ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

האיש שחשב שאשתו היא כובע + אבטיח

האיש שחשב שאשתו היא כובע

אני עובד כרגע על תרגום הערך האנגלי אודות הספר הנ"ל. דא עקא, שהספר אמנם מעניינני, אך חוץ מרפרוף קליל בו, לא זכיתי לקרוא בו. הדבר גורר שתי בעיות:

1. בפרק Content מופיעים שמות של חלק מהסיפורים המופיעים בספר. אינני יודע מהם שמות הסיפורים, כפי שהם תורגמו בספר בגירסתו העברית. "The Lost Mariner", יכול להיות "הספן האבוד", "הימאי האבוד", "המלח האבוד" או (אם המתרגם קם על רגל שמאל) "יורד הים שאיבד את דרכו ואת סבתו הצולעת אי שם בשנות ה-40". לפיכך, אני מזמין אנשים שהספר המתורגם ברשותם, לעדכן כאן את תרגום שמות הסיפורים שמופיעים בערך האנגלי.
2. תוכן הסיפורים מוכר לי בקושי. לכן, תרגמתי את הקטע הבא:

"On the Level", another case involving damaged proprioception. Dr. Sacks interviews a patient who has trouble walking upright and discovers that he has lost his innate sense of balance due to Parkinson's-like symptoms that have damaged his inner ears; the patient, comparing his sense of balance to a carpenter's spirit level, suggests the construction of a similar level inside a pair of glasses, which enables him to judge his balance by sight.

כך:

"על השלב" - מקרה נוסף של כשל חושי. ד"ר סאקס מראיין מטופל בעל בעיית הליכה בעליה, שגילה כי איבד את חוש שיווי המשקל, ואת יכולתו לייצב את תנועותיו. דבר זה אירע בשל תסמונת דמויית פרקינסון, שגרמה נזק פנימי לאזניו. המטופל, שיצר אנלוגיה בין חוש שיווי המשקל הפנימי של הגוף לבין תכונתו של פלס הבנאים, פיתח מבנה של שלב סולם המורכב בתוך מערכת של זוג זכוכיות. מבנה פשוט זה, אפשר למטופל לאמוד את שיווי משקלו באמצעות חוש הראייה.

לגבי איכות התרגום ניתן להתווכח, אך זו אינה הגרסה הסופית. שאלתי היא לגבי התוכן. "level" בהקשר הזה, פירושו, "שלב (בסולם)", "מדרגה", "רמה"? בקיצור, קריאת התרגום שלי בארגז החול, והערת הערות בדף השיחה שלו, תסייע לי מאד.

spirit level פירושו פלס בנאים, וזו הכוונה בlevel בהקשר זה. לגבי הערך באופן כללי, כדאי לך לפנות בלוח המודעות ולא כאן. בלנק - שיחה 05:41, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

אבטיח

לא בטוח שמיקום השאלה הוא כאן. אם כן, אז הנה: ישנו אתר, אבטיח שמו, המאפשר לגולשים לציין טעויות משעשעות שאירעו להם בשירים עבריים. השאלה הנשאלת היא, האם לאתר הנ"ל ישנה חשיבות אנציקלופדית? האם ראוי להיכתב עליו ערך בויקיפדיה שלנו? אם יוספו לערך זה פרקים בלשניים המדברים על סוגים שונים של טעויות, והסיבות להם, האם תוקנה בכך חשיבות לערך?

תודה ושבוע טוב. אביתר ג' - שיחה 00:04, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

לשאלה השנייה: קודם כל, לדעתי עדיף לשאול בדלפק הייעוץ. שנית, לדעתי לאתר אין חשיבות אנצ' כשלעצמו, אבל לנושא טעויות שמיעה יש, ובמסגרת הערך הזה אפשר גם להזכיר את האתר. שים לב שלא מדובר ברשימה גרידא של טעויות שמיעה נפוצות, אלא במאמר העוסק בהן באופן כללי, ועל הדרך גם מזכיר כמה נפוצות. ולסיום - אתה מוזמן לקרוא את הפסקה הזו - אני גאה בה מאד. קיפודנחש - שיחה 05:06, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

קיפודנחש, תודה תודה. האם הנמלים הן ידידותיך? אם כך, אף אני גאה בך מאד. נמלים הן חיות ידידותיות ביותר. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"א באב ה'תשע"א • 11:39, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

אין כאן אף אחד שהספר ברשותו ומעוניין לענות ליהודי במצוקה? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באב ה'תשע"א • 22:01, 22 באוגוסט 2011 (IDT).

אם מצוקתך כה גדולה, אז אגלה שבתרגום שברשותי The Lost Mariner הוא "הימאי האבוד", והפרק On the Level תורגם דווקא כ"בדרך הישר". הפלס המוזכר בפרק זה הוא פלס מים, ומה שהחולה פיתח הוא זוג משקפיים שחוברו אליו פלסים קטנים. וכך זה מתואר בספר: "[...] בנינו אטב שחובר אל גשר המשקפיים, ובלט למרחק שני אפים קדימה, ובכל צד קבענו פלס אופקי זעיר. ניסינו כל מיני דגמים, שנבדקו ושופרו בידי מר מקגרגור. בתוך שבועיים בנינו אבטיפוס, זוג משקפי פלס: "הזוג הראשון מסוגו!" צהל מר מקגרגור בשמחת ניצחון." --ברובדינגנג - שיחה 23:24, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה, תודה. תמיד ידעתי שזה עוזר קצת להרים את הקול . פרטים אלו יתוקנו מיד. אגב, תוכל להציץ בַּערך, ולתקן תיקונים? רק אם לא קשה לך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"א • 20:02, 23 באוגוסט 2011 (IDT).

כיצד ניתן לבדוק אם מספר תעודת זהות מסויים מזוייף?

תודה, 16:39, 21 באוגוסט 2011 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לנסות לבדוק עם ספרת הביקורת מתאימה, (ראה תחת "ספרת ביקורת במספר הזהות בישראל"), אבל מזייף מתוחכם מספיק יצליח ליצור מספר שעובד. בלנק - שיחה 16:44, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

בהגדרה, מספר תעודת זהות הוא מזויף אם הוא לא רשום במשרד הפנים. לכן, הדרך היחידה לבדוק את זה, היא להחזיק במאגר המידע של משרד הפנים או לשאול מישהו אמין שיש לו גישה למאגר הזה. יובל מדר - שיחה

אישים במזל גדי

מי מבין האישים הידועים בהסטוריה הוא מזל גדי וכן לפי תאריך בחודש. ובכלל שאלה מעין זו איך ניגשים אליה בויקיפדיה או שזה לא כ"כ מתקדם ואין אפשרויות כאלו.

תשובה חלקית: ראה כאן. ‏Gridge ۩ שיחה 21:24, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

אם יש לך המון זמן וכוח, אתה יכול להתחיל מה-22 בדצמבר#נולדו, ואז להתקדם כל פעם יום אחד קדימה עד שתגיע ל-20 בינואר. כך תקבל רשימה מלאה יותר. בלנק - שיחה 21:55, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

צריכת חשמל

כשאני מפעיל שיר בנגן MP3 אך לא מחבר אוזניות האם נצרכת אנרגיה?

באופן כללי יותר - האם צריכת החשמל של של נגן MP3 מושפעת מסוג/התנגדות אמצעי השמע המחובר (אוניות/רמקולים/ללא אמצעי שמע מחובר)?

תודה 79.178.240.4 22:43, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אני לא טועה היא אינה מושפעת. המכשיר שולח אותות חשמליים קבועים, ולא אכפת לו איזה מכשיר מקבל אותם. (אלא אם יש לו רמקולים פנימיים כמו באייפוד) כמובן שהוא צורך אנרגייה בכל מקרה, מהרגע שמדליקים אותו. הוספת אוזניות או רמקולים אינה משנה כלום. בלנק - שיחה 22:49, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא שאני יודע מה קורה שם, אבל נשמע לי מאוד לא סביר שהוספת האוזניות לא מוסיפה צריכה של אנרגיה. יכול להיות שהתוספת זניחה, אבל ההגיון מחייב שתהיה תוספת. eman • שיחה • ♥ 23:12, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

משווה ומוסיף: למיטב הבנתי - עיקר הצריכה היא ע"י האזניות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:16, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מסתבר שאימן צודק ואכן יש צריכה (לא עיקר הצריכה). ע"פ האתר הזה, הטענת הנגן צורכת שני ואט. אוזניות ממוצעות, ע"פ האתר הזה צורכות 65 מיליואט. השאלה היא כמובן כמה זמן צריך להטעין את האמ-פי ביחס לזמן השימוש, וכו', אבל בחישוב גס שעשיתי יוצא שהצריכה די זניחה.

האתר האחרון גם עונה על השאלה השנייה של הקורא- צריכת החשמל של האוזניות נקבעת באמצעות הווליום, וזה הפרמטר העיקרי הרללונטי. אבל- אוזניות שמכניסים לתוך האוזן ניתן להפעיל בווליום נמוך יותר מאוזניות שלא מכניסים (כי הן קרובות יותר) ולכן לרוב הן צורכות פחות חשמל. רמקול צורך הרבה יותר חשמל, כי הוא רחוק מאוד מהאוזן. זו הסיבה שלרמקולים מקצועיים יש סוללה משלהם. בלנק - שיחה 00:09, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

חלב דל שומן

איך מייצרים חלב דל שומן?

ואיך דואגים שתהיה כמות שומן קבועה במוצרי חלב שונים (למשל - איך שומרים שבכל שקיות החלב יהיו תמיד 3% שומן?)

תודה 79.178.240.4 22:45, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

בעיקרון בחלב שהרגע יצא מהפרה יש כ-11 אחוז שומן. אם משאירים אותו עומד במשך כמה זמן (כיום יש מכונה המזרזת את התהליך) השומן צף למעלה, וניתן להפריד בניהם. חלק מהשומן לוקחים כדי לייצר שמנת, חמאה וכד', וחלק (כמה שרוצים, בהתאם לסוג החלב) משאירים בחלב. לאחר מכן החלב עובר תהליך שמכונה הומוגניזציה, שדואג לכך שהשומן והחלב לא ייפרדו. ניתן לקרוא על כך בהרחבה [כאן בויקיפדיה האנגלית]. בלנק - שיחה 22:55, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מאיפה הסיפור של 11 אחוז שומן? זה חסר כל בסיס. אחוז השומן בחלב בקר בישראל הוא בין 3.5 ל-4 אחוז. נתונים מדויקים אפשר ודאי למצוא באתר של מועצת החלב.אודי - שיחה 11:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

כשהחלב מגיע למחלבה מפרידים אותו לשמנת ו"למים", שמכילים כמות מועטה יחסית של שומנים. בהמשך אפשר לערבב אותם ביחסים הרצויים כדי לקבל חלב דל שומן, חלב 3%, שמנת (מתוקה), ועוד. מהם מכינים גם גבינות שונות. מהגבינות השונות יוצא חלק ניכר מהמים ולכן שיעורם של מוצקי החלב, ובפרט של השומנים, גבוה בהרבה מזה שהיה בחלב המקורי ששימש לייצור אותה הגבינה. Tzafrir - שיחה 11:43, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

דיבור בסלולרי תוך כדי נהיגה בארה"ב

האם מותר לדבר בסלולרי תוך כדי נהיגה בארה"ב? שמתי לב שאני רואה כל הזמן אמריקאים עושים את זה בסרטים. 93.173.24.84 23:10, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

מותר בחלק מהמדינות. בקליפורניה, שמשמשת כמקום עלילה של חלק לא מבוטל מהסדרות והסרטים, דווקא אסור. ‏Gridge ۩ שיחה 23:16, 21 באוגוסט 2011 (IDT).

ומה בנוגע לניו יורק? ראיתי את זה לאחרונה בפרק של סיינפלד. 93.173.24.84 23:19, 21 באוגוסט 2011 (IDT)

קרא כאן. יובל מדר - שיחה 00:05, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

על ניו יורק ספיציפית תוכל למצוא פה אתר הרשמי של מדינת ניו יורק. Menachemsdavis - שיחה 06:21, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי חוק חדש בניו יורק, אחיזה (גם ללא דיבור) בסלולרי מהווה עבירה. ברוב המדינות השימוש אסור. בסרטים ובטלוויזיה מראים עבירות רבות כולל רצח כך שאין ללמוד מזה שהדבר חוקי.

ביאור רעיון של מישל פוקו

בתקופה זו עמוסה, אין לי זמן לקרוא ספר נוסף, לכן אבקש פרשנות לרעיון שלו שחולי נפש "מורדים בחברה ובשליטתו השרירתית של האדם עליהם". הטקסט היבש מאד ערטילאי, מה היתה כוונתו?.

טוניסאים דומים לעירקים?

בלי צחוק- שמתי לב שאלי ישי דומה מאוד למחמוד אחמדינז'אד. בצורת הפנים, אוזניים ואף. הדמיון כמובן לא כמו של אותו האדם, אבל אם הייתי רואה אותם אחד לידי השני, הייתי אומר שהם אחים או בני דודים. איך זה? זה אנשים שמוצאם בקווצות הפוכים של הים התיכון.

אחמדינז'אד פרסי ולא עיראקי. אי אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת שכאלה על סמך מקרה אחד בודד. דניאל ב. • תרמו ערך 12:08, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

שואל יקר, אם תשלח לכאן את דיוקן פניך, אשתדל לומר לך, למי אתה דומה. טיפוסי - שו"ת 15:25, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

האם הם יהיו דומים גם אחרי שיתגלחו? יואלפ - שיחה 12:48, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

הסתירה הלוגית של רוצח שכיר

שלום רב, רוצח שכיר יכול להיות בעצם עצמאי(אני לא מדבר על "חיילים" של משפחות הפשע), נאמר אישה נומטיבית לכאורה שמזמינה מישהוא שירצח את בעלה או אדם נורמטיבי לכאורה שמזמין מישהוא שירצח את השותף העסקי שלו.

איך זה מסתדר?

212.25.122.125 13:26, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

לא מצאתי על איזו סתירה אתה מדבר. אני חושב שהסתירה היחידה שיכול להיות היא בין "נורמטיבי" לבין "מזמין רצח". לא יודע מה איתך, אבל לדעתי אחד שיכול לשלם על רצח הוא לא נורמטיבי לפי ההגדרה. נורמה חברתית די ברורה היא קדושת החיים. ולכן אין שום סתירה לוגית, אלא רק עניין שהגדת אישה שמוכנה לרצוח את בעלה כנורמטיבית. Corvus,(שיחה) 14:36, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי הכוונה לכך שרוצח שכיר הוא בעצם עצמאי (כלומר מנפיק חשבוניות ולא מקבל תלוש משכורת קבוע). איתמר ק. - שיחה 16:01, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן, לפי פקודת מס הכנסה רוצח שכיר הוא למעשה עצמאי ואני מניח שרובם מנהלים ספרי תקבולים כנדרש. אם נתקלת ברוצח שכיר שאתה חושד שמעלים מיסים אפשר לפנות למוקד מס הכנסה ולדווח. סודיות מובטחת. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"א • 20:17, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

LOL of the day! :-D

ראשית אמרתי נומרטיבי לכאורה בדגש על לכאורה,אכן התכוונתי לעיניין עצמאי שמנהל ספר חשבונות ולא מקבל תלוש

האם צחצוח שניים אחרי האוכל פוגע בשן?

אם מצחצחים שניים ישר אחרי האוכל, האם זה יכול לפגוע באמייל? שמעתי שאחרי האוכל החומציות בפה עולה, והאמייל הופך ליותר "רגיש" וצחצוח יכול להסיר שכבה עבה יותר מאשר כשמצחצחים לפני האוכל. 109.65.199.104 15:33, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

הפרשת החומצה היא תוצר לוואי של המטבוליזם של חיידקים החיים בחלל הפה, בעיקר strp. mutans אבל לא רק הוא.

צחצוח השיניים נועד בעיקר לסלק את שאריות המזון, כך שלא יהיה לחיידקים מה לאכול, ואפקט נוסף שלו יכול להיות העלאת ה pH, כלומר- הורדת החומציות.

מכאן שלא לצחצח שיניים אחרי האוכל פירושו לתת לחיידקים להפריש עוד חומצה, מה שלא כל כך הגיוני לעשות אלא אם בן הזוג הוא/היא רופא/ת שיניים. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"א • 20:15, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

לי הסבירו שעקב החומצה השיניים רכות יותר, כך שצחצוח מיד לאחר האוכל יותר מזיק מאשר מועיל, וצריך קודם שחומציות הפה תרד. כאמור, אני לא מומחה, כך הסבירו לי. ‏Setreset • שיחה 21:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

arcsin

מתמטיקאי מומחה יודע לענות למה $\sin(2\sin ^{-1}(x))=2x{\sqrt {1-x^{2}}}$?

נסה להציב $x=\sin(y)$. בשני האגפים יתקבל $\sin(2y)$. בברכה, Tomn - שיחה 16:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

שדה מגנטי של חלקיק בודד

שאלה שאני לא מצאתי לה תשובה בשום מקום. יש לי חלקיק Q במהירות V הנע לאורך ציר הX. איך אני מוצא מה השדה המגנטי שלו בנקודה כלשהי $(0,y_{0})$? אין אף מערכת בה השדה החשמלי או המגנטי הוא אפס(יש עוד חלקיק בבעיה).

בבקשה אל תפנו אותי ללכת לחפש במקום אחר. 79.176.219.194 17:42, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מה הכוונה ב"שדה המגנטי שלו"? הכוח שמופעל עליו או השדה שהוא יוצר?

השדה שהוא יוצר בנקודה $(0,y_{0})$.

79.176.219.194 22:46, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מניח שבגסות אפשר להתייחס לחלקיק כתייל נושא זרם. מה שכן, בגלל שהחלקיק בתנועה אז גם השדה המגנטי בכל נקודה משתנה ולכן השדה גם תלוי בנקודה בציר ה-X שהחלקיק נמצא בה SharpImpact - שיחה 23:26, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

ומה התלות? נגיד הוא נמצא ב$(x_{0},0)$ ברגע המדידה. זאת לא שאלה "קלסית" של שדות של חלקיקים בתנועה? אין איזו "שיטה מוכחת"( בגסות תיל נושא זרם? לדעתי ממש לא)? 79.176.219.194 23:57, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מה זאת אומרת "יש עוד חלקיק בבעיה"? ניסית לרשום את טנזור השדה האלקטרומגנטי במערכת החלקיק Q ולעשות טרנספורמציות לורנץ למערכת שבה אתה רוצה את התשובה? אם יש עוד מקורות אתה יכול לעשות סופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 09:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אתם רוצים- השאלה הספציפית שאותה אני מנסה לפתור היא:

אלקטרון שמטענו e = -4.8×10^-10 esu נע במערכת המעבדה במהירות $v=-0.7c{\hat {x}}$ מולו נע פוזיטרון, שמטענו שווה בגודל והפוך בסימן למטען האלקטרון, ומהירותו היא $v=+0.7c{\hat {x}}$ ברגע t = 0 החלקיקים פוגשים זה את זה בראשית הצירים, ומחסלים אחד את השני. מהו גודלו של השדה המגנטי במערכת המעבדה, ברגע t = -4.76524×10^-11 sec בנקודה (x,y) = (0, 1 cm)?

המערכת ברגע המדידה כוללת שני מטענים בתנועה. ככה שאין מערכת בה הדה החשמלי או המגנטי מתאפס. לא מכיר את המושג טנזור. 192.114.105.254 15:25, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה בעצם שאלה על יחסות פרטית בקונטקסט של אלקטרומגנטיות אז בו נעזוב את המילה טנזור שהיא אולי מפחידה עד ששומעים אותה מספיק פעמים. זה ברור שהשדה הכללי הוא סופרפוזיציה של השדות שנוצרים מכל אחד מהחלקיקים? כדי לחשב שדה של חלקיק אחד, חשב אותו במערכת שלו (יש רק שדה חשמלי) ואז תעביר למערכת המעבדה בנקודה שרצו. תעשה אותו דבר לחלקיק השני ותחבר (וקטורית). בהצלחה, ירון ק. - שיחה 16:56, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה בעייתי. אין אף מערכת בה יש רק שדה חשמלי או רק שדה מגנטי. במערכת הפוזיטרון יש את השדה החשמלי שנוצר מהפוזיטרון עצמו ושדה חשמלי "מעוך" שנוצר מהאלקטרון ובנוסף לזה גם שדה מגנטי שנוצר מהאלקטרון. 79.176.219.194 17:49, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

במערכת דימיונית שבה יש רק את האלקטרון והוא במנוחה יש שדה מגנטי? ירון ק. - שיחה 19:55, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

במערכת אחרת לגמרי שם יש אלקטרון במנוחה אין שום שדה מגנטי, אלא רק שדה החשמלי כמובן. אבל בבעיה הספציפית שלנו, אין מערכת כזאת בה יש רק אלקטרון במנוחה.

חשבתי בכיוון של "להחליט" שהמערכת של הבעיה שקולה לגמרי לסכום מערכות של חלקיק חיובי בתנועה וחלקיק שלילי בתנועה, אבל זה לא כך. זה לא כמו "שיטת הדמיות" שבו אפשר להחליף מוליך במטען דמות ולהגיד שזה בעיות שקולות ולכן נפתור את הקלה יותר. כאן מערכת של מטען חיובי מושפעת ממערכת המטען השלילי גם בשדה החשמלי וגם במגנטי. לכן אם אנחנו רוצים להחליף את המערכת של האלקטרון ב"פשוטה יותר", אנחנו צריכים להוסיף מקור לשדה חשמלי ולשדה מגנטי. וזה הופך אותה למסובכת בהרבה. 109.64.208.138 20:06, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אין קשר למטעני דמות, אלה לסופרפוזיציה של שדות. אם יש לך שני מטענים או שני זרמים, אפשר לחשב את השדה של כל אחד בנפרד, לא צריך "להחליט" זה פשוט עיקרון הסופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 22:34, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

עם הבדל משמעותי. פה אני צריך "להפר את חוקים" אם אני מחליט שבמערכת המנוחה של אלקטרון אין שדה מגנטי. תחושב על זה שאני עושה לשדה החשמלי במערכת האלקטרון טרנספורמציה למערכת המעבדה ומקבל מספר כלשהו. מספר זה הוא שקר, כי יצאתי מנקודת הנחה שבמערכת העצמית של אלקטרון אין שדה מגנטי. ולכן צריך להכניס את השדה הזה כתיקון. כנ"ל במערכת הפוזיטרון. אי אפשר לעשות פה סופרפוזיציה של "כאילו כל מערכות שנות לא משפיעות אחת על השניה". כי המערכות המקוריות כן משפיעות אחת על השנייה. החיבור של השדות היה נכון אילו היה איזה "קיר" שמפריד בין מערכת הפוזיטרון למערכת האלקטרון. 109.64.208.138 23:00, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

לפני מה שאמרת המהירות קבוע ולכן המערכות לא משפיעות אחת על השניה. אם אתה מחשב שדה של שני מטענים, אתה מתעלם השדה של אחד כשאתה מחשב את השני נכון? לא צריך שום קיר. ירון ק. - שיחה 08:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא הגיוני. מה שאתה אומר שהשדה שיוצר אלקטרון בנקודה $(0,y_{0})$ לא מושפע מהתנאים במערכת העצמית של האלקטרון. מה שאני אומר שהשדה המגנטי של האלקטרון בנקודה $(0,y_{0})$ מושפע מהפוזיטרון כי הוא יוצר שדה מגנטי במערכת העצמית של האלקטרון. ומכאן שצריך לעשות סופרפוזיציה של המערכות- "השדה המגנטי של אלקטרון שרואה פוזיטרון" ו"שדה מגנטי של פוזיטרון שרואה אלקטרון". זה שמתעלמים משינוי במהירות זה כנראה בגלל שהוא קטן מדי, לדעתי. ואגב התשובה במקרה שהולכים לפי השיטה שלך יוצאת לא נכונה (קיבלתי 2.586E-10 וזה בטוח לא נכון). 109.64.208.138 09:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי אתה יכול להסביר לי את הביטויים הבאים בהם השתמשת: "התנאים במערכת העצמית של האלקטרון", "אלקטרון שרואה פוזיטרון". נראה לי שיש לך בעיה בהבנת רעיון הסופרפוזיציה. ירון ק. - שיחה 15:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

יכול להיות. ננסה להסביר את החשיבה שלי- במערכת המעבדה ישנם שני חלקיקים נעים- אלקטרון ופוזיטרון וכל אחד מהם יוצר שדה מגנטי וחשמלי. במערכת הפוזיטרון יש שדה חשמלי הנוצר על ידי פוזיטרון, שדה חשמלי הנוצר על ידי אלקטרון ושדה מגנטי הנוצר על ידי אלקטרון. באופן אנטי-סימטרי במערכת האלקטרון. לזה התכוונתי במילים "פוזיטרון שרואה אלקטרון" ו"תנאים במערכת העצמית של הפוזיטרון". הטענה שלי היא שאני לא יכול להמיר את הבעיה לסכום בעיות של כל חלקיק בנפרד בלי השפעת החלקיק השני. הנימוק שלי (אולי שגוי)- אם מתייחסים למערכת האלקטרון כמבודדת ועושים בה טרנספורמציה של שדה חשמלי לשדה מגנטי במעבדה מקבלים ערך כלשהו. הכפלה שלו פי 2 אמורה לתת את השדה של שני החלקיקים( מטעמי סימטריה, השדות מתחברים). אבל אילו היינו מחשבים את השדה המגנטי והחשמלי ששוררים ב"מערכת האלקטרון האמיתית"( זאת שבשאלה), אז ועושים להם טרנספורמציה למעבדה- אז היינו מקבלים ערך אחר לגמרי. וההכפלה שלו פי 2 לכן תתן ערך שונה מזאת שבניסיון הראשון( כשהנחנו שניתן לראות את המערכת כסכום מערכות מבודדות). 79.182.218.130 16:16, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

טיעון סימטריה צריך להיעשות בזהירות. אין כאן סימטריה, אז אי אפשר פשוט להכפיל פי 2. לעומת זאת, עיקרון הסופרפוזיציה בהחלט עובד. ‏Setreset • שיחה 18:27, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אהא.. אולי פה כבר הכלב. איפה נשברת הסימטריה? שים לב, אני מתעניין בגדול של השדה. 79.182.218.130 18:56, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

שים לב שיש הבדל בין מערכת ייחוס (אינרציאלית) או frame, למערכת בקונטקסט של סופרפוזיציה: מצב דימיוני שבו רק חלק מהמטענים קיימים. באנגלית אלו מילים שונות ויכול להיות שהייתי צריך להיות יתר זהיר כשהשתמשתי בהן. דרך אגב בשני המקרים מדובר על כל המרחב, כלומר זאת לא חלוקה של המערכת הכוללת לשני חלקים. לגבי שבירת ה"סימטריה" מספיק שהנקודה שבה נשאלת היא במרחק שונה מהחלקיקים. ירון ק. - שיחה 20:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

איוורור

למה האוויר בחדר או דירה שנשארו סגורים למשך כמה ימים, מרגיש "דחוס" ו"לא מאוורר"? אילו חומרים או תהליכים באוויר שלא בוצעה בו תחלופה גורמים לכך? תודה לעונים.

התהליך שהתבצע באוויר הדירה נקרא נשימה. בתהליך זה מתחלף חלק משמעותי מהחמצן בפחמן דו-חמצני.. עִדּוֹ - שיחה 23:33, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

אלא שהאוויר מרגיש דחוס ולא מאוורר גם ואולי בעיקר כשבני אדם לא נמצאים בדירה מספר ימים, לדוגמה כשחוזרים לבית לאחר שנעדרים ממנו כמה ימים. כשבני אדם שוהים בחדר למספר ימים מן הסתם הם דואגים לתחלופה של אוויר.

כי מצטבר אבק

שאלה קנטרנית

האם מישהו\י יודע\ת באיזה שנה יצא הגליון הראשון של הירחון - The Marker Women? אני יודע שהוא שבק חיים השנה, אבל מתי הוא התחיל? 132.66.22.118 19:22, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

מדוע במשפחתי מתלהבים מילדים בלונדינים?

תראו, יש לי במשפחה שני דודים; דוד שצבע עורו בהיר (ושזוף), ועיניים כחולות, ו-דודה ובעלה שהם "ההפך" בלשון המעטה. (בעלה ממוצא תימני-מרוקאי והוא ממש שחום באופן טבעי).

לשני הזוגות יש ילד בן 5. בעת ליכוד משפחתי, משום מה, האחייניות, הבנות דודות וכו' מעדיפות לשחק עם הילד הבלונדיני והעיניים הכחולות, הן ממש מתלהבות ממנו וכל רגע אומרות כמה הוא יפה, הן מציעות לו הפתעות וכו', וממש לא עוזבות אותו. ההפך הגמור קורה עם הילד השחום בעל השיער השחור, שהוא שקט ושליו ובאמת פשוט אחלה של ילד. ההשערה שלי היא בכל מקרה זו; בני הגזעים שהכלל האנושי לא מכנה "בהירים", כמעט תמיד יראו בבלונדינים עם עיניים כחולות משהו יפה (ומרגש), (ובעיניים כחולות בכלל אגב). ואני שואל למה?.

אני מצטער עם זה נשמע גזעני למישהו, זו פשוט לא כוונתי. מה שאני שואל את המומחה הוא מדוע זה קורה; האם המחקר הפסיכולוגי מצא משהו בעניין?. תמיד הרגשתי אגב שכל שאר הגזעים נושאים עינהם לנשים שנראות "נורדיות", "סלאביות" או "ברונאטיות". שוב, אני מבקש שלא תכעסו עליי, אני לא אשם שזה הרושם שלי מהמציאות. המקרה שתיארתי שבו צפיתי מהצד פעם אחר פעם, טבע בי סקרנות שהלכה וגברה עם השנים.

אני חושב שהשאלה אלגנטית בדיוק כמו השאלה; למה ילדות קטנות נוטות לחבב דברים "ורודים". תודה רבה למומחה!

למה כל כך הרבה התנצלות על הצגת שאלה מעניינת ובאמת במקומה? ההעדפה הרגשית (ולעתים גם המעשית) שלנו את בהירי העור, השיער והעיניים נובעת ממספר גורמים:

• אסוציאציה פסיכולוגית - אנו מזהים בהיר עם נקי וכהה עם ליכלוך. בהשאלה מכך אנו מזהים בהיר עם תכונות חיוביות וכהה עם תכונות שליליות (וראה שבתרבות המערב המלאכים מתוארים כבהירים בעוד הרשעים מתוארים ככהים).
• חינוך - בתרבות המערב (הכוללת היום את רוב המין האנושי) מחנכים אותנו ש"בלונדינים" ו"בלונדיניות" הם אסתטית יפים יותר, סקסיים יותר ומושכים יותר (אך לעתים גם טיפשים יותר - ראה "הבלונדית הטיפשה"). אותו חינוך, אגב, מחנך ילדות לאהוב ורוד וילדים לאהוב כחול.
• אופנה - מעצבי האופנה העולמית במאה ה-20 החליטו שבלונדיות ורזון הם אופנתיים וכך היה ! במאות קודמות דווקה נשים "שמנמנות" וכהות שיער נחשבו לאופנתיות ומושכות.
• גזענות - כבר נאמר שבכל אחד מאתנו חבוי גזען קטן (ואני מוסיף - או גדול). עדיין יש רבים מאוד הסבורים שגזעים נורדיים בהירים עולים בתכונותיהם האישיות, תרבותיות ושכליות על הגזעים הכהים.

סיכום - כפי שאתה רואה הכל תלוי בדעות קדומות חסרות כל בסיס מדעי או מוסרי. היות שדעות קדומות הן תמיד מסוכנות, עלינו להלחם נגדן בכלן כוחותינו. --וידנפלד - שיחה 11:01, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

זה מעוגן במחקרים? או השקפתך הפרטית? יש אנתרופולוגים הסבורים אחרת. למשל כאן. קוראים למדור הזה "הכה את המומחה". אני נדהם כל פעם מחדש מרמת הביטחון המופגנת כאן על ידי אנשים שעונים שלא בתחום מומחיותם. למען הסר ספק, אני לא מומחה בתחום ואפילו לא קרוב לכך.אודי - שיחה 11:36, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מתאר כאן מקרה אחד של העדפה לפרט מסוים. אני לא בטוח שזה באמת מייצג העדפה למראה/גזע מסויים.יואלפ - שיחה 12:51, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

וידנפלד, הטענה הראשונה שלך הגיונית, ולא בדיוק דעה קדומה. יותר קל להיעשות כהה מאשר בהיר (לכלוך אך לא רק) ולכן עדיף אבולוציונית להעדיף אישה בהירה. אמא שלי לימדה אתיופים בכיתה, וכשהיא הראתה להם תמונות של שחקני NBA הם הגיבו ב"איכס! הוא שחור!". זה לא עניין של חינוך, לפחות לא רק. "מעצבי האופנה העולמית במאה ה-20 החליטו שבלונדיות ורזון הם אופנתיים" - מה? החליטו? למה החליטו? נשים שמנות בעבר הצביעו על פריון; דוגמניות היום, למעט מקרים קיצוניים, רזות בצורה שעדיין מעידה על בריאות ופריון - ולו רק בזכות הסימטריות. אני משוכנע - ואין לי בדל של ראיה לתמוך בזה, זאת דעה קדומה אישית - שבנות (לרוב) יעדיפו ורוד גם אם מי שיגדל אותן יהיה עיוור צבעים. חלפו הזמנים שחשבנו שהכל הוא תלוי תרבות וחינוך. תרבות וחינוך יכולים לעזור לאנשים להיות מוסריים יותר או פחות, אבל הם לא הגורמים היחידים או העיקריים לכל הרוע האנושי. למעט בהיעדרם. --אלעזר - שיחה 18:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

1) לאודי - * אם אתה "לא מומחה בתחום וגם לא קרוב לכך" על שום מה הגעת למסקנה שדברי אינם נכונים? ומדוע אתה עונה על נושא שאינו בתחומך ואף לא קרוב אליך?

• האם העתון TIMES נחשב בעינך למקור סמכות מדעי בתחום האנתרופולוגיה?
• אין שום תחום מדעי שבו כולם חושבים אותו דבר. בכל תחום שהוא יש גם חושבים אחרת ומומלץ, אך לא חובה, ללכת לפי דעת הרוב. בתחומי האנתרופולוגיה והקשור בהם (תחומים שאני סבור שאני מתמצא יחסית טוב בהם) חושבים שהעדפת מראה גוף מסויים על מראה שונה הוא עניין של תרבות וחינוך ו-דעות קדומות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

2) לאלעזר - לא הכל אבולוציה, דרוויניזם וגנטיקה. קיימים כוחות אדירים נוספים שמשפיעים על האנושות: חינוך, תרבות, אופנה, טעם ודעות קדומות. בימי הרנסנס (למשל) העדיפו נשים "מלאות" לא כי הן פוריות יותר אלא כי הפרופורציות של גופן נראו מושלמות יותר באותם ימים בעיני אומנים ומעצבי אופנה. אותם אומנים ציירו את ישו היהודי הגלילי כבהיר עור ושיער ואת יהודה איש קריות (יהודי אחר, מאותו איזור) ככהה עור ושיער, לא מסיבות בריאותיות אלא כי סברו שבהיר מסמל טוב וכהה מסמל רע. באותו הזמן, ציירים אפריקניים בחבש ציירו את ישו ככושי כי בעיניהם גם כהה יכול להיות קדוש. אני מקווה שגם אתה סבור שתורות גזע המבדילות בין אנשים "עליונים" ו"נחותים" לפי מראם, צבע עורם וגודל אפם הן חסרות כל יסוד מדעי ואבולוציוני והן רק תוצאה של דעות קדומות וחינוך נפשעים. --וידנפלד - שיחה 22:24, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אין לי ענין להתווכח עם חסידי התקינות הפוליטית שמעדיפים לעצום עינים בשם התורה הקדושה.אודי - שיחה 09:02, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא כל כך מבין את השאלה ואת ההתפתלויות בנושא. האם יש מישהו שחולק על כך שבלונד וכחול זה מהצבעים היפים שיש? למה צריך להיזקק ל'חינוך' כדי להתפעל מגווני זהב ותכלת? --ג'יס - שיחה 09:42, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי העדפה לורוד\כחול, קראתי בספר כלשהו, נדמה לי "האב, הבן והגן" של מאט רידלי, שבמקרה זה מדובר כנראה באמת במוסכמה תרבותית: בבריטניה הויקטוריאנית ורוד שויך דווקא לבנים וכחול לבנות. 109.160.151.231

וידנפלד, אני רוצה להבהיר משהו: אין שום קשר בין שאלת הביסוס המדעי של נושאים כאלה ואחרים לבין שאלות של מוסר. גם אם היתה נניח איזו הוכחה מדעית שאנשים שחורים הם טיפשים יותר מאנשים לבנים, זה לא נותן הצדקה לשום יחס שלילי, מכל סוג שהוא, מצד לבנים לשחורים. במובן הזה, כן; אפשר להשיג השבחה של האנושות לכיוון של אתלטיות, יכולות אינטלקטואליות (מוגדרות היטב) או אריכות ימים על ידי סוגים שונים של אאוגניקה; למשל, הנאצים היו יכולים להגיע לחברה שכולה בלונדינית גבוהה עם עיניים כחולות. הנקודה היא שדבר כזה הוא מחריד ולא מוסרי. נקודה. בלי שום קשר לנכונות המדעית שלו, ובלי שום קשר לכמות הכישרונות הטובים שפעולה כזאת תגרום או לא תגרום לאנושות לאבד. אם אתה אומר אחרת, אתה מפיל את עצמך למלכודת: יום אחד יגלו שטעינו והומוסקסואליות איננה תורשתית בשום דרך אלא השפעה סביבתית בלבד. איך אמורים להתייחס להומואים? התשובה היא "אותו דבר" כי אין שום קשר בכלל לשאלת המולדות.

ואתה מתעסק פה בשאלת הביצה והתרנגולת: מי קדם, אמני אותה תקופה (שבאופן יוצא דופן הסכימו ביניהם, כמו גם אמנים מודרניים שמסכימים לפתע להפך) או המוסכמות החברתיות (שתמיד מסכימות משום מה עם אמני התקופה, גם באזורים שלא רואים כמעט אומנות). זו טעות: כשציבור של אנשים אוהב דברים מסויימים, זה מסיבות ספציפיות בדרך כלל. קשורות תמיד. תמיד. ישירות או בעקיפין, לאבולוציה. למה? כי ככה נוצרנו. אני מבסס את דברי בין היתר על דברים שמוזכרים בספר "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר. --אלעזר - שיחה 22:00, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

שלוש הערות קצרות מאוד, אלעזר:

• אני מעריך את התייחסותך הרצינית לנושא, בשונה ממגיבים אחרים.
• המדע חייב להיות תמיד קשור למוסר. מדע לא מוסרי מביא דרוויניזם חברתי, לפצצות אטום על הירושימה ולמחקר בכוון שכפול בני אדם.
• עצתי לך, אל תשתמש יותר בטיעון "למה? כי ככה". טיעון כזה לא משכנע אף פעם. --וידנפלד - שיחה 21:54, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה... לא מסכים עם הטענה השניה. לא המדע צריך להיות קשור למוסר אלא השימוש בו; המדע חותר לאמת, האדם המנצל אותו וחוקר אותו צריך לחתור למוסר, ובפרט לא ענית על הדוגמה ההיפותטית שהבאתי. לטענה השלישית - לא עניתי "כי ככה" אלא "כי ככה נוצרנו". כי אם המין האנושי נוצר באבולוציה אז כל מאפיין שלו חייב בהגדרה לנבוע ישירות או בעקיפין משיקולים אבולוציוניים. השאלה היא כמה בעקיפין, ואני טוען שלרוב הקשר הוא ישיר למדי. כמובן שטענה כזאת דורשת אישוש - ועד כמה שראיתי יש אישושים לא רעים. אני מקווה שאתה לא מהסוברים שאנשים מפחדים מהחושך בגלל שהחברה לימדה אותנו לפחד מהחושך. פחד מחושך היה חשוב מאוד להישרדות של המין האנושי ולכן ("לכן" במובן האבולוציוני) הוטמע בנו באופן מולד. --אלעזר - שיחה 22:04, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

צר לי שאתה ממשיך לדבוק בדעה שהכל ("ישירות או בעקיפין") הוא תוצאה של אבולוציה. הומו ספיאנס הוא תוצאה של אבולוציה. האם גם הומו ספיאנס בלונדי והומו ספיאנס כושי הם תוצאה של אבולוציה? אבולוציה של מה? אני, בניגוד לרוב האנושות, אתאיסט גמור ומרקסיסט קיצוני. האם אני מוטציה מבחינה אבולוציונית? שוב אני חוזר על כך - ישנם כוחות אדירים שמשפיעים עלינו, סביבתיים וחברתיים שאינם קשורים לאבולוציה. --וידנפלד - שיחה 22:42, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לשאלתך הראשונה, כן. לשאלתך השניה, לא; מבנה המוח שלך הוא תוצר של אבולוציה. הדעות שלך הן תוצאה של האינטרקציה בין המוח הזה, על אמצעי הקלט-פלט שלו, עם העולם שמסביבך. ברור אם כן שההשפעה היא סביבתית, אבל הנטיה לדעות מסויימות (למשל אמונה דתית) נובעת מההתפתחות המסוימת של המוח שלנו, באבולוציה. לא האמונה הדתית עצמה של פרט יחיד, שהיא שוב, תוצאה של מפגש בין תוצר אבולוציוני לסביבה הספציפית שבה הוא גדל (ופה יש השפעה סביבתית. לא אמרתי שאין בכלל ולזה אני קורא "בעקיפין"), ובכלל פרט יחיד יכול להיות שונה בהמון מובנים מהממוצע הכללי ואין כאן סתירה.--אלעזר - שיחה 12:47, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

על הדרגות ותת הדרגות במיון עולם הטבע

זוהי שאלה שהעליתי כבר כאן.

מפאת חשיבותה אני מפנה אליה גם כאן.

תודה, וערב טוב. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ג באב ה'תשע"א • 23:18, 22 באוגוסט 2011 (IDT).

לטקסונים אין "ממשות ביולוגית". בכל אופן הערכים על משפחה, סדרה ומחלקה בויקיפדיה האנגלית אינם מסייעים במאומה לפיזור הערפל בשאלה הזו: הם רומזים (באותן מלים) שמדובר בקבוצות שרירותיות שהוטבעו על-ידי טקסונומים ואומצו על-ידי טקסונומים אחרים מטעמי נוחות. עוזי ו. - שיחה 23:30, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

קרא את הפסקה Defining a phylum בערך על מערכה (טקסונומיה) באנגלית. מעניין לראות שכמעט כל מלה שם תקפה למשפחה ולמערכה באותה מידה בדיוק. עוזי ו. - שיחה 16:43, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

היסטורית, ההגדרה של מין טקסונומי ושל ממלכה נשענו על ממצאים אימפיריים ושאר ההגדרות הטקסונומיות נשענו קצת על תחושת בטן וקצת על סקירת שוני סטטיסטית בין יצורים. מאז הממצאים האימפיריים מעט התערערו בהגדרת המין (לא תמיד יש הפרדה מוחלטת בין מי שכן ומי שלא יכול להעמיד נכדים ביחד) ובהגדרת הממלכה (יש יצורים שממש לא פשוט לקבוע אם הם חיה או צמח). אולם, סטטיסטית, קל יותר לסווג כי אנחנו מכירים טוב יותר את הגנום של היצורים החיים.

חשוב להזכיר גם שמושג ההגדרה, כשלעצמו, אינו תמיד מושג פשוט. אולי במתמטיקה או בפיזיקה קל להשתמש בהגדרות. בכימיה זה כבר מתחיל להתערער וצריך מוסדות שידאגו שההגדרות יישארו אחידות וכיוצא בזה. בביולוגיה זה עוד יותר קשה להשתמש בהגדרות ובפסיכולוגיה זה כבר הרבה פעמים אתגר של ממש להגדיר דברים. צר לי. עִדּוֹ - שיחה 17:00, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה. קיבלתי את דבריך. מצד שני, גם אם ישנה בעיה פילוסופית במושג "הגדרה" (נדמה לי שהרב מיכאל אברהם כתב משהו בנושא), עדיין קיים המושג "לשׂבר את האוזן".

אמנם, ישנם מקרים שבהם אין צורך בשום הסבר ושום שׂיבור אוזן: גם אם לישר ולנקודה אין הגדרה ממשית, עדיין די ברור לכל אחד, לפחות באופן פשטני, מהו ישר ומהי נקודה. גם ללא הגדרת הביולוגיה לחיים, אנשים תופשים באופן אינטואיטיבי את המושג;

אך ישנם מקרים שבהם נצרכות ההגדרות. אם אינן, או שהן קשות, ניתן גם לתת תפישה פשטנית: גם לאדם שלא למד פיזיקה, ואינו מבין את המושג "כוח", קל להסביר שנדרש כוח יותר גדול על מנת לשנות את מהירותה של משאית מאשר על מנת לשנות את מהירותו של תלת אופן, אפילו אם שניהם נעים באותה מהירות קבועה. למעשה, נתנו לו תחילת הבנה פשטנית למושג הפיזיקלי "כוח".

לכן, כל שביקשתי הוא, שבערך המדבר על משפחה, תהיה איזשהי הכוונה לגבי משמעות המושג, איזשהי אחיזה לאנשים להבין אותו. הרי ההבדלה בין הממלכות, או בין המערכות, אינה הבדלה לשם ההבדלה. יש לה איזשהו תפקיד, איזשהי משמעות ערטילאית, שניתן לצייר לפחות בקוים כלליים. הרי זוהי מטרתו של ערך באנציקלופדיה: הבהרה של מושג או של עניין, נתינת רקע, ציור בקוים כלליים. כשאני קורא את הערכים הללו, אני נשאר לגמרי חסר מושג.

יש לי הצעה. אם לא ניתן להגדיר מהי משפחה, לפחות ניתן להסביר בַּערך משפחה, מהי עמדתם של הביולוגים הסוברים שדביבון פנדה שייך למשפחת הדוביים (כלומר, אילו מאפיינים משותפים לו ולשאר חבריו למשפחה), מהי עמדת המשייכים אותו למשפחת הראקוניים (כלומר, אילו מאפיינים משותפים לו ולשאר חבריו במשפחה, ואילו מאפיינים מבדילים אותו ממשפחת הדוביים), ומהי עמדת המקימים לו משפחה משל עצמו (כלומר, אילו מאפיינים מבדילים אותו גם ממשפחת הדוביים וגם ממשפחת הראקוניים, ומייחדים רק אותו). בנוסף, ניתן בכל ערך להביא מספר דוגמאות לחברים במדרג, ולהסביר אותם. הדבר נותן איזשהו מושג. לדוג', בערך על הסדרה, ניתן לכתוב משהו כזה (אני לא ביולוג, אבל אני מקוה שהכוונה הכללית ברורה):

”...המחלקות הידועות ביותר לרוב האנשים, הן אלו השייכות למערכת המיתרניים. להלן, מספר דוגמאות למחלקות ממערכה זו:

• מחלקת העופות - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים בנוצות, בעמוד שדרה ובשלד, בזוג רגליים יחיד, בזוג אברונים המותאמים לתעופה ונקראים כנפיים ובעצמות חלולות וקלות. התפתחות עוברי העופות עד ללידתם מתרחשת מחוץ לרחמה של האם, בתוך ביצה שהיא מטילה.
• מחלקת הזוחלים - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים בעמוד שדרה ובשלד, גופם מכוסה בקשקשים קרניים צפופים הבנויים מתאים מתים, ולהם ארבע רגליים, שתיים קדמיות ושתיים אחוריות.
• מחלקת היונקים - האורגניזמים המשתייכים למחלקה זו מתאפיינים ב...

במערכת המיתרניים קיימות גם מחלקת הדו-חיים ושְלוש מחלקות הדגים: דגי גרם, דגי סחוס וחסרי לסתות...”

אויש, מצטער על האריכות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ד באב ה'תשע"א • 14:30, 24 באוגוסט 2011 (IDT).

אביתר שלום. שאלתך חשובה ומעניינת. התשובה היא בעייתית: ההגדרה פשוט משתנה מתחום חקר אחד למשנהו. מתפתחת טרמינולוגיה שונה בין חוקרי בע"ח לחוקרי צמחים, וכך אין אחידות במונחים. אוריה אורן - שיחה 14:12, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על תשובתך. האם תוכל להתייחס לכך בערכים המתאימים? לכאורה כל מה שאמרת, וכל מה שאנשים אחרים אמרו מעלי, צריך להיכנס לערכים, ולא להישאר בארכיון נידח ב"הכה את המומחה". שוב תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה באב ה'תשע"א • 14:46, 25 באוגוסט 2011 (IDT).

חיים בן פסח

אני חושבת שאני פניתי למקום הלא נכון אבל אשמח אם מישהו יעזור לי בכל זאת,או יפנה אותי למקום הנכון אני חיפשתי מידע בויקיפדיה על חיים בן פסח האם היה קיים ערך כזה והוא נמחק? תודה--Haya831 - שיחה 13:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

1. , 26 בינואר 2007 Odedee (שיחה | תרומות) מחק את חיים בן פסח ‏ (הוחלט למחוק)
2. 02:53, 26 בינואר 2007 ערן (שיחה | תרומות) מחק את חיים בן פסח ‏ (טרול) ---היה ונמחק.

אפשר ליראות את הדיון מחיקה איכשהו?--Haya831 - שיחה 14:51, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

לא, מסיבות של פרטים אישיים. שנילי - שיחה 07:17, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

למה לבנים חם ולבנות קר?

שאלה קצת תמימה- בחדר ממוזג הבנות תמיד יגידו לכבות את המזגן והבנים להגביר. למה?

ידוע שהפטמות מזדקפות בקור. 212.143.134.129 16:29, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא בטוח שמה שאתה מציג כעובדה הוא נכון. אולי התצפית שלך חלקית ולגמרי במקרה היית נוכח באירוע או שניים שבהם זה היה כך. מאיפה בדיוק הגיע הנתון שלבנים תמיד חם ולבנות תמיד קר?. עִדּוֹ - שיחה 16:51, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

בדוק זאת. כמעט תמיד( חוץ ממקרים די בודדים) נשים מבקשות לכבות מזגן. 79.176.217.127 18:30, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה כן עובדה מדעית. אני זוכר שראיתי כתבה על זה ב-ynet פעם, אני אנסה לחפש אותה. בכל מקרה הסיבות העיקריות הן פיזיולוגיות - הן מזיעות פחות (ולכן החום שעל הגוף מתנדף בקלות יותר) ולרוב הן גם מורידות שערות שאצל הגברים שומרות יותר טוב על חום הגוף. SharpImpact - שיחה 17:16, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

מצאתי SharpImpact - שיחה 17:19, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

נראה לי מאוד לא מדעי. קראתי את הכתבה ודי האמנתי לה עד לשורה "אצל נשים, חום הגוף מתנדף ביתר קלות בשל היעדר ההזעה.". זה לא רק עושה רושם שהכותב לא מקצועי, אלא גם מעמיד בספק את השכלתו. הרי כבר בכיתה ז' לומדים שמנגנון ההזעה הוא זהה שנועד לקרר את הגוף. וככל שמזיעים יותר מתקררים יותר. למה שהעדר הזעה יהיה מנגנון קירור? גם ההסבר על שער גוף שנכתב לקראת הסוף נראה קצת מפוקפק. צפיות הבגדים הרבה יותר גבוהה מצפיות השער בגוף, ככה שגבר עם גופיה פחות מוגן מאבדני חום מאשר בחורה עם חולצה ארוכה. לכן אולי גם ההסברים בראש הכתבה הם שטויות. הדבר היחיד שאולי נכון זה שגברים שרירים יותר. כי בדרך כלל בנות שחם להם או שמנות או ממש בכושר. 79.176.217.127 18:30, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא חושב שיש ספק לגבי זה. לא לגבי כל אחת ואחד, אבל כן, רואים בקלות שהרבה יותר קר לבנות מאשר לבנים. כנראה שהסיפור של היעדר הזעה הוא נקודה ספציפית שמי שכתב את הכתבה לא הבין. --אלעזר - שיחה 19:58, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

זה מעבר לעובדה - זו אקסיומה. זה פשוט תמיד כך. כל מי שעובד עם בנות באותו חדר/מרחב יודע זאת. אנחנו מדליקים, והן מכבות.
האמת שהתשובה נראית לי פשוטה - גם אם אתה היית מדמם פעם בחודש, היה לך קר. לבנות יש הרבה פחות ברזל בדם, ויש לכך השפעות.

מאוד מעניין. לא שמעתי על תופעה דומה אצל מתאגרפים מקצועיים (וגם לא אצל מטופלים במחלקה הפרוקטולוגית). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא חושב שהסיבה היא כמות הברזל, אלא פשוט קצב המטבוליזם. הרי גם לקשישים קר, בין אם הם גברים או נשים. עד כמה שאני יודע, קצב המטבוליזם אצל גברים הוא גבוה יותר. גילגמש • שיחה 05:09, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי מדריך ASHRAE (התנ"ך של מיזוג אוויר) מטבוליזם הוא מהגורמים המשפיעים על משוואת איזון החום, ובין הגורמים המשפיעים על המטבוליזם מציינים את המגדר. בהתייחסות לטבלאות הנוחות על פי הן יש לתכנן מערכות מיזוג אוויר הם מציינים (בתרגום חופשי): "גברים בדרך כלל מרגישים חם יותר מנשים בתחילת החשיפה לטמפרטורה נתונה אך זה מתאזן תוך שעה עד שעתיים." (ראו http://courses.washington.edu/me333afe/Comfort_Health.pdf עמוד 27 פסקה שניה בטור ימין). שנילי - שיחה 07:15, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

למיטב זכרוני החלוש, הסיבה היא בהבדל ביחס בין הפורינים לפירמידינים במולקולות הדנ"א. אצל גברים נפוץ יותר הקישור גואנין-ציטוזין המכיל שלושה קשרי מימן לעומת הקישור אדנין-תימין הנפוץ יותר אצל נשים ומכיל רק שני קשרי מימן. קל יותר לשבור שני קשרי מימן מאשר שלושה, ולכן, הטמפרטורה יורדת מהר יותר אצל נשים, והן מגיבות לקור מהר יותר. מתניה • שיחה 08:25, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה ודאי מתלוצץ. הסיבה האמיתית היא שגלי הקור של המזגן, הנישאים באמצעות פונונים, מגיבים טוב יותר עם גלואונים, נשאי הכוח החזק, מאשר עם בוזוני W ו-Z, נשאי הכוח החלש. בפרט, גברים המבטאים שיעור עודף של גלואוני r-ag או g-ar מועדים יותר ללקות בדלטוניזם. נשים גם מתקשות יותר לחנות בהילוך אחורי, אבל זה כבר קשור לשבירת סימטריית CP. מקווה שעכשיו הדברים ברורים, ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשע"א • 11:18, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

גברים הם בד"כ בעלי מסה יותר גדולה, ולכן מאבדים חום בפחות יעילות, ופחות רגישים לקור. יואלפ - שיחה 12:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובה לעניין: בממוצע לבן יש 30% מסת שריר יותר מבת באותו גובה. (מקור - מרווין האריס, "בני מיננו"). מאחר ושריר מייצר חום גם בזמן מנוחה לבנים חם יותר. אילן שמעוני - שיחה 20:23, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

פירוש קצר ל"אנאבולי"

האם אני מסיק נכון שהמושג אנאבולי פירושו; "לא מעוקל", דהיינו, כימיקאל אנאבולי שמזריקים ישירות למחזור הדם בלי שיתפרק במערכת העיכול?. 79.176.29.128 23:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

anabole" which means "to build up"--המילה באה מיוונית ומשמעותה--לבנות.

אז הכוונה לחומרים שבונים את הגוף?. אם כך האין שומן גם כן אנאבולי?. 79.176.29.128 20:44, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בתחום התזונה הכוונה היא רק לחומרים ש-מעודדים- גידול וחלוקת תאים, וכתוצאה מכך גידול של מספר סוגי רקמות ובעיקר שרירים ועצמות.

מה הבעייה של עולם האקדמיה עם חשיבה מהותנית?

חשיבה אסנציאליסטית. מה הבעייה עם זה?, למה יש ביקורת כלפי "מהותניים"?. תודה. 79.176.29.128 23:37, 23 באוגוסט 2011 (IDT)

אחת הביקורות המכריעות כנגד המהותנות באה מצדו של הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין. ויטגנשטיין הציג את המושג דמיון משפחתי כדרך לקשר בין עצמים שונים השייכים לאותה קטגוריה. כלומר - אין בהכרח אוסף של תכונות המשותפות לכל העצמים בקטגוריה, והדמיון ביניהם עובר דרך עצמים אחרים.--מתוך הערך בוויקי העברית.

עטלפים

האם עטלפים יכולים ללכת על הרצפה?--Haya831 - שיחה 12:35, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לפחות האשף המצוי שביקר אצלי בבית לפני כמה חודשים (ושתמונתו מופיעה בערך) בהחלט עשה את זה. eman • שיחה • ♥ 12:43, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

העטלף הזה עד כדי כך נפוץ בערים שהוא מגיע לבתים של אנשים???--Haya831 - שיחה 13:02, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בד"כ שומעים אותו (הוא אחד היחידים שניתן לשמוע את הציפצופים שלו) כל הזמן בחוץ. אבל פעם הוא איכשהו נקלע פנימה. היה נורא מסכן ומפוחד. eman • שיחה • ♥ 13:16, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

נחמד! העיקר שהוא בסדר--Haya831 - שיחה 13:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אם אתה צודק שהוא אחד היחידים שאפשר לשמוע, אז הדבר הזה מפספס ממש. ראיתי פעם עטלף שמפטרל ומנסה לצוד פרפרים. כל פעם שהוא זיהה פרפר הוא היה צולל עליו תוך הגברת תדירות הצפצוף והקצב - ותמיד מפספס. עשרות פעמים ראיתי אותו מנסה, והוא לא הצליח אפילו פעם אחת. לא כל כך "אשף". --אלעזר - שיחה 18:34, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

בושה לעדה... eman • שיחה • ♥ 00:58, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אני מניח שזה תלוי איזה עטלף. ישנן כמעט אלף חיות שונות שהאדם מכנה בשם "עטלף". בישראל לבדה יש יותר משלושים מני עטלפים. עִדּוֹ - שיחה 21:03, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מומחה, אבל היתה לנו הרצאה על עטלפים (סוג של העשרה), והמרצה אמר שיש לעטלפים יכולות מטורפות לצוד חרקים קטנים מאוד ולזהות אותם ממרחקים ארוכים רק באמעצות יצירת גל קול, וע"י החזרתו (אקולוקציה משהו...) אך עש (או פרפר) הוא יצור חי שיכול לשבש את הגלים האלה ולהטעות את העטלף. אז נא אל תשפטו את העטלף בגלל מקרה יוצא דופן. הדברים שהוא מסוגל לעשות - זה לא יייאמן. 79.181.200.12 15:48, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

גיאומטריה- שאלות פשוטות

1) מה הצורה הגאומטרית המישורית של משולש פיצה? רק אל תתחכמו כמו שאתם עושים בדרך כלל ותספרו על שיטות שונות לחתוך פיצה ותבקשו להגדיר למה התכוונתי. ברור לכולם למה התכוונתי.

2)איך קוראים לצורה זו אם יש לפיצה עובי?

3) האם המושג "קוטר" מוגדר רק למעגל? או שאולי יש דרך להגיד קוטר לצורה אחרת ( נגיד האלכסון הגדול במלבן וכדו'). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי 1, מדובר בגזרה של עיגול. ראה מעגל#חלקים של העיגול. תרומות/109.160.151.231 20:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אכן צודק, ובפירוט:

1. גִזרה.
2. גזרה עבה? גזרה עם עובי? לא יודע.
3. קוטר מוגדר כמיתר של מעגל שעובר דרך מרכז המעגל. אין מקום להגדרה אחרת שכוללת מלבן.

דולב • שיחה 20:41, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

2.גזרה עבה לא, כי זה יכול להיות גזרה שהקשת שלה רחבה. מה שאתה מתאר זה גוף תלת ממדי שמורכב משני בסיסים - כל אחד בצורה של גזרה, ומחברת בינהם מעטפת.

כבר נתקלתי לא פעם במושג cylindrical sector. אפשר לתרגמו כ"גזרה גלילית", אבל אני לא בטוח שזה המונח הרשמי או המקובל בעברית. Tomn - שיחה 21:00, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

3.ישנן עוד צורות, כגון כדור (וכל ספירה) וכן להיפרבולה ועוד. שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! כ"ד באב ה'תשע"א • 20:47, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אפשר להגדיר קוטר לכל קבוצה במרחב מטרי, בתור המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות בקבוצה (פורמלית לוקחים את החסם העליון של קבוצת המרחקים). עוזי ו. - שיחה 20:55, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי 2: יש דבר כזה "גזרת גליל"? שם שאני המצאתי.

לגבי 3: האם מה שאתה אומר שקוטר של קובייה הוא האלכסון הראשי שלה? תרומות/79.181.217.208 21:21, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

הקוטר של קוביה הוא אכן האלכסון הראשי שלה. במקרים רבים הקוטר של הקבוצה הוא גם הקוטר של הכדור הקטן ביותר המכיל אותה, אבל זה לא תמיד כך. עוזי ו. - שיחה 01:43, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה 4: אז איך קוראים לחלק השקול לגזרת מעגל כשמדובר לכדור(לא גליל)- צורה של חרוט שהחלק השטוח בו הוא חלק מכדור?79.181.217.208 10:19, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אם מדובר בפלח של כדור שקודקודו במרכז הכדור, ושטח המגע בינו לבין יתר הכדור הוא בצורת חרוט, אז זהו האיחוד של חרוט וכיפה כדורית בעלי בסיס משותף. עוזי ו. - שיחה 10:39, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה לבוגרי תעסוקות מבצעיות בעזה

במסגרת עבודה על מפת העיר עזה בויקיפדיה:סדנה לגרפיקה#מפת העיר עזה אני מבקש לאמת את המיקום שנתתי לכיכר פלסטין. הקואורדינטות לדעתי הן 31.506209,34.461772 (מדרום מזרח לשוק פארס ברחוב עומר אל מוכתר). מי שיכול לסייע מוזמן להגיב פה או בסדנה. תודה.אודי - שיחה 21:44, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

כיפת ברזל

אם למשל כיפת ברזל שמוצבת בבאר שבע מיירטת טיל שנורה מרצועת עזה, לאן החלקים\רסיסי הטילים (שני הטילים - גם של האויב וגם של "כיפת ברזל") נופלים? האם זה מסוכן? תודה.79.181.200.12 15:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לאדמה, כמו כל דבר שנופל. התקווה היא שהרסיסים נופלים רחוק מהעיר, וכן זה מסוכן, אבל כנראה שפחות מרקטה עם חומר נפץ. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:01, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מעניין. צריך לתעד את זה מקרוב (לא כמו הסרטונים שמראים בחדשות). תודה . 79.181.200.12 15:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לא. זה מסוכן, וצריך לתפוס מחסה ולא לשחק משחקים חסרי אחריות על חשבון המשפחה, החברים והמדינה. --אלעזר - שיחה 22:42, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לא שיש לי שום מידע בענין כי בהחלט אין לי אבל- חשבתי שכמו שכיפת ברזל יודע איפה יש שטח פתוח ויכול לחשבן מתי טיל יפול שמה ובשביל כך לא כדאי לירות נגדו רקטה, אולי יכול לחשבן התוצאה לטיל מהרקטה ולחשבן היריה שהשפעת הרקטה יהיה שהטיל יפול במקום ובאופן פחות מסוכן. Menachemsdavis - שיחה 06:45, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

זהויות טריגו

למישהו יש טיפ איך לזכור את הנוסחאות של חיבור וחיסור קוסינוסים וסינוסים? אני לא מצליח לאתר מגמה בינם. 79.176.210.251 10:26, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

למד בעל-פה את הנוסחאות $\ e^{i\theta }=\cos(\theta )+i\sin(\theta )$ ו- $\ e^{x+y}=e^{x}e^{y}$. עוזי ו. - שיחה 10:35, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

כבר נשמע מעניין. אוילר זה נחמד. איך מזה אני מפתח את $cos(t)+cos(p)$ לדוגמה?

אטוטיסטים סוואנטים, איש הגשם, וקים פיק

הייתי רוצה לדעת מה גורם להם לזכור כל דבר שהם מסתכלים עליו?. קים פיק למשל, האיש שעשו עליו את הסרט איש הגשם. הייתי רוצה לדעת האם כבר יודעים מה זה?. האם זה ההיפוקמפוס שעובד אצלהם שעות נוספות?. אולי רמה מסויימת של נוירוטרנסמיטורים?.

איך קוראים לסוג הזה של סוואנטים שזוכרים הכל באופן פנטסתי?. תודה.

קרא בוויקי- גאון אוטיסט.

היי, המידע על האטיולוגיה של התופעה בערך האנגלי הוא בערך 2 שורות. (בערך העברי לא מצאתי מידע על האטיולוגיה).

the actual percent of persons with Savant Syndrome turns out to be approximately half Autistic Disorder and half other Developmental Disabilities.

Theories to explain Savant Syndrome include eidetic imagery, inherited skills, concrete thinking and inability to think abstractly, compensation & reinforcement, and left brain injury with right brain compensation. ---Newer findings-- on cerebral lateralization, and some imaging and other studies that do show left hemisphere damage in savants, suggest that the most plausible explanation for Savant Syndrome to be left brain damage from pre-natal, הדרך עוד ארוכה עד שיהיה הסבר מספק. Nachum - שיחה 10:59, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

[תסמונת אספרגר]

האם תאומים זהים אינם זהים והאנושות טעתה עד היום?

כפי שהעולה מהמאמר הזה;

קישור

Although identical twins share the same DNA, they don't look identical cell-for-cell, because not every aspect of your physical appearance is rigidly determined by your genes.

הדבר ידוע כבר זמן רב. תאומים זהים אינם זהים במאה אחוז.

נכון, תאומים זהים אינם זהים לגמרי בכל 100% של תכונותיהם. דבר זה ידוע מזה שנים רבות ואינו סוד. בעשור האחרון חוקרים מרכיבי תא המשפיעים על הגנטיקה של אותו תא (ועל ידי כך גם על אותו אורגניזם), מרכיבים שאינם חלק מהחומר הגנטי של הכרומוזומים ועל כן הם יכולים להתפתח ולהשפיע ללא קשר לכרומוזומים שהם זהים בתאומים זהים. חומר גנטי חוץ-כרומוזומלי זה יכול להשפיע על התפתחות מחלות מסוימות היכולות, על כן, להופיע באחד התאומים ולא בשני. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:32, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

האם זה תמיד ככה?. בכמה אחוזים הם כן זהים?.

תודה!

• זה תמיד ככה.

• החומר הגנטי החוץ-כרומוזומלי עדיין נחקר ולא הכל ידוע עליו. יש המעריכים אותו כעד 10% מהחומר הגנטי הכללי של התא. --וידנפלד - שיחה 21:35, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

סליחה, אני לא מצליח להבין. אתה בטח מתכוון ל-DNA המיטוכונדרי?.

ישנם תהליכים גנטיים הקשורים ב- DNA המיטוכונדריאלי. יש הסבורים שתהליכים גנטיים מסויימים מושפעים ישירות מה- RNA (לר דרך ה-DNA הכרומוזומלי. נחקרים גם חלקים של הכרומוזומים שאינם לא גנים ולא DNA כי יש הסבורים שגם לחלקים אלו יש מקום בתורשה. בנוסף, כפי שכתוב גם במאמר שהעלית (SCIENTIFIC AMERICAN הוא עתון מצויין, תמשיך לקרוא בו) קיימים וריאנטים גנטיים - ראה שם. הטבע מסוגל ליצור דברים שהם דומים מאוד אך לא שווים, הם הם הואריאנטים. --וידנפלד - שיחה 22:34, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

בואו נזכור גם את עקרון אחדות הזהים של לייבניץ. שני אנשים שהם זהים לחלוטין בכל דבר שאפשר להעלות על הדעת חייבים להיות בדיוק אותו אדם.

תאומים זהים אינם זהים לחלוטין כי עשוי להיות הבדל בין הרכב המיטוכונדריות שלהם (הגנטיקה של המיטוכונדריות היא גנטיקה של אוכלוסיות כי יש אוכלוסייה שלמה של מיטוכונדריות בביצית), כי חלק מתהליכי ההתפתחות הם תהליכי אקראי (ולכן לתאומים זהים אין אותה תביעת אצבע) ומשום שיש הבדל ואפילו הבדל קטן בין הסביבה בה הם גדלו (החל מהבדל המקום אותו הם תפסו ברחם ומהשד הספציפי שכל אחד מהם ינק ממנו). עִדּוֹ - שיחה 21:26, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

פתרון גאוס=.>פתרון לבעיית P=NP?

גאוס קבע שאין נוסחה המשלבת את הפעולות הידועות לנו לפתרון פולינומים ממעלה רביעית +(למרות שיכולים להתקיים עבור מקרים פרטיים כאשר D=0 ). עם זאת, ניתן על ידי הצבת פתרונות להגיע לידי מסקנה אם הפתרון הוא נכון או לא. השאלה שלי היא: במידה וימצא ש-N=NP לא תיווצר סתירה? Exx8 - שיחה

אתה מבולבל לגמרי. גאוס לא קשור לסיפור. מי שהוכיח שלא ניתן לפתור משוואה ממעלה חמישית ומעלה בעזרת רדיקלים (נוסחה סגורה עם ארבע פעולות החשבון ופעולת השורש למספרים שלמים) הוא אבל בגרסה ראשונית וגלואה בגרסה מלאה. לא ברור לי בכלל איך אתה מצליח לקשר את זה ל-P=NP, אבל אין שום קשר. דניאל ב. • תרמו ערך 16:03, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

הוכחת בעיית 4 הצבעים?

בערך של משפט ארבעת הצבעים הופתעתי לגלות שההוכחה, היא מעין BRUTEFORCE. כיצד הוכחה זו יכולה להיות קבילה, הרי יצטרכו לסרוק את כל המצבים הקיימים (בהנחה שהמשפט מכיל את כל המפות הדו-ממדיות)?הרי מדובר בעצם, באינסוף... Exx8 - שיחה

נסה למצוא חומר על georges gonthier.

זה לא מדויק. השלב הראשון בהוכחת המשפט הוא תאורטי ובו מוכיחים שניתן לעשות רדוקציה ממספר אינסופי למספר סופי של מקרים (כמה מאות). כלומר מוכיחים שכל אחד מאינסוף המפות האפשריות מתאים לאישזהי מפה מתוך אוסף סופי וידוע של מפות. אחר כך עוברים על כל המפות עם כוח גס ומראים שכל אחת מהן ניתנת לצביעה לפי החוקים. דניאל ב. • תרמו ערך 16:03, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

במידה מסויימת, עד כמה שאני מבין, זה דומה להרבה מאוד הוכחות מתמטיות שמוכיחות לגבי כך וכך מחלקות שקילות, ועוד כמה מקרים פרטיים (נניח x=0) בנפרד. ברוב ההוכחות אין הרבה מקרים פרטיים. ספציפית בארבעת הצבעים יש כמה מאות, ולכן יותר נוח (ואמין, לדעתי) לעבור עליהם עם מחשב. אין הבדל משמעותי, בעיניי. --אלעזר - שיחה 22:38, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

גלים-שאלות מקצועיות

מספר שאלות ממוקדות ומקצועיות לפיזיקאים שפה בפורום:

1) לפי יודעים אם משוואה כלשהי מקיימת את משוואת הגלים? לדוגמה $y(t,x)=e^{cos(5t)}+x$ (סתם)? האם זה גל?

2) האם כל פונקציה מחזורית היא סכום של פונקציות גל( פוריה?) כלומר מקיימת את משוואת הגלים?

3) האם ניתן לייצר פעימות עומדות? כלומר גל עמוד שלא יהיה כמו קוסינוס אלא כקוסינוס עם מעטפת קוסינוסואידית. איך( או למה לא)?

4) גלים א"מ בריק: ראיתי שיוצאים מזה שדיברגנץ של שדה מגנטי וחשמלי הוא אפס ומגיעים לגל א"מ בריק. ושאלה מתבקשת- איך זה שיש תנודות של שדה חשמלי ומגנטי במקום שבו אין מקורות לשדה מחשלי ומגנטי? קסם? עזבו מתמטיקה- איך זה יתכן?

5) נאמר לי שיש פולרייזר (מקטב) במשקפי שמש. איך הוא עוזר להגנת העניים?

6) האם העין מסוגלת להבחין בין אור עם קיטוב מעגלי לבין אור עם קיטוב קווי? ובאופן כללי- איך זה משנה את תכונות הגל? (אז השדה עושה אליפסה. ומה זה משנה לנו?)

7) כמו שאני מבין אין הבדל מיוחד בין התנהגות של שדה מגנטי לבין התנהגות של שדה חשמלי בגל א"מ. האם זה יכול לרמז על כך שבאופן כללי השדה המגנטי והחשמלי הם "אחים תאומים" והנחה על העדר מונופולים מגנטיים היא כנראה שגויה ?

תודה מראש, 79.177.201.228 18:01, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

1. לא. משוואת הגלם אומרת שהנגזרת (החלקית) השניה פי x ועוד קבוע כפול הנגזרת (החלקית) השניה לפי t צריכים להתאפס. זה לא קורה פה.
2. פונקציה מחזורית רק במקום או רק בזמן תמיד אפשר להביע בפירוק פוריה. אבל עכשיו צריך שכל אפן כזה יתנהג בזמן (או להפך, במקום) כפי שמשוואת הגלים מחייבת. אבל כל עוד הפונקציה היא רק באחת מהם זה יכול להיות מצב של גל ברגע מסויים, ויכול להיות שלא. אי אפשר לדעת.
3. לא יודע. צריך לחשוב.
4. זה כל הרעיון של שדה. שהוא קיים גם במקום שבו אין מקורות. מטען נקודתי יותר שדה בכל העולם. לא רק במקום בו הוא נמתא.
5. זה עוזר בעיקר כשהאור הוא לא ישיר אלא מוחזר (מפני הים, או משלג). אור מוחזר הוא מקוטב, ולכן מקטב יכול להפחית את עוצמתו.
6. העין לא מסוגלת להבחין בין אור מקוטב לאור לא מקוטב. בוודאי לא בין סוגי קיטוב.
7. לא. הדמיון נוסע מהדימיון החלקי במשוואות מקסוול בין המשוואות של השדה המגנטי והחשמלי, אבל דווקא במשוואות עבור הרוטור שלהם. לעומת זאת נושא המונופולים קשור למשוואות של הדיברגנץ.

eman • שיחה • ♥ 18:34, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי 4- זה כמו להגיד שיש תנודות במיתר במקום שבו אין מיתר, לא? אם אין מקור לשדות, איך זה שיש שנוי בשדות?

לגבי 1- חוץ מלגזור פעמים לפי הזמן והמקום( 4 גזירות), יש שיטה?

לגבע 5- הלא זה אומר שעם פילטר פולרייזר אפשר לקבל פשוט חושך?

לגבי 7- נראה לי קצת "חשוד" הקטע שהרוטורים כל כך דומים. לי זה פשוט נראה שאולי השדה החשמלי והמגנטי הם סימטריים לגמרי, פשוט בגלל שעדיין לא ראינו מקורות מגנטיים, אז אנחנו לא רוצים להאמין שהם קיימים. אבל האור נראה לי כהוכחה חלקית לזה שזה גדלים שאמורים להיות שקולים(או כמעט זהים). אני טועה? 79.177.201.228 10:15, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי (1): לא.

לגבי (4): יש הבדל בין תנודות מחזוריות או צירוף שלהן (גל) הנוצרים בתווך חומרי, לבין כאלה שלא. תנודות הן שינויים בגודל או גדלים פיזיקליים נתונים. כאשר השינויים הם בשדה החשמלי ובשדה המגנטי, מתקבל גל אלקטרומגנטי. כפי שציין קודמי, שדות אלה קיימים בכל המרחב, בשל השתרעותן האינסופית, עקרונית, כמו במקרה של מטען חשמלי. אם שדות קיימים בכל המרחב, הרי שאפשריים גם שינויים בהם בכל מקום (תנודות, גל).

לגבי (5): נכון, ע"י שימוש בשני מקטבים הניצבים זל"ז.

לגבי (7): דמיון ב'מנגנון' המתימטי אינו מעיד בהכרח על 'שקילות' מבחינת המהות הפיזיקלית של הגדלים הנדונים. ראה למשל, האנלוגיה המתימטית בין כוח הכבידה לבין הכוח החשמלי - ובכל זאת, אין זה אומר שמסת גוף ומטענו החשמלי חד הם. בנצי - שיחה 11:00, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה בקשר למשפט פרמה

שלום, השאלה נוגעת למשפט פרמה (לנקודות קיצון)#הוכחה. בהוכחה שם נאמר שלכל x בקטע שבו הפונקציה מקבלת מקסימום, מתקיים ש-f בנק' Xo גדול או שווה מ-f בנק' x כלשהי, וזה ברור. אבל האם נכון לומר באותה מידה שלכל x בקטע שאינו Xo, מתקיים ש-f בנק' Xo גדולה ממש מ-f בנק' X כלשהי? בהנחה שכן, יוצא מזה שהנגזרת בכל נק', וגם בנק' הקיצון, חיובית או שלילית ממש, מה שכמובן לא הגיוני. מה הפיתרון? 109.160.151.231

1. הערך בנקודת מינימום יכול להיות שווה לערכי הפונקציה בנקודות אחרות; למשל אם הפונקציה קבועה (בקטע).

2. ואם כן - כמו למשל בפונקציה $\ f(x)=x^{2}$ סביב הנקודה x=0, מדוע הנגזרת בנקודת הקיצון "חיובית או שלילית ממש"? עוזי ו. - שיחה 20:58, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא טוען שהנגזרת חיובית או שלילית ממש תמיד (ברור לי שזה לא נכון) - מה שאני מנסה להבין, מה הטעות במה שכתבתי. בהוכחה שכלולה בערך, מסיקים מכך ש-f בנק' Xo גדול או שווה ל-f בנק' x, שהמנה של הגבול (הנגזרת) גדולה או שווה לאפס. נראה לי הגיוני שאם f בנק' גדולה ממש מ-f בנק' x כלשהי שאינה Xo, ניתן להסיק מכך שהמנה של הגבול גדולה ממש מאפס, ובפרט גדולה ממש בנק' הקיצון, מה שאינו הגיוני. 109.160.151.231

המעבר לגבול שומר על אי-שוויונות חלשים, אבל לא שומר על אי-שוויונות חדים. כלומר, אם $\ a_{n}\geq 0$ לכל איבר בסדרה, אז הגבול גדול או שווה לאפס. אבל גם אם תמיד $\ a_{n}>0$, עדיין יתכן שהגבול יהיה אפס ממש (למשל: אפס הוא גבול הסדרה ההרמונית). עוזי ו. - שיחה 22:30, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

חן-חן על ההסבר, 109.160.151.231

כלים שלובים

בערך כלים שלובים מתואר מצב שבו החיבור הוא מלמטה. ידוע לי שיכול להיות גם עם חיבור מלמעלה, ורציתי לשאול: כמה זמן לוקח למשל לשתי כוסות מים (אחת מלאה ואחת ריקה) להתאזן, אם החיבור ביניהם הוא מלמעלה? האם בכוס שבה יש פחות מים צריך להיות קצת או שאפשר שיהיה ריק לגמרי? האם זה פועל על לחץ אוויר?

תודה רבה...

מה שחשוב זה שפתח היציאה מהכוס המלאה יהיה מעל לפני המים בה. אם המסלול עוד עולה, מה שצריך זה לתת "פוש" ראשוני (למשל אם יש צינור שיוצא משם כלפי מעלה, אז לשאוב את המים כך שיהיו לכל אורך הצינור) כדי שהמים יזרמו. eman • שיחה • ♥ 21:23, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

שינויים אחרונים בשינויים אחרונים

למה שינו את העיצוב ? איך אני אגיע בדרך נורמלית להכה את המומחה מעכשיו ? תודה , Nimrod333 - שיחה 22:47, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

"מזנון" -> "הכה את המומחה" . יוסי • שיחה 23:50, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

תכתוב וק:הכה. בלנק - שיחה 00:05, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש דיון על כך במזנון. בשם השימושיות הורידו את הקישור הישיר לטובת הבלטת מיזמים שונים. Shannen - שיחה 06:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה לכולכם, בברכה Nimrod333 - שיחה 11:06, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

פיזיקה ללא מתמטיקה

האם יש תופעות טבע שאין נוסחה מתמטית שמסוגלת לתאר אותם? כל תופעת טבע ששמעתי עליה עד עכשיו ניתנת לתיאור כמשוואה או מערכת משוואות. לפעמים המתמטיקה כל כך מסובכת שאי אפשר לכתוב את הנוסחאות האלה. לדוגמה לתאר ריצה של בעל חיים- גם מכניקה קשה, גם יש גורם תרמודינמי לא זניח, וגם צריך להחשיב תהליכים ביו-כימיים בקצב מהיר. אבל עדיין קיימות משוואות המסוגלות לתאר את הריצה (אולי לא נדע אותם במדויק לאולם). אבל האם יש משהו שפשוט לא ניתן לתיאור בכילים מתמטיים? 79.177.201.228 10:21, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש כמה מקרים. לדוגמא, רגשות, כמו אהבה, קנאה וכיוב', הם תופעת טבע, ובכל זאת, הם עדיין לא ניתנים לכימות מתימטי, ואפילו איננו נמצאים בתחילתה של יכולת לתאר אותם באמצעות מודל מתימטי כזה אחר. כך גם לגבי מודעות עצמית או אחרת, או תודעה. בנצי - שיחה 11:07, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יש הרבה יותר מזה, כמובן. יש באוניברסיטה עשרות תחומים, שכולם חוקרים דברים הנמצאים בעולם (וזו בעצם המשמעות של "תופעת טבע") ואינם ניתנים לתיאור באמצעות מתמטיקה. בלנק - שיחה 11:18, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

הפילוסופיה המטריאליסטית בה דוגלים פיזיקאים רבים (רוב?) טוענת שכל התופעות בעולם כפופות לחוקי הפיזיקה (שהם תמיד בעלי ניסוח מתמטי), ושבאופן תאורטי כל דבר ניתן להסבר יסודי בעזרת פיזיקה (ולכן מתמטיקה) בלבד. למשל כל מדעי החברה מושתתים על יחסים בין בני אדם, שבמוכתבים על ידי תגובות אלקטרו-כימיות במוח, שמתרחשים על פי כללי הכימיה, הנובעת מפיזיקה ויש לה תיאור מתמטי. כמובן זה בלתי סביר שהיה לנו אי פעם את הידע ואת היכולת החישובית הנדרשת כדי לנבות במדויק את מצב היחסים בין ישראל לארה"ב בשנת 2050 בעזרת מתמטיקה בלבד. דניאל ב. • תרמו ערך 11:46, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

הערה נוספת: יש הבדל גדול בין *תאור מתמטי* ל*נוסחה מתמטית*. כדי לתאר באופן מתמטי, צריך להבין את האילוצים על המערכת (חוקי השימור, תנאי המעבר מ"עכשיו" ל"אחר כך"). נוסחה היא פתרון של המערכת כזו, ויש הרבה מערכות שאי אפשר לפתור. הערך כאוס מרחיב קצת בכיוון הזה. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני אתנסח יותר טוב: אני לא שואל אם למתמטיקאים (+פיזיקאים וכימאים) של היום יש כלים שיצליחו לתאר תופעת טבע. אני שואל אם יש תופעות שפשוט בלתי ניתנות לכתיבה בנוסח מתמטי (בדומה למדמ"חיסט שיכול להגיד "הבעיה הזאת פתירה" מבלי לדעת לכתוב לה אלגוריתם). אני מסכים עם דניאל- כל תופעה חברתית ופיסוכלוגית היא תגובה כימית הנשלטת על ידי חוקים שניתנים לניסוח מתמטי (ורוב התהליכים גם בהחלט נוסחות פתירות היום, אולי לא כמכלול אחד). ככה שאולי ב2050 ביו-אינפורמטיקה תצליח לכתוב אלגוריתם למשיכה לסוכריות קופצות. 79.177.201.228 12:37, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אז התשובה היא שיש מחלוקת על התשובה לשאלתך בקרב פילוסופים ואנשי מדע. התומכים במטריאליזם ובפילוסופיה מכניסטית בפרט, חושבים שבסוף אפשר יהיה לתאר הכל בצורה מתמטית. אחרים חולקים עליהם. בלנק - שיחה 13:41, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

מעבר לכל אלה, הפיזיקה העכשווית (או ליתר דיוק הקוסמולוגיה - חקר היקום) מקבלת כתולדות היקום את "המפץ הגדול". כל מה שתרצה לתאר שקרה לפני הארוע הזה - לא קיים מבחינת הפיזיקה, ולכן לא ניתן לתיאור כלשהוא....נלביא - שיחה 17:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

זו אמירה פשטנית ושגויה שמייתרת לכאורה את עבודתם של פיזיקאים רבים בעשורים האחרונים. היא גם לא קשורה לנושא. גם אם נניח שיש גבול למה שאפשר לדעת, לא אומר שמה שאי אפשר לדעת לא נשלט על ידי חוקים פיזיקליים. דניאל ב. • תרמו ערך 17:11, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

יפה אמרת. הבחנה מצויינת. בנצי - שיחה 15:45, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בפרט שזאת שאלה פתוחה (הניתנת לבחינה פיזיקלית) האם בכלל המושג "לפני המפץ הגדול" מוגדר היטב. כנ"ל לגבי בחינה של אזורים שגודלם קטן יותר מגודל פלנק. --אלעזר - שיחה 03:14, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

למה אני מקיא אחרי שאני אוכל חצילים במנות סיניות בלבד? או כש...

כשהם מטוגנים בלי להיות מומלחים לפניכן. בשני המצבים האלה אני תמיד מקיא כשאני אוכל חצילים. כשאני אוכל למשל חציל קלוי על האש (שהמליחו אותו אחרי הקלייה) או כשאני אוכל חצילים מטוגנים שהמליחו אותם לפני הטיגון אני לא מקיא. עד כה חשבתי שזה כי אני ממש אלרגי לסולנין אבל מעולם לא הקאתי משום ירק אחר. אז למה זה קורה לדעת המומחה? (חרוז).

ההבדל בין אתאיסט לאגנוסטיקן

שניהם חילונים גרידא. האם למעשה כל ההבדל הוא בפנאטיות?. הרי האתאיסט הוא פנאט, הוא טוען; "אין אלוהים!", והאגנוסטיקן התמים אומר; "אולי יש". האם זה כל ההבדל ביי דפינישן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל הוא שאתאיסט לא מאמין כי לא הוכח לו כך, אגנוסטי מאמין שלא קיימת אפשרות הוכחה כלל • חיים 7 • כתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 14:46, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אתאיסט לא בהכרח אומר "אין אלוהים!". הוא אומר "לדעתי אין אלוהים". לא ברור מה פאנטי בזה יותר מאשר "לדעתי יש אלוהים". דניאל ב. • תרמו ערך 17:08, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא מדוייק. אתאיזם חזק אומר "אין אלוהים, בוודאות", ובדרך כלל מנמקים אותו בעזרת פרדוקס הכל יכול (השגוי, לדעתי). אתאיזם חלש אומר "כנראה אין אלוהים, אבל אני לא בטוח ב-100%", ותערו של אוקהם הוא בדרך כלל רכיב מרכזי בנימוק טענה זו. אגנוסטיות מחולקת לכמה השקפות שונות, שהמשותף לכולן הוא שהן אומרות שקיומו של אלוהים לא הוכח ולא הופרך (ולפיכך ניתן להיות גם אתאיסט וגם אגנוסטיקן, או תאיסט ואגנוסטיקן, ועוד). ראה בהרחבה בערך אגנוסטיות. נו, טוב - שיחה 19:09, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

גם זה לא מדויק. מי קבע שבדרך כלל מנמקים על פי פרדוקס הכל יכול? בלנק - שיחה 19:14, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מכיר אתאיסטים חזקים שמנמקים על פי הכל יכול. דניאל ב. • תרמו ערך 20:31, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני בכלל לא מבין מה זה "אתאיסט חזק". אני לא רואה פה דרגות. או שמאמינים באלוהים או שלא. אלה שלא מאמינים הם אתאיסטים. גילגמש • שיחה 00:19, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי נימוק עפ"י פרדוקס הכל-יכול, אתם צודקים - הייתי צריך להבהיר שזו דעה שלי שמבוססת על שני אתאיסטים חזקים שפגשתי. לגבי דרגות - אכן יש ויכוח לגבי השוני בין סוגים שונים של אתאיזם, וראו בהרחבה ב-en:Negative and positive atheism. נו, טוב - שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לדעתי ישנם רק שני סוגים של אתאיסטים:

• אתאיסטים אמיתיים (אני, למשל) שאינם מאמינים בקיום אל כל שהוא. הם גם סבורים שהאמונה באל היא דבר אי-רציונלי ועל כן אין לדון אותה בכלים לוגיים, לאישור או לשלילה. על כן, הם לא מרגישים שום צורך להצטדק על האתאיזם שלהם וחשים שזה מגוחך (בלשון המעטה ) להוכיח לוגית את אי קיום האל.
• אתאיסטים מזוייפים אשר בפומבי טוענים את אי קיום האל אך מרגישים צורך להצטדק על כך, חשים רגשי אשמה, מנסים למצוא הוכחות לוגיות שהאל אינו קיים וצמים ביום כיפור "מסיבות בריאותיות". כנראה שמדובר בהליך פסיכולוגי של חרדה הנובעת מהתנגשות בין הצהרה גלויה על אתאיזם והתלבטות פנימית של "אולי האל בכל זאת קיים?". אתאיסטים מזוייפים אלו מכונים לעתים גם "אתאיסטים חלשים", "אגנוסטיקנים", "חילונים אך לא אתאיסטים" וכו' --וידנפלד - שיחה 21:41, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בלשון עדינה אומר, שזו דעה אישית מאד. דב ט. - שיחה 09:58, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

למה "בלשון עדינה"? זו אכן דעה אישית לחלוטין. היות שנושא האמונה הדתית הוא נושא אי-רציונלי שאינו כפוף לחוקי לוגיקה וחוקי הניסוי המדעי, אזי אני כאתאיסט אינני יכול להוכיח לוגית ומדעית שאני כזה כפי שגם למרות שאיני מאמין בקיום אל, אינני יכול להוכיח לוגית ומדעית את אי קיומו. המסקנה - להיות אתאיסט אמיתי הוא תמיד דעה אישית. --וידנפלד - שיחה 22:06, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהוא התכוון לחלוקה הזאת לקטגוריות שמשקפת את דעתך האישית ולא חלוקה מקובלת או מוסכמת כלשהי. --אלעזר - שיחה 22:09, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מודה חלקית! התארים "אמיתיים" ו"מזוייפים" הם תוספת אישית שלי. בערך "אתאיזם" בויקיפדיה האנגלית הם מכונים "אתאיסטים חזקים" ו"אתאיסטים חלשים". --וידנפלד - שיחה 22:26, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

האגנוסטיים ספקניים לגבי קיום האל, יש ביניהם בעיקר כאלה המאמינים בכוח עליון כלשהו מבלי לקבוע אם מדובר באלוהים או בטבע. האתאיסטים אינם מאמינים באלוהים כלשהו. האתאיזם ה"קשה" מכחיש קיום אלים כלשהם על בסיס ניתוח הגיוני - האתאיזם ה"רך" מוכן לקבל קיום אלוהים, אם הדבר יוכח ועד שזה יוכח, ההנחה היא שאין אלוהים.

האגנוסטים והאתאיסטים אינם מקבלים דת כלשהי. דת היא מערכת חוקים וריטואלים, שמאמיניה טוענים שהתקבלה מהאל בכבודו ובעצמו, לכן היא מקודשת, אלוהית וכדומה. ה"אתאיסטים המזויפים", שהוזכר לעיל, הם לא אתאיסטים, אלא חילוניים הפועלים על פי הפילוסופיה התועלתית של פסקל. 89.138.99.139 19:46, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

MediaWiki

למי ניתן לפנות בשאלות הנוגעות למערכת ה-MediaWiki עצמה?
דוד הירושלמי - שיחה 15:18, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

כדוגמת מה? • חיים 7 • כתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 15:19, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי בבאגזילה או במטא-ויקי? באיזה סוג שאלה מדובר? בלנק - שיחה 15:22, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני עובד בארגון בו מותקנת מערכת ויקי פנימית, מבוססת MediaWiki.
אני מעוניין שתהיה לי רשימת מעקב אישית (רק אני יכול לערוך אותה), עם צ'ק-בוקסים.
זאת אומרת, רשימת מטלות שעלי לעשות, שרק אני יכול לאשר כ"בוצע" או לא.
רציתי לדעת היכן דבר כזה נעשה, או איך אני יכול לבצע זאת.
אני בעל נסיון בתכנות ווב וכן ב-PHP.
דוד הירושלמי - שיחה 16:09, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

בעניינים אלו פנה אל המומחים... מתניה או ערן • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ו באב ה'תשע"א • 16:19, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

תיבת תהודה בגיטרה

לא הבנתי איך פועלת תיבת תהודה. איך זה שהצליל מוגבר(אמפליטודה גדלה)? מה עם שימור אנרגיה וכל זה? 79.177.201.228 17:44, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

ניתן לראות הסבר טוב בערך האנגלי על התהודה, ובערך האנגלי על תיבת התהודה בעיקרון, המערכת נוטה לפעול באמפליטודה גבוהה יותר עבור תדירויות מסוימות של צליל. (הסבר עילג. שוב- תקרא את הערכים באנגלית). בלנק - שיחה 18:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

בלי ממש להבין באקוסטיקה ובאופן הפעולה של תיבת תהודה, אני בטוח שמתקיים כאן חוק שימור אנרגיה. כנראה התיבה מרכזת את האנרגיה סביב תדר מסוים, במקום שהיא תתפזר על מרחב תדרים גדול, וכך האמפליטודה גדלה. דולב • שיחה 18:22, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

לא בדיוק. תיבת תהודה 'מדגישה' תדר או תדרים מסוימים, ולא מייצרת אנרגיה חדשה או נוספת, שלא הגיעה מהמקור. עם הגעתם של גלים בתדירויות שונות, רובם מתפזרים לסביבה, ורק התדר המתאים, יוצר תבנית של גל עומד שמשרעתו הולכת וגדלה, לא משום שהוא נוצר במערכת, אלא כתוצאה מכך שהוא נשאר כלוא במערכת. כך גם עם מעגל תהודה חשמלי, המאפשר קליטה ושידור של גלי רדיו וטלביזיה, בתדירויות מוגדרות. בנצי - שיחה 15:34, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בנצי, ההסבר שלך טוב, אבל אף אחד לא טען שתיבת התהודה מייצרת אנרגיה חדשה. בלנק - שיחה 15:37, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

חלק משאלתו היה: "מה עם שימור אנרגיה וכל זה ?". בנצי - שיחה 15:43, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הצליל נעשה חזק יותר, אך הוא מופק לזמן קצר יותר בנוכחות תיבת התהודה. ההספק גדל, והזמן מתקצר. מכפלתם, היא האנרגיה, נשמרת.--גמדקנאי - שיחה 11:38, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובתך אינה מוסיפה, לצערי, דבר. "צליל חזק יותר" הוא תוצאה של תהודה ולא התופעה עצמה, והיא קורית בתדר או תדרים נתונים. גם ההיגד בדבר "זמן קצר יותר" אינו נכון. בנצי - שיחה 10:38, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

תשובתי מוסיפה, מכיוון שהיא עונה (אני מקווה) על שאלתו האחרונה של האנונימי, דבר שלא מצאתי בתשובתך. התשובה שלי מתייחסת למעשה רק לאותו אופן תנודה שמוגבר (מהשאר אפשר להתעלם). אשמח שתתקן אותי בכלל ולגבי ה"זמן הקצר יותר" בפרט.--גמדקנאי - שיחה 22:57, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

לגרנז'

לפי הערך משפט לגרנז', המשפט לא נותן כלים למציאת הנק' C בה קצב השינוי הרגעי שווה לקצב השינוי הממוצע. אבל נגיד ונתון לנו קטע סגור $[a,x]$ שהפונקציה רציפה בו וכו', לפי המשפט קיימת $c(x)$ (היא משתנה בהתאם לבחירת x שסוגר את הקטע) כך ש-$f'(c(x))={\frac {f(x)-f(a)}{x-a}}$. האם לא ניתן להפעיל פשוט את הפונקציה ההפוכה ל-$f'$ (כשיש כזו) על שני האגפים ולקבל:

-$f'^{-}1(f'(c(x)))=c(x)=f'^{-}1({\frac {f(x)-f(a)}{x-a}})$.? לכאורה, בהנתן $f(x)$ ו-x מסוים מציבים ומוצאים את $c(x)$.

109.160.151.231

ודאי, אבל זה סתם ניסוח מסורבל לטענה הטריוויאלית שהפתרון של המשוואה $\ f^{'}(x)=a$ הוא $\ x=(f^{'})^{-1}(x)$ (הרי בדיוק כך אתה מוצא נקודת קיצון). כל הרעיון של משפט הערך הממוצע של לגראנז' הוא שאתה מסוגל להגיד משהו על הנגזרת של הפונקציה כאשר כל מה שאתה יודע זה את ערך הפונקציה בשתי נקודות. אם אתה מכיר את הפונקציה כל כך טוב עד שאתה יודע אפילו את ההופכי של הנגזרת, מראש אין לך שום שימוש במשפט הערך הממוצע. דניאל ב. • תרמו ערך 19:04, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

רישיון מותנה באישור?

האם קיימת מגבלה של קטין להוציא רישיון נהיגה בגלל סירוב של האפוטרופוס שלו? כלומר האם מתן הרישיון מותנה בהסכמה של האפוטרופוס? ואם כן מדוע החוק מפקיד בידיהם של מי שלא אחראים למעשיהם, אחריות רבה כל כך? Exx8 - שיחה

מבחינה מעשית, אין צורך של אישור אפוטרופוס להוצאת רישיון לקטין - כשמוציאים רישיון צריך בטופס הירוק חתימה של רופא עיניים, רופא משפחה וכמובן לעבור את מבחן התאוריה (ולאחר מכן טסט). אני מניח שברוב המקרים קטין אינו מסוגל לממן לעצמו לימודי נהיגה (שמסתכמים בדרך כלל ב-3-4 אלף שקל) ויש גם את תקופת המלווה שבה נדרש מבוגר (אך זה לא חייב להיות האופטרופוס כמובן) ולכן באופן מעשי, קטין יכול להוציא רישיון נהיגה גם בלי האופוטרופוס שלו. SharpImpact - שיחה 13:05, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

עברו כמה שנים מאז שהייתי נער, אך לפחות נכון לנעוריי (לפני עשור), רוב מוחלט של האנשים מימנו לעצמם את רשיון הנהיגה.
למעשה, מכיתה של 30+ תלמידים, רק פחות מ-10 לא מימנו בכוחות עצמם את רשיון הנהיגה שלהם.
דוד הירושלמי - שיחה 13:21, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא יודע איך זה בישראל, אבל כמדומני בארה"ב (או לפחות בחלק במדינותיה) לפעמים אפשר לתבוע ההורים (או כנראה אופוטרופוס אחר) על מעשי הילדים (לאו דוקא קטינים) במקרה שלמשל נגרם נזק בפעולה שלולא ההורים לא היה קורה, למשל כשמימונם (ואולי אפי' כשזה לא ישיר) היה נצרך למימוש הפעולה. יתר מיכן יכול להיות שמצב שהורים משלמים הכל עבור בנם ניתן לטעון נגדם אחריות אם יש הצדקה לטעון שהיה ניכר להם שיעשה דבר מסוכנת או עלול להזיק במיוחד כשהיה בכוחם למנוע הפעולה- בשביל כך אם ידעו שבנם פרוע מדי ועלול בנהיגתו למשל במהירות מופרזת לסכן הנכסים של אנשים אחרים יהיה מקום לפעמים לתבוע אותם אף אם לא מימנו את הרישיון ישירות. --Menachemsdavis - שיחה 07:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

טיפשות קלינית

האם הרפואה המודרנית מכירה בתופעה של אדם ממש טיפש, אבל לא מפגר שכלית? בשירותי הצבאי הכרתי מישהו שהיה כל כך טיפש שלא היה מצליח לעמוד במשימות ממש פשוטות כמו לסדר ארגזים במחסן או לזכור קוד עם 4 ספרות. אדם שבאמת יכול היה להגיד ש"מצאתי את המפתח המתאים, אבל הוא לא מסתובב". והומור ברמה של ילד בבית ספר יסודי, אם לא גן חובה. ובנוסף כתיבה עם שגיאות כתיב חמורות ודיבור עם מלא טעויות. תכניות לחיים בסגנון "אחרי הצבא אני אפתח חנות ואמכור טלוויזיות". כמו כן, אני יכול לציין שיכולות למידה ושליטה במחשב היו על סף האפס ( הייתי צריך לסביר לו איזה 5-6 פעמים איך ממלאים איזה תופס וגם אז הוא כל הזמן טעה). אל מצד שני הוא ידע לשחק שח-מט לא רע, וממש לא היה "סגור בעצמו", אלא עשה "הצגות" עם הומר ממש ירוד כשהיה מוקף באנשים. מהמסמכים של הקב"ן לא מצאתי שום מידע פרט לאמירה לקונית "ניכרת מצוקה נפשית קלה".

האם זה סוג של "טיפשות קלינית"? יש דבר כזה? 79.177.205.89 11:34, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

על מי אתה מדבר, ובאמת איך ממלאים תופס? חזרתי • ∞ • שיחה 13:09, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא רוצה להזכיר שמות( אדם שהכרתי). ממלאים טופס ממש בקלות רושמים את הפרטים ברובריקות המתאימות.

אדם עם מנת משכל של 70 ומטה מוגדר לרוב כבעל פיגור שכלי. כמובן שיש המון דרגות של פיגור שכלי, והמון מקרים גבוליים, וגם המון אנשים טיפשים שעדיין לא הגיעו לרמה של פיגור שכלי. מצד שני, ייתכן שהבחור המתואר סתם עשה צחוקים, ולא באמת היה טיפש. העובדה שהוא היה טוב בשח-מט מעודדת את הסברה הזאת. בלנק - שיחה 13:13, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בנוסף לכך יכול להיות שהוא היה בעל מנת משכל נורמלית אבל סבל מלקויות למידה כאלה ואחרות ובגלל זה הוא נראה לך טיפש. יורי - שיחה 13:17, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בפירוש היתה לו לקות למידה. אבל זה היה רק בנוסף לבעיות אחרות. הוא "עשה צחוקים" ברמה כל כך ירודה שילד שעבר את גיל 12 לא היה צחוק מזה. וכשהוא שם לב שמסתכלים עליו הרבה אנשים הוא גם התחיל לנסות "סטנד-אפ" שהצחיק בעיקר את עצמו. לדוגמה כל מידת אורך שהוזכרה עשתה לו קונוטציה לאיבר מין( לצורך המחשה של רמת הצחוקים). וכל משימה שהיתה לפחות קצת מעבר ל"תרים את הכיסא הזה ושים אותו במחסן ליד הכיסא השני" גרמה לתקלות לא צפויות. תמיד היה צריך להיות חייל לידו שידריך אותו בכל פעולה. והוא בשיא הרצינות יכל היה לחשוב שהמישהו יכול לגנוב לא את הכנה ולרדוף אחריו בכל הבסיס. או במקום להגיד "אני לא יכול להגיע לבסיס, כי אין אוטובוסים"( כמו שכל חייל היה עושה ונשאר בבית), הוא היה מזמין מונית(!) לבסיס. ואחרי זה מתבכיין על זה שעל זה הוא בזבז חצי המשכרות החודשית שלו. 79.177.205.89 14:16, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

רמת ה"חוכמה" של אדם נמדדת בעזרת מבחני רמת משכל - I.Q (לא אכנס כאן לנושא האם דבר זה מוצדק מדעית). מתחת לרמת משכל מסויימת האדם נחשב למפגר שכלית ועל כן, בחוק, אינו מגוייס לצה"ל (אך חלק מהמפגרים שכלית בצורה קלה, יכולים להתנדב לשרות צבאי של שנה). בין רמה שכלית "נורמלית" ופיגור שכלי ישנו מרווח הנקרא "רמת משכל גבולית". אנשים אלו מכונים בשפה עממית "טיפשים" כי הם מתקשים בפעולות שכליות רבות אך עדיין לא ברמה של פיגור שכלי ממש. יתכן שהחבר שלך היה שייך לקבוצה זו של אנשים. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:53, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הופעות

הייתי רוצה לדעת מיהו האומן(מוזיקאי\להקה) שהופיע מול הכי הרבה אנשים--Haya831 - שיחה 14:28, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בתור הופעה של אומן בודד או גם בפסטיבלים? אני יודע למשל שאיירון מיידן הופיעו בפני 250,000 אנשים בעת פסטיבל רוק בריו ב-2001, אך מדובר בפסטיבל ולא בהופעה של אומן בודד. אם בהופעה של אומן בודד, אז אני לא יודע מה הכי הרבה להופעה אחת אבל צריך לשקול ברצינות את של רובי וויליאמס (שם מדובר על 3 הופעות רצופות ולא אחת). ואם פסטיבלים, אז אני די בטוח שללהקות כמו קווין יש פוטנציאל לעקוף את מיידן. כמו כן יש גם הופעות משותפות (Big 4 של מטאליקה, מגאדת', אנתרקס וסלייר) שגם יכול להיות שהגיעו לכמות ברמה של מיידן או וויליאמס. SharpImpact - שיחה 14:42, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

כבר היו פסטיבלים עם מיליון צופים. דניאל ב. • תרמו ערך 16:01, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לא לזה התכוונתי, התכוונתי לכמות אנשים בהופעות במשך כל שנות הקיום של האומן,וכן גם בתוך פסטיבלים--Haya831 - שיחה 17:02, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אגב, לגבי קווין- איך קוראים להופעה שהביאו מסוק? 79.177.205.89 17:12, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אם כך אני לא בטוח שיש תשובה מפני שקשה מדי לאסוף נתונים. אם אני צריך לעשות ניחוש מושכל, אז מדובר על להקות פופולריות שיש להם המון שנות פעילות בקריירה (40 ויותר שנים) SharpImpact - שיחה 18:59, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

בהופעה של קווין בסידני, אוסטרליה ראה [1], בברכה Nimrod333 - שיחה 19:04, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אוקיי לפי הנתונים שאני אספתי הלהקה שהופיעה מול הכי הרבה אנשים היא הרולינג סטונס שהופיעו מול משהו כמו 40 מיליון --Haya831 - שיחה 19:09, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הרולינג סטונס אכן נשמעים מתאימים. חוץ מזה אי אפשר לפסול גם את מדונה ופול מקרטני (גם ביטלס וגם סולו). נימרוד, אני די מפקפק במקור הזה - הוא נתן לטוקיו הוטל הופעה של חצי מיליון(!!!) אנשים. עם כל הכבוד (שאישית, הוא לא הרבה) לטוקיו הוטל אין מצב שחצי מיליון מעריצים התקבצו להופעה אחת. מה שגם לא מצאתי אזכור לזה בביוגרפיה של ההלהקה ולכן אמינות המקור הזה די מוטלת בספק (גם AC/DC שאני מכיר את ההיסטוריה שלהם, לא נראה לי שבהופעה שלהם היו 1.6 מ-י-ל-י-ו-ן אנשים). SharpImpact - שיחה 19:36, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי דעתי אתה צודק, הנתונים לא כלכך הגיוניים, מעניין האם יש מקור אמין מספיק. בברכה Nimrod333 - שיחה 22:00, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי הערך הזה :http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_highest-grossing_concert_tours בויקיפדיה האנגלית הרולינג סטונס הופיעו לפני יותר מ20 מיליון רק בעשרים שנה אחרונות(U2 לא רחוק מאחוריהם) ככה שאני מניחה וב30 שנה לפני זה הם הופיעו מול עוד 20 מיליון,אגב לפי הערך הזה(ואני לא בטוחה שהוא אמין במאה אחוז) האפשרויות של מדונה ומקרטני נפסלות--Haya831 - שיחה 23:35, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הערך יכול לתת מושג כללי בלבד שכן לא רק שמהימנותו נותרת בספק אלא גם הסקת המסקנות לגבי כמות הצופים - להקות שכרטיס ההופעה שלהם יקר יותר או שיש הרבה אנשי VIP שמשלמים יותר יגרום לסטיית תקן משמעותית ברגע שאנחנו מדברים על סיבובי הופעות שמכילים עשרות תאריכים ומיליוני/מאות אלפי צופים. כמו כן גם בפסטיבלים נוהגים לתת מחיר קבוע ללהקות (וכך גם הרווח שלהם) ללא קשר לכמות הצופים (לא ברמה של "20 אנשים יותר אז משלמים לכם עוד קצת כסף") והיות ובספטיבלים נמצאים הריכוזים הגדולים של המעריצים ולא בהופעות יחיד קשה להסיק מהערך על כמות הצופים בלהקות. אבל כמו שאמרתי קודם הערך יכול לתת מושג כללי בלבד, והרולינג סטונס אכן להקה בסדר גודל שיכול להיות שהופיעו מול הכי הרבה צופים אי-פעם. SharpImpact - שיחה 00:06, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

כמובן ששום דבר לא מדוייק, אני מנסה לעשות איזשהו עומדן שניראה הגיוני לא עומדן מדוייק--Haya831 - שיחה 00:15, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

גבול של מנה של פונקציות

שלום. הרבה מסבירים בצורה אינטואיטיבית את העובדה שהגבול של מנת פונקציות, שכל אחת מהן שואפת ל-0, יכול להיות שונה מ-0 - בכך ששתי הפונקציות שואפות ל-0 "בקצב שונה". רציתי לשאול למה ההסבר הזה רלוונטי רק למקרה שבו שתי הפונקציות שואפות ל-0? למה לא יכול להיות מצב בו שתי פונקציות שואפות כל אחת ל-6, אבל בגלל שהן שואפות בקצב שונה הגבול של המנה שלהן אינו 1? תודה, 94.159.217.46

אאל"ט הנקודה היא לא שהגבול שונה מאפס, אלא שהוא קיים בכלל. המנה 0/0 לא מוגדרת ולכן יש טעם לדבר על הקצב שבו הן מתכנסות. המנה 6/6 מוגדרת היטב והיא שווה ל-1, ולכן הגבול של מנת שתי פונקציות ששואפות ל6 יהיה 1. --אלעזר - שיחה 21:31, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

הסיבה היא שאם $\ c\neq 0$, אז לכל $\ x$ כך ש-$\ |x|<{\frac {|c|}{2}}$, מתקיים $\ |{\frac {1}{c}}-{\frac {1}{c+x}}|={\frac {2|x|}{c^{2}}}$. אם $\,x$ שואף לאפס, אז הקצב שבו המכנה $\ c+x$ מתקרב ל-$\ c$ אינו רלוונטי: המנה הולכת ומתקרבת ל-$\ {\frac {1}{c}}$, אם תרצה ואם לא תרצה (ההפרש חסום על-ידי כפולה של $\ x$). אין שום גרסה של הנימוק הזה שאפשר להפעיל עבור $\ c=0$. עוזי ו. - שיחה 21:40, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

עוזי ו., אני לא כ"כ מבין איך זה מתקשר לשאלה, אני אשמח אם תוכל להסביר. 94.159.217.46

כשהמונה והמכנה מתקרבים ל-6, היחס ביניהם מתקרב ל-1. זו עובדה אריתמטית שאפשר להוכיח ישירות (ראה לעיל עבור המקרה שבו המונה קבוע), ואין לה שום קשר לקצב ההתקרבות ל-6. לעומת זאת, לא ניתן להוכיח שום טענה דומה לזה כשמחליפים את 6 ב-0. עוזי ו. - שיחה 00:23, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

והאם זה נכון שבהתקרבות לאפס לקצב ההתקרבות פתאום כן יש חשיבות, או שזה רק הסבר אינטואיטיבי? 94.159.217.46

לקצב ההתקרבות לאפס יש השפעה על הגבול של מנת פונקציות השואפות לאפס; זה לא הסבר אלא עובדה שאפשר לראות מדוגמאות כמו $\ {\frac {x}{x^{2}}},{\frac {8x}{x}},{\frac {x^{2}}{x}}$. עוזי ו. - שיחה 00:44, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

טוב, תודה. 94.159.217.46

קבלת החלטות

כאן מספרים שג'ורג' בוש כתב בספרו על ההוריקן קתרינה ש"הבעיה לא היתה החלטות שגויות, אלא העובדה כי לקח זמן רב מדי לקבל אותן". זה המקור או התרגום? עוזי ו. - שיחה 21:51, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

"The problem was not that I made the wrong decisions. It was that I took too long to decide". כך לפי הגארדיאן, ולכן נראה שהתרגום לא עושה איתו צדק. דוד - שיחה 01:23, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

פירוש "השוואַרץ יאָר"

מה פירוש הביטוי? "שנה שחורה" או "השטן"? ובנוסף, מה זה "פוילישע דריפקע"? תומר - שיחה 22:04, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

מילולית זה שנה שחורה, (שווארץ - שחור, יאר -שנה) אני יודע מעט מאוד אידיש ולא יודע האם יש ביטוי כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מחיפוש קל עולה שהאחרון ("דריפקע") הוא כינוי גנאי המכוון לנשים יהודיות פולניות. לגבי השני, עניתי שם. אביעדוס • שיחה כ"ח באב ה'תשע"א, 00:28, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אבידוס, 'דריפקע' זה מלוכלך/כת בפולנית, ופולישע דריפקע זו "פולנייה מלוכלכת" לגבי השנה השחורה, הקדימוני • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ח באב ה'תשע"א • 01:42, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מה גורם לנימי דם להתאחות מהר יותר?

מדובר כאן על נימי הדם ש"נשברים" כתוצאה ממציצה של העור (נו, היקי). יש למישהו מושג?

השאלה לא ברורה. . . מהר יותר ממה? או שאתה מחפש דרך ל"ריפוי בזק" מהיקי? בלנק - שיחה 00:56, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מהר יותר מהקצב בו הם מתאחים בד"כ, אבל גם ריפוי בזק מהיקי יכול להועיל.

והפעם בפסיכולוגיה-פיצול רגשי?

האם יכול להיווצר שאדם גם שונא וגם אוהב או מוקיר אדם באותו הזמן? לדוגמה: אדם א' הציל את חיי אדם ב'; כעבור שנה אשת אדם ב' נאפה עם אדם א'. אני לא מדבר על מצב שאויב מעריך את אויבו, אני מדבר על מצב שאויב רואה באדם מסוים גם עמית וגם אויב באותו הזמן. אם מצב זה לא אפשרי (לוגית...), האם קיים ביטוי בפסיכולוגיה המבטא שינוי קיצוני ברגשותיו של אדם מסוים כלפי אדם אחר, ללא גירויים אשר ישנו את הרגשתו של אדם נורמלי, תוך זמן קצר? Exx8 - שיחה

אני חושב ששבירת אמון, אולי גם קריסת המערכת הזוגית, היא גירוי מספק, לא? התגובה המוזרה היתה יכולה להיות אדישות, ולא שום דבר אחר. פיצול זה כבר עניין אחר. אבל מעניין. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 00:05, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מדבר על הדחקה או על עיוות המציאות הסובייקטיבית של אדם נתון.

אני מדבר על שינוי מהיר בין רגשות של אדם נתון לבין רעהו.האם יש בנמצא הגדרה להפרעה כזאת? תודה בכל מקרה Exx8 - שיחה

יכולת לשנות רגשות באופן מהיר מול שינוי מציאות נראית לי תופעה בריאה, בטוח לא הפרעה. אני לא בטוח שאת זה חיפשת, אך הדבר הכי מתאים שאפשר למצוא הוא המושג "גמישות רגשית" • רוליג • שיחה • אמצו חתול 12:57, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מעולם לא גרו יחד - האם נחשבים ידועים בציבור?

אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה בני זוג, כי שניהם בקשר פתוח, אבל מצד שני, יוצאים יחד, ואף באים באינטראקציות מיניות. כל אחד גר בבית משלו. האם הם נחשבים ידועים בציבור?. האם הבחור יכול לתבוע מהאישה נדל"ן טובין ותקילין או ההפך (האישה ממנו) ?. תודה.

במקור, כדי להיחשב ידועים בציבור נדרש "ניהול משק בית משותף". עם הזמן הדרישה הזו הוקלה במקצת, ולמיטב זכרוני הוכרו בפסיקה מקרים של בני זוג שלא גרו יחד, שלאכל אחד מהם דירה משלו, ונחשבו כידועים בציבור. עם זאת, העובדה שהם מצויים בקשר פתוח תמנע, לדעתי, ראייתם כ"ידועים בציבור". --Goldmoon - שיחה 10:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי דבריך גם להיות חבר של מישהי עשירה מסוכן היום, שכן, החבר יכול לתבוע חצי מהרכוש שלה בטענה שהם "ידועים בציבור", על-אף שמעולם לא גרו יחד. מערכת משפט ישראלית מטומטמת.

למה זה קורה לי? - תופעת שינה מעניינת ביותר!

בילדות זה קרה לי 3 פעמים מקסימום, תאמינו לי שלא יותר ולא פחות מפעמיים כי אני זוכר את הפעמיים האלה ואת רגע ההתעוררות מהם כאילו זה היה לפני 10 דקות.

התופעה; אני הולך לישון וקם אחרי שנייה של שינה. כאילו איך שעצמתי את העיניים, ישר קמתי, כאילו השעות עברו כשבריר שנייה. זו תופעה מאד מגניבה. אני בכל אופן אדם שלא ישן הרבה (6 שעות רוב הזמן), אני בן 23. ייתכן שיש קשר בין שני האפיזודות האלה לבין הרגלי-השינה הטבעיים שלי (ייתכן שהן היו אבן דרך בעיצוב הרגלי השינה שלי). אני לא יודע, זה כלכך מסקרן!. 79.176.29.128 09:27, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

קשה לאבחן את התופעה רק ממה שכתבת אך אנסה באופן כללי: בשביל צעיר בגילך, שעות השינה שלך הן מועטות מדי. על כן, יש לך חסר בשעות שינה. חסר כרוני (לאורך זמן רב) של שעות שינה גורם לנו לשקוע מהר מאוד משינה בשלב הראשון של השינה לשלב שינת ה- REM. בשלב שינת ה-REM אנו חולמים וכאשר החלום נגמר, תם גם מחזור השינה ואנו חוזרים שוב לשלב הראשון של השינה וכך הלאה. אך לעתים החלום יכול לגרום לנו להתעורר לחלוטין ואז, במקרה כזה של מעבר מחזור שינה מהיר מהמקובל והתעוררות מלאה בסופו, יראה לנו כאילו ישנו רק זמן קצר מאוד, גם אם לפני ההתעוררות ישנו מספר שעות. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:18, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

ערך ממוצע של פונ'

לפי הערך אינטגרל, "הערך הממוצע של ערכי הפונקציה $\ f(x)$ בקטע $\ [a,b]$ הוא $\ {\frac {1}{b-a}}\int _{a}^{b}f(x)\,dx$". למה הממוצע אינו הערך של הפונ' ב-b ועוד הערך של הפונ' ב-a חלקי 2? 94.159.217.46

כי החישוב שלך מניח שהפונקציה לינארית, ומתעלם משינוי בקצב גידול הפונקציה בין a ל-b. קח דוגמה קיצונית: פונקציה שמוגדרת כ-0 בכל נקודה מלבד ב-b שם היא מוגדרת כ-2. בשיטה שלך הערך הממוצע ב-[a,b] הוא 1, אבל ברור שהערך הממוצע האמיתי הוא 0 (זה אנלוגי לחלוטין למקרה שבו תנסה לחשב את הממוצע של עשרה מספרים על ידי חישוב הממוצע של השניים הקיצוניים בלבד, רק שפה זה יותר גרוע. אתה מנסה לחשב את הממוצע של אינסוף ערכים בעזרת שניים בלבד). הדרך הנכונה לחשב את הממוצע תהיה להתחשב בכל אינסוף הערכים. כלומר לקחת את הגבול של דגימת הערכים בהרבה נקודות, אבל לא להתחשב במשקלם. מה שתואם בדיוק את הגדרת האינטגרל חלקי אורך הקטע. קל לדמיין את זה בדרך ציורית. אם $\ f(x)$ היא הפונקציה ו-$\ c$ הערך הממוצע שלה בקטע, אתה מצפה שאם נחליף את הפונקציה בערך הממוצע שלה (כלומר בפונקציה הקבועה $\ g(x)=c$), אז השטח מתחת ל-f והשטח מתחת ל-g יהיו שווים. אבל g פונקציה קבועה בקטע ולכן השטח מתחתיה הוא פשוט מלבן, כלומר: $\ \int _{a}^{b}f(x)\,dx=c(b-a)$ דניאל ב. • תרמו ערך 12:28, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה, אולי כדאי להוסיף את ההסבר שלך לערך. 94.159.217.46

הוספתי פרק בערך ממוצע וקישרת אליו מאינטגרל. דניאל ב. • תרמו ערך 14:25, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

גובה הרים מקסימלי?

אני קראתי איפשהו שמדענים טוענים שחישבו את גובה ההרים המקסימלי על כדור הארץ והוא עומד על 15 ק"מ(לאחר הגבול המדויק כל מטר פשוט יקרוס וההר יתאזן על סביבות 15 ק"מ). עכשיו ברצוני לשאול, אם הדבר נכון וכיצד מחשבים דבר כזה? דבר נוסף, הדבר אמור להיות תלוי החומרים שממנו עשוי ההר, כך תאורטית, הר שעשוי כולו מפחמן יוכל להיות גבוה יותר מהר שעשוי מברזל או לדוגמא מזהב לא? Exx8 - שיחה

אני לא יודע את התשובה, אבל לכל סוג של קרקע יש זווית מקסימלית שהיא יכולה להחזיק, ובוודאי שלכל חומר יש עומס מקסימלי שהוא יכול לשאת על עצמו. מן הסתם הר מחומר קל וחזק יכול להיות גבוה יותר מהר שעשוי מחומר כבד וחלש, אבל אם יש טענה כזאת אני מניח שהיא מתבססת על החומרים מהם עשויים הרים על פני כדור הארץ. --אלעזר - שיחה 14:44, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

ראיתי פעם חישוב כזה. אני לא זוכר את הפרטים אבל דובר שם על המאמצים המתפתחים בחומר שבבסיס ההר. אם אני לא טועה, נטען שם שיש מאמץ לחיצה מקיסימלי שמעבר לו החומר לא מחזיק מעמד. המגבלה על המאמץ בתחתית יוצרת את המגבלה על גובה ההר. הזווית לא משנה פה. מעניין לציין שבמאדים, שם הכבידה חלשה יותר, ניצב אולימפוס מונס, שגובהו יותר מ 20 ק"מ.--גמדקנאי - שיחה 00:49, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אגב, זו הסיבה שכדור הארץ כדורי, ולא בצורה אקראית אחרת.--גמדקנאי - שיחה 05:44, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מהי "בת-קול" (יהדות) ?

אמנון יצחק מקריא לפעמים קטעים מהספרות הרבנית ששם נאמר; "יצאה בת קול ואמרה", מהי בת קול ?.

ראה בת קול. --אלעזר - שיחה 17:30, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אין פרפרים פה

מישהו פה יודע איך קראו לספר הנ"ל במקור הצ'כי?

תודה מראש. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 18:58, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

אה. ועוד שני דברים.

1. באיזה גיל חיבר פאבל פרידמן את השיר "פרפרים" המפורסם? 21? 23? 18? בכל מקום אני מוצא משהו אחר!
2. מישהו יודע מהיכן לקוחה התמונה הזו שבכריכת הספר? האם הציור הוא אחד מן הציורים של ילדי טרזיינשטט?

שוב תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 19:48, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

בנוגע לשאלה הראשונה: ע"פ קטלוג הספרים של הספריה הלאומית הצ'כית, שמו המקורי של הספר היה Dětské kresby na zastávce k smrti, ובתרגום חופשי, "ציורי ילדים בתחנה הסופית". בברכה, Tomn - שיחה 20:02, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה. לגבי השאלה שאחריה כבר מצאתי תשובה, למי שהתעניין. בגיל 21, כחודש וחצי לאחר שנשלח לגטו טרזיינשטט, כתב את השיר. בגיל 23 הוא נשלח לאושוויץ ונספה שם. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט באב ה'תשע"א • 23:29, 28 באוגוסט 2011 (IDT).

קפה קפוא

אם מכינים "נס" (מים חמים+סוכר+קפה נמס+חלב) ממלאים בבקבוק פלסטיק ומקפיאים- האם אפשר לשתות אותו אחרי שהוא יפשיר חלקית? כלומר האם לא יצא שהוא חסר טעם כי החלב התפרק לשכבות או אולי מקולקל לגמרי או שיצא שכול הסוכר למעלה/למטה?

המטרה שלי היא אם אני הולך מהבית לכמה שעות שיהיה לי נס קפה קר בלי לסחוב תרמוס. 109.64.204.59 20:20, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהדרך היעילה לגלות היא לנסות. החלב בוודאי לא יחמיץ. --אלעזר - שיחה 21:15, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מומסים מורידים את טמפרטורת הקיפאון של תמיסה. כשהתמיסה מתחילה לקפוא המים קופאים בעוד שהמומסים נשארים בתמיסה הנוזלית מחוץ לגביש, כך שבאמצע תהליך הקיפאון מתקבל קרח בקירוב טהור שמוקף בתמיסה מרוכזת עוד יותר מהתמיסה ההתחלתית, ולכן טמפ' הקיפאון שלה נמוכה עוד יותר ובסוף גם היא קופאת ומשאירה את המומסים בחוץ וכו'. לכן, הקיפאון לא הומוגני וסביר שתצטרך לערבב היטב את המשקה כדי שלא יצטברו לך אבקת קפה או סוכר או חומרים אחרים במקום אחד. 94.159.217.46

אכן. בעיקר החלב עשוי "לעשות שטויות", כי הוא בעצם תערובת הומוגנית של מים ושומנים. אגב, נדמה לי שבדיוק על שם החלב, קוראים בעברית לאמולסיה, שהיא תערובת הומוגנית של נוזל בנוזל, תחליב. טוב, אבל נראה לי שערבוב טוב ייפתור את הבעיה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ל' באב ה'תשע"א • 23:02, 29 באוגוסט 2011 (IDT).

קמפיין חדש בפייסבוק?

שמתי לב לתופעה חדשה של איזה קומפיין שנועד למשוך תשומת לב ( כמו שמשך את שלי). נשים כותבות סטטוס ובו אורך ( בדרך כלל בסביבות 30ס"מ+) וזמן (בדרך כלל בין דקה לרבע שעה).

לי זה מזכיר מאוד את הקומפיין שהיה לפני כמעט שנה שבו רשמו איפה נשים אוהבות לשים את התיק שלהם ( בסגנון "אני אוהבת על ששולחן"). וזה נועד למשוך תשומת לב לבעיית סרטן השד.

ומה זה הפעם(איזה אורך ואיזה זמן)? 109.64.200.26 23:33, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

http://www.onlife.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/30377/38-%D7%A1%D7%9E-%D7%91-5-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%AA

באמת ירוד. 109.64.200.26 17:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

האם כמות שעות שינה היא קבועה?

אני בשנות ה20 לחיי(אחרי צבא). בעברי ישנתי הרבה יותר- בצבא הלכתי לישון בסביבות 11 וחצי וקמתי בדיוק ב8. בבית ספר הלכתי לפני 11 והקמתי ב7 וחצי. ועכשיו אני שם לב שאני הולך לישון ב12:30 וקם יקיצה טבעית ב8:00 (כמעט תמיד מדויק, פלוס מינוס 2-3 דקות). יתכן שהצבא גרם לי לשעת יקיצה טבעית קבועה? ויתכן שעכשיו אני יכול לישון 7 וחצי שעות במקום 8 וחצי כמו שהייתי לפני הצבא? 109.64.200.26 23:40, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

מספר שעות השינה להן זקוק אדם יורד עם הגיל. תינוקות רכים ישנים במשך רוב היממה או כמעט רובה וזקנים דורשים מעט מאוד שעות שינה.

מספר שעות הלהן אדם זקוק תלוי גם בסוג העבודה בה הוא עובד - עבודה גופנית דורשת פחות שעות שינה מאשר עבודה אינטלקטואלית. המספר הזה תלוי גם בשוני הביולוגי שבין אנשים שונים. שני אנשים בני אותו גיל שעובדים באותה עבודה עשויים שלא לדרוש אותו מספר של שעות שיינה. עִדּוֹ - שיחה 23:11, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

בולים

יש ברשותי אלבומי בולים ובו בולים נדירים או/עתיקים, בין השאר למשל, בולים עתיקים עוד מלפני הקמת המדינה. האם מחירם של בולים אלו גבוהים? וכיצד אני יכול לדעת מה המחיר של אלבום כזה במחירה לאספנים, או של כל בול? בברכה, טישיו - שיחה 00:22, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

רצוי מאוד שתתייעץ עם מומחה לבולאות עברית. מומלץ גם שתפנה את שאלתך זו, או שאלות אחרות מסוג זה לאתר השירות הבולאי ולאתר של התאחדות בולאי ישראל (קישורים לאתרים אלה מופיעים גם ב'קישורים חיצוניים' בערך בולאות). באופן כללי, לבולים שהונפקו בשנותיה הראשונות של המדינה, יש ערך רב. כשמדברים על 'שנותיה הראשונות' של המדינה, בהקשר זה, הכוונה היא עד לשנות החמישים, בעיקר המוקדמות. ובנימה אישית, אני מסוקרן בעצמי להציץ בבולים העתיקים הללו. בנצי - שיחה 10:32, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על השירות. אם חשוב לך לראות את הבולים, צור עימי קשר במייל. בברכה, טישיו - שיחה 23:31, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

שפתם של בני אוסטריה

שלום, להלן שאלה אשר מופיעה מזה זמן מה בדף השיחה של הערך "אוסטריה", ואשר לא נענתה עד כה:

האם נכון הדבר כי שפתם של אזרחי אוסטריה אינה גרמנית אלא דיאלקט באווארי? הדבר אינו מצויין כאן, אך בערך בויקיפדיה האנגלית (לייתר דיוק בערך אודות הדיאלקט שאינו קיים בגרסה העברית) כתוב זאת. אשמח לתשובה.

רוב הגרמנים מדברים איזשהוא סוג של דיאלקט של שפתם.

השפה הרשמית באוסטריה היא גרמנית גבוהה שדומה מאוד לגרמנית הגבוהה המדוברת בגרמניה, אך אינה זהה לה - יש הבדלים מסויימים באוצר המילים ובהגייה ובכתיב, אם כי לא בדקדוק. יש בנמצא למשל מילונים אוסטריים תקניים שהשפה המתוארת בהם שונה מהגרמנית התקנית של מילון "דודן" הגרמני. ההבדל דומה להבדל בין אנגלית בריטית תקנית לאנגלית אמריקאית תקנית. מעבר לעובדה הזו, רבים מתושבי אוסטריה מדברים בדיאלקט מקומי של אזור מגוריהם, ודיאלקטים אלה אכן דומים, אם כי לא זהים, לדיאלקט הגרמני הבווארי. גם בגרמניה מקובלים דיאלקטים מקומיים, אם כי אפשר לומר בזהירות שאינם נפוצים כמו באוסטריה. ‏Harel‏ • שיחה 22:03, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

אוף טופיק: יש שני דיאלקטים מאוד מפורסמים של הגרמנית שאינם מוגבלים לגרמניה ולאוסטרייה - הגרמנית השווייצרית והיידיש. עִדּוֹ - שיחה 23:07, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

א. תודה רבה על התשובות. ב. יידיש? האם יידיש אינה שפה בפני עצמה? האומנם היא נחשבת לדיאלקט גרמני בלבד? וגם, האם דובר גרמנית יוכל להבין דובר יידיש ולהיפך (בהנחה כמובן שכל אחד יודע את שפתו הוא בלבד)? ושאלה אחרונה: האם רק יהודים דוברים יידיש או שיש אוכלוסיות של גויים אשר דוברים אותה באופן שוטף (ואף אעז ואכתוב - כשפת אם)?

בתודה מראש. אגב אני רואה שגם שמתם את גרמניה כערך מומלץ יומי. נחמד :-)

עיין ערך ניב (סיווג שפה). עִדּוֹ - שיחה 09:27, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה על ההפניה, אבל התשובות שקיבלתי הינן חלקיות בלבד, ואף רשום שם שיידיש זו אכן שפה נפרדת ועצמאית. כמו כן, עדיין לא ברור לי האם דובר גרמנית (בלבד) יבין דובר יידיש (בלבד) ולהיפך. ודבר אחרון, לא קיבלתי מענה לשאלה האחרונה שלי, לגביי גויים דוברי יידיש שוטפת (כשפת אם או ברמת שפת אם). בברכה.

דובר גרמנית יוכל להבין דובר יידיש ברמה סבירה עד טובה, תלוי כמובן גם בסגנון האידיש, בצורת ההגייה, בשטף הדיבור וכיוצא בזה. לדעתי, יוכל להבין יותר טוב אידיש כתובה (באותיות לועזיות). אידיש דומה בכמה מובנים לדיאלקטים שוואביים ובוואריים (ולכן גם לדיאלקטים אוסטריים), ומי שמורגל באלה יוכל להבין אידיש אף ביתר קלות. ‏Harel‏ • שיחה 11:29, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

שוב תודה רבה על התשובות. אשמח גם לקבל מענה לשאלתי האחרונה אודות גויים דוברי יידיש (סליחה על החמדנות). :-)

אני דובר קצת יידיש מבית סבא וסבתא ובפגישה שנערכה לנו אי- אז בתיכון עם נוער גרמני נשא אחד החבר'ה הישראלים נאום בגרמנית-שוויצרית (שפת אימו) ולהפתעתי הבנתי את רוב הדברים. לגבי גויים דוברי יידיש: המשמעות המילולית של "יידיש" היא "שפה יהודית" ומכאן שאם לא יהודי דובר אידיש/יידיש כשפת אם זו אנומליה ראויה לציון, ולכן מיד אציין שהזמר ג'ימי לויד, גוי שחור מארה"ב, שר ביידיש. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ג' באלול ה'תשע"א • 19:07, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על חלב וקור

הבנתי שחיידקים הם אלו הגורמים העיקריים להחמצת החלב; אם כך ברצוני לדעת: 1)האם החיידקים הנ"ל אינם יכולים לפרק לחומצות לקטיות(אם ככה מאייתים את זה) את החלקים הרלוונטים בחלב? 2)האם החיידקים האלו מתים בקור? או שמא הם בתרדמת (אחרת במידה מסוימת מקבלים את ההנחה שקירור הוא תהליך של טיהור החלב)?

דבר נוסף, אם החיידקים לא יכולים לפרק את החלקים הארים בחלב בקור, לאורך זמן קירור כן אמור להיות תהליך טיהור בקטריאלי לא? הרי הם משתמשים בפירוק הזה על מנת להתקיים... Exx8 - שיחה

כל תהליך כימי מתרחש בקצב יותר איטי ככל שהטמפרטורה יורדת (ראה קינטיקה כימית#טמפרטורה). גם המטבוליזם והפעילות הביוכימית של החיידקים יורדת בקירור, ולכן החלב מתקלקל לאט יותר. בטמפרטורה של המקרר החיידקים כן מתרבים - עובדה שבסוף החלב במקרר מתקלקל - אלא שזה פשוט לוקח להם יותר זמן. 94.159.217.46

Born In The U.S.A.

מה הסיפור שמאחורי השיר?? כי ממה שהבנתי, פרשו אותו לא נכון; הוא היה אמור להיות שיר בירוקתי ולא שיר פטריוטי. --MT0 - שיחה 03:22, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

כל הסיפור כאן-- ויקי באנגלית - Born in the U.S.A. (song).

מכיר את הערך..אבל אשמח לתמצית של כל הקטע של השיר בעברית --MT0 - שיחה 18:24, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

.עשר שנים אחרי שחזר אחרי שרות קרבי בוויטנאם המדבר בשיר מספר על ילדותו בכפר קטן בארה"ב, הקשיים בילדותו וההרגשה של חוסר מטרה בהווה. Dead man’s town+the first kick I took was when I hit the ground+you spend half your life just covering up+son, don’t you understand+I’m ten years down the road+no where to run, ain’t got nowhere to go+

טור טיילור

האם יש הסבר אינטואיטיבי לעובדה שבטור טיילור, מחלקים את הנגזרת ה-nית ב-n עצרת? עד האיבר השני הפיתוח זהה לקירוב ליניארי וברור שהפונקציה שווה בקירוב לערך שלה בנק' ועוד ההתקדמות על המשיק. למה באותו אופן אי אפשר להמשיך להכפיל את הנגזרת ה-n ב-(x-a) בחזקת n כדי לקבל את ההתקדמות כתוצאה מהמשיקים של הנגזרות, בלי לחלק ב-n עצרת? (אני מבין איך מגיעים טכנית ל-n עצרת כשמפתחים את הטור, אבל לא מבין את ההגיון שמאחוריו). תודה לעונים.

כידוע, הנגזרת של פונקציה מודדת את השינוי בפונקציה. הנגזרת השנייה את השינוי של השינוי, השלישית את השינוי של השינוי של השינוי וכן הלאה. עכשיו צריך לזכור שטור טיילור מקרב פונקציות טוב בסביבות כמה שיותר קטנות של הנקודה. בסביבות קטנות, לנגזרת הראשונה שמשנה את הפונקציה באופן ישיר, יש השפעה הרבה יותר דרסטית מהנגזרת השנייה, שמשפיעה רק באופן עקיף בכך שהיא משנה את הנגזרת הראשונה. אותו כלל תקף לנגזרת השנייה המשפיעה יותר מהנגזרת השלישית וכן הלאה. לכן ככל שהנגזרת מסדר גבוה יותר, כופלים אותה במקדם בעל משקל נמוך יותר, כדי לייצג את ההשפעה הקטנה יותר שלה על הפונקציה. קל לחשוב על זה עם דוגמה פיזיקלית. כל עוד אנחנו מתמקדים בזמנים קצרים (סביבות קטנות) ברור שהמהירות של גוף (הנגזרת הראשונה) משפיעה יותר על המיקום שלו (כפונקציה של זמן) מאשר התאוצה שלו (הנגזרת השנייה). ולכן כאשר נרצה לקרב את המיקום שלו זמן קצר אחרי שהחל לנוע נייחס יותר חשיבות למהירות שלו מאשר לתאוצה שלו. דניאל ב. • תרמו ערך 19:44, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

הסיבה האינטואיטיבית היא שהנגזרת ה-n-ית באפס של $\ {\frac {1}{1-x}}$, עם טור טיילור בעל המקדמים הקבועים $\ 1+x+x^{2}+x^{3}+\cdots$, היא $\ n!$. עוזי ו. - שיחה 19:59, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

דניאל, כמו שאמרת הנגזרת השנייה מודדת את השינוי של השינוי d(dy/dx)/dx. אז נראה לי הגיוני שאם מכפילים אותה בקטע (x-a) פעם אחת מקבלים את dy/dx ואם מכפילים אותה בקטע בריבוע מקבלים פשוט את dy, השינוי ב-y. ברור שהתרומה של הנגזרת השנייה קטנה מהתרומה של הנגזרת הראשונה אבל לכאורה זה אמור לצאת כך מעצמו, גם בלי התיקון ע"י החלוקה בעצרת, לא?

עוזי, למה בחרת דווקא בפונקציה הזו?

(1) ההסבר של דניאל אינו ברור לי; כשהמתקרבים לנקודה שסביבה מפתחים את הפונקציה, ממילא החזקות שואפות לאפס ולכן השפעת הנגזרות הגבוהות הולכת ויורדת. (2) את הפונקציה שלי קל לגזור וקל לפתח לטור טיילור; אם תשכח אי-פעם במה צריך לחלק כדי לקבל את הטור של פונקציה כלשהי, זה הטור שיזכיר לך את המקדמים. פונקציה לא פחות מוצלחת למטרה הזו היא הפולינום $\ x^{n}$ -- הנגזרת ה-n-ית של הפולינום הזה באפס היא $\ n!$, וזה שוב מסביר את אותו מקדם. (3) הסבר "אינטואיבי" לחלוקה ב-n-עצרת דווקא יהיה מן-הסתם קומבינטורי. צריך להבין מדוע הנגזרת ה-n-ית של $\ x^{n}$ היא דווקא $\ n!$, ואת זה אפשר לראות בקלות הרבה ביותר מהנוסחאות האדומות לגזירה נומרית מסדר גבוה. עוזי ו. - שיחה 22:29, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

לכך התכוונתי כשאמרתי "אני מבין איך מגיעים טכנית ל-n עצרת כשמפתחים את הטור, אבל לא מבין את ההגיון שמאחוריו" (-:. התכוונתי לשאול מדוע לא ניתן לומר שההתקדמות dy על הפונקציה כתוצאה מהנגזרת ה-n היא הנגזרת בנק' כפול המרחק מהנק' בה גזרנו בחזקת n, בדיוק כמו שקורה בקירוב ליניארי.

הכל בגלל הנפח של הסימפלקס. אם לפונקציה יש נגזרת n-ית מסויימת (נניח 1), אז כשמתרחקים מאפס, הנגזרת ה-(n-1) מתקדמת בקצב קבוע ולכן שווה (בערך) למרחק; הנגזרת ה-(n-2) מתקדמת לפי הקצב של הנגזרת ה-(n-1), ולכן מתנהגת כמו האינטגרל שלה שהוא $\ \int xdx={\frac {x^{2}}{2}}$ (ולא כמו $\ x^{2}$, משום שהנגזרת ה-(n-1) אינה מגיעה ל-x בבת אחת אלא בהדרגה לאורך הקטע); הבאה בתור מתקדמת לפי האינטגרל של זה, שהוא $\ {\frac {x^{3}}{6}}$, וכן הלאה. הפונקציה עצמה מתקדמת לפי $\ f(x)\sim \int _{0}^{x}\int _{0}^{a_{1}}\int _{0}^{a_{2}}\cdots \int _{0}^{a_{n-1}}1da_{n-1}\cdots da_{2}da_{1}da_{0}={\frac {x^{n}}{n!}}$. עוזי ו. - שיחה 00:05, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה.

תהודה בגל א"מ?

האם יש את תופעה של תהודה בלים א"מ? האם שני לייזרים שונים מונוכרומטיים יוצרים צבע שונה שמקרינים אותם לאותה נקודה? ומה קורה אם ניגד לייזר כחול עם עוצמה מאוד גבוהה ואדם עם עוצמה נמוכה? האם יראו הבדל בצבע כשמגדלים את העוצמה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1)כן, לדוגמה במיקרוגל. 2)לייזרים באורכי גל שונים יוצרים את אותן תופעות כמו מנורות רגילות באותם אורכי גל ובאותן עוצמות, כי הם לא קוהרנטיים זה עם זה. ‏Setreset • שיחה 18:03, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

יתרה מזאת. עצם הלזירה היא דוגמא לתופעת תהודה. בנצי - שיחה 19:12, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

שקיות פלסטיק

למה יוזמת החקיקה לגבות כסף עבור שקיות פלסטיק נכשלה? Gidip - שיחה 13:47, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000349087

4 יוני 2008‎ – "החוק המחייב גביית כסף עבור שקיות פלסטיק יביא לכניסת משפחות פשע לתחום", כך הזהיר נציג משרד התמ"ת, אילן גבעון, בדיון שקיימה אתמול (ג') ועדת ...

פרדוקס הבריאה?

דומה מאוד לפרדוקס התרנגולת אך לא מצאתי במדעים של ההווה תשובה ראויה לכך. אם כל דבר ביקומנו הוביל למשהו אחר(דבר שניתן להסיק מחוקי שימור האנרגיה השונים),והעולם התחיל בנקודה מסוימת אז העולם שלנו הוא סתירה לוגית בעצם. הרי בנקודה שבה נוצר החומר, נוסף חומר נוסף=>סתירה לחוק שימור האנרגיה; ואם החומר היה קיים תמיד הרי שמעולם העולם לא נברא=>סתירה למפץ הגדול. אם כך, מהי התשובה לפרדוקס? 77.125.152.114

זה אולי יקשה עליך מאשר יעזור לך, אבל: ומה היה לפני המפץ הגדול? הנקודה הסינגולרית הזאת קיימת מאז ומעולם? חוץ מזה שגם יש תאוריות (אם כי לא נפוצות במיוחד) שלפני המפץ הגדול היה מעין מאבק בין חומר לאנטי חומר. SharpImpact - שיחה 19:16, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מבין את הבעיה. מאז ראשית הזמן אנרגיה נשמרת (וגם זה מוטל בספק כיום). דניאל ב. • תרמו ערך 19:24, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

נניח שהיה משהו לפני המפץ הגדול, היות שעל פי חוקי הפיזיקה היום הוא לא יכול פשוט "להופיע" בחלל.

האם ניתן להסיק שבעידן ההתהוות הראשוני של היקום שלנו, חוקי הפיזיקה לא קיימו את חוק שימור האנרגיה(לרבות המורחב)? והאם יש לנו הוכחה לשלבים של היקום לפני המפץ הגדול? על פי מה שידוע לי התשובה היא לא.. Exx8 - שיחה

על פי יחסות כללית, לא היה לפני המפץ הגדול. זוהי נקודת ההתחלה של מימד הזמן, למעט המקרה של יקום שטוח לגמרי (שלא כמו יקומנו). אבל זו לא תשובה טובה, מאחר ו א. אין סיבה לדבוק דווקא בפירוש של יחסות כללית. ב. לזמן יש משמעויות שלא מכוסות ביחסות כללית. 79.176.37.204 11:24, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

רעש של שנאי

למה שנאי עושה רעש? כולו שני סלילים שזורם בהם זרם. 109.64.200.101 19:53, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

• בשנאי יש שני סלילים ובתוכם ליבת ברזל. דרך הסלילים עובר זרם חילופין בתדירות 50Hz (בארץ).
• זרם החילופין יוצר בתוך הסליל שדה מגנטי שמחתחלף בצורה רציפה גם כן, באותה תדירות. השדה נמצא גם בתוך ליבת הברזל.
• בתוך הליבה מתרחשת תופעה מעניינת בשם הִצָּרוּת מַגְנֵטִית (באנגלית Magnetostriction): בהשפעת השדה המגנטי ליבת הברזל מתקצרת או מתארכת (זה תלוי בסגסוגת המדויקת, בעוצמת השדה ובגורמים נוספים).
• השדה מתנודד ולכן הליבה רוטטת, וזה יוצר את הצליל.
• ההתקצרות אינה תלויה ב"סימן" של השדה (אין הבחנה בין כיוונים הפוכים של השדה), ולכן התדירות היסודית של הרטט והזמזום היא כפליים מתדירות השדה - 100Hz. הרטט מכיל גם צלילים עיליים של תדר זה.
• רכיבי השנאי מודבקים/מוחזקים היטב כדי שלא יקישו זה בזה בזמן הפעולה ויוספו על רעש זה.
• יש גורמים נוספים שמשפיעים, אבל מה שכתבתי לעיל אמור להספיק.

--גמדקנאי - שיחה 03:25, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

סחה על תשובה ידענית וברורה! תודה. 79.176.37.204

היפוך הסרטה מדגם QuickTime

הסרטתי במצלמה ביתית סצנה של מספר דקות. הבעיה היא שעשיתי זאת כשהמצלמה במצב מאונך, וכעת ניתן לצפות בהסרטה במחשב רק כשמטים את הראש הצידה. האם ניתן לסובב את הסרט באופן שיהיה ניתן לצפות בו ישר?

כן, ישנן מספר תוכנות עריכה בשוק, וייתכן שגם dvd maker של וינדוס יעשה היטב את המלאכה • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 20:19, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

נסה את VLC יש בה אפשרות לסובב סרטים. חינמית, רוב הפורמטים, קלה לתפעול, זולה במשאבים. Shannen - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה רבה!

מספרים מרוכבים

במתמטיקה- איך אני פותר את המשווה הפשוטה $x^{4}=-4$ ( לא ניחוש- אני רוצה לפי נוסחאות).

הפתרונות הם:

-i-1

-1+i

1-i

1+i

ניתן לפרק את זה לשתי משוואות ריבועיות ואז זה ממש פשוט. זה גם יכול לעזור לך: http://en.wikipedia.org/wiki/Quartic_equation על פי רוב מחשבים היום בכלל לא נוגעים בנוסחאות וטריקים שונים ומשונים; על פי מה השהבנתי הם משלבים נגזרות ו-bruteforce דבר שבפולינומים גבוהים יותר יעיל יותר, ולפעמים אפילו הפתרון היחידי שידוע לאדם. Exx8 - שיחה

איך הגעת ל4 הפתרונות האלא? לא ניחוש- אני מתכוון איך מוצאים אותם אם לא יודעים מראש?

אם זה היה $y^{2}=-4$ היית יודע לפתור? Shannen - שיחה 20:57, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא פולינום מבולגן שאין קשר בין החזקות השונות אתה יכול לפרק את זה: $x^{4}=-4$

$x^{4}+4=0$

$(x^{2}-2i)(x^{2}+2i)=0$

מפה כמובן אתה יכול להמשיך בקלות: $x^{2}-2i$

$x^{2}+2i$ נוסחת השורשים למשל עונה דיי בקלות על המשוואה הזאת. Exx8 - שיחה

נראה לי שאפשר להשתמש בהצגה קוטבית:

$[r(cos\alpha +isin\alpha )]^{4}=4(cos180+isin180)$
$r^{4}(cos4\alpha +isin4\alpha )=4(0+i*1)$

$r^{4}=4$ לכן $r={\sqrt {2}}$,
$sin4\alpha =1$, ‏ $cos4\alpha =0$ ומכאן, בעזרת קצת טריגונומטריה: $\alpha =45,-45,135,-135$. מה שיוצא מכל זה, זה שהפתרונות הם:
$z_{1}={\sqrt {2}}(cos(45)+isin(45))={\sqrt {2}}(1/{\sqrt {2}}+i/{\sqrt {2}})=1+i$ $z_{2}={\sqrt {2}}(cos(-45)+isin(-45))={\sqrt {2}}(1/{\sqrt {2}}-i/{\sqrt {2}})=1-i$ $z_{3}={\sqrt {2}}(cos(135)+isin(135))={\sqrt {2}}(-1/{\sqrt {2}}+i/{\sqrt {2}})=-1+i$ $z_{4}={\sqrt {2}}(cos(-135)+isin(-135))={\sqrt {2}}(-1/{\sqrt {2}}-i/{\sqrt {2}})=-1-i$
ראובן פלג - שיחה 09:10, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

הגייה בחי"ת ועי"ן

האם מישהו יודע מהו הגורם להתפתחות הגייה תימנית של חי"ת ועי"ן אצל ילד שנולד בישראל? _{שאלת המשך צפויה לעונה הנחמד} תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:43, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

ככל הנראה זו רכישת ידע סביבתית • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 21:55, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

_{כמובטח, שאלת המשך} - פגשתי היום בעבודה בחורה צעירה (בערך בת 25), ילידת ישראל ממוצא תימני שמדברת בחי"ת ועי"ן גרוניות. כשאמרתי לה שאני מופתע שיש אנשים בני גילה שמדברים בהגייה תימנית כזו היא אמרה לי שהיא היחידה במשפחתה שיש לה את זה. לטענתה, שני ההורים שלה מדברים עברית במבטא ישראלי. רעיונות? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:20, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

כנראה היא גדלה אצל סבא - סבתא, או חברה טוב מאד, וכן הלאה שדיברו במבטא כזה • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ט באב ה'תשע"א • 22:29, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

ביטוי ח', ע', ט' ו-ק' עוזר להפחית את שגיאות הכתיב ומסיר כפלי משמעויות ממשפטים. לכן זה מנהג לא רע מומלץ לאמץ. עִדּוֹ - שיחה 23:01, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

@חיים 7, לטענתה לא, הסברים אלטרנטיביים יתקבלו בברכה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:30, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

מה זה לא? אם הסבים והסבתות שלה (מהצד התימני) היו בין החיים כשנולדה, ברור שמבטאם היה תימני, ייתכן אפילו שדיברו ערבית בינם לבין עצמם, ואולי עם הוריה. ייתכן גם שלהוריה יש ח' וע' קלים מאוד אבל עדיין קיימים, ויכול להיות שהמטפלת שלה (בשלב כלשהוא) דיברה עם ח' וע'. יכול להיות גם שהיא העריצה (כשהייתה צעירה) אישי ציבור עם מבטא ועם או בלי כוונה החלה לחקות את המבטא שלהם. בברכה, --איש המרק - שיחה 00:29, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

בס"ד לאבא שלי ולאחותי יש ח' וע' ולי יש ע' ואנחנו לא תימניים. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 00:30, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

כחצי תימני, מנסיון חיים אני מחזק את גירסתו של איש המרק. אבי התימני מדבר במבטא צברי מובהק, ואילו אני אימצתי ע' גרונית, ובני בן ה-6 מבטא ח' תימנית כשנחה עליו הרוח. מדובר באימוץ מתוך הזדהות עם המבטא ומה שהוא מייצג מתוך התרבות התימנית. מהי שאלת ההמשך? Gil mo - שיחה 09:06, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

גם אצלי החי"ת והעי"ן מובחנות, אני מתאמץ שזה יהיה כך. שאלה ההמשך היתה מדוע שזה יהיה כך אצל מישהי שטוענת שלא עשתה זאת במודע. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:58, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אני גאה בך. באמת. אני מעריך תודעה המובילה לאימוץ התנהגות מודעת. בנצי - שיחה 19:08, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

התשובה השגויה המתבקשת: אולי זה גנטי... 87.69.42.246 17:24, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

היא שגויה בוודאות? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:30, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

לא מבין ההגדרה

מדובר במושג Gonochorism

קראתי בערך האנגלי ולא הבנתי את הכוונה, אנא עזרה!.

זהו המצב בו מין מתרבה ברביה זויגית, וכל פרט הוא או זכר או נקבה (להבדיל מאלה שבהם פרט יכול להיות זכר ונקבה בו-זמנית, כמו חלזונות או רוב הצמחים). יואלפ - שיחה 09:10, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

מחפש קופת חולים שאין בה את השטות של הרבעון

אני מבוטח שיא באחת הקופות ואני כבר נדחה שבוע עם תוצאות לבדיקות רק בגלל שטרם מצאתי רופא שמקבל בשעות שבהן אני פנוי. (יש המון אבל אני יכול ללכת רק ל2 ברבעון), וכמעט כל רופא שאינו רופא משפחה דורש הפנייה. יש קופת חולים בארץ שאין בה את השטות הגמורה הזאת? ושאפשר ללכת בה למספר רופאים ברבעון?.

תודה.

נדל"ן ליד בית הקברות נחלת יצחק

למי שייך השטח הגדול מערבית לבית הקברות נחלת יצחק, ומה ייעודו? כנ"ל לגבי השטח המלבני הקטן יותר הנמצא עוד כ-100 מטרים מערבה לו? Gil mo - שיחה 08:40, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אולי קשור למגדלי תל אביב (מתחם יצהר)?אודי - שיחה 23:47, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

ראו ‫עיריית תל-אביב עצרה את פרויקט הבנייה במתחם תעש מגן בגלל זיהום הקרקע, באתר גלובס, 28 במרץ 2008‬ ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:53, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

מעל רב אלוף

איך קוראים בעברית לדרגות שמעל רב אלוף( יש בצבאות זרים)? 79.179.200.38 09:07, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

ראה דרגות הכוחות המזוינים של ארצות הברית. עִדּוֹ - שיחה 09:16, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אז התשובה היא "אין תרגום"? ואיך רושמים את זה בדרך כלל? עם תעיק מאנגלית? ומה נגיד אם רוצים לכתוב דרגות של צבא רוסיה או צבא צרפת או איזה צבא עבר הסעודית? גם תעיק מאנגלית? 79.179.200.38 17:48, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אין צורך לחפש את מה שאין, וזה גם לא מתאים. גם אין תעתיק לאלה. הצורך והרלוונטיות מזמינים מונח, ולא שהוא עומד בפני עצמו, לפחות, עקרונית. בצבאות אירופה זוהי דרגת מרשל או פילדמרשל, ובצבא ארה"ב אלו גנרל ארבע כוכבים, וחמישה כוכבים (בנסיבות מיוחדות, ודומני שישנם רק 5 כאלה בהיסטוריה האמריקנית). מצב דומה קיים עם הדרגות הבכירות של אדמירל בחילות הים השונים. עיין גם בערך אליו הופנית ע"י המשיב הראשון. בנצי - שיחה 19:04, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

רשום שם "-אין-" ובגלל זה חזרתי. אז אם סגן המרטכ"ל של רוסיה יבקר בארץ, איך יכריזו עליו בחדשות? "גנרל הצבא" כמו לפי האמריקאי? 79.179.200.38 19:15, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

'גנרל של הצבא' היא דרגה הנהוגה בצבא ארה"ב. אינני יודע מהי המקבילה הרוסית או הצרפתית, ואני משער שישנה כזו, אבל היא כבר נגזרת של מרשל ולא של גנרל, בהיותו בכיר מגנרל (באירופה כמובן. בארה"ב כל הדרגות הבכירות הן נגזרות של גנרל. למשל, במלחמת העולם השניה הגנרל אייזנהאואר פיקד, כמפקד עליון, על פילדמרשלים בריטיים, דוגמת מונטגומרי). בנצי - שיחה 19:30, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

---

לדעתי,יש לעדכן את הטבלה של דרגות הקצונה,כך שהנשיא יופיע,הרי לפי החוקה של ארה"ב הוא המפקד העליון של הצבא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא המפקד העליון של הצבא, כאזרח. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:56, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

סתם משהו שמעניין אותי לדעת

מהו הדף(ערך\דף) בויקי העברית שיש לשיחה שלו הכי הרבה ארכיונים?--Haya831 - שיחה 13:26, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

לפי הסטטיסטיקה שפה, דף השיחה של ערך עם הכי הרבה עריכות הוא שיחה:מלחמת לבנון השנייה עם 1248 עריכות. הרבה אחריו הערך על ביבי (893) ועל חסידות חב"ד (884). יוסי • שיחה 14:52, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

לא דיברתי על עריכות,דיברתי על כמות ארכיונים של דף שיחה--Haya831 - שיחה 14:56, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אם כבר אז לשאול על גודל ארכיונים ולא על מספרם. אני מתנצל על תגובתי הקודמת. יוסי • שיחה 15:02, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אוקיי סליחה שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך,אז לגבי גודל הארכיונים יש למישהו תשובה?--Haya831 - שיחה 15:05, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

השערה: מנחם מנדל שניאורסון, חסידות חב"ד, פולמוס המשיחיות בחב"ד, רצח רבין, מלחמת לבנון השניה. עכשיו צריך ללכת לבדוק. --Akkk - שיחה 15:12, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

למישהו יש את "המשפט הפלילי" בהוצאת בורסי?

אני צריך את ה-ISBN של המהדורה בשביל הערך ששי גז. תומר - שיחה 15:39, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

הורדת קבצי וידאו

מדף הבית של יאהו למשל. ניסיתי ולא הצלחתי בכך. איך עושים זאת ? זה חשוב לי ברמה מיידית, משום שמוצג שם כרגע, סרטון וידאו של שביל החלב בהפרדה טובה. תודה, בנצי - שיחה 19:33, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה משתמש עם מנהל הורדות כלשהו? (או תשלח לי מייל ואחזיר לך את הקובץ) • חיים 7 • לכתוב לי • ל' באב ה'תשע"א • 19:42, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

לא אין לי בימים אלה, כי אני במעבר מספק לספק. בפעם הבאה שאגיע לרשת, הסרטון עלול שלא להיות זמין כבר. אשלח לך את כתובת הדוא"ל בכל מקרה, וגם את הקישור לדף הבית של יאהו, שם הסרטון מופיע בצד ימין, תחת הכותרת: Stunning time-lapse video of Milky Way. תודה, בנצי - שיחה 20:20, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

שלחתי לך, אין לי מידע לגבי זכויות יוצרים • חיים 7 • לכתוב לי • ל' באב ה'תשע"א • 20:37, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

תרגום קצרצר

בערך מודל הארץ ככדור המתורגם מן הערך האנגלי Spherical Earth, תרגמתי תרגום חופשי של הפסקה הבאה.

באנגלית:

• In The Histories, written 431–425 BC, Herodotus dismisses a report of the sun observed shining from the north. This arises when discussing the circumnavigation of Africa undertaken by Phoenicians under Necho II c. 610–595 BC. (The Histories, 4.43) His dismissive comment attests to a widespread ignorance of the ecliptic's inverted declination in a southern hemisphere.

בעברית:

• בספר Ιστορίαι (יוונית: "דברי הימים") שנכתב בין השנים 431–425 לפנה"ס, מספר הרודוטוס על תצפית בזריחתה של השמש מן הצפון. על פי דבריו של הרודוטוס, הספנים הפיניקים אשר שלח נכו השני (610–595 לפנה"ס) למבצע של הקפת היבשת האפריקאית, הם אלה שדווחו על תצפית זו (Ιστορίαι, ספר רביעי, פסקה 43). הזלזול שמפגין הרודוטוס באמיתות דיווחם של הספנים, משקף את חוסר הידיעה ששלט בימיו, לגבי סטיית מישור המילקה בהמיספירת חצי הכדור הדרומי.

כיון שאינני דובר אנגלית רהוטה, רציתי רק לוודא שתרגמתי נכון. הרודוטוס הוא זה שהפגין זלזול, נכון? חוסר הידיעה נסוב לגבי סטיית מישור המילקה?

אביתר ג' • שיחה • תרומות • א' באלול ה'תשע"א • 20:45, 30 באוגוסט 2011 (IDT).

למען האמת הפיסקה הזו אינה ברורה ואף בעייתית. המילקה בחצי הכדור הדרומי, בדיוק כמו בצפוני, נטוי בזוית של כ 23 מעלות לקו המשווה השמיימי. החלק הראשון של הפיסקה מתייחס לכך שהרודוטוס זילזל בדיווחים של פניקים שראו את השמש זורחת מצפון.

הפרשנות היחידה שסבירה בעיני היא שמדובר על זריחת השמש מצפון לקו המשווה השמיימי. מאחר והרודוטוס חי כל ימיו מצםון לחוג הסרטן. אילן שמעוני.

שאלה מתמטית בפיזיקה

נגיד יש לי את הקשר הבא: ${\frac {dq}{dt}}=-{\frac {1}{RC}}{\frac {d\phi }{dt}}$ האם אני יכול "לכפול במכנה" ולהפוך את זה ל$dq=-{\frac {1}{RC}}d\phi$? עזבו את המשמעות של הגדלים. אני שואל לגבי האם מותר לי "להתפטר מהזמן" בצורה כזאת? 79.179.200.38 21:09, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

כן, ראה דיפרנציאל ואף en:Differential of a function. נו, טוב - שיחה 23:53, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

על שקעים ברימוטרים ומזג האוויר

1. ראשית הייתי רוצה לדעת מדוע ישנם פערים בלחצים של האטמוספירה?

הרי משהו צריך לגרום לזה...

1. הגשם פשוט נישא למרחקים בגלל לחץ באוויר?
2. מדוע כאשר שני שקעים נפגשים האחד או בולע או מסיט את השנה לכיוון אחר? מדוע הם לא מתפשטים ממקום מוצא ההתחברות לשקע ענק יותר?

77.126.87.214

לגבי השאלה הראשונה - מש שמניע את כל מערכת האקלים זו כמובן השמש. וזה קורה בכלל שאוויר חם הוא יותר קל (פחות צפוף) מאשר אוויר קר. כשקרינת השמש פוגעת בקרקע היא מחממת אותה, וכתוצאה מכך גם האוויר שמעליה מתמם. כשהוא מתחמם הוא מתחיל לעלות למעלה, וכך במקום שהוא היה יש פחות אוויר, כלומר יש ירידה בלחץ. וזה מתחיל תהליך מאוד מסובך של רוחות.

לגבי השאלה השניה, התשובה היא לא. הגשם נוצר בתוך העננים בתהליך די מסובך שקשור לעליה ולירידה של האוויר בתוך הענן, ובשל העובדה שכשהאוויר מתקרר הוא יכול לשאת בתוכו פחות לחות, כלומר חלק מאדי המים הופכים לנוזל ואפילו למוצק. מה שהאוויר והרוחות כן נושאים איתם זה את אדי המים האלה. eman • שיחה • ♥ 15:28, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

השם "סוסיא"

בערך על ההתנחלות סוסיא נכתב כי "היישוב שהוקם ב-1983 נקרא על שם היישוב היהודי העתיק סוסיא". אולם בערך על היישוב היהודי העתיק כתוב כי "השם סוסיא נזכר לראשונה בסקר ארץ ישראל המערבית." - משמע בשלהי המאה ה-19. עוד אני יודע כי "סוסיא" הוא הכינוי הערבי לשיח השומר.
לדעתי יש שתי אפשרויות:
1. התקיים יישוב יהודי במקום, אך איננו יודעים את שמו. מאות שנים אח"כ כינו הערבים את המקום בשם "סוסיא", וכשנמצאו השרידים הארכיאולוגיים דבק השם גם ביישוב העתיק.
2. התקיים יישוב יהודי במקום ונמצאו שרידים ארכיאולוגיים או כתבים עתיקים לפיהם הוא מכונה "סוסיא".
עד כמה שאני מצליח להבין, ובהיעדר ראיות תומכות להצעה (2), הצעה (1) היא הסבירה בעיניי.
האם מישהו מכיר ראיות לכאן או לכאן? האם יש מידע נוסף רלוונטי? . יוסאריאן • שיחה 11:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

סוסיא העתיקה אינה נכללת ב"ספר השמות" של אוסביוס. לדעת הארכאולוג אברהם נגב, שחפר את האתר, שמו המקורי של היישוב הוא "כרמל", ואילו סוסיא הוא שם מאוחר, שניתן למקום על ידי הפלאחים המקומיים על-שם צמח השוש הגדל באזור. הוא סבר, שסוסיא היא "כרמל היהודית, שיהודים הגיעו אליה מכרמל האחרת, ששמה השתמר בכפר הערבי חירבת אל-כירמיל. תהליך זה התרחש לאחר מרד בר-כוכבא, כאשר חיל מצב רומי התיישב בכרמל, כפי שהוזכר אצל אוסביוס. מקור : דורון שר-אבי וחנן אשל--מהוויקי העברית. Nachum - שיחה 15:19, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה, אני מעתיק את תשובתך לדף השיחה של הערך סוסיא. אם למישהו יש מידע נוסף אשמח לשמוע. יוסאריאן • שיחה 13:26, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

דרגות על הכותפות- מתי הונהגו לראשונה?

כולנו מכירים היום את הדרגות המונחות על כותפות כוחות הביטחון ברחבי העולם, השאלה שלי מתי התחיל נוהג זה של דרגות על הכתף? (סתם דרגות כבר היו בצבא הרומי, אך כמדומני שהן לא היו על כתפי החיילים). 109.253.244.245 11:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

Epaulettes bear some resemblance to the shoulder pteruges of ancient Roman military costumes. However their direct origin lies in the bunches of ribbons worn on the shoulders of military coats at the end of the 17th century, which were partially decorative and partially intended to prevent shoulder belts from slipping. לפי הוויקי האנגלית בסוף המאה השבעה עשר. Nachum - שיחה 14:39, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

גל אלקטרומגנטי (עומד)

אני רוצה להסתכל על השדה המגנטי וחשמלי בגל. האם בכל גל אלקטרומגנטי מתקדם יוצא שהמקסימום של השדה המגנטי הוא באותו הרגע ומיקום בציר K כמו שהמקסימום של השדה החשמלי? או שיש מקרים "פתלוגיים" שבהם יש איזה הפרש בין השדות ויכול לצאת שמקסימום של האחד לא נופל בו זמנית כמו המקסימום של האחר?

בגל א"מ עומד: האם תמיד יוצא שמקסימום של השדה החשמלי נופל בדיוק על האפס של השדה המגנטי? המתרגל שלנו אמר שלא תמיד, אבל ברוב המקרים שנראה. אז באיזה מקרים זה כן ובאיזה לא? 79.183.202.105 17:30, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה שואל על כל גל אלקטרומגנטי אבל לפי ההפרדה שאתה עושה לגלים מתקדמים ועומדים, ואיך שאתה מתייחס למקסימום, נראה שאתה מתייחס רק לגלים מחזוריים, או ליתר דיוק גלים הנתונים על ידי סינוס/קוסינוס או סכומים שלהם.

אם אתה שואל על כל גל, אז כמעט הכל יכול להיות, אבל לגל שנתון על ידי סינוס שהארגומנט שלו הוא KX +/- WT ניתן להראות בקלות שהתלות ב X ו T היא זהה לשדה החשמלי והמגנטי. ירון ק. - שיחה 15:04, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אני שואל לגבי ספציפית גל א"מ עומד. הגלים הא"מ היחידים שעומדים שאני מכיר זה סופרפוזיציה של פונקציות הרמוניות. 109.66.215.108 16:56, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

כן, ומסמנים זאת על ידי עכבה אופיינית שהיא מספר מרוכב. 87.69.42.246 17:19, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה שאני יודע אין קשר לעכבה אופיינית אך אני אשמח ללמוד משהוא חדש. לגבי גל עומד, מכיוון שהוא נתון על ידי ביטוי די פשוט אין בעיה לחשב את השדה המגנטי מהשדה החשמלי ולהגיע למסקנה שציינת בהתחלה. אם אתה רוצה הסבר "למה זה יוצא ככה", אפשר לחשבו על וקטור פוינטינג של שני הגלים שהם שווים בגודלם והפוכים בכיוונם. מכיוון ש S = E X B הנקודות שבהם השדה החשמלי של שני הגלים הוא באותו כיוון הם בדיוק אלה שהשדה המגנטי בכיוונים הפוכים. ירון ק. - שיחה 09:19, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אז אם נתנו לי ששהדה החשמלי הנותן על ידי $E=E_{0}sin(A)cos(B){\hat {x}}$, אז השדה המגנטי יהיה אוטומטית מהצורה $B=\pm E_{0}cos(A)sin(B){\hat {y}}$ (הכל ביחידות CGS. כיוון וסימן פלוס/מינוס אני יכול לקבוע לפי הA וB.)?

אם אתה מניח לדוגמא ש $A=wt,B=kz,w/k=c=1$ אז כן. זה פשוט חוק פראדיי. ירון ק. - שיחה 15:15, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

שיטת ההצבה

האם אפשר להגיע לשיטת ההצבה ישירות מכלל השרשרת, כפי שאפשר להגיע לאינטגרציה חלקים ע"י אינטגרציה של כלל הנגזרת של מכפלת פונקציות?

כן. ראה שיטת ההצבה. דניאל ב. • תרמו ערך 01:21, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה מתכוון לשורה הראשונה תחת הפסקה על שיטת ההצבה? כבר בשלב הראשון שם מניחים שניתן להחליף את g'(x)dx ב-dg ("צמצום" דיפרנציאלים). איך זה נובע מכלל השרשרת? 94.159.211.125

מישהו יודע אולי? זה די חשוב לי. תודה

אנרגיה

למה מערכות שואפות למצב של מינימום אנרגיה? 79.183.202.105 17:37, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

שאלה טובה, והתשובה היא שהן לא. האנרגיה סה"כ נשמרת. אבל חלק ממנה הופך לאנרגיה "לא מסודרת", כמו למשל אנרגיה תרמית ("חום"), דבר שמעלה את האנטרופיה. ובגלל שהחוק השני של התרמודינמיקה אומר שהאנטרופיה הכוללת (במערכת סגורה) לא יכולה לקטון, אף פעם אי אפשר לקבל בחזרה את כל האנרגיה הזו.

אז אם למשל נחשוב על גוף שקשור לקפיץ. באופן אידאלי אם היית מותח ועוזב, לנצח הגוף היה מתנדנד סביב נקודת שיווי המשקל. בנקודת שיווי המשקל, בה האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימלית, מירב האנרגיה היה קינטית, אבל הכל היה חוזר חזרה לאנרגיה פוטנציאלית בנקודת העזיבה (ובנקודה שממול) וחוזר חלילה.

אבל במציאות מה שקורה זה שיש חיכוך, שגורם לאיבוד אנרגיה קינטית "מסודרת" שהופכת לחום (כלומר לאנריה קינטית "לא מסודרת"). והחום הזה כבר לא יכול להפוך לאנרגיה קינטית מסודרת שתגרום לתנועה של מרכז המסה של הגוף, אז הוא מאבד אנרגיה קינטית (מסודרת) עד שלבסוף כולה אובדת, והוא "נתקע" במקום בו האנרגיה הפוטנציאלית היא מינימלית.

לכן, אם נחזור לשאלה שלך, גם אם לא מסתכלים על האנרגיה ה"לא מסודרת" המערכת שואפת למינימום של אנרגיה פוטנציאלית, לא למינימום אנרגיה סתם. eman • שיחה • ♥ 19:39, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

סבבה. אז ננסח מחדש: למה המערכת שואפת למינימום של אנרגיה פוטנציאלית( למה כדור מתגלגל בין גבהות יעצור במדרון ההר ולא בראש ההר)? 79.183.202.105 20:10, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

זה לא מדויק. כדור מתגלגל בין גבהות עשוי עקרונית לעצור בראש ההר, אך נקודת שיווי המשקל בראש ההר איננה יציבה - כל תנודה מזערית תוריד אותו למטה שוב - לעומת נקודת שיווי המשקל היציבה שבעמק. בנוסף, איבוד אנרגיה לטובת חום גורם לזה שהאנרגיה הכוללת שאצורה בגוף קטנה עם הזמן, ולכן גם האנרגיה הפוטנציאלית הסופית שלו, בממוצע. מבין כל הדרכים לגלגל כדור, יש שיעור אפסי של דרכים שהוא ייעצר בדיוק בראש הר ולכן ההסתברות שלו להיעצר למטה גבוהה יותר, וזה בעצם עוד הופעה של החוק השני של התרמודינמיקה. --אלעזר - שיחה 20:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

והשאלה היא למה? גם אם המערכת שלי היא בלי שיווי משקל לא יציב ( נגד ראשי הגבהות הם שטוחים מספיק בשביל כדור קטן), עדיין אם נותנים לכדור אנרגיה קינטית התחלתית הוא יעשה הרבה סיבובים ובסוף יעצור במקום בו אנרגיה פוטנציאלית הכי קטנה מכל האפשרויות. ושאלה פשוטה - למה שהקפיץ/כדור/מטען/ סבתה עם גלגלים ישאפו למצב בו האנרגיה הפוטנציאלית מינימלית? ההסבר של "מקסימום אנטרופיה=מינימום אנרגיה פוטנציאלית" לא מרצה אותי. 79.183.200.56 21:07, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

ראשי גבהות שטוחים הם לא "בלתי יציבים" פרופר, אבל עדיין לא יציבים במובן הברור הבא: תסתכל על אוסף כל הדרכים לגלגל את הכדור. מתוכם, רוב הדרכים נגמרות בזה שהכדור עוצר (עצירה ראשונית, לחלקיק שניה) במדרון כלשהו. מהנקודה הזאת, רוב הסיכויים הם שוב בהוא יגיע למדרון. ושוב. ושוב. וככל שאובדת לו אנרגיה, כך יש לו פחות ראשי גבעות ישיגים, וכך יש יותר סיכוי שתחתית המדרון הנוכחי תהיה מנוחתו.

לתשובה אחרת, תצטרך להסביר את השאלה שלך. מה אתה מתכוון ב"למה", ומה רע לך ב"מקסימום אנטרופיה=מינימום אנרגיה פוטנציאלית". --אלעזר - שיחה 21:13, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

את הכדור במדרון לקחנו רק כדוגמה פשוטה להמחשה של עיקרון טבע. מה שאני לא אוהב זה שבמקום להסביר את התופעה, אנחנו עונים "כי ככה אלוהים ברא". וזה בערך התשובה שנתנו לי "למה הטבע שואף למינימום אנרגיה פוטנציאלית"- "כי כה הוא יגוע למקסימום אנטרופיה". למה שהוא יגוע למקסימום אנטרופיה בצורה כזו ולמה שהוא ירצה להגיע למקסימום אנטרופיה. 79.183.200.56 21:51, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

התשובה ל"מאיפה הגיע החוק השני של התרמודינמיקה" היא באה מהמקום שבו ניסיתי להסביר. זה עניין הסתברותי בלבד. מערכות נוטות להגיע למצב בעל הסתברות גבוהה ממצבים בעלי הסתברות נמוכה יותר. למה זה קורה? כי זאת המשמעות של הסתברות. זה כמעט טאוטולוגיה. ההסתברות למצב שבו כדור נמצא בעמק גבוהה בהרבה מהמצב שבו הוא נמצא בראש הגבעה, כי יש הרבה יותר תנאי התחלה המביאים למצב כזה. אנטרופיה גבוהה=הסתברות גבוהה. למה? כי יש יותר דרכים לבלגן דברים מאשר לסדר אותם, ולכן יותר סיכוי להגיע מסדר לאי-סדר מאשר בכיוון ההפוך. --אלעזר - שיחה 21:59, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

פרט טריוויאלי שלא נאמר במפורש: כוח המשיכה עוזר לכדור לרדת ולא עוזר לכדור לעלות. אם שוכחים את זה כמובן שהכל יכול להיות. --אלעזר - שיחה 22:13, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

זה כבר נכנס בחשבון במינימום האנרגיה. eman • שיחה • ♥ 02:23, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

הסיבה שהטבע מגיע למקסימום אנטרופיה, כמו שאמר אליעזר מעלי, זה שפשוט זה המצב הסביר ביותר, כפי שגילה לודביג בולצמן.

אבל זה גם דבר אינטואיטיבי. כמו שאתה אל יכול להפוך חביתה חזרה לביצה עם חלמון וחלבון, כמו שלהרכיב פאזל של 3000 חלקים יותר קשה מלפרק אותו, וכמו אחרי שהמפטי דמפטי נפל מהחומה, כל אנשי המלך וכל פרשיו לא הצליחו להרכיב אותו מחדש, כך גם אם אנרגיה קינטית "מסודרת" שבה כל החלקיקים נעים לאותו כיוון באותה מהירות, הפכה לאנרגיה תרמית, בה החלקיקים נעים בכיוונים שונים במהירויות שונות, אי אפשר לחזור אחורה.

למעשה, כל הכיווניות של הזמן מתבססת על כך. אני ממליץ לך לקרוא את הערך על חץ הזמן. eman • שיחה • ♥ 02:23, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

eman, אם אני לא טועה זה עדיין רק בגדר השערה, שזאת המשמעות של חץ הזמן. --אלעזר - שיחה 12:58, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אנרגיה היא יכולת לבצע עבודה, כלומר להפעיל כוח לאורך דרך. אם לגוף אנרגיה פוטנציאלית גבוהה, הוא יכול להפעיל כוח רב לאורך דרך (ולפי החוק השלישי של ניוטון - יכול לפעול עליו כוח רב לאורך דרך). כדור הארץ מפעיל כוח על הכדור בראש הגבעה שנמצא באנרגיה פוטנציאלית גבוהה, מה שגורם לירידה הדרגתית ביכולתו לבצע עבודה, עד שהוא פוגע בפני כדור הארץ והאנרגיה הפוטנציאלית שלו מתאפסת. בגלל החיכוך, הוא בסוף עוצר בשלב זה. 94.159.211.125

התשובה הזאת רצופה שגיאות ואי דיוקים, וגם לא עונה על השאלה מלכתחילה. --אלעזר - שיחה 00:59, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

תוכל בבקשה להסביר מהן השגיאות ואי הדיוקים? 94.159.211.125

"הוא יכול להפעיל כוח רב לאורך דרך (ולפי החוק השלישי של ניוטון - יכול לפעול עליו כוח רב לאורך דרך)" - אולי התכוונת להגיד שקשה לעצור אותו, אבל בניסוח הזה, זה פשוט לא נכון. זה שכדור הארץ מפעיל כוח על כדור שנמצא בראש הגבעה *לא* גורם לירידה הדרגתית ביכולתו לבצע עבודה, כי כמו שאמר eman בהתחלה, האנרגיה הכוללת נשמרת. זה אובדן האנרגיה *המסודרת* שפוגע ביכולת לבצע עבודה. עוד שגיאה היא להגיד שהכדור עוצר כשהאנרגיה הפוטנציאלית שלו מתאפסת. הכדור עוצר, בהגדרה, כשהאנרגיה הקינטית שלו מתאפסת, וגם שקול הכוחות עליו (כוח המשיכה והנורמל מהקרקע) שווה לאפס.

ייתכן שבכל מה שתיארתי התכוונת לטענה נכונה, אבל בניסוח שבו זה נכתב, כל הטענות שגויות. חוץ מזה, "למה המערכת שואפת למצב של מינימום אנרגיה פוטנציאלית"? אין תשובה. התשובה, למיטב הבנתי כמובן, היא מה שeman ואני ענינו למעלה. --אלעזר - שיחה 12:57, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אם מסובבים סליל בשדה מגנטי, נוצר בו זרם?

נגיד לוקחים סליל מתכת גלילי ומתחלים לסובב אותו מהר סביב צירו- האם יווצר בו זרם בגלל השדה המגנטי של כדור הארץ? או בגלל ששטף הדה המגנטי דרכו קבוע בקירוב (מה זה סליל קטן יחסית לכדור הארץ) אז הזרם המושרה יהיה אפס?

קודם כל צריך לסובב אותו לא סביב ציר הסימטריה של הסלילה, כל זה לא משנה את השטך המגנטי, אלא סביב ציר שניצב לציר הסימטריה.

כמו כן, בשביל שיהיה זרם, צריך שיהיה מעגל חשמלי סגור. אחרת זה כמו בטריה שלא מחוברת לכלום. eman • שיחה • ♥ 02:26, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ואם ראש הסליל מחובר לזנב הסליל. מסובבים אותו דרך צור הניצב לציר הסימטריה שלו. האם יתפתח זרם?

כן, בתנאי שהתנגדות הסליל נמוכה דיה. 79.176.37.204 11:13, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ואני חושב שהשדה של כדור הארץ הוא יהיה קצת קטן מדי בשביל לגרום לזרם שניתן לחוש בו (אלא אם כן יש מכשיר מדידה מאוד רגיש). eman • שיחה • ♥ 16:00, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

זה תלוי בהתנגדות הסליל ומהירות הסיבוב, לא? בעל מוליך מן הסתם קל יהיה למדוד זרם כזה. אם כבר - על מוליכים מסתובבים יכולים לשמש לריחוף מעל פני הארץ.

אני יכול לשאול מספרית? סליל שבנוי מ־4000 כריכות ברדיוס ממוצע של 12 ס״מ, מסתובב במהירות של 30 סיבובים בשניה, בשדה המגנטי של כדור הארץ. מהו הכא״מ המקסימלי המושרה בסליל אם ידוע שעצמת השדה המגנטי היא 0.5 גאוס? 109.66.215.108 20:49, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

הנוסחה מופיעה בערך חוק פרדיי. זכור רק להמיר את הגאוס לטסלה. eman • שיחה • ♥ 22:46, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ציין תכונה רעה אצלך

יש שאלה מוזרה ששואלים בראיונות עבודה. "ציין תכונה רעה אצלך". מה כדאי להשיב? אני מניח שלקחת תכונה טובה ולהפוך לרעה - זה שקוף ! ונשמע מטומטם (כמו: אני פרפקציוניסט. או אני שם את העבודה מקום ראשון. או אני מתחשב יותר בחברי הצוות וזה בא על חשבוני) . אז איזו תכונה אני יכול לציין שלא תפגע בסיכויים שלי לקבל את המשרה? תודה על העצות.

אם היתה לזה תשובה אחת טובה, היו מפסיקים לשאול את זה. אני בעד להיות כן, וזה יכול לומר אחת מהתשובות שהזכרת שהן "שקופות". אל תציין דווקא את התכונה הכי גרועה אצלך, אבל תציין משהו שלילי ונכון ותסביר מה הבעיה בו ומה אפשר לעשות. מקומות עבודה רציניים ישמחו לקבל מישהו שיודע במה הוא לא טוב ואיך צריך לעבוד על זה. --אלעזר - שיחה 01:52, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ניסוי שני החריצים

מישהו יודע האם בדקו מה קורה אם מפעילים את הגלאי אבל מתכנתים את המחשב לא לקלוט את הדיווח. במצב כזה הגלאי משפיע על האלקטרון אבל מצד שני אין תודעה שצופה בזה.אריק1111 - שיחה 11:12, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

זו לא התודעה הקובעת את התוצאה. בנצי - שיחה 12:32, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

בנצי, זה גם מה שאני חושב, ונראה לי שמה שרוב המדענים חושבים, אבל יש טענות שזאת כן התודעה. --אלעזר - שיחה 12:41, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

איך תבדוק את זה, בלי שתודעה כלשהי (שלך, למשל) לא תצפה בזה בסוף? מקובל שהחל מסדר גודל מסויים של מורכבות כל העניינים קורסים. מחשב הוא בוודאי מעל לסדר גודל הזה. --אלעזר - שיחה 12:43, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אני מבין את השאלה מדובר על גלאי באחד החריצים ולא בגלאים שנמצאים במרחק מסוים שם רואים את תמונת ההתאבכות. גלאי כזה שלא מחובר שקול מבחינות רבות לסתם הפרעה באחד החריצים והוא יהרוס את תמונת ההתאבכות וזה קורה הרבה גם אם לא רוצים. ירון ק. - שיחה 15:11, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

בעצם נראה לי שלא קראתי כראוי את השאלה המקורית. יש ניסוי שבו פשוט מנתקים את הגלאי שנמצא באחד הסדקים, ואז תבנית ההתאבכות חוזרת, על אף שפיזית הגלאי עוד שם. השאלה הזאת נשמעת לי שקולה. --אלעזר - שיחה 16:35, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

גבול אחד בסדרות

איך יודעים מה זה $\lim _{n\to \infty }(n!)^{1/n}$? (אינסוף לדעתי. לא בטוח). 79.183.204.254 14:37, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

נסה להוכיח ש- $\ n!>(n/2)^{n/2}$. עוזי ו. - שיחה 14:41, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

גבישי סוכר

איך מכינים גבישי סוכר על חוט?

התשובה כאן. רדיומן - שיחה 16:18, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

מה המקרה? מי האיש?

זכורני שקראתי על חייל אחד, שלא ידע שנגמרה [נראה לי שזה היה] מלחמת העולם השנייה, ובמשך שנים חי לבדו ביערות בורח מאנשים, וכשמצאו אותו היו צריכים להביא את המפקד שלו מהגימלאות כי רק בפניו הסכים להיכנע, ולהשתכנע שהמלחמה באמת נגמרה. מישהו שמע? מכיר?

היו כמה כאלה: [2] בברכה, --איש המרק - שיחה 17:45, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

יש בעברית ערכים על שניים מהם: היראו אונודה ושואיצ'י יוקוי. יוסי • שיחה 19:18, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על עומר ועומאר

תהיתי אם יש קשר במשמעות השמות עומר (השם העברי, בין השאר של עבדכם הנאמן), והשם עומאר (הערבי). אני יודע שעומר הייתה מידת נפח או משהו כזה, של שעורים - ומכאן ספירת העומר. אבל מה המשמעות של עומאר (שגם נכתב הרבה בכתיב חסר)? בהתחשב בכך ששתי השפות שמיות, האם יש קשר בין המשמעויות של שני השמות? עומר פ. - שיחה 17:15, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

עומר הוא חבילת שיבולים קצורה. בויקרא כ"ג י' - "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן". עוזי ו. - שיחה 17:25, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

עומר היא אכן מידת נפח. בשמות, ט"ז ל"ו:"וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא". ראה כאן. המשמעות של חבילת שיבולים גם היא קיימת, למשל במגילת רות, ב ט"ו: "גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ". שלום • שיחה • ב' באלול ה'תשע"א • 17:56, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

ועומאר? עומר פ. - שיחה 19:16, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה ליודעי ח"ן

מה שמו של היישוב בישראל אשר הוא המרוחק ביותר מכל ישוב אחר? אני די בטוח שמדובר על מצפה רמון. האם זה אכן כך? 82.81.95.19 17:47, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

השאלה קשה מדי. צריך לקחת בה בחשבון את כל היישובים מכל הסוגים, כולל הבלתי מוכרים והמאחזים והשד יודע מה עוד. אני מציע לבדוק מי היא העיר הרחוקה ביותר מכל הערים האחרות. עִדּוֹ - שיחה 19:34, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

פעם שמעתי שמדובר באחד הישובים בערבה, אבל לא הצלחתי למצוא אותו במפה.--גמדקנאי - שיחה 03:03, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

זיהוי קטע מוזיקלי

שלום לכולם,
זה קישור אל מופע הזיקוקים ב-Disneyland Paris
יש שם קטע שמתחיל להתנגן מדקה 3:42.
אשמח אם תוכלו לזהות עבורי את הקטע ולומר לי מאיזה סרט של דיסני זה או איך נראה הקטע.
תודה רבה --84.229.28.209 17:52, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

זה מהסרט מכושפת. בקטע "Enchanted Suite" תוכל למצא אותו מהדקה 2:45 עומר פ. - שיחה 19:10, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה רבה! :) --84.229.28.209 22:57, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

על גלידות מים וחלב

קראתי בערך גלידה שנהוג להוסיף מים במקום חלב לעיתים, אבל אם נוסיף הרי שברור שהגלידה תהיה מלאה בקרחונים קטנים (במקרה הטוב). מה היתרון בהוספת חלב\מים, וכיצד מתחמקים מבעיית הקפיאה הנמוכה של המים בגלידה? Exx8 - שיחה

אותו פתרון כמו בייצור גלידות על בסיס חלב - ערבול מתמיד תוך כדי ההקפאה. שרבט, למשל, אינו מכיל חלב כלל.

לא לגמרי קשור - מסתובבת אגדה בקיבוצים על רפת שטרמוסטט החלב התקלקל במיכל האגירה ובחליבת הבוקר גילו במיכל 10,000 ליטר גלידה. בזכות הבוחשים.

על נירוטיזם ו-IQ

האם יש קשר סטטיסטי בין נירוטיזם לבין התמודדות במצבי לחץ? האם יש קשר להבעת אינטגלנציה, ובכלל, האם נירוטים נוהגים להיות שונים מהממוצע מבחינה שכלית? Exx8 - שיחה

עיין ערך נוירוזה. עִדּוֹ - שיחה 19:30, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

על גלים נגדיים רמקולים ואקוסטיקה

אז ככה, הורדתי שיר והחלטתי "להתעלל" בו קצת. מחקתי את אחד מהצ'אנלים של השיר (הימני נראה לי), שכפלתי את השני, מן ההעתק הפכתי את הגלים (כך שיווצרו גלים שחיבורם עם הגלים המקוריים אקבל את הערך 0). הכל הלך לפי התיאוריה כאשר כיוונתי את שני הצ'אנלים לרמקול אחד(כמצופה הייתה דממה), אך לאחר שכיוונתי כל אחד לרמקול אחר, אמנם היה הבדל מינורי מהשיר המקורי, אך כמעט בלתי מורגש. חשוב להזכיר שמדובר בעוצמות ביתיות, ושהרמקולים לא רחוקים זה מזה (בערך 30 ס"מ). השאלה היא מדוע לא שמעתי קול חלש בצורה ניכרת (אני מגדיר חלש כ-30% פחות מהעוצמה המקורית), ובמקום זאת כמעט ולא היה הבדל בשמיעה? Exx8 - שיחה

אם אני מבין נכון את המערכת שלך אז תיאורטית רק בנקודות שבהם המרחק משני הרמקולים הוא בדיוק זהה אמור להיות שקט, אבל בשביל זה צריך גם שהגלים יהיו קוהרנטים וקשה לי להאמין שזה יקרה בשני רמקולים. ירון ק. - שיחה 09:30, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

דווקא נראה לי שלא תהיה בעיה של קוהרנטיות. סביר שיהיה הפרש מופע קטן קבוע בין הרמקולים שנובע מההבדל באורך של הכבלים שלהם, וגורמים אלקטרוניים נוספים. נסה להצמיד את הרמקולים זה לזה ולעמוד רחוק מהם.--גמדקנאי - שיחה 16:41, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

וגם אז, צלילים גבוהים יושפעו פחות מצלילים נמוכים. דרך אגב, אני לא חושב שלאורך הכבלים אמורה להיות השפעה, בהתחשב בזה שהמתח מועבר במהירות האור. --אלעזר - שיחה 14:20, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מבקש מידע

אם שינינו מידע גנטי (נגיד הוספנו או החסרנו גן מסויים) בתוך תא בגוף. מדוע הגוף ימשיך לפעול במתכונתו הגנטית הרגילה (לפי שאר מליארדי התאים), ולא לפי התא החדש הזה?. האם הגוף הולך לפי "רוב"? (מליונים נגד אחד = הולכים לפיהם). המון תודה. 79.176.25.32 04:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

כל תא פועל בנפרד לפי הגנוטיפ שלו ולפי השינויים שהוא עבר בהתמיינות לתא מסויים. בסך הכל פעולת כל התאים (שפועלים כל אחד לעצמו) מתוכננת ומתוזמרת לפעילות האורגניזם הגדול. אם תא אחד יפעל אחרת מהדרך שהוא אמור לפעול, אז מדובר בבעיה מקומית שאין לה כל השפעה על הגנוטיפ של יתר התאים. כמובן שפעולתו החריגה יכולה להשפיע על סביבתו, בין היתר באינטראקציה שלו עם סביבתו. במציאות זה קורה כל הזמן, ולגוף מנגנונים שלרוב פועלים בהצלחה לחיסול תאים סוררים. יוסי • שיחה 08:39, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אם כל תא פועל על פי הגנוטיפ שלו, ולכל התאים אותו גנוטיפ בדיוק; אז איך תא שנמצא בקרקפת יודע שעליו להצמיח שיערת ראש ולא יד?, ואיך תא שמצמיח יד יודע שעליו להצמיח יד ולא רגל?.

תודה.

מכיוון שתאים מתמיינים לסוגי תאים ספציפים. ההתמיינות נעשית בהשפעת כוחות פיזיקלים וכימים. ע"ע התמיינות תאים והערך האנגלי הרחב הרבה יותר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:54, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

פוטנציאל בתר-סינפטי

מדוע שפוטנציאל פעולה בתר-סינפטי יחוסל (Terminated) על ידי Re-uptake?

השאלה המקורית; At most synapses, post-synaptic potentials are terminated by; 1.iconic flow 2.Re-uptake

אולי לא הבנתי את השאלה.

אני חושב שהכוונה היא שהשינוי שמחולל הנוירוטרנסמיטור בפוטנציאל הפעולה הבתר סינפטי מפסיק להתרחש לאחר שהנוירוסטרנסמיטור נספג בחזרה ע"י החלק הקדם-סינפטי. ע"ע ספיגה חוזרת (מערכת העצבים). יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל הוא לא שאל מה הפירוש. הוא שאל מדוע זה קורה. ובכן, התשובה היא שליצורים שיש להם כזה מנגנון של ספיגה מחדש של נוירוטרנסמיטור היה יתרון הישרדותי על פני אלה שלא. כעת צריך לחפש מודל בתורת המשחקים האבולוציונית שמסביר את היתרון הזה או דגם מנוירוביולוגיה שמבהיר את היתרון בצורה כה ברורה עד שהמודל הופך מיותר. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 19:22, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

הסיבה לקיום תהליך ה- RE-UPTAKE בסינפסה אינה קשורה באבולוציה אלא בכח חזק וחשוב אחר - חסכנות. הטרנסמיטור נספג בחזרה לתוך סיב העצב הפרה- סינפטי כדי:

• להפסיק את פעולתו כאשר כבר אין בה צורך, בצורה הפשוטה והחסכנית ביותר.
• להשתמש בעתיד באותו חומר כימי, שימוש חוזר בגירוי העצבי הבא (תהליך פשוט של מיחזור). ד"ר --וידנפלד - שיחה 11:27, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

וורונסקיאן

יש לוורונסקיאן איזה שימוש אחד במד"ר שאני לא מבין.

נתון שלמד"ר הומוגנית מסדר 2 יש פתרונות $x,x^{2}+1$. מצא את המד"ר.

אז מה שעושים זה $\left|{\begin{array}{ccc}y&x&x^{2}+1\\y'&1&2x\\y''&0&2\end{array}}\right|=0$. השאלה היא למה זה מה שנותן לי את המד"ר?

תפתח עכשיו את הדטרמיננטה בדרך המקובלת ותקבל משוואה עם הנעלמים $\ y,y'',y''$ שהיא המשוואה הרצויה. למה זה עובד? כי כידוע מאלגברה לינארית דטרמיננטה מתאפסת רק כאשר וקטורי השורות תלויים לינארית. לכן y יאפס את המשוואה אם ורק אם הוא צירוף לינארי של $\ x,x^{2}+1$ (שכמובן חייבים להיות בלתי תלוים כדי שזה יעבוד). כלומר מרחב הפתרונות של המשוואה נפרש על ידי שני הפתרונות הרצויים. דניאל ב. • תרמו ערך 10:58, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

גילוח

למה אחרי גילוח העור "שורף" קצת? למה מרגישים את זה גם אם מתגלחים עם מכונה?

למה מרגישים את זה בצוואר יותר מאשר בפנים?109.65.202.28 13:36, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

פיטריה , בכבוד

בין אם משתמשים בתער ובין אם משתמשים במכונה בסופו של דבר סכין מתחכך בעור, תולש שערות, ויש להניח שלפעמים הוא גם עוקר את שורש השערה או גורם חתכים זעירים בעור - לא מפתיע שזה גורם לגירוי. 94.159.211.125

מה ההפיך מ"לצאת מהארון"

אם מישהו היה הומוסקסואל והפך להיות הטרוסקסואל, איך קוראים לתופעה הזאת? לא צריך להתחיל להסביר לי "אדם נולד עם נטיות והם פשוט נחשפות אחרי תקופה" או כל מיני דברים בסגנון. אני רק שואל על מינוח. מה ההפיך מ"לצאת מהארון"?

לחזור לארון.

אין מינוח הפוך ל"לצאת מן הארון". היציאה היא צעד בלתי הפיך. עִדּוֹ - שיחה 19:19, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

למה בלתי הפיך? אם מישהו נחשב לסטרייט הוא יכול להתגלות כגיי, אבל לא להפיך? למה? ההפיך ל"לחזור בתשובה" לזה "לצאת בשאלה". למה פה אין צד הפוך? 109.65.202.28 19:43, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

יציאה מהארון אינה "הפיכה להומו". הומו שיוצא מהארון הוא הומו שמספר לכולם שהוא הומו. הומו בארון אינו סטרייט, אלא הומו שלא מספר לאף אחד שהוא הומו. לכן, אי אפשר לחזור לארון, כי ברגע שמישהו סיפר לכולם שהוא הומו הוא לא יכול לגרום להם לשכוח את זה. בלנק - שיחה 00:13, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

ואם מישהו נחשב להומו בעיני רבים( מסיבה כלשהי, לא נכנס כרגע). והוא חושף את עצמו כסטרייט. איך יקראו לפעולה? גם "לצאת מהארון"? 79.178.209.50 09:40, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

זה לא מצריך אומץ מיוחד וכנראה שגם לא אמין יותר מדי, ולכן אין לזה מונח מקובל. --אלעזר - שיחה 02:27, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

ויזה לגרמניה

תייר ישראלי שמגיע לגרמניה לשבוע-שבועיים, לא צריך ויזה, נכון? 82.81.95.19 19:55, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון. אם לא מדובר בנסיעה לשם עבודה, כמובן. --ג'יס - שיחה 19:57, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

מה התועלת ממבחן האינטגרל?

יש את מבחן האינטגרל ברשימת מבחני התכנסות לטורים. אבל אין את מבחני התכנסות לאינטגרלים. וכל עוד לא יודעים איך מתנהג האינטגרל המוכלל, המבחן לא מועיל. אז לפי מה יודעים אם האינטגרל מתכנס או מתבדר? 79.183.206.90 21:26, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

ראה בערך אינטגרל לא אמיתי מבחנים להתכנסות אינטגרל. ראשית המבחן שימושי כדי להעביר כל מיני תוצאות מאינטגרלים לטורים. למשל $\sum _{n=1}^{\infty }1/n^{s}$ מתכנס כאשר $\ \int _{1}^{\infty }1/x^{s}$ מתכנס, שזה כאשר $\ 1<s$. לרוב מבחן האינטגרל מועיל כאשר קל למצוא לפונקציה פונקציה קדומה. דניאל ב. • תרמו ערך 23:32, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אתם יכולים במהדורה הבאה גם להסביר את מבחן השוואה הגבולי? הוא לא מנוסח ברור. מה זה "המצב זהה לזה של הגרסה הראשונה, בהיפוך תפקידי הסדרות."? --79.183.202.180 10:07, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שיניתי את הנוסח. דניאל ב. • תרמו ערך 10:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

תרפיית אור לבעיות שינה

שלום, אני רוצה לברר למעשה שני דברים; 1.שמעתי שניתן לטפל בבעיות שינה עם אור, הייתי רוצה לדעת על השיטה מהפן המדעי שלה. 2. שמעתי שאור ירוק חלש מרדים או מאיץ הירדמות, בכלל, הבנתי שצבע ירוק מרגיע. אולי אבולוציוני. אז תודה רבה.

היפנוזה, זיוף או אמת?

לאחר שקראתי את הערך היפנוזה, עדיין לא הבנתי, האם מדובר בטיפול אמיתי או אמונה תפלה?Exx8 - שיחה

טיפול אמיתי, אבל הקולנוע אוהב להציג אותו בצורה שגויה או להגזים את השפעתו. בלנק - שיחה 02:02, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

טקיטאלי או טסיטאלי?

אני בעד להגיד טסיטאלי (Tacital), אך פגשתי מישהי שמתעקשת להגיד "טקיטאלי". אולי הטעו אותי ואכן אומרים טקיטאלי, היתכן?. תודה.

לדעתי זה בכלל "טקטי". . . בלנק - שיחה 12:58, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

לפי ההקראה של גוגל טרנסלייט אתה צודק. --אלעזר - שיחה 02:26, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מי צודק?. אנא ציין.

"טסיטאל". --אלעזר - שיחה 14:18, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

זמר עברי

"צל גופי הארוך, וצילך הקצר לצידו" - אולי בוצע ע"י רן ונמה. מי מכיר מי יודע? 10:50, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אינני מכיר אך על פי חיפוש קצר מדובר כנראה באחד משיריה של נחמה הנדל.רונאלדיניו המלך - שיחה 12:19, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, "נמה" מהצוות רן ונמה היא נחמה הנדל. שנילי - שיחה 14:20, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אני יודע, הכוונה שלי הייתה שהיא כתבה את זה.לכן זה צריך להופיע באחד מהאלבומים או אוספים שלה.נסה לחפש שם.רונאלדיניו המלך - שיחה 16:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שביתת שחקני ה-NBA

מישהו יכול להסביר לי למה כדורסלני ה-NBA שובתים כל כמה שנים? הרי הם מקבלים משכורות עתק. תומר - שיחה 13:14, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

נכון שהם מקבלים משכורות עתק, אבל לחמדנות אין סוף. קיצוץ (כמו שמקווים לעשות) יפגע בכיס האישי של הכדורסלנים בכמה מיליוני דולרים בשנה, והם פשוט מעדיפים להרוויח עוד מתוך ההבנה שבסופו של דבר יגיעו לפשרה שתיהיה טובה להם כי ה-NBA לא יוכל להתקיים בלעדיהם ואילו הם כבר עשו את הכסף שלהם ויכולים לעבור במקרה הכי גרוע לעבור לאירופה (שמה יקבלו יותר נמוך, אבל כמו שכבר אמרתי קודם הם את הכסף שלהם כבר עשו) SharpImpact - שיחה 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שדה מגנטי של מטען נע

יש את הנוסחה של שדה חשמלי של מטען: $E'={\frac {Q\gamma (x'-vt',y',x')}{(\gamma ^{2}(x'-vt')^{2},y'^{2},z'^{2})^{3/2}}}$.

מה הנוסחה של שדה מגנטי של מטען נע? תענו בבקשה, זה חשוב. 79.181.212.7 13:27, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

גאומטריה דיפרנציאלית בפיזיקה

שאלה שאני לא מבין- יש לי גליל טעון אחיד המסתובב במהירות קבועה ( נתון $\omega ,R,\sigma$). אני מחלק את הגליל לטבעות. איך אני יודע מה המטען הכולל על טבעת?

אני רוצה להגיע לתוצאה שהזרם בטבעת נתון על ידי $I=\omega R\sigma$. ידוע לי הקשר $I={\frac {Q\omega }{2\pi }}$. בשביל זה אני צריך לדעת מה המטען בכל טבעת. אני עובר מצפיות משטחית לאורכית: $\lambda =\sigma R$ ומשם מחשב את המטען הכולל בטבעת $Q=2\pi R\lambda =2\pi R^{2}\sigma$. ואם אני מציב את זה בנוסחה השניה שכתבתי אני מקבל $I={\frac {Q\omega }{2\pi }}={\frac {2\pi R^{2}\sigma \omega }{2\pi }}$ וזה לא מסתדר מבחינת היחידות. וזה לא מסתדר אפילו מבינת היחידות (כל הנוסחאות לפני זה כן).

מה אני עושה לא נכון? ויותר חשוב איך נכון? 79.181.212.7 14:39, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

דווקא זה כן מסתדר מבחינת היחידות. צפיפות משטחית, כפול רדיוס בריבוע, כפול מהירות זוויתית (שזה אחד חלקי זמן). אבל מה משמעות ה"טבעת" הזו? eman • שיחה • ♥ 14:46, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

נגיד לחשב שדה של הגליל לאורך צירו. זה לא מסתדר לי עם הנוסחה של $I=\omega R\sigma$, כלומר היא לא בסדר, זה אמור להיות עם R בריבוע( כנראה טעות בספר).

בנוסחה הזו באמת היחידות לא בסדר. אבל מה שעשית לא יעזור לך, כי הטבעת לא דקה. מה שאתה צריך זה טבעת דקה, ושם תקבל שהזרם שלה הוא $dI=\omega R\sigma dz$. eman • שיחה • ♥ 15:05, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

ונראה לי שהטעות שלך היא ב $\lambda =\sigma R$ . לא מובן לי איך הגעת לדבר כזה. eman • שיחה • ♥ 15:07, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

בשביל להגיע מציפות משטחית לאורכית, יש לכפול באורך, לא? אני רואה עכשיו שזה קצת דפוק שכפלתי ברדיוס, אבל לא חשבתי על ששום אורך יותר טוב. אז איך הייתי אמור לפעול מלכתחילה? אני אגדיר- המטרה שלי היא למצוא שדה מגנטי לאורך צירו של גליל חלול אינסופי שטעון משטחית. אני יודע שהנוסחה לשדה מגנטי במרכז טבעת היא $B={\frac {2\pi I}{cR}}$. אני רוצה לחלק את הגליל לטבעות דקות ולסכם. 79.181.212.7 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אבל צריך לכפול באורך הנכון, שפה הוא dz. ועכשיו תסלח לי, אני מתחיל להתארגן לתזוזה להפגנת המיליון (אני צריך להגיע מרחוק). eman • שיחה • ♥ 15:42, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

אם כבר, האם מותר לכתוב דבר כזה: $I(r)=\sigma (r)\omega rdr$- שים לב לזה שיש d רק בצד אחד של המשוואה. האם זה תקין? 79.181.212.7 15:02, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

לא ממש. ואגב, הנושא הזה הוא לא "גיאומטריה דיפרנציאלית". שם יש דברים הרבה יורת מפחידים. eman • שיחה • ♥ 15:03, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

איך לא? אז איך היית מגדיר את זה? בחדו"א לא מלמדים דברים כאלה( שם אנו מתעסקים עם כל מיני משפט סטוקס, גרין ופרמטריזציות. פה זה פשוט לא הולך). 79.181.212.7 15:38, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

מדוע 1 לא ראשוני?

1 עונה על כל הדרישות של מספר ראשוני: הוא לא מתחלק באף מספר פרט לעצמו ול-1. אם כך, מדוע הוא נחשב כ'ניטרלי'? Exx8 - שיחה

יש הרבה מאוד סיבות לא להגדיר את 1 כראשוני (כמו שיש הרבה מאוד סיבות לא להגדיר חלוקה באפס על אף שזה בהחלט אפשרי). למשל זה ידפוק את המשפט היסודי של האריתמטיקה שיש לו חשיבות לביסוס כל תורת המספרים. אם 1 היה ראשוני אז לא ניתן היה להגיד שכל מספר ניתן לפירוק כמכפלת ראשוניים בדרך אחת בלבד, כי אתה יכול להוסיף למכפלה כמה אחדות שבא לך וזה ייחשב ייצוג שונה. עוד דוגמה היא שזה ידפוק את המשפט השימושי שראשוני אחד לעולם אינו מחלק ראשוני אחר. באופן עמוק יותר, 1 הוא איבר הפיך בחוג המספרים השלמים (יחד עם -1) שהוא תחום שלמות. באופן כללי איברים הפיכים מתחלקים בכל איבר ולכן להכליל אותם במניין הראשוניים מרוקן את הכוח של המושג מתוכן. דניאל ב. • תרמו ערך 21:59, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

שאיפות לאומית של המאורים?

האם למיעוט המאורי יש שאיפה לאומית למדינה? Exx8 - שיחה

שאלה למומחי ירושלים סקרנים

בשכונת טלביה, ברח' ז'בוטינסקי מס' 19 בירושלים (הנה תמונה) יש בניין יפה ומטופח, מואר באור נגוהות בלילות, מוקף גדר גבוהה ושאר ציוד שמירה ואבטחה. בחנייה חונה רכב עם לוחית רישוי קונסולרית (CC), אבל על הבניין אין אף סימן לזהות הדייר שבו - לא שם ולא שלט, וגם לא דגל. מה זה? זו קונסוליה זרה? ואם כן, למה היא כל כך מתביישת בזהותה? ‏Harel‏ • שיחה 23:06, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

[3], ראית איך מיזמי הגלאם הירושלמים משפיעים עלי? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:04, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, תומר, אבל די ברור לי שהיום זה לא מלון דירות. מישהו ירושלמי יודע? ‏Harel‏ • שיחה 09:52, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אפרופו יום ה-H

מפת כיוונים. אדום = ימין.
ראה גם File:Driving standards historic.svg

האם יש ערך שבו מופיעים כיווני הנסיעה בכל מדינות העולם? אביתר ג' • שיחה • תרומות • ה' באלול ה'תשע"א • 00:40, 4 בספטמבר 2011 (IDT).

יש את הערך en:Right- and left-hand traffic עם הסברים. שמוליק - שיחה 00:49, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אקסטזי וחום?

מדוע חום הגוף עולה לאחר שימוש באקסטזי? Exx8 - שיחה

היכן ומתי העדות הראשונה להחייאה?

עיינתי בערך החייאה ולא הצלחתי להבין זאת.

כשאני אומר החייאה אני מתכוון בעיקר לעיסויי לב, מתי נודע לראשונה שעיסוי הלב בעצם מחייה. תודה 95.35.109.37 03:59, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

ריח של חם

למה כשמחממים משהו( לא אוכל!), אז יש ריח אופייני? מאיפה הוא בא?

סטיות מבחן ה-IQ

קראתי בערך "אינטליגנציה" שהיא מכלול היכולות של בן אדם להתמודד עם בעיות. אם כך, מבחני ה-IQ עושים עוול גדול, היות שהם בוחנים במקרה הטוב רק כ-6 מהיכולות הללו, דבר שלא משקף בהכרח את שאר היכולות של הבן האדם, וקביעה האם הוא אידיוט או חכם. נכון, יש את "גורם G", אך זה בערך לעשות בספורט מבחן מתח ולתת עליו את הציון בריצה. אם כך, כיצד הדוגמים, אם בכלל, מתייחסים לסטיות הללו (שיכולים לדרג בצורה לא שקולה ומגמתית אנשים)? Exx8 - שיחה

מרשם אוכלוסין רומאי בירושלים של ימי בית שני

האם נשאר משהו מהרשימות האלה?. תודה.

מה זה בכלל מזכיר שני???

עכשיו, כשהיחסים עם טורקיה ירדו לרמת מזכיר שני, אולי יש מישהו שיכול (ויודע) להרים את הכפפה ולעשות ערך על רמות של נציגות דיפלומטית? אני לא מצאתי שום מקום שמסביר מה הדרגות השונות. Ophirh22 - שיחה 18:41, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

זה נראה קצת כמו תת סגן העוזר לממלא מקום מחזיק המטרטר של ועד הבית :) גילגמש • שיחה

וקצת יותר ברצינות, תוכל למצוא en:Diplomatic rank הסברים לא רעים. דרג של מזכיר שני הוא אכן דרג נמוך למדי. מקובל שאם מדינות אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים בדרג של שגרירות, הדרג החלופי הוא של צירות (ציר הוא כאן minister בערך באנגלית). מתחת לשגריר ולציר פועלים יועצים ומזכירים בסדר יורד של בכירות דיפלומטית. Chargé d'affaires זה כבר משהו אחר, דרג שמתקיים בהיעדרו (הזמני, גם אם לעתים מכוון) של השגריר. ‏Harel‏ • שיחה 10:06, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

נדמה לי שארנסט פום ראט היה מזכיר זוטר, אולי שני. Nachy • שיחה 10:08, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הוא למעשה היה עובד זוטר למדי במשרד החוץ הגרמני, שטרם צורף סופית לשירות החוץ, ולכן כיהן בתפקיד של מזכיר זוטר בשגרירות. גם כשהיחסים הדיפלומטיים בין שתי מדינות מתקיימים בדרג של שגרירות, ישנם דיפלומטים נוספים בשגרירות (במיוחד בשגרירויות גדולות) בדרגים שונים. כך למשל בשגרירות ישראל בגרמניה יש מן הסתם מזכיר ראשון ומזכיר שני ומזכיר שלישי, ואף יותר מאחד בכל אחד מהדרגים. ‏Harel‏ • שיחה 10:11, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אתה רוצה להגיד לי שהוא הועסק ללא מכרז?! עידו • שיחה 10:22, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

סידרו לו ג'וב במרכז הליכוד. ‏Harel‏ • שיחה 10:23, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הוכחת המשפט היסודי של החשבון האינטגרלי

האם אין אפשרות להוכיח את המשפט בהסתמך על העובדה שאם פונקציה גזירה בנק', יש לה קירוב לינארי? נניח שנתונה פונקציה קדומה G ונגזרתה g. הגזירות של G פירושה שהגבול של ΔGi/Δxi כש-Δx שואף לאפס שווה ל-g, וממילא הגבול של ΔG/Δx * Δx כש-Δx שואף לאפס (הגדרת השטח מתחת לגרף g) הוא ΔGi, וסכימה של כל ה-ΔGiים נותנת את ΔG=G(X)-G(A. 94.159.216.132

האם זה אפשרי להשתמש בבושם כתחליף לחומר חיטוי?

האם אפשרי להשתמש בבושם כתחליף לחומר חיטוי לפצעים וכו'? 109.253.100.134 23:13, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אם אין שום דבר אחר, אז כעקרון כן. הבושם מבוסס על אלכוהול אז כעקרון אפשר. גילגמש • שיחה 23:29, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

קשה לי להאמין שאפשר להיות בטוח שאין שם גם חומרים שעלולים להיות רעילים או מזיקים. --אלעזר - שיחה 02:25, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

עד כמה שידוע לי בבושם אין חומרים רעילים ואפשר לשתות אותו. אפטר שייב למשל הוא סוג של בושם ומשתמשים בו לחיטוי הפנים אחרי גילוח. גילגמש • שיחה 13:46, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

ייתכן שהכהל שבבשם אינו אתנול טהור ויש בו מתנול שהוא רעיל. 94.159.216.132

למה הכלל הנשי אוהב להתלבש צמוד?

הכלל, או לפחות הרוב. אני מתאר שזה פחות תרבותי וקשור יותר למבנה המוח. מה דעתכם?. מה המחקר מראה?.

לא יודע על מה הטענה שלך מסתמכת, ואתה לוקח את הדיון שהיה למעלה על אבולוציה לקיצוניות לא סבירה. למקרה שהשאלה שלך רצינית: לבוש צמוד מדגיש את מבנה הגוף, ומבנה הגוף הנשי (באופן כללי) נחשב ליפה וגם מושך את בני המין הגברי. טריוויאלי לחלוטין ואין קשר מיוחד למבנה המוח יותר מכל דבר אחר שאנשים עושים בכל הקשר שהוא. --אלעזר - שיחה 02:24, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הלבוש משתנה לפי תרבויות ותקופות. הכללות כמו שיש בשאלה אינן נכונות. גילגמש • שיחה 13:44, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אינטליגנציה רגשית

קראתי על ה-EQ, ולא כל כך הבנתי כיצד ביטחון עצמי, קשור באופן ישיר ליכולת לפתור בעיות בצורה יעילה. באיזשהו מובן, זה בכלל לא מתייחס להגדרה של האינטליגנציה. אם כך, פרט לפתרון בעיות ויכולות ניבוי במערכת חברתית משתנה, וגם יכולת לקרוא את מעשיו של אדם ורגשותיו אני לא מבין מה הקשר בין EQ לאינטליגנציה? Exx8 - שיחה

מקור הקריאה הקצבית "העם, דורש, צדק חברתי"

האם הקצב הזה מקורי או מקובל בהרבה הפגנות בעולם ומה המקור של זה? --80.9.160.41 04:16, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

בוודאי לא מקורי. מקובל כבר שנים בעולם הערבי. זה אותו ניגון של הקריאה "בדם, באש, נפדה את פלסטין" ונגזרותיה. בגל המחאות בארצות ערב הניגון התפרסם יותר עם הקריאה "העם רוצה להפיל את השלטון", שממנה ישירות באה הקריאה העברית.--גמדקנאי - שיחה 05:20, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הקריאה נהגתה בישיבה של אחדמדינז'אד, אסד וארדואן, ולאחר מכן הועברה בצירוף כספי השוחד האירופיים לנעמי חזן מהקרן החדשה. זו הפיצה אותה בארץ באמצעות דפני ליף, אותה איתרה במקרה ברחוב כותבת גרפיטי כנגד השירות בצה"ל. פומפריפוזה - שיחה 05:56, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

האם אתה סבור שאני מטעה, או שאתה סתם מתלוצץ?--גמדקנאי - שיחה 06:40, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

ודאי שאני מתלוצץ. דפני ליף לא 'נמצאה ברחוב במקרה'. המדובר בסוכנת וותיקה, שאחראית בין היתר לאסון המכביה, לעליית מחירי הקוטג' (מזימה בתוך מזימה בתוך מזימה!) ולהפסדי נבחרת ישראל בכדורגל, החל מתבוסת 5:0 לדנמרק, עת עמדה בראש נערות הפיתוי. פומפריפוזה - שיחה 06:42, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

חבל שאתה לא עונה לי, זה מעליב אותי. למי שלא מאמין הנה "ברוח בדם נפדה אותך בשאר" עם אותו ניגון מלפני שלוש שנים: [4].--גמדקנאי - שיחה 06:59, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מנואל טרכטנברג טוען שהמקור הוא זה. עידו • שיחה 07:20, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מעניין. הנה הקלטה: [5]. באמת תהיתי מה המקור הראשוני לניגון. עם זאת, אני משוכנע שהניגון הושאל לעברית (במודע או שלא) על רקע האירועים האחרונים בעולם הערבי. הסיסמא הערבית (א-שעב יוריד איסקאט א-ניזאם) הושמעה הרבה מאוד בחדשות בדיוק לפני שהמחאה התחילה בארץ.--גמדקנאי - שיחה 07:31, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

מעניין מאוד, הוספתי לערך על המחאה. תודה לשניכם. (שכחתי לחתום קודם). --ג'יס - שיחה 09:17, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

שאלה - נוירונים

נניח שנוירון פלוני ונוירון פלמוני ירו לנוירון ג'. הראשון מעורר, והשני מעכב. נוירון ג' שהוא נוירון מעורר קיבל את שני המסרים ה"סותרים" משני הנוירונים. הוא עשה בין המסרים אינטגרציה ולכן שלח את המסר המתקבל השלילי (מעוכב יותר) לנוירון ד'. נוירון ד' הוא נוירון מעורר. המסר שקיבל מנוירון ג' הוא מסר מכוכב במעט (הרי בל נשכח שמדובר במסר שמורכב מאינטגרציה בין מסר מעוכב למסר מואץ). המסר המאוחד שהגיע לנוירון ד' -> האם יישאר באותו מתח אינטגרטיבי?. האם יתעלה מיתחו (המתח שלו) (מתוקף העובדה שנוירון ד' הוא מעורר)?.

תודה.

רשת ב' ללא מיקרוסופט

שלום שלום,

חשקה נפשי להאזין לריאיון שהתקיים ברשת ב' לפני שעה קלה, אך איני רוצה לטנף את המחשב בנגן המדיה המשוקץ של מיקרוסופט. כיצד ניתן להאזין לתכניות שלהם אחרת? ליאור ޖޭ • ו' באלול ה'תשע"א • 10:07, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

למה אמריקאים לא מאמינים לממשלה?

לא הייתי בארה"ב, ואני שופט אותם לפי ערכי התרבות שהם מפיצים לעולם.

שמתי לב לתופעה מאוד מדאיגה. המילה "רשויות" היא בעלת הקשר שלילי מאוד. היא תמיד מרמזרת על פגיעה בזכויות האדם ועל התעלמות הצרכי הציבור והמוסר. דוגמאות ידועות- סדרות תיקים באפלה- הרשויות ידועות דברים מסתוריים על חייזרים, תופעות על טבעיות וכדו' ומתעסקים בהסתרת המידע מהציבור הרחב. הספר Firestarter של סטיבן קינג מראה ארגון צבאי-מדעי סודי שמשתמש בשיטות אנטי-מוסריות בכל מקום( כולל רצח, ניסויים בבני אדם, כליאה ללא משפט וכו') במטרה להגן על המדינה. אני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות בהם הממשלה מוצגת כמסתירה מידע מהציבור ופוגעת בזכויותיו( כמעט חצי מהסרטים שבהם יש תופעות על-טבעיות בארה"ב, מגיעים הרשויות ומטילים הסגר על האזור).

אז למה במדניה שמציגה את עצמה כמשטר חופשי בעולם יש כזה אי-אמון בממשלה? למה "רשויות" זה מילה נרדפת ל"שקרנים"? 79.181.213.246 12:08, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מציע שתלמד על העם האמריקאי ממקורות קצת יותר אמינים מסדרות טלוויזיה. גילגמש • שיחה 13:43, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

איך אומרים כלב גז באנגלית?

מילא שאין לנו ערך על כלב גז בעברית, אבל מה המונח המקביל באנגלית? בתודה, ליאור ޖޭ • ז' באלול ה'תשע"א • 17:40, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא בטוח במאה אחוז, אבל נראה לי שאומרים portable stove. אנדר-ויק 17:52, 5 בספטמבר 2011 (IDT)