ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

כיוון ההגה בנהיגה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לאן צריך בדיוק לכוון את ההגה? חשבתי בהתחלה אולי שהנקודות על ההגה שמספרן 3 ו-9 בשעון בנסיעה בקו ישר צריכות להיות מאונכות תמיד לכיוון התנועה. ולכן בסיבוב הן יפנו לעבר מרכז המעגל, אבל נראה לי שזה לא נכון...185.32.176.233 17:14, 9 בפברואר 2018 (IST)

זה באמת לא נכון. במכוניות שונות יש יחסים שונים לגמרי בין שיעור סיבוב ההגה לחדות הפנייה. במכוניות ספורט היחס נמוך מאד - מקבלים פנייה חדה עם סיבוב קטן יחסית של ההגה. אין יחס קבוע מהסוג שחשבת בתחילה שקיים. אילן שמעוני - שיחה 21:25, 9 בפברואר 2018 (IST)

ומה אם מניחים שיש בדיוק x סיבובים של ההגה לכל כיוון? למשל, ברכב שלי יש 1.5 סיבובים לכל כיוון. שזה סה"כ 3 סיבובים של ההגה מצד לצד. אם נניח זאת אז לדעתי יש כיוון קבוע כפונקציה של x.37.142.171.65 09:57, 10 בפברואר 2018 (IST)

ברור שפונקציה קיימת, אבל היא לא כזו פשוטה. גם זווית ההיגוי המקסימלית צריכה לבוא בחשבון, מן הסתם הפונקציה תכלול גם טריגונומטריה ולא תהיה משהו לינארי ופשוט. אילן שמעוני - שיחה 13:02, 10 בפברואר 2018 (IST)

מה זה half-and-half בנושא מוצרי חלב?

יש ביטוי באנגלית half-and-half, שמדבר על מוצר חלב. מה זה? 213.55.211.54 21:31, 9 בפברואר 2018 (IST)

חיפוש ברשת מגלה שמדובר בתערובת 50% חלב 50% שמנת רזה, בתוצאה יש כ-11% שומן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:57, 9 בפברואר 2018 (IST)

Half and half. חזרתי • ∞ • שיחה 23:06, 9 בפברואר 2018 (IST)

מדוע ליהודים, למוסלמים ולנוצרים יש "סופי שבוע" (ימי מנוחה) שונים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מדוע ליהודים, למוסלמים ולנוצרים יש "סופי שבוע" (ימי מנוחה) שונים? אם מסתכלים על היהודים הרי שהם מתבססים על הפסוק "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות" (בראשית ב, 2) אבל כשמסתכלים על הנוצרים ששובתים ממלאכה בימי ראשון או על מוסלמים בימי שישי, מעניין מאוד על איזה פסוק בתנ"ך או בקוראן (בהתאמה) הם מתבססים? 185.191.178.183 23:10, 9 בפברואר 2018 (IST)

יום ראשון#יום ראשון בנצרות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:27, 9 בפברואר 2018 (IST)

הקוראן סורה 62 פסוק 9 (תרגום רקנדורף): "אתם המאמינים! בהקראכם להתפלל ביום הקהל, חושו להזכיר את שם ד' ועזבו את עסקיכם! זה טוב לכם, אם אתם יודעים!" חזרתי • ∞ • שיחה 23:36, 9 בפברואר 2018 (IST)

האם יהודים שפכו דם בהיסטוריה כדי להפוך נוצרים או מוסלמים ליהודים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בהיסטוריה קיימים פשעי המרה חמורים שביצעו נוצרים ומוסלמים, כלומר מסעות צלב, וכן מסעות שמוחמד או מוסלמים אחרים ביצעו כדי להפוך יהודים ונוצרים למוסלמים. היכן בהיסטוריה אפשר למצוא שיהודים ביצעו פשע כזה אם בכלל? 185.191.178.183 12:50, 10 בפברואר 2018 (IST)

בהיסטוריה העתיקה, כן. תחת שלטון החשמונאים האדומים גוירו בכוח. אילן שמעוני - שיחה 12:59, 10 בפברואר 2018 (IST)

אבל האדומים לא היו נוצרים. לי אישית לא זכור כרגע מקרה כזה. Tzafrir - שיחה 13:34, 10 בפברואר 2018 (IST)

מקרים נדירים של רדיפות מצד שליטים יהודים (אכן המקרים של שליטים יהודים בדתם היו נדירים ביותר) נגד הנוצרים מחוץ לתקופת ראשית הנצרות בארץ ישראל, היו ככל הנראה בעת מלכים ממוצא יהודי בתימן ובאתיופיה אבל אינני יודע אם היו אז גיורים כפויים.Ewan2 - שיחה 14:03, 10 בפברואר 2018 (IST) ראו יהדות תימן, יהודית המלכה וערכים קשורים.Ewan2 - שיחה 14:07, 10 בפברואר 2018 (IST)

אישית הייתי נזהר מהקביעה שהחשמונאים גיירו את האדומים בכפייה. היא כלל אינה פשוטה לפי חלק מהחוקרים. ראה כאן. (=מחקרו של אריה כשר, שהיה חוקר והיסטוריון בר סמכא לתקופה ההיא: "המאמר סוקר את ימי שלטונו של יוחנן הורקנוס ואת פעולותיו לגיור האדומים. מניתוח המחקר על הגיור עולה כי לא מדובר בגיור בכפייה אלא בהצטרפות של האדומים מרצון לעם היהודי והתהליך הגיע לסיומו בימי יוחנן הורקנוס. לדעת המחבר אין לקבל את העדות על גיור כפוי של היטורים בימי יהודה אריסטובולוס הראשון אלא על תהליך של התקרבות מרצון לחברה היהודית.") 185.191.178.183 15:33, 10 בפברואר 2018 (IST)

השאלה בעייתית, כי לכפות יכול רק בעל הכוח - הנצרות והאסלאם נוצרו אחרי שהיהודים איבדו את כוחם, לכן לא היו יכולים לכפות על נוצרים ועל מוסלמים. בתחילת הנצרות, כשהנוצרים באימפריה הרומית נקראו "היהודים החדשים", היהודים ה"ישנים", הציקו להם ככל יכולתם והלשינו עליהם לשלטונות הרומיים. בארץ, מקום בו שוב יש ליהודים כוח, מוכרת התופעה של הצקות לנוצרים (יריקות ברחוב, כתובות נאצה, שריפת דלתות) ולמוסלמים (מכות, נזקים לרכוש ואפילו רציחות). בברכה. ליש - שיחה 15:44, 10 בפברואר 2018 (IST)

אין בין לכל התופעות הנ"ל לבין גיור בכוח ולא כלום. יתירה מכך, היהדות המסורתית (זו שקיימת וזו שהייתה טרם תחילת תקופת הרפורמים)לא מכירה בגיורים שנעשו אפילו מרצון מפני פחד, או אינטרסים אחרים כמו נישואין וכדו' (רמב"ם הלכות איסורי ביאה ושולחן ערוך). כך ששנאת האחר עניינה לחוד והמרת דת בכוח עניינה לחוד. השאלה נסבה סביב המרות דת בכוח בהיסטוריה. ליהודים היו תקופות שבהם שלטו בישראל למשל. וגם על תקופות אלה שאלתי האם מוכרת תופעה של המרות דת בכוח. בינתיים הובאה דוגמה אחת (מהחשמונאים) שנתונה לוויכוח כפי שהראיתי ממקור אקדמי מכובד המפריך טענה זו. כל דיון אחר (למשל לגבי מקרים נקודתיים של יהודים מציקים לנוצרים או מוסלמים) בנוגע למה ששאלתי נחשב סטייה מהדיון ואינו מן העניין. 185.191.178.183 17:48, 10 בפברואר 2018 (IST)

למה לא תכתוב מראש: "אני רוצה שתענו לי שהיהודים טובים מהגויים, הם לא כופים גיור ואם בכל זאת יש עדויות לכך, הן לא נחשבות"? חבל על הזמן, זו לא שאלה, זו תעמולה. בברכה. ליש - שיחה 18:09, 10 בפברואר 2018 (IST)

ליש, בבקשה בלי אד הומינם. היה לנו די והותר מכך בתקופה האחרונה. אילן שמעוני - שיחה 18:16, 10 בפברואר 2018 (IST)

אילן, אד הומינם לא ייתכן נגד אלמוני. פרט לכך, אם תקרא את הערך, תבין שאין בדברי, גם אם היו מופנים לאדם מזוהה כלשהו, אף שמץ של אד הומינם. אם כבר, בפניה שלך אלי, יש שמץ של אד הומינם, אך איני מתרגש מכך, כי ניכר מדבריך, שלא היית מודע למשמעות הביטוי. בברכה. ליש - שיחה 18:22, 10 בפברואר 2018 (IST)

לפלוני, האמירה שהיהדות לא מכירה בגיור שונה מלבד הרפורמים אינה מדויקת. זאת מחלוקת תנאים שלא הוכרעה אף בתקופת התלמוד. להרחבה, חפש "גרי אריות" (מפחד) ו"גרי מרדכי ואסתר" (מאינטרסים זרים). כפי שניתן להבין מהשמות הללו, מדובר על גיורים קונקרטיים שהתקבלו ליהדות בתקופת התנ"ך (בניגוד לטענתך שהיהדות לא מכירה בכך), ומחלוקת התנאים דנה בשאלה אם זה היה בסדר. ואגב גיורים בתנ"ך - כדאי להזכיר גם את הגיור של רות שהתגיירה מאהבתה את נעמי, כלשון הפסוק "ותרא כי מתאמצת היא (רות) ללכת איתה (עם נעמי)", כלומר גם זה מאינטרסים זרים. 185.32.176.239 19:44, 10 בפברואר 2018 (IST)

ועוד משהו - יש גם את החלק שכאשר יהודים כובשים מקום, ההלכה מחייבת אותם (מדאורייתא) לדרוש מתושבי המקום לקיים שבע מצוות בני נוח (הכוללות גם דברים בין אדם למקום, כגון איסור עבודה זרה וברכת השם, וכמובן גם איסורים על הומואים). ואם תושבי המקום שנכבש לא מסכימים, יש להורגם. 19:47, 10 בפברואר 2018 (IST)

ליש, לבקשתך אומר שאני רוצה מאוד שלא יימצא זכר לגיור בכפייה בהיסטוריה, אבל מצד שני אהיה מוכרח לקבל עובדות ולא להתכחש אליהן. אין בין מה שאני רוצה לבין העובדות שיוצגו בפניי ולא כלום. אקבל את האמת גם אם היא ממש לא תמצא חן בעיני. אני מבטיח. תודה למגינים בעדי מפני הכעס.

למשיב האחרון מעליי, למיטב הבנתי וקריאתי, היהדות אינה מכירה לכתחילה בגיור לשם אינטרס או מפחד. זה לכאורה מוסכם לכל הדעות. המחלוקת שעליה אתה מדבר עוסקת בשאלת הגיור בדיעבד, שבמקרה הזה כפי שכתבת יש דעות שמקבלות גיור כזה ויש דעות שלא. אשמח אם תראה לי דעה אחת (וגם כזו הדחויה להלכה) שמכירה בגיור כזה לכתחילה. יוצא מכך לעניינינו שללכת ולגייר בכפייה לכל הדעות קיים איסור, ורק השאלה היא מה קורה במצב שהם מעצמם ("גירי אריות") פחדו והתגיירו ובסוף התברר שהגיור הזה לא אהיה מאהבת אלוהים אלא מפחד ממנו, או מפני אינטרס כזה או אחר. לגבי הראיה מרות, לצערי לא הצלחתי להבין איך מוסק משם שמדובר באינטרס מהפסוק "ותרא כי מתאמצת ללכת איתה". כאשר יהודים כובשים מקום ההלכה מחייבת אותם בשבע מצוות בני נוח (לא לרצוח, לא לגנוב או לגזול וכו') ולא בגיור. אין שם שום דבר המחייב אותם לקיים מצוות כיהודים. יתירה מכך, אשמח ללמוד היכן היה דבר כזה בהיסטוריה מלבד העובדה שכלל לא ברור שזו מצוות תורה (כפי שהצגת בהחלטיות) ולא מצוות חכמים, שאז הרלבנטיות של המצווה הזאת עדיין לא יכלה לבוא לידי מימוש מעת פסיקתה על ידי החכמים שכבר היו תחת שלטונות אחרים. 185.191.178.183 22:52, 10 בפברואר 2018 (IST)

שבע מצוות בני נוח בדגש על איסור עבודה זרה. מה זה אם לא כפיה של עובדי דתות פגניות?

ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם

אזכיר גם את ספר תורת המלך

ומענין לענין באותו ענין, במה טובה השמדת תינוקות בני יום העמלקיים שעשה שאול המלך מג'נוסייד ? גם גבעונים ש... לא רצו להשמד נחשבים למעמד נחות. גירוש ספרד? הרב הראשי הספרדי: אסור לגויים לגור בארץ ישראל בדרשתו השבועית טען הרב יוסף כי מקור האיסור בהלכה, וכי שלטון תקיף יותר היה שולח אותם לסעודיה. 147.235.8.61 23:07, 11 בפברואר 2018 (IST)

זה לא קשור לגיור בכפייה. אילן שמעוני - שיחה 06:34, 12 בפברואר 2018 (IST)

לאלמוני (147.235.8.61), דבריך הם ביקורת נוקבת והשוואה בין מעשי הרג (או רצון כזה לכאורה) נקודתיים של יהודים לעמים אחרים (על ההשוואות בין גירוש ספרד שבוצע בפועל לבין דבריו של יצחק יוסף, וכן בין ההרג התנ"כי לבין גירוש ספרד וההרג שבוצע שם ושמתועד על פי כל אמת מידה היסטוריונית, יש מה לפקפק, שהרי מן הסתם אתה לא מאמין בסיפורי התנ"ך וממילא ההרג שתיארת מצד היהודים, לא היה מעולם). בכל אופן, ניכר כי דברים אלה נאמרים בכאב, אך אין בינם ובין השאלה בפוסט ולא כלום. בכל המעשים או התיאוריות שהזכרת לא קיים קשר לגיור בכפייה. 185.191.178.183 15:13, 12 בפברואר 2018 (IST)

בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות. במהלך הקנייתו ליהודי, העבד עובר גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, ולאחריהם הוא חייב בכל מצווה בה מחויבת אשה, ואף זוכה לאכול תרומה וחלה אם בעליו הוא כהן. מעמד העבד והשפחה הכנענית הוא מעמד ביניים בין גוי ליהודי (לדוגמה, עבד כנעני אינו יכול לישא יהודיה), אך אם העבד או השפחה משתחררים מעבדותם, הם הופכים ליהודים גמורים.

שוב, גם כאן אין קשר לגיור בכפייה. נהפוך הוא. במקרה של עבד כנעני (=עבד לא יהודי) נאסר לגיירו בכפייה. אצטט מהתלמוד (שאגב נפסק להלכה): "לקח עבד גדול מן העכו"ם ולא רצה העבד למול מגלגלין עמו כל שנים עשר חדש, יתר על כן אסור לקיימו כשהוא ערל, אלא חוזר ומוכרו לעכו"ם" (תלמוד בבלי, יבמות מח:). כלומר, יהודי שקנה עבד בזמן ההוא והעבד סירב לברית מילה (=מסרב לגיור), אסור לעשות לו בכוח אלא ממתינים 12 חודשים לראות אם הוא משנה את דעתו ואם לא, מוכרים אותו בחזרה לאותו לא יהודי שמכר אותו. אם אפשר למול ובכך לגייר אותו בכפייה, מדוע אפוא יש להמתין 12 חודש לראות אם הוא משנה את דעתו?! ברור שגיור בכפייה לעבד כנעני כמוהו כמו למי שאינו עבד כנעני - הוא דבר אסור ביהדות. ראה גם ערך אשת יפת תואר. 185.191.178.183 19:07, 12 בפברואר 2018 (IST)

במקור האלוהות הייתה מקומית: לכל סביבה או עם היו אלים ואמונות משל עצמה. לכן גם אחרים שגרים עם בני העם מצטרפים אל בניו ומנהגיו. בהמשך נוצרה מצד אחד תפישה אוניברסלית של האל היהודי, ותפישה מתבדלת של העם היהודי (לדוגמה: איסור חיתון עם בני עמים אחרים). חוקי העבד הכנעני קדמו לכך. Tzafrir - שיחה 13:17, 13 בפברואר 2018 (IST)

האם הפרעה נפשית היא דבר מוחי או ביולוגי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם הפרעה נפשית היא דבר מובנה וכרוני או שזה כמו הפרעת אישיות?

יש הפרעות נפשיות אורגניות ויש הפרעות נפשיות שאינן אורגניות. הפרעה אורגנית משמעה הפרעה שמקורה במבנה ביולוגי ידוע (כמו למשל חוסר חלק מסוים במוח או פגם בו, או חוסר או עודף של חומר מסוים בגוף שמשפיע על המצב הנפשי - לדוגמה דופמין), והפרעה שאינה אורגנית משמעה שמקורה לא ידוע כביולוגי. 185.191.178.183 15:19, 12 בפברואר 2018 (IST)

אציין רק שמוח הוא איבר גוף לכל דבר. כל ש"דבר מוחי" פירושו ביולוגי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:33, 13 בפברואר 2018 (IST)

הפרעת חרדה מוכללת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם אפשר לרפא לגמרי הפרעת חרדה מוכללת (anxiety disorder unspecified)?

הדבר תלוי בין השאר עד כמה נבדק המצב לעומק. הפרעות אורגניות - בלוטת התריס ואפילו רשרוש בלב ([1]). בנוסף ישנם עשרות סמים ותרופות, מהם בשימוש נפוץ מאד, שעשויים להיות הגורם.
גם במקרים שלא זוהה גורם אורגני או חיצוני, איזון תרופתי לרוב בר-השגה. אמנם הטיפול הוא סימפטומטי, אך עם תוצאות טובות די הצורך מדובר למעשה על חיים חופשיים מההפרעה. אילן שמעוני - שיחה 23:14, 12 בפברואר 2018 (IST)

הכנרת כמקור מים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ר' משק המים והשפכים בישראל והכנרת. לפי מקורות מאתר מקורות בערך הראשון, הכנרת מספקת כרבע מהמים במשק הישראלי. הנתונים נכונים לשנת 2012. האם הם עדיין נכונים? Tzafrir - שיחה 16:05, 12 בפברואר 2018 (IST)

המצב השתנה - מאז הוספו מתקני התפלה והם הופעלו השנה בתפוקה מלאה. אחפש מהם המספרים המעודכנים. אילן שמעוני - שיחה 21:57, 12 בפברואר 2018 (IST)

על פי [2] הכינרת השנה ב-2016 סיפקה 2% בלבד מהצריכה הכוללת. אילן שמעוני - שיחה 22:00, 12 בפברואר 2018 (IST)

עדכנתי את הערך בהתאם, והוספתי על בעיית מליחות המים. אילן שמעוני - שיחה 22:31, 12 בפברואר 2018 (IST)

וביקשתי בפורום אי"ל נתונים מעודכנים. הערך משק המים והשפכים בישראל זקוק לעדכון מאסיבי. אילן שמעוני - שיחה 00:20, 13 בפברואר 2018 (IST)

ראיתי הבוקר ידיעה בהארץ (אין לי כרגע קישור) על דו״ח חדש בנושא של משרד איכות הסביבה. Tzafrir - שיחה 11:07, 13 בפברואר 2018 (IST)

האם היו מקרים בהם טייס בחיל האוויר נטש יותר ממטוס אחד?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב חזרתי • ∞ • שיחה 19:32, 12 בפברואר 2018 (IST)

היו והיו... רק שלצערי אין לי כרגע מקור, אבל זכור לי סיפור על טייס עם מזל רע שהפך למרכז הנסיון בנטישות בחיל האוויר. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:31, 12 בפברואר 2018 (IST)

תבנית:נזכור את כולם Shannen - שיחה 06:07, 13 בפברואר 2018 (IST)

המקרה הראשון היה אזרחי, ולא מוזכרת נטישה; כך גם במקרה השלישי, שבו נהרג – לא מוזכרת נטישה. חזרתי • ∞ • שיחה 06:36, 13 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי, שאלת על טייס בחיל אוויר, לא על טיסה בחיל אוויר וכך עניתי. אבל כאן אתה יכול לקרוא על יורם (הבן של בני פלד) שנטש פעמיים. Shannen - שיחה 12:25, 13 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי, האם נענתה שאלתך? אילן שמעוני - שיחה 22:19, 17 בפברואר 2018 (IST)

כן, תודה רבה ל־Shannen. חזרתי • ∞ • שיחה 23:36, 17 בפברואר 2018 (IST)

שאלה בתחום הלינוקס: שירות חיצוני לקבל אימייל\מסרון אם אתר מסוים נפל (אינו מחזיר http status code 200 אחרי מעקב הפניות אם ישנן)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום לכם. הקמתי סביבת שרת במכונת VPS שאני שוכר מחברת DigitalOcean. יש עליה כמה אתרים ולעתים אינני מבקר באיזה מהם באופן תמידי ולכן לא יכול לדעת אם חלילה קרה והוא נפל. ברצוני לקבל אימייל \ מסרון אם הוא נפל (על בסיס בדיקת http status code סופי) ואני מחפש איזה שהוא כלי או שירות ייעודי וחיצוני (חינמי) או אפילו איזה טוויק נחמד לכך. אני חושב שליצור ולתחזק קונפיגורציה רלוונטית בשרת ה SMTP הדיפולטיבי (Postfix) ואח"כ לתזמן בדיקת curl -l -L URL כרוונית (דרך crontab נניח) ולאחריה לשלוח אימייל מן השרת עצמו, יהיה טו מאץ' רק עבור מטרה זו, אם ישנם פתרונות קלילים יותר. לכן אני מעוניין בשירות חיצוני כל שהוא שייתן לי את הדיווח הזה. מישהו מכיר דרך לכך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לא מעט תוכנות שזהו יעודן בחיים. בעבר הרחוק הייתה Big Brother. בהמשך התפרסמה Nagios (וגם צאצאה Icinga. עוד תוכנה בתחום היא Zabbix. יש גם כל מיני שרותים בתחום. ר' גם w:Network monitoring‏. Tzafrir - שיחה 11:11, 13 בפברואר 2018 (IST)

תודה צפריר; אם אני לא טועה העפתי מבט על Nagios ומצאתי אותה על פניו כבדה מדי עבור המטרה הזו, בכך שיש לה עוד המון אפשרויות שאני לא יודע עד כמה אצטרך. אני מחפש משהו מאד מאד ייעודי. יש משהו שאתה ממליץ עליו מתוך אלה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התרסקות ה-F16

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כמדמוני בתקרית האחרונה מטוסי חיל האוויר יצאו למשימה בשדה התעופה T-4, אך המטוס התרסק סמוך להרדוף. איך? אזור ההתרסקות נמצא בעומק ישראל. האם טילי הנ"מ נורו למרחק כה גדול? או שהמטוס המשיך לטוס אחרי שהטייסים נטשו? או שהוא גמע מרחקים לאחר שהופצץ באוויר ועד שהתרסק על הקרקע? בר 👻 שיחה 00:57, 13 בפברואר 2018 (IST)

את התקיפה ביצעו שתי רביעיות של מטוסי F-16I סופה שטסו בשמי הגליל, ושיגרו חימוש מדויק למרחק של כ-300 ק"מ.במהלך התקיפה נורו לעבר המטוסים הישראלים למעלה מ-20 טילי נ"מ (בהם טילי S-200, בקוד נאט"ו: SA-5) על ידי צבא סוריה, ואלה גרמו להפעלת אזעקות ברמת הגולן (שרידים של טילי נ"מ אחדים נפלו בשטח ישראל).[14] אחד המטוסים התוקפים נפגע מטיל נ"מ מעל שטח ישראל[15] והתרסק ליד קיבוץ הרדוף.

בר, האם נענתה שאלתך?

הבונד

― הועבר לדף שיחה:הבונד

מי הפראייר שנותן לקאר שולץ עשרות מיליוני שקלים בחודש?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב למה שמר שולץ כמנכ"ל טבע ירוויח עשרות מיליוני שקלים בחודש? לא עדיף לחברה שמשלמת לו את הכסף להוציא את זה על דברים אחרים שנוגעים לתפעול\מחקר\הגדלת רווחים? אולי חל כאן הדין של "קח מיליונים ותייצר לנו מיליארדים" אבל גם אז משהו פה קצת מוזר לי בתור לא-מומחה בתחום המכונה "מדעי הכלכלה". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי דה מארקר: „עלות שכרו של קאר שולץ, המנכ"ל החדש של טבע, הגיעה ל–17 מיליון דולר ב–2017. עלות שכרו של שולץ, שנכנס לתפקידו בראשית נובמבר, כוללת שכר של 333 אלף דולר, מענק הוני במניות חסומות של 14 מיליון דולר ומענק הוני באופציות של 2 מיליון דולר״. כלומר: הוא קיבל משהו ששווה המון כסף, אבל עיקרו מניות ואופציות לרכישת מניות. אין לי מושג מהן מניות חסומות, אבל די ברור לי שאם הוא מוכר מניות של טבע בזמן הקרוב, הוא אומר לכל העולם שהוא לא מאמין בחברה שהוא מנהל, ולכן הוא לא יעשה את זה. אז אותם „פראיירים״ נתנו לו סוגי רכוש שיהיו שווים יותר כסף אם חברת טבע תתאושש. Tzafrir - שיחה 13:13, 13 בפברואר 2018 (IST)

מניות חסומות הן מניות שלא ניתן למכור למשך פרק זמן מסוים. פרט לכך הן מניות לכל דבר ומקנות דיבידנדים, רשות להשתתף בהצבעות של בעלי המניות הרגילות וכד'. בברכה, Easy n - שיחה 15:11, 13 בפברואר 2018 (IST)

פעילות מבצעית עם כומתות

שמתי לב לכך שלפעמים יש צילומים של חיילים ישראלים בשטחים כשהם חמושים ועם אפוד, כשעל ראשם יש כומתה במקום קסדה. מה הסיבה לכך? שואל השאלות - שיחה 19:29, 13 בפברואר 2018 (IST)

מדובר על חיילים או שוטרי מג"ב? בר 👻 שיחה 18:36, 16 בפברואר 2018 (IST)

הכומתה היא כמובן לא במקום קסדה אלא במקום כלום. כשצריך קסדה חובשים אותה. אני לא יודע מה פקודות המטכ"ל בנושא, אבל בשמירות בש"ג מקובל היה שצריך לשים כומתה על הראש, ואני יודע שצנחנים שמים את הכומתה כשהם בתעסוקה מבצעית באיו"ש (או לפחות בחברון). וכמובן בטקסים. אפק - שיחה 11:25, 19 בפברואר 2018 (IST)

כתבתי בשאלה את כל הפרטים ששאלתם אותי בחזרה: חיילים, בשטחים. אני מדבר על התמונה הזאת. למה החיילים נמצאים בשטח ללא קסדות? שואל השאלות - שיחה 12:33, 19 בפברואר 2018 (IST)

חידון של"ח

היי לכם... אז אני בחידון של"ח ארצי, ויש שם חידה ממש קשה שאף אחד בסביבתי לא מצליח לפתור. אולי תצליחו אתם...

ויצמן שושבין חשוב לניצחון,
מוקד ההצלחה באור הראשון.
לא יאומן כי נכתב וסופר,
על איזה ספר מדובר.

סרטון מצורף לחידה אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 20:53, 13 בפברואר 2018 (IST)

כל הרמזים מוליכים למבצע מוקד וספרו של ויצמן "הקרב על השלום". עוזי ו. - שיחה 21:38, 13 בפברואר 2018 (IST)

זה לא זה. יש רמז נוסף, המילה "בירה". אופק ~ בואו נדבר ~ טובים השניים מהאחד 21:44, 13 בפברואר 2018 (IST)

צבע ביצים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היי הרבה זמן אני עם השאלה הזו מה ההבדל בין ביצים חומות לביצים לבנות שמעתי שאומרים בגלל האוכל שלהם או בגלל צבע הנוצות שלהם או בגלל אם היו עם זכר או לא ועדיין אני מסופק מה הוא ההסבר האמיתי משום שבד"כ לביצים החומות יש הרבה יותר דם מאשר לביצים לבנות א"כ איך צבע הביצה משפיע ג"כ על כמות הדם ? תודה

צבע קליפת הביצה תלוי בזן התרנגולת המטילה. בד"כ תרנגולות עם תנוך אוזן לבן מטילות ביצים לבנות, ואלה עם תנוך אדום מטילות ביצים חומות. אין כול משמעות תזונתית או בריאותית לצבע הקליפה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בחיי, בהתחלה חשבתי שמדובר בהלצה, אבל בבדיקה הסתבר שהאלמוני דייק לגמרי. אילן שמעוני - שיחה 16:51, 15 בפברואר 2018 (IST)

כשהייתי קטן אמרו לי, שזה קשור למידת ההיגינה של התרנגולת .

קוסטנטיפול קונסטנטינופול

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בחיפוש בגוגל עולה שהראשון הוא איזמיר ולכן הוספתי דף הפניה לערך. נראה לי שישנה טעות במקורות ההם, ובעצם זה אותה עיר קונסטנטינופול שהיא קושטא. ?אבי84 - שיחה 23:55, 14 בפברואר 2018 (IST)

לא. קונסנטינופול קיבלה שם חדש, איסטנבול, עם הכיבוש הטורקי. למיטב ידיעתי גם השם קושטא מתייחס לאותה עיר. איזמיר היא עיר אחרת, דרומית יותר והכי חשוב - לא שולטת על מיצר הדרדנלים. אילן שמעוני - שיחה 23:04, 15 בפברואר 2018 (IST)

עכשיו אני רואה שהחמצתי את האיות השונה וסברתי בטעות שמדובר באותו שם. מבדיקה שטחית נראה שצדקת וההפנייה שעשית במקומה. אילן שמעוני - שיחה 23:07, 15 בפברואר 2018 (IST)

תודה, אילןאבי84 - שיחה 10:22, 16 בפברואר 2018 (IST)

קושטא, קונסטנטינופול, ביזנץ ואיסטנבול הם שמות שונים של אותה עיר. קוסטנטיפול נראה כשגיאת כתיב. בברכה. ליש - שיחה 16:59, 16 בפברואר 2018 (IST)

אבי84, ליש צודק. בדיקה בהיסטוריה של איזמיר אמנם מעלה שמות נוספים, אבל אף אחד מהם אינו קוסטנטיפול. אילן שמעוני - שיחה 01:48, 17 בפברואר 2018 (IST)

חיפוש משקה

אני חפש משקה, או נוזל אכיל שצבעו אדום, והוא בעל צפיפות מעט יותר גובהה ממיץ תפוזים. עדיפות לטעם חמוץ מתוק. השאלה יכולה להישמע מוזר, אבל אני מנסה להכין קוקטייל קלאסי טקילה sunrise והגרדנין שהכנתי ממיץ רימונים טבעי+סוכר יצא סמיך מדי ולא מתערבב עם מיץ התפוזים בכלל (יוצא שכבות נפרדות). ערבוב של גרדנין ביתי עם מים יוצר צפיפות נמוכה מדי שמתערבבת כולה עם מיץ התפוזים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), 15/2/2018

אין מצב ביניים בין המקור שאינו מתערבב למהול שמתערבב לגמרי? כל תוספת מים מביאה לערבוב מוחלט? אני לא מומחה (למעט שאי אז הכנתי גרנדין ביתי) אבל נראה לי מוזר שתוספת קטנה של מים לא תיצור מצב ביניים שהוא מה שאתה מחפש. אילן שמעוני - שיחה 16:49, 15 בפברואר 2018 (IST)

או דובדבנים, או שתפסיק לשים סוכר. • בקרה וייעוץ • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ח • 16:51, 15 בפברואר 2018 (IST)

מה מקור השם של החמציץ הנטוי?

השם העברי חמציץ נטוי והשם המדעי Oxalis pes-caprae. זה ברור מאיפה באו השמות "חמציץ" ו-Oxalis (בשל החומצה האוקסלית שבתוך החמציץ) אך מאין בא שם המין pes-caprae (בלטינית: "רגל עז") ושם המין העברי "נטוי"? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 15:43, 15 בפברואר 2018 (IST)

זה נקבע ע"י האקדמיה בשנת 2003. לא מצאתי נימוק לשם. אפשר לפנות אליהם בשאלה. אילן שמעוני - שיחה 16:47, 15 בפברואר 2018 (IST)

השם "חמציץ נטוי" מוכר לי הרבה לפני 2003. חזרתי • ∞ • שיחה 17:54, 15 בפברואר 2018 (IST)

אולי האקדמיה רק אישררה משהו שהיה קיים לפני כן? אינני יודע. אילן שמעוני - שיחה 19:24, 15 בפברואר 2018 (IST)

השם "חמציץ נטוי" הופיע כבר באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל שפורסמה בשנות ה-80 של המאה ה-20. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:20, 15 בפברואר 2018 (IST)

בנייתה של מכונת זמן למסע בזמן קדימה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם על פי תורת היחסות הכללית ניתן לנסוע בזמן קדימה על ידי הימצאות בגוף עם כוח משיכה הדומה לזה של כדור הארץ נניח אך מסתו גדולה משמעותית משל כדור הארץ או לחלופין על ידי תנועה מהירה מספיק במרחב, אז ברצוני לשאול את זה:

האם ניסו לבנות (או שבונים כעת) מעין מתקן עם כבידה עצומה (שניתן לשלוט עליה מבחוץ, בהנחה ושליטה כזו אפשרית) שבן אדם יעמוד עליו, או מתקן אחר שינוע במהירות רבה קדימה ואחורה (ויהיה מוקף חומות חזקות מספיק למנוע מצב שבו הוא מתנתק ממקומו ועף ונתקל במשהו וגורם אסון)? מה האתגרים העיקריים בבניית מבנים אלה?

סליחה אם לא דייקתי במשהו, נא לא לתקוף אותי על כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כבידה עצומה מחייבת מסה עצומה. בסדר גודל של שמש וחצי. איך אתה מציע לבנות דבר כזה? אילן שמעוני - שיחה 21:59, 15 בפברואר 2018 (IST)

אני אישית לא. חשבתי שאולי זה אפשרי על ידי טכנולוגיה (סביר תאורטית גרידא) של דחיסות רבה. 176.12.216.83 23:33, 15 בפברואר 2018 (IST)

זה הרחק מעבר ליכולת הטכנולוגית שלנו. תאורטית יכולים להיות חורים שחורים זעירים (וגם הם הרחק מעבר ליכולת הטכנולוגית שלנו) אבל ספגטיפיקציה הופכת אותם למלכודת מוות. על מנת שתוכל להשתמש במאסה גדולה לדילוג קדימה בזמן אתה חייב לדאוג לשני דברים: א. המאסה גדולה דייה על מנת שכוחות הגיאות לא ישסעו לגזרים את האסטרונאוטים והרכב שלהם. ב. לרכב יש די והותר עוצמה לנתק אותם משדה הכבידה. כך שתאורטית - הרעיון שלך נכון. מעשית - לגמרי לא. אילן שמעוני - שיחה 23:45, 15 בפברואר 2018 (IST)

ומה לגבי מתקן שאין לו דחיסות גבוהה כלל, מעין חדר שנע קדימה ואחורה במהירות מטורפת ומוקף חומות חזקות מספיק למנוע אסון במקרה ניתוק? זה נשמע לי כמו משהו הרבה יותר פשוט לבנייה ממתקן כבידה ע"י דחיסות חומר קיצונית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם כאן - אפשרי תאורטית, בלתי אפשרי מעשית: א. צריך שהתנועה תהייה במהירות קרובה למהירות האור. אין לנו שום דרך לעשות משהו שבכלל מתקרב לזה. ב. בתאוצות כאלה אין אף חומר שיעמוד ולא יתפרק. ג. גם אם היה, התאוצה הייתה מועכת לעיסה כל אדם שהיה בפנים.
דרך הרבה יותר פשוטה והרבה יותר קרובה לאפשרויות הטכנולוגיה שלנו, אם כי אנחנו עדיין לא שם, היא להרדים אדם, להביאו למצב היפותרמיה בשליטה (כפי שעושים בכמה ניתוחי לב) וכך להשאיר אותו במין "שנת חורף" בו ההזדקנות שלו מואטת במידה רבה והוא שקוע בשינה. אני מניח שעוד כמה עשרות שנים זה כבר יהיה בגדר האפשרי. אילן שמעוני - שיחה 09:29, 16 בפברואר 2018 (IST)

אילן, לגבי המשפט "גם אם היה, התאוצה הייתה מועכת", מה זאת אומרת? למה כאשר אדם טס במהירות האור בחלל ריק בלי להיתקע בשום עצם (סלע\לוויין) אזי תאורטית לא יקרה לו כלום אבל במתקן כזה בכדור הארץ הוא ימות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר להגיע למהירות עצומה בקו ישר גם תחת תאוצה מתונה, אבל כשאתה שולח את הכרונונאוט שלך להתרוצץ במהירות קרובה למהירות האור סביב כדור הארץ, הוא יהיה מוכרח לסבול תאוצה מעגלית של מליארד וחצי g. זה לא טוב לחוליות הגב. עוזי ו. - שיחה 14:13, 16 בפברואר 2018 (IST)

למה תאוצה מעגלית כזו סביב כדור הארץ רעה לחוליות הגב? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זוכר בילדותך, כשהסתובבת על קרוסלה, חשת כוח שתולש אותך החוצה מהקרוסלה? זו התאוצה המעגלית (ליתר דיוק, כוח התגובה לה). עכשיו חשוב שהקרוסלה הייתה מסתובבת כמה מליארדי סיבובים בשנייה. אילן שמעוני - שיחה 17:33, 16 בפברואר 2018 (IST)

ההערה של עוזי הייתה כמובן הלצה. בתאוצה כזו אתה תמעך לעיסה, גם העצמות יתפוררו לאבק. אילן שמעוני - שיחה 17:38, 16 בפברואר 2018 (IST)

אין כאן קשר הכרחי אליי או אל כל אדם אחר, אבל כשאני מדמיין מצב שבו אדם יושב בתוך מתקן שמסותבב במקומו כאשר האדם מקובע היטב למתקן, אני יכול להבין שהמתקן חייב להיות מקובע היטב היטב לפלנטה שעליה הוא נבנה; יסודות חייבים להיות מספיק עמוקים והוא חייב להחזיק את הגוף המסתובב בלי שהגוף המסתובב יתנתק ממנו ויקרע את יסודותיו; כמובן שצריכה להיות מעורבת כאן בנייה מחומרים עיתדוניים, חזקים הרבה מיהלומים אני מניח, שהקשרים הכימיים שלהם לא יתנתקו מ-2 מיליארד סיבובים לשנייה של הגוף המסתובב, אבל אני עדיין לא מבין למה כשהאדם שנמצא בתוך הגוף המסתובב של המבנה ייפגע בעצמו אם הכל הולך כשורה. אני באמת מפספס את זה ואם יש ערך ספציפי שעליי לקרוא בכדי להבין את זה, אז אשמח לנסות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב, אם אני מבין נכון, מבנה בעל גוף מסתובב עדיף, מבחינה תאורטית, על מבנה בעל גוף הנע קדימה ואחורה, גם כי בשניהם האדם יכול לנוע במרחב את אותה כמות מרחק (נניח, שנת אור אחת) וגם כי אמור להיות כביכול קל ובטיחותי יותר לבנות אותו מאותם חומרים עתידוניים תאורטיים. או שאני טועה והסתובבות בתוך מבנה דמוי קרוסלה אינה תנועה למרחק במרחב, בניגוד לניעה קדיה ולכן פיתרון מעגלי חייב להיות מסלולי ולא קרוסלי (כלומר מסלולי ממקום למקום ולא במקום אחד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מדבר על המבנה עצמו (אם כי אין שום חומר מוכר שיצליח לעמוד בעומס כזה). אני מדבר על מה שיקרה עם האדם שבתוך המבנה. הוא ימעך כנגד הקיר החיצוני בכוח אדיר, כמו שעל קרוסלה הרגשת כוח שזורק אותך החוצה מהקורסלה. אילן שמעוני - שיחה 21:00, 16 בפברואר 2018 (IST)

אתה מניח שהייתי על קרוסלה בעברי אך לדעתי אין זה נכון; אין כאן קשר ספציפי אליי; אפשר לדבר על כל אדם אחר או על העיקרון בכללותו. לעניין, אם אדם (או כל ישות טבעית מכדור הארץ) יימעך בהיותו בתוך מתקן הנע קדימה או אחורה, או הנע כקרוסלה סופר מהירה, ואם זה גם אמור לקרות בתוך חללית הנעה שנת אור במהירות האור (כך הבנתי) בין באופן ישר לחלוטין ובין במסלול מעגלי, אז בפועל לא ניתן בכלל לטייל בזמן דרך ניעה במהירות מופרזת. לא כך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתנועה באותה מהירות בקו ישר אין בכלל תאוצה, מה שאומר שלא יפעל כוח על מי שבפנים. לעומת זאת בתנועה מעגלית כיוון התנועה כל הזמן משתנה, מה שאומר שיש תאוצה ולכן גם מופעל כוח.
באמת שהדבר שיבהיר לך את זה באופן הטוב ביותר הוא פשוט לעלות על קרוסלה ולהסתובב. תשים לב שגם אם הקרוסלה מסתובבת במהירות קבועה עדיין פועל עליך כוח - אתה חייב להחזיק את הידיות בכוח על מנת שלא ליפול, והכוח הזה גדול יותר ככל שמהירות הסיבוב גדולה יותר. ביצוע הניסוי הפשוט והקל הזה יחסוך את כל נסיונות ההבהרה הפיזיקליים פה. אילן שמעוני - שיחה 17:40, 17 בפברואר 2018 (IST)

אלא אם... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב, חזרת כמה פעמים לנקודה זה לאו דווקא אני. זה לגמרי לא משנה. חוקי הפיזיקה פועלים באופן זהה על כל גוף בעל מאסה. אם אתה תמעך שם גם כל אחד אחר ימעך שם. אילן שמעוני - שיחה 17:47, 17 בפברואר 2018 (IST)

חזרתי על כך פעמיים להדגיש שאין טעם לשער על עברי ולהביא אותי כדוגמה. סופית אני מבין מדבריך שלא משנה איך נסתכל על זה, אדם שיהיה בתוך רכב שנע במהירות האור, נניח שנת אור (אם כי אולי המרחק לא באמת משנה) פשוט יימעך ויתפורר למוות בגלל שגופו לא יעמוד בתאוצה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פתרון לדילוג קדימה בזמן סביר יותר להמצא בעתיד אם יצליחו "להקפיא" את פעילות הגוף והתבלותו ולשמור את האדם בתרדמה לזמן קצוב מספיק ארוך. נראה אתכם מוצאים דרך לנוע חזרה בזמן. שנילי - שיחה 14:09, 17 בפברואר 2018 (IST)

האמת היא שיש כנראה פתרון תאורטי למסע אחורה בזמן, אלא שהוא דורש בניית גליל באורך אינסופי וסיחרור שלו ממש מהר, לא משהו שניתן לביצוע אפילו עם טכנולוגיות של מדע בדיוני. אילן שמעוני - שיחה 21:10, 17 בפברואר 2018 (IST)

אחרי שהובהר מדוע הרעיונות של האלמוני לא ישימים, אפשר להביט על מה כן אפשרי - לא היום, כנראה שגם לא עוד מאה שנה, אבל אפשרי.
דבר אחד שבברור אפשרי הוא טיסה בקו ישר. ככה אין בעייה של תאוצה מעגלית. בנוסף, התאוצה של החללית חייבת להיות מתונה כך שלא תהרוג את הנוסע.
במצב כזה אחרי שהאסטרונאוט המסכן ימדוד תשע שנים של מסע הוא יגיע קרוב מאד למהירות האור. כשיגיע למצב הזה על כל חצי שעה שהוא ימדוד, בכדור הארץ תעבור שנה שלמה. מה יעשה האסטרונאוט בחללית סגורה תשע שנים זו שאלה אחרת. כדאי מאד שיהיו כמה אסטרונאוטים, אחרת הוא ישתגע מבדידות.
במהלך הזמן שהחללי מאיצה עד שתגיעה למצב של חצי שעה זמן חללית = שנה בזמן כדור הארץ, יעברו בכדור הארץ כ-14,000 שנים. לא רע בשביל מסע קדימה בזמן!
אני חושב (לא חישבתי) שאפשר לעשות את המסע הזה במסלול מעגלי שיכלול רק הקפה אחת של המעגל. בלי לבדוק, נראה לי שהתאוצה המעגלית תהיה מספיק קטנה על מנת שלא יהיה נזק לאסטרונאוט. הקוטר של המעגל הזה יהיה עצום - למעלה מ-4,000 שנות אור.
איזה כוח צריך שיהיה למנועי החללית על מנת לאפשר את זה? פה התעצלתי, אבל ברור שמדובר במאות אלפי מגהטון כלומר בכוח גדול פי 100,000 מכל העוצמה של הנשק הגרעיני שיש עכשיו בכדור הארץ.
ועכשיו, אחרי ששעשעתי אותך במספרים המטורפים האלה, בהצלחה עם המסע קדימה בזמן אילן שמעוני - שיחה 08:44, 18 בפברואר 2018 (IST)

אילן, שאלה אחרונה בנושא - במתקן תאורטי העשוי מחומר חזק מספיק תאורטית שנע קדימה ואחורה מליארד פעמים ובתוכו אדם, שם אני מניח שאין תאוצה מעגלית, אז איך נקראת התאוצה שתהרוג אדם שבתוך מתקן כזה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תאוצה קווית'. אילן שמעוני - שיחה 13:16, 18 בפברואר 2018 (IST)

מה זה minimum amount due?

בהקשר של בנקים וכרטיס אשראי. מה זה minimum amount due? כבר עשיתי גוגל, אני עדיין לא מבין. 213.55.184.158 21:58, 15 בפברואר 2018 (IST)

תשלום חלקי על מנת להמנע מקנס על איחור בתשלום, בסכום הנמוך ביותר שעדיין ימנע את הקנס. אילן שמעוני - שיחה 22:01, 15 בפברואר 2018 (IST)

יש לי בעיה קשה בהבנת מונחים בתחום הבנקים. מה זה "תשלום חלקי" (מרמוז שיש תשלום שלם)? ולמה לשלם אותו נחשב "להימנע מתשלום קנס"? הרי אני משלם אותו ולכן אפשר פשוט לקרוא לו "קנס"? אז להבנתי minimum amount due זאת איזה מכבסת מילים שהמשמעות שלה זה פשוט "קנס מופחת", שאם לא משלמים אותו אז מקבלים maximum amount due שזה הקנס גבוה יותר? 213.55.184.158 22:52, 15 בפברואר 2018 (IST)

אני חושב שפירוט השלבים עשוי לסייע. במצב אחד, בעל כרטיס האשראי חוטף קנס:

1. בעל כרטיס האשראי צובר חיובים
2. בעל כרטיס האשראי לא מצליח לעמוד בתשלום החוב
3. לאחר פרק זמן כלשהו (מוגדר בחוזה עם חברת האשראי) חברת האשראי קונסת אותו. כלומר הוא יצטרך לשלם גם את החוב וגם את הקנס.

המצב השני:

1. בעל כרטיס האשראי צובר חיובים
2. בעל כרטיס האשראי לא מצליח לעמוד בתשלום החוב
3. על מנת להמנע מקנס, בעל הכרטיס משלם חלק מהחוב שלו.

חברת האשראי מגדירה מהו הסכום שאם ישלם אותו בעל הכרטיס, היא תמנע מלתת לו קנס. כך יוצא שעדיף לבעל הכרטיס לשלם חלק מהחוב שלו, ובכך להמנע מהקנס. כמובן, הוא יצטרך לשלם את יתרת החוב בהמשך - אחרת הריבית המצטברת שוב תעלה את גובה החוב לרמה שבה הוא יחטוף קנס.
אני מקווה שהצלחתי לענות לשאלה. אילן שמעוני - שיחה 23:01, 15 בפברואר 2018 (IST)

פיזיקה אלטרנטיבית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ייתכן שלפני המפץ הגדול היה יקום עם חוקי פיזיקה אחרים?
האם ייתכן שבעתיד היקום יושמד ויווצר יקום חדש עם חוקי פיזיקה חדשים?
האם ייתכן שבימינו יש יקומים מקבילים עם חוקי פיזיקה אחרים?

אני יודע שכל הנושא הזה עדיין בערפל ולמדע אין תשובות חד משמעיות. השאלה היא האם תאורטית קיימות בכלל אפשריות כאלה. האם יש חוקר רציני בעל שם שטוען שזה אפשרי?--141.226.123.234 00:52, 17 בפברואר 2018 (IST)

אתחיל ממה שאני יודע. בנוסף, אני מזמין את משה פרידמן, שמכיר את התחום הרבה יותר ממני.
בשאלה הראשונה יש בעייה. על פי תורת היחסות הכללית קיום הזמן (והמרחב) מותנה בקיום מאסה ואנרגייה. מאחר וכל המאסה והאנרגיה נוצרו במפץ הגדול, אין למעשה לפני המפץ הגדול. המפץ הדגול הוא תחילת הזמן, ואין בכלל זמן לפניו, ואין בכלל דבר כזה לפניו. קשה מאד לדמיין את זה.
השאלה השנייה היא למיטב ידיעתי שאלה פתוחה. המדידות העכשוויות שלנו, בגבול הדיוק שאנו יכולים כרגע להשיג, אומרות שהיקום שטוח, מה שכנראה אומר שהוא יתקים לנצח. אבל דבר ראשון, למדידה שלנו יש גבול דיוק. אם היקום מעוקם ולו במידה הקטנה ביותר לכדור (ארבע ממדי, אבל כדור) אז היקום בסופו של דבר ייתכווץ ויושמד, ואין לנו מושג מה יהיה אחר כך. דבר שני חשוב לזכור, שמדובר בתחום שהידע שלנו בו מוגבל. אנחנו יודעים בודאות שהתורות הפיזיקליות העכשוויות אינן שלמות, כלומר יש חוקי פיזיקה שאיננו מכירים, ששולטים בתחומים שאיננו יכולים למדוד - למשל ליבו של חור שחור. ככל שמתרחקים ממה שאנחנו יכולים למדוד, וכך לבדוק אם התאוריה הפיזיקלית מתאימה לעובדות או שהיא שגויה (או לפחות לא שלמה) מה שאנחנו יכולים לומר פחות ופחות ודאי. אתה שואל על תחום שרחוק מאד ממה שאנחנו יכולים למדוד, כך שאנחנו ממש לא בטוחים אילו חוקים שולטים בו.
התשובה לשאלה השלישית היא פשוטה: אולי . יש תאוריות שעדיין לא נבדקו שאומרות שכן. אבל הן עדיין לא נבדקו - אז בינתיים זה אפשרי אך לא מוכח. על כל פנים זה לא רעיון מגוחך. בהחלט יש חשיבה בתחום.
לסיום התשובה שלי אדגיש שוב: כל שאלה על מה שמתרחש הרחק מהיכולת שלנו לבצע מדידות לוט בערפל. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 01:34, 17 בפברואר 2018 (IST)

תודה רבה אילן.--141.226.123.234 11:00, 17 בפברואר 2018 (IST)

השאלה חורגת מתחום המחקר של פיזיקה. למה? כי פיזיקה היא אחרי הכל מדע ניסיוני ותצפיתי. כמו שאילן הסביר, המונח "לפני המפץ" לא מוגדר, מכיוון שאנחנו מתייחסים למפץ הגדול כתחילת כל הקיים. נורא קשה לתפוס את זה בשכל שלנו, מכיוון שהחשיבה של האדם תופסת את המושג "זמן" באופן מאוד מוגבל וצר (ואינווריאנטיות של מהירות האור לדגומה היא הוכחה לכך שהתפיסה הטבעית שלנו היא לא שלמה). כמוכן, גורל היקום היא שאלה מדעית ונחקרת לעמוק. קוסמולוגים בהחלט מחפשים אחר עדויות שיכולות להעיד על אפשרות כזאת או אחרת.

אז למה אני אומר שזה חורג מתחום המחקר של פיזיקה? כי "חוקים אחרים" שהזכרת לא ניתנים לגילוי בשיטות של החוקים שלנו. "חוק טבע" לא ניתן לשבור או להפר. כלומר למעשה זה רק יגיד שחוקי הטבע שאנחנו מכירים הם מקרה פרטי של חוקים יותר מורכבים. לדבר על זה שחוקי הטבע לא מתקיים זה אבסורד מבחינת המדע.

דבר אחרון: עולמות "מקבילים". "מקבילים" פירושו חסרי נקודות חיתוך. אם אין חיתוך, אין אפשרות לדעת עליהם ולכן אין אופציה לחוקר אותם או יותר מכך לדבר על חוקי טבע שלהם.

השאלות שלך הן קצת "איך נראה המקום שאיש לא ראה מעולם" וזה מקום מעולה למדע בדיוני, אבל לא למדע אמתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:21, 17 בפברואר 2018 (IST)

אילן והעורב ענו תשובות יפות ונכונות, הן לגבי מה שאנו יודעים והן לגבי מגבלות מדע הפיזיקה. בכל זאת, כיוון שנקראתי, אוסיף דבר אחד: ישנן סיבות תיאורטיות להניח שקיימים יקומים מקבילים בהם, אמנם, חוקי הפיזיקה לא שונים מבחינה מתמטית, אבל הביטוי שלהם במציאות שונה מאוד ולכן, בפשטות, יש שם חוקי פיזיקה שונים. מעבר לכך, יש הבנה מסויימת איך דבר כזה עשוי לקרות. קיימת מחלוקת בקרב הפיזיקאים האם השאלה הזו נחשבת בכלל לשאלה מדעית, אבל בהחלט מדובר על עמדה שנמצאת במיינסטרים של המדענים העוסקים בקוסמולוגיה ובאנרגיות גבוהות. מדענים ידועים ומובילים (המפורסם שבהם סטיבן הוקניג) מחזיקים בעמדה שיקומים מקבילים שכאלו אכן קיימים. אישית, זה נראה לי קפיצה הרבה מעל לפופיק הנובעת ממניעים פסיכולוגיים, אבל עמדתי האישית לא חשובה. בהקשר זה הויקיפדיה שלנה חסרה את הערך בעיית הכוונון הדק. משה פרידמן - שיחה 05:21, 18 בפברואר 2018 (IST)

תודה לכל העונים. משה אתה יכול לתת דוגמא?--147.234.23.170 21:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

דאגלס אדאמס הסביר שזה כבר קרה: וכך אמר:

• “The story so far: In the beginning the Universe was created. This has made a lot of people very angry and been widely regarded as a bad move.”
• “There is a theory which states that if ever anyone discovers exactly what the Universe is for and why it is here, it will instantly disappear and be replaced by something even more bizarre and inexplicable. There is another theory which states that this has already happened.”

דרור - שיחה 21:18, 18 בפברואר 2018 (IST)

לדוגמא, המדענים שסוברים כך טוענים שסביר להניח שקיים עולם בו הכוח החשמלי שונה, ולכן אין בו בכלל כימיה (אין מולקולות, למשל). או עולם שהמרחב שלו הוא דו מימדי במקום תלת מימדי, ועולם אחר שהמרחב שלו עם ארבעה מימדים, שזה דבר שאי אפשר לדמיין בכלל. יש יקום שמתפשט לנצח, ויש יקום שהכבידה בו כל כך חזקה שהוא קורס מהר מאוד לתוך עצמו, ויש יקום שמתפשט כל כך מהר שאין מספיק זמן להיווצרות של כוכבים. אני מקווה שהעקרון מובן מבלי לרדת לפרטים יותר טכנים. משה פרידמן - שיחה 21:28, 18 בפברואר 2018 (IST)

ואתה אומר שאלה תיאוריות שמועלות ע"י מומחים רציניים כמו הוקינג?? לא יאומן. האם יש ראיות שתומכות בתיאוריות האלה??--89.139.101.70 19:32, 21 בפברואר 2018 (IST)

אלה בהחלט תאוריות רציניות. הבעייה היא שכרגע אנחנו לא יכולים לבדוק את נכונותן. אנסה להסביר: יש בעיות פתוחות בפיזיקה, שאחת הבוערות שבהן היא איך לשלב את תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים. כל אחת מהן שולטת ונמצאה כמתארת נאמנה את המציאות בתחומה, אבל כשצריך לשלב בינהן מקבלים סלט גמור. אז יש הרבה עבודה - רצינית לגמרי - לנסות למצוא תורה משולבת. יש כמה הצעות, וחלק מהבולטות שבהן דורשות קיום של יקומים מקבילים (למרות שאין בהן אף רמז כיצד ניתן, אם בכלל, לקבל גישה לאותם עולמות מקבילים). אז כן, זה עניין רציני, ממש לא הבל ורעות רוח ולא מדע בדיוני, אבל לעת עתה -תאורטי לגמרי. ימים יגידו. אילן שמעוני - שיחה 19:48, 21 בפברואר 2018 (IST)

ברצוני להוסיף על דברי אילן, שספציפית לעניין היקומים המרובים אחת המוטיבציות הפיזיקליות המרכזיות היא ההבנה מדוע הקבועים הפיזיקליים הם כמו שהם דווקא. יש שיאמרו שזו שאלה מעבר לתחום המחקר הפיזיקלי, אבל הרבה פיזקאים מוטרדים מהשאלה הזו משתי סיבות עיקריות (א) הקבועים שאנו מודדים לא מתאימים למה שהיינו מצפים על בסיס הנחות מקובלות בתחום ו (ב) הקבועים הללו נראים כאילו מכוונים בדיוק לערכים מאוד ספציפיים (בעיית הכוונון הדק + בעיית ההיררכיה). כמדענים, זה משהו שדורש הסבר או לפחות נסיון להסבר. כשניסו להסביר זאת בעזרת תאורית המיתרים (שזו להבנתי התאוריה אליה כיוון אילן) יצא שהקבועים הללו יכולים להיות "מוגרלים" אקראית מבין מספר עצום של אפשרויות - $10^{500}$. לאחר התבססות תיאוריית האינפלציה הקוסמית עלתה הסברה שאזורים שונים של היקום מתפתחים באופן בלתי תלוי, ובכל אחד מהם הקבועים הנ"ל מקבלים ערכים שונים. מכיוון שהרוב המוחלט של הערכים לא מאפשר חיים תבוניים, החוויה שלנו של קבועים שנראים מכוונים נובעת מכך שיכולנו להתפתח ולשאול את השאלות הללו אך ורק ביקום שהיה "מגריל" את הערכים הספציפיים הללו. כפי שניסח זאת ריצ'רד דוקינס, זה כמו שאדם שניצל מכסא חשמל ישאל איך קרה דבר כל כך לא סביר שהכסא לא פעל כשהוא ישב עליו, והתשובה תהיה שעבור 1000 נידונים אחרים למוות זה לא קרה, אבל הם כבר לא יכלו לשאול את השאלה הזאת... והוספה לפרוטוקול: זה לא רק קבועים פיזיקליים, אלא גם דברים כמו שבירות ספציפיות של סימטריות. משה פרידמן - שיחה 21:00, 21 בפברואר 2018 (IST)

מטורף, בלתי נתפס. תודה רבה לשניכם:)--89.139.101.70 23:49, 21 בפברואר 2018 (IST)

טיציאן, ונוס, כלב וציור

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב גילתי טרנד שאני רוצה להבין. שימו לב לתמונות הבאות:

• ונוס מאורבינו
• File:Tizian - Danae receiving the Golden Rain - Prado.jpg
• File:Venus and organist and little dog.jpg
• File:Titian - Venus and Cupid (Galleria degli Uffizi) - WGA22903.jpg

כל הציורים שונים, אבל בכולם מופיעה ונוס בעירום שוכבת במיטה ולצידה כלב. מה קשור כלב? שואל השאלות - שיחה 14:31, 17 בפברואר 2018 (IST)

בויקי האנגלית יש קטגוריה רסמית Dogs in paintings by Titian כך שאתה לא הראשון שגילית את הטרנד. לגבי הסברים ראה כאן למשל. בתכלס זה אופייני לטרנדים שקשה לתת להם הסבר הגיוני מעבר לזה שבני-אדם פשוט אוהבים להיות בטרנד. H. sapiens - שיחה 15:49, 17 בפברואר 2018 (IST)

פאודה: איזו יחידה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם תיתכן בישראל יחידה כמו מה שמתואר בסדרה פאודה: יחידה מבצעית שלא כפופה לצה"ל, למשטרה או לשב"כ, אלא ישירות ל"משרד הביטחון"?

דווקא נראה שהיחידה בפאודה (שהיא בדיונית) כפופה לצה"ל (שים לב לקצינים במדים). אבל עקרונית קיימות יחידות הכפופות ישורת למשרד הביטחון. לא יודע אם יש יחידות מבצעיות שכאלה, נראה לי שהרבה יותר הגיוני היה לצרף אותם לשב"כ מאשר לנהל אותם מהמשרד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 17 בפברואר 2018 (IST)

אני די משוכנע שישנן יחידות מבצעיות הקשורות ישירות למשרד ראש הממשלה. משה פרידמן - שיחה 05:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

למה אתה חושב כך?--93.173.168.64 21:42, 20 בפברואר 2018 (IST)

כלב נובח לא נושך

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קורה כל הזמן: אני הולך ברחוב. מולי בא מישהו עם כלב או כלבלב. הוא רץ אלי בנביחות והבעלים שלו מושך אותו ברצועה. אם הוא היה מגיע אלי, הוא היה נושך אותי? ומה עשיתי לו?

אי אפשר לדעת. יש כלבים שנובחים ונושכים, יש שנובחים ולא נושכים, יש שנושכים ולא נובחים. אילן שמעוני - שיחה 19:29, 17 בפברואר 2018 (IST)

רוב הכלבים לא רצים בנביחות לרוב האנשים שהם פוגשים ברחוב (זה יהיה מאוד מעייף). אם זה אכן קורה לך כל הזמן כדאי לך לברר למה אתה חשוד על כלבים. אתה רץ או רוכב על אופניים? אתה גר בסביבה חדשה שבה כולם מכירים את כולם ולך יש עדיין ריח זר? אתה משדר פחד או איבה כאשר כלב בא מולך? אם אלו תמיד אותם שניים שלושה כלבים, ייתכן שכל פגישה כזו מחזקת בעינהם חשבון אישי שהם פתחו נגדך, מסיבות כלביות לחלוטין. במקרה כזה ניתן בדרך כלל ליישר את ההדורים ע"י כיבוד הכלב בממתק כלשהו באישור הבעלים. H. sapiens - שיחה 22:48, 17 בפברואר 2018 (IST)

ממתק עשוי להיות מסוכן לכלב. עדיף לתת חתיכת בשר או נקניק כלשהו. גילגמש • שיחה 06:26, 18 בפברואר 2018 (IST)

מסוכן לכלב עד כמה שידוע לי זה רק שוקולד (שנים לפני שמישהו שמע על כך היה לי כלב מטורף על שוקולד שחי עד גיל כלבי מכובד למדי ומת לבסוף מסיבות ממש אחרות, אבל ברור לי שזה מדגם קטן מדי להסקה סטטיסטית). לצמחונים בינינו אפשר גם חתיכת גבינה צהובה או ביסקוויט של כלבים שיש בחנויות של חיות מחמד. H. sapiens - שיחה 09:45, 18 בפברואר 2018 (IST)

עד כמה שאני מבין שוקולד ממש רעיל להם. אני חושב שגם סוכר לא טוב להם. נראה לי שחסר להם אנזים כלשהו לעיכול שלו או שהוא נמצא בכמות לא מספקת. גילגמש • שיחה 18:50, 18 בפברואר 2018 (IST)

ביטול השלמת מילה אוטומטית בנייד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך מבטלים את ההשלמה האוטומית בנייד. יש לי אנדרואיד Nirvadel - שיחה 21:22, 17 בפברואר 2018 (IST)

זה תלוי באיזו אפליקיציית לוח מקשים אתה משתמש. בהנחה שאתה משתמש בGBoard, שהיא כנראה הנפוצה ביותר:

1. Open the Settings menu on your phone or tablet and select Languages & Input.

2. Tap Virtual keyboard under Keyboard and input methods.

3. Select Android Keyboard.

Turn off predictive text

4. Select Text correction.

5. Slide off the toggle next to Next-word suggestions.

אילן שמעוני - שיחה 21:51, 17 בפברואר 2018 (IST)

Nirvadel, האם נענתה שאלתך?

הגדרת הסוג הטקסונומי

כידוע, מין (טקסונומיה) במיון עולם החי וביולוגיה, מוגדר כאוסף כל הפרטים שיכולים להזדווג ביניהם ולהוליד צאצאים פוריים. האם ניתן להגדיר סוג (טקסונומיה) כאוסף כל המינים שיכולים להזדווג ביניהם, אך צאצאיהם לא יהיו בהכרח פוריים? (כגון סוס הבית וחמור הבית). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:55, 17 בפברואר 2018 (IST)

ניתן להגדיר כל דבר אבל לא מוכר לי שמישהו עשה כך, ובוודאי שזה לא מקובל בטקסונומיה. מעשית קשה (ולפעמים גם לא אתי) לערוך ניסויי הכלאה בכל פעם שרוצים להגדיר מין או סוג, ומידע בספרות לגבי הכלאות נוטה להיות אנקדוטלי וקשה לבדיקה. אגב, מתבקש מאוד לתרגם מאנגלית את הערך המרתק (Hybrid (biology)) שעדיין לא יצא לי. הערך כלאיים עוסק רק בתחום ההלכתי .H. sapiens - שיחה

גשם וטמפרטורה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התחיל עכשיו לרדת גשם, ואני מוכן להישבע שקר לי יותר מלפני חמש דקות. האם מדובר באפקט פסיכולוגי או שיש גם הסבר מדעי? 85.250.179.27 00:10, 18 בפברואר 2018 (IST)

יתכן שהטמפרטורה פשוט ירדה. גילגמש • שיחה 06:27, 18 בפברואר 2018 (IST)

יהדות איטליה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בחיים לא פגשתי יהודי איטלקי בארץ. איפה יהודי איטליה? מה עלה על גורלם במהלך מלחמת העולם השניה? 213.55.211.94 18:45, 18 בפברואר 2018 (IST)

זו שאלה שכדאי להפנות לדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה. משה פרידמן - שיחה 18:57, 18 בפברואר 2018 (IST)

לפי הערך יהדות איטליה כשני-שלישים מיהודי איטליה ניצלו מהשואה ולאחר קום המדינה בשנת 1948 עלו כ-3,000 יהודים למדינת ישראל. באיטליה היום 21 קהילות המונות 35,000 נפש. יוצאי איטליה בישראל מונים כ-3,000 חברים ואוכלוסייה משוערת של 10,000 נפש. מבקר המדינה - שיחה 19:30, 18 בפברואר 2018 (IST)

יש הרבה קהילות יהודיות שאנחנו קוראים עליהן הרבה בהיסטוריה אבל לא פוגשים כלל בארץ. אני מניח ששתי הגדולות והבולטות שבהן הן צ'כיה וסלוניקי. הראשונה הושמדה כליל בשואה, השנייה הושמדה ברובה המוחלט. ניצולי סלוניקי המעטים יושבו ע"י ממשלת ישראל בחיפה, במטרה לתת להם נוף כמו שהם רגילים ואוהבים.--147.234.23.170 21:14, 18 בפברואר 2018 (IST)

יהדות איטליה בישראל חיה ובועטת, בת זוגי היא ילידת איטליה, סביה והוריה הצליחו להמלט לשוויץ וכך ניצלו. שנילי - שיחה 21:58, 18 בפברואר 2018 (IST)

ואוסיף שיש בפייסבוק שתי קבוצות סגורות Italiani in Israele האחת מונה 7400 חברים והשניה 3100, חלקם כנראה חופפים (מוזר שיכולות להיות בפייסבוק שתי קבוצות באותו שם).שנילי - שיחה 22:09, 18 בפברואר 2018 (IST)

גם בין יהודי צ'כיה (בוהמיה ומורביה) יש אלפי ניצולים (שזה מעט) והם מיוצגים בארץ.Ewan2 - שיחה 04:09, 19 בפברואר 2018 (IST)

יש במחלקה לבר אילן ד"ר לפיזיקה שהגיע ארצה לפני כעשרים שנה (הוא עלה אחרי תיכון ונולד ב-1980). יליד מילאנו, לפי הראיון הזה. Eyalweyalw - שיחה 15:29, 19 בפברואר 2018 (IST)

שם של מכישר אסטרולוגי\אסטרונומי עתיק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי בראש במעורפל תמונה של מכשיר שמציג בצורה תלת מימדית את גרמי השמיים כפי שהבינו אותם בימי הביניים ואולי אפילו אחורה יותר, לא בטוח האם זה שימש ללימוד כמעין "גלובוס" שמימי או לחישובים, תצפית וכו'. אני מנסה לשחזר איך קוראים לדבר הזה ומה היה תפקידו. מישהו יודע למה אני מתכוון? משה פרידמן - שיחה 18:59, 18 בפברואר 2018 (IST)

ניחוש: סקסטנט? חזרתי • ∞ • שיחה 19:16, 18 בפברואר 2018 (IST)

תודה. התכוונתי למשהו עתיק יותר עם גאומטריה כדורית, אבל גם זה יכול להיות נחמד לצורך התחפושת של הבן שלי... משה פרידמן - שיחה 19:23, 18 בפברואר 2018 (IST)

הספירה הארמילרית? H. sapiens - שיחה 21:50, 18 בפברואר 2018 (IST)

בול! תודה! משה פרידמן - שיחה 22:18, 18 בפברואר 2018 (IST)

האם אפשר לדרוש מפסיכולוג אבחנה מלאה בכתב?

האם הוא חייב לתת אבחנה בכתב או בעל פה כשמבקשים זאת ממנו או שבאפשרותו לסרב?

למיטב ידיעתי אבחנה ניתנת רק על ידי פסיכיאטר, ופסיכולוגים בבתי החולים לנפגעי נפש מחוייבים לספק סיכום שמסייע לפסיכאטר לאבחנה, ועל פי חוק מסמך הסיכום חייב להמסר למטופל אם הוא דורש זאת. אין לי מושג מהי החובה של פסיכולוג פרטי. אילן שמעוני - שיחה 01:27, 19 בפברואר 2018 (IST)

בעל מקצוע בתחום בריאות הנפש עובד עם אבחנות ויכול למסור אותן למטופל. האבחנות יכולות להיות לפי סיווגים שונים, לא תמיד לפי הסיווג המקובל במשרד הבריאות. הפסיכיאטרים מקפידים בדרך כלל להשתמש באבחנות של הפרעות פסיכיאטריות כפי שהן מוגדרות בסיווגים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי - DSM, או של ארגון הבריאות העולמי ICD, אך יכולים לפעמים להשתמש גם בסיווגים אחרים, כמו אלה המקובלים באסכולות צרפתיות, גרמניות, רוסיות או בריטיות, למשל. הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים הפסיכיאטריים משתמשים גם הם באבחנות כאלה, אך משתמשים גם באבחנות שימושיות אחרות - כמו של "מצב חיים", "משבר" או אבחנות של תסמונות (חרדה, פוביה, פסיכוזה, נאורוזה , הפרעת אישיות, תגובה נפשית) או תסמינים כשהאבחנה משמשת כלי להתאמת הטיפול המתאים. קיימות אבחנות גם לפי התאוריות הפסיכולוגיות - אבחנות פסיכודימיות, אבחנות לפי תורת הטיפול התנהגותי -קוגניטיבי, לפי תורת הטיפול המשפחתי או זוגי וכו'.פסיכולוגים מבצעים גם מבחנים פסיכודיאגנוסטיים המגיעים גם לאבחנה פסיכולוגית מפורטת, לפי תורת האבחון הפסיכולוגי. אז יכולים לקבל בכתב אבחנה כזאת או אחרת. מטרת האבחנה שנבחרה יכולה להיות טיפולית, מנהלית, משפטית וכו' Ewan2 - שיחה 04:20, 19 בפברואר 2018 (IST)
נ.ב. מתן האבחנה למטופל צריכה להיות מלווה בהסברים מתאימים ולהתחשב במצבו הקליני של המטופל. חשוב למנוע אי הבנות קשות, העלבה של המטופל, שיבוש קשה באמון ובקשר הטיפולי איתוEwan2 - שיחה 04:36, 19 בפברואר 2018 (IST)

מה זה anxiety disorder unspecified?

כשמחפשים בגוגל התוצאה היא הפרעת חרדה מוכללת אבל ממה שהבנתי זה לא בדיוק זה

לא; אומרים לי שהפרעת חרדה מוכללת היא generalized anxiety disorder. עוזי ו. - שיחה 15:20, 19 בפברואר 2018 (IST)

הימור שלי - "הפרעת חרדה לא מסווגת". [3] סעיף 41.9 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:50, 19 בפברואר 2018 (IST)

איפה אפשר לקבל על זה מידע מפורט?

מדובר באבחנה בדרך השלילה הנמצאת בסיווגי ההפרעות הפסיכיאטריות-למשל DSM 5 בספר - בדף 233 תחת הקוד 300.00 ובסיווג ICD-10 תחת הקוד F41.9. משמעותה - הפרעה חרדתית הגורמת מספיק מצוקה או פגיעה בתפקוד ושאיננה ממלאת את מלוא הקריטריונים לשאר ההפרעות החרדתיות. כפי שצויין בפרק הקצר עליה ב-DSM-5 הבודק משתמש באבחנה זו כשלא רואה לנכון "לציין את הסיבה שבגללה ההפרעה אינה ממלאת את כל הקריטריונים של הפרעה חרדתית ספציפית או אין לו מספיק מידע כדי לאבחן הפרעה יותר ספציפית (למשל בחדר מיון)". ב-ICD-10(הסיווג והאיבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי, בעריכת איגוד הפסיכיאטרים בישראל ומשרד הגריאות, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב 1995) כתוב משפט אחד" הפרעה חרדתית לא מסווגת היא "הפרעה חרדתית שאיננה מסווגת במקום אחר" (בספר הסיווג) Ewan2 - שיחה 02:05, 26 בפברואר 2018 (IST)

תח"צ בתענית אסתר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התקשיתי למצוא תשובה - האם התחבורה הציבורית תפעל בתענית אסתר? תודה. Eyalweyalw - שיחה 16:32, 19 בפברואר 2018 (IST)

מפאת אירועי יום התלתלים הבינלאומי היא תפעל במתכונת חלקית. • בקרה וייעוץ • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 16:34, 19 בפברואר 2018 (IST)

לא תוכל להוסיף איזה חייכן כדי שאני אדע האם תשובתך רצינית? Eyalweyalw - שיחה 21:21, 19 בפברואר 2018 (IST)

כבל usb ארוך שלא מאבד מהמתח/זרם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך קוראים לכבל כזה? שלא מאבד מעוצמת הטעינה ככל שהכבל ארוך יותר. תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

USB Repeater Extension Cable, אך גם לו יש מגבלת אורך - כעשרים מטר. אילן שמעוני - שיחה 23:14, 19 בפברואר 2018 (IST)

שבעת החטאים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב ששבעת החטאים בנצרות הם למעשה רשימה של תכונות אנושיות בסיסיות שיש בכל אדם בריא. משהו שמבדיל את האדם ממכונה.

איך זה שהנצרות הגדירה משהו שטבעי שקיים בכל אחד בתור חטאים חמורים ביותר? האם מי שהגדיר באמת היה א-מיני, בדיאטה קבועה, חסר כל אמביציות, רגוע כמו עץ, חורץ תמיד, נדיב ואף פעם לא פותח עיניים על אחרים? הרי לא קיים אדם כזה במציאות. זה תיאור של רובוט. 213.55.184.220 00:49, 20 בפברואר 2018 (IST)

אני לא יודע לגבי הנוצרים, אבל בעיני זה רעיון די טוב לקיים אג'נדה שתמתן תכונות אופי נפוצות בעלות תוצאות שליליות בולטות. ממילא, לא משנה כמה נקדם את האג'נדה הזו, היא לא תהפוך לכולם להיות כאלה, אבל התקדמות בכיוון הזה בדרך כלל תועיל. אילן שמעוני - שיחה 01:22, 20 בפברואר 2018 (IST)

כמובן שהחטאים שאליהם מתכוונים בזה הם כשזה באופן הקיצוני בלתי מרוסן ובלתי נשלט (כשהעונש על כך הוא מוות). על פחות מכך, החטא יורד בדרגתו, אך נשאר מהחמורים. גם שפיכות דמים היא מהחמורות ביהדות, וביוש אדם היא בכלל זה. ברור שהיא לא שווה לשפיכות דמים ממש. על הצבת מוגבלויותיו של האדם, הנצרות במקורה (ובזו הקתולית הדבר מובע יותר) אכן רואה באדם כמועד לחטא מאז החטא הקדמון ושמדור לדור נכנס לתוך סחרחרה המדרדרת כלפי מטה, ורק עם התגלותו של ישו בחזון האפוקליפטי יתוקנו הדברים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 02:05, 20 בפברואר 2018 (IST)

אמנם הנצרות התרחקה מהיהדות ת"ק פרסה, אך הרעיון של התגברות היצר זה דווקא רעיון שבהחלט לקוח מהיהדות. לפי היהדות אנחנו לא נבראנו מושלמים, והמשימה שלנו בעולם היא לשאוף לשלמות ע"י קיום המצוות, מתוך ידיעה שלעולם לא נגיע אליה.--89.139.101.70 19:37, 21 בפברואר 2018 (IST)

מחפש תמונה

אנא ראו שאלתי ב שיחה:האינתיפאדה הראשונה#מחפש תמונה. תודה רבה רמי (Aizenr) - שיחה 04:15, 20 בפברואר 2018 (IST)

תואר אבירות ליהודים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי שאלה: תאורטית, היה ניתן לאדם יהודי להשיג תואר אבירות באירופה של ימי הביניים (המוקדמים והמאוחרים)? והאם יש עדויות שדבר כזה קרה (חוץ משמואל הנגיד, למרות שטכנית הוא לא היה אביר)? אני יודע שטקס הכתרה מסורתית דורש מאדם לשהות בכנסייה למשך ערב שלם (אם אני זוכר נכון), להתפלל, לרחוץ עצמו ולהיטהר נפשית. ואז מגיע המעמד הקלאסי עם הנחתת החרב על שתי הכתפיים של האביר החדש וקריאת שמו על ידי הלורד\מלך\גראנד-מאסטר.. ידוע לי גם על גרסה הרבה יותר מקוצרת שנעשתה בשדה הקרב (אם הלורד היה מאוד פצוע והעדיף לעשות את הטקס לפני שימות) שבו הלורד\גראנד-מאסטר\מלך אמר נאום קצר והסביר לנושא הכלים על חובותיו כאביר, ואז עשה את כל הקטע עם הנחתת החרב. הטקס המקוצר לא כלל תפילה\שהות בכנסיה אז תאורטית יהודי היה יכול לעבור אותו ללא עברה על חוקי הדת. זה אפשרי (תאורטית. אני בספק רב שדבר כזה קרה במציאות) שאדם יהודי (בין אם הוא הסתיר את היהדות שלו או שידוע שהוא יהודי) היה נושא כלים או קיבל תואר אבירות? ואם לא, האם אדם יהודי אי פעם קיבל תואר אצולה במדינות אירופה (לא משנה באיזו שנה).

תודה מראש

--Sargon the true king - שיחה 19:06, 20 בפברואר 2018 (IST)

רשימת אצילים ומכובדים יהודים בריטים. שנילי - שיחה 20:48, 20 בפברואר 2018 (IST)

לא חושב שיש שם מישהו מימי הביניים. באופן כללי בבריטניה זה מאד לא סביר מפני שלאורך רוב ימי הביניים המאוחרים נאסר על יהודים לחיות בה. אילן שמעוני - שיחה 23:21, 20 בפברואר 2018 (IST)

מסכים אלא שהשואל ציין במשפטו האחרון בסוגריים:“לא משנה באיזו שנה”. ואגב, יש גם קטגוריה:אצולה יהודית. שנילי - שיחה 23:28, 20 בפברואר 2018 (IST)

ניחוש: זהו מבט די רומנטי על המילה אביר ונראה לי שהשאלה מבלבלת בינו לבין תואר אצולה (שבמקורו המשמעות שלו הייתה של שליט מקומי בהיררכיה הפיאודלית). Tzafrir - שיחה 08:00, 21 בפברואר 2018 (IST)

אני מעריך שחיפושים בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית ובספרדית יהיו פוריים יותר מאשר באנגלית. לא שמעתי על אביר יהודי בימי הביניים וללא ספק זו הייתה תופעה נדירה מאוד, אך במשך מאות שנים על פני כל אירופה סביר שהיו גם כמה כאלו. אתן דוגמה מתחום מחקר היסטורי שאני מכיר קצת יותר - אמנויות לחימה אירופיות היסטוריות (HEMA). לפי אתר http://wiktenauer.com/ שהוא אתר וויקי על HEMA, לפחות שניים מתוך 17 אמני לחימה ידועים שהשתייכו לאגודת לישטנאוור בגרמניה היו יהודים לפי שמותיהם: Ott Jud ו- Jud Lew. הייתי מציע להריץ חיפוש על שמות אבירים בשפות שונות ולא אתפלא אם גם שם ניתן למצוא כאלו שנקראים "היהודי". ברוב המקרים אני מנחש שלא יהיה הרבה מידע נוסף על השם עצמו. H. sapiens - שיחה 08:58, 22 בפברואר 2018 (IST)

יש להבדיל בין לוחם עוטה שריון ונלחם כחייל כבד (פרש כבד או רגלי כבד) לאביר. אמנם, בחיי היום יום יקראו לשניהם אביר, אך יש הבדל ביניהם. שפות אירופאיות נוהגות להבדיל בין knight - אביר ל man at arms. אמנם שניהם עשויים להשתמש באותו ציוד לחימה, אך רק אחד מהם הוא "אביר". אביר הוא תואר אצולה בימי הביניים ולכן רק מעטים קיבלו אותו. חשוב לעמוד גם על ההבדל בין האזורים השונים. יתכן שבאזור מסוים לא יהיה הבדל כזה - נדרש מחקר מעמיק על כל ההיסטוריה הצבאית של ימי הביניים באירופה. כעת לשאלה עצמה - אני מסכים עם H.sapiens - יתכן שהיו כמה אבירים יהודים אבל מדובר במיעוט זניח. יתכן גם שמדובר ביהודים מומרים והכינוי דבק בהם לאחר המרת הדת וכו'. גילגמש • שיחה 16:27, 23 בפברואר 2018 (IST)

לאפה מלבנית

ישנם מספר מאכלים שעשויים מעיגול בצק מטוגן או אפוי שלאחר מכן מקופל כדי למלאו עם תוכן. לדוגמה: לאפה וטורטייה. שני המאכלים שציינתי הם עגולים ולכן אין ניצול טוב של הבצק לצורך עטיפת התוכן. אני מניח שהסיבה לכך היא שנוח היה ליצור עיגול באמצעים פשוטים. אבל לא ברור לי מה מסובך ביצירת מלבן מבצק בעזרת תבנית פשוטה. מה הסיבה לכך שהמאכלים הללו עגולים (למעט „סיבות היסטוריות״, אבל אוכל רחוב אינו מסורתי במיוחד ועובר לא מעט שינויים בהתאם לצורך)?

דייקת - סיבות היסטוריות. יש דברים שבהם היה עדכון - רוב ככרות הלחם בימינו אינם עגולים כמו פעם, תודה לאל. זה פשוט עניין של מסורת ושמרנות. זו שאלה פתוחה כיצד הקהל יגיב לאותו יזם שיתחיל לנהוג בהגיון ולשנות את הצורה המסורתית. אולי תלך על זה? אילן שמעוני - שיחה 20:26, 21 בפברואר 2018 (IST)

הגעה מנתב"ג לחיפה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום וברכה.

הבנתי שיש איזושהי בעיה להגיע ברכבת מנתב"ג לתל אביב כי קו הרכבת נסגר.

מה החלופות האפשריות להגיע אם כך? 213.55.184.220 15:28, 21 בפברואר 2018 (IST)

יש מוניות שירות לחיפה 24 שעות, 7 ימים בשבוע, במחיר של 77 ש"ח לקרית הממשלה או 119 ש"ח עד הבית. אפשרות נוספת, רכבת ישראל מפעילה שאטל חינם לנתניה ומשם יש רכבות לחיפה (ישירות בלילה, עם החלפה בבנימינה ביום). לחלופין, בשעות היום יש רכבות לתחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז ומשם יש אוטובוסים לחיפה. עוד אפשרות בשעות היום זה קו 5 של אגד לצומת אלעל ומשם קו 947 של אגד לחיפה (ארוך ולא מומלץ). בברכה, Easy n - שיחה 16:54, 21 בפברואר 2018 (IST)

מונית זה אופציה יקרה מאוד (פי 2 מרכבת. נוח פי 2 פחות). לגבי שאטל: איפה מוצאים אותו? חיפשתי מלא ולא ברור מאיפה הוא יוצא, מתי וכדומה. ואם הבנתי נכון אין רכבת בין נתב"ג לסבידור מרכז. סגרו את הקו (ולכן השאלה). אני מדבר על שעות היום בלבד. 130.60.94.208 18:36, 21 בפברואר 2018 (IST)

סידור מילים במילון/אנציקלופדיה

שלום, כאשר יש למילה מסוימת אותה צורת כתיב אך היא מקבלת משמעות שונה בגלל הניקוד, מהם כללי הקדימות בהופעה במילון/אנציקלופדיה (בהנחה ויש כאלה כללים)?

אם אין, המשמעות היא שהמילה book תבוא לפני count בערך ספר במילון א', אך ייתכן ובמילון ב' הסדר יהיה הפוך?

זכור לי מילדותי שבמילון פירושים שונים יופיעו לפי תדירות השימוש; אך לפי הדוגמה שנתתי, לא נראה לי שניתן להכריע מי מהם תדירה יותר (ויש משמעויות נוספות לספר, שגם הם תדירות...).

אז איך זה עובד? תודה.

בסקירה שטחית העליתי שאין גישה אחידה. במילון אוקספורד הפירושים מסודרים לפי כרנולוגיה - הפירושים העתיקים יותר מופיעים ראשונים. במילון מרים-וובסטר הסידור הוא לפי שכיחות הפירוש. אני מניח שאת אלו שלא ניתן לפסוק לגביהם פשוט מסדרים אקראית. אילן שמעוני - שיחה 07:52, 22 בפברואר 2018 (IST)

כלכלה מחוץ לשני הגושים

הקפיטליזם והסוציאליזם הם המצאות של 500 השנים האחרונות לכל היותר. באיזו שיטה כלכלית התנהל העולם לפני כן?
מהי השיטה הכלכלית בעולם השלישי (במובן המקורי של "העולם השלישי")?
מה הייתה השיטה הכלכלית באירופה הנוצרית? בגרמניה הנאצית? בעולם המוסלמי?--109.186.166.224 23:26, 22 בפברואר 2018 (IST)

פיאודליזם.

כאשר התמנה היטלר לקנצלר הייתה גרמניה בעיצומו של משבר כלכלי. שישה מיליון מובטלים ציפו לפתרון מצוקותיהם ואכן, ההתאוששות הכלכלית הייתה מהירה. המשטר הנאצי יזם פעולות בתחום הכלכלי. הממשלה הפעילה לחצים על מפעלים כדי שיקלטו פועלים, יזמה עבודות ציבוריות כדוגמת סלילת כבישים ובניית מבנים וכן אסרה לקיים שביתות ופירקה את האיגודים המקצועיים. הממשלה החלה גם לנקוט מדיניות חימוש שתרמה לקליטת פועלים רבים בתעשיות הביטחוניות. פעולות אלה סייעו לחיסול האבטלה במהלך שנת 1935.

בעולם המוסלמי לא היה ניתן לצבור קרקעות והן חולקו-החכרו על ידי השליט למקורבים ועל מנת לבסס תומכים פוליטיים, עם מות החוכר שבה הנחלה לשליט. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:35, 23 בפברואר 2018 (IST)

בדרך היה המרקנטליזם. אילן שמעוני - שיחה 16:27, 23 בפברואר 2018 (IST)

אעשה סדר. ראשית, פאודליזם אינו שיטה כלכלית, אלא שיטת שלטון, אם כי חלק ניכר מהכלכלה - למשל נושא האחוזות - אכן נגזר ממנה. בכל מקרה לא ניתן לקרוא לה מדיניות כלכלית - אין היא אומרת דבר וחצי דבר על למי זכות להנפיק כסף, מי (אם בכלל) מפקח על שערי הרבית, האם יש מכסים ומה גובהם וכך הלאה. לעומת זאת היא כן מתארת את הררכיית השלטון - מה שאינו חלק ממדיניות כלכלית.
למיטב ידיעתי אין שם יחיד למדיניות כלכלית לפני הולדת המרקנטיליזם, אם כי למרקנטיליזם מוקדם יש שם פרטי- בוליוניזם.
לשאלתך, גרמניה הנאצית הייתה סוציאליסטית.
לאורך תקופה לא מבוטלת הייתה בעולם המוסלמי מדיניות חופשית למדי, אך ללא בסיס אידאולוגי או תאורטי דוגמת הקפיטליזם.
כמובן שהייתה מדיניות מטבע, בכל מסגרות השלטון הקדומות. מדיניות המטבע של האימפריה הרומית, שיצרה אינפלציה משמעותית, הייתה ככל הנראה בין הסיבות לנפילתה. תהליך דומה ארע ביפן הפאודלית תחת שושלת טוקוגאווה, ותרם הרבה לסיום שלטונה.
במקומות רבים לאורך ההיסטוריה היו תקופות של פלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון - אבל מונח זה רחב הרבה יותר משיטה כלכלית. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 00:12, 24 בפברואר 2018 (IST)

בכל זאת גרמניה הנאצית שמרה על כללים של כלכלת שוק שהתבססה על רכוש פרטי. ההתערבות הממשלתית הייתה גדולה, אבל עדיין הייתה כלכלת שוק קפיטליסטית. כפי שנאמר לפעמים בצחוק, היא הייתה "סוציאליסטית" או "קומוניסטית" רק ספיציפית כלפי היהודים - כי הלאימה את רכושם ובסופו של דבר גם את גופם.Ewan2 - שיחה 00:32, 24 בפברואר 2018 (IST)

למעט ספרטה, אני לא חושב שהיה סוציאליזם טהור (או קפיטליזם טהור) באיזשהי מסגרת שלטון בעולם. רכוש פרטי היה תמיד במידה זו או אחרת, והתערבות שלטונית תמיד הייתה במידה זו או אחרת. אפילו בונצואלה של מדורו יש רכוש פרטי, ואין ספק שהיא דוגמה ומופת לסוציאליזם ויתרונותיו.
בגרמניה הנאצית ההתערבות השלטונית הייתה רבה מאד. תעשיות שלמות נבנו על ידי הממשל, ואוכלוסיות שלמות הועסקו בתחום זה או אחר בפקודת הממשל. אני בספק שעם כל זה ניתן לכנותה לא-סוציאליסטית. אילן שמעוני - שיחה 00:41, 24 בפברואר 2018 (IST)

{אחרי תהתנגשות עריכה)

בכל זאת גרמניה הנאצית שמרה על כללים של כלכלת שוק שהתבססה על רכוש פרטי. ההתערבות הממשלתית הייתה גדולה, אבל עדיין הייתה כלכלת שוק קפיטליסטית. כפי שנאמר לפעמים בצחוק, היא הייתה "סוציאליסטית" או "קומוניסטית" רק ספיציפית כלפי היהודים - כי הלאימה את רכושם ובסופו של דבר גם את גופם.Ewan2 - שיחה 00:32, 24 בפברואר 2018 (IST)

ככל שידוע לי בעולם לרוב רובן של המדינות יש כלכלת שוק בדרגאות שונות, מעט מאוד מדינות נשארו ללא כלכלת שוק קפיטליסטית. קוריאה הצפונית היא המובהקת שביניהן שנשארה עם כלכלה קומוניסטית טהורה. סין עברה לכלכלת שוק תחת שלטון אוטוריטרי ריכוזי מאוד. אינני יודע בדיוק לגבי קובה או וייטנאם ולאוס, ארצות שיש בהן עדיין שלטון ריכוזי מאוד קומוניסטי שעשו שינויים לכיוון הקפיטליזם ברוח הזמנים אחרי נפילת המחנה הקומוניסטי.מצבי ביניים יש אולי במידה מסוימת בכמה מדינות של ברית המועצות לשעבר באסיה המרכזית, בבלארוס ובקווקז. ונצואלה היא ככל הנראה במצב עדין עם כלכלת שוק במשבר ומבוקרת מאוד על ידי השלטון. אייני מומחה בכלכלה, ולכן רק הזכרתי כמה דוגמאות מתוך ידיעה כללית. Ewan2 - שיחה 00:46, 24 בפברואר 2018 (IST) Ewan2 - שיחה 00:46, 24 בפברואר 2018 (IST) רכוש פרטי - הכוונה בעיקר לעסקים פרטיים. בארצות הקומוניסטית הולאומו כל אמצעי הייצור, ברובן לא היו עסקים פרטיים. הכלכלה לא הייתה כלכלת שוק אלא מתוכננת על ידי המפלגה לפי תוכניות חומש וכו' בהתאפ לאידיאולוגיה הקומוניסטית.Ewan2 - שיחה 00:48, 24 בפברואר 2018 (IST) אם לגרמניה הנאצית הייתה כלכלה כזאת היו בורחים לה כל אנשי העסקים, קרופ, תיסן והאחרים. אנשי העסקים שגשגו תחת השלטון הנאצי. הכלכלה הייתה קפיטליסטית.Ewan2 - שיחה 00:50, 24 בפברואר 2018 (IST)

א. פיאודליזם:

שיטת ארגון --כלכלית--, חברתית, מדינית וצבאית, המתבססת על קשרים אישיים. המלך מקצה אדמה לשימוש הכפופים לו ישירות (אצילים), המקצים חלקים לשימוש לנמוכים מהם בדרג החברתי וכן הלאה. כל זה יוצר היררכית מעמדות : מלך—אציל—ואסל—אריס(עובד אדמה). התמורה לשימוש: מס שמעביר כל אחד מן הכפופים לגורם שמעליו. הבעיה: מחסור בממון בידי השכבה הגבוהה גורם להשתתת מיסוי על הנמוכה ממנה וכן הלאה.

יחסים אלה בין האדון לואסל הוסכמו על ידי חוזה וטקס הנקרא הומגיום (=שבועת הנאמנות היוצרת (1) חוזה אישי בין בעל הזכות לשימוש בקניין (פיאודל) לבין האדם הכפוף לו (ואסאל Vassal), וכן (2) חובה הדדית להגנה ולעצה). 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:15, 24 בפברואר 2018 (IST)

האם אני יכול להחליף סניף דואר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני לא רוצה שום סניף דואר ולא רוצה ללכת לסניף הדואר שקשור לכתובת הנוכחית שלי. אני רוצה להיות בסניף דואר מרכזי כל שהוא באחת מן הערים הגדולות בארץ. האם אני יכול לקבוע איזה שהוא סניף דואר כסניף אליו אקבל מכתבים או חבילות שלא ניתן להכניס בכלל בתיבת מכתבים (ושגם לא הגיעו עם שליח עד הבית)? תודה !!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקלות, אבל זה עולה כמאתיים שקל לשנה: שכור תיבת דואר בסניף המרכזי ותן כתובת זו ככתובת למשלוח דואר. אילן שמעוני - שיחה 22:42, 23 בפברואר 2018 (IST)

שלום ותודה משתמש:אילן שמעוני. אני חושב שלא הבנתי אותך ב-100%. אתה טוען שלהחליף כתובת מגורים רשמית במשרד הפנים (מה שטומן בחובו החלפת סניף דואר ממילא) יחסוך את ה-200 ש"ח בשנה להחלפת סניף מבלי להחליף כתובת רשמית? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, מה שאני מציע הוא עניין אחר לגמרי. במשרדי הממשלה ולמעשה בכל מקום אחר שנתקלתי בו אפשר להגדיר כתובת למשלוח דואר, שלא חייבת להיות זהה לכתובת מגורים. בשיטה שאני מציע תוכל לשנות את הכתובת למשלוח דואר, כך שהדואר יתקבל בסניף המרכזי, בלי לשנות את כתובת המגורים.
הרעיון פשוט: הולכים לסניף המרכזי ושוכרים בו תיבת דואר. העלות היא כ-200 שקלים לשנה. עכשיו משנים את הכתובת למשלוח דואר בכל המקומות הרלבנטיים, כך שהדואר ישלח לתיבת הדואר. בצורה זו תקבל את כל הדואר בסניף המרכזי, כמו שרצית. אילן שמעוני - שיחה 09:57, 26 בפברואר 2018 (IST)

משתמש:אילן שמעוני, אני הייתי בטוח שמה שנקרא "תא דואר" תקף רק לחבילות קטנות שנכנסות לתיבה, אבל אני מבין מדבריך שאני אוכל לקבל חבילות גדולות גם כן, באותו הסניף עם הכתובת למשלוח דואר והתא דואר שאינו משויך לכתובת מגורים נוכחית, אם אכן אקח שירות כזה בעלות של 200 ש"ח לשנה (נכון לזמן בו ראית שזה 200 ש"ח לשנה). תודה לך על המידע והעזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה המקור של המילה "פסחא" (הנוצרית), כלומר מה משמעותה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה המקור של המילה "פסחא" (החג הנוצרי) ומה משמעותה? ניסיתי לבדוק בערך הרלבנטי אבל יש שם פרטים לא ברורים. כתוב שם שזה השם הארמי של פסח, ומכיון שהנוצרים הראשונים היו ארמים אז משם נפוץ השם. אבל לא ברור לי מה הקשר בין זה לבין חג הפסח היהודי? זה נחגג בעיתוי אחר ומסיבות אחרות (צליבתו של ישו) ואין לה קשר לפסיחה של הקב"ה במצרים. לא כך? (בשפות אחרות "פסחא" נקרא "אסתר") 185.191.178.183 01:29, 24 בפברואר 2018 (IST)

אכן השם פסחא היא גרסה ארמית של פסח, ובשפות רבות, בעיקר יוונית ושפות רומאניות, שם החג של הנוצרים הוא ממקור זה ודומה או זהה לזה של היהודים:Pascha, בלטינית ויוונית, Pascua באיטלקית, Paque (בדרך כלל - פסח) או Paques (בדרך כלל - פסחא) בצרפתית, Paște או Paști ברומנית וכו'. בשפות אחרות, סלאביות או גרמאניות, השמות שונים. החג חל באביב בערך באותה תקופה עם חג הפסח והוא שינה את משמעותו בהתאם לאירועים העומדים במרכזו אצל הנוצרים - תחייתו של ישו. הכנסייה הנוצרית האורתוודקסית דרשה שהחג לא יחול באותו זמן עם חג הפסח של היהודים. בעוד שאצל הקתולים לפעמים החג יכול לחול באותו זמן. הפסחא עצמו אצל הנוצרים אינו נחגג למשך שבוע כמו אצל היהודים אולם לפניו יש צומות ואירועים חגיגיים נוספים לזכר תלאותיות של ישו, מותו על הצלב וקבורתו Ewan2 - שיחה 03:25, 24 בפברואר 2018 (IST)

אוסיף רק לגבי הקשר בין פסחא לפסח שאמנם הסיבות אחרות אך יש קשר בזמנים. הברית החדשה מציינת שצליבתו של ישו נעשתה בפסח (יש לזה כמובן גם משמעות דתית - ישו הוא הקורבן המועלה כדי להוציא את הראויים להצלה מידי השטן, כמו קורבן הפסח המקורי ששימש להוצאת בני ישראל ממצרים). הסעודה האחרונה, יכול שהייתה הסדר. באשר לשפות שבהן זה נקרא "איסטר" או צורות דומות, אלה שפות גרמאניות, שכפי שמוסבר בערך כנראה לקחו את שמו הישן של החודש שבו הוא חל. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:37, 24 בפברואר 2018 (IST)

ומה מקור המילה "איסטר", אם כבר? Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:51, 24 בפברואר 2018 (IST)

mittelhochdeutsch ōsteren, althochdeutsch ; --vielleicht--- nach einer indogermanischen Frühlingsgöttin (zu althochdeutsch ōstar = östlich; im Osten, d. h. in der Richtung der aufgehenden Sonne, des [Morgen]lichts) אולי על שם אלה אינדו-גרמנית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:07, 24 בפברואר 2018 (IST)

יום הפסחא עצמו חוגג את תחייתו של ישו שלושה ימים אחרי יום צליבתו. ולכן הוא יום שמחה למאמיניו. קודמים לו ימים חשובים אחרים המוקדשים לפסיון ולצליבה.Ewan2 - שיחה 12:17, 24 בפברואר 2018 (IST)

מדוע פסח נחוג במשך שבעה שמונה ימים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מדוע פסח נחוג במשך שבעה / שמונה ימים, האם ידועה לכך סיבה מהתנ"ך או התלמוד? מבחינתי אני תוהה ואומר אם חג אמור להיות במשך שבעה ימים מכיון שזה מספר טיפולוגי, הרי שגם חגים אחרים (ראש השנה, כיפור, שבועות) אמורים להיות כך. 185.191.178.183 05:29, 24 בפברואר 2018 (IST)

בתורה יש פירוט של החגים- מתי, כמה זמן, איך ולמה לחגוג כל חג. אגב, חצי מהחגים שהיהודים חוגגים בימינו הם המצאות מאוחרות שאין להן זכר בתורה. אבל ספציפית פסח הוא חג מהתורה, וכתוב במפורש לחגוג אותו במשך 7 ימים. אגב, שמו המקורי הוא לא "פסח" אלא "חג המצות". פסח היה השם של הקורבן שהוקרב בחג המצות.--109.186.166.224 10:09, 24 בפברואר 2018 (IST)

בתורה, מלבד שבת ומלבד ראש חודש (שאין בו איסור מלאכה), יש שבעה חגים (כמה טיפולוגי...): פסח, שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. מתוכם נאמר בחג הפסח "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ" וכן בחג הסוכות "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה". על שאר החגים לא נאמר שהם שבעה ימים, גם לא על אלו שהם "המצאות" (או ליתר דיוק תקנות חז"ל או מנהגי קהילות). לעניין ימי הקרבת קרבנות החג של עולי הרגל, נאמר בחז"ל כי אף חג השבועות הוא שבעה ימים. יצוין כי שביעי של פסח הוא חלק משבעת ימי הפסח, ושמיני עצרת, למרות שיש לו איזה המשך לחג הסוכות, יש מספר מאפיינים המבדילים אותו מימי חג הסוכות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 20:51, 24 בפברואר 2018 (IST)

נצל"ש: אליעד, אתה יכול, בבקשה, לצטט פסוקים מתורה (בלבד), הקובעים את חגי השביעי של פסח ושמיני עצרת? כי זה לא מסתדר לי עם מה שראיתי היום באיזה ערך, ממנו נובע כי בתורה פסח וסוכות הם חגים של יום אחד. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:21, 24 בפברואר 2018 (IST)

מתוך הערכים:

• פסח ושביעי של פסח:
  • שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. ( ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ו)
  • וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ... בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. (ספר ויקרא פרק כ"ג, פסוקים ו'-ח')
• סוכות ושמיני עצרת: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (ט"ו בתשרי) מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.).

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (כ"ב בתשרי) עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח).

פסח וסוכות הם יום אחד לעניין איסור מלאכה (יום טוב), אולם הם שבעה ימים לעניין המאפיין הייחודי להם: אכילת מצה בפסח, וישיבה בסוכה עם נטילת לולב בחג סוכות. הדברים עולים מתוך מספר מקראות, ובפרט כפי המסורת החז"לית. לגבי שאר המסורות, לא הקפתי את הנושא, אך נראה שגם הם נוהגים באופן דומה (בערך על סוכות ראיתי כי השומרונים עושים סוכות שבעה ימים). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 21:39, 24 בפברואר 2018 (IST)

תודה. שמת את אותו הטקסט פעמיים. אכן לא כתוב שום דבר בתורה עצמה על לחגוג שבעה או שמונה ימים, אלע רק על לחגוג ביום הראשון וגם ביום השביעי או השמיני. אז הכל מסתדר. אפשר להסיק כי אין חול המועד, ואלו ימי עבודה לכל דבר, אם רוצים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:47, 24 בפברואר 2018 (IST)

טקסט פעמיים - היה טעות בהעתקה. תיקנתי עוד בטרם הגבת. שים לב לפסוקים: חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים ווּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:03, 24 בפברואר 2018 (IST)

כן, אחרי שתיקנת את הטעות, אני אכן רואה חגיגה ארוכה לשבועות. עדיין לא רואה פסח, שם שבעה ימים תאכלו, לא תחגגו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:54, 24 בפברואר 2018 (IST)

מזמין את בעלי הידע ביהדות לעזור. אילן שמעוני - שיחה 09:57, 26 בפברואר 2018 (IST)

יין נתזים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב במילון היין המעודכן של האקדמיה לעברית מ 2012 http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/millon2012.pdf לא מופיע כלל המונח "יין נתזים" רק "יין מבעבע" (שהוא המונח העברי עבור Charmat , sparkling wine)

במילון מ 2009 http://www.news1.co.il/uploadFiles/641765773296357.pdf מופיע המונח "ייו נתזים" עבור méthode Charmat

מה המינוח (והשם הנכון) הנכון לערך יין נתזים ? (בקישורים החיצוניים מופיע קישור (ארכיון) למילון משנת 2009 אבגמד - שיחה 18:31, 24 בפברואר 2018 (IST)

כנראה ששניהם נכונים לעת עתה. אולי "מבעבע" יותר רשמי מטעם האקדמיה. מילון ספיר תומך בשניהם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:07, 24 בפברואר 2018 (IST)

טלית שחורה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אבא שלי מספר שסבא שלו היה בעל לטלית שחורה. טליות שאני רואה בארץ הם לבנות כולן.

אני אציין את המקום והזמן: ברית המועצות בסוף שנות ה-40, תחילת שנות ה-50. סבא של אבי היה איש זקן באותה התקופה ולכן נולד ברוסיה הצארית.

מה פשר הצבע השחור? האם זה מנהג אבלות? האם זה צבע גלותי? אשמח מאוד להסבר.

בתקופה אודותיה נסובה השאלה (לא מדובר על רוסיה הצארית אלא על רוסיה הסובייטית או ברית המועצות) היה אכן מקובל ברוב התפוצות להשתמש בטלית לבנה ולא שחורה. אולי בשל רדיפת הדת על ידי השלטונות וקיום החיים היהודיים במחתרת נהג סבו של אביך ללבוש טלית שחורה; זו פחות בלטה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:43, 24 בפברואר 2018 (IST)

נכון, בתקופה זו הדת (היהודית בין היתר) היתה במגמת רדיפה ואבא שלי מספר שסבו היה נפגש עם אנשים בדירות הפרטיות לצורך תפילות (בתי כנסת נסגרו). אבא שלי זוכר שהוא הלך עם תיק שבו הוא החזיק קבוע את התפילין והטלית השחורה. וזה מה שקצת מוזר לי. כי לא ידוע לי על מנהג של טלית שחורה באירופה.

אז הנה, ההסבר עשוי להניח את הדעת. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:30, 25 בפברואר 2018 (IST)

מסתבר שהיה לך סבא תימני. עוזי ו. - שיחה 10:37, 25 בפברואר 2018 (IST)

סבא-רבא. ולא, הוא היה אשכנזי 100%. ככה שתימן לא קשור.

למה בקבוקי בירה חייבים בפיקדון של 1.20 שקל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע, חלק מבקבוקי הבירה של חברות שונות חייבים בפיקדון של 1.20 שקל. בנוסף, שמתי לב שכשמחזירים בקבוקי בירה כאלה לסופרים הם ממיינים אותם בנפרד בתוך ארגזים מתאימים של היינקן, קרלסברג, נשר וכו'. למה הפיקדון יותר גבוה רק על בקבוקים אלו? תודה. 31.154.81.25 02:09, 25 בפברואר 2018 (IST)

בקבוקי בירה עוברים למילוי חוזר (אחרי ניקוי כמובן). בקבוקים אחרים נשלחים למחזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סדרת בימ"ש בעברית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם היתה סדרת ריאליטי בית משפט (בסגנון "השופטת ג'ודי) ישראלית ? אם יש למישהו קישור או מידע נוסף אשמח. ‏«kotz» «שיחה» 15:53, 26 בפברואר 2018 (IST)

היה משהו דומה, אבל לא זהה, בערוץ הראשון, שודר בימי ראשון אחרי מבט, לא זוכר את הפרטים, עונה אחת או שתיים. בלי קשר, גם בערוץ הראשון, הייתה תוכנית בסגנון אחר, עם מני פאר, שרצה הרבה יותר זמן. אני עדיין זוכר את המשפט של "סירבתי לנסוע באמבולנס, כי הנהג היה נכה", ואת המשפט "דרישה ממנקים של בסיס בקו"ם להיות יוצאי צבא". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:58, 26 בפברואר 2018 (IST)

רבי עקיבא ורבי מאיר מקורם ברומאים שהתגיירו - בקשת מקור

קראתי באתר ישיבה "אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו - רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים.". השאלה שלי נוגעת לרבי עקיבא ורבי מאיר בלבד, היכן המקור לכך שהיו רומאים שהתגיירו? 37.73.184.116 21:09, 26 בפברואר 2018 (IST)

רבי מאיר בגיטין נו א: שדר עלוייהו לנירון קיסר... ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה ר"מ.

רבי עקיבא בהגשמת הרמב"ם למשנהו תורה: ואבי עקיבא בן יוסף... ויוסף אביו גר צדק היה. מבקר המדינה - שיחה 21:39, 26 בפברואר 2018 (IST)