ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 698: שורה 698:
:צר לי להרוס לך, אבל זה קרה לי מלא פעמים. וזה בהחלט הגיוני. כן כנראה אם המטיל הוא אגרסיבי אז כנראה שהמטבע חייב ליפול על צד מסויים. אבל לא בהטלה נורמלית ובעוצמה רגילה. למשל אני מניח שעשו את הסטטיסטיקה הזאת עם רובוט, אז זה מאוד הגיוני.[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 14:24, 19 בנובמבר 2010 (IST)
:צר לי להרוס לך, אבל זה קרה לי מלא פעמים. וזה בהחלט הגיוני. כן כנראה אם המטיל הוא אגרסיבי אז כנראה שהמטבע חייב ליפול על צד מסויים. אבל לא בהטלה נורמלית ובעוצמה רגילה. למשל אני מניח שעשו את הסטטיסטיקה הזאת עם רובוט, אז זה מאוד הגיוני.[[משתמש:Nimrod333|Nimrod333]] - [[שיחת משתמש:Nimrod333|שיחה]] 14:24, 19 בנובמבר 2010 (IST)
:נראה כמו השחתה ששרדה. הסרתי את ההבל הזה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 14:49, 19 בנובמבר 2010 (IST)
:נראה כמו השחתה ששרדה. הסרתי את ההבל הזה. [[משתמש:תומר א.|תומר א.]] - [[שיחת משתמש:תומר א.|שיחה]] - <sub>[[משתמש:תומר א./משנה ויקיפדית|משנה ויקיפדית]]</sub> 14:49, 19 בנובמבר 2010 (IST)
:אתה רציני?! אתה רוצה להגיד שיצא לך לראות כמה פעמים מטבע נזרק לאוויר ונוחת על היקפו, כלומר נעמד בניצב?! קשה להעמיד מטבע סתם ככה בניצב, צריך משטח ישר לחלוטין ומישורי לגמרי, מדובר באירוע בלי הגיוני בעליל!<br />
:אני לא מאמין שכזה דבר אפשרי, בטח שלא כל 100,000 זריקות.-[[מיוחד:תרומות/212.25.124.145|212.25.124.145]] 15:45, 19 בנובמבר 2010 (IST)

גרסה מ־16:45, 19 בנובמבר 2010

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

מדוע מתכות מחזירות אור בצורה טובה?

למה דווקא מתכות?

אני לא בטוח, אבל נראה לי שפשוט קל לעשות אותן חלקות. אלעזר - שיחה 21:27, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
כי הן מוליכות חשמל. הולכה חשמלית פירושה החזרה של גלים אלקטרומגנטיים, ואור הוא גל אלקטרומנטי. ‏Setresetשיחה 23:47, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

אפשר בבקשה פירוט&/הסבר? מה הקשר בין אלקטרונים חופשיים להחזרת גלים אלקטרומגנטיים, ולמה?

גל אלקטרומגנטי הוא שדה חשמלי פלוס שדה מגנטי. במוליך, השדה החשמלי שווה ל-0, כי עקב ההולכה שלו האלקטרונים מייד נעים ויוצרים פילוג מטען כזה שהשדה החשמלי מתאפס; כל עוד השדה שונה מ-0 הוא יוצר כוח על האלקטרונים שמזיז אותם עד שהשדה מתאפס. אם מציבים תנאי שפה על משוואת הגלים שבנקודה מסוימת הגל מתאפס, זה גורר גל מתקדם וגם מוחזר שווים במשרעת, ולכן החזרה מלאה. ‏Setresetשיחה 21:16, 29 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

לא הצלחתי להבין; האם כל שדה חשמלי שואף להתאפס לאחר זמן? והאם חומר שמוליכותו החשמלית היא אפס אינו מחזיר גלים אלק'?

1) לא, רק שדה חשמלי במוליך. השאלה שלך הייתה על מתכות. והשדה במוליך מושלם מתאפס מייד, לא אחרי כמה זמן. 2) חומר לא מוליך גם יכול להחזיר, כמו זכוכית למשל.
תחשוב על זה באופן אחר: בתוך מוליך לא יכול להתקיים שדה חשמלי, ולכן הגל האלקטרומגנטי לא יכול להכנס אליו. אם הוא לא יכול להכנס, הוא מוחזר, כי האנרגיה צריכה ללכת לאיזשהו מקום. עבור חומרים שאינם מוליכים, מנגנון ההחזרה שונה. ‏Setresetשיחה 20:46, 31 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

תודה רבה! ה'תחשוב על זה...' הוא ניסוח לא-מתמטי של תנאי השפה שהצבת?

לא, שניהם מתמטיים באותה מידה, זה פשוט הסבר אחר. לעיתים קרובות במדע אפשר להוכיח חוקים בדרכים שונות. ‏Setresetשיחה 13:42, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני בכלל לא בטוח שההסבר של setreset נכון לגלי אור נראה, וגם לא בטוח שהוא מתייחס למה שנראה לי השואל מתכוון.
למה לא נכון. כי באורכי הגל (ואנרגיות הפוטונים) של אור נראה ההסבר שלו הוא לא היחידי, ואני ממש לא בטוח שהדומיננטי. זה נכון לחלוטין כשמדברים על גלים יותר ארוכים. באור נראה, האינטראקציה של הפוטונים הבודדים עם אטומים או מולקולות יחידות נראית לי יותר דומיננטית - ולראיה שרוב החומרים הלא מוליכים ולא מתכתיים גם הם מחזירים אור. דף הנייר הלבן גם הוא מחזיר אור! לא פחות ואף יותר מהמתכת.
אלא מה ההבדל? הנייר מחזיר אור לכל הכיוונים. לעומת זאת המתכת (וגם פני הזכוכית) מחזירים אור כמו מראה. והעיניין הוא שפני המתכת (והזכוכית) הרבה יותר חלקים. Eman (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ברור שהמשפט האחרון נכון... כוונתי היתה לשאול 'מהי הסיבה בעטיה מתכות מלוטשות מחזירות אור טוב יותר מאשר חומרים אחרים כאשר הם חלקים, כלומר מדוע מתכות מחזירות את האור בצורה שונה מחומרים אחרים'. הסבר ברמת המולקולה או האטום. התשובה האחרונה של סטריסט היתה די הגיונית, לכן אשמח להסבר מה שגוי בה, אם ישנה שגיאה. תודה לשניכם על הטרחה!

גם אני אשמח לדעת מה שגוי. במתכת המרחקים בין האטומים הם מסדר גודל של ננומטר, וגל נראה הוא בעל אורך גל של חצי מיקרון, פי 500, אז קשה להבין איפה האינטראקציה עם אטום בודד. בנוסף, רמות האנרגיה של מתכת הן פסים של רצף ושל פערים לסירוגין שהולך עמוק מאוד מעבר לאנרגיה של אור נראה. משתי סיבות אלו האינטראקציה היא עם האלקטרונים המשותפים במתכת ולא של האטומים הבודדים. לא אמרתי שחומרים אחרים לא מחזירים, אלא שהמנגנון בהם שונה. לגבי הטענה השלישית, כראיה לזה שהמנגנון שהצעתי להחזרת מתכת שגוי, אתה אומר שגם חומרים אחרים מחזירים - אין כאן קשר לוגי. ‏Setresetשיחה 21:14, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

דילמה רוסף

דילמה רוסף, הנשיאה החדשה של ברזיל - בעדנו או נגדנו? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:36, 2 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לפי אתר שראיתי, היא יהודייה(מעורבת, אמא שלה היא יהודייה-סילביה) אך מתריסה נגד ישראל. לפי האתר הזה [1] ועוד כמה אתרים שלא כלכך מתגאים לכתוב את זה או להציג את זה בגדול.ובכלל בכל הויקיפדיות כולל הברזילאית לא כתוב עליה את כל זה בכלל, ככה שזה לא רישמי ולא בטוח אם זה אמיתי.Nimrod333 - שיחה 09:12, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
גם ברונו קרייסקי היה יהודי ובכל זאת היה אנטי-ציוני נלהב. אילן שמעוני - שיחה 16:35, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שלא לדבר על אברום בורג. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:12, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא אמרתי שזה בלתי אפשרי.Nimrod333 - שיחה 21:15, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה ההבדל בין 0 להארקה?

בשקע בעל 3 פתחים ( המקובל בארץ) - אם אני עושה מכשיר בלבלתי בו את ההארקה עם האפס - האם הוא יגרום לאיזשהם בעיות בתפעול ( לא נתייחס לבטיחות לרגע. נניח שכל המפסקים תקינים) או שישר יכבה את כל החשמל בבית?

אם אני דוחף מוליך לאפס ( בזמן שאני על האדמה עם ידיים ורגליים חשופות), האם אני אקבל זרם? אם אני "מתחבר" להארקה?

אם אני מחבר את המכשיר- חוט אחד לפאזה, חוט אחד על הרצפה - האם המכשיר יפעל?

אני שואל כאן בשביל לא לנסות את זה בבית. אין צורך להסביר לי שזה ניסויים מסוכנים. 192.114.105.254 15:25, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

  1. עלול לגרום. יש הבדל בשאלה האם זה מגיע לתחנת ההשנאה או ישירות לאדמה.
  2. לאפס- לא אמור לקבל זרם, אלא אם יש בעיות בתחנת ההשנאה. להארקה - לא תקבל זרם.
  3. מה זאת אומרת "על הרצפה"? סתם נוגע ברצפה? כי אז לא. לא באופן תקין לפחות.
כל האמור לעיל הוא למיטב ידיעתי. לא למדתי את הנושא לעומק. כרגיל אשמח לקבל תיקונים. אלעזר - שיחה 15:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
איזה מהמיגונים הבטיחות יפגע בפעולת המכשיר במקרה 1 ו3? הפחת? או המפסק הראשי? מהי ההשנאה שציינת? התכוונת שהרשת הביתי מחוברת דרך שנאי? אני דיברתי על המקרה הנפוץ של חוט חשמל שמגיע לבית הלקוח ישר מתחנת החשמל. עוד שאלה: האם חוט האפס מגיע ישירות לתחנת החשמל? 192.114.105.254 16:08, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עד כמה שאני יודע, מפסק הפחת מודד את הפרש הזרם בין הפאזה לאפס ו"יקפוץ" במקרים 1 ו 3. למעשה, בהנחה שהמגע עם הרצפה הוא טוב, מקרים 1 ו 3 שקולים. במקרה 2 נראה לי שלא יקרה כלום (אבל זו לא המלצה לנסות;)ירון ק. - שיחה 17:29, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

באיזה מקרה המפסק הראשי מספיק את הפעילות בבית ובאיזה הפחת? האם קצר ועומס יתר זה אותו דבר מבחינת מכשירי הבטיחות? האם זה נכון שהארקה לא תקינה( שלא באמת מחוברת לצנרת או לאדמה) עלולה להוליך זרם ממכשיר פגום למשיר תקין ובכך מהווה סכנה? מה יותר מסוכן זרם תלת-פאזי או חד-פאזי? 192.114.105.254 18:00, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לעניין ממסר פחת ראה כאן [2] ועוד קצת על הנושא הכללי גם כאן [3]. אם אתה נדרש למידע טכני נוסף או חידודים והרחבות אני ממליץ מנסיוני את הקישורית הבאה [4], התשובה בדרך כלל דיי מהירה Assayas - שיחה 21:23, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
המפסק הראשי מפסיק את הזרם אם הוא גדול מידי - בד"כ בגלל עומס מכשירים או מקצר במערכת. מפסק הפחת מפסיק את הזרם אם הזרם היוצא גדול מהזרם החוזר, מה שמראה על כך שהזרם אינו זורם במעגל אלא זורם במסלול אחר (למשל דרך מי שהיכניס אצבע לפאזה). בכך מפסק הפחת מונע התחשמלות. יואלפ - שיחה 08:31, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מספק הפחת זה המספק הראשון ליד המספק הראשי? לחצתי על הכפתור העגול לידו - אין שום תגובה נראית לעין. אם אני מוריד ידנית את המפסק הזה - האור נכבה. מה יכולה להיות הסיבה? 109.67.50.139 15:29, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אם זה מפסק הפחת והוא לא מגיב ללחיצה, צריך להחליף אותו בהקדם. יואלפ - שיחה 07:45, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

קריסת פונקציית הגל בתורת הקוונטים

נניח שיש לי חלקיק שיכול להימצא בסופרפוזיציה מסויימת, האם אוכל לבדוק האם הוא בסופרפוזיציה הוא שמא הוא כבר קרס למצב בודד? תודה מראש 89.138.0.213 15:46, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ניסוי שני הסדקים מודד את זה. אלעזר - שיחה 15:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לאחר שחלקיק קרס לפונקצית גל מסויימת, תקבל בוודאות (כלומר בסיכוי 1) את אותה המדידה שעשית לפני הקריסה, אאל"ט. yanshoofשיחה16:15, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נראה לי שיש עוד חופש , תודה מים נושפים .
זה תלוי מה אתה בודק. אם תמצא את החלקיק במצב מסוים, תוכל לתאר את התהליך כקריסה אפקטיבית לאותו מצב, אבל כל מצב ניתן לתיאור כסופרפוזיציה של מצבים אחרים (בבסיס שונה)ירון ק. - שיחה 17:39, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני תמכוון לדגומה בניסוי EPR איינשטיין פודולסקי רוזן: אם אמדוד את החלקיק פעם נוספת, אוכל לגלות באפון כלשהו, שכבר הקרסנו את פונקציית הגל והוא לא נמצא יותר בסופרפוזיציה? האם לאחר שנקריס את פונקציית הגל (בוגע לספין החלקיק) תקרוס גם פונקציית הגל בנוגע למקומו ואם לא אוכל באמצעות פעולה על חלקיק א' להקריס את מקומו של ב'? שוב תודה מראש 89.138.0.213 19:23, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אתה לא יכול להקריס את מקומו של ב', כי הוא עבר מרחק ולכן המקום שלו כבר לא קשור אך ורק למקומו של החלקיק הקודם. ובאופן עקרוני פרדוקס EPR לא מדבר על פונקציית הגל של המקום אלא על ספין או מאפיין דיסקרטי אחר. אלעזר - שיחה 21:35, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
EPR נוסח במקור עם משתנים צמודים שלא מתחלפים המקום והתנע. זה היה דיוויד בוהם שניסח את הגרסה עם מצב EPR הסינגלט
. בשני המקרים המשתנים של זוג החלקיקים שזורים אחד בשני ולכן מדידה שחל אחד קובעת את השני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:38, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
טעיתי לגבי ניסוח הפרדוקס, אבל לגבי בדיקת הקריסה, המרחק שעבר החלקיק גורמת לקריסה הזאת להיות להיות לא מדידה על ידי ניסוי שיבדוק "האם המיקום נמדד או לא". אלעזר - שיחה 22:56, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מאמר קצר ודיון בנושא http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2391-13174-21705143,00.html תודה

האם האי וודאות יכולה להיות לגבי מטענו החשמלי? בניסוי שני הסדקים אנו מוכיחים כי יש לחלקיק אי וודאות במיקום, ישנה דרך להראות אי וודאות בנוגע לספין? 89.138.0.213 21:59, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לגבי הספין, אני חושב שאם היה ניסוי בודד הבודק את זה, באמצעות חלקיק יחיד, היה אפשר באמצעות הטריק של EPR להעביר מידע בינארי במהירות גבוהה מהאור, בניגוד לעקרון הלוקליות. (מבצעים את הניסוי בקצב קבוע. וקובעים שמדידה=1 לוגי, אי מדידה=0 לוגי). אלעזר - שיחה 22:24, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לספין ישנה אי ודאות פנימית. כלומר אם מצאנו חלקיק עם ספין בכיוון Z נוכל לומר שהוא בסופרפוזיציה בבסיס X :
המטען הוא אפיון (property) של החלקיק עצמו ולא קשור למצבו. יכולה להיות אי ודאות לגבי המטען באיזור מסוים, לדוגמא אם יש אי ודאות לגבי מיקום החלקיק. ירון ק. - שיחה 07:24, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם המידע שייך למישהו?

האם מידע כשלעצמו מוגן בזכויות יוצרים? האם הנוסחה של איינשטיין שייכת לאיינשטיין? האם גילוי חלקיק חדש שייך למגלה? האם הוכחה של משפט במתמטיקה נותנת למוכיח "זכויות יוצרים"? אם הוכחתי את אי שוויון המשולש בדרך שלא ראיתי בשום מקום אחר, האם יש לי איזו זכות להגיד שהמידע על הדרך הזו שייך אך ורק לי ולאף אחד אחר אסור להוכיח את החוק מבלי לקבל ממני אישור? האם הידע שמוצרט נולד ב1756 שייך לכל האנשים בעולם? 79.178.26.197 22:42, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לא. ולו מהסיבה הפשוטה שכל אחד יכול להגיע אל המידע הזה לבד, ולכן איינשטיין לא יכול לנכס לעצמו את הנוסחה. אלעזר - שיחה 22:50, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ראה זכויות יוצרים#תחומים שאינם בני הגנה. אין זכות יוצרים על רעיון, אלא רק על אופן ביטוי מדוייק שלו (עד כדי שינויים שאין בהם יצירה). עוזי ו. - שיחה 23:31, 3 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה אומר שאם חישבתי מטען אלקטרון באיזה צורה מדוייקת במיוחד וגיליתי שהוא טיפה שונה מהערך המקובל - אז הידע מהגילוי הוא לא שלי? 192.114.105.254 12:18, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ואם הוא "שלך", מה תעשה איתו? תמכור אלקטרונים בשער הגבוה ותקנה בשער הנמוך? על תכנון מכשיר מדידה מדוייק במיוחד יש זכויות יוצרים, אבל לא על תוצאות המדידה. עוזי ו. - שיחה 12:59, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
פשוט אין זכויות יוצרים על מידע, וזהו. ככה החוק. אפשר לדמיין עולם שבו על מידע יש זכויות ושימוש בו גורר תשלום, ראיתי סרט כזה. ‏Setresetשיחה 16:09, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חושב שקשה גם לדמיין עולם שבו יש זכויות יוצרים על מידע. מכמה ביטים ומעלה יחולו הזכויות? עוזי ו. - שיחה 17:11, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מצד שני, נגיד אתה בתור מתמטיקאי תשקיע שנים של חשיבה יצירתית ותפתח תחום מודרני שאולי גם יוביל לגילויים שימושיים מבחינה כלכלית. אבל לא תהיה זכאי לכלום, פרט לאולי איזה פרס שמישהו בטוב ליבו נותן למתמטיקאים מוערכים. Corvus,(שיחה) 17:24, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
יש מתמטיקאים שהתעשרו מיישומים שאפשר להוציא עליהם פטנט. אתה יכול לנסות להוציא פטנט על הרעיון שכדאי לפטנט רעיונות, ואז כל מי שיפטנט בעקבותיך יצטרך לשלם לך אחוזים. עוזי ו. - שיחה 20:59, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
המדינה כבר עשתה את זה. קוראים לזה מס ערך מוסף. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 01:22, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

גזירת וקטור יחידה

איך גוזרים ?

נגיד יש לי תרגיל לחשב את התאוצה בt = 0.41667 sec והנוסחה של המיקום לזמן היא:

הגזירה עצמה זה שטויות. מה אני עושה עם וקטורי היחידה? 192.114.105.254 13:29, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני משער שאתה גוזר לפי המשתנה t. אם וקטור היחידה לא תלוי בו, הגזירה לא "פועלת" עליו. יוסאריאןשיחה 13:31, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כן, כמובן לפי T (רשמתי שאני מחפש תאוצה). אבל מהתבוננות מהירה בנוסחה ניתן לראות שהגוף כן משנה את מיקומו. אז איך אני יודע שוקטורי היחידה לא משתנים? 192.114.105.254 13:34, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כי וקטורי היחידה האלה (הקרטזים) הם קבועים. הם כל הזמן מצביעים לכיוון הצירים. לעומת זאת, כשעובדים במערכת קואורדינטות כדורית או גלילית, שם גם וקטורי היחידה יכולים להשתנות בזמן (אם הגוף משנה את הזווית שלו יחסית לראשית). emanשיחה 13:37, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מעולה. תודה לכם. 192.114.105.254 13:38, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

Kanye West - Through the Wire

מי הבחורה ששרה?

לפי הערך קניה וסט, "השיר סומפל משירה הקלאסי של צ'אקה קאן "Through the Fire". דוד - שיחה 23:25, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הוא לא כבד, הוא אחי

מישהו סיפר לי פעם שיש מאחורי השיר סיפור מעניין He Ain't Heavy, He's My Brother אבל לא מצאתי. מישהו? yanshoofשיחה20:36, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

קראת את הערך האנגלי? יוסישיחה 20:52, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אחד השירים האהובים עלי ביותר. אולי אתה מתכוון לזה [5]. בברכה, רחל - שיחה 20:54, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה רחל. יוסי כמובן שקראתי את הערך, אבל שמעתי משהו שונה משם. yanshoofשיחה10:29, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

החוב הלאומי האמריקאי

כמה טריליונים... למי בידיוק הם שייכים ? זאת אומרת, למי ארה"ב חייבת כל כך הרבה כסף? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ראה בערך (אנ') ובמיוחד הפסקה "Foreign ownership". עוזי ו. - שיחה 22:51, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

משקל האוויר

יש לי כמה שאלות בנוגע לאוויר שאנחנו נושמים:

1. מה נפח האוויר שאדם ממוצע נושם ביממה? (בליטרים).
2. מה משקל האוויר הנ"ל? (בקילוגרמים).
3. מה משקל החמצן שאנחנו צורכים (בממוצע), ומה משקל הגזים שאנחנו פולטים (פחמן דו חמצני ומים)?
4. קראתי שאדם שנתקע במעלית למשך כ-18 שעות, היה לו מזל שהמעלית לא הייתה סגורה אחרת הוא היה יכול להחנק. האם נפח האוויר במעלית לא מספיק ליותר מ-18 שעות נשימה?
תודה, אורי אבן-חן - שיחה 23:30, 4 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

1.נפח האוויר שאדם ממוצע נושם בדקה-- 6 ליטר. Nachum - שיחה 12:02, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

6. זה תלוי כמובן באדם ובנפח המעלית, אבל אחרי כמה זמן שיעור החמצן במעלית ייקטן מתחת למה שדרוש כדי להשאיר את האדם בהכרה. אלעזר - שיחה 15:37, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הבת של

בסיור שערכתי לחבריי בבית הקברות בחיפה הפנתה את תשומת לבי אחת המשתתפות לקבר של הבת של טשרניחובסקי. מן המפורסמות שאשתו, מילניה, לא היתה יהודיה אז כיצד בתו, איזולדה, נקברה בבית קברות יהודי? Shannen - שיחה 07:59, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אותיות בדרכון

רציתי לשאול אם ניתן להזין אותיות בנוסף לספרות בשדה מספר דרכון בטפסים מקוונים של הממשלה ( GOV.IL)

הפשרת בשר

האם הפשרת בשר ע"י השרייתו במים חמים כשהוא עטוף שקית ניילון, יכולה לשחרר חומרים מסוכנים מהניילון? תודה.

זה תלוי בייצרן הניילון... בעיקרון, זה לא אמור להיות MT0 - שיחה 09:04, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה זה "גפת"

אני מבקשת לדעת מה פירוש המילה גפת? 132.68.247.249 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אלה השאריות הנותרות אחרי שסוחטים שמן או מיץ מפרי כלשהו. למשל, בבית בד, אחרי סחיטת השמן שנמצא בזיתים, נותרת גפת הזית. 79.178.201.32 10:39, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אלה גם ראשי תיבות של המילים גמרא-פירוש-תוספות (פירוש הכוונה לפירוש רשי), כלומר ללמוד גפ"ת זה ללמוד גמרא עם רשי ופירוש התוספות. שזהו הלימוד הבסיסי של הגמרא ופירשה המרכזי. מי-נהר - שיחה 00:23, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שלט בסופר

גם לאחר קריאת הערך, לא הבנתי מי נגד מי ולמה בשלט הנ"ל שצילמתי בסופר, אשמח להסבר Tomtom - שיחה 11:00, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אפשר לדעת באיזה סופר מדובר? תודה. 79.178.201.32 12:14, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אוצר בית דין היא דרך בה התירה הרבנות הראשית על סמך היתרים של מספר רבנים לסחור בפרות שגדלו בשנת שמיטה, למרות שבמצב רגיל זה בעייתי. רבים מרבני החרדים מתנגדים להיתר הזה וסוברים שזה אסור. עוד משהו? ישרון - איך אני נוהג? 19:04, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה. אז בעצם הסופר מזדהה פה עם העמדה של הרבנים החרדים ? Tomtom - שיחה 21:42, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אוצר בית דין אינו המצאה בת דורנו של הרבנות הראשית, אלא מדובר בעקרון עם שורשים מתקופת המשנה והתלמוד. מה שכן, החלתו במציאות הישראלית נתונה במחלוקת (לדוגמא, ישנו גוף רבני חרדי שמרכז אוצר בית דין של חברה מסויימת, ואוסר על מכירתו בחנויות, אפילו בתוך ריכוז אוכלוסייה דתי / חרדי, אלא הוא דורש 'חלוקה־מכירה' על ידי מי שאינו עוסק במסחר ביום יום). השלט משקף כנראה עוד נקודת מחלוקת פרטית על מוצר מסויים. נת- ה- - שיחה 21:47, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה, החכמתי Tomtom - שיחה 21:52, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הערך אכן לא טוב. ביצעתי בו כמה שינויים, ועכשיו אני מקווה שמובן יותר מהו אוצר בית דין, אך הוא עדיין דורש שכתוב ותוספות. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:53, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

למרות ההסברים זה עדיין פרדוקסלי ונראה כאילו שגורם חיצוני שתל שם את השלט ולא בעלי הסופר Eli Berckovitz שיחה 22:09, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אכן זה מוזר, כי הסופר לא חייב למכור מה שהוא מתנגד אליו. ישרון - איך אני נוהג? 22:11, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

איך בודקים הארקה?

איך אני בודק מעשית אם ההארקה (בשקע) באמת מאריקה? איזשהו ניסוי לא מסוכן, בבקשה. 79.178.26.197 13:09, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

יש מכשיר מאוד פשוט שנראה כמו תקע ללא חוט שיוצא ממנו. על המכשיר יש שתי נורות, שבעזרתן ניתן לדעת האם הפאזה לא הוחלפה עם האפס, והאם השקע מוארק בצורה תקינה. ממליץ לרכוש מכשיר כזה בחנות אביזרי החשמל הקרובה לביתך, ולבדוק את כל השקעים בדירתך. השקעה של מספר שקלים יכולה להציל חיים. דולבשיחה 13:49, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ואיך המכשיר פועל? השאלה שלי היא עקב סקרנות מדעית בעיקר. בגלל זה אמרתי שאני רוצה ניסוי. 79.178.26.197 13:53, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
חיפשתי בגוגל "בדיקת תקינות הארקה" ומצאתי כמה דיונים בנושא.בעיקרון רק חשמלאי מוסמך אמור לבצע בדיקה כזאת.הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר שנקרא "מד עכבות לולאת התקלה (loop teste)".

נסה לחפש כאן.במידה ולא תמצא את מבוקשך נסה לחפש מושגים אחרים או שתשאל חשמלאי.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:21, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

התפרקות חלקיק

האם אתם מכירים חלקיק שכאשר הוא במנוחה הוא מתפרק לשני חלקיקים זהים שנעים בקו ישר - 180 מעלות (כדי לשמור את חוק שימור התנע?)avivdb1 - שיחה 19:20, 5 בנובמבר 2010 (IST) תודה מראש[תגובה]

כל חלקיק בעל מסה שמתפרק לשני חלקיקים, מתפרק באופן הזה. למשל, פיון טעון שמתפרק למואון וניוטרינו. ‏Setresetשיחה 21:29, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם אפשר לאתר מואון יחיד בניסוי? אם לא אשמח אם תתנו לי דוגמה שעונה על דרישה זו בתודה מראש 89.138.4.252 00:59, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אפשר לגלות את המואון אבל לא את הניוטרינו. פיון נייטרלי מתפרק לשני פוטונים ואותם אתה כן יכול לזהות בניסוי. בכל מקרה אלו לא ניסויים שעושים בבית או במעבדה, צריך מאיץ חלקיקים. קרא עוד בערך LHC, שהוא המאיץ הגדול בעולם. אם אתה רוצה ניסוי שאפשר לעשות בבית אפשר לחשוב על משהו, רק לא עם חלקיקים יסודיים. ‏Setresetשיחה 12:26, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם שני הפוטונים האלה הנוצרים מפיון נייטרלי נעים גם כן בדיוק ב180 מעלות? 89.138.4.252 22:11, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כן. ירון ק. - שיחה 07:42, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ושאלה אחרונה: על פי תורת הקוונטים אם אדע איפה פוטון א' נמצא, אוכל גם לדעת איפה נמצא השני מכיוון שהם על קו ישר, או שמא עקרון אי הוודאות סותר את זה? בתודה מראש 89.138.4.252 22:56, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

עיקרון אי הודאות לא נותן תשובה של כן או לא, הוא נותן מידה של אי ודאות על מיקום הפוטון, אך בכל ניסוי יש אי ודאות ושגיאת ניסוי. אתה לא יכול לדעת בדיוק איפה נמצא פוטון א' וגם אתה לא יכול לדעת בדיוק איפה פוטון ב'. ‏Setresetשיחה 08:33, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני מתכוון שאם אדע בוודאות איפה פוטון א' נמצא (ואפסיד מידה (וודאות) אחרת תוך כדי) האם אוכל לדעת איפה נמצא פוטון ב'? 89.138.4.252 14:53, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נראה שאתה לא מבין את עיקרון אי הודאות. הוא קובע שמכפלת השגיאה של מדידת התנע בשגיאה של מדידת המיקום היא גדולה מקבוע פלאנק. כלומר, אתה לא יכול לדעת בדיוק איפה נמצא חלקיק, אתה תמיד יודע בערך איפה הוא, עם מידה מסוימת של שגיאה. תמיד יש שגיאה כלשהי. אתה תמיד יודע, עד כדי השגיאה, איפה נמצא החלקיק. אני אנסה לתת תשובה חלקית על אף ששאלתך אינה נכונה: אם אתה יודע שהיה פיון במנוחה (או שאתה יודע את התנע שלו), ושהוא התפרק לשני פוטונים, אתה יכול למדוד את המיקום של אחד מהם ולדעת מתוך זה איפה היה הפוטון השני. ‏Setresetשיחה 17:06, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הבנתי. אבל מכיוון שאתה יודע איפה פוטון א' אתה יכול לדעת על איזה קו נע וינוע (עבר הווה ועתיד) גם פוטון ב' או רק איפה היה (בעבר). 89.138.4.252 18:48, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אתה יכול לדעת את כל הקו. ‏Setresetשיחה 19:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בעצם אולי התבלבלנו קצת. כשעניתי כן לשאלה למעלה התכוונתי ישר אחרי ההתפרקות, אבל מכיוון שיש גם אי ודאות בתנע הרוחבי (בכיוון ניצב להתקדמות הפוטון) שני הפוטונים יוכלו להימצא מחוץ לקו הישר מנקודת ההתפרקות. יכול להיות שהתנע שלהם יהיה שזור אבל אני כבר לא בטוח.ירון ק. - שיחה 20:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עיקרון אי הודאות זניח במדידות בחלקיקים. הרבה יותר משמעותית שגיאת הניסוי, בהרבה סדרי גודל. החלקיקים ינועו בקו ישר 180 מעלות עד כדי השגיאה. ‏Setresetשיחה 13:42, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כוונתי היא באופן תיאורטי מכיוון ששגיאות הניסוי הם לא הכרח פיזיקלי אלא בעיה טכנית. אז לפי מה שהבנתי הם ינועו בקו ישר, לכן אם נדע את מיקומו של אחד נדע גם את השני. נכון? 89.138.4.252 16:25, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ל- Setrest - סליחה, אבל לא הבנתי את המשפט האחרון שלך (עיקרון אי הודאות זניח במדידות בחלקיקים. הרבה יותר משמעותית שגיאת הניסוי, בהרבה סדרי גודל. החלקיקים ינועו בקו ישר 180 מעלות עד כדי השגיאה)...אתה מוכן להסביר? תודה 212.143.103.200 17:37, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אתה שאלת על ניסוי, אז התשובה היא על ניסוי: שגיאת הניסוי גדולה בהרבה מאי הוודאות שבאה מעיקרון אי הוודאות. שגיאות הניסוי הן לא בעיה טכנית אלא חלק מהניסוי, וגם באופן תיאורטי תמיד יש מגבלה על הדיוק של מדידה. לפעמים המגבלה באה מעיקרון אי הוודאות, אך גם מסיבות אחרות, למשל מתרמודינמיקה.
כדי להסביר יותר טוב מה הכוונה, צריך להגדיר יותר טוב את השאלה. מה אתה רוצה מהחלקיקים האלו? כמה מדויק אתה רוצה למדוד את כוון התנועה שלהם? ‏Setresetשיחה 20:37, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני לא מבין גדול בפיזיקה אבל אם אנחנו מדברים על מצב תיאורתי אז אם שני חלקיקים נעים בקו ישר ולא מופעל עליהם שום כוח אין סיבה שלא ימשיכו כך. האם יש אי ודאות בתנועת הפוטון? ואם כן היא הפוטון יתחיל ישר ופשוט ישנה את כיוונו (ברור שהוא יהיה גם וגם)? 212.143.57.209 11:36, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כוונתי היא להשתמש בחלקיק הזה בניסוי מחשבתי לכן לפי מיטב הבנתי שגיאת הניסוי יכולה להיות או כמעט 0. האם אוכל לדעת את מקום החלקיק (או את קו התנועה שלו) אחרי כמה מטרים בודדים בדיוק גבוה (לדוגמה במיקרונים)? 89.138.13.109 17:56, 10 בנובמבר 2010 (IST)avivdb1 - שיחה 18:22, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה שאתה שואל זה בדיוק התוכן של פרדוקס EPR בניסוח המקורי שלו - באופן תאורטי ניתן לדבר על מצב קוונטי של שני חלקיקים שהמיקום שלהם שזור, כך שמדידת המיקום של חלקיק אחד תקבע בוודאות את מיקומו של החלקיק השני. ניסוחים מודרניים יותר של הפרדוקס לא מתייחסים למדידת מיקום או תנע, שבגלל הרציפות שלהם יש קושי פרקטי למדוד אותם במדויק, ובמקום זאת עוסקים בקורלציה של כיווני ספין או קיטוב של שני חלקיקים. אני-ואתהשיחה 19:24, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם אתה שואל מבחינה עקרונית, לגבי חלקיק בודד, תוכל לדעת את מיקומו או את כיוון התנועה שלו בדיוק רב אך אם תרצה לדעת את שניהם תיתקל במגבלת אי הודאות. ירון ק. - שיחה 20:26, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אם נניח אדע שההתפרקות הייתי בA ולאחר זמן מה מדדתי את פוטון א' בB אוכל לחבר את הישר AB ולדעת שהפוטון השני נמצא עליו או בקירוב רב אליו? כנראה שאינני מבין מדוע אם אוכל לדעת את מיקומו של אחד לא אוכל לדעת את מיקומו של שני(אם נתעלם כמובן מכל קושי פרקטי שהוא) 89.138.13.109 22:34, 10 בנובמבר 2010 (IST)(שכחתי לחתום מהמשתמש) avivdb1 - שיחה 22:35, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נראה לי שהבעיה היא שאתה מתייחס ללחלקיקים כמו אל אבנים קטנות הנעות לפי חוקי ניוטון. זה אולי נכון נכון בקירוב מסוים (למרות שלגבי פוטון זה מאוד בעיתי) אבל ברמת דיוק גבוהה יותר אתה צריך להכניס את תורת הקוונטים לתמונה. מבחינה קוונטית מצבו של החלקיק מתואר ע"י פונקצית גל ותנועתו ע"י משוואת שרדינגר ולכן ההגיון הפשוט שתיארת, "לחבר את הישר", יכול להיכשל. למעשה, מכיוון שהבעיה כאן מערבת גם יחסות, היא אפילו מעבר לתורת הקוונטים הרגילה ודרוש טיפול תחת תורת השדות הקוונטית. כמו ש"אני ואתה" הזכיר איינשטין התשמש בבעיה כזאת כדי לתקוף את מכניקת הקוונטים. אחרי שדייוויד בוהם שינה את הבעיה למשתנים דיסקרטים כמו ספין (בניגוד לתנע ומיקום שהם רציפים) וג'ון בל ניסח זאת ע"י אי שיוויון, בוצעו ניסויים רבים שהראו שההגיון הפשוט של איינשטין נכשל.ירון ק. - שיחה 09:24, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בהמשך לתשובת ירון, אם תנסה במקום לדמיין חלקיקים, לדמיין חבורת גלים שנעה פחות או יותר ביחד, תוכל אולי להבין למה אין אפשרות למדוד באופן מדויק מיקום ותנע. זאת עוד דרך להסתכל על הנושא, כי חלקיקים בתורת הקוונטים הם גם חבורות של גלים, על פי עקרון דואליות גל-חלקיק. ‏Setresetשיחה 09:46, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הסרט הנמלט

מהי העלילה שלו? 85.65.209.126 14:50, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

http://en.wikipedia.org/wiki/The_Fugitive_%281993_film%29 כה קל. תהנה. Nimrod333 - שיחה 17:35, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שאלות בנוגע לויקיפדיה עצמה

1.מי אחראי על תמונות היום? 2.איך אני הופך להיות מפעיל מערכת? איזה כישורים אני צריך? בברכה , Nimrod333 - שיחה 17:30, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ראה ויקיפדיה:תמונה מומלצת וויקיפדיה:מפעיל מערכת. גילגמש שיחה 17:36, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מה זאת אומרת "פעילות של ויקיפד במשך כמה חודשים"? מה אני צריך לעשות? איך הם רואים אותי כראוי ? פרטו נא.Nimrod333 - שיחה 17:54, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אחרי שרואים את התנהלות שלך ושמים לב לצורת ההתנהגות שלך ועומדים, במידה כלשהי על התאמתך לתפקיד (תרומה ואכפתיות לוויקיפדיה, שיקול דעת מתאים, הבנת הכללים, התנהגות טובה ודברים כאלו.) ואין "הם" שרואים אותך כראוי, לכל המשתמשים הותיקים יש מילה בנושא. ישרון - איך אני נוהג? 18:27, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בגדול אתה צריך לתרום הרבה לויקיפדיה כך שכולנו נדע שטובת המיזם בראש מעייניך, ותעבור בהצבעה ללא התנגדויות משמעותיות. ספציפי, בדרך כלל כדי לעבור בהצבעה אתה צריך: פעילות אינטנסיבית שכוללת כתיבה רבה ואיכותית במרחב הערכים וטיפול בהשחתות, בערך שנה של ותק, לא לעבור על כללי ההתנהגות, ולתרום בדיונים על מדיניות המיזם. להיות מנטר יכול להיות שלב ביניים. ‏Setresetשיחה 09:59, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כמיזם אתה מדבר על המיזם להפוך למפעיל מערכת או על מיזם של ערכים (כמו מיזם מלחמת העולם ה-1) ?

ואיך אני הופך להיות מנטר קודם ? וד"א תודה על התשובות שהתקבלו עד עתה!בברכה, Nimrod333 - שיחה 13:13, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מיזם הכוונה לויקיפדיה כולה. טובת ויקיפדיה צריכה לעמוד בראש מעיינינו, ובעיקר אצל מפעילים. הרשאות מנטר אתה מבקש בויקיפדיה:בקשות ממפעילים#בקשת הרשאות, כדי לקבל אותה אתה צריך להיות בעל הסטוריה של טיפול בהשחתות ובלי מלחמות עריכה. להבא, שאלות על ויקיפדיה שאל בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. ‏Setresetשיחה 13:45, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ועוד על ניטור ראה בויקיפדיה:מנטר. ישרון - איך אני נוהג? 13:47, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זיהוי שיר - לא נראה לי שבפורמי זיהוי השירים יעזרו

גם גוגל לא עזר. שודר בערך ב-18:15 ברשת ג' (97.8). שיר עברי ישן, שתי זמרות נדמה לי (אולי זמרת אחת), משהו עם "ליבי" נראה לי, לא ממש הצלחתי לקלוט את מילים. נדמה לי המלל לקוח מפיוט או מהתנ"ך. לחן קליט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

נסה לשאול כאן Eli Berckovitz שיחה 01:35, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא מצליח להירשם, אם אתה רשום שם תוכל לשאול במקומי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא שומע רשת ג אבל יש משו של חוה אלברשטיין . תודה
מה? למרות שלפי מה ששמעתי אני לא חושב שזה הקול שלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בדקתי בלוח בשידורים, קוראים לתוכנית "בלאדות ים תיכוניות" עם אבנר נעים. עכשיו השאלה מה שם השיר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תתקשר לרשת ג' ותבקש לפנות לעורך התוכנית.הוא בטוח ידע.רונאלדיניו המלך - שיחה 18:13, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא נראה לי שהם התייחסו אליי. בכל מקרה בחיפוש בגוגל נראה שיש לו פייסבוק, מישהו יכול לשאול אותו בשמי? אין לי פייסבוק ואני לא מתכוון לפתוח. זה שודר בין 18:05 ל-18:30. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא צריך, מצאתי! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תורת החבורות

מה הסדר המקסימלי של תמורה בחבורה הסימטרית ה-n-ית? דניאל ב. 23:21, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני מעריך שהסדר המקסימלי הוא מסדר הגודל של . את האקספוננט הרבה יותר קל לחשב; זו הגרסה ה-lcm-ית של פונקציית העצרת. עוזי ו. - שיחה 01:37, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא הבנתי את השיקול שהנחה אותך. הגעתי בעצמי לרדוקציה לבעיה של מציאת ה-lcm המקסימלי של קבוצת מספרים שסכומם n. איך ממשיכים משם הלאה? דניאל ב. 08:57, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בשאלות כאלה קל יחסית לכתוב את הנוסחה המדוייקת, קשה לחשב אותה לערכים קונקרטיים, ועוד יותר קשה להעריך את סדר הגודל. אני מציע כאן כיוון ולא תשובה מלאה. הסדר המקסימלי הוא (בערך) המכפלה הגדולה ביותר של ראשוניים שסכומם קטן או שווה ל-n, ואפשר להעזר בקירובים של משפט המספרים הראשוניים. לגבי סדר הגודל של האקספוננט, הבעיה קרובה לפונקציה , המסכמת את עבור חזקות של p. העובדה ש- שקולה למשפט המספרים הראשוניים. עוזי ו. - שיחה 14:00, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הבנתי, תודה. דניאל ב. 14:51, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

צביר כוכבים?

מה מפריד צביר כוכבים לבין גלקסיה? האם צביר יכול להיות בתוך גלקסיה?

קרא את גלקסיה, צביר כוכבים, צביר כדורי וצביר פתוח. אם אחרי זה משהו עדיין לא ברור, שאל שוב. Easy n - שיחה 01:13, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ציטוט - הפרת זכויות יוצרים

יש לי מספר שאלות נקודתיות, הנוגעות לציטוטים שנעשים בתוך ספר עיוני-מקצועי: 1. האם ציטוט מתוך ספרים ומאמרים שפורסמו בישראל ובארה"ב ע"י אחרים, תוך ציון כל פרטי המקור ממנו מובא הציטוט, מהווה הפרה של זכויות היוצרים של הכותבים האחרים? 2. האם ציטוט מלא או חלקי של פרוטוקולים מתוך דיונים שהתקיימו עבור משרד ממשלתי, מהווה הפרה של זכויות היוצרים של רושם הפרוטוקול ו/או של המדינה? 3. האם ציטוט מלא או חלקי (בתוך ספר עיוני) מתוך עבודה של צוות היגוי בעניין של ניסוח תקנות מסויימות (כגון: ציטוט של המלצות שניתנו או של החלטות שהתקבלו, וכן ציטוט מתוך טיוטות של נוסח התקנות המוצעות) מהווה הפרה של זכויות היוצרים של המנסחים ו/או של המדינה? 4. (א) האם ציטוט מתוך מילונים (בעברית ובאנגלית) המגדירים או מבהירים פועל או שם עצם פלוני, (תוך ציון, כמובן, של כל פרטי המקור), מהווה הפרה של זכויות יוצרים?(ב) אם התשובה חיובית, כיצד ניתן להציג ולהבהיר את מירב המשמעויות של מונח או של ביטוי, בלי לצטט במישרין מתוך מילונים? 5. האם הביטוי "הבאת מובאות" (בחוק זכויות יוצרים) כוונתו: ציטוט? מה פירוש "מובאות"?

בתודה מראש על כל תשובה, שריתה.

אני הולך לנסות לענות. האמור בתשובתי מייצג את הבנתי בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
1. תלוי במקרה. כל עוד הציטוטים נדרשים להבנת המשמעות ונעשים בכמות סביר מדובר בשימוש הוגן. גם מטרת הציטוט רלוונטית, כך למשל ציטוט בצורה סביר לצורך לימודי לרוב יחשב שימוש הוגן.
2. למדינה יש זכויות יוצרים על פרוטוקולים.
3. למדינה (או לאחרים) יש זכויות יוצרים על עבודה של צוות היגוי. אין זכויות יוצרים על תקנות, חוקי ופסקי דין.
4. זה בסדר כל עוד זה נעשה בצורה סבירה.
5. אני לא לגמרי מבין מה "מובאות" אומר בחוק זכויות יוצרים. בעברית מדוברת משמעות המילה היא רפרנסים.
השאלות האלה נשמעות כחורגות מסתם ידע כללי, אם מדובר במקרה ספציפי כדאי להתייעץ עם עורך דין. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:32, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האזנה למוזיקה בזמן עבודה

אני מחפש מידע על ההשפעות של האזנה למוזיקה, בעיקר קלאסית, בזמן עבודה שאינה דורשת הקשבה (כמו הכנת ש"ב, העתקה של טקסט וכו'). כבר חיפשתי בגוגל, אבל התוצאות לא היו מספיק מקצועיות. תודה, נו, טוב - שיחה 17:50, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

יש לי פרוייקט שעשיתי באנגלית בידיוק על זה ועוד כמה נושאים :)

יש ההשפעה המשמעותית שראיתי זה על התמצאות מרחבית גבוהה יותר ומשמש כמרגיע מעולה אפילו יותר מוולליום! אם אתה רוצה עוד פירוט אשלח לך את החלק הזה מהפרוייקט לאימייל.Nimrod333 - שיחה 18:38, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נהדר: spammed.user-at-walla.com . תודה רבה! נו, טוב - שיחה 13:33, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חייב להגיד שהאימייל שלך נראה מחשיד אך גם משעשע באותה מידה.דרך אגב, העבודה ששלחתי שייכת לי, הזכויות של הקניין הזה שייכות לי ואסור לך לפרסם את זה בלי אישורי.שכחתי למחוק את הדף הראשון, כמה מדכא, תמחוק אותו בבקשה בלי להסתכל.Nimrod333 - שיחה 23:12, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא רק ששכחת למחוק את העמוד הראשון, גם שכחת להוסיף את הקובץ קריצה. באשר לדוא"ל - זו כתובת נוספת שיצרתי כדי למנוע ספאם, לאחר שבדוא"ל הקודם קיבלתי כ-100 (!) הודעות ספאם ליום. תודה (וכמובן שאשמור על זכויות הקניין שלך), נו, טוב - שיחה 14:42, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
יופי כבר הייתי בלחץ טוטאלי. אני אשלח לך.Nimrod333 - שיחה 16:20, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם יש דרך ביתית לבדוק טיב דלק

האם יש דרך ביתית לבדוק את טיב הדלק שאנו ממלאים בתחנות דלק למינהם? אני מחפש ניסוי פשוט שניתן לערוך ברמה הביתית או מעבדת בית ספר כדי להשוואת בין טיב הדלק בין 2 תחנות שונות. פו-איי - שיחה 21:47, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שפוך דלק לתוך שתי קערות, הנח בכל אחת תפוח אדמה מגולל בנייר אלומיניום. שרוף את הדלק בשתי הקערות. אכול את תפוחי האדמה. זו הטעימה יותר הוכנה על ידי דלק טוב יותר. ‏Yonidebest Ω Talk22:11, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לבדוק אם יש מים אתה יכול לבד, פשוט למזוג לכלי שקוף ולראות אם יש הפרדה. גם בדיקה לגבי הימצאות אלכוהול (אסור שיהיה) היא יחסית פשוטה וניתן לקנות קיט מדידה. שאר הבדיקות- צפיפות, לחץ אדים, ורמת אוקטן, דורשות כלים מדויקים יותר ועבודה עם טבלאות נתונים, כך שזה לא כל כך מעשי בבית. Eli Berckovitz שיחה 10:48, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אז בעצם צביר הוא מבנה קטן יותר של גלקסייה?

הוא בעצם צורה קטנה יותר של אינטרקציה בין הגופים?

צריך להבדיל בין צביר פתוח שהוא בכלל לא דומה לגלקסיה ובין צביר כדורי, שהגבול בינו ובין גלקסיה ננסית אינו חד משמעי. ככל הנראה חלק מהצבירים הכדוריים הם גלקסיות ננסיות שנלכדו בכבידה של גלקסיה גדולה יותר. גלקסיה כזו מאבדת את הכוכבים הרחוקים יותר מהמרכז והצביר הוא בעצם ליבת הגלקסיה הננסית. רוב הצבירים נוצרו ככל הנראה יחד עם הגלקסיה שאותה הם מקיפים. לסיכום, נראה שבעת יצירת גלקסיה, חלק מהחומר הופך לצבירים כדוריים ולגלקסיות ננסיות המקיפים את הגלקסיה. בעוד שאין דמיון בין צבירים כדוריים ובין גלקסיות גדולות, יש דמיון בינם ובין גלקסיות ננסיות. Easy n - שיחה 23:07, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שאלה בגנטיקה

מי הייצור הכי מורכב שקיים מבחינת אורך הקוד הגנטי שלו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

ככל הידוע לי אורז. אולם אורך הגנום הוא מדד די גרוע למורכבות. יש אפילו אמבה עם גנום ארוך מזה של האדם. זו לא הכמות, זה האיכות. דניאל ב. 08:48, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה לא אורך הקוד הגנטי אלא אורך הגנום. קוד גנטי הוא משהו אחר לגמרי. Gidip - שיחה 11:05, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה כמובן צודק. אני מניח שהוא התכוון לגנום. דניאל ב. 11:09, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מה ההבדל בינהם והאם יש מדד אחר יותר טוב ל"מורכבות"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ובינתיים, בחדשות: [6] [7]. דוד - שיחה 20:15, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

תעודות זהות בישראל

יש איזה פרוצדורה לרענון התמונה כל כמה שנים בהתחשב שבדר"כ מקבלים את התעודה בגיל 16? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני רק יודע שהחלפת תמונה (כשהתמונה הקודמת כבר לא עדכנית מבחינת דמיון ויזואלי) היא חינמית, כל מה שעליך לעשות הוא לבוא עם תמונה עדכנית ועם תעודה הזהות לאחת הלשכות של משרד הפנים, והתמונה מוחלפת במקום (ובהזדמנות זו תזכה לעטיפה חדשה... במקום הקודמת הבלויה). ‏Rex‏ • שיחה 06:19, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
חשוב לציין שזאת לא חובה של אזרח ובשום מקום לא מוגדרת תקופה בה צריך לרענן את התמונה. ככה שכל עוד לא איבדת את התעודה, אתה יכול להגיע לגיל 120 עם תמונה מגיל 16 וחצי. 79.177.6.142 16:00, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

השכלותיה של נעמי שמר

מה הם השכלותיה של נעמי שמר ?

האם הסתכלת בערך נעמי שמר? Hanay שיחה 19:20, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

חוסר אלקטרונים בהקשר להחזרת אור

ככל הידוע לי, החזרת אור נובעת מהאלקטרונים בהם פוגע האור המקורי וכו' וכו', אבל מה יקרה (רק בתיאוריה) אם נוציא את האלקטרונים? האם החומר יחזיר אור יראה באיזה ספקטרום של האור? ואם יעלם, מה ייראה במקומו? מה שמאחוריו (למרות שרוב הסיכויים שלא) או אפילה, או כל דבר אחר? בתודה, ychmist - שיחה 21:27, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

באופן עקרוני התשובה היא שחומר בלי אלקטרונים יהיה חומר שקוף. אבל בפועל אם אתה "מוריד" את האלקטרונים, אתה מקבל מטען חשמלי גדול מאוד של הפרוטונים, וזה נראה לי יגרום לפוטונים להתפרק ביצירת זוגות. אני-ואתהשיחה 22:24, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אבולוציה ומוטציות

הבנתי שבכל ייצור קצת מורכב כמעט כל הסיכויים שמוטציה אקראית תהיה "רעה", מה שאומר שכדי שמוטציה "טובה" תתפשט היא צריכה להיות בעלת יתרון גדול במיוחד. כל זה לא ממש מסתדר לי. האם המוטציות הם באמת אקראיות ללא קשר לגנטיקה, או שבגנים יש משהו שיוזם ליצור מוטציות?

לא ברור למה מהעובדה שרוב המוטציות מזיקות (או אדישות) הגעת למסקנה שמוטציה טובה צריכה להיות בעלת יתרון גדול במיוחד. בכל אופן זה לא נכון כלל. כן, לרוב מוטציות הן אקראיות. יש מקרים מסוימים של יצורים כמו חיידקים שעושים כל מיני "ניסויים" גנטיים ומגבירים את קצב המוטציות בעת צרה ומחליפים גנים בינהם. דניאל ב. 00:24, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה אומר שמספר המוטציות ה"טובות" זהה בערך לאלו ה"רעות"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
ביצורים מורכבים, כניראה שרוב המוטציות מזיקות. זה לא אומר שמוטציה מועילה צריכה לתת יתרון גדול במיוחד - גם מוטציה שנותנת יתרון קטן תתפשט באוכלוסיה בקלות. יואלפ - שיחה 07:52, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אבולוציה, הומור ומוזיקה

כיצד תורת האבולוציה מתרצת את הצורך בהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

האבולוציה לא בהכרח צריכה להסביר כל התנהגות אנושית. בסופו של דבר האבולוציה פועלת על החומר התורשתי שיכול להשפיע רק על החלבונים שתפקידם לבנות ולהפעיל את המוח האנושי. בדיוק כשם שמנהדס פציפיסט שבונה מחשב חזק במיוחד לא יכול למנוע ממנו לשמש גם למטרות צבאיות, גם האבולוציה לא "שולטת" בכל תוצר של התנהגותי הנובע ממבנה המוח. ובכל זאת, התחום שמנסה חוקר קשרים בין האבולוציה להתנהגות האנושית נקרא פסיכולוגיה אבולוציונית ובמקרה יש בלוג עברי מצוין בתחום: הומו סאפיינס. אתה יכול לנסות לחפש תשובה מקיפה לשאלותיך שם או לשאול את בעל הבלוג על הנושא. הוא בוודאי ייתן לך תשובה מקיפה בהרבה. דניאל ב. 10:16, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נדמה לי שבמקרה של בני האדם, בחור שהצליח להצחיק את החבר'ה, ובעיקר את הבנות, זכה ליותר סיכויים להמשיך את זרעו, כנ"ל ללכאלה שיכלו להנעים את זמנם של בני השבט ליד המדורה בשירה ובנגינה. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:48, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
זה לא מסביר למה התפתחו ההומור והמוזיקה מלכתחילה. רק מסביר למה בהינתן קיומם, מוטב להיות מוצלח בהם. דניאל ב. 13:52, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עולם החי מלא בחיות המשמיעות צלילים כדי למשוך את הנקבות.
אתה מכיר אנשים שמוזיקה גורמת להם משיכה מינית? דניאל ב. 14:00, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
כמה אפשרויות, הראשונה, אנשים נמשכים למוזיקה. אם יש בקרבתך אנשים, סטטיסטית יש סיכוי יותר גבוה לסקס, בנוסף אתה "מקובל" ואולי דירוגך בקרב הנקבות עולה, יש יותר סיכוי לסקס. בנוסף תנועות גוף מסויימות (ראה ריקוד) גורמות למשיכה מינית, אנשים נוטים להתנועע כשיש מוזיקה.
אתה הופך מסובב ומסובב. מה שדורש הסבר הוא למה אנשים נמשכים למוזיקה, למה ריקוד הוא אירוטי ולמה אנשים נוטים להתנועעע כשיש מוזיקה. אלו אפקטים התנהגותיים לחלוטין שדורשים הסבר ולא ניתן להניח אותם ואז להסביר בעזרתם התנהגויות אחרות. דניאל ב. 22:03, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
דניאל, השאלה מהו יופי או מהי מהותה של משיכה היא עתיקת יומין, אך ברור שיש דבר כזה שעובד על בני אדם. זו עובדה.
אתה טוען, כפי שהבנתי, שזה שאיננו יודעים להסביר תופעות אלה, אמורה להוביל אותנו לקביעה כי האבולוציה משתמשת בזה בדיעבד, אך לא ייצרה או פיתחה את זה מלכתחילה. ההיגיון שלי אומר את ההפך; ככל שמשהו פחות ברור ומוגדר בעיניי, כך גדלה הסבירות שהוא תוצר אבולוציוני כלשהו, ואין לו משמעות מהותית ראשונית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 22:18, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

השאלות הללו הן שאלות טובות מאוד. סטיבן פינקר מתחבט בכך בספרו "כיצד פועל המוח" ואני לא בטוח שהתשובות שלו הן סוף פסוק או משביעות רצון באופן מלא. לגבי הומור, הוא מראה שבדרך כלל מדובר בכלי קבוצתי להשפלת החזק (הצחוק הוא דבר קבוצתי ו"מדבק"; בדיחות יש רק על מי שגבוה ממך שאתה רוצה ברעתו), ולכן הוא אולי מילא תפקיד של התאגדות החלשים נגד החזק (כך זכור לי בערך; הספר אינו מולי כרגע). לגבי מוזיקה, הוא אומר שהבסיס של מוזיקה הוא מקצבים מצד אחד, וטון שעולה ויורד מצד שני (כמעט בכל שיר ומנגינה, יש עלייה בטון ולבסוף ירידה), ואת שני הדברים הללו הוא קושר לכלים הישרדותיים של זיהוי צלילים בג'ונגל וכו' (שוב, אני לא זוכר את הפרטים). ואילו המוזיקה היא תוצר לוואי של אלה, משהו כמו סמים ואלכוהול, שמשתמשים בצורה הטהורה של מאפיינים שנוצרו במקור למטרה אחרת, כדי להביא עונג ותו לא. הללשיחה • ג' בכסלו ה'תשע"א • 22:27, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אם אוכל להוסיף עוד על מוזיקה כמשיכה בין זוגות, הרי ידוע שיש ציפורים וקופים שיוצרים ביניהם דואט ומנגינה מיוחדת משותפת לשניהם, ועל כך הזוג מזהה אחד את השני, ונשאר איתו לתמיד(וגם ככה חיות יוצרות סוג של "נישואים" עם המנגינה הזאת ששני הצדדים יכולים לזהות), ד"א הציפורים והקופים שנמשכים לבן\בת זוג שלהם רק בגלל שנראה לי שהמנגינה יפה מסיבות סביבתיות כלשהן (כגון צלילים אהובים עליהם בג'ונגל) או קשורה אליהם מאוד חזק ספציפית(יכול להיות שבן זוג יחליט על בת זוג כי היא משמיעה קולות שאימו השמיעה לו כתינוק ולכן יש לו העדפה). בברכה, Nimrod333 - שיחה 20:17, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ספציפית לגבי ריקוד, זו עשויה להיות דרך להדגים בריאות ואון. בדומה לזנב הטווס וראה עקרון ההכבדה. Valleyofdawn - שיחה 00:06, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ראשית החיים

ממה הייצורים הראשונים ניזונו?

ממולקולות אורגניות שהסתובבו באזור. יש לזכור שמדובר בחד-תאיים פשוטים ביותר, שפשוט ספחו חומרים מהסביבה המיידית שלהם. יואלפ - שיחה 07:54, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אין תאוריה מוסכמת להתפתחות החיים ויש יותר מתאוריה אחת שמנסה להסביר אותה, ולכן יש הרבה תשובות שונות לשאלה. לפי תאוריית המרק הקדום, שהיא כנראה הנפוצה ביותר, החיים התפתחו בסביבה עתירה בחומרים אורגניים והם ניזונו ישירות מהם. דניאל ב. 10:16, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה עם הקלון של צחי ואיך זה מסתדר עם החסינות ?

בכבוד , מים נושפים

הקלון עוד שם, צחי כנראה בדרך החוצה... דוד הירושלמי - שיחה 14:41, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
קרא על חסינות חברי הכנסת. הנקודה החשובה היא שההליך להסרת חסינות מתרחש בזמן הגשת כתב האישום, לפני המשפט, דבר שבמקרה של הנגבי קרה כבר לפני כמה שנים. emanשיחה 14:54, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

רעש בשעות היום

האם יש הגבלות מעשיות כלשהן על רעש אותו יכול ליצור אדם או קבוצה במהלך שעות היום?
בגן הציבורי שמול ביתי הקימה חבורה גדולה של נערים רמקולים עם מוסיקה מחרישת אוזניים.
בתוך הבית שלי, עם כל החלונות והדלתות סגורים, הרעש מחריש אזניים, ואיני יכול להתרכז בדבר.
מה ניתן לעשות?
אני שואל את השאלה, מפני שלתופעות פסולות באזור הזה, יש נטייה להשתרש בצורה מדהימה. ברור לי כי זה יחזור.
דוד הירושלמי - שיחה 11:53, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אתה יכול להתקשר למוקד 106 ולהזמין פקח עירוני שיטפל במפגע האקוסטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:38, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ח"י תודות, אעשה זאת בפעם הבאה :)
דוד הירושלמי - שיחה 14:33, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני אשמח אם תעדכן על מידת על מידת ההצלחה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:25, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אורך חיים של נשיקות מרנג

היי, האם נשיקות מרנג שהוכנו בבית ישרדו בקופסה ליותר מכמה ימים? כלומר, הן יהפכו רעילות או משהו?

ואם כן, מה עושים איתן במאפיות? אני מניחה שלא שמים בהן חומרים משמרים, נכון?

למתכנתים ב-Eclipse

משום מה אני לא מצליח למצוא באינטרנט את הקיצור להפיכת שורות להערות, לאחר שהן סומנו, בזמן כתיבת קוד ב-Eclipse. מישהו יכול לעזור? תומר - שיחה 18:42, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

Ctrl+/‎ דולבשיחה 18:46, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מגניב, תודה. זה יעזור לי הרבה. תומר - שיחה 18:54, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

חיפוש פרטים ותמונה של רוברט שטריקר

הועבר מהדף שיחה:מפלגת המדינה העברית
שמי נתן וגרמן והנני בן של טובה שטריקר (שתיבדל לחיים ארוכים) לצורך עבודת שורשים ותיעוד העץ המשפחתי,נחוצים לי תמונות וחומר על שמפחת שטריקר באוסטריה ובפולין. קשר ntvardi-at-gmail.com בתודה מראש

מצאתי שלוש תמונות שבהן מופיע רוברט שטריקר: אחת, שתיים, שלוש. שלחתי לך בדוא"ל. אביעדוסשיחה ג' בכסלו ה'תשע"א, 20:50, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שאלה על מטריצות סימטריות ואנטי-סימטריות

שאלה: הוכח שמכפלת שתי מטריצות אנטי-סימטריות מאותו הסדר נותן מטריצה סימטרית.

אני חשוב שזה הולך ככה: A^t=-A , B^t=-B(הT כמובן לא מציין חזקה אלא שיחלוף).

AB=(-A)(-B)=A^tB^t

ומכאן ש .

לי זאת נראית הוכחה לא רעה. אבל אני לא בטוח אם אפשר לקבל אותה (במבחן למשל). יש מתמטיקאים בקהל? 79.182.47.207 21:04, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זה נראה לי מופרך: . ולכן AB סימטרית אם"ם AB=BA, אבל אנטיסימטריות ואינן מקיימות זאת. נו, טוב - שיחה 22:25, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אחרי איזה חצי שעה של מחשבות הגעתי לאותה מסקנה בדיוק. טוב, השאלה היתה "הוכח או הפרך". ודוגמה נגדית אחת מספיקה. 79.182.47.207 22:32, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כדאי להתרגל למצוא את הדוגמא הנגדית הפשוטה ביותר, ולא להתלות בדוגמא אקראית. המכפלה של מטריצות אנטי-סימטריות (או סימטריות) היא סימטרית אם ורק אם הן מתחלפות, ו- אנטי-סימטריות ולא מתחלפות. עוזי ו. - שיחה 12:00, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זה נהנה וזה אינו חסר

היש מטבע לשון מקביל באנגלית?

WIN-WIN SITUATION, אולי. אדם נבושיחה 00:36, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה, אני מכיר את הביטוי הזה אבל הוא 'טכני' מדי ולא נשמע טוב כמו הביטוי העברי.
הוא אינו טכני אבל גם אינו מדייק. זה שלא חסר איננו במצב "ווין". לא חושב שיש מטבע מקביל מדוייק כי זה מבוסס על סוגיה תלמודית מאוד מסויימת. Jys - שיחה 06:41, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ראה ברשומה מס' 171 ברשימת פרסומיו של הרב ליכטנשטיין כאן. הקישור שם שבור אולם אם יש לך גישה פיזית לפרסום, שם תמצא את תרגום המונח (במידה וקיים משהו כזה) כיון שלאורך כל המאמר הזה הוא עוסק בהגדרות של הכלל ובמהלכו גם השוואה למקבילות בפילוסופיה ובתורת המשפט הכללית (ברשותי יש את רק את המקור העברי - שהתפרסם בתוך ספר באנגלית...). נריה - שיחה 07:01, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מצאתי את המאמר בקישור תקין, כאן - המאמר השני בכרך 16, אבל מרפרוף ראשוני נראה שהוא משאיר את המונח לא מתורגם (zeh neheneh ve-zeh lo chaser). מסתבר שJYS צודק. נריה - שיחה 07:08, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נדמה לי שהבקשה היתה למטבע ש'נשמע טוב כמו הביטוי העברי'. התרגום הוא פשוט: one party benefits, the other party does not suffer any loss Jys - שיחה 07:09, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם אתה רוצה שזה יישמע אפילו טוב יותר, הנה: One party benefits, the other suffers no loss. אדם נבושיחה 10:14, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
התכוונתי למטבע לשון שנמצא בשימוש תדיר, לא לסתם תרגום. לא מצאתי אזכורים בגוגל לתרגומים שהצעתם. תודה לכם על עזרתכם.
בתורת המשחקים נפוץ הכינוי Non-sum-zero situation. Valleyofdawn - שיחה 00:09, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

חוקי תעבורה

מאיזה גיל מותר להושיב ילד במושב קדמי של רכב? בתודה. בנילה - שיחה 14:33, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מעבר להנחיות הנוגעות למושבי בטיחות, בוסטרים וכיוון הושבה, ההגבלות הנוגעות למושב קדמי רלוונטיות לרכבים עם כריות אוויר (שזה פחות או יותר כל רכב מודרני, במקרים מסוימים אפשר לבטל את פעולת כריות האוויר במושב הנוסע מקדימה). פירוט שמה. יוסישיחה 20:24, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה רבה. בנילה - שיחה 22:03, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה ההבדל בין שדה חשמלי לשדה מגנטי

אל תתנו לי הרצאה בנושא חשמל... אני שואל רק מחינה אחת- כווקטורים:

אם יודע לי שיש שדה מגנטי B אחיד בציר Z - האם מטען חיובי בעל מהירות התחלתית אפסית ינוע או לא? אם ברגע מסוים מפעילים שדה חשמלי אחיד E בציר הX - מה תהיה תנועת החלקיק? 79.177.38.208 20:07, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שדה מגנטי פועל רק על חלקיקים נעים. כאשר יופעל שדה חשמלי, הוא יאיץ את החלקיק בכיוון השדה. התנועה של החלקיק תגרום לכך שגם השדה המגנטי יפעל עליו, ולכן הוא יאיץ גם בכיוון המאונך לתנועה (במישור x-y שמאונך לשדה המגנטי). אני-ואתהשיחה 20:30, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
האם זה יהפוך את התנועה שלו לספירלית? 79.177.38.208 20:53, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תנועה ספירלית דורשת גם התקדמות בכיוון z, דבר שלא קיים כאן. מסלול התנועה שלו במישור x-y מסובכת לתיאור, והיא תלויה ביחס בין השדה החשמלי לשדה המגנטי. אני-ואתהשיחה 09:34, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
מסובכת לתיאור=לפתור שתי משוואות דיפרנציאליות מצומדות מסדר ראשון. ‏Setresetשיחה 09:43, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

עבודה מכנית בקלוריות

איך אני מחשב - כמה קלוריות מבזבז אדם ששוקל 60 קילו כשקופץ לגובה 0.5 מטר? יצא לי יותר מ200 קלוריות שזה לא הגיוני. 79.177.38.208 20:28, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אני לא יודע בדיוק איך חישבת, אבל לפי החישוב שלי אדם במשקל 60 קילו שקופץ לגובה חצי מטר "מבזבז" אנרגיה של 294.3 ג'ול שהם 1231.35 70.34 (טעות שלי חילקתי במקום להכפיל) קלוריות (או קלוריות קטנות). השימוש הרווח במילה קלוריה הן ב"שריפת קלוריות" והן במזון מתייחסת לקילו קלוריות (לעיתים קלוריות גדולות), שהן 1000 קלוריות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:52, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
קלוריה היא בערך 4.2 ג'ול - 284 ג'ול הם בערך 68 קלוריות. יואלפ - שיחה 08:06, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לא הנבתי איך הולך החישוב. נגיד אדם עם 60 קילו עולה 10 מטר. כמה אנרגיה הוא מבזבז( בהנחה שהוא עולה בקו ישר למעלה, בהזנחת ההתקדמות במדרגות). אני עושה MGH שזה קצת פחות מ6000 ג'אול. איך אני מעביר את זה ליחידות של קלוריות ( שניתן להשוות עם הערך האנרגטי הרשום על המזון)? 192.114.105.254 11:14, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כמות העבודה שעושה אדם במשקל 60 קילו שעולה 10 מטר, ללא תלות במסלול (בהזנחת חיכוך כמובן) כיוון שהשדה הגרבטציוני הוא שדה משמר, היא mgh כלומר 5886 ג'ול. כדי להמיר לקולריות יש להכפיל ב-0.239. כדי לקבל את הקלוריות שרשומות במזון יש לחלק ב-1000. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:47, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הוכחה לדיסקרימיננטה ?

האם קיימת הוכחה לדיסקרימיננטה ?

דיסקרימיננטה היא אובייקט מתמטי ולא מפשט מתמטי ולכן לא ברור למה את/ה קורה "הוכחה לדיסקרימיננטה". אם אתה מתכוון להוכחת קיומה של הדיסקרימיננטה של משוואה ריבועית, זה נובע ישירות מפיתוח נוסחת השורשים בעזרת השלמה לריבוע. דניאל ב. 23:59, 10 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

קרינה ושדהמגנטי ביום-יום

מהי עצמה השדה המגנטי בקרבת קווי מטח גבוהה ( נגיד כשמדד מפני הקרקע)? מה השדה ליד ארונות חשמל ושנאים? ומה השדה החשמלי של כדור הארץ על פני הקרקע? האם יש איזושהי סיבה פיזיקלית בגללה התקשורת מפחידה אנשים עם ארונות חשמל?

נכון לפני אחזה שנה התפרס דו"ח שמראה עליה של 40% לחלות בסרטן לאנשים שנחשפים הרבה (חצי שעה ביום) לקרינה מהטלפון הנייד? אבל מה זה אומר: אם לאנשים שלא מדברים בכלל יש סיכוי של 1/100 לחות בסרטן, אז לאלו שמדברים ממש הרבה יש סיכוי של 1.4/100? זה לא זניח מבחינה סטטיסטית? כי בהחלט יתכן שזאת בסך הכל סטייה רגילה שיש בכל מחקר. 79.179.52.86 17:18, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם יש אפשרות טכנית ליצור מאפה מגרגירי הצמח הזה? קיימת דעה של התנא רבי יוחנן בן נורי שדין "קרמית" כדין חמשת מיני דגן (יש לזה משמעות לדיני חלה, מצה וחמץ), ורש"י מפרש שקרמית היא קצח. ברצוני לדעת האם ניתן להניח שכוונת רש"י היא לצמח המוכר היום כקצח. בתודה בנילה - שיחה 17:37, 11 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לפי הלעז של רש"י בפסחים ל"ה ע"א נייל"א ובשטיינזלץ בתרגום של לעזי הרש"י מביא שבצרפתית עתיקה neels הוא שמו של קצח הגינה Nigella sativa ואם תעיין בקצח תרבותי תראה שזה הוא. אבל ישנם פירושים יותר מסתברים לקרמית/שיצניתא. אסי אלקיים - שיחה 22:00, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אשמח אם תפרט - מדוע לדעתך הפירוש קצח לא מסתבר, ומהם הפירושים האחרים המסתברים? בנילה - שיחה 23:05, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
א) כפי שניכר משאלתך הראשונה - לא סביר לייצר מהקצח לחם - הוא לא מין דגן מבחינה בוטנית. ב) מפני שהתלמוד הבבלי עצמו מכיר את המילה קצח (ברכות מ', ע"א) ולכן אם זה היה הפירוש של "קרמית" היו אומרים "מאי קרמית - קצח" ולא שיצנתא. ג) בגמרא בברכות שם מובא שאימו של ר' ירמיה היתה מוסיפה קצח ללחם (כפי שמקובל עד היום), אלא שזו תוספת בתור תבלין ולא בתור קמח. פירושים אחרים - רש"י עצמו מביא לישנא אחרינא אשדרניל"א (לפי שטיינזלץ "זון משכר" [8] [9]). ראה פירושים נוספים באוצר הגאונים על אתר [10] ובערוך [11] (כדאי לחפש "ערוך השלם" בכדי להבין את הלעזים) אסי אלקיים - שיחה 00:14, 15 בנובמבר 2010 (IST).[תגובה]
תודה. רק אעיר בקצרה: א. גם אם אין זה מין דגן, אולי אפשר בכל זאת לעשות ממנו עיסה כלשהי. ב. התלמוד אינו יכול לומר מאי קרמית קצח, כי קצח היא מילה עברית והתלמוד מתרגם מילים קשות לארמית. ג. אכן לפי התלמוד שציינת ובעוד מקומות קצח הוא תבלין, אך במסכת כלה רבתי א,כ משמע שהקצח יכול להיות גם אפוי (ובדומה במסכת כלה א,יג). דברי אוצר הגאונים ראיתי במקורם (תשובות הגאונים הרכבי), ואיני רואה בדבריהם זיהוי של הצמח. הם בסך הכל אומרים שמדובר בצמח מוכר להם, הגדל בר ונאכל בשעת בצורת. האם זה סותר את פירוש רש"י? בנילה - שיחה 08:28, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
במסכת כלה שדובר בקצח אפוי הכוונה שהוסף כתבלין ללחם ונאפה עמו (בדומה לשומשום), כמקובל גם היום, וזה פשוט. דברי הגאונים סותרים את רש"י כי קצח הוא לא משהו שהיית מנסה לאכול בשנות רעבון. זה כמו לנסות לשבוע מגרגרי שומשום. בשנות רעבון היה מקובל לאכול מיני דגן שבדרך כלל משמשים כמאכל בהמה (שעורים למשל). בגמרא שטיינזלץ כותב (לצערי אינני יודע מה מקורו) ש"קורמי דאגמא" שכותבים הגאונים הוא כנראה הצמח Glyceria Fluitans ממשפחת הדגניים. אסי אלקיים - שיחה 21:53, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה לך. לגבי מה שכתבתי באות ב', אמנם מהתלמוד אין ראיה, אך מסתבר שקרמית אינה קצח משום שהמשנה בכמה מקומות משתמשת במילה קצח, ואם קרמית היא קצח לא ברור מדוע רבי יוחנן בן נורי בברייתא בפסחים אינו משתמש במילה זו. בנילה - שיחה 22:10, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שלום. האם את האות הנ"ל קיבלו רק מי שלחמו בחזיתות מלו גרמניה נאצית או גם בחזיתות אחרות כגון מול היפנים ? מי-נהר - שיחה 12:30, 12 בנובמבר 2010 (IST) שירות פעיל באחד מצבאות בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה (בתקופה שבין 1 בספטמבר 1939 ובין 2 בספטמבר 1945)![תגובה]

מה היה ההבדל בין גח"ל למח"ל ? מי-נהר - שיחה 12:36, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הראשונה: מפלגה. השניה: מתנדבים מחו"ל מזמן מלחמת העצמאות. מה הקשר ביניהן? אתה מתכוון לגח"ל לעומת מחל (הפניה להליכוד) או גיוס חוץ לארץ לעומת מח"ל? Tzafrir - שיחה 15:33, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שאלתי היא מה ההבדל בין גיוס חוץ לארץ לבין מתנדבי חוץ לארץ ? מי-נהר - שיחה 02:40, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
הבדל גדול: גח"ל (גיוס חוץ לארץ) היה גיוסם של עולים חדשים היישר מהאניה למחנה האימונים. ה"גחלייצים" לא ידעו היטב עברית, לא הבינו את הפקודות והיו ללעג ה"צברים" המחוספסים. גחלייצים נהרגו במאות במלחמת העצמאות (ראה קרב לטרון). לעומת זאת מח"ל - מתנדבי חוץ לארץ היו קצינים יהודים לרוב מצבא ארה"ב וגם ממקומות אחרים (קנדה, אוסטרליה ובריטניה) שהתנדבו לסייע למדינה הצעירה בעיקר בתפקידי תכנון אסטרטגי וכטייסים. גם הם, אגב, לא ממש שלטו בעברית והאלוף דוד מרכוס (סטון) אף קיפח את חייו בשל כך. Ranbar - שיחה 00:29, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה עכשיו אני מבין רק אתקן שלא רק קצינים אלא בכלל בעלי נסיון קרבי כאלה ששרתו בצבאות שונים וכדומה כמו למשל סבא שלי , אגב הייתה לכך גם משמעות בחודשים הראשונים שלאחר קום המדינה עדיין הנמלים לפחות נמל חיפה היה בשליטה בריטית והם אסרו על כניסת עולים שיש להם רקע צבאי לארץ כדי שלא יצטרפו למאמץ המלחמתי. מי-נהר - שיחה 00:59, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה צודק אבל דומני שכולם קיבלו בצה"ל דרגות קצונה (ואם היו קצינים מקודם אף הוקפצו חיש-קל במעלה סולם הדרגות). Ranbar - שיחה 01:02, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

חישוב גבולות

1)איך מחשבים גבול של סדרה שבה כל איבר הוא הסכום של קודמיו? נגיד:

ואיך רושמים ת'דבר הזה בעזרת סיגמה?

2) איך פועל מבחן השורש? נגיד נתנו לי סדרה המוגדרת בצורת פולינום. אם אני עושה לו שורש מסדר n ומקבל מספר גדול מ1, אז הסדרה המקורית בטוח מתכנסת לאינסוף( ואם קטן מ1 אז 0)? כלומר, כל פעם שאני אפעיל את מבחן השורש על סדרה שמתכנסת לגבול סופי השונה מ-0, אני אקבל 1 בדיוק? 109.64.19.231 16:51, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נראה לי שהיתה טעות הקלדה בשאלה. האין האיבר הראשון צריך להיות ? אם כן (וכנראה שגם אם לא) הצגת הסכום באמצעות סיגמא יכולה להיות . תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:32, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אין שום סיבה שהאיבר הראשון יהיה בהכרח האיבר שאתה מציין. הדרך לכתוב את הסכום היא . גבולות של סכומים חלקיים כמו בדוגמה שנתת הם על פי הגדרה טור. במקרה הזה מדובר בטור . אין שיטה אחידה למציאת סכום של טור אבל הדוגמה שנתת היא במקרה דוגמה מפורסמת לטור טלסקופי שקל לחשב את סכומו. ראה/י טור (מתמטיקה)#חישוב סכום של טורים אינסופיים. דניאל ב. 20:15, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הקונגרס לאורך השנים

האם יש מקום בו ניתן לבדוק את מספר הצירים (דמוקרטים, רפובליקנים ואחרים) לאורך השנים בבית הנבחרים ובסנאט? אוריה בר-מאיר - שיחה 18:20, 12 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

עם איזה מדינות יש לישראל הסכם הסגרה?

איך קוראים לאמנה שישראל חתומה בה? האם לישראל יש הסכם הסגרה עם ירדן?

דרגות שכר במגזר הציבורי

ראיתי מכרז בשירות המדינה עם דרגת שכר 36 - 39 של הדירוג 012 מהנדסים. מישהו יודע מה זה אומר במונחי משכורת ברוטו? תודה, אודי

החוק הראשון של ניוטון

החוק הראשון של ניוטון קובע שאם שקול הכוחות על גוף שווה לאפס, הגוף נמצא במנוחה או נע במהירות קבועה. מה קובע אם כן עבור גוף כלשהו ששקול הכוחות עליו שווה לאפס, אם הוא נמצא בתנועה במהירות חיובית X, בתנועה במהירות חיובית 2X, או במהירות 0 (מנוחה)? תודה מראש.

הזמן שלוקח לו לעבור מרחק מסויים. אי אפשר לקבוע את מהירותו לפי הכוחות המופעלים עליו. גם אם שקול הכוחות היה שונה מאפס, אפשר היה לקבוע את תאוצתו בלבד. יוסישיחה 19:11, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה שואל למה יש גופים שנעים מהר יותר וגופים שנעים לעט יותר? קודם כל, זה תלוי בצופה. אם אתה אומר שאתה יושב על כיסא ומהירות של הכיסא היא אפס, זה לא אומר שאיזה צופה אחר (שעולה במעלית במהירות קבועה) יגיד את אותו דבר. שנית, החוק הראשון של ניוטון כלל לא מדבר על מהירות התחלתית. נגיד אתה בחלל (קרי אין כוח הכובד) זורק כדור אחד במהירות 5 מטר לשניה, כדור שני ב2.5 מטר לשניה ושלישי פשוט מרחף במהירות אפסית לידך. כל עוד לא פעלו כוחות על הכדורים הללו, הם ימשיכו במהירות התחלתית קבועה שאתה נתת להם. פשוט - תנאי התחלה של התנועה הם אלו שקובעים את מהירותו של גוף ששקול הכוחות עליו הוא אפס. Corvus,(שיחה) 19:16, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה לשניכם על ההסבר. אפשר בבקשה לפרט יותר לגבי התלות בצופה? לא לגמרי הבנתי למה אתה מתכוון.
ניסיתי להסביר על רגל אחת את טרנספורמציית גליליי. לא כדאי לך לקרוא את ההגדרות הפורמליות בראש הערך( אם אני מבין נכון אתה די חדש בתחום ואין צורך לסבך אותך). קרא את ה"דוגמה מילולית". מסביר במילים פשוטות ומובנות. Corvus,(שיחה) 21:18, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מהי התנגדות גוף האדם?

  1. מה התנגדות גוף האדם כשהוא חותף זרם במטח 220V?
  2. מה התנגדות אם הידיים והרגליים רטובות?
  3. מה ההנגדות במטחים נמוכים יותר(50V)?

אפשר תשובות לא מדויקות. אני רוצה רק סדר גודל.79.182.15.52 20:02, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אאל"ט, אין הבדל. חזרתישיחה 20:29, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה הסיכוי לבן?

שאלה למתמטיקאים: נניח שההסתברות שזוג ספציפי ילד בן הוא X. לזוג שלושה ילדים וכולם בנים. מהי הערכה הטובה ביותר לגבי ערכו של X? אני מניח שהתשובה קשורה למושג "רווח סמך", אולם לא הצלחתי להבין בדיוק כיצד להשתמש בזה. שאלה לביולוגים: האם בכלל ניתן לדון בבעיה באופן זה?

אם יש התפלגות א-פריורי של X (ולזה צריך ביולוגים), זו בעיה באמידה בייסיאנית. אם אין התפלגות כזו, אומד הנראות המקסימלית הוא X=1, ואין לו רווח סמך. עוזי ו. - שיחה 12:22, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

החלוקה הקלאסית של השפות השמיות

שלום רב ,

א לענות לי על השאלות הללו :

1) מהי החלוקה הקלאסית של השפות השמיות ? על מה התבססה ? מה הם חסרונותיה

2) מהי החלוקה החדשה ? במה היא שונה מן החלוקה המסורתית ? על אילו עקרונות היא מתבססת ?

שיעורי בית: לענות על השאלות הללו על סמך שפות שמיות (או כל חומר עזר אחר). Tzafrir - שיחה 13:44, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מהי מנהיגות עיוורת?

כיצד המנהיגות העיוורת מתקשרת למנהיגות היומיומית? כגון:מנהלי בית ספר,הורים.

השאלה שלך מאוד כללית, אני יכול להשיב לך בכלליות שהם כנראה אם זה למשל המורים, מתעלמים מצרכיו של התלמיד ולא מכבדים אותו. מכיוון שהשאלה שלך מאוד כללית אפשר גם לתת קישור למנהיגות דיקטטורית הפועלת היום בעולם. תהיה יותר ספציפי. בברכה , Nimrod333 - שיחה 21:25, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

התמונה הישנה ביותר של עצם בלתי מזוהה?

אני מחפש קצת מידע על ראשית ההיסטריה של צילום עצמים בלתי מזוהים.. אשמח אם תוכלו לעזור לי למצוא: 1. התמונה הישנה ביותר של עצם בלתי מזוהה, שנטען כי שייך לחייזרים 2.התמונה הישנה ביותר של עצם בלתי מזוהה בצורת צלחת

תודה רבה NordicM - שיחה 23:40, 14 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מבחן השורש של קושי

מישהו יודע איך מוכיחים את מבחן השורש של קושי( לגבי lim sup)? הוכחה ברמה של סמסטר ראשון. אני שואל לגבי סדרות, לא טורים. 79.178.29.97 18:23, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ראה מבחן השורש, ומה שחסר שאל בדף השיחה שם. עוזי ו. - שיחה 22:10, 15 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מהי "שיטת הרישיונות"? ומדוע קשת כל כך מפחדת ממנה?

לאחרונה אני שמעתי על מעבר משיטת הזיכיון לשיטת הרישיונות,מה ההבדל ולמה קשת כל כך מפחדת ממנה?

שערות, שערות...

1. מדוע יש לנו שערות תחת תחילת הידיים ובאיזור אברי המין?

2. מדוע תכונה זו משותפת לשני המינים, אך שערות הפנים ספציפיות לגברים?

על תפקידי השיער אתה יכול לקרוא בערך שיער. גם לנשים שיערות על הפנים, אך הן יותר דקות ובהירות בדרך כלל ופחות בולטות. נעה - שיחה 17:10, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הם לג'ק ניקולסון יש לפחות דמות אחת שהיא חיובית? זה נראה לי שכל הדמיות שהוא מגלם הם אנשים מאוד לשליליים. 79.178.29.97 22:41, 16 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

באדם בעקבות גורלו הוא בחור לא מזיק שאף פעם לא עשה סמים (אף פעם עד שהוא פוגש את דניס הופר) ובסך הכל הוא יותר קורבן ממזיק. בצינטאון [שראיתי די מזמן ולכן למיטב זכרוני] הוא דמות מורכבת אבל בהחלט מהגוד-גייז. גם הדמות שלו בהכי טוב שיש מתאמצת להקסים את הצופים בצורה חיובית (ככל שמתפתח הסרט). אבל כמו כל פוטנציאל, All work and no play makes Jack a dull boy. יוסישיחה 00:50, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
בהכי טוב שיש הוא משחק חרא של בן אדם שמסוגל לזרוק כלב לפח, להעליב אדם לא מוכר ברחוב ולהגיד סתם ככה למישהי שהוא מחבב שהיא נראית גרוע. ממש דמות שלילית( גם אם קומית במידה מסוימת), שאולי מנסה להיות חיובית אבל כושלת לאורך רוב הדרך. 79.178.29.97 20:13, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
חולה נפש שבסופו של דבר מצהיר שהבלונדה גורמת לו לרצות להיות בן אדם טוב יותר (ומתחיל לקחת את התרופות). לא משנה, ביקשת לפחות דמות אחת וקיבלת שתיים וחצי. יוסישיחה 22:31, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

קן הקוקיה נגרו קבלו - שיחה 21:36, 18 בנובמבר 2010 (IST) מתים על החיים נגרו קבלו - שיחה 21:38, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זיהוי חרקים

כאן היה דיון על הקובץ, אבל לא הצלחתי להבין ממנו מסקנה מוחלטת. מישהו יודע?

מתניה שיחה 10:37, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

המורה לביולוגיה מבאר שבע דווקא נתנה תשובה די טובה (אם כי ללא קישורים): טריכודית הפסים (או מין אחר של טריכודית) ממשפחת הקלריתיים. ראה תמונות שלה כאן למשל, כולל כמה על פרחי גדילן מצוי שהוא הצמח שעליו מופיעים בתמונה זו. המורה ציינה גם דמיון למילברית (Mylabris), אבל לפי התמונות כאן זה נראה פחות דומה. אמנון שביטשיחה 19:04, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה. מתניה שיחה 18:42, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

שש בש והסתברות...

א' וב' משחקים שש בש, הם משחקים X משחקים אחד נגד השני, ולאחריהם יוצא שא' ניצח Y משחקים יותר מב', איך מחשבים מה ההסתברות למקרה כזה (נדמה לי שעדיף לחשב, *לפחות* Y נצחונות יותר מב'), ובפרט, מתי אפשר לקבוע (בסבירות גבוהה) שא' יותר טוב מב' ושאין מדובר בגחמה רגעית של הקוביות? תודה, 62.219.154.151 14:05, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

1. התפלגות מספר הנצחונות של א' היא בינומית; ההתפלגות קובעת את ההסתברות לכל מספר של נצחונות.
2. "עדיף לחשב לפחות" אם רוצים להשתמש בקירוב הנורמלי של ההתפלגות הבינומית (וזה מומלץ אם X גדול מכדי שיהיה נוח לחשב את המקדמים הבינומיים המעורבים), או כשמתייחסים לסבירות של תופעה חריגה.
3. זו שאלה של בדיקת השערות. על קצה המזלג: כאשר . עוזי ו. - שיחה 16:19, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תודה על התשובה. אתה יכול לפרט קצת לגביי החישוב של 2?
לגביי 3, זה כנראה נכון עבור מספרים גדולים, עבור מספרים קטנים יוצאות תוצאות (שנראות לי ) אבסורדיות, אם למשל X זה 9, Y צריך להיות 14 (כלומר, לא ניתן להראות עליונות), אם X הוא 36 אז Y הוא 36. כלומר פחות מ36 נצחונות זה מקרי? אבל להשיג נניח 35 נצחונות מתוך 36 יש הסתברות של 1 לשני מיליארד, על פניו מספיק בשביל להוכיח עליונות. שוב תודה, 62.219.154.151 17:26, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נסמן ב-n את מספר המשחקים (אותיות גדולות, כמו X, כדאי לשמור למשתנים מקריים). אז (לפי השערת האפס, הקובעת שהשחקנים שקולים ברמתם), Y מתפלג בינומית עם הפרמטרים n ו-1/2, ובקירוב, ההתפלגות שלו נורמלית עם הפרמטרים n/2 ו- n/4. לכן הסיכוי לכך ש- (כאשר n גדול) הוא בערך 5%. אני מתקן, אם כך, את המבחן ל- . עוזי ו. - שיחה 17:36, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
רק כדי להבהיר, Y זה מספר הנצחונות של שחקן א' ולא ההפרש כמו שהגדרתי בהתחלה? ואם ליישם את זה, אז עבור 64 משחקים, הסיכוי ששחקן א' ינצח 40 משחקים ומעלה הוא 5%? תודה 62.219.154.151 18:19, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
סימנתי ב-Y את מספר הנצחונות של א'. המספר 5% נכון להתפלגות הנורמלית, ועבור ההתפלגות הבינומית זה רק קירוב. במקרה שלך הסיכוי הוא 3%. עוזי ו. - שיחה 20:26, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה זה חסימות?

האם סדרה יכולה להיות חסומה על ידי סדרה אחרת? לדוגמה נתון לי ש לכל , ולכל m,n החל ממקום מסוים. האם אני יכול להגיד שסדרה A חסומה על ידי סדרה B וסדרה B חסומה על ידי סדרה A? נפרט:

(לא מבין למה זה משבש את הסדר. הכוונה היא כמובן שa_n - b_n בין אפסילון למינוס אפיסלון)

באותה השיטה אפשר לקבל את b בין a פולס אפסילון לבין a מינוס אפסילון. האם מזה אני יכול להסיק ש"הסדרה a_n חסומה על ידי הסדרה b_n"? האם מהדרך שלי ניתן להגיע למסכנה "הסדרות a_n ו b_n חסומות"? 79.176.45.248 20:29, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

ואיך אפשר להוכיח שהם מתכנסות? 79.176.45.248 20:45, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
האם אתה מניח שלכל אפסילון חיובי יש מקום שממנו והלאה , או שלכל אפסילון חיובי יש שני מקומות שמהם והלאה (לכל n ולכל m)? במקרה הראשון הסדרות אינן חייבות להתכנס (אבל אם אחת מהן מתכנסת, גם השניה מתכנסת ולאותו גבול). במקרה השני אלו סדרות קושי. עוזי ו. - שיחה 22:21, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
השני. איפה רואים את קושי כאן?.. 79.176.45.248 22:31, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
תחזיק את m קבוע. עוזי ו. - שיחה 23:20, 17 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

רגע..... אני אצטט את השאלה במלואה:

"נתונות שתי סדרות (מ1 עד אינסוף, לא יודע איך כותבים את זה עם MATH). ידוע כי לכל יש N כך שלכל מתקיים . הראו כי שתי הקבוצות מתכנסות לאותו הגבול."

השאלה בפירוש אומרת לכל nו m הגדולים מN. זה אומר שאני יכול לבחור איזשהו מספר K>N ( אותו N שהוגדר בשאלה), ועבורו יתקיים . מובן הוא מספר קבוע, נסמן אותו באות L. אפשר לכתוב : , עבור וn>N. וזה בול הגדרת גבול של סדרה. לכן הסדרה a_n מתכנסת לגבול סופי.

האם מה שאני עושה עד כאן נכון? כי בול באותה השיטה אני יכול להבין שB מתכנסת. ואם אחת מתכנסת לL, אז לא בעיה גדולה להראות שגם השנייה מתכנסת לאותו הגבול. 79.176.45.248 15:08, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אינו מספר קבוע. (הרי לכל אפסילון תבחר N אחר, וזה יאלץ אותך לשנות גם את K). עוזי ו. - שיחה 18:33, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אז למה התכוונת באמירה "תחזיק את m קבוע"? ואיך זה מתקשר לסדרת קושי? קושי לפי ההגרה זה סדרה שבה האיברים הולכים ומתקבים זה לזה ככל שאינדקס עולה. איפה אני רואה זאת כאן? אגב, בערך כתוב בפירוש "כל סדרה מתכנסת היא סדרת קושי, אך לא בהכרח כל סדרת קושי מתכנסת". ולדעתי זה סותר את מה שלמדנו... 79.176.45.248 18:40, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

זה לא סותר את מה שלמדתם. למדתם שכל סדרת קושי מתכנסת במספרים הממשיים, אבל זה לא נכון שהיא מתכנסת בכל מרחב מטרי. לדוגמה קל למצוא סדרת קושי של מספרים רציונליים שלא מתכנסת למספר רציונלי. מרחב בו כל סדרת קושי מתכנסת נקרא מרחב מטרי שלם. דניאל ב. 22:50, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עדיין בין כל מה שאמרתם אני לא מבין איך אתם רואים כאן סדרה שבה כל האיברים הולכים ומתקרבים אחד לשני. 79.176.45.248 23:06, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
יהי אפסילון גדול מאפס. אז קיים N כך שאם n,m>N מתקיים . לכל מתקיים , וכו'. עוזי ו. - שיחה 00:05, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
השתמשת בא"ש המשולש, אני רואה. ולי יש איזה בעיית הבנה קטנה בקשר לסדרת קושי. למה אם , אז הסדרה a_n היא סדרת קושי? סדרת קושי היא סדרה שלפי ההגדרה כל האיברים הולכים ומצטופפים. איפה רואים זאת בכך שלכל n, m מתקיים ? יש לי איזושהי חוסר הבנה בהגדרות נראה לי. סדרת קושי זו לא סדרה שבה הפרש בין כל שני איברים סמוכים הולך וקטן?.. 79.176.45.248 12:22, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
"הולכים ומצטופפים" אינה ההגדרה המתמטית. סדרת קושי היא סדרה שבה לכל אפסילון חיובי קיים N כך שאם n,n'>N אז . זה תנאי הרבה יותר חזק מאשר "קיים N כך שאם n>N אז . עוזי ו. - שיחה 15:41, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

כתבי הקודש של הבודהיזם?

מהו הספר הראשי "תנ"ך" הבודהיסטי ומהו החיבור המקורי \ העתיק ביותר של דת זו?.

תודה.

כנראה בהקאנון הפאלי. חלק ממנו נקרא "דהמפדה" שזה אימרות של בודהא וניתן לומר שזה ה"תנ"ך" הבודהיסטי.דרול * שיחה ו 10:33, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
ניסיתי להבין את זה מהערך בודהיזם וערכים קרובים והגעתי להארה: הידע הזה נעדר קיום עצמי ולכן לא צריך להופיע בוויקיפדיה. מי שרוצה למוצאו צריך לעבור מסע מפרך של חיפוש עצמי. Tzafrir - שיחה 11:14, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אם הגעת להארה , אשריך. מעטים זכו. אם אתה רוצה להוסיף את עצמך לערך, לדעתי אתה צריך לקבל אישור סאטורי ממואר שכבר נמצא שם.דרול * שיחה ו 11:16, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לקח לי קצת זמן להבין שכתבת על הקאנון הפאלי ושהתשובה לשאלה מצויה בערך שם ובקאנונים (בודהיזם). זה האחרון הוא ערך קריא ולא גדוש במלל בסגנון בודהיסטי כמו השאר. Tzafrir - שיחה 12:26, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נפח ערימה

כאן אני זקוק למתמטיקאי .
ישנה ערימת חול , הגובה שלה לא ידוע. ידועות הקורדינטות של הבסיס שלה , כלומר לשטח שלה אין בעיה להגיע.\ מה שעוד ידוע היא שהזווית שלה מהאופק תמיד קבועה. ז"א מכל פינה בבסיס הערימה הזווית בה החול מתרומם על פסגת הערימה היא קבועה.

איך לחשב את הנפח?

הזווית מהאופק תמיד קבועה. למה הכוונה? הערמה היא חרוט? Tzafrir - שיחה 11:06, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
לא בהכרח , כי הפיסגה שלה לא בהכרח נקודתית. היא יכולה להראות כמו תולעת חצי קבורה.דרול * שיחה ו 11:14, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

האם יכולה להיות תמורה בתוך תמורה?

האם יכול להתקיים מצב שכזה?תודה.

מה פירוש "בתוך"? עוזי ו. - שיחה 18:31, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

לדוגמא: ד"ר אברהם לוי האם לוי הוא תמורה של אברהם? או: האיש העשיר מאוד,רן שם טוב.

ישנם שלושה סוגי תמורה:
  • תמורה מזהה: זיהוי של חלק במשפט (כמו בדוגמא שהבאת).
  • תמורה מפרטת: קניתי מצרכים טבעוניים: אגוזים, פסטה ועדשים
  • תמורה מצמצמת: כל החיות, למעט פילים, מסוגלות לעוף.
שילוב של שתי סוגי תמורות במשפט אחד יכול ליצור את המצב אליו התכוונת. בברכה, אנדר-ויק19:15, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

תמורה=>לוואי,אם כך יכול להיות לוואי בתוך לוואי?את מה הוא מתאר?היות שלוואי בהכרח הוא תיאור. עוד דבר אחות אמי,אמי היא לוואי?

א. לוואי מתייחס לשם-עצם, ללא תלות בתפקידו במשפט; כך שכן, יכול להיות לוואי בתוך לוואי, אד אינפיניטום. ב. בדוגמאות שנתת, לוי אינו תמורה של אברהם, ושם טוב אינו תמורה של רן. ג. "אחות אמי"? כן, אמי היא לוואי של אחות. אביעדוסשיחה י"ב בכסלו ה'תשע"א, 22:25, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מספר סוגי המיקרואורגניזמים בלכלוך ביתי

כמה סוגי מיקרואורגניזמים שונים ימצאו בפיסת לכלוך ביתי בגודל חצי ס"מ רבוע שנלקחה מהרצפה (סדר גודל)?

מעוז צור בלחן אלטרנטיבי

אני מחפש ביצוע של מעוז צור בלחן חדש - זהו ביצוע מקהלתי נאה. בדקתי בקישורים המופיעים בערך והביצוע שאני מתכוון לו אינו שם. היש מי שיודע דבר? אילן שמעוני - שיחה 19:11, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אולי http://www.youtube.com/watch?v=lXSr4UQwHaE? 84.228.75.89 21:53, 18 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

בנק פרטי

האם אני יכול להקים בנק משלי? נגיד יש לי איזה עסק ענק בעל הון של כמה מאות מיליונים(לא באמת. אבל מותר לפנטז, נכון?) ונראה לי מאוד לא משתלם לשלם לאיזה בנק על ניהול החשבון, על כל העברה ועל כל הוצאה והפקדה. אז אני רוצה להקים בנק פרטי לעסק, שכול העובדים יקבלו ממנו משכורת, הרווחים יכנסו אליו ישר מבלי לעבור בידיים של איזה סניף בנק אחר שיגזור מהם קופון. מהבנק הפרטי העסק יקח כסף להתפתחות והרווחים של הבנק יהיו חלק מהרווחים של העסק וכדו'. וכמובן, כל המקבל משכורת ושומר אותה בחשבון הבנק הפרטי יכל לשלם בכרטיס אשראי של הבנק בכל חנות (כמו בויזה, ישראקרט וכדו') ולמשוך כספים בכספומט של בנק אחד ( בתוספת עמלה של הבנק האחר, אם הם ירצו בכך). האם הדבר אפשרי במדינת ישראל? 79.176.45.248 12:12, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הנזק למשק מחוסר אמון במערכת הבנקאית הוא כל-כך גדול, עד שבנק ישראל מפקח על היבטים רבים של הבעלות והניהול של הבנקים. אינך יכול להקים בנק בלי אישור. עוזי ו. - שיחה 15:39, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הטלת מטבע - תיקו?!

בערך הטלת מטבע נאמר כי לפי סטטיסטיקה אחת ל-100,000 הטלות תצא תיקו. כלומר לא עץ או פלי אלא שהמטבע יעמוד על היקפו. כלומר יעצור בניצב.
זה נשמע לי קצת מופרח, מעולם לא שמעתי על מקרה כזה שקרה באמת וזה גם נשמע הזוי, הסיכוי שהמטבע שמסתובב באוויר יפגע בקרקע בדיוק בזווית נכונה בעוצמה הנכונה ויעצר על צידו הצר ברוחב מ"מ אחד בערך הוא אפסי, הרבה יותר קטן מאחד ל-100,000.
מה דעתכם? מכירים מקרה שבו מטבע עצר ככה?-212.25.124.145 14:19, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

צר לי להרוס לך, אבל זה קרה לי מלא פעמים. וזה בהחלט הגיוני. כן כנראה אם המטיל הוא אגרסיבי אז כנראה שהמטבע חייב ליפול על צד מסויים. אבל לא בהטלה נורמלית ובעוצמה רגילה. למשל אני מניח שעשו את הסטטיסטיקה הזאת עם רובוט, אז זה מאוד הגיוני.Nimrod333 - שיחה 14:24, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נראה כמו השחתה ששרדה. הסרתי את ההבל הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:49, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה רציני?! אתה רוצה להגיד שיצא לך לראות כמה פעמים מטבע נזרק לאוויר ונוחת על היקפו, כלומר נעמד בניצב?! קשה להעמיד מטבע סתם ככה בניצב, צריך משטח ישר לחלוטין ומישורי לגמרי, מדובר באירוע בלי הגיוני בעליל!
אני לא מאמין שכזה דבר אפשרי, בטח שלא כל 100,000 זריקות.-212.25.124.145 15:45, 19 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]