ואולי יתחיל כאב ראש. בחלל שתארת זה יתחיל בערך אחרי 3 שעות. על כל פנים עדיין תוכל לתפקד. יש מחלוקת איפה העקה הופכת להיות בעייתית ממש, כנראה זה סביב 2% ויש שוני גדול בין אדם לאדם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:37, 30 באפריל 2021 (IDT)

לגבי החרך מתחת לדלת וחור המנעול... פה אני רק יכול להעריך. קשה לי להאמין שחור המנעול ישנה משהו, אבל חרך מתחת לדלת יפנה פד"ח מהחדר מפני שהוא כבד מהאוויר. אין לי דרך לדעת כמה בלי לעשות ניסוי של ממש, אני מנחש שזה יהיה משמעותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:43, 30 באפריל 2021 (IDT)

אגב, גם את ה 7% לקחתי בזמנו מנאס"א. זה יהרוג אותך תוך 10 דקות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:46, 30 באפריל 2021 (IDT)

מבחינה כימית, האם גלידה חייבת להיות שומנית?

לפי מה שאני יודע (ואולי אני טועה) רוב הגלידות בעולם מבוססות על שמנת וסוכר; כלומר מבחינה כימית כל גלידה היא בכללותה תערובת של שומנים וסוכרים ולכן גם היא משמינה מאד.

אבל האם זה חייב להיות כך וגם האם אין גלידה שהיא בעיקרה חלבונית? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גלידה שלא מכילה שומן היא קרחון („קרטיב״) או סורבה. למיטב ידיעתי הסוכרים משפיעים לא רק על הטעם אלא גם על מרקם הגלידה, אבל מן הסתם יכולות דרכים אחרות שאפשר להשתמש כדי להשפיע על המרקם ועל נקודת הקיפאון. Tzafrir - שיחה 17:22, 30 באפריל 2021 (IDT)

אכן, גלידה היא תרחיף, מה שמחייב נוכחות של שומן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:29, 30 באפריל 2021 (IDT)

יש מוצרים שנקראים "גלידה" בחנות שיש בהם 0 אחוזי שומן והשומן מוחלף בעמילנים. אני לא יודע אם זה עונה להגדרה המילונית של "גלידה". גילגמש • שיחה 19:28, 1 במאי 2021 (IDT)

יש הגדרה מילונית לגלידה? על כל פני ל"גלידה 0% שומן" יש טעם מזעזע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:09, 2 במאי 2021 (IDT)

מבוסס על עמילנים? מדובר על גלידה או על רפרפת (פודינג)?

התייחסתי למוצר ששמו בסופר הוא "גלידה" ויש בו אפס אחוזי שוצן. אני לא יודע אם זה עומד בהגדרה המילונית של "גלידה" אבל מניח שזה עומד בתקן אחרת החברה תהיה אשמה בהטעיית הצרכן ויש קנסות כבדים על דבר כזה. לגבי טעם וכו' - זה כבר עניין אישי. גילגמש • שיחה 14:53, 2 במאי 2021 (IDT)

Orangecello או triple sec

האם Orangecello נחשב לטיפל סק?

עזרה בזיהוי חרק

הועבר למסדר זיהוי בעצתה של יהודית1000 - שיחה 01:29, 2 במאי 2021 (IDT). השומרוני הטוב • שיחה 16:15, 2 במאי 2021 (IDT)

זיהוי חללים שאינם ישראלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בעקבות האסון, רציתי לדעת איך מזהים חללים שאינם אזרחי ישראל ואין להם קרובים בארץ. כבר ביום שישי התפרסמו שמות של תיירים מארגנטינה שנמצאים בארץ ללא קרובים. על סמך מה נעשה הזיהוי? הרי אין לרשויות בארץ שום מידע על החלל (טביעת אצבע\שיניים\דנ"א), ואין קרובים שיזהו. האם מסתמכים רק על מסמכי זיהוי שייתכן שנשא? או על עדויות חברים? מחכים לדגימות מהמשפחה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשהגופה שלמה, מספיק תמונה. דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:47, 1 במאי 2021 (IDT)

ומי מספק את התמונה? רשות ההגירה?

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב

סוגים של השתלטות מרחוק על מחשב למשל:

• השתלטות חלקית: שיתוף מסך עם Skype או עם Zoom
• השתלטות מלאה "טרוייאנית": כגון עם Sub7
• השתלטות מלאה "לא טרוייאנית": כגון עם SFTP/SSH (שורת פקודה או ממשק גראפי מצומצם) או עם TeamViewer (ממשק גראפי מלא)

האם יש עוד משהו שונה בכל אחת מהשיטות מלבד נרחבות ההשתלטות והפורט?

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה חלקית? עם שני סמנים? שליטה מרחוק בכל מקרה דורשת התקנת תוכנת שרת על המחשב - האם נדרש אישור על מנת לקיים את החיבור זה דבר טכני. יש גם כאלה שמאפשרים לכבות את המסך בזמן השליטה. Sub7 - לא חושב שהוא עובד כיום. אנטיוירוסים כבר יודעים לזהות אותו ונראה לי שהאתר שלו כבר לא קיים. לגבי השאר, יש כמה פרוטוקולים לשליטה מרחוק (RAT), כמו VNC (RFB), SSH שצויין, גם RDP. (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 1 במאי 2021 (IDT)

SSH זה פשוט התחברות לשרת (נניח התחברות לשרת של אוניברסיטה תחת root מסויים), לא למחשב ספציפי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 18:02, 3 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ישנה באמת "הצטברות עייפות" לטווח של לדוג' שבוע? או שאחרי כמה ימים כבר לא משנה כמה ישנתי קודם וזה רק פסיכולוגי? תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • י"ט באייר ה'תשפ"א • 21:40, 1 במאי 2021 (IDT)

הוספה: האם אפשר להשלים הצטברות כזו? דרדק • שיחה • כ' באייר ה'תשפ"א • 21:42, 1 במאי 2021 (IDT)

לפחות עפ"י המקרה של רנדי גרדנר , מחזיק שיא גינס על הזמן הארוך ביותר ללא שינה, כנראה שלא נדרש להשלים חוסר בשינה. אבל זכור לי ששמעתי על כך ששינה לא רציפה אינה איכותית כמו שינה רציפה ויידרש זמן שינה ארוך יותר כדי להשלים את החוסר בשינה. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 2 במאי 2021 (IDT)

הצטברות עייפות היא לא דמיון. זה קיים. יש עוד הרבה דברים להבין בנושא, אבל דבר אחד שכבר ידוע הוא שחומרי פסולת מופרשים מנוירונים במוח (לא מכל אזורי המוח, אבל ברבים מהם, וזה עם סייג שיכול להיות שזה נכון לכולם אבל אין נתונים) רק בשינה עמוקה (לא שנת סף ולא שנת חלום) וגם צבירת סוכר לאנרגייה.

התוצאה היא שללא שינה יש הצטברות של חומרי פסולת, ובאיזשהו שלב (תלוי במחקר שקוראים...) מתחילה הרעלה. גם נושא הסוכר חשוב. מכל תאי גוף האדם נוירונים הם הצרכנים האינטנסיביים ביותר של סוכר. המוח הוא רק 2% ממשקל הגוף, אבל הוא צורך 20% מהחמצן, והחמצן הזה שמשמש למעגל הזרחון החמצני שהדלק עבורו הוא סוכר.

לגבי השאלה על "השלמת שינה" - מצד אחד ברור שיש פיצוי מסוים. שינה ארוכה שכוללת הרבה מחזורי שינה עמוקה תפנה יותר פסולת ותצבור יותר סוכר. אבל לא מדובר על נוסחה פשוטה. מבחינת התאוריה, יש כאן תועלת פחותה עם אורך השינה. בכל מחזור שינה שנת החלום מתארכת על חשבון השינה העמוקה, כך ששינה של 12 שעות לא מפנה פסולת פי 2 משינה של 6 שעות. מצד שני יש מחקרים שמראים דווקא להיפך - ששינה שלמה של 8 שעות תצליח לפצות על שינה של 5 שעות בלילה הקודם. אסייג ואומר שאלו שקראתי שטוענים זאת הם ישנים יחסית, משנות ה-80.

יש כאן שאלה מה ואיך בדיוק מודדים, ומה בכלל ניתן למדידה בטכנולוגיות הקיימות. התשובות מצטברות, אבל הרבה עדיין לא ידוע. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:01, 2 במאי 2021 (IDT)

תודה רבה! אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • כ' באייר ה'תשפ"א • 09:05, 2 במאי 2021 (IDT)

מטבעות צרפתיים

האם בסביבות שנת 1914 היו בצרפת מטבעות שעליהן חקוק דמות אלילית כלשהיא? סמל של פולחן של אחת הדתות? אולי משהו שבעבר שימש לפולחן עתיק ובעידן המודרני כבר לא? 80.246.140.1 04:19, 2 במאי 2021 (IDT)

הדמות שאפשר למצוא על מטבעות צרפתיים היא בדרך כלל של מריאן, ייצוג של הרפובליקה ולא סמל פולחן. עוזי ו. - שיחה 16:20, 2 במאי 2021 (IDT)

מבחינת ערים, מה היה מסלולם הצפוני של סוחרים כוזרים לסין וההפך

באילו ערים עברו? (אני מניח שתחנות מרכזיות היו איטיל ו-Chang'an, אבל מה היה ביניהן?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך דרך המשי? Tzafrir - שיחה 12:21, 2 במאי 2021 (IDT)

התכוונתי לערים; ערכתי את הכותרת בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי על המסלול:

Atil - Tashkent - Dunhuang - Chang'an

אם זה אכן היה המסלול (ולא ירדו דרומה אל עיראק, איראן והודו) אז מה היה היו ערי הביניים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דרך המשי כוללת מספר מסלולים אפשריים. מדובר בדרך שהייתה פעילה במשך תקופה ארוכה מאוד. מכאן אפשר להסיק שערים קמו ונפלו. אני לא חושב שקיימת רשימה מלאה של ערים שעמדו לאורך דרך המשי כי המסלול שלה לא קבוע ובגלל שינוי שהזכרתי לעיל. בכל אופן, אפשר לקחת מפה מודרנית שעליה מסומנת דרך המשי (או לפחות המסלולים העיקריים שלה) ולבדוק איזה ערים מודרניות נמצאות על המסלול או בסמוך לו. גילגמש • שיחה 15:20, 2 במאי 2021 (IDT)

כבר עשיתי במידת מה את מה שתיארת ולא מצאתי מסלול צפוני (שוב ערכתי את הכותרת כדי להדגיש מסלול צפוני); אם אני מבין נכון ניתן לפי הבנתי לדבר על שלושה מסלולים מכזריה לסין; צפוני (עליו אני מחפש מידע), מרכזי דרך איראן הודו וההימלאיה ודרומי דרך איראן, הודו ובורמה. גם ערים מודרניות אין ממש בנמצא במסלול צפוני בקרבת ימת ארל והתקשתי למצוא נתונים על ערים ועיירות שהתקיימו בתקופת הכוזרים באזור זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התאוששות מתרומת דם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם אדם בריא ממוצע תורם דם (נניח כמות של חצי ליטר) תוך כמה זמן הגוף מחזיר לעצמו את הכמות הזו? 2A01:6502:D597:2802:85E7:E787:BAC4:4444 12:58, 2 במאי 2021 (IDT)

Donated plasma is replaced after 2–3 days.[67] Red blood cells are replaced by bone marrow into the circulatory system at a slower rate, on average 36 days in healthy adult males. In one study, the range was 20 to 59 days for recovery.[68] These replacement rates are the basis of how frequently a donor can donate blood.

מתוך https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_donation

2.53.44.220 13:22, 2 במאי 2021 (IDT)

שרירים וחלבון

המידע בויקידפיה אינה מהווה יעוץ רפואי.

1) כמה סוגי חלבון שונים יש ברקמת שריר? ניקח לצורך העניין בייספס.

2) מתוך כלל המסה של הרקמה, כמה אחוז הם כימית חלבון? כנראה שמשהו מאוד מאוד נמוך, נכון?

3) איזה איבר בדיוק מפריש את החומצה הלקטית לתוך השרירים? אין לי בלוטות חלב בידיים.

4) האם הפרשת החומצה הלקטית למעשה הורגת תאים? אם כך, האם החלבון שלהם מנוצל, או שהמופרש החוצה מהגוף?

4.1 )ניקח מקרה קיצון של אדם שאכל 0 חלבון לפני ואחרי אימון ועשה תרגילים שהפרישו חומצות חלב לשריר. האם מסת השריר שלו תרד?

5) במשך כמה זמן אחרי האימון הגוף "מוכן" לקלוט חלבון חדש שיהפוך לשריר? אם אכילת החלבון נעשית יום אחרי זה, זה עדיין יעבוד?

תודה

1. כל תא מתאי הגוף כולל חלבון. בייספס (השריר הדו ראשי) הוא שריר משורטט (או שריר שלד) ולכן הרכבו דומה לשרירים משוררטים אחרים. מבחינה זו, הוא דומה לבשר שמוכרים בסופר. שיעור החלבון בבשר כזה הוא כ30% מהמשקל. אני מניח שזה גם המצב בשריר אנושי ממוצע.
2. אין אפשרות לענות על שאלה כזאת. יש רקמות שבנויות אך ורק מחלבון (למשל סיבי קולגן) ויש רקמות שיש בהן מעט מאוד חלבון.
3. אף אבר לא מפריש חומצה לקטית. חומצה לקטית היא תוצר של פירוק גלוקוז כשאין מספיק חמצן או שלתא מסוים אין אפשרות להשתמש בחמצן. אפשר לעיין בערך נשימה תאית להסבר מעמיק יותר
4. חומצה לקטית יכולה להוריד את הPH בדם. אם הPH ירד מספיק יהיה נזק לתאים שיכול להגיע עד מוות. זה לא קורה בתנאים רגילים אצל אדם בריא.
   1. המסה של הלב או של שריר אחר כלשהו לא תרד בגלל אימון בודד.
5. חלבון לא הופך לשריר. כשאדם אוכל מזון מסוים, הוא מתפרק ליחידות המבנה הבסיסיות ביותר. במקרה של חלבון מדובר בחומצות אמינו. תהליך הפירוק הזה הוא "עיכול". חומצות אמינו אלה ישמשו בתהליך אנבולי ליצירת תאים או להגדלתם. בתא אנושי ממוצע יש הרבה מאוד תרכובות ורק חלק מהן עשויות מחומצות אמינו. גילגמש • שיחה 15:14, 2 במאי 2021 (IDT)

מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף?

מכשירים עם זיכרון בלתי נדיף יש בשפע: כל מחשב אישי, כל טלוויזיה מודרנית (עם לווין). מה תהיה דוגמה למוצר חשמל שנמכר באופן נפוץ עם זיכרון נדיף? אולי רדיו? אולי משהו אחר? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הזכרון RAM במחשב הוא זכרון נדיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:48, 2 במאי 2021 (IDT)

בהמון מוצרים יש רכיבים שנקראים מיקרו-בקרים שהם בפועל מחשבים. בפרט יש להם גם כמות צנועה של זכרון נדיף משל עצמם. מכיוון שהם כל כך זולים, הם משולבים במגוון גדול של מוצרים כי פשוט יותר לתכנן מערכת אתם מאשר עם רכיבים בסיסיים יותר. נראה לי שהיום כמעט בכל מוצר חשמלי מספיק מורכב יש גם זכרון נדיף. Tzafrir - שיחה 17:49, 2 במאי 2021 (IDT)

למעשה, נראה לי שיהיה די קשה בימינו למצוא מוצר חשמלי עדכני שיש לו זכרון בלתי נדיף אך אין לו כמות מסויימת, ולו זעירה, של זכרון נדיף.2.53.44.220 18:35, 2 במאי 2021 (IDT)

איך קוראים ללוליין הזה?

https://gofile.io/d/NDW9r3 שלום, איך קוראים לזה באנגלית? איך לחפש כדי לקנות? תודה.

סוגי שניצל

האם יש הבדל בין "Schnitzel", "Escalope", "Cotoletta" ו"Piccata"?

אני יודע שבולם זה חתיכת בשר דקה מטוגנת בפירורי לחם. השאלה היא מה ההבדלים בין המאכלים שציינתי או שזה בסך הכל אותו דבר בשפות אירופה שונות?

תגובתי לשאלה נמחקה לצערי. לדעתי מחיקה מוחלטת של עריכה היא דבר שלא אמורים לעשות בדפים אלה, האם אני טועה? Gil mo - שיחה 00:55, 4 במאי 2021 (IDT)

אני משער שזה נעשה בשל נטייתך לשלוח שואלים לחיפוש בגוגל. אני לא בטוח מה הכלל במקרים כאלה, על כל פנים (בהנחה שזה מה שהיה) כבר העירו לך מספר פעמים שזו אינה תגובה שמועילה למישהו ובודאי אינה הולמת את וק:הכה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 4 במאי 2021 (IDT)

כן, זאת בדיוק סיבת המחיקה. ספרן לא אמור להגיב "לך תחפש במדפים" כשאולים אותו איפה יש ספר בשם "לוליטה", אלא להפנות למיקום הספר במדף הנכון (אפילו אם מצופה מהקוראים להכיר את שיטות המיון). אם לא מעוניין לעשות זאת עשרות פעמים ביום, מוטב שלא יהיה ספרן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

בישראל, שניצל הפך להיות שם כללי לבשר (ובהמשך: לא רק בשר) שמטוגן (ואולי גם אפוי) בציפוי פירורי לחם. השמות שציינת הם כולם שמות של מאכלים כאלו. לכולם יש ערכים בוויקי האנגלית. אבל לכולם אפשר לקרוא בעברית ישראלית גם „שניצל״ (אם לא נמצאים בחברת אניני טעם מלומדים). Tzafrir - שיחה 09:26, 4 במאי 2021 (IDT)

לזכרני, בחדר אוכל של אוניברסיטת ציריך הגישו גם "שינצל" וגם "פיקטה". ה"פיקטה" היתה יותר זולה, עשויה עוף, עבה יותר ועם משמעותית פחות פירורים, ופחות קרנצ'יות. שניצל היה יקר בהרבה, משמעותית יותר דק, עשוי חזיר ונראה מטגן בשמן עמוק. תמיד הרגשתי שפיקטה היא סוג של "שניצל ב'" עבור סטודנטים מועטי יכולת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:04, 4 במאי 2021 (IDT)

האם חיות שמינם נקבע באקראיות ולא ע"י כרומוזומי מין מפתחים כרומוזומי מין לאחר קביעת מינם?

כלומר האם במנגנון תלוי טמפרטורה למשל, מין החיות בפועל נוצר מכורמוזומי מין שנקבעו ע"י טמפרטורה? או שבכלל אין להם כרומוזומים שיושפעו מהטמפרטורה אלא יש להם אנזימים והורמונים שנקבעו ע"י הטמפרטורה?

לא, אין להם כרומוזומי מין כלל. מקור. אציין שלא רק להם אין כרומוזמי מין, אלא גם ליצורים נוספים. לדוגמה, תודרנית לבנה.

מנהיגי פלסטין ועברית

האם מחמוד עבאס (אבו מאזן) מבין עברית?

האם מוחמד אל-חוסייני (יאסר ערפאת) הבין עברית?

לגבי הראשון אני כמעט בטוח שכן, אבל בוודאי שלא שוטפת וברמה יחסית מינמלית, השני פחות ואולי בכלל לא. בברכה רבה דזרט • שיחה 21:54, 3 במאי 2021 (IDT)

מחמוד עבאס נולד בצפת וחי בה עד גיל 12.5. בעירו היה מיעוט יהודי קטן אבל נדמה לי שחלק גדול מהם היו דוברי ערבית. נדמה לי שמעט מאוד מערביי העיר דברו את שפות היהודית (אני לא אתפלא אם יהודים שם דברו ביניהם יותר יידיש ולדינו ואולי אף ערבית, אבל לא בדקתי). מאז הוא חי בסביבה דוברת ערבית.

יאסר ערפאת חי במשך כמה שנים בילדותו בשכונת המוגרבים (היום: רחבת הכותל) ולדבריו גם שיחק עם ילדים יהודים (שיכול להיות שהיו דוברי עברית). אבל מעבר לכך לא גדל בקרבת דוברי עברית.

Tzafrir - שיחה 22:33, 3 במאי 2021 (IDT)

למה ניקוטין פומי הוא דווקא במסטיקים או ב-snus אבל לא בכמוסות או טבלטות?

מה הבעיה הגדולה לתת ניקוטין פומי בכמוסות או טבלטות? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נאמר לי שהוא נספג לזרם הדם ברקמות הריריות בחלל הפה, ואם הוא מגיע לקיבה הוא מתפרק. לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:46, 4 במאי 2021 (IDT)

איך ילדים באים לעולם

איך ילדים באים לעולם?

ראו ערכים לידה ורבייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:39, 3 במאי 2021 (IDT)

כמות החולים החדשים בישראל שהם גם מחוסנים בחיסון של פייזר

האם יש מקור בר-סמכא שיודע להגיד האם וכמה מהחולים החדשים בישראל מדי יום הם כאלו שחוסנו כבר? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:59, 3 במאי 2021 (IDT)

משרד הבריאות. הינה מידע כללי: [1]. באפשרותך לפנות אליהם לקבלת תשובה לשאלה ספציפית. הם חייבים להשיב לך לפי חוק חופש המידע תוך זמן שקבוע בחוק, אני לא זוכר בכמה בדיוק מדובר אבל זה לא כל כך הרבה. גילגמש • שיחה 21:02, 3 במאי 2021 (IDT)

הנה הנתונים של מאומתים לאחר חיסון. אם אתה מצליח להבין מהטבלה משהו בעל ערך אנא שתף אותנו כאן, השאלה באמת מסקרנת. Gil mo - שיחה 09:16, 4 במאי 2021 (IDT)

הטבלה הזו עונה בדיוק על השאלה שנשאלה כאן. לקחתי כדוגמה את שלושת השבועות האחרונים המוצגים, ואיחדתי את קבוצות הגיל השונות. אם יש מתחת ל-5 אנשים בקטגוריה, הדבר מצויין כפחות מחמש, אז אם היו כמה קבוצות גיל כאלה, איחדתי אותן בצורה מצטברת (פחות מעשר, מחמש עשרה וכן הלאה) בנוסף למספרים המוחלטים שהופיעו.

אימותים אחר וללא חיסון, ע"פ הקישור שGil mo הביא בתגובתו

שבוע	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה ראשונה	מספר חיוביים 1-6 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 7-13 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים 14-20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים מעל 20 יום לאחר מנה שנייה	מספר חיוביים ללא חיסון
4.4-10.4	25>	25+14>	25+10>	25+15>	15>	15>	25>	10+153>	1372
11.4-17.4	15>	35>	20>	30>	0	15>	5>	5+126>	816
18.4-24.4	10>	10>	25>	35>	5>	5>	10>	5+117>	5+594>

כלומר, בשבוע הראשון שמוצג כאן מדובר על כ-10% מהמאובחנים השבועיים. בשבוע השני כ-13.7%. בשבוע השלישי כ-16.5%.

אותי מעניין יותר לדעת כמה מהחולים קשה נמצאים אחרי החיסון, מכיוון שהחיסון דווח כמגן מפני הדבקה סימפטומית ולא הדבקה ככלל (שזה מה שנבדק ב-PCR).

יום אבל לאומי - אסון שרפת הכרמל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם מישהו יכול להסביר מדוע לא הוכרז על יום אבל לאומי בו נספו 44 בני אדם באסון השרפה בכרמל? צריך להיות עקביים בימי האבל הלאומיים, לא? Gil mo - שיחה 11:31, 4 במאי 2021 (IDT)

נתניהו אמר שיכריז על יום אבל. לא עשה. עבר כבר לפחות 10 שנה מאז. אם מכריזים על יום אבל לאומי, זה רק לאותו יום, והוא לא חוזר כל שנה (כמו ימי הזיכרון). PRIDE! - שיחה 14:40, 4 במאי 2021 (IDT)

בכל אופן חוסר העקביות הזאת מריחה כמו משהו פוליטי, האם אני טועה בגדול? Gil mo - שיחה 14:49, 4 במאי 2021 (IDT)

לא חושב שפוליטי. זו חידלות האישים הרגילה של נתניהו והקלות הבלתי תאמן בה הוא משקר ומורח. (ואני הצבעתי עבורו). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:43, 4 במאי 2021 (IDT)

האם סירוס בגיל מתקדם פוגע בפיתוח שרירים?

האם הסוסים בחיל הפרשים היו זכרים פוריים או שעברו סירוס?

הסירוס מוריד מצד את רמת האגרסיביות של הזכר, אבל מצד שני פוגע בהתפתחותו. אז אם מסרסים את הסוס בגיל בוגר, כאשר הוא בשיא כוחו: האם הוא ימשיך לפתח שרירים כמו זכר "שופע טסטוסטרון" או שמרגע הסירוס הוא יתחיל לאבד מסת שריר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:23, 4 במאי 2021 (IDT)

אני לא יודע לגבי סוסים אבל בני אדם זקוקים לטסטוסטרון לפיתוח שרירים. גילגמש • שיחה 13:56, 4 במאי 2021 (IDT)

נניח לצורך העניין שסוסים ואנשים פועלים זהה. האם סירוס בגיל בו הסוס הגיע לבגרות מינית ימנע ממנו פיתוח מסת שריר נוספת? והאם האשכים הם האחראיים היחידים על יצור הטסטוסטרון בזכר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:00, 4 במאי 2021 (IDT)

כן למרות שלא יווצרו שרירים חדשים או רקמות חדשות, הרקמות הקיימות יכולות להתחזק. בגוף האדם יש מספר מקומות יצור לאנדרוגנים. האנדרוגן החשוב ביותר הוא טסטוסטורון בגברים (בנשים אסטרוגן). מקור ייצורו העיקרי באשכים. גילגמש • שיחה 14:32, 4 במאי 2021 (IDT)

אצל בני אדם מחסור אקוטי בטסטוסטרון מלווה בירידה במסת שריר. כלומר - לא רק שלא מעלים מסת שריר, מאבדים מהקיים. נאמר לי על ידי אנדוקרינולוג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 4 במאי 2021 (IDT)

האם הפיכת עוגיות http לייחודיות לאתר מסוים כך שלאתרים אחרים לא תהיה כל גישה אליהן יציל את פרטיות גולשי האינטרנט?

בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החוקים החדשים של היום

מישהו יודע מה זה אומר: חוק לביטול ההתנתקות, הגבלת זכות העמידה, חוק מינוי שופטים לעליון, חוק התובע הכללי, החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חוק לביטול ההתנתקות: הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק) הוגשה ע"י ח"כ מיקי זוהר, וכן גם השתיים שלאחריה. ההצעה מבטלת את הסעיפים בחוק יישום תכנית ההתנתקות שאוסרים על ישראלים לחזור לשטחים שפונו בתכנית ההתנתקות ומשנה את שם החוק ל"חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות". חוק שכזה מקודם בעיקר על־ידי מטה חומש תחילה.

הגבלת זכות העמידה: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הגבלת זכות העמידה) מוסיפה פסקה בחוק-יסוד: השפיטה שקובעת כי בית המשפט לא יקבל עתירות מאנשים חסרי עניין אישי (להוציא עניין ציבורי או מגזרי) בנושא. הצעה זו מבטלת את זכות העמידה כפי שהיא מקובלת בבג"ץ בעשרות השנים האחרונות.

חוק מינוי שופטים לעליון: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם) מוסיפה סעיף לחוק-יסוד: השפיטה בו נקבע הסדרים למינוי שופטים לעליון ע"י הנשיא, לפי בחירת הממשלה ובאישור הכנסת, שתמנה ועדה לשימוע שופטים. כיום, שופטי העליון מתמנים ככל השופטים האחרים ע"י הוועדה לבחירת שופטים.

חוק התובע הכללי: שתי הצע"ח זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, השניה ע"י חברי כנסת מסיעת ימינה; הצעות אלו קובעות חוק שמסדיר תפקיד נוסף של "תובע כללי" שאינו כפוף לאיש, תפקיד שסמכויותיו נמצאות כיום בידי היועץ המשפטי לממשלה. הצעה נוספת הוגשה ע"י ח"כ שרן השכל; ההבדלים נמצאים בעיקר בתהליך הבחירה (אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעות הראשונות מול הקמת ועדה ציבורית בהצעה השלישית) ובכך שבהצעה השלישית התובע הכללי עומד בראש פרקליטות המדינה.

החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה: שלוש הצעות חוק זהות הוגשו - אחת ע"י ח"כ זוהר, אחת ע"י ח"כ יצחק פינדרוס, ואחת ע"י מעל ל-40 חברי כנסת ממפלגות הימין (כולל זוהר ופינדרוס). ההצעה מחייבת את האחראים על התכנון ביהודה ושומרון להסדיר יישובים מתוך רשימה שתקבע לפני קריאה ראשונה, ועל שאר הרשויות לספק שירותים ליישובים אלה עד להסדרה מלאה כאמור.

בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:33, יום שלישי בשבת, כ"ב באייר ה'תשפ"א (IDT).

בשלב זה מדובר רק בהצעות חוק, שמרמזות על הכיוון שאליו תלך ממשלת ימין מלא-מלא. דוד שי - שיחה 20:47, 4 במאי 2021 (IDT)

מעניין, תודה רבה. לא הייתי מנחש את הדברים האלה החיים.

תרגום למילים

― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#תרגום למילים
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:47, 5 במאי 2021 (IDT)

Made in Heaven

משהו לא מסתדר לי עם ציר הזמן. בערך Made in Heaven גם בעברית וגם באנגלית מציינים שהוא יצא לאור בנוב' 1995. אבל על עטיפת האלבום מופיע פסלו של מרקיורי, שהוצב במונטרה בחורף 1996, כפי שמציין המקור הזה, הזה, והזה. איך זה שהוא מופיע בצילום שיצא שנה לפני שהפסל נחשף? האם צילמו אותו ואז הסתירו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:07, 4 במאי 2021 (IDT)

אולי זו עטיפה מאוחרת? ל From Genesis to Revelation גם שינו את השם ל The Quiet Sun וגם החליפו לשתי עטיפות שונות (בוויטית ואמריקאית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:38, 4 במאי 2021 (IDT)

לא, העטיפה היא המקורית ויחידה. ככל הנראה לפי מה שעכשיו מצאתי, הפסל צולם לפני שהוצג לציבור. וגם אתר הצילום שונה מזה שבו הפסל מוצב (לפי המקור הזה). כנראה הפסל עמד בגינה (בה הוא צולם לעטיפת האלבום) במשך שנה ואז נגרר למרכז מונטרה ונחשף בטקס רשמי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:49, 4 במאי 2021 (IDT)

כריעה לפני פתיחת משחק ליגת האלופות

מה הסיבה לכך? זו לא הפעם הראשונה, גם שבוע שעבר הם עשו את זה.

מחאת ההמנון האמריקאי

הלחמה אולטראסונית

אני לא מוצא דף

הערך הלחמה דל מאד, למעשה קצרמר. יש ערך בויקינגליש. מקווה שזה יעזור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:27, 5 במאי 2021 (IDT)

גניבה ספרותית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נתקלתי בקטע בעיתון קומיקס, שהיה מועתק כמעט מילה במילה מספר קומיקס אחר (ללא אזכור ליוצר המקורי או משהו דומה). זו גניבה ספרותית? יהודית1000 - שיחה 18:16, 5 במאי 2021 (IDT)

או אולי שימוש בחומר מקור זהה פעמים על ידי אותם היוצרים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:25, 5 במאי 2021 (IDT)

טירמיסו בלי מסקרפונה

מסקפרונה זה ממש יקר בארץ. מה יכול להיות התחליף הזול לזה? האם סקי יכול להתאים לטירמיסו? 2A0D:6FC0:729:BC00:EDE2:EB40:115:556A 18:36, 5 במאי 2021 (IDT)