בני גנץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ"מ שר. הוספת נקודת השיא בקריירה שלו. השמטת הפסקה לפיה הודיע שיתמודד בבחירות בראשות כחול לבן. זו המפלגה שלו, ולא כתבנו זאת בתיאור שתי מערכות הבחירות הקודמות.
מ ויקיזציה
שורה 174: שורה 174:
בנובמבר 2020 הורה גנץ לעשות שינוי בכל טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים בכך שבמקום שייכתב בטפסי "אב" ו"אם" ייכתבו החל מחודש דצמבר של אותה שנה "הורה 1" ו"הורה 2"{{הערה|{{גלובס|דני זקן|גנץ משנה דרמטית את טפסי משרד הביטחון: הורה 1 ו-2 במקום אב ואם|1001350095|19 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות|1.9318067|19 בנובמבר 2020}}}}.
בנובמבר 2020 הורה גנץ לעשות שינוי בכל טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים בכך שבמקום שייכתב בטפסי "אב" ו"אם" ייכתבו החל מחודש דצמבר של אותה שנה "הורה 1" ו"הורה 2"{{הערה|{{גלובס|דני זקן|גנץ משנה דרמטית את טפסי משרד הביטחון: הורה 1 ו-2 במקום אב ואם|1001350095|19 בנובמבר 2020}}}}{{הערה|{{הארץ|יניב קובוביץ|גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות|1.9318067|19 בנובמבר 2020}}}}.


בעשרים לנובמבר שימש גנץ כראש הממשלה בפועל, בעת שנתניהו עבר בדיקת [[קולונסקופיה]] תחת טשטוש.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר|נתניהו יעבור בדיקה במערכת העיכול, גנץ ימלא את מקומו|ryBB2SNqv|19.11.20}}}}
בעשרים לנובמבר שימש גנץ כראש הממשלה בפועל, בעת שנתניהו עבר בדיקת [[קולונסקופיה]] תחת טשטוש.{{הערה|{{Ynet|איתמר אייכנר|נתניהו יעבור בדיקה במערכת העיכול, גנץ ימלא את מקומו|news/article/ryBB2SNqv|19.11.20}}}}


באותו החודש החליט למנות את האלוף [[הרצי הלוי]] ל[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] הבא{{הערה|{{אתר צה"ל||אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל|מאמרים/2020/מינוי-אלוף-הרצי-הלוי-לסגן-הרמטכל/|16 בנובמבר 2020}}}}. כמו כן, הכריז על הקמת [[ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט]]{{הערה|{{mako|כתבי N12|כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות|4769481ad50f571026|news-military/2020_q4|22 בנובמבר 2020}}}}. בנוסף לכך באותו החודש נערכה תקיפת מפקדה איראנית בסוריה ואתר צבאי של [[כוח קודס]] שגם הוא בסוריה{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|בתגובה להנחת המטענים: צה"ל תקף מטרות איראניות בסוריה|news/military/Article-802881}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, דניאל סלאמה, אחיה ראב|מתחם מגורי בכירים ומפקדה: צה"ל תקף יעדים איראניים בסוריה בתגובה למטענים|58477510|18,11,20}}}}, עוד באותו יום התייחס גנץ לתקיפה בתקשורת והכריז כי "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות"{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|גנץ: "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות"|821103}}}}.
באותו החודש החליט למנות את האלוף [[הרצי הלוי]] ל[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] הבא{{הערה|{{אתר צה"ל||אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל|מאמרים/2020/מינוי-אלוף-הרצי-הלוי-לסגן-הרמטכל/|16 בנובמבר 2020}}}}. כמו כן, הכריז על הקמת [[ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט]]{{הערה|{{mako|כתבי N12|כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות|4769481ad50f571026|news-military/2020_q4|22 בנובמבר 2020}}}}. בנוסף לכך באותו החודש נערכה תקיפת מפקדה איראנית בסוריה ואתר צבאי של [[כוח קודס]] שגם הוא בסוריה{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|בתגובה להנחת המטענים: צה"ל תקף מטרות איראניות בסוריה|news/military/Article-802881}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, דניאל סלאמה, אחיה ראב|מתחם מגורי בכירים ומפקדה: צה"ל תקף יעדים איראניים בסוריה בתגובה למטענים|58477510|18,11,20}}}}, עוד באותו יום התייחס גנץ לתקיפה בתקשורת והכריז כי "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות"{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|גנץ: "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות"|821103}}}}.

גרסה מ־03:20, 3 בינואר 2021

בני גנץ
בני גנץ בשנת 2019
בני גנץ בשנת 2019
לידה 9 ביוני 1959 (בן 64)
ג' בסיוון ה'תשי"ט
כפר אחים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
kachollavan.org.il
ראש ממשלת ישראל החלופי ה־1
17 במאי 2020 – מכהן
(4 שנים)
שר הביטחון ה־21
17 במאי 2020 – מכהן
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התקשורת ה־35
16 בדצמבר 2020 – מכהן
(3 שנים ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יושב הראש ה־17 של הכנסת
26 במרץ 2020 – 17 במאי 2020
(7 שבועות ו־4 ימים)
כנסות 23
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(5 שנים)
כנסות ה־21–23
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בני גנץ
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-19 בספטמבר 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־20
14 בפברואר 2011 – 16 בפברואר 2015
(4 שנים)
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מבצע איש דמים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
מבצע חוק וסדר
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
עיטורים
לגיון ההצטיינות (מפקד) עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון, ממלא מקום שר המשפטים ושר התקשורת, מייסד ויושב ראש מפלגת חוסן לישראל, וחבר הכנסת מטעמה בסיעת כחול לבן.

בשנים 2011–2015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20. במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

ראשית חייו

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובצ'האזה (אנ') במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבטרנסילבניה[1]. סבו מצד אמו נרצח בברגן-בלזן[2]. הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" וגורשו למחנות המעצר בקפריסין[3]. מאוחר יותר הגיעו לישראל והיו ממקימי המושב כפר אחים[4]. אביו שימש בין היתר, כסגן-מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים[5].

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובפנימייה הצבאית שעל יד ישיבת אור עציון[6], ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון.

שירות צבאי

ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח[7]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[8] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[9] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון[10]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני[11]. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע ולחם בראשה במערב ביירות[12], בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג[13], ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים[14], והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון[12]. שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו[15]. בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל[16]. בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים[17]. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון[18], ובכלל זה במבצע מרכבות האלים[19]. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות)[20].

במאי 1999, בעקבות נפילת תא"ל ארז גרשטיין, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח[21].

גנץ במדי אלוף נפגש עם חיילים בבסיס טירונים, 2006

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון[22]. ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה[23]. גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[24] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה[25]. כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל[26]. לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה[27]. בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל[28].

ראש המטה הכללי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק מעניקים דרגות רב-אלוף לבני גנץ, 14 בפברואר 2011
בני גנץ ויושב ראש המטות המשולבים, גנרל מרטין דמפסי, בביקורו בישראל בשנת 2012

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל[29], אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה[30][31]. באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים"[32].

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה (עם זאת פחות משנה לאחר מכן סופקה סוללה חמישית בעלת ביצועים משפורים של כיפת ברזל בגוש דן[33]) דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע[34]. בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע[35], והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן[36].

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה[37]. בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[38] נגד החמאס ברצועת עזה[39].

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת[40]. במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[41] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "klos c" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה[42]. בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות[43]. ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים[44]. ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים[45].

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה במאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב סג'עייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס[46]. בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה[47], בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. גנץ ספג ביקורת ממבקר המדינה על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע[48].

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט[49].

היציאה לאזרחות

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי"[50], שנסגרה בדצמבר 2018[51] ומונה לה כונס נכסים[52]. בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[53].

פעילות ציבורית א-פוליטית

גנץ (משמאל) יחד עם יאיר לפיד, באירוע הקמת רשימת "כחול לבן", 2019
גנץ בפגישה משולשת עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו במהלך הניסיונות להגיע להקמתה של ממשלת אחדות לאומית, 23 בספטמבר 2019

במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[54] שעיקריה:

הצטרפות לפוליטיקה

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל"[55]. ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים"[56]. ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו[57].

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה עד לשנת 2022, אז יחליפו לפיד[58].

בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שאיראן פרצה לטלפון האישי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו[59]. גנץ הגיב על כך: "אין שם חומר ביטחוני ואני לא נתון לסחיטה"[60], וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה[61].

בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת העשרים ואחת לצד הליכוד[62]. בנוסף לכחול לבן, מפלגת העבודה ומרצ המליצו על גנץ ובשל כך הוא קיבל 45 המלצות לעומת 65 ליריבו נתניהו[63].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה

נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה ה-35 על בני גנץ, 23 באוקטובר 2019

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי המליצו על גנץ והוא זכה ב-54 המלצות, לעומת 55 המלצות לנתניהו. בעקבות כך, הודיע הנשיא כי הוא החליט להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי נכשלו ניסיונותיו להרכיב את הממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו[64]

ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ[65]. גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים[66] וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה[67]. לפי דיווחים, רשימתו ניהלה במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית[62][68]. ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה[69]

בני גנץ עם דונלד טראמפ, בפגישתם לקראת הצגת תוכנית המאה

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת

מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, נפגש עם גנץ בישראל, 13 במאי 2020
סגן נשיא ארצות הברית, מייק פנס, בפגישה ביד ושם בשולי פורום השואה העולמי החמישי, 2020

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה[70]

גנץ חתר להקמת ממשלה צרה על בסיס 61 חברי הכנסת שהמליצו עליו, אך בעקבות הודעת חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל כי הם מתנגדים להקמת ממשלה הנסמכת על הרשימה המשותפת, נכשלה התכנית[71]. במקביל פתח גנץ במשא ומתן עם הליכוד על הקמת ממשלת חירום, בעקבות משבר הקורונה, ובה רוטציה בין נתניהו ובינו. כחלק ממשא ומתן זה נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש[72]. בעקבות צעד זה התפצלו מרשימת כחול לבן סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם[73]. השם "כחול לבן" נשאר בידי הסיעה בראשות גנץ, שבה נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת[74]. ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה בשנה וחצי הראשונות ישמש נתניהו כראש ממשלה, ובשנה וחצי לאחר מכן ישמש גנץ בתפקיד, ועד אז ישמש כראש ממשלה חלופי. וכהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים.

בליל 12 במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת במקביל להתפטרותו של יריב לוין ממשרד התיירות, מחליפו העתידי בתפקיד, לקראת כינון הממשלה החדשה[75]. ב-14 במאי חזר בו מהתפטרותו לאחר שהשבעת הממשלה נדחתה בשל אי-הסכמות במפלגת הליכוד על חלוקת תפקידים[76]. למחרת הגיש שוב את התפטרותו מהתפקיד[77].

ראש ממשלת ישראל החלופי ושר הביטחון

ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ המשיך את שילוב צה"ל בסיוע לאוכלוסייה[78][79] ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה[80].

ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה[81][82].

ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון[83], והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי[84].

עוד באותו החודש הנחה גנץ לזרז את תהליך העברת בסיסי המודיעין של צה"ל לנגב באמצעות הקמת "קריית מודיעין", תהליך ההעברה שהחל עוד בכהנותם של קודמיו, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט נעצר לאחר שמשרד הביטחון החליט לדחות את פרסום תוצאותיו של המכרז להקמת בסיסי המודיעין[85].

בספטמבר 2020 הורה גנץ להקים בית חולים שדה כחלק מהלחימה בנגיף הקורונה[86].

בנובמבר 2020 הורה גנץ לעשות שינוי בכל טפסי משרד הביטחון ברישום ההורים בכך שבמקום שייכתב בטפסי "אב" ו"אם" ייכתבו החל מחודש דצמבר של אותה שנה "הורה 1" ו"הורה 2"[87][88].

בעשרים לנובמבר שימש גנץ כראש הממשלה בפועל, בעת שנתניהו עבר בדיקת קולונסקופיה תחת טשטוש.[89]

באותו החודש החליט למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא[90]. כמו כן, הכריז על הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט[91]. בנוסף לכך באותו החודש נערכה תקיפת מפקדה איראנית בסוריה ואתר צבאי של כוח קודס שגם הוא בסוריה[92][93], עוד באותו יום התייחס גנץ לתקיפה בתקשורת והכריז כי "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות"[94].

יחד עם השרה עומר ינקלביץ' קידם את תוכנית "אנשי חיל", שנועדה לסייע לחולי קורונה בבתיהם[95].

כראש ממשלת ישראל החלופי אמור גנץ להחליף את נתניהו בתפקיד ראש הממשלה ב-17 בנובמבר 2021, אך עקב הקדמת הבחירות למרץ 2021, צפויה לקום ממשלה חדשה לפני שהחילופין יצאו לפועל.

השכלה וחיים אישיים

יהורם גאון ובני גנץ בעת קבלת דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בר-אילן, 2015

לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.

ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד[96].

גנץ מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל, מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו[97]. לזוג ארבעה ילדים. גנץ ידוע בחיבתו הרבה לספורט ולכדורגל בפרט, ואוהד את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה[98].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בני גנץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני גנץ

ראיונות עמו:

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
  2. ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
  3. ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, ‏7 באוגוסט 2014
  4. ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
  5. ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
  6. ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרמטכ"ל בישיבת אור עציון: להוקיע הפגיעה בתא"ל ניצן אלון, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
  7. ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
  8. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28.04.2016
  9. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  10. ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
  11. ^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019
  12. ^ 1 2 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
  13. ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
  14. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011
  15. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
  16. ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  17. ^ רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל - קורות חייו, באתר צה"ל
  18. ^ גל פרל פינקל, ‏למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
  19. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013
  20. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
  21. ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
  22. ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
  23. ^ שמואל רוזנר‏, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  24. ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2010
  25. ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  26. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
  27. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  28. ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
  29. ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
  30. ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
  31. ^ עמוס הראל, תודה על פנייתך, באתר TheMarker
  32. ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011
  33. ^ יואב זיתון, סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  34. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
  35. ^ אתר למנויים בלבד אנשיל פפר, צה"ל מקים מפקדת עומק בראשות אלוף, באתר הארץ, 15,12,11
  36. ^ יובל אזולאי, ‏עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
  37. ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012
  38. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
  39. ^ אמיר בוחבוט וניר יהב‏, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה!‏, 17 בנובמבר 2012
  40. ^ נתניהו האריך את כהונתו של גנץ בשנה נוספת, באתר וואלה!‏
  41. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014
  42. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
  43. ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
  44. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014
  45. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014
  46. ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון‏, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2014
  47. ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית- נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
  48. ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ‏28 בפברואר 2017
  49. ^ אלוף גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר וואלה!‏
  50. ^ שירות גלובס, ‏מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
  51. ^ טל שחף, ‏נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
  52. ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
  53. ^ טל שניידר, חן מענית, ‏העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
  54. ^ "החדשות - פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי". mako. 2018-10-06. נבדק ב-2018-10-16.
  55. ^ מורן אזולאי, נכנס לפוליטיקה: בני גנץ רשם את מפלגתו החדשה, באתר ynet
  56. ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
  57. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
    הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט
  58. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה!‏, 21 בפברואר 2019
  59. ^ עמית סגל, ‏איראן פרצה לטלפון של בני גנץ, באתר ‏מאקו‏
  60. ^ טל שלו‏, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2019
  61. ^ עמית סגל, ‏גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר ‏מאקו‏, 31 במרץ 2019
  62. ^ 1 2 טל שניידר, ‏תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
  63. ^ זאב קם, ההתייעצויות בבית הנשיא: נתניהו השיג 65 ממליצים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2019
  64. ^ ynet, נתניהו לבית הנשיא: "מחזיר את המנדט", באתר כלכליסט, 21,10,19
  65. ^ מיכאל שמש ויואב קרקובסקי, גנץ: "הבטחתי להקים ממשלת אחדות ליברלית – וכך אעשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2019
  66. ^ יהודה שלזינגר, גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2019
  67. ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
    מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  68. ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
  69. ^ יובל קרני, ynet, גנץ הודיע לנשיא: "לא הצלחתי להרכיב ממשלה", באתר כלכליסט, 20,11,19
  70. ^ ynet, ריבלין הטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ, באתר כלכליסט, 16,03,20
  71. ^ ירון דקל, השניים שכפו על נתניהו וגנץ ממשלה: הנדל והאוזר מדברים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2020
  72. ^ יקי אדמקר וטל שלו‏, גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת גוש הימין: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה", באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  73. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020.
  74. ^ תם המנדט של גנץ: הצדדים לא הגיעו להסכם, כחול לבן והליכוד ימשיכו בשיחות, באתר וואלה!‏
  75. ^ יובל קרני, לקראת הקמת הממשלה: גנץ התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת, באתר ynet, 12 במאי 2020
  76. ^ צבי זרחיה, התנעת הממשלה החדשה נתקעה עוד לפני שיצאה לדרך, באתר כלכליסט, 14,05,20
  77. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, גנץ התפטר בפעם השנייה מתפקידו כיו"ר הכנסת לקראת השבעת הממשלה, באתר הארץ, 15 במאי 2020
  78. ^ הודעה על חבילת סיוע בבית שמש, ‏13 ביולי 2020
  79. ^ נורית קדוש, משרד הביטחון פרסם מכרזים לרכש של כ-25 אלף חבילות מזון לתושבים שהוכנסו לסגר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-07-13
  80. ^ גנץ אישר 2,000 תקני מילואים נוספים לחודש הקרוב להתמודדות עם מגיפת הקורונה, באתר www.maariv.co.il
  81. ^ מרכז בדיקות ומערכי חקירות והסברה: כך תפעל מפקדת הקורונה, באתר חדשות 13
  82. ^ N12 - 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל..., באתר N12, ‏2020-08-04
  83. ^ לילך שובל, אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  84. ^ חדשות כיפה, ‏ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי", באתר כיפה, 17 במאי 2020
  85. ^ גנץ הנחה לקדם את העברת אמ"ן לנגב: תוצאות המכרז - בשבוע הבא, באתר וואלה!‏, 2 ביולי 2020
  86. ^ גנץ הורה לצה"ל: להתחיל בהקמת בית חולים שדה, באתר "סרוגים", 21 בספטמבר 2020
  87. ^ דני זקן, ‏גנץ משנה דרמטית את טפסי משרד הביטחון: הורה 1 ו-2 במקום אב ואם, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2020
  88. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, גנץ הודיע כי טפסים במשרד הביטחון יותאמו למשפחות להט"ביות, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2020
  89. ^ איתמר אייכנר, נתניהו יעבור בדיקה במערכת העיכול, גנץ ימלא את מקומו, באתר ynet, 19.11.20
  90. ^ אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2020
  91. ^ כתבי N12, ‏כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2020
  92. ^ טל לב רם, ‏בתגובה להנחת המטענים: צה"ל תקף מטרות איראניות בסוריה, באתר מעריב אונליין
  93. ^ יואב זיתון, דניאל סלאמה, אחיה ראב, מתחם מגורי בכירים ומפקדה: צה"ל תקף יעדים איראניים בסוריה בתגובה למטענים, באתר ynet, 18,11,20
  94. ^ לילך שובל, גנץ: "המשטר הסורי אחראי לכל הנעשה בשטחו, לא נסבול הפרת ריבונות", באתר ישראל היום
  95. ^ משרד הביטחון מרחיב את תכנית "אנשי חיל" לכל הרשויות האדומות, באתר כיפה, ‏2020-10-09
  96. ^ התואר באתר האוניברסיטה
  97. ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
  98. ^ לירון סובול, ‏עולה על מדי ב': גנץ מעודד את הפועל פתח תקווה, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2015
בני גנץ - תבניות ניווט
חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראלישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו

השר גדי איזנקוט • שר המורשת עמיחי אליהו • שר במשרד המשפטים, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם • שר הפנים משה ארבל • שר הבריאות אוריאל בוסו • שר במשרד החינוך חיים ביטון • השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר • שר העבודה יואב בן צור • שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת • שר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה יצחק גולדקנופף • השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן • שר הביטחון יואב גלנט • שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל • השר בני גנץ • שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר • השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר • שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף • שר התרבות והספורט מיקי זוהר • השר חילי טרופר • שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן • שר התיירות חיים כץ • שר החוץ ישראל כ"ץ • סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין • השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי • שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי • שר העלייה והקליטה אופיר סופר • שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק • השרה להגנת הסביבה עידית סילמן • שר האוצר ושר נוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' • שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש • שר החינוך יואב קיש • שר התקשורת שלמה קרעי • שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב • שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי

תבנית:קבינט מדיני-ביטחוני

שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט ישראל
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט סמל משרד התקשורת
שרי התקשורת שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי
יושבי ראש הכנסת
שפרינצק (1959–1949) • ניר (1959) • לוז (1969–1959) • ברקת (1972–1969) • ישעיהו-שרעבי (1977–1972) • שמיר (1980–1977) • ברמן (1981–1980) • סבידור (1984–1981) • הלל (1988–1984) • שילנסקי (1992–1988) • וייס (1996–1992) • תיכון (1999–1996) • בורג (2003–1999) • ריבלין (2013–2009 ,2006–2003) • איציק (2009–2006) • אדלשטיין (2020–2013) • גנץ (2020) • לוין (2022, 2021–2020) • לוי (2022–2021) • אוחנה (2022 ואילך) נס יושב ראש הכנסת
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת)
הליכוד (32) נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11) דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
המחנה הממלכתי (8) גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
הציונות הדתית (7) סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7) גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6) בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1) מעוז
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת)
יש עתיד (24) לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
ישראל ביתנו (6) ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5) עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5) עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4) סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4) מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן
ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי • יגאל ידין • מרדכי מקלף • משה דיין • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזר • מרדכי גור • רפאל איתן • משה לוי • דן שומרון • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • שאול מופז • משה יעלון • דני חלוץ • גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט • אביב כוכבי • הרצי הלוי דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל
צבי איילון • מרדכי מקלף • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • ישראל טל • יקותיאל אדם • משה לוי • דוד עברי • דן שומרון • אמיר דרורי • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • מתן וילנאי • שאול מופז • עוזי דיין • משה יעלון • גבי אשכנזי • דני חלוץ • משה קפלינסקי • דן הראל • בני גנץ • יאיר נוה • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • אייל זמיר • הרצי הלוי • אמיר ברעם
ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י)
דן שומרון • אמיר דרורי • אורי שגיא • עמנואל סקל • זאב ליבנה • עמוס מלכא • משה עברי-סוקניק • יפתח רון-טל • בני גנץ • אבי מזרחי • סמי תורג'מן • גיא צור • יעקב ברק • יואל סטריק • תמיר ידעי
מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)
משה כרמל • יוסף אבידר • משה דיין • אסף שמחוני (ממלא מקום) • משה צדוק • יצחק רבין • מאיר זורע • אברהם יפה • דוד אלעזר • מרדכי גור • יצחק חופי • מרדכי גור • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • יוסי פלד • יצחק מרדכי • עמירם לוין • גבי אשכנזי • בני גנץ • אודי אדם • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • יואל סטריק • אמיר ברעם • אורי גורדין
מפקדי יחידת הקישור ללבנון
מפקדי אד"ל בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון
מפקדי יק"ל מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ
מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
•גבי אופיר • יעקב אור • משה יעלון • שאול מופז • גבי אופיר • יצחק איתן • שלמה אורן • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי איזנקוט • יאיר גולן • נעם תיבון • ניצן אלון • חגי מרדכי • תמיר ידעי • ליאור כרמלי • ערן ניב • יניב אלאלוף • אבי בלוט • יקי דולף
מפקדי עוצבת אתגר
דני מט • ששון שילה • גיורא לב • יהודה פלד • אילן בירן • יצחק בריק • אפי איתם • גיורא ענבר • בני גנץ • דן ביטון • אריה טסלר
מפקדי חטיבת הצנחנים
אריאל שרון • מנחם אבירם • אלי זעירא • יצחק חופי • רפאל איתן • דני מט • חיים נדל • לוי חופש • עוזי יאירי • אריה צידון • מתן וילנאי • עמוס ירון • אמנון ליפקין-שחק • דורון רובין • יורם יאיר • שמואל ארד • מנחם זטורסקי • נחמיה תמרי • שאול מופז • דורון אלמוג • משה יעלון • מתי הררי • ישראל זיו • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי שמני • אביב כוכבי • יוסי בכר • חגי מרדכי • הרצי הלוי • אהרון חליוה • אמיר ברעם • אליעזר טולדנו • נמרוד אלוני • יקי דולף • יובל גז • יואב ברונר • עמי ביטון
מפקדי חטיבת יהודה
משה גבעתי • יצחק אברכהן • יוסי גז • מאיר כליפי • בני גנץ • גדי שמני • יגאל שרון • אסף שביט • נעם תיבון • דרור וינברג • חגי מרדכי • מוטי ברוך • יהודה פוקס • אודי בן-מוחה • גיא חזות • אבי בלוט • יריב בן עזרא • יצחק כהן • איתמר בן חיים • אביחי זפרני • ישי רוזיליו
מפקדי חטיבה 551
מתן וילנאי • יורם יאיר • עוזי בן יצחק • גד נגבי • גיורא איילנד •עירי כהן • בני גנץ • טל רוסו • גדי שמני • אביב כוכבי • איל איזנברג • ניצן אלון • דני קס לוין • איתי יהודאי • אמיר ברעם • ירון פינקלמן • נמרוד אלוני • אבי בלוט • יונתן רום • דוד ויינר (מ"מ) • אמיר פרחי • דוד ויינר (מ"מ) • אפרים אבני • אורי לוין (מ"מ) • עידו קס
מפקדי יחידת שלדג
מוקי בצר • אודי שלוי • גיורא ענבר • דורון אלמוג • אליק רון • שמאי רן • בני גנץ • אייל שליין • גל הירש • איל איזנברג • רוני נומה • מוני כץ • איתי יהודאי • בועז הרשקוביץ • א"כ • אבי רוזנפלד • עידן כץ • ע' • י' • איוב כיוף • ב'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בני_גנץ&oldid=30277380"