מגפת הקורונה בישראל – הבדלי גרסאות
←סגר שלישי: ערך כבד, יש כבר קישור לדיון עם הצעות אחרות ולא רק התנגדות. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←סגר שלישי: הרחבה על חילוקי הדעות |
||
שורה 125: | שורה 125: | ||
הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, בעקבות הצלחת פיילוטים{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3879730,00.html ההחלטה]}}. |
הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, בעקבות הצלחת פיילוטים{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3879730,00.html ההחלטה]}}. |
||
אחרי השתהות, הממשלה החליטה: סגר החל מ-27 בדצמבר. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד ימשיכו כסדרם. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931. בדיון היו כמה הצעות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3407472|כותרת=מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/RanBalicer/status/1342024874475347970|הכותב=קבינט המומחים|כותרת=דיון|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=}}</ref>. לאחר דיון סוער בועדת החוקה החוק והמשפט של הכנסת,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/huka/News/Pages/press271220.aspx|הכותב=הכנסת|כותרת=דיון ועדת החוקה ננעל ללא הצבעה על תקנות הסגר שנכנסו לתוקפן ב-17:00; ההצבעות צפויות מחר|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> עברה ברוב דחוק ההחלטה על אישרור הסגר השלישי ב-28 בדצמבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Huka/News/Pages/press281220.aspx|הכותב=|כותרת=ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר ברוב של 8 ח"כים מול 7 לאחר שיועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד בליי הכריע כי ח"כ מרב מיכאלי לא יכולה להצביע|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> |
אחרי השתהות, הממשלה החליטה: סגר החל מ-27 בדצמבר. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד ימשיכו כסדרם. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931. בדיון היו כמה הצעות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3407472|כותרת=מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-27|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mobile.twitter.com/RanBalicer/status/1342024874475347970|הכותב=קבינט המומחים|כותרת=דיון|אתר=[[טוויטר]]|תאריך=}}</ref>. למרות מחאת אנשי מקצוע דוגמת 'מכתב הרופאים' <ref>{{Citation|title=עברית: מכתב מחאה של מעל 100 רופאים ישראלים כנגד צעדים בכפיה למניעת התפשטות קוביד-19 ("מגפת הקורונה"), הכוללים סגר, עוצר, השבתת מערכת החינוך, איכון ומגבלות תנועה ונגד כפיית בדיקות לקורונה, ההצעה לכפות חיסונים, וההצעה לפגוע בזכויות הפרט של מי שיבחר שלא להתחסן|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D_2020.pdf|date=2020-12-22|accessdate=2020-12-30|first=ד"ר יובל|last=טורם}}</ref> <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-19159ea416b7671027.htm|כותרת=N12 - פרסום ראשון {{!}} רופאים נגד המגבלות: "אובדן עשתונות ערכי"|אתר=N12|תאריך=2020-12-19|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> ו'מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה' <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://doctorsonly.co.il/2020/12/216315/|הכותב=מערכת דוקטורס אונלי|כותרת=רופאים בכירים חושפים: הנתונים המופרכים שהביאו לעוד סגר בישראל|אתר=דוקטורס אונלי Doctors Only|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> ורק לאחר דיון סוער בועדת החוקה החוק והמשפט של הכנסת,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/huka/News/Pages/press271220.aspx|הכותב=הכנסת|כותרת=דיון ועדת החוקה ננעל ללא הצבעה על תקנות הסגר שנכנסו לתוקפן ב-17:00; ההצבעות צפויות מחר|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> עברה ברוב דחוק ההחלטה על אישרור הסגר השלישי ב-28 בדצמבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Huka/News/Pages/press281220.aspx|הכותב=|כותרת=ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר ברוב של 8 ח"כים מול 7 לאחר שיועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד בליי הכריע כי ח"כ מרב מיכאלי לא יכולה להצביע|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-12-30}}</ref> |
||
=== תמונת מצב נוכחית === |
=== תמונת מצב נוכחית === |
גרסה מ־09:07, 30 בדצמבר 2020
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
| ||
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא | |
תקופת המגפה | 21 בפברואר 2020 – הווה (4 שנים) |
---|---|
פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
מקרי מוות | 12,509[1] |
מקרי הדבקה |
4,824,551[1] • 13,569 מהם חולים פעילים • 21 מתוכם במצב קשה |
הבריאו |
4,798,473[1] רענון נתונים |
מגפת הקורונה בישראל היא התפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף הוא מזן SARS-CoV-2. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.
רקע
מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם.
לאורך המגפה, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר[2]. דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, גם ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה.
התפשטות המגפה ומגבלות
ראשית ההתפרצות
ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית[3].
ב-27 בפברואר, היה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה, אזרח ישראלי שחזר מאיטליה מספר ימים קודם[4]. למחרת אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל. באותו היום פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם[5][6]. בסוף פברואר הגיע מספר המבודדים ל-5,630[7].
ב-5 במרץ פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.
לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא כל הגבלות וריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית[8].
סגר ראשון
בהדרגה, הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה.
ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים. צומצמה התחבורה הציבורית ולא הותר תשלום במזומן[9]. הוחלט על סגירת כל מערכת החינוך.
ב-19 במרץ נאסרה נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום, חוץ מנסיעה למקום עבודה חיוני. זאת במסגרת תקנות חירום שאסרו יציאה מהבתים. הן עיגנו את המלצות מ-17 במרץ, למעט מצבים מסוימים[10].
ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון מהמגפה[11].
ב-25 במרץ, הוגבלה יציאה מהבית. ב-31 במרץ נאסרה התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה[12].
בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.
ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי[13]. בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת בית[14].
הקלות ויציאה מהסגר הראשון
ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. באותו היום, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". במקביל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורטו עמדות הגופים האחרים.
החל מ-19 באפריל היו הקלות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית[13].
ב־4 במאי פרסמה הממשלה אסטרטגיית היציאה לשגרה בצל המגפה ופורטו שלביה. בעת פרסום התכנית נאמר שאם נגיע למדדים מסוימים יבוטלו הקלות[13].
עסקים נוספים נפתחו ובוטלה מגבלת המרחק מהבית.
מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות. ב-14 במאי הוחלט שהם יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים שבבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בהתקהלות.
הגבלות על התחבורה הציבורית קטנו בהדרגתיות[15]. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים(לא מועדוני הריקודים) והפעלת חוגים ותנועות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור[16]. למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה. נפתחו גם אטרקציות תיירותיות מסוימות תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות[17].
החלה עליה איטית בתחלואה והיה עיכוב בהקלות. באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות והאירועים, במתווה שיגובש[18]. בסוף יוני, התחלואה עלתה מהר.
הידוק ההגבלות
בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות תוגבל ל-50 משתתפים, בשטח פתוח, ובמקומות סגורים עד 20[19].
ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, גני אירועים, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה בגופים ממשלתיים להיקף של 30% עבודה מהבית[20]. חלק מההחלטות עודכנו[21]. במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים[22]. בהמשך הוטלה מגבלת נוסעים בכל אוטובוס עירוני- עד 20 נוסעים בזמן נתון[23]. בהמשך שונתה התפוסה[24].
אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ"ל משרד הבריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע[25]. אושרו מגוון הגבלות. היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ[26]. ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה[27]. ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה[28].
משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים[29].
אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטריונים חדשים למגבלות לפי יישוב.
ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם[30]. כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת[31].
ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור הקטן מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. אחרת תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. בהמשך בוטלה הגבלת השטח[32].
עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה[33]. בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000. בסוף אוגוסט אושר "מודל הרמזור"[34]. המודל קבע צבע לכל ישוב בהתאם לנוסחה לפי פרמטרים בשבוע: מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים, שיעור הבדיקות החיוביות וקצב גידול מספר החולים החדשים[35].
בתחילת ספטמבר, הייתה עליה חדה במדדי התחלואה. "מודל הרמזור" החל ב-6 בספטמבר. בתי ספר וגנים נפתחו עם מגבלות. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו לשרים להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחץ וטענות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.
סגר שני
סגר כללי
ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה רוני גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור[36]. הממשלה אישרה סגר באורך של 3 שבועות לפחות ואז חזרה לרמזור. השר יעקב ליצמן התפטר במחאה. ישראל הייתה למדינה המפותחת הראשונה שהטילה סגר ארצי שני. התקהלות הוגבלה ל-20 בחוץ ו-10 בפנים. יציאה מהבית מעבר לאלף מטר נאסרה[37].
ב-18 בספטמבר, ערב ראש השנה, החל הסגר. הותרה העבודה במגזר הפרטי בהיקף של 30%, בתי הכנסת נשארו פתוחים, והתחבורה הציבורית המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת. עוד טרם כניסת הסגר לתוקפו טען סגן שר הבריאות יואב קיש, כי הסגר במתכונתו הנוכחית לא יפחית את התחלואה משמעותית.
סגר מהודק
ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה, הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וממונה הקורונה גמזו[38]. נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר.
בציבור נשמעה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות, ואף היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות[39]. השר אסף זמיר התפטר.
ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר[40].
הקלות ויציאה מהסגר השני
במהלך הסגר, החל תכנון אסטרטגית היציאה. פורסמו 3 תוכניות לפתיחה המשק של המל"ל, ומשרדי הבריאות והאוצר[41]. המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר שבועיים לפחות ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים[42].
ב-13 באוקטובר, אושרו מעט הקלות ובהן פתיחת נתב"ג[43]. ב-17 באוקטובר, הוסרה הגבלת התנועה, גני הילדים וחלק מהעסקים חזרו לפעילות. הסגר נשאר בערים אדומות אבל הגנים נפתחו גם בהן[44]. קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי המלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקת קורונה, או אישור החלמה[45]. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק[46].
ב-1 בנובמבר חזרו כיתות א-ד לבית הספר, נפתחו בתי הכנסת, צימרים, ועסקים מסוג "אחד מול אחד" בהם: לימודי הנהיגה, מספרות ומכוני יופי[47]. הוחלט שיפתחו חנויות הרחוב תחת הנחיות כעבור שבוע, למרות התנגדות משרד הבריאות[48]. דבר דומה גם עם חזרת תלמידי המוסדות הפנימייתיים בישיבות ובאולפנות. באותו היום, מקדם ההדבקה היה 0.99[49].
נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר כניסת ישראלים לשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית על רקע התפשטות הנגיף בגלל חתונות ואירועים המוניים[50].
ב-17 בנובמבר, נפתחו מרכזי הקניות הפתוחים ביישובים ירוקים. הוחלט כי ביישובים הירוקים והצהובים יחזרו לבית הספר כיתות ה'-ו' ב-24 בנובמבר ויחזרו כיתות י"א וי"ב שבוע אחרי[51]. בהמשך נקבע שבערים הירוקות והצהובות: ב-29 בנובמבר יחזרו התלמידים לתיכונים ושבוע אחרי, יחזרו תלמידי חטיבות הביניים. שינוי נוסף התיר בידי מנהלי בתי הספר בחירה של 3 שכבות שיחזרו ראשונות מתוך ה-6. התפוסה באוטובוסים הוגדלה לעד 75%[52][53].
סגר שלישי
ב-3 דצמבר, מקדם ההדבקה - מעל 1, ממוצע הנדבקים - כאלף[54]. בין הגורמים בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי בחנוכה. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה והשפעה על התחלואה. לא הוצגה של עמדה מקצועית מוצקה התומכת במהלך והסגר בוטל[55]. הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32. אם אחרי 3 שבועות אין ירידה, סגר[56].
הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, בעקבות הצלחת פיילוטים[57].
אחרי השתהות, הממשלה החליטה: סגר החל מ-27 בדצמבר. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד ימשיכו כסדרם. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931. בדיון היו כמה הצעות[58][59]. למרות מחאת אנשי מקצוע דוגמת 'מכתב הרופאים' [60] [61] ו'מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה' [62] ורק לאחר דיון סוער בועדת החוקה החוק והמשפט של הכנסת,[63] עברה ברוב דחוק ההחלטה על אישרור הסגר השלישי ב-28 בדצמבר.[64]
תמונת מצב נוכחית
נכון ל־24 ביוני 2024, מספר המקרים המאומתים הוא 4,824,551. 21 במצב קשה, 12,509 נפטרו, ו־4,798,473 החלימו.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגמות
באוקטובר 2020 הגישה הוועדה המייעצת למל"ל במאבק בקורונה, לקבינט הקורונה ולמל"ל דו"ח שבחן השפעה של גורמים שונים על התחלואה, ומגמות בהתפשטות הנגיף[69].
לפיו, יש קשר בין התפשטות הנגיף לבין צפיפות האוכלוסייה בשכונה בכלל ובדירה בפרט (מחקרים ממדינות אחרות הראו שקשר זה מתקיים בכל העולם); מספר ילדים, תדירות שימוש בתחבורה ציבורית להסעת המונים ; ריכוז גבוה של צעירים בני 15–29 באוכלוסייה; ואזורי מגורים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך בהם התושבים פחות משכילים ומשתכרים בפחות כסף.
משתנים אלו מאפיינים כולם גם את אזורי המגורים בעלי אוכלוסייה חרדית וערבית. גם בקיזוז 5 מאפיינים אלו עדיין נמצא בשני גלי ההתפרצות מתאם גבוה בין אוכלוסייה חרדית לבין מידת ההתפרצות. בקיזוז מאפיינים אלו לא נמצא מתאם בין אוכלוסייה ערבית למידת ההתפרצות, כלומר, בקרב האוכלוסייה הערבית התפוצה הגבוהה של הנגיף יכולה להיות מוסברת בעיקר על ידי 5 מאפייני המפתח[70][71].
השפעות המגפה
- ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל
משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, הכלכלה, ההמערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, קהילות כמו הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה[72], על צריכת האינטרנט הביתית ועוד.
התמודדות מערכת הבריאות
- ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל
ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף[73].
בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בהם. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.
במרץ, בעקבות בידוד או הידבקות של הצוות בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים[74]. גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.
במאי מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הממונה המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים[75].
ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים. ביולי, ניתן תקציב נוסף[76]. כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים[77].
באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים[78]. בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.
טיפול רפואי
הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול עם תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה. גם היה טיפול בתרופה בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר[79].
היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד[80]. היו גם חברות פרטיות שפיתחו.
בדיקות
נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[81] ובמרץ הודיעו שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום[82]. בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות. קצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400[83].
ב-15 במרץ נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש[84].
עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי[85].
לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים[86].
ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ[87]. למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות לא פעלו בסוף השבוע[88]. ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי[89]. צה"ל הסב מעבדה בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים[90]. ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.
ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות[91]. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות[92].
למחרת, בוצעו כ-6,000 בדיקות. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום[93].
עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[94] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות. למחרת בוצעו 7,294 בדיקות[95]. ב-5 באפריל, הודיעו שאותר חומר חלופי. החומר יאפשר כ-12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור[96]. ב-8 באפריל, פורסם הסכם עם חברת BGI הסינית: היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות.[97]. נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל[98].
ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, בוצעו כ-10 אלף בדיקות. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[99] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא התייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות.
ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף[100].
משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. שימשו בכמה סקרים שפורסמו[101].
בנוסף לעזרה באבחון, הבדיקות הן חלק ממערך שמסייע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[102]. באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[103] ובמרץ הוא היה 3 ימים[104].
בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א. ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל[105]. במהלך אפריל, דווח על בנית מערך התחקירים האפידמיולוגי[106].
תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר[107]. הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[108]. ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות[109].
ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע[110]. סגירת מעגל נמשכה 6 ימים. באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו[111]. בהמשך שונה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות[112].
בתחילת מאי, אחרי תכנון באפריל, הוצגה תוכנית הבניה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. לפי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידמיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף[113]. שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי[114]. לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא נבנה[115]. בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו[116]. חלקה אומץ על ידי רוני גמזו ביולי[117]. הוקמה מפקדת "אלון" שתעזור בין היתר במערך.
חקירה אפידמיולוגית ארכה בחודש ספטמבר בממוצע בין 3 ל-4 ימים[118], משך זמן ארוך ביותר מפי 2 יחסית לחודשים הקודמים, וזאת בגלל העלייה החדה בשיעור התחלואה בחודש זה. פרק הזמן שהיה היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה הוא 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בנובמבר הוא נמשך 24 שעות[119]. קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך בעצירת המגפה תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים חדשים ביום, סגירת מעגל תבוצע בקצרה, ובעת תפקוד בשיתוף פעולה מלא ב-75% ביצועים[120].
ציוד ורכש
לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.
בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות[121]. עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.
חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי.
ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם[122]. בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב[123].
משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה[124].
ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים[125]. נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים[126].
חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן[127].
לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה[128].
זיהוי, גילוי, איתור
חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים. קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה[129].
יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. הישום התפרסם בקוד פתוח וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד[130]. היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים.
רכש שימש גם לשיפור מערך הבדיקות. למשל, נחתם הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת לזו עם חברת AID GENOMICS, שתוסיף יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום[131].
אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.
ביקורת
ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות[132].
ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקות
בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים. באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12[133].
בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, תסמינים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר[134]. כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.
לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים הוחלט להקל אותם[135]. עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא תסמינים[136].
החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא[137]. בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא[138]. שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.
על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש בהן ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה[139]. בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל[140]. אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון[141]. ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו[142]. כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקה אחת לשבוע[143]. הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות לכל הדיירים ואנשי הצוות[144]. באוגוסט, שרון אלרעי פרייס החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה שיקטעו שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר[145].
ביקורת על הגדרת חולים קשים
ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[146] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם[147]. הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בית החולים רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז[148]. אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[149] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם[150].
פעולות הממשלה ומדיניות
מדיניות סגר וריחוק חברתי
עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.
המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[151] ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".
במרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.
בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה"[152]. תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות[153]. בהמשך, הוחזרו מגבלות.
אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: מתן סמכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, שינוי בהסברה, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות (זאת גם כחלק ממודל הרמזור)[154].
בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות.
החמרות מקומיות
במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כשהראשונה הייתה בני ברק. בהמשך הוחלפו בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי מודל הרמזור, לעיתים יוחלט לגבי היישובים האדומים האם צריך סגר.
בידוד
- ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש
אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.
ב-12 בפברואר פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים[155]. צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית[156].
בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית[157].
מלוניות קורונה
בחודש מרץ, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים[158].
כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות[159]. לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונתו לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה[160].
אכיפה ואיכון סלולרי
מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.
בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד[161], והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד[162].
ב-16 במרץ אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), שאפשרו איכון סלולרי של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו תקנות שעת חירום נוספות שהסמיכו את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.
בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות[163]. ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שאפשר איכונים באופן זמני ותחת תנאים.
בהמשך נקבע שהאיכון על כלל הציבור יופסק ויופעל רק באופן נקודתי החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים[164].
פעילות צה"ל
במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:
- מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בישראל ומחוצה לה.
- תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, משמר הגבול ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
- תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
- פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים ועוד.
- פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים[165].
במקביל, פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך והנוער - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.
-
מפקד עוצבת האש ירון פינקלמן (במרכז) מסביר למפקד פיקוד העורף תמיר ידעי (מימין) ולרמטכ"ל אביב כוכבי (משמאל) על מבצע חלוקת המזון של העוצבה בבני ברק
-
חיילים אורזים מזון לחלוקה בתוך ביתר עילית
-
פרויקט של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין (יחידה 81) להשמשת אמבולנסים להעברת חולי קורונה בצורה אופטימלית
-
עובד במרכז שיקום ואחזקה שהוסב לייצור אמצעי מיגון רפואי
-
חיילים מחלקים מזון בבני ברק, שהוטלה בסגר
-
חייל בפעילות מבצעית עם כפפות ומסכה
-
המעבדה הצה"לית לזיהוי נגיף הקורונה
-
מכונת הנשמה שפותחה על ידי יחידה 81 ובי"ח "שיבא". מכשירי הנשמה ביתיים שהוסבו למכונות הנשמה מן השורה לחולי קורונה קשים. בתמונה המוניטור הייחודי שפותח
-
הניסוי המסכם לשיתוף הפעולה בין יח' 81 לשיבא
מדיניות הכניסה והיציאה מישראל
עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.
תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות לחו"ל באופן כללי.
באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות.
מידע והסברה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים.
ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות[166].
בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור[167][168].
פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי[169].
המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות[170].
ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות[171].
ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.
הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'[172][173]. למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון[174].
כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל[175].
הסברה לציבור הערבי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.
האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[176] ופיקוד העורף[177] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.
ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים[178].
הנחיות והסברה בציבור החרדי
יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
אל מול עדויות של הפרת הנחיות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי[179][180].
בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד[181].
ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה[182].
הרב אלימלך פירר פרסם מאמר על דעתם של הרבנים יעקב קנייבסקי, גרשון אדלשטיין ושלום כהן, בו קריאה לכל מי שיכול להתחסן - ללכת ולעשות כן[183].
אומדן אפקטיביות הצעדים
בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות קורות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע בדיקות ולכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.
ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי[184]. התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ[185]. בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים[186].
ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה במרץ[187]. ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון[188]. מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1[189].
בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להשען על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם בוצעה אמידה של התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש[190]. חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[191]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר בבירה[192][193].
למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.
ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל[194]. לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18[195].
לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. הם אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יוחמצו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה[196].
לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מסין. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה[197].
במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר[198]. זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים[199]. מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[149] גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.
לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי[200] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי[201][202]. בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4.[203] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.
בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש"[204]. הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח[205]. אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי[206].
בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות[207]. בהמשך היה מעל 1.
בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר ארגוני מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים[208].
חיסון
בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח חיסון נגד קורונה, BriLife. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה.
במקביל, נחתמו חוזים לרכישת אופציות לחיסון MRNA-1273 של חברת מודרנה. והתנהל משא ומתן איטי, לרכישת חיסונים מחברות נוספות בהן אסטרהזניקה ופייזר.
בראשית נובמבר פרסמה חברת פייזר, על ניסויים מוצלחים בחיסון BNT162b2. המשא ומתן שהתקיים בעצלתיים עד לפרסום, הסתיים במהירות, ונרכשו חיסונים. וכן נרכשו אופציות לחיסוני AZD1222 של חברת אסטרהזניקה. באותו שבוע, נחתם הסכם לרכישת חיסוני Gam-COVID-Vac מרוסיה.
בראשית דצמבר, בטרם השלמת הליכי האישור החיסון של פייזר, במינהל המזון והתרופות האמריקני, השלימה ישראל את הרכישה. והחלו להגיע לישראל משלוחי חיסונים ב-9 בדצמבר.
לאחר אישור החיסון, הכריז משרד הבריאות במחצית דצמבר 2020, על מבצע "לתת כתף". המבצע לחיסון האוכלוסייה נפתח ב-20 בדצמבר, בחיסון הצוותים הרפואיים והאוכלוסיות בסיכון. בראשית המבצע, על מנת להביא להגברת אמון הציבור בחיסונים, חוסנו באופן פומבי: ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל, בכירי מערכת הבריאות, הרבנים הראשיים לישראל.
כמדינה קטנה וצעירה, יש לישראל פוטנציאל לנצל כמות יחסית קטנה של חיסונים ביחס לעולם (פחות מ-2 מיליון) לשינוי דרמטי בניהול המגפה[209].
ביקורת ופיקוח על הממשלה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה[210]. היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון טלפון סלולרי ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון[211][212]. שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו[213]. בהמשך הוקמה ממשלה חדשה שהפכה לממשלת מעבר בסוף 2020.
התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון הארץ, עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. המדינה הסכימה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים אך לא את התמלילים[214].
בסוף מאי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. הדוח צפוי לכלול ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל. הוא לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק. באוקטובר, פורסם דו"ח ביניים של המבקר. הוא נמנע מלבדוק את תהליך קבלת ההחלטות על ההנחיות ולהטיל אחריות על בעלי תפקידים ספציפיים[215].
יוזמות פרטיות והמגזר השלישי
בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים[216]. לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.
מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).
ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול[217].
עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים[218]. ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף[219]. ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.
בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון[220].
המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד[221].
בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר. הוא ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין על פועלם להגנה על המגזר הרפואי[222].
כשנמשך המשבר הכלכלי, החלו חלק מהארגונים להתמודד עם קשיים תקציביים בשל ירידה בהיקף התרומות או תקציב המדינה שהיה תקציב המשכי. מצב זה פגע ביכולתן של חלק מהארגונים להמשיך ולספק את הסיוע החברתי שסיפקו[223]. פרסום דו״ח העוני לשנת 2020 נדחה בחודשים.
הוקם באינטרנט יד זיכרון לנפטרי הקורונה למטרת הנצחת הנפטרים[224]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרסומים בגופים רשמיים
- נגיף הקורונה בישראל – תמונת מצב מתעדכנת, באתר משרד הבריאות
- נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
- הנחיות משרד הבריאות המתעדכנות, באתר משרד הבריאות
- נגיף הקורונה החדש, באתר משרד הבריאות
- המידע הרשמי על נגיף קורונה, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- כולנו רקמה אנושית אחת – יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל דרור ישראל
- המאבק בנגיף הקורונה: דו"חות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי בראשות ניצה קסיר, באתר המל"ל
- תוכניתו של רוני גמזו, מגן ישראל
- פורטל חירום לאומי - צבע ומקום
- מפות
- מפת חשיפה לקורונה, באתר משרד הבריאות
- מפת התחלואה
- מחקרים
- אפריל עד יוני 2020, אסטרטגיות יציאה וביצוען, מחקר משווה, באתר מלמב
- כתבות בתקשורת
- דורון ברויטמן, קורונה 2020, באתר כלכליסט
- אילן לוקאץ', "לא חזרנו לעצמנו": תופעות הלוואי הקשות של חלק ממחלימי הקורונה, באתר מאקו, 19 ביוני 2020
- אמיר אלון, כך נראים החיים משני צדי מחלקת הקורונה בישראל, באתר מאקו, 8 באוגוסט 2020
- רן בליצר, שש המלצות להתנהלות היומיומית בתקופה של התפרצות מפושטת, באתר טוויטר, 17 באוקטובר 2020
- שני אשכנזי, מבצע החיסון, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2020
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 22 במאי 2023, 11:03 שעון ישראל
- ^ Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
- ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
- ^ מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 2020-03-05
- ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
- ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
- ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
- ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
- ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
- ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר מאקו
- ^ ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות, באתר וואלה!News, 20 במרת 2020
- ^ 1 2 3 מכון דוידסון, התפרצות הקורונה: עדכונים אחרונים
- ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
- ^ עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, באתר ynet, 24 במאי 2020
- ^ בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, 19 במאי 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, באתר ynet, 27 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., באתר N12, 17 ביוני 2020 (ארכיון) - ^ N12 - מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, באתר N12, 2020-07-02
- ^ מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף? - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-07-07
- ^ N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., באתר N12, 2020-07-08
- ^ כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, באתר ynet, 2020-07-08
- ^ הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, באתר מעריב
- ^ אזכור בדיון בכנסת, באתר הכנסת, 17 באוגוסט 2020
- ^ השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, באתר N12, 16 ביולי 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, באתר N12, 24 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, באתר N12, 5 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^ משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", באתר ynet, 2020-07-22
- ^ הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-08-09
- ^ מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, באתר ynet, 2020-08-09
- ^ N12 - סיכום על הקלה בהגבלות על מסעדות קטנות: עד 20 איש..., באתר N12, 2020-08-15
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דורון גזית, דיווח, באתר Twitter (ארכיון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רן בליצר, דיווח, באתר Twitter (ארכיון) - ^ מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי
- ^ תכנית הרמזור
- ^ פרטי התוכנית
- ^ יציאה מהבית
- ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם, באתר וואלה!News, 24 בספטמבר 2020
- ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2020| פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה ... להקים ועדת חקירה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2020|"בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. נבדק ב-2020-10-02.
- ^ חברי הליכוד
- ^ אסטרטגיית יציאה: כל נקודות המחלוקת ביציאה מהסגר, באתר N12, 12 באוקטובר 2020
- ^ https://twitter.com/ronnylinder/status/1315319201100435460/photo/2, Twitter
- ^ הקלות מעטות
- ^ יוצאים מהסגר
- ^ אדלשטיין לקראת פתיחת האיים הירוקים: "אילת הייתה בגסיסה", באתר ynet, 17 בנובמבר 2020
- ^ נוב ראובני, גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2020
- ^ הקלות חדשות
- ^ "פתיחת חנויות הרחוב: "רע הכרחי" או דהרה לסגר שלישי?". TheMarker. נבדק ב-2020-11-07.
- ^ המומחים לקבינט הקורונה: רף ההדבקה מזנק - והממשלה לא עושה דבר, באתר חדשות 13
- ^ מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
- ^ בכירים בממשלה: ההקלות בסגר יעצרו, יש עלייה בנדבקים, באתר N12, 2020-11-17
- ^ "קבינט הקורונה החליט: יחודשו הלימודים בכל הכיתות בערים ירוקות וצהובות, פיילוט בקניונים". TheMarker. נבדק ב-2020-11-24.
- ^ קבינט הקורונה: המנהלים יחליטו אילו שכבות יחזרו ללימודים ביום ראשון, באתר הארץ
- ^ דורון גזית, גרף, באתר טוויטר
- ^ N12 - עוד פארסה: בגלל קשיים משפטיים - הסגר הלילי ירד מהפרק, באתר N12, 2020-12-08
- ^ השרים אישרו: אין הגבלות בחנוכה, ייתכן סגר מלא בהמשך, באתר תאגיד השידור הישראלי
- ^ ההחלטה
- ^ מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-12-27
- ^ קבינט המומחים, דיון, באתר טוויטר
- ^ טורם, ד"ר יובל (2020-12-22), עברית: מכתב מחאה של מעל 100 רופאים ישראלים כנגד צעדים בכפיה למניעת התפשטות קוביד-19 ("מגפת הקורונה"), הכוללים סגר, עוצר, השבתת מערכת החינוך, איכון ומגבלות תנועה ונגד כפיית בדיקות לקורונה, ההצעה לכפות חיסונים, וההצעה לפגוע בזכויות הפרט של מי שיבחר שלא להתחסן (PDF), נבדק ב-2020-12-30
- ^ N12 - פרסום ראשון | רופאים נגד המגבלות: "אובדן עשתונות ערכי", באתר N12, 2020-12-19
- ^ מערכת דוקטורס אונלי, רופאים בכירים חושפים: הנתונים המופרכים שהביאו לעוד סגר בישראל, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
- ^ הכנסת, דיון ועדת החוקה ננעל ללא הצבעה על תקנות הסגר שנכנסו לתוקפן ב-17:00; ההצבעות צפויות מחר, באתר main.knesset.gov.il
- ^ ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר ברוב של 8 ח"כים מול 7 לאחר שיועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד בליי הכריע כי ח"כ מרב מיכאלי לא יכולה להצביע, באתר main.knesset.gov.il
- ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות".
- ^ 1 2 טבלת קורונה ביישובים לפי מאגר משרד הבריאות נכון ל-7 בפברואר 2023 (פורסם למחרת 8 בפברואר)
- ^ 1 2 אתר משרד הבריאות נכון לתאריך 11 בפברואר 2023
- ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
- ^ דוח מס' 7 של הוועדה המיעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3 ..., באתר המטה לביטחון לאומי (מל"ל), אוקטובר 2020
- ^ אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
- ^ אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, באתר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אפריל 2020
- ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר מאקו
- ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
- ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, באתר TheMarker, 21 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, דיווח, באתר טוויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית | מעקב: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, באתר N12, 14 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, באתר ynet, 20 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, באתר כאן| (ארכיון) אפרתי, עידו (2020-08-11). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ. אורכב מ-המקור ב-2020-09-02. נבדק ב-2020-08-11.{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) - ^ רוני לינדר, תרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2020
- ^ ישראל דיפנס ו-הפיתוחים של יחידה 81
- ^ "לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה"
- ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
- ^ מיטל יסעור בית-אור, משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
- ^ מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך ...
- ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
- ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
- ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות..."
- ^ האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע
- ^ היבדק וסע – שלוש נקודות בדיקה חדשות - אוטו, באתר www.auto.co.il
- ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
- ^ כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באפריל 2020| מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
- ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - ערוץ7
- ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, באתר ynet, 5 באפריל 2020
- ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", באתר ynet, 2 באפריל 2020| מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. נבדק ב-2020-04-08.| תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, באתר ynet, 7 באפריל 2020
- ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול ... - מעריב
- ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
- ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"
- ^ אסתי פרז, דוגמה לסקר, באתר Twitter, 7 בספטמבר 2020
- ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, באתר הארץ
- ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., באתר N12, 12 באפריל 2020
- ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-04-21. נבדק ב-2020-04-20.
{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף...", באתר כלכליסט, 16 באפריל 2020 - ^ מיטל יסעור בית-אור, קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020| מואב ורדי, ריאיון עם אילנה דיין, באתר טוויטר
- ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
- ^ וינרב, גלי (2020-04-05). "האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית". Globes. נבדק ב-2020-12-29.
- ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, באתר אתר
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עמיחי שטיין, דיווח, באתר Twitter (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, באתר הארץ (ארכיון) - ^ המערך האפידמיולוגי קורס: "אנחנו כבר באפיסת כוחות", באתר N12, 4 ביולי 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, באתר ynet, 10 ביולי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, באתר חדשות 13 (ארכיון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, תכנית ההקמה, באתר טויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, באתר כלכליסט, 13 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, באתר טוויטר, 8 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב איל, דיווח, באתר טוויטר (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, באתר טוויטר, 28 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ כאן חדשות, דיווח, באתר טוויטר, 8 באוקטובר 2020
- ^ השיפור במערך החקירות: 4 שעות ליצירת קשר עם חולה, באתר N12, 3 בנובמבר 2020
- ^ אשכנזי, שני (2020-09-26). "8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים". Globes. נבדק ב-2020-12-04.
- ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
- ^ נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"
- ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
- ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
- ^ בישראל יש 1,437 מכונות הנשמה פנויות
- ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, באתר משרד הבריאות, אייר תש"פ – מאי 2020
- ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
- ^ הקופות הודיעו שיש חיסוני שפעת לכולם - משרד הבריאות מכחיש, באתר ynet, 14 בנובמבר 2020
- ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020| שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, באתר גלובס, 2 באפריל 2020| מיטל יסעור בית־אור, קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
- ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
- ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג'..., באתר גלובס, 23 באפריל 2020
- ^ מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"הדו"ח בפורמט PDF
- ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020| אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020| 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
- ^ מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות.
- ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020| רוני לינדר, משחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker, 14 במרץ 2020
- ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, באתר JDN - חדשות, 26 במרץ 2020
- ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים...
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, באתר news.walla.co.il (ארכיון) - ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-12. נבדק ב-2020-05-04.
{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) - ^ השינוי]
- ^ מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, באתר ynet, 5 ביוני 2020
- ^ צימצום]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., באתר N12, 3 באוגוסט 2020 (ארכיון) - ^ עידו אפרתי, כמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
- ^ בועז אפרת, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה, 12 ביולי 2020
- ^ יאיר קראוס, עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, באתר Twitter, 4 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ. 2020-07-20. אורכב מ-המקור ב-2020-07-25. נבדק ב-2020-07-24.
{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) - ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
- ^ בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-05-29
- ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, באתר טויטר, 29 במאי 2020| דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה ..., באתר news.walla.co.il, 30 במאי 2020
- ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, באתר N12, 26 ביולי 2020
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
- ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
- ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
- ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020, קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
- ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
- ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
- ^ לירן לוי, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה, 14 במרץ 2020|איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה..., באתר ynet, 15 במרץ 2020
- ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020| איציק סבן, אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה, 26 במרץ 2020
- ^ כחול לבן דורשת לכנס את קבינט הקורונה לדון בריסון מהודק, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, באתר N12, 17 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
- ^ ירון דקל, מאחורי השקפים והריאיונות: כך מתנהלת המלחמה התקשורתית בקורונה, באתר youtube, 27/03/2020
- ^ "כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק", באתר www.makorrishon.co.il, 2020-03-26
- ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
- ^ יומן עדכונים
- ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, באתר יוטיוב (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, באתר פייסבוק, טלויזיה (ארכיון) - ^ עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)| אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
- ^ גל"צ, דיווח, באתר טוויטר, 13 דצמבר 2020
- ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il (ארכיון) - ^ כתבה על הקורונה בציבור הערבי
- ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
- ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
- ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020| "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר מאקו
- ^ [ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325471 שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה]
- ^ N12 - הקריאה של בכירי הרבנים החרדים: כל מי שיכול - שילך להתחסן, באתר N12, 2020-12-15
- ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, באתר N12, 24 במרץ 2020| מהדורת חדשות 12, אמירתו של ברבש, באתר N12, דקה 9:30, 24 במרץ 2020
- ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker, 17 במרץ 2020
- ^ ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), אפריל 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, באתר חדשות 13 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי (ארכיון) - ^ דיווח]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., באתר N12, 7 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, באתר טוויטר, 28 במאי 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, באתר N12, 29 במאי 2020 (ארכיון) - ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
- ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, באתר N12, 14 במאי 2020 (ארכיון) - ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, באתר הידען, 19 במאי 2020| N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על..., באתר N12, 17 במאי 2020
- ^ "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-05-30. נבדק ב-2020-05-29.
{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כאן חדשות, גרף המתאר את העלייה, באתר Twitter, 4 ביולי 2020 (ארכיון) - ^ אשכנזי, שני. "בישראל עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות". Globes. נבדק ב-2020-11-19.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, באתר חדשות 13 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, באתר N12, 25 ביוני 2020 (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, באתר טויטר, 28 ביוני 2020 (ארכיון) - ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. אורכב מ-המקור ב-2020-08-20. נבדק ב-2020-08-06.
{{cite news}}
: פרמטר לא ידוע|dead-url=
(הצעה:|url-status=
) (עזרה) - ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. נבדק ב-2020-09-11.
- ^ נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, באתר Haaretz הארץ
- ^ "ישראל צועדת בעיניים פקוחות לגל תחלואה נוסף — עוד לפני החיסון". TheMarker. נבדק ב-2020-11-26.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, באתר מעריב (ארכיון) - ^ רן בליצר, ציוץ, באתר טוויטר
- ^ כמו הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
- ^ החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, 2020-04-22
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תומר גנון, כלכליסט, דיון בוועדת חו"ב, באתר טוויטר (ארכיון) - ^ עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", באתר כלכליסט
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, באתר גלובס, 7 באפריל 2020 (ארכיון)|
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שאול אמסטרדמסקי, פרוטוקולי הדיונים (ארכיון)|
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, באתר כאן, 23 באפריל. (ארכיון) - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., באתר N12 (ארכיון)|
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר..., באתר כאן, מאי ויוני 2020 (ארכיון)| הטכנולוגיה של שב"כ נכשלה, הקריטריונים למענקים מעוותים | מבקר המדינה, באתר וואלה!News| עידו אפרתי. "דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה לא עוסק בניהול משבר הקורונה". הארץ. נבדק ב-2020-10-26. - ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
- ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
- ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
- ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ dead-url ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, באתר הארץ (ארכיון) - ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
- ^ "Meet This Year's WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2020-09-13.
- ^ עמית, חגי (2020-11-26). "מיליארד שקל מתקציבי העמותות תקועים בממשלה - כי נתניהו לא מעביר תקציב". TheMarker. נבדק ב-2020-11-26.
- ^ יניב פוהורילס, מתאבלים ביחד: מדליקים נר לנספים - פרויקט מיוחד, באתר ynet, 19 באפריל 2020