ויקיפדיה:הידעת?/ממרץ 2016

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

על מלחמות נביאים ואותות

חמורבי מלך בבבל (1792–1750 לפנה"ס), קיבל מאביו סין-מובליט, ממלכה קטנה. ובמהלך חייו הצליח להפוך אותה לאימפריה. אויבתה הגדולה של בבל הייתה ממלכת עילם. כדי לעמוד מול כוחה של ממלכה זאת, כרת חמורבי ברית עם ממלכת ימחד ועם זמרי-לים, מלך מארי. לאחר פלישת עילם לבבל, שלחו זמרי-לים וחמורבי הראשון מלך ימחד, כוחות צבאיים לעזרת בבל. בהמשך התחזק חמורבי, עלה צפונה, כבש את אשנונה והתקרב לאזור ממלכת מארי. זמרי-לים מלך מארי היה עסוק במלחמות בצפון המדינה, הוא ביקש מאשתו שיבתו להתייעץ עם נביאים לגבי הסיכוי שחמורבי יכריז מלחמה על מארי ושאל האם חמורבי ימות אי פעם? אשתו התייעצה עם נביא ועם אותות ושלחה אליו את התשובה: "אדוני יראה מה האל יעשה לו. אתה תתפוס אותו ותנצח אותו, ימיו ספורים והוא לא יחיה זמן רב". בפועל, מארי נכבשה על ידי חמורבי בשנת 1761 לפנה"ס, ושנתיים לאחר מכן, בשנת 1759 לפנה"ס, הוא הרס אותה לחלוטין. הממלכה הגדולה של מארי מעולם לא שוקמה, ושמו של זמרי-לים לא הופיע יותר בטקסטים הכתובים.

הקטע מתבסס על הערכים המקושרים. הנבואות מופיעות בערך שיבתו. אשמח לשמוע את דעתכם חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:56, 2 בפברואר 2016 (IST)

מעניין. לא בדיוק הבנתי את המשפט בהמשך התחזק חמורבי, עלה צפונה וכבש את אשנונה הוא התקרב למארי. האם הכוונה "בהמשך, כשהתחזק..." או "כבש את אשנונה והתקרב למארי"? או משהו אחר? התקרב הכוונה, פיזית-גיאוגרפית, ולא "נהיה ידיד". נכון? חמויישֶה - שיחה 09:19, 3 בפברואר 2016 (IST)

חמויישֶה, תודה על ההערה, התקרב כמובן גאוגרפית. שיניתי קצת את הניסוח. האם עכשיו ברור יותר? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:16, 3 בפברואר 2016 (IST)

יש לי תחושה, שצריך לתמצת. 2.54.188.72 21:28, 10 בפברואר 2016 (IST)

קראתי שוב את הקטע, ללא הרקע, אי אפשר להבין את הנקודה. הקטע מבחינת אורכו, אינו חריג. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:58, 11 בפברואר 2016 (IST)

חמויישֶה, נראה שהעורכים המעטים כאן מתעניינים בקטעים החדשים יותר. אין התנגדויות, האם אפשר לדעתך לאשר את הקטע? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:25, 6 במרץ 2016 (IST)

כן, חנה. אין לך מה לדאוג. היה ברור מהיום הראשון שהקטע הזה יתקבל. לא תמיד יש לי זמן. בקרוב אמצא כמה דקות לזה. חמויישֶה - שיחה 12:24, 7 במרץ 2016 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 057. חמויישֶה - שיחה 16:52, 7 במרץ 2016 (IST)

חלוקה מחדש של מדינות ארצות הברית

בשנת 1973 הועלתה הצעה לחשב מחדש את החלוקה המנהלית של מדינות ארצות הברית, לרבות שינוי הגבולות שלהן ואף צמצום מספרן הכולל ל-38 מדינות. ההצעה הועלתה על ידי ג'ורג' עצל פירסי, פרופסור לגיאוגרפיה בקליפורניה סטייט יוניברסיטי. הוא סבר שהגבולות מיושנים מדי, מבוססים על ההתרחבות למערב ארצות הברית מהמאה ה-19, ולא מתחשבים בפריסת האוכלוסייה ולכן צריך להזיז את הגבולות כך שריכוז האוכלוסיות יהיו במרכזי המדינות החדשות (שהוא גם הציע להן שמות חדשים). התוכנית שלו קנתה תומכים רבים, מכלכלנים, גיאוגרפים, ועד לפוליטיקאים. אבל תוכניתו לא התקבלה לבסוף בידי הממשל הפדרלי בוושינגטון כנראה מפני העלויות הגבוהות של סידור מחדש כל תחומי הפנים שזה ישפיע עליהם כגוון: מחוזות בחירה, מיסוי, מיפוי ועוד.

יאיר הנווט - שיחה 22:57, 6 בפברואר 2016 (IST)

באיזה ערך מופיעים המקורות לערך הזה ?אני חושבת שאין להעלות הצעות ללא מקורות. בנוסף בקטע יש שני קישורים אדומים. ושלישית, אם התוכנית לא התקבלה, אז מה מיוחד בה? כל הזמן מעלים הצעות שלא מתקבלות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:03, 6 בפברואר 2016 (IST)

הוספתי את זה לערך מדינות ארצות הברית, פירקתי את ראשי התיבות לנוחיותך, אך אין לי מספיק מידע כדי לערוך ערכים על שני האדומים האמורים. קראתי על זה בגיליון 44 של ירחון "זמן", עמוד 71, ולפי דעתי, זה מידע מאד מעניין. למיטב זיכרוני, יש ערך 'הידעת' על הניסיון של יוליאנוס הכופר לבנות מחדש את בית המקדש, כך שיש מקום לתוכניות שלא מתקבלות (או הופסקו באמצע, שזה אותו דבר). יאיר הנווט - שיחה 00:26, 7 בפברואר 2016 (IST)

יאיר הנווט , תוסיף בבקשה את המקור שלך לפסקה שהוספת בערך. הוספתי ש תבנית נדרש מקור. רצוי תמיד בכתיבה איכותית לציין מקורות. יש הבדל בין ציון אירוע היסטורי שארע במאה ה-4 לספירה, העוסק בניסיון להקמת בית מקדש על ידי קיסר רומי, לבין הצעה של פרופסור לגאוגרפיה במאה ה-20. אני גם תוהה לגבי התעתיק שבחרת לשמו של ג'ורג' עצל פירסי, האם סביר שהאות ע' תופיע בשמו של פרופסור אמריקאי? מה שמו באנגלית? אני ממליצה לבדוק בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. והערה קטנה לגבי "ארה"ב, או ארצות הברית: בוויקיפדיה אנחנו תמיד כותבים בתעתיק מלא, כך למשל על ידי ולא ע"י. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:31, 7 בפברואר 2016 (IST)

הדוגמא שהבאת על יוליאנוס הכופר היא לא מקבילה. רבבות יהודים מתפללים במשך עשרות דורות לבניית בית המקדש השלישי ורק מעטים מהם יודעים שבנייתו הייתה בעבר על הפרק, ואף החלה. תכנית לחלוקת ארה"ב מחדש עשויה להיות דומה מאד לאלפי תכניות כמו איחוד חולון ובת-ים, איחוד הקריות, פיצול תל אביב ויפו וכו'. בנוגע למהימנות הקטע: אני מניח שיש עוד סיבות שבגללן התכנית לא התקבלה והעיקרית שבהן היא הקיבעון המחשבתי של האזרחים. הם מכירים את המדינה שבה נולדו וגאים בה. הם מכירים את בירות כל המדינות ולא רוצים מדינות חדשות עם שמות חדשים. חמויישֶה - שיחה 10:42, 7 בפברואר 2016 (IST)

זה נכון, שהרבה תוכניות מתבטלות. אבל בחלק מהתוכניות המתבטלות מושקעים המון משאבים לפני הביטול וזה הופך אותן לחשובות. קחו למשל את מטוס הלביא. יש גם תוכניות ששבות ומוצעות ומושקעות ומתבטלות. למשל תעלת הימים או מקלדת דבורק. הן יכולות להיות בסיס לקטע ״הידעת״. 2.54.188.72 21:33, 10 בפברואר 2016 (IST)

במטוס הלביא הושקע כסף רב, ועבדו עליו באופן מעשי. כאן הועלתה הצעה. אחת מיני רבות. אני

נגד הקטע הזה . חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:56, 11 בפברואר 2016 (IST)

משתמש:חמויישה, אני חושבת שכדאי לארכב את הקטע הזה. איני מאמינה שיקרה בדיון כאן שינוי מגמה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:01, 25 בפברואר 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:52, 7 במרץ 2016 (IST)

אינפלציה היא מס מוסווה

כאשר ממשלה מדפיסה עוד ועוד שטרות כסף, היא גורמת לאינפלציה. דהיינו, לירידת ערכם של השטרות המצויים בידי הציבור. לכן, היא למעשה לוקחת כסף מהציבור, שלא באופן רשמי. זהו מס מוסווה, כי ערך הכסף שהיא מדפיסה, יוצא למעשה, מארנקם של האזרחים. באותו אופן ניתן לראות בעבריין שמזייף כספים, כייס לכול דבר.

109.160.233.23 15:56, 6 במרץ 2016 (IST)

אני לא חושב שניתן לקרוא למדינה "כייס". זה לא נשמע נייטרלי. גילגמש • שיחה 17:58, 6 במרץ 2016 (IST)

מי קרא למדינה "כייס"? 109.160.233.23 19:40, 6 במרץ 2016 (IST)

פשטני ולכן לא נכון. הדפסת כסף איננה אינפלציונית כשלעצמה. האינפלציה תלויה בגורמים נוספים. כל עניין העבריינות והזיוף זו אג'נדה שמקומה אינו באנציקלופדיה. Geagea - שיחה 21:13, 6 במרץ 2016 (IST)

נראה כמו קטע פרשנות, לא מתאים להידעת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:15, 6 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:04, 13 במרץ 2016 (IST)

גלגולה של בלהרציה

כשם שמחזור חייו של הפרפר כולל ארבע צורות חיים שונות זו מזו (ביצה, זחל, גולם ופרפר בוגר) כך מחזור חייה של עלקת הבילהרציה מכיל שמונה צורות חיים שונות: ביצה, מירצידיום, זחל, שק נבגים, צרקריות, שיסטולות, תולעים בוגרות וזוגות של תולעים שבהם הנקבה חיה בכיס, שבגופו של הזכר (בתמונה). הביצה מופרשת מגוף היונק המאחסן אל מקווה מים וממנה בוקע מירצידיום (עובר מכוסה ריסים), שמתפתח לזחל, ששוחה וחודר אל חילזון. בגוף החילזון, הזחל מתפצל וחלקיו מתרבים ברבייה א-מינית והופכים לנבגים בתוך שק נבגים. אחרי שהשק מתבקע, הנבגים הופכים לצרקריות – יצורים בעלי יכולת שחייה, שתרים אחר יונק, שנכנס אל המים, במטרה לחדור אל בשרו. במהלך החדירה הם משירים את הזנב והופכים לשיסטולות. בשלב הבא, השיסטולות עוברות דיפרנציאציה לזכרים ולנקבות וכך הופכות לתולעים בוגרות. אלא, שבזה לא תם מסע גלגולי הצורה הגופנית של עלקת הבילהרציה. כאשר זכר ונקבה נפגשים, הנקבה משנה את צורתה כך שתוכל לשכון בכיס, בגופו של הזכר. מעגל החיים מושלם כאשר הזוג מטיל ביצים.

94.159.153.38 16:40, 11 במרץ 2016 (IST)

גרסה ב':

כשם שמחזור חייו של הפרפר כולל ארבע צורות חיים שונות זו מזו (ביצה, זחל, גולם ופרפר בוגר) כך מחזור חייה של עלקת הבילהרציה מכיל שמונה צורות חיים שונות. צורות החיים הראשונות במחזור מכינות את הבילהרציה לקראת רבייה א-מינית כטפיל בגופו של חילזון והצורות האחרונות מכינות את הבילהרציה לרבייה מינית כטפיל בגופו של יונק. שמונה הצורות הן: ביצה, מירצידיום, זחל, שק נבגים, צרקריות, שיסטולות, תולעים בוגרות וזוגות של תולעים שבהם הנקבה חיה בכיס, שבגופו של הזכר (בתמונה). הביצה מופרשת מגוף היונק המאחסן אל מקווה מים וממנה בוקע מירצידיום (עובר מכוסה ריסים), שמתפתח לזחל, ששוחה וחודר אל חילזון. בגוף החילזון, הזחל מתרבים ברבייה א-מינית על ידי התפצלות וחלקיו הופכים לנבגים בתוך שק נבגים. אחרי שהשק מתבקע, הנבגים הופכים לצרקריות – יצורים בעלי יכולת שחייה, שתרים אחר יונק, שנכנס אל המים, במטרה לחדור אל בשרו. במהלך החדירה הם משירים את הזנב והופכים לשיסטולות. בשלב הבא, השיסטולות עוברות דיפרנציאציה לזכרים ולנקבות וכך הופכות לתולעים בוגרות. אלא, שבזה לא תם מסע גלגולי הצורה הגופנית של עלקת הבילהרציה. כאשר זכר ונקבה נפגשים, הנקבה משנה את צורתה כך שתוכל לשכון בכיס, בגופו של הזכר. מעגל החיים מושלם כאשר הזוג מטיל ביצים.

94.159.153.38 19:27, 12 במרץ 2016 (IST)

יש כבר קטע על עלקת הבלהרציה. אני יודע שאין הרבה השקה, אבל אני לא בטוח שיש מקום לקטע נוסף על אותו טפיל. אולי אפשר להרחיב את הקטע ההוא. חמויישֶה - שיחה 08:55, 13 במרץ 2016 (IST)

ראשית, הקטע הקודם מוצלח כמות שהוא, ואני נגד הכנסת שינויים בו. שנית, באמת אין שום חפיפה בין הקטעים, ואני לא מוצא שום מניעה לכתוב שני קטעי הידעת שונים לחלוטין על אותו יצור חי. 94.159.153.38 11:43, 13 במרץ 2016 (IST)

אין שום דבר יוצא דופן בקטע הנ"ל; מדובר במחזור חיים של פרזיט ועד כמה שהדבר נשמע מורכב, פרזיטים נוספים מפגינים מחזור חיים מורכב לא פחות ואף יותר בטבע. שועל - שיחה 23:38, 14 במרץ 2016 (IST)

אם יש לך דוגמה לטפיל, שמחזור חייו מורכב בהרבה מזה, נכתוב את הקטע על אותו טפיל.

למיטב ידיעתי, אמנם יש עוד הרבה יצורים, שיש להם רבייה מינית וא-מינית לסירוגין, דור כזה ודור כזה. ואמנם יש גם עוד יצורים, שנטפלים דור אחד אל חולייתן ודור אחד אל חילזון, לסרוגין. אבל מס' 1, אני לא מודע ליצור עם כל כך הרבה מטאמורפוזות. אבל מס' 2, אני משוכנע שגם סיפור חיים זה יכול להפתיע מאוד את מרבית קוראינו. 94.159.153.38 12:13, 15 במרץ 2016 (IST)

הקטע מעניין לכשעצמו ובתור מיקרוביולוג יש לי חיבה מיוחדת לנושאי הידעת בתחום המיקרוביולוגיה, אבל בעיני אין לקטע הספציפי הזה ייחודיות של מעבר להיותו אינפורמטיבי. שועל - שיחה 17:04, 15 במרץ 2016 (IST)

בדיוק! אותך זה לא מפתיע כי אתה מיקרוביולוג. השאלה היא אם מי שלא למד ביולוגיה יהיה מופתע. זה ממש כמו שאני לא מופתע מזה שבעברית כותבים רק עם סימני העיצורים ובלא סימנים לתנועות. זה בגלל שאני קורא וכותב עברית כבר ארבעים שנה. אבל אנשים שפגשתי בחוץ לארץ, במדינות דלות יהודים, כן הופתעו לגלות את זה. 94.159.153.38 18:46, 15 במרץ 2016 (IST)

לדעתי על מנת להפוך אותו לאטרקטיבי יותר צריך לערוך אחרת. איך שאני רואה את זה עכשיו הקטע עמוס מידע ועלול להיות מסובך להבנה. בנוסף לכך ראוי שיהיה מידע על כל אחת מהצורות של הטפיל בערך נפרד (ראה כאן). שועל - שיחה 20:11, 15 במרץ 2016 (IST)

בשמחה רבה! אם יש לך רעיון/נות לעריכה טובה יותר, אנא חלוק אותו/ם עמנו. 94.159.153.38 06:36, 16 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:19, 7 באפריל 2016 (IDT)

השתלת צואה

השתלת צואה היא טיפול רפואי לחולים, הסובלים משלשול כרוני בשל זיהום מחיידק ה"קלוסטרידיום דיפיצילה". כל אדם חי עם מיליארדי חיידקים במעיו. לכל אחד יש תבנית של מושבת חיידקים ייחודית לו ובה יש שווי משקל בין חיידקים "טובים", החיוניים לגוף וחיידקים "רעים", שיכולים לגרום נזק כאשר יש חריגה מהתנאים הנורמליים. ה"קלוסטרידיום דיפיצילה" הוא אחד מהאחרונים והוא עשוי לגרום לקוליטיס בדרגות שונות. בקוליטיס קשה יש הרס של רירית המעי הגס (בתמונה) וגרימת שלשולים דמיים קשים, עד כדי סיכון חיים. טיפול באנטיביוטיקה לא תמיד פוטר מהזיהום וגם הורס את מבנה המיקרוביוטה. מטרת השתלת הצואה היא לבנות מחדש את המיקרוביוטה של החולה, על ידי השתלת מיקרוביוטה מצואת אדם בריא.

109.160.233.23 20:53, 7 במרץ 2016 (IST)

נגרמו לי עוויתות תוך כדי הקריאה. לא מתאים לעמוד ראשי. מתאים לפורטל:רפואה. חמויישֶה - שיחה 09:36, 8 במרץ 2016 (IST)

ואיך משבצים קטע בתבנית "הידעת" של פורטל הרפואה? 109.160.233.23 10:40, 8 במרץ 2016 (IST)

בדף הזה. חמויישֶה - שיחה 12:19, 8 במרץ 2016 (IST)

טוב. שילבתי. ובלי קשר, האם נמתין פה לעוד דעות? 109.160.233.23 14:12, 8 במרץ 2016 (IST)

כן. חמויישֶה - שיחה 15:08, 8 במרץ 2016 (IST)

גם אני לא מרגישה בנוח עם הידעת כזה בדף הראשי. בדקתי מי כתב את הערך במקור וראיתי שהוא נכתב על ידי משתמש:Avi1111 שהוא רופא. בכל מקרה כדאי שהוא יבדוק את הניסוחים בקטע, לוודא שאין בעיות. בעיני זאת בעיה אם לוקחים תוכן מערך הדורש ידע מקצועי, בנושא שלא מתמצאים בו, והופכים אותו לקטע הידעת. אפשר ליצור תוך כדי כך טעויות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:44, 8 במרץ 2016 (IST)

חנה, מהטעון הזה אפשר לסגור את כל ויקיפדיה. שיכתבו פה רק דוקטורים ורק על תחומי התמצאותם. וכמו שכבר ראינו קודם, עם הקטע על השפעת, משתמש שמראה שיש לו דוקטורט יכול גם לבטל את מה שכתוב במאמר מחקרי מדעי. לא היה לי כוח להתווכח על זה אז ואולי טעיתי. אולי הייתי צריך להזמין מהספריה את המאמר המדעי, לקרוא אותו לעומק ולבדוק אם אותו דוקטור טועה.

אם אתם הולכים לצאת מתוך הנחה, שכול מה שאני כותב לא שווה כלום, כי פעם אחת לא היה לי כוח להתווכח עם מישהו, שאמר, שסיכמתי לא נכון מידע מערך בויקיפדיה, אז גם כל ויקיפדיה כולה לא נכונה וצריך לסגור אותה. לא רק את מיזם הידעת אלא את כל ויקיפדיה. החליטו מה אתה רוצים לעשות. 109.160.233.23 16:59, 8 במרץ 2016 (IST)

יש נושאים שצריכים להיכתב על ידי בעלי מקצוע. מי שלא מבין בכימיה או במתימטיקה, לא יכול לדעתי לכתוב ערכים בנושאים אלה, כנ"ל רפואה. יש הבדל בין לקרוא תוכן על סיפורו של מקום, או קורות חיה של שחקנית, לבין לקרוא מאמר רפואי, הדורש ידע רב יותר מאשר השכלה כללית ויכולת לקרוא טקסט ולהבינו.. יש עורכים בוויקיפדיה שמעלים ערכים בכל נושא, ואת איכות ערכיהם אפשר לראות. יש מספיק נושאים בוויקיפדיה שאפשר להעלות עליהם קטע הידעת. איננו יכולים לקחת סיכון בתבנית הידעת בדף הראשי. בכל מקרה תייגתי את כותב הערך שיבדוק אותו, ללא כל קשר היכן הקטע מוכנס. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:04, 8 במרץ 2016 (IST) ST)

יש לי תואר ראשון בביולוגיה והייתי חובש במילואים. אני גם יודע, מן הסתם, לקרוא מאמרים מדעיים בביולוגיה ובמדעי הרפואה. 109.160.233.23 17:41, 8 במרץ 2016 (IST)

ומצדי את יכולה לתייג את כל העולם. 109.160.233.23 17:44, 8 במרץ 2016 (IST)

זה החיסרון של בחירתך לפעול כאנונימי. עורך פעיל תחת שם משתמש צובר קרדיט (או ההיפך) כשהעורכים מכירים את עריכותיו ואת תחומי הידע שלו, הבאים לידי ביטוי בעריכותיו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:55, 8 במרץ 2016 (IST)

אולי תהיי עניינית במקום לקצר דרכים ולהחליט על פי הכותב?

ולגבי הפעם היחידה שקטע שסייעתי לכתיבתו התברר כשגוי, אחרי שהוא הגיע לעמוד הראשי, אז זה לגמרי לא באשמתי. מדובר בקטע על מחוזות רקובים ומחוזות כיס. קטע, שלא אני הבאתי את הרעיון לכתיבתו אלא רק סייעתי בכתיבה אחרי שמישהו אחר הביא את הרעיון ומישהו אחר המליץ על המקור של המידע. בסוף התברר שהמקור היה שגוי ולא הסיכום שלי ממנו. לידיעתך. 109.160.233.23 18:01, 8 במרץ 2016 (IST)

צר לי שאתה מרגיש כך, אבל אין לי זיכרון של כתובות אי פי. כתובות כאלה גם יכולות להשתנות. היה יותר ממקרה אחד שהתגלתה בעיה בקטע הידעת בעמוד הראשי, ואנחנו צריכים להיות זהירים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:20, 8 במרץ 2016 (IST)

ברור שצריך להיזהר עם כל דבר שכותבים בכול מקום. לא על זה הויכוח. ברור גם שמותר לתייג את כל מי שרוצים. פשוט נעלבתי מהפסילה האוטומטית לדיוקו של הסיכום שלי - פסילה חסרת הנימוק. 109.160.233.23 18:37, 8 במרץ 2016 (IST)

לא ברור לי מה הוויכוח הטיפשי הזה בעניין השתלת צואה ומדוע הוא צריך לעורר אצל מישהו "עוויתות". הייתי במספר כנסים רפואיים לאחרונה שדנו בטיפול זה. מסתבר שהסינים השתמשו בטיפול זה עוד לפני אלפי שנים ואנו לא ייחסו לכך כל חשיבות. הטיפול הזה הוא אחד מפריצות הדרך החשובות ברפואה ולא רק במחלות של מערכת העיכול. מסתבר שלמיקרוביוטה יש תפקיד חשוב שהולך ומתגלה לאחרונה - בהשמנה. זה הוכח בתחילה בעכברים. כשהשתילו לעכברים רזים, צואה של עכברים שמנים הם השמינו ולהיפך. עכשיו נערכים מחקרים גדולים בנושא זה על בני אדם שלתוצאותיהם תהיה השלכה עצומה בנוגע לטיפול בהשמנה. אז מדוע לא לשים זאת בדף הראשי? מפני שמופיעה בו המילה צואה? אני לא מאמין למה שאני קורא כאן. הוויקיפדיה היא אתר ידע חפשי וכך היא צריכה להישאר. Avi1111 - שיחה 07:42, 9 במרץ 2016 (IST)

אבי, גם אני חשבתי שיהיה בסדר, כשסיכמתי פיסקה מהערך המוצלח שכתבת. אבל על טעם וריח אין מה להתווכח. כמו שאני לא מבין למה יש אנשים שמתעלפים כשהם רואים דם, אני לא מבין גם למה אנשים לא יכולים לקרוא בנחת על השתלת צואה. אבל אם זו דעת ההמון, אז מבחינתי אפשר להסתפק בתבנית "הידעת" של פורטל הרפואה. 94.159.153.38 08:39, 9 במרץ 2016 (IST)

תודה Avi1111, שעברת על הקטע ומצאת אותו תקין. תמיד טוב שעין נוספת שמבינה בנושא תבדוק קטעי הידעת. אני מציעה לחכות לתגובות נוספות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:30, 9 במרץ 2016 (IST)

עוד בנושא המיקרוביוטיקה: עד לאחרונה רווחה ההערכה שמספרם של תאי החיידקים בגוף האדם עולה בהרבה על מספר תאי הגוף. הערכה חדשה (אני צריך למצוא את המחקר. נדמה לי ששל חוקרים ישראלים) מראה שמספרם דווקא קטן במקצת. מצד שני, רוב תאי הגוף (נדמה לי שכ־80%) הם תאי דם אדומים שגם הם, כמו החיידקים, הם תאים חסרי גרעין. Tzafrir - שיחה 11:14, 10 במרץ 2016 (IST)

שאלתי לדעתם של אנשים נוספים, שאינם מתחום הרפואה. היתה דמימות דעים: הקטע לא נוח לקריאה, לאו דווקא בשל העיסוק בצואה, אלא דווקא בגלל העיסוק הגראפי מדי במחלות. משפט כמו "בקוליטיס קשה יש הרס של רירית המעי הגסוגרימת שלשולים דמיים קשים, עד כדי סיכון חיים", גרם לא רק לי לאי נוחות. בדיוק כמו שחובשים, פראמדיקים ורופאים לא מבינים אנשים אחרים שרואים המון דם ומקבלים חולשה, כך גם הקטע הזה עשוי לעניין אנשים מהתחום הרפואה, הביולוגיה וכו' אבל עשוי להיות נעים פחות לאנשים מהשורה, ופחות מתאים לדף הראשי. בנוסף, הקטע עמוס מדי במושגים עם שמות לטיניים שגורמים לקורא ללכת לאיבוד.

בנוגע לדיון שהתפתח בעניין תרומה לויקיפדיה מאנשים שאינם אנשי מקצוע. ודאי שעל כך מושתתת ויקיפדיה, אולם בעניינים רפואיים (וגם בנושאים נוספים) תמיד טוב שאנשי מקצוע יעיפו גם הם מבט. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהצגה על הדף הראשי, שאסור שיסבול מאי דיוקים. אני שמח שאבי1111 אישר שהקטע המוצע הוא ללא דופי. זה רלוונטי גם לפורטל הרפואה שבו הוא מופיע.

דבר נוסף: דווקא מה שהכי עניין אותי בכל הסיפור הוא מה שכתב אבי1111: "מסתבר שהסינים השתמשו בטיפול זה עוד לפני אלפי שנים ואנו לא ייחסנו לכך כל חשיבות. הטיפול הזה הוא אחד מפריצות הדרך החשובות ברפואה ולא רק במחלות של מערכת העיכול." אולי אפשר לכתוב קטע סביב הנושא הזה - פרוצדורות עתיקות ברפואה סינית/אלטרנטיבית שחדרו מאוחר שרפואה המודרנית. חמויישֶה - שיחה 11:42, 10 במרץ 2016 (IST)

הרבה דברים נכנסו מרפואה עממית לרפואה ממוסדת. השאלה היא איך כותבים על הנושא הזה קטע, שלא יהיה גרפי ולא יכיל מושגים בלטינית. היו בעבר הצעות בנושא. הייתה הצעה שהשוותה ניתוחים אורתופדיים לנגרות. אם זכרוני אינו מטעה אותי, גם היא נפסלה בגלל נפשם הרכה של קוראנו. אותם קוראים שאין להם שום בעיה לקרוא על צליבה, אבל קשה להם לקרוא על ניתוח לשחזור רצועת קרסול. רק האנקדוטה על בררנותו של הקורא, שווה בעצמה קטע "הידעת". 94.159.153.38 16:48, 11 במרץ 2016 (IST)

בכל מה שקשור לרפואה סינית: בבקשה להביא מקורות אמינים. מסתובבות המון אגדות בתחום. בפועל מה שנקרא היום "רפואה סינית מסורתית" התגבש באמצע המאה העשרים ע"י מאו שחיפש רפואה זולה יותר (אבל לא העז להיעזר בה בעצמו). גם קודם לכן היא לא הייתה יעילה במיוחד. Tzafrir - שיחה 22:02, 12 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:26, 17 באפריל 2016 (IDT)

אנקילוזאורוס מגניבנטריס

אנקילוזאורוס

האנקילוזאורוס היה דינוזאור משוריין מאינפרא-סדרה אנקילוזאוריה. האנקילוזאורוס היה מכוסה בשריון המורכב מאוסטאודרמים - לוחות עצם המחוברים לעור ומצופים בשכת קרטין. שריון זה סיפק לו הגנה מפני טורפים. בסוג זה ידוע מין יחיד: אנקילוזאורוס מגניבנטריס (שם מדעי: Ankylosaurus magniventris). הוא נקרא בשם זה לא בשל היותו דינוזאור מגניב אלא בשל בטנו הגדולה (magni = גדולה בלטינית, ventris = בטן בלטינית) שבאופן אירוני הייתה נקודת התורפה שלו שכן היא הייתה אחד החלקים הבודדים בגוף שלא היו מכוסים בלוחות שריון גרמיים.

הידעת? מעניין עם קריצה הומוריסטית על דינוזאור מוכר. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 10:34, 6 באפריל 2016 (IDT)

מצטער להיות לא מגניב, אבל אני נוטה לחשוב שכותבים את שמו עם שני ו' ולא עם ב'. Tzafrir - שיחה 17:59, 6 באפריל 2016 (IDT)

בלי קשר לכתיב אני חושב שהקטע לא מתאים ולא טוב מספיק. לא די בכך שלחיה קוראים "מגניבנטריס" או אפילו "צ'אק נוריסיס" על מנת להחזיק קטע. חמויישֶה - שיחה 09:17, 7 באפריל 2016 (IDT)

גם אלי, הקטע הזה לא מדבר. 94.159.146.4 16:06, 8 באפריל 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:27, 17 באפריל 2016 (IDT)

החתול השווה מיליונים / חתול ריגול תעלול

"קיטי האקוסטית" היה מיזם של ה-CIA ו"סוכנות המדע והטכנולוגיה" האמריקנית, שבו ניסו להשתמש בחתול למטרות ריגול, בשנות השישים. בניתוח שארך כשעה, שתל וטרינר מיקרופון בתעלת אוזנו של חתול, משדר רדיו קטן בבסיס גולגולתו, וחוט חשמל דק בתור אנטנה אל תוך פרוותו, סמוך לעמוד השדרה. כדי למנוע הסחות דעת חוש הרעב של החתול דוכא. עלות המיזם הוערכה בכעשרים מיליון דולר. המשימה הראשונה במסגרת הפרויקט הייתה לצותת לשני אנשים בחצר שגרירות ברית המועצות שבוושינגטון הבירה. החתול שוחרר בקרבת מקום, אך ככל הנראה מיד הוא כמעט נדרס על ידי מונית. בעקבות משימה זו, המיזם בוטל.

94.159.148.95 22:31, 1 במרץ 2016 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 12:18, 2 במרץ 2016 (IST)

שימו לב, שעשיתי מספר שינויים קטנים מן הגרסה ההתחלתית. תודה. 109.160.233.23 19:58, 3 במרץ 2016 (IST)

מעולה. תומר - שיחה 20:16, 4 במרץ 2016 (IST)

מתוך קריאת הערך המלא עולה שיש המערערים על הקביעה שהחתול נדרס מיד עם שחרורו, אולם הקטע המוצע כאן טוען זאת במפורש. לדעתי יש לערוך את הקטע בהתאם, או לפחות לעדן במעט את הקביעה החג משמעית. שועל - שיחה 16:40, 14 באפריל 2016 (IDT)

אוי. סליחה, זו שגיאת ניסוח. מיד אתקן אותה. 94.159.146.4 20:08, 15 באפריל 2016 (IDT)

קטע מאוד נחמד. גילגמש • שיחה 08:05, 24 באפריל 2016 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 058. חמויישֶה - שיחה 15:05, 8 במאי 2016 (IDT)

שמות הטמרינים

הטמרין הקיסרי (Saguinus imperator), פרימט קטן שנפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו בזכות שפמו הייחודי שדומה לזה של קיסר גרמניה וילהלם השני. הזואולוג שגילה את המין נתן לו תחילה את שמו כבדיחה, אולם עם הזמן דבק השם בטמרין המשופם והפך לשמו הלטיני. לעומתו, טמרין זהוב ידיים - "טמרין מידס" (Saguinus midas), שאף הוא נפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו המדעי בשל פרוותו הזהובה שעל כפות ידיו ורגליו ועל שם המלך האגדי מידאס, שהיה ידוע כבעל יכולת להפוך כל דבר שנגע בו לזהב.

מספר מקורות לדוגמה:

שועל - שיחה 23:03, 9 באפריל 2016 (IDT)

זה נמחד בתור התחלה של קטע "הידעת". צריך להמשיך מכאן ולספר על עוד כמה מינים של חיות, רצוי פרימטים או קופים ממש, שקיבלו את שמם בשל דמיונם לאדם ספציפי, רצוי ראש מדינה. 94.159.146.4 13:53, 10 באפריל 2016 (IDT)

קטע הידעת לא צריך בהכרח להיות ארוך יותר. הקטע בסדר. אם יש לאלמוני מידע על ראשי מדינה שנתנו את שמותיהם לקופים או מינים אחרים הוא מוזמן להרחיב. חמויישֶה - שיחה 09:13, 11 באפריל 2016 (IDT)

לא מדובר באורך של הקטע. פשוט, קטע שמדווח על מקרה איזוטרי או שניים מהסוג הזה, לא נראה לי מעניין. לעומת זאת, קטע שמדווח על תופעה, כבר כן מעניין אותי. 94.159.146.4 17:24, 12 באפריל 2016 (IDT)

בעיני הקטע מוצלח כמו שהוא, הוא מפנה לערכים, ומעלה חיוך על הפנים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:04, 17 באפריל 2016 (IDT)

גם אני אוהב את הקטע כמו שהוא. גילגמש • שיחה 08:03, 24 באפריל 2016 (IDT)

אהבתי את החלק על וילהלם. לגבי הטמרין זהוב הידיים הייתי מנסח זאת כך שיהיה יותר ברור שטמרין מידס זה השם המדעי ולא סתם כינוי. בנוסף הייתי משנה את המינוח "שם לטיני" ל"שם מדעי", עדיף. בקיצור ההצעה שלי לניסוח היא:

הטמרין הקיסרי (Saguinus imperator), פרימט קטן שנפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו בזכות שפמו הייחודי שדומה לזה של קיסר גרמניה וילהלם השני. הזואולוג שגילה את המין נתן לו תחילה את שמו כבדיחה, אולם עם הזמן דבק השם בטמרין המשופם והפך לשמו המדעי. לעומתו, הטמרין זהוב הידיים, שאף הוא נפוץ באמריקה הדרומית, קיבל את שמו המדעי "טמרין מידס" (Saguinus midas) בשל פרוותו הזהובה שעל כפות ידיו ורגליו ועל שם המלך האגדי, מידאס, שהיה ידוע כבעל יכולת הפיכת כל דבר שנגע בו לזהב.

אגב, מעניין לדעת - האם הזואולוג המדובר שגילה את הטמרין הקיסרי היה גרמני? תומר - שיחה 13:22, 29 באפריל 2016 (IDT)

שמח שאהבת את הקטע

. הזואולוג לא היה גרמני, אלא שוויצרי-ברזילאי בשם אמיל גואלדי. שועל - שיחה 15:42, 29 באפריל 2016 (IDT)

למד בגרמניה :) אבל אם הוא לא גרמני אז אולי זה פחות מעניין לציין שהוא רק למד שם. תומר - שיחה 16:44, 29 באפריל 2016 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 059. חמויישֶה - שיחה 11:21, 11 במאי 2016 (IDT)

ההיסטוריה של ההיסטריה

לפחות אלפיים שנה בהיסטוריה האירופאית, עד סוף המאה התשע עשרה נחשבה ההיסטריה למצב רפואי, המיוחד לנשים ונגרם על ידי הפרעות ברחם (ביוונית: היסטרה – רחם), למשל, בזמן לידה, כשהתינוק יוצא מתעלת הלידה. מקור המונח היסטריה מיוחס להיפוקרטס. המונח לא הוזכר מפורשות באוסף כתביו, אך כתביו מתייחסים למגוון רחב של תסמיני מחלות, כגון סחרחורת, ישנוניות וחנק, שנגרמות, כביכול, על ידי נדידת הרחם למקומות שונים בגוף האישה, וגרימת התייבשות בשל מחסור בנוזלי גוף, בנדידה זו. היפוקרטס ממליץ לנשים בהריון להקל על הסימפטומים באמצעות קיום יחסי מין, שיגרמו לרחם "להירטב" ובכך יקל על זרימת הדם בגוף. "תאוריית הרחם הנודד" היוותה את הבסיס לרפואת הנשים במשך דורות רבים.

109.160.233.23 14:22, 8 במרץ 2016 (IST)

קיים כבר הקטע הזה שעוסק בנושא מזווית שונה ומעניינת. הנושא של היסטריה נשית מוכר מאד. דראפטומניה מוכרת פחות ומעניינת לא פחות. אולי אפשר לנסח עליה קטע. חמויישֶה - שיחה 13:28, 17 באפריל 2016 (IDT)

בערך על הדראפטומניה לא מצויין תאריך, אך קל לנחש שמדובר בעת החדשה. מה שאולי הופך את רעיון הדראפטומניה למאוד מתאים לקטע "הידעת", בתנאי שהרעיון הזה באמת כבש לו הרבה אוהדים מבין אנשי המקצוע. לעומת זאת, אם מדובר בדעת מיעוט איזוטרי, אז אין בזה טעם. דעות מוזרות של קומץ אנשים, הן דבר שכיח מאוד. 31.154.156.167 14:41, 17 באפריל 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:49, 16 במאי 2016 (IDT)

הצעה לכתיבה - ג'וקים

מדוע כשג'וקים מתים הם שוכבים על הגב ♦ ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ב' באייר ה'תשע"ו 13:54, 10 במאי 2016 (IDT)

קראתי את כל התכתובת. חוץ מכמה בדיחות, חלקן משעשעות, המידע שמצאתי מתצמה לזה: "הדברה נגד תיקנים פוגעת המערכת העצבים שלהם, וכך נוצרים עיוותים שגורמים להם לדחוף את עצמם עם הרגליים כלפי הקרקע ולהתהפך אל גבם, המצב בו ימצאו את מותם." אני לא בטוח שיש פה מספיק בשביל קטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 15:03, 10 במאי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 16 במאי 2016 (IDT)

מועמדות לפרס נובל לשלום

מסתבר שאדולף היטלר אחד הגורמים החשובים לפריצת מלחמת העולם השנייה ופושע מלחמה היה מועמד לפרס נובל לשלום בשנת 1939: http://www.apg29.nu/index.php?hl=iw&artid=9862 Noam646 - שיחה 21:26, 3 במרץ 2016 (IST)

אני דווקא כן ידעתי את זה.
בניגוד לפרס אוסקר, שקשה מאוד להגיע למועמדו לו, כל אחד יכול להיות מועמד לפרס נובל לשלום. בפרס נובל לשלום קשה לזכות, אבל קל להיות מועמד לו.
יש אי אילו זוכים של ממש בפרס נובל לשלום, שהם תמוהים ביותר. ערפאת, למשל, לא רק שלא הביא שלום אלא השתמש בשיחות שלום ובהסכמי שלום, כדי להחמיר בהרבה את מצב המלחמה והוא זכה בפרס נובל לשלום. אובמה זכה בפרס נובל לשלום מיד לאחר שנבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית ולפני שהוא הספיק לעשות משהו בכלל כנשיא. הטעון לפרס היה שהוא יצר אווירת שלום.
גם העובדות התמומות שהזכרתי הן מפורסמות ולכן לא מתאימות לקטע "הידעת".
השמאלנים של ויקיפדיה לא ירשו לאף אחד לספר בגנותה של ועדת הנובל לשלום. חבל על המאמץ. שום קטע לא ייצא מזה.
תודה וסליחה. 109.160.233.23 19:50, 4 במרץ 2016 (IST)

אכן, מועמדות לפרס נובל כשלעצמה לא מחזיקה קטע הידעת, ודאי שלא פרס נובל לשלום. חמויישֶה - שיחה 09:33, 6 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:01, 16 במאי 2016 (IDT)

תבנית:הידעת? 7 באפריל - סדרה 2 מול פורטל:מדעי החלל/הידעת?/6

שלום, נראה לי ששני הקטעים היו במקור זהים, אולם ההידעת של מדעי החלל כבר לא מעודכן, לעומת התבנית השניה, שעודכנה לאחרונה. צריך לעדכן גם בפורטל (ואיך הם לא מקושרים יחדיו ויש כפילות?). בברכה אמא של גולן - שיחה 22:44, 3 בדצמבר 2014 (IST)

הייתי מסיר את אפופיס (אסטרואיד) מהרשימה. קריאת גופי שמיים על שם אלים אינה דבר חריג. Tzafrir - שיחה 10:57, 5 במאי 2015 (IDT)

לא ברור לי למה שני הקטעים לא היו זהים. בכל מקרה, תיקנתי ועדכנתי אותם שתהיה תאימות עם מה שרשום בערך רשימת אסטרואידים. אמא של גולן - שיחה 14:00, 2 ביוני 2015 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 12:11, 16 במאי 2016 (IDT)

שכתוב/מחיקת תבנית:הידעת? 046

_{הועבר משיחת התבנית}

תוכן הדף נכון לכתיבת הדברים, (18:35, 20 בינואר 2016 (IST)) עם הערות

הקונגרס של ארצות הברית מורכב משני בתי נציגים – בית הנבחרים, שחבריו מייצגים מספרים מוחלטים של בוחרים,

לא נכון. המשפט הזה נכון פחות או יותר לכנסת ישראל, אבל לא לבית המחוקקים האמריקאי. כדי ללמוד יותר על בית המחוקקים האמריקאי, ראו en:United States House of Representatives

גם הפרלמנט הבריטי מורכב משני בתי נציגים. אולם, מכיוון שעל בית הלורדים נמנים רק בכירים מהאצולה ומהכנסייה האנגליקנית, שאינם נבחרים על ידי איש,

לא נכון. המשפט הזה היה אולי נכון בזמן כלשהו בעבר, אבל אינו נכון כבר זמן רב. כדי ללמוד יותר על בית הלורדים, ראו en:House of Lords

בית הנבחרים הבריטי צריך לייצג את הפשרה בין בחירת רוב האזרחים לבין בחירת רוב מחוזות הבחירה. אלא, שגם שיטת ייצוג זו לקתה בחסר במשך מאות שנים, כי תחומיהם של מחוזות הבחירה לא עודכנו בהתאם לשינויים הדמוגרפיים. היו מחוזות, שכללו ערים נטושות, אשר נותרו בהם תושבים מעטים ביותר. מספר הבוחרים בהם היה קטן כל כך, עד שמועמד בודד יכול היה לשחד את כל בעלי זכות הבחירה במחוז הבחירה שלו. מחוזות אלו כונו "מחוזות רקובים" ו"מחוזות כיס". בזמן מסוים, מתוך 405 חברי בית הנבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.

פורמלית זה כנראה נכון, אבל הצגת המידע בלי לציין שהתופעה נעלמה כמעט לגמרי ברפורמה ב-1823 (כשבכל העולם היו אולי שתיים ורבע מדינות "דמוקרטיות", אפילו לפני ביטול העבדות), ונעלמה סופית כמה עשרות שנים אחר כך (כמדומני עוד לפני המלכה ויקטוריה), לא מחכימה את הקוראים, אלא להפך.

מה זה בכלל "בזמן מסוים"? אם לא מספרים לקוראים על מתי מדובר, קורא סביר יכול בקלות לחשוב שהתופעה עדיין התקיימה, למשל, בזמן המנדט הבריטי, ואולי גם בזמן מלחמת פולקלנד.

על הדרך אציין שמטרת "הידעת" היא להפנות את הקוראים לערכים בוויקיפדיה, כדי להרחיב את השכלתנו. למרבה הצער הערך מחוז רקוב ומחוז כיס אינו ערך טוב או אפילו סביר, ולפני שמשפצים אותו בצורה רצינית, לא ראוי ולא רצוי לשלוח אליו קוראים. קיפודנחש 18:35, 20 בינואר 2016 (IST)

אני משהה את הצגת הקטע עד לטיפול בבעיות שהועלו, או עד לקבלת החלטה על מחיקת הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:09, 21 בינואר 2016 (IST)

בנוגע לשני המשפטים הראשונים - הייתי מעדיף אם היית מאמ;לק לי מידע על בתי הנבחרים הנ"ל ולא שולח אותי לערכים באנגלית ללמוד עליהם. אני מאמין לך שמשהו בעיניך לקוי מאד בקטע הזה, אבל תעזור לנו קצת להבין אם זה בר תיקון או דורש מחיקה גניזה וגריסה. חמויישֶה - שיחה 15:54, 21 בינואר 2016 (IST)

כתבתי זאת במזנון: בית הנבחרים האמריקאי _לא_ מבוסס על "מספר אבסולוטי של מצביעים" (אלא על מחוזות בחירה). חברי בית הלורדים, לפחות חלקם, _כן_ נבחרים. יש אנשים שאינם מן האצולה שנבחרים לתפקיד (אם כי נכון שאנשים אלו תמיד או כמעט תמיד מוכתרים בתואר אצולה לרגל המינוי). באופן כללי, בקטעי "הידעת" לא מספיק לדון בשאלה עד כמה הקטע פיקנטי - צריך לוודא שה"עובדות" שמוצגות בקטע אכן נכונות (לדוגמה: האם יש מקור לטענה שקרייזלר לא שילם את יתרת החוב לארכיטקט בגלל בניית האמפייר סטייט בילדינג? עד כמה שהצלחתי לחפור, זה נכון שהתשלום האחרון לא שולם, אבל לא מצאתי כל ראייה לכך שזו הייתה הסיבה. יש הרבה סיבות אפשריות לכך שלקוח לא משלם את כל התשלום, אבל זה שגורם שלישי בנה בניין בגובה מסויים בדרך כלל אינה אחת מהן). אתה לא חייב לוודא את נכונות כל העובדות בקטע בעצמך, אבל זה יהיה נחמד אם לפחות ויקיפד מוכר אחד "יחתום" על כל קטע לגבי נכונותו. לא פחות חשוב, לדעתי: בדרך כלל כל קטע "הידעת" מתייחס לערך עיקרי, במקרה הזה מחוז רקוב ומחוז כיס. לפני שמציגים את הקטע, חובה לוודא שהערך העיקרי הזה הוא ברמה סבירה. אפשר להתווכח על הערך המסוים הזה (שלדעתי אינו מספיק טוב), אבל נראה לי שהדיונים ב"הידעת" בכלל לא לוקחים את השאלה הזו בחשבון. קיפודנחש 17:42, 21 בינואר 2016 (IST)

_{סוף העברה}
רובנו כנראה פשוט לא בקיאים מספיק בענייני המימשל במדינות זרות. לאור הדברים שכתב משתמש:קיפודנחש אני בעד למחוק את התבנית. חמויישֶה - שיחה 11:34, 27 בינואר 2016 (IST)

אני שוב אומר, במקרה שמתגלת שגיאה בתבנית הידעת, מחיקת התבנית או שכתובה אינו הענין המרכזי. העניין המרכזי הוא בדיקת הערכים בויקיפדיה, שעליהם נסמכת התבנית. יש לוודא שבהם לא כתובות שגיאות או משפטים דו משמעיים, שהובילו לכתיבת תבנית "הידעת" שגויה. אשמח אם בתור התחלה, משתמש:קיפודנחש ינסה לעבור על הערכים עצמם. תודה.

נ.ב. אם משתמש:קיפודנחש כותב פה, ש"הערך מחוז רקוב ומחוז כיס אינו ערך טוב או אפילו סביר", אז עליו להציב על אותו ערך תבנית "שכתוב", תבנית "בבדיקה" או משהו כזה. הקורא התמים, כמו גם מנסחי קטעי הידעת, לא מנחשים את מה שברור למשתמש קיפודנחש. תודה. 94.159.171.59 11:52, 27 בינואר 2016 (IST)

יתכן שהבעיה היא בערכים, אבל קיפודנחש ביצע עזרה ראשונה. הוא מנע מהקטע שהיה מלא בטעויות להופיע בדף הראשי, וטוב שכך. הוא לא חייב לתקן את כל הערכים שיש בהם פגם. אני לא יכול להורות לו כי אני לא משלם לו שכר. כל מי שיהיה לו זמן, ידע ונכונות לתקן את הערכים עצמם יבורך. העניין בדף זה הוא בקטעי הידעת. חמויישֶה - שיחה 12:13, 27 בינואר 2016 (IST)

חמויישֶה , אני חושבת שצריך לקבוע כלל, שכל קטע הידעת, חייב להתבסס מינימום על ערך סביר עם מקורות. ערך ללא מקורות, אינו ברמה מספקת שנוכל לסמוך על הכתוב בו. בנוסף כל מי שמעלה הצעה, חייב לציין בצורה ברורה על מה התבסס. אם הקטע לא יועמד בתנאי הסף האלה, הקטע יפסל מידית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:10, 27 בינואר 2016 (IST)

בגדול אני מסכים איתך. יחד עם זאת לא הייתי מועניין להקשות מדי על מציעי הקטעים. אני מקבל את הכללים שהצעת אבל מסייג שניתן להפעיל שיקול דעת. חמויישֶה - שיחה 13:15, 27 בינואר 2016 (IST)

לדעתי התוכן מעניין ורלוונטי. הוא דורש תיקון, אבל עיקרו הוא הבעיה של חוסר הייצוג הנאות של מחוזות בחירה והיתרון האלקטורלי למי שקובע את הגבולות. בארצות הברית זה ידוע בשם w:Gerrymandering ובעברית יש ערך צנוע יותר: הטיה בקביעת מחוזות בחירה. המחוזות הרקובים ומחוזות הכיס הם רק דוגמה קיצונית לבעיה (לא משנים בכלל גבולות למרות שצריכים). בערך האנגלי יש לא מעט דוגמאות מעניינות. אפשר לתת דוגמה כזו (אולי אפילו הסלמנדרה של ג'רי. אבל עדיף דוגמה חדשה יותר) ולקנח בדוגמה של המחוזות הרקובים בבריטניה. Tzafrir - שיחה 13:50, 27 בינואר 2016 (IST)

התחלה של הצעה (טיוטה מהירה, אין לי כרגע זמן לבדוק. הרגישו חופשיים לתקן):

יש שני סוגים של שיטות בחירה: יחסיות ואזוריות [הערה: ליתר דיוק: בחירות אזוריות הוא מושג אחר]. לכל אחת מהן תתי סוגים עם יתרונות וחסרונות שונים. בשיטות אזוריות מחלקים את הארץ לאזורי בחירה וכל אחד מהם בוחר בנפרד את נציגיו. אחד החסרונות של השיטה הוא שבהנחה הסבירה שדפוסי ההצבעה לא משתנים עם השנים, אפשר לחלק מחדש את אזורי הבחירה [הערה: הערך קיים אבל דורש שיפור. ר' הערך האנגלי] כדי להשיג מספר רב יותר של נציגים למפלגה השלטת. כמובן שחייבים לעדכן מדי פעם את אזורי הבחירה בהתאם לשינויי האוכלוסייה. דוגמה קיצונית לכך הייתה פעם באנגליה. מקורו של הפרלמנט האנגלי הוא בגוף שייצג את האצולה ולכן אזורי הבחירה יצגו בעבר שטחי שלטון פאודליים [הערה: אני מקווה שזה נכון. ר' מקור אפשרי בערך בחירות אזוריות]. עם שינוי האוכלוסייה של המהפכה התעשייתית התרוקנו אזורים רבים מרוב אוכלוסייתם (כמעט או בכלל) ורק הרפורמה של 1832 תיקנה את המצב [איך בדיוק? לקשר לשאר הטקסט].

יצא קצת ארוך, ועדיין לא הכנסתי את הסלמנדרה של גרי. Tzafrir - שיחה 08:16, 2 בפברואר 2016 (IST)

אם המשתמש קיפודנחש חושב שהערך "מחוזות כיס ומחוזות רקובים" הוא ערך לשכתוב או ערך לבדיקה, אז בואו נכבד את דעתו זאת. בואו ונשים תבנית שכתוב או תבנית בדיקה בראש אותו ערך ונוותר לפי שעה על כתיבת קטע שעוסק בנושא אותו ערך. אם וכאשר הערך ישוכתב או ייבדק לעומק, יהיה קל בהרבה לכתוב קטע שעוסק בו. 109.160.171.161 09:00, 3 בפברואר 2016 (IST)

מסכים. גם אם הערך עצמו לא כל כך גרוע, אבל הקטע התגלגל להיות כזה שכולל טעויות, עדיף למחוק אותו. חמויישֶה - שיחה 09:13, 3 בפברואר 2016 (IST)

משתמש:קיפודנחש התייחס בהערותיו בעיקר לקטע עצמו ופחות לערך. בשכתוב שלי התייחסתי להערותיו ונמנעתי מאותן שגיאות (אם כי ייתכן שהכנסתי שגיאות חדשות. השתדלתי לכתוב במפורש מהם מקורותי ואיפה אין לי מקור ברור לתוכן). אני מתייחס גם לערך של מחוזות כיס אולם הקטע לא בנוי עליו. מה שכן, הקטע מסתמך הרבה יותר על הטיה בקביעת מחוזות בחירה שזהו ערך שתוכן נוסף לא יזיק לו. Tzafrir - שיחה 16:55, 3 בפברואר 2016 (IST)

אני מסכימה עם חמוישה, עדיף לא להתעסק עם הקטע הזה. כמו שכתבתי לנעלה עדיף לא להתבסס בקטעי הידעת על ערכים שאיננו בטוחים במהימנות התוכן שלהם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:03, 3 בפברואר 2016 (IST)

יתכן שכאשר כתבתי שהערך מחוז רקוב ומחוז כיס גרוע, זה היה מעט קיצוני. מה שהפריע לי בערך (לפחות מה שזכור לי עכשיו) היה המשפט "על חשיבותם של המחוזות הרקובים ומחוזות הכיס ניתן ללמוד מכך שבזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד" . בדומה "במשך מאות שנים, מחוזות הבחירה בבריטניה ובאירלנד לא השתנו בהתאם לשינויים באוכלוסייה", או "דוגמה למחוז רקוב היה מחוז הבחירה של אולד סארום. אולד סארום הייתה עיר פורחת במאה ה-12, אבל משנוסדה העיר הסמוכה סולסברי, שהייתה חשופה פחות לפגעי מזג האוויר, עברה רוב אוכלוסייתה לשם. במחוז הבחירה של אולד סארום נותרו 3 בתים ו-7 בוחרים.". בכל הדוגמאות הללו, הסיפור מסופר כמו אגדה: מה זה "בזמן מסוים"? הערך מציין את מספר הנציגים הכולל ומספר הנציגים שבאו ממחוז רקוב בדיוק מוחלט, אבל לא טורח אפילו לומר באיזו _מאה_ מדובר. מה זה "במשך מאות שנים" ? האם מדובר על מאתיים שנה בין המאה ה-13 למאה ה-15, או בין המאה ה-19 למאה ה-21? כתוב שסארום הייתה עיר פורחת במאה ה-12, אבל אין רמז מתי נוסדה העיר הסמוכה סולסברי, ומתי נותרו באולד סארום 7 בוחרים: במאה ה-13, או לפני שנתיים?

מעבר לביקורת העניינית, זה כמעט טריביאלי לומר שערך עם אפס מקורות, אפס קישורים חיצוניים, אפס "לקריאה נוספת", וראוגם אחד, לא יכול להחשב לערך טוב, או אפילו סביר. קיפודנחש 18:34, 3 בפברואר 2016 (IST)

יש את חוק הרפורמה של 1832 שיכול לשמש כבסיס להרחבה. בניגוד לערך הקודם הוא לא חסר מקורות (יש לו מקור אחד ושני קישורים חיצוניים). טוב, אז גם כאן נדרש ביסוס נוסף. Tzafrir - שיחה 14:02, 4 בפברואר 2016 (IST)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 17:12, 16 במאי 2016 (IDT)

להעתיק זו אמנות

מקור הטענה בספרו של מייק וונציה, מיכלנג'לו. יש גם גיבוי בחיפושים באינטרנט אחר "Michelangelo COPIED"

מאות שנים לפני חקיקתם של חוקי זכויות יוצרים, העתקת עבודת אמנות, לא רק שהייתה חוקית, אלא גם נחשבה מוסרית ויפה. העתקת ציוריהם של אחרים משמשת עד היום כשיטת הוראה עבור ציירים. אולם אז, העתקה מוצלחת בלא איזכור המקור, נחשבה להישג מקצועי כשר. כך, למשל, חלק נכבד מיצירתו של אחד מגאוני הרנסנס, מיכלאנג'לו, היה העתקת יצירותיהם של אחרים, תוך שיפורים קלים.

109.160.233.23 20:28, 5 במרץ 2016 (IST)

מהם המקורות עליהם התבססת בקטע זה? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:31, 9 במרץ 2016 (IST)

מקור הטענה בספרו של מייק וונציה, מיכלנג'לו. יש גם גיבוי בחיפושים באינטרנט אחר "Michelangelo COPIED"‏ 94.159.153.38 19:21, 15 במרץ 2016 (IST)

העלית קטע, אז האחריות היא עליך, להביא את המקור. הקטע צריך להופיע בערך עם הפניה למקור בהערת שוליים. אני חושבת שכל מציע קטע חייב להקפיד להביא תמיד מקור לקטע הידעת. לציין את הערך עליו הקטע מתבסס ולוודא שיש בו מקור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:49, 15 במרץ 2016 (IST)

אני מסכים עם חנה. גילגמש • שיחה 08:04, 24 באפריל 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:37, 14 ביוני 2016 (IDT)

מבצע אאוטוורד

מבצע אאוטוורד היה תוכנית שהפעיל הצי המלכותי הבריטי בשנים 1942-‏1944, בימי מלחמת העולם השנייה, לתקיפת גרמניה הנאצית באמצעות כדורים פורחים. כדורים פורחים קטנים מולאו מימן ושולחו עם הרוח מזרחה, כשהם גוררים תילי מתכת, שחוללו קצרים בקווי מתח גבוה, או נושאים מתקני תבערה, שחוללו שריפות יער וצמחייה. בסך הכל שולחו במסגרת התוכנית 99,142 בלונים. עיון במסמכים גרמניים לאחר המלחמה העלה שהבלונים המצוידים בתיילים היוו מטרד משמעותי עבור הגרמנים, כאשר אספקת החשמל הופרעה תדיר על ידי נזק משמעותי שגרמו למערכת הולכת החשמל. דו"ח מ-1946 העריך את הנזק שנגרם ב-1.5 מיליון לירות (כ-49 מיליון לירות במחירי 2016).

מקור: הערך מבצע אאוטוורד. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:33, 25 במאי 2016 (IDT)

רעיון יפה מאוד. 109.160.174.134 10:22, 25 במאי 2016 (IDT)

הקטע מוצלח. ניסוח זה עדיף על ההצעה השנייה למטה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:48, 9 ביוני 2016 (IDT)

במבצע אאוטוורד, בשנים 1942-‏1944, בימי מלחמת העולם השנייה, תקף הצי המלכותי הבריטי את גרמניה הנאצית באמצעות כדורים פורחים. במסגרת המבצע, 99,142 כדורים פורחים קטנים, מולאו במימן נשלחו עם הרוח מזרחה. חלק מהכדורים גררו תיילי מתכת, שחוללו קצרים בקווי מתח גבוה, ואחרים נשאו מתקנים להצתת יערות. עיון במסמכים גרמניים, לאחר המלחמה, העלה שהבלונים עם התיילים היוו מטרד משמעותי עבור הנאצים, בשל תכיפות הפסקות החשמל, ששגרמו. דו"ח מ-1946 העריך את הנזק שנגרם כך לגרמנים ב-1.5 מיליון לירות (49 מיליון לירות במחירי 2016).

109.160.174.134 12:32, 25 במאי 2016 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 060. חמויישֶה - שיחה 14:01, 21 ביוני 2016 (IDT)

פרדוקס פרישת הקלידים במקלדת המחשב

הסדר בו פרושים הקלידים במקלדת המחשב לא נובע מאילוצים של מבנה המחשב וגם לא משיקולי הנדסת אנוש. הוא נובע מקושי לשנות הרגלים. כאשר הומצאו מכונות הכתיבה במאה ה-19, סדר הקלידים בהן היה סדר האלפבית. אלא שמכונות אלו הפעלו באנרגית שרירי האצבעות ולכול קליד בהן היה מנוף קטן, שנטה להתקע בהתקלות עם שכנו, אם היה מופעל מיד אחרי הקליד הסמוך לו. לכן, עד סוף המאה ה-19, שונה סדר הקלידים כך, שקלידי האותיות הנפוצות ביותר יופעלו על ידי הזרתות ויורחקו זה מזה. כך נולד סדר הקלידים הקיים עד היום והוא שרד למרות שהוא הפסיק להיות מועיל כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 - עם המצאת מכונת הכתיבה החשמלית. ב1928 הוצעה מקלדת דבורק, שבה הקלידים סודרו כך שהאצבעות החזקות יותר יעברו יותר מהחלשות יותר. אך למרות מאמצים רבים וממושכים לשכנוע הציבור ולמרות, שבכול מחשב ניתן להמיר בקלות את המקלדת האנגלית הרגילה למקלדת דבורק, מעט מאוד אנשים עושים זאת. ככול הנראה, חלק נכבד מן האנשים שממירים את מקלדת האנגלית למקלדת דבורק הם אנשים עם ידים משותקות, שמקלידים בעזרת מקל פה. הם משתמשים במקלדת דבורק, למרות שעוצבה עבורם מקלדת עם סדר קלידים, שאמור להיות נוח יותר לאנשים במצבם - מקלדת צ׳ובון.

2.54.18.4 22:50, 10 בפברואר 2016 (IST)

אני מרגיש קצת לא נוח עם זה. הסיפור הזה הוא אחד מהמיתוסים הידועים (ושמעתי כל מיני טענות שהוא לא נכון, או שסידור דבורק לא אופטימלי). מה שחסר לי זה מידע לגבי העברית: ממתי קיימת פרישת המקלדת העברית? מתי נעלמה המגבלה הטכנית של היתקעות המנופים? כמוכן, למה נמצאת האות הכי שכיחה (י') בעברית בשורה הראשית? וכך גם הרביעית בשכיחותה (ל'). מעבר לכך, 12 האותיות הנפוצות ביותר בשפה האנגלית הן (לפי הסדר) ETAOIN SHRDLU (אנ'). רובן לא קרובות לזרת בפרישת QWERTY‏. Tzafrir - שיחה 23:17, 10 בפברואר 2016 (IST)

בנוגע לשאלותיך: בקטע המוצע מוסבר מתי נעלמה מגבלת המנופים (עם המצאת מכונת הכתיבה החשמלית בשנות ה-30). בקטע לא נטען שדבורק הוא אופטימלי, רק שהאצבעות החזקות יעבדו יותר מהחלשות ובין השורות מובן שהוא אמור להיות יעיל יותר. צריך להוריד מהקטע את הטענה בנוגע לזרתות והאותיות הנפוצות יותר, כי היא אכן לא מדוייקת. הטענה שהאותיות בולגנו בכדי לגרום חוסר יעילות היא כנראה נכונה (ואפשר לחזק את הטענה אם נשים לב שהתוים נקודה ופסיק השימושיים מוקמו גם במקום צדדי). מה שמעניין בקטע, לדעתי בכל אופן, הוא דווקא מה שלא ידעתי עד שקראתי אותו - המידע על האנשים שכן עוברים לדבורק ושעבורם ישנה מקלדת שאמורה להיות להם נוחה יותר מדבורק. הייתי שמח לראות מקור לזה. השאלה ששאלת בנוגע למקלדת העברית היא גם מעניינת, אבל לא הכרחית לקיום הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:16, 11 בפברואר 2016 (IST)

1. הערך ״מקלדת מחשב״ מפנה אל כל המקורות. 2. באמת עדיף לכתוב ״אצבעות חלשות יותר״ במקום ״זרתות״. 3. הקטע לא דן בשאלת העיצוב האופטימלי אלא בטענת העיצוב הרלוונטי. אין שום ויכוח על העובדה, שפרישות הקלידים המקובלות כיום עוצבו משיקולים שכבר לא קיימים היום. 4. אם נצא לרגע מההנחה שאין שום הבדל משמעותי בין הפרישות השונות, עבור מי שכבר מיומן בהקלדה, אז למה לא לחזור לפרישה על פי סדר האלף בית, שברור שהיא נוחה בהרבה עבור מי שאינו מיומן? 192.117.103.139 10:44, 11 בפברואר 2016 (IST)

הסדר בו פרושים הקלידים במקלדת המחשב לא תוכנן על פי אילוצים של מבנה המחשב וגם לא על פי שיקולי הנדסת אנוש - הוא תוכנן כדי לפתור בעיה, שכבר לא קיימת יותר. כאשר הומצאו מכונות הכתיבה במאה ה-19, סדר הקלידים בהן היה לפי סדר האלפבית. מכונות אלו הופעלו באנרגית שרירי האצבעות ולכול קליד בהן היה מנוף קטן. הבעיה עם מכונות אלו הייתה, שהמנופים של קלידים סמוכים נטו להתנגש ולהתקע אם הופעלו בסמיכות זמן. לכן, עד סוף המאה ה-19, שונה סדר הקלידים, כך שקלידי האותיות הנפוצות ביותר יופעלו על ידי אצבעות חלשות ורחוקות זו מזו. כך נולד סדר הקלידים הקיים עד היום והוא שרד למרות שכבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם המצאת מכונת הכתיבה החשמלית, לא היה יותר צורך למנוע היתקלות מנופים. ב1928 הוצעה מקלדת דבורק, שבה הקלידים סודרו כך, שהאצבעות החזקות יותר יעבדו יותר מהחלשות. אך למרות מאמצים רבים וממושכים לשכנוע הציבור ולמרות, שבכול מחשב ניתן להמיר בקלות את המקלדת האנגלית הרגילה למקלדת דבורק, מעט מאוד אנשים עושים זאת. ככול הנראה, חלק נכבד מן האנשים שבכול זאת ממירים את מקלדת האנגלית למקלדת דבורק הם אנשים עם ידים משותקות, שמקלידים בעזרת מקל פה. הם כנראה משתמשים במקלדת דבורק, למרות שעוצבה עבורם מקלדת עם סדר קלידים, שאמור להיות נוח יותר לאנשים במצבם - מקלדת צ׳ובון.

שיפור על פי הביקורת. 192.117.103.139 13:26, 11 בפברואר 2016 (IST)

גם אם נקבל את המיתוס באשר ליצירת qwerty, כל עוד לא ימצא מקור רציני לטענה שחלק נכבד מהאנשים שעברו לדבורק הם אנשים עם שיתוק, אתנגד לקטע. חמויישֶה - שיחה 13:48, 11 בפברואר 2016 (IST)

1. אכן יש כאן נקודת תורפה. אני לא באמת יודע אם רבים המועברים הם משותקי הידיים. זה פשוט פתרון ניסוחי לא מוצלח, לחוסר הרצון שלי להיכנס לפרטים. העניין הוא כזה: חוץ ממקלדת דבורק הרגילה, בה דובר פה, ישנן עוד שתי מקלדות דבורק נוספות. אחת למי שמקלידים רק ביד ימין ואחת למי שמקלידים רק ביד שמאל. במערכות ההפעלה של המחשבים ישנה אפשרות קלה להמיר את המקלדת האנגלית הרגילה בכול אחת מהשלוש. אם זכרוני אינו מטעה אותי, האפשרות בזו נובעת התקני נגישות של ממשלת ארצות הברית. זאת למרות שמקלדת דבורק הרגילה לו עוצבה עבור אנשים עם לקות. חומר הדרכה של מיקרוסופט ממליץ לאנשים שמקלידים במקל פה לעבור למקלדת דבורק כדי שלא יצטרכו לטלטל את ראשם בעת ההקלדה ותוך התעלמות מקיום מקלדת צ׳ובון. כעת צריך לחשוב איך מסדרים שורת סיום קצרה ומוחצת וגם מדוייקת מבחינה עובדתית מכול העניין הזה.

2. אם לא נמצא פתרון לעניין מקלדת הצ׳ובן, נוכל לקצר את הערך. לא חייבים לפסול. 2.54.30.98 15:05, 11 בפברואר 2016 (IST)

3. פרישת הqwerty לא נולדה יש מאין. היא בטוח עוצבה איך שהוא, מסיבה כל שהיא ואיפה שהוא. והיא גם בטוח עוצבה הרבה לפני המצאת המחשב האישי. מה שחלק מהאנשים מכנים בשם ״ מיתוס״ זה את עליונות המקלדת של דבורק ולא את סיבות עיצובה של המקלדת המקובלת. בטח שלא את העובדה שהיא הגיע למחשב ממכונת הכתיבה. זה לא מיתוס. 2.54.30.98 14:51, 11 בפברואר 2016 (IST)

טוב. בדקתי מחדש את חומר ההדרכה של מיקרוסופט. כתוב שם ״המקלדות של דבורק עשויות להיות נגישות יותר לאנשים שמקלידים ביד אחת או באצבע אחת״. אז, בקיצור, נצטרך לקצץ מהקטע את העניין של הנכים ולחשוב אם בכלל צריך פואנטה חדשה או שאפשר להסתדר עם קטע קצר יותר. 2.54.30.98 15:34, 11 בפברואר 2016 (IST)

הסדר, בו פרושים הקלידים במקלדת המחשב, לא תוכנן על פי אילוצים של מבנה המחשב וגם לא על פי שיקולי הנדסת אנוש. הוא תוכנן כדי לפתור בעיה, שכבר לא קיימת יותר. כאשר הומצאו מכונות הכתיבה במאה ה-19, סדר הקלידים בהן היה לפי סדר האלפבית. מכונות אלו הופעלו באנרגית שרירי האצבעות ולכול קליד בהן היה מנוף קטן. הבעיה עם מכונות אלו הייתה, שהמנופים של קלידים סמוכים נטו להתנגש זה בזה ולהתקע, אם הופעלו בסמיכות זמן. לכן, עד סוף המאה ה-19, שונה סדר הקלידים, כך שקלידי האותיות הנפוצות ביותר יופעלו על ידי אצבעות חלשות ורחוקות זו מזו. כך נולד סדר הקלידים הקיים עד היום. סדר זה שרד, למרות שכבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם המצאת מכונת הכתיבה החשמלית, לא היה יותר צורך למנוע היתקלות מנופים. ב1928 הוצעה מקלדת דבורק, שבה הקלידים סודרו כך, שהאצבעות החזקות יותר יעבדו יותר מהחלשות. אך למרות מאמצים רבים וממושכים לשכנוע הציבור ולמרות, שבכול מחשב ניתן להמיר בקלות את המקלדת האנגלית הרגילה למקלדת דבורק, מעט מאוד אנשים עושים זאת.

109.160.150.117 18:09, 12 בפברואר 2016 (IST)

הקטע עומד פה שלושה חודשים. על פי התגובות הוא לא זוכה להסכמה הנדרשת על מנת שיאושר. יחד עם זאת ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור לו אולי: מקור מהימן שמאשר את מיתוס פריסת ה-qwerty, והסבר לפריסה העברית המקובלת. בלי לפחות אחד משני אלו אארכב אותו. חמויישֶה - שיחה 16:34, 8 במאי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:15, 21 ביוני 2016 (IDT)

תפוח מעץ הדלעת

בנוסחו העברי של ספר בראשית, פרי עץ הדעת, מכונה, כפשוטו "פרי עץ הדעת טוב ורע", מבלי שהפרי יזוהה עם פרי ספציפי, המוכר לקורא. אולם, חז"ל זיהו אותו, על פי רוב, כפרי הגפן, ומקורות יהודיים מתקופות מגוונות, זיהו אותו, בין השאר, עם התאנה, החיטה, האתרוג, האגוז, הבננה ואפילו הפשתן. מסורות נוצריות מזהות אותו בדרך כלל עם התפוח. לכן הביטוי "תפוח מעץ הדעת" הפך לנפוץ והתפוח הפך לסמל נפוץ לחוכמה. כך, למשל, באגדה המספרת כיצד הבין הפיזיקאי אייזיק ניוטון, שאותו כוח, המושך חפצים בחיי היום יום אל הארץ, הוא גם המסובב את גורמי השמים במסילותיהם. באגדה זו, ניוטון התבלבל לרגע בין מראה תפוח שנפל מהעץ לבין מראה הירח. יתכן, שגם שמה וסמלה של תאגיד המחשבים אפל, ניתנו בהשראת התפוח מעץ הדעת. אולם, קיימת סברה אחרת, לפיה הם רומזים דווקא לתפוח המורעל ממנו נגס אלן טיורינג, כשהוא התאבד. טיורינג, שהיה מחשובי מייסדי מדעי המחשב, אולץ בצו בית משפט לקבל טיפול הורמונלי. דרך התאבדותו מרמזת, כנראה, על התפוח המורעל מהסרט "שלגיה ושבעת הגמדים".

31.154.156.167 22:40, 23 באפריל 2016 (IDT)

הכותרת זאת טעות הקלדה? לגופו של עניין - נראה קצת משעמם - זה סיפור ידוע מאוד. גילגמש • שיחה 08:01, 24 באפריל 2016 (IDT)

הכותרת אינה נובעת מטעות הקלדה. היא מנסה לרמוז על בעיות בזיהוי של הפרי. בכול מקרה, הכותרת ממילא לא ממשיכה עם הקטע, אלא נפרדת ממנו בסוף הדיון שבדף הזה. ולגופו של עניין, לי, הסיפור הזה היה מאוד לא ידוע ומפתיע. זאת אומרת, על ניוטון ידעתי. אבל על אופן ההתאבדות של טיורינג, על הקשר של זה לחברת אפל וגם לשלגיה ועל זיהוי פרי עץ הדעת עם שלל פרות מלבד התפוח - לא ידעתי. 31.154.156.167 08:10, 24 באפריל 2016 (IDT)

אקצר את הקטע עם ניוטון. 31.154.156.167 08:56, 24 באפריל 2016 (IDT)

קיצור הקטע על ניוטון יכול לעזור כדי לחדד את הנקודה. גילגמש • שיחה 10:50, 24 באפריל 2016 (IDT)

בנוסחו העברי של ספר בראשית, פרי עץ הדעת, מכונה, כפשוטו "פרי עץ הדעת טוב ורע", מבלי שיזוהה עם פרי ספציפי, המוכר לקורא. אולם, חז"ל זיהו אותו, על פי רוב, כפרי הגפן, ומקורות יהודיים מתקופות מגוונות, זיהו אותו, בין השאר, עם התאנה, החיטה, האתרוג, האגוז, הבננה ואפילו הפשתן. מסורות נוצריות מזהות אותו בדרך כלל עם התפוח. לכן התפוח הפך לסמל נפוץ לחוכמה. כך, למשל, באגדה המספרת, כי הפיזיקאי אייזיק ניוטון התבלבל לרגע בין מראה תפוח שנפל מהעץ לבין מראה הירח וכך הבין, שהכוח, המושך חפצים בחיי היום יום אל הארץ, הוא גם המסובב את גורמי השמים במסילותיהם. יתכן, שגם שמה וסמלה של תאגיד המחשבים אפל, ניתנו בהשראת התפוח מעץ הדעת. אולם, קיימת סברה אחרת, לפיה הם רומזים דווקא לתפוח המורעל ממנו נגס אלן טיורינג, כשהוא התאבד. טיורינג, שהיה מחשובי מייסדי מדעי המחשב, אולץ בצו בית משפט לקבל טיפול הורמונלי. דרך התאבדותו מרמזת, כנראה, על התפוח המורעל מהסרט "שלגיה ושבעת הגמדים".

31.154.156.167 08:56, 24 באפריל 2016 (IDT)

מקורות, בבקשה. הסמל של חברת אפל הוא בהשראת ניו־יורק שהיא ה־Big Apple. מעבר לכך, הסיבה שמקובל שזה תפוח היא דמיון בין המילה תפוח בלטינית למילה דעת, או משהו דומה. ר' הערך על הנושא באנגלית. Tzafrir - שיחה 09:04, 24 באפריל 2016 (IDT)

המקורות הם בערכים המוזכרים בקטע. כל המידע הוא מויקיפדיה העברית. ולגבי מה שאתה אומר על הלטינית, גם זה מופיע בויקיפדיה העברית. האם לדעתך זה הכרחי להכניס את זה לקטע? גם כך הוא קצת ארוך מדי. 31.154.156.167 09:10, 24 באפריל 2016 (IDT)

אופציה ב' קיצור נוסף בסיפורו של ניוטון והוספת ההערה של צפריר על הלטינית:

בנוסח העברי של ספר בראשית, פרי עץ הדעת, מכונה כפשוטו, "פרי עץ הדעת טוב ורע", מבלי שיזוהה עם פרי מוכר וספציפי. אולם חז"ל זיהו אותו, על פי רוב, כפרי הגפן, ומקורות יהודיים מתקופות מגוונות זיהו אותו, בין השאר, עם התאנה, החיטה, האתרוג, האגוז, הבננה ואפילו הפשתן. בשפה הלטינית קיים דמיון בין המילים "תפוח" ו"דעת". לכן מסורות נוצריות מזהות את פרי עץ הדעת עם התפוח ולכן התפוח הפך לסמל להשגת חוכמה. כך למשל, באגדה המספרת, כי הפיזיקאי אייזיק ניוטון התבלבל לרגע בין מראה תפוח, הנופל מהעץ לבין מראה הירח, ומיד הבין את מהות הגרביטציה. יתכן, שגם שמו וסמלו של תאגיד המחשבים אפל, ניתנו בהשראת התפוח מעץ הדעת. אולם לפי סברה אחרת, הם רומזים דווקא לתפוח המורעל ממנו נגס אלן טיורינג, כשהתאבד. טיורינג, שהיה מחשובי מייסדי מדעי המחשב, אולץ בצו בית משפט לקבל טיפול הורמונלי. דרך התאבדותו רמזה, כנראה, לתפוח המורעל מהסרט "שלגיה ושבעת הגמדים".

31.154.156.167 09:14, 24 באפריל 2016 (IDT)

אין לי זמן לתקן את זה כרגע, אבל בערך האנגלי יש כמה מקורות ששוללים את הקשר לטיורינג (ומכאן גם לשלגיה). לחברת אפל היה בהמשך מחשב (כושל) בשם "ניוטון". Tzafrir - שיחה 11:14, 24 באפריל 2016 (IDT)

לא כתבתי "בטוח". כתבתי "יתכן ש...אולם קיימת סברה". אני מביא את שתי האופציות ולא שופט ביניהן. וכמובן, מדובר בשתי אופציות שהקהילה החוקרת לקחה ברצינות. אף אחת מהאופציות אינה מחקר מקורי. בטח לא מחקר מקורי שלי. 31.154.156.167 11:25, 24 באפריל 2016 (IDT)

טוויסט מדיר טיורינג ומדיר שילגיה

מקור

תפוח

בנוסח העברי של ספר בראשית, פרי עץ הדעת, מכונה כפשוטו, "פרי עץ הדעת טוב ורע", מבלי שיזוהה עם פרי מוכר וספציפי. חז"ל זיהו אותו, על פי רוב, כפרי הגפן, ומקורות יהודיים מתקופות מגוונות זיהו אותו, בין השאר, עם התאנה, החיטה, האתרוג, האגוז, הבננה ואפילו הפשתן. בשפה הלטינית קיים דמיון בין המילים "תפוח" ו"דעת". מקובל להניח שזו הסיבה, שמסורות נוצריות מזהות את פרי עץ הדעת עם התפוח ושלכן גם התפוח הפך לסמל להשגת חוכמה. כך למשל, באגדה המספרת, כי הפיזיקאי אייזיק ניוטון התבלבל לרגע בין מראה תפוח, הנופל מהעץ לבין מראה הירח, ומיד הבין את מהות הגרביטציה. דעה אחרת גורסת, שהמסורות הנוצריות החזירו את זיהוי התפוח לסיפור גן העדן, כפי שהיה מקובל לפני שהמקרא הועלה לכתב. תימוכין לדעה זו ניתן למצוא באיזכורים שונים של התפוח במיתולוגיה היוונית ובסיפור "'אנכי ונינחורסג'", ממיתולוגיה השומרית, שדומה מאוד לסיפור גן העדן התנ"כי וקדום ממנו.

31.154.156.167 12:07, 24 באפריל 2016 (IDT)

התפוח מוזכר במיתוסים שומריים? התפוח כבר היה באזור בזמן השומרים? בחיפוש מהיר לא מצאתי אישוש או הכחשה, אבל זה נראה לי מוזר. Tzafrir - שיחה 10:36, 28 באפריל 2016 (IDT)

כך כתוב במקור שהבאתי, אם הבנתי את המקור היטב. כולם מוזמנים לבדוק את המקור שלי, בלחיצה על המילה "מקור", שמעל למסגרת ומתחת לכותרת. 94.159.166.227 16:35, 28 באפריל 2016 (IDT)

אם עיקר הפואנטה של הקטע היא ספקולציה אני ממש נגד הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:48, 1 במאי 2016 (IDT)

מי אמר שזו ספקולציה? 94.159.166.227 22:21, 1 במאי 2016 (IDT)

גם הקשר בין סיפור ניוטון והתפוח כסמל להשגת חכמה. גם התאוריה שהנצרות החזירה את זיהוי התפוח לעץ הדעת כפי שהיה קודם שהועלה המקרא על הכתב. גם במיתולוגיה השומרית אנכי לא אוכל דווקא תפוח. חמויישֶה - שיחה 15:49, 16 במאי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:18, 21 ביוני 2016 (IDT)

כיצד נולד ניגון מזרחי?

העברתי את ההצעה הזו לסעיף הקעיונות הבלתי מגובשים, כי נמצאה בה שגיאה מהותית. 109.160.190.228 14:20, 14 ביוני 2016 (IDT)

בשנת 2000 התחזה הזמר חיים צינוביץ' ל"השרוף" – לכאורה אמן חדש בזמר המזרחי, שהפך לנכה ואינו יכול להראות את פניו. הסינגל הראשון של "השרוף", "הבל החן שקר היופי", הושר במבטא מזרחי כבד וזכה לאהדה ולהשמעות רבות ברדיו. כשנתגלתה התרמית טען צינוביץ', שספק אם היה מצליח לפרסם שירים מזרחיים עם שם משפחה כל כך אשכנזי, כמו שלו. ספק אם טיעונו זה היה מדויק, לאור העובדה, שאורי פיינמן חידש בהצלחה הרבה שירים מזרחיים ולאור העובדה שעוזי חיטמן כתב הרבה חומר להרבה זמרים מזרחיים (כגון, שימי תבורי, מרגלית צנעני, חיים משה וזוהר ארגוב). אגב, גם הזמר העברי האשכנזי הוא הרבה פחות אשכנזי ממה שאולי נדמה. קורין אלאל, לדוגמה, כתבה מאות שירים, שאף אחד מהם לא נתפש כמזרחי, למרות שהיא גדלה בטוניס. כמו כן, את מיטב להיטי הגבעתרון – להקה קיבוצית - כתב יצחק קינן, שעלה ממרוקו, במסגרת עליית הנוער. עבור הלהיט הגדול של הגבעתרון, "ים השיבולים", חיבר קינן מילים עבריות ללחן טורקי עממי.

109.160.190.228 09:25, 13 ביוני 2016 (IDT)

לא הבנתי איך ולמה אתה מנסה בכלל לקשר בין מוצאו של הזמר לבין הסוגה. הטריגר של חיים צינוביץ' להפוך ל"שרוף" לא היה בשביל להסתיר את מוצאו האשכנזי. להפך. הוא רצה להראות את קלונו של הסגנון הים-תיכוני ההמוני ולהראות: הוצאתי שני אלבומים איכותיים שנכשלו. עכשיו אני מוציא אשפה עם קצב מזרחי וסיפור קורע לב - ומצליח. הקטע לא רציני. חמויישֶה - שיחה 14:19, 13 ביוני 2016 (IDT)

אם היו אומרים לך לנסח קטע ״הידעת״ על פרשת השרוף, על מוצא השיר ״ים השיבולים״ או על שניהם גם יחד, כיצד היית עושה זאת? 2.53.140.156 14:46, 13 ביוני 2016 (IDT)

ים השיבולים לא היה היחיד. מלחיני אותה התקופה הושפעו מאוד מלחנים מקומיים (לדוגמה: כל מיני "שירי רועים"). Tzafrir - שיחה 15:02, 13 ביוני 2016 (IDT)

ים השיבולים נכתב בשנות השבעים ושיר רועים בשנות השלושים. בכול מקרה, לפי ויקיפדיה, את ים השיבולים הלחין בכלל מלחין ישראלי. כך שהמידע שגוי. אני מציע למחוק בינתיים את ההצעה. 2.53.140.156 15:32, 13 ביוני 2016 (IDT)

הסוגה המכונה "שירי ארץ ישראל" כוללת לא מעט שירים שבוצעו במקור על ידי זמרים ממוצא מזרחי, או שמנגינותיהם הן מזרחיות במקור, או שמילותיהם נכתבו על ידי מזרחיים. אני מבין שזה קוריוז לאור העובדה שהמוזיקה הזו נתפסת כ"אשכנזית", אבל גם מדובר בנושא מאוד רחב שיש למקד אותו, ואני באופן אישי מרגיש קצת לא בנוח בנבירה ובתיוג של האומנים לפי מוצאם.

בכל מקרה, אם אתה מתעקש על משהו ספציפי: ללהקת צלילי העוד, מראשונות הז'אנר באמצע שנות ה-70, היו כמה וכמה להיטים "מזרחיים" כמו חנה'לה התבלבלה (אלתרמן, חסידי), אני הוא גדליה (אלתרמן, וילנסקי), סורו מני (אלכסנדר פן,עממי), חסידה צחורה (לא ידוע). אפשר למצוא פרטים נוספים באתר זמרשת. גרי רשף - שיחה 12:06, 16 ביוני 2016 (IDT)

הדבר היחיד שאני מתעקש עליו הוא דיון רציני בהצעות של החברים. בעצם, אני מתעקש גם על החלטות מהירות יחסית. לא נעים לי לראות סכבת. אבל שם נגמרת ההתעקשות שלי. :-) ולגבי התוספות שלך לקטע הזה, הן מוסיפות ותורמות. לא יודע מה ייצא מהקטע הזה, אבל תודה. 109.160.190.228 17:29, 16 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 04:56, 24 ביוני 2016 (IDT)

אני רוצה לתרום תוכן ליום העצמאות ה-200 של ארגנטינה

ב-09/07/2016 יציינו בארגנטינה 200 שנות עצמאות, וראוי להקדיש למאורע תוכן מתאים במדור "הידעת?".
מכיוון שלא תרמתי למדור בעבר, אינני בטוח מה יותר כדאי, ולהלן מספר הצעות; ואשמח לשמוע חוות דעת על מה ללכת (אני כותב ראשי פרקים באופן כללי ולא את התוכן במלואו, ובהתאם להחלטה - ארחיב):

לארגנטינה יש למעשה שני ימי עצמאות שונים: ב-25/05/1810 ארגנטינה מרדה בספרד לאחר שהמלך פרננדו השביעי נעצר על ידי נפוליאון בונפרטה שהמליך את אחיו ז'וזף בונפרטה במקומו, וכתוצאה מכך היא יכלה להימנע מלהיתפש כיוצאת נגד המלך עצמו. רק לאחר שנפוליאון הודח, ופרננדו שוחרר וחזר לכס המלכות ודרש להשיב את הסדר הישן על כנו, ארגנטינה "נאלצה" להכריז על עצמאותה בקונגרס טוקומן ב-09/07/1816, ולצאת נגדו בגלוי.
הכרזת העצמאות של ארגנטינה, שנכתבה במידה רבה בהשראת זו של ארה"ב, נכתבה ב-2 שפות: ספרדית וקצ'ואה (שפתם של צאצאי האינקה), וכותרתה הייתה "הכרזת העצמאות של הפרובינציות המאוחדות של דרום אמריקה". הדבר נבע בין היתר מתוכניתו של מנואל בלגרנו לכונן בדרום אמריקה ממלכה שבראשה יעמוד אחד מצאצאי מלכי האינקה. התוכנית נכשלה מלכתחילה בשל התנגדות בואנוס איירס שחששה שבירת הממלכה החדשה תהיה קוסקו - בירתה בעבר של ממלכת האינקה.
חוסה דה סן מרטין הוא הגיבור הלאומי של ארגנטינה, ואחד משני המשחררים הגדולים של דרום אמריקה (יחד עם סימון בוליבר). חלקו במלחמת העצמאות של ארגנטינה עצמה היה שולי - הוא השתתף בקרב אחד בלבד בשטחה. פועלו העיקרי היה בשיחרורן של צ'ילה, פרו ואקוודור; בחלק מהמקרים בניגוד לדעת השלטונות בבואנוס איירס. בנוסף, מרבית חייו עברו עליו הרחק מגבולות ארגנטינה: לפני מרידתה של ארגנטינה בספרד הוא שירת בצבא ספרד באירופה ובצפון אפריקה, ולאחר שיחרור אקוודור - הוא היגר לצרפת בה חי עד יום מותו.

אשמח לשמוע את דעתכם. גרי רשף - שיחה 11:23, 22 במרץ 2016 (IST)

הכל מעניין, הכל עם בשר והכל לא ידוע מדי. כתוב שלושה קטעים. יש סיכוי שיתקבלו שלושתם, ואז השאלה תהיה איזה קטע לשבץ ב-9 ביולי. קטעים אחרים שיתקבלו ישובצו בתאריכים אחרים (25 במאי נשמע לי כמו אופציה טובה לרעיון הראשון). חמויישֶה - שיחה 12:34, 22 במרץ 2016 (IST)

הראשון: האם שניהם נחגגים בפועל? Tzafrir - שיחה 20:14, 22 במרץ 2016 (IST)

בכל קטע שאתה כותב יש לציין מהם המקורות של הקטע, וכמובן קישורים פנימיים לערכים הרלוונטיים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:30, 22 במרץ 2016 (IST)

לגבי ההצעה הראשונה, האם ארגנטינה חוגגת בפועל שני ימי עצמאות שונים בכול שנה ושנה? אם לא, האם היא חוגגת בפועל שני ימי עצמאות שונים לפחות בחלק מהשנים? כי אם לפחות בחלק מהשנים היא חוגגת פעמיים את יום העצמאות, זה מעניין. זה מעניין ויש גם כמה עובדות דומות שאפשר להצליב עם זה. בשווייץ, למשל, יש יום עצמאות אחד לשווייץ כולה וחוץ מזה יש גם להרבה מהקנטונים יום עצמאות משלהם, שאינו באותו תאריך של יום העצמאות של שווייץ כולה. (שווייץ היא ספק פדרציה וספק קונפדרציה). בחלק מהשנים, חלק מהקנטונים מציינים גם את יום העצמאות שלהם לצד יום העצמאות של כלל שווייץ. זה קורה בעיקר כשהמספר של שנות העצמאות של הקנטון הוא מספר עגול. עובדה אחרת היא, שעם ישראל מציין את חורבן ממלכת יהודה, כל שנה ושנה, במספר ימי אבל וצום - 9 באב, י"ז בתמוז וכולי.

לגבי ההצעה השנייה, אני לא רואה כרגע דרך לפתח אותה.

לגבי ההצעה השלישית, אז כך (תחת כותרת משנה):

ליום העצמאות של ארגנטינה - חוסה דה סן מרטין

חוֹסֶה דֶה סַן מַרְטִין היה מצביא ומדינאי ארגנטינאי, שנחשב לגיבור הלאומי של ארגנטינה, ואף זכה לכינוי "המשחרר" (el Libertador). כל זאת למרות, שחלקו במלחמת העצמאות של ארגנטינה עצמה היה שולי - הוא השתתף בקרב אחד בלבד בשטחה. זאת ועוד - למעשה, הוא היה פעיל בעיקר בהשגת עצמאותן של המדינות השכנות של ארגנטינה. הארגנטינאים רואים בו גיבור לאומי שלהם בשל מוצאו, ומשום שהם רואים את עצמאותם כחלק ממאבק העצמאות של כלל אמריקה הלטינית מעול שלטון ספרד ופורטוגל.

תודה. 94.159.146.4 16:03, 8 באפריל 2016 (IDT)

ליום העצמאות של ארגנטינה - שפת מגילת העצמאות

בשל אי הבנה לגבי נהלי הכתיבה כאן, פתחתי שירשור חדש.
אני ממשיך איפוא את השירשור הזה, ולהלן הצעתי:

ב-9 ביולי 1816, ארגנטינה (שאז עדיין נקראה הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה) הכריזה על עצמאותה. ארגנטינה מרדה בספרד 6 שנים קודם לכן, ב-25 במאי 1810, אך העדיפה להעמיד פנים שבהיעדרו של מלך ספרד, פרננדו השביעי, שנעצר בידי נפוליאון בונפרטה, היא מנהלת את ענייניה בעצמה; ורק משנפוליאון הובס והודח ופרננדו חזר לכס השלטון, היא "נאלצה" למרוד בו בגלוי ולהכריז על עצמאותה בקונגרס טוקומן - גוף שהורכב מנציגי הפרובינציות ושהתכנס לשם כך.

הכרזת העצמאות נכתבה במידה רבה בהשראת זו של ארה"ב, והיא אף נקראה באופן רישמי "הכרזת העצמאות של הפרובינציות המאוחדות בדרום אמריקה" (בספרדית: Provincias Unidas en Sud América כנגד Estados Unidos de América). ניתן ללמוד מכך שלמנסחיה היו יומרות להקים מדינה גדולה על פני כל שיטחה של דרום אמריקה, והיא התפרסמה בשתי שפות: בספרדית ובקצ'ואה - שפת צאצאי ממלכת האינקה שהוחרבה בידי הספרדים כ-300 שנה לפני כן. לצעד זה היו 2 מטרות: למשוך את האוכלוסיה הילידית לצידם, ושאיפות של חלק מחברי הקונגרס בראשותו של מנואל בלגרנו להקים ממלכה שתשתלב ברסטורציה האירופאית שלאחר קונגרס וינה ושבראשה יעמוד אחד מצאצאי מלכי האינקה. רעיון זה הוכשל כבר בראשיתו בידי נציגי בואנוס איירס שחששו שבירת הממלכה לכשתקום תהיה העיר קוסקו, בירתה לשעבר של ממלכת האינקה, ולא בואנוס איירס.

אשמח לקבל הערות, והכוונה כיצד לתזמן את הפירסום. גרי רשף - שיחה 12:00, 9 במאי 2016 (IDT)

כמה הערות ושאלות: ראשית, הקטע ארוך מדי. אולי יש פה מספיק חומר לשני קטעים שונים. שנית, בנוגע לעצמאות דה פאקטו שהתקיימה כבר מ-25 במאי 1810, האם התאריך הזה מצויין בארגנטינה? האם באמת מגדירים את זה כ"עצמאות"? חמויישֶה - שיחה 13:57, 9 במאי 2016 (IDT)

הכרזת העצמאות של ארגנטינה נכתבה במידה רבה בהשראת זו של ארה"ב, והיא אף נקראה באופן רישמי "הכרזת העצמאות של הפרובינציות המאוחדות בדרום אמריקה" (בספרדית: Provincias Unidas en Sud América בהשראת Estados Unidos de América). נראה, שלמנסחי ההכרזה היו יומרות להקים מדינה גדולה על פני כל שיטחה של דרום אמריקה. בהתאם לכך, ההכרזה התפרסמה בשתי שפות. אולם לצד הפרסום בשפה הספרדית, לא בא פרסום בפורטוגזית אלא דווקא בשפת הקצ'ואה - שפת צאצאי ממלכת האינקה שהוחרבה בידי הספרדים כ-300 שנה לפני כן. לבחירת שפה זו היו שתי מטרות: למשוך את האוכלוסיה הילידית לציד מכריזי המדינה החדשה, ושאיפות של חלק מחברי הקונגרס בראשותו של מנואל בלגרנו להקים ממלכה, שתשתלב ברסטורציה האירופאית שלאחר קונגרס וינה ושבראשה יעמוד אחד מצאצאי מלכי האינקה. רעיון זה הוכשל כבר בראשיתו בידי נציגי בואנוס איירס, שחששו שבירת הממלכה, לכשתקום תהיה העיר קוסקו, בירתה לשעבר של ממלכת האינקה, ולא עירם שלהם.

94.159.144.140 18:56, 14 במאי 2016 (IDT)

ליום העצמאות של ארגנטינה - תאריך יום העצמאות ויום המהפכה

25 במאי הוא יום המהפיכה הארגנטינאית. כך הארגנטינאים מתייחסים לאירוע, בו הודח המשנה למלך ספרד, שהיה השליט של הטריטוריה, שנקראה עד אז "תת-ממלכת ריו דה לה פלטה" (כלומר - תחת ממלכת ספרד). בפועל, ארגנטינה הפכה לישות עצמאית עוד קודם לתאריך זה. אך רק ב-1816 הארגנטינאים הכריזו על עצמאותם ו-9 ביולי הוא יום העצמאות. באותם ימים לא היו תקדימים רבים להכרזת עצמאות, זה יכול היה להתפרש כמרידה במלך ובאפיפיור, והמודל התקדימי שעמד לנגד עינהם - הוא כאמור זה של ארה"ב מ-1776.

קצת כואב הלב לחתוך בבשר החי: הכל הרי קשור לאותו היום.. אם זה הכרחי, על מה היית מוותר, בתור אחד שאינו בעל עניין כמוני? גרי רשף - שיחה 14:20, 9 במאי 2016 (IDT)

אימרו לי נא אנשים רחמנים, היכן אני בדיוק עומד? התעניינתי, טרחתי, הצעתי תוכן, עניתי על השאלה לגבי ההבדל בין 25 במאי ו-9 ביולי בארגנטינה.. אם אני מקצר את הקטע המוצע בשליש (נאמר לי שהוא ארוך מדי), אז אפשר יהיה לקדם את זה הלאה? נניח - ללחוץ על איזה כפתור סודי שאתם מכירים ושיתזמן את הקטע המוצע לתאריך המבוקש? אולי צריך למלא טופס? לפרסם את זה בעצמי? משהו נוסף שאני צריך לעשות או לדעת או לבקש או להוסיף? גרי רשף - שיחה 08:23, 11 במאי 2016 (IDT)

גרי, בנוגע לשיבוץ, תנוח דעתך. מנהל המיזם (במקרה אני) דואג לשיבוץ בתאריכים המתאימים. בנוגע לאורך הקטע ולתוכן מחכים מעט לתגובות הויקיפדים האחרים. אם הן חיוביות והקטע מתקבל (מה שקורה בד"כ תוך הרבה פחות מחודשיים) הקטע ישובץ בזמן. חמויישֶה - שיחה 08:53, 11 במאי 2016 (IDT)

25 במאי מצויין בארגנטינה כ"יום המהפכה הארגנטינאית". זאת בעקבות האירוע, בשנת 1810, שבו הודח המשנה למלך ספרד, משטילה על הטריטוריה, שנקראה עד אז "תת-ממלכת ריו דה לה פלטה" (כלומר - תחת ממלכת ספרד). בפועל, ארגנטינה הפכה לישות עצמאית עוד קודם לתאריך המהפכה הרשמי. בנוסף לזאת, גם אחרי המהפכה, התמהמהו הארגנטינאים להכריז על עצמאותם ועשו זאת רק ב-9 ביולי 1816. לכן, 9 ביולי מוכר אצלם כיום העצמאות. באופן זה, לארגנטינאים יש יום עצמאות, שתאריכו שונה מיום המהפכה ואף לא אחד מהם הוא התאריך האמתי בו הם הפכו לעצמאיים.

94.159.144.140 19:10, 14 במאי 2016 (IDT)

הצעה נוספת, כמעט זהה:

25 במאי מצויין בארגנטינה כ"יום המהפכה הארגנטינאית". זאת בעקבות האירוע, בשנת 1810, שבו הודח המשנה למלך ספרד, משטילה באזור, וגם הוקם באופן רשמי, צבא ארגנטינה העצמאי. בפועל, ארגנטינה הפכה לישות עצמאית עוד קודם לתאריך המהפכה הרשמי. בנוסף לזאת, גם אחרי המהפכה, התמהמהו הארגנטינאים להכריז על עצמאותם ועשו זאת רק ב-9 ביולי 1816. לכן, 9 ביולי מוכר אצלם כיום העצמאות. באופן זה, לארגנטינאים יש יום עצמאות, שתאריכו שונה מיום המהפכה ואף לא אחד מהם הוא התאריך האמתי בו הם הפכו לעצמאיים.

94.159.144.140 19:44, 14 במאי 2016 (IDT)

מתי ארגנטינה הפכה לדעתך לעצמאית קודם ל-25 המאי 1810? לא ברור לי על מה אתה מדבר ולמה אתה מתייחס.

בנוסף, התאריך הרישמי לייסוד הצבא הוא 29 במאי 1810. גרי רשף - שיחה 12:22, 16 במאי 2016 (IDT)

אתה אמרת שארגנטינה הפכה לעצמאית עוד בטרם המהפכה. אם אתה חוזר בך מאמירה זו, אז אפשר למחוק לחלוטין את הקטע הדן בתאריכי יום העצמאות. במקרה כזה אפשר להסתפק בקטע על הגיבור הלאומי של ארגנטינה ובקטע על שפת מגילת העצמאות. 94.159.144.140 11:57, 22 במאי 2016 (IDT)

בשל העדר חתימות והעובדה שדברים שכתבתי נערכו מחדש, קשה לי לשחזר אם אני טעיתי בניסוחי, או שדברי הוצאו מהקשרם..

אנסה שוב, ומתנצל אם בי האשם: הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ביום 9 ביולי 1816, לפני 200 שנה. ארגנטינה (שאז עדיין לא נקראה כך..) הפכה למעשה לעצמאית ב-25 במאי 1810, אלא שיום זה בו הודח המשנה למלך ספרד נחשב ליום מהפיכת מאי, ולא ליום העצמאות.

במשך 6 השנים הללו שבין 1810 ו-1816 היא הייתה למעשה עצמאית, אך רישמית העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד פרננדו ה-7 שהיה עצור בידי נפוליאון, ורק ב-1816 העיזה לצאת נגדו בגלוי. עד כדי כך הגיעו הדברים, שנערכו קרבות בין המורדים (=ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד) כששני הצדדים מניפים את דגל ספרד, זאת בטרם התקבל דגל התכלת לבן.

תודה על העזרה, מתנצל אם טעיתי והטעיתי. גרי רשף - שיחה 15:39, 22 במאי 2016 (IDT)

ההצעה של גרי, מילה במילה (החלפתי רק את סימן השיוויון במילה "דהיינו", כי התבנית לא הסתדרה איתו:

הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ביום 9 ביולי 1816, לפני 200 שנה. ארגנטינה (שאז עדיין לא נקראה כך..) הפכה למעשה לעצמאית ב-25 במאי 1810, אלא שיום זה בו הודח המשנה למלך ספרד נחשב ליום מהפיכת מאי, ולא ליום העצמאות. במשך 6 השנים הללו שבין 1810 ו-1816 היא הייתה למעשה עצמאית, אך רישמית העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד פרננדו ה-7 שהיה עצור בידי נפוליאון, ורק ב-1816 העיזה לצאת נגדו בגלוי. עד כדי כך הגיעו הדברים, שנערכו קרבות בין המורדים (דהיינו, ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד) כששני הצדדים מניפים את דגל ספרד, זאת בטרם התקבל דגל התכלת לבן.

109.160.174.134 18:53, 23 במאי 2016 (IDT)

עיבוד:

הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ב-9 ביולי 1816. אלא שארגנטינה (שטרם נקראה אז "ארגנטינה") הפכה למעשה לעצמאית כבר ב-25 במאי 1810; ביום בו הודח המשנה למלך ספרד, וימים אחדים לפני שהוקם צבא ארגנטינה העצמאית. ה-25 במאי 1810 נקרא עד היום בפי הארגנטינאים "יום מהפיכת מאי", ולא "יום העצמאות". במשך שש השנים הללו, שבין 1810 ו-1816 ארגנטינה העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד, פרננדו ה-7, שהיה עצור בידי נפוליאון. עד כדי כך הגיעו הדברים, שכאשר נערכו קרבות בין המורדים (דהיינו, ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד), שני הצדדים הניפו את דגל ספרד. רק ב-1816 העיזה ארגנטינה לצאת נגד המלך בגלוי. אז גם התקבל דגל ארגנטינה המודרני, הדגל התכלת-לבן.

הסרתי את ההערה "לפני מאתיים שנה" כדי שהקטע יהיה שימושי גם בשנה הבאה. 109.160.174.134 19:02, 23 במאי 2016 (IDT)

ההוספה שלך על קבלת הדגל היא מיותרת. היא סותרת את הנאמר בערך דגל ארגנטינה. חמויישֶה - שיחה 14:10, 24 במאי 2016 (IDT)

משתמש:GeriReshef, תרצה לשפר את ההצעה האחרונה, כדי שנוכל לקדם את זה עד ה-9 ליולי? חמויישֶה - שיחה 17:04, 14 ביוני 2016 (IDT)

הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ב-9 ביולי 1816. אלא שארגנטינה (שטרם נקראה אז "ארגנטינה") הפכה למעשה לעצמאית כבר ב-25 במאי 1810; ביום בו הודח המשנה למלך ספרד שמשל על תת ממלכת ריו דה לה פלטה. ה-25 במאי מצויין עד היום בידי הארגנטינאים בתור "יום מהפיכת מאי", ולא "יום העצמאות". במשך שש השנים הללו, שבין 1810 ו-1816, ארגנטינה העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד, פרננדו ה-7, שהיה עצור בידי נפוליאון. עד כדי כך הגיעו הדברים, שכאשר נערכו קרבות בין המורדים (דהיינו, ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד), שני הצדדים הניפו את דגל ספרד. רק ב-1816 העיזה ארגנטינה לצאת נגד המלך בגלוי והכריזה על עצמאותה כאמור, בקונגרס טוקומן.

חמויישֶה, יש הערות אחרונות? הגהות? תודה על העזרה! גרי רשף - שיחה 08:11, 15 ביוני 2016 (IDT)

לדעתי אפשר להוריד את המילים "עד כדי כך הגיעו הדברים". חמויישֶה - שיחה 08:38, 15 ביוני 2016 (IDT)

דגל ארגנטינה

הכרזת העצמאות של ארגנטינה התרחשה ב-9 ביולי 1816. אלא שארגנטינה (שטרם נקראה אז "ארגנטינה") הפכה למעשה לעצמאית כבר ב-25 במאי 1810; ביום בו הודח המשנה למלך ספרד שמשל על תת ממלכת ריו דה לה פלטה. ה-25 במאי מצויין עד היום בידי הארגנטינאים בתור "יום מהפיכת מאי", ולא "יום העצמאות". במשך שש השנים הללו, שבין 1810 ו-1816, ארגנטינה העמידה פנים של נאמנות למלך ספרד, פרננדו ה-7, שהיה עצור בידי נפוליאון. כאשר נערכו קרבות בין המורדים (דהיינו, ארגנטינה) לבין המלוכנים (הנאמנים לספרד), שני הצדדים הניפו את דגל ספרד. רק ב-1816 העיזה ארגנטינה לצאת נגד המלך בגלוי והכריזה על עצמאותה כאמור, בקונגרס טוקומן.

גרי רשף - שיחה 08:50, 15 ביוני 2016 (IDT)

בעד. יש מתנגדים? הערות? חמויישֶה - שיחה 09:16, 15 ביוני 2016 (IDT)

בעד. הקטע טוב מאוד כמו שהוא. אמנם אפשר לשפר עוד טיפה, אבל אני מבין, שנגמר הזמן לשיפורים. (אפשר למחוק את המשפט האחרון, ולהוסיף קישורית במילה ״מעצר״ ובמילה ״נקראה״. הקישורים האחרונה תוביל למושג ״שם״.) 2.53.183.15 11:41, 16 ביוני 2016 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה של ההצעה הראשונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 061. חמויישֶה - שיחה 16:19, 26 ביוני 2016 (IDT)

מלחמת האופיום

מלחמת האופיום נראית לי פרשיה מאוד יוצאת דופן בהיסטוריה, אבל בינתיים, אני לא מצליח לנסח קטע "הידעת" על אודותיה. אולי למישהו מכם יבוא הרעיון. 109.160.151.244 17:27, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

מי מהשתיים? מה כל כך מיוחד בה? Tzafrir - שיחה 10:10, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

על עצם העובדה, שמדינה ממוסדת, מעודדת סחר בסמים משכרים.

אפשר משהו כמו "ישנן מדינות, כמו לוב של קדפי, שעודדו טרור...כך וכך מתציבו של קדפי הלך על מימון טרור כשהפרשה המפורסמת ביותר היא פרשת לוקרבי. אולם מימון פשע ממוסד על ידי מדינות ממוסדות אינו יחודי למאה העשרים ולמאה העשרים ואחת. היו מדינות שעודדו פירטים באיים הקריביים (אני לא יודע מספיק היסטוריה כדי להרחיב ) ובריטניה הויקטורינית עודדה ממסד שלם של סוחרי סמים....94.159.183.143 18:12, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ר' פריבטיר. רצוי להרחיב את הערך קצת. התופעה לא הייתה מוגבלת לאיים הקריביים (והייתה נפוצה מאוד בים בתיכון, לדוגמה). מעבר לכך, עבור בריטניה זה היה פשוט סחר. היה לה גרעון מסחרי מול סין והיא החליטה לספק לסין מוצר שהיה לו ביקוש שם, (אך השלטונות התנגדו להפצתו). למי שקצת מכיר את ההיסטוריה, המילה "סמים" אינה הבעיה כאן. Tzafrir - שיחה 19:57, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ובכול זאת, בריטניה הציפה את סין בסוג של סחורה, שאסור הן בבריטניה והן בסין....94.159.183.143 20:25, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

באותה תקופה הוא לא היה אסור בבריטניה. Tzafrir - שיחה 19:08, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

אני בכלל לא בטוח, שבאותה תקופה זה לא היה אסור בבריטניה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, קיסר סין שלח לוויקטוריה מכתב בוא הוא משדל אותה להפסיק בסחר באופיום, כי גם אצלה זה אסור. 94.159.183.143 21:21, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

^[^{דרוש מקור]} הביטוי אופיום להמונים הוא מאותה התקופה (אמנם מגרמניה). דרך אגב, הערך אופיום מספר על שימוש צבאי שהבריטים עשו באופיום (ומעניין אם הסיפור הזה נכון). Tzafrir - שיחה 23:40, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

המלחמה הזאת לא יוצאת דופן. אני כמעט בטוח שסם זה, כמו סמים רבים אחרים, לא היו אסורים בשטחי האימפריה הבריטית. האיסור להשתמש בסמים הוא חדש יחסית (אם אני לא טועה - בן 100-120 שנים בערך). גילגמש • שיחה 10:08, 6 ביולי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:45, 6 ביולי 2016 (IDT)

מחלות שיניים ורפואת שיניים כממצא ארכיאולוגי

שמעתי מאנשים שיש ממצאים מרתקים על מגפות עששת במסופוטמיה ובמצרים הקדומה. שמעתי שהחברות הראשונות שעברו פרנסה מחקלאות בלבד סבלו מאוד ממחלות שיניים והרבה שלדים מאז מעלים את ההשערה, שסיבת המוות עצמו הייתה זיהומים בשל עששת. שמעתי גם, שבמצרים הקדומה, היו סופות חול שאילצו הרבה פעמים את האנשים לאכול מזון מלא חול, ששחק את שינייהם עד דק. אם מישהו יכול למצוא לכול זה סימוכין וניסוחים מדוייקים, זה יכול להיות קטע מעניין. 109.160.150.117 21:57, 12 בפברואר 2016 (IST)

זה נשמע מופרך לחלוטין גילגמש • שיחה 10:10, 6 ביולי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:45, 6 ביולי 2016 (IDT)

האופנובנק לא השתמש באופנוע

רוני ליבוביץ שדד 21 בנקים. העיתונות הדביקה לו את הכינוי "אופנובנק", ודיווחה שהוא מגיע לבנקים בעזרת אופנוע, שודד, כאשר הוא חובש קסדת אופנוען ובורח מהמקום על אופנועו, עוד לפני הגעת המשטרה. העיתונות גם דיווחה שהוא נעלם במהירות עם האופנוע מאזור השוד, כי הוא מעמיס את האופנוע על משאית. אולם, פושעים אחרים, שניסו לשדוד בנקים באופן התואם תיאור עיתונאי זה, נתפסו על נקלה. יתרה מזאת, כשליבוביץ נתפס, נמצא ברשותו אופנוע שונה בצבעו ובסוגו מזה שתיארו העיתונאים. לאחר שחרורו ממאסר, סיפר ליבוביץ, כי הוא אמנם השתמש במעשי השוד בקסדת אופנוען, אך לא באופנוע, וכי המרדפים אחריו כשלו כי הוא מעולם לא ברח מזירת הפשע. הוא סיפר, שכאשר הוא היה יוצא מהבנק, הוא היה מחביא את הקסדה ויושב לנוח.

109.160.190.228 18:36, 10 ביוני 2016 (IDT)

הסיפור מאד מאד מוכר. כל מי שהיה פה בשנת 1990 מכיר את הפרטים. יתרה מזאת הקטע מטעה מאד: מיד עם לכידתו נודע שהוא לא נמלט על אופנוע. המשטרה ידעה את זה כבר מעט לפני שלכדה אותו. חמויישֶה - שיחה 08:53, 13 ביוני 2016 (IDT)

אני לא ידעתי, שלא היה לו אופנוע. אני גם לא בטוח, שהפרט הזה נודע לציבור הרחב עם תפיסתו. נראה לי שהמשטרה לא פרסמה את העניין הזה בזמנו. 109.160.190.228 09:42, 13 ביוני 2016 (IDT)

מעניין, גם אני לא ידעתי. Assafn • שיחה 15:28, 16 ביוני 2016 (IDT)

גם אני לא ידעתי ועדיין איני יודע. העמדה המוצגת בקטע היא עמדת ליבוביץ, בשעת מעשה אף אחד לא ידע על זה, כנראה כולל המשטרה. כך לפי הערך רוני ליבוביץ: ”ניגוד לדיווחי העיתונות מתקופת מעשי השוד עצמם ובניגוד להערכות המשטרה דאז[1][2], ליבוביץ טוען כיום, כי מעולם לא השתמש באופנוע עבור מעשי השוד שביצע. לסניפים אותם שדד, הוא נהג להגיע ברגל או באמצעי תחבורה אחר. כינוי 'האופנובק' דבק בו משום שנהג לחבוש קסדה בעת השוד על מנת לטשטש את זהותו. בעבר היה נהוג להאמין, באופן שגוי, כי שדד את הבנקים באמצעות אופנוע ולאחר השוד היה מסתלק עם משאית, בעוד שהמשטרה מחפשת אופנוען.” ביקורת - שיחה 15:35, 16 ביוני 2016 (IDT)

אני אומר דבר כזה: מיד עם לכידתו נודע שהוא לא נמלט על אופנוע. מה שפורסם אז על ידי המשטרה זה שהוא היה מעמיס את האופנוע על משאית, ואז בעוד החיפושים היו אחר אופנוע, למעשה לייבוביץ' היה במשאית. אם לאחר ששוחרר הוא החל לטעון שלא היה כל אופנוע בקרבת זירת הפשע זה כבר לא משנה הרבה, כי הקץ' הוא שחיפוש אחר אופנוע הוא שלא הביא תוצאות ב-17 במקרים הראשונים. חמויישֶה - שיחה 09:39, 19 ביוני 2016 (IDT)

לדעתי, רעיון המשאית צץ בעיתונות הרבה לפני שהוא נתפס. מה גם, שאחרי תפיסתו אומנם נמצא אופנוע בבעלותו, אבל שום משאית לא הייתה לו. כדאי לבדוק כתבות מהתקופה ההיא. משאית, כנראה שלא הייתה ולא נבראה. 109.160.190.228 12:48, 19 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:15, 21 ביולי 2016 (IDT)

אטב ניירות אדום ענק

ביולי 2005 החליט הבלוגר הקנדי קייל מקדונלד להתחיל בסחר חליפין באינטרנט, שראשיתו באטב ניירות אדום שהיה ברשותו. לאחר ארבע-עשרה עסקאות חליפין שביצע, הצליח להשיג כשנה לאחר מכן, ביולי 2006, בית בן שתי קומות בקיפלינג, ססקצ'ואן שבקנדה. אתר האינטרנט שהקים "אטב ניירות אדום אחד", אשר תיעד את עסקאותיו, זכה לפופולריות גדולה. בשנת 2007 אף הוצב בקיפלינג, לכבודו של מקדונלד, פסל של אטב ניירות אדום ענק.

לא יודע איך זה לא הפך עדיין להידעת. תומר - שיחה 18:41, 26 בפברואר 2016 (IST)

אולי בגלל שהסיפור מדי ידוע. אני בכל אופן לא מתנגד אך גם לא מתלהב. חמויישֶה - שיחה 14:47, 29 בפברואר 2016 (IST)

אני, לא הכרתי את הסיפור ולי, הוא נשמע נחמד מאוד. לדעתי הוא כן מתאים לקטע "הידעת". (על טעם ועל ריח, אי אפשר להתווכח). 94.159.148.95 19:46, 1 במרץ 2016 (IST)

גם אני לא מתלהבת, בערך אין הסבר, למה האנשים טרחו להחליף שום דבר בשום דבר. רק 2 ההחלפות האחרונות היו משמעותיות, וגם להן אין הסבר. הידעת המפנה לערך שבעיני הוא .... חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:38, 5 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:16, 21 ביולי 2016 (IDT)

בעצמות האף של כל אדם חבואי שריד אבולוציוני למצפן

אני מציע להרחיב את פורטל:גוף האדם/הידעת?/30 בעזרת משפט או שניים מתוך חוש#חושים אצל בעלי חיים. זה ייצא כך:

על פי אמירתו של אריסטו ולפי האמירה המקובלת יש חמישה חושים בגוף האדם. מעשית, קיימים בין תשעה ל-21 חושים שונים. בין החושים הנוספים נהוג למנות חושים הנותנים מידע על הגוף עצמו, כגון חוש שיווי המשקל, חוש הגוף במרחב, וחוש הגוף בתנועה. יש המונים גם את חוש הטמפרטורה וחוש הרעב כחושים. יתרה מזאת, לבעלי חיים מגוונים יש יכולת שדות מגנטיים. ישנן עופות החשים את השדה המגנטי של כדור הארץ ונעזרות בתחושה זו בניווט, כשם שבני אדם נעזרים במצפן. מתברר, שעצם הכברה, שבאף האדם קיימות כמויות קטנות של מגנטיט, שתפקידן טרם הובהר ואולי הן קשורות לחוש דומה שיש לנו או שהיה לאבותנו.

94.159.145.168 17:08, 1 בינואר 2016 (IST)

אני מציעה לשלב את מקור שם המושג החוש השישי כאן, חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:59, 4 בינואר 2016 (IST)

האם תוכלי להדגים איך עושים את זה? 94.159.139.95 16:09, 4 בינואר 2016 (IST)

אני מציעה להוסיף לאחר "חמישה חושים בגוף האדם" -> זאת הסיבה שתפיסה של אובייקטים או אירועים אשר לא יצרו גירוי לחמשת החושים, נקראת חוש שישי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:16, 4 בינואר 2016 (IST)

צריך לראות את כל הקטע עם התוספת הזו. בינתיים, זו נראית לי תוספת מסורבלת. צר לי. 94.159.139.95 17:43, 4 בינואר 2016 (IST)

לדעתי, התייחסות למושג חוש שישי בקטע מתבקש. אתה מוזמן להציע הצעה משלך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:49, 4 בינואר 2016 (IST)

מציע לשלב את הערך אלקטרורצפטור בתוכן הזה בהקשר לניווט ולחושים בכלל. מינוזיג - שיחה 19:31, 23 ביוני 2016 (IDT)

על פי אמירתו של אריסטו, שהפכה לאמירה מקובלת, יש חמישה חושים בגוף האדם. מעשית, קיימים בין תשעה ל-21 חושים שונים. בין החושים הנוספים נהוג למנות חושים הנותנים מידע על הגוף עצמו, כגון חוש שיווי המשקל, חישת מיקום הגוף במרחב, וחישת הגוף בתנועה. יש המונים גם את חישת הטמפרטורה והרעב כחושים. יתרה מזאת, לבעלי חיים מגוונים יש גם יכולת ברורה לחישת שדות מגנטיים. ישנן עופות החשים את השדה המגנטי של כדור הארץ ונעזרות בתחושה זו בניווט, כשם שבני אדם נעזרים במצפן. מתברר, שבעצם הכברה, שבאף האדם קיימות כמויות קטנות של מגנטיט, שתפקידן טרם הובהר. אולי הן קשורות לחוש דומה שהיה לאבותנו ואולי לכולנו יש חוש שישי.

מה המקור להמצאותו של המגנטיט הזה בעצם האתמואידית? האם מולקולה זו נמצאת אך ורק בעצם הזאת? מה לגבי בעלי חיים אחרים? האם יש להם גם מולקולות כאלה? זה נשמע לי מוזר למען האמת ודורש אישוש מסודר. גילגמש • שיחה 09:32, 5 בינואר 2016 (IST)

ראיתי את זה בערך העברי והבדיקה היחידה הנוספת שעשיתי היא וידואי שהמילה האנגלית המקבילה אכן מופיעה בערך האנגלי המקביל. 94.159.171.59 21:46, 12 בינואר 2016 (IST)

לפי המקור הזה, להרבה יונקים ועופות יש חוש מגנטי לזיהוי הצפון המגנטי ואצל חלק מהם הוכח שאיבר החישה הוא האף 31.154.156.167 16:25, 24 באפריל 2016 (IDT)

אני מקבל את הרושם, שהנושא הזה מצוי במחקר ראשוני או שהמחקרים הממצים בו ראו אור בעת האחרונה. לכן דרוש חיפוש ממצא בPUBMED כדי להשלים את הקטע. יתכן שהקטע יאלץ להמטין לוויקיפד, שהוא מעודכן מאוד בנוירוביולוגיה. 109.160.190.228 09:07, 21 ביוני 2016 (IDT)

יש לתקן [”עופות חשות” ל"עופות חשים" עופות אינו ריבוי נקבי דווקא ולכן יש לכתוב לשון זכר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו בסיוון ה'תשע"ו • 15:52, 21 ביוני 2016 (IDT)

ספקולטיבי. אני מארכב. אם אכן ימצא משתמש שמעודכן בנוירוביולוגיה וירצה להחזיר את הקטע לדיון, הוא מוזמן. חמויישֶה - שיחה 12:18, 21 ביולי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:20, 21 ביולי 2016 (IDT)

חיים על פצצת זמן

תושבי הולנד מודעים לעובדה, שמערכת מסובכת של סכרים ומשאבות מונעת מהים הצפוני להציף את ארצם, ושתקלה במערכת עשויה להסתיים באסון. הולנד חברה באיחוד אירופה ואיש לא מונע מאזרחיה לעבור ולגור במדינות האיחוד האחרות. גם תושבי הילו, שבאיי הוואי, גרים מבחירה בצל סכנה. הם אזרחים אמריקנים, שמכל רחבי הפדרציה, בחרו לגור דווקא במקום, החשוף לשיטפונות של לבה מהרי געש ושל צונמי. בחירת מגורים בעיר נאפולי מסוכנת לא פחות. העיר מצויה בסביבת הר הגעש הפעיל וזוב, שהשמיד את העיר הסמוכה – פומפיי, בשנת 79 לספירה. זהו אחד מהרי הגעש האלימים והמפורסמים על פני כדור הארץ. בניגוד להרי הגעש שבהוואי, הלבה שבו נפיצה ומהווה סכנת מוות לאנשים הנמצאים עשרות קילומטרים ממקום התפרצותה.

94.159.148.146 12:10, 4 ביולי 2016 (IDT)

יש פה אולי חומר שאפשר לייצר ממנו קטע הידעת, אבל לא הקטע הנוכחי. לא רלוונטי שהולנד חברה באיחוד הארופי ותושביה יכולים להגר למדינות אחרות. גם בהולנד וגם בנאפולי הסכנה המתוארת אינה מוחשית משום שלא היו מקרי אסון בעת האחרונה, כך שלא צריך לצפות מהתושבים לקום ולעזוב. המילים "...אזרחים אמריקנים שמכל רחבי הפדרציה בחרו לגור דווקא במקום..." הן דמגוגיה, כי רוב התושבים נולדו שם. גם בהיילו הסכנה היא לא מוחשית במיוחד. לא היו התפרצויות הר געש קטלניות, ובמאה השנים האחרונות מתו שם כתוצאה מצונמי פחות אנשים מהרוגי תאונות דרכים בישראל בשנה אחת. חמויישֶה - שיחה 13:14, 4 ביולי 2016 (IDT)

זה לא מדוייק. מאז אסון פומפיי, הר הגעש וזוב התפרץ עשרות פעמים. הגאולוגים בפירוש מזהירים מפני חורבנה של נאפולי. המחקרים מאוד פסימיים בעניין זה. כמו כן, בהוואי, כן היו התפרצויות געשיות במהלך המאה העשרים. לפחות אחת מהן כן כיסתה שטחים בנויים בלבה. ובכלל, מגורים בקרבת הר געש פעיל הם לא גאונות גדולה. 94.159.148.146 14:00, 4 ביולי 2016 (IDT)

אולי נתמקד ביישובים גדולים שקרובים להרי געש פעילים. לא חסרים כאלו. 94.159.148.146 12:02, 5 ביולי 2016 (IDT)

אגב, אתם מכירים את השיר הזה? ‏עמיחי • שיחה 12:06, 5 ביולי 2016 (IDT)

כן. אבל נעים להיזכר. 94.159.148.146 12:49, 5 ביולי 2016 (IDT)

העיר נאפולי מצויה בסביבת הר הגעש הפעיל וזוב, שהשמיד את העיר הסמוכה לה, פומפיי, בשנת 79 לספירה. בניגוד להרי הגעש שבהוואי, הלבה של וזוב נפיצה ומהווה סכנת מוות, גם לאנשים הנמצאים עשרות קילומטרים ממקום התפרצותה. מאז 1944, הר הווזוב שקט, אך זו תקופת השקט הארוכה ביותר שלו מזה 500 שנה. אצל תושבי איי סנטוריני קיימת סכנה דומה, אך מוחשית יותר. איים אלו הם קצות לוע הר געש, המבצבץ מתוך מי הים. הר סנטורי, כמו הר וזוב, מוגדר כאחד כמסוכנים בעולם. התפרצותו האחרונה הייתה בשנת 1950. במהלך תקופת הברונזה אירעה בו התפרצות עם פיצוץ בעוצמה כה רבה, עד שחלקים נרחבים מאיי סנטורי התפוררו ושקעו בים, וגם בכרתים - האי הסמוך, נזרה הרס רב. חלק מההיסטוריונים רואים בהתפרצות זו את סיבת הכחדת התרבות המינואית, כמו גם את מקור ההשראה לאגדת אטלנטיס - אגדת האי ששקע במצולות.

94.159.148.146 12:42, 5 ביולי 2016 (IDT)

אני לא אוהב את הקטע הזה. לא כדאי להתעסק עם העת העתיקה, הטענות פה לא חד משמעיות. גילגמש • שיחה 21:23, 5 ביולי 2016 (IDT)

מה פה לא חד משמעי, חוץ מהמשפט האחרון? וגם המשפט הזה מוצג בצורה הוגנת מאוד - כהשערה מקובלת. אבל חוץ ממנו, הכול ודאי לחלוטין, גם אם הדברים עוסקים בעת העתיקה. 94.159.148.146 21:32, 5 ביולי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:31, 25 ביולי 2016 (IDT)

ש שלום

בערבית, הסימנים לשי״ן ימנית (שִׁין) ולשי״ן שמאלית (שִׂין) דומים לאלו שבעברית, והם ش ו- س בהתאמה. אולם, למרבה ההפתעה, כמעט כל מילה עברית, שמכילה שי״ן שמאלית, נהגת ונכתבת בערבית בשי״ן ימנית, ומילים רבות בעברית, שמכילות שי״ן שמאלית, נהגות ונכתבות בערבית בשי״ן ימנית. בניגוד לזאת, מילים עבריות, שמכילות את האות סמ״ך, נהגות בערבית באופן דומה לזה שבעברית.

ההסבר לתופעה הוא, שבשפות השמיות הקדומות, כולל בעברית המקראית, לאותיות, שי״ן ימנית, שי״ן שמאלית וסמ״ך היו שלושה צלילים שונים. (כיום הבלשנים מסמנים צלילים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה). במהלך גלות בבל, הצליל המקורי של השי״ן השמאלית בעברית חדל להתקיים, ודוברי העברית מבטאים מאז את צליל הסמ״ך במקומו. אולם הכתיב נותר אותו כתיב. לעומת זאת, בעת תהליך גיבוש השפה הערבית, קרה תהליך מסובך יותר של מעתק הגאים. תחילה, אבותיהם של כותבי הקוראן החלו לבטא את צליל סמ״ך במקום השי״ן הימנית. בשלב הבא הם החלו לבטא את צליל השי״ן הימנית במקום השי״ן השמאלית. בשלב השלישי הם התחילו להעלות את שפתם על הכתב, כפי שהיא, בלא זכר לצליל המקורי של השי״ן השמאלית.

בשפה היוונית מבוטא עדיין הצליל המקורי של השי״ן השמאלית לצד צליל הסמ״ך. אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית. כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך.

2.53.46.204 14:51, 23 ביוני 2016 (IDT)

אם כך לפי הטענה השם משה למשל נהגה במקור מוסה? כמו moses אך ההיגוי אחרי גלות בבל נהפך לש' וכך נכתב בתנ"ך? Assafn • שיחה 15:34, 23 ביוני 2016 (IDT)

מה?! לפי הטענה, משה בעברית זה מוסא בערבית וmoses באנגלית. וזה נכון מאוד.

לפי הטענה, אחרי גלות בבל, התחלנו לבטא את המילה ששון, כאילו היא כתובה כמו *ססון. אבל המשכנו לכתוב לפי הצליל המקורי. זו הטענה. 109.160.190.228 16:06, 23 ביוני 2016 (IDT)

די מזכיר לי את ויקיפדיה:הידעת?/מינואר 2015#בלבול מעתק ההגאים חמויישֶה - שיחה 16:21, 23 ביוני 2016 (IDT)

הקטע הנוכחי יהיה ממוקד ונהיר יותר. נעבוד עליו ביחד ויהיה טוב. 109.160.190.228 16:25, 23 ביוני 2016 (IDT)

בערבית, הסימנים לשי״ן ימנית (שִׁין) ולשי״ן שמאלית (שִׂין) דומים לאלו שבעברית, והם ش ו- س בהתאמה. אולם, למרבה ההפתעה, כמעט כל מילה עברית, שמכילה שי״ן שמאלית, נהגת ונכתבת בערבית בשי״ן ימנית, ומילים רבות בעברית, שמכילות שי״ן שמאלית, נהגות ונכתבות בערבית בשי״ן ימנית. בניגוד לזאת, מילים עבריות, שמכילות את האות סמ״ך, נהגות בערבית באופן דומה לזה שבעברית.
ההסבר לתופעה הוא, שבשפות השמיות הקדומות, כולל בעברית המקראית, לאותיות, שי״ן ימנית, שי״ן שמאלית וסמ״ך היו שלושה צלילים שונים. (כיום הבלשנים מסמנים צלילים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה). בעברית התרחש מעתק הגאים אחד, שבו החלו דוברי העברית לבטא צליל הסמ"ך במקום את צליל השי״ן שמאלית. מעתק הגאים זה התרחש אחרי שהשפה העברית הועלתה על הכתב. לכן הכתיב העברי משקף את המצב, כפי שהיה לפני מעתק ההגאים.
לעומת זאת בערבית או בשפות ממנה היא התבגשה, התרחשו שני מעתקי הגאים והם התרחשו לפני שהשפה הועלתה על הכתב. לכן הכתיב הערבי משקף את ההגיה שאחרי המעתקים. במעתק הראשון שביניהם, הוחל בהגיית צליל סמ״ך במקום השי״ן הימנית. במעתק השני הוחל בהגיית צליל השי״ן הימנית במקום השי״ן השמאלית. בשלב השלישי הם התחילו להעלות את שפתם על הכתב, כפי שהיא, בלא זכר לצליל המקורי של השי״ן השמאלית.
בשפה היוונית מבוטא עדיין הצליל המקורי של השי״ן השמאלית לצד צליל הסמ״ך. אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית. כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך.

~~109.160.190.228 16:52, 23 ביוני 2016 (IDT)~~ ~~הפישוט הבא:~~

בערבית, הסימנים לשי״ן ימנית (שִׁין) ולשי״ן שמאלית (שִׂין) דומים לאלו שבעברית, והם ش ו- س בהתאמה. אולם, למרבה ההפתעה, כמעט כל מילה עברית, שמכילה שי״ן שמאלית, נהגת ונכתבת בערבית בשי״ן ימנית, ומילים רבות בעברית, שמכילות שי״ן שמאלית, נהגות ונכתבות בערבית בשי״ן ימנית. בניגוד לזאת, מילים עבריות, שמכילות את האות סמ״ך, נהגות בערבית באופן דומה לזה שבעברית.
ההסבר לתופעה הוא, שבשפות השמיות הקדומות, כולל בעברית המקראית, לאותיות, שי״ן ימנית, שי״ן שמאלית וסמ״ך היו שלושה צלילים שונים. (כיום הבלשנים מסמנים צלילים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה). בעברית התרחש מעתק הגאים, שבו החלו דוברי העברית לבטא צליך הסמ"ך במקום את צליל השי״ן שמאלית. מעתק הגאים זה התרחש אחרי שהשפה העברית הועלתה על הכתב. לכן הכתיב העברי משקף את המצב, כפי שהיה לפני מעתק ההגאים.
גם אבותיהם של דוברי הערבית חדלו לבטא את הצליל /ɬ/. אלא שבשפתם חלו מעתקי הגאים אחרים. בשפה היוונית, לעומת זאת, כן מבוטא הצליל /ɬ/. הוא מבוטא לצד צליל הסמ״ך. צלילים אלו מסומנים שם באותיות פסי (Ψ) ו-סיגמא (Σ), בהתאמה. אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית. כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך.

~~31.154.162.37 11:21, 26 ביוני 2016 (IDT)~~

ועוד פישוט:

הסימן שהבלשנים נותנים כיום לצליל המקורי של האות שי"ן שמאלית

בעברית בת זמננו ישנם סימנים נפרדים לשי״ן ימנית (שׁ), לשי״ן שמאלית (שׂ) ולסמ"ך, משום שבעברית המקראית, אותיות אלו ייצגו שלושה עיצורים שונים. כיום הבלשנים מסמנים עיצורים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה. במשך הזמן התרחש מעתק הגאים, ודוברי העברית החלו לבטא את צליל הסמ"ך במקום את צליל השי״ן שמאלית המקורי. בשפה היוונית, לעומת זאת, כן מבוטא הצליל /ɬ/ והוא מסומן באות פסי (Ψ). הוא מבוטא לצד צליל הסמ״ך (/s/), שמסומן ביוונית כסיגמא (Σ). אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית (/ʃ/). כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך.

גם אבותיהם של דוברי הערבית חדלו לבטא את הצליל /ɬ/. אם כי במהלך התגבשות שפתם היו מעתקי הגאים שונים, מאלו שהיו בעברית. לכן כיום, מילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן שמאלית, מכילות בערבית שי״ן ימנית (ش), ומילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן ימנית, מכילות בערבית שי״ן שמאלית (س).

31.154.162.37 12:56, 26 ביוני 2016 (IDT)

למרות שאני מצליח להבין למה הקטע מעניין אותך, אני חושב שעבור מרבית הקוראים מדובר בעניין משעמם. רובם לא יצלחו את הקטע עד סופו, גם אם יהיה מחצית מאורכו הנוכחי. חמויישֶה - שיחה 16:12, 26 ביוני 2016 (IDT)

הסימן שהבלשנים נותנים כיום לצליל המקורי של האות שי"ן שמאלית

בעברית המקראית, האותיות שי״ן ימנית (שׁ), שי״ן שמאלית (שׂ) וסמ"ך ייצגו שלושה עיצורים שונים. כיום הבלשנים מסמנים עיצורים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה. במשך הזמן התרחש מעתק הגאים, ודוברי העברית החלו לבטא את צליל הסמ"ך במקום את צליל השי״ן שמאלית המקורי. את צליל ה- /ɬ/ אפשר לשמוע עדיין בשפה היוונית. הוא מסומן באות היוונית פסי (Ψ). ביוונית מבוטא גם צליל הסמ״ך (/s/). הוא מסומן כסיגמא (Σ). אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית (/ʃ/). כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך.

גם אבותיהם של דוברי הערבית חדלו לבטא את הצליל /ɬ/. אם כי במהלך התגבשות שפתם היו מעתקי הגאים שונים, מאלו שהיו בעברית. לכן כיום, מילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן שמאלית, מכילות בערבית שי״ן ימנית (ش), ומילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן ימנית, מכילות בערבית שי״ן שמאלית (س).

ההצעה לא התקבלה. קטע מעניין שקורא שלא מבין בבלשנות לא יצליח לקרוא. חמויישֶה - שיחה 10:02, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

מרכבות האש

על פי בקשתו של חמוישה, לקראת האולימפיאדה הממשמשת ובאה. Itaygur - שיחה 12:14, 27 ביולי 2016 (IDT)

במקצה הגמר בריצת 100 מטר באולימפיאדת פריז ב-1924 ניצח האתלט היהודי-בריטי, הרולד אברהמס. במקום השלישי במרוץ זה זכה האתלט הניו זילנדי, ארתור פוריט, שבהמשך חייו הוכשר כרופא, שירת כרופא צבאי במלחמת העולם השנייה במערכה בצפון אפריקה ובפלישה לנורמנדי, שימש כרופאם האישי של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת ושל בתו, המלכה הנוכחית, אליזבת השנייה ולימים כיהן בתפקיד המושל הכללי ה-11 של ניו זילנד. פוריט היה אחד משני הספורטאים הניו זילנדים היחידים שנשאו את דגל ניו זילנד בשני טקסי פתיחה של המשחקים האולימפיים, באולימפיאדת פריז ובאולימפיאדת אמסטרדם, ארבע שנים לאחר מכן. המירוץ התקיים ב-7 ביולי בשעה 7 בערב ומאז ועד למותו של אברהמס ב-1978 הקפידו השניים להיפגש לארוחה מדי שנה באותו תאריך ובאותה שעה בה התקיים המרוץ. לימים הונצח מירוץ זה בסרט "מרכבות האש".

לעניות דעתי, קטע מצוין! אולי טיפה ארוך, אז אולי אפשר להסיר את המשפט על נשיאת הדגל, שלא הכי קשור לאירוע המרכזי (המירוץ), אבל לא קריטי. Ravit - שיחה 22:20, 29 ביולי 2016 (IDT)

לא הבנתי את הפואנטה. מה מיוחד פה? שספורטאי עבר הפך לרופא? שמכרים ישנים נוטים להיפגש? שיש סרטים שחלק מבסיס הסיפור שלהם הוא אמת? 77.126.30.251 12:53, 30 ביולי 2016 (IDT)

קטע טוב. לשאלת האנונימי: הפואנטה בקטע היא העובדה שהם נפגשו באותה שעה באותו תאריך במשך יותר מ-50 שנה, כאשר בסיס ההיכרות ביניהם לא היה חברות ממושכת בילדות, בצבא או באקדמיה, אלא מרוץ בו התחרו כיריבים. חמויישֶה - שיחה 09:15, 31 ביולי 2016 (IDT)

לטעמי, צריך לחדד את הנקודה הזו ולהסיר אלף ואחד עניינים לא רלוונטיים לה. 84.229.26.158 11:57, 31 ביולי 2016 (IDT)

אני מעדיפה את הקטע הארוך, הוא גם מקשר לערכים רבים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:49, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

זו ההצעה שלי:

במקצה הגמר בריצת 100 מטר באולימפיאדת פריז ב-1924 ניצח האתלט היהודי-בריטי, הרולד אברהמס. במקום השלישי במרוץ זה זכה האתלט הניו זילנדי, ארתור פוריט. המירוץ התקיים ב-7 ביולי בשעה 7 בערב ומאז ועד למותו של אברהמס, ב-1978, הקפידו השניים להיפגש לארוחה מדי שנה באותו תאריך ובאותה שעה בה התקיים המרוץ. זאת למרות, שלמעט אותו מירוץ, לא היו לשניים חוויות משותפות.

84.229.26.158 12:16, 31 ביולי 2016 (IDT)

מסכים עם חמוישה. לא מבין רק מה הבעיה עם המידע שלא קשור ישירות למרוץ. הפואנטה הנוספת בסיפור, נוסף למירוץ, היא שהוא היה גם רופא, גם רופא צבאי ששירת בחזיתות חשובות במלחמה, גם רופא של בית המלוכה וגם המושל הכללי של ניו זילנד. איש אשכולות. הקטע לא ארוך במיוחד יחסית לקטעי הידעת אחרים שראיתי. Itaygur - שיחה 15:56, 31 ביולי 2016 (IDT)

אוקיי, אני רואה פה הסכמה על הקטע. אתן עוד יום יומיים להערות, ואם לא תהיינה אני מקבל את הגרסה הראשונה, הארוכה יותר. חמויישֶה - שיחה 10:11, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 062. חמויישֶה - שיחה 17:04, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

פותחים שמפניה

אלכוהול נתפס היום כגורם שלילי המוביל לירידה בשיקול הדעת ובביצועים, אולם בתחילת המאה ה-20 נתפס האלכוהול כאמצעי לשיפור ביצועי סיבולת. רצים למרחקים ארוכים נהגו לשתות משקאות שמפניה ומשקאות אחרים תוך כדי התחרות.
השמפניה מהווה סמל סטטוס המזוהה עם עושר, יוקרה ומעמד גבוה. עם השנים נעשה בה שימוש בענפי ספורט יוקרתיים דוגמת פורמולה 1, Motogp ומירוצי סוסים. העולים על פודיום המנצחים פותחים בקבוקי שמפניה, אותם הם מתיזים לכל עבר. בחריין היא מדינה מוסלמית המתירה מכירה ושתייה של משקאות אלכוהוליים בתחומה. למרות זאת בגרנד פרי בחריין הזוכים לא פותחים בקבוקי שמפנייה כמקובל, ומסתפקים במשקה לא-אלכוהולי הנקרא וארד

Eladti - שיחה 15:57, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

מעולה. שני חידושים מרעננים בקטע אחד לא ארוך עם קישורים טובים! חמויישֶה - שיחה 16:05, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

השמפניה הייתה סמל סטאטוס עוד לפני המאה העשרים. מה שעוד אפשר לכתוב על השמפניה (אם זה באמת נכון. שמעתי את זה ממקור שהיו בו כמה שגיאות): הסיבה שבקבוקי שלבקבוקי שמפניה יש צוואר מכוסה היא שבשל שיטת הוצאת המשקעים מהבקבוק, חסר בבקבוק נפח נוזלים. נפח זה משתנה מבקבוק לבקבוק. הציפוי מסתיר את ההבדל וגורם לבקבוקים להיראות זהים. Tzafrir - שיחה 16:51, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

Tzafrir, שיניתי מעט את המלל, כדי שיהיה יותר מדוייק Eladti - שיחה 07:39, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מה המקור למשפט "נתפס האלכוהול כאמצעי לשיפור ביצועי סיבולת. רצים למרחקים ארוכים נהגו לשתות משקאות שמפניה ומשקאות אחרים תוך כדי התחרות". חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 07:52, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מתייג את משתמש:Eladti. חמויישֶה - שיחה 14:01, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

מאמר של מולי אפשטיין באתר של מכון וינגייט -ניתן לקריאה כאן Eladti - שיחה 14:18, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 063. חמויישֶה - שיחה 16:08, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

אימות תבנית:הידעת? 10 באוקטובר - סדרה 1

― הועבר מהדף שיחת תבנית:הידעת? 10 באוקטובר - סדרה 1
קריקליוב לא "נתקע" על תחנת החלל, זו טענה די מגוחכת לאור העובדה שהחללית שאיתה משלחת הגיעה, עגנה בתחנת החלל ואיתה גם שבו הקוסמונאוטים, כך שהוא לא היה זקוק ל־"חללית חילוץ".
החללית שאיתה קריקליוב הגיע (סויוז TM-12), ביחד עם ארטסברסקי מפקד המשלחת והבריטית הלן שרמן (ששבה לאחר 8 ימים ביחד עם המשלחת הקודמת), חזרה לכדוה״א במועדה – אוק׳ 1991, אך עליה עלה רק ארטסברסקי. קריקליוב הסכים להישאר בתחנת החלל כחלק מהצוות המחליף, וכך נשאר לתקופה נוספת ביחד עם וולקוב – מפקד המשלחת הבאה בסויוז TM-13 (שני אנשי־צוות שהגיעו איתו חזרו ביחד עם ארטסברסקי, 8 ימים לאחר שהגיעו)^[1].
זו הייתה החללית המאוישת האחרונה שנשלחה מטעם בריה״מ, ועליה חזרו קריקליוב ווולקוב, בתור אזרחים רוסים. הגרמני פלאדה אמנם חזר איתם, אך הוא הגיע בכלל (8 ימים לפני־כן) עם סויוז TM-14 שהיא החללית הבאה למיר שנשלחה כבר מטעם רוסיה.
ממה שמצאתי, סיפור ה־"נטישה" של קריקליוב היא שמועה שהפיצה התקשורת האמריקנית בעקבות התפוררות בריה״מ.

^ כל משלחת בתכנית סויוז מורכבת מ־2–3 אנשי־צוות, כאשר לרוב באותה תקופה שניים מהם היו סובייטים (ולאחר מכן רוסים) והאחר ממדינה נוספת. בדר״כ משלחת עזבה כ־8 ימים לאחר שאחת אחרת באה להחליפה.

ShoobyD - שיחה 13:15, 27 בספטמבר 2011 (IDT)

במאי 1991 לתחנת החלל "מיר" במשימת סויוז TM-12 יחד עם מפקד הצוות אנאטולי ארטסברסקי והאסטרונאוט הבריטי הלן שרמן. הלן שרמן חזר לכדור הארץ לאחר שבוע בחלל והשאר נשארו בתחנת החלל לסיום המשימות. במהלך המשימה יושמו כ-6 הליכות חלל, התקנת חומרה על תחנת החלל ומחקרים. בסוף המשימה, ביולי 1991, כאשר הצוות החדש הגיעה להחליף את הצוות של קריקאליוב, הוא נשאר למשימה נוספת מפני שהאסטרונאוט שהיה מיועד להחליפו לא היה מאומן למשימות עם שהות ארוכה בתחנת החלל ולהליכות חלל מרובות. לאחר סיום משימה זו, חזר במרץ 1992 לכדור הארץ.

כמו שכתבתי בלוח המודעות, יש טעות בציטוט הזה, הלן שרמן היא אסטרונאוטית נקבה, תיקנתי עכשיו בערך שלו. הטעות בתבנית "הידעת?" פה עדיין עומדת. ShoobyD - שיחה 02:08, 26 באוקטובר 2011 (IST)

כיוון שלא נמצא מי שיגן על הנאמר בקטע לדעתי יש להסיר אותו. חמויישֶה - שיחה 17:23, 12 במרץ 2015 (IST)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:09, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

שכתוב תבנית:הידעת? 27 באוקטובר - סדרה 1

בקטע שנכתב שיהוחנן בן חגקול הוא הצלוב היחידי המוכר לנו. במערת אבה (גם היא בגבעת המבתר) ישנו אדם נוסף שמלכתחילה חשבו שהוא צלוב, אך לאחר בדיקה, שללו את האפשרות. בכתבה בעיתון הארץ מאתמול, מצוטט ישראל הרשקוביץ שטוען שאכן יש פה צליבה, כך שמכדי מחלוקת לא יצאנו. דניאל צבי • שיחה 09:37, ל' בניסן ה'תשע"ד (30.04.14)

מדובר בשכתובון. בכול זאת, שניהם באותה מערת קבורה. אגב, צריך אולי להוסיף את העובדה גם לערכים אחרים שהיא קשורה אליהם, כמו גבעת המבתר וצליבה. 94.159.182.213 22:09, 27 בנובמבר 2014 (IST)

הוחלט לא להסיר את הקטע., שולי. גם לא שוכתב. חמויישֶה - שיחה 15:13, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

ריח המוות

אתאנתיול הוא תרכובת הנמצאת באופן טבעי בגוף בעלי חיים ומשתחררת בכמויות גדולות לאחר המוות. האף האנושי רגיש במיוחד לתרכובת ומסוגל להריח חלק אחד מתוך חמישים מיליון מולקולות אוויר. בתעשיית הגז היטיבו לנצל עובדה זו והם מוסיפים אתאנתיול לגז ביתי חסר הריח כדי שבני אדם יוכלו לזהותו בקלות, אך לא רק בני אדם רגישים לריח. אוכלי נבלות רבים מזהים את הריח כריח המוות ולהקות נשרים של קתרטס תרנגולי נוהגות להתאסף מעל דליפות של צינורות גז וכך מאפשרים זיהוי מהיר של הדליפה.

Assafn • שיחה 15:26, 16 ביוני 2016 (IDT)

רעיון יפה מאוד. אני מציע למטה שינויים קלים בקטע. 109.160.190.228 17:47, 16 ביוני 2016 (IDT)

חצי רלוונטי - פעם הייתה לנו נבלה בחצר, ליד בלוני הגז של כל הבניין, וקראנו שוב ושוב לטכנאי לחפש דליפה, עד שאחד הטכנאים מצא את הנבלה. 109.160.190.228 17:49, 16 ביוני 2016 (IDT)

אתאנתיול הוא תרכובת, הנמצאת באופן טבעי בגוף בעלי חיים ומשתחררת בכמויות גדולות לאחר המוות. האף האנושי רגיש במיוחד לתרכובת זו. הוא מסוגל לחוש בה, במינון של חלק אחד מתוך חמישים מיליון מולקולות אוויר. בתעשיית הגז הבישול היטיבו לנצל עובדה זו, והם מוסיפים אתאנתיול לגז הביתי, שבמקור הוא חסר הריח. זאת כדי שבני אדם יוכלו לזהותו בקלות. אך לא רק בני אדם רגישים לריח זה. גם אוכלי נבלות רבים מזהים את אותו כריח המוות, ולהקות נשרים של קתרטס תרנגולי נוהגות להתאסף מעל דליפות של צינורות גז. התאספויות אלו מאפשרות זיהוי מהיר של הדליפות.

109.160.190.228 17:47, 16 ביוני 2016 (IDT)

רעיון מצוין. הניסוח המקורי טוב יותר. אנונימי - אם אתה מנסח מחדש קטעים שהוצעו, אנא הימנע מטעויות פיסוק. אנחנו נוטים באופן טבעי לחשוב שהקטע לאחר שנוסח מחדש יכלול פחות טעויות. חמויישֶה - שיחה 09:46, 19 ביוני 2016 (IDT)

רק צריך להעביר את הקישוריות הפנימיות אל הקטע הראשון. די חסרות בו קישוריות כאלו. אגב, על אילו שגיאות פיסוק אתה מדבר, חוץ מנוכחות שני פסיקים רצופים, איפה שהוא? 109.160.190.228 12:45, 19 ביוני 2016 (IDT)

פסיקים מיותרים: אחרי המילה תרכובת ואחרי המילים לחוש בה.

גם הקישורים הפנימיים לא כולם נצרכים. למשל אם בקטע נאמר "בגוף בעלי החיים" לא הגיוני להפנות מהמילה "גוף" לערך "גוף האדם". גם אין סיבה להפנות אל ערכים שאינם באמת קשורים, כמו להפנות מ"האף האנושי" אל "אדם". כל קורא מבין מה זה האף האנושי. ההפנייה לתעשיה מיותרת. ההפניה לבית ב"גז ביתי" מעצבנת ומזלזלת באינטילגנציה של הקורא. חמויישֶה - שיחה 13:27, 19 ביוני 2016 (IDT)

לגבי הקישוריות, אז אם זה היה ערך ולא קטע "הידעת", ברור שהייתי שם פחות מהן. הקישוריות פה לא נועדו להסביר דברים אלא למשוך את הקורא להגיע לעוד ועוד ערכים. 109.160.190.228 20:33, 19 ביוני 2016 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 064. חמויישֶה - שיחה 10:04, 13 בנובמבר 2016 (IST)

דנ"א עתיק

עצם ה"פטרוס" (petrous) שחבויה בתוך הגולגולת, מאחורי האוזן הפנימית, היא מהעצמות הקטנות והפחות בולטות בגוף האדם, אך כיום נודעת לה חשיבות רבה באבולוציה של האדם בגלל תכונת שימור מיוחדת. מחקר הדנ"א העתיק התפתח מאוד בעשור האחרון ומנפק תובנות חדשות ומפתיעות. עקב אכילס של המחקר הזה בארץ ישראל הוא השימור הגרוע של החומר הגנטי בשלדים בני יותר מכמה אלפי שנים. מחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת Nature הצליח להתגבר על מכשלת השימור על ידי הוצאת דנ"א עתיק במצב טוב יחסית מעצם הפטרוס. מסתבר שעצם קשיחה זו, המוגנת בתוך הגולגולת, משמרת דנ"א באופן טוב בהרבה מאשר חלקי שלד אחרים. המחקר השווה דנ"א עתיק של שישה פרטים שנקברו במערת רקפת, בית קברות בן כ-14,000 שנים מהתרבות הנאטופית והעלה כי אנשים אלה היו אבות החקלאים הראשונים בתקופה הנאוליתית באזור ארץ ישראל. נכון ל-2016, אלה שלדי האדם הקדומים ביותר במזרח התיכון מהם הופק בהצלחה דנ"א עתיק

ראו מערת רקפת. Reuveny - שיחה 20:34, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

יופי של קטע, אבל אולי במקום העשור האחרון, יש לכתוב העשור השני במאה ה-21, אולי ארוך אבל נכון לאורך זמן. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:47, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

כללית, אני בעד הקטע. אבל יש לי שתי שאלות. הראשונה נוגעת בדייקנות הפרטים - הקטע כולו מסתמך על מאמר בודד ממקור קל השגה, מהמגזין נייטר. האם כובת הקטע נגש לקרוא את המקור עצמו, או שהסתפק בדיווחים של עיתונאי על המקור? השאלה השנייה היא שאלה עקרונית - המגזין נייטר הוא כתב העת המדעי היוקרתי ביותר בכלל. מתפרסמים בו כמעט ורק מאמרים מפתיעים ופורצי דרך. האם כמעט מכל מאמר בנייטר אפשר להפיק קטע "הידעת"? או האם העובדה שידיעה מסויימת הופיעה במגזין נייטר נותנת אינדיקציה, שכמעט בטוח שאפשר להפיק מהידיעה קטע "הידעת"? תודה. 84.229.26.158 13:14, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

לגבי השאלה הראשונה, הקטע מבוסס על המאמר המדעי. את השאלה השנייה לא הבנתי.

הגרסה שהצעת למטה לא מנוסחת טוב והמשפט האחרון שלה שגוי לחלוטין. לפי המחקר, החקלאים הראשונים בא"י, איראן, ארמניה וכו' הם צאצאי הציידים-לקטים באותם מקומות. רק אחר כך האוכלוסיות התערבבו. Reuveny - שיחה 21:24, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

לא הבנתי לשם מה לשנות קטע שכתוב טוב? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 07:55, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

כי הוא לא כתוב תספיק טוב וכי מי שכתב אותו לא קרא בכלל את המאמר, שהקטע מסתמך עליו. למעשה, כולנו דנים כרגע במאמר, שכול אחד מאתנו קרא דיווח של עיתונאי עליו ואף אחד מאתנו לא קרא את המקור עצמו. ככה לא כותבים אנציקלופדיה. 84.229.26.158 18:22, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

החוצפה שלך מעוררת השתאות. אני לא רואה טעם להתייחס לדברים שאתה כותב פה מעבר לכך. Reuveny - שיחה 19:44, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא מבין איך אתה מצליח לסובב את הדיון למריבה אישית. מה בדיוק לא בסדר בדרישה, שמי שכותב קטע על מאמר מדעי בודד, יועיל בטובו לגלות אם הוא קרא את המאמר הזה? אני רואה שהדיווחים העיתונאיים שאני קראתי על המאמר סותרים את מה שאחרים כותבים פה. לכן זו לא שאלה חצופה בכלל, אם מישהו פה קרא את המקור. ואם אף אחד לא קרא את המקור, אז שמישהו יטרח. זה הכול.

נ.ב. אני משוכנע שאף אחד מאתנו לא היה מעז לכתוב ערך על ספר או סרט, שהוא לא קרא או לא ראה. 77.125.31.252 14:13, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

חידוד וסיכום:

עצם ה"פטרוס" (petrous) שחבויה בתוך הגולגולת, מאחורי האוזן הפנימית, היא מהעצמות הקטנות והפחות בולטות בגוף האדם. אך כיום נודעת לה חשיבות רבה מחקר האבולוציה של האדם, בגלל תכונת שימור מיוחדת. מחקר הדנ"א העתיק התפתח מאוד בתחילת המאה ה-21 ומנפק תובנות ביולוגיות והיסטוריות. עקב אכילס של המחקר הזה במזרח התיכון הוא השימור הגרוע של החומר הגנטי בשלדים בני יותר מכמה אלפי שנים. מאמר מדעי, שפורסם ב-2016 בכתב העת Nature, מדווח על פריצת דרך בהתגברות על מכשלת השימור, על ידי הוצאת דנ"א עתיק מעצם הפטרוס. החוקרים השוו דנ"א עתיק של שישה פרטים שנקברו במערת רקפת, בית קברות בן כ-14,000 שנים מהתרבות הנאטופית, בכרמל. עלה כי אנשים אלה היו אבות החקלאים הראשונים בתקופה הנאוליתית באזור ארץ ישראל וכנראה שבעולם כולו.

84.229.26.158 13:27, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

הקטע מעניין. אני

בעד. לא רואה צורך בשכתוב כולו, וגם שינוי הניסוח שחנה הציעה מסרבל. מדובר ממילא בקטע לשנים ספורות, עד שיפיקו DNA משלדים קדומים יותר. חמויישֶה - שיחה 13:25, 30 באוקטובר 2016 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 065. חמויישֶה - שיחה 10:08, 13 בנובמבר 2016 (IST)

חזרתם בתשובה של ראשי המפלגה הקומוניסטית היהודיים לפני מותם

רבים ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הרוסית היו יהודים שכחלק מאמונתם הקומוניסטית, היו אתאיסטים מושבעים, אולם נראה שלפני מותם חזרו חלקם לאמונתם: גנריך יגודה היה רוסי ממוצא יהודי ששימש כראש הנ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הרוסית) בין השנים 1936-1938 ונעצר ב'טיהורים הגדולים', נשפט והוצא להורג. לפני הוצאתו להורג, אמר לחוקרו את הדברים הבאים: "בפעם הראשונה בחיי אצטרך לספר את כל האמת על עצמי... אתה יכול להכניס לדו"ח שלך ליז'וב [מפקד הנ.ק.וו.ד. שפיקד על 'הטיהורים הגדולים'] שאמרתי שחייב להיות אלוהים ככלות הכל. מסטלין אינני ראוי לקבל אלא הכרת תודה על שירותי הנאמן; ומאלוהים אני ראוי לעונש החמור ביותר על שהפרתי את דיברותיו אלפי פעמים. עכשיו ראה לאן הגעתי, ושפוט בעצמך: האם יש או אין אלוהים?". בנוסף, קיימת גרסה המתארת את רגעיו האחרונים של גריגורי זינובייב, ממייסדי וראשי המפלגה הקומוניסטית ברוסיה אשר היה גם הוא ממוצא יהודי, ונשפט למוות במשפט הראווה הראשון שערך סטלין, כך: "הרים את ידיו והתייפח לאלוהיו, ואמר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". (מקור: סטלין, חצר הצאר האדום; סיימון סבאג מונטיפיורי; כנרת זמורה ביתן - יבנה; 2006) ―MMS7700 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יגודה: אין לי את הספר של מונטיפיורי. האם מי שתרגם אותו לעברית בחר לכתוב "אלוקים" ולא "אלוהים"?
זינובייב: ר' הערך. "קיימת גרסה" זה ניסוח קצת מטעה.

Tzafrir - שיחה 03:50, 20 באוקטובר 2016 (IDT)

צודק בנוגע לאלוהים. טעות סתמית. בנוגע ל"קיימת גרסה": אני כתבתי זאת בערך על זינובייב. בחרתי לקצר זאת ב"הידעת", מכיוון שאחרת הייתה הנקודה מבולבלת ולא ברורה - הפוך לחלוטין מהכוונה המקורית של העניין. לא חושב שיש בזה הטעיה ממשית. אם יש לך בכל אופן ניסוח יותר טוב, אשמח לרעיון.

אני מתנגד להכללת הקטע הזה. אין לדעת אם אכן אמר את הדברים או שהם הומצאו על ידי השומר או מישהו אחר והוכנסו כאקנדוטה לספר. גילגמש • שיחה 19:28, 20 באוקטובר 2016 (IDT)

לגבי הקטע השני אתה אולי צודק, למרות שלכן כתבתי במפורש "לפי אחת הגירסאות" - כי זוהי בדיוק העובדה: זוהי גרסה קיימת, ואת קיומה אין להכחיש, למרות שאפשר לפקפק באמיתותה (למען האמת, הסופר סיימון סבאג מונטיפיורי לא היה מפקפק כלל לגבי נכונותה, לולא התהיה שהוא מעלה - כיצד ייתכן שקומוניסט אתאיסט מושבע שכזה יגיד מילים שכאלו לפני מותו. אבל זה בדיוק כל הנקודה, שכבר ראינו מקרה דומה שאין לפקפק עליו בנוגע לגנריך יגודה, לכן אפילו הפקפוק המהוסס של מונטיפיורי לא נשמע הגיוני כל כך). בנוגע לקטע הראשון (גנריך יגודה), שהוא העיקרי - הוא לחלוטין נכון וקיים כעובדה שאין עליה כלל פקפוק. אם כן, תרשה לי לתמוה בעיניים פעורות: מדוע ההתנגדות?

כי אני כן מפקפק גם לגבי אמינות הקטע הראשון. הספר לא מולי ואני לא יכול לבדוק את המהימנות שלו, אבל זה נשמע כמו אנקדוטה. גילגמש • שיחה 06:14, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

מכיוון שהספר נמצא מולי, אני יכול להגיד שציטטתי באופן מדויק את המילים, והוא מובא שם כאנקדוטה, אך כזאת שקיומה אינו מוטל בספק (האם "הידעת" לא משמש בעיקר כבמה לאנקדוטות?); הספר נחשב לביוגרפיה מוסמכת ביותר, והסופר אף זכה עליו בספרים. שורה תחתונה: א. האם אתה מפקפק במהימנות שלי או של הסופר? ב. מה הבעיה לכתוב אנקדוטה ב"הידעת", כאשר היא עובדתית? ―MMS7700 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אני מתנגד לקטע "הידעת" זה, שעוסק בקוריוז חסר חשיבות. דוד שי - שיחה 08:04, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

הקוריוז חסר החשיבות הזה, מראה זווית חדשה ובלתי מוכרת לחלוטין על הקונפליקט הפנימי של יהודים-קומוניסטים. בנוסף: לכל קטעי "הידעת" ישנם חשיבות ומשמעות רבה כל כך??

אני תומך בקטע. אולי כדאי להביא מקור נוסף לדברים, על מנת להסיר ספק? וגם צריך לעבות אותו. ‏עמיחי • שיחה 10:19, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

תודה על התמיכה. א. מדובר על פרוטוקולי חקירה מתקופת סטלין, לפני 80 שנה, כך שאם ישנו אדם המעוניין לחפש זאת בעצמו -אשמח בהחלט... בכל אופן הביוגרפיה של סטלין מאת מונטיפיורי הינו ספר בר סמכא לכל הדעות שחשיבותו איננה מוטלת בספק. הוא אף זכה בפרסים, ומצחיק שפקפוק סתמי גרידא, ללא שום בסיס, יכול לפרוך ספר שכזה. מופרך בכלל שאני צריך להסביר דבר פשוט שכזה. ב. לא הבנתי - באיזה אופן לעבות?MMS7700 - שיחה 11:03, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

סימון סבאג מונטיפיורי חשוד בעיני מאז שנתקלתי ב"ביוגרפיה" שלו על ירושלים בשם הערבי שהעניק בדיעבד לאחיו של הורדוס, כאשר כתב שפצאל הוא "פייסל" בערבית. לא נתקלתי ב"תרגום" הזה בשום ספר שקראתי שעסק בהורדוס. האם היה זה מבצע בלשני אישי של מונטיפיורי? Liad Malone - שיחה 11:21, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

מר סבאג מונטיפיורי איננו חוקר מוביל באונ' לכן, הוא בוודא לא "בר סמכא". הוא סופר שבחר לכתוב ספר היסטוריה. זה כמובן מותר אבל בוודאי לא מביא אותו לשורה אחת עם החוקרים הבולטים של ברה"מ בשנות השלטון הסטליניסטי. גילגמש • שיחה 11:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

אנציקלופדיה לא נועדה להפיץ מעשיות על חוזרים בתשובה, בשביל זה יש את אמנון יצחק. גנריך יגודה שלח מאות, אם לא אלפים, למוות בייסורים, זה הפרט החשוב בביוגרפיה שלו, ולא שלפני מותו גילה "הוכחה" שיש אלוהים. אני שמעתי גרסה שונה של הסיפור: יגודה אמר לחוקרו: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון", אף שלא למד ארמית מעולם, והחוקר הנדהם ענה בעברית: "אכן יש אלוהים במקום הזה, ואנוכי לא ידעתי". דוד שי - שיחה 12:25, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

לLIADMALONE: אני חושב שקצת מוזר להטיל ספק באנקדוטה של סופר בספר מסוים, בגלל תרגום מפוקפק בספר אחר שלו. מה גם שהוא מסתמך על פרוטוקולים במקרה שלנו, ולא סביר כלל שהוא ימציא דברים שניתנים לבדיקה, אף כי קשים.
לגילגמש: לעניות דעתי הוא בוודאי נחשב לבר סמכא: הוא חקר את הנושא רבות, ואם קצת בדקת על מר מונטיפיורי אז אתה יכול להבחין שהוא זכה גם להצלחות מספר (ספרו 'סטלין הצעיר' נקנה ע"י חברת הפקות וזכה בפרס לוס אנג'לס טיימס לביוגרפיות; ספרו 'סטלין, חצר הצאר האדום' זכה לפרס ספר ההיסטוריה של השנה ב-2004; ספרים אלו ואחרים שכתב, זכו להערכה בינלאומית רבה). בשורה התחתונה: הוא חקר את נושא סטלין (וחצרו) כעשר שנים. אתה לא. אז גם אם הוא לא עומד בראש חוקרי בריה"מ, הוא בהחלט חשוב ובר סמכא, על כל פנים - עד שתוכיח או שתבסס במשהו את פקפוקך המוזר שאני מאמין שקיים בגלל אינטרסים צדדיים, ראה המשך.
לדוד שי: אני שמח שכתבת סוף סוף את האינטרס האמיתי שלך, לכאורה, במפורש: "הידעת" לא בא להציג את הפרטים החשובים מהחיים של בני אדם, כפי שאולי משתמע מתגובתך, אלא את המעניינים והמיוחדים שבהם. אנציקלופדיה לא נועדה להפיץ מעשיות על חוזרים בתשובה, אבל בהחלט נועדה להציג את דמותו של אדם על כל רבדיה. הטענה המגוחכת לפיה, יגודה שרצח באכזריות אלפי בני אדם לא ראוי לקבלת תיאור על רגעיו האחרונים, לא משכנעת במיוחד. ולבסוף, הציניות שלך מצחיקה למדי, אך נראה שלפקפוקך הנחרץ אין שום בסיס מלבד חוסר רצון להאמין למעשה שכזה, שבוודאי ישמח כל קורא מסורתי, יעניין כל אדם אובייקטיבי, אבל לא יעשה הרבה טוב עם כאלה שאינם. אינני רב ניסיון כמוך, אבל אני די בטוח שגם אתה תסכים איתי שויקיפדיה בוודאי לא נועדה לפקפוקים חסרי בסיס הנובעים מחוסר אוביקטיביות ומהשקפות עולם מסוימות.MMS7700 - שיחה 19:32, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

הדברים אומנם ברורים, מפורסמים וחוזרים על עצמם פעמים רבות, אולם רק כדי להביא אסמכתא ברורה לדברי עבור מר דוד שי ולמר גילגמש: הנכם מוזמנים להסתכל על "הידעת" היומי, ולענות על השאלה, מהי החשיבות הרבה של הפרטים האלו. ובכל אופן: האם מידת חשיבותם של הפרטים המובאים שם עולה על מידת החשיבות של הקטע שלי? אני מאמין שההפך הוא הנכון ובאופן קטגורי. מה דעתכם?MMS7700 - שיחה 00:52, 22 באוקטובר 2016 (IDT)

אני מסכים שהאנקדוטה אינה מתאימה לערך הוויקיפדי על יגודה. אבל היא ממש מתאימה לקטע הידעת? (בהנחה שהיא נכונה). ‏עמיחי • שיחה 01:41, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

אני נוטה לקבל את עמדתם של המתנגדים לקטע מכמה סיבות:
ראשית - הקטע לא "הימם" אותי. יש בו רק שני שמות של פעילים קומוניסטים. אין פה מגמה - כמות מסיבית של קומוניסטים יהודים מוכרים (יש המון כאלו) שבסוף ימיהם הפכו לסופרי סת"ם, שליחי חב"ד או משגיחים בישיבות. סה"כ שניים, וכמו רבים (מכל הדתות) סמוך למיתתם הכירו פתאום באלוהים.
שנית - הסיבה של גליגמש לא ניתנת לביטול - בשני המקרים מדובר בעדויות יחיד, ולא במשהו מדעי. חמויישֶה - שיחה 16:58, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

על הראשונה אין לי כל כך מה להשיב לך: ייתכן שאתה צודק; ברם, אני מאמין שהקטע דווקא יעניין רבים. פעמים רבות, אגב, 'הידעת' לא "הימם" אותי. הדבר תלוי בקטעים ובאנשים (להמחשה ראה את ההפניה הנ"ל, לקטע "הידעת?" מתאריך 22 באוקטובר 2016). בנוסף: לא ידוע לי על עוד מקרה, מדת אחרת, של אדם מהגוורדיה של סטלין שהכיר באלוהים סמוך למיתתו, זאת למרות נפילתם של רבים מהשורה הראשונה של השלטון הסובייטי בשנים אלו. על השניה: אם אתה מדבר על עצם דבריהם - של שועי השלטון הקומוניסטיים - ובכן, הם העידו על עצמם. לפיכך, גם אם איננו יכולים לומר מה הרגישו, יכולים אנו לקבוע איך העידו על עצמם. באם הנך מדבר על השאלה אם בכלל אמרו זאת - אולי נכון הפקפוק על האנקדוטה של זינובייב, אך וודאי לא על של יגודה, שמקורו הוא בפרוטוקולי חקירה שאמינים לחלוטין בכל הנוגע למחקר שנות שלטונו של סטלין ואחרים.ניתאי גלילי - שיחה 02:07, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:07, 30 בנובמבר 2016 (IST)

נעמי שמר

--תמונה שנמחקה-- את השיר לו יהי שנכתב על ידי נעמי שמר כתרגום לשיר האנגלי Let it be מנגנים במנגינה שונה מהגירסה של החיפושיות. הסיבה לכך היא שבעלה דאז של שמר, מרדכי הורביץ שמע לראשונה את השיר לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים ואמר: "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". שירים רבים אחרים של שמר הינם שירים מתורגמים, כגון העיר באפור, אל תלכי מכאן ועלי שלכת. חלק משיריה שואלים מנגינות משירים אחרים, דוגמת ירושלים של זהב, אשר מנגינתו דומה למדי לשיר העם הבאסקי Pello Joxepe.

הערות? (שי • מנשמע?) 1.. 2.. צא! 17:33, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

בגדול, אני

בעד. צריך רק לוודא את המקור לציתות של הורביץ ולהסביר טוב יותר מה פירוש "משאילים". אגב, אני גם הייתי מוותר על המילה "דאז". אבל שוב, קודם כל, אני בעד הקטע. 94.159.183.179 19:23, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

רעיון טוב. אבל כדאי להבדיל בין דברים ששמר עשתה במודע לבין המנגינה של ירושלים של זהב שעשתה כנראה שלא במודע. ‏עמיחי • שיחה 23:19, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקנתי את משאילים לשואלים. אני גם בעד להסיר את הסיפור של ירושלים של זהב. זה הביא לה הרבה צער והיא לא הייתה מודעת לכך. לא הכרחי לרעיון שבקטע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:21, 24 בדצמבר 2015 (IST)

נעמי שמר ובעליה

מתחיל דומה הקטע הקודם אך ממשיך אל עובדות יותר מפתיעות

--תמונה שנמחקה-- עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כתבה נעמי שמר את השיר "לו יהי", כתרגום לשיר האנגלי Let it be, של החיפושיות. אולם מנגינתו המוכרת של ה"לו יהי" שונה מזו של Let it be, משום שבעלה דאז של שמר, מרדכי הורוביץ, אמר לה: "לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים. זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". יצירתה של שמר הושפעה גם מבעלה הקודם, גדעון שמר. ביחד הם העלו את המחזמר "חמש חמש", שהיא כתבה את פזמוניו וחתמה עליהם בשם העט "ש. כרמל". המחזמר הצליח מאוד וחשף ופרסם את זהותה האמתית נעמי שמר. לכן, היא לא הרשתה לעצמה לשנות יותר את שם משפחתה, אפילו שהייתה נשואה לגדעון שמר רק למשך שנה בודדת. שמר נחשבת לאחת מהפזמונאים הרהוטים בשפה העברית, ובשל כך היא הייתה חברה באקדמיה ללשון העברית. למרות זאת, כשעובד המחזמר "חמש חמש" לסרט קולנוע, ההפקה החליטה לשכתב את פזמוניו, ולפרסמם עם מילים של אבי קורן.

94.159.146.4 16:26, 14 באפריל 2016 (IDT)

יש כאן שני קטעים על נעמי שמר, שלא נראים לי קשורים ביניהם. אני מציעה להשאיר רק את הקטע השני. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:08, 17 באפריל 2016 (IDT)

אם הבנתי נכון, זאת הייתה הכוונה. הקטע השני הוא שיפור ושינוי של הראשון בהתאם להערות. חמויישֶה - שיחה 15:21, 17 באפריל 2016 (IDT)

כן. ניסיתי לשפר את הקטע הראשון על ידי מיקוד שלו בשני עניינים ספציפיים. התמקדתי בבעלים של נעמי שמר ובשכתובים שקשורים בה ובהם. הקטע הראשון מפוזר יותר בין הרבה עניינים. אני מקווה שהצלחתי לשפר את הקטע. 31.154.156.167 19:56, 17 באפריל 2016 (IDT)

בבואי ליצור לקטע תבנית לקטע חדש עברתי עליו שנית. בקטע נאמר "שהייתה נשואה לגדעון שמר רק למשך שנה בודדת". זה סותר את הנאמר בערך עליו: "בשנת 1954 נישא שמר לפזמונאית נעמי שמר ובשנת 1956 נולדה בתם הללי שמר. ב-1962 נפרדו השניים והתגרשו רשמית ב-1968". מעבר לתיקון הנדרש אבקש מקור גם לציטוט המובא בשם מרדכי הורוביץ. חמויישֶה - שיחה 13:44, 3 במאי 2016 (IDT)

--תמונה שנמחקה-- עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כתבה נעמי שמר את השיר "לו יהי", כתרגום לשיר האנגלי Let it be, של החיפושיות. אולם מנגינתו המוכרת של ה"לו יהי" שונה מזו של Let it be, משום שבעלה דאז של שמר, מרדכי הורוביץ, אמר לה: "לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים. זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". יצירתה של שמר הושפעה גם מבעלה הקודם, גדעון שמר. ביחד הם העלו את המחזמר "חמש חמש", שהיא כתבה את פזמוניו וחתמה עליהם בשם העט "ש. כרמל". המחזמר הצליח מאוד וחשף ופרסם את זהותה האמתית נעמי שמר. נעמי שמר נחשבת לאחת מהפזמונאים הרהוטים בשפה העברית, ובשל כך היא הייתה חברה באקדמיה ללשון העברית. למרות זאת, כשעובד המחזמר "חמש חמש" לסרט קולנוע, ההפקה החליטה לשכתב את פזמוניו, ולפרסמם עם מילים של אבי קורן.

השמטתי את המשפט, שחמויישה גילה, שהוא שגוי. אני מתנצל על שילוב המשפט בקטע, מלכתחילה. 94.159.144.140 17:08, 15 במאי 2016 (IDT)

מחכה עדיין למקור על הציטוט של מרדכי הורוביץ. חמויישֶה - שיחה 11:35, 16 במאי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:12, 30 בנובמבר 2016 (IST)

טענות בדבר גילויי אנטישמיות בספרי טינטין

מקור: סיכום פרק מהערך טינטין:

גרסה מסוכמת:

בספרי סדרת הקומיקס הפופולרית "טינטין", שחיבר ארז'ה לקראת ובמהלך הכיבוש הנאצי של מולדתו, בלגיה, הופיעו דמויות דומות לאלו, שבקריקטורות אנטישמיות. לאחר המלחמה, כשנחשפו ממדי השואה, הוסרו מספריו כל הסממנים, המחשידים בגזענות. מהספר "האוזן השבורה" הוסר החנווני חובש הכיפה העילג והמלוכלך, ב"ארץ הזהב השחור" הוחלפה המילציה היהודית החמושה, בערבית ומ"הכוכב המסתורי" הוסרו "יצחק" ו"שלמה", ארוכי האף, ששמחו שסוף העולם יפטור אותם מתשלום חובות. בספר זה שונה גם הבנקאי האמריקני הרשע "בלומשטיין", ל"בולווינקל" מהמדינה הבדיונית "סאו ריקו". בנוסף, יצא בסדרה הספר "תעלומת תכשיטי הזמרת", המוקדש למאבק בשנאת הצוענים.

תודה 94.159.183.179 18:10, 6 בספטמבר 2015 (IDT)

אהבתי את הקטע, אבל חלקו האחרון מהמשפט בנוסף, אינו קשור לפואנטה, ויש להסירו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:54, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אפשר להסיר משפט אחד. זו לא צריכה להיות בעיה מיוחדת. 31.154.190.225 18:53, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בספרי סדרת הקומיקס הפופולרית "טינטין", שחיבר ארז'ה לקראת ובמהלך הכיבוש הנאצי של מולדתו, בלגיה, הופיעו דמויות דומות לאלו, שבקריקטורות אנטישמיות. לאחר המלחמה, כשנחשפו ממדי השואה, הוסרו מספריו כל הסממנים, המחשידים בגזענות. מהספר "האוזן השבורה" הוסר החנווני חובש הכיפה העילג והמלוכלך, ב"ארץ הזהב השחור" הוחלפה המילציה היהודית החמושה, בערבית ומ"הכוכב המסתורי" הוסרו "יצחק" ו"שלמה", ארוכי האף, ששמחו שסוף העולם יפטור אותם מתשלום חובות. בספר זה שונה גם הבנקאי האמריקני הרשע "בלומשטיין", ל"בולווינקל" מהמדינה הבדיונית "סאו ריקו".

הקטע ללא המשפט האחרון. מבחינתי הקטע מוצלח. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:20, 30 בדצמבר 2015 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 066. חמויישֶה - שיחה 12:03, 12 בינואר 2016 (IST)

שביתת רעב

המושג "שביתת רעב" עדיין לא מופיע בשום קטע "הידעת". שביתת רעב, כעיקרון, היא דבר משונה - היא איום על החברה בפגיעה עצמית. ומילא, כשמאיים על החברה אדם אהוב, יש שביתות רעב של אויבים מובהקים, כמו מחבלים, או של אנשים מאוד לא אהובים, כמו הפועלים היהודים של גטו צ'נסטוחובה הקטן, שהיה סמוך לטרבלינקה. אם מישהו יצליח להשיג את הפרטים המלאים על שביתת הרעב של יהודי הגטו או על פרשה אחרת של שביתת רעב דומה, אפשר יהיה לכתוב על הדבר יופי של קטע. 109.160.151.244 08:12, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 30 בנובמבר 2016 (IST)

פותחן קופסאות השימורים הומצא שנים רבות לאחר שנכנס השימוש בקופסת השימורים

את קופסאות השימורים המציאו בעשורים הראשונים של המאה ה19 אך את פותחן קופסאות השימורים ( Can opener) המציאו רק במחצית המאה ה19. עד אז חיילי הצבא (שהם אלו שהשתמשו בעיקר עם השימורים) היו פותחים את הקופסאות בעזרת ירי על הקופסאות.
שמשהו יכתוב את זה, לי אין זמןjem ♦ Meni yuzevich ♦ ט"ז באייר ה'תשע"ג ♦ 00:14, 26 באפריל 2013 (IDT)

פשוט לא נכון. ראו ויקיפדיה האנגלית, העברית, וכל מי שאי פעם פתח קופסאת שימורים כי נתקע בלי פותחן. משתמש:בלנק 01:19, 10 ביולי 2013 (מתקציר העריכה של המחיקה)

הטענה שלעיל אינה מדויקת, אבל נכון שפותחן קופסאות השימורים (אנ') הומצא שנים רבות לאחר שקופסת השימורים הומצאה ונכנסה לשימוש. דווקא מעניין. (מקורות לכתיבה) אביעדוס • שיחה ג' באב ה'תשע"ג, 16:36, 10 ביולי 2013 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 30 בנובמבר 2016 (IST)

תקופת היובש

היה בעבר קטע הידעת על תקופת היובש? לדעתי,לערך זה ראוי קטע הידעת.רעיון לניסוח אפשרי (הוא קצר מדי מהנדרש,אך עדיין,בבסיסו,הוא טוב מספיק?):בין השנים 1920-1933 נאסר ברחבי ארצות הברית מכירת,ייצור והעברת משקאות חריפים עקב אישור התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית שאסר זאת,ואושר סופית ב-16 בינואר 1919.תקופת היובש גרמה להיווסדה של תעשיית כהלים מחתרתית בלתי חוקית (הקרויה גם Moonshiners),אשר קיימת גם כיום,חרף סיומה של תקופת היובש. איש רב פעלים - שיחה 20:00, 20 באפריל 2016 (IST)

ישנו תבנית:הידעת? 452 שנוגע בנושא של תקופת היובש. חמויישֶה - שיחה 11:28, 21 באפריל 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 30 בנובמבר 2016 (IST)

אסטרואיד ויקיפדיה

ויקיפדיה (אסטרואיד) מסתבר שיש כזה דבר‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ א' בתמוז ה'תשע"ו • 01:55, 7 ביולי 2016 (IDT)

זה יכול לתת רבע שורה מקטע הידעת. השאלה היא למה מקשרים את זה. 94.159.148.146 21:03, 7 ביולי 2016 (IDT)

יש המון אסטרואידים עם שמות מגוונים. יש כבר קטע על כך: תבנית:הידעת? 7 באפריל - סדרה 2 שמזכיר גם את ויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 21:22, 7 ביולי 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 30 בנובמבר 2016 (IST)

שביתת רעב

המושג "שביתת רעב" עדיין לא מופיע בשום קטע "הידעת". שביתת רעב, כעיקרון, היא דבר משונה - היא איום על החברה בפגיעה עצמית. ומילא, כשמאיים על החברה אדם אהוב, יש שביתות רעב של אויבים מובהקים, כמו מחבלים, או של אנשים מאוד לא אהובים, כמו הפועלים היהודים של גטו צ'נסטוחובה הקטן, שהיה סמוך לטרבלינקה. אם מישהו יצליח להשיג את הפרטים המלאים על שביתת הרעב של יהודי הגטו או על פרשה אחרת של שביתת רעב דומה, אפשר יהיה לכתוב על הדבר יופי של קטע. 109.160.151.244 08:12, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)

צריכת דלק של מטוס קרב

מטוס קרב, כשהוא טס עם מבערים מלאים, צורך כ-500 ליטר דלק סילוני בדקה.
יש איזהי דרך להוסיף פה בשר? להשוות לכלי רכב חסכוניים במיוחד? להשוות למחיר ריאלי של דלק? כלומר להמחיש מה היה אפשר לקנות בשווה ערך של דקת או שעת טיסה? חמויישֶה - שיחה 09:46, 9 באוקטובר 2013 (IDT)

בקירוב לא רע, המטוס שורף פי 50 דלק לקילומטר מאשר מכונית; והוא גם מהיר פי 50. עוזי ו. - שיחה 22:15, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

והוא גם שוקל הרבה יותר ממכונית והוא גם מתרומם באוויר...אין כאן השוואה מעניינת. מה שיכול להיות מעניין הוא השוואה בין אופנועים למכוניות. חוץ מעניין הבטיחות ומזג האוויר, האופנוע גם מהיר יותר וגם חסכוני יותר מהמכונית. למעשה, כשהנהג נוסע לבדו במכונית, בערך אחוז בודד מהדלק מושקע בהזזת הנהג ו99% מושקע בהנעת המכונית עצמה. 94.159.183.179 00:37, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

אפשר להשוות אותו למטוס נוסעים סילוני עם משקל דומה. אפשר להשוות אותו למטוס בוכנה עם משקל דומה (ואני לא מדבר על צפלין). Tzafrir - שיחה 06:05, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)

חאבייר הרננדס מונע פשיעה ומוליד ילדים

מהערך:

מחקרים אשר בוצעו במקסיקו הוכיחו כי כאשר הרננדס משחק, רמת הפשיעה במקסיקו יורדת, ואחוז הלידות גדל.

לדעתי אפר להפוך את זה לקטע הידעת נחמד. מה דעתכם? (שי • מנשמע?) מה, אין? 14:12, 15 באפריל 2016 (IDT)

צריך לצרף לזה הקדמה על גורמים לא צפויים לירידה זמנית בפשע, כמו מזג אוויר. 94.159.146.4 20:07, 15 באפריל 2016 (IDT)

יש הבדל בין מתאם לסיבתיות. כזכור, מחקרים הראו מתאם בין כמות החסידות בגרמניה לכמות התינוקות שם. דרך אגב, אם אין קטע "הידעת" על ההבדל בין השניים, אולי כדאי ליצור אחד. Tzafrir - שיחה 08:40, 21 באפריל 2016 (IDT)

ולעניין המקורי: זה המקור לידיעה שבערך. מקור מפוקפק למדי. על מה הוא מתבסס? ככלל צריך להיזהר עם דיווחים בעיתונות הכללית (ובפרט: על צהובונים כמו סאן (עיתון בריטי)), ובפרט כאשר מדובר על דיווח על מחקר בודד. Tzafrir - שיחה 09:57, 21 באפריל 2016 (IDT)

הסרתי את הקטע מהערך (ר' דף השיחה שלו). נראה לי שאפשר להסיר את הפסקה הזו. Tzafrir - שיחה 17:34, 16 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)

מדליות אולימפיות

בתקווה ליצור משהו לאולימפיאדה:

מדלית הזהב עשויה כמעט כולה מכסף ורק מצופה בזהב: w:Olympic symbols#Medals. האם זה בשל המחיר? או בגלל שכסף קשה יותר מזהב?
על המדליה מופיעה דמותה של ניקה. האם היה לנו מדליסט (או מדליסטית) מבית שאן?

Tzafrir - שיחה 08:29, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

בנוגע לשאלה הראשונה, אני מניח שזה רק בגלל המחיר (זהב עולה בערך פי 60). בנוגע לשאלה השנייה - לא היה. חמויישֶה - שיחה 09:46, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

ובתזמון גרוע לרגל סיום האולימפיאדה, מסתבר שהרעיון למדליית הכסף (והארד) הוא כנראה תוצרת הארץ על פי ציטוט מספרו של יוספוס פלביוס (לא בדקתי את המקור). Tzafrir - שיחה 15:04, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)

אמריקן גות'יק

הציור אמריקן גות'יק מאת גרנט ווד משנת 1930, המתאר אישה וגבר האוחז בקילשון - לרקע בית באיווה בסגנון התחייה הגותית - נחשב לאחד הציורים האמריקאיים הסמליים והמוכרים ביותר של המאה ה-20. לצורך הציור שימשו עבור ווד כמודלים אחותו נאן ווד גרהאם ורופא השיניים שלו, ד"ר ביירון מקיבי. על אף שנהוג לחשוב שהציור מציג זוג נשוי, נאן, שהייתה כפי הנראה נבוכה על כך שהוצגה כאשתו של אדם המבוגר ממנה פי שניים בגיל, סיפרה לאנשים כי הציור מתאר גבר ובתו, תיאור שהצייר אימת במכתב משנת 1941. את הציור הגיש ווד לתחרות במכון האמנות של שיקגו, שבה זכה רק במקום השלישי, וזאת לאחר שאחד התורמים למוזיאון שכנע את חבר השופטים, שסברו שהציור מזכיר "כרטיס ברכה קומי", להעניק לו מיקום גבוה. התורם אף דחף את המוזיאון לרכוש את הציור, שמוצג בו עד היום. לאחר פרסומו של הציור, זעמו חלק מתושבי איווה, שטענו שהוא מציג אותם כ"שומרי תורה פנאטיים" וכ"אנשים עגומי פנים", וגרנט ווד אף זכה בעקבות זאת לאיומי אלימות, אך הבהיר שהציור הוא לא קריקטורה של בני איווה, אלא מייצג את העם האמריקני כולו.

ערך שפעם כתבתי. כל המקורות בערך. הקטע למעשה משלב בין שלוש אנקדוטות: 1. עניין הגבר ובתו. 2. הציור זכה רק במקום השלישי בתחרות (על אף שהוא נחשב אחד הציורים האמריקאיים החשובים כיום). 3. זעמם של תושבי איווה (איומי האלימות אגב, המוזכרים בקטע, הם איום בתלישת אוזנו של ווד על ידי תושבת איווה, אבל לא ראיתי צורך לרדת לרמת הפירוט הזו).
אתם תחליטו האם הקטע לא ארוך מדי והאם כדאי להשאיר את כל שלושת הסיפורים. תומר - שיחה 19:11, 26 בפברואר 2016 (IST)

הסיפור מעניין מאוד בתור קטע מערך. אבל הוא לא מספיק מפתיע בשביל קטע "הידעת". כולנו מכירים יצירות מופת, שבהתחלה אף אחד לא התלהב מהן (אפילו אמנים דגולים שמתו לפני שהצליחו למכור ציור בודד).

אני חושב גם, שבהרבה מאוד ציורים, הדוגמנים הם לא בדיוק מי שהם מדגמנים. זה כמו ששחקנים בסרט אינם דומים לדמויות שהם מגלמים. למשל, בפרק הראשון של מישל עזרא ספרא ובניו, האב היהודי, מישל, מסביר לגנרל הצרפתי הקתולי, עניינים שקשורים ביהדות. במציאות, את האב היהודי, גילם מכרם חורי הקתולי ואת הגנרל הקתולי גילם השחקן היהודי נתן כוגן.

הרבה אנשים גם התרעמו על האופן בו יצירה זו או אחרת מציגה מגזר זה או אחר. גם כאן אפשר לפרט...בקיצור, המידע מעניין, אך לא מפתיע מספיק. 94.159.148.95 19:55, 1 במרץ 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:31, 4 בדצמבר 2016 (IST)

פזילה, עין עצלה ומוגבלויות ראייה שאינן בגלל פגם בעיניים

ישנן מחלות ולקויות ראייה, שסיבתן היא תפקוד לקוי של המוח, בעת שהעיניים עצמן תקינות לחלוטין. לדוגמה, הגורם ל"עין עצלה" הוא פגם בהתפתחות מרכז הראייה במוח, האחראי על תמונת אחת העיניים. לכן השם "עין עצלה" הוא שם מטעה, שהרי חלק מהמוח הוא זה, שכביכול "עצלן". פזילה נגרמת לרוב כאשר המוח לא מצליח למקד את שתי העיניים על אותה הנקודה, או בגלל שיתוק של עצבי הגולגולת. אף על פי כן, רופאי עיניים הם אלו, שמבצעים את האבחון, הטיפול והמעקב בתופעות אלה.

מקור: הערך עין עצלה ופזילה. --Ronenspierer - שיחה 23:19, 21 במאי 2016 (IDT)

זה רעיון יפה מאוד לקטע. חידדתי מעט את הניסוח. 94.159.144.140 11:39, 22 במאי 2016 (IDT)

אם צריך לעבות את זה, אפשר לספר על הכתם העיוור שיש לנו בכל עין. המוח משלים עסוק כל הזמן בבניית תמונת עולם הגיונית מהתמונה החלקית והמבולבלת שהוא מקבל מהעיניים (ושאר החושים). Tzafrir - שיחה 15:07, 13 ביוני 2016 (IDT)

כתוב דוגמה של העיבוי הזה ואוכל לגבש עליו דעה. 109.160.190.228 17:37, 13 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:52, 4 בדצמבר 2016 (IST)

קדיש

למרות המקובל לחשוב, אין קשר בין הנאמר בתפילת הקדיש למתים. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במקור הוא נאמר בעברית, אולם בהמשך השתנה הוא תורגם לארמית בבלית, שהייתה שפת הדיבור באותה התקופה. רק בסביבות המאה ה־12 (כאשר הארמית כבר לא הייתה שפת דיבור ולאחר שהנוסח הארמי התקדש) הפך המנהג לקרוא קדיש למת נפוץ.

מקור: הערך קדיש. Tzafrir - שיחה 10:37, 28 באפריל 2016 (IDT)

יפה ומוצלח. לאיש רב פעלים. לא צריך לכתוב את הפסקה מחדש עבור מספר קישורים. פשוט מוסיפים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:59, 1 במאי 2016 (IDT)

למרות המקובל לחשוב, אין קשר בין הנאמר בתפילת הקדיש למתים. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במקור הוא נאמר בעברית, אולם בהמשך השתנה ותורגם לארמית בבלית, שהייתה שפת הדיבור באותה התקופה. רק בסביבות המאה ה-12 (כאשר הארמית כבר לא הייתה שפת דיבור ולאחר שהנוסח הארמי התקדש) הפך המנהג לקרוא קדיש למת נפוץ.

הוספתי כמה קישורים. איש רב פעלים - שיחה 12:36, 28 באפריל 2016 (IDT)
הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 067. חמויישֶה - שיחה 11:29, 5 בדצמבר 2016 (IST)

יש לי ציפור קטנה, בין הנילוס והפרת

מקור - סדרת DVD מסכמת, שהוציאו הגששים לקראת התפרקותם.

מקור שני: http://hagashashfans.blogspot.co.il/2015/08/25-1987-89.html?m=1

מקור שלישי, הערך ״יש לי ציפור קטנה בלב״.

להיטו הגדול של יגאל בשן, "יש לי ציפור קטנה בלב", פורסם בערך באותו זמן בו פורסם הלהיט הגדול של יאיר רוזנבלום, "תמיד עולה המנגינה". נקודת דמיון נוספת בין הלהיטים היא הפזמון החוזר שלהם – בשניהם, במקום להכיל מילים, מושרים הצלילים "נה נה נה".

דמיון זה אינו מקרי כלל. מילות שני השירים נכתבו עבור מנגינות, שהולחנו במקור עבור השיר "בין הזמנים". את מילות ״בין הזמנים״ כתב יוסי בנאי, והוא הושר בפי שלישיית הגשש החיוור. הגששים דחו הן את הלחן שהציע בשן והן את הלחן שהציע רוזנבלום, בחרו עבור שירם בלחן של יצחק גרציאני, ונכשלו לחלוטין בשיווקו.

109.160.190.228 20:30, 9 ביוני 2016 (IDT)

בהחלט מעניין. איפה אפשר לקרוא את המילים של השיר "בין הארוחות"? אגב, אפשר להוסיף שיגאל בשן היה מאוכזב מאי-קבלת הלחן ויוסי בנאי אמר לו "ילד, 'יש לי ציפור קטנה בלב והיא עושה בי מנגינות' לך הביתה תמשיך". כך הקרדיט על מילות השיר נתון לבנאי ובשן במשותף. (מתוך הערך יש לי ציפור קטנה בלב. ‏עמיחי • שיחה 22:55, 9 ביוני 2016 (IDT)

לא חושב שאפשר לקרוא איפה שהוא את מילות השיר "בין הארוחות". השיר היה כישלון מסחרי טוטלי. גם לא נראה לי שיש מקום להאריך בסיפור של יגאל בשן, כי לא תהייה סימטריה עם יאיר רוזנבלום. הסיפור של בשן מוכר יותר מזה של רוזנבלום והסימטריה היא זו המפתיעה פה. 109.160.190.228 04:02, 10 ביוני 2016 (IDT)

מתברר, ששם השיר הוא "בין הזמנים" ולא "בין הארוחות". מצאתי על זה הרבה עדויות כתובות באינטרנט. הוא פורסם בתקליט אופסייד סטורי (1974). 109.160.190.228 11:47, 13 ביוני 2016 (IDT)

מצאתי עוד סימוכין. ראו בראש הסעיף. תודה. 2.53.140.156 14:40, 13 ביוני 2016 (IDT)

נגד קראתי שלוש פעמים ועדיין לא הבנתי מה הגליק. חצי חציל 19:41, 8 בדצמבר 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:43, 11 בדצמבר 2016 (IST)

שמות היבשות

מבין שישה שמות יבשות, ארבעה הגיעו מאגן הים התיכון: אסיה היא במקור אסיה הקטנה - מערב טורקיה של ימינו. אפריקה נקראת על שם הפרובינציה הרומית שהוקמה על חורבותיה של קרתגו – אזור תוניסיה של ימינו. אירופה ואמריקה נקראות על שם דמות שלא מהיבשת שהגיעה ליבשת. אירופה הייתה, לפי האגדה, נסיכה פיניקית מצור שנחטפה לכרתים. אמריקה נקראת על שם מגלה הארצות האיטלקי אמריגו וספוצ'י, שהיה אולי הראשון שחשב שיבשת חדשה זו אינה מזרח אסיה. לסיכום: לבנון, טורקיה, איטליה ותוניסיה. מהיבשות האחרות: אוסטרליה נקראת (בלטינית) „הדרומית״. אנטרקטיקה נקראת (ביוונית) „מול ארקטיקה״, ואילו ארקטיקה בתורה היא (שוב ביוונית) „מקום הדובים״: הדובה הגדולה או הדובה הקטנה.

כידוע: אוסטרליה היא "הדרומית" בניגוד לאוסטריה "המזרחית".
גם יוונית ולטינית הן מאגן הים התיכון: נחמה פורתא.
ניסיתי לצמצם לאגן המזרחי של הים התיכון, אבל וספוצ'י הוא פלורנטיני.
אין לי רעיון לתמונה. אולי לצייר על מפת העולם את המקור לשמות היבשות?

Tzafrir - שיחה 21:15, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

נחמד. ולגבי רעיון לתמונה: מפת עולם ארכאית. 84.229.36.193 12:27, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

מסורבל. חצי חציל 21:57, 4 בדצמבר 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:43, 11 בדצמבר 2016 (IST)

מארק ספיץ - האיש והשפם

באולימפיאדת מינכן (1972), שאל עיתונאי סובייטי את מארק ספיץ מדוע הוא לא מגלח את שפמו. בתגובה, בבדיחות הדעת, ענה ספיץ כי זה עוזר לו בשחייה. כתוצאה מכך, בשנה לאחר מכן הופיעו כל השחיינים הסובייטים כאשר על פניהם, הפלא ופלא, שפם.

(שי • מנשמע?) מה, אין? 16:46, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

סיפור יפה. יש מקור? זו לא אגדה אורבנית? חמויישֶה - שיחה 17:15, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

יש.

ריאיון עם מארק ספיץ, סרטון באתר יוטיוב. (שי • מנשמע?) מה, אין? 18:35, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

מצויין. התכוונתי בעצם לשאול אם יש מקור לדבריו של ספיץ שאכן כל השחיינים הסובייטים הגיעו עם שפם באליפות העולם הבאה. חמויישֶה - שיחה 10:08, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

הופיעו איפה? אין אולימפיאדה בשנה שלאחר מכן. בטלוויזיה? באליפות הסובייטית? באליפות העולם בשחייה 1973? Botend - שיחה 10:14, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

אם הדברים נכונים ומדוייקים, הקטע שווה פרסום. 77.125.91.84 13:48, 11 באוקטובר 2016 (IDT)

נשמע מונפץ. חצי חציל 21:56, 4 בדצמבר 2016 (IST)

נראה שיש בעיה עם הקטע הזה שנעדר מקורות במיוחד חלקו האחרון משתמש:חמויישה לדעתי יש לגנוז את הקטע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 00:14, 9 בדצמבר 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:43, 11 בדצמבר 2016 (IST)

ספורט מרזה

נהגי מירוץ המתחרים בפורמולה 1 מבצעים בממוצע כ-2,800 העברות הילוכים בממהלך מרוץ אחד. במסלולים מפותלים, דוגמאת הגרנד פרי של מונקו מגיע מספר ההעברות ל-4,000. במהלך ההפניות המהירות מופעל על הצוואר עומס של 5G, השווה למשקל של 20-25 ק"ג וקצב הלב הממוצע עומד על 170 פעימות לדקה. בנוסף, הטמפרטורה בתא הנהג מגיעה עד ל-50 מעלות צלזיוס. השילוב של גורמים אלו לאורך כל המירוץ (כשעה וחצי של מאמץ מתמשך) גורם לנהגים לאבד 4 ק"ג ממשקל גופם במהלך כל תחרות.

אבל כמה מתוך ארבעת הקילוגרמים הללו הם מים? מעבר לכך, העברת הילוך לא נראית לי פעולה מפרכת במיוחד. הקטע צריך צריך להמחיש למה זו פעילות מפרכת. ומעבר לכך: מה המקור לעובדות? Tzafrir - שיחה 11:11, 27 באוקטובר 2016 (IDT)

מקור לחלק הראשון ומקור לחלק השני. לפי המקור השני הנהג מאבד כ-3 ליטר של נוזלים במהלך המרוץ. המאמץ הפיזי בנהיגה לא קשור רק להעברת ההילוכים (פעולה שדורשת בעיקר מאמץ קוגניטיבי) אלא יותר ללחצים המופעלים על הנהג, המגיעים עד ל-5G. הבאתי את הנתון בעיקר כי הוא פיקנטי ומעניין. Eladti - שיחה 13:44, 27 באוקטובר 2016 (IDT)

הנתון אכן פיקנטי ומעניין, אבל הוא יוצר תחושה אצל הקורא כאילו יש קשר בין הדברים. כדאי להבהיר שזה לא העניין. מלבד העניין הטכני הזה לדעתי הקטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 13:51, 27 באוקטובר 2016 (IDT)

הרחבתי טיפה על העומסים המופעלים על הגוף במהלך המירוץ. וזה המקור. מקווה שנראה יותר טוב. Eladti - שיחה 23:31, 30 באוקטובר 2016 (IST)

אני, כאמור בעד הקטע. אם לא יהיו התנגדויות בימים הקרובים הוא יתקבל. חמויישֶה - שיחה 16:39, 28 בנובמבר 2016 (IST)

בעד חצי חציל 21:47, 4 בדצמבר 2016 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 069. חמויישֶה - שיחה 11:43, 11 בדצמבר 2016 (IST)

יונת מלחמה

על פי הערכים יונת דואר ו-War pigeon

בשל סיפור המבול, היונה משמשת בתרבות המערב כסמל לשלום. אלא, שהיונה שמשה את האדם גם ככלי מלחמה. בזמן מלחמה חשוב להעביר מידע מהיר, מדויק וסודי ויונת דואר מעבירה פתק במהירות של כ-50 קמ"ש, בתעופה בקו ישר אל היעד, כמעט בכל מזג אויר, ונחשפת לאויב רק לעתים נדירות. השימוש ביוני מלחמה המשיך הרבה אחרי פיתוח הטלגרף, הטלפון ומכשיר הקשר האל-חוטי. מחתרת ניל"י השתמשה ביונים לקראת מלחמת העולם הראשונה והיו גם יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל, אחרי מלחמת העולם השנייה. יחידת היונאות של צה"ל פורקה רק ב-1957 והיחידה המקבילה בצבא שווייץ פורקה רק ב-1996.

תודה. 94.159.183.179 14:24, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

אם הזכרת כבר את ניל"י, חיפוש של המילה "יונת" בערך ניל"י מראה שאחת מאותן "פעמים נדירות" שיוני דואר נחשפו לאויב הייתה יונה שנשלחה על ידי המחתרת הזו. מעבר לכך, נדמה לי שיש כבר קטע על הניסיון להשתמש ביונים לתפעול נשק: פרויקט יונה. Tzafrir - שיחה 15:03, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

שתי ההערות שלך נכונות, אך לדעתי, שתיהן לא אמורות לשנות שום דבר, שנוגע לקטע הזה. המקרה של ניל"י רק מזכיר, באמת, את התקלות הנדירות והקטע השני עוסק ביוני נפץ איזוטריות ולא בשימוש הנרחב ליונים במלחמה - העברת מסרים. 94.159.183.179 16:37, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

קראתי בזמנו, שהיונה עצמה אינה ציפור שוחרת שלום מטבעה. איני יודעת אם זה נכון. אם כן, אז אולי כדאי להוסיף. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אם יש לך סימוכין זמינים, אז כדאי מאוד להוסיף. 31.154.190.225 14:02, 28 בדצמבר 2015 (IST)

לא אין לי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:26, 30 בדצמבר 2015 (IST)

בעד + שאלה: מה הסיבה שקטע כזה, לשם הדוגמה, תקוע ברשימת ההמתנה שנה וחצי? או שמתקבל או שנזרק. המיזם הזה צריך להיראות יותר כמו זה ופחות כמו זה חצי חציל 19:36, 8 בדצמבר 2016 (IST)

משתמש:חמויישה, ראה הערתו של חצי חציל, צריך לנקות את הדף, שפע הצעות תקועות מרפה ידיים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 00:10, 9 בדצמבר 2016 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 068. חמויישֶה - שיחה 11:43, 11 בדצמבר 2016 (IST)

כתב יד ווֹינִיץ'

כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח, עלו השערות, לפיהן החיבור נכתב כתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אילו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים בני זמנו קובעים, כי מרבית האיורים האלו, מתארים גרמי שמיים וצמחים, שלא התקיימו מעולם.

77.125.6.47 13:30, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

יפה. חמויישֶה - שיחה 16:59, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

בעד חצי חציל 21:48, 4 בדצמבר 2016 (IST)
בעד אמא של גולן - שיחה 08:48, 5 בדצמבר 2016 (IST)
בעד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:47, 8 בדצמבר 2016 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 070. חמויישֶה - שיחה 17:28, 12 בדצמבר 2016 (IST)

אמור "כן" למתגבר / לאזרח הוותיק

בעברית, בניגוד לאנגלית, המושג זיקנה מסמלת גם חוכמה. בספר בראשית כתוב "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו", זאת למרות שאפרים היה בן הזקונים; הפרשנים טוענים כי הכוונה היא, שיוסף היה החכם בבניו של יעקב. באותו אופן, דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל, נקרא בתואר הכבוד "הזקן", וסיסמת הבחירות של מפא"י, מפלגתו הייתה "אמור כן לזקן". אולם, בימינו, אופנות הדיבור "פוליטיקלי קורקט", שמקורה באנגלית, חודרת אל העברית, והמילה "זקן" חדלה להיות מילה נעימה. בשנת 2016 העביר חבר הכנסת נחמן שי, בן מפלגתו של בן גוריון, חוק, שמשנה את שמה של "קצבת הזקנה" ל"קצבת אזרח ותיק", כדי שמי שמקבל כזו קצבה, יתפש כאדם חיובי יותר בעיני החברה.

77.125.90.12 08:49, 10 בדצמבר 2016 (IST)

לא אהבתי. פתלתל. ניכר שזה קטע אג'נדה, נגד רוח הפוליטיקלי קוקרקט ו/או נחמן שי. נחמן שי, אגב, אינו באמת בן מפלגתו של בן גוריון (בין מפאי לרשימה הציונית היו המערך, העבודה, ישראל אחת ואולי עוד) - הניסוח מטעה מאד ומי שלא מפה יכול לחשוב שהם ישבו יחד בפרלמנט. חוץ מזה אפרים כלל לא היה בן הזקונים, אלא נכד (אולי הכוונה היתה לבנימין). בקיצור, לא זה. חמויישֶה - שיחה 11:42, 11 בדצמבר 2016 (IST)

מסכים שאין כאן משהו מעניין במיוחד. ‏עמיחי • שיחה 22:36, 11 בדצמבר 2016 (IST)

גם אני נגד. גילגמש • שיחה 22:45, 11 בדצמבר 2016 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:29, 19 בדצמבר 2016 (IST)

שושנונים

דג שושנון מסוג "פרקולה מזויפת", מככב בסרט מוצאים את נמו. ההופעה בסרט גררה אחריה תופעה עולמית של עלייה בביקוש לדג, וזו הביאה להקטנת תפוצתו בטבע ולהרס שוניות אלמוגים רבות. הסיבה העיקרית לכך היא שאחת השיטות הנפוצות ללכידת דג זה היא על ידי פיזור רעל בשונית תוך פגיעה בשאר היצורים החיים בשונית. ~~בגרסתו העברית של הסרט, המושג ״דג ליצן״, הוטבע בידי מתרגמת ומביימת הדיבוב, שפרירה זכאי.~~

(מתוך הערך) יזהר ברק • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • 23:37, 28 במאי 2016 (IDT)

קטע טוב. הערה אחת: המושג העברי, "דג ליצן", אינו תחדיש אלא השאלת מושג מהאנגלית. 109.160.190.228 16:38, 12 ביוני 2016 (IDT)

בהתאם להערה, יש למחוק את המשפט האחרון בקטע. חמויישֶה - שיחה 14:46, 13 ביוני 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. בהעדר תגובות. חמויישֶה - שיחה 13:29, 19 בדצמבר 2016 (IST)

רוויזיה של קטעי הידעת? בפורטלים

ג'ירולמו קרדאנו היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג וממציא בן המאה ה-16, ששמו הלך לפניו בכל רחבי אירופה. לקרדאנו הייתה חולשה מיוחדת להימורים והוא הקדיש לכך כמה שנים מחייו. מבין שלל של למעלה מ-100 הספרים שכתב, ספר אחד הוקדש ליסודות תורת ההסתברות שקרדאנו היה ממפתחיה. בפרקים הראשונים של הספר, שלא עוסק רק במתמטיקה טהורה, מספק קרדאנו שלל עצות למהמרים במשחקי קובייה ובמשחקי קלפים. מקום מיוחד הקדיש קרדאנו לתיאור מפורט של שיטות רמאות במשחקי מזל. זה הקטע הראשון מפורטל:מתמטיקה. משאירים? מוחקים? מעדכנים? גילגמש • שיחה 11:03, 31 בדצמבר 2013 (IST)

קטע טוב. להשאיר. חמויישֶה - שיחה 11:12, 31 בדצמבר 2013 (IST)

הקטע גם כבר מופיע במיזם הידעת הכללי בתבנית:הידעת? 23 בינואר - סדרה 1. חמויישֶה - שיחה 11:27, 31 בדצמבר 2013 (IST)

חמויישֶה, אולי כדאי להריץ בוט שיסנן קטעים שאושרו במסגרת דיוני המיזם הנוכחי כדי לא לדון עליהם פעמיים. גילגמש • שיחה 11:28, 31 בדצמבר 2013 (IST)

בדיוק כתבתי לך גם בדף שיחתי. הרעיון טוב. אבל גם אני לא מבין בבוטים, וגם יש אפשרות לא אוטומטית לבדוק: כמעט בכל קטע הנושא הראשי מודגש. נכנסים לדף השיחה של הערך שהוא הנושא ושם יש תבנית אם הוא אכן כבר מופיע במיזם. חמויישֶה - שיחה 11:37, 31 בדצמבר 2013 (IST)

פורטל:רכבת ישראל/הידעת?/11

מתייחס ל-2012 כעתד. להסיר. ‏«kotz» «שיחה» 00:32, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 13:36, 27 בדצמבר 2016 (IST)

גבעת ג'ונסטון אינה עונה

הסיפור המופיע בסוף הערך על ניסוי Hardtack Teak יכול להתאים לקטע הידעת. אימתתי אותו בדף 140 של הדו"ח הזה. פרטים נוספים ניתן למצוא כאן. מסתבר שיש לנו ערך על אטול ג'ונסטון הנידח עוד משנת 2005. בהצלחה, ליאור पॣ • כ"א בטבת ה'תשע"ד • 15:40, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אולי תנסח אותו בעצמך כמו קטע הידעת כזה, כדי שנבין על מה אתה מדבר? 94.159.182.213 22:19, 27 בנובמבר 2014 (IST)

תודה 94.159.183.179 08:28, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

דרום תימן המזרחית

בין השנים 1967 וֹֹֹ־1990 היו שתי מדינות בשם "תימן" - צפון תימן ודרום תימן אשר אוחדו בסופו של דבר להקמת הרפובליקה של תימן. דרום תימן שכנה ממזרח לצפון תימן, ואף כללה את השטח הצפוני ביותר ברפובליקה של תימן לעתיד.

יש לציין גם שמשמעות השם "תימן" בעברית נגזרת מכיוון דרום. אבל אני לא יודע איך לשלב את זה. Tzafrir - שיחה 13:04, 20 בדצמבר 2012 (IST)

מה הבעיה? הנה קטע שלם ודומה מאוד למה שהצעתם

הרפובליקה של תימן היא מדינה, שנוסדה ב-1990, באיחוד של שתי המדינות "צפון תימן" ו"דרום תימן". למרות שמות המדינות, "דרום תימן" שכנה ממזרח ל"צפון תימן" ואף כללה את השטח הצפוני ביותר ברפובליקה של תימן לעתיד. זאת ועוד - בעברית ובערבית יש קשר משמעות בין המילה "תימן"/"ימין" לבין המילה "דרום" (כשם שיש קשר בין "מזרח" ל"קדימה", "מערב" ל"אחורה" ובערבית בלבד, גם בין "שמאל" ל"צפון"). לכן משמעות הביטוי "צפון תימן" היא "צפון הדרום".

תודה. 94.159.183.143 21:04, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

הקטע נראה לי טוב. רק הערה קטנה: מה הקשר בין מערב לאחורה? (יש קשר בין מערב לים ומן הסתם גם לערב). Tzafrir - שיחה 17:15, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

הים התיכון נקרא, בעברית מליצית, "הים האחרון". ראה בספר "הגיע זמן לשון"/אבשלום קור. 94.159.183.179 17:45, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

הכיוונים הקדומים התבססו על צפייה קדימה (קדמה) אל השמש הזורחת (מזרח שמש), מה שנקרא אורייאנטציה (אוריינט=מזרח). הצפון נמצא משמאל (בערבית: צפון=שימאל), הדרום מימין (תימן, או ימין: "ימינה וקדמה, צפנה וימה"), והמערב - מאחור. ומכאן - הים האחרון. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 21:41, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. עוזי ו. - שיחה 22:01, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

האם כולם פה בעד הקטע בניסוחו הנוכחי? 94.159.183.179 00:30, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

זה נתן לי השראה להידעת על מקור שמות רוחות השמיים. בקרוב אצלכם. ראובן מ. - שיחה 22:04, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

תיקון לפי הביקורת:

הרפובליקה של תימן היא מדינה, שנוסדה ב-1990, באיחוד של שתי המדינות "צפון תימן" ו"דרום תימן". למרות שמות המדינות, "דרום תימן" שכנה ממזרח ל"צפון תימן" ואף כללה את השטח הצפוני ביותר ברפובליקה של תימן לעתיד. גם בעברית וגם בערבית פירוש המילה "תימן"/"ימין" הוא "דרום". לכן, משמעות הביטוי "צפון תימן" היא "צפון הדרום".

תודה. 94.159.183.179 10:18, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

החלק הראשון טוב, החלק השני לא ברור ומאבד את הפואנטה. לדעתי יש להתמקד בחלק השני רק במשמעות בעברית של דרום וצפון בלי המזרח. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:04, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אם נתמקד רק בעברית, תהייה בעיה. זה יראה כאילו למילה ערבית יש במקרה איזו משמעות בעברית. צריך להסביר שהבעיה היא יסודית וקיימת גם בשפת המקור. 31.154.190.225 18:52, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בסדר, עברית וערבית, אבל רק בכיוונים הרלוונטים לקטע. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:33, 24 בדצמבר 2015 (IST)

האם תוכלי בבקשה לתת דוגמה? 31.154.190.225 13:54, 28 בדצמבר 2015 (IST)

למה אנחנו ממתינים עם הקטע הזה? הרבה אנשים הביעו עליו דעה, בזמנו, והדיון פסק לגמרי לפני שמונה חודשים. היה דיון משמעותי והוא נגמר. לדעתי, הגיע הזמן להחליט. 77.127.22.193 12:51, 19 ביולי 2016 (IDT)

אני לא אוהב את הקטע שמערבב את המידע על תימן עם שמות הרוחות. חמויישֶה - שיחה 14:57, 4 בדצמבר 2016 (IST)

האם הקישור לפירושון "שמאל" אמור להיות שמאל כיוון או שמאל רוח? אמא של גולן - שיחה 09:09, 5 בדצמבר 2016 (IST)

כיוון. חמויישֶה - שיחה 09:52, 5 בדצמבר 2016 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה עם תיקונים קלים. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 071. חמויישֶה - שיחה 15:58, 27 בדצמבר 2016 (IST)

תבנית:הידעת? 21 בדצמבר 2016

בהידעת הנוכחי נכתב שהיונה שימשה גם ככלי מלחמה. זה נחמד בהקשר שבו זה נכתב אבל זה לא נכון בצורה שבה זה מוצג. כשם שלא נכון לטעון שכל מה שקשור לרפואה ששימשה את הצבא שימש ככלי מלחמה. מה שהיונה שימשה הוא במסגרת תקשורת. המינוח של כלי מלחמה הוא כל אותם דברים שמשתמשים בהם כדי לבצע בפועל את ההרג והכיבוש. לכן עט אינו כלי מלחמה אבל את (כלי) יכול לשמש ככלי מלחמה אם ישתמשו בו כחרב. ולכן הידעת הנוכחי הוא בעייתי בצורתו זו. מי-נהר - שיחה 03:11, 21 בדצמבר 2016 (IST)

מקבל את ההערה. אשנה את הניסוח ל"אמצעי מלחמתי" או משהו דומה. חמויישֶה - שיחה 10:28, 21 בדצמבר 2016 (IST)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 16:17, 27 בדצמבר 2016 (IST)

ממשק המשתמש של מחשבי המקינטוש

ממשק המשתמש של המקינטוש,אשר ידוע כי היווה גם השראה למיקרוסופט בפיתוח ממשק המשתמש של חלונות, פותח במעבדות פארק של חברת זירוקס.סטיב ג'ובס נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות החברה,וחברת זירוקס אפשרה לחברת אפל לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (זאת חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל בשווי מיליון דולר.כתוצאה מכך,ממשק זה אומץ על ידי אפל,והיווה חלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS,והיה מתקדם לזמנו.

איש רב פעלים - שיחה 12:03, 21 באפריל 2016 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון לממשק המקורי של המקינטוש (שהיה בזמנו מיזם צדדי של סטיב ג'ובס) ולא של OS X שהתבססה על מערכת NeXTSTEP (שפותחה על ידו לאחר שפרש מאפל). Tzafrir - שיחה 12:27, 21 באפריל 2016 (IDT)

כן,אתקן. איש רב פעלים - שיחה 12:29, 21 באפריל 2016 (IDT)

זו עובדה מעניינת, אבל לא מפתיעה. צריך להוסיף לעניין את העובדה, שהעיצוב הראשוני של מערכת החלונות של מייקרוסופט IBM נעשה בהשראת המק - אפל. עדיף אפילו להתחיל מזה שדי ידוע שמק נתנו השראה למייקרוסופט ואז להציג את העניין הראשון. דהיינו אלו העתיקו מאלו וגם אלו העתיקו מאלו. 31.154.156.167 16:13, 21 באפריל 2016 (IDT)

תודה,אוסיף. איש רב פעלים - שיחה 19:18, 21 באפריל 2016 (IDT)

לרבים ידוע כי ממשק המשתמש של המקינטוש היווה השראה למיקרוסופט בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד מקינטוש/אפל, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והיווה חלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS, והיה מתקדם לזמנו.

31.154.156.167 22:07, 21 באפריל 2016 (IDT)

לרבים ידוע כי ממשק המשתמש של המקינטוש היווה השראה למיקרוסופט בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והיווה חלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS, והיה מתקדם לזמנו.

איש רב פעלים - שיחה 08:56, 22 באפריל 2016 (IDT)

לרבים ידוע. כי ממשק המשתמש של המקינטוש, היווה השראה לחברת מיקרוסופט, בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS ולמערכות ההפעלה שבכל מחשב אישי, מחשב כף יד, טאבלט ומכשירים רבים אחרים בזמנו.

31.154.156.167 11:56, 22 באפריל 2016 (IDT)

לרבים ידוע. כי ממשק המשתמש של המקינטוש, היווה השראה לחברת מיקרוסופט, בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס,אשר לא ייחסה לממשק חשיבות רבה עבורה, אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS ולמערכות ההפעלה שבכל מחשב אישי, מחשב כף יד, טאבלט ומכשירים רבים אחרים בזמנו.

איש רב פעלים - שיחה 12:51, 22 באפריל 2016 (IDT)

הפסוקית "אשר לא ייחסה לממשק חשיבות רבה עבורה", נכונה. אך היא גורמת לסטיה מסרבלת מהנושא. 31.154.156.167 12:58, 22 באפריל 2016 (IDT)

אז אסיר אותה.איש רב פעלים - שיחה 13:22, 22 באפריל 2016 (IDT)

לרבים ידוע. כי ממשק המשתמש של המקינטוש, היווה השראה לחברת מיקרוסופט, בפיתוח ממשק המשתמש הגרפי של חלונות. אולם, גם לסטיב ג'ובס, מייסד אפל והוגה רעיון המקינטוש, היו מקורות השראה זרים בפיתוח הממשק. הוא נתקל בממשק זה במהלך ביקורו במעבדות חברת זירוקס/פארק. חברת זירוקס אפשרה לו לגשת למתקניה למשך שלושה ימים (חרף התנגדות עזה מצד חלק מחוקרי פארק) תמורת נתח ממניות אפל, בשווי מיליון דולר. כתוצאה מכך, ממשק זה אומץ על ידי אפל, והפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה של מחשבי המקינטוש למיניהם-Mac OS ולמערכות ההפעלה שבכל מחשב אישי, מחשב כף יד, טאבלט ומכשירים רבים אחרים בזמנו.

איש רב פעלים - שיחה 13:24, 22 באפריל 2016 (IDT)

סבבה31.154.156.167 13:37, 22 באפריל 2016 (IDT)

ממש מתבקש להוסיף לכאן את הציטוט הידוע שלו: "Good artists copy; great artists steal". רק צריך לזכור שלא בדיוק ברור ממי הוא העתיק אותו. Tzafrir - שיחה 22:03, 23 באפריל 2016 (IDT)

אז הוסף אותו בסוף הקטע. 31.154.156.167 00:08, 24 באפריל 2016 (IDT)

אני אוסיף את הציטוט בסוף הקטע.ניתן להגיד באופן כללי שסטיב ג'ובס העתיק ממעבדות זירוקס פארק,שהרי נכון,הרעיון הוא לא של אדם ספציפי,אבל הוא נחשב לקניין רוחני של החברה שלה הוא שייך).להזכיר גם שפאבלו פיקאסו אמר אותו ([[1]],מופיע בתרגום לעברית-"אמן טוב מעתיק,אמן מעולה גונב")? איש רב פעלים - שיחה 10:32, 26 באפריל 2016 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. היה דיון ארוך ומעייף. אף אחד לא הביע התלהבות. רק שינויי ניסוח ודיוקים. אם מישהו חושב שנגרם פה עוול שיציע את הקטע בשנית בניסוחו הטוב ביותר. חמויישֶה - שיחה 13:02, 29 בדצמבר 2016 (IST)

[1] כל משלחת בתכנית סויוז מורכבת מ־2–3 אנשי־צוות, כאשר לרוב באותה תקופה שניים מהם היו סובייטים (ולאחר מכן רוסים) והאחר ממדינה נוספת. בדר״כ משלחת עזבה כ־8 ימים לאחר שאחת אחרת באה להחליפה.

[1]