הילרי רודהם קלינטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הילרי רודהם קלינטון
(26 באוקטובר 1947; שיקגו שבאילינוי) (בת 66)
Hillary Clinton official Secretary of State portrait crop.jpg
הילרי רודהם קלינטון
שם בשפת המקור Hillary Diane Rodham Clinton
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן-זוג ביל קלינטון (1975 - היום)
http://www.hillaryclinton.com
מזכירת המדינה ה-67
תקופת כהונה 21 בינואר 2009 - 1 בפברואר 2013 (4 שנים)
הקודם בתפקיד קונדוליזה רייס
הבא בתפקיד ג'ון קרי
תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה
סנאטורית מטעם מדינת ניו יורק
תקופת כהונה 3 בינואר 2001 - 21 בינואר 2009 (8 שנים)
הקודם בתפקיד דניאל פטריק מויניהאן
הבא בתפקיד קירסטן ג'יליברנד
הגברת הראשונה של ארצות הברית ה-42
תקופת כהונה 20 בינואר 1993 - 20 בינואר 2001 (8 שנים)
הקודם בתפקיד ברברה בוש
הבא בתפקיד לורה בוש
משפחת קלינטון מגיעה לבית הלבן, 1992
אל גור (מימין) משביע את קלינטון לחברה בסנאט בינואר 2001. לצדה: בתה צ'לסי ובעלה ביל
הילארי קלינטון בקריקטורה מאת רענן לוריא

הילרי דיאן רודהם קלינטוןאנגלית: Hillary Diane Rodham Clinton; נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא פוליטיקאית אמריקנית שהייתה מזכירת המדינה של ארצות הברית בממשלו הראשון של הנשיא ברק אובמה. כיהנה כסנאטורית מטעם מדינת ניו יורק מינואר 2001 ועד ינואר 2009. כרעייתו של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הייתה רודהם-קלינטון הגברת הראשונה של ארצות הברית בשנים 1993-‏2001.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילרי לבית רודהם נולדה בעיר שיקגו שבמדינת אילינוי. אביה, יו, עבד בעסקי הטקסטיל ואמה, דורות'י, הייתה עקרת בית; הוריה היו שמרנים אדוקים. בבית הספר התיכון הייתה תלמידה מצטיינת, נשיאת המחזור, חברה במועצת התלמידים ופעילה בתנועת הצופים. היא עסקה בענפי ספורט שונים, ביניהם טניס, בלט, שחייה וכדורעף. בשנת 1965 סיימה את לימודי התיכון, והחלה ללמוד בקולג' ולסלי (בסמוך לבוסטון, מסצ'וסטס). היא התעניינה בפוליטיקה, ושימשה כנשיאת התא הרפובליקני במוסד. אך במהלך הלימודים אימצה דעות ליברליות, ונרשמה כחברה במפלגה הדמוקרטית. בשנת 1969 סיימה את הלימודים כמצטיינת המחזור.

באותה שנה החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת ייל (ניו הייבן, קונטיקט). במהלך לימודיה התמחתה בזכויות ילדים, והכירה את בעלה לעתיד, ביל קלינטון. בשנת 1973 סיימה את הלימודים, ומונתה ליועצת משפטית של קרן לסיוע לילדים במסצ'וסטס. היא שימשה כיועצת לוועדת בית הנבחרים שעסקה בחקירת ההדחה של הנשיא ריצ'רד ניקסון. הילרי וביל קלינטון נישאו בשנת 1975, ועברו לארקנסו. בשנת 1976 הילרי הפכה לשותפה במשרד גדול לעריכת דין בשם רוז.

אשת מושל ארקנסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 ביל קלינטון נבחר למושל מדינת ארקנסו. ב-27 בפברואר 1980 נולדה בתם היחידה, צ'לסי. כאשת המושל, הילרי עמדה בראש הוועדה לחינוך, והתמקדה בשיפור רמת המורים. היא יסדה ארגון לתמיכה משפטית במשפחות ובילדים, והייתה חברת הנהלה בצוות המשפטי של בית החולים לילדים. במקביל, המשיכה לעסוק במשפטים במשרד רוז. בשנים 1986-1992 הייתה חברה במועצת המנהלים של חברת וול מארט. בשנת 1992 ביל קלינטון נבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית.

הגברת הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשבעלה נבחר לתפקיד הנשיא בשנת 1992, הפכה הילרי לגברת הראשונה של ארצות הברית. היא נחשבה לגברת ראשונה חזקה ביותר.

בשנת 1993 מונתה הילרי לעמוד בראש צוות מיוחד, אשר הציג המלצות לתוכנית ביטוח מקיפה במערכת הבריאות. התוכנית לא זכתה לתמיכה בקונגרס, ונגנזה בספטמבר 1994. לימים הילרי הודתה, שחוסר נסיונה הפוליטי תרם לכישלון התוכנית (לדוגמה, דיוני הצוות היו סודיים לחלוטין).

הילרי נחשבה למעורבת מאוד במדיניות הנשיא, וספגה על כך ביקורת. היא הרבתה לפעול ולהתבטא בנושא זכויות הנשים והילדים בכל העולם.

שמועות על רומנים שניהל בעלה מחוץ לנישואים העיבו על מערכת היחסים שלהם, אך הילרי בחרה לעמוד לצידו ולתמוך בו. ביל קלינטון הודה שקיים מגעים "מצערים" עם ג'ניפר פלאורס (זמרת מארקנסו) ועם מוניקה לוינסקי (מתמחה בבית הלבן).

המירוץ לסנאט וכהונתה בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לסנאט בשנת 2000, החליטה קלינטון להתמודד על אחד משני מושבי מדינת ניו יורק בסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית. מיד לאחר שהחליטה לרוץ לתפקיד, מכיוון שהייתה צריכה להיות תושבת מדינת ניו יורק כדי שתוכל לרוץ מטעמה לסנאט, קנתה קלינטון בית בצ'פאקווה, ניו יורק, עיירה קטנה במחוז ווסטצ'סטר. קלינטון אמורה הייתה להתמודד מול ראש העיר של ניו יורק, רודי ג'וליאני הרפובליקני, אך הוא פרש בעקבות מחלה ופינה את מקומו לריק לאציו, חבר בבית הנבחרים).

בבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2000, ניצחה קלינטון כשזכתה ב-55 אחוז מקולות הבוחרים. לאציו זכה ב-43 אחוז מהקולות. הפרש הקולות (12 אחוז) לא נחשב לגבוה במיוחד, בהשוואה למערכות בחירות אחרות לסנאט במדינת ניו יורק, אשר באופן מסורתי נחשבת למדינה בעלת נטייה דמוקרטית. בכך קבעה קלינטון היסטוריה בארצות הברית בתור הגברת הראשונה היחידה המתמודדת על תפקיד ציבורי וזוכה בו.

קלינטון ספגה ביקורת על כך שהתמודדה על מושב מטעם מדינת ניו יורק, למרות שלא גרה בתחומה ומעולם לא עסקה בפוליטיקה הפנימית שלה. עם זאת, גם רוברט קנדי (אחיו הצעיר של הנשיא ג'ון קנדי) נבחר לסנאט מטעם מדינת ניו יורק בנסיבות דומות בשנת 1964.

כסנאטורית, מונתה קלינטון לכהן בשלוש ועדות של הסנאט: הוועדה לענייני ביטחון, הוועדה לענייני איכות הסביבה ותשתיות והוועדה לענייני בריאות, חינוך, עבודה ורווחה.

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 שפגעו בעיקר בעיר ניו יורק, קלינטון הודיעה שתתמקד בנושאי הטיפול בנפגעים, ביטחון הפנים ושיפור האבטחה באזור העיר.

כחברה בוועדה לענייני ביטחון היא תמכה בפלישה הצבאית לאפגניסטן (במטרה לתפוס את האחראים לפיגועי 11 בספטמבר), והביעה תמיכה חלשה יותר בפלישה לעיראק. היא נפגשה עם הכוחות הלוחמים בשתי המדינות. ביולי 2005 הגישה הצעת חוק להגדלת מצבת כח האדם של הצבא האמריקני ב-80 אלף חיילים.

קלינטון מקדמת תוכניות לשיפור המצב הכלכלי והחינוכי באזורים חלשים, הציגה תוכנית ביטוח בריאות מקיפה חדשה ומקדמת פרויקט מחשוב במערכת הבריאות.

ב-7 בנובמבר 2006 זכתה קלינטון בבחירות לסנאט ברוב גדול של 67%, ונבחרה לתקופת כהונה שנייה בסנאט.

המירוץ לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008

ב-20 בינואר 2007 הודיעה הילרי על הקמת "ועדת גישוש" לבדיקת האפשרות שתתמודד על משרת נשיא ארצות הברית בבחירות הצפויות ב-2008 - צעד שהוא למעשה תחילת המירוץ.

בשל לוח הזמנים המוקדם, מערכת הבחירות החלה כבר בדצמבר 2006 כאשר ג'ון אדוארדס הכריז על כוונתו להתמודד, ברק אובמה אחריו (בינואר 2007), וקלינטון בעקבותיהם. עד מהרה הסתמן מהסקרים כי המועמדת המובילה היא קלינטון, כאשר אובמה נמצא אחריה, אדוארדס אחריו, וכל שאר המועמדים אינם מצליחים להתקרב אל השלישייה המובילה‏[1]. בסקרים הארציים הפערים בין קלינטון לבין שני מתחריה העקריים היו גדולים. עוד לפני "סופר טיוזדי" פרש אדוארדס מהמירוץ, והשאיר את אובמה וקלינטון להאבק ביניהם. בהמשך המירוץ אובמה החל להוביל במספר הצירים הנבחרים ובמספר הקולות. הקרב הצמוד בין קלינטון לאובמה נמשך עד שהצליח אובמה להשיג מספר מספק של צירים לצורך הכרזה על ניצחונו. יומיים לאחר מכן, ב-7 ביוני 2008, לאחר 17 חודשים של קמפיין בחירות, הכירה קלינטון בניצחונו של אובמה, הודיעה על תמיכתה בו וקראה לכל תומכיה להצביע עבורו ביום הבחירות‏[2].
לאחר בחירתו של ברק אובמה לתפקיד הנשיא, הוא הציע לקלינטון להתמנות לתפקיד מזכירת המדינה, וזו נענתה לו בחיוב‏[3].

מזכירת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2009, אישר הסנאט ברוב של 94-2 את מינויה של הילרי קלינטון כמזכירת המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא ברק אובמה[4]. בכך, הייתה קלינטון ל"גברת הראשונה" הראשונה לכהן בקבינט של נשיא ארצות הברית.

לאחר בחירתו של אובמה לכהונה נוספת, יצאה הודעה בדצמבר 2012 שלפי בקשתה של קלינטון, היא תסיים את תפקידה כמזכירת המדינה. בראיון שקיימו אובמה וקלינטון לתוכנית הטלוויזיה "60 דקות" בינואר 2013, ציין נשיא ארצות הברית כי "הילרי תיזכר בהיסטוריה כאחת משרות החוץ הטובות שהיו לנו"‏[5].

ב-1 בפברואר 2013 סיימה את תפקידה כמזכירת המדינה. מחליפה בתפקיד הוא הסנאטור ג'ון קרי.

ביוני 2014 אגודת שימור חיות הבר בארצות הברית העניקה לה ולבתה צ'לסי קלינטון פרס על שסייעו למלחמה נגד ציד הפילים באפריקה.‏[6]

השקפות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 יצא לאור ספרה הראשון, "It Takes a Village". הספר נמכר בהצלחה רבה והגרסה המוקלטת שלו זיכתה אותה בפרס גראמי בשנת 1997.

כאשת הנשיא, כתבה הילרי שני ספרים נוספים: "הזמנה לבית הלבן" ו"סוקס היקר, באדי היקר - מכתבי ילדים לחיות המחמד הנשיאותיות".

בשנת 2003, יצא לאור ספר זיכרונותיה, "לחיות את ההיסטוריה", אשר תורגם גם לעברית.[8]

על-פי פרסומים, הילרי קיבלה ממו"ל הספר, סיימון-שוסטר, מקדמה בסכום של 8 מיליון דולר. הספר נמכר במיליוני עותקים (יותר ממיליון עותקים נמכרו בחודש הראשון להפצתו), והגרסה המוקלטת שלו זיכתה אותה במועמדות שנייה לפרס גראמי.

ב-2014 יצא לאור ספר זיכרונות נוסף שלה, "בחירות קשות", שמציג את מדיניות החוץ האמריקאית בתקופת כהונתה כמזכירת המדינה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ף גרת, דון ואן נאטה ג'וניור, בדרכה - הילרי קלינטון, הקיבוץ המאוחד, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגברת הראשונה הקודמת:
ברברה בוש
הילרי רודהם קלינטון
1993–‏2001
הגברת הראשונה הבאה:
לורה בוש


מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסון · אדמונד רנדולף · טימות'י פיקרינג · ג'ון מרשל · ג'יימס מדיסון · רוברט סמית' · ג'יימס מונרו · ג'ון קווינסי אדמס · הנרי קליי · מרטין ואן ביורן · אדוארד ליווינגסטון · לואיס מקליין · ג'ון פורסית' · דניאל ובסטר · אבל אפשור · ג'ון קלהון · ג'יימס ביוקנן · ג'ון קלייטון · דניאל ובסטר · אדוארד אברט · ויליאם מרסי · לואיס קאס · ג'רמיה בלאק · ויליאם סיוארד · אליהוא וושבורן · המילטון פיש · ויליאם אברטס · ג'יימס בליין · פרדריק פרלינגהויסן · תומאס בייארד · ג'יימס בליין · ג'ון פוסטר · וולטר גרשם · ריצ'רד אולני · ג'ון שרמן · ויליאם דיי · ג'ון היי · אליהוא רוט · רוברט בייקון · פילאנדר נוקס · ויליאם ג'נינגס ברייאן · רוברט לאנסינג · ביינברידג' קולבי · צ'ארלס אוונס יוז · פרנק קלוג · הנרי סטימסון · קורדל הול · אדוארד סטטיניוס · ג'יימס פ. ברנס · ג'ורג' מרשל · דין אצ'יסון · ג'ון פוסטר דאלס · כריסטיאן הרטר · דין ראסק · ויליאם פירס רוג'רס · הנרי קיסינג'ר · סיירוס ואנס · אדמונד מאסקי · אלכסנדר הייג · ג'ורג' שולץ · ג'יימס בייקר · לורנס איגלברגר · וורן כריסטופר · מדליין אולברייט · קולין פאוול · קונדוליזה רייס · הילרי רודהם קלינטון · ג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי
הגברות הראשונות של ארצות הברית
מרתה וושינגטון · אביגייל אדמס · מרתה ג'פרסון רנדולף · דולי מדיסון · אליזבת מונרו · לואיזה אדמס · אמילי דונלסון · שרה ג'קסון · אנג'ליקה ואן ביורן · אן הריסון · ג'יין הריסון · לטישה טיילר · פרסילה טיילר · ג'וליה טיילר · שרה פולק · מרגרט טיילור · אביגייל פילמור · ג'יין פירס · הארייט ליין · מרי לינקולן · אלייזה ג'ונסון · ג'וליה גרנט · לוסי הייז · לוקרישיה גרפילד · מרי מקאלרוי · רוז קליבלנד · פרנסס קליבלנד · קרוליין הריסון · מרי הריסון מקי · פרנסס קליבלנד · אידה מקינלי · אדית רוזוולט · הלן טאפט · אלן לואיז וילסון · אדית וילסון · פלורנס הרדינג · גרייס קולידג' · לו הובר · אלינור רוזוולט · בס טרומן · מיימי אייזנהאואר · ז'קלין קנדי · ליידי ברד ג'ונסון · פט ניקסון · בטי פורד · רוזלין קרטר · ננסי רייגן · ברברה בוש · הילרי רודהם קלינטון · לורה בוש · מישל אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.